שכונות חרדיות בירושלים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־23:15, 17 בנובמבר 2020 מאת אויצרניק (שיחה | תרומות) (הסרת תמונה לא קשורה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית:שכתוב

רחובה הראשי של שכונת מאה שערים
בתי אונגרין היא שכונת לווין למאה שערים
בתי וורשא היא שכונת לווין למאה שערים
שכונת אחווה שהתחרדה
שכונת בתי מונקאטש של חסידות מונקאטש
הפגנה על רקע מעצר האם החרדית החשודה בהרעבת בנה
הכניסה לשכונת כרם אברהם

השכונות החרדיות בירושלים הן שכונות בירושלים שבהן רוב ברור לתושבים חרדים מן הזרמים השונים, ואורח החיים החרדי לגווניו ניכר ברחובותיהן. בנוסף לשכונות החרדיות הוותיקות, מתגוררים חרדים בכל שכונות העיר. בנוסף, ישנן בעיר מספר שכונות, רובן בסמוך לשכונות החרדיות הוותיקות שבהן ניכרת מגמת התחרדות, כשחלק ניכר מאוכלוסייתן מתחלף באוכלוסייה חרדית כחלק מתהליך הגידול הטבעי המהיר של המגזר החרדי.

השכונות החרדיות בירושלים

מאה שערים | בתי ורשה | גאולה | קריית מטרסדורף | אונסדורף | קריית בעלז | רוממה | קריית שומרי אמונים | בתי הורנשטיין | בתי אונגרין | רמות פולין | רמת שלמה | בית וגן | הר נוף | בית ישראל | קריית צאנז | סנהדריה | עזרת תורה | שיכון חב"ד | זיכרון משה | תל ארזה | גבעת משה | שיכון פאג"י | שערי חסד | בתי מונקאטש | גבעת שאול | שמואל הנביא (שכונה) | מקור ברוך | בתי נייטין | בתי ראנד | בתי ויטנברג | חצר שטרויס | שכונת אחווה | כרם אברהם | מחניים | סנהדריה | רוחמה | כרם | נווה יעקב מזרח | הרובע היהודי | מעלות דפנה | רמת אשכול | שכונת הבוכרים

רצף השכונות סביב מאה שערים

מאה שערים היא אחת השכונות החרדית הוותיקות בעיר. סביבה נוצרו שכונות חרדיות נוספות, בתחום שבין ברמת אשכול (צפון מזרח), סנהדריה מורחבת (צפון) ורוממה (צפון מערב, הכניסה לעיר). מרכזו המסחרי של אזור זה נחשב כיכר השבת שבמאה שערים. רחובות מרכזיים נוספים הם רחוב רחוב מלכי ישראל, שהוא רחובה הראשי של שכונת גאולה, ורחוב בר-אילן החוצה כמה שכונות חרדיות, ובנוגע לסגירתו בשבתות נערכו מאבקים.

אזור חרדי זה כולל את השכונות בית ישראל מצפון למאה שערים, שכונת בתי אונגרין, שהיא אחת השכונות המרכזיות של חסידויות תולדות אהרון, תולדות אברהם יצחק וחסידות סאטמר, וכן שכונת בתי נייטין. המעגל החיצוני יותר כולל שכונות חדשות יותר, כמו שכונת סנהדריה, קריית שומרי אמונים, קריית בעלז, קריית צאנז, עזרת תורה, שיכון חב"ד, זיכרון משה, תל ארזה, גבעת משה, אונסדורף וקריית מטרסדורף.

בשכונות אלה מצויים בתי מדרש, כגון אלה של חסידיות סאטמר, זוועהיל, חב"ד, סדיגורה, רחמסטריבקא, קאפיטשניץ, טשכנוב, צאנז, בעלז וקאליב. אישי ציבור ורבנים מתגוררים בשכונות אלה כגון ח"כ יעקב ליצמן וח"כ מנחם אליעזר מוזס, שמתגוררים בשכונת עזרת תורה. בשיכון חב"ד ממוקם תלמוד תורה, בית כנסת מרכזי, מקווה טהרה, סניף מרכזי של צעירי אגודת חב"ד וכולל אברכים. בשיכון נמצא בית מדרשו של האדמו"ר מקאליב, שהעתיק את בית מדרשו מבני ברק לשיכון בירושלים.

הקריות

ייחודן של הקריות על פני שכונות אחרות הוא השתייכותן לחסידות בודדת:

חיי מסחר

רוב חיי המסחר של השכונות מתרכז בצמתים מוכרים ובעלי חשיבות רבה כלפי זרמים חסידיים וחרדים. אחת הצמתים המפורסמים יותר היא צומת כיכר השבת שמעברי החצייה שלה משולבים כך שיוצרים איקס, זוהי הצומת המרכזית ביותר המפגישה בין שכונת גאולה, מאה שערים ובית ישראל. אותה חוצים ארבעה רחובות מרכזיים, ישעיהו, מלכי ישראל, מאה שערים ורחוב שטראוס. במפגש המסחרי נבנו בין היתר כמה מרכזי אופנה ובתי עסק רבים כמו 'שטריימל סנטר' שמשמש כקניון חרדי בלב המרכז, מאבקי השבת הם אלה שעצרו בעד רבים להקים וליישב חיי מסחר ועסקים במרכז הזו, לאחר שהשנים הפכו את המרכז למרכז תוסס ומלא חיים לאחר ששמו החל להתפרסם בעקבות אותם מאבקי השבת בירושלים.

בקרבתה של ככר השבת בנויה שכונת זיכרון משה. הקרבה לכיכר השבת היוותה גורם מרכזי להתחרדות שכונת זיכרון משה. רחוב מרכזי נוסף הוא מלכי ישראל שהוא רחובה הראשי של שכונת גאולה ששעות העומס בו מבחינת כמות אנשים נמדדת בעיקר בערבי חג ושבת בו ההמונים מגיעים כדי לבצע קניות, זהו רחוב מפותח פי כמה מרחובות שונים כמו רחוב מאה שערים שנבנה בצורה סגורה ובדלנית גם משאר השכונות בחרדיות הסובבות אותו, דרך ההגעה אליו קשה יותר והקושי לעבור בו כגון לבוש צנוע מחמירים יותר מזו של רחובות שונים. רחוב ישעיהו ויואל החוצים את כיכר השבת ומופנים כלפי מאה שערים משמשים כרחובות רחבים יותר שהתנועה בה רבה יותר ובשל כך רמת העסקים והפיתוח בהם גבוהה הרבה יותר מאשר רחוב מלכי ישראל או מאה שערים. השכונות הסובבות את מאה שערים וגאולה הן שכונות שומרי אמונים, קריית צאנז ירושלים וקריית בעלז. הרחוב היותר מוכר בהם הוא רחוב עזרת תורה של שכונת עזרת תורה הבנויה בקרבתן, החוצה אותם ולאורכו בתי מסחר ועסקים רבים ובין היתר מוסדות חסידויות מרשימות ומרכזיות כמו בתי מדרש חשובים.

עירוב

את הקריות והשכונות החרדיות סובב תחום שבת ארוך במיוחד שאורכו נמדד מבית מדרש מרכזי של חסידות כזו או אחרת, את תחומי השבת מורכבים מכמה וכמה תחומי עירוב. את קריית בעלז סובב עירוב השבת הנמדד מבית המדרש המרכזי של חסידות בעלז בקריה. הכניסות לשכונות החרדים בירושלים נסגרים על ידי מחסומי משטרה בשבתות ובחגים כך שימנעו חדירה של מכוניות לשכונות החרדיות וימנעו תגרות ותקיפת החילונים ומנגד שלא יחללו שבת בתוך שכונות החרדים.

הפגנות בתחום החרדי

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מאבקי השבת בירושלים

לעיתים קרובות בעת הפגנות, מחאות ועצרות משמש התחום החרדי להבערת האזור, אולם לא כל האזורים נסגרים לתנועה או מוצתים אך רבים נימנעים מלבקר באותם מקומות והשכונות, השכונות שבדרך כלל מובערות הן גאולה ומאה שערים, בעוד שכיכר השבת המרכז המסחרי של הציבור החרדי בירושלים מובער ראשון בדרך כלל מכוונתם של המפגינים להפריע לחיי המסחר בשכונות ולעורר את זעמה של המשטרה, רוב מיקרים אלו קורים על ידי "שבאבניקים" שהם כינוי לנערים משועממים שאינם עובדים ומפריעים לסדר היום בציבור החרדי, הצתת אש היא אחד המקרים השכיחים ביותר בציבור החרדי.

בהפגנות נגד מעצרה של האם החשודה בהרעבת ילדיה נגרמו נזקים לרמזורים, לפחי אשפה, שלטי חוצות, ונזקים רבים למשרדי עירייה ומדינה, עלות כל הנזקים והמבנים הציבוריים ורכוש הרחוב עלה כ-1,000,000 ש"ח[דרוש מקור], בהפגנות חניון ספרא הראשונות נגרם נזק רב בשל מהומות ואירועי אלימות רבים בין החרדים למשטרה הסתיימו מיד עם צאת השבת בהצתות פחים רבים במתחמי השכונות, זבל רב נשרף או נזרק ברחובות, כך קרא במאבקם של החרדים במהלך המאבקים לסגירת חניון קרתא.

רבים מהאירועים של הצתות הרחוב בתחום החרדי ומה שמביא לסגירת הרחוב מתרחשים לאחר הפגנות, כשחרדים נעצרים ומובאים למשטרה ולבית המשפט, רבים מהציבור החרדי שאינו מכיר במדינת ישראל כמו בני היישוב הישן רואים בכך כמעשה חמור אך אינם עושים דבר, קימים מקרים רבים של הצתות של נוער שוליים שמקורב יותר בפעילותו לשאבבניקים.

למרות כל ההצתות ומעשי האלימות בציבור החרדי קוראים רבנים רבים, אדמו"רים וראשי ישיבות בדרך כלל שלא להשתמש במעשה אלימות כשיוצאים להפגנות או למאבקים, שילדים ונערים לא ישתתפו בהפגנות או שהמפגינים יפגינו רק בתחום החרדי ולא יצאו מהשכונות כל עוד נמשכת ההפגנות. רבים מהציבור החילוני נמנעים מלעבור בתחומים אילו של הציבור כדי לא לעורר את זעמם של החרדים או כדי לא להתגרות בהם.

אזור הר נוף וגבעת שאול

השכונות גבעת שאול והר נוף מרכיבות אזור חרדי נוסף בעל חשיבות תורנית וחשיבות תעשייתית הולכת וגוברת. עם זאת בשכונות אלו עדיין נותר מיעוט דתי לאומי משמעותי. הרחוב הראשי בגבעת שאול, רחוב כנפי נשרים, מכיל בתי-עסק רבים, חברות הייטק ומספר משרדים ממשלתיים, וממוקמת בו אחת מהמאפיות הגדולות בישראל - מאפיית אנג'ל. ברחוב בית דפוס הסמוך נמצאת מאפייה נוספת מהגדולות בארץ - מאפיית ברמן. הר המנוחות, בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים, נמצא בקצה הצפון-מערבי של השכונה, סמוך לכניסה לעיר.

ממערב לגבעת שאול נמצאת בצמוד שכונת הר נוף. בין השאר נמצאים בשכונה קהילות של חסידות חב"ד, חסידות גור, חסידות ויז'ניץ, חסידות בוסטון, חרדים ספרדים וחרדים רבים שעלו מחו"ל. בשכונה קיימים גם מוסדות תורניים רבים ומגוונים.

שכונות מנותקות

הרובע היהודי | בית וגן | רמות פולין | רמת שלמה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0