שכר גלובלי
שכר גלובלי הוא שכר הכולל בתוכו תשלום אחיד בעד כל שעות עבודתו של העובד - שעות העבודה הרגילות, שעות נוספות ושעות עבודה במנוחה השבועית.
עקרונות יסוד
סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה מחייב לשלם לעובד תשלום מוגדל בעד עבודה בשעות נוספות, וסעיף 17 לחוק מחייב לשלם לעובד תשלום מוגדל בעד עבודה בשבת ובחג.
סעיף 5 לחוק הגנת השכר מגביל את האפשרות לתשלום שכר כולל, באומרו:
- "עובד שחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, חל לגביו ונקבע לו שכר עבודה הכולל תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית כאמור בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, או הכולל דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה כאמור בחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951 – רואים את השכר שנקבע כשכר רגיל בלבד, אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי לגבי תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית וההסכם אושר לעניין זה על ידי שר העבודה."
עובד שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל עליו
אין איסור לקבוע שכר גלובלי לעובד שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל עליו. סוגי העובדים הללו מפורטים בסעיף 30(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, שזו לשונו:
- חוק זה אינו חל על העבדתם של: -
- (1) שוטרים במשטרת ישראל וכן מי שנמנה עם שירות בתי הסוהר;
- (2) עובדי המדינה שתפקידם מחייב לעמוד לרשות העבודה גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות;
- (3) יורדי ים ועובדי דיג;
- (4) אנשי צוות אויר;
- (5) עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי;
- (6) עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם.
ארבע הקטגוריות הראשונות חלות על עובדים בענפים מסוימים, ואילו שתי האחרונות רלוונטיות לכל המשק. המגמה בפסקי דין של בית הדין לעבודה היא לצמצם את האוכלוסייה הנמנית עם שתי קטגוריות אלה. שנים רבות עו"ד נתפסו כנכללים בקטגוריה (5), אבל בעקבות פס"ד אגרון נגד כץ[1] היה תיקון לתקנות האתיקה של לשכת עורכי הדין שקובע שעו"ד לא יוצאים מתחולת החוק.
עובד שחוק שעות עבודה ומנוחה חל עליו
בהסכם לשכר עבודה כולל, זכאי העובד לשכר מסוים עבור כל עבודתו – ואיננו זכאי לכאורה, לדרוש תוספת תשלום עבור עבודה בשעות נוספות או בשבתות. כאמור בסעיף 5 לחוק הגנת השכר, ניתן לקבוע לעובד שכר כולל רק בהסכם קיבוצי שאושר על ידי שר הכלכלה. דוגמה להסכם קיבוצי בדבר שעות נוספות גלובליות, שאף הוצא לו צו הרחבה, הוא ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה (סעיף 8 לצו ההרחבה).[2]
לפי פסיקה של בית הדין לעבודה,[3] מה שסעיף 5 לחוק הגנת השכר בא לאסור ולמנוע זוהי קביעת שכר עבודה שיכלול גמול שעות נוספות כחלק מסך גלובלי המשולם לעובד, אולם אינו מונע תשלום גלובלי בעד שעות נוספות ברכיב שכר נפרד. עם זאת, כאשר נחתם הסכם לתשלום שעות נוספות גלובליות, כאשר לעובד מגיע, לפי שעות עבודתו, תשלום גבוה מזה שמשולם לו על פי ההסכם, על המעסיק להשלים את החסר.
בהתאם לחוק הגנת השכר, על המעסיק לציין בתלוש המשכורת את מספר שעות העבודה התקניות בחודש ואת מספר שעות העבודה בפועל, ובכך מתאפשרת, במידה מסוימת, בדיקה האם העובד קיבל את התשלום המגיע לו.
קישורים חיצוניים
- הילה פורת, הסכם בדבר שעות נוספות גלובליות, אתר "עולם העבודה"
הערות שוליים
- ^ ע"ע (ארצי) 570/06 עו"ד עמוס אגרון נ' עו"ד זיוה כץ
- ^ צו הרחבה להסכם קיבוצי בענף השמירה והאבטחה, באתר של משרד הכלכלה
- ^ ע"ע מד/34-3 דוד אלון נ' בנק ישראל, ניתן ב-30 בספטמבר 1984; ראו גם את פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שניתן בע"ע 23402-09-15, אוריאל ברד - קנסטו בע"מ; ביום 28.2.2017.
