שירת למך
שירת למך
|
|---|
|
| בראשית, ד', כ"ג-כ"ד |
שירת למך, היא השירה הראשונה במקרא ומן השירות העתיקות ביותר בשפה העברית. השירה מופיעה בספר בראשית, פרק ד', פסוקים כ"ג-כ"ד, כחלק מהרשימה הגניאולוגית של קין המופיעה בבראשית, ד'. בשירה זו מספר למך לשתי נשותיו, עדה וצלה, כי רצח אדם מבוגר וילד, ואף מתפאר בכך.
למך בן מתושאל הוא אביהם של שלושה ממניחי יסודות התרבות הראשונים במקרא, יבל: ”אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה” (בראשית, ד', כ'), יובל: ”אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב” (בראשית, ד', כ"א) אשר ילדה לו עדה, ותובל קין: ”לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל” (בראשית, ד', כ"ב). אימם היא צילה, שילדה לו גם את נעמה אך עיסוקה אינו נזכר במקרא.
למך מתגאה בפני נשותיו עדה וצילה על רצח אלים שביצע. הוא אינו מסתיר את פשעו. הוא מודע אף לרצח הבל בידי אחיו, קין. למך יודע כי גם עונשו שלו יבוא. סיפור אבותיו של למך אשר מתחיל ברצח, מסתיים ברצח כפול. משה דוד קאסוטו כותב בפירושו לספר בראשית כך: "על יד ההתקדמות החומרית לא הייתה מורגשת התקדמות מוסרית. לא רק זה בלבד, שהחמס היה שורר בעולם, אלא שדווקא במעשי החמס היו אותם הדורות מתפארים".[1] זהו עוד שלב בהידרדרות האנושות. בסיפור גן עדן מפרים אדם וחוה את הצו האלוקי שלא לאכול מפרי עץ הדעת. שלב נוסף בהידרדרות קורה כאשר בנם קין רוצח את אחיו ואינו לוקח אחריות על מעשיו, ובשירה זו מסופר על רצח כפול. למך מספר לשתי נשותיו שרצח אדם מבוגר וילד כלאחר יד ואף מתגאה בכך. זהו עוד שלב בהידרדרות האנושות מימי הבריאה.[2]
מבנה השירה
בשירת למך, קיים מוטיב גאולת הדם כאחת החובות, שהן תמצית כבודו של האדם. שירה זו בנויה משלושה חרוזים בעלי שתי צלעות. בתחילת השירה פונה המשורר אל קהל מאזיניו ובשירה זו נשותיו. הפסוקים בעלי מבנה שבו חריזה מורכבים משתי תקבולות נרדפות. עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי // נְשֵׁי לֶמֶךְ, הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי.[3] פסוק זה הוא תקבולת נרדפת. תקבולת שמות נשותיו ותקבולת צמד ביטויים הקוראים למאזינים, במקרה זה נשותיו של למך להאזין לו. הפסוק הבא כולל שתי תקבולות: אִישׁ / יֶלֶד וצמד המילים המקבילות: פִצְעִי / חַבֻּרָתִי. זוהי תקבולת נרדפת חסרה, וזאת כי לתבנית 'הָרַגְתִּי' אין מקבילה בצלע השנייה. התקבולת הבאה מוסיפה מספרים שִׁבְעָתַיִם / שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה. לדעת חוקרים, באמצעות מספרים אלו מביע המחבר המקראי תיאור הגזמה. הגזמה זו נמשכת ועולה מהצלע הראשונה ועד סופו של השיר. אם יינקמו בקין "שִׁבְעָתַיִם", נקמתו של למך תהא גדולה יותר.[4]
הערות שוליים
- ^ משה דוד קאסוטו, פירוש על ספר בראשית - מאדם עד נח, ירושלים, מאגנס, 1965, עמ' 165-164.
- ^ משה דוד קאסוטו, פירוש על ספר בראשית - מאדם עד נח, ירושלים, מאגנס, 1965, עמ' 165-164.
- ^ ספר בראשית, פרק ד', פסוק כ"ג
- ^ רן צדוק, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 47.
