שלמה להט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־15:10, 13 באוגוסט 2018 מאת נער שוליים (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית

פרמטרים [ תקופת שירות, תפקידים צבאיים, עלה לישראל, מלחמות וקרבות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

שלמה להט
שלמה להט בטקס צילום המאה בשנת המאה לתל אביב, 2009
שלמה להט בטקס צילום המאה בשנת המאה לתל אביב, 2009
לידה 9 בנובמבר 1927
ברלין, גרמניה
פטירה 1 באוקטובר 2014 (בגיל 86)
ז' בתשרי ה'תשע"ה
כינוי צ'יץ'
השתייכות Hahaganah.png ההגנה
Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
דרגה אלוףאלוף
תפקידים אזרחיים
ראש עיריית תל אביב-יפו בין השנים 19741993 מטעם הליכוד
קברו של שלמה להט בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב
שלמה להט כראש אכ"א במטכ"ל, 1970 (צילום: רודי ויסנשטין, הצלמניה)
שלמה להט מציג למבקרים זרים את נזקי מלחמת המפרץ בתל אביב, 1991

שלמה להט (9 בנובמבר 1927, ברלין1 באוקטובר 2014, תל אביב), הידוע בכינוי צִ'יץ', היה איש ציבור ישראלי, שכיהן כראש העירייה השמיני של תל אביב-יפו במשך כ-20 שנה, בשנים 19741993, ונחשב לאחד הדומיננטיים והפעלתנים שבראשי העירייה, בתל אביב בפרט ובישראל בכלל.

קודם לכן שימש בתפקידים פיקודיים רבים ב"הגנה" ובצה"ל, ופרש בדרגת אלוף לאחר שכיהן כמפקד הכוחות המשוריינים בסיני וכראש אכ"א.

עסק ביזמות עסקית, תרם חלק ניכר מזמנו לפעילות ציבורית, שהבולטת שבהן היא עידוד פעילות תמיכה בתהליך השלום.

ביוגרפיה

להט נולד בשם שלום לינדנֶר (Salo Lindner) ב-1927 בברלין בירת גרמניה במשפחה יהודית אמידה, בנם של רוזה (רחל)[1] ומקס לינדנר, בעליו של מפעל טקסטיל. בנובמבר 1933, בעקבות עליית הנאצים לשלטון, עלה לארץ ישראל עם הוריו והתיישב עמם במושבה רחובות. שם התגוררו בדירה קטנה, אמו עבדה בניקיון בתים ואביו היה נהג משאית.[2] למד בתיכון דה שליט ברחובות.[3] הכינוי צ'יץ' דבק בו כילד בן שמונה במושבה, בעקבות משחק משיכת חבל שבו צעק בגרמנית "ציהן, ציהן!" (ziehen, "משוך!"), לאוזני חבריו, שלא הבינו.[4]

קריירה צבאית

להט היה פעיל ב"שומר הצעיר" ובגדנ"ע. ב-1944 הצטרף לשורות "ההגנה", ומ-1946 שירת במנגנון הקבע שלו. במהלך מלחמת העצמאות שירת בגדוד 52 של חטיבת גבעתי, כמפקד מחלקה ולאחר מכן כסגן מפקד פלוגה ב', שהגנה על משלט עיבדיס מול הצבא המצרי. בקרב זה החליף צ'יץ' את דב אלדובי, מפקד הפלוגה שנפצע. ב-26 בפברואר 1948 פיקד על כוח שנשלח לפוצץ את בית אבו ג'אבן, פעולה בה נהרגו 15 ערבים. בליל 15-16 במאי פיקד על פינוי המושבה הרטוב, על כל תושביה, לכפר אוריה. כמפקד פלוגה השתתף גם בקרב על כיבוש משלטי חוליקאת במבצע יואב. בספרו של אבא קובנר "פנים אל פנים" תואר להט בדמותו של צביק[5][6].

לאחר קום המדינה המשיך בשירותו הצבאי, ובמסגרתו למד בבית הספר למפקדי גדודים בצה"ל תחת פיקודו של יצחק רבין, ומשם עלה בשרשרת הפיקוד ומילא תפקידים בכירים בצה"ל ובהם "מפקד הר הצופים" (1953), מפקד גדוד 52 בחטיבת גבעתי ומדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. בהמשך שימש סגן מפקד חטיבת גולני ופיקד על כוח במבצע חרגול, פשיטה כנגד הכפר הסורי תאופיק.[7] מונה למפקד חטיבה 7 בשריון, סגן מפקד גייסות השריון וראש מטה פיקוד המרכז. במהלך שירותו הצבאי למד במשך שלוש שנים משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, אולם הפסיק לימודים אלה לטובת לימודים במכללה לפיקוד ולמטה (אנ') של צבא ארצות הברית בפורט לוונוורת' שבקנזס, ארצות הברית, שאותם סיים בהצלחה.

ב-1967, עם תום מלחמת ששת הימים וכיבוש ירושלים, מונה למושל ירושלים.[8] ביוזמה משותפת שלו ושל סגנו, סגן-אלוף שמואל אלבק, עם ראש עיריית ירושלים טדי קולק, נהרסה שכונת המוגרבים הצמודה לכותל המערבי והוכשרה לרחבת התפילה הגדולה המוכרת כיום.

באפריל 1969, בעיצומה של מלחמת ההתשה, מונה למפקד הכוחות המשוריינים בסיני (אוגדה 252). למרות ההפגזה היומיומית של כוחות ארטילריה מצריים, בחר צ'יץ', כמפקד האוגדה, להמליץ שלא לתקוף את המצרים בעוצמה רבה מדי, על מנת שלא להרחיב את מעגל העימות.[9] באוגוסט 1969 הועלה לדרגת אלוף.[10] ביולי[11] 1970 מונה לראש אכ"א (אגף כוח האדם) במטה הכללי, תפקיד שמילא עד ספטמבר 1972.

ראש עיריית תל אביב-יפו

תחילת היכרותו של להט עם העיר תל אביב הייתה בנעוריו, עת למד בגימנסיה הרצליה שבעיר. עם פרישתו מצה"ל בראשית שנת 1973 הצטרף למפלגה הליברלית, שבאותה שנה הקימה עם מפלגות נוספות את הליכוד. בחודש דצמבר של אותה השנה התמודד מטעם מפלגת הליכוד על ראשות העיר תל אביב-יפו, ובפברואר 1974 נבחר לראשות העיר, תפקיד שאותו מילא עד נובמבר 1993, כשבשלוש הקדנציות הנוספות שלו (ב-1978, ב-1983 וב-1989) נבחר בבחירות ישירות.

בתקופת כהונתו כראש העיר תל אביב פעל להט להפיכתה למרכז תרבותי ותיירותי תוסס. עם פעולותיו נמנות:

ב-1991, בזמן מלחמת המפרץ, בעת שחלק גדול מתושבי תל אביב עזבו את העיר בשל פחד מפגיעת טילים, הצהיר להט: "מי שעורק מתל אביב עורק גם מהמולדת",[12] ודבריו עוררו ויכוח ציבורי.

פעילותו הציבורית

מאז תקופת כהונתו כראש עיריית תל אביב-יפו עסק להט בפעילות ציבורית ענפה, הוא היה חבר בעמותות רבות ושותף למיזמים במגוון רחב של נושאים, לדוגמה:

בשנת המאה לייסוד תל אביב, 2009, נבחר להשיא את אחת משתים עשרה המשׂואות בהר הרצל ביום העצמאות ה-61 של מדינת ישראל, לציון תרומתו לבניין העיר תל אביב.

חיים אישיים

להט התגורר בצפון תל אביב. היה נשוי עד מותו לזיוה לבית פריצקר, ספרנית שניהלה במשך שנים את הספרייה למדעי החברה ולניהול באוניברסיטת תל אביב. בנם דן להט הוא עורך דין שנבחר לכהן כחבר במועצת העיר תל אביב יפו מטעם מפלגת הירוקים בבחירות של 2008. בן נוסף הוא אבנר להט.

להט היה קרוב משפחתו של יצחק רפאל, ממנהיגי המפד"ל, חבר הכנסת ושר הדתות.[14]

כמעט חמש שנים לפני מותו חלה במחלת אלצהיימר,[13] אך הוסיף לבקר באירועי תרבות עד סמוך למותו. הוא נפטר, לאחר שאושפז עקב זיהום חמור, ב-1 באוקטובר 2014, בגיל 87. נקבר בבית העלמין טרומפלדור בעירו.

הנצחתו

ראו גם

קישורים חיצוניים

עם מותו:

הערות שוליים

  1. ^ רחל לינדנר למנוחות, דבר, 12 בדצמבר 1983.
  2. ^ אדם לבור, עיר התפוזים: ערבים ויהודים ביפו; תרגום: דליה טסלר, ירושלים: כרמל, תש"ע 2010, עמ' 249 (המקור באנגלית: LeBor, City of Oranges (London 2006), p. 249, בגוגל ספרים)
  3. ^ אורי הלל, כנס מחזורים ענק בבית הספר דה שליט, באתר ynet‏, 13 בפברואר 2003
  4. ^ דנה ירקצי‏, מהטיילת ועד המזרקה - פועלו של צ'יץ' בתל אביב, באתר וואלה!‏, 1 באוקטובר 2014
  5. ^ שלמה להט, טוראי יהושע בורגין ז"ל, סיפורו של שלמה להט (ציץ'), באתר מועצה אזורית בני שמעון.
  6. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, אילן ליאור, מת שלמה להט (צ'יץ'), ראש העיר תל אביב המיתולוגי, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2014
  7. ^ מבצע חרגול, באתר גדוד הסיור של חטיבת גולני.
  8. ^ יוכשר נתיב בטוח לכותל המערבי, דבר, 9 ביוני 1967.
  9. ^ ראו עוד: אריה חשביה, האלוף של סיני, דבר, 8 באוגוסט 1969; שמשון עופר, אלוף שלמה להט הפורש מסכם מלחמת ההתשה, דבר, 1 בספטמבר 1972.
  10. ^ אלוף יצחק חופי - ראש מה"ד, מעריב, 1 באוגוסט 1969.
  11. ^ אלוף להט – ראש אכ"א; אלוף אייל – נספח באנגליה, מעריב, 28 ביולי 1970.
  12. ^ מורן זליקוביץ', תל-אביבים בורחים: "ההתרעות מפחידות", באתר ynet, 17 ביולי 2006.
  13. ^ 13.0 13.1 גלעד מורג, ראש העיר ת"א לשעבר שלמה להט הלך לעולמו, באתר ynet, 1 באוקטובר 2014.
  14. ^ מ.מ., על אש קטנה במטבחים הפוליטיים | צ'יץ' עושה קשיים לקרובו רפאל, מעריב, טור 1, 3 ביולי 1973.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0