פרשת שמונת מלכי אדום
פרשת שמונת המלכים
|
|---|
|
וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּמְלֹךְ בֶּאֱדוֹם בֶּלַע בֶּן בְּעוֹר וְשֵׁם עִירוֹ דִּנְהָבָה. וַיָּמָת בָּלַע וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו יוֹבָב בֶּן זֶרַח מִבָּצְרָה. וַיָּמָת יוֹבָב וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו חֻשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי. וַיָּמָת חֻשָׁם וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַד בֶּן בְּדַד הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב וְשֵׁם עִירוֹ עֲוִית. וַיָּמָת הֲדָד וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שַׂמְלָה מִמַּשְׂרֵקָה. וַיָּמָת שַׂמְלָה וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שָׁאוּל מֵרְחֹבוֹת הַנָּהָר. וַיָּמָת שָׁאוּל וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר. וַיָּמָת בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַר וְשֵׁם עִירוֹ פָּעוּ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת מַטְרֵד בַּת מֵי זָהָב. |
| ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוקים ל"א-ל"ט |
פרשת שמונת מלכי אדום (נקראת גם פרשת ואלה המלכים או שמונת המלכים) היא פרשיה בתוך פרשת וישלח שבספר בראשית, המספרת על שמונה מלכים שמלכו באדום בתקופה קדומה.
במפרשים על התורה קיים ויכוח גדול בהבנת תקופת הפרשה והקשרה, ובתורת הקבלה מוסבר כי רמוזים בה סודות על סדר ההשתלשלות לפני בריאת העולם. הפרשה מופיעה בשינויים קלים גם בספר דברי הימים.
תקופתה והקשרה של הפרשה
במפרשים
קיים ויכוח גדול בהבנת התקופה אליה מתייחסת פרשה זו, מהנוסח "לפני מלך מלך לבני ישראל" נשמע כי מדובר בתקופה הסמוכה לתחילת המלכות בישראל בימי שאול המלך, בעוד שלפי המסורת נכתבה התורה בזמן משה מאות שנים קודם. לפי חלק מהמפרשים[1] הכוונה במשפט "לפני מלך מלך" היא לתקופה שקדמה למשה רבינו שגם הוא נחשב למלך.[2] אפשרות נוספת היא שהמילה "מלך" אכן מתייחסת למלכי ישראל העתידיים אך המילה "לפני" תתפרש זמן רב לפני ולא סמוך למלכותם.[3] לשיטות אלו שבעה מהמלכים מלכו לפני זמן משה רבינו, והמלך האחרון (הדר) עדיין מלך בימי משה, ולכן לא מוזכרת בפרשה מיתתו. בספר דברי הימים שנכתב מאוחר יותר, מוזכרת גם מיתת המלך האחרון.[4]
לפי שיטה נוספת, אכן הכוונה למלכים שמלכו בסמוך לתקופת שאול המלך, והפרשה נכתבה בתורה על פי נבואה שחזתה את העתיד.[5]
גם לפי אותם השיטות שסוברים כי אפשר שמספר פסוקים בתורה לא נכתבו על ידי משה, ולא ראו בכך חריגה מאמונת תורה מן השמים,[6] לא ניתן לפרש כך במקרה זה את האפשרות שהפרשה היא תוספת מאוחרת, מכיוון שמדובר בעניין שלם.[7]
לפי הרמב"ם, הסיבה לכתיבת הפרשה, שהיא נכתבה בשביל לזרז את עם ישראל במצוות "מקרב אחיך תשים עליך מלך",[8] לשיטתו, שמונה מלכים אלו הכניעו את בני עשיו והשפילום מכיוון שמוצאם לא היה מהם, ומכאן ילמדו בני ישראל להעמיד מלך רק מקרב אחיהם.[9]
בקבלה
בקבלה תופסת הפרשה מקום חשוב ומהווה בסיס למאמר "אדרא רבא" בספר הזוהר.
הרמח"ל כתב כי פרשה זו "כוללת כל שרשי ההנהגה", לדבריו הפרשה הוסתרה במכוון כסיפור פשוט על מנת שמי שאינו ראוי לא יגלה את סודותיה.[10] גישת הקבלה מסתמכת על מאמר חז"ל כי לפני בריאת העולם אלוקים היה "בונה עולמות ומחריבן עד שברא את אלו".[11] לפי הקבלה, שבעת המלכים הראשונים - "מלכין קדמאין", רומזים לשבעה עולמות שנבראו לפני בריאת העולם הנוכחי, ומיתתם (בלשון המקובלים "שבירה") מרמזת על ביטול של אותם עולמות. המלך האחרון - הדר, שמיתתו לא מוזכרת, מקביל לעולם הנוכחי שעדיין קיים. העולמות שנחרבו מכונים בשפת הקבלה "עולם התוהו", והעולם הנוכחי "עולם התיקון". המקובלים כתבו כי גם לגישת הקבלה אין מקרא יוצא מידי פשוטו ובוודאי "מעשה שהיה כך היה" אלא שעיקר הכוונה בכתיבתו היא לסודות שנרמזו בו.[12]
| שם המלך | הספירה | הערות |
|---|---|---|
| בלע בן בעור | דעת | הוא בלעם בן בעור[13] |
| יובב בן זרח | חסד | |
| חושם | גבורה | |
| הדד בן בדד | תפארת | |
| שמלה | נצח והוד | |
| שאול | יסוד | מקומו "רחובות הנהר" מרמז על ספירת ה"בינה" |
| בעל חנן בן עכבור | מלכות | |
| הדר | כלול מכולן | מרמז ל"עולם התיקון" |
זיהוי המלכים והמקומות
לפי שיטת רבי חיים ויטאל, "בלע בן בעור" הוא בלעם בן בעור[13].
את "יובב בן זרח מבצרה" יש שפירשו[דרוש מקור] שמדובר באיוב, מכיוון שבתרגום השבעים נקרא איוב "יובב".
את העיר דינהבה (אנ') יש המזהים עם אתר בצפון מזרח פטרה.[דרוש מקור]
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- חנניה מלכה, פרשת וישלח - היחס לפרשות לא מובנות, באתר אורות ישראל, 14 בנובמבר 2013
הערות שוליים
- ^ פירוש האבן עזרא על בראשית לו, ועוד.
- ^ במדרש שמות רבה נב א נדרש הפסוק וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. (ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק ה') על משה.
- ^ פירוש רד"צ הופמן על בראשית לו.
- ^ ספר דברי הימים א', פרק א', פסוקים מ"ג-נ"א
- ^ אבן עזרא בשם "יש מפרשים"
- ^ בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ו עמוד א' מובאת דעת חלק מהתנאים לפיה שמונת הפסוקים האחרונים בספר דברים נכתבו על ידי יהושע בן נון. בפירוש האבן עזרא לספר דברים, פרק א', פסוק ב' רמז לפסוקים נוספים המזכירים מושגים שלאחר תקופת משה. גם בפירוש התורה המיוחס לרבי יהודה החסיד מבאר במספר מקומות כי פסוקים מסוימים בתורה נכתבו בזמן אנשי כנסת הגדולה. (אך ראו באגרות משה יורה דעה, חלק ג' סימן קיד' שפקפק בייחוס הספר משום כך.)
- ^ על פי ביאור צפנת פענח על פירוש האבן עזרא לתורה.
- ^ ספר דברים, פרק י"ז, פסוק ט"ו
- ^ מורה הנבוכים חלק ג' פרק נ' (לפי תרגום אבן תיבון) באתר ויקיטקסט
- ^ רמח"ל באדיר במרום חלק א'
- ^ בראשית רבה ג ז באתר ויקיטקסט
- ^ משה זכות, פירוש הרמ"ז לזוהר פרשת בהעלותך, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ 13.0 13.1 עץ חיים שער ח פרק ד
