תהילים צ"א

פסוקי המזמור: תהילים, צ"א יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן
א יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁ-דַּ-י יִתְלוֹנָן: ב אֹמַר לַ-ה' מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹקַי אֶבְטַח בּוֹ: ג כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת: ד בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ: ה לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם: ו מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם: ז יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ: ח רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה: ט כִּי אַתָּה ה' מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ: י לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ: יא כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ: יב עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ: יג עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין: יד כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי: טו יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ: טז אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי:

מזמור צ"א בספר תהילים נקרא גם "יושב בסתר" על פי הפתיח של המזמור ”יֹשֵׁב, בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן; בְּצֵל שַׁ-דַּ-י, יִתְלוֹנָן”.

הכינוי שניתן לו ביהדות הוא "שיר של פגעים". מזמור זה נחשב כמזמור שמירה, ונאמר כסגולה להצלה מפגעים (מזיקים), גם בסיטואציות אישיות, בהווה ובעתיד, וגם באירועים כלליים, וזאת משום האמור בפסוקים הבאים:

• פסוק ג' - ”כִּי הוּא יַצִּילְךָ, מִפַּח יָקוּשׁ; מִדֶּבֶר הַוּוֹת”.
• פסוק ד' - ”לֹא-תִירָא, מִפַּחַד לָיְלָה”.
• פסוק י' - ”לֹא-תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה; וְנֶגַע, לֹא-יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ”.

מזמור זה נאמר בתפילות רבות, כמו קריאת שמע שעל המיטה, תפילת שחרית לשבת, תפילת ערבית למוצאי שבת, הלוויה ועוד. במקרים רבים נאמר לפניו גם הפסוק האחרון מהפרק הקודם, "ויהי נועם".

מקור

המקור לכינוי זה הוא מאמר חז"ל: ”ואי זהו שיר פגועין: (תהילים, ג') ה' מה רבו צרי וכל המזמור. (תהילים, צ"א) יושב בסתר עליון. עד כי אתה ה' מחסי עליון שמת מעונך” (ירושלמי, מסכת שבת, פרק ו', הלכה ב')

חכמים הקפידו שהשימוש במזמור יהיה להגנה בלבד, אך לא ייעשה בו שימוש מאגי כגון כסגולה להתרפאות ממחלה.

זמנים מיוחדים לאמירת שיר של פגעים

שיר של פגעים נאמר בהזדמנויות בהן, על פי המסורת, למזיקים יש כוחות חזקים יותר לפעול בעולם, ולהרע.

קריאת שמע על המיטה

על פי המסורת היהודית, בשעת שנתו של היהודי עוזבת אותו נשמתו, ואז הוא חשוף לפגעי המזיקים השולטים בלילה. המגן אברהם פוסק על פי שיטתו של רבי יהושע בן לוי ש'שיר של פגעים' מגן, ועל כן אומרים אותו לאחר קריאת שמע שעל המיטה, ולפני ברכת המפיל, ואין זה מהווה הפסק בברכות, שכן שמירה אינה מהווה הפסק. שיר של פגעים הופיע לראשונה כחלק מקריאת שמע שעל המיטה בסדר רב עמרם גאון.

המזמור נאמר בתוספת מזמור ג', החל בפסוק השני, ”ה', מָה-רַבּוּ צָרָי; רַבִּים, קָמִים עָלָי”. יש האומרים את התוספת לפני מזמור צ"א, ויש הנוהגים לאומרה אחריו.

שבת

בשבת אומרים את מזמור צ"א בתפילת שחרית. ונשאלת השאלה, הרי בזוהר מובא שבשבת אין המזיקים שולטים, ומדוע אפוא יש צורך לומר בשבת את שיר של פגעים.

”כד עייל שבתא איהי אתיחדת ואתפרשת מסטרא אחרא וכל דינין מתעברין מינה ואיהי אשתארת ביחודא דנהירו קדישא ואתעטרת בכמה עטרין לגבי מלכא קדישא וכל שולטני רוגזין ומארי דדינא כלהו ערקין ואתעברו מינה ולית שולטנו אחרא בכלהו עלמין” (זוהר, פרשת תרומה)
תרגום:
כאשר נכנסת השבת היא מתייחדת ונפרשת מכוחות הרע, וכל הדינים עוברים ממנה, והיא נשארת בייחוד האור הקדוש, ומתעטרת בכמה עיטורים לגבי המלך הקדוש. וכל ממשלות הרוגז ובעלי הדין, כולם בורחים ועוברים ממנה, ואין שלטון אחר בכל העולמות.

על כך עונה האדמו"ר ממונקאץ רבי חיים אלעזר שפירא בשם סידור היעבץ שמה שנאמר בזוהר שאין מזיקים בשבת, זה דווקא כשישראל שומרים שבת כהלכתה. אבל כשישראל אינם נזהרים בהלכות שבת, הדבר נותן כוח יתר למזיקים, ושליטתם מתגברת בערבי שבתות.

מוצאי שבת

בשעה שהשבת יוצאת חוזרים המזיקים לשוטט בעולם, ובמקביל מאבד היהודי את הנשמה היתרה שלו, לכן אומרים בתפילת ערבית של מוצאי שבת את שיר של פגעים שבו כתוב ”מִפַּחַד לָיְלָה”. ואין אומרים מזמור זה במוצאי שבת בשבוע שחל בו יום טוב, שכן אז ימי החול, הנמצאים בין קדושת שבת לקדושת יום טוב, מוגנים כבר. סיבה נוספת שאין לומר שיר של פגעים במוצאי שבת בשבוע שחל בו יום טוב, מכיוון שבמזמור כתוב: ”וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כּוֹנְנָה עָלֵינוּ” והכוונה בכך לששת ימי בראשית, והיות ואין בשבוע זה שישה ימי חול רצופים, אין לומר את המזמור

לווית המת

כאשר מלווים את המת חוששים המלווים שמא ינזקו הן הנפטר והן הם ממלאכים רעים הנמצאים בבית הקברות ויכולים לפגוע בנפטר וכתוצאה מכך גם במלוויו על כן אומרים את המזמור יושב בסתר עליון המגן על בני האדם מפני המזיקים.

הרב דוד הלוי סגל, בספרו טורי זהב (ט"ז), כתב בשם ר' שלמה לוריא (רש"ל) ש”קיבל מאביו זקנו שיש לומר ז' פעמים דהיינו בפעם א' עד מלת כי ומלת כי בכלל. ובפעם הב' עד כי מלאכיו. ובג' עד כי מלאכיו יצוה. ובד' עד יצוה לך. ובה' עד לך לשמרך. ובו' עד לשמרך בכל. ובז' עד בכל דרכיך ויש בו סוד וכתוב בלבוש שגם הוא נהג כן”.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

אזכרה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

חנוכה

במרבית חצרות החסידות נהוג לומר לאחר הדלקת נרות חנוכה, שבע פעמים את הפרק, ולפניו את הפסוק "ויהי נועם".

מקור אמירת המזמור בזמן זה הוא מסידור רבי שבתי שהביא בשם הרמב"ן שיש לומר פרק זה לאחר הדלקת נרות חנוכה כל מילה שבע פעמים, ובשם הבעל שם טוב כתב שצריך לומר את כל הפרק שבע פעמים, לשם סגולה ושמירה במשך כל השנה.

בספר עבודת ישראל כתוב שהטעם הוא משום שמירה על ה"אור" של נרות חנוכה מפני הסטרא אחרא.

בספר קדושת לוי מבאר שאומרים את הפרק הזה בגלל הפסוק שלפניו שנאמר בו "ומעשה ידינו כוננהו", ובחנוכה הנס נעשה על ידי מעשי החשמונאים ולא נס שמיימי לחלוטין.

בתשב"ץ קטן כתב בטעם אמירת מזמור זה: ”מהר"ם ז"ל כשהוא מתפלל ויהי נועם אומר לעולם אורך ימים וכו' ב' פעמים. ואז יש בו כמנין כהנים בגימטריא לפי שכהני חשמונאי ובניו היו הולכים למלחמה ואמרו ז' פעמים ויהי נועם וב"פ אורך ימים אשביעהו ונצחו”. אך התשב"ץ הזכיר לאומרו רק במוצאי שבת.

חנוכת בית קברות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

חנוכת בית כנסת

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

תפילת הדרך

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים צ"א בוויקישיתוף

• הרב ירון בן דוד- בארות יצחק, פורטל הדף היומי.