תקפו כהן
תקפו כהן היא סוגיה תלמודית בתחילת מסכת בבא מציעא[1], שתוכנה העיקרי הוא הכרעה במקרה של ספק בדיני ממונות. הסוגיה דנה במקרה של בהמה שיש ספק אם היא בכור, ולכן ספק אם יש לכהן בעלות ממונית עליה (על פי ההלכה, יש לתת את בכור הבהמה לכהן, אולם לבעלים זכות החלטה לאיזה כהן תינתן הבהמה). במקרה המובא בסוגיה, הכהן לקח בכח וללא רשות את הבהמה, והשאלה היא האם הבהמה תוחזר לבעלים או שתושאר אצל הכהן.
מפרשי התלמוד דנו רבות בכל שלב של הסוגיה, ולסוגיה יש השלכות על שאלות רבות בעניין ספקות בממון.
הרב שבתי כהן (הש"ך) כתב ספר שלם בשם "תקפו כהן" העוסק בענייני ספקות ממון, על שם סוגיה זו.
שיטת הרמב"ם
אחד הדיונים המרכזיים בסוגיה הוא שיטת הרמב"ם.
רב חנניה מביא ברייתא כדי להוכיח שיש להחזיר את הבהמה לבעלים. אביי מנסה לפרוך את ההוכחה אך חוזר בו מן הדחייה. פשטות הדברים היא שההוכחה מהברייתא נשארה על מקומה ולכאורה ההלכה תהיה שאם תקף כהן את הבהמה מוציאין אותה מידו. ואכן כך פסקו להלכה ראשונים ואחרונים רבים[2].
הרמב"ם פוסק[3] שאין מוציאין וקשה להבין איך דבריו מסתדרים עם הסוגיה.
תירוץ הרשב"א
כבר הרשב"א שאל שאלה זו ותירץ שלפי מסקנת הסוגיה הברייתא מדברת על ספק פדיון פטר חמור ולא על ספק בכור. הרמב"ם הבין שעל פי מסקנת הסוגיה שוב אין ראיה שאם תקף הכהן מוציאין מידו במקרה של ספק בכור אלא רק לגבי מקרה של ספק פדיון פטר חמור. ההבדל בין ספק בכור לספק פדיון פטר חמור הוא שבפדיון חמור, השה שבו פודים ודאי היה של הישראל ואילו בעלות הכהן על הבכור מתחילה מראשית קיומו[4].
בביאור דבריו של הרשב"א האריכו האחרונים.
על דברי הרשב"א קשה שהרי גם הבכור וגם פדיון החמור נחשבים מוחזקים אצל הישראל שכן כל השאלה היא במקרה שהכהן תקף ואילו לא תקף מוסכם שהדין הוא "המוציא מחבירו עליו הראיה".
הפני יהושע[5] ביאר שהחילוק הוא בין מוחזק לחזקת מרא קמא. הבכור רק מוחזק-נמצא ברשות הישראל ואילו פדיון החמור הוא ב"חזקת מרא קמא"- היה ודאי בבעלות הישראל בעבר.
בביאור סברה זו נחלקו האחרונים. הריי"ר מפונוביז' (בחידושיו סימן ד) ביאר שבחזקת מרא קמא מוציאין מיד התוקף מכיוון שאין ספק מוציא מידי ודאי וזו הנהגה שמחשיבים את הדבר כמבורר, ואילו במוחזק "המוציא מחבירו עליו הראיה" אין הדבר כמבורר אלא שבית הדין לא מתערב בגלל חוסר ראיות ולכן אף במקרה של תקיפה אין בית הדין מתערב.
לעומתו ר' שמואל רוזובסקי (שיעורי ר' שמואל פרק שני סימן ד אות ד) סובר שבחזקת מרא קמא לא מחשיבים את הדבר כמבורר אלא מחשיבים שהדין נפסק עוד קודם התקיפה מכח החזקה ואילו במוחזקות הדין "המוציא מחבירו עליו הראיה" הוא לא פסק אלא אי-התערבות של בית הדין.
קושיה נוספת על דברי הרשב"א היא מדוע אין בבכור חזקת מרא קמא- הרי הבכור ממון כהן רק מלידתו ובהיותו עובר היה שייך ודאי לישראל. השב שמעתתא הביא בשם בנו (ר' יוסף דובער הכהן) שהבעלות על העובר היא רק אגב אימו ואילו העובר נחשב "דבר שלא בא לעולם". ביאר דבריו ר' שמואל רוזובסקי שאמנם יש בעלות על העובר אך הולד הוא דבר חדש ואין החזקה על העובר מועילה למצב החדש של הולד.
הקהילות יעקב[6] תירץ שהבעלות על העובר לא יוצרת חזקת מרא קמא כיוון שהיא בעלות לזמן מוגבל בלבד. רק בעלות מוחלטת יוצרת חזקת מרא קמא.
תירוץ הכסף משנה
הכסף משנה[7] תירץ שהרמב"ם סובר שאין ראית רב חנניא ראיה שכן אפשר לומר שהישראל נפטר על ידי הבהמה מדין מעשר בהמה אף אם הבהמה לא שלו באופן מוחלט אלא ספק שלו ואף אם היא כעת ברשות הכהן ואין מוציאין בידו.
הקשו האחרונים[8] שהגמרא הרי הביאה את דברי רב חנניא כראיה ולא הביאה דחייה לראייתו ומנין לרמב"ם לדחות את הראיה מסברתו נגד פשט הגמרא.
האחיעזר[9] תירץ את דברי הכסף משנה שכל ראית רב חנניא היא מכך שהקדשת המעשר חלה על בהמה שהיא ספק של הכהן. ראיתו מבוססת על דעתו שמתנות כהונה אינן נגזלות (חולין קלד.) ולכן אין באפשרות הישראל לגזלן ולהקדישן ואילו הרמב"ם פוסק שמתנות כהונה נגזלות ולכן אין בעיה שההקדש יחול גם אם הבהמה ממון כהן ועל כן אין ראיה שאם הכהן יתקוף יוציאו מידו.
לקריאה נוספת
- "עיון מחדש בסוגיית תקפו כהן", אליצור אברהם בר-אשר ויאיר פורסטנברג, סיני כרך קכה תשס עמ' מח-פ
- מתיבתא על בבא מציעא, כרך א, אוצר עיונים, מערכה יא.
קישורים חיצוניים
- שבתי כהן, תקפו כהן, מהדורת ווארשה 1884, באתר היברובוקס
- אסופת מאמרים בנושא תקפו כהן, באתר אסיף
- נחום אליעזר רבינוביץ', תקפו כהן - שיטת הרמב"ם, באתר ישיבת ברכת משה
- תקפו כהן, באתר ישיבת מעלות
- תקפו כהן, באתר ישיבת הר עציון
- שיעור בסוגיה באתר ישיבה
- שיעור נוסף באתר ישיבה
- הרב יאיר וסרטייל, תקפו כהן – תפיסה בספיקות ממוניים, באתר ישיבה
- 5 שיעורי שמע של הרב חיים סבתו
- 33 שיעורי שמע מרבנים שונים באתר קול הלשון
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ו' עמוד א' - ז
- ^ פירטם הש"ך בספרו תקפו כהן סימן א
- ^ הלכות בכורות ב,ו ו-ה,ג
- ^ שו"ת הרשב"א א, שיא
- ^ ב"מ ו: דיבור המתחיל בגמרא והא, הובא בשב שמעתתא, שמעתתא ד פרק ה
- ^ קהילות יעקב ב"מ ט,א, וכעין זה כתב בחידושי הגרנ"ט סימן קמה
- ^ בכורות ב,ה ובבית יוסף חושן משפט ראש סימן שטו
- ^ תקפו כהן סימן א ועוד
- ^ חלק ב סימן לו אות ב
