שפות הודו-אירופיות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:08, 2 בספטמבר 2019 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " מאוד " ב־" מאד ")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוברי שפות הודו-אירופיות בתחילת המאה ה-21:
  ארצות עם רוב דובר שפות הודו־אירופיות
  ארצות עם מיעוט דוברי שפות הודו־אירופיות אשר קיבל הכרה רשמית
  ארצות עם מיעוט דוברי שפות הודו־אירופיות אשר לא קיבל הכרה רשמית

השפות ההודו־אירופיות היא משפחת-על של שפות הכוללת כ-150 שפות המדוברות על־ידי כשלושה מיליארד אנשים ברחבי העולם. שפות אלו מתחלקות למשפחות, אשר רובן נוצרו באירופה ובמערב אסיה.

קבוצת שפות זו כוללת שפות כגון בנגלית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, פורטוגזית, רוסית, פרסית והינדי (שלכל אחת מהן מעל 100 מיליון דוברים) וכן שפות שמספר דובריהן מועט מאד כגון אוסטית, אירית וארמנית. השפות ההודו־אירופיות הן משפחת שפות גדולה, אשר מחקרה הוליד את ענף הבלשנות המודרנית, ועל כן רבים מהמושגים אשר הבלשנות חוקרת ומנסה למצוא לקוחים ממבנים כלליים המצויים בשפות אלו.

תת-המשפחות של השפות ההודו־אירופיות

  שפות יווניות
  שפות איטליות (כולל שפות רומאניות)
  שפות הודו-איראניות
  שפות קלטיות
  שפות גרמאניות
  ארמנית
  שפות בלטיות
  שפות סלאביות
  אלבנית
  שפות שאינן הודו-אירופיות

היסטוריה


שגיאות פרמטריות בתבנית:מצגת

פרמטרים [ אפקט, תצוגה מקדימה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ישנן 5 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה

האפשרות כי קיים מקור משותף לחלק מהשפות ההודו־אירופיות הועלתה לראשונה ב-1647 על ידי מרקוס זוריוס ואן בוקסהורן, ששיער כי הגיעו מה"סקיתית", אך רעיונו לא נקלט ולא נחקר. ההיפותזה הוצעה שוב על־ידי סר ויליאם ג'ונס, כאשר הוא שם לב לאוצר המילים ולמבנה התחבירי המשותף של הסנסקריט, הלטינית, היוונית והפרסית. השוואה מערכתית של השפות האלו ושל שפות עתיקות אחרות שנערכה בידי פראנץ בופ תמכה בתאוריה, וה"דקדוק ההשוואתי" של בופ, שהופיע בין 1833 ל-1852, נחשב כנקודת ההתחלה למחקר ההודו-אירופי כתחום אקדמי.

מתוך מציאת מילים דומות בשפות הודו־אירופיות שוחזרה שפה-אם משוערת, פרוטו-הודו־אירופית (PIE). ידועות למעלה מ-4,000 מילים בפרוטו-הודו־אירופית כמו גם חוקי דקדוק. לדוגמה, בפרסית המילה "בנאי" היא באלדחצ'ן, והסיומת חצ'אן היא הסיומת לבעל-מקצוע; באנגלית - בילדר. מכאן שוחזר השורש המשותף הזהה בשני המקרים: בלד.

השאלה המרכזית היא כיצד התפשטה משפחת שפות גדולה כל כך, מה היה האזור המקורי של הפרוטו-הודו־אירופית, והאם השפה הזו התפשטה כאשר האנשים שדיברו אותה היגרו ממקום למקום, או שמא השפה עצמה היא שעברה בשילוב עם ההגירה. השפה-האם האפשרית קרויה "פרוטו-הודו־אירופית". ישנה מחלוקת באשר למיקום הגאוגרפי של מקורה. ישנם שני מועמדים מרכזיים כיום:

היפותזה קורגנית

היפותזת קורגן

ההיפותזה הקורגנית הוצעה לראשונה על־ידי מריה גימבוטאס בשנות ה-50 של המאה ה-20. על־פי היפותזה זו, השפה המקורית דוברה בתרבויות המישורים הכלכוליתיים באלף החמישי לפנה"ס, בין הים השחור לוולגה. חיזוק ניכר להשערה זו היא עובדת קיומן של מילים רבות בפרוטו-הודו־אירופית האופייניות לתרבות ששררה באזור שבין צפון הים השחור לים הכספי, ועוד יותר מכך העדרן הבולט של מילים המיוחסות לגידולים שהיו קיימים בתקופה זו באזוריים דרומיים יותר.

אך לא הוכח מעולם כי אנשי תרבויות אלו היו חברים בקבוצה הלשונית-תרבותית ההודו-אירופית, ועמים שהיו ידועים כחלק מהתרבות הזו (לדוגמה, ההודו-אריאנים, היוונים, האטרוסקים ואחרים) לא קברו את מתיהם אלא שרפו אותם. [דרושה הבהרה] עובדה זו מטילה דופי בתאוריה.



היפותזה מתחרה

קולין רנפרו הציע שהתפשטותה של ההודו־אירופית קשורה למהפכה הנאוליתית, שהתפשטה בדרכי שלום לתוך אירופה מאסיה הקטנה בערך ב-7000 לפנה"ס. לפיכך, כל אירופה הנאוליתית הייתה דוברת הודו־אירופית, וההגירות הקירגיזיות לא עשו יותר מאשר להחליף שפה הודו־אירופית אחת באחרת[1].

תומאס גאמקרלידז ויצ'יסלב איבאנוס טענו כי המקור של ההודו־אירופית היא בימת אורמיה. הם הציעו שהארמנית היא השפה שנותרה במקום הלידה של ההודו־אירופית, בזמן שהשפות האחרות היגרו ממנה[2].

יש שהציעו את תאוריית המבול של הים השחור, כשהם מתארכים את תחילתו של ים אזוב לבערך 5600 לפנה"ס, כגורם הישיר של ההתפשטות ההודו־אירופית. אירוע זה התרחש בתקופה הנאוליתית, והוא מוקדם מדי כדי להתאים לארכאולוגיה הקירגיזית.

הבעיה העיקרית בהשערות אלו, שמקדימות את תאריך ההתפצלות מהשפה האם, היא שבשפת האם ההודו-אירופית מופיעות מילים רבות להמצאות מאוחרות יותר, כדוגמת רִתמה, יצול וגלגל.

קיימות גם תאוריות אחרות בעלות גװן לאומי שלפעמים גובל במיסטיקה לאומנית, כשלרוב השפה המקורית מוצבת במולדת של הוגה התאוריה. דוגמה אחת היא התאוריות ההודיות שאומרות כי הסנסקריט הװדי הגיע מתרבות עמק האינדוס, וטוענות כי הוא הוא למעשה הפרוטו-הודו־אירופית, ושכל הניבים האחרים מגיעים ממנה. תאוריה זו אינה מקובלת ביותר. דוגמה אחרת היא תאוריית ההמשכיות הפלאוליתית, המוצעת על־ידי תאורטיקנים איטלקים, שאומרים כי ההודו־אירופית צמחה מתרבויות אירופיות פלאוליתיות.

עץ השפות ההודו־אירופיות

עץ השפות ההודו-אירופיות. בװרוד: שפות מודרניות; בלבן: שפות שנכחדו ושפות היפותטיות

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שפות הודו-אירופיות בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Colin Renfrew, Archaeology and language: the puzzle of Indo-European origins, London: J. Cape, 1987
  2. ^ Thomas V. Gamkrelidze, Vjaceslav V. Ivanov, Indo-European and the Indo-Europeans: A Reconstruction and Historical Analysis of a Proto-Language and Proto-Culture, Berlin: Walter de Gruyter, 1995