תל ירמות
תֵּל יַרְמוּת (בערבית: חִ'רבּת אל-יַרְמוּך) הוא תל גדול קדום המשתרע על שטח של כ-250 דונם בשפלה, כ-5 ק"מ מדרום לבית שמש, בין תל בית שמש לגן לאומי תל עזקה.
היסטוריה
התל מזוהה עם העיר הקדומה יַרְמוּת שמלכה פִּרְאָם נמנה עם חמשת מלכי האמורי שהביס יהושע בן נון כשנחלץ לעזרתם של תושבי העיר גבעון בני בריתו, כפי שכתוב: ”וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶל הוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן וְאֶל פִּרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת וְאֶל יָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ וְאֶל דְּבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן לֵאמֹר. עֲלוּ אֵלַי וְעִזְרֻנִי וְנַכֶּה אֶת גִּבְעוֹן...”(יהושע י', ג-ה).
בתקופת התנחלות השבטים נכללה ירמות בנחלתו של שבט יהודה, כאמור: ”זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם...יַרְמוּת וַעֲדֻלָּם שׂוֹכֹה וַעֲזֵקָה...”(יהושע ט"ו, כ-ל"ה).
כפי הנראה גם נבואת מיכה (א, ט -ט"ז) העוסקת בערים שנחרבו בזמן מסע סנחריב, ומזכירה את "יושבת מרות" (שם, יב), כוונתה לעיר יַרְמוּת.
ירמות נזכרת פעם נוספת בתקופתו של נחמיה ברשימת הערים בהם חזרו להתגורר בני שבט יהודה: ”וְאֶל הַחֲצֵרִים בִּשְׂדֹתָם מִבְּנֵי יְהוּדָה יָשְׁבוּ...וּבְעֵין רִמּוֹן וּבְצָרְעָה וּבְיַרְמוּת”(נחמיה י"א, כ"ה-כ"ט), אך ככל הנראה התקיימה התיישבות רציפה במקום מתקופת ההתנחלות ועד סוף תקופת ממלכת יהודה במאה ה-6 לפנה"ס. היישוב מוזכר גם באונומסטיקון של אוזביוס.
היישוב המחודש התקיים עד לתקופה הביזנטית ונקרא בשם ירמס (ΊЄρμοхώς).
בחפירות הרבות שנערכות בתל, מ-1970 ועד ימינו אנו, נחשפה מערכת ביצורים הכוללת חומת אבן וחפיר, ארמון רחב ממדים ואזורי מגורים מהתקופה הכנענית הקדומה ואפילו אקרופוליס מהתקופות המאוחרות יותר.
סיור הרבנים בתל ירמות
שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
פרק זה טעון בשנים האחרונות פעילה אגודת מטמוני ארץ במטרה לחשוף את ממצאי המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי של ארץ ישראל בפני לומדי התורה, לשם העשרת הלימוד והעיון בדברי חז"ל מתוך היכרות קרובה עם תנאי החיים וההיבטים הריאליים של החיים בארצנו הקדושה. באדר תשע"ו. נעתר הרב אליהו סולוביצ'יק יו"ר מטמוני ארץ לבקשת מגזין 'קולמוס', ויזם סיור מיוחד בתל ירמות בעבור רבני העיר ביום רביעי, כ"ה באדר א', הוזמן במיוחד הרב נתן קופשיץ רבה של הקריה החרדית בעיר בית-שמש, לראות מקרוב את הממצאים בתל ירמות. חוקרי רשות העתיקות הכינו עצמם היטב לסיור הרבנים. אל הסיור הצטרפו רבים מאברכי השכונה שדבר קיומו נודע להם, וכך יצאה שיירת רכבים ארוכה אל תוך השטח ההררי המקיף את רמת בית-שמש ג'.
אל האתר הארכיאולוגי עצמו אין כעת דרך גישה מסודרת, והרב קופשיץ הטריח עצמו לילך ברגליו עד לשרידי החומה העתיקה. ליווה אותו בלכתו הרב יוסף חיים כהן, אשר כאמור, עורר על הנושא בשנים האחרונות, רבה של קהילת 'משכנות יעקב' ברמת בית-שמש, הרב מרדכי גולדשטיין, שנבצר ממנו להשתתף בסיור, הדריך את הרב יוסף חיים כהן בפרטים שעליו לבחון מקרוב. הוא הדגיש שאת כובד המשקל יש לתת על השאלה, עד כמה עתידים הבתים שייבנו במסגרת רמת בית-שמש ד' להימצא בסמיכות לאתר הארכיאולוגי. אם יהיו אלו במרחק פחות מ-141 אמה, יש לדון אם נחשבים הם כהמשך ישיר של האתר עצמו.
באתר עצמו נשמעו תחילה דברי פתיחה מפי הרב אליהו סולוביצ'יק, שהציג את החוקרים בפני הרבנים ועמד על הנקודות ההלכתיות הנדרשות לבירור. לאחר מכן נשמעה סקירה מקיפה מפי ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות. בדבריו תאר בהרחבה את השתלשלות המחקר באתר, וסיכם את הידוע לנו על אודותיו ואת ערכם המשתנה של הממצאים. להבנה מלאה של הדברים הוצגו בפני הרבנים מפות ותרשימים שהודפסו בהגדלה. אדריכל רשות העתיקות, מר שחר פוני, הציג את תכניות הבנייה באזור, אף זאת באמצעות מפות מוגדלות, לבחינת ההיבטים העתידיים של הסוגיה, כאשר בתי השכונה עשויים להגיע בסמיכות ממש לאתר. חתמה את הסיור הרצאתו של עו"ד יורם בר-סלע, ארכיאולוג ברשות העתיקות. בדבריו סיווג את הממצאים השונים שנמצאו באתר לפי התקופות המשוערות, ועמד על הידוע והמסופק בכל הנוגע לקורות ההתיישבות באתר. לאחר ההרצאות נפנו הרבנים לבחינה מקרוב של האתר והחומות המקיפות אותו. תוך כדי הסיור עלו הסוגיות ההלכתיות השונות שיש לבחון על פי הנתונים בשטח, [1].
ראו גם
לקריאה נוספת
- דובי טל, מוני הרמתי, רוני רייך, אבנים גדולות מן השמיים, הוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1998, עמ' 28.
- איתן אבניאון, המילון האנציקלופדי של המקרא, הוצאת איתאב-בית הוצאה לאור, 2003.
- כל מקום ואתר, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2000.
קישורים חיצוניים
- תל ירמות, באתר רשות העתיקות
- תל ירמות: סקר ופרוגרמה ראשונית, אתר רשות העתיקות - מינהל שימור, 2005
- ^ קולמוס אדר ב' תשע"ו. כל הזכויות שמורות לעיתון משפחה על כל האמור בקטע "סיור הרבנים בתל ירמות"