שרה אמנו
שָׂרָה, נקראה בתחילה שָׂרָי, ושונה לשרה ע"פ ה'. מכונה גם שרה אמנו, היא אישיות מהתנ"ך, אשת אברהם אבינו, הראשונה מבין ארבע האמהות, ואחת משבע הנביאות שנתנבאו לישראל[1]. סיפורה מופיע בתורה בספר בראשית פרקים י"א עד כ"ג.
קורות חייה
הנדודים מאור כשדים עד כנען
שרה מופיעה לראשונה, כשאברהם ונחור לוקחים להם נשים, "שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה".
חז"ל מוסרים שיסכה היא שרה[2], ומדבריהם עולה שהייתה בת הרן אחי אברהם. נישאה לאברם עוד כשגרו באור כשדים והצטרפה למסע של תרח ומשפחתו אל ארץ כנען, מסע שנעצר לבסוף בחרן.
בגיל 65, הצטרפה שרי אל מסעו של אברם אל ארץ כנען בעקבות ציווי אלוקי. למסע זה לקחו עמם שרי ואברם אנשים נוספים שהצטרפו אליהם בחרן, ביניהם לוט, אחיין של אברם, בנו של הרן אחיו, ואת רכושם. בארץ כנען נסעה פמלייתו של אברם משכם בצפון, דרומה לאזור בית אל ומשם לנגב.
רעב בארץ הוביל אותם, למסע למצרים. אברם חשש שחייו יהיו בסכנה במצרים בגלל יופיה של שרי, וביקש ממנה לומר למצרים שהיא אחותו. חששו של אברם התקיים, ופרעה מלך מצרים הביא את שרי לארמון ונתן לאברם מתנות רבות עבורה. פרעה ואנשי ביתו לקו במכת ראתן, עד שהבין כי שרי היא אשתו של אברם. פרעה קרא לאברהם והתרעם שלא אמר לו שהיא אשתו, הוא החזיר לאברם את שרי ושלח אותו ממצרים. המשפחה נדדה חזרה לנגב ולאזור בית אל, שם נפרדו אברם ושרי מלוט.
ישמעאל ויצחק
במהלך המסע לארץ כנען, הבטיח ה' את הארץ לאברם ולזרעו. כששרי הגיעה לגיל 75 נתנה לאברם את שפחתה הגר לאשה כדי שתלד לאברם. לפי הפרשנות המקובלת מחשבתה של שרה הייתה שבזכות כך, תזכה להיפקד וללדת בן. הגר הרתה והחלה לזלזל בשרי. שרי התלוננה עליה לאברם ואברם החליט לא להתערב. שרי עינתה את הגר עד שזו ברחה. לאחר חזרתה של הגר נולד להגר בן – ישמעאל.
כשהיה ישמעאל בן שלוש עשרה, נגלה ה' אל אברם, ציוהו על המילה, שינה את שמו לאברהם, ואמר לו שההבטחה שהבטיח לו, שיהיו לו צאצאים רבים ולהם תהיה הארץ, תתקיים בבן העומד להיוולד לשרי, יצחק, ולא בישמעאל. אברם מצטנע שאינו ראוי לשכר כזה, ומסתפק לבקש על ישמעאל, ה' חוזר ומדגיש כי ההבטחה תתקיים ביצחק, מברך את שרי שיצאו ממנה עמים, ומשנה את שמה לשרה:
וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ; וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ;
אברהם וכל בני ביתו נימולו, וביום השלישי הגיעו שלושה מלאכים בדמות ערביים להתארח באוהל אברהם. אחד האורחים הבטיח "שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך". שרה שומעת את הדברים וצוחקת. הקב"ה נגלה לאברהם ושואלו למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי, היפלא מה דבר? למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן.
סדום וארץ גרר
בינתיים החריב ה' את סדום, ואברהם, שרה, וכל משפחתם נדדו שוב דרומה, אל ארץ גרר. בארץ גרר שוב אמר אברהם על שרה שהיא אחותו, שוב נלקחה שרה אל בית המלך- אבימלך שמו, שוב העניש ה' את המלך וביתו. הפעם צרף ה' גם אזהרה לאבימלך, בחלום, ומנע ממנו לגעת בשרה. אבימלך החזיר את שרה לאברהם, נתן לאברהם ושרה מתנות והזמין אותם לגור בארצו. אברהם התפלל לבריאותם של אנשי בית אבימלך, ובמיוחד על נשיו שהפכו עקרות, וה' נענה לו והן ילדו.
הולדת יצחק
שרה ילדה את יצחק בשמחה ובפליאה, במועד המובטח, כשהייתה בת תשעים. ביום היגמל את יצחק עשו סעודה גדולה, אליה הוזמנו כל גדולי הדור. שרה ראתה את ישמעאל מתנהג שלא כשורה, וביקשה מאברהם לגרש את הגר וישמעאל מביתם בטענה שאינו ראוי לירש עם יצחק. אברהם הצטער מאוד על כך ושאל עצה מה', ה' אמר לו לשמוע לכל מה שאומרת לו שרה, והגר אכן מגורשת למדבר.
מות שרה
ערך מורחב – רכישת מערת המכפלה
שרה אמנו מתה בגיל מאה עשרים ושבע בקריית ארבע (חברון), ונקברה במערת המכפלה בשדה שקנה אברהם למטרה זו מעפרון החתי. על פי המדרש, מתה שרה כאשר השטן סיפר לה על עקידתו של יצחק.
שרה נקברה במערת המכפלה לאחר שאברהם רכש את חלקת המערה מידי עפרון החיתי. חז"ל מוסרים לנו שאברהם חפץ במקום משום שידע שבמערה קבורים אדם וחוה.
יש הסבורים כי עם פטירתה נפטרה אף בתו של אברהם בכל.
שרה במדרש
מקור שמה
שרה נקראת גם יסכה פעם אחת במקרא[3], בגמרא מובאים שני הסברים לשם "יסכה" המפרשים את השם כשורש ס-כ-ה (שמשמעו התבוננות) "יסכה... שסוכה ברוח הקודש ושהכל סוכין ביופיה. רש"י מביא פירוש נוסף "יסכה לשון נסיכות", כשמה שרה שהוא מלשון שררה.[4]
על אחרית ימיה מובא בבראשית רבה שהייתה כבת מאה, אך יופיה היה כשל בת עשרים וחטאיה כשל בת שבע (כלומר, נקיה מחטא), מדרש אותו מצטט רש"י בפירושו. התלמוד הבבלי מונה את שרה בין "ארבע נשים יפהפיות שהיו בעולם".[5]
כל ימיה של שרה האוהל היה פתוח לרווחה וענן מצל עליו, ברכה הייתה שרויה בעיסה ונר היה דולק באוהל משבת לשבת.
לפי חז"ל, שרה גדולה מכל שבע הנביאות שקמו לישראל.[6]
שרה חיה בשנים 1958–2085 לבריאת העולם
יחסי שרה והגר
פרשנים רבים תהו על העינויים שעינתה שרה את הגר. חלקם הצדיקו את שרה בטענה שהגיעו לה עינויים אלו משום שביזתה את שרה, או שלא היו אלה עינויים באמת, אלא ששרה המשיכה להתייחס אל הגר כשפחה, בעוד בעיני עצמה נחשבה הגר לאשת אברהם. הרמב"ן[7] אומר ששרה חטאה בענותה את הגר ולכן נענשו צאצאי שרה בלידתו של ישמעאל וצאצאיו שירצו לענות את עם ישראל בעתיד. רש"ר הירש מבאר שמסירת הגר לאברהם, הייתה על מנת ששרה תהיה זו שתשפיע על חינוכו, מתוקף היות אימו שפחתה, והגר שהקלה בכבודה גרמה לאיבוד כח השפעתה. ואכן בני ישמעאל מאופיינים באמונה באל אחד ובמידת החסד מכח אביהם אברהם, אך מאידך פראי אדם שידם בכל ויד כל בם, משום שהפסידו את חינוכה המעודן של שרה, ורכשו את טבעה ומידותיה של הגר.
עקרות שרה
על פי הרמב"ן שרה נוהגת כאן במוסריות ובאצילות מכיוון שהיא מעניקה לבעלה את הזכות לילדים: וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, לְקוֹל שָׂרָי לא אמר הכתוב ויעש כן, אבל אמר כי שמע לקול שרי, ירמוז כי אף על פי שאברם מתאווה לבנים לא עשה כן בלא רשות שרי, וגם עתה לא נתכוון שבנה הוא מהגר ויהיה זרעו ממנה, אבל כל כוונתו לעשות רצון שרה שתבנה ממנה, שיהיה לה נחת רוח בבני שפחתה, או זכות שתזכה היא לבנים בעבור כן כדברי רבותינו (בראשית רבה מ"ב ב, ע"א, ז).
ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל תנ"ך | ||
- עץ משפחה של דמויות מקראיות - מתרח ועד שלמה
קישורים חיצוניים
- הערך "שרה אימנו", באתר ויקישיבה
הערות שוליים
- ^ מגילה י"ד, ב'
- ^ על ספר בראשית, פרק י"א, פסוק כ"ט בדיבור המתחיל "יסכה".
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס"ט עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד עמוד א'.
- ^ רש"י בראשית יא, כט
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו עמוד א'.
- ^ ראו מסכת סוטה פרק ז הלכה א': "רבי יוחנן בשם ר' לעזר בי ר' שמעון לא מצינו שדיבר המקום עם אשה אלא עם שרה בלבד".
- ^ על בראשית ט"ז ו' על הפסוק ותענה שרה
| עם ישראל - האבות והאימהות | |
|---|---|
|
| שבע נביאות | |
|---|---|
|
| ספר בראשית | ||
|---|---|---|
| פרשת בראשית | בריאת העולם • רקיע • המים העליונים • בריאת אדם וחוה • אדם וחוה • נחש הקדמוני • חטא עץ הדעת • קין והבל • שירת למך • חטא בני האלקים | |
| פרשת נח | תיבת נח • המבול • שכרות נח • ברית הקשת • תולדות בני נח • מגדל בבל | |
| פרשת לך לך | מסעו של אברהם לארץ כנען • ירידת אברהם למצרים • מריבת רועי אברהם ורועי לוט • מלחמת ארבעת המלכים את החמישה • מלכי-צדק • בריחת הגר ולידת ישמעאל • ברית בין הבתרים • ברית המילה | |
| פרשת וירא | בשורת הבן לשרה • מהפכת סדום ועמורה • לוט ובנותיו • ירידת אברהם לגרר • גירוש הגר וישמעאל • ברית אברהם ואבימלך • עקדת יצחק | |
| פרשת חיי שרה | רכישת מערת המכפלה • מציאת אישה ליצחק • נישואי אברהם וקטורה • תולדות ישמעאל | |
| פרשת תולדות | לידת יעקב ועשו • מכירת הבכורה • מגורי יצחק בארץ פלישתים • לקיחת הברכות • בריחת יעקב מעשו | |
| פרשת ויצא | חלום יעקב • נישואי יעקב עם רחל ולאה • מסירת הסימנים על ידי רחל • לידת בני יעקב • מעשה הדודאים • בריחת יעקב מלבן • ברית יעקב ולבן | |
| פרשת וישלח | פגישת יעקב ועשו • מאבק יעקב והמלאך • מעשה שכם ודינה • מעשה שמעון ולוי • קיום הנדר בבית אל • מות רחל וקבורתה • מעשה ראובן ובלהה • תולדות עשו • שמונת מלכי אדום | |
| פרשת וישב | חלומות יוסף • מכירת יוסף • מעשה יהודה ותמר • לידת פרץ וזרח • יוסף ואשת פוטיפר • חלום שר המשקים ושר האופים | |
| פרשת מקץ | חלומות פרעה • מינוי יוסף למושל מצרים • שבע שנות השבע • שבע שנות הרעב במצרים •ירידת אחי יוסף למצרים | |
| פרשת ויגש | התוודעות יוסף לאחיו • ירידת יעקב למצרים • יורדי מצרים • מכירת ארץ מצרים לפרעה | |
| פרשת ויחי | שבועת יוסף ליעקב • ברכת אפרים ומנשה • המלאך הגואל • ברכת יעקב לבניו • מות יעקב וקבורתו | |
| דמויות מרכזיות | אדם וחוה • קין והבל • נח • אברהם ושרה • לוט • הגר וישמעאל • יצחק ורבקה • עשו • יעקב רחל ולאה • ראובן • שמעון • לוי • יהודה • תמר • יוסף • אפרים ומנשה | |
