תיקון ליל הושענא רבה
תיקון ליל הושענא רבה הוא כינוי לסדר לימוד ותפילות שנהוג לומר בליל הושענא רבה היום האחרון של חג הסוכות, לפני חצות הלילה. לתיקון מספר נוסחאות, וברובן הוא כולל קריאת ספר דברים ופסוקים מספר תהילים.
מקור המנהג וטעמיו
מנהג נפוץ בקהילות ישראל להישאר ערים בליל הושענא רבה וללמוד תורה. למנהג זה מקורות שונים וטעמים שונים. במאה ה-13 מספר רבי צדקיה בן אברהם בספרו שבלי הלקט על הנוהגים להישאר ערים כל הלילה, וקוראים את כל התורה מפרשת בראשית עד לפרשת וזאת הברכה[1]. גם הרב דוד אבודרהם שחי במאה ה-14 מזכיר מנהג זה, ומצטט גם את נימוקו: להשלים את קריאת כל התורה טרם שמחת תורה, מתוך חשש שמא במהלך השנה לא השלימו את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום. במקורות אלו לא מדובר במנהג שנוגע דווקא ליום הושענא רבה עצמו, אלא משום סמיכותו להשלמת התורה בשמחת תורה. האבודרהם עצמו התנגד למנהג וטען כי הוא אינו מועיל להשלים את הקריאה החסרה, משום שקוראים בו את כל התורה פעם אחת בלבד, ולא שנים מקרא ואחד תרגום.[2]
המנהג להשאר ערים בליל הושענא רבה המשיך להתקיים בחוגי המקובלים בספרד, אך שם ניתן לו טעם אחר, על פי המשמעות שהוענקה ליום זה בספר הזוהר כיום חיתום הדין שהחל בימים הנוראים.[3] רבי משה די ליאון ציין כי ראוי לעסוק בתורה כל הלילה.
בספר שער הכוונות נכתב בשם האר"י כי יש להישאר ערים בלילה זה ולומר שירות ותשבחות, כיוון שבהושענא רבה נידונים כל הנבראים, ועיקר הדין הוא בחצי הראשון של הלילה[4]. בעקבות התפשטות תורת האר"י התפשט מנהג התיקון הן בארצות המזרח והן בארצות אירופה, ושם שולבו שני המנהגים ונוצר נוסח התיקון הכולל הן לימוד תורה והן אמירת תהלים ושירות ותשבחות. כן פסקו לנהוג גם הפוסקים האחרונים, כגון כף החיים[5] והבן איש חי[6], וכן נכתב גם במשנה ברורה[7]. המנהג נפוץ במיוחד בקהילות יהדות ספרד.
תוכן התיקון
כאמור, בספר שבלי הלקט נכתב כי בזמנו נהגו לקרוא את התורה כולה. בספרי ההלכה, כף החיים וערוך השולחן כתבו כי יש נוהגים לקרוא את ספר דברים בליל הושענא רבה. הערוך השלחן מנמק שבספר דברים נמצא עיקר אהבת ה' ויראתו.[8]
המקובלים קבעו כי יש לומר בלילה שירות ותשבחות. בספר סדר היום מוזכר מנהג לקרוא בלילה את ספר תהילים, כיוון שהספר נכתב בידי דוד המלך (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד עמוד ב'), שהוא האושפיז של אותו הלילה, וכיוון שמתואר בתלמוד שדוד המלך נהג להיות ער בלילה ולומר שירות ותשבחות[9], לכך נוהגים להיות ערים בלילה ולקרוא בספר תהילים. בסדר היום מנמק את אמירת התהילים גם בכך שיום הושענא רבה הוא יום חיתום הדין: ”ולהיות היום הזה נורא מאוד ובו נחתמים כל הספרים כולם.. צריך להרבות בו צדקה תפילה ותחנונים... ויש שעומדים כל הלילה ואין ישנים כלל, מרבים בזמירות ותחינות וקורין ספר תהילים כולו.”[10]
הרב ישעיהו הלוי הורביץ כותב בספרו שני לוחות הברית שבארץ ישראל נהגו לעשות תיקון בליל הושענא רבה כמו בליל שבועות, וקצת קהילות באירופה נהגו לומר הושענות ובקשות, ואמרו י"ג מידות ותקעו תשר"ת[11]. בתקופות מאוחרות יותר המשיכו לומר בחלק מהקהילות, הן בקרב האשכנזים והן בקרב הספרדים, סליחות בליל הושענא רבה לאחר חצות, אלא שביטלו את אמירת י"ג המידות בגלל שהושענא רבה הוא יום חג, ועל כן אמרו סליחות בהשמטת י"ג המידות.[12] גם בכף החיים הוזכר מנהג אמירת סליחות לאחר חצות.
נוסח התיקון הנהוג כיום בקרב האשכנזים נדפס בונציה בשנת ה'תט"ו על ידי הרב נתן שפירא שד"ר של עדת האשכנזים בירושלים. בסוף ספרו 'טוב הארץ' שעסק בשבחי האר"י הוסיף כמה תיקונים כמנהג האר"י:.תיקון חצות, תיקון ליל שבועות, תיקון היסוד וגם תיקון ליל הושענא רבה: ”סדר לילה הזאת הוא שבחצי לילה הראשונה תקרא ספר משנה תורה מן אלה דברים עד סוף פרשת וזאת הברכה בלבד. ואמנם אם תקראהו ותסיימהו קודם חצות אזי צריך לקרות בספר הזוהר פרשת האזינו באדרא זוטא ובספרי קבלה דווקא ולא בדבר אחר... ולכן נוהגים לומר סליחות בליל הושענא רבה אחר חצות קודם אשמורת הבוקר. אך צריך להזהר מאוד שלא יאמר ויעבור ושום דבר כיוצא בו...”
בקרב הספרדים אומרים בתיקון פיוטים שהיו נאמרים בכל יום, כמו "שומרים לבקר", ארבעה פיוטים מיוחדים להושענא רבה עם "א-ל מלך" בין פיוט לפיוט, ובסיומם: "ה' הוא האלקים" 7 פעמים, ואח"כ אומרים כל הקהל "שמע ישראל" ותוקעים תשר"ת ואומרים "זכור ברית".[13]
מנהגים שונים
בהתאם למחלוקות פוסקים שונות, יש הנוהגים לקרוא את ספר דברים בציבור (או את כל התורה), וחלקם אף מברכים לפני הקריאה. אחרים קוראים ביחידות. כמו כן, יש המקפידים שלא לקרוא את התהילים לפני חצות.
הרב חיים כהן בספרו "טור ברקת" הפליג במעלת תיקון ליל הושענה רבה ואף אסר ללמוד דברים אחרים ”לאחר משנה התורה אין ללמוד שום דבר רק זוהר ואגדה”.
לקריאה נוספת
- בצלאל לנדוי, "הושענא רבה", מחניים עד (תשכ"ג), באתר דעת.
הערות שוליים
- ^ סימן שנה
- ^ אבודרהם, שער שלישי, סדר מצוות סוכה ופירושה
- ^ ראו למשל ספר הזוהר (פרשת צו לא:) שביום הושענא רבה נחתם האדם בחותם חיצוני, אחר שנחתם ביום כיפור בחותם פנימי.
- ^ דף קג ע"ד
- ^ סימן תרסד, ג
- ^ פרשת וזאת הברכה סימן ג
- ^ משנה ברורה, סימן תרס"ד
- ^ ערוך השלחן, תרסד, יא
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ג' עמוד ב'
- ^ סדר יום הושענא רבה ושמיני עצרת וש"ת
- ^ עשרת הדברות, מסכת סוכה, נר מצוה
- ^ עיין למשל במחזור כל בו באתר היברובוקס.
- ^ בצלאל לנדוי, "הושענא רבה", מחניים עד (תשכ"ג), באתר דעת.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
