שפעת רביבים

פיוט שפעת רביבים
שִׁפְעַת רְבִיבִים יוֹרִיד מִזְּבוּלָיו לְחַיּוֹת זֶרַע וְלָתֵת פְּרִי יְבוּלָיו מְטַר יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ יוֹרִיד עִם אֲגָלָיו הֱיוֹת דָּשֵׁן וְשָׁמֵן כָּל פְּרִי עֵץ וְעָלָיו חִישׁ וּשְׁלַח עֹפֶר טֶרֶם יְנוּסוּן צְלָלָיו זָכֹר יִזְכֹּר לִי נוֹטֵעַ אֲשָׁלָיו קוֹמֵם גַּן נָעוּל וּפַרְדֵּס רִמּוֹן שְׁתִילָיו קִרְיַת חָנָה דָוִד וּמִגְדַּל עֹז חֲיָלָיו שׁוֹבֵב לְצַוַּאר הַשֵּׁן מְלוּאֵי הוֹד כְּלִילָיו בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת וְנָהְרוּ כָל הַגּוֹיִם אֵלָיו אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו

שִׁפְעַת רְבִיבִים הוא פיוט מאת רבי שלמה אבן גבירול. נהוג בקרב יהדות ארצות האסלאם לשיר את הפיוט בשמיני עצרת, בפתיחת תיקון הגשם.

במשנה נכתב במסכת תענית כי יש לשנות בשמיני עצרת, יומו האחרון של חג הסוכות, את ברכת הגבורות בתפילת העמידה מ"מוריד הטל" ל"משיב הרוח ומוריד הגשם". אף על פי כן, בברכת השנים טרם מבקשים גשם אלא בז' חשוון, כדי להמתין שהעולים לרגל ישובו לביתם, כך שהגשם לא יומטר במהלך המסע. בפיוט, המתפללים מבקשים הורדת גשם בשפע לצורך תנובת הגידולים החקלאיים.

פרט לבקשה לגשם, מוצגת בפיוט גם בקשה לגאולה. המתפללים מבקשים מה' שישלח את המשיח (עופר האיילים) ויביא לגאולה. המשיח והגשם ישקמו את ירושלים, המוצגת כ"עיר בנוה לתלפיות" וכן "פרדס רמונים", וישיבוה לקדמותה. בפיוט נעשה שימוש בדימויים אשר הושאלו משיר השירים, אשר משלבים בין הבקשה המיידית, גשם שיובל לשפע כלכלי, לבין המשאלה הרחבה, גאולה והבניית בית מקדש.

המחשבה שירידת הגשם תלויה במעשיהם של בני אדם, מצויה בתורה ובאה לידי ביטוי בפרשה השנייה של קריאת שמע. כלומר לפי שיטה זו, החברה האנושית והאיזון בטבע תלויים אחד בשני. בפיוט, הכותב מייחס לגשם חלק מתיקון המציאות הכללית. הגשם מהווה פיוס אשר פורץ דרך לתיקונים נוספים, שיבת ציון ותיקון אוניברסלי, תיקון עולם.

הפיוט כתוב באקרוסטיכון: שלמה חזק.

קישורים חיצוניים

• שפעת רביבים, ר' שלמה אבן גבירול, ספרד מאה 11, הזמנה לפיוט
• ירידת גשמים כתיקון עולם - על הפיוט "שפעת רביבים", הרב אורי שרקי