תאוריה ביקורתית
בסוציולוגיה ובפילוסופיה, מושג המהווה קיצור עבור המושגים תאוריה ביקורתית של החברה או תאוריה חברתית ביקורתית. במושג זה נעשה שימוש על ידי אסכולת פרנקפורט, הרשת החברתית והאינטלקטואלית שלהם, ואלה שהושפעו מהם באופן אינטלקטואלי, על מנת לתאר את עבודתם שלהם, המוכוונת לעבר שינוי חברתי רדיקלי, ולשם הבחנה מתאוריה מסורתית, כלומר תאוריה במובן הפוזיטיביסטי, המדעי, או התצפיתי הטהור. בספרות, בביקורת הספרות ובלימודי התרבות, תאוריה ביקורתית משמשת במובן אחר - תאוריה המשמשת לביקורת.
התאורטיקנים הביקורתיים הראשונים היו מרקסיסטיים, וייתכן שהם בחרו בשם תאוריה ביקורתית של החברה כדי להימנע מהמשמעויות הפוליטיות השנויות במחלוקת של המונח מרקסיזם. יחד עם זאת היו סיבות חשובות אחרות לבחירה בשם זה. ראשית, הם קשרו את עצמם במפורש לפילוסופיה הביקורתית של עמנואל קאנט, שבמסגרתה המונח ביקורת, ציין התבוננות פילוסופית במגבלות של טענות שנטענו עבור סוגים מסוימים של ידע, כמו גם קשר ישיר בין ביקורת שכזו והדגשת העצמאות המוסרית. בהקשר אינטלקטואלי, המוגדר באמצעות פוזיטיביזם דוגמטי וסיינטיזם מחד, וסוציאליזם מדעי דוגמטי מאידך, תאוריה ביקורתית התכוונה לשקם באמצעות גישה פילוסופית ביקורתית את האפשרות לשינוי מהפכני, אפשרות שבאותה התקופה נראתה להוגים מסוימים בדעיכה. שנית, בהקשר של אורתודוקסיה מרקסיסטית-לניניסטית ואורתודוקסיה סוציאל-דמוקרטית, המדגישה את המרקסיזם כסוג חדש של מדע פוזיטיבי, הוגים אלה קשרו את עצמם לאפיסטמולוגיה המשתמעת מעבודתו של קרל מרקס, שהציגה את עצמה כביקורת (כמו בחיבור של מרקס "הקפיטל: ביקורת של כלכלה פוליטית"), ברצונם להדגיש שמרקס ניסה ליצור ניתוח ביקורתי מסוג חדש המוכוון לעבר מיזוג בין תאוריה לבין עיסוק מהפכני ממשי, ולא לעבר סוג חדש של מדע פוזיטיבי. בשנות ה-60 של המאה ה-20 העלה יורגן האברמס את הדיון האפיסטמולוגי למדרגה חדשה בחיבורו "ידע ואינטרסים אנושיים", בכך שהוא זיהה את הידע הביקורתי כמבוסס על עקרונות של התבוננות עצמית ושחרור, השונים מעקרונותיהם של מדעי הטבע ומדעי האדם.
המושג תאוריה ביקורתית, במובן הסוציולוגי, הפילוסופי או במובן הלא ספרותי, מאגד כיום בצורה רופפת סוגים שונים של עבודות, כגון אלו של אסכולת פרנקפורט, מישל פוקו, פייר בורדייה, ושל התאוריה הפמיניסטית. המשותף לעבודות אלה הוא עניינן בביקורת על שליטה, באינטרס בשחרור, ובמיזוג בין ניתוח סוציולוגי-תרבותי, הסבר, ופירוש יחד עם ביקורת סוציולוגית-תרבותית.
