שם משפחה יהודי
שם משפחה יהודי מעיד לכאורה על השתייכותו של אדם למשפחה יהודית. בתרבות היהודית כמו בתרבויות רבות אחרות נהוג שבני זוג וילדיהם מזוהים באותו שם משפחה, אשר עובר מדור לדור.
שם משפחה כשלעצמו אינו מעיד בהכרח על קרבה משפחתית בין אנשים, ולעיתים קרובות קשה להוכיח קרבת-דם בין אנשים שנושאים שם משפחה זהה.
בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב, ובני האדם נקראו על שם אביהם. כך למשל "יהושע בן נון", או שם מלא יותר: "נח בן למך בן מתושלח בן חנוך". לאמנציפציה ליהודים באירופה התלוותה החובה לבחור בשם משפחה ולדבוק בו. בפרוסיה לאחר קרב ינה-אאורשטדט, בצו שהוצא ב-11 במרץ 1812 ניתנה אזרחות לכל יהודי שחי בפרוסיה באישור חוקי ובתנאי שתוך חצי שנה יקבע וירשום שם משפחה ויהיה מסוגל לכתוב אותו ולחתום אותו באותיות גרמניות או לטיניות[1].
סוגי שמות משפחה
אנשים הוסיפו לעצמם שם משפחה על סמך מקצועם או מקצוע בני משפחתם. בשל כך, אפשר בקלות לזהות את מוצאו של האדם על פי שם משפחתו. לדוגמה, שם המשפחה לידרמן שייך למשפחת סנדלרים ממוצא פולני ("לידר" בפולנית פירושו סנדל, ו"מן" פירושו איש), משפחת מילר היא משפחה של טוחני קמח גרמנים ("מילר" בגרמנית פירושו טוחן) וכו'.
ישנם גם שמות משפחה המזוהים או שייכים לעדה מסוימת, למשל:
- אברמיאן (בן אברהם בפרסית), יוספיאן (בן יוסף בפרסית), יעקביאן (בן יעקב בפרסית) ועוד שמות משפחה המסתיימים ב-"...יאן" הם בדרך כלל ממקור פרסי או ארמני.
- שמות משפחה המסתיימים ב-"...סקי" או "...צקי" הם לרוב רוסיים, אוקראיניים, בלארוסיים או פולניים.
- אלה המסתיימים ב"...נקו" או "...וק" הם בדרך כלל אוקראינים.
- שמות המסתיימים בסיומת "...וב", ולפעמים גם "ייב", הם בדרך כלל רוסיים, קווקזים או בוכרים.
- שמות משפחה המסתיימים ב-"...וביץ'" הם בדרך כלל פולניים או רומניים או רוסיים.
- שמות משפחה המסתיימים ב-"...שווילי", "...דזה" ("בן" בגאורגית) הם בדרך כלל גאורגים.
- כאלו שמסתיימים ב-"שטיין" או "מן" או "ברג" הם ממקור גרמני.
בנוסף, קיימים שמות משפחה המבוססים על מסורת ישראל, כגון: משפחת לוי- לצאצאי שבט לוי, משפחת כהן או כ"ץ(=כהן צדק)- לצאצאי אהרן הכהן, משפחת נפתלי- לצאצאי שבט נפתלי.
לעיתים מאמצים לעצמם אנשים שמות משפחה על פי מקום מגוריהם, כמו משפחת יגורי (על שם הקיבוץ יגור).
דוגמה בולטת לאימוץ שם מקום המגורים ניתן לראות אצל יוצאי תימן. שרעבי - מצביע על כך שמוצאו של אותו אדם מאזור שרעב, צנעני - מעיר הבירה צנעא, דמארי - מאזור דמאר, עדני - מעיר הנמל עדן. אך לעיתים גם אצל אחרים, הלברשטאט מהעיר - הלברשטאדט, פויכטונגר - מהעיירה פויכטונגן. ועוד כהנה וכהנה.
שמות משפחה מסוימים הם כינויים שבאו לציין את מוצאה של המשפחה. שם כמו פרנק, פרענק או פרנקו ניתן ליהודים ממוצא גרמני (דהיינו, מארץ הפרנקים) שהתיישבו בקרב יהודים ספרדים. לשם "אשכנזי" הוראה דומה, אלא שכאן נעשה שימוש בשם "אשכנז" התנ"כי המיוחס במסורת היהודית לגרמניה (בראשית י', ג').
שמות משפחה בקרב יהודי ספרד ופורטוגל
- שמות משפחה מסוימים הם על פי העיר או האזור שבהם מוצא המשפחה.
- שמות משפחה האופייניים ליהודים שמוצאם ממגורשי ספרד:
- דוגמאות: פרץ - על שם פרץ בן יהודה; אלמושנינו - חזן; אלפנדרי - נגיד.
- שמות משפחה על שם דרגות ייחוס במשפחה: נונה[דרושה הבהרה] - סבתא באיטלקית, פאפו - סבא בספרדית (היו שהציעו שזהו כינוי לאישים בשם יוסף), פרימו - בן דוד (ייחוס) בספרדית. ניניו - בן בהקשר של צאצא.
- שמות משפחה על שם בעלי חיים:
- לופו, לופז ולופס (הנפוץ גם בקרב לא-יהודים מאזורים דוברי ספרדית) משמעותם ״זאב״ היו ש הציעו כי זהו רמז שאב המשפחה נקרא בנימין שסמלו במקרא הוא אכן זאב, לובאטון פירושו "זאב קטן". פלקו ופלקון הם בז בספרדית בצורות שונות. לאון משמעו אריה, ייתכן רמיזה לכך שאחד מאבות המשפחה נקרא יהודה שסמל שבטו במקרא הוא אריה.
- שמות משפחה על שם צמחים:
שמות משפחה בעדות המזרח
- על פי מקומות בארצות האסלאם שמהם מוצא המשפחה:
- אלקומסי - מהעיר קומס בצפון איראן; אלפסי מן העיר פס שבמרוקו, בארזני - מהעיר בארזן בכורדיסטן; אדרי, אדרעי או דרעי - מעמק הדראע (במרוקו); ענתבי - מהעיירה עין טב (בשנות האלפיים, גזיאנטפ) שיהודיה עברו לחלב; אזרזר - מכפר בשם איזרזר (אילה בשפת בני המקום), שבאזור האטלס בואכה אגדיר. שהרבני - על שם העיר "שהרבאן" (מוקדאדיה בשנות האלפיים) שבעיראק. שזירי - על שם הר שזיר בפרס. יצפאן - מאזור איספהאן שבפרס, שירזי - מהעיר שיראז בפרס.
- על פי עיסוק ראש המשפחה:
- דוגמאות: אלבז - מאלף הבזים; בוזגלו - יצרן עול, ברבי - הלחם מילים בארמית שמשמעותו: "בן רבי", גבאי - גבאי (משרת בבית הכנסת); ג'מצ'י - זגג; סעצ'י - שען; גלאם - נוקד (מגדל צאן וסוחר בתוצריו - עור, חלב וצמר); מסיקה - מוסק זיתים; מועלם- מורה.
- שמות משפחה שמעידים על שם אב או אם המשפחה:
- דוגמאות: אוחנה - בן חנה בברברית, ועקנין - בן יעקב בברברית, וענונו - "בן נונו (=הנס)" בברברית, יוספיאן - בן יוסף בפרסית.
- שמות משפחה שהם ראשי תיבות:
- דוגמאות: בן חמ"ו - בן חנניה מישאל ועזריה; בכ"ר - ראשי תיבות של ״בן כבוד רבי״ - מעיד על ייחוס לרב מכובד; של"י - שבח לאל יתברך.
שמות משפחה בעדות אשכנז
ערך מורחב – שמות ביהדות
בעדות אשכנז נכנסו רק במאה ה-18 שמות המשפחה בצורה המוכרת לנו בימינו. עד אז, היה רווח השימוש בשמות האב או בכינויים שנגזרו מהעיסוק/חזות/תכונות/אופיו, של אבי המשפחה. בעקבות צווים שהוצאו על ידי ממשלות אירופאיות (כמו באוסטרו-הונגריה), אולצו חלק מהיהודים לאמץ שמות שניתנו להם על ידי נציג של השלטון. אחרים בחרו בשמות משפחה. עם זאת, היו משפחות יהודיות אמידות שאימצו שם משפחה כמנהג האצילים הגויים. שמות המשפחה שנבחרו על ידי ראשי המשפחות ניתנים לחלוקה על ידי מספר קבוצות:
- על-פי עיסוק ראש המשפחה:
- יש להניח ששמות משפחה מן הסוג הזה היה קודם לקביעתו כשם משפחה כינוי של בעל המקצוע.
- דוגמאות: גלזר - זגג, פישר - דייג; ריכטר - שופט; אייזנר - עובד בברזל (אייזן); בוכבינדר - כורך ספרים; ברונפמן - מזקק; דיכטר - פייטן; דורפמן - כפרי, איש הכפר.
- על-פי מקומות שמהם מוצא המשפחה:
- דוגמאות למקומות מרכז אירופה ובמערבה: נמצוב - מיוצאי גרמניה, נוישטט - מיוצאי נוישטט שבגרמניה, ברלינר - מיוצאי ברלין, המבורגר - מיוצאי המבורג, דרזנר - מיוצאי דרזדן, פרנקפורטר - מיוצאי פרנקפורט, אמסטרדמר - מיוצאי אמסטרדם, שפירא - מיוצאי העיר הגרמנית שפייר.
- דוגמאות למקומות במזרח אירופה: אודסקי - מיוצאי אודסה; ברודי - מיוצאי העיר האוקראינית ברודי, יסנוגורודסקי - יוצאי העיר האוקראינית יסנוגורודקה, גורדון - מיוצאי גרודנו; ורשה, ורשבסקי - מיוצאי העיר הפולנית ורשה, קראקובר - מיוצאי קראקוב; פוזננסקי - מיוצאי פוזנן, פאלטרו (כמו גווינת' פאלטרו) - מיוצאי פלטרוויץ.
- שמות ביידיש כמזכרת לשמו של בן משפחה:
- בשמות המשפחה הפטרונימיים האלה החלק הראשון של שם המשפחה (2–3 אותיות ראשונות) הוא שם האיש ביידיש (בדרך כלל אבי המשפחה או אם המשפחה) בהקטנה של חיבה (אליעזר הופך ל"לייזר", משה ל"מוסקו" וכו'), והחלק השני הוא סיומות מסוג -וויץ, -וביץ, -סקי, -ויצי, -וב, -זון, -קין וכו'. מרבית הסיומות כוללות את ציון המילה "בן". מאידך, קיימות סיומות שאינן משמשות רק לשמות משפחה שמקורם בשם אדם אלא גם בשם מקום. כאלה הן הסיומות -סקי ו -וב. דוגמאות: ברקוביץ', ברנזון - בנו של דב; מושקוביץ', מוסקוביץ', מוסינזון - בנו של משה; הרשקוביץ, הירשזון, הירשנזון - בנו של צבי.
- מאידך, קיימים גם שמות משפחה עם הסיומת -ביץ' המציינים מקצוע רוחני חשוב של אבי המשפחה כגון: חזנוביץ' - על שם האב שהיה חזן; רבינוביץ' - על שם האב שהיה רב.
- שמות המשפחה אברמוב, אברמוביץ' ואברמוביצי (שהיא צורה הכתיבה של אותו השם ברומנית, שם הסיומת "ץ'" תופיע תמיד בתוספת י') ודומיהם, אשר משמעותם "בן אברהם", אינם בהכרח על שם אבי המשפחה אלא גם על שם אברהם אבינו, ויש בכך הדגשה על היותו בן לעם היהודי.
- שמות כמזכרת לשם אם המשפחה (מטרונים) היו נפוצים יותר בקרב החסידים מאשר אצל שאר העדות האשכנזיות. כמו כן ילדים קיבלו לפעמים מסיבות שונות את שם האם. לפעמים שיוך שם משפחה לשמה של אישה אינו מעיד בהכרח על אם המשפחה אלא על אחות במשפחה. דוגמאות לשמות על פי שמות נשיים: דבורקין - לפי דבורה; חבקין - לפי חווה; חנקין - לפי חנה; בייליס - של ביילא; רבקש (רבקה'ס) - של רבקה
- שמות בהשפעת התרבות הגרמנית:
- ישנם שמות משפחה שאומצו על ידי היהודים בחלקים ממזרח אירופה בהשפעת סממנים מהתרבות הגרמנים. דוגמאות: אדלר - נשר; שטרן - כוכב; שוורץ, שוורצמן - שחור, איש שחור.
- שמות שנבחרו כסגולה להצלחה:
- ישנם שמות משפחה שאלה שבחרו בהם חישבום לסגולה להצלחה לפי משמעות השם. דוגמאות: רייך - עשיר; קלוג, קויגר (או קליג, קליגר) - חכם; לנגלבן - חיים ארוכים.
- שמות תארים, שמות שנלקחו מהטבע, מהצבע, על פי סלעים ומתכות, על פי מידת/עיסוק אבי המשפחה ועל פי בעלי חיים:
- דוגמאות: טייך - נהר; טוי - טל; בַּרג/בֶּרג - הר/ים; רוזנברג - הר שושן/ורד; בראון - חום; וייס, וייסמן - לבן, איש לבן; נויר - שחור, נוירמן - איש שחור; שטיין - אבן; רוזנשטיין - אבן שושן/ורד; גרוס, גרוסמן - גדול, איש גדול; מיטלמן - איש בינוני; אלתרמן, אלתמן - איש זקן (חכם); ארבייטמן - איש עבודה; בר, ברמן - דב, איש דובים; גנץ - אווז.
- שמות שהם ראשי תיבות:
- דוגמאות: ב"ק - בני קדושים; ברי"ל - בן רבי יהודה לייב; ד"ץ - דיין צדק; כ"ץ - כהן צדק; זק"ש - זרע קדושי שפירא; חרל"פ - חייא ראש ליהודי פולין.
- שמות גנאי:
- יש שמות משפחה שמשמעותם שלילית לחלוטין. לדוגמה: "גמיינר", שמשמעותו בגרמנית וביידיש היא "רמאי" או "שקרן" (תלוי בדיאלקט), ו"קריגסמן", שמשמעותו "שודד" או "איש מדון". לשמות אחרים יש משמעות לעגנית כגון "אסלסקופף" (ראש חמור).
בשנת 1787 החליטה האימפריה הרומית ה"קדושה" להעניק שמות משפחה לכל נתיניה.
הטענה לפיה יהודים היו צריכים לשלם עבור שמות משפחה "יפים", היא טעות שרווחה. גם ללא יהודים היו שמות משפחה "לא יפים" ורבים חשו צורך לאמץ לעצמם שם משפחה חדש - יהודים ולא יהודים. לא ידוע על מקור מוסמך בו מוזכרת קניית שמות.
שמות משפחה מתחום המושב
מילון לשמות משפחה שהיו נפוצים בתחום המושב בשם "A Dictionary of Jewish surnames from the Russian Empire", הוצא על ידי אלכסנדר ביידר בהוצאת אבותינו.
שמות משפחה של קהילת ביתא ישראל
באתיופיה לא נהוג לתת שמות משפחה. אדם מכונה בשמו הפרטי, שם אביו ושם סבו, בדומה לנהוג בתקופת התנ"ך. כשעלו יהודי אתיופיה לישראל, הם נדרשו על ידי הרשויות להשתמש בשמות משפחה כפי שנהוג בישראל. לרוב בחרו לקחת את שם הסב והפכו אתו לשם משפחה. במקרה שהסב עדיין חי נקבע שם המשפחה על פי אביו של הסב. ובמקרה בהם אב המשפחה לא חי בעת עליית המשפחה לישראל, נקבע השם על פי שם האב המנוח.
שמות משפחה של קהילת בני ישראל (הודו)
שמות המשפחה של הקהילה מהודו נלקחו מהכפר בו התגוררו, בעיקר בעמק הקונקאן שבמדינת מהרשטרה, בתוספת של "קר". כך למשל "דנדקר" - מהכפר דנדא, "דיווקר" - מהכפר דיוו, "פנקר" - מהכפר פן ו"נוגאוקר" - מהכפר נו.
ישנם כ-128 שמות משפחה שונים בקרב הקהילה, אף על פי שבתחילת המאה העשרים, ובמיוחד עם עלייתם לישראל, החלו רבים לשנות את שם משפחתם, לרוב על-פי שמו הפרטי של הסב או אב הסב, כגון ראובן, יוסף או שמואל.
ראו גם
לקריאה נוספת
- משה חנינא אשל, שמות המשפחה בישראל, חיפה 1967
- יצחק אבינרי, "שם משפחה עברי", בספרו יד הלשון, הוצאת יזרעאל, 1964, עמ' 555–564
- אברהם שטאל, "מוצא השמות : מקורותיהם וגלגוליהם של השמות שלנו", הוצאת דביר, תשס"ה, 2005
- ד"ר חנן רפפורט, "שמות המשפחה בישראל", עת-מול, כרך לא, גיליון 1 (183), ספטמבר 2005
- משה גברא, שמות המשפחה של היהודים בתימן, בני ברק: המכון לחקר חכמי תימן, 2014
- Heinrich W Guggenheimer and Eva H Guggenheimer, Jewish family names and their origins: an etymological dictionary, Hoboken (N.J.): Ktav Pub. House 1992.
קישורים חיצוניים
- שמות משפחה של יהודים - מבוא כללי, באתר בית התפוצות
- גדעון טורי, "עברות שמות-משפחה בארץ ישראל "תרגום תרבותי": תרגיל שלדי במסגרת הסמיוטיקה של התרבות, באתר אוניברסיטת תל אביב
- מאגר שמות משפחה ומקורם
- חנן רפפורט, טוב שם טוב: שמות משפחה ובכינויי משפחות בעולם היהודי לאורך הדורות, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית, באתר nrg, 23 בדצמבר 2005
- רוביק רוזנטל, יוחנן הסנדלר פינת שוסטר, באתר nrg, 16 בדצמבר 2005
- אבישי בן חיים, השם העדתי, באתר nrg, 2 באוגוסט 2005
- איתמר מרילוס, לכל אשכנזי יש שם, למשל: שלוש-רגליים, באתר ynet, 5 בנובמבר 2012
- אפרת נוימן, מה השמות הפרטיים ושמות המשפחה שלנו אומרים עלינו?, באתר TheMarker, 22 בדצמבר 2013
- ספרים העוסקים בשמות יהודיים: ביבליוגרפיה (באנגלית)
- ישראל אדנה יסמני, מה שלקח ממני משרד הקליטה, באתר גלובס, 12 בפברואר 2012
- Rodney Livingstone, 'Some Aspects of German-Jewish Names', German Life and Letters 58:2 April 2005, pp. 164-181.
- Joachim Mugdan, The Names of the Jews: A Preliminary FAQ
הערות שוליים
- ^ מיכאי אמינסקו, "Chestiunea evreiască", הוצאת וסטאלה, בוקרשט, 2008, עמוד 41.