שניים וחצי השבטים
שניים וחצי השבטים הוא כינוי כולל לשבטים ראובן, גד וחצי השבט מנשה, שעל פי המקרא התיישבו בעבר הירדן המזרחי.
כאשר הגיעו בני ישראל לעבר הירדן המזרחי עם משה רבנו, לפני הכניסה לארץ ישראל, בקשו בני ראובן ובני גד להישאר בעבר הירדן המזרחי כי להם היה צאן רב שהם מצאו לו מקומות מרעה רבים בצד המזרחי של הירדן[1].
בתחילה כעס עליהם משה רבנו, שהרי בקשתם עלולה לגרום לבני ישראל לפחד להיכנס לארץ ישראל. לבסוף אפשר להם משה להישאר בעבר הירדן, והתנה עם אותם שבטים שאם הם ירצו להתיישב במקום זה עליהם לעזור קודם לאחיהם, שאר השבטים, לכבוש את נחלותיהם, כאשר הם יהיו החלוצים במלחמה, ורק אז יוכלו לחזור לנחלותיהם[2]. השבטים הסכימו כי ישאירו את הנשים, הילדים והמרעה בצד המזרחי של הירדן והגברים יעברו עם שאר השבטים ויסיעו בידם לכבוש את ארץ ישראל. בנוסף, משה גם מצרף אליהם חצי משבט מנשה.
בימי יהושע מילאו שני השבטים וחצי את חלקם ונלחמו עם ישראל 7 שנים רצופות, וחיכו אחר כך עוד 7 שנים נוספות עד שבני ישראל חילקו את נחלותיהם[3]. רק לאחר מכן יהושע שיבח אותם על קיום חלקם בעסקה והתיר להם לשוב אל נחלותיהם שבעבר הירדן המזרחי, אל נשותיהם ואל ילדיהם. בדרכם לביתם הקימו השבטים מזבח גדול בצידו המערבי של הירדן, בארץ כנען. בני ישראל זעמו עליהם ויצאו עליהם למלחמה. אנשי שניים וחצי השבטים הסבירו להם את בניית המזבח בכך שבניהם יגדלו בצד השני של הירדן ולכן שאר העם עשוי לחשוב כי הם אינם בני אותו העם כמו בני ישראל שישבו בצד המערבי. לשם כך הקימו את המזבח, כדי להזכיר לעם ישראל שבמערב כי הם כולם בני עם אחד[4].
חלוקה גאוגרפית
בדרום התיישב שבט ראובן, במרכז התיישב שבט גד עד נחל יבוק ומצפון לנחל יבוק התיישב חצי משבט מנשה. בדרום גבל בהם מואב, במזרח גבלו בהם מדין ועמון ובצפון גבלו בהם לחלופין ארם ואשור.
מתיאורי המקרא וממצבת מישע, בה נאמר "ואיש גד ישב בעטרות מעולם" אף על פי שזה אזור שאמור להיות של שבט ראובן, עולה כי גבולות השבטים היטשטשו עם הזמן, ובמיוחד בני שבט גד התפשטו ונכנסו לגבול ראובן.
התנחלות שבט ראובן לאור הממצאים הארכאולוגיים
בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במסגרת 'פרויקט מישור מידבא'[5] בירדן, חשף הארכאולוג הקנדי פרופסור לארי הר (LARRY G. HERR), מקבץ של יישובים קטנים שקמו בדרום עבר הירדן המזרחי, בסוף המאה ה-13, תחילת המאה ה-12 לפני הספירה. היישובים כללו מאפיינים ייחודיים, שלא היו קיימים באזור הזה לפני כן, ואשר אפיינו גם את התרבות החומרית של ההתיישבות בגב ההר מצפון לירושלים (שילה, שכם, הר עיבל). פרופסור הר העריך כי מדובר בהתנחלות משפחות שבט ראובן בעבר הירדן המזרחי[6].
ראו גם
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ^ ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוקים א'-ה'
- ^ ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוקים כ'-כ"ג
- ^ פירוש המלבי"ם על התנ"ך ספר יהושע פרק כ"ב פסוק ג'
- ^ ספר יהושע, פרק כ"ב
- ^ Madaba Plains Project
- ^ התנחלות בני ישראל בעבר הירדן המזרחי, News1
.png){kind=small}
