שפות אלטאיות
שפות אלטאיות הן משפחת שפות מוצעת.[1] לפי הערכות, המשפחה כוללת 66 שפות, והיא מדוברת על ידי כ-348 מיליון בני-אדם, בעיקר באזור מרכז וצפון-מזרח אסיה.
מקור השם הוא ברכס הרי אלטאי שבסיביר.
לפי המיון המקובל ביותר של השפות האלטאיות, נכללות בין השאר השפות הטורקיות, השפות המונגוליות והשפות הטונגוסיות. אולם, בעקבות מחקרים שנעשו בנושא, מאז שנות ה-50 של המאה ה-20 רוב האלטאיסטים (דהיינו, התומכים בתאוריה שקיימת משפחה כזו) מכלילים גם את השפה הקוריאנית בין השפות האלטאיות. מאז שנות ה-70, גם היפנית נחשבה כזו. המכלילים כוללים בסך הכל 74 שפות, בהן משתמשים כ-558 מיליון איש.
בלשנים אחדים החלו להחשיב אפילו את שפת האיינו[2] כשפה אלטאית, אבל רק כחלק מקשר הכולל גם את הקוריאנית והיפנית, השונה מהקשר מונגוליות-טורקיות-טונגוסיות.
הגרסה המקורית והעיקרית של השפות האלטאיות, כלומר הטונגוסיות, מונגוליות וטורקיות, נקראות לפעמים "מיקרו-אלטאיות", ואילו הגרסה היותר מורחבת, הכוללת גם את היפנית והקוריאנית, נקראת "מאקרו-אלטאית".
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ http://www.ethnologue.com/15/show_family.asp?subid=90009
- ^ Georg, S., Michalove, P.A., Manaster Ramer, A., Sidwell, P.J.: "Telling general linguists about Altaic", Journal of Linguistics 35 (1999): 65-98 Online abstract
