תעוזה (קרן הון)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־19:28, 1 באוקטובר 2020 מאת בוט גאון הירדן (שיחה | תרומות) (עדכון פרמטרים בתבנית חברה מסחרית (דרך WP:JWB))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית

שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ אנשי מפתח ]

פרמטרים ריקים [ סיסמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

תעוזה בע"מ
‏Teuza – A Fairchild Technology Venture Ltd
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
מייסדים אבי קרבס
יוסף גרוס
בנק לאומי
תאגיד פיירצ'יילד
תקופת הפעילות 1991–הווה (כ־33 שנים)
מיקום המטה חיפה
ענפי תעשייה הון סיכון
 
www.teuzafund.com

תעוזה - פיירצ`יילד טכנולוג`י וונטשר בע"מ היא קרן הון סיכון ישראלית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

היסטוריה

תעוזה הוקמה ביולי 1991, על ידי אבי קרבס ויוסף גרוס יחד עם בנק לאומי והתאגיד האמריקאי פיירצ'יילד (Fairchild), וגייסה לראשונה הון מהציבור באפריל 1992. הקרן הוקמה במסגרת תוכנית "ענבל", יוזמה לעידוד פעילות קרנות הון סיכון המגובה בכספי הממשלה, באמצעות חברת הביטוח הממשלתית ענבל שהייתה ערבה ל-80% מההשקעות בקרן[1]. במסגרת התוכנית הוקמו 4 קרנות הון סיכון: "מרתון", "תעוזה", "שדות מו"פ" ו"מופ"ת" שנסחרו כולן בבורסה לניירות ערך בתל אביב[2]. תעוזה הייתה הקרן הראשונה מבין ה-4 שהונפקה והיחידה שעדיין פעילה (נכון לשנת 2018).

בשנת 1996, בוצע המימוש הראשון של הקרן כאשר מכרה מחצית מאחזקותיה בחברת "א.ב. זרעים"[3].

בסוף שנת 2000, מכרה תעוזה, לחברת השקעות אירופית, את חלקה בחמש חברות תמורת כ-9 מיליון דולר[4].

בשנים 2000–2001‏, רכש איש העסקים יצחק תשובה 14% ממניות הקרן[5].

בין השנים 20032018 כיהן משה ארנס כיו"ר מועצת המנהלים של הקרן[6].

בשנת 2004 רכש לראשונה המיליארדר היהודי אלפרד מאן את מניות הקרן, במשך השנים הגדיל את אחזקתו והיה לבעל המניות הגדול ביותר[7].

חברות בהם השקיעה הקרן

נכון לדצמבר 2017, תעוזה השקיעה ב-27 חברות, ומימשה השקעתה או חלקה בשבע עשרה חברות. בין השאר השקיעה ב:

  • "נובה מכשירי מדידה" - שהונפקה בנאסד"ק באפריל 2000[8].
  • "וויבאקסס" (WaveAccess) - חברה שפיתחה טכנולוגיה אלחוטית לגישה לאינטרנט, בה השקיעה הקרן 1.6 מיליון דולר בשנת 1995 לפי שווי של 3 מיליון דולר. נמכרה לחברת לוסנט תמורת 56 מיליון דולר בשנת 1998 ונסגרה בשנת 2001[9][10].
  • "אורמיר" (Oramir) שנמכרה ליצרנית ציוד ייצור השבבים האמריקאית אפלייד מטיריאלס[11].
  • "סילנטיס" שפיתחה מוצרי דבק לשוק הרפואי, ונמכרה לחברת המכשור הרפואי הבינלאומית AMS תמורת כ-25 מיליון דולר ותמלוגים בינואר 2019[12].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ טל שחף, קרנות הון סיכון יעודדו השקעות בתעשיות עתירות ידע, מעריב, 19 במרץ 1990
  2. ^ מה עדיף - מופת או תעוזה?, באתר גלובס, 19 באוקטובר 1997
  3. ^ תעוזה תרשום רווח הון של 3.3 מיליון שקל ממכירת מחצית מאחזקותיה בא.ב. זרעים, באתר גלובס, 18 בנובמבר 1996
  4. ^ הדר פריד, ‏תעוזה מוכרת אחזקות בחמש חברות תמורת 9 מ' ד', באתר גלובס, 17 בדצמבר 2000
  5. ^ אלי דניאל, תעוזה: תשובה הגדיל את החזקותיו בקרן לכ-14% בהשקעה של כ-5.2 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 28 ביוני 2001
  6. ^ נתן שבע, משה ארנס - שר הביטחון לשעבר ויו"ר תעוזה - רכש מניות החברה בכ-100 אלף שקל, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2006
  7. ^ חגי עמית, אלפרד מאן: "מדענים הם לא אנשי עסקים טובים; כדי להצליח בעסקים אתה חייב להיות טיפוס של מהמר", באתר TheMarker‏, 22 ביוני 2007
  8. ^ חברת נובה תגייס 60 מיליון דולר בנאסד"ק, באתר גלובס, 16 במרץ 2000
  9. ^ תעוזה - הושלמה מכירת וויבאקסס, באתר גלובס, 27 בינואר 1999
  10. ^ הדר חורש, נכשלו המאמצים להציל את וייב-אקסס מסגירה, באתר הארץ, 18 באפריל 2001
  11. ^ עודד חרמוני, איך כמעט התפוצצה עסקת מכירת אורמיר לאפלייד מטיריאלס, באתר הארץ, 1 ביולי 2001
  12. ^ גלי וינרב, ‏חברת נובה תגייס 60 מיליון דולר בנאסד"ק, באתר גלובס, 31 בינואר 2019
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0