תן זהוב

תן זהוב
תן זהוב בהודו
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	טורפים
משפחה:	כלביים
סוג:	כלב
מין:	תן זהוב
שם מדעי
Canis aureus
תחום תפוצה

תן בהודו.

תן בהודו

נקבת תן בפארק הירקון.

תן זהוב או תן מצוי(שם מדעי: Canis aureus) הוא מין בסוג כלב שגודלו בינוני.

תפוצה

תפוצה עולמית: ממזרח אירופה ומאזור הבלקן במערב ועד להודו ודרום מזרח אסיה במזרח. בישראל, התן הוא המצוי ביותר מבין משפחת הכלביים. נפוץ בעיקר בצפון הארץ ומרכזה, אך נמצא גם בצפון הנגב ובמדבר יהודה. באזורים צחיחים התנים שוכנים בסבך צמחייה ליד מעיינות. התנים נפוצים מאד בסביבת האדם, סמוך למזבלות ובעיקר בקרבת מושבים ליד מצבורי פגרים של תרנגולות הנזרקות על ידי הלולנים.

תיאור

התן הוא כלב בגודל בינוני וצבעו חום זהוב-אפרפר. זנבו קצר יחסית, וקצהו כתום ושחור. על חזהו יש כעין מפית לבנה, שצורתה מיוחדת לכל פרט ועל פיה ניתן לזהותו. ראשו של הזכר רחב מראש הנקבה, ועל עורפו יש רעמת שיער שחור. הנקבות לרוב בהירות יותר. משקלו של התן נע בין 5 ל-12 ק"ג (9-8 ק"ג בממוצע).

תת-מינים

• תן טורקי (C. a. aureus)
• תן סיאמי (C. a. cruesemanni)
• C. a. ecsedensis
• תן הודי (Canis aureus indicus)
• תן אירופי (C. a. moreoticus)
• תן סרי לנקי (C. a. naria)
• תן ערבי (C. a. syriacus) - מצוי בישראל

בעבר הזאב הזהוב האפריקני (Canis anthus), החי גם הוא בישראל, נחשב לתת-מין שלו אך מבדיקות התברר שהוא קרוב יותר לזאב והפך למין עצמאי.

ארגון חברתי ופעילות

התן חי בזוגות כשלכל זוג טריטוריה ששטחה כ-1 קמ"ר. הטריטוריה מסומנת ע"י הפרשות, שריטות בקרקע וקולות. לעיתים הצעירים נותרים עם הוריהם ועוזרים להם לטפל בגורים, וכשהמזון מצוי בשפע יכולות להיווצר כך להקות קטנות. התן פעיל בלילה, אך גם בשעות הבוקר המוקדמות ואחרי הצהריים. התן טורף לרוב חיות קטנות (מכרסמים, עופות וזוחלים), אך ניזון גם מפגרים. התנים ברמת הגולן נצפו טורפים גם עופרי צבאים ובעמק החולה ניזונים גם מעופות מים כמו שקנאים ועגורים.

התנים מנהלים אורח חיים מונוגמי, הם טריטוריאליים בעליל ותוחמים את נחלתם על ידי עשיית צרכים בגבולותיה. הזוג צד ביחד או נפרד. לעיתים, יחברו מספר זוגות כדי לצוד בעל חיים גדול ממדים.

יחסי גומלין עם האדם

בקרבת מושבים וקיבוצים נהנה התן מכמות גדולה של עגלים ותרנגולות למאכל וכך עלול לגרום לנזק רב לחקלאים המגדלים, שמנסים לעיתים להרעילו. בנוסף, התן עלול במקרים נדירים לגרום לכלבת.

בשנת 1964 בניסיון להדביר את מחלת הכלבת פוזרו על ידי משרד החקלאות עשרות אלפי אפרוחים מורעלים, כתוצאה מכך נפגעה אוכלוסיית התנים בארץ באופן קשה ביותר. יחד עם התנים הושמדו מהרעלה ישירה גם זאבים, שועלים, נמיות, חתולי ביצות, חתולי בר, נמרי מדבר ועוד טורפים. בעלי חיים נוספים הורעלו מהרעלה משנית (לדוגמה עופות דורסים שניזונו מפגרים הורעלו מנבלות הטורפים). בעקבות היעלמות הטורפים, חל ריבוי גדול באוכלוסיות מכרסמים, ארנבות וחוגלות, שגרמו לחקלאות נזקים קשים מאלה שגרמו התנים לפני מבצע ההדברה. לפיכך חדל משרד החקלאות מלנקוט בשיטת הרעלה המונית זו.

כיום, רשות הטבע והגנים מפזרת פתיונות עם חיסון נגד כלבת, כך שהסכנה להידבק מהמחלה כתוצאה מנשיכה של תן קטנה. אף על פי כן, הרשות עודנה פועלת לדילול אוכלוסיית התנים בישראל, שצפיפותם בארץ היא מהגבוהות בעולם; בשנת 2015, למשל, נורו בהיתר בישראל יותר מ-2,300 תנים. מטרתו של הדילול היא בעיקר למנוע נזק לחקלאים.

בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 שבו ונצפו תנים זהובים באזור פארק הירקון. מספר התנים בפארק הוא כשלושים פרטים. הם ניזונים בעיקר מאשפה ומבני אדם המאכילים אותם, ועל כן אוכלוסייתם משגשגת. לאחר תלונות של חלק מתושבי השכונות הצמודות לפארק ברמת גן ובתל אביב, רשות הטבע והגנים החלה לנסות ללכוד את התנים ולהעבירם לאזורים פחות מיושבים, אך בעקבות התנגדות לפעילות זו היא הופסקה.

לקריאה נוספת

• בני שלמון, מדריך היונקים בישראל, הוצאת כתר, 1993.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תן זהוב בוויקישיתוף

• תן זהוב באתר הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב
• תן זהוב באתר עמותת מן השדה
• נטע אחיטוב, אחרי 150 שנה מסתבר – התן הזהוב הוא בעצם זאב, באתר הארץ, 08 באוקטובר 2015