https://www.hamichlol.org.il/w/api.php?action=feedcontributions&user=%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F+%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99&feedformat=atomהמכלול - תרומות המשתמש [he]2024-03-28T19:07:15Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.39.6https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%9A_%D7%A7%D7%90%D7%94%D7%9F&diff=2410365מיילך קאהן2023-11-16T07:17:02Z<p>אלחנן הלוי: /* ביוגרפיה */ תקלדה</p>
<hr />
<div>{{מוזיקאי<br />
|סיווג=[[זמר]]<br />
|שם=מיילך קאהן<br />
|שם בשפת המקור=Meilech kohn<br />
| תמונה =[[קובץ:Meilech kohn.jpg|מיילך קאהן|250px]]<br />
|שם לידה=אלימלך קאהן<br />
|תאריך לידה=[[1969]]<br />
|מקום לידה=[[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]] שב[[ניו יורק]]<br />
|מוקד פעילות= {{דגל|ישראל||+}}{{ש}}{{דגל|ארצות הברית||+}}<br />
|סוגה=[[מוזיקה חסידית]], [[מוזיקת נשמה]]<br />
|עיסוק=[[זמר-יוצר]]<br />
| כלי נגינה = [[פסנתר]] [[גיטרה]]<br />
|שיתופי פעולה בולטים=<br />
|אתר אינטרנט=https://www.MeilechKohn.com/<br />
|כיתוב=מיילך קאהן}}<br />
'''מיילך (אלימלך) קאהן''' (נולד ב-[[1969]]) הוא [[זמר]], [[בעל תפילה|חזן]] ו[[מלחין]], יליד [[ארצות הברית]]. הוגדר כסמן של שירה חסידית מסוג חדש{{הערה|{{כיכר השבת|נתנאל לייפר|וזמר השנה של שנת תשע"ז הוא... // נתנאל לייפר מסכם שנה|250474|19 בספטמבר 2017}}}}.<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
קאהן נולד ב[[ויליאמסבורג (ברוקלין)|וויליאמסבורג]], [[ברוקלין]], [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]] למשפחה חסידית מקהילת [[חסידות סאטמר|סאטמר]]. בגיל 16 למד קאהן בישיבה ב[[אנגליה]]. בהמשך הפך ל[[חסידות ברסלב|חסיד ברסלב]] וכיום הוא מתגורר ב[[פלורידה]].<br />
<br />
ב-[[2012]] התארח בשיר "ויהיו רחמיך"{{הערה|{{יוטיוב|1P2Ou-K2hQU|שם=Eli Beer - Ve'yiyu Rachamecho אלי ביר - ויהיו רחמיך|אורך=06:09|ערוץ=Freilach Band}}}} של אלי ביר.<br />
<br />
ב-27 בפבאור [[2015]] הוציא קאהן יחד עם גרשי שווארץ את השיר ״ונהפוך הוא״ והנה הסיפור: <br />
<br />
מיילך נכנס לאולפן קטן בירושלים בשם אדג'וור סטודיוז. הוא לא ידע שמאולפן זה הוא יפרוץ לסצנה עם אנרגיה חדשה וסוג של סאונד שעדיין לא שומענו בקהל היהודי. המפיק גרשי שווארץ יצר את הסינגל ״ונהפוך הוא״ לקראת חג הפורים והתעקש לעשות קליפ מוזיקלי עבורו.<br />
<br />
גרשי יצר קשר עם מיילך ושאל אותו אם הוא מעוניין ליצור קליפ מוזיקלי. מיילך הסכים, אך אמר, "אין לי כסף לזה." גרשי ענה, "מושלם, גם לי אין, אבל יש לנו טלפון עם מצלמה וחלום! כלום לא יעצור אותנו, בוא נשחרר קליפ לא רשמי!" וזה מה שהם עשו. הם יצאו לרחובות ירושלים, צילמו סצנות שונות, ולאחר מכן גרשי השלב את הסרטונים ליצירת קליפ שהועלה ליוטיוב. [https://www.youtube.com/watch?v=kiYXm_QernY&pp=ygUcTWVpbGVjaCBLb2huIC0gVmVub2loYXBvaWNodQ%3D%3D ונהפוך הוא]<br />
<br />
ואז אותו דבר קרה עם "ואהבת".[https://youtu.be/rmdE7Ne6o7Y?si=w2Vxs1AZC5SM1yxH ואהבת] גרשי יצא עם הטלפון שלו לגאולה, כמה עוברי אורח הצטרפו ועזרו ליצור קליפ שהועלה ליוטיוב ומאז צבר כמעט 3 מיליון צפיות.<br />
<br />
אחרי זה, ב-17 בדצמבר [[2016]] זאבי פריד פגש את מיילך ומיד הוציאו קאהן, פריד ומקהלת שירה את הקליפ "יומם" שצולם ב[[שוק מחנה יהודה]] ב[[ירושלים]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.bhol.co.il/lobby.aspx?id=8&Page=2|הכותב=קובי הר צבי|כותרת=מיילך קאהן הפך את שוק 'מחנה יהודה' עם 'יומם' • קליפ|אתר=אתר [[בחדרי חרדים]]|תאריך=17 בדצמבר 2016}}}}. הקליפ הפך לוויראלי וזכה ל[[גרסת כיסוי|גרסאות קאבר]] רבות של אמנים שונים. הקליפ הופק על ידי חברת 'היפר' בבימויו של איציק גרובייס וצולם על ידי יעקב סלם. <br />
<br />
ב-3 במרץ 2017 הקים קאהן את "להקת תכלת", יחד הם ביצעו את השיר שהלחין קאהן "ונהפוך הוא" שיצא לקראת חג הפורים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.kikar.co.il/224245.html|הכותב=יאיר טוקר|כותרת=מיילך קאהן ולהקת תכלת - ונהפוך הוא|אתר=באתר [[כיכר השבת]]|תאריך=3 במרץ 2017}}}}<br />
<br />
ב-2 באוגוסט [[2017]] הוציא קאהן יחד עם גרשי שווארץ וזאבי פריד את אלבומו הראשון בשם "יעדער איינער- כולנו". האלבום כולל כמה משיריו שכבר פורסמו ומכיל בסך הכל אחד עשר שירים. [https://youtu.be/gpaLsm6ORVM?si=JByr3tfehbM9oCT8 יעדער איינער]<br />
<br />
ב-1 באפריל 2020 שחרר קאהן עם הצייר אהרן זאב ברנשטיין את הקליפ "אני מאמין" הקליפ משלב אומנות ציור בחול ויצא בניסיון לעורר את האמונה במשיח גם בתקופת [[מגפת הקורונה]]<br />
<br />
ב-31 ביולי 2020 הוציא קאהן ביחד עם גרשי שווארץ שיר "נחמו עמי" השיר יצא במוצאי [[תשעה באב]] לכבוד [[שבת נחמו]]<br />
<br />
ב-21 בפברואר 2021 הוציא קאהן ביחד עם חברת ההפקות לה קאהן חתום 'אביה הפקות' את השיר 'נכנס יין' לכבוד חג הפורים. מלווה בקליפ פרסומת לייקב וחברת בשרים בוטיק.<br />
<br />
ב-29 באפריל הוציא קאהן סינגל נוסף עם חברת ההפקות לה קאהן חתום 'אביה הפקות' את השיר 'אל תדין חברך' לכבוד יום ל"ג בעומר. השיר מלווה בקליפ הממחיש את המילים היטב עם עיבודו של [[נאור כרמי]].<br />
<br />
ב-דיצמבר 26 2022 הוציא קאהן ביחד עם גרשי שווארץ קליפ על שיר "אש תמיד" [https://youtu.be/bVWXATObXJw אש תמיד] יחד עם חיימיש (השיר הופק ע״י איצי ברי ואלי קליין)<br />
<br />
ב-מרץ׳ 4 2023 הוציא קאהן ביחד עם גרשי שווארץ קליפ על שיר "מאמע קוק" [https://youtu.be/LXhWJ5OXHro?si=OJ2ZZPxmD0LfMQw1 מאמע קוק] השיר גם הופק ע״י גלילי ושווארץ לאלבום החדש ״מנגן״.<br />
<br />
ב-ספטמבר 18 2023 הוציא קאהן ביחד עם גרשי שווארץ ודודיק ניזרי האלבום החדש שלו ״[https://distrokid.com/hyperfollow/meilechkohn/its-been-a-while- מנגן]<br />
<br />
קאהן שר בשלוש שפות [[אנגלית]], [[עברית]] ו[[יידיש]]. הוא משלב כמה סגנונות מוזיקה, כמו [[מוזיקת נשמה]], [[מוזיקה חסידית]] [[בלוז|מוזיקת בלוז]] ועוד.<br />
<br />
קאהן משלב בשיריו השפעות חסידיות לצד מוטיבים שונים והשפעות של זמרים דוגמת [[בוב מארלי]], [[לאונרד כהן|ולאונרד כהן]]{{דרוש מקור}} ונשאר צמוד למקורות יהודיים. תוכן שיריו כולל פסוקים או תוכן בהשפעות המסורת. שיריו התקבלו במגזרים שונים בשל פשטותם ועממיותם.<br />
<br />
==דיסקוגרפיה==<br />
===אלבומים===<br />
{{דיסקוגרפיה<br />
| רוחב = 10%<br />
| שם = יעדער איינער<br />
| תקציר = <br />
| הוקלט = <br />
| ז'אנר = [[מוזיקה יהודית מקורית]]<br />
| אורך = <br />
| חברת תקליטים = Yeder Einer Records<br />
| מפיק = גרשי שוארץ וזאבי פריד<br />
| יצא לאור = [[ה'תשע"ח]] ([[2017]])<br />
| שירים = #לכבוד שבת<br />
#הראנו<br />
#איין טראפ וואסער<br />
#אבי יתומים<br />
#ונהפוך הוא<br />
#קודשא בריך הוא<br />
#ואהבת<br />
#בדרך<br />
#געדאנקען<br />
#מי יודע<br />
#יומם<br />
}}{{דיסקוגרפיה<br />
| רוחב = 20%<br />
| שם = It's Been A While מנגן<br />
| תקציר = <br />
| הוקלט = <br />
| ז'אנר = [[מוזיקה יהודית מקורית]]<br />
| אורך = <br />
| חברת תקליטים = Yeder Einer Records<br />
| מפיק = גרשי שוארץ ודוד ניזרי<br />
| יצא לאור = [[ה'תשפ"ד]] ([[2023]])<br />
| שירים = #Gedavent (געדאווענט)<br />
#Hide & Seek (מחבואים)<br />
#Od Yishama (עוד ישמע)<br />
#Menagen (מנגן)<br />
#Az Bayom (אז ביום)<br />
#Ani Yesheina (אני ישנה)<br />
#Charity (צדקה)<br />
#Mein Held (מיין העלד)<br />
#Pleasure (להנאתך)<br />
#It's Been A While (עבר זמן)<br />
#Azut D'kdusha (עזות דקדושה)<br />
#Mama Qiq (ממ״ה קוק)<br />
#Tefila L'Ani (תפילה לעני)<br />
#Menagen (R&R מנגן)<br />
#Mein Vague (מיין וועג)<br />
}}<br />
<br />
=== סינגלים ===<br />
* משכני - לחן מיילך קאהן, עיבוד [[אלי קליין]] ו[[איצי ברי]], 2019<br />
* נחמו עמי, 2020<br />
* אני מאמין - לחן מיילך קאהן, עיבוד אחיה אשר הכהן אלורו, 2020<br />
* נכנס יין - לחן אליהו חייט, 2020<br />
* אל תדין חברך - לחן מיילך קאהן, עיבוד [[נאור כרמי]], 2021<br />
<br />
== חיים אישיים ==<br />
ב[[מרץ]] [[2022]] התארס קאהן עם הינדא גריימן. ב-[[7 ביולי]] [[2022]] השניים [[חתונה|התחתנו]] ב[[ניו יורק]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kikar.co.il/422640.html|כותרת=הזמר החסידי מיילך קהאן התחתן בגיל 53|אתר=כיכר השבת|תאריך=2022-07-09|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-07-10}}</ref> <br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* {{אתר רשמי|1=https://www.meilechkohn.com/}}<br />
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}<br />
* [http://www.bhol.co.il/125063/%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%9A-%D7%A7%D7%90%D7%94%D7%9F-%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%9C-%D7%A6%D7%A4%D7%95.html סמל המהפכה בריאיון ל'בחדרי': "כך הצלחתי לגעת בדור של היום" • צפו] באתר [[בחדרי חרדים]] 10 באוקטובר 2017<br />
* [[נתנאל לייפר]] [http://www.kikar.co.il/252445.html בלי קול אבל עם הכל מהקול • ביקורת אלבום] באתר [[כיכר השבת (אתר אינטרנט)|כיכר השבת]] 10 באוקטובר 2017<br />
* מני גירא שורץ וקובי הר צבי [http://www.bhol.co.il/mobile/article.aspx?id=125119 "אני מגדיר את מיילך קאהן כשלמה קרליבך של הדור הזה" • ראיון] באתר בחדרי חרדים 11 באוקטובר 2017<br />
* עוזיאל סבתו [https://www.inn.co.il/news/491238 למצוא את המיילך שבליימך • טור מוזיקה] באתר ערוץ 7, 2 במאי 2021<br />
* {{מקור ראשון|חנני בלייך|המיילך בשדה|culture/74513|5 בספטמבר 2018}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:קאהן, מיילך}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ניו יורק: אישים]]<br />
[[קטגוריה:זמרים חסידיים אמריקאים]]<br />
[[קטגוריה:זמרים אמריקאים]]<br />
[[קטגוריה:זמרים חסידיים]]<br />
[[קטגוריה:זמרים השרים ביידיש]]<br />
[[קטגוריה:זמרים השרים בעברית]]<br />
[[קטגוריה:חסידי ברסלב]]<br />
[[קטגוריה:חרדים אמריקאים]]<br />
[[קטגוריה:מלחיני מוזיקה חסידית]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים ילידי ארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1969]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1969]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=מיילך קאהן|גרסה=37135733|פריט=Q35387903}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%99_(%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5)&diff=2380963בארי (קיבוץ)2023-10-09T20:35:12Z<p>אלחנן הלוי: /* ביטחון */ עדכון</p>
<hr />
<div>{{בוט יישובים/0399<br />
|שם=בארי|<br />
|שם בערבית=|<br />
|מוצא המייסדים=[[ארץ ישראל]]<br />
|מפה דינמית={{מפה דינמית/מועצה אזורית אשכול|בחירה=[[בארי (קיבוץ)|בארי]]}}<br />
|סמל=|<br />
|דגל=|<br />
|תמונה=[[קובץ:באריהישנה 0642.JPG|מרכז|250px]]|<br />
|כתובית=המבנים היחידים ששרדו מבארי הישנה: בית הביטחון ו[[מגדל מים (בארי)|מגדל המים]]<br />
|מקור קואורדינטות=תבנית|<br />
|אתר אינטרנט=http://www.beeri.org.il|<br />
|נתוני קיבוץ = {{קיבוץ משולב בבוט היישובים הקטנים<br />
|תאריך ייסוד הגרעין=[[1946]]<br />
|תנועת אם=[[הקיבוץ המאוחד]]<br />
|זרם=[[הזרם השיתופי]]<br />
|ענפי ייצור=[[דפוס בארי]], גידולי שדה ו[[פרדס]]<br />
}}<br />
}}<br />
קיבוץ '''בְּאֵרִי''' נמצא ב[[נגב]] המערבי, כ-4 קילומטר מזרחית ל[[רצועת עזה]]. הוא משתייך ל[[מועצה אזורית אשכול]] ומהווה היישוב הצפוני ביותר מבין יישובי המועצה. בארי הוקמה במוצאי [[יום כיפור]] [[ה'תש"ז]] - [[1946]], במסגרת [[11 הנקודות]]. הקיבוץ נקרא על שם [[ברל כצנלסון]], ש'''בארי''' היה שמו העברי{{הערה|{{דבר||שמות עבריים ליישובים החדשים בנגב וביהודה|19461009|8}}}}. הקיבוץ משתייך ל[[תק"צ]] (התנועה הקיבוצית). נכון ל-26 ביוני 2022 אוכלוסיית הקיבוץ מונה 1,216 אנשים והוא היישוב הגדול ביותר מבחינת אוכלוסייה במועצה האזורית אשכול.<br />
<br />
== השנים הראשונות ==<br />
[[קובץ:בארי - בבוקר העליה על הקרקע מבשר איש בארי את עליתם על הקרקע-JNF024659.jpeg|ממוזער|קיבוץ בארי ביום העלייה על הקרקע]]<br />
הקיבוץ עלה על הקרקע באזור ואדי נחאביר, על השפך של [[קניון באר שבע-עזה]] הקדום, מספר קילומטרים דרומית לקיבוץ [[בארות יצחק]], משם יצאו המקימים. מקימי הקיבוץ היו משני גרעינים - הכשרת [[הנוער העובד והלומד]] ב[[מעוז חיים]] וגרעין של [[הצופים העבריים|הצופים]] ב'. אליהם הצטרפה קבוצה של עולים מ[[עיראק]] שעברו הכשרה ב[[רמת הכובש]]{{הערה|{{דבר|עובר אורח|שנה להתאחזות בארות באדמת נח'אביר|19471017|43}} ; {{דבר||המשך|19471017|41}}}}. בשנים הראשונות ישב רק חלק מהגרעין בקיבוץ עצמו ושאר הקבוצה ישבה ב[[גדרה]], מטעמים ביטחוניים וכלכליים.<br />
במהלך [[מלחמת העצמאות]] הופצץ הקיבוץ על ידי הצבא המצרי. ליד הקיבוץ הוקם משלט והתושבים היו חמושים במספר מצומצם של רובים ו[[מרגמה]].<br />
<br />
לאחר קום המדינה, הועתק הקיבוץ 3 קילומטר דרום מזרחה, לאזור עם שטחים נוחים יותר לעיבוד, ושם הוא נמצא עד היום.<br />
<br />
== הקיבוץ בימינו ==<br />
מקור הפרנסה העיקרי של הקיבוץ הוא מפעל [[דפוס]] מודרני "[[דפוס בארי]]", המתבסס על דפוס שהוקם בשנים הראשונות של הקיבוץ{{הערה|{{דבר||חמש שנים לקיבוץ בארי|19520110|54}}}}. קיימת גם [[חקלאות]] - [[גידולי שדה]] [[פרדס]] ומרכז אופניים [http://www.la-medavesh.co.il/cgi-webaxy/item?index לה-מדווש.] הקיבוץ מחזיק בבעלות חלקית של [[א.ב מתכננים]].<br />
<br />
{{הטבות|פיטורים=ב|מס הכנסה=ב1}}<br />
<br />
בשנת 2006 נחנך בקיבוץ בית כנסת{{הערה|[http://212.116.164.25/Wikibbutz/index.php?title=בית_כנסת ערך "בית הכנסת" באנציקלופיה המקוונת של הקיבוץ]}}, ביוזמת חלק מהתושבים.<br />
<br />
בבארי מגדלים את [[מזון-על|מזון העל]] Mankai, שהוא זן מטופח (זן רשום) של [[כדרורית]]{{הערה|1=[[לי אברמוביץ']], [https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-56b4099798ad271026.htm?Partner=searchResults "מזון העל" החדש שמשגע את העולם ומעניק אין ספור יתרונות לצורכיו], באתר [[N12]] {{כ}}, 22 ביוני 2020}}.<br />
<br />
==ביטחון==<br />
בזמן [[מבצע צוק איתן]] בקיץ [[2014]] חדרה חוליית מחבלים שמנתה תשעה לוחמים באמצעות מנהרה לישראל, כ-9 ק"מ מהקיבוץ. החוליה הציבה מארב לג'יפ צה"לי, רצחה את רס"ן אמוץ גרינברג ואת נהגו אדר ברסנו, וחזרה לעזה. בקיץ 2015, בפסטיבל תעמולה של מחלקת המדיה של [[חמאס]] לציון שנה למבצע, הופצו מספר סרטונים של הארגון. אחד מהסרטונים תיעד, לדברי החמאס, חדירה לקיבוץ בארי. [[חיים ילין (פוליטיקאי)|חיים ילין]], ראש ה[[מועצה אזורית אשכול|מועצה האזורית אשכול]] בזמן המבצע, אמר שהסרטון מזויף: לא היתה כלל חדירה לבארי והשטח הנראה ברקע הסרטון איננו גבעות בארי, אלא [[דיונה|דיונות]] בחוף עזה.<br />
<br />
מאז אפריל [[2018]] משוגרים לאזור [[עפיפוני תבערה]] מ[[רצועת עזה]] בקצב ממוצע של 5 עפיפונים, דבר שגרם ללא מעט שריפות באזור{{הערה|{{ynet|מתן צורי|עפיפוני התבערה: מאות דונמים ביער בארי עולים באש|5249091|2 במאי 2018}}}}. בעקבות השריפות הוקמה בקיבוץ "סיירת אש" שנועדה לטפל בשריפות הרבות{{הערה|{{ynet|מתן צורי|סיירת האש של בארי: המתנדבים מעוטף עזה שנאבקים בשריפות|5320445|1 באוגוסט 2018}}}}.<br />
כמו כן, סובל הקיבוץ מהפגזות במהלך סבבי הלחימה בין רצועת עזה לבין ישראל.<br />
<br />
{{אקטואלי}}<br />
ב[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)]] חדרו מחבלים לקיבוץ והחזיקו כ-60 בני ערובה בחדר האוכל של הקיבוץ. כעבור כ-18 שעות נהרגו המחבלים ובני הערובה שוחררו.{{הערה|{{עכשיו 14||אחרי שעות רבות: בני הערובה מקיבוץ בארי ומאופקים שוחררו|שוחררו-בני-הערובה-מחדר-האוכל-בקיבוץ-בא|8 באוקטובר 2023}}}}{{הבהרה|הקטע מתייחס למבנה אחד בקיבוץ ומתעלם מהאירוע הכולל של כיבוש הקיבוץ}}<br />
<br />
במהלך היום השני למלחמה, ה-9 לאוקטובר, אותרו והוצאו מקיבוץ בארי גופותיהם של כ-108 קורבנות ישראלים.<br />
<br />
==אתרים בסביבת הקיבוץ==<br />
[[קובץ:DSC 5512 kibuz beeri old building water tower.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגדל המים ובית הביטחון של קיבוץ בארי]]<br />
בסמוך לקיבוץ קיימים מספר אתרי [[תיירות]]. מצפון לקיבוץ נמצאת [[שמורת טבע|שמורת]] [[בתרונות בארי]], המהווה מוקד משיכה בחורף, בעונת פריחת ה[[כלנית מצויה|כלניות]]. בשמורה קיים אתר ההתיישבות הראשון של בארי ("נחאביר"), [[מכרות גופרית בארי]] מפעל גופרית נטוש מימי [[המנדט הבריטי]], [[יד אנזא"ק]] אנדרטה לחללי [[אנזא"ק]] מ[[מלחמת העולם הראשונה]], ומבנים בריטיים לאחסון [[תחמושת]] מ[[מלחמת העולם השנייה]]. כמו כן, קיימים מסלולי אופניים למשפחות ולרוכבים מנוסים{{הערה|[http://www.la-medavesh.co.il/cgi-webaxy/item?maslulim#.Vi4UuHmheCQ מסלולי אופניים למשפחות]}}.<br />
<br />
ב[[מלחמת סיני]], [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מלחמת יום הכיפורים]] הוקם [[בתי הקברות הצבאיים של מדינת ישראל#בתי קברות צבאיים לשעת חירום|בית קברות צבאי לשעת חירום]] באתר מצפון-מזרח לקיבוץ, ובו נקברו חלק מחללי הקרבות ב[[סיני]]. לאחר שלוש המלחמות הועברו החללים משם לקבורת קבע ובית הקברות פורק.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[משה גבעתי (היסטוריון)|משה גבעתי]], '''בדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 9'''. תל אביב: [[הוצאת 'מערכות']] ו[[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], תשנ"ד-1994<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Be'eri}}<br />
* [http://www.beeri.org.il אתר אינטרנט של הקיבוץ]<br />
* [https://archie.beeri.org.il/welcome ארכיון קיבוץ בארי]<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007542862205171|בארי (ישראל)}}<br />
* [https://wikibbutz.beeri.org.il/wiki ויקיבוץ בארי] - [[אנציקלופדיה מקוונת]] של הקיבוץ<br />
* {{תנועת אור}}<br />
* [http://www.mapah.co.il/14/08/2012/מאחורי-היער-הקיבוץ-הישן-נחאביר-קיבוץ/ מאחורי היער – הקיבוץ הישן (נחאביר – קיבוץ בארי)] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20131007095716/http://www.mapah.co.il/14/08/2012/מאחורי-היער-הקיבוץ-הישן-נחאביר-קיבוץ/ |date=2013-10-07 }}<br />
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=m9-TQDkhW2E&list=TLPUlPaL5W6Yc&t=140 הקמת 11 יישובים חדשים בנגב]: [[בניה (מושב)|בניה]], [[קדמה]], [[גלאון]], [[שובל (קיבוץ)|שובל]], [[משמר הנגב]], [[תקומה]], בארי, [[כפר דרום]], [[נבטים (מושב)|נבטים]] ו[[חצרים]]. [[יומני כרמל]] 1946 <small><small>(התחלה 2:20)</small></small><br />
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/gTgJ2RDMuC4?t=546 נפט וגז פורצים באזור בארי], [[יומני כרמל]], אוגוסט 1955 <small><small>(התחלה 9:06)</small></small><br />
* [https://www.eyarok.org.il/bike/maintrip.aspx?id=1 מסלולי אופניים באזור בארי]<br />
* {{גלובס|חגית אברון|הקיבוץ הדרומי שתמצאו בו מאפייה מופתית וגבינה שמיוצרת רק פעם בשנה|1001437728|9 בפברואר 2023}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מועצה אזורית אשכול|בחירה=[[בארי (קיבוץ)|בארי]]}}<br />
{{11 הנקודות}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
[[קטגוריה:בארי|*]]<br />
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית אתר רשמי אינה מתאימה להוספה אוטומטית]]<br />
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1946]]<br />
[[קטגוריה:קיבוצים]]<br />
[[קטגוריה:עוטף עזה]]<br />
[[קטגוריה:הנצחת ברל כצנלסון]]<br />
[[קטגוריה:11 הנקודות]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: יישובים הקרויים על שם אישים]]<br />
[[קטגוריה:קיבוצי הקיבוץ המאוחד]]<br />
[[קטגוריה:קיבוצים במחוז הדרום]]<br />
[[קטגוריה:מקבלי נס הקוממיות]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=בארי (קיבוץ)|גרסה=37248530|פריט=Q2467005}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%96%27&diff=2287359ישיבת פוניבז'2023-06-10T19:10:20Z<p>אלחנן הלוי: /* מבנים בקמפוס הישיבה */ הגהה</p>
<hr />
<div>{{מוסד לימודי<br />
| שם = ישיבת פוניבז'<br />
| סמל = [[קובץ:logopon.gif|מרכז|250px]]<br />
| תמונה = [[קובץ:PikiWiki Israel 21316 Ponevezh Yeshiva in Bnei Brak.JPG|250px]]<br />
| כיתוב = החזית המערבית של האגף המרכזי בבניין הראשי של הישיבה<br />
| סוג = [[ישיבה]]<br />
| מוטו = וּבְהַר צִיּוֹן תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה קֹדֶשׁ{{הערה|{{תנ"ך|עובדיה|א|יז}}.}}<br />
| שם בשפת המקור = <br />
| תאריך ייסוד = [[1919]]{{הערה|תאריך הקמת הישיבה ב[[ליטא]]. הישיבה הוקמה מחדש ב[[ארץ ישראל]] בדצמבר [[1943]].}}<br />
| תאריך סגירה = <br />
| השתייכות = [[ליטאים (זרם)|זרם ליטאי]]<br />
| מייסדים = [[רבי יוסף שלמה כהנמן]]<br />
| מנהל = *[[הרב אליעזר כהנמן]]<br />
*[[הרב שמואל מרקוביץ]]<br />
| ראש הישיבה = * [[הרב ברוך דב פוברסקי]]<br />
* [[הרב שמואל מרקוביץ]]<br />
| סגל = <br />
| תלמידים = כ-1500 בישיבה שבראשות הרב פוברסקי, כ-600 בישיבה שבראשות הרב מרקוביץ<br />
| ספרים = <br />
| מיקום = [[בני ברק]]<br />
| באחריות = <br />
| קואורדינטות = <br />
| אתר אינטרנט = <br />
| מפה = {{מיקום מפורט בישראל}}<br />
}}<br />
'''ישיבת פּוֹנִיבֶז''''{{הערה|הגייה שכיחה: '''פּוֹנוֹבִיץ'''' או "'''פּוֹנוֹבִיז''''", ראשיתה בהגייה של בני עדות המזרח. ראו: {{דבר|ק. שבתאי|בני עדות־המזרח בלי הרגשת קיפוח|1963/10/09|00700}}.}} היא [[ישיבה גבוהה]] [[ליטאים (זרם)|ליטאית]] ב[[ישראל]], הנחשבת לאחת משתי הישיבות החשובות של [[ליטאים (זרם)|הזרם הליטאי]] יחד עם [[ישיבת חברון כנסת ישראל]]{{הערה|[[אמנון לוי]], '''החרדים''', 1988, עמ' 35. הערכה זו קיימת גם ב-2009, אצל: לי כהנר, התפתחות המבנה המרחבי וההיררכי של האוכלוסייה החרדית בישראל, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת חיפה, 2009, כרך ראשון, עמ' 128.}}.<br />
<br />
הישיבה הוקמה בתום [[מלחמת העולם הראשונה]] בעיר [[פוניבז']] ב[[ליטא]], בידי רב העיר הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], במקומן של ישיבות קודמות שפעלו בעיר ונסגרו בשל מאורעות המלחמה. היא צברה יוקרה [[בין שתי מלחמות העולם]]. רוב ככל תלמידיה ואנשי צוותה נספו ב[[שואת יהודי ליטא]]. מייסד הישיבה ומנהיגה הצליח להגיע ל[[ארץ ישראל]] ב־[[1940]], ומיד החל במאמצים שהובילו להקמת הישיבה מחדש בסוף [[1943]]. ב־[[1945]] נחנך בניין הישיבה החולש על "גבעת הישיבה" ב[[זיכרון מאיר]] שב[[בני ברק]].<br />
<br />
להקמת הישיבה חלק מרכזי בשיקום עולם התורה האירופי שחדל להתקיים עם [[שואת יהודי אירופה]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. בוגריה כיהנו ומכהנים בצמרת עולם הישיבות בעשורים האחרונים של [[המאה ה-20|המאה ה־20]] ובעשורים הראשונים של [[המאה ה-21|המאה ה־21]].<br />
<br />
מאז סוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה־90 של המאה ה־20]] מתקיימים בישיבה מאבקי שליטה קשים, וכתוצאה מכך הישיבה מפוצלת לשתי ישיבות הפועלות במקביל בקריית הישיבה תחת שם זהה. נכון ל-[[2021]] לומדים בישיבה שבהנהלת [[הרב אליעזר כהנמן]] (נכדו של רבי [[רבי יוסף שלמה כהנמן|יוסף שלמה כהנמן]]) כ־1,500 תלמידים, ובישיבה שבהנהלת ובראשות גיסו [[הרב שמואל מרקוביץ'|הרב שמואל מרקוביץ]] כ־600 תלמידים{{הערה|יעקב מלמד, [https://www.jdn.co.il/blog/1561073/ הכירו את עולם הישיבות לשנת תשפ"ב: מפת הרישום המלאה], באתר [[JDN]], כ"א בתמוז תשפ"א}}. מלבד התלמידים הרווקים, לומדים עוד מאות אברכים בישיבה וכ־1,000 אברכים נוספים ב[[כולל פוניבז'|כולל האברכים]] הסמוך לה שבראשותו עמד במשך שנים רבות [[רבי אהרן יהודה ליב שטינמן|רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן]].<br />
<br />
בנוסף לישיבה הגבוהה, פועלים במסגרת עמותת ישיבת פוניבז' של [[הרב אליעזר כהנמן]] מוסדות ומיזמים נוספים, [[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]], [[בית יעקב]], [[ספרייה תורנית]], [[מכון להוצאת ספרים]], אוהל שם להנצחת [[יהדות ליטא]], ומיזם [[ירחי כלה]] שנתי{{הערה|[http://www.ponevez.co.il/אודות-הישיבה אודות ישיבת פוניבז'], אתר ישיבת פוניבז' בראשות הרב [[אליעזר כהנמן]]}}. לצד העמותה פועלת גם [[חברה לתועלת הציבור]] בשם חברת ישיבת פוניבז' בע"מ{{הערה|1=[http://havarot.justice.gov.il/CompaniesDetails.aspx?id=510006513 חברת ישיבת פוניבז'] באתר [[רשם החברות]]}}. הישיבה שבראשות הרב שמואל מרקוביץ פועלת תחת עמותת 'מסורת התורה'. ובנוסף לכך פועלות תחת עמותה זו ישיבה לצעירים "אוהל תורה" ב[[ירושלים]], וכן ישיבה לצעירים "דרכי שמואל" ב[[בית שמש|בית שמש.]] וכן כולל אברכים במספר ערים בארץ.<br />
<br />
==תולדות הישיבה==<br />
ראשיתה של ישיבת פוניבז' בישיבה הגבוהה בעיר [[פוניבז']] שב[[ליטא]]. [[רב]]ה של העיר, [[רבי יוסף שלמה כהנמן|הרב יוסף שלמה כהנמן]], שעמד ב[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] [[בין מלחמות העולם]], הקים אותה מחדש ב[[ארץ ישראל]] לאחר חורבן הישיבה ב[[שואת יהודי ליטא|שואה]].<br />
<br />
===ישיבת פוניבז' בליטא===<br />
====ישיבות קודמות בפוניבז'====<br />
[[ישיבה]] ממוסדת במובן המודרני של המילה הוקמה בפוניבז' לראשונה בסוף [[המאה ה-19|המאה ה־19]] בידי הרב [[נפתלי הרץ קרצ'מר]] והייתה מיועדת לילדים ולנערים צעירים. לאחר גלגולים בין בתים ובתי כנסת שונים, עברה הישיבה לבית המדרש "גליקל'ס קלויז", ביתה של גליקל'ה אלמנת רב העיר הרב יעקב הלוי, שהוקדש על ידה לשמש בית מדרש. בבית מדרש זה למד הרב [[שלמה עזרא מר]], ואף הוא החל ללמוד עם נערי הישיבה. ישיבה זו לא הוסיפה להתקיים אחרי פטירתו הפתאומית של מייסדה ב־[[1913]].<br />
<br />
שנים ספורות קודם לכן, ב־[[1909]], הוקם בעצתו של [[רבי חיים הלוי סולובייצ'יק|הרב חיים סולובייצ'יק]] "[[קיבוץ (ישיבה)|קיבוץ]] למצויני הישיבות", לבחורים בוגרי ישיבות ליטא. המוסד הוקם מתרומתה של הפילנתרופית האלמנה ליבא מרים גברונסקי, בתו של [[קלונימוס זאב ויסוצקי]] ואלמנת אוסיפ (אשר ברוך בנדט) גברונסקי, להנצחת בעלה{{הערה|שמואל קול, אחד בדורו: קורות חייו, מאבקו ופעלו של רבי יוסף שלמה כהנמן, פרק כד: ישיבת פוניבז', עמ' 248–254.}}. את תוכנית הלימודים קבע הנדיב רפאל שלמה גוץ, אף הוא חתנו של ויסוצקי, שתרם סכומי כסף גדולים לישיבה ולישיבות אחרות. בראש הישיבה הועמד רב העיר, הרב [[יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')|יצחק יעקב רבינוביץ]]. לישיבה התקבלו תלמידים שנבחרו בקפידה, והיא נועדה לשמונה אברכים נשואים ו־12 בחורים רווקים בלבד. מיד אחרי הקמתה ביקשו ללמוד בישיבה בחורים מצוינים רבים גם בלי לקבל את מלגת הלימודים. הישיבה גדלה ולמדו בה עשרות רבות. בסוף [[1911]] ([[חנוכה]] [[ה'תרע"ב]]) חגגה הקהילה היהודית המקומית את הקמתו של אולם לימודים גדול שנבנה סמוך למבנה הקלויז וחובר אליו בפרוזדור. [[תאורה|תאורת]] [[חשמל]] הותקנה בכל המבנה לראשונה, והדבר אפשר את הרחבת סדרי הלימוד לתוך הלילה{{הערה|שמואל קול, אחד בדורו: קורות חייו, מאבקו ופעלו של רבי יוסף שלמה כהנמן, פרק כד: ישיבת פוניבז', עמ' 254–258.}}.<br />
<br />
ב־[[1915]], עם התקרב [[החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה]] לאזור ופקודת גירוש שהוצאה ליהודי הסביבה, גלתה הישיבה עם רב העיר ל[[לוצן]] ואחר כך ל[[מריאופול]]. הלימודים והתמיכה הכלכלית של האלמנה גברונסקי נמשכו כרגיל. ראש הישיבה העביר שיעורים מדי יום, לעומת שלושה שיעורים שבועיים במתכונת השגרתית. התמיכה פסקה רק בנובמבר [[1917]] (ראשית שנת [[ה'תרע"ח]]) עם [[מהפכת אוקטובר]] והקמת השלטון הבולשביקי. זמן קצר לאחר מכן לא יכלה הישיבה להתקיים כלכלית ותלמידיה נפוצו. גם כאשר שב הרב רבינוביץ לפוניבז' בתום [[מלחמת העולם הראשונה|המלחמה]] ואתו תלמיד אחד, לא הצליח לשקם את הישיבה בשל פעילות המהפכנים שדיכאו את הפעילות הדתית בעיר. הוא נפטר ב־[[1919]], וה"קיבוץ" לא התקיים עוד במתכונתו{{הערה|שמואל קול, אחד בדורו: קורות חייו, מאבקו ופעלו של רבי יוסף שלמה כהנמן, פרק כד: ישיבת פוניבז', עמ' 262–263.}}.<br />
<br />
===="בית אולפנא רבתא"====<br />
[[קובץ:נייר מכתבים של ישיבת פוניבז בליטא.jpg|ממוזער|250px|נייר מכתבים של ישיבת פוניבז', "בית אולפנא רבתא", בליטא]]<br />
מי שנבחר להחליף את הרב רבינוביץ ברבנות העיר היה [[רבי יוסף שלמה כהנמן|הרב יוסף שלמה כהנמן]], בוגר [[ישיבת טלז]], שהספיק לעמוד בראשות ישיבה ב[[הורדנה]] (1916) ולסייע בתקופת המלחמה בארגון והקמת ישיבות נוספות. עוד במהלך המלחמה ביקר הרב הצעיר בפוניבז' וחידש בה את הישיבה לנערים שהקים בשעתו הרב קרצ'מר. בראשה העמיד את הרב משה ברנר, שהיה בוגר ה"קיבוץ" של הרב רבינוביץ. לאחר שמונה לרב העיר החל לעסוק הרב כהנמן בשיקום ובכינון ישיבה גדולה בעיר. הוא אסף קבוצת בחורים מבוגרים לצד בחורי הישיבה לנערים בבניין המורחב של ה"גליקל'ס קלויז". ב־1919 הכריז על הקמת הישיבה הגבוהה "בית אולפנא רבתא דפוניבז'" ([[תרגום חופשי]] מ[[ארמית]]: בית הלימוד הגדול של פוניבז'). עם היווסדה מנתה הישיבה 27 בחורים. הבחורים השתכנו בבתי יהודי העיר.<br />
<br />
חיזוק משמעותי קיבלה הישיבה ב־[[1921]], כאשר בעקבות [[המלחמה הפולנית-סובייטית|הכיבוש הבולשביקי]] הגיעו אליה ארבעים מתלמידי [[ישיבת שער התורה]] שנמלטו מהורדנה, עם [[מנהל רוחני|המנהל הרוחני]] [[רבי יוסף ליב ננדיק|הרב יוסף ליב ננדיק]], שהיה ידידו של הרב כהנמן מעת לימודם המשותף אצל [[החפץ חיים]]. הרב ננדיק, שבעבר כיהן כמנהל רוחני בכמה מהישיבות הליטאיות הנודעות, הצטרף לצוות הישיבה. זמן קצר לאחר מכן חזרה הורדנה לשלטון פולני עם חתימת [[הסכם ריגה]] במרץ 1921, והרב ננדיק נענה לשוב להורדנה. חלק מתלמידיו שב עמו וחלקם נשאר בישיבת פוניבז'{{הערה|שמואל קול, אחד בדורו: קורות חייו, מאבקו ופעלו של רבי יוסף שלמה כהנמן, פרק כד: ישיבת פוניבז', עמ' 263–264.}}.<br />
<br />
לאחר עזיבת הרב ננדיק, בא לכהן כמנהל רוחני בישיבה [[רבי ירוחם ליבוביץ]], אף הוא מראשי [[תנועת המוסר]] בדורו ומכר ותיק של הרב כהנמן מתקופת לימודיו ב[[ראדין]]. הרב ליבוביץ שהה אז בו[[וילנה]] עם קבוצה מבחירי תלמידיו, ובא עמם לישיבת פוניבז'. הרב ליבוביץ ועמו חלק מתלמידיו עזבו את ישיבת פוניבז' בסוף [[1922]] (ראשית [[ה'תרפ"ג]]) כאשר הוקמה מחדש ב[[מיר (עיירה)|מיר]], [[ישיבת מיר]] הוותיקה, לאחר גלות ממושכת בשל המלחמה. בעקבות עזיבתו, מונה להנהלת הישיבה גיסו של הרב כהנמן, הרב [[אשר קלמן ברון]], שהיה תלמידו של החפץ חיים וחניך [[תלמוד תורה (קלם)|התלמוד תורה בקלם]]. הרב ברון שימש הן כמנהל רוחני והן [[ר"מ]] והעביר שיעורי תלמוד יומיים{{הערה|שמואל קול, אחד בדורו: קורות חייו, מאבקו ופעלו של רבי יוסף שלמה כהנמן, פרק כד: ישיבת פוניבז', עמ' 264–267.}}.<br />
<br />
====התרחבות הישיבה בשנות ה־20 ומצבה הכלכלי====<br />
ב־[[1924]] (תחילת [[ה'תרפ"ה]]) נחנך בניין הישיבה החדש שנבנה במשך כארבע שנים לצד בית המדרש הוותיק שב"גליקל'ס קלויז". המאורע נחגג בפאר בהשתתפות אישים רמי-דרג בממשל הליטאי הארצי והמוניציפלי, לצד רבנים מעיירות אחרות, וסוקר בהרחבה בעיתונות היהודית הליטאית. עיקר המימון לפרויקט הבנייה בא ממסע גיוס כספים שערך הרב כהנמן ל[[גרמניה]] באוגוסט [[1920]]. ביולי [[1928]] התרחבה "קריית" הישיבה שוב: בתרומתו של הגביר הפוניבז'אי יעקב דב רובינשטיין, הוקם בסמוך בניין גדול ומפואר "בית רובינשטיין" עבור [[ישיבה קטנה|הישיבה הקטנה]] והמכינה שלצידה. בבניין זה הוקמו גם חדרי פנימייה וחדר אוכל{{הערה|שמואל קול, אחד בדורו: קורות חייו, מאבקו ופעלו של רבי יוסף שלמה כהנמן, פרק כד: ישיבת פוניבז', עמ' 268–270.}}. כמנהל רוחני ב"בית רובינשטיין" התמנה [[רבי אברהם אבא גרוסברד|הרב אברהם אבא גרוסברד]], שכיהן לימים כמשגיח הישיבה הראשון ב[[ארץ ישראל]]. בחורף של שנת [[ה'תרפ"ט]] (1928–[[1929]]) נמנו בישיבה הגבוהה מאה בחורים, בישיבה הקטנה שבבית רובינשטיין – 105 בחורים, ובמכינה - ששים וחמישה.<br />
<br />
כל אותה העת ניצל הרב כהנמן את המעמד האוטונומי שהוענק לחינוך היהודי ב[[ליטא בין שתי מלחמות העולם|ליטא העצמאית]]. הוא הקים ועד ידידים שאספו תרומות לישיבה בערים ליטאיות רבות (ב־1934 היו 200 נציגים כאלו), ונסע פעמים אחדות ל[[ארצות הברית]] למסעות גיוס כספים שבאחת מהן הצליח לגייס – תוך כדי [[המשבר הכלכלי העולמי (1929)|המשבר הכלכלי העולמי של 1929]] – קרן של 10,000 דולר מאשת העסקים היהודייה ג'ני (פסיה) מילר פיגין מ[[פילדלפיה]]. על שמה נקרא בניין הישיבה "בית פעסיא"{{הערה|{{אוצר החכמה||לבקורו של הגאון המפורסם הרב ר' יוסף כהנמן שליט"א באמריקה: ישיבת פעסיא בת ר' ישראל|21553|[[הפרדס]], שנה ג חוברת ג, סיוון תרפ"ט, עמ' 2.}}.}}. כן טווה מערכת קשרים הדוקה עם [[יהדות ליטא|הקהילה היהודית-ליטאית]] הגדולה והאמידה ב[[יוהנסבורג]] שב[[דרום אפריקה]]{{הערה|שמואל קול, אחד בדורו: קורות חייו, מאבקו ופעלו של רבי יוסף שלמה כהנמן, פרק כו: נע ונד, עמ' 301–303.}}. למרות קשריו והתרומות הרבות שקיבל הרב כהנמן מתורמים פרטיים ומגופים ציבוריים כמו [[הג'וינט]], הייתה הישיבה לאורך כל השנים בחובות, בשל תנופת ההתפתחות הקבועה שלה{{הערה|שמואל קול, אחד בדורו: קורות חייו, מאבקו ופעלו של רבי יוסף שלמה כהנמן, פרק כד: ישיבת פוניבז', עמ' 277–279.}}.<br />
<br />
====קריית הישיבה בפוניבז' בשנות ה־30====<br />
במחצית השנייה של [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה־20]] נאלצו ראשי הישיבה לדחות חלק מהתלמידים שבאו ללמוד בה, גם אם התאימו לרמה הלימודית. הרב כהנמן להקמת קריה למוסדותיו, "ממלכת התורה בפוניבז'"{{הערה|שמואל קול, אחד בדורו: קורות חייו, מאבקו ופעלו של רבי יוסף שלמה כהנמן, פרק כד: ישיבת פוניבז', עמ' 272–273.}}. בשנת [[1930]] הוצע למכירה קמפוס הגימנסיה הפולנית בעיר, שנסגרה קודם לכן. היה זה "קמפוס מודרני משוכלל עם כרי דשא וגינות נוי"{{הערה|[[שלמה טיקוצ'ינסקי]], 'העתקת הישיבה הליטאית לארץ ישראל: סיפורן של שתי ישיבות בישראל — "חברון" ו"פוניבז'"', בתוך: [[עמנואל אטקס]] (עורך), '''ישיבות ובתי מדרשות''', ירושלים: מרכז דינור ומרכז זלמן שזר, תשס"ז. עמ' 297.}}. משופע במזומנים ממסעו האחרון בארצות הברית, הצליח הרב כהנמן לרכוש את הנכס במחיר נמוך. הוא העביר לקמפוס את כל מוסדותיו מרחבי העיר, שם שכנו עד ל[[שואת יהודי ליטא]]. הקמפוס כלל גם מגורים לצוות וספרייה תורנית גדולה{{הערה|שמואל קול, אחד בדורו: קורות חייו, מאבקו ופעלו של רבי יוסף שלמה כהנמן, פרק כד: ישיבת פוניבז', עמ' 274–275.}}.<br />
<br />
ב־[[1931]] עבר הרב גרוסברד לכהן בראשות ישיבה גדולה שהוקמה אז ב[[ריגה]]. במקומו הזמין הרב כהנמן את הרב [[משה דוב צפתמן]], שכיהן עד אז כמשגיח [[ישיבת קלצק]], ועם בואו לפוניבז' התמנה למנהל הרוחני הרשמי של כל מוסדות הישיבה. במקביל הורחבה ה"מכינה" לכדי [[תלמוד תורה]] לכל גילאי בית הספר היסודי, והוקם גם גן ילדים. כדי להשלים את היצע החינוך החרדי בעיר ולהציע אלטרנטיבה לגימנסיות של רשתות החינוך "[[יבנה (רשת חינוך)|יבנה]]" ו"[[תרבות (רשת חינוך)|תרבות]]", הקים הרב כהנמן גם סמינר לבנות במתכונת [[בית יעקב]] ונקרא "בית יעקב" על שם התורם, יעקב לוריא, [[יהדות דרום אפריקה|יהודי ליטאי דרום-אפריקני]] תושב [[בלומפונטיין]]{{הערה|שמואל קול, אחד בדורו: קורות חייו, מאבקו ופעלו של רבי יוסף שלמה כהנמן, פרק כד: ישיבת פוניבז', עמ' 276–277.}}.<br />
<br />
בשיאה מנתה הישיבה כ־400 בחורים{{הערה|[http://www.jerusalem-lita.co.il/BlogPost/53/קהילת_פוניבז באתר מירושלים לליטא]}}, והמוסדות כולם 1008 תלמידים ותלמידות{{הערה|שמואל קול, אחד בדורו: קורות חייו, מאבקו ופעלו של רבי יוסף שלמה כהנמן, פרק כד: ישיבת פוניבז', עמ' 281.}}. מרבית תלמידי הישיבה נרצחו במהלך [[השואה]].<br />
<br />
====חורבן פוניבז' והישיבה====<br />
בעקבות [[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]] (1939) והשתלטות [[ברית המועצות]] ביוני 1940 על ליטא, הורע המצב במדינה כולה. הרב כהנמן נסע בשליחות הממשלה הליטאית החדשה במטרה להשפיע על הממשל ב[[ארצות הברית]] להעניק [[אשרת כניסה]] לכ־5,000 פליטים, אולם בדרך הוא השתכנע שהשליחות נועדה לכישלון. הוא חשש לחזור לליטא כי הוזהר מפני כוונות הקומוניסטים לחסל את האליטה היהודית במדינה, ולכן החליט [[עלייה לארץ ישראל|לעלות לארץ ישראל]].<br />
<br />
המברק האחרון שהתקבל בתל אביב מבני הישיבה, נשלח שבוע לפני תחילת [[מבצע ברברוסה]] (יוני 1941), בידי הרב [[אשר קלמן ברון]]. הוא כתב: {{ציטוטון|בית החרושת עובד במלוא המרץ והקצב, אף אחד מן הפועלים לא נטש את מקום עבודתו. המצב אצלנו קשה. א.ק. בארון}}. הנאצים נכנסו לפוניבז' ב־[[2 באוגוסט]] [[1941]] (ראש חודש אב [[ה'תש"א]]). הם השתלטו על בניין הישיבה והקימו בו את המטה הצבאי. בחורי הישיבה שבו לבית המדרש של 'גליקל'ס קלויז', אך גורשו ממנו לבית הכנסת הגדול של העיר. יהודים רבים נכלאו, ואלו שנשארו חופשיים הוצאו מבתיהם ונתחמו לאזור קטן שהוקצה ל[[גטו]]. ב־22 באוגוסט נערכה בכיכר העיר התעללות המונית ביהודים שכונתה "מחול שדים", במחול זה עונו עשרות מבחורי הישיבה והרבנים ברון וצפתמן.<br />
<br />
בספטמבר החלה השמדה שיטתית של יהודי העיר בידי אנשי [[משטרת העזר הליטאית]] ב[[בורות הריגה]] ביער פאיאסט הסמוך, שם נרצחו מאות תלמידי ישיבת פוניבז' והישיבה הקטנה "בית רובינשטיין", למעט חמישה או ששה ששרדו{{הערה|בהם: הרב [[משה סוויפט]], חבר [[בית הדין הרבני בלונדון]]; ומשה פורטמן, מנהלה האדמיניסטרטיבי של ישיבת פוניבז' ב[[ישראל]].}}, וכן כל צוות הישיבה ובראשם הרב [[משה דב צפתמן]], והרב ברון ומשפחותיהם, הרבנית פייגה כהנמן עם בתה ושני בניה ואמה הרבנית [[אריה לייב רובין|דינה רובין]]{{הערה|שמואל קול, אחד בדורו: קורות חייו, מאבקו ופעלו של רבי יוסף שלמה כהנמן, פרק כח: חורבן פוניבז', עמ' 335–344.}}.<br />
<br />
===בארץ ישראל===<br />
[[קובץ:Bnei Brak IMG 5888.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האולם המרכזי. 2010|קישור=Special:FilePath/Bnei_Brak_IMG_5888.JPG]]<br />
====שנים ראשונות====<br />
[[הרב כהנמן]], שכאמור עלה לארץ ישראל ב־[[1940]], החליט לייסד את הישיבה מחדש. החשיבות המיוחדת שראה לשיקום לימוד התורה לאחר השואה מתבטאת בפסוק שהציב בפתח בניין הישיבה כ[[מוטו]]: {{ציטוטון|וּבְהַר צִיּוֹן תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה קֹדֶשׁ}}{{הערה|{{תנ"ך|עובדיה|א|יז}} מסופר כי [[החפץ חיים]] ציטט פסוק זה כשנשאל בדבר הסכנה הנשקפת ליהודי אירופה מצדו של היטלר}}. בראש בניין "[[אוהל קדושים]]" שלמרגלות הישיבה נכתב בנוסף עוד פסוק ברוח דומה: {{ציטוטון|וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ}}{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|ד|ג}}}}.<br />
<br />
הישיבה נוסדה ב[[ה' בכסלו]] [[תש"ד]] ([[2 בדצמבר]] [[1943]]) ושוכנה באופן זמני ב[[בית הכנסת הליגמן|בית הכנסת "הליגמן"]] שבמרכז העיר [[בני ברק]]{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן|רבי יעקב אדלשטיין חשף: פוניבז' נוסדה ב'הליגמן' • צפו|188280|17 בדצמבר 2015}}}}. בעת פתיחתה למדו בה שבעה תלמידים, בהם האחים [[הרב גרשון אדלשטיין]] ו[[רבי יעקב אדלשטיין|הרב יעקב אדלשטיין]], [[רבי חיים פרידלנדר|הרב חיים פרידלנדר]] ו[[רבי אורי שרגא קלרמן|הרב אורי שרגא קלרמן]]. כמו כן הצטרפו שלא מן המניין{{כלומר?}} גם [[רבי נסים קרליץ]] ואחיו יהושע תנחום{{הערה|אהרן סורסקי, הרב מפוניבז', ח"ב, עמוד רג}} ו[[הרב חיים גריינמן]] ששימש כ[[בעל קורא]]{{מקור}}. ל[[ר"מ]] מונה [[רבי שמואל רוזובסקי|הרב שמואל רוזובסקי]], שעד אז היה ר"מ ב[[ישיבת לומז'ה]]{{הערה|לתיאור של שיעור בישיבה ביוני [[1944]], ראו: {{הצופה|שי"ן|בשדרות רבי טרפון (פרק ג)|1944/06/15|00202}}.}}, ול[[משגיח]] [[רבי אברהם אבא גרוסברד|הרב אברהם אבא גרוסברד]] שכאמור כיהן עוד בליטא ([[ה'תרפ"ה]], [[1925]] – [[ה'תרצ"ז]], [[1937]]) כר"מ ו[[מנהל רוחני]] בישיבה, והצליח לעלות לארץ ישראל.<br />
<br />
בחורף תש"ה מנתה הישיבה כ־70 תלמידים. בחורף זה הובא ר"מ נוסף, [[רבי דוד פוברסקי|הרב דוד פוברסקי]], שכיהן עד אז כר"מ ב[[ישיבת אחי תמימים]] בתל אביב.<br />
<br />
הקמת הישיבה מחדש בארץ ישראל בישרה למעשה על השלב השני של העתקת עולם הישיבות הליטאי לארץ ישראל. בשלב הראשון עלו סניפי [[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|ישיבת כנסת ישראל]] ([[ישיבת כנסת ישראל (חברון)|ישיבת חברון]]) ו[[ישיבת לומז'ה]], ב־[[1924]] וב־[[1926]] בהתאמה. ישיבות אלו היו תלויות לפחות בתחילת דרכן, במורשתן ובכלכלתן, בישיבות־האם שנותרו באירופה. ישיבת פוניבז' הייתה הראשונה בגל ישיבות שהתחדשו בארץ ישראל בשנים הבאות: [[ישיבת סלובודקה (בני ברק)|ישיבת סלובודקה]] שראשיה עלו ל[[בני ברק]], [[ישיבת סלונים]] שהוקמה מחדש ב[[רמת גן]] ו[[ישיבת מיר]] שחלק מתלמידיה הגיע מ[[שנחאי]] ל[[ירושלים]]. [[שלמה טיקוצ'ינסקי]], סבור כי ישיבת פוניבז', שרוב ככל תלמידיה היו בני [[היישוב החדש]], "רוקנה" עם הצלחתה את הישיבות הקטנות יחסית שפעלו ביישוב עד אז, והביאה בפועל לסגירתן של כמה מהן{{הערה|שלמה טיקוצ'ינסקי, 'העתקת הישיבה הליטאית לארץ ישראל: סיפורן של שתי ישיבות בישראל — "חברון" ו"פוניבז'"', בתוך: [[עמנואל אטקס]] (עורך), '''ישיבות ובתי מדרשות''', ירושלים: מרכז דינור ו[[מרכז זלמן שזר]], תשס"ז. עמ' 275. הישיבות שמונה טיקוצ'ינסקי הן: [[ישיבת קלצק (ארץ ישראל)|ישיבת קלצק]] ב[[פרדס חנה]]; [[ישיבת חפץ חיים (כפר סבא)|ישיבת חפץ חיים]] ב[[כפר סבא]]; [[ישיבת מקור חיים (ירושלים)|ישיבת מקור חיים]] בירושלים ו[[ישיבת השרון]] ב[[רמת השרון]].}}.<br />
<br />
====משכן קבע====<br />
[[קובץ:החזית המזרחית של בנין ישיבת פוניבז תשט.jpg|ממוזער|300px|תוכנית החזית המזרחית של בנין ישיבת פוניבז' במעלה גבעת הישיבה. 1949]]<br />
[[הנחת אבן הפינה]] לישיבה, נעשתה בטקס צנוע. [[רבי יוסף שלמה כהנמן|הרב יוסף שלמה כהנמן]] ו[[רבי אברהם ישעיהו קרליץ|הרב אברהם ישעיהו קרליץ]], ה"[[חזון איש]]", יצקו יחד כף מלט. על מעמד זה, שנערך בעוד השואה מתחוללת באירופה, אמר הרב כהנמן לימים: {{ציטוטון|בשעת הנחת אבן הפינה לא שתינו משקה - שתינו דמעות. אני ו"החזון איש" זצ"ל אמרנו שני פרקי תהילים ויצקנו את כף המלט}}{{הערה|{{הצופה|מרדכי אלקן|הגרי"ש כהנמן - גדול בחזון ובהגשמה|1963/11/21|00313}}.}}.<br />
<br />
באלול [[תש"ה]] עברה הישיבה למשכנה הקבוע על אחת מגבעות בני ברק, ששטחה היה שייך ל[[יעקב הלפרין]], מייסד שכונת [[זיכרון מאיר]]. בהקמת הישיבה ובגיוס המשאבים הכלכליים להקמתה סייעו גם [[אברהם קריניצי]], ראש עיריית [[רמת גן]], ו[[אברהם הרצפלד]], ממייסדי "[[אחדות העבודה]]" שלמד בצעירותו ב[[ישיבת טלז]] יחד עם [[הרב כהנמן]]{{הערה|[[שמעון קושניר]], '''שדות ולב, פרקים מדרך חייו של אברהם הרצפלד''', תל אביב: [[השדה (כתב עת)|ספרית השדה]], 1962. עמ' 422–432. מצוטט אצל [[שלמה טיקוצ'ינסקי]], 'העתקת הישיבה הליטאית לארץ ישראל: סיפורן של שתי ישיבות בישראל — "חברון" ו"פוניבז'"', בתוך: [[עמנואל אטקס]] (עורך), '''ישיבות ובתי מדרשות''', ירושלים: מרכז דינור ומרכז זלמן שזר, תשס"ז. עמ' 297 הערה 73. וראו עוד: {{מעריב||סוד הלמדנות|1971/02/18|01001}}}}. בתחילה למדו הבחורים בבתי מדרשות צדדים. היכל הישיבה נפתח רק עם השלמת הבניין ב-1953.<br />
<br />
מכלול מבני הישיבה משתרע על פני 120 [[דונם]] במרכז בני ברק{{הערה|{{על המשמר|יעקב רבי|בחורי ישיבה בישראל|1962/12/21|00301}}.}} בניין הישיבה הנראה למרחוק תוכנן בידי האדריכל יצחק שוסטר{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=https://www.kedem-auctions.com/he/node/15264|כותרת=תוכניות בניין הישיבה מאת אדריכל יצחק שוסטר|אתר=[[קדם (בית מכירות פומביות)|קדם – בית מכירות פומביות]]|תאריך=|תאריך_וידוא=26 בנובמבר 2016}}}}. בשל מיקומו הבולט של הבניין הנהיג [[הרב כהנמן]] כי מידי שבת כלל האורות בהיכל הישיבה יכבו בזמן שקיעת החמה וידלקו שנית רק בזמן צאת השבת על פי החזון איש. כדי לאותת על יצאת השבת. המנהג מתקיים עד היום.<br />
<br />
משגיח הישיבה הראשון בארץ ישראל, [[רבי אבא גרוסברד|הרב גרוסברד]], איבד את אשתו וארבעת ילדיו ב[[השואה|שואה]]. עם היוודע גורלם התדרדר מצבו הרפואי והוא עזב את הישיבה. הוא נפטר ב[[ירושלים]] זמן קצר לאחר מכן, באב [[ה'תש"ו]], באוגוסט [[1946]]. לימים נקרא הרחוב המרכזי בקריית הישיבה, רחוב רבי אבא, על שמו. זמן מה לאחר פטירתו, נענה [[רבי אליהו אליעזר דסלר|הרב אליהו אליעזר דסלר]] שנחשב לאחד מגדולי [[תנועת המוסר|בעלי המוסר]] בשיטת [[תלמוד תורה (קלם)|קלם]] ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]], לבקשתו של הרב מפוניבז' לעלות מ[[גייטסהד]] שב[[אנגליה]] כדי לכהן כמשגיח הישיבה.<br />
<br />
בליל שבת, 15 בפברואר 1947 לפנות בוקר חדרו שלושה ערבים לבניין הישיבה על מנת לשדוד את תכולת המחסן. כמה מתלמידי הישיבה שגילו את השודדים התחזו לישנים, אך [[אם בית|אם הבית]] מנהלת מחסן ההלבשה של [[בתי אבות]], רבקה הרצוג, ניצולת שואה אלמנה בת 42, הקימה זעקה ונרצחה בידי השודדים{{הערה|{{על המשמר||עובדת בישיבה נרצחה ע"י שודדים|1947/02/16|00413}}{{ש}}{{דבר||רבקה הרצוג, נרצחה בידי גנבים ערבים|1947/02/16|00405}}{{ש}}{{הצופה||זכרון להולכים: רבקה הרצוג ז"ל (שנה לפטירתה)|1948/02/05|00307}}{{ש}}{{NFC|אלי אלון|רצח מחסנאית ישיבת פוניבז'|0024-D-118195-00|16 בפברואר 2017}}}}.<br />
<br />
מאז [[הקמת מדינת ישראל]] מניפים [[דגל ישראל]] בראש בניין הישיבה ב[[יום העצמאות]]. נוהג זה, החריג לעולם החרדי שאינו מציין את יום העצמאות, הוא בעקבות הוראתו של מייסד הישיבה, [[הרב יוסף שלמה כהנמן]], והוא נשמר גם כיום, חרף התנגדויות פנימיות במהלך השנים{{הערה|1=אמנון לוי, החרדים, עמוד 94, [http://www.thmrsite.com/?p=2032 מובא כאן]}}.<br />
<br />
====שנות ה־50====<br />
[[קובץ:תעודת מלווה של ישיבת פוניבז.jpg|ממוזער|תעודת מלווה של ישיבת פוניבז' על סך 100 ל"י, 1953, ועליו תמונת הבניין המרכזי כפי שנראה בשנה זו]]<br />
בשנת [[ה'תשי"א]] מונו [[הרב גרשון איידלשטיין]] [[הרב שלמה ברמן|הרב שלמה ברמן הרב שלמה ברמן]] לרמי"ם בשיעור א', ו[[ה'תשי"ב]] [[1952]],מונה ראש ישיבה שלישי - [[הרב אלעזר מנחם מן שך]], שהיה עד אז כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת קלצק (ארץ ישראל)|ישיבת קלצק]] ב[[רחובות]], ולימים הנהיג את הציבור החרדי-ליטאי.<br />
<br />
ביוני 1953 נחנך הבניין המרכזי של הישיבה, "היכל התורה ע"ש קרויזהאר", ובו בית המדרש המרכזי וחדרי שיעורים, ומספר פנימיות.<br />
<br />
טקס חנוכת הבית החגיגי נערך בהשתתפות [[נשיא המדינה]] [[יצחק בן-צבי|יצחק בן־צבי]], הרב הראשי הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרצוג]], השרים [[יוסף בורג|בורג]] ו[[משה חיים שפירא|שפירא]], האדמו"רים מ[[מרדכי שלום יוסף פרידמן|פשמישל]], מ[[אברהם יעקב פרידמן (השני)|סדיגורה]] ומ[[שמואל אליהו טאוב|מודז'יץ]] והרבנים הראשיים של ערי גוש דן. את הטקס הנחה השופט [[יצחק קיסטר]]{{הערה|{{חרות||נחנך „היכל התורה” בבני ברק|1953/06/11|00411}}.}}. לאחר נאום ברכה של הרב [[זלמן סורוצקין]], ראש [[ועד הישיבות]], נאם הרב כהנמן, לראשונה בחייו ב[[עברית]]. הוא אמר שמ־300 תלמידי הישיבה קודם [[השואה]] שרדו רק שניים, וכעת נבנה המשך למפעל התורה הזה בארץ ישראל. לאחריו נאם הנשיא [[יצחק בן-צבי|בן־צבי]]. בהיכל בית המדרש המרכזי היו בעת חנוכתו 500 מקומות ישיבה ו־250 מקומות נוספים ביציע{{הערה|{{מעריב|י. חנוך|בני ברק מצפה לביקור הנשיא|1953/06/08|00211}}.}}. לרגל חנוכת הבית סללה העירייה כביש מרחוב סוקולוב לגבעת הישיבה (כיום בשטח רחובות מהרש"ל וחפץ חיים){{הערה|{{הצופה||נשיא המדינה בחנוכת היכל ישיבת פוניביז'|1953/06/08|00409}}.}}.<br />
<br />
קנאים חרדים פרסמו [[פשקוויל]]ים בחתימת "ותיקי ותלמידי ישיבת פוניבז'" המגנים את הזמנת האישים הציוניים לישיבה. הנהלת הישיבה תלתה את המעשה בגורמים חיצוניים המבקשים לפגוע בה{{הערה|{{חרות||הכחשת ישיבת פוניבז'|1953/06/10|00418}}.}}. בזמן טקס חנוכת הבית התנוססו על גג הישיבה [[דגל ישראל]] ו[[נס הנשיא]].<br />
<br />
פעילות הקנאים נגד קשרי הישיבה עם מוסדות המדינה המשיכה גם בחודשים הבאים. בעת מסע ההלוויה של משגיח הישיבה, [[רבי אליהו אליעזר דסלר|הרב אליהו אליעזר דסלר]], בסוף דצמבר 1953, הספיד אותו הרב הרצוג בהיכל הישיבה. קנאים הפריעו להספד בקריאות ביניים. הפרעה דומה נעשתה בהלוויית [[רבי איסר זלמן מלצר|הרב איסר זלמן מלצר]] בנובמבר אותה שנה בירושלים, והרב דסלר גינה זאת. בעקבות האירוע המביך, שלחה הישיבה מברק התנצלות לרב הרצוג, שבו גינתה בחריפות את הקנאים. המברק פורסם גם בעיתונות{{הערה|{{חרות||אחרי הפגיעה ברב הרצוג: ישיבת פוניווז' ורבה של ב"ב מביעים צערם|1954/01/03|00433}}.}}{{הערה|{{הצופה||ראשי ישיבות מוקיעים התפרעות הפרחחים בהלוויית הרב דסלר זצ"ל|1954/01/04|00410}}.}}. סיעת [[הפועל המזרחי]] במועצת העיר טענה שחברי מועצה חרדים ובהם [[שמעון סירוקה]] עמדו מאחורי תקיפת הרב הרצוג{{הערה|{{דבר||התפרעות הקנאים - בעירית בני ברק|1954/01/10|00413}}.}}{{הערה|{{חרות||עירית בני ברק מגנה|1954/01/10|00404}}.}} ובעקבות דרישתה הוקמה ועדת חקירה לבדיקת המקרה{{הערה|{{הצופה||עיריית בנ"ב תדון הערב בהתפרעות בהלוויית הרב דסלר ז"ל|1954/01/07|00411}}.}}. בהמשך אותה שנה תקפו קנאים את הרב הראשי ל[[תל אביב-יפו|תל אביב־יפו]], הרב [[איסר יהודה אונטרמן]] בעת שהשתתף ב[[חתונה]] שנערכה בחדר האוכל של הישיבה{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|שערים|SHAR|מ.מ|מן הצד|1954/08/20|00203}}.}}.<br />
<br />
זמן קצר לאחר פטירת הרב דסלר התמנה כמשגיח הישיבה [[רבי יחזקאל לוינשטיין|הרב יחזקאל לוינשטיין]], ששימש עד אז כמשגיח [[ישיבת מיר]] בעיירה [[מיר (עיירה)|מיר]] שב[[ליטא]], בנדודי הישיבה באירופה וב[[יפן]] ובמשכנה החדש ב[[ירושלים]]{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|שערים|SHAR||הספד מר|1954/01/05|00121}}.}}.<br />
<br />
בנובמבר 1957 יצא מהישיבה מסע הלווייתו של בוגר הישיבה {{יזכור|91208|שלמה לוינשטיין}}, בנו של חבר [[מועצת המדינה הזמנית]] [[מאיר דוד לוינשטיין]], שנהרג ב[[קרב המיתלה]] ב[[מלחמת סיני]] ונקבר בתחילה בבית קברות ארעי. ההלוויה יצאה ממקום התייחדות מיוחד למרגלות בנין הישיבה{{הערה|{{חרות||הסמל לוונשטין הי"ד לקבורה בזכרון מאיר|1957/11/06|00405}}}}, משם יוצאות הלוויותיהם של אישים הקרובים לישיבה שאינם נמנים עם צוות הרבנים.<br />
<br />
====שנות ה־60====<br />
[[קובץ:פוניבז 1960.webm|ממוזער|סרטון תדמית על ישיבת פוניבז' שהופק בסוף שנות ה-50]]<br />
ב־[[1960]] החל הרב כהנמן בתכנונו של מפעל הנצחה גדול ל[[יהדות ליטא]] שחרבה בשואה. בשלבי התכנון הראשוניים עלתה הצעה להקמת בית מדרש ובו פינות הנצחה לקהילות ליטא, הצעה שעד סוף אותה שנה לבשה צורה בדמותו של [[אוהל הקדושים]] שהוקם במהלך שנות ה-60. סביבו היה אמור להיבנות [[בית קברות]] מיוחד לגדולי ליטא שאת ארונם תכנן הרב להעלות לישראל, בהם [[הגאון מווילנה]] ו[[החפץ חיים]]{{הערה|{{חרות|[[נח זבולוני]]|ארון הגאון מווילנה יובא לארץ|1960/05/24|00432}}.}}. תחת רעיון זה הוקם בשנים הבאות [[בית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז']]{{הערה|{{דבר||ראש ישיבת פוניביז' יקים בית־עלמין פרטי|1961/03/24|01218}}.}} שבקבר הראשון בו נקברה הרבנית גוטל, אשת הרב שך. מלבד "נציבי הישיבה" - כינוי לתורמים שרכשו עבור הישיבה בית שמ[[שכר דירה|שכר הדירה]] שלו ממומנת פעילות הישיבה ליום בשנה, קבורים שם גם רבני הישיבה שנפטרו ורבנים מפורסמים אחרים.<br />
<br />
בראשית אותה שנה קיבלה הישיבה תרומה גדולה של 50,000 [[ל"י]] מחברת האחים חיים ואברהם שרמן ב[[קרדיף]]{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|הבקר|HBKR||ישיבת פוניבז' צהלה ושמחה|1960/02/01|00222}}.}}. מתרומה זו הוקמה [[#מבנים בקמפוס הישיבה|ספריית שרמן]], ואחד מחדרי הישיבות הגדולים בקומת הכניסה לבניין הישיבה המרכזי נקרא "אולם שרמן". לפי פרסום של הישיבה משנת [[1962]] עמדו הוצאות הישיבה בשנה זו על כ-1,500,000 ל"י שהיו אז כ-500,000 [[דולר ארצות הברית]]{{הערה|{{הצופה||ישיבת פוניבז' ומפעליה (מודעה)|1962/09/28|05205}}}}.<br />
<br />
ב־[[1963]] למדו בישיבה עצמה 370, ב[[ישיבה קטנה|ישיבה הקטנה]] 170 וב[[כולל פוניבז']] 130 תלמידים{{הערה|{{דבר|ק. שבתאי|אגדת פוניביז' ו"מכון ויצמן לתורה"|1963/01/25|00401}}.}}.<br />
<br />
באוגוסט [[1964]] חנכה הישיבה, באירוע שכלל כתיבת [[ספר תורה]]{{הערה|שם=משולשת}}, מבנה פנימייה לילדי "[[בתי אבות (ישיבת פוניבז')|בתי אבות]]". המבנה נבנה ברחוב [[שמשון רפאל הירש|הרב הירש]] הסמוך ובו 24 חדרים ומועדונית בשלוש וחצי קומות ששטחן 1,200 [[מ"ר]]. המבנה נקרא על שם התורמים צבי אליעזר ואסנת קרויזהאר מארצות הברית שתרמו לפני כן את הבניין המרכזי של הישיבה ומבנים נוספים. בשל תרומותיהם הרבות, הכריז הרב כהנמן לקראת חנוכת מבנה זה על קריאת שם הכיכר הסמוכה "כיכר קרויזהאר"{{הערה|{{מעריב||בית פנימיה ייחנך מחר בקרית פוניבז' בבני ברק|1964/08/03|01303}}.}}. עם סלילת הרחוב ובניית מבני המגורים לכל ארכו, כיכר זו אינה קיימת עוד. עם צמצום מספר הילדים במוסדות "בתי אבות" התרוקן המבנה והחל משמש פנימייה לבחורי הישיבה עצמה. בפנימייה זו מתגוררים בעיקר בחורים צעירים. לצד הפנימייה נבנה [[חדר אוכל]] גדול ששימש בערבים כ[[אולם אירועים]]{{הערה|שם=משולשת|{{הצופה||חגיגה משולשת בקריית פוניבז'|1964/08/04|00217}}.}}, האולם נקרא אף הוא "אולמי קרויזהאר" ושימש במשך עשרות שנים לחתונות ואירועים אחרים. בראשית [[העשור השני של המאה ה-21]] נסגר האולם והושכר ל[[מעון יום]].<br />
<br />
בשנת [[ה'תשכ"ח]], [[1968]], חלה הרב כהנמן. הוא נותח ב[[ארצות הברית]]. ב[[כ' באלול]] [[ה'תשכ"ט]], [[3 בספטמבר]] [[1969]] נפטר. ה[[הלוויה]] התקיימה למחרת בגבעת הישיבה והשתתפו בה כ־40,000 מלווים. עם תום ה"[[שבעה]]" התכנסו תומכי הישיבה בראשות [[אברהם הרצפלד]] ב[[מלון דבורה]] והקימו ועדה במטרה להמשיך את התמיכה הכלכלית במפעליו. בוועדה השתתפו חברי כנסת, כלכלנים ותעשיינים, והיא התעתדה לגייס קרן של מיליון דולרים בעולם. ועדת-המשנה הישראלית, התחייבה לגייס 700,000 [[ל"י]] בהתאם להצעתו של חבר הוועדה, מנכ"ל [[בנק המזרחי]] משה מן{{הערה|{{הצופה||ועדה עולמית תיטול על עצמה הדאגה להשלמת מפעלי הגאון מפוניביז'|1969/09/10|00506}}.}}. בעקבות פטירת הרב כהנמן התהדקו קשריו של הרצפלד עם הישיבה, הוא סייע ליצירת קשרים עם תורמים ואף הגיע ללמוד בה בעצמו במסגרת "ירחי כלה" שנערכו בישיבה בחופשת הקיץ. ב-[[1971]] הבשיל קשר כזה בתרומה של רבע מיליון ל"י שהרים התעשיין והפילנתרופ ה[[יהדות אנגליה|יהודי-בריטי]] [[ארתור הוברט]] לישיבה. על שמו נקרא אחד מחדרי הישיבות הגדולים בקומת הכניסה לבניין הישיבה המרכזי "אולם הוברט". במסיבה שנערכה לכבודו במלון דבורה בתל אביב בעקבות התרומה, נאם הרצפלד וסיפר על קשריו עם הרב כהנמן{{הערה|{{מעריב||סוד הלמדנות|1971/02/18|01001}}.}}.<br />
<br />
====שנות ה־70–ה־90====<br />
{{להשלים|פסקה=כן|סיבה=חסר מידע על תולדות הישיבה בשנות ה־70–ה־90|נושא=יהדות|נושא2=ישראל}}<br />
באוקטובר [[1978]] נהרגו שנים מתלמידי הישיבה ונפצעו שלושה ב[[תאונת דרכים|התהפכות רכבם]] ב[[כביש 2|כביש החוף]]{{הערה|{{מעריב||ארבעה נהרגו ושישה נפצעו בתאונות בשרון|1978/10/27|06316}}.}}. בשנות ה־80 וה־90, אירעו אירועים דומים, ו[[הרב שך]] אסר על תלמידי הישיבות בכלל [[לימוד נהיגה בישראל|ללמוד נהיגה]] ולהוציא [[רישיון נהיגה (ישראל)|רישיונות נהיגה]] ואף הצהיר כי תלמידים שיוציאו רישיונות יאבדו את זכותם לבקשת [[דחיית שירות לתלמידי ישיבות|דחיית שירות בצבא]]. [[ועד הישיבות]] אימץ הנחיה זו רק ב-[[1995]] בעקבות מותו בתאונת דרכים של תלמיד נוסף מישיבת פוניבז'{{הערה|[[נח זבולוני]], [http://www.ranaz.co.il/articles/article4186_19950511.asp ועד הישיבות: תלמיד ישיבה שיקבל רישיון נהיגה יאבד זכותו לדחיית שרות], [[דבר (עיתון)|דבר]], 11/05/1995, עמ' 4.}}.<br />
<br />
עד שנות ה־90 נמסרו השיעורים בישיבה ב[[יידיש]]. בשנות ה־90 החלו הר"מים למסור שיעורים ב[[עברית]], למעט [[רבי דוד פוברסקי|הרב דוד פוברסקי]] שהמשיך למסור שיעורים ביידיש, עד לפטירתו.<br />
<br />
====שנות ה־2000 ומאבק השליטה בישיבה====<br />
[[קובץ:PikiWiki Israel 28251 Purim Bnei-Brak.jpg|ממוזער|קבוצה מתלמידי הישיבה במשתה היין, [[פורים]] 2012]]<br />
מאז סוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה־90 של המאה ה־20]] מתקיימים בישיבה מאבקי שליטה קשים, במשך למעלה מעשור (1997–2009) התקיימו בישיבה מתיחות וחיכוך כמעט יומיומיים בין תומכי נשיא הישיבה [[הרב אליעזר כהנמן]] וראשי הישיבה [[הרב גרשון אדלשטיין]] ו[[הרב ברוך דב פוברסקי]] (מחנה זה מכונה "שונאים"), לבין תומכי ראשי הישיבה [[הרב שמואל מרקוביץ'|הרב שמואל מרקוביץ]] ו[[הרב אשר דויטש]] (מחנה זה מכונה "מחבלים"). שורשי הסכסוך החלו כבר בשנות ה-90 בעקבות חילוקי דעות בין [[הרב שך]] ל[[רבי דוד פוברסקי]], אך הם קבלו פנים חדשות בשנות ה-2000. בעקבות הסכסוך נוצר פיצול חלקי במבני הישיבה כשבני המחנות תחמו את עצמם עם הזמן למבני פנימייה שונים. במסגרת המאבק שנויים במחלוקת המינויים של אנשי הצוות החדשים משני המחנות. הסכסוכים גלשו לעיתים לאלימות, והמשטרה נאלצה להתערב מספר פעמים. בשלב מסוים הורה הרב אדלשטיין לאנשי מחנה הרב כהנמן הסרים למשמעתו לוותר על תפילות ערבית ושחרית בשבת וחגים בהיכל המרכזי של הישיבה ולקיים אותן בהיכל "[[אוהל קדושים]]" הסמוך, כדי להפחית את החיכוך. בהמשך הופרדו גם מקומות הישיבה בחדר האוכל ובפועל מתקיימות במבני הישיבה שתי ישיבות נפרדות לחלוטין, למעט ישיבה משותפת בהיכל הישיבה. הסכסוך ממשיך להתפרץ מעת לעת.<br />
בתקופת הקורונה תלמידי הרב מרקוביץ התישבו בכל ההיכל אולם כשתלמידי הרב כהנמן חזרו פרצו מהומות ועל כך ניתן לראשונה פסיקת בית משפט מחוזי המחלקת את ההיכל חצי לכל צד. לאחר שהתברר על ידי בית המשפט שהפסיקה כוללת את שבת החלו לעלות להיכל תלמידי הרב כהנמן ובראשם הרב כהנמן בעצמו. זאת לאחר שנים שלא התפללו בהיכל בשבת. בהמשך ניתנו קנסות על ידי בית המשפט לישיבת הרב מרקוביץ על ביזיון בית משפט ואף הרב מרקוביץ בעצמו אוים על ידי השופטת במאסר{{מקור|}}. <br />
<br />
מלבד ראשי הישיבה, הרב אדלשטיין ו[[הרב ברוך דב פוברסקי|הרב פוברסקי]], הצליח הרב כהנמן הנכד לגייס את תמיכתם של [[רבי נסים קרליץ|הרב נסים קרליץ]], [[הרב חיים קניבסקי]], והרב [[מיכל יהודה ליפקוביץ']]. גיסו הרב מרקוביץ גייס את תמיכת [[הרב יוסף שלום אלישיב]] ו[[הרב שמואל אוירבך]].<br />
<br />
דיון [[בוררות]] בין שני הצדדים התנהל בפני הרכב דיינים בראשות הרב [[חיים צימבליסט]], [[רבי פנחס שרייבר|הרב פינחס שרייבר]] ו[[הרב מאיר הייזלר]]. הבוררות קבעה כי הבעלות הממונית על נכסי הישיבה תהיה של בנו של אברהם כהנמן, הרב אליעזר כהנמן. ראשות הישיבה אמורה הייתה להתחלק בין [[הרב גרשון אדלשטיין|הרב אדלשטיין]], הרב פוברסקי והרב מרקוביץ. פסיקה זו לא כובדה במלואה עקב מחלוקת בין הצדדים הקשורה לפרשנות המעשית של ביצוע פסק הבוררות. בשנת [[2005]] אישר [[בית המשפט המחוזי]] בתל אביב את הבוררות במעמד צד אחד, אך כשנה לאחר מכן ביטל [[בית המשפט העליון]] את אישור הבוררות והחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי{{הערה|1={{פס"ד עליון|קישור=06032160.S06|סוג=ע"א|עותר=הרב אליעזר כהנמן|משיב=הרב שמואל מרקוביץ}}, ניתן ב־28 במרץ 2007}}. בשלב מסוים פרש הבורר מטעם הרב כהנמן, הרב פינחס שרייבר מן הבוררות כשהוא מותח ביקורת על התנהלות ההליך כולו. הרב צימבליסט שישב בראש ההרכב דחה את המהלך וקבע כי ההרכב ימשיך לדון בתיק.<br />
<br />
עם פטירת נשיא הישיבה הרב [[אברהם כהנמן]], בנו של מייסדה [[רבי יוסף שלמה כהנמן|הרב יוסף שלמה כהנמן]], בשנת תשס"ט ([[2009]]), הוריש ב[[צוואה|צוואתו]] את זכויותיו בישיבה לרעייתו רבקה. לפי הצוואה אם לא תהיה רבקה בין החיים בשעת פתיחתה, יחולק ה[[עיזבון]] בין הבן [[אליעזר כהנמן|הרב אליעזר]] (60%) נוסף על חלק שהקנה לו בחייו (10%), לבין הבת ציפורה אשת הרב [[שמואל מרקוביץ]] (40%). שלושים יום לאחר פטירתו ייפתה האלמנה רבקה את כוחו של בנה הרב אליעזר לנהל בשמה את הישיבה. למרות זאת, בפועל לא השפיעה הצוואה על הסכסוך שהיה מוטל אותה עת בבוררות, והתעוררה מחלוקת משפטית באשר לתוקפה של הצוואה והסמכויות הנגזרות ממנה. שני הצדדים טענו כי הצוואה מחזקת את מעמדם המשפטי וכי עולה ממנה כי דעת המנוח הייתה לטובתם.<br />
<br />
בשנת [[2013]] פנה הרב כהנמן לבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה לפסול את הבוררים, הרב הייזלר והרב צימבליסט, שהמשיכו לדון בתיק, בטענה שפעלו שלא כהוגן ועשו יד אחת עם הרב מרקוביץ, אולם בית המשפט דחה את הבקשה{{הערה|{{כלכליסט||קרב הירושה על נכסי ישיבת פוניבז': המחוזי סירב להדיח את הבוררים|3607136|9 ביולי 2013}}}}. גם ערעורו על החלטה זו בבית המשפט העליון נדחה{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=13054210.w03|סוג=רע"א|עותר=הרב אליעזר כהנמן|משיב=הרב שמואל מרקוביץ}}, ניתן ב־1 באוקטובר 2013}}, ובשנת 2014 שבו הבוררים לדון בתיק. באפריל 2014 שיגרו שלושה דיינים מבית הדין של הרב קרליץ מכתב לבורר הרב צימבליסט ובו כתבו כי "אין להמשיך הבוררות, ואין לזה שום תוקף על פי התורה, וכל כוחם הוא רק מכח הערכאות בלבד". על המכתב חתמו גם [[הרב אהרן לייב שטיינמן]] ו[[הרב חיים קניבסקי]]{{הערה|{{בחדרי חרדים|יהודה הלוי|"אין לבוררות שום תוקף על פי התורה"|753949|16/04/2014}}}}. בעקבות זאת פנה הרב כהנמן לבית המשפט בדרישה לבטל את הבוררות והציג מכתב בחתימת הרב צימבליסט ובו נכתב שאם הרב שטיינמן ימצא לנכון לבקש מהבוררים שלא להתכנס יקבלו את דעתו. אולם בית המשפט דחה את הבקשה{{הערה|{{בחדרי חרדים|אלי כהן, בחדרי חרדים 11:16 24/04/2014|פוניבז': התחייבות לא לדון בלי הסכמת הגראי"ל|67437}}}}.<br />
<br />
בדצמבר 2014 ניתן פסק בוררות ובו כתב הרב צימבליסט כי הרב מרקוביץ וקבוצתו "הם ממשיכי ישיבת פוניבז' המקורית" ואילו הרב כהנמן ואנשיו הקימו ישיבה נפרדת{{הערה|{{בחדרי חרדים|אלי כהן|פסק פוניבז': השונאים יפרנסו את המחבלים|162303|29/12/2014}}}}. אנשי הרב כהנמן ערערו על פסק הבוררות{{הערה|{{בחדרי חרדים||הוכחות הרב צימבליסט: "כל בני ברק יודעת"|77736}}}} ובאוגוסט 2015 ביטלה אותו שופטת [[בית המשפט המחוזי]] יהודית שבח{{הערה|[http://www.kikar.co.il/dl.php?id=246477 פסק בית המשפט המחוזי בסדרת תיקים, מיום 30.8.15]}}. השופטת קבעה שמערכת היחסים בין שלושת הבוררים הפכה כה עכורה, עד שקמה עילה להעבירם מתפקידם, לאחר שיקבלו הכרעה סופית בעניין סכומי הכסף השוטפים שיועברו לרב מרקוביץ ולתלמידיו. קביעה זו בוטלה על ידי בית המשפט העליון, שהורה שהבוררים ימשיכו בתפקידם, ושמצופה מהם להתנהל באופן מקצועי ומכבד{{הערה|רעא 6753/15 הרב אליעזר כהנמן נ' הרב שמואל מרקוביץ, ניתן ב־22 ביוני 2017}}. בתחילת [[2018]] הגיש הרב כהנמן בקשה נוספת לפסול את הדיינים צימבליסט והייזלר מתפקידם, בעקבות ראיות חדשות{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן|המאבק בפוניבז' נמשך: דרישה חדשה לפסול את הבוררים|265898|1 בפברואר 2018}}}}. ביולי 2021 התפטר הרב צימבליסט מתפקידו כבורר, ובספטמבר מונה השופט [[דוד חשין]] לשמש כבורר יחיד.<br />
<br />
במאי 2021, קבע בית המשפט כי עד להכרעה סופית בסכסוך יחולקו מקומות הישיבה בהיכל המרכזי באופן שוויוני, חציו הדרומי של ההיכל ניתן לרב כהנמן, וחציו הצפוני לרב מרקוביץ.<br />
<br />
הסכסוך הארוך על הנהגת הישיבה היה הביטוי הראשון ל[[המחלוקת בציבור הליטאי|פיצול המחנה החרדי־ליטאי לשני פלגים]], פיצול שבא לידי ביטוי באופן רחב החל מ־[[2012]], לאחר פטירת [[רבי יוסף שלום אלישיב|הרב יוסף שלום אלישיב]].<br />
<br />
בשנת [[2012]] יצא [[סרט תיעודי|הסרט התיעודי]] [[זמן פוניבז']] שעוקב במשך כשנתיים אחר חייהם של כמה מתלמידי ורבני הישיבה.<br />
<br />
באלול [[ה'תשע"ח]] (אוגוסט [[2018]]), פתח הרב כהנמן בסמוך לישיבת פוניבז' הקטנה, את ישיבת "חיי אברהם" לצעירים מעדות המזרח, כאשר חלק מתלמידי 'בתי אבות' של פוניבז' ממשיכים שם את לימודם{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה וייסברג|ישיבת פוניבז' פותחת את שעריה לספרדים|933981}}}}.<br />
<br />
==נושאי תפקידים==<br />
[[קובץ:Plaque about Ponevezh Yeshiva in Bnei Brak.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שלט הסבר למרגלות גבעת ישיבת פוניבז' בבני ברק]]<br />
[[קובץ:Wik Bnei-Berak6419.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין "[[אוהל קדושים]]" שלמרגלות הישיבה]]<br />
[[קובץ:Flag on ponivez.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדגל שמתנוסס על מבנה הישיבה ביום העצמאות|קישור=Special:FilePath/Flag_on_ponivez.jpg]]<br />
שלושת הר"מים הראשונים - [[הרב שמואל רוזובסקי|הרב רוזובסקי]], [[הרב דוד פוברסקי|הרב פוברסקי]] [[רבי אלעזר מנחם מן שך|והרב שך]], שימשו כראשי הישיבה שנים רבות עד לפטירתם. בשנותיה הראשונות של הישיבה מונו כר"מים נוספים שלושה מבוגרי הישיבה: הרב [[גרשון אדלשטיין|ירחמיאל גרשון אדלשטיין]] (ב[[ה'תש"ח]]), הרב [[מרדכי שלמה ברמן|שלמה ברמן]] ו[[הרב ברוך דב פוברסקי]], בנו של [[רבי דוד פוברסקי|הרב דוד פוברסקי]] (ב[[ה'תשי"א]]).<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] מונו לר"מים הרב [[שמואל מרקוביץ]] ו[[הרב אשר דויטש]], ובהמשך מונו גם [[הרב דוד מילר]] ו[[הרב יונה זלושינסקי]].<br />
<br />
המנהלים הרוחניים וה[[משגיח]]ים הבכירים שכיהנו בישיבה הם הרב [[אבא גרוסברד]], הרב [[אליהו אליעזר דסלר]] והרב [[יחזקאל לוינשטיין]]. כמו כן כיהנו כמשגיחים הרב [[בן ציון במברגר]], הרב [[חיים פרידלנדר]], הרב דוד זינגרביץ והרב ראובן יהושע גינזבורג (חתנו של הרב לוינשטיין).<br />
<br />
בנוסף לבעלי התפקידים הרשמיים, הביא הרב יוסף שלמה כהנמן לישיבה מספר תלמידי חכמים יוצאי ישיבות ליטא שילמדו בישיבה ויהוו דוגמה לבחורים. גם כיום לומדים בישיבה מספר אישים כאלו, בהם [[הרב חיים ברמן]] (אחיו של הרב שלמה, המוסר {{מונחון|ועדים|שיחת מוסר או שיעור השקפה הנאמרים בסגנון שיחת חברים ולא כרב אל תלמיד}} וחבורות לבחורים) והרב אהרן יהושע צוקר (חתנו של [[רבי ברוך רוזנברג]] ראש ישיבת סלבודקה וחבר מועצת גדולי התורה).<br />
<br />
לאחר פטירתו של הרב יוסף שלמה כהנמן התמנה כנשיא הישיבה בנו אברהם, ולאחר פטירתו הוא הוריש את הישיבה לידי רעייתו רבקה. בעקבות מחלוקת ממושכת בישיבה, בסוף שנת [[תשס"ה]] התפצלה הישיבה, כך שלמעשה פועלות בקרית הישיבה שתי ישיבות. בישיבה האחת שבנשיאות הרב אליעזר כהנמן (בנו של הרב אברהם כהנמן וחתנו של הרב שלמה ברמן), המשיכו לשמש כראשי הישיבה [[הרב גרשון אדלשטיין]], [[הרב ברוך דב פוברסקי]]. החל משנת תשס"ז כיהן לצידם גם [[רבי חיים שלמה ליבוביץ|הרב חיים שלמה ליבוביץ]] עד לפטירתו בחורף תשע"ו. בישיבה זו המשיכו הר"מים [[הרב דוד מילר]], [[הרב חיים פרץ ברמן]] (בנו של הרב שלמה ברמן, וחתנו של הרב ברוך דב פוברסקי שמונה לר"מ לאחר פטירת אביו, כחצי שנה לפני הפילוג), ובהמשך מונו לר"מים נוספים הרבנים הרב שמואל יהודה מלר (בשנת [[ה'תש"ע]] חתנו של [[רבי פנחס שרייבר]]) ו[[הרב דוד לוי (בני ברק)|הרב דוד לוי]] (חתנו של הרב אדלשטיין, מונה בשנת [[ה'תשע"א]]) לאחר פטירת ראש הישיבה הרב גרשון אדלשטיין (בקיץ [[ה'תשפ"ג]]) מונה הרב יעקב אפשטיין נכדו של הרב חיים שלמה ליבוביץ לר"מ. המשגיח בישיבה זו היה הרב אליעזר גינזבורג (בנו של המשגיח הקודם הרב ראובן, וחתנו של הרב שלמה ברמן), עד לפטירתו. באלול תשע"ו התמנה הרב יעקב אפשטיין לראש הקיבוץ, ובאלול ה'תשע"ז (ספטמבר 2017) מונה למשגיח הרב עזרא רוטשילד, ולצדו מונה בהמשך הרב אליהו אליעזר קלרמן שכיהן עד אז כמשגיח קטן.<br />
<br />
בישיבה שבראשות [[הרב שמואל מרקוביץ'|הרב שמואל מרקוביץ]] המשיכו לשמש כר"מים [[הרב אשר דויטש]] ו[[הרב יונה זלושינסקי]], ובשנת [[תשס"ט]] מונו לר"מים נוספים [[הרב יחיאל דזימיטרובסקי|הרב יחיאל דז'ימיטרובסקי]] המכהן כראש הקיבוץ בישיבה ו[[הרב חנוך הבלין]]. [[הרב אהרון זאב גרוסברד]], הרב אליהו אליעזר דסלר, בני משפחה של המשגיחים מהדורות הקודמים - המשיכו לשמש כמשגיחים בישיבה זו. ובהמשך מונה הרב אהרן זלזניק כמשגיח קטן. בשנת תשע"ו מונה לר"מ הרב מיכאל קופמן, חתנו של הרב שמואל מרקוביץ, באלול תשפ"א מונה לר"מ הרב אהרן דוד מלאכי, בחשון תשפ"ב מונה לר"מ הרב אהרן יוסף קרלינשטין. <br />
<br />
מאז ראשית [[1962]] [[התאגדות מקצועית בישראל|מאוגדים]] עובדי הישיבה ב[[הסתדרות העובדים הכללית]]{{הערה|{{דבר||עובדי ישיבת פוניבז' הצטרפו להסתדרות|1962/02/19|00401}}}}.<br />
<br />
==שיטת וסדרי הלימוד בישיבה==<br />
דרך הלימוד בישיבה דומה ביסודה לצורת הלימוד בישיבות ליטא. מבין ראשיה בעבר ובהווה השפיע בעיקר הרב שמואל רוזובסקי. דרכו התבססה על הקפת הנתונים בכל סוגיה תלמודית, עימותם ההדדי ומסקנות חדשניות. גם לאחר פטירתו, בשנת [[תשל"ט]] ([[1979]]), הייתה דרכו הפופולרית ביותר בישיבה, עד למחצית השנייה של [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה־90]], אז התרופפה השפעתו של הרב רוזובסקי ופינתה לצדה מקום לדרכים אחרות. סדרי הלימוד בישיבה הם כמקובל בשאר הישיבות הליטאיות. בפועל מתקיים הלימוד בבית המדרש לכל אורך שעות היממה.<br />
<br />
בישיבה נהוג שגם ראשי הישיבה מוסרים שיעור יומי (להבדיל למשל מ[[ישיבת חברון]]), וכן נהוג שבכל שנה מתחלפים לכל שיעור שלושה רבנים (אחד ב[[זמן (ישיבה)|זמן]] אלול וחצי זמן חורף, אחד בחצי זמן חורף ואחד בזמן קיץ), וכל רב מוסר שיעורים רק בשני שלישים של שנת הלימודים.<br />
<br />
בהקמת הישיבה, תכנן הרב כהנמן שהתלמידים יסיימו את כל הש"ס בתקופת הלימודים בה. בעקבות זאת למדו בשנים הראשונות בחורי ה[[קיבוץ (ישיבה)|קיבוץ]] אחרי הצהריים ובערב מסכתות אחרות מאלה הנלמדות בדרך כלל בישיבות הליטאיות, אך בסופו של דבר התקשו התלמידים לעמוד בתוכנית והיא בוטלה.<br />
<br />
בעבר קצב הלימוד היה למעלה מעמוד גמרא ליום. כך למשל, בהקמת הישיבה בכסלו תש"ד למדו [[מסכת בבא מציעא]], ועד לסוף ה[[זמן (ישיבה)|זמן]] חורף כעבור ארבעה חודשים, הגיעו עד דף נ', ובקיץ למדו עוד כשלושים דפים - קצב של 10-12 דפי גמרא בחודש. בהמשך ירד הקצב בהדרגה, ולאחר פטירת הרב כהנמן הוא הגיע לתשעה דפים לחודש. בתקופת כהונתו של הרב אדלשטיין כראש הישיבה הקצב היה כ־4 דפים לחודש, אך מרבית התלמידים אינם לומדים בקצב זה אלא לאט יותר.<br />
<br />
בשנים הראשונות של הישיבה מסר הרב כהנמן שיעור ב[[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] עם [[מגן אברהם]]{{הערה|הוא התחיל את השיעור, היכן שהפסיק בישיבת פוניבז' בליטא.}}.<br />
<br />
בשנות ה־70 נקבע שהתלמידים החדשים בשיעור א' ילמדו בשעות הערב עם עמיתיהם מהקיבוץ. חברותא זו מכונה "אילן". בשנת ה'[[תש"ע]] ביטל הרב אדלשטיין את הנוהג, והוא מתקיים כיום רק בישיבה בראשות הרב מרקוביץ'.<br />
<br />
בחורף תשס"ו הוקמה בישיבה "מערכת תורת רבותינו" על ידי בני הישיבה, העוסקת בהוצאה לאור של השיעורים והשיחות של רבני הישיבה.<br />
<br />
==ארון הקודש מאיטליה==<br />
[[קובץ:ארון הקודש בישיבת פוניבז.jpg|ממוזער|ארון הקודש]]<br />
באולם בית הכנסת מוצב [[ארון קודש]] מסוגנן אשר הובא מאיטליה על ידי [[שלמה אומברטו נכון]]{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|שערים|SHAR|דוד שניר|ארונות קודש מאיטליה באר"י|1960/12/20|00203}}.}}. ארון הקודש, הבנוי מעץ ומצופה זהב, היה מוצב בבית הכנסת האיטלקי הגדול (Scuola Grande Italiana) בעיר [[יהדות מנטובה|מנטובה]] שבאיטליה. הארון נבנה בשנת [[ה'שצ"ה]] ([[1635]]), ולפי הכתובת שבמרכז הארון, שופץ מחדש (כחלק משיפוצו מחדש של בית הכנסת במנטובה{{הערה|{{איט|Sinagoghe del ghetto di Mantova}}.}}) בשנת [[ה'תק"י]] ([[1750]]). בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]] שופץ ארון הקודש על ידי ה[[רסטורטור]] רן שנער{{מקור}}, מתרומה של איל ההון היהודי [[לודוויג יסלזון]].<br />
<br />
בשונה מן המקובל ברוב ארונות הקודש בעולם, הארון אינו נושא את סמל [[לוחות הברית]]{{הערה|על התופעה בהרחבה: {{הצופה|ד"ר [[שלמה אומברטו נבון|ש. א. נבון]]|ארונות קודש ללא לוחות הברית|1960/11/04|00401}}.}}. בעולם היהודי קיימים כמה העתקים של הארון, בהם ב[[שטרסבורג]]{{הערה|אבי מנחם, [https://www.hagabay.net//עלוני-מקדש-מעט/2835-מקדש-מעט-גליון-71.html מפוניבז' לשטרסבורג צרפת], מקדש מעט גיליון 71.}} ובבית המדרש [[חסידות סקווירא|סקווירא]] בעיר [[לייקווד (ניו ג'רזי)|לייקווד]]{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|העתק מדויק: סקווירא בנו ארון קודש כמו בפוניבז'|116984|23 במרץ 2017}}}} וכן בבית המדרש 'בית יהושע' ברחוב מנחת יצחק בירושלים. <br />
<br />
==מבנים בקמפוס הישיבה==<br />
[[קובץ:Bnei Brak IMG 5974.JPG|ממוזער|מבנים בקריית הישיבה: היכל בית המדרש של "בית פרלמן", לימינו מתנשא "בית ברזיל". בקצה השמאלי של התמונה נראית הפינה הצפון־מזרחית של המבנה המרכזי|קישור=Special:FilePath/Bnei_Brak_IMG_5974.JPG]]<br />
*'''הבניין המרכזי ואגפיו''' - בבניין שוכן בית המדרש המרכזי שבו [[#ארון הקודש מאיטליה|ארון הקודש המוזהב]]. גם [[עזרת נשים (בית כנסת)|עזרת הנשים]] משמשת בימות השבוע וברוב שעות השבת כאולם לימוד שאליו מובילות מדרגות מדרום ומצפון. רק בשעת תפילות השבת היא משמשת לייעודה הרשמי, לתפילת נשות האזור. אחד מחדרי הספח הצמודים לעזרת הנשים שימש בשעתו כ"חדר המשגיח" והשתמשו בו [[רבי יחזקאל לוינשטיין]] ו[[רבי אליעזר גינזבורג]]. בחדר זה חלון פנימי המשקיף לתוך היכל הלימוד.<br />
**אגפי הבניין המרכזי, אגף דרום ואגף צפון, משמשים בעיקר לחדרי פנימייה. בקומת המבוא משמש רוב החלק הדרומי את משרדי הישיבה ורוב החלק הצפוני את 'ספריית סטינסקי', הספרייה המרכזית בישיבה. ספרייה זו אינה פעילה מאז [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], וחלק מאוספי הספרים שהיו בה נגנבו בכמה מקרי פריצה. כיום מוסר בה הרב חיים פרץ ברמן שיעור מדי יום. בקומה השנייה של האגף הדרומי, בין היכל בית המדרש לחדרי הפנימייה, שכנה דירת המגורים של הרב כהנמן ורעייתו השנייה הרבנית הינדה כהנמן{{הערה|{{מעריב|אפרת ארד|הרבנית הקימה צבא נדיבות|1961/11/15|01100}}.}}. ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]] הוסב חלק מהדירה, שעמדה ריקה עשרות שנים, לחדרי הרצאות שבהם מועברים שיעורים מדי יום. בקומת המרתף של אגף דרום שכנה מרפאת הישיבה ו[[מכבסה]] ששירתה את התלמידים המעוניינים בכך. קומת הקרקע של האגף הצפוני משמשת את אולם "אשל יפה" שבו נערכו בעבר גם חתונות ואירועים של אנשי צוות הישיבה, וכיום הוא משמש למסיבות באירועי הישיבה ובחגים, וכ[[חדר אוכל]] בשגרה. וכן נמסר בו שיעור יומי לתלמידי הרב מרקוביץ. באולם התקיימו גם מסיבות הנציבים והנציבות - לכבוד תורמי הישיבה הקבועים בתוכנית הנציבים{{הערה|{{חרות||מסיבת נציבים בישיבת פוניבז'|1962/04/24|00818}}.}}, האולם נתרם בידי הנדבן זאב יפה מ[[דייטון]], [[אוהיו]], שהוא ואשתו נמנו על נציבי הישיבה{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|הבקר|HBKR||נציבי פוניבז'...|1962/04/27|00210}}.}}. באגף צפון יש 3 קומות חדרי פנימיה והוא תחת שליטת ישיבת הרב מרקוביץ. באגף דרום יש 3 קומות פנימיה והוא מחולק בצורה שווה בין שני הישיבות.<br />
*'''[[אהל קדושים]]''' - הבניין השני בגודלו ובחשיבותו בגבעת הישיבה, הבניין נועד לשמש כהיכל הנצחה ליהדות ליטא אבל אסונות שונים גרמו לעיכובים בפיתוחו והוא נותר שומם במשך עשרות שנים עד שב-[[1994]] עבר חלק מהכולל ללמוד בבניין זה ובהדרגה הפך למקום הלימוד המרכזי של הכולל. עם החרפת מאבקי השליטה בישיבה הורה הרב אדלשטיין על מעבר לאוהל לתפילות שבת וחגים, בהמשך, כאשר ישיבתו של הרב כהנמן גדלה פונו חלקים מן האוהל לשמש כבית מדרש לתלמידי הישיבה. בבנין זה שלושה היכלות לימוד מרכזיים: בית המדרש המרכזי הכולל כשבע מאות מקומות, עזרת הנשים שלו המכונה "יציע" המחולקת לשני חלקים שבכל אחד מהם כמאתיים מקומות, ואולם לימוד נוסף הממוקם בקומת הקרקע של המבנה שהוקם בשנת תשע"ה.<br />
*'''בית "נווה שלום"''' - נחנך ב־1950 מתרומת יצחק שלום מ[[ברוקלין]] ויועד לתלמידים מבני עדות המזרח. בבניין הוקמו בית מדרש, חדרי פנימייה וספרייה{{הערה|שם=נחנכו|{{חרות||נחנכו 2 בתים בישיבת בני־ברק|1950/05/25|00426}}.}}. ברבות השנים הוסב הבניין כולו לחדרי פנימייה. הקומה העליונה והתחתונה נשלטות על ידי ישיבת הרב מרקוביץ'; הקומה האמצעית נשלטת על ידי ישיבת הרב כהנמן.<br />
*'''בית "תפארת יעקב" ע"ש גזונדהייט''' - נחנך ב־1950 מתרומת [[יעקב גזונדהייט (תעשיין)|יעקב גזונדהייט]] ורעייתו בילה. בבניין הוקמו בית מדרש, חדרי פנימייה וספרייה{{הערה|שם=נחנכו}}. בני הזוג הקצו [[מלגת לימודים|מלגה]] מיוחדת לבחורים מצטיינים כדי שישבו בבית המדרש בבניין במשך חמש שנים וילמדו על פה את [[התלמוד הבבלי]] ו[[התלמוד הירושלמי]]{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|שערים|SHAR||שני בתי מדרש חדשים לישיבת פוניביז'|1950/06/01|00300}}.}}. ברבות השנים הוסב הבניין כולו לחדרי פנימייה. נשלט על ידי ישיבת הרב כהנמן.<br />
*'''בית שוגרמן''' - בשמו המלא "בית משה ופעריל שוגרמן", הוא המבנה ה־28 שנבנה בקריית הישיבה. בבניין 3 קומות של חדרי מגורים ואולם הרצאות גדול בקומת הכניסה. המבנה נחנך במאי [[1959]]{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|הבקר|HBKR||נחנך "בית שוגרמן" בישיבת פוניבז'|1959/05/27|00429}}.}}. כיום משמש האולם כחדר ת"ת. נשלט על ידי ישיבת הרב מרקוביץ.<br />
*'''בית ציטרון''' - מבנה סמוך לבניין המרכזי ובו "בית המוסר" באולם מיוחד, כמסורת ישיבות המוסר בליטא. הקומה השנייה והקומה השלישית מכילה חדרי פנימייה. נשלט על ידי ישיבת הרב מרקוביץ'.<br />
*'''בית פרלמן''' - משכנו הקודם של [[כולל פוניבז']]. האולם המרכזי משמש מאמצע [[העשור הראשון של המאה ה-21|העשור הראשון של המאה ה־21]] כאולם לימודים לבחורי הישיבה, ו[[עזרת נשים (בית כנסת)|עזרת הנשים]] משמשת כחדר שיעורים. נשלט על ידי ישיבת הרב מרקוביץ.<br />
*'''אולמי סגל -''' ממוקם בבניין הישיבה ומונה כ-200 מקומות לימוד, נשלט על ידי ישיבת הרב מרקוביץ.<br />
*'''ספריית שרמן''' - הספרייה התורנית לזכר יהדות ליטה ולטביה{{הערה|{{חרות|אליקים פדרמן|הספריה התורנית לזכר יהדות ליטה ולטביה|1962/07/04|00309}}.}}. המבנה משמש את ישיבת הרב כהנמן מראשית [[העשור השני של המאה ה-21|העשור השני של המאה ה־21]] לחדרי שיעורים.<br />
*'''בית פיק''' - הסמוך לאוהל קדושים, בניין בן שלוש קומות ושישים חדרים המשמש כולו כפנימיה. בשנת תשע"ב נוסף למבנה קומה רביעית. נשלט על ידי ישיבת הרב כהנמן.<br />
*'''בתי פיק''' - נחנכו בתחילת שנת הלימודים [[ה'תשל"א]], [[30 באוגוסט]] [[1970]]. המבנים, המשמשים כחדרי פנימייה, הוקמו על הצלע המזרחית של גבעת הישיבה, לאורך מה שהיה עד אז רחוב מדרגות תלול וקשה. בשל אילוצי ה[[טופוגרפיה]] נבנתה הפנימייה בשש יחידות נפרדות שמשתלבות בתוואי המשופע ושומרות מבחינה עיצובית על עמדתו של מבנה הישיבה המרכזית בראש הגבעה המתנשאת בצד זה מעל [[רחוב חזון איש (בני ברק)|רחוב חזון איש]] והצד הצפון-מזרחי של זיכרון מאיר. על התכנון הופקדו האדריכלים שמעון טוכלר ויעקב סגל, והם נקראו על שם התורם, [[יחיאל מאיר פיק]]. רחוב המדרגות המתפתל בין מבני הפנימייה נשתל לכל ארכו פרחי נוי{{הערה|{{דבר|סופר דבר בגוש דן|נחנכו "בתי פיק" בבני-ברק|1970/08/30|00515}}.}}. עלות הפרויקט הוערכה בלמעלה מחצי מיליון [[ל"י]]{{הערה|{{מעריב||מעונות לתלמידי ישיבה בבני־ברק|1970/08/28|00212}}.}}. נשלט חציו על ידי ישיבת הרב מרקוביץ' וחציו על ידי ישיבת הרב כהנמן.<br />
*'''בית ברזיל''' - פנימייה בת שש קומות<ref>הקומה השישית נבנתה בשנת תשע"א</ref> המחוברת לבית פרלמן. נשלט על ידי ישיבת הרב מרקוביץ'.<br />
*בית הכנסת '''ירחי כלה''' ("תפארת צבי") ומעליו בית המדרש '''אהבת חסד''' - המבנה בן הקומתיים וחצי, נבנה מתרומתם של נציב הישיבה, הרב צבי הירש קאהן, רב בית המדרש "תפארת ישראל" בריברסייד, [[ניו יורק]]. הוא נחנך באוגוסט [[1963]]{{הערה|{{הצופה||חנוכת בית־מדרש ירחי־כלה - "תפארת צבי" בישיבת פוניבז'|1963/08/15|00426}}.}}.<br />
*'''קרוואנים''' - בשטח שבין ספריית שרמן לביהמ"ד אהבת חסד ניצבים קרוואנים המשמשים כפנימייה לבחורים מישיבת הרב כהנמן.<br />
<br />
====פנימיות הישיבה מחוץ לקמפוס====<br />
*'''בתי אבות''' - מבנה המרוחק כשלש מאות מטר מהישיבה ומשמש כפנימיה לבחורים החדשים. נבנה לפני למעלה משישים שנה ונועד לשמש כבית לילדים ניצולי השואה. עם הזמן, עבר בית היתומים לקמפוס מרוחק והמקום החל משמש כפנימיה לבני שיעור א'. המבנה נשלט על ידי ישיבת הרב כהנמן.<br />
*'''בעלז (בית בונדהיים)''' - מבנה המרוחק כשמונה מאות מטר מהישיבה ומשמש כפנימיה לבחורים הצעירים והחדשים, במשך שנים שימש כפנימיה לבני הישיבה הקטנה המסונפת לישיבה עד שהורה [[רבי מיכל|הרב מיכל יהודה לפקוביץ']] לסגור את הפנימיה, אחר כך הושכר המקום לישיבת בעלז, אך בעקבות התפתחות מסיבית ביטלה הישיבה את חוזה השכירות בשנת תשע"ז וסינפה אותו לפנימיות הישיבה. המבנה נשלט על ידי ישיבת הרב כהנמן.<br />
*'''וסרמן''' - מבנה המורחק כמאתיים מטר מגבעת הישיבה, המבנה הושכר במשך שנים לפנימיית בנות והוחזר לרשות הישיבה באלול תש"פ בעקבות [[מגפת הקורונה]]. המבנה נשלט על ידי ישיבת הרב כנהמן.<br />
<br />
====מבנים המושכרים לישיבה====<br />
*'''הלפרין''' - מבנה גדול הצמוד לגבעת הישיבה שלא שייך לישיבה ולא נבנה על ידה, שנשכר על ידי הרב כהנמן בשנת תשע"ב. בתחילה היה המבנה מנותק מהגבעה, אך בשנת תשע"ה נבנה גשר בינו לגבעת הישיבה. סביב בניית הגשר פרצו עימותים.<br />
*'''אוהל יעקב הלפרין''' - מבנה של "ישיבת אוהל יעקב" הסמוכה לישיבה, שקומה מתוכו נשכר על ידי הרב כהנמן בשנת תשע"ד לצורך פנימיה. בשנת תש"פ נבנתה קומה נוספת בבניין המשמשת כחדר אוכל לבני "שיעור א'" בארוחות צהריים ובשבתות, ובנוסף נבנה גם גשר שחיבר את המבנה לגבעה.<br />
*'''יח"ל''' - קיצור של [[ישיבת חכמי לובלין]], ישיבה שעמדה בראשות [[הרב שמואל|הרב ואזנר]] במשך שנים ארוכות, עקב פטירתו בשנת תשע"ד הישיבה החלה להצטמצם בהקיפה עד שבשנת תשע"ח נסגרה הישיבה קטנה. באלול תשע"ח שכר הרב כהנמן קומה במבנה, ובאלול תשע"ט שכר קומה נוספת.<br />
<br />
==מוסדות נוספים השייכים לישיבת פוניבז'==<br />
*'''כולל אברכים''' הממוקם בגבעת הישיבה, בבניין "[[אוהל קדושים]]", מיועד לבוגרי הישיבה שנישאו. לומדים בו קרוב לאלף אברכים. בראש הכולל עמד [[הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן]] עד לפטירתו בשנת 2018. בנוסף לכולל, יש מאות אברכים הלומדים בישיבה עצמה.<br />
*'''ישיבת פוניבז' לצעירים''' היא ישיבה לתלמידים בגילאי תיכון שבראשה עמדו [[רבי מיכל יהודה ליפקוביץ]], רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן ו[[רבי שמואל איינשטיין]]. לומדים בה כ־200 תלמידים. בנין הישיבה נבנה בראשית [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] בחורשה שבפאתי [[זיכרון מאיר]]{{הערה|{{הצופה||מסיבת "נציבים" בישיבת פוניבז'|1961/04/04|00212}}.}}, חורשה ששרידי עציה מכונים באירוניה בפי תושבי בני ברק "יער פוניבז'". מבנה הישיבה נקרא "בית בנדהיים" על שם משפחת התורמים מ[[ארצות הברית]]{{הערה|{{הצופה||ביכ"נ עתיק באיטליה לישיבת פוניבז'|1961/11/17|00209}}.}}.<br />
*'''בתי אבות''' - מוסדות [[פנימייה|פנימייתיים]] שהוקמו ב-[[1945]] עבור ילדים ניצולי שואה, ילדים יתומים וילדים ממשפחות רווחה{{הערה|{{הצופה||"בתי אבות" לילדי הגולה|1946/03/20|00402}}.}}. כיום המוסדות משמשים לילדים הזקוקים לשהייה במוסדות פנימייתיים.<br />
*ישיבת '''באר יעקב''' - תלמוד תורה וישיבה קטנה ליוצאי עדות המזרח, נחנכה באוגוסט 1961 ברחוב [[שמשון רפאל הירש|הרב הירש]], סמוך לגבעת הישיבה. בניין הישיבה היה בשעתו הבניין ה־65 שהוקם בקריית ישיבת פוניבז' בעיר{{הערה|{{מעריב||נחנך הבנין ה־65 בקרית ישיבת פוניביז'|1961/08/21|00619}}.}}.<br />
*ישיבת "אוהל תורה" - פוניבז' לצעירים - ירושלים. פועלת תחת ישיבת [[הרב שמואל מרקוביץ']].<br />
*ישיבת "דרכי שמואל" - פוניבז' לצעירים - בית שמש בראשות בנו של [[הרב שמואל מרקוביץ']] הרב יוסף שלמה מרקוביץ.<br />
<br />
===קריית ישיבת פוניבז' - אשדוד===<br />
ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה־60 של המאה ה־20]] הוקמה שלוחת ישיבת פוניבז' על קרקעות שרכש הרב כהנמן ב[[אשדוד]]. בנובמבר [[1963]]{{הערה|{{הצופה|ע. חדד|נורתה אבן פנה לקרית ישיבת פוניבז' באשדוד|1963/11/22|00814}}}} הונחה אבן הפינה לקריה, והחלה הקמת 1,400 יחידות דיור ומוסדות חינוך{{הערה|{{הצופה||החלה הקמת קריית פוניבז' באשדוד|1964/07/22|00310}}.}}. לקראת פתיחת שנת הלימודים [[ה'תשכ"ו]] נחנכו שם שלושה מוסדות{{הערה|{{דבר|סופרת "דבר" בגוש דן|שלושה מוסדות חדשים ייפתחו בישיבת פוניבז'|1966/04/10|00802}}.}}:<br />
*'''[[ישיבת גרודנא אשדוד|ישיבת גרודנא]]''' - ישיבה גבוהה. מלבד ראשי הישיבה שנבחרו לכהן בה והשתתפו בהקמתה, העבירו שיעורים בישיבה בעשור הראשון לקיומה גם ראשי הישיבה־האם, הרב [[שמואל רוזובסקי]] ו[[הרב אלעזר מנחם מן שך]]. בשנת [[2000]] התפצלה ישיבה זו, ונוסדה במקביל לה [[ישיבת גרודנא באר יעקב]] שגם היא משתייכת למוסדות ישיבת פוניבז'.<br />
*'''ישיבת וילקומיר''' - ישיבה לצעירים, שבראשה עומד הרב מיכל דוד רוזובסקי, בנו של הרב שמואל רוזובסקי.<br />
*כולל אברכים ע"ש רבי [[חיים עוזר גרודזנסקי]].<br />
<br />
===ישיבות ברוח הישיבה===<br />
רבות מהישיבות הליטאיות הגדולות הפועלות בישראל מ[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה־80]] ו[[שנות ה-90 של המאה ה-20|ה־90 של המאה ה־20]], נוסדו על ידי בוגרי ישיבת פוניבז'. [[ישיבה#תלמוד|מחזור הלימודים]] ושיטת הלימוד (בעיקר של הרב [[שמואל רוזובסקי]]) הם כבישיבת פוניבז'. ברובן של ישיבות אלה (כמו גם בתי כנסת שנפתחו על ידי בוגרי הישיבה) גם ניגוני התפילות ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]] הם כמקובל בישיבת פוניבז', מיסודם של משה פורטמן (על בסיס נוסח [[ישיבת טלז]]) ו[[הרב צבי איזנשטיין]] (ראש [[ישיבת תפארת ציון]]).<br />
<br />
בין ישיבות אלו: [[ישיבת מאור התלמוד]], [[ישיבת בית מתתיהו]], [[ישיבת אור ישראל#הישיבה הגדולה|ישיבת אור ישראל]], [[ישיבת כנסת יצחק (חדרה)|ישיבת כנסת יצחק]], [[ישיבת באר התורה]] [[ישיבת אורחות תורה]]. ו[[ישיבת באר מרדכי]].<br />
<br />
==בוגרים בולטים==<br />
[[:קטגוריה:בוגרי ישיבת פוניבז'|רשימת בוגרי הישיבה שיש עליהם ערך במכלול]]{{הערה|לרשימה מפורטת של בוגרים רבים וחידושי תורה שלהם ראו: {{אוצר החכמה||ירחי כלה: פוניבז' (חלק א)|51857|שיעורי סוגיות והלכה מראשי הישיבה ובוגריה מרביצי התורה, לרגל יובל שנים למפעל ירחי כלה (אב תשי"ג-אב תשס"ב)}} ({{אוצר החכמה||חלק ב|51858||ללא}}).}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
[[זמן פוניבז']] - [[סרט תיעודי]] שעקב במשך כשנתיים אחר חייהם של כמה מתלמידי ורבני הישיבה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''אחד בדורו: קורות חייו, מאבקו ופעלו של רבי יוסף שלמה כהנמן''' מאת שמואל קול, תש"ל<br />
*'''הרב מפוניבז’: תולדות חייו של ר’ יוסף שלמה כהנמן רבה של ווידז ורבה האחרון של פוניבז’ שבליטא''' מאת הרב [[יואל שוורץ]], תשנ"ז<br />
*'''הרב מפוניבז’: פרקי חיים ויצירה של רבי יוסף שלמה כהנמן''' מאת [[אהרן סורסקי]], תשנ"ט<br />
*[[שלמה טיקוצ'ינסקי]], 'העתקת הישיבה הליטאית לארץ ישראל: סיפורן של שתי ישיבות בישראל — "חברון" ו"פוניבז'"', בתוך: [[עמנואל אטקס]] (עורך), '''ישיבות ובתי מדרשות''', ירושלים: מרכז דינור ומרכז זלמן שזר, תשס"ז. עמ' 273–314.<br />
*בן ציון קליבנסקי, "קיבוץ פוניבז'", '''חצי גבורים''', ט (תשע"ו), עמ' תתצג-תתקכב.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה|שם=category:Ponevezh Yeshiva}}<br />
<br />
*[http://www.ponevez.co.il אתר ישיבת פוניבז' (כהנמן)]<br />
*{{עולם התורה|פוניבז'|3800}}<br />
*שיעורים שנמסרו ב[http://www.beinenu.com/faceted_search/results/field_institute4lesson%3A5687 "ירחי כלה" בישיבת פוניבז'] לצפייה באתר בינינו.{{וידאו}}<br />
*[http://www.ladaat.info/article.aspx?artid=18703 תיעוד נדיר: ישיבת פונוביז' בליטא לפני השואה], לצפייה באתר "לדעת", כ"א באדר תשע"ה {{וידאו}}<br />
*[http://www.guidestar.org.il/organization/580025286 עמותת ישיבת פוניבז'] ועמותת [http://www.guidestar.org.il/organization/580275386 הרבצת תורה על טהרת הקודש], אתר [[גיידסטאר]] ישראל<br />
*[http://www.jdn.co.il/gallery/755417 נעילת החג בפוניבז' – בראשות מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי], גלריה ווידאו באתר [[JDN]]<br />
<br />
;על מאבק השליטה בישיבת פוניבז'<br />
*{{nrg|[[אבישי בן-חיים|אבישי בן־חיים]]|מהומת אלוקים בפוניבז'|826/186|26 בנובמבר 2004|11|}}<br />
*{{NFC|עידן יוסף|מהומה רבתי בישיבה של הרב שך|143721|24 באוקטובר 2007}}<br />
<br />
{{תבנית:רבני ישיבת פוניבז'}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבת פוניבז'|*]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פוניבז'|*]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פוניבז' (ליטא)|*]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות במזרח אירופה|פוניבז']]<br />
[[קטגוריה:המכלול: ערכים ששוכתבו או הורחבו במכלול]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=ישיבת פוניבז'|גרסה=25406044}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xi6mv9p22i1h0yyl&topic_postId=xi6mv9p22lzj92wt&topic_revId=xi6pv5wo04xmd8fx&action=single-viewנושא:Xi6mv9p22i1h0yyl2023-05-15T21:03:56Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99" class="mw-userlink" title="משתמש:אלחנן הלוי"><bdi>אלחנן הלוי</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:אלחנן הלוי">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/אלחנן הלוי">תרומות</a>)</span> ערך <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xi6mv9p22i1h0yyl&topic_showPostId=xi6mv9p22lzj92wt#flow-post-xi6mv9p22lzj92wt">רשומה</a> בנושא "ביטויים".</span>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=2271337מסדר הבירית2023-05-15T20:14:27Z<p>אלחנן הלוי: /* היסטוריה */ הסרת תוכן</p>
<hr />
<div>{{מידע עיטור<br />
|שם=המסדר האצילי ביותר של הבירית<br />
|שם בשפת המקור=Order of the Garter<br />
|תמונה=[[קובץ:Arms of the Most Noble Order of the Garter.svg|200px]]<br />
|תמונת האות=[[קובץ:Order of the Garter UK ribbon.png|100px]]<br />
|כיתוב=סמל המסדר<br />
|מדינה={{דגל|אנגליה||+}}<br />
|סוג=[[מסדר אבירות]]<br />
|מפקד המסדר=[[אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת]]<br />
|המעניק=<br />
|בשם=<br />
|למען=הנאתו של המונרך<br />
|זכאות=<br />
|סטטוס=מסדר פעיל<br />
|דרגות וסוגים=אביר מלכותי/ליידי מלכותית {{ש}} אביר עמית/ליידי עמיתה {{ש}} אביר זר/ליידי זרה<br />
|מוטו=[[הבוז למי שיהגה בו רעה]] {{ש}} (<small>[[צרפתית]]:</small> '''Honi soit qui mal y pense''')<br />
|פטרון=[[ג'ורג' ה"קדוש"]]<br />
|יום=[[23 באפריל]]<br />
|נוסד=[[1348]]<br />
|בוטל/פורק=<br />
|החליף את=<br />
|הוחלף ב=<br />
|הוענק לראשונה=<br />
|הוענק לאחרונה=<br />
|תאריך עדכון=<br />
|סה"כ הוענקו=<br />
|הוענקו לאחר המוות=<br />
|הענקות מובדלות=<br />
|הענקות קבוצתיות=<br />
|מספר החברים=25 עמיתים מלאים<br />
|גבוה=<br />
|הבא=<br />
|מקביל=<br />
|נמוך=[[מסדר הדרדר]]<br />
|הקודם=<br />
}}<br />
<br />
'''מסדר הבירית''' (ב[[אנגלית]]: '''Order of the Garter''') הוא [[מסדר אבירות|מסדר אבירים]] [[אנגליה|אנגלי]]. המסדר, אשר נוסד בשנת [[1348]], נמצא במקום השלישי, לאחר תוארי האצולה ולאחר [[צלב ויקטוריה]] ו[[צלב ג'ורג']] במערכת [[מסדרים, עיטורים ומדליות בממלכה המאוחדת|המסדרים, העיטורים והמדליות של הממלכה המאוחדת]]. החברות במסדר מוגבלת מאוד ומורכבת מן [[המלוכה הבריטית|הריבון האנגלי]], [[נסיך ויילס]] ולא יותר מעשרים וארבעה חברים מלאים נוספים, או "עמיתים". במסדר יכולים להיות חברים נוספים שלא מן המניין (חברי [[משפחת המלוכה הבריטית]] וכן מלכים ומלכות זרים). הריבון הבריטי לבדו הוא בעל הסמכות להעניק חברות במסדר ולהבדיל מחברות במסדרים אנגליים אחרים, אין עצתו של ראש הממשלה באשר לחברות במסדר מחייבת אותו. לכן, דינה של הענקת חברות במסדר הוא מתנה אישית של הריבון. להוציא חברים שלא מן המניין, הענקת חברות במסדר נעשית על יסוד שירות יוצא דופן לממלכה המאוחדת.<br />
<br />
כפי שניתן ללמוד משמו, סמלו העיקרי של המסדר הוא ה[[בירית]] שעליה סיסמת המסדר באותיות זהב: Honi soit qui mal y pense (ב[[צרפתית עתיקה]]: "[[הבוז למי שיהגה בו רעה]]"). הבירית היא אביזר לבוש עתיק שלובשים חברי המסדר בעת אירועים טקסיים. הבירית אף מופיעה על מספר סמלים בריטיים, כולל מטבעות בריטיים.<br />
<br />
רוב מסדרי האבירים הבריטיים מתייחסים לכל הממלכה, אבל שלושת המסדרים הנעלים חולשים על חלקי האי הבריטי בלבד. אבירי מסדר הבירית, הבכיר משלושתם בגילו ובמעמדו, באים מאנגליה ומוויילס בלבד. חברי אבירי [[מסדר הדרדר]] הם מ[[סקוטלנד]]. אבירי [[מסדר פטריק ה"קדוש"]] באים מ[[אירלנד]], אולם מאז קבלת עצמאותה של אירלנד לא נוספו עוד אבירים למסדר, והאחרון בהם הלך לעולמו בשנת 1974.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
את מסדר הבירית ייסד המלך [[אדוארד השלישי]] בשנת [[1348]] כ"חברה, חברותא ומקום לימוד לאבירים".{{הערה|1=יש הטוענים לתאריכי ייסוד אחרים, בין 1344 לשנת 1351}} מספרי החשבונות של המלך ניתן לראות כי ביריות נקנו לראשונה מתוך תקציב המלתחה המלכותי בסתיו [[1348]]. נראה שהמסדר לא נוסד לפני שנת 1346, זאת כיוון שעל פי חוקיו המקוריים חייבים המצטרפים למסדר להיות אבירים מן הדרג הנמוך ביותר (knight bachelor) בטרם קבלתם למסדר, ומן הרישומים עולה כי חלק מהחברים המקוריים קיבלו תואר זה רק בשנת 1346.<br />
<br />
מספר אגדות נקשרו למקור שמו וסמלו של המסדר. האגדה הנפוצה ביותר מספרת על הרוזנת מסולסברי, אשר בעודה רוקדת בארמון אלת'ם, החליקה הבירית שלה במורד רגלה אל הרצפה. כאשר אנשי החצר שצפו במחזה גיחכו, הרים המלך את הבירית, קשרה לרגלו שלו ואמר: "הבוז לאלה החושבים רעה". אמרה זו הפכה לסיסמת המסדר. <br />
<br />
על פי אגדה אחרת, המלך [[ריצ'רד הראשון]], בעודו לוחם ב[[מסעי הצלב]], ב[[המאה ה-12|מאה השתים עשרה]], קיבל השראה מסיפורו של [[גאורגיוס ה"קדוש"|ג'ורג' ה"קדוש"]] וקשר ביריות לרגלי אביריו אשר זכו בקרב. המלך [[אדוארד השלישי]] נזכר במאורע זה ב[[המאה ה-14|מאה הארבע עשרה]] וחיקה אותו כאשר ייסד את המסדר.<br />
<br />
זמן קצר לאחר ייסוד המסדר, מונו נשים רבות כ"גבירות הבירית", אך לא במעמד של אבירים עמיתים. המלך [[הנרי השביעי]] הפסיק מנהג זה בשנת [[1488]] ולא מונתה "גבירת בירית" נוספת לאחר אמו של המלך, מרגרט ביופורד. מאז ועד לשנת [[1901]] היה המסדר על טהרת הגברים, להוציא תקופות שבהן החזיקה מלכה בכתר השלטון הבריטי. מנהג זה הופסק כאשר המלך [[אדוארד השביעי]] מינה את אשתו, [[אלכסנדרה, נסיכת דנמרק|המלכה אלכסנדרה]], כגבירת הבירית. באופן דומה מינה המלך [[ג'ורג' החמישי]] את המלכה [[מרי מטק|מרי]] לגבירת הבירית, וכך מינה גם המלך [[ג'ורג' השישי]] את המלכה אליזבת לגבירת הבירית. במשך [[המאה העשרים]] המשיכו נשים להתמנות למסדר במעמד דומה, אולם להוציא מלכות זרות, אף אחת מהן לא התמנתה כעמיתה במסדר. בשנת [[1987]] שינתה [[המלכה אליזבת השנייה]] את חוקת המסדר ואיפשרה מינוי "גבירות עמיתות הבירית".<br />
<br />
==המסדר==<br />
===חברים===<br />
[[קובץ:Knights Companion of the Garter.JPG|ממוזער|שמאל|אבירי מסדר הבירית בצעדתם השנתית המסורתית לתפילה בכנסיית סנט ג'ורג']]<br />
מספר החברים במסדר הבירית מוגבל מאוד וכולל את ריבון הממלכה המאוחדת, [[הנסיך מוויילס]] ולא יותר מעשרים וארבעה חברים עמיתים וחברים שלא מן המניין. המולך על הממלכה המאוחדת ידוע בשם "שליט הבירית" והנסיך מוויילס ידוע כ"אביר עמית הבירית". הריבון לבדו יכול להעניק חברות במסדר.<br />
<br />
חברים גברים במסדר ידועים כ"אבירים עמיתים" בעוד שנשים ידועות כ"גבירות עמיתות". בעבר, המינוי לחברות במסדר נעשה על פי הצגת מועמדות של החברים. כל חבר היה מציע תשעה מועמדים (שלושה מתוכם בעלי תואר רוזן, או גבוה יותר, שלושה בעלי תואר ברון או גבוה יותר ושלושה בעלי תואר אביר או גבוה יותר). הריבון היה בוחר מתוך המועמדים, אף שלא היה מחויב לבחור באלה שקיבלו את מרב המועמדויות. [[המלכה ויקטוריה]] הפסיקה נוהג זה בשנת [[1862]]. מאז המלך לבדו הוא שבוחר את האבירים למסדר, ללא הצגת מועמדויות.<br />
<br />
מאז [[המאה ה-18|המאה השמונה עשרה]] בחר המלך את האבירים על יסוד עצת הממשלה. עם זאת, בשנת [[1946]] חשב המלך [[ג'ורג' השישי]] כי אבירי מסדר הבירית ואבירי מסדר הדרדר הפכו קשורים מדי למניעים פוליטיים. בהסכמת ראש הממשלה וראש האופוזיציה הפך המינוי לשני מסדרים אלה להיות מתנה אישית של השליט, הריבון. מכאן שהמלך באופן אישי בוחר באבירים ובגבירות לעמיתים במסדר הבירית ואינו צריך לפעול על פי המלצות הממשלה.<br />
<br />
בנוסף לעמיתים מכיל מסדר הבירית חברים שלא מן המניין, שאינם נמנים במכסת עשרים וארבעה העמיתים. חלק מן החברים שלא מן המניין נמנים עם חברי משפחת המלוכה, אלה ידועים בשם "האבירים והגבירות המלכותיים של הבירית". תואר זה נולד בשנת [[1786]] על ידי המלך [[ג'ורג' השלישי]] אשר רצה כי בניו הרבים לא יימנו במכסת עשרים וארבעה העמיתים. בשנת [[1805]] חוקק ג'ורג' השלישי כי כל צאצאיו של המלך [[ג'ורג' השני]] יוכלו להתקבל למסדר כחברים שלא מן המניין. חוק זה הורחב בשנת [[1831]] לכל צאצאיו של המלך [[ג'ורג' הראשון, מלך בריטניה|ג'ורג' הראשון]].<br />
<br />
{{תמונה חילופית|[[קובץ:Victoria garter winterhalter 1842.jpg|ממוזער|שמאל|המלכה ויקטוריה נושאת על זרועה את בירית המסדר]]<br />
}}אף חברי בתי מלוכה זרים יכולים להימנות כחברים שלא מן המניין והם ידועים בשם "אבירים וגבירות זרים של הבירית". בעבר חייב כל מינוי כזה חוק מיוחד של המלך, אולם החל משנת [[1954]] חוקק חוק המסמיך קבלת אבירים וגבירות זרים ללא חקיקה נוספת. בשנת 1813 התקבל למסדר החבר הזר הראשון, [[אלכסנדר הראשון קיסר רוסיה]]. <br />
<br />
למלך יש סמכות להוריד בדרגה חבר במסדר שביצע עבירה חמורה, כגון [[בגידה]]. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] הוצאו מן המסדר מספר אבירים זרים שהיו מלכי מדינות אויב לבריטניה. כך למשל, בשנת [[1915]] בוטל מינוים של [[וילהלם השני|הקיסר וילהלם השני]] מ[[גרמניה]] ו[[פרנץ יוזף|הקיסר פרנץ יוזף הראשון]] מאוסטריה. [[הירוהיטו|הקיסר הירוהיטו]] מ[[יפן]] הוצא מן המסדר לאחר שיפן הצטרפה ל[[מלחמת העולם השנייה]]. שנים לאחר המלחמה הוא צורף שוב למסדר על ידי המלכה אליזבת השנייה. הירוהיטו הוא היחיד שהתקבל להיות אביר במסדר הבירית פעמיים, על ידי מלכים שונים.<br />
<br />
===בעלי תפקיד===<br />
במסדר יש שישה בעלי תפקידים: ה[[הגמון]] (Prelate), הנגיד (Chancellor), הרשם, האחראי על הסמלים של הבירית (Garter Principal King of Arms), שומר הסף והמזכיר. תפקידי ההגמון, המזכיר ושומר הסף נוצרו כבר בעת שנוסד המסדר. תפקיד ה-Garter Principal King of Arms והנגיד נוצרו ב[[המאה ה-15|מאה החמש עשרה]] ואילו תפקיד המזכיר נוצר במאה העשרים. <br />
<br />
תפקיד ההגמון מוחזק על ידי ה[[בישוף]] של וינצ'סטר, שהוא באופן מסורתי אחד הבישופים הבכירים ב[[הכנסייה האנגליקנית|כנסייה האנגליקנית]]. תפקיד הנגיד ניתן לאחד העמיתים במסדר. בעבר החזיק בתפקיד הבישוף של המחוז בו שוכנת [[טירת וינדזור]]. בשלב מסוים היה זה הבישוף של סולסברי, אך לאחר ששונו גבולות המחוז, היה זה הבישוף של [[אוקספורד]]. מאוחר יותר הורחב היצע המועמדים לתפקיד. מאז שהפסיק הבישוף של אוקספורד לכהן בתפקיד, כיהנו בו החברים הבאים:<br />
* הדוכס מפורטלנד (1937-1943)<br />
* הארל מהליפקס (1943-1959)<br />
* המרקיז מסולסברי (1960-1972)<br />
* הוויקונט מקובהם (1972-1977)<br />
* המרקיז מאברגבני (1977-1994)<br />
* הלורד קרינגטון (1994- היום)<br />
את משרת הרשם ממלא הדיקן של טירת וינדזור. את משרת האחראי על הסמלים של הבירית ממלא בעל התפקיד הבכיר במסדר הסמלים הבריטי. תפקידי האחראי על הסמלים של הבירית אחראי על סמלי המסדר ואותותיו המוצגים בכנסייה. המזכיר נבחר מבין שאר בעלי התפקידים של מסדר הסמלים ותפקיד שומר הסף מוחזק בידי [[המוט השחור]] אשר הוא אף בעל תפקיד ב[[בית הלורדים]] של הממלכה המאוחדת.<br />
<br />
===האבירים הצבאיים של וינדזור===<br />
{{תמונה חילופית|[[קובץ:Military Knights of Windsor.JPG|ממוזער|שמאל|האבירים הצבאיים של וינדזור במדיהם]]<br />
}}בעת ייסוד מסדר הבירית מונו גם עשרים ושישה "אבירים עניים", שסופחו למסדר הבירית ולכנסייתו. לא תמיד שמר המסדר על מספר קבוע של "אבירים עניים" ובמאה השבע-עשרה היו רק שלושה-עשר אבירים עניים. המלך [[צ'ארלס השני מלך אנגליה|צ'ארלס השני]] הגדיל את מספרם לשמונה עשר, מיד לאחר שהומלך בשנת [[1660]]. לאחר שהאבירים התנגדו להגדרתם כ"עניים", קרא להם המלך [[ויליאם הרביעי מלך בריטניה|ויליאם הרביעי]] בשם "האבירים הצבאיים של וינדזור". <br />
<br />
האבירים העניים או האבירים הצבאיים היו במקור חיילים משוחררים חסרי-אמצעים. הם נדרשו להתפלל מדי יום לשלום האבירים העמיתים. בתמורה, הם קיבלו שכר ומחסה ב[[טירת וינדזור]]. היום האבירים אינם בהכרח עניים, אבל עדיין הם באים משורות החיילים המשוחררים. הם משתתפים בטקסי המסדר ובתפילותיו ומלווים את חבריו. עם זאת, הם אינם נחשבים לאבירים או לחברי המסדר מן השורה.<br />
<br />
==מדי המסדר==<br />
===חברים===<br />
{{תמונה חילופית|[[קובץ:Sovereign of the Order of the Garter.JPG|ממוזער|שמאל|הוד מעלתה המלכה והדוכס מאדינבורג במדי מסדר הבירית]]<br />
}}במועדים טקסיים של המסדר, כגון ביום הבירית השנתי, לובשים החברים מדים מהודרים ועליהם אביזרים שרבים מהם עוצבו בשנת [[1821]] לכבוד הכתרתו של המלך [[ג'ורג' הרביעי מלך בריטניה|ג'ורג' הרביעי]].<br />
<br />
מקור הגלימה שלובשים האבירים הוא במאה החמש עשרה. בעבר הייתה עשויה [[צמר]] ומאז המאה השש עשרה - [[קטיפה]]. במקורה הייתה הגלימה סגולה, אבל צבעה שונה במאות השבע עשרה והשמונה עשרה לכחול-שמיים, תכלת, כחול מלכותי, כחול כהה, סגול ותכלת-ים. כיום הגלימות הן בצבע כחול כהה ושוליהן [[משי]] דק ([[טפטה]]) לבן. גלימותיהם של המלך, הנסיך מוויילס, אבירים וגבירות מלכותיים, מסתיימים בשובל. המגן של [[צלב ג'ורג' ה"קדוש"]] המוקף בבירית תפור אל הכתף השמאלית של הגלימה. על גלימת השליט (מלך או מלכה) תפור כוכב המסדר. על הכתף הימנית של הגלימה תפור ברדס קטיפה אדום כהה וגלימה עליונה. אלה חסרי כל שימוש ומוסיפים רק צבע ללבוש.<br />
* הכובע עשוי קטיפה כחולה כהה עם נוצת [[יען]] לבנה ו[[אנפה (סוג)|אנפה]] שחורה.<br />
* ה"צווארון" הוא שרשרת הנכרכת סביב הצוואר, מעל הגלימה, ומקורה כבר במאות החמש עשרה והשש עשרה. הצווארון מורכב מקשרי זהב וממדליוני [[אמייל (טכניקה)|אמייל]] שעליהם מצויר [[ורד]] אדום וסביבו כרוכה הבירית. הצווארון מהודק אל כתף הגלימה ברצועות משי לבן.<br />
* על ה"צווארון" תלוי פסלון של ג'ורג' ה"קדוש" על סוסו כשהוא הורג את ה[[דרקון (יצור אגדי)|דרקון]].<br />
* ה[[בירית]] כרוכה על [[שוק (איבר)|שוק]] רגלם השמאלית של האבירים ועל זרוען השמאלית של הגבירות. ציור הבירית מופיע על מספר סמלים שנושאים האבירים. הבירית היא רצועת קטיפה כחולה כהה עם אבזם שעליה רקומה באותיות זהב ססמת המסדר. הבירית של אבירים זרים הייתה מעוטרת בעבר באבנים טובות.<br />
<br />
באירועים אחרים שבהם מופיעים אבירי המסדר, הם לובשים לבוש פשוט יותר:<br />
*הצווארון נלבש בימים המכונים "ימי הצווארון" מעל מדי צבא או חליפות. כיוון שהצווארון לבדו מסמל את המסדר, החברים יכולים לעטר את זרועם ברצועה המסמלת מסדרי אבירים נוספים שבהם הם חברים.<br />
*את הכוכב, שאותו עונדים על החזה משמאל, הוסיף המלך צ'ארלס הראשון ועליו ציור אמייל של צלב סנט ג'ורג', מסביבו כרוכה הבירית וסביב לבירית כוכב [[מתומן]]. כיוון שמסדר הבירית הוא הבכיר במסדר האבירים הבריטיים, חבריו יענדו את עיטור המסדר מעל לכל עיטור אחר על דש בגדם.<br />
*רוחב סרט החזה כעשרה ס"מ ועונדים אותו מעל הכתף השמאלית אל האגן מימין. הוא נהוג מאז המאה השבע-עשרה. צבעו של הסרט השתנה במשך השנים ומאז [[1950]] צבעו [[כחול]]-[[שלדגיים|שלדג]]. סמל המסדר משתלשל מן הסרט העובר באלכסון על החזה ואף על סמל זה נראה ג'ורג' ה"קדוש" הורג את הדרקון. <br />
לאחר מותו של חבר במסדר, מוחזרים הסמל והכוכב באופן אישי לאוחז בכתר על ידי קרוב משפחתו של הנפטר. שאר הסמלים מוחזרים למזכירות המסדר.<br />
<br />
===מדי בעלי תפקידים===<br />
לאירועים טקסיים של המסדר לובשים בעלי התפקידים את המדים הבאים:<br />
* גלימות ההגמון והנגיד הן בצבע כחול כהה כמו אלה של העמיתים, אבל צבע הגלימה של בעלי התפקיד האחרים הוא אדום כהה. על כל הגלימות רקום מגן [[צלב ג'ורג' ה"קדוש"]]. לטקסי המסדר האחראי על סמלי הבירית עוטה גלימה אדומה כהה. <br />
* לכל בעל תפקיד סמל מיוחד לתפקידו התלוי על צווארו בשרשרת. <br />
הנגיד נושא ארנק שעליו רקום סמל המלוכה וצלב ג'ורג' ה"קדוש". בתוך הארנק נישא [[חותם]] המסדר. לאחראי על סמלי הבירית מטה המסמל את תפקידו. שומר הסף נושא את מטה תפקידו, הוא מוט הכרוז.<br />
<br />
===האבירים הצבאיים של וינדזור===<br />
האבירים הצבאיים לובשים [[מדים]] צבאיים ישנים. מכנסיים שחורים עם פס אדום בצידן ומקטורן עליון אדום. לראשם כובע מחודד בו נעוצה נוצה ועל ירכם [[חרב]] שנדנה תלוי על רצועה אלכסונית לבנה.<br />
<br />
==סדר קדימות וזכויות יתר==<br />
אבירי המסדר מדורגים ראשונים בין אבירי מסדרים אחרים בממלכה המאוחדת ומעל אלה הנושאים בתואר [[ברון]]. אף נשותיהם, בניהם, בנותיהם וכלותיהם של האבירים מקבלים קדימות בסדר המעמדות. עם זאת בני משפחתן של גבירות מסדר הבירית אינם מקבלים קדימות במעמדם. <br />
התואר של אבירים עמיתים הוא "סר" (Sir) ואילו התואר של גבירות עמיתות הוא "ליידי" (Lady). נשותיהם של אבירים עמיתים רשאיות אף הן לשאת את התואר "ליידי" אולם אין תואר מקביל לבעליהן של גבירות עמיתות. <br />
<br />
אבירים וגבירות עמיתים מציינים בכתב את התואר KG (או LG לנשים) לאחר שמם. כאשר לאדם יש מספר תוארי כבוד, יצוין תואר אביר מסדר הבירית ראשון מבין התארים. חברים רשאים לעטר את סמל משפחתם בבירית ואף עם ה"צווארון". לאבירי המסדר חלק בטקס [[הכתרת מלכי בריטניה]].<br />
<br />
==תיפלות המסדר==<br />
מסדר הבירית קיים בעבר תיפלות רבות בכנסיית סנט ג'ורג' ב[[טירת וינדזור]], אבל החל מן המאה השמונה עשרה נעשו תיפלות אלה נדירות יותר והופסקו לאחר שנת [[1805]]. בשנת [[1948]] חידש המלך [[ג'ורג' השישי]] את מסורת התיפלות השנתיות. מדי שנה, במועד קבוע בחודש יוני, מתכנסים אבירי מסדר הבירית (כשהם לבושים במדיהם החגיגיים) באגף המלכותי בטירת וינדזור. משם הם צועדים ברגל, דרך הטירה, לתיפלה בכנסיית סנט ג'ורג', כאשר לפניהם צועדים האבירים הצבאיים. אם מתקבלים אבירים חדשים למסדר, הרי שטקס קבלתם יתקיים בעת התיפלה השנתית. לאחר התיפלה חוזרים אבירי המסדר לטירה בכרכרות סוסים.<br />
<br />
==חברי המסדר ונושאי התפקידים==<br />
===הריבון===<br />
* הוד מלכותה המלכה [[אליזבת השנייה מלכת הממלכה המאוחדת|אליזבת השנייה]] (1952)<br />
<br />
===אבירים וגבירות עמיתים===<br />
{{תמונה חילופית|[[קובץ:John Major.jpg|175px|ממוזער|שמאל|סר [[ג'ון מייג'ור]] במדי מסדר הבירית]]<br />
}}{{טורים|תוכן=<br />
* הלורד קרינגטון (1985)<br />
* הוד רוממותו הדוכס מוולינגטון (1990)<br />
* המצביא הלורד ברמל (1990)<br />
* הלורד סיינסבורי מפרסטון קנדובר (1992)<br />
* הלורד אשבורטון (1994)<br />
* הלורד קינגסדון (1994)<br />
* הלורד סר ניניאן סטפן (1994)<br />
* סר טימותי קולמן (1996)<br />
* הוד רוממותו הדוכס מאברקום (1999)<br />
* סר ויליאם גלדסטון מפסק ובלפור (1999)<br />
* הלורד אינג (2001)<br />
* סר אנטוני אקלנד (2001)<br />
* הוד רוממותו הדוכס מווסטמינסטר (2003)<br />
* הלורד בטלר מברוקוול (2003)<br />
* הלורד מוריס מאבראבון (2003)<br />
* ליידי סומס (2005)<br />
* סר [[ג'ון מייג'ור]] (2005)<br />
* לורד ריצ'רד נאפייר לוס (2008)<br />
* סר תומאס דוני (2008)<br />
* ניקולס פיליפס (2011)<br />
* מייקל בויס (2011)<br />
* ג'וק סטירופ (2013)<br />
}}<br />
<br />
==אבירים וגבירות מלכותיים==<br />
* הוד רוממותו [[הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו|הדוכס מאדינבורו]] (1947)<br />
* הוד רוממותו [[הנסיך אדוארד, דוכס קנט|הדוכס מקנט]] (1985)<br />
* הוד רוממותה [[אן, הנסיכה המלכותית|הנסיכה המלכותית]] (1994)<br />
* הוד רוממותו [[הנסיך ריצ'רד, דוכס גלוסטר|דוכס גלוסטר]] (1996)<br />
* הוד רוממותה הנסיכה אלכסנדרה (2003)<br />
* הוד רוממותו [[הנסיך אנדרו, דוכס יורק|הדוכס מיורק]] (2006)<br />
* הוד רוממותו [[הנסיך אדוארד, רוזן וסקס|הרוזן מווסקס]] (2006)<br />
* הוד רוממותו [[הנסיך ויליאם, דוכס קיימברידג'|דוכס קיימברידג']] (2008)<br />
<br />
==אבירים וגבירות זרים==<br />
* הוד מעלתו [[ז'אן, הדוכס הגדול מלוקסמבורג|הדוכס הגדול מלוקסמבורג]] (1972)<br />
* הוד מעלתה [[מרגרטה השנייה, מלכת דנמרק|מלכת דנמרק]] (1979)<br />
* הוד מעלתו [[קארל השישה עשר גוסטב, מלך שוודיה|מלך שוודיה]] (1983)<br />
* הוד מעלתו [[חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד|מלך ספרד]] (1988)<br />
* הוד מעלתה [[ביאטריקס מלכת הולנד|מלכת הולנד]] (1989)<br />
* הוד מעלתו [[אקיהיטו|קיסר יפן]] (1998)<br />
* הוד מעלתו [[האראלד החמישי, מלך נורווגיה|מלך נורווגיה]] (2001)<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Order of the Garter|שם ויקישיתוף=מסדר הבירית}}<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מסדרים ועיטורים בממלכה המאוחדת}}<br />
[[קטגוריה:מסדרי אבירות בריטיים|הבירית, מסדר]]<br />
[[קטגוריה:מסדר הבירית|*]]<br />
[[קטגוריה:אנגליה: סמלים לאומיים]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=מסדר הבירית|גרסה=23667666|דרגה=עבר סינון}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xi6mv9p22i1h0yyl&topic_postId=xi6mv9p22lzj92wt&topic_revId=xi6mv9p22lzj92wt&action=single-viewנושא:Xi6mv9p22i1h0yyl2023-05-15T20:10:07Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99" class="mw-userlink" title="משתמש:אלחנן הלוי"><bdi>אלחנן הלוי</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:אלחנן הלוי">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/אלחנן הלוי">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xi6mv9p22i1h0yyl&topic_showPostId=xi6mv9p22lzj92wt#flow-post-xi6mv9p22lzj92wt">הוסיף תגובה</a> לנושא "ביטויים" (<em>האם תיאורי "חברות בהסתר" "ידועה בציבור" "פילגש" ועוד כמה המוזכרים בערך, ראויים לשיפור \ החלפה \ עידון...? מכלולאים פעילים...</em>)</span>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=2270004כיפת ברזל2023-05-13T21:54:37Z<p>אלחנן הלוי: /* מבצע מגן וחץ */ עדכון</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|אחר=סדרת טלוויזיה|ראו=[[כיפת ברזל (סדרת טלוויזיה)]]}}<br />
{{טיל<br />
| שם = כיפת ברזל<br />
| תמונה = [[File:IDF Iron Dome 2021.jpg|300px|כיפת ברזל במהלך שיגור טיל מיירט]][[קובץ:Iron Dome, March 2018 (5343) (cropped).jpg|300px|טיל של כיפת ברזל]]<br />
| ייעוד = [[מערכת הגנה אקטיבית]] ל[[הגנה אווירית]] נגד [[ארטילריה רקטית|רקטות קרקע-קרקע]], [[כלי טיס]] ופצצות [[מרגמה]]<br />
| ארץ ייצור = {{דגל|ישראל||+}}<br />
| יצרן = {{דגל|ישראל}} [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות]]<br />
| עלות יחידה = '''סוללה:''' כ-100 מיליון [[דולר אמריקני]]{{ש}}'''טיל טמי"ר:''' כ-50 אלף דולר אמריקני (על פי רוב המקורות){{הערה|[http://www.israeldefense.co.il/he/content/עלות-כל-מיירט-של-כיפת-ברזל-היא-בין-300-350-אלף-שח מנכ"ל רפאל, האלוף (מיל') ידידיה יערי, בפאנל בנושא ביטחון כלכלי], באתר ישראל דפנס}}<br />
| פעילות מבצעית = יירוט [[ארטילריה רקטית|רקטות ארטילריות]] מדגמים שונים ברחבי [[ישראל]] במהלך עימותים עם [[ארגון טרור|ארגוני טרור]] [[פלסטינים]] ו[[חזבאללה]]<br />
| מלחמות ומבצעים = [[מבצע עמוד ענן]],{{ש}}{{דרגה|מבצע צוק איתן||+}}, {{ש}}[[מבצע חגורה שחורה]],{{ש}}[[מבצע שומר החומות]] ,{{ש}}[[מבצע עלות השחר]], {{ש}}[[מבצע מגן וחץ]]<br />
| כניסה לשירות = [[2011]]<br />
| משתמשים = *{{דגל|ישראל||+}}<br />
*{{דגל|קוריאה הדרומית||+}}<br />
*{{דגל|אזרבייג'ן||+}}<br />
*{{דגל|הממלכה המאוחדת||+}}<br />
*{{דגל|ארצות הברית||+}}<br />
*{{דגל|הודו||+}}<br />
*{{דגל|קנדה||+}}<br />
*{{דגל|פינלנד||+}}<br />
*{{דגל|צ'כיה||+}}<br />
*{{דגל|הונגריה||+}}<br />
*{{דגל|קפריסין||+}}<br />
הרחבה בפסקת [[#משתמשים|משתמשים]]<br />
| פלטפורמת שיגור = פלטפורמת שיגור ניידת הכוללת 20 טילים במשגר<br />
| הנעה = [[מנוע רקטי]]<br />
| משקל = 90 קילוגרם<br />
| אורך = 3 מטרים<br />
| קוטר = 160 מ"מ{{הערה|שם=jjj|Alon Ben-David, [http://www.janes.com/products/janes/defence-security-report.aspx?ID=1065927116&pu=1&rd=janes_com# Iron Dome advances to meet Qassam threat], Jane's, 18.3.2008|כיוון=שמאל}}<br />
| טווח = בין 4 ק"מ ל-70 ק"מ<br />
| מרעום = [[מרעום קרבה|קרבה]]<br />
| הנחיה = [[מכ"ם]] חיפוש והנחיה<br />
}}<br />
[[קובץ:Iron Dome near Sderot.jpg|ממוזער|250px|המשגר של כיפת ברזל]]<br />
[[קובץ:ILA Berlin 2012 PD 036.JPG|ממוזער|250px|דגם של הטיל המיירט '''טמי"ר''']]<br />
[[קובץ:Iron Dome radar.jpg|ממוזער|250px|המכ"ם של כיפת ברזל]]<br />
[[קובץ:Flickr - U.S. Embassy Tel Aviv - Visit to Iron Dome No.106FL.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קרון [[שליטה ובקרה]] של סוללת כיפת ברזל, מוצג בעת ביקורו של [[שגריר ארצות הברית בישראל]], [[דן שפירו]]]]<br />
[[קובץ:Reuven Rivlivg visit to Rafael, March 2018 (5343).jpg|250px|ממוזער|[[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]], [[ראובן ריבלין]] בביקור ב"רפאל". ברקע טילי רפאל – טמי"ר, [[קלע דוד|Stunner]], [[דרבי (טיל)|דרבי]] ו[[פיתון 5]] – מרץ 2018]]<br />
'''כיפת ברזל''' היא [[הגנה אווירית|מערכת הגנה אווירית]] [[מערכת הגנה אקטיבית|אקטיבית]] ניידת ל[[יירוט]] [[רקטה|רקטות]] קצרות-טווח, פצצות [[מרגמה]] ו[[כלי טיס בלתי מאויש]]ים שפותחה ומיוצרת ב[[ישראל]], בעזרת סיוע כלכלי של [[ארצות הברית]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/365/353.html|כותרת=ארה"ב תקצה כמיליארד דולר ל"כיפת ברזל"|אתר=NRG מעריב|תאריך_וידוא=2018-05-11}}}}. המערכת פותחה ומיוצרת על ידי חברת "[[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות]]". חברת "[[אלתא]]" מייצרת את ה[[מכ"ם]], וחברת "[[mPrest]]" פיתחה את מערכת ה[[שליטה ובקרה|שליטה והבקרה]].{{כ}}{{הערה|{{אנשים ומחשבים|יוסי הטוני|חשיפה: כך נראה ה-IT מאחורי מערכת כיפת ברזל|40046|6 בספטמבר 2010}}.}}<br />
<br />
חברת "רפאל" הציגה את המערכת כפתרון יעיל נגד רקטות קצרות טווח ו[[פגז]]י 155 מ"מ, הפועל ביום ובלילה, בכל תנאי [[מזג אוויר]], ומסוגל להתמודד עם מספר רב של איומים בו זמנית, וכן כמערכת [[נ"מ]] המסוגלת ליירט [[מטוס]]ים ו[[כלי טיס בלתי מאויש]]ים הטסים עד גובה של 10 ק"מ{{הערה|{{ישראל דיפנס|אריה אגוזי|מערכת כיפת ברזל מסוגלת ליירט מטוסים בגובה 10 ק"מ|472|952|20 בספטמבר 2011}}.}}{{הערה|שם=יירוט-כטבם|{{נענע10|אור הלר|תיעוד ראשון: כיפת ברזל מיירטת מל"ט|1137181|13 ביולי 2015||news}}{{קישור שבור|13.5.2021}}.}}. סוללה אחת אמורה להגן על שטח של עד 150 קמ"ר{{הערה|יפתח שפיר, [http://heb.inss.org.il/index.aspx?id=4354&articleid=1065 כמה כיפות צריכה באר שבע?], מבט על, גיליון 277, 25 באוגוסט 2011{{קישור שבור|17.3.2020}}}}. ב-[[2017]] נוספה למערכת גם היכולת ליירט [[מרגמה|פצצות מרגמה]]. בנובמבר 2017 הוכרזה מערכת "כיפת ברזל" הימית C-Dome "כשירה לשימוש מבצעי" והיא תותקן בספינות [[סער 6]] של [[חיל הים הישראלי]].<br />
<br />
המערכת הפכה למבצעית בסוף מרץ [[2011]]{{הערה|שם=שמונה-סוללות|{{ynet||שיפור ההגנה: סוללה שמינית של כיפת ברזל|4541854|11 ביולי 2014}}.}}, במסגרת גדוד 947 של [[מערך ההגנה האווירית]]{{הערה|{{אתר חיל האוויר||כיפת ברזל - תעודת זהות|907}}.}}, והיא אחת מארבע מערכות מבצעיות{{הערה|[[קרן ברזל]] החמישית בפיתוח}} המהוות את [[מערך ההגנה האווירית#מערכות הנשק|מערכת ההגנה הרב-שכבתית]] של ישראל{{הערה|[http://www.mod.gov.il/Defence-and-Security/Pages/multi-layer-defense.aspx הגנה רב-שכבתית] באתר [[משרד הביטחון]]}}. המערכת מהווה מרכיב חשוב בהתמודדות של ישראל מול [[התקפות רקטות פלסטיניות על ישראל מרצועת עזה]], כחלק מ[[הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע עופרת יצוקה]], ובפרט במבצעי צה"ל: [[מבצע עמוד ענן|עמוד ענן]], [[מבצע צוק איתן|צוק איתן]] [[מבצע שומר החומות|שומר החומות]] [[מבצע עלות השחר|עלות השחר]] ו[[מבצע מגן וחץ|מגן וחץ]]. משנת [[2014]] יש בישראל 10 סוללות מבצעיות{{הערה|{{TheMarker|אורה קורן|מספר 10: רפאל, תעשייה אווירית ואמפרסט ימסרו בקרוב עוד סוללת כיפת ברזל|news/macro/1.2381540|19 ביולי 2014}}}}.<br />
<br />
מערכת "כיפת ברזל" זכתה להצלחה מבצעית, ונהפכה לשם נרדף ל[[מדע וטכנולוגיה בישראל|הישגים טכנולוגיים ייחודיים של ישראל]]. מפתחי המערכת זכו ב[[פרס ביטחון ישראל]]. בשל הצלחתה הרבה, ויעילותה הגבוהה, נעשה בציבור ובפוליטיקה שימוש בביטוי "כיפת ברזל" שימוש מושאל לתייג [[טכנולוגיה]] או [[פטנט]] כפתרון קסם לאיום מסוים, למשל [[המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הדרום)|המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות]] כונתה "כיפת ברזל נגד [[מנהרות לחימה ברצועת עזה|מנהרות הטרור]]".<br />
<br />
==מבנה ותפקוד==<br />
המערכת מורכבת מ[[מכ"ם]] חיפוש והנחיה, מרכז בקרה, וטילי יירוט. מידע מועט על המערכת נחשף באמצעי ה[[תקשורת בישראל]], וממנו עולה כי טיל היירוט, הנקרא "'''טמי"ר'''" ([[ראשי תיבות]] של "'''טיל מיירט'''"{{הערה|[https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3749715,00.html חומה מעופפת במאה מיליון דולר: 10 דברים שלא ידעתם על כיפת ברזל], הקברניט, כלכליסט, 2019}}), מצויד ב[[ראש ביות]] [[מכ"ם|מכ"מי]] ובמספר משטחי ניהוג המקנים לו [[כושר תמרון]] גבוה.<br />
<br />
מכ"ם המערכת מזהה שיגור של רקטה ומעביר מידע על מסלול מעופה למערכת ה[[שליטה ובקרה|שליטה והבקרה]] (שו"ב), המחשבת לפי מידע זה את מקום הפגיעה הצפוי. אם מיקום זה מצדיק יירוט, משוגר טיל יירוט נגד הרקטה (טיל היירוט משוגר כמעט-אנכית). ה[[ראש קרב|ראש הקרבי]] של טיל היירוט מתפוצץ בסמוך לרקטה באמצעות [[מרעום קרבה]], וגורם להפלתה טרם הגעתה אל המטרה, במקום שבו לא צפוי נזק לצד המיירט. מערכת השליטה והבקרה מזהה באופן אוטומטי את הרקטה ואת מקום נפילתה האפשרי, ומשגרת לעברה טיל מיירט, אך מפעילי המערכת יכולים להפעיל שיקול דעת ולהתערב בשיגור על ידי הפעלה יזומה.<br />
<br />
"כיפת ברזל" מוגדרת כמערכת C-RAM: [[ראשי תיבות]] של Counter rocket, artillery, mortars "נגד [[ארטילריה רקטית|רקטות]], [[ארטילריה]] ו[[מרגמה|מרגמות]]", וכמערכת הגנה אווירית ו[[נ"מ]] לטווח קצר.<br />
המערכת נותנת מענה לרקטות בעלות טווח מקסימלי של 70 ק"מ{{הערה|[http://www.rafael.co.il/marketing/SIP_STORAGE/FILES/6/946.pdf עלון מידע על מערכת כיפת ברזל], באתר "רפאל".{{קישור שבור|17.3.2020}}}}. הטווח המינימלי תלוי במהירות התעופה של הרקטה ובמהירות התגובה של המערכת. כשהיא מוצבת מול עזה ובהתאם מיירטת רקטות מסוג [[קסאם]] ו[[גראד]] שמצויות שם היום, הטווח המינימלי הוא 4.5 ק"מ. ב-[[2017]] נוספה למערכת גם היכולת ליירט [[מרגמה|פצצות מרגמה]] ובמאי [[2018]] יירטה סוללת "כיפת ברזל" פצמ"רים רבים שנורו על [[עוטף עזה]]. בנוסף, היא אמורה לשמש כמערכת הגנה אווירית נגד [[כלי טיס]] ו[[רחפן|רחפנים]] בטווח של 10 ק"מ{{הערה|[http://www.rafael.co.il/Marketing/186-1530-en/Marketing.aspx כיפת ברזל], באתר חברת רפאל}}.<br />
<br />
בשנת ההפעלה הראשונה של המערכת עמדו אחוזי ההצלחה שלה ביירוט מטרותיה על 75 אחוז{{הערה|{{הארץ|אמיר אורן|75% הצלחה לכיפת ברזל בשנת הפעלתה הראשונה|1.1604839|30 בדצמבר 2011}}}}. בסוף 2012, במהלך [[מבצע עמוד ענן]], עלו אחוזי ההצלחה ל-84. מערכת "כיפת ברזל" הצליחה לצמצם את אחוז פגיעת הרקטות בשטחים בנויים ל-4 אחוז בלבד מכמות הרקטות שנורו, זאת לעומת 25 אחוזי פגיעה בשטחים בנויים במהלך [[מלחמת לבנון השנייה]] (טרם פיתוחה של "כיפת ברזל"). ב[[מבצע צוק איתן]] אחוזי הצלחתה היו מעל 90%. ב[[מבצע שומר החומות|מבצע שומר חומות]] אחוזי הפגיעה ל-95%<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://he.rafael.co.il/solutions/%d7%9b%d7%99%d7%a4%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%9c-%d7%9e%d7%95%d7%a6%d7%a8/|כותרת=כיפת ברזל – רפאל|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2022-02-17}}</ref>.ומבצע עלות השחר עלו אחוזי הפגיעה ל-97%.<br />
<br />
המערכת נמנעת מירי סרק לעבר רקטות שזיהתה כבלתי מאיימות בפגיעה בנפש, והצלחתה נמדדת בשני פרמטרים: האחד, זיהוי הרקטה כמיועדת לפגוע בשטח מיושב, והשני, יירוטה. הסטטיסטיקות המיוחסות למערכת עד היום, היו בהקשר לירי מ[[רצועת עזה]]. השיגורים מהרצועה כללו רקטות לשטחים פתוחים במספר גבוה בהרבה ממספר השיגורים לשטחים מיושבים, לעיתים עד כדי פי שלושה. אחוזי ההצלחה המתפרסמים בציבור מתייחסים לעיתים לאחד משני הפרמטרים, אך במבחן התוצאה הסופי, היינו: מניעת פגיעה בנפש וברכוש - נמדד השילוב של השניים כמספק הגנה לתושבים. במבצע צוק איתן יורטו לפחות 580 רקטות על ידי "כיפת ברזל".<br />
<br />
"כיפת ברזל" היא חלק ממערכת הגנה בת חמש שכבות שמפתחת ישראל נגד נשק תלול מסלול לטווחים שונים. "כיפת ברזל" היא שכבת הגנה רביעית, מעל שכבה חמישית של "[[מגן אור]]", מערכת יירוט באמצעות קרן לייזר אשר נמצאת בפיתוח, ומתחת לשלוש השכבות, "[[קלע דוד]]" ("[[שרביט קסמים (מערכת יירוט)|שרביט קסמים]]") נגד [[רקטת קרקע-קרקע|רקטות קרקע-קרקע]] בטווחים בינוניים ו[[טיל שיוט|טילי שיוט]], "[[חץ 2]]" ליירוט [[טיל בליסטי|טילים בליסטיים]] ארוכי טווח, ו"[[חץ 3]]" ליירוט טילים בליסטיים ארוכי טווח מחוץ ל[[אטמוספירה]]{{הערה|{{nrg|IsraelDefense|חדש: מערכת "קרן ברזל" להגנה מפני רקטות ומרגמות|541/496|18 בינואר 2014|1|2}}}}.<br />
<br />
==ציוני דרך של המיזם ופיתוחו==<br />
===תהליך ההחלטה על פיתוח===<br />
להלן ציוני דרך בתהליך קבלת ההחלטות על פיתוח של המערכת{{הערה|{{מבקר המדינה|מספר ספר=532|שם=תהליך קבלת ההחלטות לפיתוח ולהצטיידות במערכות להגנה אקטיבית כנגד רקטות קרקע-קרקע (רק"ק)|מיקום=דו"ח שנתי 59א לשנת 2008, 2 במרץ 2009, [http://old.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=532&frompage=15&contentid=9889 עמ' 5–38]}}}}{{הערה|[http://www.fisherinstitute.org.il/?CategoryID=79&ArticleID=663 ידיעון מספר 46 – יולי 2010], מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל.{{קישור שבור|17.3.2020}}}}:<br />
* [[3 באוגוסט]] [[2005]] – ראש מחקר ופיתוח במפא״ת, תא"ל ד"ר [[דני גולד]], החליט על תוכנית "כיפת ברזל", שתכלול מחקר מערכת והדגמת יכולת יירוט.<br />
* בפברואר 2006 הוכן מסמך להתקשרות לצורך ביצוע מחקר מערכת והדגמת יכולת יירוט.<br />
* [[27 באוגוסט]] [[2006]] – [[שר הביטחון]] [[עמיר פרץ]] סיכם ש"כיפת ברזל" הוא "הפרויקט החשוב ביותר כרגע ועל כן יש לשקול להגדיר את תוכנית הפיתוח כ'תוכנית חירום' ולזרזה ככל האפשר".<br />
* [[12 בנובמבר]] 2006 – [[מפא"ת]] הנחה את "רפאל" להתחיל בפיתוח בהיקף מלא של פרויקט "כיפת ברזל".<br />
* [[1 בדצמבר]] [[2006]] – שר הביטחון עמיר פרץ החליט, כי מענה לרקטות לטווח קצר מחויב והכרחי וכי המענה הנבחר הוא "כיפת ברזל", ונדרש עבורו תקציב חיצוני.<br />
* [[1 בפברואר]] [[2007]] – ועדת נגל, בראשות [[יעקב נגל]], הציגה ל[[עמיר פרץ]] את המלצותיה להעדיף את מערכת "כיפת ברזל" על פני "[[סקייגארד]]", וב-[[4 בפברואר]] הוצגה ההצעה ל[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[אהוד אולמרט]] שקבע, כי "ברור ש"כיפת ברזל" זה דבר בלתי נמנע" ו"אנחנו לא יכולים לעכב יותר ביום אחד את הביצוע".<br />
* אפריל 2007 – "רפאל" ו[[משרד הביטחון]] חתמו על הסכם לפיתוח ולהצטיידות ב"כיפת ברזל".<br />
* [[4 ביוני]] [[2007]] – [[הרמטכ"ל]], [[גבי אשכנזי]], החליט שלא לאשר עקרונית את פרויקט "כיפת ברזל" כל עוד אין מקור תקציבי לפרויקט.<br />
* [[3 ביולי]] 2007 – שר הביטחון [[אהוד ברק]], אישר לפתח את "כיפת ברזל".<br />
* ספטמבר [[2007]] – הרמטכ"ל גבי אשכנזי החליט לצייד את צה"ל ב"כיפת ברזל".<br />
* [[23 בדצמבר]] 2007 – ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי אישרה את מיזם "כיפת ברזל".<br />
* [[1 בינואר]] [[2008]] – הותנע הפיתוח של הפרויקט.<br />
<br />
===ניסויים===<br />
ב-[[15 ביולי]] [[2009]] דיווחה מערכת הביטחון על עריכת ניסויים מוצלחים במערכת היירוט, וכי לראשונה הצליחה המערכת ליירט מספר מטרות ולהשמידן{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|מערכת כיפת ברזל הצליחה ליירט מטרות|3747263|15 ביולי 2009}}}}. בנוסף דווח שמערכת ראשונה תוצב ותהיה מבצעית באזור הדרום עד לחודש מאי 2010.<br />
<br />
ב-[[6 בינואר]] [[2010]] השלימה המערכת ניסוי יירוט מוצלח בדרום ישראל, בו יורט מספר רב של איומים, ובעקבותיו הוחלט שהמערכת בשלה{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט|הושלמו הניסויים בכיפת ברזל: יירטה מטח רקטות|031/387|6 בינואר 2010|1|2}}{{ש}}[[ניר דבורי]], [http://reshet.tv/חדשות/News/Politics/Security/Article,35373.aspx צפו בתמונות ראשונות מהניסוי המוצלח בכיפת ברזל]{{קישור שבור|13.5.2021}}, [[חדשות ערוץ 2]], 11 בינואר 2010. {{וידאו}}}}.<br />
<br />
בפברואר [[2011]] הושלם ניסוי אחרון לפני הפיכת המערכת למבצעית{{הערה|{{הארץ|אנשיל פפר|מערכת כיפת ברזל תהפוך למבצעית תוך שבועות|1.1162726|17 בפברואר 2011}}}}.<br />
<br />
===מימון===<br />
המימון לפיתוח הראשוני של מערכת "כיפת ברזל" סופק על ידי ממשלת ישראל בהיקף 800 מיליון ש"ח. מימון זה אפשר את השלמת הפיתוח והצטיידות בשתי הסוללות הראשונות.<br />
<br />
לאחר סיום פיתוח המערכת התברר כי צה"ל איננו מוכן להקציב לה מימון ומעדיף להקציב את המימון שברשותו למערכות התקפיות. כתוצאה מכך, המימון לשמונה סוללות "כיפת ברזל" נוספות, כמו גם לאספקת טילי היירוט, ניתן כיום על ידי [[ארצות הברית]], ומסתכם בסכום של כ-900 מיליון דולר שהתחייב [[הקונגרס של ארצות הברית|הקונגרס האמריקאי]] והנשיא [[ברק אובמה]] להעביר לפיתוח המערכת, בפריסה לכמה שנים{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|ארה"ב תקצה כמיליארד דולר ל"כיפת ברזל"|365/353|7 במאי 2012|1|2}}{{ש}}{{nrg|סוכנויות הידיעות|ארה"ב תסייע ברכישת 4 סוללות כיפת ברזל|244/686|26 במאי 2011|1|2}}}}.<br />
<br />
במאי 2011 פורסם שישראל תשקיע קרוב למיליארד דולרים בייצור ופיתוח המערכת במטרה להגיע ליעד של 10–15 סוללות{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|ישראל תשקיע מיליארד דולרים בכיפת ברזל|1.1173464|9 במאי 2011}}}}. עם זאת, הערכה זו ניתנה כשנה לפני שהקונגרס אישר תקציבים נרחבים לפרויקט כך שלא ידוע אם היא עדיין בתוקף. על פי דיווחי התקשורת, ישראל שיתפה פעולה עם מדינה ב[[מזרח אסיה]] במהלך הפיתוח של המערכת{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|נמצא מקור המימון לכיפת ברזל: נשיא ארצות הברית, ברק אובמה|1.1201870|13 במאי 2010}}}}.<br />
<br />
===הצטיידות===<br />
במרץ [[2009]] הוקם גרעין ההקמה ליחידת "כיפת ברזל" באגד נ"מ צפון, שהורכב מלוחמים, קצינים וטכנאים. תפקידם היה להשתלב בתעשיות הביטחוניות וכן להכין תשתיות לוגיסטיות ומבצעיות ליחידה.<br />
<br />
במאי [[2009]] קבע [[מפקד חיל האוויר הישראלי|מפקד חיל האוויר]], [[עידו נחושתן]], ש[[כנף הגנת שמיים|גדוד 947]] של מערך הנ"מ, ששימש כגדוד [[טיל כתף|טילי כתף]] מסוג "[[סטינגר]]", יוסב מגדוד נ"מ טקטי ליחידת ההקמה של מערכת "כיפת ברזל"{{הערה|{{אתר חיל האוויר|גל גולדשטיין|גדוד כיפת ברזל ראשון|4347-29087|11 באוקטובר 2009}}{{ש}}{{הארץ|אנשיל פפר|במערך הנ"מ של חיל האוויר נערכים לקראת קליטת מערכת כיפת ברזל|1.1277993|28 באוגוסט 2009}}}}.<br />
<br />
בתחילת [[2011]] הצטייד צה"ל בשתי סוללות ראשונות. באפריל 2011 הוזמנו ארבע סוללות נוספות. באוגוסט 2011 החל צה"ל להפעיל סוללה שלישית שהוצבה ב[[אשדוד]]. סוללה זו משמשת להכשרה והדרכה של הלוחמים והטכנאים ב"כיפת ברזל"{{הערה|{{אתר חיל האוויר|מיכל ויסברוד|מהיום: סוללה שלישית לכיפת ברזל|4372-37885|3 באוגוסט 2011.}}}}. בסוף חודש מרץ 2012 קיבל צה"ל סוללה רביעית{{הערה|{{הארץ|[[גילי כהן (עיתונאית)|גילי כהן]]|סוללת כיפת ברזל תוצב היום בגוש דן|1.1672049|26 במרץ 2012}}}}.<br />
<br />
ב-[[17 בנובמבר]] [[2012]] סופקה סוללה חמישית, בעלת ביצועים משופרים, והוצבה ב[[גוש דן]]{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|סוללת "כיפת ברזל" חמישית נפרשה בגוש דן|4307023|17 בנובמבר 2012}}}}. באותו יום יירטה הסוללה בהצלחה רקטה ששוגרה לגוש דן במסגרת [[מבצע עמוד ענן]]{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|לראשונה: כיפת ברזל יירטה רקטה שנורתה לת"א|4307191|17 בנובמבר 2012}}}}.<br />
<br />
במהלך [[מבצע צוק איתן]] נקלטו במערכת הביטחון שתי סוללות, שביעית ושמינית במספר.<br />
<br />
ביולי [[2015]] סופקה סוללה תשיעית למערכת הביטחון{{הערה|{{ישראל דיפנס|אור הלר|סוללה תשיעית ל"כיפת ברזל"|סוללה-תשיעית-לכיפת-ברזל|15 ביולי 2017}}}}.<br />
<br />
ב-[[2017]] הוקם [[גדוד]] שני של "כיפת ברזל". [[בית הספר להגנה אווירית#גדוד 137|גדוד 137]], שמבוסס על הגדוד להדרכה להגנה אווירית. הגדוד מתמחה בגזרה הצפונית ונערך להגנה מפני איום ה[[ארטילריה רקטית|ארטילריה הרקטית]] של [[חזבאללה]]. בעתיד תוקם בגדוד החדש גם פלוגה ימית שתתמחה בהפעלת המערכת על גבי [[ספינת טילים|ספינות טילים]] ובתווך ה[[ים|ימי]]{{הערה|[http://iaf.org.il/4464-49575-he/IAF.aspx גדוד חדש למערכת "כיפת ברזל"], אתר [[חיל האוויר הישראלי]], 18 בספטמבר 2017.}}.<br />
<br />
=== פיתוחים ושיפורים ===<br />
במהלך סוף [[2011]] ותחילת [[2012]] שופרו היכולות של "כיפת ברזל", ה[[מכ"ם]] שודרג{{הערה|{{אתר חיל האוויר||מכ"ם משופר לכיפת ברזל|6380-38102|30 בנובמבר 2011}}}}, ומספר תקלות שהתגלו בניסוי המבצעי תוקנו. בעקבות שדרוג המערכת במהלך שנת 2012 החלה "כיפת ברזל" ליירט חלק גדול ממטרותיה באמצעות שימוש בטיל טמי"ר יחיד במקום בשניים. בכך התאפשר חיסכון משמעותי לעומת עלויות המערכת בשנה המבצעית הראשונה שלה.<br />
<br />
בתחילת 2012 פורסם כי חברת "רפאל" עובדת על פיתוח דור ב' של "כיפת ברזל", שבו הטיל המיירט- טמי"ר יהיה קטן וזול יותר. כמו כן פורסם כי "רפאל" תרחיב את טווח "כיפת ברזל" ל-250 ק"מ{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|"ישראל תרחיב את טווח כיפת ברזל ל-250 ק"מ"|353/617|4 באפריל 2012|1|2}}}}. בנובמבר 2012 הושלמה סדרת ניסויים ששיפרו את היכולת והביצועים של מכ"ם המערכת ושל תוכנת המערכת{{הערה|{{NFC|עידן יוסף|סוללת כיפת ברזל נוספת תימסר לצבא|313371|4 בנובמבר 2012}}}}. בעקבות הצלחת הניסוי הוטמע המכ"ם החדש בסוללה החמישית שנפרסה באותו חודש, וכן פורסם שמכ"ם זה יחליף את מכשירי המכ"ם הישנים ב-4 הסוללות שנפרסו בעבר.<br />
<br />
למעשה, מדובר במערכת "דור ב'" של "כיפת ברזל", שביכולתה להתמודד אל מול רקטות גדולות יותר לטווחים גדולים יותר, כמו ה-"[[M-75]]" שבידי חמאס, ורקטת ה"[[פג'ר (רקטה)|פג'ר]]" שבה חמושים [[חמאס]] ו[[חזבאללה]]. פורסם כי השדרוג מתבצע מכיוון שדרישות משרד הביטחון לפיתוח "כיפת ברזל" היו דחוקות ועמדו בלוח זמנים צפוף, בשל הירי על יישובי הדרום ובעיקר תוצאותיה של מלחמת לבנון השנייה, שבה העורף הפך לחזית בשל נפילתם של קרוב ל-4,000 טילים בשטח ישראל, דבר שהצריך מענה דחוף לאיום זה. העמידה בלוח הזמנים גרמה לדחיית פיתוחם של יכולות אשר לא היו הכרחיות אז, אך נחיצותם הוכחה ב[[מבצע צוק איתן]] ולכן היה צורך בפיתוח "דור ב'" של המערכת.<br />
<br />
במרץ [[2013]] דיווח [[טיים מגזין]] על שיפור בטילי הטמי"ר שהוביל להוזלה דרסטית במחיר של כל טיל מיירט{{הערה|שם=חיסכון-טיים|Karl Vick, [http://world.time.com/2013/03/19/the-secret-of-the-wonder-weapon-that-israel-will-show-off-to-obama/ The Secret of the Wonder Weapon That Israel Will Show Off to Obama], TIME, March 19, 2013{{ש}}{{ynet||חיסכון במיליונים: כך הופחתה עלות כיפת ברזל|4358626|19 במרץ 2013}}}}.<br />
<br />
ב-[[2014]] עברה "כיפת ברזל" שורת שדרוגים, ב[[חומרה]] וב[[תוכנה]], בהתבסס על הניסיון המבצעי שנרכש.<br />
<br />
ב-[[2015]] נוספה למערכת היכולת ליירט [[כלי טיס בלתי מאויש]]ים הטסים הן בגובה רם והן בגובה נמוך{{הערה|שם=יירוט-כטבם}}. ביולי 2015 פורסם כי המערכת עברה בהצלחה ניסוי "להרחבת הביצועים ושיפור היכולות של המערכת אל מול מגוון חסר תקדים של איומים".<br />
<br />
בפברואר [[2017]] הודיע משרד הביטחון על השלמתה של סדרת ניסויים לשיפור יכולות "כיפת ברזל"{{הערה|{{הארץ|[[גילי כהן (עיתונאית)|גילי כהן]]|משרד הביטחון השלים סדרת ניסויים לשיפור יכולות מערכת "כיפת ברזל"|1.3881557|22 בפברואר 2017|מנויים=לא}}}}.<br />
<br />
בבוקר ה-[[29 במאי]] [[2018]] בראיון ב[[גלי צה"ל]] אישר תת-אלוף [[דניאל מילוא]], שהגרסה המתקדמת ביותר של המערכת מסוגלת ליירט גם [[מרגמה|פצצות מרגמה]]{{הערה|גלי צה"ל, 29 במאי 2018. ראיון ב"[[מה בוער]]" אצל [[רזי ברקאי]], 9:00–10:00.}}.<br />
<br />
ב-[[12 בינואר]] [[2020]] השלימה מערכת הביטחון סדרת ניסויים מוצלחת בגרסה משודרגת ומתקדמת של המערכת{{הערה|{{אתר צה"ל|מערכת אתר צה"ל|צפו בסדרת הניסויים המתקדמת של מערכת ההגנ"א 'כיפת ברזל' שהושלמה בהצלחה|אתרים/זרוע-האוויר-והחלל/2020/סדרת-ניסויים-בגרסה-מתקדמת-של-מערכת-ההגנא-כיפת-ברזל-הושלמה-בהצלחה/|12 בינואר 2019}}.}}.<br />
<br />
בינואר 2021 השלימה [[מינהלת חומה]] סדרת ניסויים בגרסה המשודרגת של המערכת{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-military/2021_q1/Article-325a0f6bffc5771026.htm|הכותב=[[ניר דבורי]]|כותרת=צפו: סדרת ניסויים מורכבת במערכת כיפת ברזל|אתר=N12|תאריך=1 בפברואר 2021|תאריך_וידוא=2021-02-01}}}}. ב-[[17 במרץ]] בוצעה בהצלחה סדרת ניסויים בגרסה המשודרגת, ובין היכולות ששופרו או נוספו לה היא יירוט איומים מרובים ומשולבים, כולל [[ארטילריה רקטית]], [[טיל שיוט|טילי שיוט]] ו[[כלי טיס בלתי מאויש]]ים{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|לראשונה: כיפת ברזל יירטה מטחי טילים וכלי טיס בלתי מאוישים במקביל {{!}} תיעוד הניסויים|58994880|16 במרץ 2021}}.}}.<br />
<br />
=== כיפת ברזל הימית ===<br />
{{הפניה לערך מורחב|C-Dome}}<br />
ב-[[2016]] פיתחה "[[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות]]" גרסה ימית של "כיפת ברזל", בשם "'''C-Dome'''", וב-[[18 במאי]] ערכה בה ניסוי מבצעי ראשון מוצלח: המערכת הותקנה על גבי [[ספינת טילים]] של [[חיל הים]] ו[[יירוט|יירטה]] רקטות מטרה בהצלחה{{הערה|{{וידאו}}{{ynet|יואב זיתון|בפעם הראשונה: יירוט של כיפת ברזל מלב ים|4804763|18 במאי 2016}}.}}. ובמרץ 2017 חיל הים ביקש מהמספנות הגרמניות לשנות את מבנה ספינות "[[סער 6]]" לצורך הכפלת מספר משגרי המערכת שיותקנו על סיפוניהם נוכח האיומים האסטרטגיים על [[גז טבעי בישראל#תגליות גז בישראל|אסדות הגז]]{{הערה|דן ארקין, [http://www.israeldefense.co.il/he/node/29032 חיל הים מכפיל את מספר משגרי כיפת ברזל על ספינות 'סער 6'] באתר [[IsraelDefense]] {{כ}}29 במרץ 2017}}.<br />
<br />
בעקבות ניסוי יירוט מוצלח ב-[[27 בנובמבר]] [[2017]] הוכרזה המערכת "כשירה לשימוש מבצעי", ותחל קליטתה ב[[צה"ל]]{{הערה|{{וידאו}} [https://www.idf.il/אתרים/מערך-ההגנה-האווירית/מערכת-כיפת-ברזל-ימית-הוכשרה-לשימוש-מבצעי/ מערכת "כיפת ברזל" ימית הוכשרה לשימוש מבצעי], אתר צה"ל, 27 בנובמבר 2017.}}.<br />
<br />
ב[[מבצע שומר החומות]] במאי [[2021]] נפרשה המערכת על גבי [[סטי"ל]] ליד [[אסדת גז|אסדת הגז]] שמול [[אשקלון]]{{הערה|{{ישראל היום|לילך שובל|חמאס ניסה לשגר רקטות לעבר אסדת הגז "תמר"|news/defense/article/1046543/|16 במאי 2021}}}}.<br />
<br />
ב-[[21 בפברואר]] [[2022]] נערך ניסוי מוצלח של כיפת ברזל הימית, שכונתה "כיפת מגן", בו מיירטים ששוגרו מספינת [[סער 6]] יירטו [[כטב"ם]], [[רקטות ארטילריות]] ו[[טיל שיוט]].{{הערה|{{אתר צה"ל||צפו ביירוטים ראשונים של "כיפת מגן" ימית מספינת סער 6|כתבות-ועדכונים/2022/פברואר/יירוטים-ראשונים-של-כיפת-מגן-ימית-מספינת-סער-6/}}.}}<br />
<br />
=== שיווק ברחבי העולם ===<br />
באוגוסט [[2011]] חתמה חברת "[[ריית'און]]" ה[[ארצות הברית|אמריקאית]] על חוזה עם "רפאל" שלפיו היא תשווק את "כיפת ברזל" בארצות הברית{{הערה|אריה אגוזי, [http://www.israeldefense.co.il/?CategoryID=483&ArticleID=788 הכרה אמריקאית ביכולת המבצעית של כיפת ברזל], [[IsraelDefense]], {{כ}} 17 באוגוסט 2011.}}.<br />
באפריל 2016 פורסם במקביל לניסוי המוצלח הראשון ביירוט מזל"ט מעל אדמת ארצות הברית שנערך במסגרת תוכנית בדיקת חלופות להגנה אווירית במדינה, כי הצבא האמריקני שוקל לרכוש את המערכת{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|לראשונה: טיל כיפת ברזל יירט מזל"ט בארה"ב|4794267|22 באפריל 2016}}.}}. ייתכן שהמערכת נמכרה גם ל[[סינגפור]]{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|קשרים מיוחדים {{!}} האם כיפת ברזל תשרת את סינגפור במקום את שדרות?|1.1194779|25 במרץ 2010}}}}{{הערה|{{גלובס|רן דגוני, וושינגטון|רפאל מתחילה לייצא את "כיפת ברזל" - המערכת ליירוט רקטות קצרות טווח|1000456842|9 ביוני 2009}}}}. ביוני [[2016]] פורסם כי אף מדינה לא רכשה את המערכת{{הערה|{{גלובס|רן דגוני, וושינגטון|כיפת ברזל - כישלון מסחרי: אף מדינה לא קנתה את המערכת|1001132815|17 ביוני 2016}}.}}, ובדצמבר באותה השנה פורסם כי שר התעשיות הביטחוניות של [[אזרבייג'ן]] הכריז כי ארצו תרכוש את המערכת, מבלי שפרט על היקף הרכישה{{הערה|[http://www.israeldefense.co.il/he/node/27923 דיווח: אזרבייג'ן רוכשת מערכת כיפת ברזל מישראל] באתר [[IsraelDefense]],{{כ}}18 באוגוסט 2016,{{ש}}{{נענע10|אור הלר|דיווח: ישראל תמכור את מערכת "כיפת ברזל" לאזרבייג'ן|1212863|4 באוקטובר 2016||news}}.}}.<br />
ב-[[24 בנובמבר]] [[2017]] פורסם כי [[הממלכה המאוחדת]] רכשה את מערכת השליטה והבקרה של "כיפת ברזל" ב-350 מיליון ש"ח ותציב אותה ב[[איי פוקלנד]]{{הערה|{{ynet|יניב חלילי, לונדון|בריטניה רכשה את מערכת השליטה של כיפת ברזל|5047282|24 בנובמבר 2017}}.}}. בספטמבר 2018 דווח כי ישראל הסכימה למכור את המערכת ל[[ערב הסעודית]] שתציב אותו בגבולה עם [[תימן]], דיווח שהוכחש על ידי [[משרד הביטחון]]{{הערה|{{Cite news|url=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5349226,00.html|title=דיווח בסעודיה: "ישראל הסכימה למכור לנו כיפת ברזל". משרד הביטחון מכחיש|last=ynet|first=כתבי|date=2018-09-13|newspaper=Ynet|language=he|access-date=2018-09-14}}.}}. בינואר [[2019]] החליטה [[ארצות הברית]] לרכוש שתי סוללות "כיפת ברזל" ב-373 מיליון דולר על-מנת להגן על כוחותיה באזורי עימות{{הערה|{{ynet|אודי עציון|הגנה לאמריקנים: ארה"ב תרכוש סוללות כיפת ברזל|5447715|16 בינואר 2019}}.}} ובפברואר 2019 הודיעה רשמית על הרכישה{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|צבא ארה"ב מודיע רשמית: קונים סוללות כיפת ברזל|5459146|6 בפברואר 2019}}.}}. סוללה ראשונה נמסרה בספטמבר 2020 וסוללה שנייה נמסרה בינואר 2021{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/836253|הכותב=לילך שובל|כותרת=מערכת "כיפת ברזל" שנייה נמסרה לארצות הברית|אתר=ישראל היום|תאריך=3 בינואר 2021|תאריך_וידוא=15 ביולי 2021}}}}. הסוללות הוצבו במהלך 2021 למשך חודשיים ב[[גואם]] אולם לאחר מכן הוחזרו וטרם נפרסו באופן מבצעי מחדש. רכש עתידי של שתי סוללות נוספות בוטל לאחר שישראל סירבה למסור את קוד התוכנה של כיפת ברזל לאמריקנים, וכן לאור קשיים בשילוב המערכת עם מערכות השו"ב הקיימות של הצבא.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.israeldefense.co.il/node/42160|הכותב=דן ארקין|כותרת=ארה"ב ביטלה רכש עתידי של סוללות כיפת ברזל|אתר=ישראל דיפנס|תאריך=15.07.2021}}}}. ביוני 2022 ביצע הצבא האמריקאי ניסוי מוצלח בו לשילוב הסוללה במערכת הקיימות שלו.{{הערה|[https://www.defensenews.com/land/2022/08/02/us-army-completes-second-iron-dome-interceptor-test/ Iron Dome intercepts targets, works with US systems in Army test],{{כ}} defensenews.com, 2 באוגוסט 2022}} [[חיל הנחתים של ארצות הברית]] דיווח ביולי 2022 כי הוא ביצע ניסויים מוצלחים במערכת וביקש לשלב את רכישתה בתקציב שלו ל-2023.{{הערה|[https://www.marinecorpstimes.com/news/your-marine-corps/2022/07/20/marines-to-buy-iron-dome-based-missile-interceptor-after-successful-live-fire-test/ Marines to buy Iron Dome-based missile interceptor after successful live-fire test], {{כ}}marinecorpstimes.com/, {{כ}}20 ביולי 2022}}<br />
<br />
== פעילות מבצעית ==<br />
[[קובץ:Channel2 - Iron dome.webm|ממוזער|250px|סרטון של "כיפת ברזל" בפעולה ([[חדשות 2]])]]<br />
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Iron Dome Battery Deployed Near Ashkelon.jpg|ממוזער|250px|משגר של סוללת כיפת ברזל מבצעית שנפרסה ליד [[אשקלון]] באפריל [[2011]] ורשמה [[יירוט]] ראשון מוצלח ב-[[7 באפריל]] 2011]]<br />
[[קובץ:IronDome245.jpg|ממוזער|250px|שמאל|טילי טמי"ר של כיפת ברזל מיירטים רקטות [[גראד]] שנורו על ישראל במהלך [[מבצע עמוד ענן]]]]<br />
[[קובץ:IronDome246.jpg|250px|ממוזער|שיגור של שני טילי טמי"ר במהלך מבצע עמוד ענן]]<br />
מערכת "כיפת ברזל" נכנסה לפעילות מבצעית (שנקראה רשמית "ניסוי מבצעי") בסוף מרץ [[2011]], אף על פי שהפיכתה למבצעית טרם הושלמה באופן מלא.<br />
<br />
=== טבילת אש מבצעית ===<br />
ב-[[27 במרץ]] [[2011]] הוצבה לראשונה סוללת "בזלת" של היחידה באזור [[באר שבע]]{{הערה|{{אתר חיל האוויר|מיכל ויסברוד|"פריסה ראשונה"|4367-36481|27 במרץ 2011}}}}. ב-[[4 באפריל]] 2011 הוצבה גם סוללת "אידו" בשטח [[אשקלון]]. במערכת הביטחון הודו כי נותרו עוד מספר שבועות עד לבשלות מבצעית, אך עקב ההסלמה באזור הדרום והלחץ הציבורי הוחלט להקדים את לוחות הזמנים ולהציבה כ"ניסוי מבצעי" בתהליך הכשרה. ב-[[31 באוגוסט]] הוצבה סוללה שלישית ליד [[אשדוד]]{{הערה|{{וואלה!||אחרי ירי הרקטות: סוללת כיפת ברזל הוצבה באשדוד|1855959|31 באוגוסט 2011}}}}.<br />
<br />
ב-[[7 באפריל]] [[2011]] הצליחה המערכת ליירט לראשונה [[ארטילריה רקטית|רקטת]] "[[גראד]]" שנורתה מ[[רצועת עזה]] לעבר [[אשקלון]]{{הערה|{{הארץ|יניר יגנה, ברק רביד, אנשיל פפר|יירוט מבצעי ראשון למערכת כיפת ברזל|1.1559213|7 באפריל 2011}}.}}.<br />
מאחר שהמערכת זיהתה את המיקום המדויק של נקודות השיגור, היא איפשרה ל[[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] לתקוף מיד את החוליות המשגרות.<br />
<br />
ב-[[20 באוגוסט]] [[2011]] יירטה המערכת 9 "גראדים" מתוך מטח של 11 רקטות שנורה לעבר [[באר שבע]] ויישובי הדרום. שתי הרקטות הנותרות התפוצצו בעיר (אחת מהן גרמה להרוג אחד){{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל|מתקפת רקטות על באר-שבע: גראד פגע בתיכון|4111552|12 באוגוסט 2011}}}}.<br />
<br />
ב[[הסלמת מרץ 2012]] שוגרו אל האזור שבין [[גדרה]] ל[[באר שבע]] יותר מ-300 [[ארטילריה רקטית|רקטות]] ופצצות מרגמה, כאשר 169 מתוכם נפלו בשטחים פתוחים{{הערה|{{וואלה!|ניר יהב, רמי שני ואמיר בוחבוט|ב-72 שעות: כ-200 שיגורי רקטות ו-23 פלסטינים הרוגים|2516000|12 במרץ 2012}}.}}. באזורים שבהם פעלה מערכת "כיפת ברזל", הצליחה המערכת ליירט 56 מתוך 73 הרקטות שזוהו על ידה כמהוות איום{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|85% הצלחה לכיפת ברזל: "לא מערכת הרמטית"|4201943|12 במרץ 2012}}}}. לאחר תום העימות הוחלט להציב לראשונה סוללת כיפת ברזל בגוש דן{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|צפו: כיפת ברזל הוצבה בגוש דן|4208336|26 במרץ 2012}}}}.<br />
<br />
במשך שנה המערכת ביצעה 93 יירוטים מוצלחים{{הערה|{{דובר צה"ל|יעל ליבנת, אתר צה"ל|שנה ליירוט הראשון של כיפת ברזל: "ההצלחה – בזכות הלוחמים"|1133-15554|5 באפריל 2012}}}}. ב-[[23 ביוני]] [[2012]] רשמה "כיפת ברזל" את ה[[יירוט]] ה-100, כאשר סוללת "בזלת" יירטה רקטת "גראד" מעל [[שדרות]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/bamahane/photos/a.10150193365259348/10151226994644348/|כותרת=פוסט של "במחנה"|תאריך_וידוא=2021-05-12|אתר=פייסבוק}}.}}.<br />
<br />
=== מבצע עמוד ענן ===<br />
ב-[[17 ביולי]] [[2012]] יירטה "כיפת ברזל" לראשונה רקטה שנורתה לעבר [[תל אביב]]{{הערה|{{ynet|גלעד מורג ויואב זיתון|לראשונה: כיפת ברזל יירטה רקטה שנורתה לת"א|4307191|17 בנובמבר 2012}}}}.<br />
<br />
במהלך [[מבצע עמוד ענן]] יירטו סוללות "כיפת ברזל" 428 רקטות ורשמו כ-84% הצלחה{{הערה|יפתח ש. שפיר, [https://i-hls.com/wp-content/uploads/2013/07/לקחים-מהפעלת-כיפת-ברזל.pdf לקחים מהפעלת "כיפת ברזל"], [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]].}}. ב-[[17 בנובמבר]] [[2012]] הוצבה הסוללה החמישית של "כיפת ברזל" ב[[גוש דן]]. באותו יום יורטה על ידי סוללה זו רקטה ששוגרה לתל אביב{{הערה|{{דובר צה"ל|צחי בירן ואלעד הלפרין, אתר צה"ל|שנה ל"עמוד ענן": מג"ד כיפת ברזל על הרגעים עם האצבע על כפתור היירוט|1133-19928|19 בנובמבר 2013}}}}.<br />
<br />
=== יירוטי בכורה בגזרות אחרות ===<br />
ב-[[13 באוגוסט]] [[2013]] יירטה "כיפת ברזל" לראשונה [[שיגורי רקטות מסיני לעבר אילת ועקבה|רקטה ששגורה]] מ[[סיני]] ל[[אילת]]{{הערה|{{דובר צה"ל||לראשונה: כיפת ברזל יירטה רקטה ששוגרה לעבר העיר אילת|1133-19436|13 באוגוסט 2013}}}}.<br />
<br />
ב-[[22 באוגוסט]] [[2013]] יירטה "כיפת ברזל" לראשונה רקטה שנורתה מ[[לבנון]] לעבר [[הגליל המערבי]], אך איפשרה פגיעה בשטח בנוי של שתי רקטות אחרות ממטח זה{{הערה|{{ynet|יואב זיתון ואחיה ראב"ד|לא סיפקה הגנה: נפילה למרות כיפת ברזל|4421152|23 באוגוסט 2013}}}}.<br />
<br />
ב-[[4 ביוני]] [[2014]] הופעלה לראשונה "כיפת ברזל" ב[[רמת הגולן]], שניסתה ללא הצלחה ליירט רקטה שנורתה משטח [[סוריה]]{{הערה|{{mako|גיא ורון, כתב בצפון|כיפת ברזל ניסתה ליירט רקטה שנורתה מסוריה לגולן|d72a9044f886641004|news-military/security|4 ביוני 2014}}}}.<br />
<br />
=== מבצע צוק איתן ===<br />
{{הפניה לערך מורחב|מבצע צוק איתן}}<br />
במהלך [[הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע עמוד ענן#יוני-יולי 2014|הסלמת יוני-יולי 2014]] יירטו סוללות "כיפת ברזל" בדרום הארץ עשרות רקטות שירו הפלסטינים, כולל 12 רקטות שנורו במטח אחד ב-[[7 ביולי]]. בעקבות הירי הכבד פתח צה"ל ב[[מבצע צוק איתן]] ושבע סוללות "כיפת ברזל" נפרשו ברחבי הדרום והמרכז. הסוללות יירטו למעלה ממאה רקטות שירו ה[[פלסטינים]], כולל רקטות ארוכות-טווח מדגמי "[[M-75]]" ו"[[פג'ר 5]]". היירוטים התבצעו מעל [[ירושלים]], [[גוש דן]], [[השפלה]], [[השרון]], [[מועצה אזורית חוף הכרמל|חוף הכרמל]], [[אשדוד]], [[באר שבע]], [[קריית גת]], [[אשקלון]], [[דימונה]], [[שדרות]] ויישובים רבים נוספים{{הערה|שם=רקטה-בגוש-דן-8-ביולי|{{ynet||רקטה שנורתה לתל אביב יורטה מעל ראשל"צ|4539798|8 ביולי 2014}}}}{{הערה|[http://news.walla.co.il/?w=/2689/2763431 ידיעה] ב[[וואלה]], 10 ביולי 2014.}}{{הערה|{{ynet||יירוטים בירושלים, פגיעה ישירה בשער הנגב|4541246|10 ביולי 2014}}}}. במהלך כל המבצע יירטו 9 סוללות "כיפת ברזל" 735 רקטות לטווחים שונים שירו הפלסטינים מ[[רצועת עזה]]{{הערה|[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1AqLhz84lMCcvopizH52MPKb8gsbLEuBF7U2rk51tFXw/edit?pli=1#gid=0 סטטיסטיקות צוק איתן], עודכן ב-24 ביולי 2014.}}. לפי נתוני [[מנהלת חומה|מנהלת "חומה"]] עמד שיעור ההצלחה של המערכת בצוק איתן על 89.6% (נתון הכולל 65 יירוטים ידניים שהופעלו בניגוד לתכנות היירוט האוטומטי של המערכת){{הערה|{{הארץ|[[גילי כהן (עיתונאית)|גילי כהן]]|שיפורים מוכנסים בטיל "חץ", לאחר שהתבררו הסיבות לכשלון ניסוי היירוט האחרון|1.2573835|24 בפברואר 2015|מנויים=לא}}.}}.<br />
<br />
=== כיפת ברזל המשודרגת ===<br />
ב-2016 שודרגה "כיפת ברזל" ונוספה לה היכולת ליירט [[מרגמה|פצצות מרגמה]].<br />
<br />
ב-[[17 בספטמבר]] [[2016]] רשמה מערכת "כיפת ברזל" יירוט ראשון בגזרת [[רמת הגולן]] כאשר יירטה שתי [[מרגמה|פצצות מרגמה]] שנורו מ[[סוריה]]{{הערה|{{ynet|יואב זיתון ואחיה ראב"ד|יירוט ראשון לכיפת ברזל ברמת הגולן עקב ירי מסוריה|4855800|17 בספטמבר 2016}},{{ש}}{{ynet|יואב זיתון ואחיה ראב"ד|כיפת ברזל הופעלה פעמיים וסיכלה ירי אל רמת הגולן|4855800|17 בספטמבר 2016}}.}}{{הערה|{{הארץ|[[גילי כהן (עיתונאית)|גילי כהן]]|כיפת ברזל יירטה שתי פצצות מרגמה ברמת הגולן|1.3070349|17 בספטמבר 2016|מנויים=לא}}.}}. ב-[[10 במאי]] [[2018]] יירטה "כיפת ברזל" 4 [[רקטה|רקטות]] "[[פג'ר (רקטה)|פג'ר]]" ששוגרו מסוריה אל עבר רמת הגולן על ידי [[משמרות המהפכה האסלאמית]] של [[איראן]].<br />
<br />
בבוקר [[29 במאי]] [[2018]] ירה [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] מטח של 25 [[מרגמה|פצצות מרגמה]] אל עבר יישובי [[עוטף עזה]]{{הערה|{{וואלה!|יניר יגנה ואמיר בוחבוט|25 פצצות מרגמה נורו מעזה לישראל; נפילה בחצר גן ילדים ריק|3161634|29 במאי 2018}}.}} והירי נמשך לכל אורך היום. הירי כלל פצצות מרגמה קצרות-טווח ו[[רקטות ארטילריות]] [[איראן|איראניות]] בעלות טווח קצר ובינוני. "כיפת ברזל" יירטה לפחות 25 פצמ"רים ורקטות. זוהי הפעם הראשונה בה "כיפת ברזל" מיירטת פצצות מרגמה מ[[רצועת עזה]]{{הערה|{{ynet|[[רון בן ישי]]|בצל ההסלמה: כיפת ברזל מיירטת גם פצמ"רים|5273630|29 במאי 2018}}.}}. הירי תלול המסלול נמשך עד לבוקר שלמחרת וגם במהלכו ביצעה "כיפת ברזל" מספר רב של יירוטים מוצלחים, בהם פצמ"רים רבים ורקטות שנורו על יישובים הצמודים ל[[גדר המערכת סביב רצועת עזה]]{{הערה|{{אתר צה"ל||כך סוכל הירי המורכב מעזה. הצטרפנו למיירטים של "כיפת ברזל"|אתרים/זרוע-האוויר-והחלל/לוחמי-כיפת-ברזל-שיירטו-מדברים-לראשונה|31 במאי 2018}}.}}.<br />
<br />
במהלך [[14 ביולי]] 2018 ירו [[טרור פלסטיני|ארגוני הטרור הפלסטיניים]] כ-210 [[ארטילריה רקטית|רקטות]] ופצצות מרגמה, "כיפת ברזל" יירטה כ-50 רקטות ב-96% הצלחה.<br />
<br />
במהלך [[8 באוגוסט|8]]–[[9 באוגוסט]] 2018 שיגרו [[טרור פלסטיני|ארגוני הטרור הפלסטיניים]] כ-180 רקטות ו[[פצמ"ר]]ים. "כיפת ברזל" יירטה כ-30 רקטות.<br />
<br />
במהלך יומיים של [[ההסלמה בדרום (נובמבר 2018)|הסלמה בנובמבר 2018]] נורו לישראל כ-460 רקטות ופצמ"רים. "כיפת ברזל" ירטה כ-120 רקטות, אך כ-20 רקטות פגעו במבני מגורים, חקלאות וכבישים וגרמו להרוג אחד, לפצועים ולנזק{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|חמאס מאתגר את כיפת ברזל: עשרות רקטות לאזור מצומצם|5399945|13 בנובמבר 2018}}.}}.<br />
<br />
ב-[[20 בינואר]] [[2019]] יירטה "כיפת ברזל" [[טיל קרקע-קרקע]] [[איראן|איראני]] ששיגר [[כוח קודס]] של [[משמרות המהפכה האסלאמית]] לעבר צפון [[רמת הגולן]] ו[[אתר החרמון]]. בכלי התקשורת פורסם כי הטיל ששוגר היה טיל כבד בעל טווח של 250 [[ק"מ]] ו[[רש"ק]] במשקל 200 [[ק"ג]] – שונה מאוד מרקטות "[[גראד]]" – ויירוטו מהווה הישג מבצעי וטכנולוגי למערכת "כיפת ברזל".<br />
<br />
ב-[[19 בנובמבר]] 2019 לפנות בוקר נורו 4 רקטות לעבר אזור החרמון, כולן יורטו על ידי "כיפת ברזל".<br />
<br />
=== העימותים ברצועת עזה 2019 ===<br />
{{הפניה לערך מורחב|העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2019)}}<br />
ב-[[14 במרץ]] [[2019]] שיגרו הפלסטינים מ[[רצועת עזה]] שתי רקטות לעבר [[תל אביב]], "כיפת ברזל" יירטה אחת מהן והשנייה נפלה ב[[שטח פתוח]], הירי הזה הביא לפתיחת הסלמת מרץ-אפריל 2019.<br />
<br />
ב-[[4 במאי]] החמאס החל לירות רקטות ופצצות מרגמה באופן בלתי פוסק לעבר עוטף עזה, חבל לכיש, השפלה, בית שמש, באר שבע וערד, והירי הזה נמשך לכל אורך היום, 240 רקטות יורטו על ידי "כיפת ברזל" ב-86% אחוזי הצלחה, אך אלה שחדרו הרגו 3 אזרחים ו[[טיל נ"ט]] הרג אזרח נוסף, הירי המשיך עד ל-[[6 במאי]] אז הושגה [[הפסקת אש]].<br />
<br />
בליל [[11 ביוני]] נורתה רקטה לעבר שדרות, המערכת ניסתה ללא הצלחה ליירט אותה, והיא פגעה פגיעה ישירה בבית, לא היו נפגעים.<br />
<br />
בערב [[17 באוגוסט]] נורו שתי רקטות לעבר יישובי [[עוטף עזה]], שתיהן יורטו על ידי מערכת "כיפת ברזל".<br />
<br />
ב-[[19 בספטמבר]], המערכת שיגרה, ככל הנראה בשוגג, 4 טילים מיירטים, לא נורו רקטות או פצצות מרגמה באותו מועד.<br />
<br />
ב-[[12 בנובמבר]], כחלק מ"מבצע חגורה שחורה", [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] [[שיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל|שיגר]] כ-450 רקטות לעבר [[עוטף עזה]], [[חבל לכיש]], [[גוש דן]], מודיעין, ערי הדרום ו[[השפלה]], עד בוקר ה-[[14 בנובמבר]] אז הושגה [[הפסקת אש]]. "כיפת ברזל" יירטה כ-167 מהם בשיעור הצלחה של כ-93%{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=מדוע הג'יאהד רצה כ"כ הפסקת אש: מהבדידות במלחמה ועד ההמון הזועם|אתר=רדיו קול חי|תאריך=2019-11-14|כתובת=http://www.93fm.co.il/radio/573073/|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-01-12}}}}. הירי הכבד החל לאחר ש[[צה"ל]] ביצע [[סיכול ממוקד]] ב[[בהאא אבו אל-עטא]], בכיר בג'יהאד האסלאמי שהיווה, על פי טענת דובר צה"ל, [[פצצה מתקתקת]]{{הערה|{{אתר צה"ל|מערכת אתר צה"ל|"תוכנית "חגורה שחורה" השיגה את כלל יעדיה באופן מהיר ומלא"|/אתרים/פיקוד-הדרום/2019/תוכנית-חגורה-שחורה-הגיעה-לסיומה-בהצלחה/|14 בנובמבר 2019}}.}}.<br />
<br />
בערב [[26 בנובמבר]] שוגרו שלוש רקטות לעבר שדרות, "כיפת ברזל" יירטה את כולן כיוון שזיהתה שכולן מהוות איום.<br />
<br />
במהלך [[29 בנובמבר|29]]–[[30 בנובמבר]] שוגרו מספר רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה ו[[מועצה אזורית חוף אשקלון]], חלקן יורטו על ידי "כיפת ברזל".<br />
<br />
בערב [[25 בדצמבר]] בוצע ירי רקטה לעבר אשקלון, במהלך הנאום של ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]], הרקטה שנורתה יורטה על ידי "כיפת ברזל"{{הערה|{{כלכליסט|ynet|נתניהו הורד מהבמה: רקטה יורטה בזמן כנס באשקלון|3776520|25 בדצמבר 2019}}}}.<br />
<br />
=== מבצע שומר החומות ===<br />
{{ערך מורחב|מבצע שומר החומות}}<br />
[[קובץ:Operation Guardian of the Walls, May 2021. XVIII.jpeg|ממוזער|250px|כיפת ברזל משגרת טיל מיירט (טמי"ר) במהלך [[מבצע שומר החומות]], מאי 2021]]<br />
<br />
על פי צה"ל במהלך מבצע שומר החומות יורטו על ידי מערכת כיפת ברזל 661 [[ארטילריה רקטית|רקטות קרקע-קרקע]]. במהלך המבצע ירה החמאס כ-3300 רקטות ששוגרו במטחים של מאות בפרקי זמן קצרים אל [[עוטף עזה]], [[גוש דן]], [[השפלה]] ו[[השרון]]. אף על פי ששיעור היירוטים המוצלחים עמד על למעלה מ-90% מהרקטות שכוונו לשטחים בנויים, רקטות אחדות שלא יורטו פגעו באזורים מיושבים וגרמו להרוגים ופצועים ולנזק לרכוש. על פי ההערכות, לצד הצלת חיי אדם, מנעה המערכת נזקים של בין מאות מיליונים למיליארד שקלים{{הערה|{{mako|עידו סולומון|הפנים מאחורי סוללת כיפת ברזל: "תחושת סיפוק ושליחות מטורפת"|06dedfd788c6971026|news-military/2021_q2|14 במאי 2021}}{{ש}}{{דבר העובדים|ארז רביב|כמה היא עלתה וכמה היא חוסכת: כיפת ברזל במספרים<br />
|307729|21 במאי 2021}}{{ש}}}}.<br />
<br />
ב-[[13 במאי]] או ב-[[14 במאי]] יירטה כיפת ברזל [[אבאביל (כטב"ם)|כלי טיס בלתי מאויש]] של [[חמאס]] שחדר לשטח [[ישראל]] מרצועת עזה. זהו [[הפלות חיל האוויר הישראלי|היירוט המבצעי הראשון מסוג זה]] של המערכת{{הערה|{{ynet|יואב זיתון, [[אליאור לוי]], מתן צורי|צה"ל הפיל כלי טיס בלתי מאוישים שחדרו משטח עזה {{!}} תיעוד|59309390|13 במאי 2021}}.}}. ב-[[15 במאי]] הפילה כיפת ברזל [[כטב"ם]] [[חומר נפץ|נפץ]] נוסף.<br />
<br />
במבצע זה אירעו שתי תקלות מבצעיות לכיפת ברזל:<br />
* המערכת יירטה כטב"ם [[רוכב שמים]] של צה"ל מעל רצועת עזה, לאחר שזיהתה אותו בטעות ככלי טיס עוין<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/item/?itemid=106347|הכותב=רועי שרון ואיתי בלומנטל|כותרת=כיפת ברזל יירטה מזל״ט של צה"ל במהלך מבצע "שומר החומות"|אתר=כאן|תאריך=25 במאי 2021}}</ref>.<br />
* המערכת שיגרה טיל מיירט לעבר [[מטוס קרב]] ישראלי מסוג [[מקדונל דאגלס F-15 איגל|F-15]], לאחר שזיהתה אותו כרקטה. עם איתור התקלה המיירט הושמד באוויר, אך המטוס נפגע מרסיסים והצליח לנחות בשלום{{הערה|{{הארץ|יניב קובוביץ|בזמן "שומר החומות": מיירט של כיפת ברזל שוגר לעבר מטוס קרב בשל טעות זיהוי|1.10000790|14 ביולי 2021|מנויים=לא}}}}.<br />
<br />
=== מבצע עלות השחר ===<br />
{{ערך מורחב|מבצע עלות השחר}}<br />
לפי [[דובר צה"ל]], במהלך המבצע יירטה כיפת ברזל כ-380 רקטות, בשיעור הצלחה של 96%.{{הערה|{{אתר צה"ל||נתוני התקיפות ברצועת עזה. כל העדכונים|אתרי-יחידות/פיקוד-הדרום/כל-הכתבות/2022/תקיפות-עלות-השחר-עזה-דרום-רצועת-חיל-האוויר-מטוס-מסוק-כטמם-כטבם-תותחנים-טנק-שיריון-טיל-נתונים/|6 באוגוסט 2022}}.}}{{הערה|{{מעריב אונליין|טל לב רם|נמשך הירי לעבר יישובי העוטף, לראשונה אזעקה גם בתל אביב{{!}} מבצע "עלות השחר"|news/military/Article-936947|6 באוגוסט 2022}}.}}{{הערה|{{mako|ניר דבורי|כ-96% יירוט לכיפת ברזל: מתחילת המבצע - 350 שיגורים לשטח ישראל|35f83d6b9447281026|news-military/2022_q3|6 באוגוסט 2022}}.}}<br />
===מבצע מגן וחץ===<br />
{{ערך מורחב|מבצע מגן וחץ}}<br />
מערכת כיפת ברזל ירטה 375 רקטות שנורו לעבר ישראל מתוך 393, ב-[[10 במאי]] [[2023]] עם 96 אחוזי הצלחה.<br />
<br />
==הפולמוס סביב פיתוח המערכת==<br />
<br />
[[קובץ:Iron Dome Battery Deployed Near Ashkelon.jpg|ממוזער|250px|משגר כיפת ברזל]]<br />
[[קובץ:IronDome-intercepted-rockets-over-Tel-Aviv-2014-07-24.jpg|ממוזער|250px|שני יירוטים של כיפת ברזל מעל [[תל אביב]] בזמן [[מבצע צוק איתן]].]]<br />
ההחלטה על בחירת מערכת "כיפת ברזל" של "רפאל" כפתרון להגנה מפני רקטות, שהתקבלה בתחילת 2007 על ידי ועדת מומחים של משרד הביטחון שמצאה אותה כיעילה ביותר מבין כל האלטרנטיבות שהוצעו, נתקלה בהתנגדות נמרצת מבכירים בצה"ל, כולל הרמטכ"ל [[דני חלוץ]] שטען שהיא לא מעשית, ו[[מפקד חיל האוויר]] [[עידו נחושתן]] שסבר כי היא תסכן את מטוסי החיל. כמו כן התנגדה למערכת עמותת "מגן לעורף", שהחל משנת 2000 עמלה על פיתוח מערכת ההגנה באמצעות [[לייזר כימי]] "[[נאוטילוס (מערכת נשק)|נאוטילוס]]". על אף ההתנגדות, פעל [[שר הביטחון]], [[עמיר פרץ]], לקידומה של מערכת "כיפת ברזל" והביא אותה לאישור [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], [[אהוד אולמרט]]. האחרון אישר את הבחירה אך הצהיר כי אינו מתכוון למצוא מימון לפרויקט{{הערה|{{נענע10|[[רביב דרוקר]]|הסיפור האמיתי מאחורי כיפת ברזל: "כישלון ידוע מראש"|939161|21 בנובמבר 2012||news}}{{קישור שבור|13.5.2021}}}}.<br />
<br />
בהפעלת המערכת נלקח בחשבון פער העלויות הגבוה - העלות המשוערת של טיל היירוט היא כ־35,000–50,000 דולר{{הערה|שם=specs|{{cite web |title=Israel successfully tests "Iron Dome" rocket & artillery shell defence system |url=http://www.defpro.com/daily/details/277/ |date=27 March 2009 |publisher=defpro.com |accessdate=4 August 2009 |archiveurl=https://www.webcitation.org/664tRinub?url=http://www.defpro.com/daily/details/277/ |archivedate=2012-03-11 |url-status=dead }}}}, ואילו ייצור של רקטת "[[קסאם]]" עולה בין עשרות למאות דולרים{{הערה|[http://www.jewishpolicycenter.org/prr/qassams.php What are Qassam Rockets?] באתר Jewish Policy Center. לפי הכתב [[יוסי יהושוע]] ב[[ידיעות אחרונות]] 11.01.12 עלות טיל היירוט עומדת על 230,000 ש"ח.{{קישור שבור|21 בספטמבר 2017}}}}; וכן הנזק המשוער מפגיעת רקטה באזור מיושב{{הערה|{{ynet|אדם רויטר|כיפת הברזל: יותר מגנה או יותר יקרה?|4054585|10 באפריל 2011}}}}.<br />
על מנת לחסוך בטילי יירוט, מערכת השליטה ובקרה של "כיפת ברזל" אמורה לקבוע מראש אלו רקטות עלולות לפגוע בשטחים מאוכלסים ותיירט רק רקטות המהוות איום{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|הערכות ברפא"ל: מערכת כיפת ברזל תוכל ליירט קסאמים מעזה כבר בקיץ 2010|1.1255119|10 באפריל 2009}}}}.<br />
<br />
עם מבקרי המערכת מעת פיתוחה נמנה הפרשן הצבאי ד"ר [[ראובן פדהצור]], שטען בתחילת הפיתוח ש"כיפת ברזל" אינה יעילה בהתמודדות עם איום ה"קסאם" על יישובי [[עוטף עזה]], בשל זמן המעוף הקצר של הרקטות מאתרי השיגור ברצועת עזה עד ליישובים אלו{{הערה|{{הארץ|ראובן פדהצור|כיפת האשליות|1.1277817|27 באוגוסט 2009}}.}}. למערכות יירוט פוטנציאליות אחרות יוחסה יעילות גבוהה יותר, בהן מערכת "נאוטילוס", שפותחה במשותף על ידי ארצות הברית וישראל משנת 1995 עד 2005, בעלות של 600 מיליון דולר, אז הוחלט שהפרויקט אינו בר מימוש, זאת לאחר שלושה עשורים בהם [[חיל הים האמריקאי]] ניסה לשווא לפתח מערכת יעילה מסוג זה. החברה האמריקאית "[[נורת'רופ גראמן]]" הציעה לפתח אבטיפוס מתקדם יותר של "נאוטילוס", "[[סקייגארד]]", שהיה אמור לעשות שימוש בלייזר כימי ליירוט רקטות, כאשר עלות כל אלומת יירוט היא כ-1,000–2,000 דולר. "נורת'רופ גראמן" טענה שביכולתה לפרוס את המערכת בתוך 18 חודשים, בהשקעה קטנה יחסית של 180 מיליון דולר או 8 מערכות ב-500 מיליון דולר. גורמי ביטחון בישראל דחו את ההצעה, בציינם את תוספת הזמן והעלויות הכרוכות בכך. מערכת נוספת היעילה מאוד לטווחים קצרים היא "[[פלנקס (מערכת נשק)|פלנקס C-RAM]]" שהוכיחה עצמה פעמים רבות בהגנה על כוחות אמריקאים ב[[עיראק]] וב[[אפגניסטן]], חסרונה הוא בטווח הקצר שלה ולכן יכולה להגן רק נקודתית על מבנים או אזורים קטנים בעלי חשיבות כגון בסיסים או תחנות כוח.<br />
<br />
חרף הביקורת, ראשי רשויות וערים בצפון הארץ ודרומה - בהן [[באר שבע]], [[אשקלון]] ו[[קריית שמונה]] - דרשו הצבת סוללות "כיפת ברזל" בעירם כדי לספק הגנה לתושבים. דרישות אלה גברו בעקבות הצלחות המערכת ביירוט רקטות בתחילת אפריל [[2011]]{{כ}}{{הערה|{{nrg|עדי חשמונאי|ראשי רשויות דורשים: כיפת ברזל גם בצפון|231/142|11 באפריל 2011|1|2}}}}.<br />
<br />
==דעות סביב תפקוד המערכת==<br />
[[קובץ:Operation Breaking Dawn IX.jpg|ממוזער|ירוטי כיפת ברזל במהלך [[מבצע עלות השחר]]|250px]]<br />
<br />
בעקבות הצלחותיה הראשונות של המערכת אמר [[שר הביטחון]] [[אהוד ברק]] ש"זהו הישג יוצא דופן של התעשייה הביטחונית הישראלית ושל מערכת ההגנה האווירית", והביע הערכה רבה ל[[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] ולתעשיות הביטחוניות, ובראשן חברת "רפאל", מפתחת המערכת{{הערה|{{וואלה!|יהושע בריינר ופנחס וולף|בצה"ל מבהירים: ההגנה של כיפת ברזל אינה הרמטית|1809654|27 במרץ 2011}}}}.<br />
<br />
בעקבות אחוזי היירוט הגבוהים של "כיפת ברזל" ב[[הסלמת מרץ 2012]], זכתה המערכת לשבחים רבים{{הערה|"[[מעריב]]", 11 במרץ 2012, קונטרס החדשות, עמ' 2-3.}}. אמר מנכ"ל חברת "[[אלתא]]", שפיתחה ומייצרת את ה[[מכ"ם]] של המערכת, כי המערכת הצליחה מעבר למצופה{{הערה|{{דובר צה"ל|דניאלה בוקור ועידן סונסינו, אתר צה"ל|"הצלחתה של 'כיפת ברזל' – גדולה מהמצופה"|1133-15209|11 במרץ 2012}}}}.<br />
<br />
בשנת [[2012]] ניתן [[פרס ביטחון ישראל]] לשמונה ממפתחי המערכת מ[[מפא"ת]] ומ"רפאל"{{הערה|{{דובר צה"ל||מפתחי מערכת כיפת ברזל נבחרו לזוכים בפרס ביטחון ישראל|1133-16378|24 ביוני 2012.}}}}.<br />
<br />
מערכת "כיפת ברזל" זכתה לשבחים רבים בעולם בעקבות הצלחתה הרבה ויעילותה הגבוהה{{הערה|שם=Dillow|{{cite web |url=https://web.archive.org/web/20170810111312/http://www.popsci.com/technology/article/2012-11/fyi-how-israel%E2%80%99s-%E2%80%98iron-dome%E2%80%99-knocks-incoming-missiles-out-sky |title=How Israel’s ‘Iron Dome’ Knocks Almost Every Incoming Missile Out Of The Sky |author=Clay Dillow |date=November 19, 2012 |work=Popular Science |publisher= |accessdate=November 20, 2012}}}}. היועץ לביטחון של ארצות הברית, סטיבן זלוגה, אמר שהצלחתה של מערכת "כיפת ברזל" להשמיד 90 אחוזים מהרקטות שאותם היא מיירטת היא ב"רמה גבוהה ביותר", מעל המצופה בדרך כלל ממערכת הגנה אווירית{{הערה|שם=Johnson|{{cite news |title=How Israel Developed Such A Shockingly Effective Rocket Defense System |author=Robert Johnson |url=http://www.businessinsider.com/how-israel-developed-the-iron-dome-2012-11?op=1#ixzz2Cme6aQn5 |work=Business Insider |date=November 19, 2012 |accessdate=November 20, 2012}}}}. המגזין "סלייט" דיווח שאחוז היעילות של "כיפת ברזל" הוא "חסר תקדים" בהשוואה למערכות הגנה אווירית קודמות דוגמת ה-"[[MIM-104 פטריוט]]"{{הערה|שם=Tory|{{cite news |title=A Missile-Defense System That Actually Works? |author=Sarah Tory |url=http://www.slate.com/articles/news_and_politics/explainer/2012/11/israel_iron_dome_defense_how_has_missile_defense_changed_battle_in_gaza.html |work=Slate |date=November 19, 2012 |accessdate=November 20, 2012}}}}.<br />
<br />
ב-[[20 במרץ]] [[2013]], במהלך [[ביקורי נשיאי ארצות הברית בישראל#ביקור ברק אובמה|ביקורו]] של [[נשיא ארצות הברית]], [[ברק אובמה]], ב[[ישראל]], נפרשׂה סוללת "כיפת ברזל" ב[[נמל התעופה בן-גוריון]] על מנת שיבקר בה ויתרשם מיכולותיה. אובמה חלק שבחים למערכת ולמפעיליה{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|אובמה עשה כבוד ללוחמי כיפת ברזל: "חם ואבהי"|4359124|20 במרץ 2013}}}}. המערכת זכתה לשבחים רבים בעולם בזכות הישגיה ב[[מבצע צוק איתן]]{{הערה|{{ynet|פולינה גרייב|בעולם משבחים: כיפת ברזל פופולרית מחומוס|4541968|12 ביולי 2014}}}}.<br />
<br />
מול דיווחי צה"ל, לפיהם אחוזי ההצלחה של המערכת עומדים על 84%, קמו מומחים אחדים, ובהם פרופ' תאודור פוסטול, שבהתבסס על ניתוח סרטי וידאו ביתיים של היירוטים, טען כי אחוזי היירוט עומדים על 10%-30% לכל היותר, שכן מרבית היירוטים של "כיפת ברזל" אינם חזיתיים, וביירוט שאינו חזיתי אחוזי היירוט נמוכים במידה ניכרת מאשר ביירוט חזיתי{{הערה|{{הארץ|ראובן פדהצור|המומחה נגד משרד הביטחון: המחקר שלי אמין - כיפת ברזל לא יעילה|1.1964285|14 במרץ 2013|מנויים=לא}}{{ש}}{{הארץ|תיאודור פוסטול|לאן באמת נעלמו כל הרקטות|1.1979306|29 במרץ 2013}}{{ש}}{{mako|מערכת פז"ם|מומחים להגנה אווירית: "כיפת ברזל מיירטת 40 אחוז בלבד מטילי האויב"|d2acf55255c8d31006|pzm-magazine|21 במרץ 2013}}}}. מבקר אחר הוא ד"ר [[מרדכי שפר]] הטוען שהמערכת כלל אינה מיירטת טילים וכל הפרסומים על יירוטים הם שקריים{{הערה|שם=[[גלי גינת]]|{{וואלה!|גלי גינת|הבכיר הישראלי שבז לכיפת ברזל: "בלוף, לא יירטה כלום"|2764543|13 ביולי 2014}}}}{{הערה|[[רן אדליסט]], [http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=IELI חתן הפרס לביטחון ישראל מסביר: למה כיפת ברזל היא בלוף?], "[[סופהשבוע]]", 31 במרץ 2013{{קישור שבור|17.3.2020}}}}.<br />
<br />
מומחים אחרים סתרו את טענותיהם{{הערה|[[עוזי רובין]], [http://www.defensenews.com/article/20130331/DEFFEAT05/303310011/Cold-War-Mentality Cold War Mentality - Missile Defense Foes Ignore Iron Dome Success], {{כ}}Defense News, {{כ}} 31 במרץ 2013. {{ש}} יפתח שפיר, [http://www.inss.org.il/index.aspx?id=4538&articleid=2635 How Many Rockets Did Iron Dome Shoot Down?], [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]], 21 במרץ 2013.}}.<br />
<br />
בשנת [[2014]], במהלך [[מבצע צוק איתן]], עמדה המערכת במרכז הסיקור של כל [[אמצעי התקשורת בישראל]] ובעולם, כאשר פעם אחר פעם הובאו שידורים ישירים מהשטח המציגים את מופעי היירוט מול הרקטות. הצלחת היירוטים הביאה לחשש מפני "ביטחון יתר" - התחושה כי המערכת מקנה רמת ביטחון גבוהה, גורמת לציבור להפסיק לחשוש מהרקטות, להימנע מכניסה למרחבים מוגנים, ובכך להסתכן בפגיעה של רסיסי הרקטות המתפוצצות. זאת למרות הודעות חוזרות ונשנות של צה"ל כי המערכת השיגה כ-90% הצלחה ביירוט רקטות ולפיכך אינה מספקת ביטחון מושלם{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|מבצע "צוק איתן": 90% הצלחה לכיפת ברזל עד כה|1.2371666|9 ביולי 2014|מנויים=לא}}}}.<br />
<br />
למרות הדיווחים וההצלחה הנראית לעין, לא פסקו הטענות נגד המערכת. פוסטול ושפר טוענים ל[[קנוניה|קונספירציה]] של הממסד, ולדבריהם המערכת אינה מיירטת רקטות אלא מביימת סרטוני יירוט{{הערה|שם=[[גלי גינת]]|{{וואלה!|גלי גינת|הבכיר הישראלי שבז לכיפת ברזל: "בלוף, לא יירטה כלום"|2764543|13 ביולי 2014}}}}{{הערה|David Talbot, [http://mashable.com/2014/07/11/israel-iron-dome-failure/ Israel's Iron Dome Is a 'Total Failure' at Its Most Important Job, Experts Say], MIT Technology Review, July 12, 2014|כיוון=שמאל}}.<br />
<br />
קבוצה אחרת של מתנגדים מצביעה על חסרונות במערכת "כיפת ברזל", כמו עלות יקרה של אחזקתה, עלות יקרה עבור כל טיל מיירט לעומת עלותם הזניחה של הטילים התוקפים, חוסר אפקטיביות מול מטחים משמעותיים של מאות ואלפי טילים, וחוסר יכולתה לתת מענה לירי בטווח קרוב של 4 ק"מ{{הערה|{{NFC|אורי גנני|מכתב גלוי לחוגגי כיפת ברזל|003-D-94167-00|14 ביולי 2014}}.}}. מרבית הדוברים בקבוצה זו נמנים עם מפתחי או תומכי מערכת "[[נאוטילוס (מערכת נשק)|נאוטילוס]]" - מערכת [[לייזר]] להגנה מפני טילים שהתחרתה ב"כיפת ברזל" ונדחתה על ידי מערכת הביטחון - בהם ד"ר נתן פרבר, ד"ר עודד עמיחי, אל"ם יוסי ארזי, תא"ל (מיל') [[צבי שור (קצין)|צבי שור]] ואחרים, ראשי עמותת "[[מגן לעורף]]" שפועלת למען שילוב מערכות לייזר בהגנה נגד טילים.<br />
<br />
עם זאת, קיימת הסכמה רחבה כי במהלך [[מבצע צוק איתן]] המערכת שימשה כרכיב מרכזי במערך הגנת העורף הישראלי מפני מתקפת רקטות וטילים. פעילותה מנעה פגיעות רבות בנפש וברכוש של אזרחים בכל רחבי מדינת ישראל, ואפשרה למנהיגים לקבל החלטות הנוגעות להפעלת צה"ל בלי שהם נתונים בלחץ ציבורי עקב נפגעים. כמו כן, סביר שעלות הנזק האפשרי גבוהה מעלות הטילים המשוגרים.<br />
<br />
בעקבות מחיר המירטים והסכום הגדול של היירוטים ב[[מבצע שומר החומות|שומר החומות]]<ref>{{Cite news|title=הסנאט בארה"ב אישר מימון למיירטי כיפת ברזל בשווי מיליארד דולר|url=https://www.haaretz.co.il/news/politics/2022-03-11/ty-article/0000017f-ede4-d4cd-af7f-edfc073f0000|work=הארץ|access-date=2022-07-13|language=he}}</ref>, במהלך כהונת [[הממשלה ה-36]] [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[נפתלי בנט|בנט]] קידם רבות את פיתוח של מיירטים מבוססים [[נשק לייזר]] כדוגמת [[מגן אור]].<br />
<br />
==משתמשים==<br />
עד סוף 2020 נמכרו כ-100 יחידות של המכ"ם של כיפת ברזל ברחבי העולם.<br />
<br />
===רכש של מערכת מלאה===<br />
* {{דגל|ישראל||+}} – חלק מ[[מערך ההגנה האווירית]] שמפעיל 10 סוללות + אספקה שוטפת של מיירטים.<br />
* {{דגל|ארצות הברית||+}} – 2 סוללות. סוללה ראשונה בשימוש החל מ-30 בספטמבר 2020{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-military/2020_q4/Article-33c0cdc6d7ed471027.htm|הכותב=ניר דבורי|כותרת=הישג לישראל: מערכת כיפת ברזל נמסרה היום לצבא ארה"ב|אתר=N12|תאריך=30 בספטמבר 2020|תאריך_וידוא=2020-09-30}}}}, סוללה שנייה נמסרה ב-3 בינואר 2021{{הערה|{{ישראל היום|לילך שובל|מערכת "כיפת ברזל" שנייה נמסרה לארצות הברית|article/836253}}}}.<br />
* {{דגל|אזרבייג'ן||+}} – הזמינה מספר סוללות{{הערה|{{וואלה!||אחרי ביקור נתניהו: אזרבייג'ן הודיעה על רכישת מערכת "כיפת ברזל"|3023533|18 בדצמבר 2016}}}}.<br />
* {{דגל|רומניה||+}} – תייצר סוללות כיפת ברזל ברישיון בזכות שיתוף פעולה של חברת [[ROMAERO]] עם [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות]]{{הערה|{{ynet|יואב סטולר, "כלכליסט"|רפאל מוכרת לרומניה את כיפת ברזל ומערכות הגנה במאות מיליוני דולרים|5263117|17 במאי 2018}}.}}<br />
* {{דגל|קפריסין||+}} – משא ומתן מתקדם על רכישת מספר סוללות{{הערה|{{ישראל היום|אורי רודריגז-גרסיא|דיווח ביוון: קפריסין על סף רכישת סוללות כיפת ברזל מישראל|news/world-news/middle-east/article/4840970|3 באוקטובר 2021}}}}.<br />
<br />
===רכש מערכת השו"ב===<br />
* {{דגל|הממלכה המאוחדת||+}} – הזמינה את מערכת השו"ב{{הערה|{{ynet|יניב חלילי, לונדון|בריטניה רכשה את מערכת השליטה של כיפת ברזל|5047282|24 בנובמבר 2017}}}}.<br />
<br />
=== רכש של [[מכ"ם ר"ז|מכ"ם כיפת ברזל]]===<br />
* {{דגל|דרום קוריאה||+}} – הזמינה מכ"ם להגנה אווירית{{הערה|{{TheMarker|אורה קורן|התעשייה האווירית תספק מערכות מכ"מ מתקדמות לדרום קוריאה בהיקף 280 מיליון דולר|1.546473|23 בספטמבר 2009}}}}.<br />
* {{דגל|קנדה||+}} – רכשה בשנת 2015 10 יחידות של מכ"ם כיפת ברזל. הם ייוצרו על ידי הסניף הקנדי של חברת ריינמטאל בשיתוף אלתא{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|תוצרת גרמניה: קנדה תרכוש מערכת כיפת ברזל|713/543|30 ביולי 2015|1|2}}}}.<br />
* {{דגל|הודו||+}} – רכשה מכ"ם כיפת ברזל.<br />
* {{דגל|פינלנד||+}} – רכשה מכ"ם כיפת ברזל (לא נמסר מידע לגבי מספר היחידות){{הערה|{{גלובס|יובל אזולאי|אלתא תמכור לפינלנד מכ"מים רב-משימתיים בעשרות מיליוני דולרים|1001269795|21 בינואר 2019}}}}.<br />
* {{דגל|צ'כיה||+}} – רכשה בסוף 2019 8 יחידות של מכ"ם כיפת ברזל{{הערה|{{כלכליסט|אודי עציון|צ'כיה רוכשת מכ"ם כיפת ברזל ב-400 מיליון שקל|3775227|5 בדצמבר 2019}}}}. המערכות יסופקו במהלך השנים 2021–2023.<br />
* {{דגל|הונגריה||+}} – נחתם בסוף 2020 חוזה לרכש מכ"מים של כיפת ברזל{{הערה|{{כלכליסט|אודי עציון|הונגריה תרכוש מתע"א את מכ"ם כיפת ברזל|3880970|11 בדצמבר 2020}}}}.<br />
*{{דגל|סלובקיה|3=+}} – רכשה ב-2021 כ-17 מערכות מכ"ם של כיפת ברזל{{הערה|{{כלכליסט|אודי עציון|סלובקיה תרכוש מכ"מי כיפת ברזל ב-182 מיליון דולר|3887698|14 בינואר 2021}}}}.<br />
<br />
==ראו גם ==<br />
* [[פג'ר (רקטה)]] – רקטה נפוצה המשמשת את ארגון החמאס לירי על ישראל<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* {{חמי-שולמן|הפרק "בדרך לעוד יירוט מוצלח", עמ' 340–345}}<br />
* [[יעקב כץ (עיתונאי)|יעקב כץ]] ו[[אמיר בוחבוט]], '''קוסמי הנשק: כיצד ישראל הפכה למעצמת-על של חדשנות צבאית''', [[כנרת זמורה-ביתן דביר]], 2017. פרק 5 - טילים: עמ' 140–168.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Iron Dome}}<br />
* {{אתר רשמי|https://he.rafael.co.il/solutions/כיפת-ברזל-מוצר/}}<br />
* [https://he.rafael.co.il/solutions/כיפת-ברזל-מוצר/ כיפת ברזל] באתר [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות]]<br />
* {{ynet|אילנה קוריאל ומיכל מרגלית|כל מה שרציתם לדעת על כיפת ברזל, כמעט|4542257|13 ביולי 2014}}<br />
* {{סרטונים}} [https://web.archive.org/web/20101014112151/http://go.ynet.co.il/InteractiveClass/Projects.aspx?Project=3371&cat=1059 אופן פעולתה של מערכת כיפת ברזל], באתר "הכיתה האינטראקטיבית"<br />
* {{הארץ|עמוס הראל|קוריאה הדרומית מציעה לרכוש מישראל מערכות כיפת ברזל|1.1624394|24 בינואר 2012}}<br />
* {{ynet|יואב זיתון|מ"אַל-קסאם" לכיפת ברזל: בחירת השם והפיתוח|4207167|25 במרץ 2012}}<br />
* {{TheMarker|ענבל אורפז|איך עובדת מערכת כיפת ברזל?|1.1868074|19 בנובמבר 2012}}{{קישור שבור|13.5.2021}}<br />
* {{גלובס|יובל אזולאי|"כיפת ברזל הרבה יותר זולה מהדברים שעליהם היא מגנה"|1000799542|21 בנובמבר 2012}}<br />
* {{ישראל היום|אהרון לפידות|כיפת ברזל: כנגד כל הסיכויים|23807|23 בנובמבר 2012}}<br />
* {{סרטונים}} {{נענע10|[[אלון בן דוד]]|החיים מאחורי כיפות הברזל: "אין שניה רגועה"|1036375|7 בפברואר 2014||news}}{{קישור שבור|17.3.2020}}; במקור, מתוך התוכנית "[[שישי (תוכנית טלוויזיה)|שישי]]"<br />
* {{הידען|הטכניון|מסירות, ציונות וכמה חלקים מ"טויז אר אס" – ריאיון עם הצוות המוביל של "כיפת ברזל", שכל חבריו בוגרי הטכניון, על סוד ההצלחה של הפרויקט|interview-iron-dome-rp0907141|9 ביולי 2014}}<br />
* {{גלובס|יובל אזולאי|כיפת ברזל: 8 עובדות על המלכה האמיתית של "צוק איתן"|1000953639|10 ביולי 2014}}<br />
* [http://www.nytimes.com/2014/07/10/world/middleeast/israel-gaza-missiles-iron-dome.html A Growing Arsenal of Homegrown Rockets Encounters Israel’s Iron Dome], [[הניו יורק טיימס]] {{באנגלית}}<br />
* {{ynet|יואב זיתון|90% הצלחה לכיפת ברזל, 10 פצמ"רים יורטו בעוטף עזה|4558376|13 באוגוסט 2014}}<br />
* [[יוסי מלמן]], [http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=EE&0r9VQ=GELLI המערכת שהייתה יכולה להגן על עוטף עזה - ומשרד הביטחון לא רצה]{{קישור שבור|13.5.2021}} {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20140907032758/http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=EE&0r9VQ=GELLI |date=2014-09-07 }}, באתר מעריב, 6 בספטמבר 2014<br />
* {{אתר צה"ל||כך סוכל הירי המורכב מעזה. הצטרפנו למיירטים של "כיפת ברזל"|אתרים/זרוע-האוויר-והחלל/לוחמי-כיפת-ברזל-שיירטו-מדברים-לראשונה|31 במאי 2018}}<br />
* {{כלכליסט|[[ניצן סדן]]|חומה מעופפת במאה מיליון דולר: 10 דברים שלא ידעתם על כיפת ברזל|3749715|13 בנובמבר 2018}}<br />
* שי שבתאי, [https://besacenter.org/he/perspective-papers-he/כיפת-ברזל-ביטוי-כשל/ ההצטיידות בכיפת ברזל כביטוי לכשל בקבלת ההחלטות הלאומית], מבט מ[[בס"א]] מספר 1,924, 9.2.2021<br />
* {{mako|ניר דבורי|צפו: הושלמה בהצלחה סדרת ניסויים מורכבת במערכת כיפת ברזל|325a0f6bffc5771026|news-military/2021_q1|1 בפברואר 2021}}<br />
* {{ynet|יואב זיתון|לראשונה: כיפת ברזל יירטה מטחי טילים וכלי טיס בלתי מאוישים במקביל {{!}} תיעוד הניסויים|58994880|16 במרץ 2021}}<br />
* {{חדשות 13|[[אור הלר]]|עשור לכיפת ברזל: כך שינתה הטכנולוגיה את חיי הישראלים|item/news/politics/security/ten-years-to-iron-dome-1238308|15 באפריל 2021}}{{קישור שבור|13.5.2021}}<br />
* ירון גרוס, [https://www.mako.co.il/news-science/2021_q2/Article-108c12b467f7971027.htm?utm_source=AndroidNews12&utm_medium=Share המדע שמאחורי כיפת ברזל], באתר [[N12]], מאי 2021<br />
* {{אתר צה"ל|אודם כץ, מערכת אתר צה״ל|כולם יודעים מה הם עשו ב-11 ימים, אבל מה קרה ב-354 האחרים?|אתרים/מערך-ההגנה-האווירית/2021/הגנה-אווירית-מערך-כיפת-ברזל-סיכום-2021-טל-שמיים-חץ-4-יירוטים/|1 בפברואר 2022}}<br />
* '''תהליך הפיתוח וההצטיידות'''<br />
** {{הארץ|יובל אזולאי|פריצת דרך בפיתוח מערכת כיפת ברזל|1.1326770|26 במאי 2008}}<br />
**{{הארץ|עמוס הראל|כיפת ברזל תוצב בשדרות רק במקרה חירום|1.1528830|3 בפברואר 2010}}<br />
** {{וואלה!|יהושע בריינר|"כיפת ברזל תפעל בדרום במהלך 2010"|1542421|23 באוגוסט 2009}}<br />
** {{הארץ|אנשיל פפר|"אופיר שהם, משתלם ליירט רקטה בטיל של 100 אלף ש'?"|1.1170765|11 באפריל 2011}}<br />
** [http://israeldefense.co.il/?CategoryID=411&ArticleID=164 החלה ההקמה של סוללת כיפת ברזל שלישית], IsraelDefense<br />
** {{וואלה!|[[יוסי מלמן]]|לא על הפרץ לבדו: למי יש להודות על "כיפת ברזל"?|2587836|19 בנובמבר 2012}}<br />
** {{TheMarker|מוטי בסוק|מי היה הראשון לזהות? כך נולדה מערכת "כיפת ברזל"|1.1868069|19 בנובמבר 2012}}<br />
** {{גלובס|יובל אזולאי|"אין להשאיר טילים במסדרון": ביקור בקו הייצור הסודי של כיפת ברזל, המערכת עם הקונצנזוס הכי רחב בישראל|1001254150|22 בספטמבר 2018}}<br />
** {{מעריב אונליין|אייל לוי|עשור לכיפת ברזל: מערכת יירוט הטילים ששינתה את חיינו|news/military/Article-830809|3 באפריל 2021}}<br />
** {{יוטיוב|gA_MJYb3zdE|שם=שמיים בצבע אדום {{!}} מערכה שלישית - מתנה משמיים - פרק 3|אורך=01:10:12|ערוץ=כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי}}<br />
* '''ביקורת על המערכת'''<br />
** {{נענע10|[[רביב דרוקר]]|הסיפור האמיתי מאחורי כיפת ברזל: "כישלון ידוע מראש"|939161|21 בנובמבר 2012||news}}{{קישור שבור|13.5.2021}}<br />
** {{הארץ|ראובן פדהצור|כמה רקטות באמת יירטה כיפת ברזל|1.1954176|9 במרץ 2013|מנויים=לא}}<br />
** [http://www.mako.co.il/pzm-magazine/Article-d2acf55255c8d31006.htm&sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=1093150966 מומחים להגנה אווירית: "כיפת ברזל מיירטת 40 אחוז בלבד מטילי האויב"], באתר [[mako]],{{כ}} [[21 במרץ]] [[2013]]<br />
** {{הארץ|תיאודור פוסטול|לאן באמת נעלמו כל הרקטות|1.1979306|29 במרץ 2013}}<br />
** יוסי ארזי וגל פרל, [https://www.inss.org.il/he/wp-content/uploads/sites/2/systemfiles/פרל%20וארזי.pdf שילוב טכנולוגיות להגנת העורף], '''צבא ואסטרטגיה''', כרך 5, גיליון 3, [[דצמבר]] [[2013]].<br />
** ברק ניצן וירון אסא [http://www.safeksavir.co.il/shows/bonus-12/ ספק סביר – תוכנית בונוס #12 – כיפת ברזל] תוכנית [[פודקאסט]] המנתחת את הטענות נגד המערכת<br />
* '''סרטי וידאו'''<br />
** {{וידאו}} {{יוטיוב דובר צה"ל||כיפת ברזל בפעולה, מבצע צוק איתן|m1WSjuidJVw|}}<br />
** {{יוטיוב|U762Tq5USnw|שם=Rafael's Iron Dome and Stunner anti Rockets & Missiles; mPrest C4I. Israel Space Tech 2009|אורך=1:41}}<br />
** {{יוטיוב|6iYCRGzqVok|שם=מטח טילי גראד על באר שבע וכיפת ברזל מיירטת|אורך=1:21}}: צילום יירוט של מספר טילי גראד בו זמנית מעל באר שבע, ב-[[20 באוגוסט]] [[2011]]. במתקפה נהרג אחד מתושבי העיר וכמה נפצעו, [[יוטיוב]]<br />
** {{יוטיוב|NRryuEt4GgQ|שם= כיפת ברזל - ביצועיה במבצע צוק איתן, עוזי רובין}}<br />
** {{יוטיוב|Wz_gkX-bkmE|שם=WATCH: Additional Leap Forward in the Development of the IRON DOME|אורך=1:36}}<br />
** {{יוטיוב|UiHQfJwaOdA|שם=The Iron Dome: A Decade of Defending Israel's Skies|אורך=1:36}}<br />
** {{יוטיוב|aY5B2W466cA|שם=90% הצלחה: השגרה של לוחמי כיפת ברזל בשומר החומות|אורך=4:23|ערוץ=חדשות [[כאן 11]]}}<br />
** {{יוטיוב|uWcZmBHBDn4|שם=יירוטים ראשונים של "כיפת מגן" ימית מספינת סער 6|אורך=2:13|ערוץ=אתר צה"ל}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{הגנה מפני טילים בישראל}}<br />
{{אמצעי לחימה מתוצרת רפאל - מערכות לחימה מתקדמות}}<br />
[[קטגוריה:אלתא]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: מערכות הגנה נגד טילים]]<br />
[[קטגוריה:טילי קרקע-אוויר ישראליים]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: המצאות]]<br />
[[קטגוריה:מערכות הגנה אווירית ישראליות]]<br />
[[קטגוריה:רפאל: טילים]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=כיפת ברזל|גרסה=36277944|פריט=Q81231}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%94&diff=2179250תאוריית הפרסה2022-12-07T19:23:47Z<p>אלחנן הלוי: הוספת תבנית קצרמר</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Political_spectrum_horseshoe_model.svg|ממוזער|250x250 פיקסלים|תומכי התאוריה טוענים [[שמאל רדיקלי בישראל|שהשמאל הקיצוני]] [[ימין רדיקלי בישראל|והימין הקיצוני]] קרובים אחד לשני יותר [[מרכז פוליטי בישראל|מלמרכז הפוליטי]]]]<br />
ב[[מדע המדינה|מדעי המדינה]], '''תאוריית פרסת הסוס''' (ב[[אנגלית]]: '''Horseshoe theory''') טוענת כי בניגוד לתפיסה המקובלת, שלפיה [[שמאל רדיקלי|השמאל הקיצוני]] והימין הקיצוני מאד רחוקים בספקטרום הפוליטי, הם למעשה דומים אחד לשני בדומה לאופן שבו קצות פרסת סוס קרובות זו לזו. התאוריה מיוחסת לסופר הצרפתי ז'אן-פייר פיי.{{הערה|{{cite news <br />
| url = http://www.ufppc.org/content/view/1751/2/<br />
| title = United States-Israel: A friendship that needs to be demystified<br />
| last = Encel<br />
| first = Frédéric<br />
| date = 2004-11-13<br />
| work = [[Le Figaro]]<br />
| location = Paris<br />
| quote = Jean-Pierre Faye's famous horseshoe theory (according to which extremes meet) finds verification here more than in other places, and the two states of delirium often mingle and meet, unfortunately spreading beyond these extremist circles. But contrary to the legend deliberately maintained and/or the commonplace believed in good faith, Israel and the United States have not always been allies; on several occasions their relations have even been strained.<br />
| authorlink = <br />
| author2 = Thual, François<br />
| archiveurl = https://web.archive.org/web/20070930160218/http://www.ufppc.org/content/view/1751/2/<br />
| archivedate = 2007-09-30<br />
| accessdate = 2009-02-13<br />
}}}}<br />
<br />
תאוריית פרסת הסוס מתחרה עם המוסכמה של מערכת [[שמאל וימין בפוליטיקה|השמאל והימין הפוליטיקה]] וכן הרצף הפוליטי המוכר. חסידי התאוריה מצביעים לכאורה שיש קווי דמיון רבים בין השמאל הקיצוני לבין הימין הקיצוני.<br />
מבקרי התאוריה טוענים כי רבים משתמשים בביטוי תאוריית פרסת הסוס ככשל לוגי בטיעונים ([[כשל לוגי|טיעון מן הבורות]]) ואומרים שלהיות [[מרכז פוליטי בישראל|מרכז פוליטי]] היא הדרך היחידה קדימה ולא באמת מודים שהמרכז הפוליטי משתנה כל הזמן ([[חלון אוברטון]]).{{מקור}}<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[חוק בלייר]]<br />
* [[Comparison of Nazism and Stalinism|השוואה בין הנאציזם לבין הסטליניזם]]<br />
* [[שמאל וימין בפוליטיקה]]<br />
* [[תרשים נולאן]]<br />
* [[הספקטרום הפוליטי]]<br />
* [[אד טמפרנטיאם]]<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}<br />
{{קצרמר|פוליטיקה}}<br />
<br />
[[קטגוריה:פוליטיקה]]<br />
[[קטגוריה:מדעי החברה]]<br />
[[קטגוריה:מדע המדינה]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=תאוריית פרסת הסוס|גרסה=25400645|דרגה=עבר סינון}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A6%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%92%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%99&diff=2177359צב אליגטור מצוי2022-12-06T12:06:20Z<p>אלחנן הלוי: /* קישורים חיצוניים */ הרחבה</p>
<hr />
<div>{{מיון<br />
|שם=צב אליגטור מצוי<br />
|תמונה=[[קובץ:Alligator snapping turtle - Geierschildkröte - Alligatorschildkröte - Macrochelys temminckii 01.jpg|240px]]<br />
|ממלכה=[[בעלי חיים]]<br />
|מערכה=[[מיתרניים]]<br />
|מחלקה=[[זוחלים]]<br />
|סדרה=[[צבים]]<br />
|משפחה=[[צבים נשכניים]]<br />
|סוג=[[צב אליגטור]]<br />
|מין=צב אליגטור מצוי<br />
|שם מדעי=Macrochelys temminckii<br />
}}<br />
'''צב אליגטור מצוי''' ([[שם מדעי]]: ''Macrochelys temminckii'') הוא [[מין (טקסונומיה)|מין]] של [[צבים|צב]] ממשפחת [[צבים נשכניים|הצבים הנשכניים]], ואחד מצבי המים המתוקים הכבדים ביותר בעולם. שמו של צב האליגטור ניתן לו בשל לסתותיו החזקות, צווארו דמוי הקפיץ ושלושת הרכסים האופייניים שעל גב שריונו, המעניקים לו מראה דומה לגב של [[אליגטור]].<br />
<br />
==טקסונומיה==<br />
צב האליגטור ו[[צב נשכן מצוי|הצב הנשכן המצוי]] משתייכים למעשה לשני [[סוג (טקסונומיה)|סוגים]] נפרדים, צב האליגטור משתייך לסוג Macrochelys בעוד שהצב הנשכן המצוי משתייך לסוג Chelydra. בעבר הסברה השלטת הייתה כי הסוג Macrochelys כולל מין יחיד, אולם בעקבות מחקר נתגלה כי מדובר למעשה בשלושה מינים נפרדים: ''Macrochelys temminckii'', ''Macrochelys suwanniensis'' ו- ''Macrochelys apalachicolae''.<br />
<br />
==מורפולוגיה==<br />
[[קובץ:Alligator Snapping Turtle.jpg|245px|ממוזער|לצב האליגטור לשון דמוית תולעת המשמשת לפיתוי טרף]]<br />
[[קובץ:Alligator Snapping Turtle (5687008503).jpg|245px|ממוזער|ראשו של הצב]]<br />
צב האליגטור מאופיין בשריון עבה שעל חלקו הגבי שלושה רכסים של קשקשים גדולים המבדילים אותו מהצב הנשכן המצוי, שלו שריון חלק יותר. ראשו של הצב גדול וכבד ועיניו מוקפות "ריסים" בשרניים בצורת כוכב ותבניות מעגליות צהובות שמטרתן לשבור את קווי המתאר של העיניים ולשמור על הצב מוסווה. חלקו הפנימי של הפה מוסווה ועל קצה הלשון ישנו גידול דמוי תולעת המשמש את הצב לפיתוי טרף. צבעו של הצב [[אפור]], [[חום (צבע)|חום]], [[שחור]] או [[ירוק]] זית וגופו בדרך כלל מכוסה [[אצות]].<br />
<br />
צב האליגטור מגיע לבגרות במשקל 8 [[ק"ג]] ובאורך של כ-33 [[ס"מ]], אך ממשיך לגדול במשך כל חייו. פרט יחיד יכול להגיע לאורך שריון של 35–80.8 [[ס"מ]] ולמשקל של 8.4–80 [[ק"ג]]. הזכרים בדרך כלל גדולים מהנקבות ופרטים השוקלים מעל 45 ק"ג הם בדרך כלל זכרים מבוגרים מאוד. משקלו של צב האליגטור הגדול ביותר שנמדד שנוי במחלוקת. לפי עדות שלא אומתה, ב-[[1937]] נמצא ב[[קנזס]] צב אליגטור במשקל 183 ק"ג. בנוסף, צב בן 16 שנים במשקל 113 ק"ג נשלח מ[[אקווריום]] ב[[שיקגו]] לאקווריום ב[[טנסי]] ב-[[1999]] כחלק מתוכנית ריבוי ומת שם. פרט נוסף במשקל 107 ק"ג חי בגן החיות ברוקפילד בפרברי [[שיקגו]].<br />
<br />
בניגוד לטענות לפיהן לצב האליגטור אחת הנשיכות החזקות בעולם החי, [[עוצמת נשיכה|עוצמת נשיכתו]] נמדדה בכ- <math>158\pm18</math> [[קילוגרם-כוח|ק"ג-כוח]]. עוצמה זו חלשה אפילו מעוצמת הנשיכה של מספר מיני צבים אחרים, ושווה בערך לעוצמת הנשיכה של האדם בהשוואה למשקל הגוף. עם זאת, תועדו מקרים בהם נשיכה של צב אליגטור קטעה אצבעות של בני אדם. מעולם לא תועד מקרה של מוות כתוצאה מצב אליגטור.<br />
<br />
==תפוצה==<br />
צב האליגטור מצוי בעיקר בגופי מים בדרום-מזרח [[ארצות הברית]]. תפוצתו נפרשת מצפון-מערב [[פלורידה]] מערבה עד מזרח [[טקסס]] וצפונה עד צפון-מזרח [[קנזס]], [[מיזורי]], דרום-מזרח [[איווה]], מערב [[אילינוי]], דרום [[אינדיאנה]], מערב [[קנטאקי]] ומערב [[טנסי]]. צבי האליגטור מצויים ב[[נהר מיזורי]] צפונה לפחות עד סכר "גאבינס פוינט", הסכר הדרומי ביותר על נהר מיזורי בינקטון, [[דקוטה הדרומית]]. פרטים הנודדים לעומק היבשה יהיו בדרך כלל נקבות מקננות.<br />
<br />
==תזונה==<br />
צבי האליגטור הם [[טורפים (ביולוגיה)|טורפים]] אופורטוניסטים הניזונים מטרף שהם לוכדים וגם מ[[פגר]]ים. תזונתם הטבעית כוללת בעיקר [[דגים]], פגרים של דגים (המושלכים חזרה למים על ידי דייגים) ושל חיות אחרות, [[רכיכות]] ו[[דו-חיים]], אך הם עשויים לאכול גם [[נחשים]], [[חסילונים]], [[תולעים]], [[עופות מים]], צמחי מים ו[[צבים]] אחרים. לעיתים הם עשויים לטרוף גם מכרסמים שוכני מים כמו [[נוטרייה|נוטריות]], [[אונדטרה|אונדטרות]] ואף ללכוד יונקים קטנים עד בינוניים כמו [[סנאיים|סנאים]], [[אופוסום|אופוסומים]], [[דביבון|דביבונים]] ו[[ארמדיל]]ים שמנסים לשחות לגדה.<br />
<br />
צבי האליגטור בדרך כלל צדים בלילה ובמהלך היום מעדיפים לארוב לטרף במים העכורים. הצב שוכב חסר תנועה על הקרקעית כשפיו פעור והלשון דמוית התולעת מחקה תנועות של [[תולעת]] וכך מושכת טרף אל פי הצב. כאשר הטרף מתקרב מספיק הצב סוגר את פיו במהירות ובעוצמה ולוכד אותו. צבי אליגטור צעירים תופסים [[דגים]] קטנים בשיטה זו, אך צבים בוגרים זקוקים לכמויות מזון גדולות יותר ונדרשים לחפש מזון באופן פעיל יותר. צבי אליגטור בוגרים תועדו הורגים וטורפים [[אליגטור אמריקאי|אליגטורים אמריקאיים]] צעירים, אולם אלו אינם מהווים מקור מזון שגרתי עבור הצבים.<br />
<br />
בשבייה, צבי האליגטור יאכלו כמעט כל סוג של [[בשר]] שיסופק להם, כגון [[בשר עוף]], [[בשר בקר]] או [[בשר חזיר]], אך יסרבו לאכול בעת חשיפה לטמפרטורות קיצוניות.<br />
<br />
==מחזור חיים ורבייה==<br />
צב האליגטור מגיע לבגרות בגיל 12 שנים בערך. ההפריה וההטלה מתרחשות אחת לשנה, בתחילת האביב באזור התפוצה הדרומי של הצב ומאוחר יותר באביב באזור התפוצה הצפוני. הנקבה בונה קן ולאחר כחודשיים מטילה בו 10–50 [[ביצה|ביצים]]. מינם של הצאצאים נקבע לפי הטמפרטורה בה מודגרות הביצים. הקן בדרך כלל נחפר לפחות 45 מטרים מגדת המים על מנת למנוע את הצפתו. משך ההדגרה נע בין 100 ל-140 ימים והצאצאים בוקעים בתחילת הסתיו.<br />
<br />
בשבייה, צבי האליגטור חיים בין 20 ל-70 שנים, אולם הערכות לגבי תוחלת חייהם בטבע נעות בין 80–120 שנים ואף יותר.<br />
<br />
==בטיפול האדם==<br />
[[קובץ:Alligator Snapping Turtle2.jpg|245px|ממוזער|אחיזה נכונה של צב אליגטור גדול]]<br />
צבי אליגטור נרכשים לעיתים במסגרת הסחר בחיות אקזוטיות ומגודלים כ[[חיות מחמד]]. בשל גודלם וצרכיהם המיוחדים, הם מתאימים לגידול על ידי מגדלי צבי מים מנוסים בלבד.<br />
הצבים מעדיפים לאכול דגים חיים אותם הם תופסים בשיטתם האופיינית, אך מוכנים לאכול גם בשר מסוגים שונים או ירקות עלים. האכלת הצבים באופן ידני מסוכנת. בנוסף, ידוע כי טמפרטורות קיצוניות פוגעות בתיאבון של הצבים עד כדי סירובם לאכול עד אשר תוחזר הטמפרטורה לטווח המתאים להם.{{ש}}<br />
בשל גודלם, החזקת פרטים בוגרים בעייתית. ניתן לאחוז צבים קטנים בצדי השריון בביטחון יחסי, אך פרטים גדולים יש לאחוז בשתי ידיים, כאשר יד אחת אוחזת בשריון באזור שמעל הראש, והיד השנייה אוחזת בשריון באזור שמעל הזנב. נשיכתם של צבי האליגטור עלולה לקטוע אצבעות, ידיים (תלוי כמה הצב גדול וכמה הנשיכה חזקה), ולגרום לפציעות אחרות, לכן במדינות מסוימות בארצות הברית שבהן צבי האליגטור אינם חיים באופן טבעי (כגון [[קליפורניה]]) החזקתם כחיות מחמד אסורה.<br />
<br />
==מין פולש==<br />
מספר צבי אליגטור שוחררו או ברחו למקורות מים ב[[צ'כיה]] וב[[גרמניה]]. ב[[בוואריה]] צב אליגטור פצע ילד אך לא נתפס. בשתי המדינות ישנם חוקים האוסרים על החזקת צבי אליגטור ללא היתר, ושתיהן חברות ב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]] שבו ישנם חוקים נגד [[מין פולש|מינים פולשים]].<br />
<br />
==מצב שימור==<br />
בשל לכידה של הצבים לצורכי מסחר במסגרת הסחר בחיות אקזוטיות, ציד לבשר והרס בתי הגידול הטבעיים שלהם, מדינות מסוימות הטילו איסורים על לכידת צבי האליגטור בטבע. ה-[[IUCN]] הגדיר את המין כמין בסכנה והחל מה- 14 ביוני 2006 המין זכה להגנה בינלאומית כאשר נכלל ב[[אמנת וושינגטון (חיות מוגנות)|אמנת וושינגטון]], אשר מטילה הגבלות על הוצאת צבי האליגטור מארצות הברית ועל סחר בינלאומי בהם. כיום, צב האליגטור נמצא בסכנה במספר מדינות בארצות הברית, ביניהן קנטאקי, אינדיאנה, אילינוי ומיזורי, בהן הוא מוגן על פי חוק. בקנזס המין מוגדר כ"זקוק לשימור".<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{מידע טקסונומי}}<br />
*[https://www.kore.co.il/viewArticle/119407 צב אליגטור טורף - קליפ וידאו באתר כל רגע]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{צבים נשכניים}}<br />
[[קטגוריה:צבים נשכניים]]<br />
[[קטגוריה:מגה-פאונה של אמריקה הצפונית]]<br />
[[קטגוריה:טורפי-על]]<br />
[[קטגוריה:ארצות הברית: זוחלים]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=צב אליגטור מצוי|גרסה=23893551}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%AA%D7%A8%D7%99_%D7%93%D7%A3&diff=2164089טיוטה:תרי דף2022-11-22T08:12:07Z<p>אלחנן הלוי: /* פתיח */ הסרת תבנית</p>
<hr />
<div>'''תְּרֵי דַף''' ('תרי' ב[[ארמית]]: שְׁנֵי) הוא כינויה של תכנית ללימוד [[גמרא]] בקצב קבוע בדומה לתכנית [[הדף היומי]], בהספק של שני דפים ליום.<br />
<br />
==הרעיון==<br />
לימוד 'תרי דף' הינו רעיון קדום מיסודם של גדולי ה[[אחרונים]], אשר החל להבשיל לכלל יוזמה מוכרת לקראת [[סיום הש"ס]] בשנת ה' [[תש"פ]].<br />
<br />
לקראת סיום המחזור ה-13 של לימוד [[הדף היומי]], יצא יוזם ומייסד התוכנית, הרב עמרם יואל סואטס, בקריאה לאמץ את הרעיון ולהתחיל [[מסכת ברכות]] בהספק של שני דפי גמרא ליום. תאריך היעד לפתיחת התוכנית נקבע ליום ח' בטבת תש"פ, במקביל לפתיחת המחזור ה-14 של לימוד הדף היומי. יחד עם הרב יצחק חסין - הקימו את הארגון והחלו בהפצת מיזם "תרי דף" בארץ ובעולם. מטרת הארגון הינה להגדיל תורה ולהאדירה, ולקיים את דברי רבותינו האחרונים שהגדילו בחשיבות של לימוד שני דפי גמרא ביום, ביניהם [[הגר"א]], ה[[נועם אלימלך]], [[הסטייפלר]], המשגיח [[הרב וולבה]], [[רבי מיכל יהודה ליפקוביץ]] ועוד.<br />
<br />
סמוך לפרסום המיזם, נכנסו ראשי הארגון למעונותיהם של גדולי ישראל, והביאו את התוכנית לעיני רבי חיים קנייבסקי, ולעיני רבי שלום כהן, וקיבלו את ברכתם ועידודם.<br />
<br />
נכון לאמצע חודש טבת תש"פ נרשמה היענות גבוהה לתוכנית, בארץ ובעולם. למעלה מ-130 שיעורים הוקמו ברחבי הארץ, ומספר הלומדים נאמד בכמה אלפים{{מקור}}.<br />
במקביל, עמלו בארגון על הוצאת חוברת המאגדת בתוכה את כל פרטי התוכנית, וכוללת לוח לימוד מפורט למשך 3 וחצי שנים. <br />
<br />
כמו כן נוספה במערכת [[ישיבה על קברו (ארגון)|ישיבה על קברו]] תכנית מקבילה ללימוד ההספק לעילוי נשמת [[רבי אהרן יהודה ליב שטינמן]], וכן מבחנים יומיים על הנלמד.<br />
<br />
פעילות הארגון מתמקדת בביסוס וקיבוע של תוכנית 'תרי דף' בקרב בני התורה, ומשתדלים לסייע לכל מי שחפץ להשתתף בתוכנית, בלימוד, במסירת שיעורים ובארגון קבוצות ללימוד בארץ ובעולם. כמו כן בכל יום נמסרים עשרות שיעורים על סדר הלימוד בקו הטלפון (4579*).<br />
<br />
==מקורות לתוכנית מגדולי ישראל==<br />
'''ה'נועם אלימלך''''<br />
<br />
[[רבי אלימלך מליז'נסק]]{{הערה|הובא בספר 'ציונים יקרים' עמוד ל"א}} אמר ש"ללמוד תורה כל יום שני דפי גמרא זה אצל הקב"ה יותר חשוב ויותר משפיע מלהתענות יום שלם".<br />
<br />
'''הגאון מוילנא'''<br />
<br />
[[הגאון מוילנא]]{{הערה|'מעשה רב' עמוד ט"ו}} קבע שסדר הלימוד היומי בש"ס הוא "ללמוד כל יום שני דפי גמרא עם פירוש רש"י..."<br />
<br />
'''ה'שפע חיים' מצאנז'''<br />
<br />
[[רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]]{{הערה|סליחות תשט"ז דרוש ח'}} דרש ש"אם כל אחד לומד בכל יום שני דפים גמרא ותוס' או גמרא ורש"י אזי כל המצב היה אחרת והיו נמנעים המון צרות וקליפות שבעולם" והוסיף לבקש "אני חוזר ומבקש מכל אשר ישנו פה שיקבל על עצמו כן באמת ובלב שלם... והבא ליטהר מסייעין אותו".<br />
<br />
'''הסטייפלר'''<br />
<br />
[[הסטייפלר]] באחד ממכתביו{{הערה|קריינא דאיגרתא ח"א מכתב כ"ג}} כתב מהו השיעור של לימוד בקיאות ליום, וזו לשון קודשו "לימוד גמרא בקיאות ביום הוא לערך שני דפים בכל יום".<br />
<br />
'''רבי מיכל יהודה לפקוביץ'''<br />
<br />
[[רבי מיכל יהודה לפקוביץ]] סיפר{{הערה|כפי שהביא בספר 'דרכי החיים' ח"א עמוד רע"א}} שבהיותו אברך צעיר היה נוהג ללמוד כל יום שני דפי גמרא ובמשך חורף אחד הספיק לסיים את המסכתות ברכות שבת עירובין ופסחים... והעיד "היה לי הדבר לסיפוק גדול!"<br />
<br />
'''רבי שלמה וולבה'''<br />
<br />
המשגיח [[רבי שלמה וולבה]] בספרו 'עלי שור'{{הערה|חלק א' עמוד ע"ג}} כותב "מה נפלא לשמוע לעצת גדולי הדור ללמוד שני דפי גמרא בכל יום. בשיטה זו יכולים לקבל ידיעה הגונה בש"ס במשך שלוש שנים בלבד", וסיים דבריו בקול קורא "מי זה לא ירצה לדעת ש"ס?!".<br />
<br />
'''הרב חיים קנייסקי'''<br />
<br />
ישנה עדות נאמנה על [[הרב חיים קנייבסקי]]{{הערה|הובא בספר 'אורחות רבינו' ח"ד עמוד קנ"ו}} שסיים עם כל בניו ש"ס, עם אחד עד גיל 16 ועם השני עד גיל 15 ועם השלישי עד הבר מצווה, כל אחד בנפרד, באופן שלמדו שני דפים ליום.<br />
<br />
==פרטי התכנית==<br />
המחזור הראשון של לימוד תרי דף החל בתאריך ח' טבת תש"פ, והוא עתיד להמשך 1136 יום. התאריך המיועד לסיום הוא בכ' [[אלול|תשרי]] [[תשפ"ג|תשפ"ד]].<br />
בתאריך זה עתיד לימוד הדף היומי המקובל להגיע ל[[מסכת קידושין]] דף כ'.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[הדף היומי]]<br />
*[[סיום הש"ס]]<br />
*[[רמב"ם היומי]]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול]]<br />
[[קטגוריה:דרכי לימוד התלמוד]]<br />
[[קטגוריה:לימוד תורה מחזורי]]<br />
[[קטגוריה:הדף היומי]]</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%93%D7%92_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%98_%D7%A2%D7%A0%D7%A7&diff=2082160דג משוט ענק2022-07-17T21:26:53Z<p>אלחנן הלוי: /* קישורים חיצוניים */ הרחבה</p>
<hr />
<div>{{מיון<br />
|תמונה=[[קובץ:Regalecus glesne Mexico.jpg|230px]]<br />
|ממלכה=[[בעלי חיים]]<br />
|מערכה=[[מיתרניים]]<br />
|מחלקה=[[מקריני סנפיר]]<br />
|סדרה=[[למפיריים]]<br />
|משפחה=[[דגי משוט]]<br />
|סוג=Regalecus<br />
|מין=דג משוט ענק<br />
|שם מדעי=Stylephorus chordatus<br />
}}<br />
'''דג משוט ענק''' ([[שם מדעי]]: '''Stylephorus chordatus'''), המכונה גם '''דג משוט פסיפי''' ו'''[[הרינג]] מלכותי''' - אף שאיננו קרוב של ה[[סרדינים]], הוא [[מין (טקסונומיה)|מין]] של [[דג]] ענקי מסדרת ה[[למפיריים]] החי ב[[אוקיינוס]] הפתוח.<br />
<br />
מין זה הוא הארוך שב[[דגי גרם|דגי הגרם]] אך כמה [[כרישים]] ארוכים ממנו. אורכו של דג זה הוא בדרך כלל כשלושה [[מטר]]ים, אך הוא יכול להגיע עד {{יחידות|11|מטר|רגל|קישור=כן}} ולפי דיווחים לא מאומתים, אף עד 17 מטר. משקלו הממוצע הוא {{יחידות|270|ק"ג|ליברה|קישור=כן}}. דג זה בעל ראש כהה, סנפיר גב מוארך וגבוה מאד המזכיר ציצה בצבע ורוד, הסנפיר נמשך בצורת רעמה לכל אורך הגוף עד הזנב. סנפירי החזה קטנים ביותר אך כוללים שני זיזים ארוכים ורודים הנמתחים מלמטה. הזנב קטן וצר. צבע הגוף אפור-כחול ומנומר.<br />
<br />
דג המשוט חי באוקיינוסים הפתוחים ועשוי לצלול לעומק רב מ-{{יחידות|1,000|מטר|רגל|קישור=כן}}. דג המשוט מצוי בעיקר באזורים הטרופיים אך גם באקלים ממוזג. לעיתים נדירות ישחה לעבר החוף. הוא ניזון בעיקר מ[[פלנקטון]] ומ[[קריל]] וצורך את מזונו כשפיו פתוח, הוא שואב מים ויצורים לפיו ומסנן את המים החוצה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{מידע טקסונומי}}<br />
[http://kore.co.il/viewArticle/109498 בעזרת מנוף: דגו דג משוט ענקי] - סרטון וידאו באתר 'כל רגע'.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קובץ:Giant Oarfish.jpg|ממוזער|300px|מרכז|דג משוט ענק באורך 7 מ' מוחזק על ידי אנשים]]<br />
[[קטגוריה:למפיריים]]<br />
[[קטגוריה:מגה-פאונה ימית]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=דג משוט ענק|גרסה=24848496|דרגה=נקי}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=1996787יוסי מקורי2022-03-29T06:28:06Z<p>אלחנן הלוי: /* פתיח */ קישורים פנימיים</p>
<hr />
<div>'''יוסי מקורי''' (נולד בשנת 1948 בישראל) הוא [[אמריטוס|פרופסור אמריטוס]] ל[[רפואה פנימית]] ב[[הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר|פקולטה לרפואה על שם סאקלר]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]], ויו"ר [[הוועדה לתכנון ולתקצוב]] (ות"ת) של [[המועצה להשכלה גבוהה]]. כיהן כ[[דקאן]] הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב וכנשיא [[המכללה האקדמית תל-חי]].<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
מקורי גדל והתחנך בנתניה. הוא החל את לימודיו האקדמיים בחוגים לחינוך וסוציולוגיה [[האוניברסיטה העברית בירושלים|באוניברסיטה העברית בירושלים]], וכעבור שנה עבר ללמוד רפואה באוניברסיטת תל אביב. ב-1975 סיים את לימודיו בהצטיינות.<br />
<br />
לאחר [[סטאז' (רפואה)|סטאז']] והתמחות ברפואה פנימית ב[[מרכז רפואי מאיר|בית חולים "מאיר"]] בכפר סבא, שגם אותה סיים בהצטיינות, יצא להשתלמות בת ארבע שנים באלרגיה ו[[אימונולוגיה קלינית]] במרכזים הרפואיים של [[אוניברסיטת קולורדו|אוניברסיטאות קולורדו]] ו[[אוניברסיטת הרווארד]] בארצות הברית. עם חזרתו ארצה הקים את היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית בביה"ח מאיר ועמד בראשה. <br />
<br />
בשנת 1990 נתמנה לנהל את מחלקה פנימית ב' בבית חולים מאיר, המחלקה בה "גדל" כסטודנט, סטז'ר ומתמחה. ב־1993 הוזמן לשמש מדען אורח במעבדה למחלות אלרגיות במכוני הבריאות הלאומיים (NIH) בוושינגטון בארצות הברית.<br />
<br />
מקורי כיהן בשורה ארוכה של תפקידים מקצועיים ואקדמיים, ביניהם נשיא האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, ראש מכון פלסנשטיין למחקר רפואי בקמפוס [[מרכז רפואי רבין|בילינסון]] בפתח תקווה, מדען ראשי של [[שירותי בריאות כללית|קופת חולים כללית]], ויועץ ל[[ארגון המזון והחקלאות]] של האו"ם. בשנת 1995 קודם לדרגת פרופ' מן המניין לרפואה פנימית באוניברסיטת תל אביב.<br />
<br />
בשנים 2002 –2006 כיהן פרופ' מקורי כסגן דקאן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ובשנים 2006–2014 כיהן כדקאן הפקולטה. הוא היה הדקאן הראשון שסיים את לימודיו בפקולטה.<br />
<br />
בשנים 2013–2014 עמד בראש פורום דקאני הרפואה בישראל, ונתמנה לכהן כראש פורום הבריאות במועצה להשכלה גבוהה.<br />
<br />
לפרופ' מקורי חקר את המנגנונים של הדלקת האלרגית ותפקוד [[תא פיטום|תאי פיטום]] (mast cells) והינו חבר ופעיל בארגונים בינלאומיים העוסקים בחקר המחלות האלרגיות והאימונולוגיות.<br />
<br />
בשנים האחרונות הוזמן פרופ' מקורי לכהן כפרופסור אורח במרכזים הרפואיים של [[אוניברסיטת ניו סאות' ויילס|אוניברסיטת New South Wales בסידני]], אוסטרליה ו[[אוניברסיטת סטנפורד]] בקליפורניה.<br />
<br />
בפברואר 2015 פרש פרופסור מקורי לגמלאות מתפקידו כמנהל מחלקה ומאז, ועד למינויו כיו"ר הות"ת, עמד בראש מרכז הרברט לחקר מחלות תאי פיטום במרכז הרפואי "מאיר". באוקטובר 2015 החל לכהן כנשיא המכללה האקדמית תל-חי, עד למינויו ליו"ר ות"ת.<br />
<br />
בדצמבר 2021 מונה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.themarker.com/news/education/.premium-1.10308156|הכותב=ליאור דטל|כותרת=המל"ג אישרה את מינויו של פרופ' יוסי מקורי לתפקיד יו"ר הוות"ת|אתר=TheMarker|תאריך=19/10/2021}}</ref> ליושב ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה. הוועדה אחראית על חלוקת [[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב המדינה]] המוקדש להשכלה גבוהה ל[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] ול[[מכללות בישראל|מכללות]] הפועלות בישראל.<br />
<br />
== תפקידים והישגים אקדמיים ==<br />
* 195 מאמרים מחקריים ופרקים בספרים מדעיים<br />
* פיתוח ורישום 3 פטנטים<br />
* השתתפות פעילה (הצגת עבודות מחקר) במעל 100 כנסים בינלאומיים<br />
* זכייה ב 20 פרסי הצטיינות ואותות כבוד מקצועיים<br />
* חבר ב 8 איגודים מקצועיים/מדעיים בארץ ובעולם<br />
* חברות בוועדות בינלאומיות של מס' איגודים מדעיים כולל הארגון העולמי לאלרגיה (WAO), האקדמיה הארופאית לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית (EAACI), האקדמיה האמריקאית לאלרגיה אסתמה ואימונולוגיה-קלינית (AAAAI), הקולגיום הבינלאומי לאלרגולוגיה (Collegium Internationale Allergologicum; CIA)<br />
* בעבר, נשיא האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית<br />
* בעבר, יו"ר של ועדת בחינות ההתמחות באלרגיה ואימונולוגיה קלינית – המועצה המדעית של הר"י<br />
* יועץ ל[[ארגון המזון והחקלאות]] (FAO) של האו"ם<br />
* חבר ויו"ר בוועדות מל"ג<br />
* ראש פורום הבריאות במל"ג<br />
* חבר במועצת הבריאות, [[משרד הבריאות]]<br />
* חבר בפורום האקדמי הבינלאומי F1000<br />
<br />
== תחומי מחקר עיקריים ==<br />
* חקר מנגנוני הדלקת האלרגית<br />
* ביולוגיה של [[תא פיטום|תאי פיטום]] ותפקודם בדלקות שאינן אלרגיות<br />
* פעילות הגומלין בין תאי T לתאי פיטום ( mast cells)<br />
<br />
== פרסומים אקדמיים (רשימה חלקית) ==<br />
פרופ' מקורי פרסם עד היום מעל 190 פרסומים מדעיים שפורסמו בכתבי עת מובילים בתחומי האלרגיה והאימונולוגיה. השתתף באורח פעיל במעל 100 כנסים מקצועיים וזכה בשורה ארוכה של מענקי מחקר תחרותיים.<br />
<br />
'''''מדגם פרסומים מדעיים (מתוך 195; 9106 ציטוטים ,'' ''H index = 44''''' as of 3/2022'''''):'''''<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
# Finotto S, Mekori YA, Metcalfe DD. Glucocorticoids decrease tissue mast cell number by reducing the production of the c-kit ligand, stem cell factor, by resident cells: in vitro and in vivo evidence in murine systems. J Clin Invest 99:1271, 1997<br />
# Metcalfe DD, Baram D, Mekori YA. Mast cells. Physiol. Rev. 77:1033, 1997<br />
# Inamura N, Mekori YA, Metcalfe DD. Induction and enhancement of Fc epsilon RI-dependent mast cell degranulation following coculture with activated T cells: Dependency on ICAM-1- and LFA-1-mediated heterotypic aggregation. J. Immunol. 160:4026, 1998<br />
# Bhattacharyya SP, Drucker I, Reshef T, Kirshenbaum AS, Metcalfe3 Mekori YA. Activated T lymphocytes induce degranulation and cytokine production by human mast cells following cell-to-cell contact. J. Leukoc. Biol. 63:337, 1998<br />
# Baram D, Linial M, Mekori YA, Sagi-Eisenberg R. Cutting edge: Ca2+-dependent exocytosis in mast cells is stimulated by the Ca2+ sensor, synaptotagmin I1. J. Immunol. 161:5120, 1998<br />
# Baram D, Adachi R, Medalia O, Tuvim M, Dickey BF, Mekori YA, Sagi-Eisenberg R. Synaptotagmin II negatively regulates Ca2+-triggered exocytosis of lysosomes in mast cells. J. Exp. Med. 189:1649, 1999<br />
# Mekori YA and Metcalfe DD. Mast cell – T cell interactions. J. Allergy Clin. Immunol. 104:517, 1999<br />
# Mekori YA and Metcalfe DD. Mast cells in innate immunity. Immunol. Rev. 173:131, 2000<br />
# Baram D, Vaday G, Salamon P, Drucker I, Mekori YA. Human mast cell release MMP-9 upon contact with activated T cells: juxtacrine regulation by TNF-alpha. J. Immunol. 167:4008, 2001<br />
# Mekori YA, Gilfillan AM, Akin C, Hartmann K, Metcalfe DD.Human mast cell apoptosis is regulated through Bcl-2 and Bcl-x.J. Clin. Immunol. 21:171, 2001<br />
# Haim M, Tanne D, Boyko V, Reshef T, Goldbourt U, Mekori YA Behar S. Soluble intercellular adhesion molecule 1 and subsequent coronary events in patients with chronic coronary heart disease.Data from the Bezafibrate Infarction Prevention (BIP) study J. Amer. Coll. Cardiol. 39:1133, 2002<br />
# Tanne D, Haim M, Boyko V, Goldbourt U, Reshef T, Adler Y, Mekori YA, Behar S. Soluble ICAM-1 and risk of future ischemic stroke: A nested case-control study from the bezafibrate infarction study cohort. Stroke. 33:2182; 2002<br />
# Hartmann K, Artuc M, Baldus SE, Zibes TK, Hermes B, Thiele J, Mekori Y.A and Henz BM. Expression of Bcl- 2 and Bcl-X in cutaneous and bone marrow lesions of mastocytosis. Am. J. Pathol. 163:819, 2003<br />
# Mekori YA. The mastocyte: the “other” inflammatory cell in immunopathogenesis. J Allergy Clin Immunol 114:52, 2004<br />
# Salamon P, Shoham NG, Gavrieli R, Wolach B, Mekori YA. Human mast cells release Interleukin-8 and induce neutrophil chemotaxis on contact with activated T cells. Allergy 60:1316, 2005<br />
# Kulka M, Fukuishi N, Rottem M, Mekori YA, and Metcalfe DD. Mast cells which interact with Escherichia coli upregulate genes associated with innate immunity and become less responsive to FceRI-mediated activation. J Leuk Biol 79:339, 2006<br />
# Bachelet I, Levi-Schaffer F, Mekori YA. Mast cells: not only in allergy. Immunol Allergy Clin North Am. 26(3):407, 2006<br />
# Salamon P, Shoham NG, Puxeddu H, Levi-Schaffer F, Mekori YA. Human mast cells release oncostatin M on contact with activated T cells: possible biologic relevance. J Allergy Clin Immunol. 121:448, 2008<br />
# Shefler I, Mekori YA, Mor A. Stimulation of human mast cells by activated T cells leads to N-Ras activation via RasGRP1. J Allergy & Clin Immunol 122:1222, 2008.<br />
# Mor A, Shefler I, Salamon P, Mekori YA. Characterization of ERK activation in human mast cells stimulated by contact with T cells. Inflammation 33(2):119, 2010<br />
# Baram D, Dekel O, Mekori YA, and Sagi-Eisenberg R. Activation of mast cells by trimeric G protein Gi3; Coupling to A3 adenosine receptor directly and upon T cell contact. J Immunol 184(7):3677-88, 2010<br />
# Maamoun B, Schwalb H, Nesher M, Gilon D, Shefler I, Mekori YA, Shapira OM and Gorodetsky R. Mast cell activation by fibrinogen related homologous c-terminal peptides (haptides) modulate systemic blood pressure. J Allergy&Clin Immunol 126:1041, 2010<br />
# Shefler I, Salamon P, Reshef T, Mor A, Mekori YA. T cell-induced mast cell activation: a role for microparticles released from activated T cells. J Immunol. 185:4206, 2010.<br />
# Mor A, Haklai R, Ben-Moshe O, Mekori YA*, and Kloog Y*. Inhibition of Contact Sensitivity by Farnesylthiosalicylic Acid-Amide, a Potential Rap1 Inhibitor. J Invest. Derm, 131:2040, 2011.* equal contribution.<br />
# Mekori YA and Hershko AY. T cell-mediated modulation of mast cell function: heterotypic adhesion-induced stimulatory or inhibitory effects. Front Immunol 3:6, 2012.<br />
# Shefler I., Pasmanik-Chor M., Hershko A.Y., Mekori Y.A. T cell derived microvesicles induce mast cells production of IL-24: a possible link to inflammatory skin diseases. J Allergy Clin Immunol, 133:217, 2014.<br />
# Mekori YA, Hershko AY, Frossi B, Mion F, Pucillo CE. Integrating innate and adaptive immune cells: mast cells as crossroads between regulatory and effector B and T cells. Eur. J Pharm. 778:84, 2016<br />
# Metcalfe DD and Mekori YM. The pathology and pathogenesis of mastocytosis. Ann Rev Pathol: Mechanisms of Disease, 12:487, 2017<br />
# Salamon P, Shefler I, Moshkovits I, Munitz A, Horwitz Klotzman D, Mekori YA, Hershko AY. IL- 33 and IgE stimulate mast cell production of IL-2 and regulatory T cell expansion in allergic dermatitis. Clin Exp Allergy, 47:1409, 2017<br />
# Shefler I, Salamon P, Levi-Schaffer F, Mor A, Hershko AY, Mekori YA. miR-4443 Regulates Mast Cell Activation By T Cell-Derived Microvesicles. J Allergy Clin Immunol 141:2132, 2018<br />
# Rosman Y, Hershko AY, Shafrir K, Lachover I, Mekori YA, Confini-Cohen R. Characterization of chronic urticaria and associated conditions in a large population of adolescents. J Am Acad Dermatol 81, 129, 2019.<br />
# Hershko AY, Shaharabani N, Rosman Y, Shafrir K, Lachover I, Cohen A, Mekori YA, Confino-Cohen R. Hymenoptera venom allergy in a single-center Israeli cohort: Clinical and laboratory characteristics. J Allergy Clin Immunol Prac 7, 2898, 2019<br />
# Salamon P, Mekori YA, Shefler I. Lung cancer-derived extracellular vesicles: a possible mediator of mast cell activation in the tumor microenvironment. Cancer Immunol Immunother 69:373, 2020<br />
# Rosman Y, Lavi N, Meir – Shafrir K, Lachover – Roth I, Cohen A, Mekori YA, Confino - Cohen R. Safety of BNT162b2 mRNA COVID-19 vaccine in patients with mast cell disorders. J Allergy Clin Immunol In Prac 9:3487, 2021<br />
# Shefler I, Salamon P, Mekori YA. Extracellular Vesicles as Emerging Players in Intercellular Communication: Relevance in Mast Cell-Mediated Pathophysiology. Int J Mol Sci. 22:9176, 2021<br />
# Shefler I,Salamon P, Zitman T and Mekori YA. Tumor-Derived Extracellular Vesicles Induce CCL18 Production by Mast Cells: A Possible Link to Angiogenesis. Cells 11:353, 2022<br />
<br />
</div><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://che.org.il/wp-content/uploads/2021/12/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.pdf קורות חיים של פרופ' יוסי מקורי] באתר המועצה להשכלה גבוהה<br />
* [https://www.telhai.ac.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%9C-%D7%97%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90 פרופ' יוסי מקורי] באתר המכללה האקדמית תל-חי<br />
* [https://med.tau.ac.il/profile/yosephm פרופ' אהרן יוסף מקורי] באתר הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:מקורי, יוסי}}<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1948]]<br />
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת תל אביב: רפואה]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור לרפואה מאוניברסיטת תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:סגל המכללה האקדמית תל חי]]<br />
[[קטגוריה:סגל מרכז רפואי מאיר]]<br />
[[קטגוריה:יושבי ראש ות"ת]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=יוסי מקורי|גרסה=33453486|פריט= }}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D&diff=1977442הנהגות האדם2022-02-22T10:43:54Z<p>אלחנן הלוי: /* הדפסה כ"הנהגות" */ הגהה, עיצוב</p>
<hr />
<div>'''הנהגות האדם ''' הם הנהגות שתומצתו מתוך מכתב שכתב [[רבי אלעזר מליז'נסק]] בציווי אביו [[רבי אלימלך מליז'נסק]], כהדרכה לאחד מחסידיו.<br />
<br />
==רקע==<br />
{{ציטוט-צף|ב"ה. מכתבו הגיעני, והראיתיו לכבוד אדוני אבי מורי נרו יאיר ויזרח לנצח, והיה בקראו בו תסמר שערותיו ונזדעזעו אבריו, בראותו שיש בעולם שטותים ודברי הבלים ופתיים כאלו. כי נראה מתוך שאלותיו, שעיקר נסיעתו להיות אצל הצדיקים ואנשי מעשה אינו למען ילמד ממעשיהם ויראתם וקדושתם ופרישותם, וגודל תשובותיהם וחרטותיהם בכל עת ובכל רגע, על כל פסיעה ופסיעה, ועל כל דיבור ודיבור, ועל כל ראיה וראיה דואגים ומתחרטים אולי לא היה הדיבור והפסיעה ליראתו, וזוכרים חטאת נעורים תמיד, כמאמר דוד המלך עליו השלום {{הערה|{{תנ"ך|תהלים|נא|ה|קצר=כן}}}}: 'וחטאתי לנגדי תמיד, ואינם משגיחין כלל אם המעשה והשבח הזה הוא נאה יותר מזה, כדתנינן{{הערה|{{בבלי|עירובין|סד|א|ללא=שם}}}} על פסוק {{הערה|{{תנ"ך|משלי|כט|ג|קצר=כן}}}}: 'ורועה זונות', כל האומר הלכה זו נאה וכו', רק כל עבודתם אינו אלא למלאות רצון קונם הבורא ברוך הוא וברוך שמו בכל מעשיהם, כמאמר הכתוב{{הערה|{{תנ"ך|משלי|ג|ו|קצר=כן}}}} 'בכל דרכיך דעהו'. אבל רום מעלת כבוד תורתו אינו לומד מן הצדיקים יראתם, רק שרואה תנועותיהם הנראים והנגלים, וסובר מי שעושה ונוהג בזה נקרא בשם 'חסיד'. ומן הראוי שלא לכתוב לו ולהשיב שום תמונת אות, אך הנני משיב לו מפני הכבוד|פתיח מכתבו של רבי אלעזר מליז'נסק}}<br />
<br />
אחד מחסידי רבי אלימלך מליז'נסק כתב מכתב לרבו, בה הוא שואל מה הם מנהגיו: מתי הוא אומר [[שיר השירים]] ב[[שבת]], ואיזה [[זמירות שבת]] הוא נוהג לשיר ושאלות דומות.<br />
<br />
לרבי אלימלך נגרם זעזוע ואכזבה מהתפיסה השטחית שבה הבין החסיד את סיבת ה[[התקשרות לצדיק]], כאשר במקום ללמוד מדרכי [[עבודת ה']] שלו הנעשית רק [[לשם שמים]] ומגודל [[קדושה (יהדות)|קדושתו]] ו[[יראת שמים|יראתו]] ומריבוי ה[[חזרה בתשובה]] שלו, הוא סבור כי העיקר הוא חיקוי מנהגי ה[[צדיק]] ובזה נעשים [[חסידות|חסיד]].<br />
<br />
רבי אלימלך רצה להתעלם לחלוטין מהמכתב, אך מפני כבודו הורה לבנו להגיב לו במכתב חוזר בו יסביר לו את דרכי עבודת ה'.<br />
<br />
==תוכן המכתב==<br />
{{להשלים|פסקה=כן|יש עוד הרבה דברים שלא הוזכרו כאן}}<br />
בחלק הראשון של מכתב התשובה, לאחר שהוא מתאר את צערו של אביו מקריאת מכתב השאלה, כותב רבי אלעזר: {{ציטוטון|ואמר לי אדוני אבי מורי נ"י בזה הלשון: כתוב לו איזה הנהגות הנאמרים, אפס קצהו מהם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם}}. <br />
<br />
בהמשך הוא מפרט את סדר הלימוד הבסיסי לכל אדם שרוצה לעבוד את ה' באמת: בתחילה ילמד [[גמרא]] עם [[פירוש רש"י לתלמוד|פירוש רש"י]] ו[[תוספות]] ו[[פרשני התלמוד|מפרשי הש"ס]], כל אחד לפי הבנתו, ולאחר מכן ילמד [[הלכה]], כאשר תחילה יעסוק ב[[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]].<br />
<br />
לאחר מכן הוא מדריך לגבי עבודת ה[[תפילה]] ולגבי החובה להתפלל לה' שיזכה לעבוד אותו באמת וללמוד [[תורה לשמה]], ובהמשך הוא מפרט לגבי עבודת ה[[תשובה (יהדות)|תשובה]], וכן מורה לו לעסוק ב[[ספר מוסר|ספרי מוסר]] מדי יום.<br />
<br />
בענין [[תורת הקבלה]] הוא כותב שלא ניתן ללמוד אותה כשהאדם שקוע ב[[תשוקה|תאוות]] ובהבלי [[העולם הזה]], אלא רק לאחר שמזכך עצמו ופורש מתאוות.<br />
<br />
את מכתבו הוא מסיים במילים: {{ציטוטון|והשי"ת ברחמיו וברוב חסדיו ישמרנו משטותים והבלים, ונזכה לעבוד באמת וביראה ובאהבה בלי שום פניה ומניעה עד ביאת הגואל במהרה בימינו אמן.}}<br />
<br />
==הדפסה==<br />
===הדפסת המכתב===<br />
המכתב היה ברשותו של [[רבי יחזקאל משינאווא]], ונדפס לראשונה בסוף ספר בת מלך ([[מונקאטש]] [[ה'תרנ"ד]]). בהמשך נדפס בספר כתבי קודש{{הערה|שם=מונקאטש|נחום לנדא מיאזלעוויץ, [[מונקאטש]] [[ה'תרס"ה]]}} בשינויים מעטים.<br />
<br />
===הדפסה כ"הנהגות"===<br />
ב[[מהדורה|מהדורות]] שונות השמיטו המדפיסים את ההקדמה והסיומת של מכתבו של רבי אלעזר, העוסקות בתגובתו של רבי אלימלך לשאלותיו של שולח המכתב, ומכאן ואילך הודפסה האגרת כ"הנהגות האדם", בארבע גרסאות{{הערה|על פי: "דרכי נועם" עמ' לח לט}}:<br />
1. בחלוקה של ט"ו אותיות, בתוך ספר "אגרת הקודש" ([[זאלקווא]] [[ה'תקנ"ט]]), ומשם הודפס בספר "כתבי קודש"{{הערה|שם=מונקאטש}} לאחר המכתב המקורי.<br />
2. הנוסח המפורסם בימינו, נדפס לראשונה בספר "נועם אלימלך" דפוס [[פולנאה]] [[ה'תקס"ד]], עם שינויים בולטים, בחלוקה ל-כ"א סעיפים.<br />
3. משם נעתקו ההנהגות לרוב שאר דפוסי הספר נועם אלימלך.<br />
4. נוסח נוסף נדפס בספר "קהל צדיקים"{{הערה|מרדכי בראקמאן, [[ה'תרפ"ז]]}} מתוך [[כתב יד (מקור)|כתב יד]] של רבי מרדכי מסטאשוב-סטאבניץ, מגדולי תלמידי [[החוזה מלובלין]], בשינויים ובחלוקה של י"ז אותיות. בראשו נכתב על ידי רבי מרדכי הנ"ל: {{ציטוטון|אזהרת מאדונינו מורינו ורבינו הרב החסיד הקדוש והטהור איש אלקים מוהר"ר אלימלך זצוק"ל מליזענסק, שציווה לכתוב משמו למי שנוגע יראת אלקים בלבבו אלה הנהגות, שבלתי אפשר להתחיל בעבודת הבורא יתברך שמו בלעדם. והלא המה הנהגות הנאמרים אפס קצהו מהם אשר יעשה האדם וחי בהם ויבוא לעבודת הבורא ב"ה וב"ש באמת}}.<br />
<br />
==היחס ל"הנהגות"==<br />
ההנהגות התקבלו כהדרכות יסודיות בעבודת ה', כגון: לימוד תורת הקבלה רק לראויים לכך; ההימנעות מדיבורי חול לפני התפילה; לימוד נגלות התורה כבסיס והקדמה לעבודת השם{{הערה|ראו: [[רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש]], '''חמשה מאמרות''', סוף מסכת הוריות עמ' קלד; דרך החיים (צאנז) פרק י"ב; ומשה היה רועה (סאטמאר) פרק ס' עמ' צה}}; חזרה בתשובה לפני הלימוד{{הערה|ראו למשל: '''ברך משה''' (סאטמאר), ימים נוראים עמ' קפו; '''בחצרות החיים''' (צאנז), חלק יז, עמ' כה.}}.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי חסידות]]<br />
[[קטגוריה:רבי אלימלך מליז'נסק]]<br />
[[קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול]]</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2_%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA&diff=1967298מבצע שומר החומות2022-02-06T12:36:03Z<p>אלחנן הלוי: /* פתיח */ עדכון</p>
<hr />
<div>{{סכסוך צבאי<br />
| שם = מבצע שומר החומות<br />
| תמונה = [[קובץ:Operation Guardian of the Walls, May 2021 (51191995533).jpg|300px]][[קובץ:Operation Guardian of the Walls, May 2021. IX.jpg|300px]]<br />
| כיתוב = למעלה: [[מטוס קרב]] [[F-16 פייטינג פלקון|F-16]] נוחת מ[[תקיפה אווירית|גיחת הפצצה]];{{ש}}למטה: תיעוד אחד מרבי-הקומות ב[[רצועת עזה]] שהופצצו והושמדו על ידי [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]].<br />
| תאריך התחלה = [[10 במאי]] [[2021]]<br />
| תאריך סיום = [[21 במאי]] [[2021]]<br />
| קרב לפני = [[חגורה שחורה (מבצע צבאי)|מבצע חגורה שחורה]]<br />
| מקום = [[רצועת עזה]]{{ש}}[[ישראל]], בעיקר יישובי [[עוטף עזה]] ויישובים באזור [[מחוז הדרום|הדרום]], [[גוש דן]], [[השומרון]], [[השפלה]], [[השרון]], [[ירושלים]]<br />
| עילה = ירי [[ארטילריה רקטית|רקטות]] נרחב על ירושלים ועוטף עזה עקב [[המהומות בירושלים (2021)]]<br />
| תוצאה = [[הפסקת אש]] הדדית, השמדת מערכת מנהרות תת-קרקעיות, אבדות רבות לארגוני הטרור, נזק והרס מסיבי ברצועת עזה. הרוגים ונזק לרכוש בישראל.<br />
| צד ראשון = {{דגל|ישראל||+}}<br />
*{{סמל|צה"ל|30}} [[צה"ל]]<br />
*{{סמל|שב"כ}} [[שירות הביטחון הכללי]]<br />
| צד שני = *{{דגל|חמאס||+}}<br />
**[[קובץ:Ezzedeen Al-Qassam Brigades.jpg|22px|דגל גדודי עז א-דין אל-קסאם]] [[גדודי עז א-דין אל-קסאם]]<br />
*{{דגל|הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני||+}}<br />
* {{דגל|החזית העממית לשחרור פלסטין||+}}<br />
* ארגוני טרור נוספים ביו"ש{{מקור}}, עזה ולבנון<br />
| ראש מדינה ראשון = {{ללא גלישה|{{סמל|משרד ראש הממשלה}} [[בנימין נתניהו]]}} ([[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]){{ש}}{{ללא גלישה|{{סמל|משרד הביטחון}} [[בני גנץ]]}} ([[ראש הממשלה החליפי]] ו[[שר הביטחון]])<br />
| מפקד ראשון = {{ללא גלישה|{{סמל|צבא הגנה לישראל}} [[אביב כוכבי]]}} ([[ראש המטה הכללי]])<br />
{{ללא גלישה|{{סמל|שב"כ}} [[נדב ארגמן]]}} ([[שב"כ|ראש השב"כ]])<br />
{{ללא גלישה|{{סמל|פיקוד הדרום}} [[אליעזר טולדנו]]}} ([[פיקוד הדרום|מפקד פיקוד הדרום]])<br />
{{ללא גלישה|{{סמל|פיקוד העורף}} [[אורי גורדין]]}} ([[פיקוד העורף|מפקד פיקוד העורף]])<br />
{{ללא גלישה|{{סמל|חיל האוויר הישראלי}} [[עמיקם נורקין]]}} ([[חיל האוויר הישראלי|מפקד חיל האוויר]])<br />
{{ללא גלישה|{{סמל|חיל הים הישראלי}} [[אלי שרביט]]}} ([[חיל הים הישראלי|מפקד חיל הים]])<br />
{{ללא גלישה|{{סמל|אגף המודיעין}} [[תמיר היימן]]}} ([[אגף המודיעין|ראש אגף המודיעין]])<br />
{{ללא גלישה|{{סמל|אוגדת עזה}} [[נמרוד אלוני (קצין)|נמרוד אלוני]]}} ([[אוגדת עזה|מפקד אוגדת עזה]])<br />
| ראש מדינה שני = {{דגל|חמאס}} [[אסמאעיל הנייה]] {{ש}} {{דגל|חמאס}} [[יחיא סנוואר]]<br />
{{דגל|הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני}} [[זיאד נח'אלה]]<br />
| מפקד שני = [[קובץ:Ezzedeen Al-Qassam Brigades.jpg|22px]] [[מוחמד דף]] (ראש [[גדודי עז א-דין אל-קסאם]])<br />
[[קובץ:Ezzedeen Al-Qassam Brigades.jpg|22px]] [[מרוואן עיסא]] (סגן ראש [[גדודי עז א-דין אל-קסאם]])<br />
| כוח ראשון = {{סמל|צה"ל|30|+}}<br />
{{סמל|שב"כ||+}} {{ש}}<br />
| כוח שני = * {{סמל|חמאס||+}}<br />
* {{סמל|הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני||+}}<br />
* [[החזית העממית לשחרור פלסטין]]<br />
| צד ראשון-אבדות = * 14 [[אזרח (דיני מלחמה)|אזרחים]] הרוגים (בהם ילד בן חמש) ו[[חייל]] הרוג אחד.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-841339|כותרת=מניין ההרוגים עלה ל-12 - מתוכם 9 ישראלים|אתר=maariv|תאריך=2021-05-19|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-05-25}}</ref><br />
* 357 פצועים (לפי נתוני [[מד"א]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10158903638391708&id=118503676707|כותרת=סיכום נפגעים במצע שומר החומות|הכותב=הדף הרשמי של מגן דוד אדום בפייסבוק|אתר=פייסבוק|תאריך=21 במאי 2021}}}})<br />
* הרס לרכוש ומבנים<br />
| צד שני-אבדות = * 283 הרוגים, מתוכם 254 הרוגים ב[[רצועת עזה]], 27 ב[[אזור יהודה ושומרון]] ו-2 על גבול [[לבנון]]. מספר זה כולל 67 ילדים (לפי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני).{{הערה|1={{הארץ||69 ילדים נהרגו בסבב הלחימה האחרון. אלו סיפוריהם|1.9847790}} }}{{הערה|1=[https://www.reuters.com/world/middle-east/gaza-truce-between-israel-hamas-begins-mediated-by-egypt-2021-05-20/ Middle EastIsrael and Hamas both claim victory as ceasefire holds, May 20,2021]|כיוון=שמאל}} לפחות 225 מחבלים הרוגים (לפי נתוני צה"ל). 128 אזרחים הרוגים (לפי נתוני סוכנות זכויות האדם של האו"ם).{{הערה| שם=נתוני האו"מ עד ה 27/5/2021|לפי ה [[נציבות האו"ם לפליטים]] [https://reliefweb.int/sites/reliefweb.int/files/resources/Occupied%20Palestinian%20Territory%20(oPt)%20-%20Response%20to%20the%20escalation%20in%20the%20oPt%20-%20Situation%20Report%20No.%201%2C%2021%20-%2027%20May%202021.pdf]}}{{הערה|הנתונים שפורסמו על ידי משרד הבריאות הפלסטיני, אינם מבחינים בין אזרחים ולוחמים הרוגים. ארגוני הטרור בעזה הודו עד עתה, ש-83 מחבלים נהרגו במהלך המבצע.}}<br />
* 5,700+ פצועים בעזה ובאיו"ש (לפי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני)<br />
* הושמדו בניינים [[רב-קומות|רבי-קומות]] ששימשו כמטות, אגפים ומפקדות החמאס והג'יהאד האסלאמי{{הערה|{{הארץ|ירדן מיכאלי|הפער העצום בין הסרטונים והתמונות של צה"ל למה שחוו תושבי עזה. הנה התיעוד|1.9816071|25 במאי 2021}}}}<br />
* הושמדו בתים ומשרדים של מנהיגים ומפקדים בחמאס ובג'יהאד האסלאמי<br />
* הושמדו [[מנהרות לחימה ברצועת עזה|מנהרות תת-קרקעיות]] ששימשו כבונקרים למסתור, כמפקדות וכמנהרות תקיפה<br />
* הושמדו מאגרי רקטות ופצצות מרגמה<br />
* הושמדו משגרי רקטות, משגרי נ"ט ומרגמות<br />
* הושמדו בתי-מלאכה לייצור רקטות ופצצות מרגמה<br />
* הופלו ונוטרלו 7 [[כלי טיס בלתי מאויש]]ים (כטב"מים) מדגם [[אבאביל (כטב"ם)#בשירות החמאס|אבאביל]]<br />
* הושמד [[כלי שיט בלתי מאויש]] (כשב"ם)<br />
}}<br />
'''מבצע שומר החומות''' (ארגונים פלסטיניים כינו את האירוע ב[[ערבית]]: '''معركة سيف القدس'''; ב[[תעתיק]]: '''מַעְרַכַּת סָיְף אלְ-קֻדְס''', "קרב חֶרֶב ירושלים") היה [[מבצע צבאי]] רחב-היקף של [[צה"ל]] ב[[רצועת עזה]], שהחל ב[[יום ירושלים]], [[כ"ח באייר]] [[ה'תשפ"א]], [[10 במאי]] [[2021 בישראל|2021]], לאחר ש[[טרור פלסטיני|ארגוני הטרור הפלסטינים]] בהובלת [[חמאס]] החלו ב[[שיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל|ירי רקטות]] מסיבי לעבר אזור [[ירושלים]] במהלך [[ריקוד דגלים|מצעד הדגלים]] ובהמשך גם ל[[גוש דן|מרכז הארץ]], עקב [[המהומות בירושלים (2021)]]. המבצע נמשך עד ל[[הפסקת אש|הפסקת האש]] שנכנסה לתוקפה ב-[[21 במאי]], בשעה 02:00 בלילה. <br />
<br />
במהלך המבצע [[טרור פלסטיני|ארגוני הטרור ברצועת עזה]] שיגרו לעבר [[ישראל]] כ-4,360 רקטות ופצצות מרגמה, מתוכן 1,661 יורטו בידי מערכת [[כיפת ברזל]], 176 לא יורטו ונפלו בשטחים בנויים, ו-1,843 נפלו בשטחים פתוחים.{{הערה|שם=סיכום-צהל-אנגלית|[https://www.idf.il/en/articles/defense-and-security/israel-under-fire/ סיכום השבוע הראשון] באתר [[צה"ל]] ב[[אנגלית]], נכון לבוקר 17 במאי 2021.}} כ-680 רקטות, שנורו לכיוון ישראל, נפלו בשטח [[רצועת עזה]] וגרמו, על פי הערכות ישראליות, למותם של יותר מ-20 מתושבי הרצועה. מירי הרקטות על ישראל נהרגו 8 [[אזרח (דיני מלחמה)|אזרח]]ים [[ישראלים]] (בהם ילד בן 5) ו-3 [[עובד זר|אזרחים זרים]]. בנוסף, [[חייל]] אחד נהרג מירי [[טיל נ"ט|נ"ט]].<br />
<br />
מנגד, [[צה"ל]] תקף למעלה מ-6,500 מטרות טרור, בהן: [[רב-קומות|רבי-קומות]] ששימשו כמטות של חמאס ו[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני|ג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] (גא"פ), עשרות עד מאות בתים ומשרדים של פעילי טרור, מעל 100 [[קילומטר]]ים של [[מנהרות לחימה ברצועת עזה|מנהרות תת-קרקעיות]], מתוך רשת המנהרות, שנחפרה מתחת לרצועת עזה (וקיבלה בישראל את הכינוי ה"מטרו" של חמאס/עזה), [[מחסן|מחסני]] [[אמל"ח]] ומאגרי [[רקטת קרקע-קרקע|רקטות]], אתרים לייצור רקטות, [[משגר רקטות|משגרי רקטות]] ובורות שיגור תת-קרקעיים, [[טיל נגד טנקים|משגרי נ"ט]], [[כלי טיס בלתי מאויש]]ים, [[מוצב]]ים, נכסי [[מודיעין צבאי|מודיעין]] ו[[טכנולוגיה]], מטרות של [[הכוח הימי של חמאס]] ועשרות חוליות שיגור. בתקיפות צה"ל נהרגו לפחות 225 [[מחבל]]ים ב[[רצועת עזה]], מהם 25 בכירים.{{הערה|שם=סיכום-צהל-אנגלית}}{{הערה|{{אתר צה"ל|מערכת אתר צה"ל|סיכום מבצע "שומר חומות" עד כאן|מאמרים/2021/מבצע-שומר-חומות-סיכום-נתונים-הפסקת-אש/|21 במאי 2021}}.}} בנוסף, מספר בלתי ידוע של מחבלים נקברו מתחת להריסות מערכת המנהרות של חמאס ומוגדרים כנעדרים.<br />
<br />
== רקע ==<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[המהומות בישראל (2021)]]}}<br />
המבצע החל בעקבות הסלמת [[המהומות בישראל (2021)]] ב[[יום ירושלים]] (10 במאי), שבהן נפצעו עשרות מפגינים ומספר שוטרים. לקראת השעה 17:00 הציב [[חמאס]] [[אולטימטום]] ל[[ממשלת ישראל]] שלפיו יפתח בהתקפה אם לא ייסוגו כוחות [[משטרת ישראל]] מ[[הר הבית]] ומשכונת [[שייח ג'ראח]] שבירושלים עד השעה 18:00.<br />
<br />
בשעה 18:02, לאחר שהדרישה לא נענתה, [[חמאס]] שיגר 7 רקטות לכיוון ירושלים וסביבתה ומאוחר יותר גם לעבר יישובי עוטף עזה. כבר ביממה הראשונה לעימות נורו יותר מ-200 רקטות לעבר אזור [[ירושלים]], יישובי הדרום ו[[עוטף עזה]].{{הערה|{{ישראל היום||יותר מ-200 שיגורים: פגיעה ישירה בבית בשער הנגב, צה"ל תוקף ברצועה|news/defense/article/752361|10 במאי 2021}}}} בתגובה לכך תקף צה״ל ברצועה, וזה היה האות לתחילתו של המבצע.<br />
<br />
== מטרות המבצע ==<br />
[[צה"ל]] הציב לעצמו שלושה יעדים במבצע שומר החומות:<br />
# פגיעה קשה והרסנית ביכולות הלחימה הרקטיות והאחרות של [[חמאס]], ושל [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]].<br />
# פגיעה הרסנית ביכולת לשקם את המערכים הצבאיים, ובכך לפגוע ביכולתם ובמוטיבציה שלהם להתעמת עם ישראל למשך שנים.<br />
# שיקום ה[[הרתעה (אסטרטגיה)|הרתעה]] מול הארגונים העזתיים ובראשם חמאס, הרתעה שנשחקה בשבע השנים שחלפו מאז [[מבצע צוק איתן]].<br />
<br />
זאת, בנוסף על שימור הלגיטימציה הבינלאומית של צה"ל להפעיל את עוצמתו ברצועת עזה, שאיבודה עשוי למנוע את מימוש שאר היעדים.{{הערה|{{ynet|רון בן ישי|הפעם צה"ל יודע מה הוא רוצה להשיג|59291190|11 במאי 2021}}}}<br />
<br />
== מהלך המבצע ופעולות צה"ל ==<br />
=== 10 במאי, יום ירושלים (יום ראשון למבצע) ===<br />
כתוצאה מ[[המהומות בישראל (2021)]], ב-[[10 במאי]] פרסם [[חמאס]] אולטימטום לפיו על [[משטרת ישראל|כוחות המשטרה הישראליים]] לסגת מ[[הר הבית]] ומשכונת שייח ג'ראח עד השעה 18:00 של אותו יום.{{הערה|{{ערוץ 20|אביאל ויצמן|חמאס באולטימטום: "עד 18:00 לשחרר את כל העצורים מירושלים"|חמאס-מאיים-עד-1800-לשחרר-את-כל-העצורים-מיר|10 במאי 2021}}}} לאחר שישראל לא נענתה לדרישת חמאס, נורו רקטות לעבר [[מחוז ירושלים|אזור ירושלים]] ולעבר [[עוטף עזה|יישובי עוטף עזה]]. ירי שגרם, בין השאר, לקטיעת [[מצעד הדגלים]] שהתקיים באותו היום בירושלים.<ref>{{ישראל היום|אפרת פורשר|מצעד הדגלים בוטל לאחר אזעקות בירושלים וסביבתה|news/local/article/741035|10 במאי 2021}}</ref> בתגובה לירי הרקטות, תקף [[צה"ל]] בליל 11/10 במאי 130 מטרות של חמאס ושל [[גא"פ]] ברצועת עזה. כתוצאה מהתקיפות נהרגו, לפי דיווחי [[הסהר האדום]] ברצועה, 24 [[פלסטינים]], שמתוכם 15 מחבלי חמאס ו-9 ילדים.{{הערה|שם=טמקא יעדים|{{ynet|יואב זיתון, מתן צורי, אליאור לוי|צה"ל: תקפנו הלילה 130 יעדים - אלו המטרות|59290710|11 במאי 2021}}}}{{הערה|שם=כאן פגיעה ישירה|{{כאן||המבצע ברצועה - "שומר החומות"; פגיעה ישירה בשני מבנים באשקלון|105543|11 במאי 2021|item}}}} לפי דובר צה"ל, 6 מהילדים שנהרגו באותו לילה, נפגעו מרקטות של הג'יהאד האיסלמי, שהתפוצצו בשטח רצועת עזה.{{הערה|{{NFC|עידן יוסף|צה"ל: מות הילדים בעזה - שיגור כושל של טיל החמאס|001-D-440197-00|10 במאי 2021}}}}{{הערה|{{ynet||צה"ל: "6 ילדים עזתים נהרגו משיגורים כושלים של הג'יהאד משטח הרצועה"|59295690|11 במאי 2021}}}}<br />
<br />
=== 11 במאי, יום שלישי (יום שני למבצע) ===<br />
[[קובץ:Bus and car burnt out after rocket hit in Holon Photo by Yoav Keren.jpg|250px|ממוזער|שמאל|אוטובוס ורכב שרופים לאחר נפילת רקטה ב[[חולון]], 11 במאי 2021. צילום: [[יואב קרן]].]]<br />
ביומו השני של המבצע, ב-[[11 במאי]], אישר שר הביטחון [[בני גנץ]] גיוס של 7,000 [[שירות מילואים בצה"ל|חיילי מילואים]]. כמו כן נפרשו סוללות של [[תותח מתנייע|תותחים מתנייעים]] מדגם "[[תותח מתנייע M-109|דוהר]]" סביב הרצועה.{{הערה|שם=אושר גיוס|{{ynet||ירי לאשקלון, צה"ל פגע ברב קומות. אושר גיוס אלפים למילואים|news/article/S12EUjPdd|11 במאי 2021}}}} בבוקר 11 במאי הרגו לוחמי [[יחידת אגוז]], באמצעות ירי [[ספייק|טיל "גיל"]], שני מחבלי חמאס ששיגרו רקטה. לוחמי [[יחידת מגלן]] הרגו חוליית [[נ"ט]] של חמאס.{{הערה|{{אתר צה"ל||לוחמי מגלן ואגוז פוגעים בפעילי טרור ששיגרו טילים לעבר ישראל|מאמרים/2021/מגלן-אגוז-מבצע-שומר-החומות-תיעוד-תקיפה-בעזה-טיל-גיל/|11 במאי 2021}}}} בצהריים [[סיכול ממוקד|נהרגו]] מספר מפקדים בג'יהאד האסלאמי, בהם ראש המערך הרקטי של הג'יהאד האסלאמי, סמאח עבד אל ממלוכ, ומפקד ב[[גדודי עז א-דין אל-קסאם]].{{הערה|{{מעריב אונליין|טל לב רם|שב"כ וצה"ל: חיסלנו את ראש המערך הרקטי של הג'יהאד האסלאמי|breaking-news/Article-839872|11 במאי 2021}}}} במקביל נמשך הירי הפלסטיני הכבד על [[עוטף עזה]]. בשעה 18:36 תקפו 80 [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] של [[חיל האוויר הישראלי]] כ-150 מטרות במערך הרקטי, בהן 50–70 [[משגר רקטות|בורות שיגור]] בצפון הרצועה. לדברי [[דובר צה"ל]], התקיפה גרמה לניטרול יכולת שיגור הרקטות של שלושה גדודים של החמאס בצפון הרצועה.{{הערה|{{ynet||שתי הרוגות ועשרות נפגעים באשקלון; בעזה: חיסולים והשמדת בורות שיגור|59293950|11 במאי 2021}}}} במהלך התקיפה נהרג, בין השאר, איאד פתחי פאיק שריר, מפקד מערך ה[[נ"ט]] של חמאס בעזה.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון, אליאור לוי, ליעד אוסמו|גל תקיפות בעזה: צה"ל חיסל את מפקד מערך הנ"ט של חמאס בעזה|59294870|11 במאי 2021}}}} לפי דובר צה"ל, במהלך יום הלחימה נהרגו יותר מ-20 מחבלי חמאס וגא"פ.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.zman.co.il/220264/|הכותב=יומן בחירות|כותרת=יומן בחירות: יום שלישי, 11 במאי 2021|אתר=www.zman.co.il|תאריך=11 במאי 2021|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-05-11}}}}<br />
<br />
בשעה 20:46 שיגרו הפלסטינים מטח מסיבי של כ-100 רקטות, שנורו תוך זמן קצר לעבר יישובי [[גוש דן]] ואזור [[השרון]].{{הערה|{{ynet|אליאור לוי, יואב זיתון, ליעד אוסמו, סיון חילאי, אסף זגריזק|ישראל תחת אש: אישה נהרגה בראשל"צ, פצועים קשה בחולון|59295150|11 במאי 2021}}}} במקביל נורה גם מטח רקטות כבד לעבר יישובי הדרום ו[[השפלה]]. בסביבות השעה 21:30 נסגר [[נמל התעופה בן-גוריון]] להמראות ולנחיתות.<br />
<br />
[[קובץ:Operation Guardian of the Walls, May 2021. XX.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|[[מפקד חיל האוויר]], [[עמיקם נורקין]], וקציני מטהו במהלך מבצע שומר החומות]]<br />
[[קובץ:Operation Guardian of the Walls, May 2021. XXIII.webm|ממוזער|250 פיקסלים|[[תקיפה אווירית|תקיפת]] מבנה רב-קומות ב[[עזה]] על ידי [[מטוס קרב|מטוס]]י [[חיל האוויר הישראלי]], 12 במאי 2021]]<br />
<br />
=== 12 במאי, יום רביעי (יום שלישי למבצע) ===<br />
בלילה שבין 11 ל-[[12 במאי]] ביצע [[חיל האוויר הישראלי]] מספר גלים של [[תקיפה אווירית|תקיפות אוויריות]] שבהן הופצצו בניינים רבי-קומות ששימשו כמטות ומשרדים של [[חמאס]], בתים של מחבלים בדרג מח"ט ו[[משגר רקטות|בורות שיגור]]. באחת מהתקיפות נהרגו שני מפקדים בכירים בחמאס. בבוקר, צה"ל תקף את ביתו של בכיר בחמאס, צאלח דהמאן, ששימש כמחסן אמצעי לחימה של חמאס. בצהריים צה"ל סיכל משגר רקטות מוכן לפעולה שכוון לעבר [[אשקלון]] ו[[אשדוד]], וכן חוליית טרור שהתכוננה לשגר [[כטב"ם]] נפץ לשטח ישראל ועוד שתי חוליות [[טיל נגד טנקים|נ"ט]]. בשעות הערב סיכל צה"ל חוליית נ"ט של ה[[גא"פ]] וכן השמיד בניין בן 14 קומות שבו שכנו משרדי [[מודיעין צבאי]] ותשתיות [[תקשורת]] של חמאס. ב-20:00 תקפה [[יחידת מגלן]] תשתיות טרור ואמצעי לחימה מיוחדים של חמאס. ב-20:12 תקף כלי טיס חוליית משגרי רקטות של הגא"פ בעת שהיו בהכנות לירי.<br />
<br />
ב-[[12 במאי]] בסביבות 14:00 פרסם [[דובר צה"ל]] ש[[צה"ל]] ו[[שירות הביטחון הכללי]] ביצעו [[סיכול ממוקד]] של "מספר מפקדים בכירים בחמאס, בעיר [[עזה]] וב[[חאן יונס]], המהווים חלק מרכזי מ'פורום המטה הכללי' של ארגון הטרור ונחשבים מקורבים לראש הזרוע הצבאית של חמאס, [[מוחמד דף]]". בפעולה נהרגו 4–6 בכירי חמאס ועוד עשרה מחבלים השייכים למערך הייצור, המחקר והפיתוח.{{הערה|{{אתר צה"ל|ינון שלום יתח|אלה בכירי "פורום המטה הכללי" של חמאס שחוסלו במבצע המיוחד|אתרים/אגף-המודיעין/2021/בכירי-חמאס-חיסול-שומר-החומות-צהל-עזה/|12 במאי 2021}}}}{{הערה|{{ynet|יואב זיתון, אליאור לוי, ליעד אוסמו|מטחים ללא הפסקה מעזה. נתניהו: "נכה בטרוריסטים מכות שלא חלמו עליהן"|59300890|12 במאי 2021}}}}<br />
<br />
=== 13 במאי, יום חמישי (יום רביעי למבצע) ===<br />
בלילה שבין 12 ל-[[13 במאי]], תקף צה"ל את ה[[בנק]] המרכזי של חמאס ושני מבנים של המטה לביטחון הפנים ב[[עזה]]. חיל האוויר תקף את ביתו של [[מפקד גדוד]] בחמאס והרג חוליה של הכוח הימי של הארגון.{{הערה|שם=צפון|{{mako|ניר דבורי|צה"ל: "האזעקות בצפון - שווא, חמאס הופתע מעוצמת התקיפה"|02dd4020f436971026|news-military/2020_q1|13 במאי 2021}}}} דובר צה"ל טען שרוב מערך הייצור של חמאס והג'יהאד הושמד, ואמר שצה"ל החל לתקוף את כל מוסדות הממשל בעזה.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|דובר צה"ל: רוב מערך הייצור של חמאס והג'יהאד הושמד|59306220|13 במאי 2021}}}} בבוקר ובצהריים סיכל צה"ל 4 חוליות [[טיל נגד טנקים|נ"ט]] של חמאס. בשעה 15:48 [[יירוט אווירי|הפיל]] מטוס [[F-16]] של [[חיל האוויר הישראלי]] [[כלי טיס בלתי מאויש]] של חמאס שחדר מרצועת עזה לשטח ישראל. בשעה 17:38 [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] של חיל האוויר הישראלי תקפו [[חמ"ל]] [[תצפית (צבא)|תצפיות]] ומתחם צבאי של מטה המודיעין של חמאס בעת ששהו בו עשרות מחבלים. בערב תקף צה"ל שני אתרים מרכזיים לייצור רקטות במרכז עזה. באחת מהתקיפות של מה שהוגדר "יעד מיוחד", הטיל חיל האוויר 170 פצצות בתוך 18 דקות על מטרה מורכבת רגישה בלב השטח האורבני, מבלי לגרום לנפגעים בלתי מעורבים.{{מקור}}<br />
<br />
גורם ביטחוני טען שבשל מחסור ב[[דלק]], יהיו בקרוב בעזה 4 שעות של [[חשמל]] בלבד. אספקת המים ירדה לאחת ל-4 ימים במקום אחת ליומיים. הפגיעה באיכות החיים ובתנאי המחיה ברצועה נבעה בחלקה מירי כושל של ארגוני הטרור שפגעו בחוטי חשמל ובמתקני תשתית אזרחיים ברצועה. הגורם הוסיף כי האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה חוששת לצאת מהבית בגלל הנפילות מהשיגורים הכושלים של הארגונים ברצועה ומהתקיפות של צה"ל.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|גורם ביטחוני: "5 שעות חשמל בעזה, המצב שם קשה יותר מבצוק איתן"|59310640|13 במאי 2021}}}}{{הערה|שם=מטרו|{{ynet|רון בן ישי|מההטעיה של צה"ל לתקיפת ה"מטרו": הכניסה הקרקעית שלא הייתה|59315210|14 במאי 2021}}}}<br />
<br />
=== 14 במאי, יום שישי (יום חמישי למבצע) ===<br />
[[קובץ:Illustration to IDF operation to thwart Hamas' metro project, May 2021.webm|ממוזער|250px|אילוסטרציה של רשת המנהרות שצה"ל תקף במבצע שומר החומות]]<br />
[[קובץ:Operation Guardian of the Walls, May 2021. XXVII. L.jpg|ממוזער|250px|תקיפת כוחות [[זרוע היבשה]] של [[צה"ל]] כחלק מהתקיפה הנרחבת נגד רשת מנהרות הטרור (ה"מטרו") של חמאס]]<br />
בליל [[14 במאי]], בשעה 00:18, הודיע דובר צה"ל כי הורחבו התקיפות ברצועה, ובמסגרתן כוחות קרקעיים של [[כוחות מיוחדים]] ([[יחידת אגוז]] ו[[יחידת מגלן]]), [[חיל השריון]] ו[[חיל התותחנים|התותחנים]] תוקפים ברצועת עזה.{{הערה|שם=קרקע|{{כיכר השבת|כיכר השבת|לראשונה כוחות קרקעיים תוקפים בעזה; 'כזה עוד לא ראינו'|391938|14 במאי 2021}}}}<br />
תקיפה זאת נחשבת כתקיפה הנרחבת והגדולה ביותר שביצע חיל האוויר ברצועת עזה מאז [[מבצע צוק איתן]].{{הערה|{{ynet|יואב זיתון, אליאור לוי, מתן צורי|ה"מטרו" של חמאס במוקד: צה"ל שיגר הלילה כאלף פצצות ופגזים|59313250|14 במאי 2021}}.}} היעד המרכזי של התקיפה היה פגיעה קשה במערך המנהרות של החמאס בצפון הרצועה. במסגרת התקיפה נעשה שימוש בתרגיל [[הונאה צבאית|הונאה]] : צה"ל הניע כוחות קרקעיים לקרבת גדר הגבול, והפיץ ידיעות על כך בתקשורת העולמית, במטרה לשכנע את האויב שמדובר במתקפה קרקעית של צה"ל, ולגרום לו להכניס כוחות גדולים אל תוך [[מנהרות לחימה ברצועת עזה|מנהרות הלחימה התת-קרקעיות]], כך שהתמוטטות המנהרות תגרום לקבורת מספר רב של מחבלים.{{הערה|{{mako|ניר דבורי|התחבולה של צה"ל: כך הפכו המנהרות למלכודות מוות למחבלים בעזה|178966fb8e96971026|news-military/2021_q2|14 במאי 2021}}}} בצה"ל אמרו שהצליחו לפגוע במפקדות מבצעיות של חמאס שמוקמו בתוך מערך התת-קרקע.{{הערה|{{mako|ניר דבורי|צה"ל: "פגענו באחד הסודות הכי גדולים של חמאס"|a7a6a4f58da6971026|news-military/2021_q2|14 במאי 2021}}}} לדברי צה"ל: "מעל 160 [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] של [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] מ-12 [[טייסות חיל האוויר הישראלי|טייסות]] שונות תקפו כ-150 מטרות בתשתיות תת-קרקעיות בצפון רצועת עזה. במקביל לתקיפות חיל האוויר, כוחות [[חי"ר]], [[ארטילריה]] ו[[חיל השריון|שריון]], שנפרסו לאורך הגבול, ביצעו ירי של מאות [[פגז]]י ארטילריה ועשרות [[כדור טנק|פגזי טנקים]] לעבר מטרות ברצועה." לפי [[רון בן ישי]], במקביל לתקיפת המנהרות, כוחות קרקע של צה"ל - כולל [[טנק]]ים, [[חיל התותחנים|תותחים]], [[כוחות מיוחדים]], [[צליפה בצה"ל|צלפים]] ומשגרי [[טיל נגד טנקים|טיל]]י "[[ספייק|גיל]]" - פגעו בחוליות נ"ט ו[[מרגמה|מרגמות]] של חמאס, שיצאו מהמנהרות כדי לאייש את מערך ההגנה הקידמי ולבלום את הכניסה הקרקעית הישראלית.{{הערה|שם=מטרו}} תקיפות חיל האוויר קיבלו את הקוד "דרום כחול".<br />
<br />
ב-[[14 במאי]] ב-6:35 [[יירוט אווירי|יירטו]] [[מערך ההגנה האווירית|לוחמי ההגנה האווירית]], באמצעות [[כיפת ברזל]], [[כלי טיס בלתי מאויש]] שחדר מרצועת עזה לשטח ישראל, וב-10:25 יירטו כלי טיס בלתי מאויש נוסף.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון, אליאור לוי, מתן צורי|צה"ל הפיל כלי טיס בלתי מאוישים שחדרו משטח עזה {{!}} תיעוד|59309390|13 במאי 2021}}.}} ב-10:32 ו-12:31 תקף צה"ל חוליות שיגור של חמאס בעת שהיו בהכנות לשיגור רקטות למרכז הארץ. ב-19:27 תקף צה"ל מבנה רב-קומות ובו סניף [[בנק הייצור הפלסטיני]] המשמש את [[חמאס]] כדי לנהל את כלכלת הזרוע הצבאית שלו. קודם לכן הותקף בזהירות גם פיר מנהרה בדרום רצועת עזה שמוקם ליד [[גן ילדים]] ו[[מסגד]].<br />
<br />
=== 15 במאי, יום שבת (יום שישי למבצע) ===<br />
[[קובץ:Operation Guardian of the Walls, May 2021. LIII.jpg|ממוזער|250px|בניין "אל ג'לאא", מבנה רב-קומות שכלל נכסים צבאיים השייכים למודיעין הצבאי של ארגון הטרור [[חמאס]] וכן משרדי [[אל ג'זירה]] ו[[סוכנות ידיעות|סוכנות הידיעות]] [[AP]] שהותקף והושמד במסגרת מבצע "שומר החומות".]]<br />
ב-[[15 במאי]] המשיך צה"ל בתקיפת מטרות טרור, הן בלילה והן לאחר מטח כבד לעבר כל [[גוש דן]], [[השפלה]] ו[[השומרון]]. בין השאר תקף צה"ל 20 [[משגר רקטות|משגרי רקטות]] וסיכל חוליות שיגור של חמאס. "כיפת ברזל" הפילה [[כטב"ם]] [[חומר נפץ|נפץ]] שחדר לישראל מרצועת עזה. צה"ל [[הפצצת בניין אל-ג'לאא|הפציץ והפיל]], אחרי [[נוהל הקש בגג]], את בניין ה[[תקשורת המונים|תקשורת]] הערבית "אל-ג'לאא" ב[[עזה]], שבו היו נכסים [[מודיעין צבאי|מודיעיניים]] ו[[טכנולוגיה|טכנולוגיים]] של [[חמאס]] ומשרדים של [[AP]] ו[[אל-ג'זירה]].{{הערה|{{אתר צה"ל||מטוסי קרב תקפו יעדי מודיעין של חמאס - צפו בתיעוד|מאמרים/2021/נכסי-חמאס-בבניין-הרב-קומתי-שהופל-בשכונת-רימאל-מודיעין-תקיפה-שומר-החומות/|15 במאי 2021}}.{{ש}}{{כלכליסט|פארס אכרם, [[AP]]|"היו לנו עשר דקות להתפנות. עמדנו בצד לראות איך הבניין הופך לאבק"|39077850|16 במאי 2021}}}} קצת אחרי 17:00 הפיל צה"ל [[רחפן]] נפץ של חמאס על חוליית השיגור שלו וסיכל שני מחבלים. לפנות ערב תקף צה"ל מספר עמדות שיגור ומשגרים תת-קרקעיים ברצועת עזה. צה"ל תקף גם בתים של מפקדי שטח ובכירים בחמאס ששימשו כתשתיות טרור, בהם של סגן יו"ר [[הלשכה המדינית של חמאס]]. סמוך לחצות תקף צה"ל סניף [[בנק]] מרכזי בשכונת [[א-רימאל]] שבו נמצאו כספי חמאס.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון, אליאור לוי|על הכוונת של צה"ל: חוליות נ"ט, הבנקים ומוסדות השלטון בעזה|59306940|13 במאי 2021}}}}<br />
<br />
=== 16 במאי, יום ראשון (יום שביעי למבצע) ===<br />
ב-[[16 במאי]] צה"ל תקף בלילה מבני מגורים ברחוב אל-וחדה ב[[עזה]], במסגרת התקיפה הנרחבת בשעות האחרונות בכלל הרצועה. דובר ההגנה האזרחית בעזה אמר כי חמישה מבני מגורים הותקפו ללא אזהרה, וכי ישנן כמה משפחות המצויות עדיין תחת ההריסות. צה"ל המשיך לתקוף חוליות טרור ועמדות שיגור רקטות של [[חמאס]]. בשעה 11:20 מטוסי קרב וכלי טיס של צה"ל תקפו 11 משגרי רקטות ב[[שג'אעיה]] וב[[חאן יונס]] וחוליית טרור בחאן יונס בעת ששיגרה רקטות לעבר שטח ישראל.{{הערה|{{ynet||צה"ל תקף מחסן אמצעי לחימה, משגרי רקטות וחוליית פעילי טרור בעזה|59325500|16 במאי 2021}}}} לפי אתר צה"ל, תוך פרק זמן של 36 שעות, תקפו כוחות צה"ל בהצלחה כ-40 משגרי רקטות רב-קניים, בעלי 4–9 קנים, והשמידו אותם.<br />
<br />
[[מטוס קרב]] של צה"ל תקף את ביתו של מפקד גדוד [[ג'בליה]] בחמאס, ממנו פעלה תשתית צבאית לניהול לחימה. מטוסי קרב של צה"ל תקפו נכסים צבאיים במטה המודיעין של הזרוע הצבאית של חמאס בצפון [[רצועת עזה]]. צה"ל המשיך בתקיפת ה"מטרו" - [[מנהרות לחימה ברצועת עזה|מערך המנהרות התת-קרקעיות של חמאס]]. התקיפות התמקדו בצפון-מזרח הרצועה ובמרכזה.<br />
<br />
ב-16:33 תקפו לוחמים ו[[כלי טיס]] של צה"ל שלושה משגרי רקטות וסיכלו שישה מחבלים שהיו בהכנות לשיגור.<br />
<br />
בין השאר תקף צה"ל את ביתו של [[יחיא סינוואר]], ראש [[הלשכה המדינית של חמאס]] ברצועת עזה, ואת ביתו של אחיו, אף הוא בכיר בחמאס, מוחמד סינוואר.{{הערה|{{סרוגים||צה"ל תקף את ביתו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר|562286-צהל-תקף-הלילה-את-ביתו-של-יחיא-סינוואר|16 במאי 2021}}}} שני הבתים שימשו לפעילות טרור.<br />
<br />
אחר הצהריים נתנו [[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]], [[שר הביטחון]] [[בני גנץ]] ו[[הרמטכ"ל]] [[אביב כוכבי]] הצהרה על המבצע, מטרותיו והישגיו.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|נתניהו: "המבצע ייקח עוד זמן; בהמשך נשקם את היחסים בין יהודים וערבים בארץ"|59327480|16 במאי 2021}}.}}<br />
<br />
=== 17 במאי, יום שני, חג השבועות (יום שמיני למבצע) ===<br />
ב-[[17 במאי]], במאמץ משותף של [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]], [[אגף התקשוב וההגנה בסב"ר|אגף התקשוב וההגנה בסייבר]] ו[[אגף המודיעין]], הותקף מתחם של המודיעין הצבאי של [[חמאס]] בתגובה לשיגור הרקטות ל[[באר שבע]], יישובי מערב [[הנגב]] ו[[עוטף עזה]]. במשך הלילה נערכה תקיפה נרחבת נוספת של חיל האוויר, שהופצצו בה מנהרות וכן תשעה בתים של מפקדים בחמאס. צה"ל הרג את [[חוסאם אבו הרביד]], מפקד החטיבה הצפונית ב[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני|ג'יהאד האסלאמי]] ומחליפו של [[בהאא אבו אל-עטא]], ב[[תקיפה אווירית]] במחנה הפליטים [[ג'בליה]] שבצפון הרצועה. לצורך הסיכול הממוקד, עשה חיל האוויר שימוש בטיל קטן ומדויק - "[[ברד-חד]]", מתוצרת [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות|רפאל]].<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/S1Gh00mgFu#autoplay|הכותב=יואב זיתון|כותרת=מפקד הטייסת שחיסלה את בכיר הג'יהאד: "לא תמיד יודעים את זהות הבכירים שתוקפים"|אתר=[[Ynet]]|תאריך=18.05.21|תאריך_וידוא=21.05.2021}}</ref> בצהריים סיכל [[חיל הים]] [[כלי שיט בלתי מאויש]] [[צוללת|צולל]], שהיה בדרכו לבצע [[פיגוע]], ומספר מחבלים ב[[הכוח הימי של חמאס|כוח הימי של חמאס]].{{הערה|{{אתר צה"ל||כלי שיט וטיס תקפו אמצעי לחימה ימי של חמאס|מאמרים/2021/לוחמי-זרוע-הים-וכלי-טיס-של-צה-ל-סיכלו-פעילות-חבלנית-עוינת-באזור-צפון-הרצועה/|17 מאי 2021}}.}} אחר הצהריים תקפו כלי טיס של צה"ל 16 עמדות שיגור וסיכלו 5 מחבלים שעמדו לשגר רקטות. קצת לפני 19:00 תקף צה"ל את [[חמ"ל]] ביטחון הפנים של חמאס בשכונת [[רימאל]].<br />
<br />
=== 18 במאי, יום שלישי (יום תשיעי למבצע) ===<br />
<br />
[[קובץ:Operation Guardian of the Walls, May 2021. LII.jpg|ממוזער|250px|[[תותח מתנייע M-109]] של גדוד 55 שב[[חטיבת האש 215]] של [[חיל התותחנים]] יורה לעבר רצועת עזה במסגרת מבצע שומר החומות, 18 במאי 2021.]]<br />
בלילה שבין 17 ל-[[18 במאי]], 62 [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] תקפו את ה"מטרו" בשכונת [[רימאל]] באמצעות 110 [[חימוש מונחה|חימושים מדויקים]]. כמו כן השמיד צה"ל 10–12 [[משגר רקטות|משגרי רקטות רב-קניים]] שהיו מכוונים אל עבר [[תל אביב]] ו[[אשקלון]]. לאורך היום המשיך צה"ל בתקיפות נקודתיות של מבני טרור ועמדות שיגור רקטות. בערב סיכל שתי חוליות שיגור וכן השמיד עמדת [[מרגמה]] שהפלסטינים מיקמו ב[[בית ספר]].<br />
<br />
=== 19 במאי, יום רביעי (יום עשירי למבצע) ===<br />
<br />
בלילה שבין 18 ל-[[19 במאי]] תקף צה"ל את מערכת [[מנהרות לחימה ברצועת עזה|המנהרות התת-קרקעיות]] של חמאס ב[[ח'אן יונס]] ו[[רפיח]]. לפי [[דובר צה"ל]] "במשך כ-25 דקות, 52 מטוסי קרב תקפו באמצעות 120 חימושים מדויקים כ-40 מטרות תת-קרקע של חמאס בתוואי של כ-12 ק"מ".{{הערה|{{וואלה!||7 נפילות ליד בתים באשכול, צה"ל תוקף בניין בעזה|3436356|19 במאי 2021}}}} בנוסף, הותקפו תשתיות טרור נוספות בערים אלו, בהן חמ"לים, מחסני אמל"ח ומשגרי רקטות. בתקיפה הזו נהרגו לפחות 10 מחבלים של חמאס והג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני. בנוסף צה"ל תקף בשעות אחר הצהריים מטרות בשטח [[לבנון]] כתגובה לירי רקטות מלבנון. במשך היום ובערב תקף צה"ל [[רקטת קרקע-קרקע]] כבדה של הגא"פ ו[[משגר רקטות|משגרי רקטות רב-קניים]] שכוונו לשטח ישראל, כולל משגרים שהוסתרו בבתי מגורים.<br />
<br />
=== 20 במאי, יום חמישי (היום ה-11 למבצע) ===<br />
<br />
צה"ל תקף מנהרות תת-קרקעיות, תשתיות טרור של חמאס, מחסני אמל"ח ומשגרי רקטות רב-קניים. לפני הצהריים מטוסי קרב תקפו מנהרת לחימה של חמאס ב[[בית חאנון]], וכן שתי עמדות שיגור רקטות תת-קרקעיות ב[[ג'בליה]] ששימשו בין השאר לירי רקטות לתל אביב. ב[[ח'אן יונס]] השמיד צה"ל משגר רקטות רב-קני חמוש ומהפגיעה התפוצצו הרקטות שעליו ופגעו ברצועת עזה. אחר הצהריים הפציץ צה"ל שתי [[מנהרות לחימה ברצועת עזה|מנהרות התקפיות]] בצפון עזה ובית חאנון שהיו בשלבי בנייה.<br />
<br />
ב-10:38 המחבלים ירו [[טיל נ"ט]] על [[טיולית]], [[חייל]] שעמד בסמוך נפצע קל. בתגובה השמיד צה"ל את העמדה ממנה שוגר הטיל וכן סיכל חוליית נ"ט שנסעה ברכב בצפון הרצועה.<br />
<br />
במהלך היום תקף צה"ל כ-30 [[משגר רקטות|משגרי רקטות]], כולל משגרים תת-קרקעיים ועל-קרקעיים ומשגרים רב-קניים, והרג מספר מחבלים במערך שיגור הרקטות של ארגוני הטרור בעזה.<br />
<br />
שעות לפני הפסקת האש, צה"ל סיכל פיגוע בגבול הרצועה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-military/2021_q2/Article-6fdf4b03fcf8971027.htm|כותרת=N12 - חשיפה: צה"ל סיכל פיגוע - שעות לפני הפסקת האש|אתר=N12|תאריך=2021-05-21|תאריך_וידוא=2021-05-21}}</ref><br />
<br />
=== 21 במאי, יום שישי (היום -12 למבצע) ===<br />
בשעה 2:00 נכנסה [[הפסקת אש|הפסקת האש]] בין הצדדים היריבים לתוקפה. פיקוד צה"ל וההנהגה הישראלית חששו, שארגוני הטרור בעזה ינסו לירות מטחי סיום של רקטות לעבר באר שבע וגוש דן, בשעות שלפני מועד תחילת הפסקת האש, ולכן חיל האוויר הישראלי ריכז כוח אווירי גדול בשמים מעל רצועת עזה, כדי להרתיע את הארגונים הפלסטינים מפני צעד כזה, ולהגיב עליו בעוצמה רבה במקרה הצורך. בנוסף הועברו מסרים לחמאס דרך המצרים, שהזהירו את הצד הפלסטיני מפני התוצאות של המשך ירי הרקטות לאחר מועד כניסת הפסקת האש. החשש הישראלי לא התממש, וארגוני הטרור בעזה הגבילו את האש שלהם לאזור עוטף עזה בשעות שקדמו להפסקת האש, והקפידו לשמור על הפסקת האש לאחר שזו נכנסה לתוקף.<br />
<br />
== כוחות צה"ל במבצע ==<br />
=== זרוע האוויר ===<br />
[[קובץ:Operation Guardian of the Walls, May 2021. X.jpg|ממוזער|250px|[[מטוס קרב]] [[F-15I רעם]] עם [[חימוש מונחה|פצצות מונחות]] בהכנה ל[[תקיפה אווירית|גיחת הפצצה]].]]<br />
[[חיל האוויר הישראלי]] נשא ברוב נטל המאמץ ההתקפי באמצעות [[טייסות חיל האוויר הישראלי|טייסות]] הקרב, ה[[מסוק קרב|מסק"ר]] וה[[כלי טיס בלתי מאויש|כטמ"מים (כלי טיס מאוישים מרחוק)]]. [[כלי טיס]] ובהם [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] - לרבות [[F-35I אדיר]], [[F-15I רעם]], [[F-16I סופה]] ו-[[F-16 פייטינג פלקון|F-16C/D ברק 2020]] - הפציצו למעלה מאלף מטרות טרור של [[חמאס]] ו[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] ב[[רצועת עזה]]. כלי טיס שונים ביצעו בבכירי טרור [[סיכול ממוקד|סיכולים ממוקדים]] - בהם נעשה שימוש בטיל קטן ומדויק, "[[ברד-חד]]", מתוצרת [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות|רפאל]]<ref name=":0" /> - וכן תקפו חוליות שיגור של רקטות ונ"ט.<br />
<br />
[[מערך ההגנה האווירית]] נטל חלק מרכזי במאמץ ההגנתי, כאשר סוללות [[כיפת ברזל]] יירטו למעלה מ-1,350 [[רקטות ארטילריות]] שכוונו לעורף הישראלי בלמעלה מ-90% הצלחה. בנוסף, כיפת ברזל יירטה והפילה [[כלי טיס בלתי מאויש]]ים, בהם כטב"מי נפץ, ששיגר חמאס לעבר ישראל.<br />
<br />
במסגרת פעילות "כיפת ברזל" הופל בטעות כטב"ם צה"לי טקטי מסוג "[[רוכב שמיים]]", לאחר שזוהה ככלי טיס עוין.{{הערה|{{ישראל היום|לילך שובל|כיפת ברזל יירטה מזל"ט צה"לי: "רוכב השמים לא פעל על פי נהלי ההזדהות - לכן אותר כ'אויב'"|news/defense/article/1420336/|25 במאי 2021}}}}<br />
<br />
=== זרוע היבשה ===<br />
<br />
כוחות של [[פיקוד הדרום]] נפרסו לאורך [[גדר המערכת סביב רצועת עזה]] על מנת להגן על יישובי [[עוטף עזה]] וכן לסייע באש במאמץ ההתקפי. הכוחות כללו סוללות [[תותח מתנייע|תותחי]] [[תותח מתנייע M-109|דוהר M-109]], [[חטיבה 188]] עם [[טנק]]י [[מרכבה סימן 4מ]] (שאיישו את גבול עזה בפעילות הבט"ש לפני ואחרי המבצע, והיוו כוח השריון המרכזי במהלך המבצע), [[חטיבת גדעון|צק״ח גדעון]] ([[חטיבה 7]], ו[[חטיבת גולני]]), [[חטיבת הנח"ל|חטיבת הנח"ל גדודים 931 ו-50]], [[חטיבת הצנחנים]]. [[היחידה הרב-ממדית]], [[יחידת מגלן]] ו[[יחידת אגוז]] סיכלו חוליות ו[[טיל נגד טנקים|משגרי נ"ט]]. בתקיפה על ה"מטרו" (רשת המנהרות התת-קרקעיות) של חמאס השתתפו כוחות [[חיל התותחנים|תותחנים]], [[חיל השריון|שריון]], [[חיל הרגלים|חי"ר]] ו[[צליפה בצה"ל|צלפים]]. [[חיל ההנדסה הקרבית]] הכין עמדות ירי לטנקים, תותחים וצלפים ו[[מגנן (ביצור מודרני)|מגננים]] ו[[סוללת עפר|סוללות מגן]] לכוחות צה"ל על גבול הרצועה.{{הערה|{{אתר צה"ל||סמל עידן רשף, מפקד בצמ"ה אוגדת עזה, חטיבה צפונית|מאמרים/האנשים-שמאחורי-שומר-החומות/מבצע-שומר-החומות-החיילים-שמאחורי-עידן-רשף-הנדסה-קרבית/|23 מאי 2021}}.}}<br />
<br />
[[חמ"ל]] משותף של [[אוגדת עזה]], [[אגף המודיעין]], [[זרוע היבשה]], [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] ו[[חיל הים]] עבד באופן רצוף לאיסוף [[מודיעין צבאי]], ניתוחו, ניהול אש וחלוקת מטרות לכוחות בשטח ובאוויר על מנת לאפשר סגירת מעגל אש באופן מהיר והשמדת איומים ומטרות באופן יעיל. דבר זה אפשר גם סיכול מהיר של חוליות שיגור רקטות וחוליות נ"ט.{{הערה|{{mako|אורן דורי|לחסל פעילי חמאס עם הרחפן ששיגרו: הצצה נדירה לחמ"ל התקיפות בעזה|9ff276b39488971026|news-military/2021_q2|20 במאי 2021}}}}<br />
<br />
=== זרוע הים ===<br />
[[קובץ:Israeli Navy activity during Operation Guardian of the Walls, May 2021. III.jpg|ממוזער|250px|[[סטי"ל]] [[סער 4.5]] וסירת תקיפה [[מורנה (כלי שיט)|מורנה]] של [[שייטת 13]] בתקיפת מטרות טרור ברצועת עזה.]][[קובץ:Operation Guardian of the Walls, May 2021. XVIII.jpeg|ממוזער|שיגור טיל טמי"ר ממערכת [[כיפת ברזל]] כדי ליירט את הרקטות ששוגרו מ[[רצועת עזה]] לעבר ישראל, 13 במאי 2021]]כוחות של [[חיל הים הישראלי]] תקפו מטרות של [[הכוח הימי של חמאס]], בהן [[כלי שיט]], [[מוצב]]ים, מרכזי שליטה ופיקוד, [[מחסן|מחסני]] [[אמל"ח]] ועוד. זרוע הים תקפה גם מטרות טרור נוספות באש [[תותח אוטו מלרה 76 מ"מ|תותחים]] ו[[טיל ים-קרקע|טילים]], וכן באמצעות שייטת 13. בנוסף הוצבה [[ספינת טילים]] עם [[כיפת ברזל#כיפת ברזל הימית|C-Dome (כיפת ברזל הימית)]] וטילי [[ברק (טיל)|ברק]] כדי להגן על [[אסדת גז|אסדת הגז]] שמול [[אשקלון]].{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|עם סטי"לים, שייטת 13 וחימוש מדויק: תיעוד מתקיפות חיל הים בעומק עזה|59324740|16 במאי 2021}}}}{{הערה|{{כאן|[[איתי בלומנטל]] ו[[כרמלה מנשה]]|צוללות אוטונומיות, וניסיונות לפגוע באסדת גז: האיום הימי של חמאס נחשף|105820|16 במאי 2021|item}}}}<br />
<br />
=== מודיעין ===<br />
<br />
המבצע לווה באופן הדוק ב[[מודיעין צבאי]] שנאסף על ידי [[אגף המודיעין]] (אמ"ן), [[להק המודיעין]] (למד"ן), [[מספן המודיעין]] (מד"ן) ו[[חיל האיסוף הקרבי]]. המודיעין אפשר פגיעה מדויקת בנכסים אסטרטגיים של [[חמאס]] ובאלפי מטרות טרור. [[שירות הביטחון הכללי]] סייע בביצוע [[סיכול ממוקד|סיכולים ממוקדים]] בבכירים של החמאס וה[[גא"פ]], כאשר הבולט שבהם הוא הפגיעה ב"פורום המטה הכללי" של חמאס וחיסול בכירים במערך הייצור, המחקר והפיתוח של חמאס.<br />
<br />
== שיגורים מרצועת עזה לישראל במבצע ==<br />
במהלך המבצע ארגוני הטרור ברצועת עזה שיגרו יותר מ-4,300 רקטות ופצצות מרגמה לעבר [[ישראל]], שמהן יורטו בידי מערכת "כיפת ברזל" מעל ל-1,660 רקטות (שהם מעל 90% אחוזי הצלחה ביירוט רקטות, שעמדו ליפול בשטחים מיושבים) ולמעלה מ-1,820 מהן נפלו בשטחים פתוחים;{{הערה|שם=סיכום-צהל-אנגלית|[https://www.idf.il/en/articles/defense-and-security/israel-under-fire/ סיכום השבוע הראשון] באתר [[צה"ל]] ב[[אנגלית]], נכון לבוקר 17 במאי 2021.}} יותר מ-640 רקטות כשלו ונפלו בשטחי רצועת עזה ומהן נהרגו מעל ל-20 [[פלסטינים]]. מירי הרקטות על ישראל נהרגו 11 [[אזרח (דיני מלחמה)|אזרח]]ים (3 מהם עובדים זרים) וכן נהרג [[חייל]] מירי [[טיל נ"ט]].<br />
<br />
עם תחילת המבצע, [[פיקוד העורף]] פרסם הנחיות שלפיהן לא יתקיימו לימודים בבתי הספר המצויים בטווח של עד 40 ק"מ מרצועת עזה, אך הלמידה המשיכה במסגרת [[למידה מרחוק]] כמו בזמן [[מגפת הקורונה]].{{הערה|{{וואלה!||הוגבלו התקהלויות במרכז, לימודים בדרום בוטלו: הנחיות פיקוד העורף בעקבות ההסלמה|3434674|10 במאי 2021}}}} בהחלטת פיקוד העורף הותר לקיים לימודים ביישובי [[גוש דן]] וב[[השפלה|שפלה]], אולם מספר ראשי עיריות החליטו להיות ערוכים לכל הסלמה ולא לקיים לימודים במוסדות הלימוד.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון, אסף זגריזק|פיקוד העורף: איסור לימודים עד 40 ק"מ מהרצועה; הגבלות במרכז|59287650|11 במאי 2021}}}}<br />
<br />
ב-10 במאי, היום הראשון למבצע, הכריז [[שר הביטחון]] [[בני גנץ]] על [[מצב מיוחד בעורף]] בטווח של עד 80 ק"מ מרצועת עזה למשך 48 שעות. בהוראת ראשי הערים, בוטלו לימודים בערים נוספות בארץ שנמצאו בטווח 80 ק"מ מרצועת עזה ובהם [[ראשון לציון]], [[נס ציונה]], [[רחובות]], [[חולון]] ו[[בת ים]].<br />
<br />
=== 10 במאי, יום ירושלים (יום ראשון למבצע) ===<br />
ב-[[10 במאי]], היום הראשון למבצע, שיגרו הפלסטינים כ-300 רקטות לעבר ישראל. תחילה החל חמאס בירי אל עבר [[ירושלים]] וסביבתה ואל יישובי [[עוטף עזה]]. בימים שלאחר מכן המשיכו שיגורי הרקטות והתגברו. טווח הירי התרחב גם הוא. רקטות רבות יורטו על ידי מערכת [[כיפת ברזל]], אולם מספר רקטות נפלו באזורים מיושבים, ופגעו בבתי מגורים. הפגיעות גררו נזק רב, וכן מספר נפגעים. לדברי הפלסטינים, למעלה מ-200 רקטות שוגרו תוך כשעה, בעיקר על [[אשדוד]] ו[[אשקלון]].<br />
<br />
=== 11 במאי, יום שלישי (יום שני למבצע) ===<br />
ב-[[11 במאי]] נרשמו ההרוגים הישראלים הראשונים בעימות: שתי נשים, בת 80 והמטפלת ה[[הודים|הודית]] שלה, נהרגו מפגיעה ישירה של רקטה בבית פרטי ב[[אשקלון]].{{הערה|{{וואלה!|יניר יגנה, אמיר בוחבוט וגיא אלסטר|שתי הרוגות מפגיעת רקטות באשקלון; נתניהו: נגביר את עוצמת התקיפות|3434934|1 במאי 2021}}}} תקלה שאירעה במערכת כיפת ברזל המוצבת באשקלון היא שאפשרה לרקטות רבות ליפול בשטח העיר. התקלה תוקנה, ונוספה עוד סוללת הגנה בעיר. התקלה שהתגלתה לאחר הכישלון ביירוט הרקטות הובילה את פיקוד העורף לצאת בהנחיה חריגה לתושבי אשקלון להישאר במרחבים המוגנים, עד שתוקנה התקלה והסוללה הוחזרה לכשירות.{{הערה|{{מעריב אונליין|טל לב רם|הסיבה לכמות האדירה של פגיעות באשקלון: תקלה במערכת כיפת ברזל|news/military/Article-839929|11 במאי 2021}}}}<br />
<br />
כתגובה להפלתו של [[בניין (מבנה)|בניין]] [[רב-קומות]], חמאס איים לירות על [[תל אביב]] בשעה 21:00.{{הערה|[https://www.kan.org.il/item/?itemid=105547 צה"ל נערך לירי על ת"א עקב קריסת הבניין שהותקף], [[כאן חדשות]], 11 במאי 2021}} בשעה 20:46 הופעלו [[אזעקת מלחמה|אזעקות]] בכל רחבי [[גוש דן]] ועד לאזור [[השרון]], במטח כבד של למעלה מ-130 רקטות במקביל.{{הערה|{{וואלה!||עשרות רקטות לעבר גוש דן, השרון והשפלה; אישה נהרגה בפגיעה ישירה בראשון לציון|3434934|11 במאי 2021}}}} זו הייתה מתקפת הטילים הגדולה ביותר אי-פעם על [[מחוז המרכז]], וגם הקטלנית ביותר. רקטות פגעו ישירות ב[[אוטובוס]] וב[[כלי רכב]] ב[[חולון]], 7 אזרחים נפצעו במצב בינוני עד אנוש. הרקטות פגעו ישירות גם ב[[ראשון לציון]] וב[[גבעתיים]], וגרמו להרוגה ולארבעה פצועים קל.{{הערה|{{ynet||מד"א: 3 פצועים בינוני מהרקטות בחולון, בהם ילדה|59295930|11 במאי 2021}},{{ש}}{{ערוץ7||בית החולים וולפסון: שמונה פצועים, מתוכם שניים במצב קשה|806938|11 במאי 2021|News/Flash}}.}}{{הערה|{{mako||מטחים כבדים על גוש דן, תל אביב והשרון; חמאס: שיגרנו 130 רקטות|b6cbc64ca595971026|news-military/2021_q2|11 במאי 2021}}}} בסביבות השעה 21:30 [[נתב"ג]] נסגר להמראות ולנחיתות בעקבות המטח הכבד.{{הערה|{{mako|ניר דבורי|בעקבות המשך הירי: כל המטוסים שנוחתים בישראל יופנו לרמון במקום לנתב"ג|14d19ede4f36971026|news-military/2020_q1|13 במאי 2021}}}} בהמשך הופנו כל הטיסות שיועדו לנחות בישראל ל[[יוון]] ול[[קפריסין]], ולאחר מכן הופנו ל[[שדה התעופה רמון]]. בהמשך הערב פגעה רקטה במתקן [[תשתיות נפט ואנרגיה]] ב[[אשקלון]], שעלה באש. באותו יום אישה כבת 50 שרצה למרחב מוגן נפצעה קשה, וב-14 במאי נקבע מותה.<br />
<br />
=== 12 במאי, יום רביעי (יום שלישי למבצע) ===<br />
ב-[[12 במאי]], בשעה 3:00 לפנות בוקר, הופעלו אזעקות בגוש דן, בדרום השרון, ביישובי הנגב וביישובי השפלה, בעקבות מטח רקטות. כתוצאה מפגיעה ישירה בבית בכפר [[דהמש]] שליד לוד, נהרגו אב ובתו בת ה-16 בעת ששהו בחצר ביתם.{{הערה|{{ynet||מטח לילי כבד למרכז ולדרום, אב ובתו נהרגו ליד לוד|59298070|12 במאי 2021}}}} בבוקר ירו מחבלים [[טיל נ"ט]] מצפון הרצועה לעבר ג'יפ של צה"ל ב[[עוטף עזה]]. מהירי נהרג [[חייל]] [[חטיבת הנח"ל]], ושני חיילים נוספים נפצעו באורח קשה.{{הערה|{{ynet||הרוג ושני פצועים קשה מירי נ"ט מרצועת עזה|59299550|12 במאי 2021}},{{ש}}{{אתר צה"ל||לוחם נח"ל נהרג מירי נ"ט במהלך פעילות מבצעית|מאמרים/2021/ירי-נט-מבצע-שומר-החומות/|12 במאי 2021}}}} בצהריים של אותו יום שיגרו הפלסטינים מטחי רקטות כבדים על יישובי הדרום, [[אשקלון]], [[גן יבנה]], [[אשדוד]].<br />
<br />
בשעות הערב הופעלו אזעקות בגוש דן ובשפלה, בעקבות מטח רקטות. כתוצאה מפגיעה ישירה בבית ב[[שדרות]], נהרג ילד בן 5 ונפצעו שלושה אנשים.{{הערה|{{ynet|אדיר ינקו, אילנה קוריאל, מתן צורי|עידו בן ה-5 מת מפגיעת רקטה בשדרות: "אמו נפצעה קשה, הסבתא היא שזיהתה אותו"|59304640|13 במאי 2021}}}}<br />
<br />
ב-[[12 במאי]] הורה [[שר האנרגיה]] [[יובל שטייניץ]] להפסיק את פעילותה של אסדת הגז הטבעי [[תמר (שדה גז)|תמר]], השוכנת מול אשקלון.{{הערה|{{כלכליסט|ענת רואה|הפעלת אסדת תמר הושבתה; השר שטייניץ: "משנה זהירות"|39075810|12 במאי 2021}}}} אספקת הגז הטבעי לישראל נמשכה ממאגר [[לווייתן (שדה גז)|לווייתן]]. חמאס שיגר עשרות רקטות לעבר אסדת תמר, בניסיון לפגוע בה.{{הערה|{{כלכליסט|כלכליסט ו-ynet|הותר לפרסום: חמאס ניסה לפגוע באסדת הגז תמר|39077880|16 במאי 2021}}}}<br />
[[קובץ:Operation Guardian of the Walls, May 2021. CVIII.jpg|ממוזער|כוחות [[חטיבת החילוץ]] של [[פיקוד העורף]] בזירת הפגיעה הישירה בחצר מבנה ב[[פתח תקווה]], 13 במאי 2021]]<br />
<br />
=== 13 במאי, יום חמישי (יום רביעי למבצע) ===<br />
ב-[[13 במאי]], בשעה 1:15 לפנות בוקר, הופעלו אזעקות בגוש דן, בשרון וב[[עמק חפר]] בעקבות מטח רקטות. גם בוואדי עארה, ב[[עמק יזרעאל]] וב[[גליל התחתון]] נשמעו אזעקות,{{הערה|{{ynet||מטחים ליליים: פגיעה ישירה ופצועים בפתח תקווה|59305340|13 במאי 2021}}}} אך הן התגלו לאחר מכן כאזעקות שווא.{{הערה|שם=צפון}} כתוצאה מפגיעה ישירה בחצר ב[[פתח תקווה]] פרצה [[שרפה]] שהסבה נזק רב לבניינים ולרכוש. דיירי המקום פונו ובהם חמישה פצועים.{{הערה|{{ynet|הדר גיל-עד, אטילה שומפלבי|כמו זירת מלחמה: תיעוד ממקום הפגיעה בפתח תקווה|59306540|13 במאי 2021}}}}<br />
<br />
בשעה 14:28 נורה מטח כבד של 25–100 רקטות לעבר [[גוש דן]], [[השפלה]], אזור [[בית שמש]], [[באר שבע]] ודרום הארץ.{{הערה|{{ערוץ7||הערכה: כ-100 רקטות נורו לעבר ישראל בדקות האחרונות|807557|13 במאי 2021|News/Flash}}}} רקטה שנורתה לעבר [[נמל התעופה רמון]] נפלה בשטח פתוח ב[[מועצה אזורית חבל אילות]].<br />
<br />
בסביבות השעה 23:00, בזמן מטח לאזור השפלה ואשדוד, נפגעה קשה בראשה אישה בת 87 ב[[שתולים]] כשרצה למרחב מוגן, ולאחר כחצי שעה נקבע מותה.{{הערה|שם=קרקע}}<br />
<br />
=== 14 במאי, יום שישי (יום חמישי למבצע) ===<br />
בלילה שבין [[13 במאי]] ל-[[14 במאי]], בתגובה על התקיפות הנרחבות של צה"ל ברצועה, פתח חמאס בירי מסיבי לכיוון ערי הדרום והשפלה, בהן [[אשקלון]], שספגה פגיעה ישירה בבניין בלב העיר.{{הערה|{{ynet||הפסקת חשמל בעקבות פגיעת רקטה בחוף אשקלון|articles/0,7340,L-4296227,00.html|14 במאי 2021}}}} בשעות הצהריים נורו מספר מטחי רקטות לעבר [[אשדוד]], [[אשקלון]], [[באר שבע]] ו[[השפלה]].{{הערה|{{מעריב אונליין|טל לב רם|נמשכים המטחים לעבר הדרום; שתי תקריות חריגות נרשמו בצפון|news/military/Article-840673|14 במאי 2021}}}} לאורך כל היום המשיך הירי על יישובי [[עוטף עזה]].<br />
<br />
=== 15 במאי, יום שבת (יום שישי למבצע) ===<br />
[[קובץ:Ramat Gan after a missile hit, May 2021. II (cropped).jpg|ממוזער|זירת פגיעה הרקטה ב[[רמת גן]], 15 במאי 2021]]<br />
בלילה שבין 14 במאי ל-[[15 במאי]] פתח חמאס בירי לכיוון ערי הדרום והשפלה, בהן [[באר שבע]], [[אשדוד]] ו[[גן יבנה]].{{הערה|{{ישראל היום||הרוג מפגיעת רקטה בר"ג; דיווחים בעזה: צה"ל תקף את ביתו של סגן מנהיג חמאס|996787|15 במאי 2021}}}}<br />
<br />
בצהריים נשמעו אזעקות ברוב אזור [[גוש דן]], [[השרון]], [[השפלה]] ואף ב[[השומרון|שומרון]] עקב מטח כבד. רקטות נפלו ב[[רמת גן]], ב[[ראשון לציון]] וליד [[נתב"ג]]. לראשונה תועדה נפילה בשומרון, גם ליד כפרים פלסטיניים.{{הערה|{{ynet|אליאור לוי, יואב זיתון|חמאס ירה לשומרון "כסולידריות" – הרקטות נפלו בכפרים פלסטיניים|59320710|15 במאי 2021}}}} באותה שעה נורו רקטות גם לעבר [[עוטף עזה]], [[אשדוד]] ו[[באר שבע]]. כתוצאה מהמטח נהרג אזרח בן 55 מפגיעה ישירה של רקטה בבית ברמת גן, נפצעו שני אזרחים ומספר אנשים לקו בחרדה.{{הערה|{{ynet||ירי נרחב למרכז ולשרון - הרוג בר"ג, נפילות במוקדים רבים וגם בשומרון|59320120|15 במאי 2021}}}}<br />
<br />
בעקבות ההסלמה, עשרות משפחות מיישובי עוטף עזה התפנו מבתיהן בהמלצת גורמי הביטחון, אך התוכנית לקליטתן בבתי מלון ובאכסניות ברחבי הארץ, שהוכנה מראש למצבים מסוג זה, לא הופעלה, נכון ל-15 במאי.{{הערה|{{ynet|מתן צורי|תושבי העוטף שהתפנו נאלצים לנדוד בין בתים: "שוב שכחו אותנו"|59319650|15 במאי 2021}}}}<br />
<br />
=== 16 במאי, יום ראשון (יום שביעי למבצע) ===<br />
ב-[[16 במאי]] בשעה 00:08, לאחר שחמאס איים לשגר רקטות כנקמה על הפגיעה באנשיו ובמבני מגורים ברצועת עזה, חמאס החל בשיגור רקטות לעבר [[גוש דן]], [[אשדוד]], [[אשקלון]] ו[[עוטף עזה]]. לא דווח על נפגעים מהירי, 10 אנשים נחבלו בזמן שרצו למרחב המוגן.{{הערה|{{ynet||צבע אדום בנחל עוז שבעוטף עזה|59324290|16 במאי 2021}}}} בסך הכול ירה חמאס כ-42 רקטות, ומערכת "כיפת ברזל" יירטה חלק מהן. בתגובה, תקף חיל האוויר עשרות יעדים ב[[רצועת עזה]], כולל את ביתו של מנהיג חמאס [[יחיא סנוואר]].{{הערה|{{כאן||דיווח פלסטיני: צה"ל תקף את ביתו של מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר|105786|15 במאי 2021|Item}}}} סמוך לשעה 02:30 נשמעו אזעקות גם ב[[באר שבע]] ובסביבתה. ככל הנראה נורו כ-12 רקטות, 7 מהן נפלו בשטחים פתוחים ואת השאר יירטה כיפת ברזל. הירי התחדש קצת לפני השעה 06:00, עם רקטות שנורו לכיוון יישובי עוטף עזה וזמן קצר לאחר מכן גם ל[[חבל לכיש]]. השקט המתוח נשמר במשך 4 שעות, עד שהופר עם אזעקות שהופעלו בשעה 10:18 ביישובים ב[[מועצה אזורית אשכול|מועצה האזורית אשכול]]. בסך הכול 120 שיגורים זוהו מ-15 במאי בשעה 19:00 ועד 16 במאי בשעה 06:00 בבוקר.{{הערה|{{mako||מעט אחרי חצות: מטח לבאר שבע והסביבה|1faeff749a17971027|news-military/2021_q2|16 במאי 2021}}}}<br />
<br />
=== 17 במאי, יום שני, חג השבועות (יום שמיני למבצע) ===<br />
ב-[[17 במאי]], בליל חג השבועות בשעה 00:00, החל ירי רקטי ל[[באר שבע]]. שתי רקטות יורטו ושתיים נפלו בשטחים פתוחים. כמעט שעה לאחר מכן, המטחים המשיכו גם לעבר [[עוטף עזה]], [[נתיבות]], [[אופקים]] ויישובי מערב [[הנגב]]. בהמשך הלילה המשיכו מטחי הרקטות גם לכיוון [[אשקלון]] ועוטף עזה, 6 נפצעו קל ככל הנראה מנפילות. ב-07:01 הירי לעבר ישראל התחדש עם מטחים לעבר יישובי עוטף עזה ונתיבות. במהלך הלילה פונו ל[[מרכז רפואי הדסה]] 120 פצועים. בסך הכל 60 שיגורים זוהו מ-16 במאי בשעה 19:00 ועד 17 במאי בשעה 09:00 ככל הנראה. 10 רקטות נפלו בשטח הרצועה ועשרות יורטו. בשעה 13:30 החל מטח רקטות כבד לכיוון אזורי באר שבע, אשקלון, [[אשדוד]] ועוטף עזה. באשדוד רקטה אחת פגעה בפגיעה ישירה בבניין, 3 נפצעו קל ו-5 נפגעי חרדה, בשעה 1:52 לערך. בהמשך, נורו מטחים לכיוון עוטף עזה. אחר הצהריים נורו מטחים לעבר באר שבע, אשדוד, אשקלון, [[גן יבנה]] ולעוטף עזה.<br />
<br />
=== 18 במאי, יום שלישי (יום תשיעי למבצע) ===<br />
מ-17 במאי בשעה 19:00 ועד 18 במאי בשעה 07:00, זוהו כ-90 שיגורים משטח רצועת עזה לשטח ישראל, כ-20 מהם נפלו בשטח הרצועה. לאחר ירי הרקטות לפנות בוקר לעיר [[נתיבות]] ולעוטף עזה, הוא התחדש בשעה 11:58 עם ירי לעיר [[אופקים]] ולסביבתה. בסביבות השעה 13:15 החל מטח רקטות כבד לעוטף עזה, רקטה אחת נפלה ב[[מעבר ארז]], כתוצאה מהנפילה נפצע אדם במצב קל-בינוני. במטח זוהו 50 שיגורים לעבר ה[[מועצה אזורית אשכול]]. במהלך היום המטחים נמשכו ורקטה אחת פגעה ביישוב [[אוהד]] בעוטף עזה וכתוצאה מכך נהרגו שני פועלים [[תאילנד]]ים ו-7 נוספים נפצעו מתוכם אחד בינוני ואחד קשה ו-5 נוספים קל. הפלסטינים שיגרו רקטות ו[[פצמ"ר]]ים על מעבר ארז בעת ש[[משאית|משאיות]] עם [[סיוע הומניטרי]] ל[[רצועת עזה]] עברו דרכו, חייל נפצע קל מפגיעת פצמ"ר. בשעות הצהריים ואחר הצהריים נורו מטחי רקטות לכיוון [[אשדוד]], [[אשקלון]], [[עוטף עזה]], [[באר שבע]] ויישובי הדרום. רקטה אחת פגעה ברכב בעוטף עזה, ואזרח אחד נפצע קל.<br />
<br />
משעה 07:00 ועד שעה 19:00, זוהו כ-270 שיגורי רקטות מרצועת עזה לשטח ישראל. כ-45 רקטות נפלו בשטח הרצועה. [[כיפת ברזל]] יירטה כ-90 אחוז מהרקטות, שהמערכת זיהתה שהן עומדות לפגוע בשטחים בנויים.<br />
<br />
=== 19 במאי, יום רביעי (יום עשירי למבצע) ===<br />
בשעה 00:48 נשמעו אזעקות בערים [[אשדוד]], [[אשקלון]], [[יבנה]], [[רחובות]], [[נס ציונה]] והסביבה. בשעה 02:20 נשמעו אזעקות באזור העיר [[שדרות]], בשני המטחים לא היו נפגעים. ירי הרקטות התחדש בשעות הבוקר, עם הישמע אזעקות ב[[עוטף עזה]]. בהמשך היום נמשכו המטחים לכיוון עוטף עזה ללא נפגעים, בשעה 14:59 החל מטח כבד לעוטף עזה, ליישובי הדרום והשפלה מבאר שבע עד לרחובות. דווח על נפילות בפארק ועל מדרכה בשני מקומות באשדוד וללא נפגעים. בשעות הערב נשמעו אזעקות נוספות בעוטף עזה. בשעה 19:20 שוגרו מספר רקטות לעיר שדרות ולעוטף עזה, וזוהו שתי נפילות של רקטות, אחת מהן בשדרות. אזרח אחד נפצע באורח קל-בינוני מהדף הפיצוץ.<br />
<br />
מהשעה 07:00 ועד 19:00 זוהו כ-200 שיגורי רקטות מרצועת עזה לשטח ישראל. כ-30 רקטות נפלו בשטח הרצועה. לוחמי ההגנה האווירית יירטו כ-90% מהרקטות שעמדו לפגוע באזורים מאוכלסים במהלך היום.<br />
<br />
=== 20 במאי, יום חמישי (היום ה-11 למבצע) ===<br />
בשעה 00:54 הופעלו אזעקות בערים [[באר שבע]], [[אופקים]] והיישובים הסמוכים. בשעה 01:02 הופעלו אזעקות בעיר [[קריית מלאכי]] והיישובים הסמוכים. לא נורו רקטות נוספות עד לשעה 09:28, אז הופעלו אזעקות ב[[מועצה אזורית אשכול|מועצה האזורית אשכול]]. במשך היום נורו מטחי רקטות לעבר יישובי הדרום, כולל הערים [[אשדוד]], [[אשקלון]], [[שדרות]], [[נתיבות]], אופקים, [[רהט]] ובאר שבע. במהלך השעה 23:00 המשיכו שיגורי הרקטות לעוטף עזה וזאת כשלוש שעות לפני הפסקת אש שאושרה לשעה 02:00 בלילה של 21 במאי.<br />
<br />
החל מהשעה 07:00 ועד שעה 19:00, זוהו 299 שיגורים משטח רצועת עזה לשטח ישראל. בנוסף, כ-42 שיגורים נפלו בשטח הרצועה.<br />
<br />
=== 21 במאי, יום שישי (היום ה-12 למבצע) ===<br />
בשעה 00:27 הופעלו אזעקות ביישובים בארי, [[עלומים (קיבוץ)|עלומים]], ו[[נחל עוז]]. הירי לעבר עוטף עזה נמשך עד לשעה 01:49, קרוב לשעה 02:00 שבה נכנסה [[הפסקת אש]] בתוקף.<br />
<br />
===גרף ירי רקטות===<br />
[[קובץ:Operation Guardian of the Walls, May 2021. LXXIX.jpg|ממוזער|[[יירוט]]י רקטות שנורו מרצועת עזה לעבר ישראל על ידי מערכת [[כיפת ברזל]] במהלך מבצע "שומר החומות", 12 במאי 2021]]<br />
להלן מספר הרקטות ופצצות המרגמה שנפלו בשטח ישראל בכל יום במבצע (לפי נתוני דובר צה"ל){{הערה|1={{קישור כללי|כותרת=אירועי ההסלמה – "שומר החומות"|אתר=מרכז המידע למודיעין ולטרור|כתובת=https://www.terrorism-info.org.il/he/אירועי-ההסלמה-שומר-החומות-סיכום/}}}}:<br />
<div style="width: 95%; padding-top: 10px; border: 1px solid #ccc;" ><br />
{{#invoke:גרפים | עמודות<br />
|רוחב = 600<br />
|תו הפרדה = {{כ}}<br />
|קבוצה 1 = 150 {{כ}} 480 {{כ}} 310 {{כ}} 350 {{כ}} 350 {{כ}} 398 {{כ}} 250 {{כ}} 260 {{כ}} 335 {{כ}} 270 {{כ}} 420<br />
|צבעים = orange<br />
|שמות הקבוצות = שיגורים<br />
|כותרות בציר האופקי = 10.5 {{כ}} 11.5 {{כ}} 12.5 {{כ}} 13.5 {{כ}} 14.5 {{כ}} 15.5 {{כ}} 16.5 {{כ}} 17.5 {{כ}} 18.5 {{כ}} 19.5 {{כ}} 20.5<br />
|מאוחד = כן<br />
|סיבוב כותרות = כן<br />
|הצגת הערך בעמודה = כן<br />
}}</div><br />
<br />
==ניסיונות להפסקת אש==<br />
על פי דיווחים באמצעי התקשורת, ב-14 במאי [[מצרים]] הציעה [[הפסקת אש]] מידית בת 12 שעות,{{הערה|{{ישראל היום|נטע בר|דיווחים זרים: מצרים הציעה הפסקת אש ל-12 שעות|990641|14 במאי 2021}}}} והסכם הפסקת אש למשך שנה.{{הערה|{{מעריב אונליין|אלון חכמון|דיווח: מצרים הציעה לישראל הסכם מול חמאס; ארה"ב תומכת בדיון באו"ם|news/military/Article-840556|14 במאי 2021}}}} למרות מספר הצעות להפסקת אש מצד מצרים ומצד [[הרשות הפלסטינית]] ו[[חמאס]], ההנהגה הישראלית דחתה את כל ההצעות, משום שהייתה זקוקה לזמן נוסף להשיג את מטרות "מבצע שומר החומות", ולפגוע קשות בארגוני הטרור ברצועת עזה.{{הערה|{{ישראל היום||דיווח: זו ההצעה המצרית להפסקת אש שישראל דחתה|972938}}}}<br />
<br />
ב-14 במאי הגיע לישראל [[האדי עמר]], סגן עוזר [[מזכיר המדינה]] האמריקני לענייני ישראל-הרשות הפלסטינית, על מנת לסייע בנטרול המתיחות.{{הערה|{{וואלה!|[[ברק רביד]]|שליח של ממשל ביידן מתכנן להגיע לישראל לשיחות לעצירת ההסלמה|3435136|12 במאי 2021}}}}<br />
<br />
[[מועצת הביטחון של האומות המאוחדות]] דנה בלחימה, אך לא פרסמה החלטה בעקבות התנגדות [[ארצות הברית]] ו[[בריטניה]] לנוסח שהוצע.{{הערה|{{מעריב אונליין||דיון מועצת הביטחון בנושא ההסלמה בדרום הסתיים ללא החלטות|news/world/Article-840972|16 במאי 2021}}}}<br />
<br />
ב-[[18 במאי]] הציעה מצרים לחמאס הפסקת אש החל מ-[[20 במאי]] בשעה 06:00 בבוקר, חמאס הסכימו להצעה. רה"מ [[בנימין נתניהו]] עדכן את ארצות הברית כי ישראל תסכים להפסקת אש תוך יומיים-שלושה.{{מקור}}<br />
<br />
26 משרי החוץ של [[האיחוד האירופי]] תמכו בהצהרה משותפת שקוראת להפסקת אש בין ישראל לפלסטינים, אך עקב התנגדות של [[הונגריה]] לא פורסמה הצהרה.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר והסוכנויות|לצד ישראל: הונגריה טרפדה הצהרה משותפת של האיחוד האירופי|59339300|18 במאי 2021}}}}<br />
<br />
ב-19 במאי ארצות הברית מסרה שהיא מצפה לרגיעה משמעותית במצב בדרך להפסקת אש.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/america/.premium-1.9823506|כותרת=ביידן במסר לנתניהו: מצפה לרגיעה משמעותית היום בדרך להשגת הפסקת אש|אתר=Haaretz הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-05-21}}</ref><br />
<br />
ב-[[20 במאי]], לאחר דיון של [[הקבינט המדיני-ביטחוני]], החליטה ישראל לקבל את הפסקת האש הדו-צדדית שהוצעה בתיווך מצרי, והפסקת האש נכנסה לתוקפה ב-[[21 במאי]], בשעה 02:00 בלילה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-military/2021_q2/Article-371fd31afb68971026.htm|כותרת=N12 - לפני הפסקת האש: חודש הירי לעוטף, צה"ל תוקף בעזה|אתר=N12|תאריך=2021-05-20|תאריך_וידוא=2021-05-20}}</ref> האמריקאים ואחרים תמכו בהפסקת האש.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3436925|כותרת=ביידן: הדגשתי בפני נתניהו שאני מחויב לסייע לישראל לשדרג את כיפת ברזל - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!|תאריך=2021-05-21|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-05-21}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/r1x11rfLF00|כותרת=הטלפונים מנתניהו, הלחץ מבית: מאחורי הקלעים של הפסקת האש|אתר=www.ynet.co.il|תאריך=2021-05-22|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-05-22}}</ref> האמריקאים הפעילו [[דיפלומטיה שקטה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3437061|כותרת=שמונה שיחות הטלפון של ביידן ומטח הסיום שלא היה: מאחורי הקלעים של הפסקת האש - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!|תאריך=2021-05-22|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-05-22}}</ref><br />
<br />
הפסקת האש עוררה ביקורת ציבורית, בעיקר מ[[ימין פוליטי בישראל|הצד הימני של המפה הפוליטית]], משום שהמערכה הסתיימה מבלי שהושגה הכרעה צבאית של ארגוני הטרור ברצועת עזה, והפסקת האש לא הותנתה בהשבת החטופים הישראלים וגופות החיילים המוחזקים על ידי החמאס. בין השאר, "הפרויקט לניצחון ישראל", גוף הפועל במסגרת [[פורום המזרח התיכון]], פתח בקמפיין חוצות תחת הסלוגן "העם דורש ניצחון", בו דרש את: "פירוק החמאס מנשקו, שבירת רוחו של החמאס והשבת הנעדרים ללא תנאים".{{הערה|{{ערוץ 7|ערוץ 7|שלטי ענק באיילון: העם דורש ניצחון|493345}}}} מ[[שמאל פוליטי בישראל|הצד השני של המפה הפוליטית]] נמתחה ביקורת על כך, שההנהגה הישראלית עיכבה את הסכמתה להפסקת האש במספר ימים, ונטען שניתן היה לסיים את המבצע מוקדם הרבה יותר.{{הערה|{{הארץ|[[אלוף בן]]|זהו המבצע הכושל והמיותר ביותר של ישראל. צריך לעצור אותו עכשיו|1.9818098|18 במאי 2021}}}}<br />
<br />
==מהומות ופיגועים בישראל במהלך המבצע==<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[המהומות בישראל (2021)]], [[המהומות בירושלים (2021)]], [[המהומות בלוד]]}}<br />
[[המהומות בישראל (2021)]], שהחלו לפני המבצע והיו מהגורמים שהובילו אליו, התרחבו במהלך המבצע. אלפי פורעים מקרב [[ערביי ישראל]] חוללו [[מהומות]] [[אלימות]], ניסיונות [[לינץ']], [[ונדליזם]] ו[[הצתה (פשע)|הצתות]]. מוקדי האלימות היו בעיקר בערים מעורבות עם תושבים יהודים וערבים כגון חיפה, [[לוד]], [[רמלה]], [[עכו]]. גם ביישובים ערבים ובכבישים רבים ברחבי [[הנגב]] ו[[הגליל]] התקיימו מהומות. למהומות הצטרפו גם פורעים יהודים. הוגשו [[כתב אישום|כתבי אישום]] נגד יותר ממאה פורעים. השר לביטחון הפנים [[אמיר אוחנה]] והמפכ"ל [[קובי שבתאי]] החליטו על גיוס [[מילואים]] מיידי של [[משמר הגבול]].{{הערה|{{וואלה!||התפרעויות ברחבי הארץ: צעיר ערבי נורה למוות בלוד, 8 פלוגות מילואים של מג"ב גויסו|3434764|11 במאי 2021}}}}{{הערה|{{ynet||אבנים, הצתות וניסיונות לינץ': המחאה זלגה לרחוב הערבי ברחבי המדינה, מאות נעצרו|59291270|11 במאי 2021}}}} כמו כן, נעשו ניסיונות מצד פלסטינים וערבים-ישראליים לבצע [[פיגוע]]ים.{{הערה|{{כאן|כרמל דנגור|ניסיון פיגוע דקירה סמוך לחטמ"ר שומרון – אין נפגעים|105573|11 במאי 2021|item}}}}<br />
<br />
במהלך המבצע דיווחו כלי התקשורת בישראל על הוראות ל[[חייל]]י צה"ל לנוע ללא [[מדים]] או ללא [[נשק]], מחשש לפגיעה בהם ול[[חטיפת נשק]] מצד ערבים ישראלים. שיאה של התופעה הגיע בדיווח של ארגון [[תורת לחימה (ארגון)|תורת לחימה]] על לוחמי מילואים של חטיבת [[אלכסנדרוני]] שקיבלו הוראה לאפסן את נשקם ביציאה לריענון בביתם, אך סירבו לצאת הביתה ללא נשק,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.srugim.co.il/563160-לוחמים-במילואים-מסרבים-פקודה-לא-יוצאי|כותרת=מרד לוחמים במילואים: לא יוצאים הביתה בלי נשק|הכותב=אריה יואלי|אתר=סרוגים|תאריך=19 במאי 2021}}}} ובעקבות האירוע, הורה מפקד אגף המבצעים האלוף [[אהרן חליוה]] לאפשר לכל לוחם לצאת עם נשקו, וביטל סמכות מפקדים להורות על תנועה בביגוד אזרחי.{{הערה|{{ערוץ7|עוזי ברוך|האלוף אהרון חליוה מחדד נהלים|493061|19 במאי 2021}}}}<br />
<br />
בשעות הערב של [[11 במאי]] גברו [[המהומות בלוד|ההתפרעויות וההצתות]] בעיר [[לוד]], ובמהלכן נרגם באבנים רכב של אזרח ישראלי שכתוצאה מכך נפצע קשה. כמו כן, ערבים [[פיגוע ירי|ירו]] על שכניהם ה[[יהודים]]. ראש הממשלה ושר הביטחון הורו לשנע לעיר פלוגות [[מג"ב]] מגזרת [[יו"ש]], ובעיר הוכרז [[אירוע חירום אזרחי]].{{הערה|{{ערוץ7||פצוע קשה מאבנים בלוד, גדודי מג״ב הועברו מיהודה ושומרון ללוד|492299|11 במאי 2021}}}}<br />
<br />
ב-[[12 במאי]], הוכרז על [[עוצר]] בעיר [[לוד]] החל משעות הערב.{{הערה|{{ynet|אלי סניור|נערכים למהומות בלוד: הוכרז עוצר מ-20:00, יותר מ-20 נעצרו|59302160|12 במאי 2021}}}} באותו יום ב[[טיילת בת ים]] ארגון "[[לה פמיליה (ארגון אוהדים)|לה פמיליה]]" הוביל המון זועם לנתץ חנויות בבעלות ערבית.<ref>{{ynet|סיון חילאי, אטילה שומפלבי, אסף קמר|בעל הגלידריה שהושחתה בבת ים: "שברו את המקום - די לאלימות"|59307720|13 במאי 2021}}</ref> שעות ספורות לאחר מכן ההמון ביצע ניסיון לינץ' לאומני בסעיד מוסא, נהג ערבי שנקלע לנקודה.{{הערה|{{mako|אור רביד|פצוע הלינץ' מבת ים ל-N12: "לא רציתי לחזור ככה לילדים שלי, ניסיתי לברוח"|b006a4f58da6971026|news-military/2021_q2|14 במאי 2021}}}} באותו לילה נדקר בירושלים צעיר ערבי כבן 25 בקטטה עם יהודים ונפצע קשה.{{הערה|{{mako|כרמל ליבמן|ניסיון לינץ' בגליל: נהג יהודי נכנס בטעות לטמרה והותקף, מצבו בינוני {{!}} תיעוד|5715e7546726971027|news-israel/2021_q2|13 במאי 2021}}}} במקביל ב[[עכו]] ערבים בצעו ניסיון לינץ' באזרח יהודי שנפצע באורח קשה.{{הערה|{{ynet||יהודי נפצע אנוש בלינץ' בעכו, ערבי נפצע קשה בלינץ' בבת ים|59303280|13 במאי 2021}}}} [[מלון האפנדי]] ב[[העיר העתיקה בעכו|עיר העתיקה בעכו]] הוצת על ידי ערבים, ו[[אבי הר-אבן]], מנהלה לשעבר של [[סוכנות החלל הישראלית]] ששהה במלון נפצע באופן קשה מהשרפה,{{הערה|{{mako||הפצוע הקשה בהצתת המלון בעכו: מנהלה לשעבר של סוכנות החלל הישראלית|1591930e8256971027|news-israel/2021_q2|13 במאי 2021}}}} וכעבור שלושה שבועות נפטר מפצעיו.{{הערה|{{ערוץ7|אורלי הררי|אבי הר אבן שנפצע במהומות בעכו הלך לעולמו|495002|6 ביוני 2021}}}} גם מסעדת "אורי בורי" של השף [[אורי ירמיאס]] הועלתה באש על ידי ערבים.<ref>{{וואלה!||החלונות המנופצים, הקירות המפויחים וההודעה הדרמטית: אורי ירמיאס משחזר לילה של להבות|3435062|12 במאי 2021}}</ref><br />
<br />
ב-[[13 במאי]], אירע ב[[טמרה]] ניסיון [[לינץ']] ביהודי שנכנס לעיר בטעות. הוא חולץ בידי אנשי ארגון הצלה בשם "אל זהראוי".{{הערה|{{mako|כרמל ליבמן|הפצוע בלינץ' בטמרה: "אזרח ערבי הציל אותי, לא כולם אנשים רעים"|84074ab9ef46971026|news-israel/2021_q2|13 במאי 2021}}}}<br />
גם ביום זה הוכרז על עוצר בעיר לוד בשעות הערב.<br />
<br />
ב-[[14 במאי]] התפשטו המהומות ל[[יהודה ושומרון]], ובמהלכן נהרגו 10 [[פלסטינים]] בעימותים עם כוחות צה"ל.{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט, גיא אלסטר, יפעת רוזנברג|הסלמה גם בגדה: 10 פלסטינים נהרגו בעימותים עם כוחות הביטחון|3435619|14 במאי 2021}}}} בלילה הושלך בקבוק תבערה לבית של משפחה ערבית ביפו וכתוצאה מכך ילד בן 12 נפצע קשה. שלושה ערבים נעצרו בחשד למעורבות בפיגוע.{{הערה|{{וואלה!|לירן לוי|המשטרה ושב"כ עצרו חשוד ערבי שלישי בהשלכת בקבוק התבערה ביפו|3438020|26 במאי 2021}}}}<br />
<br />
ב-[[15 במאי]] העימותים בצפון וב[[מזרח ירושלים]] המשיכו גם בלילה: ב[[שועפאט]], ב[[בית חנינא]] וב[[נווה יעקב]] החלו מהומות אלימות, חשודים גרמו נזקים כבדים לתשתיות [[הרכבת הקלה בירושלים|הרכבת הקלה]] באזור.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=הילה נהון|כותרת=מהומות במזרח ירושלים: נזקים כבדים נגרמו לתשתיות הרכבת הקלה בשועפאט|אתר=SchokenGroup|תאריך=6 באפריל 2021|כתובת=https://www.kolhair.co.il/jerusalem-news/161333/}}}}<br />
<br />
ב-[[16 במאי]] המשיכו העימותים ברחבי הארץ: ב[[רמאללה]] עשרות ערבים הפגינו והבעירו צמיגים, ב[[ירושלים]] אחר הצהריים מחבל ערבי ביצע [[פיגוע דריסה]] באזור [[קבר שמעון הצדיק]]-[[שייח' ג'ראח]]. שישה שוטרים נפצעו, שניים מהם במצב בינוני. המחבל נוטרל. לקראת הערב החלו שוב עימותים בצפון ירושלים, מספר ערבים הציתו את מסילת הרכבת הקלה בשכונת [[פסגת זאב]] וגרמו לנזק רב. בערב המשיכו העימותים גם ב[[עיסאוויה]] וב[[בית חנינא]], בבית חנינא נעצרו שבעה יהודים בחשד למעורבות באירוע ירי במהלך הפרת סדר אלימה שכללה יידוי אבנים וירי זיקוקים.{{הערה|{{ynet|נינה פוקס|בצל התפרעויות במזרח ירושלים: יהודים נעצרו בחשד לירי בערבים|59329850|17 במאי 2021}}}} בלילה הוצתו שני כלי רכב בבעלות יהודית בשכונת [[אבו תור]] בירושלים.<br />
<br />
ב-[[17 במאי]] החלה רגיעה במהומות. מחבל ניסה לדרוס כוח צה"ל ליד [[חווארה]] סמוך ל[[שכם]], החיילים השתלטו עליו ולא היו נפגעים. בסביבות השעה 14:00 אירע פיגוע דריסה במעבר מיתר, לא היו נפגעים והמחבל נעצר.{{הערה|{{mako|ניר דבורי|שני פיגועי דריסה סוכלו: הלוחמים לא נפגעו|c15996884297971026|news-military/2021_q2|17 במאי 2021}}}}<br />
<br />
== טרור בחזית הצפונית ==<br />
=== טרור מלבנון ===<br />
ב־[[13 במאי]] לקראת שעות הערב שוגרו שלוש רקטות מכיוון [[לבנון]] ונחתו ב[[הים התיכון|ים התיכון]], לא היו נפגעים באירוע ולא הופעלה אזעקה.{{הערה|{{מעריב אונליין|טל לב רם|תקרית מדאיגה בצפון: שלוש רקטות נורו מלבנון לשטח ישראל|news/military/Article-840516|13 במאי 2021}}}}<br />
<br />
ב-[[14 במאי]] ב-15:30 חדרו מספר [[לבנון|לבנונים]] לשטח ישראל לאחר שחתכו את [[גדר]] הגבול באזור [[מטולה]] ו[[הצתה (פשע)|הציתו]] אש בשטח ישראל. צה"ל הדף אותם בחזרה לשטח לבנון ואחד מהמתפרעים שחדרו לישראל נהרג.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון, אחיה ראב|לבנונים מפגינים בגבול ליד מטולה, טנקים ירו לעבר חשודים שחצו את הגדר|59316110|14 במאי 2021}}}} בלילה סיכל צה"ל ניסיון חדירה של חוליית [[מחבל]]ים שהתכוונה לבצע פיגוע ב[[מטולה]].{{הערה|{{אתר צה"ל||כך סיכלו לוחמי צה"ל ניסיון חדירת מחבלים שניסו לבצע פיגוע במטולה|מאמרים/2021/סיכול-ניסיון-פיגוע-סמוך-לגדר-הגבול-עם-לבנון/|15 במאי 2021}}}}<br />
<br />
הפגנות הלבנונים סמוך לגדר הגבול נמשכו גם ב-15 וב-16 במאי.{{הערה|{{ynet|ליעד אוסמו|דגלי חיזבאללה על הגדר: יום שלישי של הפגנות בגבול לבנון|59329150|16 במאי 2021}}}}<br />
<br />
ב-[[17 במאי]] בשעה 23:14 נשמעה אזעקה ב[[משגב עם]], עקב שיגור שש רקטות משטח [[לבנון]], שנפלו כולן בשטח לבנון.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.srugim.co.il/562584-החזית-הצפונית-אזעקה-נשמעה-באצבע-הגליל|כותרת=חזית שנייה: 6 רקטות נורו מלבנון; צה"ל משיב אש|אתר=סרוגים|תאריך=17 במאי 2021}}}} צה"ל השיב באש תותחים לכיוון מקור הירי.<br />
<br />
ב-[[19 במאי]] בשעה 16:12, נשמעו אזעקות ב[[הקריות|קריות]], ב[[עכו]], ב[[שפרעם]] ובסביבה בעקבות ארבע רקטות שנורו מלבנון. כיפת ברזל יירטה רקטה אחת, אחרת נפלה בשטח פתוח ושתיים נוספות נפלו בים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/SyQgGNGtO|כותרת=אזעקות בקריות ובעכו, רקטות התפוצצו באשדוד ללא נפגעים {{!}} עדכונים שוטפים|אתר=www.ynet.co.il|תאריך=2021-05-19|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-05-19}}</ref><br />
<br />
=== ירי מסוריה ===<br />
ב־[[14 במאי]], בשעות הלילה, לקראת השעה 22:00 בוצעו שלושה שיגורי רקטות מ[[סוריה]]. שתיים מהן נפלו בשטח פתוח בדרום [[רמת הגולן]] בסמוך לגדר הגבול בישראל, והשלישית בשטח סוריה. לא נשמעו אזעקות ביישובים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/995247/|כותרת=חזית נוספת: שלושה שיגורים משטח סוריה לעבר ישראל|הכותב=עדי חשמונאי, לילך שובל|אתר=[[ישראל היום]]|תאריך=14 במאי 2021}}}}<br />
<br />
=== צפון בקעת הירדן ===<br />
<br />
בבוקר [[18 במאי]] [[יירוט אווירי|הפיל]] צה"ל [[מטוס ללא טייס]] (מל"ט) חמוש [[איראן|איראני]] שחדר לאזור [[עמק המעיינות]], ככל הנראה מ[[סוריה]] או [[לבנון]].{{הערה|{{ynet|יואב זיתון, אחיה ראב|תקרית חריגה: הופל מל"ט שחדר מבקעת הירדן|59335870|18 במאי 2021}},{{ש}}{{קישור כללי|כתובת=https://www.srugim.co.il/563802-נתניהו-חשף-איראן-שלחה-מלט-חמוש-לתוך-יש|כותרת=נתניהו חשף: "איראן שלחה מל"ט חמוש לתוך ישראל"|אתר=סרוגים|תאריך=20 במאי 2021}}{{ש}}{{קישור כללי|כתובת=https://www.news1.co.il/Archive/001-D-440888-00.html|כותרת=נתניהו: כלי הטיס שהופל בעמק המעיינות - מל"ט חמוש ששלחה אירן}}}}<br />
==תוצאות המערכה הצבאית ברצועת עזה ואבדות הצדדים היריבים==<br />
[[קובץ:SderotDamageGuardianOfTheWalls.jpg|ממוזער|267x267 פיקסלים|הדירה בה פגע הטיל שמרסיסיו נהרג הילד בן ה-5 ב[[שדרות]], 14 במאי 2021]]<br />
אף על פי שבמהלך המבצע שוגרו אלפי רקטות ופצמ"רים מרצועת עזה לשטח ישראל, מספר האבדות בקרב האוכלוסייה האזרחית בישראל היה מצומצם למדי, בעיקר כתוצאה מהפעלת [[כיפת ברזל]], שירטה כ-90% מהרקטות, שהמערכת זיהתה שהן צפויות לנחות בשטחים מיושבים. בסך הכל נהרגו שישה אזרחים ישראלים ושלושה תושבים זרים כתוצאה ישירה מפגיעת הרקטות (שני אזרחים נוספים מתו בנסיבות שונות במהלך ניסיון למצוא מחסה מירי הרקטות), ומרבית הפצועים נפגעו באורח קל.{{הערה|לפי נתוני מד"א, 357 אזרחים וחיילים טופלו על צוותי מד"א במהלך המבצע. 119 מתוכם נפגעו ישירות מירי האויב (מתוכם 7 פצועים קשה ו-13 פצועים בינוני) והשאר נחבלו במהלך חיפוש מחסה מירי הרקטות. 257 אזרחים נוספים הוגדרו כ[[נפגע חרדה|נפגעי חרדה]].}} כמעט כל הניסיונות של ארגוני הטרור ברצועת עזה לפגוע בחיילים ואזרחים ישראליים, שלא באמצעות [[ירי תלול מסלול]] (ירי [[טיל נגד טנקים|נ"ט]], שיגור [[כלי טיס בלתי מאויש|כטב"מים]], ניסיונות חדירה לישראל דרך היבשה או הים וכו') סוכלו על ידי כוחות [[צה"ל]]. עם זאת, ירי הרקטות המסיבי הצליח לגרום לשיתוק החיים האזרחיים בטווח כ-40 ק"מ מגבול רצועת עזה (קו [[אשדוד]]-[[באר שבע]]) ולשיבוש החיים בחלק גדול משטח ישראל, כולל [[גוש דן]], במהלך ימי המבצע. בנוסף, פרשנים ומומחים שונים, שרואיינו באמצעי התקשורת בישראל, סברו שקיים קשר סיבתי בין מתקפת הטילים של ארגוני הטרור מרצועת עזה, לבין פריצת [[המהומות בישראל (2021)|מהומות אלימות בין ערבים ליהודים ביישובים רבים בתחומי ישראל]] (אירועים שפגעו קשות במרקם החיים המשותפים של האוכלוסייה היהודית והערבית בישראל, ובתחושת הביטחון של רבים מאזרחי ישראל), והיו שראו בכך את אחד ההישגים העיקריים, אם לא ההישג העיקרי, של החמאס במהלך המבצע.{{הערה|מרכז המידע למודיעין וטרור ע"ש מאיר עמית, "אירועי ההסלמה - שומר החומות - סיכום" (24.5.2021)}}<br />
<br />
מהצד השני, [[ארגון טרור|ארגוני הטרור]] ב[[רצועת עזה]] ספגו פגיעה קשה - בכוח אדם, במערך הפיקוד והשליטה, בציוד צבאי, ב[[מנהרות לחימה ברצועת עזה|מערך המנהרות]], במערך המחקר והפיתוח ובמערך הייצור של הרקטות - כתוצאה מתקיפות [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] ו[[חיל הים]] הישראלי, אש [[ארטילריה]], ופעילות [[יחידות מובחרות בצה"ל|יחידות מיוחדות של צה"ל]]. פעילות צה"ל לא הצליחה למנוע מארגוני הטרור להמשיך בירי נרחב של רקטות ופצמ"רים מרצועת עזה לשטח ישראל עד לסיום המבצע, אולם עוצמת הירי שכוון ל[[גוש דן]] פחתה בהדרגה - ממטחים מסיבים בראשית המבצע, לכמות רקטות מצומצמת במהלכו, עד להפסקה מוחלטת של הירי לקראת סיומו - בעקבות השמדת משגרים רב-קניים, עמדות שיגור מחופרות, [[מחסן|מחסני]] [[אמל"ח]], והריגת בכירים בזרוע הצבאית של החמאס והג'יהאד האסלאמי אשר ניהלו את הירי. הנזק הכבד, שספגו החמאס והג'יהאד האיסלמי כתוצאה מתקיפות צה"ל, גרם לכך, שהנהגת החמאס הייתה מוכנה להפסיק את האש ללא תנאים מוקדמים (בניגוד לטענות בכירים בחמאס, כמו [[איסמעיל הנייה]], שאינם מתגוררים ברצועת עזה) כבר לאחר מספר ימי לחימה, וארגוני הטרור ברצועת עזה הקפידו לשמור על הפסקת האש, לאחר שההנהגה הישראלית הסכימה לבסוף לקבל את ההצעה המצרית להפסקת הלחימה, ולא ניסו להמשיך בירי לאחר מועד כניסת הפסקת האש לתוקף, בניגוד להתנהגותם בסבבי לחימה קודמים ([[מבצע עופרת יצוקה]], [[מבצע צוק איתן]]<ref>{{Cite news|title="מאז הפסקת האש יש שקט, מה שלא היה ב'צוק איתן'"; האומנם?|url=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001371952|newspaper=Globes|date=2021-05-25|access-date=2021-05-28|first=ארן|last=רונדל}}</ref> ועוד).{{מקור}}<br />
<br />
== לאחר סיום המבצע ==<br />
עם סיום המבצע [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]], [[שר הביטחון]] [[בני גנץ]] ו[[הרמטכ"ל]] [[אביב כוכבי]] פנו בהצהרה לציבור שבה סיכמו המבצע.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-military/2021_q2/Article-8eef9771d2e8971027.htm|כותרת=N12 - נתניהו: "שינינו את המשוואה, מה שהיה הוא לא מה שיהיה"|אתר=N12|תאריך=2021-05-21|תאריך_וידוא=2021-05-21}}</ref> הרמטכ"ל פרסם גם [[פקודת יום]] לסיום המבצע.{{הערה|[https://www.idf.il/מאמרים/2021/סיום-מבצע-שומר-החומות-איגרת-הרמטכל/ פקודת יום של הרמטכ"ל לסיום "שומר החומות"], אתר צה"ל, 24 במאי 2021}}<br />
<br />
[[יחיא סנוואר]] ו[[איסמעיל הניה]] יצאו אף הם בהצהרות בסיום המבצע.{{הערה|{{ynet|אליאור לוי|סינוואר לא מתרגש מאיומי גנץ: "המתנה הכי גדולה - למות שהיד"|59383550|26 במאי 2021}}}}<br />
<br />
[[מועצת זכויות האדם של האו"ם]] אישרה הצעה להקמת ועדת חקירה להתנהלות ישראל במבצע. מדובר בהצעה שנוסחה על ידי הפלסטינים ואינה כוללת התייחסות לירי הרקטות מצד חמאס לעבר ישראל. בניגוד לוועדות קודמות, הוועדה הודיעה שתדון גם במה שקורה בתוך שטח ישראל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=106516|כותרת=מועצת זכויות האדם של האו"ם החליטה: ועדת בדיקה תבחן "ביצוע פשעים" במהלך המבצע בעזה|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2021-05-28}}</ref><br />
<br />
כשלושה חודשים לאחר סיום המבצע הגיע צוות מ[[היחידה לסילוק פצצות של האו"ם]] (UNMAS) לבקשת [[אונר"א]] על מנת לבחון את בטיחותו של [[בית ספר]] בניהולו, וזאת לאחר שנחשף תחתיו פיר [[מנהרות לחימה ברצועת עזה|מנהרה]] במהלך המבצע. הצוות סולק על ידי [[חמאס]], שסגר את האזור בפני המומחים. כתוצאה מכך בוטלה הבדיקה במתחם בית ספר נוסף, ושנת הלימודים הושעתה ל-4000 התלמידים הלומדים בהם עד להתאפשרות הבדיקה על ידי ה-UNMAS.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=111269|כותרת=חמאס סילק צוות של האו"ם מבית הספר שבו נחשפה מנהרת טרור|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-08-10}}</ref><br />
<br />
{{הפניה לערך מורחב|אירועי העימותים לאחר מבצע שומר החומות}}<br />
<br />
ב-[[16 באוגוסט]] נורתה הרקטה הראשונה מאז תום המבצע לעבר [[שדרות]].<br />
<br />
ב-[[21 באוגוסט]] נפצע [[לוחם]] [[מג"ב]] אנושות מירי מחבל פלסטיני בעת [[מהומה|הפרת סדר]] [[אלימות|אלימה]] של [[פלסטינים]] על [[גדר המערכת סביב רצועת עזה]] שארגן [[חמאס]].<br />
<br />
== פיצוי לתושבי ישראל על נזק כספי במבצע ==<br />
[[חוק מס רכוש וקרן פיצויים]] עוסק במתן פיצוי לישראלים שניזוקו כספית מפעילות צבאית. הטיפול במתן הפיצוי מוטל על [[רשות המיסים בישראל|רשות המיסים]]. החוק קובע את הכללים לפיצוי על נזק ישיר, כגון נזק לבתים ומכוניות שנפגעו מרקטה או נזק ליבולים חקלאיים בשדות שצה"ל חנה בהם. הטיפול במאות תביעות בגין נזק ישיר החל תוך כדי המבצע, על ידי צוותים שהעריכו את גובה הנזק.{{הערה|{{ynet|גד ליאור|אשקלון: 670 תביעות על נזקים לרכוש עד יום חמישי|59315380|14 במאי 2021}}.}}<br />
<br />
כללים לפיצוי על נזק עקיף, כגון אובדן הכנסות ותשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המבצע (כתוצאה מסגירת מקום עבודתם בהוראת פיקוד העורף או סגירת מוסדות לימוד של ילדיהם), נקבעו ב[[הוראת שעה]] ב[[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים]].{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=~zoOYdHA6Dt5Pdrh6ASTNMNFF13lJ1fwdXE9rGJjJRw|שם=תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"א-2021|שנה=תשפ"א|מספר=9440|פורסם ב=15 ביוני 2021}}}}<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[אירועי העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2021)]]<br />
* [[המהומות בישראל (2021)]]<br />
* [[פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2021]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקיציטוט=מבצע שומר החומות}}<br />
* {{אתר צה"ל|מערכת אתר צה"ל|סיכום מבצע "שומר חומות" עד כאן|מאמרים/2021/מבצע-שומר-חומות-סיכום-נתונים-הפסקת-אש/|21 במאי 2021}} (סיכומים יומיים: [https://www.idf.il/מאמרים/2021/מבצע-שומר-החומות-עזה-תקיפות-סיכום-1005/#/content/content/edit/132362/ 10.05], [https://www.idf.il/מאמרים/2021/מבצע-שומר-החומות-עזה-תקיפות-סיכום-1105/#/content/content/edit/132362/ 11.05], [https://www.idf.il/מאמרים/2021/מבצע-שומר-החומות-עזה-תקיפות-סיכום-1205/#/content/content/edit/132362/ 12.05], [https://www.idf.il/מאמרים/2021/מבצע-שומר-החומות-עזה-תקיפות-1305/ 13.05], [https://www.idf.il/מאמרים/2021/מבצע-שומר-החומות-עזה-תקיפות-סיכום-1405/#/content/content/edit/132362/ 14.05], [https://www.idf.il/מאמרים/2021/מבצע-שומר-החומות-עזה-תקיפות-סיכום-1505/#/content/content/edit/132362/ 15.05], [https://www.idf.il/מאמרים/2021/מבצע-שומר-החומות-עזה-תקיפות-סיכום-1605/#/content/content/edit/132362/ 16.05], [https://www.idf.il/מאמרים/2021/מבצע-שומר-החומות-עזה-תקיפות-סיכום-1705/#/content/content/edit/132362/ 17.05], [https://www.idf.il/מאמרים/2021/מבצע-שומר-החומות-עזה-תקיפות-סיכום-1805/#/content/content/edit/132362/ 18.05], [https://www.idf.il/מאמרים/2021/מבצע-שומר-החומות-עזה-תקיפות-סיכום-1905/#/content/content/edit/132362/ 19.05], [https://www.idf.il/מאמרים/2021/מבצע-שומרי-החומות-עדכונים-שוטפים-מבצעיים-תיעוד-תקיפה/ 20.05])<br />
* [https://www.idf.il/en/minisites/operation-guardian-of-the-walls/ Operation Guardian of the Walls], באתר צה"ל ב[[אנגלית]]<br />
* {{יוטיוב|K0tX5vvzynA|שם=ראש הממשלה נתניהו, שר הבטחון גנץ, והרמטכ"ל כוכבי בהצהרות משותפות לתקשורת|אורך=13:32|תאריך=16 במאי 2021}}<br />
* {{יוטיוב|bjCGaKFDU2k|שם=נתניהו על המבצע בעזה: "לא נסבול טפטוף רקטות, מה שהיה הוא לא מה שיהיה"|אורך=15:13|תאריך=21 במאי 2021}}<br />
* {{יוטיוב|c-8Kbm1wc3c|שם=נתניהו, גנץ, כוכבי וארגמן מסכמים את מבצע "שומר החומות" {{!}} משדר מיוחד|אורך=36:05|ערוץ=[[כאן 11]]|תאריך=21 במאי 2021}}<br />
* דותן גבאי, [https://www.mivzaklive.co.il/archives/437135 הג’יהאד האסלאמי מציג: טיל חדש המכיל בתוכו 400 ק"ג חומר נפץ"], מבזק לייב<br />
* דותן גבאי, [https://www.mivzaklive.co.il/archives/440557 אחרי הפסקת האש: חגיגות "ניצחון" ברצועת עזה ובגדה המערבית], מבזק לייב<br />
* {{הקלטה}} {{mako|[[אלעד שמחיוף]] ו[[ניר דבורי]]|כך התחילה ההסלמה בדרום|d454d17fe575971027|news-podcast_n12/one_a_day|11 במאי 2021}}<br />
*[[אהוד דקל|אודי (אוהד) דקל]], מבט על, גיליון 1468, 18 במאי 2021, [https://www.inss.org.il/he/publication/operation-ending/ "שומר החומות" - כיצד לסיים?], באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי<br />
* [[רון בן ישי]], [https://www.ynet.co.il/news/article/HkyAWDHKd#autoplay "המטוסים באוויר, הבניינים בסכנה": צה"ל הזהיר - וחמאס לא ירה את מטח הסיום למרכז], [[ynet]], {{כ}}22.05.2021<br />
* {{mako|ניר דבורי|הטעויות של סינוואר והסוד שהשאיר את הרמטכ"ל ער לשבועיים|a6df54e1d88a971026|news-military/2021_q2|27 במאי 2021}}<br />
* {{אתר צה"ל|שקד כהן, מערכת אתר צה"ל|כך חשפו באמ"ן מאות קילומטרים של מנהרות "המטרו" של חמאס|אתרים/אגף-המודיעין/2021/אמן-מטרו-חמאס-מודיעין-תקיפות-תיעוד-שומר-החומות-בינה-מלאכותית/|27 במאי 2021}}<br />
* בתיה ואן זיידן, [https://www.idf.il/אתרים/אגף-הטכנולוגיה-והלוגיסטיקה/2021/שיירות-מזון-מבצע-שומר-החומות-קלח/ תחת איומי נ"ט וצליפה - החטיבה שתדלקה את כל המבצע], אתר צה"ל, 21.05.2021<br />
* עינב גרינברג-כהן, [https://www.idf.il/אתרים/לוטם/2021/סיכה-ראשונה-יחידת-לוטם-אגף-התקשוב-וההגנה-בסייבר/ אחרי 18 שנות פעילות, משיקים ביחידת לוטם סיכה ראשונה... רגע אחרי מבצע "שומר החומות", בו רשמה היחידה ציוני דרך משמעותיים...] אתר צה"ל, 31.05.2021<br />
* עינב גרינברג כהן, [https://www.idf.il/אתרים/פיקוד-הצפון/2021/שומר-החומות-גבול-לבנון-769-רישומי-חמל/ הצצה ליומן החמ"ל של 769 - באחד הימים העמוסים של "שומר החומות"], אתר צה"ל, 06.06.2021<br />
* [[מאיר פינקל]], [https://www.idf.il/אתרים/מרכז-דדו/גיליון-33-בעקבות-שומר-החומות/מבצע-תקיפת-המנהרות-ההגנתיות-בעזה-במבצע-שומר-החומות-בליל-13-14-במאי-כנשק-הפתעה-בחינה-ביקורתית-של-דרך-הפעלתו--מיל-מאיר-פינקל/ ניתוח מבצע תקיפת המנהרות ההגנתיות בעזה במהלך "שומר החומות" כ'נשק הפתעה'], [[מרכז דדו]], 1 ביוני 2021<br />
* איתי חימיניס, [https://www.idf.il/אתרים/מרכז-דדו/גיליון-33-בעקבות-שומר-החומות/מה-מבצע-שומר-החומות-מלמד-על-צהל-איתי-חימיניס/ מה מבצע "שומר החומות" מלמד על צה"ל?], [[מרכז דדו]], 9 ביוני 2021<br />
* עמי רוחקס דומבה, [https://www.israeldefense.co.il/node/50253 משואה 750 במבצע ׳שומר החומות׳: המודיעין הגיע עד רמת המ״מ], [[IsraelDefense]], {{כ}}19.06.2021<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{ש}}{{ניווטים<br />
|כותרת=תבניות ניווט<br />
|רוחב=100%<br />
|יישור=ימין<br />
|תוכן=<br />
{{היסטוריה של מדינת ישראל}}<br />
{{הלחימה ברצועת עזה}}<br />
{{הסכסוך הישראלי פלסטיני}}<br />
}}<br />
[[קטגוריה:2021 בישראל]]<br />
[[קטגוריה:חמאס]]<br />
[[קטגוריה:צה"ל: מבצעים ברצועת עזה|שומר החומות]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=מבצע שומר החומות|גרסה=32058978|פריט=Q106786309}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94&diff=1961635אין מערבין שמחה בשמחה2022-01-31T08:00:08Z<p>אלחנן הלוי: /* מקור הדין */ ניסוח</p>
<hr />
<div>{{מכלול היצירה היהודית|ביקורת}}<br />
'''אין מערבין שמחה בשמחה''' הוא כלל [[הלכה|הלכתי]] לפיו אין לקיים בזמן אחד שתי [[מצוות]] שעיקרן הוא [[שמחה]].<br />
<br />
==מקור הדין==<br />
לפי [[התלמוד הבבלי]]{{הערה|{{בבלי|מועד קטן|ט|א}}}} מקור הדין הוא ב[[חנוכת המקדש|חנוכת]] [[בית המקדש הראשון]] שעשה [[שלמה המלך]] במשך שבעת הימים שלפני [[סוכות]], ולא עשאה בימי סוכות עצמם: {{ציטוטון|ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו וגו', שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום}}{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ח|סה|קצר=כן}}}}.<br />
<br />
בגמרא מבואר שהלימוד הוא מכפילות לשון הפסוק, שכתב גם "שבעת ימים ושבעת ימים" וגם "ארבעה עשר יום".<br />
<br />
לפי [[התלמוד הירושלמי]]{{הערה|{{ירושלמי|מועד קטן|א|ז}}}} מקור הדין מהפסוק שאמר [[לבן הארמי|לבן]] ל[[יעקב אבינו]] {{ציטוטון|מלא שבוע זאת, ונתנה לך גם את זאת}}{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|כט|כז|קצר=כן}}}}, הרי שלא רצה לערב את שתי השמחות. טעם זה נקט גם [[הרמב"ם]]{{הערה|{{רמב"ם||אישות|י|יד|ללא=שם}}}}, והובא בדברי ה[[תוספות]]{{הערה|{{בבלי|מועד קטן|ח|מפרש=תוספות|ד"ה=לפי}}}}{{הערה|בפירוש [[מראה הפנים]] על הירושלמי ביאר שההבדל בין הדרשות נעוץ בשאלה האם ניתן ללמוד הלכות ממעשים שנעשו לפני [[מתן תורה]]}}.<br />
<br />
עוד כתבו התוספות שלמרות שדין זה הוא [[גזירת הכתוב]], יש בו גם קצת טעם, כמו הדין ש[[אין עושין מצוות חבילות חבילות]], שהאדם יהיה פנוי כולו למצוה אחת ולא יפנה לבו למצוה אחרת.<br />
<br />
יש שנקטו שכלל זה הוא מדרבנן, והפסוקים הם [[אסמכתא (דרשה)|אסמכתא]] בלבד{{הערה|מגן אברהם או"ח סימן תקמ"ו סקי"ח ולבושי שרד שם בדעת הרשב"א; שו"ת כתב סופר או"ח סימן קלח בדעת הרמב"ם}}.<br />
<br />
==שמחת אירוסין ונישואין במועד==<br />
במשנה{{הערה|{{בבלי|מועד קטן|ח|ב|ללא=שם}}}} נאמר "אין נושאין נשים במועד, לא בתולות ולא אלמנות ולא מייבמין, מפני ששמחה היא לו". וכך נפסק ברמב"ם{{הערה|{{רמב"ם|אישות|י|יד|ללא=שם}}}} ובטור ושלחן ערוך{{הערה|או"ח סימן תקמ"ו סעיף א, ואבן העזר סימן ס"ה סעיף ו}}.<br />
<br />
בגמרא נאמרו ארבעה טעמים לדין זה, והראשון מביניהם הוא מפני שאין מערבין שמחה בשמחה, כלומר שמחת הנישואין בשמחת המועד.<br />
<br />
לגבי שמחת אירוסין (קידושין בלי נישואין) ברגל, נאמר בגמרא{{הערה|{{בבלי|מועד קטן|יח|ב|ללא=שם}}}} שאף על פי שהיה ראוי לאסור גם בזה מצד עירוב שמחה בשמחה, בכל זאת מותר שמא יקדמנו אחר ע"י בקשת רחמים.<br />
<br />
אירוסין שעורכים בלי סעודה אינם נחשבים שמחה{{הערה|{{בבלי|יבמות|מג|ב|ללא=שם}}}}. לעומת זאת נישואין נחשבים שמחה גם בלי סעודה{{הערה|כך מבואר מהברייתא במועד קטן יח, ב}}, אך יש אומרים שזהו רק מדרבנן{{הערה|תוספות כתובות מז עמוד א בד"ה דמסר, ע"פ ביאור השיטה מקובצת והמהרש"א. אמנם המגן אברהם (או"ח תקמ"ו סק"א) כתב שדין זה תלוי במחלוקת אמוראים}}.<br />
<br />
==שמחת נישואין בשאר מועדי השנה==<br />
*בשבת, לדעת רוב הפוסקים לא שייך הכלל אין מערבין שמחה בשמחה, מכיון שלא נאמר בשבת דין שמחה אלא רק עונג{{הערה|ראה פירוט הדעות והמקורות בהרחבה [[שדי חמד (ספר)|בשדי חמד]] ח"א עמודים 253-256}}. ואף על פי כן להלכה נפסק{{הערה|או"ח סימן שלט סעיף ד}} שאין מקדשים ולא כונסים או מייבמים בשבת, אבל מטעמים אחרים.<br />
* ראש השנה ויום הכפורים, יש אומרים שגם בהם נאמר אין מערבין שמחה בשמחה{{הערה|אוצר הגאונים, מועד קטן סימן ט' בשם [[רב שר שלום גאון]]}}, ויש הסוברים שאינם זמן שמחה{{הערה|טורי אבן חגיגה דף ח עמוד ב}}.<br />
*בפורים, לדעת רוב הפוסקים מותר לישא אשה{{הערה|שולחן ערוך או"ח סימן תרצ"ו סעיף ח' על פי תשובת הרשב"א, וכן הכרעת הברכי יוסף ומשנה ברורה שם}}, ויש אוסרים{{הערה|מגן אברהם ופרי חדש שם}}.<br />
<br />
==סוגים מיוחדים של נישואין במועד==<br />
בגמרא ובפוסקים נדונו כמה סוגי נישואין שיתכן שיש להתירן אפילו במועד:<br />
<br />
במשנה{{הערה|{{בבלי|מועד קטן|ח|ב|ללא=שם}}}} נאמר שמותר להחזיר גרושתו במועד, כיון שאין בזה שמחה גדולה כל כך. ובתלמוד ירושלמי{{הערה|פרק א הלכה ז, והובא בתוספות ד"ה אבל, וברא"ש סימן טו}} ביארו שההיתר הוא בגרושה מהנישואין, אבל גרושה מהאירוסין אסור להחזיר במועד.<br />
<br />
עוד נאמר בירושלמי שאסור [[עבד כנעני|לעבד כנעני]] לישא אשה במועד, אך אינו מטעם אין מערבין שמחה בשמחה, אלא משום ביטול פריה ורביה{{הערה|[[פרי מגדים]] או"ח סימן תקמ"ו, באשל אברהם סק"א}}.<br />
<br />
לשיטת המתירים פלגש בזמן הזה{{הערה|ראה שו"ע אבן העזר סימן כו סעיף א}}, יתכן שמותר לייחד פלגש בחול המועד, משום שאינו נחשב שמחה כל כך{{הערה|[[פרי מגדים]] או"ח סימן תקמ"ו, באשל אברהם סק"א}}.<br />
<br />
אדם שקידש אשה לפני המועד, והתגלתה טעות המצריכה לעשות קידושין מחדש, יש אוסרים לעשות זאת במועד{{הערה|כך נוטה דעת [[פרי מגדים|הפרי מגדים]] או"ח סימן תקמ"ו, באשל אברהם סק"א}}.<br />
<br />
<br />
==עירוב נישואין בנישואין==<br />
מותר לאדם אחד לישא שתי נשים או יותר ביום אחד (לא במועד), אבל חייב לשמוח אחר כך עם כל אחת מהן בנפרד את תקופת השמחה הראויה לה, כיון שאין מערבין שמחה בשמחה{{הערה|רמב"ם הלכות אישות פרק י' הלכה י"ג; שו"ע אבן העזר סימן ס"ב סעיף ב}}.<br />
<br />
כמו כן מותר להעמיד חופות לשני זוגות שונים בבת אחת, אבל לא לשני אחים{{הערה|ט"ז או"ח סימן תקמ"ו סק"א בשם הגהת הסמ"ק}}.<br />
<br />
<br />
==עירוב שמחות שאינן נישואין==<br />
יש מהראשונים{{הערה|תוספות מועד קטן ח עמוד ב בד"ה מפני ביטול בתירוצו הראשון, וכן [[ריטב"א|הריטב"א]] שם}} שנקטו שהכלל אין מערבין שמחה בשמחה לא נפסק להלכה, ומה שלא נושאים נשים במועד זהו מחמת טעמים אחרים, ולפי זה נקטו ששאר המצוות שיש בהן שמחה מותר לערבן זו בזו.<br />
<br />
ויש שכתבו שבלאו הכי כלל זה נאמר רק בנישואין ולא במצוות אחרות{{הערה|תוספות בתירוצו השני, וכן נקטו [[מגן אברהם|המגן אברהם]] סימן תקמ"ו סק"ה, [[משנה ברורה|והמשנה ברורה]] סקי"א}}.<br />
<br />
הסכמת רבים מהפוסקים היא שכלל זה נאמר בכל המצוות שנאמרה בהן שמחה, אך בתנאי שיש בהן סעודת מצוה{{הערה|[[שדי חמד (ספר)|שדי חמד]] מערכת האל"ף אות פ"ב}}, ומשום כך דנו בעירוב מגוון סוגי שמחות:<br />
<br />
*'''[[ברית מילה]] במועד'''. התוספות{{הערה|מועד קטן ח עמוד ב, בד"ה מפני ביטול}} כתבו שני טעמים להתיר – מפני שמילה אינה נחשבת שמחה כל כך כיון שיש צער לתינוק{{הערה|על פי כתובות ח עמוד א}}, וכן מפני שזמנה קבוע{{הערה|וכן נפסק בשו"ע או"ח סימן תקמ"ו סעיף ד}}.<br />
*'''[[פדיון הבן]] במועד'''. גם בזה טעם להתיר הוא כיון שזמנו קבוע. ואם עריכת הפדיון היא שלא בזמנו, לדעת התוספות אסור לעשותו במועד{{הערה|מה שאין כן לדעת הריטב"א או המגן אברהם שהוזכרו לעיל, ועי' בפרי מגדים סי' תקמ"ו משבצות זהב סק"ה, ומשנה ברורה סקי"א}}.<br />
*'''[[חנוכת הבית]] במועד''' – מחלוקת הפוסקים{{הערה|כף החיים או"ח תקמ"ו סקי"ט; [[שדי חמד (ספר)|שדי חמד]] (אסיפת דינים מערכת חול המועד סקכ"ג) בשם [[שו"ת מנחת פתים]]}}.<br />
*'''[[קידוש לבנה]] במועד'''. לדעת רוב הפוסקים מותר{{הערה|[[שבות יעקב|שו"ת שבות יעקב]] ח"ג סימן ל"א, וכן הוא לפי הדעות הסוברות שאין מערבין שמחה בשמחה נאמר במצוות שיש בהן סעודה}}, ויש אוסרים מטעם אין מערבין שמחה בשמחה{{הערה|שו"ת רמ"ע מפאנו סימן ע"ח}}. ואמנם להלכה נפסק שאין לקדש את הלבנה בליל יום טוב, אבל מטעמים אחרים{{הערה|רמ"א או"ח סימן תכ"ו סעיף ב; משנה ברורה סקי"ב ושער הציון סקי"ב. ועי' בספר לבנה בחידושה סימנים נד-נה}}.<br />
*'''סיום מסכת במועד או בחתונה'''. לדעת רוב הפוסקים מותר, ויש מחמירים{{הערה|יומא טבא לרבנן, שער העניינים סימן ט. וראה עוד בשער ההלכה פרק ג' סעיף י"ג (ובהערה כא) אם יש לברך שהשמחה במעונו בסעודת סיום מסכת}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[אין עושין מצוות חבילות חבילות]]<br />
<br />
==לקריאת נוספת==<br />
*אנציקלופדיה תלמודית כרך א', אין מערבין שמחה בשמחה<br />
*הרב אברהם שמואל בנימין סופר, [[כתב סופר|שו"ת כתב סופר]], או"ח סימן קלח<br />
*הרב יצחק וייס, [[מנחת יצחק|שו"ת מנחת יצחק]] חלק א' סימן לט<br />
*הרב משה דינין, יומא טבא לרבנן שער העניינים סימן ט<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:המכלול: טיוטות ערכים שנוצרו במכלול]]</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9_%D7%A9%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=1960225רכבת החופש של לייקה2022-01-29T22:29:20Z<p>אלחנן הלוי: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>'''רכבת החופש של לייקה''' הייתה פעולת חילוץ שבה מאות יהודים הוברחו מחוץ ל[[גרמניה הנאצית]] לפני השואה על ידי [[ארנסט לייץ השני|ארנסט לייץ ה-2]], מנכ"ל חברת [[מצלמת לייקה|לייקה]] דאז ובתו אלסי קואהן-לייץ.<br />
<br />
== רקע ==<br />
חברת האופטיקה של ארנסט לייץ, שנוסדה ב[[וצלר|ווצלר]] ב-1869, הייתה ידועה בגישתה הנאורה כלפי עובדיה: פנסיות, חופשות מחלה וביטוחי בריאות - כולם הונהגו כבר בימיה הראשונים של החברה. כוח העבודה של החברה התבסס על דורות של עובדים מוכשרים, חלקם הגדול יהודים. כאשר [[אדולף היטלר]] מונה ל[[קנצלר גרמניה]] בשנת 1933, לייץ ה-2, בנו של המייסד ומנהל החברה, קיבל פניות מעובדיו היהודים לסיוע בהוצאתם ובהוצאת משפחותיהם מהמדינה. לייץ ומשפחתו לא היו יהודים, ולכן היו מוגנים מ[[חוקי נירנברג]] של גרמניה הנאצית, שהגבילו את תנועת היהודים ואת העסקתם.<br />
<br />
== משימת החילוץ ==<br />
על מנת לעזור לעובדיו היהודים, לייץ הקים בחשאיות את "רכבת החופש של לייקה", דרך חשאית שאיפשרה ליהודים לעזוב את גרמניה, תחת זהות של עובדי לייקה שהוקצו לעבוד מחוץ לגרמניה. עובדים, סוחרים, בני משפחה ואפילו חברים של בני משפחה "הוקצו" למשרדי המכירות של לייץ בצרפת, בריטניה, הונג קונג ובארצות הברית. פעולותיו של לייץ הוגברו אחרי [[ליל הבדולח]] בנובמבר 1938, שבמהלכו נשרפו חנויות יהודיות ברחבי גרמניה.<br />
<br />
"עובדים" יהודים שהגיעו לנמל ניו יורק הלכו למשרד לייץ במנהטן, שם עזרו להם למצוא עבודה. כל יהודי שהגיע קיבל מצלמת לייקה. הפליטים קיבלו מלגה עד שהם יכלו לעבוד. דרך נתיב בריחה זה הגיעו מעצבים, [[איש מכירות|אנשי מכירות]], משווקים וכותבים. "רכבת החופש של לייקה" הגיעה לשיאה ב-1938 ובתחילת 1939. ה"רכבת" הביאה קבוצה של מהגרים לניו יורק פעם בכמה שבועות עד הפלישה לפולין ב-1 בספטמבר 1939, היום בו גרמניה סגרה את גבולותיה.<br />
<br />
לייץ הייתה חברה בין לאומית ידועה. החברה יצרה מצלמות ומערכות אופטיות אחרות עבור הצבא הגרמני. בנוסף לכך, הממשלה הנאצית נזקקה לכסף מחוץ לארץ, ולכן לייץ שווקה בשווקים בין לאומיים. בני משפחת לייץ ועובדי החברה סבלו מפני שעסקו בהצלת היהודים. אלפרד טורק, מנהל בכיר בחברה נכלא בכלא הנאצי לאחר שנתפס עוזר ליהודים. הוא שוחרר רק אחרי תשלום שוחד גדול.<br />
<br />
אלסי קואהן-לייץ, בתו של לייץ, נכלאה על ידי ה[[גסטפו]] לאחר שנתפסה בגבול מסייעת לאישה יהודייה לחצות את הגבול לשווייץ. היא שוחררה לאחר חקירה.<br />
<br />
== פרסים והנצחה ==<br />
אחרי המלחמה קיבלה אלסי מספר תוארי כבוד, ביניהם תואר מאקדמיית מדעי הרוח בצרפת ב-1965 ומדליית [[אריסטיד בריאן]] מהאקדמיה האירופאית ב[[שנות ה-70]] ופרס "האומץ לעזור" מ[[הליגה נגד השמצה]]. לדברי נורמן ליפטון, כותב ועורך עצמאי, המשפחה לא רצתה פרסום על הפעולות ההרואיות שלה. רק אחרי שבן המשפחה האחרון נפטר פורסם סיפורה של רכבת החופש.<br />
<br />
[[קטגוריה:הצלה בשואה]]<br />
[[קטגוריה:שואת יהודי גרמניה]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=רכבת החופש של לייקה|גרסה=32564268|דרגה=נקי}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%92%D7%9C%D7%A2%D7%93_%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%9F&diff=1944692גלעד שרון2022-01-09T21:12:31Z<p>אלחנן הלוי: /* פרשת סיריל קרן */ קישורים פנימיים</p>
<hr />
<div>{{אישיות}}<br />
'''גלעד שרון''' (נולד ב-[[1966]]) הוא [[איש עסקים]] ישראלי. בנו הצעיר של [[ראש ממשלת ישראל]] לשעבר [[אריאל שרון]], ואחיו של [[עמרי שרון]].<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
<br />
גלעד שרון נולד וגדל בשכונת [[צהלה]]. לאחר מכן עברה המשפחה בעקבות תפקידיו של אביו בצבא ל[[באר שבע]] ול[[רחובות]] ולבסוף ל[[חוות השקמים]]. למד בתיכון האזורי שער הנגב{{הערה|שרה ליבוביץ דר,<br />
[https://www.haaretz.co.il/misc/1.854912 הבן השקט], באתר [[הארץ]], 13 בינואר 2003}}. בשנת [[1984]] [[גיוס לצה"ל|התגייס לצה"ל]] והתנדב ל[[סיירת מטכ"ל]]{{הערה|1=שרה ליבוביץ דר, [http://www.haaretz.co.il/misc/1.854912 הבן השקט], [[הארץ]], {{כ}} 13.01.2003, "[[אריאל שרון|שרון]] אמר בראיון עיתונאי, 'לא היה סיכוי שהם יהיו, נניח, ג'ובניקים. כמו שזה טבעי שהם קשורים לאדמה ככה זה טבעי שהם ילכו ל[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]]'."}}. ב[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]] עבר שרון טירונות והכשרה כ[[לוחם]]. כעבור כחצי שנה מיום גיוסו הודח שרון מן המסלול ביחידה ושב לצנחנים כ[[מש"ק]] [[אמ"ן|מודיעין]]. הוא השלים [[קורס קצינים]] והיה למדריך ב[[בה"ד 1]]{{הערה|1=שרה ליבוביץ דר, [http://www.haaretz.co.il/misc/1.854912 הבן השקט], [[הארץ]], {{כ}} 13.01.2003.}}. ב[[מילואים]] היה שרון ל[[מפקד מחלקה|מפקד צוות]] ב[[יחידות מובחרות בצה"ל|יחידת מילואים מובחרת]] ב[[עוצבת האש]]{{הערה|1=[[איל חלפון]], [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3458070,00.html מהשקם לשקמים], [[בלייזר (מגזין)|בלייזר]], {{כ}} 03.07.2007, "את מקומו של גרוסמן תפס [[קצין]] צעיר בשם גלעד. גלעד שרון.".}} והגיע לדרגת [[רב סרן]].<br />
<br />
לגלעד שרון [[מוסמך אוניברסיטה|תואר שני]] ב[[חקלאות]]. בין היתר, שרון מנהל את [[חוות שקמים|חוות השקמים]] שבבעלות משפחתו ועסקים נוספים. שמו נקשר למספר פרשיות: [[פרשת האי היווני]], [[פרשת סיריל קרן]] ופרשת כספי איש העסקים [[אריה גנגר]]. עם זאת, מעולם לא הוגש נגדו כתב אישום. כיום משמש שרון כ[[פובליציסט]] בעיתון "[[ידיעות אחרונות]]". ב-2011 יצא לאור ספרו, '''שרון: חייו של מנהיג''', ב[[הוצאת מטר]], שהוא [[ביוגרפיה]] של אביו.<br />
<br />
בחודש מאי [[2016]] הודיע שרון על כוונתו לחזור לפעילות פוליטית במסגרת מפלגת [[הליכוד]] ובהמשך השנה התפקד למפלגה{{הערה|1=[[רינה מצליח]], [http://www.mako.co.il/news-military/politics-q2_2016/Article-cfceb0a6cc3d451004.htm בדרך האב והאח: גלעד שרון חוזר לליכוד], [[חדשות ערוץ 2]], {{כ}} 21 במאי [[2016]]. וכן שמעון כהן [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/327198 למה אני חוזר לליכוד], [[ערוץ 7]], {{כ}} 29 ביולי [[2016]].}}.<br />
<br />
==פרשת האי היווני==<br />
{{ערך מורחב|פרשת האי היווני}}<br />
גלעד שרון הצטרף לצוות פרויקט "האי היווני" במחצית מרץ 1999 בעקבות הצעה שקיבל מאיש העסקים [[דוד אפל]], ועבד בפרויקט עד יוני [[2001]]. לפי החוזה, שנחתם בין אפל לבין חברת חוות שקמים, שכרו של גלעד שרון יהיה 20 אלף [[דולר אמריקני|דולר]] לחודש, ובנוסף - מיליון וחצי דולר עם השלמת הפרויקט, או 300 אלף דולר אם הפרויקט לא יצא אל הפועל. במאי [[2000]] חתמו אפל וגלעד שרון על חוזה מעודכן, שהבטיח לשרון סכומים גבוהים יותר רטרואקטיבית. על פי סיכום הראיות, קבע [[היועץ המשפטי לממשלה]] [[מני מזוז]], שסך הכל השתכר גלעד שרון סכום של כ-640,000 דולר, ובנוסף הובטח לו בונוס של 3,000,000 דולר (בניכוי התשלומים הנ"ל), אשר הותנה במימוש הפרויקט.<br />
<br />
המשטרה חשדה כי שכרו הגבוה של גלעד שרון היה דרך מוסווית למתן [[שוחד]] לאביו, אריאל שרון. גלעד שרון שמר על [[זכות השתיקה]] בחקירותיו בפרשה זו, ובסופו של דבר לא מצא היועץ המשפטי לממשלה ראיות מספיקות כדי להעמיד לדין - לא אותו ולא את אביו.<br />
<br />
==פרשת סיריל קרן==<br />
<br />
הפרשה נסובה סביב חשדות לפיהן הועברו מיליוני דולרים בשנת 2002 לבניו של שרון.<br />
<br />
החשד המרכזי שנבדק בפרשה היה שאריאל שרון, ראש הממשלה לשעבר, קיבל הלוואה בגובה 1.5מיליון דולרים מאיש העסקים הדרום אפריקאי, כדי להחזיר לכאורה תרומות לא חוקיות שקיבל במהלך הבחירות הפנימיות על ראשות הליכוד. על פי הנטען, קרן היה בעצם איש קש להעברת הכסף מידיו של איל ההון האוסטרי, [[מרטין שלאף]], שלו היו אינטרסים כלכלים בישראל. עוד נטען כי שלושה מיליון דולר נוספים הועברו משלאף לחשבונות של משפחת שרון, ומחציתם הוחזרו מחשבון הבנק של גלעד שרון – לקרן. <br />
<br />
בחודש נובמבר 2012 עתר שרון לבג"ץ בבקשה להורות למדינה לנמק מדוע עדיין לא התקבלה <br />
החלטה בתיק החקירה נגדו. <br />
<br />
ב-03 בינואר 2013 נסגר התיק בפרשה זו.<br />
<br />
==פרשת גלעד שרון-נמרודי==<br />
פרשה זו היא חקירת משטרה שנערכה בשנים [[2004]]–[[2006]], בחשד להעברת כספים אסורה מ[[יעקב נמרודי]] לגלעד שרון, במסווה של עסקה, בה רכשה חברת [[הכשרת היישוב]] (שבבעלות משפחת נמרודי) [[אופציה]] ל[[מניה|מניות]] בחברת ש.פ. הנגב שבבעלות חברת [[חוות שקמים]]. [[פרקליטות המדינה]] החליטה ב-2006 לסגור את התיק מחוסר ראיות.<br />
<br />
==פרשת כספי אריה גנגר==<br />
באוקטובר [[2007]] הגישה דליה גנגר - [[גירושים|גרושתו]] של איש העסקים [[אריה גנגר]] - [[משפט אזרחי|תביעה אזרחית]] ל[[בית משפט]] ב[[ניו יורק]] נגד בעלה לשעבר, נגד גלעד שרון ונגד אנשים נוספים. אריה גנגר הוא [[איש עסקים]] [[יהודי]] [[ארצות הברית|אמריקאי]], בעל השליטה בחברת [[חיפה כימיקלים]] ובחברות נוספות, אשר היה מחבריו הקרובים של אריאל שרון, ואף שימש כשליחו לממשל [[ג'ורג' ווקר בוש|בוש]] בתקופת כהונתו של אריאל שרון כ[[ראש ממשלת ישראל|ראש ממשלה]].<br />
<br />
על פי התביעה, הוציא אריה גנגר במרמה כספים מהרכוש המשותף של בני הזוג, ובכך הקטין את הסכום שמגיע לגרושתו ולילדיה. בתביעה נטען כי גנגר הוציא מחברת "טי-פי-אר אינווסטמנטס" - שהייתה בבעלות משותפת של שני בני הזוג - סכום של כ-2 מיליון דולר, והשקיעו בעסקת [[נדל"ן]] ב[[קנדה]]. עוד נטען בתביעה, כי בשנת [[2005]] העביר גנגר במרמה סכום של 1.8 מיליון [[דולר אמריקאי|דולר]], שהוצאו מהרווחים של אותה עסקה - לגלעד שרון, באמצעות שתי חברות שבשליטתו: חברת [[חוות שקמים]] בע"מ וחברת לרנר מנור נאמנויות בע"מ. לפי תביעת דליה גנגר, גלעד שרון יצר מצג שווא של תיעוד מזויף, וכך גרפו אריה גנגר וגלעד שרון את רווחי העסקה.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגשת התביעה, נודע כי המשטרה חוקרת את הפרשה וכי גלעד שרון נחקר ושמר על [[זכות השתיקה]] גם בפרשה זו.{{הבהרה|חלפו שש שנים, האם דבר לא השתנה?}}<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://index.justice.gov.il/Pubilcations/News/Documents/SgiratTikGiladSharon.pdf הנימוקים לסגירת התיק נגד גלעד שרון], באתר [[משרד המשפטים]], 16 בינואר 2013 {{PDF}}<br />
* {{ynet|טל רוזנר|פרשת האי היווני: מהתחקיר עד ההחלטה|2932401|15 ביוני 2004}}<br />
* {{nrg|אפרת פורשר|נסגר תיק גלעד שרון-נמרודי|460/045|6 באוגוסט 2006|1|1}}<br />
* {{הארץ|אלוף בן|תביעה בארצות הברית: 1.8 מיליון דולר שהוצאו במרמה הגיעו לידיו של גלעד שרון|1.1453188|27 באוקטובר 2007}}<br />
* {{nrg|nrg מעריב|חקירה נגד גלעד שרון בגין שוחד|651/984|28 באוקטובר 2007|1|1}}<br />
* {{NFC|איציק וולף|גלעד שרון מוציא ספר על אביו|159140|8 באפריל 2008}}<br />
* {{mako|[[אנשים (תוכנית טלוויזיה)|אנשים]]|גלעד שרון: "יש גם הרבה דברים שנתניהו עושה טוב"|00d414fdc641261006|tv-people/articles|11 במרץ 2018}} {{סרטונים}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שרון, גלעד}}<br />
[[קטגוריה:אריאל שרון]]<br />
[[קטגוריה:אנשי עסקים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:פובליציסטים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:פעילי הליכוד]]<br />
[[קטגוריה:ילדי ראשי ממשלת ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אנשי ציבור ישראלים שניצלו את זכות השתיקה]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=גלעד שרון|גרסה=22977605|דרגה=נקי}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=B-1_%D7%9C%D7%A0%D7%A1%D7%A8&diff=1885040B-1 לנסר2021-11-02T12:23:53Z<p>אלחנן הלוי: /* פתיח */ עריכה, תיקון מידע מוטעה, השוואה לגוף הערך ולויקי האנגלית</p>
<hr />
<div>{{מטוס<br />
|שם=B-1 לנסר<br />
|תמונה=[[קובץ:B-1B over the pacific ocean.jpg|מרכז|250px]]<br />
|כיתוב=B-1B לנסר מעל [[האוקיינוס השקט]]<br />
|סוג=[[מפציץ]] אסטרטגי על-קולי<br />
|קוד נאט"ו=<br />
|ארץ ייצור={{דגל|ארצות הברית||+}}<br />
|יצרן=[[רוקוול (חברה)|רוקוול]]<br />
|טיסה ראשונה=[[23 בדצמבר]] [[1974]]<br />
|כניסה לשירות=[[1 באוקטובר]] [[1986]]<br />
|הוצאה משירות=עדיין בשירות<br />
|צוות=4 אנשי צוות: קברניט, טייס משנה, קצין מערכות תקיפה וקצין מערכות התגוננות<br />
|נוסעים=<br />
|יחידות שיוצרו=B-1A: 4{{ש}}B-1B: 100<br />
|משתמש ראשי=[[חיל האוויר האמריקני]]<br />
|משתמשים משניים=<br />
|דגמים=B-1A, B-1B<br />
|מחיר=283.1 מיליון [[דולר]]<br />
|אורך=44.5 מטר<br />
|גובה=10.4 מטר<br />
|רוחב=<br />
|מוטת כנפיים=משוכות: 24.1 מטר. פרוסות: 41.8<br />
|קוטר מדחף ראשי=<br />
|שטח כנפיים=181.2 מטר רבוע<br />
|משקל ריק=87.1 טון<br />
|משקל טעון=148 טון<br />
|משקל המראה מרבי=216.4 טון<br />
|משקל מטען מרבי=<br />
|מהירות מרבית=1.25 [[מספר מאך|מאך]] בגובה רב. 0.92 מאך בגובה פני הים<br />
|קצב נסיקה=<br />
|טווח=11,998 ק"מ<br />
|שהות באוויר=<br />
|סייג רום=18 ק"מ<br />
|עומס כנף=816 ק"ג למטר רבוע<br />
|דחף=יחס דחף-משקל: 0.38<br />
|אורך מסלול מינימלי=<br />
|מהירות שיוט=<br />
|תותחים=<br />
|טילים=[[טיל שיוט|טילי שיוט]]<br />
|פצצות=[[פצצת שימוש כללי#סוגי פצצות שימוש כללי|פצצות שימוש כללי אמריקניות מודרניות]] ('פצצות ברזל'), פצצות [[JDAM]], [[נשק גרעיני]]<br />
|רקטות=<br />
|מטע"ד=עד 57 טון פצצות וטילים - 23 טון על נקודות נשיאה והשאר בבטן המטוס<br />
|משקל מטע"ד=<br />
|הנעה=ארבעה מנועים מדגם F101-GE-102, מתוצרת [[ג'נרל אלקטריק]]<br />
|תרשים=<br />
}}<br />
'''B-1B לנסר''' הוא [[מפציץ]] אסטרטגי [[סילון|סילוני]] [[על קולי]] בעל ארבעה [[מנוע]]ים ו[[גאומטריית כנף משתנה]] מתוצרת חברת [[רוקוול (חברה)|רוקוול]]. <br />
<br />
פיתוח המטוס החל ב-[[1960]] עבור הדרישות של [[חיל האוויר האמריקאי]] למפציץ על קולי שיאחד ויחליף את ה-[[B-52]] וה-[[B-58]]. בשל דרישה זו, המטוס מגיע למהירות של כ-1.25 [[מספר מאך|מאך]]. כמו כן, הוא בעל יכולת אדירה של נשיאת חימוש, הכוללת יכולת לשאת עד 57 טון חימוש כולל מספר [[פצצה גרעינית|פצצות גרעיניות]] (למרות שאלו כבר לא נישאות עליו אם כי על ה-[[B-2 ספיריט|B-2]]). <br />
<br />
פיתוח המטוס התעכב מסיבות שונות. [[אב טיפוס|אב הטיפוס]] המריא לטיסת הבכורה ב-[[1974]]. בהמשך [[נשיא ארצות הברית]], [[ג'ימי קרטר]], ביטל את המיזם בטענה שמדובר במיזם שאפתני ויקר מדי. [[רונלד רייגן]] חידש את המיזם ואישר בנייה של עוד 100 יחידות. בסך הכול יוצרו 104 יחידות: 4 מדגם B-1A ו-100 מדגם B-1B.<br />
<br />
ב-[[1985]] נכנס ה-B-1, באיחור רב, לשירות בחיל האוויר האמריקאי - עשרים וחמש שנים אחרי שהוזמן. הוא היה המפציץ המתקדם ביותר בחיל כעשר שנים בלבד, עד שבאמצע שנות ה-90 הופיעו המפציצים החמקניים מסוג [[B-2 ספיריט]] שהצטרפו אליו. השימוש הראשון במטוס זה היה במהלך מבצע "סופה במדבר" במסגרת [[מלחמת המפרץ הראשונה]], ובהמשך שימש גם ב[[מלחמת עיראק]] וב[[מלחמת אפגניסטן (2001-2014)]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{יוטיוב|ApHv-BYlCSw|שם=סרטון קצר העוסק ב-B-1B ובפעילותו המבצעית}}<br />
<br />
{{קצרמר|מטוסים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מפציצים אמריקניים]]<br />
[[קטגוריה:מטוסים בעלי גאומטריית כנף משתנה]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=B-1 לנסר|גרסה=22464671}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%91%D7%95&diff=1854026הפרויקט של רביבו2021-10-04T12:21:25Z<p>אלחנן הלוי: /* היסטוריה */ עריכה יהודית</p>
<hr />
<div><br />
{{מוזיקאי<br />
|שם=הפרויקט של רביבו<br />
|תמונה=<br />
|כיתוב=<br />
|שם לידה=<br />
|תאריך לידה=<br />
|מקום לידה=<br />
|מוקד פעילות=[[תל אביב]], [[ישראל]]<br />
|תאריך פטירה=<br />
|מקום פטירה=<br />
|שנות פעילות=[[2012]]-הווה<br />
|סוגה=[[מוזיקה מזרחית]]<br />
|סוג קול=<br />
|עיסוק=<br />
|כלי נגינה=<br />
|חברת תקליטים=[[סינגולד]]<br />
|שיתופי פעולה בולטים=<br />
|חברי ההרכב=[[רביב בן מנחם]]<br />[[ניר בן מנחם]]<br />[[אלירן צור]]<br />
|חברים לשעבר=<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|סיווג=להקה}}<br />
'''הפרויקט של רביבו''' הוא הרכב [[מוזיקה|מוזיקלי]] [[ישראל|ישראלי]] המבצע [[גרסת כיסוי|גרסאות כיסוי]] של שירים שהתפרסמו בשנות השבעים והשמונים, מז'אנר [[מוזיקה מזרחית|המוזיקה המזרחית]] ב[[ישראל]].<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
ההרכב הוקם בידי ה[[מלחין]] וה[[מעבד מוזיקלי|מעבד המוזיקלי]] [[רביב בן מנחם|רביב (רביבו) בן מנחם]] בתחילת שנת [[2012]] ונקרא על-שמו. יחד עם בן-מנחם, חברים בהרכב גם אחיו, [[ניר בן מנחם]], ו[[אלירן צור]]. ההרכב הוציא [[אלבום בכורה]] בשם "'''מה נותר מאלה'''", הכולל מחרוזות בנות 6 שירים כל אחת. המחרוזות באלבום הבכורה כוללות [[גרסת כיסוי|גרסאות כיסוי]] לשירים מ[[ז'אנר]] ה[[מוזיקה מזרחית|מוזיקה המזרחית]] שהתפרסמו ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] ו[[שנות ה-80 של המאה ה-20|ה-80]]. [[גרסת כיסוי|גרסאות הכיסוי]] שבאלבום הן ל[[שיר (מוזיקה)|שירים]] של [[זמר]]ים מהזמר המזרחי כדוגמת [[ניסן כהן-מלמד]], [[חיים משה]], [[דקלון]], [[משה גיאת]] ו[[אבנר גדסי]], לצד שירים של [[משורר]]ים כדוגמת [[חיים נחמן ביאליק]] ו[[שאול טשרניחובסקי]] וזמרים כדוגמת [[צביקה פיק]] ו[[יהורם גאון]]. האלבום זכה למעמד של [[אלבום זהב]] לאחר שנמכר בלמעלה מ-30,000 עותקים. עטיפת האלבום צולמה ב[[כרם התימנים]] ב[[תל אביב]] כמחווה לזמרים מזרחיים רבים שנולדו וגדלו במקום.<br />
<br />
[[וידאו קליפ|הקליפים]] לשירים שבאלבום צולמו בסגנון של מפגש חברתי, כאשר משתתפים בהם חברי ההרכב יחד עם רבים מחבריהם, הקליפים זכו למיליוני צפיות באתר [[יוטיוב]]. שירי האלבום, הבנויים כמחרוזות ארוכות יחסית למקובל ב[[רדיו]], נתקלו בתחילה בקושי מצד תחנות ה[[רדיו]] שסירבו להשמיעם. ההרכב קיים הופעות רבות ברחבי [[ישראל]] והעולם, לרבות ב[[האנגר 11]] ב[[תל אביב]], ב[[ירושלים]] וב[[רחובות]]. בהופעות של ההרכב נוהגים להשתתף [[זמר]]ים אורחים מ[[מוזיקה מזרחית|הזמר המזרחי]] כדוגמת [[חיים משה]], [[אבנר גדסי]] ו[[ליאור פרחי]].<br />
<br />
ב-[[10 במרץ]] [[2013]] יצא "התחלה חדשה", האלבום השני של "הפרויקט של רביבו". שיר הנושא "התחלה חדשה" הופק לראשונה בשנת 1985, וכולל שיתופי פעולה עם אומנים ותיקים וגדולי הזמר המזרחי: [[חיים משה]], [[אלי לוזון]], [[יואב יצחק (זמר)|יואב יצחק]] ו[[ציון גולן]]. הפרויקט של רביבו הגיע למקום השני בקטגוריית החיפושים החמים ב[[גוגל (מנוע חיפוש)|מנוע החיפוש גוגל]] בישראל לשנת 2012{{הערה|[http://harif.co.il/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%91%D7%95-%D7%92%D7%95%D7%92%D7%9C-2012 "הכי חמים בגוגל ב-2012: הפרויקט של רביבו], [http://www.harif.co.il חריף], {{כ}} 6/12/12}}.<br />
<br />
ב-[[19 בינואר]] [[2014]] יצא האלבום השלישי של "הפרויקט של רביבו" - "חם בלב", עם מחרוזות שקטות של קלאסיקות ים תיכוניות וישראליות אהובות. האלבום כלל את המחרוזות "אמא", "הנשמה", "שורשים", "נע ונד", "מן הקולות" ,רצועת בונוס - השיר "התחלה חדשה" בגרסה אקוסטית ועוד. <br />
<br />
ב-[[9 בספטמבר]] [[2014]] יצא האלבום הרביעי "המופע בבריכת הסולטן".<br />
<br />
ב-[[23 בדצמבר]] [[2014]] יצא האלבום החמישי "שידע כל העולם" והוא מחולק לשירים קיצביים ושקטים ובו 18 שירים, ביניהן הרבה מקוריים שנכתבו והולחנו על ידי חברי הפרויקט.<br />
<br />
ב-[[2 ביולי]] [[2015]] יצא האלבום השישי שנקרא "זהר" שהורכב כולו משירים של [[זוהר ארגוב]], לאחר צאת האלבום הופיעו באמפי [[קיסריה]] לראשונה. <br />
<br />
ב-[[10 באפריל]] [[2016]] יצא האלבום השביעי של "הפרויקט של רביבו" - "חי ומאושר" ובו 11 שירים.<br />
<br />
ב-[[4 באפריל]] [[2017]] יצא האלבום השמיני "אמונה" ובו 10 שירי מסורת.<br />
<br />
ב-[[13 בנובמבר]] [[2017]] לרגל חגיגות 5 שנים{{הערה|[https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=3&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwiNqpv2vMDXAhWBbhoKHROGCggQFggtMAI&url=http%3A%2F%2Fhaflla.com%2F%25D7%2594%25D7%25A4%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%2599%25D7%25A7%25D7%2598-%25D7%25A9%25D7%259C-%25D7%25A8%25D7%2591%25D7%2599%25D7%2591%25D7%2595-%25D7%2597%25D7%2592%25D7%2592%25D7%2595-5-%25D7%25A9%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%259D-%25D7%2591%25D7%259E%25D7%2595%25D7%25A4%25D7%25A2-%25D7%259E%25D7%25A8%25D7%2594%25D7%2599%25D7%2591%2F&usg=AOvVaw2yaS9KYe0NY2MP-ty4ox2V חגיגות 5 שנים]}}, הוציאו "הפרויקט של רביבו" [[אלבום אוסף]] כפול וחגיגי בשם "מסע בזמן"{{הערה|{{nrg|יקי הפשטיין|הפרויקט של רביבו: הז'אנר היהודי החדש|902/769|17 בנובמבר 2017|47|2}}}}.<br />
<br />
מאז צאת אלבומו האחרון (אמונה), הוציא הפרויקט עוד שלל מחרוזות וגרסאות כיסוי, וביניהן: 'לאן ללכת', מחרוזת 'הלב צמא', 'שירים עד כאן', מחרוזת 'רק חיוכים', 'משהו קורה לי', מחרוזת 'מלך אמיתי', מחרוזת המבוססת על שירי אמא, ' מחרוזת 'עד סוף הקיץ', מחרוזת 'אוהב לחיות', 'תפילה' (שיר של [[עופרה חזה]]), מחרוזת 'רונה', ומחרוזת 'ליסה'.<br />
<br />
ב-12 באוגוסט 2020 יצא לאור מתוך האלבום העתידי [[צמאה 6]] סינגל של [[ניגוני חב"ד|ניגון חבד"י]] "האדרת והאמונה"{{הערה|השיר בערוץ צמאה: [https://youtu.be/KGADf89DBv0 הפרויקט של רביבו • האדרת והאמונה • מתוך פרויקט צמאה 6]. השיר בערוץ הפרוייקט של רביבו: [https://youtu.be/PtaQ6flWn80 הפרויקט של רביבו - האדרת והאמונה • מתוך פרויקט צמאה 6] - [[האדרת והאמונה#חב"ד|האדרת והאמונה]]}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{אתר רשמי}}<br />
{{פרופילי מוזיקאים}}<br />
* [http://www.youtube.com/user/TheRevivoProject הערוץ של הפרויקט של רביבו] באתר [[YouTube]]<br />
* [https://www.instagram.com/revivoprojectofficial/ העמוד של הפרויקט של רביבו] באתר [[instagram]]<br />
* [http://tribona.co.il/הפרויקט-של-רביבו העמוד הרשמי של הפרויקט של רביבו] באתר בטריבונה<br />
* {{nrg|ריקי בן בסט|פרויקט המחרוזות של רביבו כובש את הסצנה הים תיכונית|375/288|7 ביוני 2012|54|2}}<br />
* {{הארץ|אורי זר אביב|חברי "הפרויקט של רביבו" מספרים איך הכל התחיל|1.1803163|18 באוגוסט 2012}}<br />
* {{mako|[[גדעון אוקו]]|כך הפך "הפרויקט של רביבו" להצלחה מסחררת|72f7d4cc00e0a31017|news-israel/entertainment|28 בספטמבר 2012}} {{סרטונים}}<br />
* {{ynet|אבי שושן|הפרויקט של רביבו באולפן: "זו חאפלה אמיתית"|4356309|17 במרץ 2013|סופית=}}<br />
* {{מעריב אונליין|הדר אוריאל|הפרויקט של רביבו: "באנו לעשות שמח"|culture/music/Article-458793|5 בינואר 2015}}<br />
* {{ישראל היום|אסף נבו|פרויקט חייהם|416327|29 בספטמבר 2016}}<br />
* {{ידיעות אחרונות|יואב בירנברג|פרויקט חייהם|4957110|4 במאי 2017}}<br />
* {{מקור ראשון|רחלי מלק-בודה|שלושה כוכבים: "הפרויקט של רביבו" כובשים גם את חו"ל ומזרח ירושלים|culture/40631|27 באפריל 2018}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:להקות ישראליות]]<br />
[[קטגוריה:זמרי מוזיקה מזרחית ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:להקות אתניות ישראליות]]<br />
{{קרד}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%9F_%D7%A6%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=1839802טריזן צניני2021-09-18T18:21:29Z<p>אלחנן הלוי: /* קישורים חיצוניים */ הרחבה</p>
<hr />
<div>{{מיון<br />
|תמונה=[[קובץ:Oxynotus centrina - Museu da Ciência da Universidade de Coimbra - University of Coimbra - Coimbra, Portugal - DSC09290.jpg|230px|טריזן צניני]]<br />
|תפוצה=[[קובץ:Oxynotus centrina distmap.png|230px|מפת תפוצה]]<br />
|כיתוב=טריזן צניני}}<br />
'''טְרִיזָן צְנִינִי''' ([[שם מדעי]]: '''''Oxynotus centrina''''') הוא [[מין (טקסונומיה)|מין]] של [[דמויי כריש|כריש]] קטן מ[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[טריזניים]], החי במימי [[האוקיינוס האטלנטי]] בין [[נורווגיה]] ל[[דרום אפריקה]] וכן גם ב[[הים התיכון|ים התיכון]] ולחופי ישראל.<br />
<br />
הטריזן הוא כריש קטן יחסית שאורכו הממוצע אינו עולה על 50 סנטימטרים, אף שנתפסו פרטים באורך 150 סנטימטרים. הוא בעל סנפירים דמויי-גפיים קצרים, [[סנפיר גבי]] משולש רחב ונמוך שכמעט ומתמזג עם עמוד השדרה וזנב קצר עם אונות בשרניות. הוא כמעט וחסר [[קשקש]]ים ובעל ראש קהה עם זיזים בשרניים מצידי פיו וחוטמו. צבע הכריש חום-אפור עד שחור והעיניים הגדולות שחורות עם אישונים גדולים ירוקים. הכריש משריץ צאצאים חיים, לרוב בין 10 ל-12.<br />
<br />
הכריש שוחה לאורך [[קרקעית הים]] באיטיות ומחפש [[תולעים]], [[רכיכות]] ו[[סרטנים]] למאכל, אף שהוא יאכל גם דגים איטיים או נבלות. הוא יכול לנוע מעומק 50 מטר עד לעומק 600 מטר מתחת פני הים.<br />
<br />
כיום הטריזן מצוי ב[[סכנת הכחדה]] עקב זיהום הימים ופגיעה מצד רשתות מכמורת כ[[שלל לוואי]]. למרות זאת הוא אינו נידוג למטרות מסחריות ובאזורים מסוימים דיג שלו עלול להביא מזל רע.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{מידע טקסונומי}}<br />
*[https://www.hidabroot.org/article/1159108 גוף של כריש ופנים של חזיר : נפתרה התעלומה שזעזעה את איטליה] כתבה באתר [[הידברות (ארגון)|הידברות]]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי קארולוס ליניאוס]]<br />
[[קטגוריה:טריזניים]]<br />
[[קטגוריה:דגי האוקיינוס האטלנטי]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=טריזן צניני|גרסה=30246061|דרגה=נקי}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%AA&diff=1833995דרוקרת2021-09-12T08:07:57Z<p>אלחנן הלוי: /* פתיח */ הסרת תבנית</p>
<hr />
<div>{{עיר<br />
|שם=דרוקרת<br />
|סוג יישוב=יישוב לשעבר<br />
|תמונה=קובץ:Tigr-euph-HE.png<br />
|כיתוב=נהרות פרת וחידקל<br />
|מדינה=האימפריה הפרסית<br />
|קואורדינטות=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''דרוקרת''' הוא שמה של עיר בבלית מתקופת התלמוד.<br />
<br />
דרוקרת הייתה לא רחוק מהרפניא, רחוק מאד מ[[פומבדיתא]]{{הערה|פומבדיתא, כזכור, נמצאת במעלה [[נהר פרת]] בצפון.}} על נהר השביסתנא - על יד [[נהר חידקל]] דהיום.<br />
<br />
העיר דרוקרת מוזכרת ב[[תלמוד הבבלי|תלמוד בבלי]]{{הערה|שם=בבלי|{{בבלי|תענית|כא|ב|ללא=שם}}}} כ"עיר המוציאה חמש מאות רגלי", דהיינו שיש בה לפחות 500 בוגרים מלבד הנשים והילדים.<br />
<br />
לפי הנוסחא המוכרת, תרגום השם הוא דרו-קרת (עיר ב[[ארמית]]). נוסחה אחרת המופיעה בדברי רש"י מכנה את העיר "דיוקרא"{{הערה|{{ציטוטון|דיוקרא עיר ששמה יו"ד והיא קטנה על שם שיו"ד קטנה באותיות}} (רש"י ב{{בבלי|תענית|כא|ב|ללא=שם}})}}, ולפיכך שמה של העיר היה בעצם "יוד", כשמה של האות [[יו"ד]] הקטנה שבאותיות, ובכך נרמז גודלה של העיר: יוד-קטנה קרת-עיר.<br />
<br />
האמורא [[רב הונא]] היה יליד העיר דרוקרת והתגורר בה{{הערה|שם=בבלי}}.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{קצרמר|יהדות}}<br />
[[קטגוריה:ערים]]<br />
[[קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול]]</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%AA&diff=1833994דרוקרת2021-09-12T08:07:34Z<p>אלחנן הלוי: /* פתיח */ ניסוח</p>
<hr />
<div>{{בעבודה מתמשכת}}<br />
{{עיר<br />
|שם=דרוקרת<br />
|סוג יישוב=יישוב לשעבר<br />
|תמונה=קובץ:Tigr-euph-HE.png<br />
|כיתוב=נהרות פרת וחידקל<br />
|מדינה=האימפריה הפרסית<br />
|קואורדינטות=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''דרוקרת''' הוא שמה של עיר בבלית מתקופת התלמוד.<br />
<br />
דרוקרת הייתה לא רחוק מהרפניא, רחוק מאד מ[[פומבדיתא]]{{הערה|פומבדיתא, כזכור, נמצאת במעלה [[נהר פרת]] בצפון.}} על נהר השביסתנא - על יד [[נהר חידקל]] דהיום.<br />
<br />
העיר דרוקרת מוזכרת ב[[תלמוד הבבלי|תלמוד בבלי]]{{הערה|שם=בבלי|{{בבלי|תענית|כא|ב|ללא=שם}}}} כ"עיר המוציאה חמש מאות רגלי", דהיינו שיש בה לפחות 500 בוגרים מלבד הנשים והילדים.<br />
<br />
לפי הנוסחא המוכרת, תרגום השם הוא דרו-קרת (עיר ב[[ארמית]]). נוסחה אחרת המופיעה בדברי רש"י מכנה את העיר "דיוקרא"{{הערה|{{ציטוטון|דיוקרא עיר ששמה יו"ד והיא קטנה על שם שיו"ד קטנה באותיות}} (רש"י ב{{בבלי|תענית|כא|ב|ללא=שם}})}}, ולפיכך שמה של העיר היה בעצם "יוד", כשמה של האות [[יו"ד]] הקטנה שבאותיות, ובכך נרמז גודלה של העיר: יוד-קטנה קרת-עיר.<br />
<br />
האמורא [[רב הונא]] היה יליד העיר דרוקרת והתגורר בה{{הערה|שם=בבלי}}.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{קצרמר|יהדות}}<br />
[[קטגוריה:ערים]]<br />
[[קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול]]</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%AA&diff=1833954דרוקרת2021-09-12T07:52:31Z<p>אלחנן הלוי: /* פתיח */ ניסוח</p>
<hr />
<div>{{בעבודה מתמשכת}}<br />
{{עיר<br />
|שם=דרוקרת<br />
|סוג יישוב=יישוב לשעבר<br />
|תמונה=קובץ:Tigr-euph-HE.png<br />
|כיתוב=נהרות פרת וחידקל<br />
|מדינה=האימפריה הפרסית<br />
|קואורדינטות=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''דרוקרת''' הוא שמה של עיר בבלית מתקופת התלמוד.<br />
<br />
דרוקרת הייתה לא רחוק מהרפניא, רחוק מאד מ[[פומבדיתא]]{{הערה|פומבדיתא, כזכור, נמצאת במעלה [[נהר פרת]] בצפון.}} על נהר השביסתנא - על יד [[נהר חידקל]] דהיום.<br />
<br />
העיר דרוקרת מוזכרת ב[[תלמוד הבבלי|תלמוד בבלי]]{{הערה|שם=בבלי|{{בבלי|תענית|כא|ב|ללא=שם}}}} כ"עיר המוציאה חמש מאות רגלי", דהיינו שיש בה לפחות 500 בוגרים מלבד הנשים והילדים.<br />
<br />
לפי הנוסחא המוכרת, תרגום השם הוא דרו-קרת (עיר ב[[ארמית]]). גרסה אחרת המופיעה בדברי רש"י מכנה את העיר "דיוקרא", וכוונתו היא ששמה של העיר היה "יוד", ומשמעות השם מתייחסת לכך שהאות [[יו"ד]] היא הקטנה שבאותיות. <br />
{{ציטוטון|דיוקרא עיר ששמה יו"ד והיא קטנה על שם שיו"ד קטנה באותיות}} (רש"י ב{{בבלי|תענית|כא|ב|ללא=שם}})<br />
<br />
[[רב הונא]] היה יליד העיר דרוקרת והתגורר שם{{הערה|שם=בבלי}}.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{קצרמר|יהדות}}<br />
[[קטגוריה:ערים]]<br />
[[קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול]]</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%93%D7%90%D7%98&diff=1822844מתילפנידאט2021-08-29T20:40:38Z<p>אלחנן הלוי: /* מינונים ופורמולות של מתילפנידאט */ הרחבה</p>
<hr />
<div>{{תרופה<br />
| IUPAC = methyl phenyl(piperidin-2-yl)acetate<br />
| CAS=113-45-1<br />
| PubChem = 4158<br />
| ChemSpider = 4015<br />
| תמונה =[[קובץ:Methylphenidate-2D-skeletal.png|220px]]<br />
| כיתוב = מתילפנידאט<br />
| תמונה2 =[[קובץ:Ritalin-SR-20mg-full.jpg|150px]]<br />
| כיתוב2 = ריטלין 20 מ"ג בשחרור מושהה<br />
| שמות מסחריים בישראל = ריטלין (לא כולל שמות מסחריים של התרופה בשחרור מושהה)<br />
| נוסחה כימית = [[פחמן|C]]<sub>14</sub>[[מימן|H]]<sub>19</sub>[[חנקן|N]][[חמצן|O]]<sub>2</sub><br />
| מסה מולקולרית = 233.31 g/mol<br />
| זמינות ביולוגית = 11–52%<br />
| מטבוליזם = [[כבד]]<br />
| זמן מחצית חיים = 2-4 שעות<br />
| הפרשה = [[שתן]]<br />
| קטגוריית סיכון בהיריון = C<br />
| מעמד חוקי = בישראל [[#הגדרה בחוק והגבלות בניפוק|נכלל]] ב[[פקודת הסמים המסוכנים]]. ניתן באישור רופא מומחה, נמצא ב[[סל הבריאות]]{{הערה|{{אגף הרוקחות|Methylphenidate|מתילפנידאט}}}}<br />
| סיכון לתלות = יש<br />
| דרכי מתן = אוראלי, ספיגה<br />
}}<br />
'''מתילפנידאט''' ('''Methylphenidate''') (הידוע בשמות המסחריים "'''ריטלין'''", "'''ריטלין SR'''", "'''ריטלין LA'''" ו"'''קונצרטה'''") הוא [[חומר פסיכואקטיבי]] [[ממריצים|ממריץ]] של [[מערכת העצבים המרכזית]]. המתילפנידאט משמש כ[[תרופה]] [[תרופות פסיכוטרופיות|פסיכוטרופית]] לטיפול ב[[הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות]] וב[[נרקולפסיה]]. החומר שייך לקבוצת ה[[פנתילאמינים]] ודומה בין היתר ל[[אדרנלין]], [[נוראדרנלין]], [[דופמין]], [[קוקאין]], [[פרוקאין]], [[אפדרין]], [[פסאודואפדרין]], [[אמפטמין]], [[מתאמפטמין]] ו-[[MDMA]]. נוסחתו הכימית המולקולרית היא ([[פחמן|C]]<sub>14</sub>[[מימן|H]]<sub>19</sub>[[חנקן|N]][[חמצן|O]]<sub>2</sub>). בנסיבות מסוימות (כמו היפראקטיביות) יש למתילפנידאט השפעה מרגיעה, אם כי למעשה, למתילפנידאט השפעה '''מעוררת''' (פסיכוסטימולנטית) ברמה ה[[מוח]]ית.<br />
<br />
==טיפול תרופתי בהפרעת קשב==<br />
{{ערך מורחב|טיפול בהפרעת קשב}}<br />
אנשים רבים עם [[הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות|הפרעת קשב]] עשויים לחוש לאורך חייהם תסכול ואי-מיצוי יכולותיהם בתחומים שבהם יכלו להגיע להישגים גבוהים{{הערה|שם=חנה|דויד, חנה (2010). [http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2539 על לקויות למידה, הפרעת קשב וריכוז ואינטליגנציה]. מאתר [[פסיכולוגיה עברית]]}}, אך באמצעות טיפול הולם, ה[[פרוגנוזה]] של הפרעת קשב עשויה להיות טובה מאוד{{הערה|שם=מוקדם|שפירא, אבי (2004). [http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=235 הפרעת קשב וריכוז (ADHD)]. באתר [[פסיכולוגיה עברית]]}}.<br />
מתילפנידאט היא התרופה הנפוצה ביותר לטיפול רפואי בהפרעת קשב{{הערה|שם=Volkow2004|[http://journals.psychiatryonline.org/article.aspx?volume=161&page=1173 Volkow, N. D., Wang, G. J., Fowler, J. S., Telang, F., Maynard, L., Logan, J., . . . Swanson, J. M. (2004). Evidence that methylphenidate enhances the saliency of a mathematical task by increasing dopamine in the human brain. ] American Journal of Psychiatry, 161, 1173-1180.|כיוון=שמאל}}.<br />
מבין [[הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות#טיפול| אמצעי הטיפול השונים]], מתילפנידאט נחשב בקרב הקהילה המדעית כאחד הטיפולים האפקטיביים והמהירים ביותר{{הערה|[http://researchspace.ukzn.ac.za/xmlui/handle/10413/1406 A case study of seven families who have tried alternative treatment to ritalin for children clinically diagnosed with ADHD]|כיוון=שמאל}}, ומוגדר בקרב רבים כטיפול המרכזי{{הערה|[http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/jclp.20122/abstract Pharmacotherapy of adult ADHD]|כיוון=שמאל}}. הטיפול אינו בהפרעה עצמה אלא ב[[תסמין|תסמינים]] שלה; הטיפול נועד להקל על הלוקה בה ללמוד, לעבוד ולשמור על קשרים חברתיים.<br />
<br />
עם זאת, לטיפול תרופתי ארוך טווח במתילפנידאט יכולות להיות גם השפעות מיטיבות משניות, כתוצאה מההשפעה הזמנית אך המצטברת שלו על רמת התפקוד של האדם.<br />
טיפול ארוך טווח בתרופות ממריצות יכול לאפשר לאנשים עם הפרעת קשב להשתפר בטווח רחב של תפקודים [[הכרה|קוגניטיביים]], בעקבות קיומם של משאבי קשב רבים יותר לרכישת אסטרטגיות{{הערה|שם=Hammerness2014|Hammerness, P., Fried, R., Petty, C., Meller, B., & Biederman, J. (2014). Assessment of cognitive domains during treatment with OROS methylphenidate in adolescents with ADHD. Child Neuropsychology, 20(3), 319-327.|כיוון=שמאל}}.<br />
<br />
===אבחון והתחלת טיפול בגיל מבוגר===<br />
{{ערך מורחב|הפרעת קשב בגילאי הבגרות}}<br />
מתחילת שנות 1990 החלו מטפלים להתייחס גם ל[[הפרעת_קשב,_ריכוז_והיפראקטיביות#.D7.91.D7.A2.D7.99.D7.95.D7.AA_.D7.94.D7.A0.D7.92.D7.A8.D7.A8.D7.95.D7.AA_.D7.9E.D7.97.D7.95.D7.A1.D7.A8_.D7.98.D7.99.D7.A4.D7.95.D7.9C_.D7.9E.D7.AA.D7.90.D7.99.D7.9D_.D7.91-ADHD|השפעות ארוכות הטווח של הפרעות קשב וריכוז]] על מבוגרים, ובכללן דפוסים פסיכולוגיים והתנהגותיים. בדרך כלל מאבחנים את ההפרעה אצל מבוגרים שאובחנו כסובלים ממנה גם בעבר בילדות או בגיל ההתבגרות.<br />
<br />
בישראל ובעולם מתועדת עליה בשימוש במתילפנידאט אצל מבוגרים שמאובחנים לראשונה בגיל 30 ומעלה. {{מקור}} במטופלים אלו, התרופה משפרת ריכוז ותורמת ל"שקט מחשבתי" שרבים מהם מתארים כ"הורדת הווליום" של גירויים סביבתיים חיצוניים, ומיתון ב"הבזקות [[אסוציאטיביות]]" בתהליכי חשיבה. רק חלק לא ידוע מתוכם עובר את התהליך עם ליווי פסיכולוגי או [[טיפול התנהגותי וקוגניטיבי]], וקיימים מעט מאוד פרסומים מחקריים על התהליך, רובם מוגדרים כראשוניים. על כן חסרה כל ההתייחסות המחקרית והמנהלית לטיפול בהפרעות קשב וריכוז במבוגרים, ונכון להיום אין מסגרות מוגדרות ומוסכמות לגישות טיפול באדם שאובחן בגיל מבוגר.<br />
<br />
==מנגנון הפעולה==<br />
ממחקרים עולה שאחד המנגנונים לסיבות של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) קשורות לחוסר איזון בין [[מוליך עצבי|מוליכים עצביים]] (נוירוטרנסמיטורים) אחדים באזור [[האונה המצחית]] שב[[מוח]] כמו [[דופמין]] ו[[נוראדרנלין]] (הנקרא גם נוראפינפרין), האונה הקשורה בריכוז ובפעילויות מכוונות מטרה.<br />
אף על פי שתרופות המעוררות את [[מערכת העצבים]], כמו מתילפנידאט ו[[אמפטמין|אמפטמינים]], הן הטיפולים הנפוצים ביותר לטיפול ב-ADHD, מנגנון הפעולה שלהן עדיין אינו מובן לחלוטין.<br />
<br />
המתילפנידאט חוסם את ה[[ספיגה חוזרת (מערכת העצבים)|ספיגה החוזרת]] של הדופמין{{הערה|שם=קרלסון}}.<br />
כתוצאה מכך הוא מעלה את הרמות הסינפטיות של דופמין ו[[קטכולאמין|קטכולאמינים]] אחרים{{הערה|שם=Ranganath2016|Ranganath, A., & Jacob, S. N. (2016). [https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/1073858415602850?casa_token=ElNi2Al7UYgAAAAA%3AnqHo-gcps9oggG5taeofjBaovnXCcXfAEtuYj4z4BJsPma1JqJtPm3m0Wq_WD1502auoWkc1Xu0 Doping the mind: dopaminergic modulation of prefrontal cortical cognition]. The Neuroscientist, 22(6), 593-603.|כיוון=שמאל}}.<br />
המתילפנידאט מגרה שחרור דופמין מ[[בועית|ווזיקולות]] פרה-סינפטיות{{מקור}}, ובכך מונע את ספיגתו מחדש בקצה העצב הפרה-סינפטי, ככל הנראה על ידי עיכוב חלקי של [[נשא דופמין|הטרנספורטר לדופמין]] (DAT), האחראי על הסרת הדופמין מה[[סינפסה]]. המתילפנידאט משפיע גם על מערכת הנוירוטרנסמיטר נוראדרנלין, ובכך הוא מביא את חוסר האיזון לידי "תיקון" ומאפשר לאנשים הסובלים מהפרעת קשב [[שליטה עצמית]] גבוהה יותר ושיפור ה[[קשב]]. בדרך כלל, שיפור ההרגשה והתפקוד בזמן השימוש בתרופה גורמים להטבה באיכות החיים.<br />
<br />
המתילפנידאט הוא [[אגוניסט]] בקולטני [[סרוטונין]] [[5HT1A]]{{הערה|{{צ-מאמר|שם=The psychostimulant d-threo-(R,R)-methylphenidate binds as an agonist to the 5HT(1A) receptor|עמ=123–125|כתב עת=Die Pharmazie|כרך=64|שנת הוצאה=2009-02|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19322953/|מחבר=J. S. Markowitz, C. L. DeVane, S. Ramamoorthy, Hao-Jie Zhu}}}}.<br />
<br />
==מינונים ופורמולות של מתילפנידאט==<br />
קיימות מספר פורמולות של מתילפנידאט, המבוססות על טכנולוגיות שונות המטפלות באופן השחרור ומשך ההשפעה של החומר הפעיל{{הערה|שם=Coghill2013|Coghill, D., Banaschewski, T., Zuddas, A., Pelaz, A., Gagliano, A., & Doepfner, M. (2013). Long-acting methylphenidate formulations in the treatment of attention-deficit/hyperactivity disorder: A systematic review of head-to-head studies. BMC Psychiatry, 13, 237.|כיוון=שמאל}}.<br />
* '''ריטלין''' "רגיל" או "לשחרור מידי" בעל השפעה של עד 4 שעות: צורת מתן – כדורים, במינונים של 5, 10, 20 או 40 מ"ג. המינון נקבע בהתאם לגיל, משקל הגוף ולצורך.<br />
** בעקבות הגבלות משרד הבריאות בארץ, עד סוף שנת 2008 אסור היה לספק למטופל יותר מאשר 60 מ״ג של חומר פעיל ליום (3 מנות בנות 20 מ"ג כל אחת), ללא אישור מיוחד ממשרד הבריאות. [[פקודת הסמים המסוכנים]] עודכנה בנובמבר 2008 והמינון המקסימלי עודכן ל-90 מ"ג ליום למטופל מבוגר{{הערה|[http://web.archive.org/web/20120610203801/http://www.keshev.org/apage/34613.php שיתוף פעולה בין משרד הבריאות לעמותת "קווים ומחשבות" - סיכום 2008], באתר העמותה}} (או עד 120מ"ג עם "[http://www.health.gov.il/Download/pages/form_29.doc טופס 29]") החל מינואר 2009.<br />
* '''ריטלין לשחרור מושהה''' או '''לשחרור ממושך''' מן הסוג הישן (Ritalin SR) בעל השפעה של עד 6 שעות: כדורים במינונים של 20, 30 או 40 מ"ג, בתוספת חומרים בלתי פעילים, שמטרתם לבקר על שחרור החומר הפעיל.<br />
סוגים '''חדשים''' של '''ריטלין לשחרור ממושך''' או בעלי '''פחות תופעות לוואי''':<br />
* '''ריטלין לשחרור ממושך''' הקרוי (Ritalin LA) – בעל השפעה של עד 8 שעות (השפעה זהה לזו המתקבלת מנטילת כדור ריטלין "רגיל" פעמיים ביום). קפסולה עם כדוריות שנפתחות בזמנים שונים ובכל אחת מהן אבקת ריטלין.<br />
* '''קונצרטה''', שם מסחרי לסוג חדש של מתילפנידאט עם מנגנון [[שחרור מושהה]]. זוהי קפסולה קשיחה שמתעכלת לאט. התרופה פותחה על ידי חברת התרופות "ינסן- סילאג". משך ההשפעה של הקונצרטה הוא 12 שעות. קיימות טבליות קונצרטה בארבעה מינונים – 18, 27, 36 או 54 מ"ג חומר פעיל, כאשר כל טבלייה מכילה בנוסף גם כמות מסוימת של חומר בלתי פעיל ([[נתרן כלורי]]).<br />
* '''דייטרנה''' ('''Daytrana''') – מתילפנידאט טרנסדרמלי בצורת מדבקה לספיגה דרך העור{{הערה|[http://wallstreet.bizportal.co.il/articles.php?id=69665 ידיעה על דייטרנה]}}. המדבקה מודבקת על העור ומשחררת אל השומן שמתחת לעור וממנו אל הדם 1.1 מיליגרם (דביקית קטנה) או 3.3 מיליגרם (דביקית גדולה) מתילפנידאט לשעה במשך 9 שעות. מדבקות דייטרנה אינן מאושרות לשיווק בישראל על ידי משרד הבריאות ולכן ניתן להשיגן רק ביבוא אישי.<br />
* '''פוקלין''' ('''Focalin''') – השם המסחרי של '''[[דקסמתילפנידאט]]''' ('''Dexmethylphenidate'''), שהוא ה[[אננטיומר]] הפעיל (אננטיומר D) של המתילפנידאט. כרגיל המתילפנידאט הוא תערובת של שני אננטיומרים הנבדלים זה מזה ברמת הפעילות. אמנם אין ביניהם הבדלים מהותיים באשר לתופעות הלוואי אבל שימוש באננטיומר הפעיל בלבד מאפשר להקטין את המינון לכדי מחצית וכך למתן את תופעות הלוואי. הפוקלין הרגיל, בשחרור רגיל, משפיע עד 4 שעות. לעומת זאת, '''פוקאלין XR''' – פוקאלין ארוך טווח. משפיע כ-8 שעות כי יש לו אותו מנגנון שחרור מבוקר של הריטלין LA.<br />
<br />
===התאמת המינון וסוג התרופה===<br />
הריטלין אומנם יעיל ברוב המקרים, אך לא בכולם{{הערה|שם=השלכות|ישי-קרין, נופר (2002). [http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=7 אבחון של הפרעת קשב וריכוז (ADHD)]. מאתר [[פסיכולוגיה עברית]]}}. בנוסף, הוא משפיע בצורה שונה על רמות שונות של הפרעת קשב עקב הספקטרום הרחב שלה{{הערה|שם=חנה}}. למינונים שונים של ריטלין יכולה להיות השפעה שונה. בעוד שמינון נמוך מדי לא יהיה אפקטיבי, מינון גבוה מדי עלול להגביר את הפעילות באופן מופרז ובכך לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי{{הערה|שם=קרלסון|Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.|כיוון=שמאל}}. בהתאם לכך, ישנם [[הבדלים בין אישיים]] בין המינון אשר יוביל לתגובה אופטימלית עבור כל אדם{{הערה|שם=Kooij2010}}.<br />
<br />
בניגוד לתרופות אחרות, המינון של תרופות ממריצות אינו תלוי רק ב[[משקל (פיזיקה)|משקל]]{{הערה|שם=טיפול|[http://aappolicy.aappublications.org/cgi/content/full/pediatrics%3B108/4/1033 Clinical Practice Guideline: Treatment of the School-Aged Child With Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder], AMERICAN ACADEMY OF PEDIATRICS, PEDIATRICS Vol. 108 No. 4 October 2001, pp. 1033-1044|כיוון=שמאל}}. על כן אין להתאים את מינון התרופה לאדם על סמך משקלו בלבד{{הערה|שם=Kooij2010}}, אלא גם על סמך התגובה לתרופה.<br />
משום שקיימת [[שונות]] ביחס כמות-תגובה בין אנשים שונים, על הרופא להתחיל במינון נמוך ולהעלות אותו בהדרגה{{הערה|שם=טיפול}} תוך שמירה על תופעות לוואי מזעריות ככל הניתן{{הערה|שם=Kooij2010}}.<br />
חשוב לזכור שהמינון הנמוך ביותר בו נראית הפחתה בתסמינים אינו בהכרח המינון הטוב ביותר לשיפור התפקוד{{הערה|שם=טיפול}}. משום שלא נמצאו יתרונות בולטים של פורמולות מתילפנידאט מסוימות על פני אחרות, יש להתחשב בהבדלים הדקים שבין התרופות השונות המתבססות על חומר זה כדי להגיע להתאמה מיטבית עבור צרכיו של כל אדם{{הערה|שם=Coghill2013}}.<br />
יש ליצור קשר מיידי עם הרופא במקרים בהם יש בעיות במינון, תופעות לוואי או ספקות פתאומיים בנוגע לכדאיות של הטיפול התרופתי{{הערה|שם=השלכות}}.<br />
חוסר תגובה עקבי לטיפול בתרופות ממריצות צריך לעורר את חשדו של הרופא לאפשרות של אי [[היענות תרופתית]], אבחנה בלתי מדויקת או קיומה של [[תחלואה נלווית]] שטרם אותרה{{הערה|שם=טיפול}}.<br />
<br />
==תופעות לוואי אפשריות==<br />
במקביל ליתרונות הרטלין, ובדומה לתרופות אחרות, ייתכנו [[תופעת לוואי (תרופה)|תופעות לוואי]] שונות בקרב הנוטלים את התרופה (בהסתמך על נוסח העלון לצרכן שלפי תקנות הרוקחים){{הערה|[http://www.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/alonim/3011.pdf עלון הדרכה של משרד הבריאות]{{קישור שבור|18.1.2019}}}}:<br />
* תופעות לוואי שכיחות: איבוד תיאבון, עצבנות, קושי להירדם (התופעות חולפות בדרך-כלל תוך זמן קצר לאחר תקופת ההסתגלות לתרופה).<br />
* תופעות לוואי אפשריות נוספות (אם הופיעו או החמירו תופעות אלה יש להיבדק על ידי הרופא): פריחה בעור, סרפדת (Urticaria), חום, הזעה, בחילה, הקאה, כאבי בטן, סחרחורת, כאבי ראש, מצב רוח ירוד, חוסר מנוחה, [[התכווצות שרירים]], יובש בפה, ראיה מטושטשת, אובדן משקל, שינויי [[לחץ דם]], נשירת שיער.<br />
*תופעות לוואי נדירות המחייבות היוועצות מיידית ברופא: חום גבוה פתאומי; [[כאב ראש]] חמור או בלבול, חולשה או שיתוק של הגפיים או הפנים, קושי בדיבור (אלה סימנים להפרעה בכלי הדם במוח); [[פעמת]], [[כאב חזה|כאב בחזה]], [[קוצר נשימה]], [[עילפון]], עוויתות בלתי נשלטות; חבורות (סממן ל[[ארגמנת תרומבוציטופנית חיסונית]]); עוויתות שרירים או טיקים; האטה בקצב הגדילה, כאבי גרון, חום וצינון (כסממן לתופעות בדם); תנועות בלתי רצוניות של הגפיים, גוף ופנים; שינויים בראייה, הזיות; פרכוסים; עקצוץ בעור או שלפוחיות; כתמים אדומים על העור; התנפחות השפתיים או הלשון או קשיי נשימה (סימנים לתגובה אלרגית חמורה); החמרה בתסמינים של ההתנהגות שקדמו לטיפול, שמיעת קולות, חשדנות, מחשבות שוא, מצב היפומני, מאני או מחשבות אובדניות (נושא שנוי במחלוקת).<br />
התופעות הפסיכוטיות עלולת להיווצר בעיקר עקב שימוש לרעה על ידי הזרקה לווריד.<br />
במקרים של תרופות פסיכוסטימולנטיות לרבות מתיפנידאט דווחו לעיתים רחוקות מאוד (בין 1-4.100,000 לבין כ-1 ל-10,000 מטופלים ) מקרי מוות פתאומי.(safetyreview.pdf FDA 28.2.2006)<br />
(Lourdes Villalba Sudden death with drugs used in ADHD).<br />
מחקרים נוספים בחסות FDA לא הצביעו על הבדל משמעותי בין הסיכון במטופלים בתרופות פסיכוסטימולנטיות לפי הסטנדרטים הרפואיים והסיכון לסיבוכים קרדיווסקולריים כולל מוות פתאומי באוכלוסייה הכללית{{הערה|{{צ-מאמר|שם=FDA Drug Safety Communication: Safety Review Update of Medications used to treat Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder (ADHD) in children and young adults|כתב עת=FDA|שנת הוצאה=2019-06-26|קישור=https://www.fda.gov/drugs/drug-safety-and-availability/fda-drug-safety-communication-safety-review-update-medications-used-treat-attention|מחבר=Center for Drug Evaluation and Research}}}}{{הערה|[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22043968 N Engl J Med. 2011 Nov 17;365(20):1896-904. doi: 10.1056/NEJMoa1110212. Epub 2011 Nov 1 W.O.Cooper,L.A.Habel ,C.M.Sox et al ]|כיוון=שמאל}}{{הערה|[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3350308/ ADHD Medications and Risk of Serious Cardiovascular Events In Young and Middle-Aged AdultsHabel,W.O.Cooper,C.M.Sox]JAMA. 2011 Dec 28; 306(24): 2673–2683.|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Methylphenidate and risk of serious cardiovascular events in adults|עמ=178–185|כתב עת=The American Journal of Psychiatry|כרך=169|שנת הוצאה=2012-02|doi=10.1176/appi.ajp.2011.11010125|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22318795/|מחבר=Hedi Schelleman, Warren B. Bilker, Stephen E. Kimmel, Gregory W. Daniel, Craig Newcomb, James P. Guevara, Mark J. Cziraky, Brian L. Strom, Sean Hennessy}}H.Schellemann et al. Methylphenidate and risk of serious cardiovascular events in adults.|כיוון=שמאל}}.<br />
<br />
במהלך השימוש בתרופה אין לשתות [[יין|יינות]] או [[משקה חריף|משקאות חריפים]]. צריכת אלכוהול עלולה, בין השאר, לגרום להגברת קצב השחרור בסוגים מסוימים של התרופה הכוללים מנגנון לשחרור מושהה{{הערה|[http://www.drugs.com/food-interactions/methylphenidate,ritalin.html?professional=1 Ritalin (methylphenidate) and Alcohol / Food Interactions]|כיוון=שמאל}}{{הערה|[http://www.ucb.com/_up/ucb_com_products/documents/Metadate_CD_COL_12_2013.pdf Prescribing information Metadate CD (USA)December-2013]|כיוון=שמאל}}{{הערה|[http://www.pharma.us.novartis.com/product/pi/pdf/ritalin_la.pdf Ritalin LA - Prescribing Information]|כיוון=שמאל}}{{הערה|[http://www.concerta.net/adult/prescribing-information.html Concerta - Prescribing Information]|כיוון=שמאל}}.<br />
<br />
====תופעות לוואי ארוכות טווח====<br />
תוצאות השימוש במתילפנידאט בילדים נחקרות במשך יותר מ-40 שנה ועד לשנת [[2008]] לא נמצאו הוכחות לקיומן של תופעות לוואי ארוכות טווח עקב השימוש בתרופה ואחריו.<br />
<br />
קיים סיכון לשימוש לרעה{{הערה|שם=חמש|S.Stahl עמ' 252}} - במינונים גבוהים מדי. ידוע על סיכון לתלות ועל סיכון מתון להתמכרות, לפעמים סבולת ותלות נפשית. לכן מומלץ מעקב של הרופא המטפל. אם יש צורך בגמילה נעשית הפחתה הדרגתית במינון. אחרי הפסקת טיפול עלולה לפעמים להופיע מחדש ההפרעה הבסיסית - למשל הפרעת הקשב והריכוז - ויש אז צורך לפעמים במעקב וטיפול מחודש{{הערה|שם=חמש}}.<br />
<br />
==היבטים חוקיים==<br />
מתילפנידאט מוגדר בחוק הישראלי ([[פקודת הסמים המסוכנים]]) כ"סם מסוכן" (תוספת ראשונה, חלק ב', סימן ב' בפקודת הסמים המסוכנים, ראו הגדרת "סם מסוכן" בסעיף 1), ומותר רק בשימוש רפואי{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/פקודת_הסמים_המסוכנים|כותרת=פקודת_הסמים_המסוכנים|אתר=פקודת הסמים המסוכנים}}}}. בגלל הגדרתו כסם מסוכן בישראל על־פי חוק חלים כללים נוקשים על רישום מרשם למתילפנידאט על ידי רופא ועל הנפקתו על ידי רוקח:<br />
* רק רופא מומחה, פסיכיאטר או נוירולוג, יכול להורות לקחת את התרופה. רופא משפחה יכול להאריך את המרשם באופן די מוגבל.<br />
** החל מ-7 בפברואר 2011, אושרה בישראל הנפקת מרשם על ידי כל רופא משפחה, למטופלים בגיל 18 ומעלה המעוניינים בכך, וזאת תחת מעקב רפואי ובמימון פרטי (במקרה שלא אובחנו כלוקים בהפרעת קשב וריכוז שבעקבותיה הם נדרשים לתרופה מסיבה רפואית){{מקור}}.<br />
* כל מכירה של מתילפנידאט בבית מרקחת מחויבת על-פי חוק בזיהוי הקונה באמצעות תעודת זהות וברישום מדויק של פרטי המרשם ופרטי הקונה וקרבתו למטופל. מידע זה נרשם בפנקס הסמים של בית המרקחת. הרישום הוא לצורך ביקורת [[משרד הבריאות]] על עבודת בית המרקחת בלבד ואינו מועבר לשום גוף חיצוני.<br />
* מרשם הריטלין חייב להיכתב בשני עותקים.<br />
* יש לציין על המרשם, מפורשות, עבור איזו תופעה רפואית של המטופל הוא נכתב ושהתופעה הזו היא כרונית. לא עבור כל בעיה רפואית מותר לנפק ריטלין.<br />
<br />
נוירולוגים ברחבי העולם מורשים, על פי חוק, להנפיק מרשם לתרופה החל מגיל 6, לאחר אבחון של הפרעת קשב וריכוז. קיימים מקרים חריגים בהם נוירולוגים רשאים לרשום את התרופה גם לילדים מתחת לגיל 6. באוקטובר 2011 הנחה האיגוד האמריקני לרפואת ילדים לאפשר להנפיק מרשם לתרופה כבר בגיל 4, אם אובחנה הפרעת קשב וריכוז, וזאת כדי לשפר את סיכוייהם להצליח בבית הספר עוד בגיל הגן{{הערה|{{ynet|איתי גל|ארה"ב אישרה: ריטלין לילדים - כבר מגיל 4|4135923|17 באוקטובר 2011}}}}.<br />
<br />
==היסטוריה ומחקר==<br />
מתילפנידאט היא תרופה הנמצאת בשימוש מאז [[שנות החמישים של המאה העשרים]] והיא אחת התרופות שהייתה מושא למחקרים רבים מאוד. בתחילת דרכה שימשה התרופה כתרופה ממריצה. מאז [[שנות ה-60]] משמשת התרופה בעיקר כטיפול לילדים שסבלו מ[[הפרעת קשב|הפרעות קשב וריכוז]] ואובחנו בהתאם לדרכי-האבחנה של אותה תקופה כהיפראקטיביים או כסובלים מ[[נזק מוחי]] מינימלי. במשך שנים רבות טיפול התרופתי המרכזי בהפרעת קשב נעשה באמצעות החומר מתילפנידאט{{הערה|שם=Coghill2013|Coghill, D., Banaschewski, T., Zuddas, A., Pelaz, A., Gagliano, A., & Doepfner, M. (2013). Long-acting methylphenidate formulations in the treatment of attention-deficit/hyperactivity disorder: A systematic review of head-to-head studies. BMC Psychiatry, 13, 237.|כיוון=שמאל}} ועל כן נצבר ידע רב בנוגע לאופן פעולתו והשפעותיו.<br />
המחקר והניסיון הקליני עם מתילפנידאט מראים שהוא לא מוביל להתמכרות ל[[חומרים ממריצים]] ושאינו גורם ל[[התמכרות לסמים]] אחרים{{הערה|שם=Kooij2010|[http://www.biomedcentral.com/1471-244X/10/67/ Kooij, S. J., Bejerot, S., Blackwell, A., Caci, H., Casas-Brugué, M., Carpentier, P. J., ... & Asherson, P. (2010). European consensus statement on diagnosis and treatment of adult ADHD: The European Network Adult ADHD.] BMC psychiatry, 10(1), 67.|כיוון=שמאל}}.<br />
<br />
יש מחקרים המעידים על כך שגם בקרב מי שאינו סובל מהפרעת קשב, נטילת מתילפנידאט משפרת את הזיכרון{{הערה|[http://www.jneurosci.org/content/20/6/RC65.short Methylphenidate Enhances Working Memory by Modulating Discrete Frontal and Parietal Lobe Regions in the Human Brain]|כיוון=שמאל}}, ומפחיתה החלטות [[אימפולסיביות]]{{הערה|[http://www.springerlink.com/content/c51wgdl7bcdvm4ph/ Effects of methylphenidate on impulsive choice in adult humans]|כיוון=שמאל}}. כן עלו טענות מחקריות בדבר השפעות חיוביות בשימוש במתילפנידאט{{הערה|[https://www.mayoclinicproceedings.org/article/S0025-6196(11)64618-1/fulltext Methylphenidate: its pharmacology and uses]|כיוון=שמאל}} בטיפול בחולים עם פציעות [[טראומה גופנית|טראומתיות]] למוח, [[שבץ]], חולי [[סרטן (מחלה)|סרטן]] ו[[איידס]], ועל ניסויים מבוקרי-[[פלאצבו]] אשר העידו על יעילותו של המתילפנידאט בטיפול ב[[דיכאון]] ו[[כאב]].<br />
<br />
ב[[מלחמת יום כיפור]] נעשה שימוש בתרופה כ[[סם מרץ]] ב[[הצבא המצרי|צבא המצרי]]{{הערה|[http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=599346#post4633422 גלולות מרץ נמצאו במחפורות מצריות], [[ידיעות אחרונות]], 11.1973, צילום הכתבה מובא באתר '[[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]]'}}.<br />
<br />
==ביקורת==<br />
הביקורת הציבורית נגד התרופה מתחלקת לשניים – ביקורת נגד הריטלין בלבד וביקורת נגד מדע ה[[פסיכיאטריה]] בכלל, שבה מוצג השימוש בריטלין כדוגמה אחת מרבות.<br />
<br />
===ביקורת מצד שוללי התרופה שאינם שוללים את הפסיכיאטריה===<br />
{{להשלים|נושא=בריאות}}<br />
* יש שתומכים בשימוש בריטלין בחלק מהמקרים, אך טוענים שנעשה בריטלין שימוש מוגזם, ולעיתים הוא ניתן ללא אבחנה מספקת כאשר המטופלים זקוקים לטיפול אחר{{הערה|גבריאלה בינדר, [http://doctorsonly.co.il/2011/05/9404/ ריטלין: לעצור את הקלות הבלתי נסבלת של קבלת התרופה], 8 במאי 2011, באתר דוקטורס אונליין}}.<br />
* ישנם אנשי חינוך המתנגדים להכנסת תרופות ככלי לסיוע בהוראה מסיבות עקרוניות, וטוענים כי עבודת המורה אינה אמורה להעשות קלה יותר בעזרת תרופות; לפי טענות מהתחום הפדגוגי, יש להתאים את שיטות ההוראה של המורים אל הילדים המתקשים ולמצוא דרכי הוראה יצירתיות, ולא לטפל בילדים עצמם באמצעות תרופות; אחרים טוענים לאבחון-יתר שמבטאת לטענתם העלייה המתרחשת בשנים האחרונות בכמות הילדים המאובחנים ב[[קשיי קשב]] הנדרשים לרטלין{{הערה|אביבה זלצמן, [http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=11536&CategoryID=1438&Page=1 בעד/נגד: מתן ריטלין לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז], "שעור חופשי", גיליון 83, חשוון תשס"ט, 24 בנובמבר 2008, באתר [[הסתדרות המורים]]{{קישור שבור|18.1.2019}}}}.<br />
<br />
===ביקורת מצד שוללי הפסיכיאטריה כולה===<br />
{{ערך מורחב|אנטי פסיכיאטריה}}<br />
<br />
הריטלין וה[[פרוזאק]] הן שתי תרופות מוכרות ביותר המוזכרות בוויכוחים ציבוריים על [[פסיכיאטריה]] כמדע, גישה טיפולית ותופעה חברתית. קבוצות רבות בציבור תופסות את התרופות הפסיכיאטריות בכלל, ואת הריטלין בפרט, כתרופות שנרשמות בתכיפות, לעיתים ללא התחשבות בתופעות הלוואי ובנזק שעלול להיגרם כתוצאה משימוש בהן. כמו כן עולה הטענה שבחלק מהמקרים הריטלין משמש לריסון ולשליטה בילדים, שנוטים לציית להוריהם ומוריהם תחת השפעת התרופה.<br />
<br />
חלק מהמותחים ביקורת על הריטלין, מקשרים בין חברות התרופות לממסד הפסיכיאטרי, בטענה כי קיים קשר מקצועי וכלכלי ביניהם אשר משפיע, לטענתם, על המחקר והפרקטיקה של מקצוע הפסיכיאטריה{{הערה|{{כלכליסט|טלי שמיר|השראה: כולנו מופרעים|3353246|20 באוגוסט 2009}}}}.<br />
<br />
ישנן מספר קבוצות המבקרות את השימוש בריטלין באופן חלקי או מלא:<br />
*תנועות חברתיות ודתיות הפועלות על בסיס נקודת מבט המתנגדת לפסיכיאטריה כולה- למשל, דת ה[[סיינטולוגיה]], הרואה את הריטלין כאמצעי פסול משום שעל פי התפיסה שלה הפסיכיאטריה היא אמצעי שיטור חברתי המתחזה למדע (פסאודו-מדע), ויש להשתמש בדרכים אחרות שאינן תרופותיות לסיוע בקשיים אישיים. הפעילות הציבורית של הארגון מופעלת דרך עמותת בת [[:en:CCHR|CCHR]] הידועה בארץ כ"עמותת מגן לזכויות אנוש" (להבדיל מ-"[[עמותת אנוש]]"), והמקיימת לובי נגד ריטלין גם בכנסת{{הערה|פרוטוקול ישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים יום רביעי, ה` אדר ב` התשס"ה (16.03.2005), להלן בנוגע לשימוש בריטלין על ידי בני נוער{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/samim/2005-03-16.html שימוש בריטלין על ידי בני נוער]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}}}<br />
* אנשי רוח – המתנגדים לפסיכיאטריה מטעמים אידאולוגיים או רעיוניים, אשר נשענים על נימוקים פילוסופיים מתחומי תורת המוסר, הלוגיקה, והפילוסופיה של המדע{{הבהרה}}. הזרם העיקרי המבקר מניפולציות על התודעה (הנעשית למשל מכח תרופות) הוא [[הפילוסופיה הקונטיננטלית]] והפוסט מודרנית, ובפרט הפילוסוף הצרפתי [[מישל פוקו]]{{מקור}}.<br />
* בעלי מקצוע אחרים המתחרים על אותה קבוצת מטופלים – [[רפואה אלטרנטיבית|מרפאים אלטרנטיביים]] ו[[הילינג|הילרים]] שמתנגדים לסמים משני תודעה או פוסלים כל תרופה סינתטית; מרפאים טבעיים שממליצים על שיטות התמודדות עם הפרעת קשב וריכוז ובעיות משמעת כאחד, הבנויות על פעילות ספורט המשלבת משמעת וריכוז כגון אמנויות לחימה. אין הסכמות ותקנים לשיטות הללו, ולמרות הטענות להצלחה החינוכית עם בעיות ההתנהגות אין מידע אם אלו שיטות מספיקות להתמודדות עם הפרעת קשב וריכוז. כמו כן, ישנם אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש הרואים עצמם כנפגעים כלכלית מהשימוש בתרופה זו{{מקור}}.<br />
* אנשי מקצוע מהפסיכיאטריה עצמה – כדוגמת הפסיכיאטר ד"ר ג'רום קגן, פיטר ברגין או [[תומאס סאס]] שאינם רואים בסיס כלשהו לבעיות קשב וריכוז אלא מסיבות רפואיות וחברתיות (למשל, הטענה כי חשיפה ממושכת לריטלין עלולה להוות המקור להימשכות והחרפת הבעיה, ותאוריית המבנה החברתי).<br />
<br />
==שימושים אחרים==<br />
*שימוש כאוגמנטציה של טיפולים נוגדי דיכאון הוא מקובל ברפואה, אך נדיר.<br />
* שימושים כדוחק רעב ("תרופה ל[[הרזיה]]"), למטרות שמירה על ערנות במשמרות או בעת לימודים אצל אנשים שאינם סובלים מהפרעת קשב וריכוז אינם מומלצים.<br />
* שימוש למטרות הנאה או כליווי לסמים משכרים אחרים, בדומה ל"סמי רחוב" – במינונים גבוהים ובדרכי צריכה אסורות כמו [[הסנפה]] או [[הזרקה]] לווריד, הוא שימוש לרעה ומסוכן לבריאות הנפשית והגופנית.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות]]<br />
* [[אמפטמין]]<br />
* [[דקסמתילפנידאט]]<br />
* [[ליסדקסאמפטמין]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Methylphenidate}}<br />
* {{בריטניקה|science/Ritalin}}<br />
<br />
'''מידע מגופים רשמיים'''<br />
* [http://www.concerta.net אתר המותג של קונצרטה], בבעלות אלזה החברה לה שייך המותג "קונצרטה"<br />
* [https://web.archive.org/web/20161220183323/http://knesset.gov.il/protocols/data/rtf/chinuch/2000-12-19-02.rtf פרוטוקול דיון בנושא ריטלין בוועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת], 19 בדצמבר 2000, אתר הכנסת<br />
* [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03305.pdf השימוש בתרופת הריטלין בקרב תלמידים במערכת החינוך], מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 4 בנובמבר 2013<br />
* [http://www.health.gov.il/hozer/mr23_2002.pdf חוזר רשמי: טיפול בריטלין ב-ADHD] - משרד הבריאות<br />
<br />
'''מידע רפואי'''<br />
* [https://web.archive.org/web/20060909080741/http://www.rxlist.com/cgi/generic/methphen_ad.htm תופעות לוואי אפשריות של השימוש בריטלין], באתר rxlist.com<br />
* [https://web.archive.org/web/20130614022938/http://www.horimnet.co.il/index.php/81-learning-disability/211-retalin-types סוגי ריטלין: ריטלין LA, או קונצרטה?]. 2012, אתר [http://horimnet.co.il הורים ברשת].<br />
*Stephen Stahl ''Psychoparmacologie essentielle Le Guide du prescripteur, Flammarion, Medecine Sciences, Paris 2005''<br />
* [http://www.thingsonmymind.com/?p=1772 תרופות להפרעת קשב וריכוז. 9 דברים שכדאי לדעת.] - ד"ר ירדן לוינסקי<br />
<br />
'''עדות אישית'''<br />
* [http://www.youtube.com/watch?v=zaoPbzGUJ_o&feature=share חלי גולדנברג מדברת על הפרעת קשב וריכוז וטיפול תרופתי ממבט אישי] {{וידאו}}<br />
<br />
'''מחקרים'''<br />
* [http://www.biopsychiatry.com/methylphenidate/ritalin.html מחקר על השפעותיה ארוכות הטווח של התרופה ריטלין], באתר BLTC<br />
<br />
'''כתבות ותוכניות'''<br />
* [https://www.youtube.com/watch?v=4EAkHtNk8xk רטלין - ד"ר איריס מנור - העולם הבוקר] - הסבר על הטיפול התרופתי בהפרעת קשב {{סרטונים}}<br />
*{{הארץ|סיון קלינגבייל, שני שילה, נעמי דרום, שי פוגלמן|תפוצת הריטלין עולה בתיכונים ובאוניברסיטאות – והוויכוח על התרופה מתלהט|1.2069192|11 ביולי 2013}}<br />
* {{ישראל היום|יעל ברנובסקי|תרגיעו תרגיעו|13903|25 בנובמבר 2011}}<br />
* ד"ר שמואל גבעון, [http://www.clalit.co.il/HE-IL/Family/parents/adhd/articles/ritalin_safe.htm עוד הוכחה: ריטלין בטוחה לשימוש], באתר של שירותי בריאות כללית<br />
* {{הארץ|אמיר מנדל|פתאום שקט, פתאום צלילות|1.1449469|13 באוקטובר 2007}}<br />
* {{ynet|פרופ' עמוס רולידר|ADHD: האם לתת לילד ריטלין?|3597987|18 בספטמבר 2008}}<br />
* {{ynet|ד"ר איתי גל|מחקר ענק של ה-FDA: ריטלין לא מסוכן לילדים|4142717|1 בנובמבר 2011}}<br />
* טל ברק בריאיון עם ד"ר דנה לרר-עמישר, [https://web.archive.org/web/20160309042400/http://www.rambam.org.il/רמבם+info/מגזין+אדם/כתבות+לפי+גיליונות/גיליון+מס+12+יולי+2008/על+הפרעות+קשב+וריכוז+וטיפול+בריטלין.htm על הפרעות קשב וריכוז לאורך שנות הילדות וטיפול בריטלין], יולי 2008, אתר [[בית החולים רמב"ם]]<br />
* [http://www.pbs.org/wgbh/pages/frontline/shows/medicating/watch/ Medicating kids], תוכנית העוסקת בוויכוח הציבורי על נתינת תרופות פסיכיאטריות (ובעיקר ריטלין) לילדים.<br />
* [http://davidson.weizmann.ac.il/online/reasonabledoubt/האם-ריטלין-וקונצרטה-אכן-מועילים האם ריטלין וקונצרטה אכן מועילים?] - ד"ר מעין ברנע-זהר<br />
*ד"ר איריס מנור וחנן טסקר, [https://www.camoni.co.il/ריטלין-וקונצרטה-–-כל-מה-שרציתם-לדעת ריטלין וקונצרטה], באתר [[כמוני]]<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{פנתילאמינים}}<br />
{{הפרעת קשב}}<br />
<br />
{{הבהרה רפואית}}<br />
<br />
[[קטגוריה:סמים ממריצים]]<br />
[[קטגוריה:אלקלואידים]]<br />
[[קטגוריה:מכווצי כלי דם]]<br />
[[קטגוריה:תרופות לטיפול בהפרעת קשב]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=מתילפנידאט|גרסה=31750957|פריט=Q422112}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=Epstein-Barr_virus&diff=1816596Epstein-Barr virus2021-08-21T19:19:51Z<p>אלחנן הלוי: /* פתיח */ הגהה</p>
<hr />
<div>{{מיון<br />
|תמונה=[[קובץ:Leukemia cells that contain Epstein Barrvirus using a FA staining technique PHIL 2984 lores.jpg|250px|תאי [[לוקמיה]] הנושאים וירוס אפשטיין בר (בירוק), בשיטת צביעה על ידי נוגדנים פלואורסצנטיים]]<br />
|קבוצה=קבוצה I<br />
|משפחה=''[[Herpesviridae]]''<br />
|סוג=''[[Lymphocryptovirus]]''<br />
|מין='''''Human herpesvirus 4'''''<br />
|כיתוב=תאי [[לוקמיה]] הנושאים וירוס אפשטיין בר (בירוק),<br />בשיטת צביעה על ידי [[נוגדן|נוגדנים]] [[קרינה פלואורסצנטית|פלואורסצנטיים]]}}<br />
'''וירוס אפשטיין בר''', או בקיצור '''EBV''', הוא [[נגיף|וירוס]] בן למשפחת וירוסים מחוללי ה[[הרפס]] (herpesvirus), והוא אחד מן הווירוסים הנפוצים בעולם, אשר תוקפים בני אדם. הווירוס נפוץ בכל רחבי העולם, והוא תוקף את מרבית בני האדם, בשלב זה או אחר במהלך חייהם. ב[[ארצות הברית]] למשל, 95% מן הבוגרים בגילאי 35–40 כבר נדבקו בווירוס בעבר.<br />
<br />
[[תינוק]]ות הופכים פגיעים ל-EBV מרגע שסרה מעליהם הגנת [[המערכת החיסונית]] של האם. ההסתמנות הקלינית אצל תינוקות או ילדים צעירים שנדבקו בווירוס היא בדרך כלל קלה ולא משמעותית, אם בכלל. אצל ילדים גדולים יותר ומתבגרים צעירים, ב-35% עד 50% תופיע "[[מחלת הנשיקה]]" (מונונוקליאוזיס, infectious mononucleosis). התסמינים של מחלת הנשיקה הם: חום, כאב גרון, [[קשרי לימפה]] מוגדלים, לעיתים יתפתח מצב של הגדלת [[טחול]] או [[כבד]]. לעיתים נדירות תיתכן מעורבות של הלב או [[מערכת העצבים]] במהלך המחלה.<br />
<br />
ההדבקה מתבצעת על ידי מגע קרוב עם הפרשות [[רוק (ביולוגיה)|רוק]] של האדם החולה, ואינה מועברת בדרכים אחרות בדרך כלל, כמו באוויר או על ידי מוצרי [[דם]]. אין אמצעים מיוחדים למניעת הדבקה בנגיף. אנשים רבים הם נשאים, וחלקם נותרים מדבקים גם כשהם בריאים לחלוטין ואינם מראים שום תסמינים. מסיבות אלו הימנעות מהדבקה היא בבחינת בלתי אפשרית. תקופת הדגירה, בין רגע ההדבקה לבין הופעת התסמינים, אורכת 4–6 שבועות. האבחנה מתבצעת על סמך התסמינים שמראה החולה, וניתן לאשש זאת בבדיקות דם.<br />
<br />
הטיפול במחלה נועד להקל על התסמינים בלבד, ואין שום תרופה או [[חיסון]] יעילים. בדרך כלל המחלה תסתיים לאחר חודש או חודשיים, ולאחר ההדבקה אדם יישאר נשא של הווירוס אשר נותר רדום, בדרך כלל במספר תאים בגרון ובדם, וייתכנו אירועים חוזרים של התעוררות הווירוס, אולם הם יחלפו ללא תסמינים בדרך כלל. עקב כך לא תיתכן הדבקה חוזרת, ולא ניתן לחלות פעמיים במחלת הנשיקה, כתוצאה מ-EBV. [[אציקלוביר]] מפחית את ייצור הנגיף, אבל אין לו השפעה רבה על התסמינים של המחלה{{הערה|1={{מרק|עמ' 920}}}}.<br />
<br />
אצל מיעוט קטן מן הנשאים יופיע קשר מסוים בין הווירוס לשני סוגים נדירים של [[גידול סרטני|גידולים סרטניים]], [[לימפומת בירקיט]] ו[[קרצינומה]] של הפה והלוע (nasopharyngeal). לא ניתן לומר שהווירוס הוא מחולל יחיד, וישנם גורמים רבים אחרים הקשורים להופעתם של גידולים אלו.<br />
<br />
במחקר שנערך בשנת [[2018]] התגלה המנגנון שעומד מאחורי דפוס הפעולה של הווירוס. הווירוס מתקשר לתאי ה-B במערכת החיסון ומשבש את פעולתם. בעקבות המחקר התברר כי קיים קשר בין הווירוס לבין הסיכון ללקות ב-[[זאבת]], [[טרשת נפוצה]], [[דלקת מפרקים שגרונית]], [[דלקת מפרקים אידיופטית]], [[מחלות מעי דלקתיות]], מחלת [[צליאק]] ו[[סוכרת]] מסוג 1.<br />
<br />
הווירוס התגלה על ידי אנטוני אפשטיין, איבון בר וברט אכונג (Anthony Epstein and Yvonne Barr, & Bert Achong).<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{מידע טקסונומי}}<br />
* [https://www.sciencedaily.com/releases/2018/04/180416121606.htm מחקר חדש: חוקרים גילו את מנגנון הפעולה של הווירוס], באתר sciencedaily<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{הבהרה רפואית}}<br />
<br />
[[קטגוריה:נגיפים]]<br />
[[קטגוריה:גורמים מסרטנים]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=Epstein-Barr virus|גרסה=23271422|דרגה=נקי}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C&diff=1800587רוני דניאל2021-08-02T16:08:21Z<p>אלחנן הלוי: /* עם מותו */ הרחבה</p>
<hr />
<div>{{אישיות תקשורת<br />
| תמונה = [[קובץ:Roni Daniel 2016.jpg|מרכז|250px]]<br />
| כיתוב = דניאל, 2016<br />
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}<br />
| התחלת פעילות = 1971<br />
| סיום פעילות = 2021<br />
| מעסיק = *[[חברת החדשות]]<br />
*[[103FM]]<br />
| סוג כתב = [[כתב חדשות|כתב]] ו[[פרשן (עיתונות)|פרשן טלוויזיה]]<br />
| תחום סיקור = [[צבא]] וביטחון<br />
| תאריך לידה עברי = [[ט"ו בחשוון]] [[ה'תש"ח]]<br />
| תאריך פטירה עברי = [[י"ז באב]] [[ה'תשפ"א]]<br />
}}<br />
[[קובץ:Roni Daniel IDF archive VI.jpg|250px|שמאל|ממוזער|דניאל, אפריל 1989]]<br />
[[קובץ:רוני דניאל באולפן רדיו תל אביב.jpg|ממוזער|300x300 פיקסלים|דניאל באולפני [[רדיו תל אביב]], [[2014]]]]<br />
'''רוני דניאל''' ([[29 באוקטובר]] [[1947]] – [[26 ביולי]] [[2021]]) היה [[כתב (מקצוע)|כתב]] ו[[פרשן (עיתונות)|פרשן]] [[ישראלי]] לענייני צבא וביטחון של [[חברת החדשות]]. לאורך הקריירה המקצועית שלו כ[[עיתונאי]] עבד במספר כלי תקשורת, בהם: [[קול ישראל]], [[גלי צה"ל]] וחברת חדשות, בה עבד מאז הקמתה בשנת [[1993]] ועד לפטירתו.<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
דניאל נולד ב[[בגדאד]] שב[[עיראק]]. אביו נפטר כשהיה בן חודשיים. בשנת [[1950]], בגיל שלוש, [[עלה לישראל]] עם אמו. גדל ב[[קיבוץ]] [[מעוז חיים]] והיה מתומכי [[אחדות העבודה]].<br />
<br />
באוקטובר [[1965]] [[גיוס לצה"ל|התגייס לצה"ל]], ל[[גדוד 906 (שועלי הנגב)|גדוד 906 של הנח"ל]]. עבר מסלול הכשרה כ[[לוחם]], [[קורס מ"כים חי"ר]] ו[[קורס קציני חי"ר]]. בתום הקורס שב לנח"ל והיה ל[[מפקד מחלקה]]. ב[[מלחמת ששת הימים]] לחם ב[[קרב אום-כתף]] בחזית המצרית, נפצע מרסיסים אך חזר לחזית.{{הערה|{{mako|ניר ליברך|"אני עוצר את השידור. יורים עליי"|3ace5202db3fe11006|men-magazine/machismo|20 בינואר 2009}}}} בשלהי שנות ה-60 היה ל[[מפקד פלוגה]]{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|רגיש מדי|1.1238642|2 בינואר 2009}}}} ולחם ב[[מלחמת ההתשה]].{{הערה|{{mako|במחנה|איזה פריט צה"לי היה הכי משמעותי עבורכם?|d98031aa246a231006|pzm-magazine|26 בספטמבר 2011}}}} ב[[מלחמת יום הכיפורים]] נלווה ככתב [[קול ישראל]] ל[[גדוד 51]] ב[[מבצע קינוח]].{{הערה|[[אילן כפיר]], '''הקרב על החרמון''', [[דביר (הוצאת ספרים)|הוצאת דביר]], [[2013]], עמ' 286}} מאוחר יותר מונה על ידי [[יורם יאיר]] למפקד גדוד [[מילואים]] של [[חטיבת גולני]],{{הערה|ראיון עם [[גבי גזית]], רדיו 103fm, {{כ}}6 בינואר 2009}} בהמשך שירת כ[[מג"ד]] 9217{{הערה|{{nrg|[[ערן סויסה]]|מלחמת הכוכבים|101/289|2 במאי 2010|1|2}}}} ב[[חטיבת הנגב]]{{הערה|{{mako|אבי אליהו|2,482 ימי מילואים: יעקב מרר, שיאן ימי המילואים בצה"ל|4c3d04714960931006|pzm-reserve-duty|9 באוגוסט 2012}}}} וכסמח"ט במילואים. היה בעל דרגת [[סא"ל]] במילואים.<br />
<br />
===קריירה עיתונאית===<br />
[[קובץ:Roni Daniel IDF archive V.jpg|ממוזער|250px|דניאל מדווח עבור [[חברת החדשות|חדשות 2]] מאירוע הורדת דגל ישראל במחנה [[אוגדת עזה]] עם סיום [[ביצוע תוכנית ההתנתקות|תוכנית ההתנתקות]], 11 בספטמבר 2005]]<br />
[[קובץ:א299 רוני דניאל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רוני דניאל לפני שידור ליד קיבוץ [[סעד]] בזמן [[מבצע עופרת יצוקה]], ינואר 2009]]<br />
דניאל הצטרף ב-[[1971]] ל[[קול ישראל]] ככתב תחבורה וחקלאות. במהרה עבר להיות [[כתב צבאי]].{{הערה|{{דבר||מי למה כמה?|1977/06/24|05603}}}} בשנת 1977 נכלל במשלחת של קול ישראל ל[[מצרים]].{{הערה|{{דבר|יוסף פריאל|טכנאי הרדיו משבשים השידורים מקאהיר|1977/12/18|00107}}}} בסוף 1980 עבר השתלמות בתחנת הרדיו של [[CBS]] ב[[ניו יורק]].{{הערה|{{מעריב|רזי גוטרמן|איש "קול ישראל" נשדד בניו יורק|1980/12/05|00214}}}} בשנים 1982–1984 כיהן כראש חטיבת החדשות בתל אביב.{{הערה|{{מעריב|טל בשן|רדיו חזק|1982/10/21|03400}}}}{{הערה|ספר השנה של העיתונאים, [[אגודת העיתונאים בתל אביב]], 1984}} בשנת 1983 ננזף על ידי מנכ"ל רשות השידור, [[יוסף לפיד]], בעקבות תקרית שהייתה לו עם הכתב [[מירון צור]].{{הערה|{{דבר|דוד ארליך|הבדלי ניסוח|1983/04/25|00300}}}} הוא עבד גם ב[[גלי צה"ל]]. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] היה ראשון הכתבים לעלות ל[[חרמון]] עם לוחמי גולני. בשנים [[1992]]–[[1993]] נמנה עם מנחי התוכנית "[[תיק תקשורת]]" ב[[הטלוויזיה החינוכית הישראלית|טלוויזיה החינוכית]]. מאז [[1993]] ועד לפטירתו היה הכתב לענייני צבא וביטחון של [[חברת החדשות]] ב[[ערוץ 2]].<br />
<br />
בעת [[מבצע עופרת יצוקה]] סירב דניאל לנטוש את עמדת השידור של ערוץ 2 ב[[שדרות]] כאשר בשידור חי נשמעה אזעקת "[[צבע אדום]]",{{הערה|{{גלובס||רוני דניאל לא נכנס למרחב מוגן בעת אזעקה בשידור - למה?|1000956284|20 ביולי 2014}}}} בניגוד להוראת הממונים עליו, והסביר כי {{ציטוטון|אני פה בשביל לשדר ולא לברוח מהמסך בשעת מצוקה}}. בזמן אותו מבצע, עבר דניאל לכאורה על הוראות [[הצנזורה הצבאית]], כאשר דיווח על העיתוי הצפוי לפתיחת המערכה הקרקעית.{{הערה|{{nrg|[[לי-אור אברבך]]|הפרשן הצבאי ועברת הצנזורה|836/640|7 בינואר 2009|1|1}}}} על אותו מקרה אמר דניאל:<br />
{{ציטוט|תוכן=אני מודה ומתוודה שהייתי קרוב ללכת הביתה. חשבתי לעצמי שאם בגלל הידיעה הזו הכוחות שלנו ייחשפו בדרכם, אתפטר. לסחוב על מצפוני שמישהו נפגע בגללי? ... כשהתברר לי שהשידור לא חשף שום דבר, נגולה אבן ענקית מעל ליבי.{{הערה|שם=שכניק|רז שכניק, "עד מתי אוקטובר 65'", מוסף "7 לילות" של "[[ידיעות אחרונות]]", 16 בינואר 2009}}}}<br />
<br />
ביולי [[2009]] פרסם דניאל [[סדרת תעודה]] בעלת 5 פרקים שעקבה אחר צוערים ב[[בה"ד 1]]. ביולי [[2014]], ב[[מבצע צוק איתן]], התלווה ללוחמי [[חטיבת הנח"ל]] שפעלו בעיירה [[בית חאנון]] שבצפון [[רצועת עזה]] ותיעד את רגעי הלחימה מבפנים.{{הערה|{{mako|רוני דניאל|תיעוד מיוחד: רוני דניאל עם הכוחות הלוחמים בעזה|e16c15355c37741004|news-military/security|26 ביולי 2014}}}}<br />
<br />
בפרשנות שלו נקט דניאל בקו ניצי, כך למשל ב[[מבצע צוק איתן]] תמך בכניסה קרקעית של צה"ל לתוך [[רצועת עזה]].<br />
<br />
בשנים [[2018]]–[[2021]] שידר תוכנית אקטואליה ב[[103FM|רדיו 103FM]] - "הקבינט" - יחד עם [[אלון בן-דוד]] ו[[יואב לימור]], בה הם דיברו על נושאים מדיניים, ביטחוניים, ספורט ועוד.<br />
<br />
במרץ 2019 מתח ביקורת על [[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] לאחר שקמפיין [[הליכוד]] לעג למראהו של אברמוביץ' שנפצע ב[[מלחמת יום הכיפורים]] ונכווה בפניו, דניאל אמר כי "ללעוג לאמנון אברמוביץ' על צלקותיו - אחד הדברים הנמוכים שראיתי". בנוסף הביע ביקורת על התנהגותו כלפי [[נכה צה"ל|נכי צה"ל]] ואמר כי אם הוא עצמו היה נכה צה"ל הוא לא היה מסכים לביקורו "אם אני הייתי שוכב במיטה הזאת הייתי קם ויוצא מהחדר".{{הערה|{{ynet|רן בוקר|רוני דניאל: "ללעוג לאמנון אברמוביץ' על צלקותיו - אחד הדברים הנמוכים שראיתי"|5482908|22 במרץ 2019}}}}<br />
<br />
===ביקורת על עבודתו כעיתונאי===<br />
מבקריו מ[[שמאל פוליטי בישראל|שמאל]], בהם העיתונאי [[גדעון לוי]], מחו על כך שלטענתם הוא שימש למעשה כ[[דובר (מקצוע)|דובר]] של צה"ל ולא ככתב-חוקר, ודיווח על אירועים באופן סלקטיבי שנוח לשלטונות צה"ל ולעיתים אף אימץ את הקו הרשמי של הצבא. דניאל דחה זאת בריאיון ל"ידיעות אחרונות", וציין שהוא מתח ביקורת קשה על [[מערכת הביטחון הישראלית|מערכת הביטחון]] בתקופת [[פיגועי התאבדות בישראל|פיגועי ההתאבדות בישראל]] שקדמה ל[[מבצע חומת מגן]], וכן בזמן [[מלחמת לבנון השנייה]].{{הערה|שם=שכניק}}<br />
<br />
באוגוסט 2010 חשפו דניאל ו[[אמנון אברמוביץ']] את "מסמך גלנט", שנודע לימים כ[[מסמך הרפז]]. ביולי 2012 נודע כי [[מבקר המדינה]] [[מיכה לינדנשטראוס]] התלונן ל[[הרשות השנייה|רשות השנייה]] על התנהלותו של דניאל בסיקור פרשת הרפז. נציב פניות הציבור ברשות השנייה דחה את התלונה.<br />
<br />
== חיים אישיים ==<br />
דניאל היה נשוי לשלומית ואב לשלושה ילדים. ערי, בנו, נפטר בשנת 1987 בגיל 13, לאחר התקף [[אסתמה]] חריף.{{הערה|{{מעריב||ערי דניאל בן 13 נפטר מדום לב|19871013|56}}}}{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|רוני דניאל היה עיתונאי מזן שכמוהו לא מייצרים כאן יותר|1.10035226|26 ביולי 2021}}}}<br />
<br />
ב-[[26 ביולי]] [[2021]] נפטר מ[[דום לב]] בגיל 73 בביתו בשכונת [[רמת אביב ג']] שב[[תל אביב]].{{הערה|{{mako||פרשן חדשות 12 רוני דניאל הלך לעולמו בגיל 73|81de7579d22ea71026|news-israel/2021_q3|26 ביולי 2021}}}} ונטמן ב[[בית העלמין קריית שאול]].<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{אישים}}<br />
* [https://103fm.maariv.co.il/program/הקבינט-הביטחוני.aspx התוכנית "הקבינט"], באתר [[103FM]]<br />
* {{ynet||עכשיו, במבצע|3525616|31 במרץ 2008}}<br />
* {{mako|[[חדשות 2]]|רוני דניאל|69e15f427339e11004|entertainment-weekend|9 בספטמבר 2008}}<br />
* {{הארץ|עמוס הראל|מבצע "עופרת יצוקה" {{!}} רגיש מדי|1.1238642|2 בינואר 2009}}<br />
* {{mako|אורית נבון|"בתוך כל הפוזה, אני קצת ילד"|6026fe393182b31006|culture-weekend|22 בנובמבר 2012}}<br />
* {{הארץ|גידי וייץ|להקת הרמטכ"ל: הנחש הארסי, המיועד לקצין חינוך והעיתונאי המיסיונר|1.1901385|6 בינואר 2013}}<br />
* {{גל"צ|[[רזי ברקאי]]|רוני דניאל בראיון: "המבקרים לא יסיטו אותי במילימטר"|1140-47251|29 ביולי 2014}}<br />
* {{nrg|רחלי מלק-בודה, [[מקור ראשון]]|רוני דניאל: "יש כאן חונטה של משטרת מחשבות"|709/545|17 ביולי 2015|1|2}}<br />
* {{ידיעות אחרונות|גבי בר־חיים|מר ביטחון|5447384|15 בינואר 2019}}<br />
=== עם מותו ===<br />
* [https://www.hidabroot.org/article/1156932 עמיתים ופוליטיקאים נפרדים מרוני דניאל ז"ל], באתר הידברות, 27 ביולי 2021<br />
* {{mako||בתקשורת ובפוליטיקה מבכים את לכתו של העיתונאי רוני דניאל|1587270d552ea71027|news-entertainment/2021_q3|26 ביולי 2021}}<br />
* {{mako|[[עמית סגל]]|כבר מתגעגע, רוני|ba5e2f70d42ea71027|news-columns/2021_q3|26 ביולי 2021}}<br />
* {{הארץ|מורן שריר|את הנאצות הוא הרוויח ביושר, אבל בשנים האחרונות התגלה רוני דניאל אחר|1.10035597|26 ביולי 2021}}<br />
* {{הארץ|עמוס הראל|רוני דניאל היה עיתונאי מזן שכמוהו לא מייצרים כאן יותר|1.10035226|26 ביולי 2021}}<br />
* {{הארץ|איתי שטרן|העיתונאי רוני דניאל מת בגיל 73|1.10033884|26 ביולי 2021}}<br />
* [[אמנון אברמוביץ']], [https://www.mako.co.il/news-columns/2021_q3/Article-074374134e7ea71027.htm?utm_source=AndroidNews12&utm_medium=Share ישראלי, קיבוצניק, לוחם], באתר [[N12]], יולי 2021<br />
* [[אילנה דיין]], [https://www.mako.co.il/news-columns/2021_q3/Article-65ae6628f86ea71027.htm?utm_source=AndroidNews12&utm_medium=Share הכול חוץ מהדמות במהדורה], באתר [[N12]], יולי 2021 <br />
* רוני דניאל באתר הזכרונות [https://memoriz.plus/he/site/22 Memoriz.plus]<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{מיון רגיל:דניאל, רוני}}<br />
[[קטגוריה:שדרני רדיו ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:סגל גלי צה"ל]]<br />
[[קטגוריה:סגל חברת החדשות]]<br />
[[קטגוריה:פרשנים צבאיים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:כתבים צבאיים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:עיראקים שנולדו במאה ה-20]]<br />
[[קטגוריה:עולים בשנות ה-1950]]<br />
[[קטגוריה:סגל קול ישראל]]<br />
[[קטגוריה:מעוז חיים: אישים]]<br />
[[קטגוריה:סגל 103fm]]<br />
[[קטגוריה:סגני-אלופים בצה"ל]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים ילידי עיראק]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1947]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2021]]<br />
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות קריית שאול]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=רוני דניאל|גרסה=31878454|פריט=Q12411282}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%98%D7%94&diff=1699241קריפיפסטה2021-05-24T05:45:13Z<p>אלחנן הלוי: הסרת תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Bloody painter photo by delucat.jpg|250px|ממוזער|הקריפיפסטה "הסיפור של צייר הדמים"]]<br />
'''קריפיפסטה''' או '''קופיפסטה''' היא סוג של [[אגדה אורבנית]] הקשורה ב[[אימה]] המופצת ברשת ה[[אינטרנט]] בשיטת [[גזור, העתק והדבק|העתק והדבק]]{{הערה|שם=הבעה|}}.<br />
<br />
עם התפשטות האינטרנט ו[[מחשב אישי|המחשב האישי]], גולשים כתבו והפיצו סיפורי [[אימה]] ברחבי [[פורום (אינטרנט)|פורומים]] שונים. הקריפיפסטות היו לגלגול של האגדות האורבניות והצ'יזבטים במרחב האינטרנטי. משום שאנשים נטו להפיץ אותם בשיטת [[גזור, העתק והדבק|העתק והדבק]] ולכן זכו לכינוי "קופיפסטה" (הלחם של Copy ו-Paste) או "קריפיפסטה" (הלחם של Creepy ו-Paste). מדובר בסיפורי אימה מפחידים ומטרידים שלעיתים רבות מתחזים לסיפורים אמיתיים.<br />
<br />
סיפורי הקריפיפסטה הפכו לתופעה אינטרנטית רחבה, והשפעתם הפכה לקריטית עד כדי כך שכמה ניסיונות רצח של נערים התרחשו בעקבות הדמות "[[סלנדרמן]]", שאף היא מקורה ב"קריפיפסטה"{{הערה|1={{mako|מירי פרקס|קריפיפסטה: האגדות האורבניות של הדור שלנו|2ea7a7d9564f251006|hix-weekend|18 בפברואר 2016}}}}. כמו עם אגדות אורבניות, גם על חלק מקריפיפסטות נטען שמדובר במקרים אמיתיים לחלוטין{{הערה|שם=הבעה|{{mako||מדור "קריפיפסטה" חדש: והפעם – "חסרת ההבעה"|847889b0736e651006|hix-bizarre|1 בספטמבר 2016}}}}.<br />
<br />
עם התרחבות תופעת כתיבת הקריפיפסטות הופצו גם קריפיפסטות על משחקים, בובות, סרטים וסדרות טלוויזיה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אגדות אורבניות]]<br />
[[קטגוריה:תופעות אינטרנט]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=קריפיפסטה|גרסה=27906359|דרגה=נקי}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=MOA&diff=1668161MOA2021-05-08T21:03:48Z<p>אלחנן הלוי: הפניה חדשה</p>
<hr />
<div>#הפניה [[דקת קשת]]</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%95_(%D7%AA%D7%AA-%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%A2)&diff=1668154קרלו (תת-מקלע)2021-05-08T21:00:44Z<p>אלחנן הלוי: /* קישורים חיצוניים */ הרחבה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Improvised Weapon Captured at Checkpoint Near Nablus.jpg|ממוזער|שמאל|תת מקלע מאולתר שנתפס במחסום [[בית פוריק]] ממזרח ל[[שכם]] בשנת 2006]]<br />
'''קרלו''' הוא כינוי נפוץ ל[[תת מקלע]] [[רובה מאולתר|מאולתר]] שמיוצר ב[[מחרטה|מחרטות]] ו[[מסגריה|מסגריות]] ב[[יהודה ושומרון]]. מקור המילה הוא ככל הנראה בערבית, كارلوجستاف (כארלו ג'וסתאף) – תת-מקלע. פעמים רבות חל בלבול בכלי התקשורת בין דגם זה לתת מקלע [[קרל גוסטב m/45|קרל גוסטב]], אולם לא ברור אם יש קשר בין השניים.<br />
<br />
בתת-מקלע זה נעשה שימוש בעיקר לביצוע פעילות פלילית, אך גם לביצוע פיגועים על רקע לאומני. בשל מספר היצרנים הרב, קיים מגוון רחב של תתי-דגמים לדגם זה, הנבדלים ביניהם גם באיכות הייצור. תת-מקלע זה נתפס באירועים רבים בידי [[משטרת ישראל]], במהלך חיפושים שנערכו במגזר הערבי.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
{{להשלים|נושא=ישראל}}<br />
<br />
==דוגמאות==<br />
<gallery><br />
קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Hand-Made Gun Found on Two Children in Kabatiya.jpg|קבטיה, 2004<br />
קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Gun, Axe, and Two Knifes Found in Abu-Lehem.jpg|אבו לחם, 2005<br />
קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Improvised Weapons, July 2010.jpg|בית פוריק, 2010<br />
</gallery><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* [https://www.jdn.co.il/breakingnews/696026/ השב"כ התעלם? כך הפך תת מקלע 'קרלו' ללהיט המחבלים], באתר JDN<br />
* [https://www.jdn.co.il/news/1266118/ 13 אקדחים, 25 'קרלו' ושני 'M16': צה"ל בפשיטה על יו"ש], כתבה ווידאו באתר JDN<br />
* {{הארץ|יניב קובוביץ ועמוס הראל|תת-מקלע "קרלו", הנשק ששב"כ התעלם ממנו, מחמם את האינתיפאדה|1.2879523|12 במרץ 2016}}<br />
* [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=581674 תמ"ק מאולתר "קרלו" בשימוש המגזר הערבי והפלסטינים, ונקרא בטעות קרל גוסטב] - דיון בפורום צבא וביטחון של [[פרש (אתר אינטרנט)|פְרֶש]].<br />
<br />
[[קטגוריה:תת-מקלעים]]<br />
[[קטגוריה:אמצעי לחימה פלסטיניים]]</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%99_%D7%94%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%9A_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%93&diff=1661081איי הנסיך אדוארד2021-05-03T06:25:38Z<p>אלחנן הלוי: תבנית עריכה</p>
<hr />
<div>{{בעבודה|}}<br />
{{אי|מפה={{מממו|האוקיינוס ההודי}}}}<br />
[[תמונה:Prince_Edward_Island,_South_Africa,_EO-1_ALI_satellite_image,_5_May_2009.jpg|שמאל|ממוזער|אי הנסיך אדוארד כפי שצולם מן החלל ב-5 ל[[מאי]] [[2009]]]]<br />
איי הנסיך אדוארד הם שני איים קטנים ב[[אוקיינוס ההודי]] הסובנטרקטי שהם חלק מדרום אפריקה,בערך במרכז המשולש שיוצרים חופיה המזרחיים של [[אפריקה]], המערביים של [[אוסטרליה]] והצפוניים של [[אנטארקטיקה]]. האיים נקראים האי מריון (על שמו של מארק-ג'וזף מריון דו פרזנה) ואי הנסיך אדוארד (על שם הנסיך אדוארד, הדוכס מקנט וסטראת'רן).<br />
<br />
האיים בקבוצה הוכרזו כ[[שמורות טבע|שמורת טבע]] מיוחדות במסגרת חוק שימור הסביבה בדרום אפריקה, ולפיכך מוגבלת הפעילות באיים למטרות מחקר ושימור בלבד. שכבת הגנה נוספת הוענקה בשנת [[2013]] כאשר הוכרז האזור כ[[אזור ימי מוגן]]. התושבים האנושיים היחידים באיים הם צוות תחנת מחקר מטאורולוגית וביולוגית המופעלת על ידי התוכנית הלאומית לאנטארקטיקה של דרום אפריקה באי מריון.<br />
<br />
==גאוגרפיה==<br />
באי אין תושבים קבועים. בתחנת המחקר, אשר נמצאת סמוך לקצהו הצפוני, נמצאים כמה עשרות אנשי צוות וחוקרים. אלה גם אלה מהווים אוכלוסייה מתחלפת.<br />
<br />
===האקלים===<br />
{{מזג אוויר<br />
|location = אי מריון (1961–1990, extremes 1949–present)<br />
|Jan record high C = 25.6<br />
|Feb record high C = 22.9<br />
|Mar record high C = 22.2<br />
|Apr record high C = 19.3<br />
|May record high C = 18.4<br />
|Jun record high C = 18.2<br />
|Jul record high C = 18.6<br />
|Aug record high C = 16.5<br />
|Sep record high C = 17.0<br />
|Oct record high C = 17.7<br />
|Nov record high C = 19.2<br />
|Dec record high C = 21.9<br />
|year record high C = 25.6<br />
|Jan high C = 10.6<br />
|Feb high C = 10.9<br />
|Mar high C = 10.6<br />
|Apr high C = 9.2<br />
|May high C = 7.9<br />
|Jun high C = 7.3<br />
|Jul high C = 6.6<br />
|Aug high C = 6.3<br />
|Sep high C = 6.6<br />
|Oct high C = 7.7<br />
|Nov high C = 8.8<br />
|Dec high C = 9.8<br />
|year high C = 8.5<br />
|Jan mean C = 7.2<br />
|Feb mean C = 7.7<br />
|Mar mean C = 7.4<br />
|Apr mean C = 6.2<br />
|May mean C = 5.1<br />
|Jun mean C = 4.7<br />
|Jul mean C = 4.1<br />
|Aug mean C = 3.7<br />
|Sep mean C = 3.8<br />
|Oct mean C = 4.5<br />
|Nov mean C = 5.3<br />
|Dec mean C = 6.3<br />
|year mean C = 5.5<br />
|Jan low C = 4.8<br />
|Feb low C = 5.3<br />
|Mar low C = 5.0<br />
|Apr low C = 3.8<br />
|May low C = 2.8<br />
|Jun low C = 2.2<br />
|Jul low C = 1.7<br />
|Aug low C = 1.2<br />
|Sep low C = 1.4<br />
|Oct low C = 2.0<br />
|Nov low C = 2.8<br />
|Dec low C = 3.8<br />
|year low C = 3.1<br />
|Jan record low C = -1.5<br />
|Feb record low C = -1.4<br />
|Mar record low C = -2.5<br />
|Apr record low C = -2.2<br />
|May record low C = -3.0<br />
|Jun record low C = -6.0<br />
|Jul record low C = -6.0<br />
|Aug record low C = -5.5<br />
|Sep record low C = -6.9<br />
|Oct record low C = -4.7<br />
|Nov record low C = -3.9<br />
|Dec record low C = -1.5<br />
|year record low C = -6.9<br />
|Jan precipitation mm = 219<br />
|Feb precipitation mm = 195<br />
|Mar precipitation mm = 216<br />
|Apr precipitation mm = 219<br />
|May precipitation mm = 232<br />
|Jun precipitation mm = 204<br />
|Jul precipitation mm = 194<br />
|Aug precipitation mm = 187<br />
|Sep precipitation mm = 183<br />
|Oct precipitation mm = 170<br />
|Nov precipitation mm = 170<br />
|Dec precipitation mm = 203<br />
|year precipitation mm = 2399<br />
|Jan humidity = 83<br />
|Feb humidity = 84<br />
|Mar humidity = 84<br />
|Apr humidity = 84<br />
|May humidity = 85<br />
|Jun humidity = 86<br />
|Jul humidity = 85<br />
|Aug humidity = 84<br />
|Sep humidity = 83<br />
|Oct humidity = 82<br />
|Nov humidity = 82<br />
|Dec humidity = 83<br />
|year humidity = 84<br />
|unit precipitation days = 1.0 mm<br />
|Jan precipitation days = 21<br />
|Feb precipitation days = 18<br />
|Mar precipitation days = 19<br />
|Apr precipitation days = 20<br />
|May precipitation days = 22<br />
|Jun precipitation days = 23<br />
|Jul precipitation days = 23<br />
|Aug precipitation days = 22<br />
|Sep precipitation days = 21<br />
|Oct precipitation days = 19<br />
|Nov precipitation days = 19<br />
|Dec precipitation days = 20<br />
|Jan sun = 160.4<br />
|Feb sun = 134.7<br />
|Mar sun = 114.2<br />
|Apr sun = 90.8<br />
|May sun = 82.1<br />
|Jun sun = 57.5<br />
|Jul sun = 65.9<br />
|Aug sun = 91.7<br />
|Sep sun = 103.9<br />
|Oct sun = 137.7<br />
|Nov sun = 159.1<br />
|Dec sun = 159.9<br />
}}<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
*[https://en.wikipedia.org/wiki/Prince_Edward_Islands הערך בויקיפדיה האנגלית]<br />
"גלה את צרפת", אודות האיים אמסטרדם וסן-פול:<br />
* [http://www.discoverfrance.net/Colonies/St-Paul_Amsterdam.shtml French Colonies—Saint-Paul & Amsterdam Islands], ''Discover France''<br />
אתר אודות האיים אמסטרדם וסן-פול:<br />
* {{cite web|url=http://www.btinternet.com/~sa_sa/amsterdam/amsterdam.html|title=South Atlantic & Subantarctic Islands site, Amsterdam Island page|archiveurl=http://www.webcitation.org/5mr1oTefT|archivedate=2010-01-17}}<br />
<br />
[[קטגוריה:איים באוקיינוס ההודי]]<br />
{{קצרמר|גאוגרפיה}}<br />
<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=אמסטרדם (אי באוקיינוס ההודי)|גרסה=25751026|דרגה=נקי}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%99_%D7%94%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%9A_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%93&diff=1661080איי הנסיך אדוארד2021-05-03T06:24:17Z<p>אלחנן הלוי: קצרמר חדש</p>
<hr />
<div>{{אי|מפה={{מממו|האוקיינוס ההודי}}}}<br />
[[תמונה:Prince_Edward_Island,_South_Africa,_EO-1_ALI_satellite_image,_5_May_2009.jpg|שמאל|ממוזער|אי הנסיך אדוארד כפי שצולם מן החלל ב-5 ל[[מאי]] [[2009]]]]<br />
איי הנסיך אדוארד הם שני איים קטנים ב[[אוקיינוס ההודי]] הסובנטרקטי שהם חלק מדרום אפריקה,בערך במרכז המשולש שיוצרים חופיה המזרחיים של [[אפריקה]], המערביים של [[אוסטרליה]] והצפוניים של [[אנטארקטיקה]]. האיים נקראים האי מריון (על שמו של מארק-ג'וזף מריון דו פרזנה) ואי הנסיך אדוארד (על שם הנסיך אדוארד, הדוכס מקנט וסטראת'רן).<br />
<br />
האיים בקבוצה הוכרזו כ[[שמורות טבע|שמורת טבע]] מיוחדות במסגרת חוק שימור הסביבה בדרום אפריקה, ולפיכך מוגבלת הפעילות באיים למטרות מחקר ושימור בלבד. שכבת הגנה נוספת הוענקה בשנת [[2013]] כאשר הוכרז האזור כ[[אזור ימי מוגן]]. התושבים האנושיים היחידים באיים הם צוות תחנת מחקר מטאורולוגית וביולוגית המופעלת על ידי התוכנית הלאומית לאנטארקטיקה של דרום אפריקה באי מריון.<br />
<br />
==גאוגרפיה==<br />
באי אין תושבים קבועים. בתחנת המחקר, אשר נמצאת סמוך לקצהו הצפוני, נמצאים כמה עשרות אנשי צוות וחוקרים. אלה גם אלה מהווים אוכלוסייה מתחלפת.<br />
<br />
===האקלים===<br />
{{מזג אוויר<br />
|location = אי מריון (1961–1990, extremes 1949–present)<br />
|Jan record high C = 25.6<br />
|Feb record high C = 22.9<br />
|Mar record high C = 22.2<br />
|Apr record high C = 19.3<br />
|May record high C = 18.4<br />
|Jun record high C = 18.2<br />
|Jul record high C = 18.6<br />
|Aug record high C = 16.5<br />
|Sep record high C = 17.0<br />
|Oct record high C = 17.7<br />
|Nov record high C = 19.2<br />
|Dec record high C = 21.9<br />
|year record high C = 25.6<br />
|Jan high C = 10.6<br />
|Feb high C = 10.9<br />
|Mar high C = 10.6<br />
|Apr high C = 9.2<br />
|May high C = 7.9<br />
|Jun high C = 7.3<br />
|Jul high C = 6.6<br />
|Aug high C = 6.3<br />
|Sep high C = 6.6<br />
|Oct high C = 7.7<br />
|Nov high C = 8.8<br />
|Dec high C = 9.8<br />
|year high C = 8.5<br />
|Jan mean C = 7.2<br />
|Feb mean C = 7.7<br />
|Mar mean C = 7.4<br />
|Apr mean C = 6.2<br />
|May mean C = 5.1<br />
|Jun mean C = 4.7<br />
|Jul mean C = 4.1<br />
|Aug mean C = 3.7<br />
|Sep mean C = 3.8<br />
|Oct mean C = 4.5<br />
|Nov mean C = 5.3<br />
|Dec mean C = 6.3<br />
|year mean C = 5.5<br />
|Jan low C = 4.8<br />
|Feb low C = 5.3<br />
|Mar low C = 5.0<br />
|Apr low C = 3.8<br />
|May low C = 2.8<br />
|Jun low C = 2.2<br />
|Jul low C = 1.7<br />
|Aug low C = 1.2<br />
|Sep low C = 1.4<br />
|Oct low C = 2.0<br />
|Nov low C = 2.8<br />
|Dec low C = 3.8<br />
|year low C = 3.1<br />
|Jan record low C = -1.5<br />
|Feb record low C = -1.4<br />
|Mar record low C = -2.5<br />
|Apr record low C = -2.2<br />
|May record low C = -3.0<br />
|Jun record low C = -6.0<br />
|Jul record low C = -6.0<br />
|Aug record low C = -5.5<br />
|Sep record low C = -6.9<br />
|Oct record low C = -4.7<br />
|Nov record low C = -3.9<br />
|Dec record low C = -1.5<br />
|year record low C = -6.9<br />
|Jan precipitation mm = 219<br />
|Feb precipitation mm = 195<br />
|Mar precipitation mm = 216<br />
|Apr precipitation mm = 219<br />
|May precipitation mm = 232<br />
|Jun precipitation mm = 204<br />
|Jul precipitation mm = 194<br />
|Aug precipitation mm = 187<br />
|Sep precipitation mm = 183<br />
|Oct precipitation mm = 170<br />
|Nov precipitation mm = 170<br />
|Dec precipitation mm = 203<br />
|year precipitation mm = 2399<br />
|Jan humidity = 83<br />
|Feb humidity = 84<br />
|Mar humidity = 84<br />
|Apr humidity = 84<br />
|May humidity = 85<br />
|Jun humidity = 86<br />
|Jul humidity = 85<br />
|Aug humidity = 84<br />
|Sep humidity = 83<br />
|Oct humidity = 82<br />
|Nov humidity = 82<br />
|Dec humidity = 83<br />
|year humidity = 84<br />
|unit precipitation days = 1.0 mm<br />
|Jan precipitation days = 21<br />
|Feb precipitation days = 18<br />
|Mar precipitation days = 19<br />
|Apr precipitation days = 20<br />
|May precipitation days = 22<br />
|Jun precipitation days = 23<br />
|Jul precipitation days = 23<br />
|Aug precipitation days = 22<br />
|Sep precipitation days = 21<br />
|Oct precipitation days = 19<br />
|Nov precipitation days = 19<br />
|Dec precipitation days = 20<br />
|Jan sun = 160.4<br />
|Feb sun = 134.7<br />
|Mar sun = 114.2<br />
|Apr sun = 90.8<br />
|May sun = 82.1<br />
|Jun sun = 57.5<br />
|Jul sun = 65.9<br />
|Aug sun = 91.7<br />
|Sep sun = 103.9<br />
|Oct sun = 137.7<br />
|Nov sun = 159.1<br />
|Dec sun = 159.9<br />
}}<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
*[https://en.wikipedia.org/wiki/Prince_Edward_Islands הערך בויקיפדיה האנגלית]<br />
"גלה את צרפת", אודות האיים אמסטרדם וסן-פול:<br />
* [http://www.discoverfrance.net/Colonies/St-Paul_Amsterdam.shtml French Colonies—Saint-Paul & Amsterdam Islands], ''Discover France''<br />
אתר אודות האיים אמסטרדם וסן-פול:<br />
* {{cite web|url=http://www.btinternet.com/~sa_sa/amsterdam/amsterdam.html|title=South Atlantic & Subantarctic Islands site, Amsterdam Island page|archiveurl=http://www.webcitation.org/5mr1oTefT|archivedate=2010-01-17}}<br />
<br />
[[קטגוריה:איים באוקיינוס ההודי]]<br />
{{קצרמר|גאוגרפיה}}<br />
<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=אמסטרדם (אי באוקיינוס ההודי)|גרסה=25751026|דרגה=נקי}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%92%D7%AA_%D7%91%D7%95%D7%91_%D7%A8%D7%A0%D7%93&diff=1660939פסגת בוב רנד2021-05-03T05:46:25Z<p>אלחנן הלוי: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=הר באי מריון שבאיי הנסיך אדוארד|אחר=הר באנטארקטיקה|ראו=[[פסגת רנד]]}}<br />
{{הר<br />
|מפה={{מממו|מדינה=האוקיינוס ההודי|סוג=הר}}}}<br />
'''פסגת בוב רנד''' או '''פסגת בוב ראנד''' (ב[[אנגלית]]: '''Rand Peak''') היא [[פסגה]] נישאת על [[האי מריון]] ב[[איי הנסיך אדוארד]], השייכים ל[[פרובינציית הכף המערבי]] של [[דרום אפריקה]]{{הערה|שם=גאו|[https://mapcarta.com/30707326 מידע גאוגרפי]}}, והנמצאים בדרום [[האוקיינוס ההודי]].<br />
<br />
גובהה של הפסגה 1,510 מטרים מעל [[פני הים]]{{הערה|שם=גאו|}}.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
===מקור השם===<br />
ההר נקרא על שם רוברט ו. רנד (Robert W. Rand) שהיה ה[[ביולוג]] הראשון שחקר את האי מריון, וכן היה האדם הראשון שהקיף בהליכה את האי מריון.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<div class="mw-content-ltr">• A. Terauds, J. Cooper, S.L. Chown, P. Ryan, '''[https://books.google.co.il/books?id=Fg44DwAAQBAJ&pg=PA61&lpg=PA61&dq=%22Bob+Rand+Peak%22&source=bl&ots=7paEo0NjHY&sig=5LZ9eVpnZCk0iiLJo6Gwx7EbUEs&hl=en&sa=X&ved=2ahUKEwi59bK45r3dAhVCLewKHVUtAGoQ6AEwAnoECAgQAQ#v=onepage&q=%22Bob%20Rand%20Peak%22&f=false Marion & Prince Edward: Africa's Southern Islands]''', P 61 </div><br />
<br />
<div class="mw-content-ltr">• P.D. Sumner, K.I. Meiklejohn, J.C. Boelhouwers and D.W. Hedding, '''[https://www.researchgate.net/publication/257757594_Climate_change_melts_Marion_Island%27s_snow_and_ice Climate change melts MarionIsland’s snow and ice]''', South African Journal of Science 100, Month 2004, P 3 </div><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://data.aad.gov.au/aadc/gaz/display_name.cfm?gaz_id=20481 פסגת בוב רנד] באתר הגאזט האנטארקטי של ממשלת אוסטרליה<br />
* [https://mapcarta.com/30707326 תצלום לוויין]<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:דרום אפריקה: הרים|רנד]]<br />
[[קטגוריה:הכף המערבי: גאוגרפיה]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=פסגת בוב רנד|גרסה=24308927|דרגה=נקי}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A1_%D7%A6%D7%94%D7%95%D7%91-%D7%97%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99&diff=1660938אלבטרוס צהוב-חרטום הודי2021-05-03T05:42:44Z<p>אלחנן הלוי: /* פתיח */ הגהה</p>
<hr />
<div>{{מיון<br />
|שם=אלבטרוס צהוב-חרטום הודי<br />
|תמונה=[[קובץ:Thalassarche carteri - SE Tasmania.jpg|230px|אלבטרוס צהוב-חרטום הודי]]<br />
[[קובץ:Thalassarche carteri in flight - east of Port Stephens.jpg|230px]]<br />
|ממלכה=[[בעלי חיים]]<br />
|מערכה=[[מיתרניים]]<br />
|מחלקה=[[עופות]]<br />
|סדרה=[[יסעוראים]]<br />
|משפחה=[[אלבטרוסיים]]<br />
|סוג=[[אלבטרוס שחפי]]<br />
|מין='''אלבטרוס צהוב-חרטום הודי'''<br />
|שם מדעי=Thalassarche carteri<br />
|טקסונום=[[וולטר רוטשילד|רוטשילד]], 1903<br />
}}<br />
'''אלבטרוס צהוב-חרטום הודי''' ([[שם מדעי]]: '''''Thalassarche carteri''''') הוא [[עופות ימיים|עוף ימי]] מ[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[אלבטרוסיים]]. הוא דומה מאד ל[[אלבטרוס אפור-ראש|אלבטרוס אפור-הראש]] ול[[אלבטרוס צהוב-חרטום|אלבטרוס צהוב-החרטום]] האטלנטי. בעבר הוא נחשב ל[[תת-מין]] של האלבטרוס צהוב-החרטום האטלנטי, אולם מאוחר יותר הם פוצלו.<br />
<br />
האלבטרוסים הללו [[קן|מקננים]] במושבות, לרוב באיים ב[[האוקיינוס ההודי|אוקיינוס ההודי]] כמו [[איי הנסיך אדוארד]] או [[אי אמסטרדם]]. הבוגרים מתחילים ב[[רבייה]] ממש בגיל שמונה שנים. הקן עשוי בוץ, ובו מוטלת [[ביצה]] יחידה בכל פעם. עונת הרבייה מתחילה ב[[אוגוסט]] (בעיקר ההכנות), והטלת הביצה מתרחשת לרוב בסביבות החודשים [[ספטמבר]] ו[[אוקטובר]]. ה[[דגירה]] נמשכת 70 ימים. לאחר 115 ימים מבקיעתו הגוזל יתחיל לעוף.<br />
<br />
בים, תפוצתו משתרעת החל מ[[דרום אפריקה]] ועד ל[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]] בסמוך ל[[ניו זילנד]]. תזונתו מורכבת בעיקרה מ[[דיונון|דיונונים]] ומ[[דגים]]. במאה האחרונה מספרי האלבטרוסים הללו הצטמקו משמעותית, ולכן הוא מוגדר כמין הנתון ב[[סכנת הכחדה]]. הסיבות המשוערות להצטמצמות האוכלוסיות הן לכידה כשלל לוואי של [[דיג|דייגים]] ופריצתן של [[מחלה|מחלות]].<br />
<br />
שמו המדעי מאזכר את ה[[אורניתולוגיה|אורניתולוג]] האנגלי [[תומאס קארטר]].<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{מידע טקסונומי}}<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{אלבטרוסיים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אלבטרוסיים|צהוב-חרטום הודי]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=אלבטרוס צהוב-חרטום הודי|גרסה=22257382}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%90%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%93%D7%9D&diff=1660937אי אמסטרדם2021-05-03T05:41:14Z<p>אלחנן הלוי: הפניה חדשה</p>
<hr />
<div>#הפניה [[אמסטרדם (אי באוקיינוס ההודי)]]</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A1_%D7%A6%D7%94%D7%95%D7%91-%D7%97%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99&diff=1660936אלבטרוס צהוב-חרטום הודי2021-05-03T05:39:43Z<p>אלחנן הלוי: /* פתיח */ הגהה</p>
<hr />
<div>{{מיון<br />
|שם=אלבטרוס צהוב-חרטום הודי<br />
|תמונה=[[קובץ:Thalassarche carteri - SE Tasmania.jpg|230px|אלבטרוס צהוב-חרטום הודי]]<br />
[[קובץ:Thalassarche carteri in flight - east of Port Stephens.jpg|230px]]<br />
|ממלכה=[[בעלי חיים]]<br />
|מערכה=[[מיתרניים]]<br />
|מחלקה=[[עופות]]<br />
|סדרה=[[יסעוראים]]<br />
|משפחה=[[אלבטרוסיים]]<br />
|סוג=[[אלבטרוס שחפי]]<br />
|מין='''אלבטרוס צהוב-חרטום הודי'''<br />
|שם מדעי=Thalassarche carteri<br />
|טקסונום=[[וולטר רוטשילד|רוטשילד]], 1903<br />
}}<br />
'''אלבטרוס צהוב-חרטום הודי''' ([[שם מדעי]]: '''''Thalassarche carteri''''') הוא [[עופות ימיים|עוף ימי]] מ[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[אלבטרוסיים]]. הוא דומה מאד ל[[אלבטרוס אפור-ראש|אלבטרוס אפור-הראש]] ול[[אלבטרוס צהוב-חרטום|אלבטרוס צהוב-החרטום]] האטלנטי. בעבר הוא נחשב ל[[תת-מין]] של האלבטרוס צהוב-החרטום האטלנטי, אולם מאוחר יותר הם פוצלו.<br />
<br />
האלבטרוסים הללו [[קן|מקננים]] במושבות, לרוב באיים ב[[האוקיינוס ההודי|אוקיינוס ההודי]] כמו [[אי הנסיך אדוארד]] או [[אי אמסטרדם]]. הבוגרים מתחילים ב[[רבייה]] ממש בגיל שמונה שנים. הקן עשוי בוץ, ובו מוטלת [[ביצה]] יחידה בכל פעם. עונת הרבייה מתחילה ב[[אוגוסט]] (בעיקר ההכנות), והטלת הביצה מתרחשת לרוב בסביבות החודשים [[ספטמבר]] ו[[אוקטובר]]. ה[[דגירה]] נמשכת 70 ימים. לאחר 115 ימים מבקיעתו הגוזל יתחיל לעוף.<br />
<br />
בים, תפוצתו משתרעת החל מ[[דרום אפריקה]] ועד ל[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]] בסמוך ל[[ניו זילנד]]. תזונתו מורכבת בעיקרה מ[[דיונון|דיונונים]] ומ[[דגים]]. במאה האחרונה מספרי האלבטרוסים הללו הצטמקו משמעותית, ולכן הוא מוגדר כמין הנתון ב[[סכנת הכחדה]]. הסיבות המשוערות להצטמצמות האוכלוסיות הן לכידה כשלל לוואי של [[דיג|דייגים]] ופריצתן של [[מחלה|מחלות]].<br />
<br />
שמו המדעי מאזכר את ה[[אורניתולוגיה|אורניתולוג]] האנגלי [[תומאס קארטר]].<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{מידע טקסונומי}}<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{אלבטרוסיים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אלבטרוסיים|צהוב-חרטום הודי]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=אלבטרוס צהוב-חרטום הודי|גרסה=22257382}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%93%D7%9D&diff=1660935איי אמסטרדם2021-05-03T05:38:08Z<p>אלחנן הלוי: הפניה חדשה</p>
<hr />
<div>#הפניה [[אמסטרדם (אי באוקיינוס ההודי)]]</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:W87gptuuhqvo4jkc&topic_postId=w87mwwijfjppel8s&topic_revId=w87mwwijfjppel8s&action=single-viewנושא:W87gptuuhqvo4jkc2021-05-02T21:29:26Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99" class="mw-userlink" title="משתמש:אלחנן הלוי"><bdi>אלחנן הלוי</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:אלחנן הלוי">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/אלחנן הלוי">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:W87gptuuhqvo4jkc&topic_showPostId=w87mwwijfjppel8s#flow-post-w87mwwijfjppel8s">הוסיף תגובה</a> לנושא "מה דעתכם על תבנית הניווט?" (<em>חילך למכלולייתא!</em>)</span>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%A2%D7%A5_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%94&diff=1658757התייצבות היועץ המשפטי לממשלה2021-05-02T20:50:46Z<p>אלחנן הלוי: /* הליכים משפטיים מפורסמים בהם התייצב היועץ */ הגהה</p>
<hr />
<div>'''התייצבות [[היועץ המשפטי לממשלה]]''' הוא הליך בו מתייצב היועץ המשפטי לממשלה לפני [[בית המשפט]] ומציג בו את עמדתו כאשר נידון בפניו שאלה משפטית שיש בה [[אינטרס ציבורי|חשיבות ציבורית]] או שכרוכים בה השלכות רוחב מעבר לעניין הספציפי הנידון בהליך, וזאת על אף שאין ה[[מדינת ישראל|מדינה]] 'צד' בהליך המשפטי הנידון.<br />
==זכות ההתייצבות==<br />
ההליך הוא היות שהיועץ המשפטי לממשלה אמון ומופקד על שמירת ה[[אינטרס ציבורי|אינטרס הציבורי]] וטובתו, ולפיכך הוא רשאי כפי ראות עיניו להתייצב ולהשמיע את דברו בכל הליך משפטי הנדון בפני בית המשפט ולהציג בפניו את עמדתו, אף אם אין המדינה 'צד' בהליך זה כלל, אם ראה כי אינטרסים ציבוריים עלולים להיפגע מהחלטה ומ[[תקדים]] כזו או אחרת.<br />
סמכות זו קבועה בפקודת סדרי הדין הקובע כך, {{ציטוט|ראה היועץ המשפטי לממשלה, כי זכות של מדינת ישראל או זכות ציבורית או ענין ציבורי מושפעים או כרוכים, או עלולים להיות מושפעים או כרוכים, בהליך פלוני שלפני בית משפט או לפני פקיד מסדר כמשמעותו בפקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין), רשאי הוא, לפי ראות עיניו, להתייצב באותו הליך ולהשמיע דברו, או להסמיך במיוחד את נציגו לעשות זאת מטעמו{{הערה|1=[https://he.wikisource.org/wiki/פקודת_סדרי_הדין_(התייצבות_היועץ_המשפטי_לממשלה)#סעיף_1 סעיף 1] לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש] באתר ויקיטקסט}}.}}<br />
<br />
הוראה דומה קבועה ב[[חוק בית הדין לעבודה]]; {{ציטוט|ראה היועץ המשפטי לממשלה, שבהליך פלוני שלפני בית הדין כרוכים או נפגעים, או עלולים להיות כרוכים או נפגעים, זכות של מדינת ישראל, או זכות ציבורית או ענין ציבורי, רשאי הוא, לפי ראות עיניו, להתייצב באותו הליך ולהשמיע דברו, או להסמיך במיוחד את נציגו לעשות זאת מטעמו{{הערה|1=[https://he.wikisource.org/wiki/חוק_בית_הדין_לעבודה#סעיף_30 סעיף 30(א)] לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט 1969 באתר ויקיטקסט}}.}}<br />
<br />
הוראות חוק אלו הופכות למעשה את היועץ המשפטי לממשלה באופן פוטנציאלי להיות צד בכל הליך משפטי שמתנהל בפני בית המשפט בין שני צדדים שאינם אחת מרשויות המדינה. על אף כל זאת, מתייצב היועץ המשפטי לממשלה על פי רוב בהתדיינויות [[דיני משפחה בישראל|משפחתיות]] - [[מעמד אישי|אנושיות]], כלכליות או מנהליות בעלות משמעות ציבורית.<br />
דוגמאות בתחום הכלכלי יהיו התייצבויות בקשר להתדיינויות על שכר בכירים מופרז ב[[רשות מקומית|רשויות מקומיות]], או בקשר לסכסוכים בין [[קופות גמל]] למבוטחיהן. דוגמאות בתחום המשפחה הן ההגנה על [[קטינים]], כגון בתיקים המתנהלים ב[[בית הדין הרבני]] שבהם נטענת טענת [[ממזרות#ממזרים בחוק של מדינת ישראל|ממזרות]] לגבי [[קטין]], שהאינטרס שלו וטובתו הוא שלא יוכרז כ[[ממזר]], ולא תמיד הוא עולה בקנה אחד עם עמדה פלונית של ההורים, ועוד רבים {{הערה|1=סעיף 4 להנחיית היועץ המשפטי לממשלה 1.0000.}}. כל זאת חוץ ממה שמעורב היועץ המשפטי לממשלה מכח הוראות הדין בתיקים שונים אחרים העוסקים בקטינים{{הערה|1=ראה לדוגמה; [https://he.wikisource.org/wiki/חוק_הסעד_(סדרי_דין_בעניני_קטינים,_חולי_נפש_ונעדרים)#סעיף_8 סעיף 8] לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט״ו–1955. [https://he.wikisource.org/wiki/חוק_טיפול_בחולי_נפש#סעיף_21א סעיף 21א] לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991. [https://he.wikisource.org/wiki/חוק_אמנת_האג_(החזרת_ילדים_חטופים)#סעיף_4 סעיף 4] לחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ״א–1991. [https://he.wikisource.org/wiki/חוק_הירושה#סעיף_45 סעיף 45] לחוק הירושה, תשכ״ה–1965. [https://he.wikisource.org/wiki/חוק_הכשרות_המשפטית_והאפוטרופסות#סעיף_69 סעיף 69] לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב - 1962. ועוד}}.<br />
<br />
'''יובהר'''; כי להבדיל מהליכים משפטיים '''בהם המדינה צד''', בין אם צורפה להליך על ידי הצדדים או על ידי בית משפט, בהם מייצג היועץ המשפטי לממשלה את המדינה במסגרת תפקידו כמייצג הממשלה בפני הערכאות השונות. הרי שהתייצבות היועץ המשפטי לממשלה הינה דווקא בהליכים '''שאין המדינה צד''' כלל בתיק הנידון, והגשת העמדה הינה רק במסגרת התייצבות, הנתונה לשיקול דעתו הבלעדית של היועץ המשפטי לממשלה{{הערה|1=סעיף 1 להנחיית פרקליט המדינה 16.4.}}. בשנת [[2016]] פורסם כי היועץ המשפטי לממשלה ראה לנכון להתייצב ולהגיש את עמדתו בפני בית המשפט ב-6% מכלל התיקים שנפתחו ב[[בית הדין הארצי לעבודה]] בשנת [[2016]]{{הערה|1=[http://סיכום%20שנה%202016%20פרקליטות%20המדינה%20עמוד%2067https://www.gov.il/BlobFolder/reports/annual-report-2016/he/files_Annual-Report-2016.pdf?&~nfopt(fileDistorted=8815567757995755) סיכום שנה 2016 פרקליטות המדינה עמוד 67], בהוצאת משרד המשפטים.}}<br />
<br />
בקשות ופניות להתייצבות היועץ המשפטי לממשלה יכולות להתקבל מגורמים שונים, ובהם: החלטת ערכאה שיפוטית; פניה של משרד ממשלתי; פניה של צד להליך או גורם חיצוני אחר{{הערה|1=סעיף 2 להנחיית פרקליט המדינה 16.4.}}. התייצבות היועץ המשפטי לממשלה נעשית על פי רוב באמצעות המחלקה האזרחית ב[[פרקליטות המדינה]] על ידי הודעה חתומה בידי היועץ המשפטי לממשלה, והגשת עמדה מפורטת ומנומקת אשר אושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה.<br />
<br />
==מעמדו של היועץ בהליך התייצבות==<br />
קיימות דעות שונות לגבי אופן הגדרת מעמדו של היועץ בהליך בו התייצב מכוח פקודת ההתייצבות. יש הסוברים כי היועץ איננו בעל דין במשפט, וכי בעלי הדין הם "אדוני ההליך", אשר באפשרותם, למשל, "לבטל את התובענה" ולהשמיט את היסוד להתערבות היועץ בה. לעומת זאת, יש הרואים ביועץ בעל דין לכל דבר ועניין. ויש הרואים בו בעל דין פורמלי.<br />
<br />
[[נשיא בית המשפט העליון]] בדימוס השופט [[אשר גרוניס]] קבע כי {{ציטוט|לטעמי, הבחנה זו אינה בעלת משקל משמעותי לצורך העניין שלפנינו. כפי שראינו, הלכה למעשה, ניתן ליועץ מעמד מסוים בהליך בו הוא התייצב. בין אם בעלי הדין המקוריים הם השולטים בהליך ובאפשרותם לסיימו ובין אם היועץ נתפש כבעל דין לכל דבר ועניין, הרי שאין בכך כדי ללמד בהכרח על היקף הטענות שרשאי הוא להעלות כל עוד מתברר ההליך. איני רואה מקום לקבוע באופן עקרוני וגורף כי היועץ, בהתייצבו בהליך, מנוע מלהעלות טענות החורגות מטיעוניהם של בעלי הדין ה"מקוריים". לטעמי, קביעה מעין זו אינה עולה בקנה אחד עם הרוח העולה מהפסיקה שנסקרה לעיל. אם לא יתאפשר ליועץ להציג טענותיו, הרי שלא אחת לא יהיה מי שיביא שיקולים חשובים בפני בית המשפט ולא יהיה מי שייצג את האינטרס הציבורי. כתוצאה מכך עלול להיפגע עניינו של הציבור ויש בכך כדי לפגום אף באיכות ההחלטה השיפוטית. שיקול זה יש להעמיד למול החשש מפני עיוות הדין ומפני פגיעה ביעילות הדיונית ובעיקרון סופיות הדיון כתוצאה ממתן אפשרות ליועץ להשמיע טענות החורגות מטענות הצדדים{{הערה|1=סעיף 19 לפסק דינו של נשיא בית המשפט העליון א. גרוניס, בדנ"א 7398/09.}}.}}<br />
<br />
כך גם קבע היועץ המשפטי לממשלה ושופט [[בית המשפט העליון]] בדימוס [[אליקים רובינשטיין]] {{ציטוט|לטעמי יש ליתן מקום להתערבות היועץ המשפטי לממשלה בשם האינטרס הציבורי פרשנות רחבה, שכן לא אחת יהיה הוא הקול היחיד שישמיע אינטרס זה באופן מזוקק, בלא אינטרסים נלוים; עלינו לצאת מן ההנחה, שיש לקוות כי לא תתבדה, כי בהכינו את עמדתו, ונוכח האפשרויות שבידו – שאינן בידי בית המשפט במגבלות השיפוטיות – לעמוד על כל צדי הבעיה, הוא עושה מאמץ למבט כולל ורחב. לרשות היועץ המשפטי עומדים כל מנגנוני השירות הציבורי, בייעוץ המשפטי במשרד המשפטים, במשרדי הממשלה וברשויות השונות, ולכן הן המידע הן קשת הדעות שיוכל לשקלל הם מגוונים עד מאוד{{הערה|1=סעיף ט' לפסק דינו של השופט א. רובינשטיין בדנ"א 7398/09.}}.}}<br />
<br />
בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון בשנת [[2003]] נקבע; כי היועץ המשפטי לממשלה רשאי להציג בפני בית המשפט ראיות ונתונים נוספים שלא הוצגו על ידי בעלי הדין עצמם {{הערה|1=ע"א 8021/03 אלישע נ' אלישע.}}. בנוסף, נקבע עוד בפסיקה כי ליועץ המשפטי לממשלה נתונה הזכות לערער על פסק דין שניתן בהליך בו '''הוא התייצב לדיון''', כאשר הוא סבור שההחלטה שניתנה פוגעת באינטרס הציבורי עליו ביקש להגן. משמעות הדבר, שהיועץ יוכל להמשיך לנהל את ההליך בערעור אף במקום שבו בחרו הצדדים שלא להגיש ערעור מטעמם, אלא להותיר את הפרשה מאחוריהם{{הערה|1=רע"פ 11011/02 נמרודי נ' היועץ המשפטי לממשלה. בג"ץ 1074/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' בית הדין הארצי לעבודה.}}.<br />
<br />
==הליכים משפטיים מפורסמים בהם התייצב היועץ==<br />
* בשנת [[2000]] נפסק בבית המשפט העליון כי אגרת פינוי אשפה שגובות העיריות הינם בגדר מסי ארנונה, אשר לפי החוק{{הערה|1=פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין) 1938. [https://he.wikisource.org/wiki/פקודת_מסי_העיריה_ומסי_הממשלה_(פטורין) נוסח החוק באתר ויקיטקסט].}}, פטרה המדינה מלשלם עליה לרשות המקומית{{הערה|1=רע"א 1816/97 מדינת ישראל נ' עיריית חיפה.}}. בעקבות ההלכה החדשה שנקבעה בבית המשפט העליון הוגשה תביעה מטעם [[שירותי בריאות כללית]] נגד [[עיריית ירושלים]]{{הערה|1=ת"א (י-ם) 2359/00.}} ובה דרישה כי העירייה תשיב לקופת חולים כללית סכום של למעלה מ-5 מיליון ש"ח ששולמו על ידה לקופת העירייה בתור אגרת פינוי אשפה במשך 7 שנים, התביעה התקבלה באופן חלקי בלבד מטעמים שונים. הצדדים ערערו על פסק הדין לבית המשפט העליון{{הערה|1=ע"א 546/04.}}, בשלב זה הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי החליט להתייצב להליך ולהציג בפני בית המשפט את עמדתו לנוכח חידושים משפטיים לדעתו שנקבעו בפסק הדין בבית המשפט המחוזי וכי אימוץ פסק הדין הלכה למעשה באופן שיחייב את קופת העירייה להשיב את הכספים ייצור פגיעה חמורה בתקציב העירייה, בעוד שתביעות השבה נוספות תלויות ועומדות נגד העירייה בשל אותה עילה. בית המשפט דחה את הערעור מטעמים שונים. בשנת [[2010]] הגישו הצדדים בקשה לדיון נוסף בעתירה, בית המשפט נעתר לבקשת הצדדין ונקבע תאריך לדיון נוסף בו יידון בין היתר {{ציטוטון|היקף ההתערבות של היועץ המשפטי לממשלה כאשר הוא מתייצב בהליך מסוים בהתאם לסמכותו לפי סעיף 1 לפקודת ההתייצבות; ושאלת החריגה מהחזית הדיונית שבין הצדדים, אם בכלל ובאלו נסיבות}}{{הערה|1= סעיף 7 בדנ"א 7398/09.}}. חלק גדול מהדיון הנוסף ופסק הדין שניתן בו נסוב סביב השאלה מהו מעמדו המדויק של היועץ המשפטי לממשלה כאשר הוא מתייצב בהליך מכח סמכותו לפי פקודת ההתייצבות. בפסק הדין הסכימו השופטים פה אחד כי יש לתת פרשנו רחבה וליברלית לסמכותו של היועץ להתייצב בהליכים משפטיים לפי פקודת ההתייצבות, וכי בין היתר מותר לו גם להרחיב אפיקים ולעורר שאלות משפטיות נוספים מעבר לאלו שהוצגו על ידי בעלי הדין, זאת לנוכח היותו מייצגו של הציבור כמי שאמון ומופקד על הגנת האינטרס הציבורי וטובתו, ובכך הוא מייצג למעשה אינטרס שונה מזה המיוצג על ידי בעלי הדין, ועל כן קיימת אפשרות כי טענותיו של היועץ תהיינה שונות מטענותיהם.<br />
<br />
==פרסום מאגר ההתייצבות==<br />
החל משנת [[2017]] מפורסם באתר האינטרנט של [[משרד המשפטים]] מאגר ובו העמדות מטעם היועץ המשפטי לממשלה שהוגשו בעקבות החלטותיו להתייצב להליכים שונים, המאגר מתעדכן מעת לעת בעמדות החדשות המוגשות לערכאות השיפוטיות השונות.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[היועץ המשפטי לממשלה]]<br />
*[[פרקליטות המדינה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
*[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/Pages/Database.aspx מאגר התייצבות היועץ המשפטי לממשלה], באתר [[משרד המשפטים]]<br />
*[https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/16-004-00/he/s-a-guidelines_016.4.pdf הנחיית פרקליט המדינה מספר 16.4 נוהל טיפול בתיקי התייצבות היועץ המשפטי לממשלה], באתר [[פרקליטות המדינה]]<br />
*<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[קטגוריה:היועץ המשפטי לממשלה]<br />
[קטגוריה:משרד המשפטים]<br />
[קטגוריה:ישראל: חוק ומשפט]</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%90%D7%99_(2021)&diff=1655414האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (2021)2021-05-01T20:48:19Z<p>אלחנן הלוי: /* הרוגים לפי מדינות */ עיצוב</p>
<hr />
<div>{{אקטואלי|כל הערך=כן}}<br />
{{אסון תחבורה<br />
| תאריך = [[30 באפריל]] [[2021]]<br />
| שעה = 00:50<br />
| מיקום = [[קבר רבי שמעון בר יוחאי]]<br />
| גורם = רמיסה עקב דוחק<br />
| הרוגים = 45<br />
| פצועים = כ-150<br />
| קואורדינטות = {{coord|32.98103|35.44095|display=inline,title|type:landmark}}<br />
| מפה = {{מיקום מפורט בישראל|שם=קבר רבי שמעון בר יוחאי|רוחב=32.98103|אורך=35.44095|כיוון כתב=ימינה}}<!-- מעדכנים! שימו לב לא לשנות את הפרמטר קואורדינטות והפרטים בתבנית מפה, אלו אינם נשאבים מויקיפדיה --><br />
}}<br />
'''האסון ב[[הילולת רבי שמעון בר יוחאי]] ב[[הר מירון|מירון]]''' התרחש בליל [[ל"ג בעומר]], [[י"ח באייר]] [[ה'תשפ"א]] – [[30 באפריל]] [[2021]]. האירוע הוא האסון האזרחי הגדול ביותר שהתרחש במדינת ישראל,{{הערה|{{הארץ|יהושע (ג'וש) בריינר|האסון בהר מירון {{!}} אלפים נדחסו במסדרון ברוחב שמונה מטר. אתמול מהנדס בכיר אישר את האירוע|1.9761284|30 באפריל 2021}}}} עקב מעיכה וחנק שנגרמו ב[[תדחוקת קהל]] נספו בו 45 אנשים, ונפצעו כמאה וחמישים.{{הערה|{{כאן|כתבי [[כאן חדשות]]|אסון במירון: לפחות 45 הרוגים ועשרות פצועים מדוחק|104875|30 באפריל 2021|item}}}}<br />
<br />
==רקע==<br />
[[קובץ:Police deployment in Meron at rabbi Shimon Bar Yochai Yom Hillula, April 2021. A XXIV.jpg|250px|שמאל|ממוזער|אחד מאירועי ההדלקה בליל האסון]]<br />
[[הילולת רבי שמעון בר יוחאי]] נערכת ב[[ל"ג בעומר]] במתחם [[קבר רבי שמעון בר יוחאי]] ב[[מירון (מושב)|מירון]] מזה מאות שנים. לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] ועם השיפור באמצעי התחבורה, הפך האירוע לאירוע המונים שמספר המשתתפים בו עומד על מאות אלפים, נכון ל[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה־21]]. מוקד האירוע הוא הדלקה מרכזית הנערכת בתחילת ליל ל"ג בעומר במתחם, ולאחריה נערכות הדלקות רבות נוספות במתחמים שונים באזור, על ידי [[אדמו"ר]]ים באירוע בו משתתפים בעיקר בני [[קהילה|קהילתם]].<br />
<br />
מתחם האירוע שוכן באזור הררי שאליו מובילים [[כביש]]י גישה צרים. המתחם עצמו כולל מבנים ישנים שהורחבו במהלך השנים יחד עם פיתוח האזורים שסביבם, כדי לקלוט את ההמונים המגיעים לאירוע. עוד בשנת [[2008]] התריע דו"ח [[מבקר המדינה]] על ליקוי במערך דרכי המילוט במתחם, שעלול להערים קשיים לחילוץ נפגעים בעת [[אירוע רב-נפגעים]].{{הערה|דיווח של [[עמית סגל]] בערוץ ה[[טלגרם]], מתוך [http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_178/4fa96502-4c18-4163-ba1e-5f76771807e9/6049.pdf אתר המבקר].}} בשנת 2017 קיימה [[ועדת הפנים והגנת הסביבה]] של [[הכנסת]] דיון נרחב לקראת ההילולה של אותה שנה, ועלו בו קשיים מסוגים שונים בארגון האירוע, ופליאה על כך שאירוע המוני כזה אינו מצריך רישיון. "כשמתרכזים הרבה אנשים במקום מסוים ואין תשתית לרכז אותם שמה, בדרך כלל יש סכנה, או עתידה להיות סכנה מאוד גדולה גם לבטיחות האמיתית שלהם", אמר בדיון יו"ר הוועדה, ח"כ [[דודי אמסלם]].{{הערה|שם=פנים|[http://fs.knesset.gov.il/20/Committees/20_ptv_385671.doc פרוטוקול מס' 400 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה, 9 במאי 2017], באתר הכנסת}} בשנת 2018 התריע העיתונאי [[אריה ארליך]] בציוץ ברשת "טוויטר" על ליקוי בטיחות בשביל היציאה הצר שמוביל מטקס ההדלקה של [[חסידות תולדות אהרן]] שעלול להביא לאסון "סכנת הימחצות ממשית".{{הערה|{{סרוגים||אסון במירון: הציוץ המצמרר של העיתונאי החרדי|557386-אסון-במירון-הציוץ-המצמרר-של-העיתונאי-ה|30 באפריל 2021}}}}<br />
<br />
==היערכות להילולה==<br />
בשנת [[2020]] הותר למספר משתתפים מצומצם ביותר להגיע לאירוע, בעקבות [[מגפת הקורונה בישראל]], שנה לאחר מכן ב־[[2021]], עם דעיכתה של מגפת הקורונה, הגיעו [[שר הפנים]], [[אריה דרעי]], ו[[השר לביטחון הפנים]], [[אמיר אוחנה]], להסכמה על קיום האירוע במתכונתו הרגילה, חרף התנגדות [[משרד הבריאות]].{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|השר דרעי סיכם עם אוחנה: "לא תוגבל הגעת מתפללים להר מירון"|1206917|10 באפריל 2021}}}} בהמשך הוסכם על כך בפורום שרים רחב יותר בראשות ראש הממשלה, [[בנימין נתניהו]].{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר, קובי נחשוני|סוכם "מתווה מירון": ללא הגבלת מתפללים - עם הגבלת התקהלויות|59166490|20 באפריל 2021}}}} הסכמות אלה התמקדו בסיכוני מגפת הקורונה.<br />
<br />
בשנה זו חל ל"ג בעומר ב[[יום שישי]], בסמיכות ל[[שבת]], דבר שצמצם את משך השעות האפשריות לקיום האירוע, שבשנים אחרות מתפרס על פני יותר מיממה.{{הערה|שם=שבת|{{ynet|אחיה ראב|חצי מיליון כריכים ו-5,000 שוטרים: מתכוננים להילולה הגדולה בעולם|59226110|29 באפריל 2021}}}}<br />
<br />
<!-- תמונה לא ראויה! שימו לב --><br />
[[משטרת ישראל]] החלה להיערך להילולה בינואר 2021, עם קבלת תוכניות בטיחות מ[[המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים]] שב[[המשרד לשירותי דת|משרד לשירותי דת]]. בשיתוף עם גופי ההצלה נערכו [[משחק מלחמה עסקי|משחקי מלחמה]] שדימו תאונות מסוגים שונים במהלך האירוע, כולל כאלה שיש בהן הרוגים.{{הערה|{{ynet|אלי סניור, גלעד כהן|"יהיה אסון": ההתרעה שלפני ו"משחקי המלחמה" שערכה המשטרה|59235170|30 באפריל 2021}}}} ב-19 באפריל הוצגו תוכניות ההיערכות ל[[מפכ"ל המשטרה]], [[יעקב שבתאי (קצין משטרה)|יעקב שבתאי]], ולאחר אישורו הן הוצגו לשר לביטחון הפנים, [[אמיר אוחנה]].{{הערה|{{ynet|אלי סניור|מפקד המחוז, המפכ"ל והשר: כך אושרה תוכנית האבטחה להילולה במירון|59238770|1 במאי 2021}}}} ההיערכות כללה הצבה של יותר מ-5,000 שוטרים באזור ההילולה,{{הערה|שם=לפני}} בפיקודו של מפקד [[מחוז הצפון (משטרה)|מחוז הצפון]] של המשטרה, ניצב [[שמעון לביא (קצין משטרה)|שמעון לביא]].{{הערה|[https://www.gov.il/he/departments/news/police_celebration_of_rabbi_shimon_mount_meron_2021 היערכות משטרת ישראל להילולת הרשב"י במירון], באתר של משטרת ישראל, 27 באפריל 2021{{ש}}[https://www.facebook.com/israelpolice/videos/vb.113257552029689/493627275106648/?type=3&theater היערכות להילולה במירון], בדף [[פייסבוק]] של משטרת ישראל, 29 באפריל 2021}}<br />
<br />
צוותי [[מגן דוד אדום]] נערכו באזור ההילולה עם יותר מ-250 [[אמבולנס]]ים ואמצעי עזרה ראשונה נוספים.{{הערה|{{ישראל היום||סולידריות ישראלית: מאות הגיעו לתרום דם|874959}}}} במקום הוצבו גם צוותים של "[[איחוד הצלה]]", "[[עזר מציון]]" ו"[[זק"א]]",{{הערה|שם=לפני|{{ynet|אחיה ראב"ד, משה מזרחי, יצחק טסלר וקובי נחשוני|מאה אלף במירון: אסון המוני בטריבונות {{!}} שידור חי|59231740|30 באפריל 2021}}}} וכן צוות מ[[חטיבת החילוץ]] של [[פיקוד העורף]].{{הערה|{{ynet|אלי סניור|בסביבת המפכ"ל מנסים להפיל את האחריות כולה על מפקד המחוז: "הוא זה שאישר"|59235650|30 באפריל 2021}}}}<br />
<br />
ארגון "הכנסת אורחים רשב"י" וארגון "הכנסת אורחים אור רשב"י" נערכו לחלוקת מזון ומשקה להמוני החוגגים.{{הערה|שם=שבת}}<br />
<br />
== האסון ==<br />
על פי ההערכה הגיעו להר מירון מאה אלף חוגגים. כמה עשרות מהם נזקקו לטיפול רפואי עוד טרם האסון.{{הערה|שם=לפני}}<br />
<br />
בשעה 00:50, לאחר סיום ההדלקה במתחם של חסידות תולדות אהרן, החלו רבים מהמשתתפים לצאת מהמתחם, בצפיפות רבה, דרך מעבר צר שלו רצפת מתכת ובהמשכו מדרגות. אחדים מהיוצאים החליקו במדרגות ורבים נפלו אחריהם ומחצו אותם.{{הערה|{{הארץ|יהושע (ג'וש) בריינר ונעה שפיגל|כך הפך שביל היציאה למלכודת מוות: האסון בהר מירון בחמישה תרשימים|1.9761374|30 באפריל 2021}}{{ש}}{{mako|ירון אברהם|רגע אחר רגע: מה גרם לעומס במסדרון הצר במירון שהוביל לאסון|f12161360c32971027|news-israel/2021_q2|30 באפריל 2021}}}} אנשים במעלה המעבר לא ידעו מה מתרחש ולא חזרו אחורה כדי לפנות אותו, ובכך התבצעה [[תדחוקת קהל]].<br />
<br />
סך הנפגעים באירוע עומד על 45 הרוגים כשמותם של 38 מתוכם נקבע בזירה, ושבעה נוספים פונו במצב אנוש ל[[המרכז הרפואי זיו|בית החולים זיו]] ב[[צפת]] ושם נקבע מותם. כמו כן היו באירוע יותר מ-100 פצועים, כש-18 מתוכם במצב קשה.{{הערה|{{גלובס|שירית אביטן כהן|אסון נוראי: 45 הרוגים ויותר מ-150 פצועים בהילולה בהר מירון|1001369375|30 באפריל 2021}}}}<br />
<br />
בנוסף לצוותי מד"א, בפינוי הפצועים השתתפו גם מסוקי [[חיל האוויר]] ולוחמי [[יחידה 669]]. הפצועים הרבים באסון פוזרו בין בתי החולים שבגליל: [[המרכז הרפואי זיו]] ב[[צפת]], [[בית החולים על שם ברוך פדה, פוריה]], [[המרכז הרפואי לגליל]] ב[[נהריה]], [[רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם]] ב[[חיפה]]. פצועים הועברו גם לבתי חולים רחוקים יותר: [[בית החולים הדסה עין כרם]] ב[[ירושלים]], [[בית חולים בילינסון]] ב[[פתח תקווה]] ו[[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר]].{{הערה|{{ynet|רענן בן צור, אדיר ינקו, אחיה ראב"ד|האסון במירון: שיפור במצבו של בן 11 שנפצע קשה; 16 עדיין מאושפזים|59237860|1 במאי 2021}}}} לשם טיפול בפצועים הרבים נקרא הציבור ל[[תרומת דם בישראל|תרומת דם]], והקריאה זכתה להיענות נרחבת.{{הערה|{{ynet|אדיר ינקו|2,000 מנות דם נתרמו למען נפגעי האסון; מד"א: אין צורך בעוד תרומות היום|59235110|30 באפריל 2021}}}}<br />
<br />
ההרוגים באסון הועברו אל [[המכון לרפואה משפטית]] לשם זיהויים.{{הערה|{{ynet|אסף זגריזק, נינה פוקס, קובי נחשוני, אדיר ינקו|זעם מחוץ לאבו כביר, הרוגים רבים עדיין לא זוהו|59235280|30 באפריל 2021}}}} עד כניסת השבת זוהו 36 מההרוגים,{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1214622 הלב מסרב להאמין: שמות ההרוגים שזוהו באסון הנורא]{{ש}}[https://www.kikar.co.il/amp/390847 בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ: אלו שמות הנספים בטרגדיית הענק], באתר [[כיכר השבת (אתר אינטרנט)|כיכר השבת]]}} ו-22 מתוכם הובאו ל[[קבורה (יהדות)|קבורה]] עוד ביום שישי. עם כניסת השבת הופסק זיהוי ההרוגים עד למוצאי השבת.{{הערה|{{וואלה!||הטרגדיה בהילולה: 32 מההרוגים זוהו, התהליך יתחדש בצאת השבת|3432539|30 באפריל 2021}}}}<br />
<br />
מיד לאחר האסון, [[תקשורת סלולרית|התקשורת הסלולרית]] במקום קרסה בגלל העומס, והשוהים במקום לא הצליחו לתקשר עם קרוביהם כדי לעדכן אותם לגבי מצבם.{{הערה|{{וואלה!||הרשת הסלולרית קרסה במירון, המשפחות מחפשות את יקיריהן|3432496|30 באפריל 2021}}}}<br />
<br />
לאחר האסון, עיירות ערביות ויהודיות באזור ההר הציבו עמדות אכילה ושתייה להמונים שבאו להילולה.<br />
<br />
==לאחר האסון==<br />
===חקירת האירוע===<br />
בעקבות טענות על מעורבות של שוטרים בגרימת האירוע בשל חסימת שביל היציאה, הוטלה חקירת האירוע בידי [[המחלקה לחקירות שוטרים]].{{הערה|{{כלכליסט|עמיר קורץ|מח"ש פתחה בחקירת האסון בהר מירון|39066590|30 באפריל 2021}}}}<br />
<br />
=== אבל ===<br />
מנהיגים רבים, ממשלות זרות ושגרירויות בישראל הביעו צער ושלחו תנחומים בעקבות האסון, בהם אלו של [[ארצות הברית]],{{הערה|{{ציוץ|USAmbIsrael|הממונה על היחסים ג'ונתן שרייר|1388015388718505986|30 באפריל 2021}}}} [[איחוד האמירויות הערביות]],{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mofaic.gov.ae/en/mediahub/news/2021/4/29/30-04-2021-uae-minister|כותרת=H.H. Sheikh Abdullah bin Zayed condoles Israel's FM over Mount Meron incident|אתר=www.mofaic.gov.ae|תאריך=30 באפריל 2021|תאריך_וידוא=2021-04-30}}}} [[האיחוד האירופי]],{{הערה|{{ציוץ|EGiaufretEU|עמנואל ז'ופרה|1387977209680474116|30 באפריל 2021}}}} [[הממלכה המאוחדת]],{{הערה|{{ציוץ|BorisJohnson|בוריס ג'ונסון|1388045556111618048|30 באפריל 2021 {{אנגלית}}}}}} [[רוסיה]],{{הערה|{{Cite web|url=http://en.kremlin.ru/events/president/news/65471|title=Condolences to Prime Minister of Israel Benjamin Netanyahu|date=2021-04-30|accessdate=2021-04-30|website=kremlin.ru|language=EN}}}} [[הרשות הפלסטינית]]{{הערה|{{Ynet|איתמר אייכנר וליעד אוסמו|תנחומים מרחבי העולם: "ליבנו כואב, מתפללים על הקורבנות"|article/HkVHEqtv00|30 באפריל 2021}}}} ו[[בחריין]].{{הערה|{{כאן|כתבי כאן חדשות|"מחובתנו להבין ולברר מה בדיוק קרה שם": התגובות לאסון במערכת הפוליטית|104880|30 באפריל 2021|Item}}}}<br />
<br />
[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]], ביקר במקום האסון והכריז כי ביום ראשון ([[2 במאי]] [[2021]]) ייתקיים [[יום אבל לאומי]] לזכר קרבנות האסון.{{הערה|{{החדשות 13|חדשות 13|נתניהו הכריז על יום אבל לאומי ביום ראשון: "מראות קורעי לב"|nethanyahu-meiron-tragedy-1244196|30 באפריל 2021}}}} יום האבל הלאומי אושר על ידי הממשלה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.kikar.co.il/390863.html|הכותב=קובי רוזן|כותרת=השרים אישרו: ביום ראשון - 'יום אבל לאומי'|אתר=כיכר השבת|תאריך=30 באפריל 2021|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-04-30}}}}<br />
<br />
==הרוגים לפי מדינות==<br />
{| cellspacing="0" class="wikitable" style="width:20%; margin:auto;"<br />
|-<br />
! style="width:20px;" | מדינה<br />
! style="width:10px;" | הרוגים<br />
|-<br />
| {{דגל|ארצות הברית}} '''[[ארצות הברית]]'''<br />
| 4<br />
<br />
|-<br />
| {{דגל|ארגנטינה}} '''[[ארגנטינה]]'''<br />
| 1<br />
|-<br />
| {{דגל|ונצואלה}} '''[[ונצואלה]]'''<br />
| 1<br />
|-<br />
| {{דגל|ישראל}} '''[[ישראל]]'''<br />
| 28<br />
|-<br />
| {{דגל|קנדה}} '''[[קנדה]]'''<br />
| 2<br />
|-<br />
| לא פורסם<br />
| 7<br />
|-<br />
|גופות לא מזוהות<br />
| 2<br />
|-<br />
| '''סך הכול'''<br />
| '''45'''<br />
|}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (1911)]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Mount Meron stampede}}<br />
* {{יוטיוב|39WjXV5gx-Q|שם=אסון בשידור חי מהילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון|אורך=7:52:55|ערוץ=[[כאן מורשת]]|תאריך=י"ח אייר ה'תשפ"א, 29–30 באפריל 2021}} (האסון הוא מהשעה 5:29:50 של הסרטון והלאה)<br />
* {{ynet||מהלחץ להילולה חופשית ועד מפולת אנושית: כך אירע אסון מירון|59236650|1 במאי 2021}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:2021 בישראל]]<br />
[[קטגוריה:אסונות ב-2021|ל"ג בעומר במירון]]<br />
[[קטגוריה:אסונות מחיצה]]<br />
[[קטגוריה:אסונות מעשה ידי אדם בישראל]]<br />
[[קטגוריה:ל"ג בעומר]]<br />
[[קטגוריה:מירון]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (2021)|גרסה=31297712}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=1655405הר המנוחות2021-05-01T20:13:15Z<p>אלחנן הלוי: /* היסטורית בית הקברות */ הגהה</p>
<hr />
<div>{{בית קברות<br />
|שם=הר המנוחות<br />
|שם בשפת המקור=<br />
|סמל=<br />
|תמונה=[[קובץ:WikiAir IL-13-06 019 - Har HaMenuchot.JPG|מרכז|280px]]<br />
|כיתוב=הר המנוחות ממעוף הציפור<br />
|מפה={{מיקום מפורט בישראל|שם=הר המנוחות}}<br />
|מפה מפורטת=<br />
|סוג=[[בית קברות]]<br />
|דת=[[יהודים]]<br />
|פעיל=<br />
|רשות מנהלת=<br />
|שטח=<br />
|מספר קבורים=<br />
|אופן הקבורה=[[קבורת שדה]], קבורה בקומות<br />
|שכבות ארכאולוגיות=<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|קואורדינטות=<br />
|תאריך הקמה=[[1951]]}}<br />
[[קובץ:PikiWiki Israel 36298 Architechture and Texture.JPG|200px|ממוזער|שמאל|קברים בהר המנוחות]]<br />
[[קובץ:Jerusalem-kever-baal-sulam-20-10-06 045.jpg|200px|ממוזער|שמאל|מראה חלקי של הר המנוחות ובמרכזו קברו של [[יהודה לייב הלוי אשלג]] המכונה "בעל הסולם"]]<br />
'''הר המנוחות''' הוא [[בית קברות|בית הקברות]] ה[[יהודים|יהודי]] המרכזי ב[[ירושלים]] החל מאמצע [[המאה ה-20]]. בית הקברות נפתח בשנת [[1951]], והוא נמצא על גבעת הר המנוחות, שמתנשאת לגובה 750 מטר, בצדה המערבי של ירושלים, מצפון מערב לשכונת [[גבעת שאול]] ומעל ל[[כביש 1]].<br />
<br />
מזרחית להר המנוחות ממוקם [[בית הקברות גבעת שאול]], השני בגודלו מבין בתי הקברות בירושלים.<br />
<br />
==היסטורית בית הקברות==<br />
לאחר [[מלחמת העצמאות]], כשהתברר שלא יהיה ניתן לשוב ולקבור את המתים של ירושלים ב[[בית הקברות בהר הזיתים]], פעלו השלטונות למצוא אתר חלופי לבית קברות שיהיה קרוב מספיק לעיר, והאתר של הר המנוחות נבחר. במהלך שנת [[1950]] בוצעו עבודות הכשרת השטח.<br />
<br />
בעקבות לחץ של קרובי הנפטרים שהוחזקו זמנית במחצבה ב[[בית העלמין שייח' באדר]], ביקשו ב[[צה"ל]] להעביר את החללים הצבאיים לקבורה ב[[הר הרצל]]. אולם מכיוון שהחללים הצבאיים והאזרחיים היו קבורים יחד בערימות היה צורך לפנות גם את הנפטרים האזרחיים לקבורה, ובאוגוסט 1950 הועברו הנפטרים לקבורה בהר המנוחות{{הערה|שם=מרגלית|{{דבר|ע. מרגלית|על שאלה כאובה אחת|1952/03/26|00207}}}}. לאחר קבורה חד פעמית זאת לא התבצעה במקום קבורה נוספת עד סוף שנת 1951{{הערה|{{שערים||חלוקי דעות על בעלות בתי העלמין בירושלים|1951/07/26|00414}}}}. אחד הגורמים המעכבים היה חלוקת המקום בין חברות הקבורה השונות ובינן לבין העירייה שדרשה שהניהול האדמיניסטרטיבי יהיה בידיה{{הערה|{{הצופה||הויכוח בעירית ירושלים בעניין בית העלמין|1951/11/06|00303}}}}{{הערה|{{הבוקר|חיים יפת|בין גבעת רם להר המנוחות|1951/11/18|00204}}}}{{הערה|{{על המשמר||חרפת בית העלמין בירושלים|1952/04/22|00204}}}}. קבורה של בודדים בהר המנוחות החלה באוקטובר 1951, על ידי אחת החברות קדישא, כאשר העירייה טוענת שהדבר נעשה בניגוד לחוק{{הערה|{{מעריב||נקברו בלי רשות|1951/10/17|00424}}}}. באוקטובר 1952 קבעה [[ועדת השמות הממשלתית]] את שם בית הקברות כ"הר המנוחות"{{הערה|{{הבוקר||ביה"ק בירושלים - הר המנוחות|1951/11/02|00701}}}}.<br />
<br />
אחד המשתתפים בהלוויה במקום תיאר את בית הקברות בנובמבר 1951{{הערה|{{דבר|דוד לוי|חדר מתים|1951/11/27|00208}}}}:<br />
:{{ציטוטון|שני צידי הדרך לבית הקברות מלאים אשפה, סרחון ועשן של משרפת הזבל העירונית. בבית הקברות מתנפלים עליך זבובים ואין מהם מנוס. אף ברז מים אין שם...}}<br />
המצב לא השתפר במהלך החודשים לאחר מכן ובמרץ 1952 נמסר ב[[דבר (עיתון)|דבר]]{{הערה|שם=מרגלית}}:<br />
:{{ציטוטון|המקום עזוב, רובו חרוש בורות ושיחין}}<br />
<br />
בהר המנוחות פעלו ארבע חברות קדישא: קהילת ירושלים, אשכנזית פרושית, אשכנזית חסידית וספרדית. החברה קדישא של קהילת ירושלים הכינה בעזרת האדריכל [[ריכרד קאופמן]] תוכנית כוללת להר המנוחות. בהתאם לתוכנית, יועד פסגת ההר לשמש כפנתיאון בו נקברו גדולי האומה. שביל גישה רחב יועד להוביל אל הפנתיאון הלאומי. אולם שאר החברות לא הכירו בתוכנית זו, טענה שאין לה תוקף והיא מקפחת אותם{{הערה|{{במערכה|ד. ירושלמי|בעיית הקבורה בירושלים|1961/11/09|01300}}}} ובשנת 1952, התבצעה קבורה על השטח שיועד לשביל והתוכנית סוכלה{{הערה|{{הצופה|ישראל בר זכאי|על בית העלמין בירושלים|1952/12/18|00205}}}}. בפנתיאון נקברו, בין השאר, [[פרץ סמולנסקין]]{{הערה|{{הארץ1||עצמות סמולנסקין הובאו למנוחות|1952/05/29|00805}}}}.<br />
<br />
מאחר שהוא בית העלמין העירוני הרשמי, הוא מספק קבורה בחינם לאזרחי [[ישראל]] (אם כי הבחירה של החלקה נותרת בידי חברת קדישא העירונית, ואם בן זוג רוצה להיקבר בחלקה סמוכה, הוא או היא חייבים לשלם עבורה).<br />
<br />
בית הקברות נמצא במגמת התרחבות עם חלקים חדשים הנפתחים ובשנים האחרונות הורחב שטחו על שטח [[יער ירושלים]].<br />
<br />
כמו בתי קברות יהודים אחרים בירושלים, החלקות בהר המנוחות מכילות קבר תת-קרקעי ומעליו [[מצבה|אבן מלבנית גדולה]] שעליה חקוקים שם, תאריך ודברים בשבחו של הנפטר. במקרה של רבנים מפורסמים שקבורים בו, כל החלק העליון של מצבת האבן חקוק בפסוקים או ביטויים המשבחים את מעשיו של המנוח. שמותיהם של בני משפחתו של המנוח, שמתו ב[[שואה]], ולכן לא היה להם קבר לעיתים קרובות חרוטים בצד המצבה.<br />
<br />
בשנת [[2014]] נחנכה לראשונה בהר המנוחות חלקת קבורה פרטית של חברת "אוויסון ישראל" המכילה למעלה מ־400 חלקות לקבורת שדה.{{הבהרה|מה החידוש בכך?}} בסמוך לכניסה הראשית נמצאים חלקות הרבנים הכוללות את [[גדול הדור|גדולי הדור]] של 60 השנים האחרונות מכל רחבי העולם. הקבר הידוע מביניהם הוא קברו של ה[[אדמו"ר]] [[אהרן רוקח]] מ[[חסידות בעלז]] שאת מצבתו נוהגים לפקוד אלפי מבקרים מדי שנה.<br />
<br />
[[כהן|כהנים]] קבורים באזור נפרד מחוץ לכניסה הראשית, כדי שבני משפחותיהם שאינם מורשים להיכנס לבתי הקברות כדי למנוע טומאה יוכלו לעמוד על הכביש ולהתפלל בסמוך למקום קבורתם.<br />
<br />
ב-30 באוקטובר 2019 נחנך בית העלמין תת-קרקעי במתחם, המתחם כולל 24 אלף קברים במעמקי האדמה. במתחם קיימים כ-3 מעליות. עלות הפרויקט הייתה כ-300 מיליון שקל.{{הערה|[https://www.jdn.co.il/breakingnews/468184 22,000 מקומות קבורה יתווספו במנהרות הנחפרות בהר המנוחות] כתבה באתר JDN}}{{הערה|{{וואלה!|מאיה הורודניצ'אנו|עיר הקברים: בית עלמין תת קרקעי הושק בירושלים|3320748|30 באוקטובר 2019}}}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[דורון בר]], '''פנתיאון האומה בהר המנוחות''', '''[[עת־מול]]''' 228, אייר תשע"ג, עמ' 32–35.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Har HaMenuchot|שם ויקישיתוף=הר המנוחות|ויקימילון=הר המנוחות}}<br />
*[http://chareidi.org/archives5763/CS63features.htm Burial in Jerusalem: The Har Menuchos Cemetery] {{אנגלית}}<br />
* {{BillionGraves|Har-Hamenuhot-Cemetery-AKA-Givat-Shaul/160959}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{שכונות ירושלים}}<br />
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר המנוחות|*]]<br />
[[קטגוריה:ירושלים: קברים ובתי קברות]]<br />
[[קטגוריה:ירושלים: הרים|מנוחות, הר]]<br />
[[קטגוריה:ארץ ישראל: קברים ובתי קברות יהודיים]]<br />
[[קטגוריה:גבעת שאול]]<br />
[[קטגוריה:כביש 1: אתרים]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=הר המנוחות|גרסה=30335535}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=1655401הר המנוחות2021-05-01T20:11:03Z<p>אלחנן הלוי: /* היסטורית בית הקברות */ תקלדה</p>
<hr />
<div>{{בית קברות<br />
|שם=הר המנוחות<br />
|שם בשפת המקור=<br />
|סמל=<br />
|תמונה=[[קובץ:WikiAir IL-13-06 019 - Har HaMenuchot.JPG|מרכז|280px]]<br />
|כיתוב=הר המנוחות ממעוף הציפור<br />
|מפה={{מיקום מפורט בישראל|שם=הר המנוחות}}<br />
|מפה מפורטת=<br />
|סוג=[[בית קברות]]<br />
|דת=[[יהודים]]<br />
|פעיל=<br />
|רשות מנהלת=<br />
|שטח=<br />
|מספר קבורים=<br />
|אופן הקבורה=[[קבורת שדה]], קבורה בקומות<br />
|שכבות ארכאולוגיות=<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|קואורדינטות=<br />
|תאריך הקמה=[[1951]]}}<br />
[[קובץ:PikiWiki Israel 36298 Architechture and Texture.JPG|200px|ממוזער|שמאל|קברים בהר המנוחות]]<br />
[[קובץ:Jerusalem-kever-baal-sulam-20-10-06 045.jpg|200px|ממוזער|שמאל|מראה חלקי של הר המנוחות ובמרכזו קברו של [[יהודה לייב הלוי אשלג]] המכונה "בעל הסולם"]]<br />
'''הר המנוחות''' הוא [[בית קברות|בית הקברות]] ה[[יהודים|יהודי]] המרכזי ב[[ירושלים]] החל מאמצע [[המאה ה-20]]. בית הקברות נפתח בשנת [[1951]], והוא נמצא על גבעת הר המנוחות, שמתנשאת לגובה 750 מטר, בצדה המערבי של ירושלים, מצפון מערב לשכונת [[גבעת שאול]] ומעל ל[[כביש 1]].<br />
<br />
מזרחית להר המנוחות ממוקם [[בית הקברות גבעת שאול]], השני בגודלו מבין בתי הקברות בירושלים.<br />
<br />
==היסטורית בית הקברות==<br />
לאחר [[מלחמת העצמאות]], כשהתברר שלא יהיה ניתן לשוב ולקבור את המתים של ירושלים ב[[בית הקברות בהר הזיתים]], פעלו השלטונות למצוא אתר חלופי לבית קברות שיהיה קרוב מספיק לעיר, והאתר של הר המנוחות נבחר. במהלך שנת [[1950]] בוצעו עבודות הכשרת השטח.<br />
<br />
בעקבות לחץ של קרובי הנפטרים שהוחזקו זמנית במחצבה ב[[בית העלמין שייח' באדר]], ביקשו ב[[צה"ל]] להעביר את החללים הצבאיים לקבורה ב[[הר הרצל]]. אולם מכיוון שהחללים הצבאיים והאזרחיים היו קבורים יחד בערימות היה צורך לפנות גם את הנפטרים האזרחיים לקבורה, ובאוגוסט 1950 הועברו הנפטרים לקבורה בהר המנוחות{{הערה|שם=מרגלית|{{דבר|ע. מרגלית|על שאלה כאובה אחת|1952/03/26|00207}}}}. לאחר קבורה חד פעמית זאת לא התבצעה במקום קבורה נוספת עד סוף שנת 1951{{הערה|{{שערים||חלוקי דעות על בעלות בתי העלמין בירושלים|1951/07/26|00414}}}}. אחד הגורמים המעכבים היה חלוקת המקום בין חברות הקבורה השונות ובינן לבין העירייה שדרשה שהניהול האדמיניסטרטיבי יהיה בידיה{{הערה|{{הצופה||הויכוח בעירית ירושלים בעניין בית העלמין|1951/11/06|00303}}}}{{הערה|{{הבוקר|חיים יפת|בין גבעת רם להר המנוחות|1951/11/18|00204}}}}{{הערה|{{על המשמר||חרפת בית העלמין בירושלים|1952/04/22|00204}}}}. קבורה של בודדים בהר המנוחות החלה באוקטובר 1951, על ידי אחת החברות קדישא, כאשר העירייה טוענת שהדבר נעשה בניגוד לחוק{{הערה|{{מעריב||נקברו בלי רשות|1951/10/17|00424}}}}. באוקטובר 1952 קבעה [[ועדת השמות הממשלתית]] את שם בית הקברות כ"הר המנוחות"{{הערה|{{הבוקר||ביה"ק בירושלים - הר המנוחות|1951/11/02|00701}}}}.<br />
<br />
אחד המשתתפים בהלוויה במקום תיאר את בית הקברות בנובמבר 1951{{הערה|{{דבר|דוד לוי|חדר מתים|1951/11/27|00208}}}}:<br />
:{{ציטוטון|שני צידי הדרך לבית הקברות מלאים אשפה, סרחון ועשן של משרפת הזבל העירונית. בבית הקברות מתנפלים עליך זבובים ואין מהם מנוס. אף ברז מים אין שם...}}<br />
המצב לא השתפר במהלך החודשים לאחר מכן ובמרץ 1952 נמסר ב[[דבר (עיתון)|דבר]]{{הערה|שם=מרגלית}}:<br />
:{{ציטוטון|המקום עזוב, רובו חרוש בורות ושיחין}}<br />
<br />
בהר המנוחות פעלו ארבע חברות קדישא: קהילת ירושלים, אשכנזית פרושית, אשכנזית חסידית וספרדית. החברה קדישא של קהילת ירושלים הכינה בעזרת האדריכל [[ריכרד קאופמן]] תוכנית כוללת להר המנוחות. בהתאם לתוכנית, יועד פסגת ההר לשמש כפנתיאון בו נקברו גדולי האומה. שביל גישה רחב יועד להוביל אל הפנתיאון הלאומי. אולם שאר החברות לא הכירו בתוכנית זו, טענה שאין לה תוקף והיא מקפחת אותם{{הערה|{{במערכה|ד. ירושלמי|בעיית הקבורה בירושלים|1961/11/09|01300}}}} ובשנת 1952, התבצעה קבורה על השטח שיועד לשביל והתוכנית סוכלה{{הערה|{{הצופה|ישראל בר זכאי|על בית העלמין בירושלים|1952/12/18|00205}}}}. בפנתיאון נקברו, בין השאר, [[פרץ סמולנסקין]]{{הערה|{{הארץ1||עצמות סמולנסקין הובאו למנוחות|1952/05/29|00805}}}}.<br />
<br />
מאחר שהוא בית העלמין העירוני הרשמי, הוא מספק קבורה בחינם לאזרחי [[ישראל]] (אם כי הבחירה של החלקה נותרת בידי חברת קדישא העירונית, ואם בן זוג רוצה להיקבר בחלקה סמוכה, הוא או היא חייבים לשלם עבורה).<br />
<br />
בית הקברות נמצא במגמת התרחבות עם חלקים חדשים הנפתחים ובשנים האחרונות הורחב שטחו על שטח [[יער ירושלים]].<br />
<br />
כמו בתי קברות יהודים אחרים בירושלים, החלקות בהר המנוחות מכילות קבר תת-קרקעי ומעליו [[מצבה|אבן מלבנית גדולה]] שעליה חקוקים שם, תאריך ודברים בשבחו של הנפטר. במקרה של רבנים מפורסמים שקבורים בו, כל החלק העליון של מצבת האבן חקוק בפסוקים או ביטויים המשבחים את מעשיו של המנוח. שמותיהם של בני משפחתו של המנוח, שמתו ב[[שואה]], ולכן לא היה להם קבר לעיתים קרובות חרוטים בצד המצבה.<br />
<br />
בשנת [[2014]] נחנכה לראשונה בהר המנוחות חלקת קבורה פרטית של חברת "אוויסון ישראל" המכילה למעלה מ־400 חלקות לקבורת שדה.{{הבהרה|מה החידוש בכך?}} בסמוך לכניסה הראשית נמצאים חלקות הרבנים הכוללות את [[גדול הדור|גדולי הדור]] של 60 השנים האחרונות מכל רחבי העולם. הקבר הידוע מביניהם הוא קברו של ה[[אדמו"ר]] [[אהרן רוקח]] מ[[חסידות בעלז]] שאת מצבתו נוהגים לפקוד אלפי מבקרים מדי שנה.<br />
<br />
[[כהן|כהנים]] קבורים באזור נפרד מחוץ לכניסה הראשית, כדי שבני משפחותיהם שאינם מורשים להיכנס לבתי הקברות כדי למנוע טומאה יוכלו לעמוד על הכביש ולהתפלל בסמוך למקום קבורתם.<br />
<br />
ב-30 באוקטובר 2019 נחנך בית העלמין תת-קרקעי במתחם, המתחם כולל 24 אלף קברים במעמקי האדמה. במתחם קיימים כ-3 מעליות. עלות הפרויקט הייתה כ-300 מיליון שקל.{{הערה|[https://www.jdn.co.il/breakingnews/468184 22,000 מקומות קבורה יתווספו במנהרות הנחפרות בהר המנוחות]}}{{הערה|{{וואלה!|מאיה הורודניצ'אנו|עיר הקברים: בית עלמין תת קרקעי הושק בירושלים|3320748|30 באוקטובר 2019}}}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[דורון בר]], '''פנתיאון האומה בהר המנוחות''', '''[[עת־מול]]''' 228, אייר תשע"ג, עמ' 32–35.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Har HaMenuchot|שם ויקישיתוף=הר המנוחות|ויקימילון=הר המנוחות}}<br />
*[http://chareidi.org/archives5763/CS63features.htm Burial in Jerusalem: The Har Menuchos Cemetery] {{אנגלית}}<br />
* {{BillionGraves|Har-Hamenuhot-Cemetery-AKA-Givat-Shaul/160959}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{שכונות ירושלים}}<br />
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר המנוחות|*]]<br />
[[קטגוריה:ירושלים: קברים ובתי קברות]]<br />
[[קטגוריה:ירושלים: הרים|מנוחות, הר]]<br />
[[קטגוריה:ארץ ישראל: קברים ובתי קברות יהודיים]]<br />
[[קטגוריה:גבעת שאול]]<br />
[[קטגוריה:כביש 1: אתרים]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=הר המנוחות|גרסה=30335535}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=1655400הר המנוחות2021-05-01T20:09:34Z<p>אלחנן הלוי: /* היסטורית בית הקברות */ הוספת מקור</p>
<hr />
<div>{{בית קברות<br />
|שם=הר המנוחות<br />
|שם בשפת המקור=<br />
|סמל=<br />
|תמונה=[[קובץ:WikiAir IL-13-06 019 - Har HaMenuchot.JPG|מרכז|280px]]<br />
|כיתוב=הר המנוחות ממעוף הציפור<br />
|מפה={{מיקום מפורט בישראל|שם=הר המנוחות}}<br />
|מפה מפורטת=<br />
|סוג=[[בית קברות]]<br />
|דת=[[יהודים]]<br />
|פעיל=<br />
|רשות מנהלת=<br />
|שטח=<br />
|מספר קבורים=<br />
|אופן הקבורה=[[קבורת שדה]], קבורה בקומות<br />
|שכבות ארכאולוגיות=<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|קואורדינטות=<br />
|תאריך הקמה=[[1951]]}}<br />
[[קובץ:PikiWiki Israel 36298 Architechture and Texture.JPG|200px|ממוזער|שמאל|קברים בהר המנוחות]]<br />
[[קובץ:Jerusalem-kever-baal-sulam-20-10-06 045.jpg|200px|ממוזער|שמאל|מראה חלקי של הר המנוחות ובמרכזו קברו של [[יהודה לייב הלוי אשלג]] המכונה "בעל הסולם"]]<br />
'''הר המנוחות''' הוא [[בית קברות|בית הקברות]] ה[[יהודים|יהודי]] המרכזי ב[[ירושלים]] החל מאמצע [[המאה ה-20]]. בית הקברות נפתח בשנת [[1951]], והוא נמצא על גבעת הר המנוחות, שמתנשאת לגובה 750 מטר, בצדה המערבי של ירושלים, מצפון מערב לשכונת [[גבעת שאול]] ומעל ל[[כביש 1]].<br />
<br />
מזרחית להר המנוחות ממוקם [[בית הקברות גבעת שאול]], השני בגודלו מבין בתי הקברות בירושלים.<br />
<br />
==היסטורית בית הקברות==<br />
לאחר [[מלחמת העצמאות]], כשהתברר שלא יהיה ניתן לשוב ולקבור את המתים של ירושלים ב[[בית הקברות בהר הזיתים]], פעלו השלטונות למצוא אתר חלופי לבית קברות שיהיה קרוב מספיק לעיר, והאתר של הר המנוחות נבחר. במהלך שנת [[1950]] בוצעו עבודות הכשרת השטח.<br />
<br />
בעקבות לחץ של קרובי הנפטרים שהוחזקו זמנית במחצבה ב[[בית העלמין שייח' באדר]], ביקשו ב[[צה"ל]] להעביר את החללים הצבאיים לקבורה ב[[הר הרצל]]. אולם מכיוון שהחללים הצבאיים והאזרחיים היו קבורים יחד בערימות היה צורך לפנות גם את הנפטרים האזרחיים לקבורה, ובאוגוסט 1950 הועברו הנפטרים לקבורה בהר המנוחות{{הערה|שם=מרגלית|{{דבר|ע. מרגלית|על שאלה כאובה אחת|1952/03/26|00207}}}}. לאחר קבורה חד פעמית זאת לא התבצעה במקום קבורה נוספת עד סוף שנת 1951{{הערה|{{שערים||חלוקי דעות על בעלות בתי העלמין בירושלים|1951/07/26|00414}}}}. אחד הגורמים המעכבים היה חלוקת המקום בין חברות הקבורה השונות ובינן לבין העירייה שדרשה שהניהול האדמיניסטרטיבי יהיה בידיה{{הערה|{{הצופה||הויכוח בעירית ירושלים בעניין בית העלמין|1951/11/06|00303}}}}{{הערה|{{הבוקר|חיים יפת|בין גבעת רם להר המנוחות|1951/11/18|00204}}}}{{הערה|{{על המשמר||חרפת בית העלמין בירושלים|1952/04/22|00204}}}}. קבורה של בודדים בהר המנוחות החלה באוקטובר 1951, על ידי אחת החברות קדישא, כאשר העירייה טוענת שהדבר נעשה בניגוד לחוק{{הערה|{{מעריב||נקברו בלי רשות|1951/10/17|00424}}}}. באוקטובר 1952 קבעה [[ועדת השמות הממשלתית]] את שם בית הקברות כ"הר המנוחות"{{הערה|{{הבוקר||ביה"ק בירושלים - הר המנוחות|1951/11/02|00701}}}}.<br />
<br />
אחד המשתתפים בהלוויה במקום תיאר את בית הקברות בנובמבר 1951{{הערה|{{דבר|דוד לוי|חדר מתים|1951/11/27|00208}}}}:<br />
:{{ציטוטון|שני צידי הדרך לבית הקברות מלאים אשפה, סרחון ועשן של משרפת הזבל העירונית. בבית הקברות מתנפלים עליך זבובים ואין מהם מנוס. אף ברז מים אין שם...}}<br />
המצב לא השתפר במהלך החודשים לאחר מכן ובמרץ 1952 נמסר ב[[דבר (עיתון)|דבר]]{{הערה|שם=מרגלית}}:<br />
:{{ציטוטון|המקום עזוב, רובו חרוש בורות ושיחין}}<br />
<br />
בהר המנוחות פעלו ארבע חברות קדישא: קהילת ירושלים, אשכנזית פרושית, אשכנזית חסידית וספרדית. החברה קדישא של קהילת ירושלים הכינה בעזרת האדריכל [[ריכרד קאופמן]] תוכנית כוללת להר המנוחות. בהתאם לתוכנית, יועד פסגת ההר לשמש כפנתיאון בו נקברו גדולי האומה. שביל גישה רחב יועד להוביל אל הפנתיאון הלאומי. אולם שאר החברות לא הכירו בתוכנית זו, טענה שאין לה תוקף והיא מקפחת אותם{{הערה|{{במערכה|ד. ירושלמי|בעיית הקבורה בירושלים|1961/11/09|01300}}}} ובשנת 1952, התבצעה קבורה על השטח שיועד לשביל והתוכנית סוכלה{{הערה|{{הצופה|ישראל בר זכאי|על בית העלמין בירושלים|1952/12/18|00205}}}}. בפנתיאון נקברו, בין השאר, [[פרץ סמולנסקין]]{{הערה|{{הארץ1||עצמות סמולנסקין הובאו למנוחות|1952/05/29|00805}}}}.<br />
<br />
מאחר שהוא בית העלמין העירוני הרשמי, הוא מספק קבורה בחינם לאזרחי [[ישראל]] (אם כי הבחירה של החלקה נותרת בידי חברת קדישא העירונית, ואם בן זוג רוצה להיקבר בחלקה סמוכה, הוא או היא חייבים לשלם עבורה).<br />
<br />
בית הקברות נמצא במגמת התרחבות עם חלקים חדשים הנפתחים ובשנים האחרונות הורחב שטחו על שטח [[יער ירושלים]].<br />
<br />
כמו בתי קברות יהודים אחרים בירושלים, החלקות בהר המנוחות מכילות קבר תת-קרקעי ומעליו [[מצבה|אבן מלבנית גדולה]] שעליה חקוקים שם, תאריך ודברים בשבחו של הנפטר. במקרה של רבנים מפורסמים שקבורים בו, כל החלק העליון של מצבת האבן חקוק בפסוקים או ביטויים המשבחים את מעשיו של המנוח. שמותיהם של בני משפחתו של המנוח, שמתו ב[[שואה]], ולכן לא היה להם קבר לעיתים קרובות חרוטים בצד המצבה.<br />
<br />
בשנת [[2014]] נחנכה לראשונה בהר המנוחות חלקת קבורה פרטית של חברת "אוויסון ישראל" המכילה למעלה מ־400 חלקות לקבורת שדה.{{הבהרה|מה החידוש בכך?}} בסמוך לכניסה הראשית נמצאים חלקות הרבנים הכוללות את [[גדול הדור|גדולי הדור]] של 60 השנים האחרונות מכל רחבי העולם. הקבר הידוע מביניהם הוא קברו של ה[[אדמו"ר]] [[אהרן רוקח]] מ[[חסידות בעלז]] שאת מצבתו נוהגים לפקוד אלפי מבקרים מדי שנה.<br />
<br />
[[כהן|כהנים]] קבורים באזור נפרד מחוץ לכניסה הראשית, כדי שבני משפחותיהם שאינם מורשים להיכנס לבתי הקברות כדי למנוע טומאה יוכלו לעמוד על הכביש ולהתפלל בסמוך למקום קבורתם.<br />
<br />
ב-30 באוקטובר 2019 נחנך בית העלמין תת-קרקעי במתחם, המתחם כולל 24 אלף קברים במעמקי האדמה. במתחם קיימים כ-3 מעליות. עלות הפרויקט הייתה כ-300 מיליון שקל.{{הערה|[https://www.jdn.co.il/breakingnews/468184/ 22,000 מקומות קבורה יתווספו במנהרות הנחפרות בהר המנוחות}}{{הערה|{{וואלה!|מאיה הורודניצ'אנו|עיר הקברים: בית עלמין תת קרקעי הושק בירושלים|3320748|30 באוקטובר 2019}}}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[דורון בר]], '''פנתיאון האומה בהר המנוחות''', '''[[עת־מול]]''' 228, אייר תשע"ג, עמ' 32–35.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Har HaMenuchot|שם ויקישיתוף=הר המנוחות|ויקימילון=הר המנוחות}}<br />
*[http://chareidi.org/archives5763/CS63features.htm Burial in Jerusalem: The Har Menuchos Cemetery] {{אנגלית}}<br />
* {{BillionGraves|Har-Hamenuhot-Cemetery-AKA-Givat-Shaul/160959}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{שכונות ירושלים}}<br />
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר המנוחות|*]]<br />
[[קטגוריה:ירושלים: קברים ובתי קברות]]<br />
[[קטגוריה:ירושלים: הרים|מנוחות, הר]]<br />
[[קטגוריה:ארץ ישראל: קברים ובתי קברות יהודיים]]<br />
[[קטגוריה:גבעת שאול]]<br />
[[קטגוריה:כביש 1: אתרים]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=הר המנוחות|גרסה=30335535}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%A2%D7%AA_%D7%A6%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A8_%D7%A2%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%AA&diff=1649756תולעת צינור ענקית2021-04-29T22:54:56Z<p>אלחנן הלוי: /* קליטת חומרי הזנה */ ניסוח</p>
<hr />
<div>{{מיון<br />
|שם = תולעת צינור ענקית|תמונה = [[קובץ:Riftia_tube_worm_colony_Galapagos_2011.jpg|250px]]|ממלכה = [[בעלי חיים]]|מערכה = [[תולעים טבעתיות]]|מחלקה = [[רב זיפיות]]|שם מדעי = Riftia pachyptila|סדרה = [[Canalipalpata]]|משפחה = [[Siboglinidae]]|סוג = '''Riftia'''|מין = '''תולעת צינור ענקית'''|טקסונום = מ. ל. ג'ונס, [[1981]]|כיתוב=קבוצה של תולעי צינור ענקיות, צולמו במשלחת של [[NOAA]] לאזור [[גלאפגוס]], ב-2011.}}<br />
<br />
'''תולעת צינור ענקית''' ([[שם מדעי]]: ''Riftia pachyptila'') היא [[מין (טקסונומיה)|מין]] של [[תולעים טבעתיות|תולעת טבעתית]], המצויה ב[[נביעה הידרותרמית#מעשנות שחורות ומעשנות לבנות|מעשנות שחורות]], סוג של [[נביעה הידרותרמית|נביעות הידרותרמיות]] בקרקעית [[האוקיינוס השקט]]{{הערה|{{קישור כללי|כותרת = Riftia pachyptila|כתובת = http://animaldiversity.org/site/accounts/information/Riftia_pachyptila.html|אתר = Animal Diversity Web|תאריך_וידוא = 2016-01-17}}}}. הן ייחודיות בשל יכולתן לשרוד בסביבה בה יש ריכוז גבוה במיוחד של [[מימן גופרתי]]. אורכן עשוי להגיע ל-{{יחידות|2.4|מטר|רגל|קישור=כן}}. הטמפרטורות בבית הגידול שלהן נעות בין 2 ל-30 [[מעלות צלזיוס]]. התולעים מתפתחות מ[[פגית|פגיות]] השוחות ב[[האזור הפלאגי|אזור הפלאגי]], ולאחר שהתבגרו, הן מחפשות נביעה הידרותרמית מתאימה לידה יוכלו לחיות. לאחר שזיהו את החומרים הכימיים המתאימים, הן מתיישבות על קרקעית האוקיינוס ונהפכות לנייחות. תולעי הצינור הענקיות כמעט ואינן מאוימות בידי טורפים. <br />
<br />
תולעת הצינור הענקית מתרבה בהפריה חיצונית: הנקבה משחררת [[ביצית|תאי ביצה]] עשירים בליפידים אל תוך המים; לאחר מכן, הזכרים משחררים תאי זרע, ששוחים במים עד שהם מתמזגים עם תאי הביצה ליצירת [[זיגוטה]]. תולעי הצינור הענקיות גדלות בקצב הגבוה ביותר שנמדד ב[[חסרי חוליות]] ימיים: הן גדלות לגודל של כ-1.5 מטר, מגיעות לבגרות גופנית ומאכלסות נביעה הידרותרמית תוך פחות משנתיים. זאת בניגוד לתולעי ה-''Lamellibrachia'', שגדילתן עד לאורך של 2 [[מטר]] נמשכת 170–250 שנים. <br />
<br />
== קליטת חומרי הזנה ==<br />
בפנים גופה של התולעת, ישנו מבנה ייחודי הנקרא טרופוזום, ומכיל מיליוני [[חיידקים]] סימביוטיים. החיידקים, החיוניים להזנת התולעת, אינם נמצאים בתוך ה[[תא רבייה|גמטות]] מלכתחילה, אלא נכנסים אל תוך התולעת באמצעות עיכול במהלך חייה. התולעת קולטת חומרי הזנה דרך הפתח בחלקה העליון. המזון נע משם דרך ה[[מעי]] הקדמי, האמצעי והאחורי, עד ל[[פי הטבעת]]. לאחר שהחיידקים נקלטים במעי האמצעי, מתרחשים בו שינויים כימיים הגורמים לגדילתו, ולבסוף להיווצרותו של הטרופוזום. <br />
<br />
בחלקה העליון של התולעת, ישנו אזור שצבעו אדום בשל ריכוז הגבוה של [[המוגלובין]] הנמצא בו; באזור זה ישנם [[צינורות הובלה]] רבים, דרכם התולעת קולטת חומרי הזנה ([[מימן גופרתי|מימן גופריתי]], [[חמצן]], [[פחמן דו-חמצני]] וכו') מסביבתה. החמצן נקלט בגופה של התולעת באמצעות [[המוגלובין]]; עם זאת, ההמוגלובין יכול לשאת חמצן במין זה גם בנוכחות [[סולפיד]], תכונה שאינה קיימת במינים אחרים. <br />
<br />
למרות רעילותם של ה[[חנקה]] וה[[נתרן חנקיתי|נתרן החנקיתי]], החנקן חיוני לתולעת על מנת שתוכל לבנות ממנו [[חלבון|חלבונים]] ו[[חומצת גרעין|חומצות גרעין]]. החיידקים השוכנים בטרופוזום משנים את ה[[חנקה]] ל[[אמוניה|אמוניום]], +NH4. על מנת לקלוט חנקן בתהליכים אלה, התולעת קולטת חנקה בכמויות גדולות; [[ריכוז (כימיה)|ריכוז]] החנקה בדמן של תולעי צינור ענקיות גדול פי 100 מאשר במים בהן הן חיות. המנגנון בעזרתו התולעים מסוגלות לעמוד בריכוזים גבוהים כל כך של חנקה עדיין אינו ידוע.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{מידע טקסונומי}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:נרתיקניות]]<br />
[[קטגוריה:סוג ומין יחיד]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=תולעת צינור ענקית|גרסה=23007347|דרגה=עבר סינון}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=KRI_%D7%A0%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%94&diff=1644598KRI ננגלה2021-04-27T20:47:43Z<p>אלחנן הלוי: עריכה</p>
<hr />
<div>{{אונייה<br />
}}<br />
'''KRI Nanggala''', הידועה גם בשם '''Nanggala II''' הייתה אחת משתי [[צוללת|צוללות]] תקיפה [[מנוע דיזל-חשמלי|דיזל-חשמליות]] מסוג 209/1300 של [[הצי האינדונזי]] {{אנ|Indonesian Navy}}. ב[[אפריל]] [[2021]] [[טביעה (כלי שיט)|טבעה]] הצוללת ב[[האוקיינוס ההודי|אוקיינוס ההודי]] סמוך לאי [[באלי]], ועמה כל 53 אנשי הצוות שהיו עליה.<br />
<br />
הצוללת הוזמנה על ידי חיל הים האינדונזי בשנת [[1977]] מממשלת [[גרמניה המערבית]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kompas.id/baca/video/2021/04/22/empat-dekade-operasi-senyap-kri-nanggala|כותרת=Empat Dekade Operasi Senyap KRI Nanggala|אתר=kompas.id|תאריך=2021-04-22|תאריך_וידוא=2021-04-26}}</ref>, הושקה בשנת [[1980]], ונקנתה בשנת [[1981]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israeldefense.co.il/node/49481|כותרת=המרדף להצלת הצוללת האינדונזית|אתר=Israel Defense|תאריך=2021-04-24|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-04-26}}</ref>. במרוצת השנים ערכה הצוללת מספר רב של פעולות איסוף [[מודיעין צבאי|מודיעין]] בצפון האוקיינוס ההודי ובאזור [[מזרח טימור]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Till, Geoffrey; Lean, Collin Koh Swee|שם=Naval Modernisation in Southeast Asia: Submarine Issues for Small and Medium Navies|כתב עת=Palgrave Macmillan|קישור=http://ndl.ethernet.edu.et/bitstream/123456789/60512/1/216.pdf.pdf|עמ=64, 138|שנת הוצאה=2018}}</ref> ו[[צפון קאלימנטן]]. הצוללת לקחה חלק ב[[התרגיל הימי הבינלאומי לשיתוף פעולה, מוכנות והכשרה|תרגיל הימי הבינלאומי לשיתוף פעולה, מוכנות והכשרה]] {{אנ|Cooperation Afloat Readiness and Training}}, כמו גם מספר אימונים ותרגילים עם הצוללת האמריקאית USS Oklahoma City. בשנת 2012 עברה הצוללת שיפוץ נרחב בכדי לאפשר לה לפעול גם בשנים הבאות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20120511045258/https://www.thejakartapost.com/news/2012/02/06/ri-submarines-par-with-neighbors-after-overhaul.html|כותרת=RI submarines on par with neighbors after overhaul {{!}} The Jakarta Post|אתר=web.archive.org|תאריך=2012-05-11|תאריך_וידוא=2021-04-26}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20160522133401/http://www.newswire.co.kr/newsRead.php?no=598586|כותרת=대우조선해양, 인도네시아 잠수함 성능개량사업 완료 {{!}} 뉴스와이어|אתר=web.archive.org|תאריך=2016-05-22|תאריך_וידוא=2021-04-26}}</ref>.<br />
<br />
ב-[[21 באפריל]] [[2021]] הוכרזה הצוללת כנעדרת, זאת לאחר שעות של ניתוק הקשר עם מפקדיה שעל הקרקע, בעת שהייתה מתחת למים. היעלמותה התרחשה באמצע תרגיל [[טורפדו]] מצפון לאי באלי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kompas.id/baca/polhuk/2021/04/21/kapal-selam-kri-nanggala-402-hilang/|כותרת=Kapal Selam KRI Nanggala-402 Hilang di Utara Bali|אתר=kompas.id|תאריך=2021-04-21|תאריך_וידוא=2021-04-26}}</ref>. לפני שהתנתק הקשר עם היבשה נורה טיל טורפדו יחיד מסוג SUT<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.detik.com/berita/d-5541786/kri-nanggala-402-diduga-hilang-kontak-1-jam-usai-dapat-izin-menyelam|הכותב=Indra Komara|כותרת=KRI Nanggala-402 Diduga Hilang Kontak 1 Jam Usai Dapat Izin Menyelam|אתר=detiknews|שפה=id-ID|תאריך_וידוא=2021-04-26}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cnn.com/2021/04/21/asia/indonesia-missing-submarine-intl/index.html|הכותב=Masrur Jamaluddin and Reuters|כותרת=Indonesian Navy searches for missing submarine with 53 people on board|אתר=CNN|תאריך_וידוא=2021-04-26}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://voi.id/en/news/46133/kri-nanggala-402-submarine-purchased-1982-from-germany-most-senior-in-indonesian-navy|כותרת=KRI Nanggala-402, Submarine Purchased 1982 From Germany, Most Senior In Indonesian Navy|אתר=VOI - Waktunya Merevolusi Pemberitaan|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-04-26}}</ref>. בסביבות השעה 09:37 דווח כי הצוללת נעדרת<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.janes.com/defence-news/news-detail/update-indonesian-navy-submarine-missing-in-bali-sea|כותרת=Update: Indonesian Navy submarine missing in Bali Sea|אתר=Janes.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-04-26}}</ref>, וייתכן כי חוותה הפסקת חשמל בעקבות צניחה לעומק של 600–700 מטר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://nasional.kompas.com/read/2021/04/22/06165401/sebelum-hilang-kapal-selam-kri-nanggala-402-diduga-sempat-alami-black-out|הכותב=Kompas Cyber Media|כותרת=Sebelum Hilang, Kapal Selam KRI Nanggala-402 Diduga Sempat Alami Black Out|אתר=KOMPAS.com|תאריך=2021-04-21|שפה=id|תאריך_וידוא=2021-04-26}}</ref>. חיל הים האינדונזי העריך כי אספקת ה[[חמצן]] שבתוך הצוללת תספיק לשלושה ימים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.thejakartapost.com/news/2021/04/22/sailors-on-missing-kri-nanggala-submarine-have-oxygen-until-saturday.html|הכותב=The Jakarta Post|כותרת=Sailors on missing KRI Nanggala submarine have oxygen until Saturday|אתר=The Jakarta Post|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-04-26}}</ref>, ובזמן הזה נשלחו אוניות מקומיות ובינלאומיות לשוט באזור ולחפש סימנים לצוללת.<br />
<br />
שלושה ימים לאחר מכן, ב-[[24 באפריל]] [[2021]], נמצאו על פני המים חתיכות פסולת שהיו קיימות בצוללת, ופיקוד הצי האינדונזי הכריז על הצוללת כטבועה. למחרת, סריקות זיהו בוודאות את שרידי הצוללת על קרקעית הים, וכתוצאה מכך אושר אובדנם של כל 53 אנשי הצוות שהיו בה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/SkEpd8bPu|כותרת=אחרי 4 ימים: אותרו שרידי הצוללת שנעלמה באינדונזיה|אתר=ynet|תאריך=2021-04-24|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-04-26}}</ref>. מותם של 53 מלחים מהווה את האסון הגדול ביותר בנפש שהתרחש, מאז אסון טביעת הצוללת הסינית [[צ'אנגצ'נג 361]] {{אנ|Chinese submarine Changcheng 361}} באפריל [[2003]], שבו ניספו כל 70 אנשי הצוות.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* סוכנויות הידיעות, "[https://www.ynet.co.il/news/article/BygX1Kp8d אינדונזיה: צוללת נעלמה ועליה 53 אנשי צוות]", באתר [[ynet]]<br />
* אורי רודריגז-גרסיא, "[https://www.israelhayom.co.il/article/873083 הצוללת האינדונזית נמצאה בעומק 850 מטר]", באתר [[ישראל היום]]<br />
* [[רויטרס]], "[https://news.walla.co.il/item/3430639 צוללת אינדונזית עם 53 אנשי צוות נעלמה לחופי באלי]", באתר [[וואלה! חדשות]]<br />
* [[גרדיאן]], "[https://www.haaretz.co.il/news/world/asia/.premium-1.9742466 נמצאו שרידי צוללת שנעלמה באינדונזיה. הערכה: היא שקעה ו-53 אנשי צוותה מתו]", באתר [[הארץ]]<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{קצרמר|אסונות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:צוללות שטבעו]]<br />
[[קטגוריה:אינדונזיה: היסטוריה]]<br />
[[קטגוריה:אסונות ב-2021]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=KRI Nanggala|גרסה=31261160|דרגה=נקי}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%AA%D7%A8%D7%98%D7%A1_%D7%A1%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%94&diff=1644592קתרטס סוואנה2021-04-27T20:36:17Z<p>אלחנן הלוי: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{מיון<br />
|שם=קתרטס סוואנה<br />
|תמונה=[[קובץ:Lesser Yellow-headed Vulture (Cathartes burrovianus) (28695241483).jpg|230px]]<br />
|ממלכה=[[בעלי חיים]]<br />
|מערכה=[[מיתרניים]]<br />
|מחלקה=[[עופות]]<br />
|סדרה=[[קונדוראים]]<br />
|משפחה=[[קונדוריים]]<br />
|סוג=[[קתרטס]]<br />
|מין=קתרטס סוואנה<br />
|שם מדעי=Cathartes burrovianus<br />
|תפוצה=[[קובץ:Cathartes burrovianus distribution.svg|230px]]<br />
}}<br />
'''קתרטס סוואנה''' ([[שם מדעי]]: '''''Cathartes burrovianus''''') הוא [[מין (טקסונומיה)|מין]] [[עוף דורס]] מ[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[קונדוריים]]. אוכל נבלות המצוי ב[[אמריקה המרכזית]] וה[[אמריקה הדרומית|דרומית]] החי בטבע בביצות, ערבות ויערות גשם שונים. <br />
<br />
זהו עוף גדול מאוד, שאורכו 53–56 סנטימטרים ואורך מוטת כנפיו 150–165 סנטימטרים. המשקל מגיע ל-1.95-0.95 קילוגרם. הוא מזכיר את ה[[קתרטס תרנגולי|קתרטס התרנגולי]], וכמוהו בעל עור חשוף עם גוף גדול בצבע שחור. על הכנפיים סימנים לבנים גדולים והעור החשוף בצבע צהוב ולא לבן כמו קרובו. המקור מוארך ואדמדם והקתרטס בעל חוש ריח מצוין בניגוד לרוב העופות, מה שעוזר לו להריח את הנבלות שהוא ניזון מהם ולאתר אותם בתוך היער הסבוך. כדי למצוא אותם הוא דואה באוויר חם ופורש את כנפיו במאמץ מזערי ותוך כדי מחפש או מרחרח אחרי קורבנות של [[טורפים]] גדולים כמו ה[[יגואר]]. כאשר הקתרטס מוצא טרף הוא מתקהל ויכול לסיים ארוחה כזו במהירות.<br />
<br />
הם מקננים בחללי עצים או בנקרות ומערות טבעיים והנקבות מטילות 2 ביצים בצבע קרם ועם כתמים. האפרוחים מצמיחים נוצות חודשיים עד שלושה חודשים מבקיעתם.<br />
<br />
הקתרטס אינו נמצא בסכנת הכחדה כלשהי.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{מידע טקסונומי}}<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{קונדוריים}}<br />
[[קטגוריה:בעלי חיים שתוארו ב-1845]]<br />
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי ג'ון קסין]]<br />
[[קטגוריה:קונדוריים]]<br />
[[קטגוריה:ברזיל: עופות]]<br />
[[קטגוריה:מקסיקו: עופות]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=קתרטס סוואנה|גרסה=30932986|דרגה=נקי}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D&diff=1644577עופות דורסים2021-04-27T20:08:22Z<p>אלחנן הלוי: עריכה</p>
<hr />
<div>{{מיון<br />
|שם=עופות דורסים<br />
|תמונה=[[קובץ:Redtailedhawkeatingsquirrel07.jpg|250px|[[עקב אדום-זנב]] עם טרף]]<br />
|ממלכה=[[בעלי חיים]]<br />
|מערכה=[[מיתרניים]]<br />
|מחלקה=[[עופות]]<br />
|סדרות=<br />
*[[דורסי יום]]<br />
*[[בזאים]]<br />
*[[קונדוראים]]<br />
*[[דורסי לילה]]<br />
|כיתוב=[[עקב אדום-זנב]] עם טרף}}<br />
[[קובץ:RaptorialSilhouettes.svg|100px|ימין|ממוזער|עופות דורסים לפי מוטת כנפיים]]<br />
'''עופות דורסים''' הם [[עופות]] הניזונים מ[[בשר]] של בעלי חיים אחרים. ייחודם של העופות הדורסים הוא בדרך שבה הם הורגים את טרפם. כיוון שכולם מצוידים בטפרים הם נוהגים לעוט על הטרף ולנעוץ בו אותם. לעיתים הדורס ממש מחכך בתפיסתו את קורבנו כלפי המשטח שעליו הוא נע ו"דורס" אותו ומכאן בא להם שמם.<br />
<br />
ההגדרה ה[[הלכה|הלכתית]] לדורס שונה במעט ונוגעת ל[[סימני כשרות בבעלי חיים#עופות|סימני כשרות של עופות]] בה עוף כלשהו "דרס" את הענף עליו הוא יושב ("שנועץ צפרניו בבעלי חיים ודורסן, וכעין דרוסת ה[[נץ]]"). בתוך הגדרה זו כלולים עופות רבים שאינם דורסים, אך כל העופות אוכלי הדורסים האמיתיים עונים על הגדרה זו.<br />
{{-}}<br />
<br />
==מיון==<br />
הדורסים הם קבוצה לא טקסונומית המכילה היום ארבע [[סדרה (טקסונומיה)|סדרות]] נפרדות, כשבעבר היו עופות דורסים נוספים כמו ה[[פורוסרקוסיים]] שנכחדו, אם כי הם שייכים לסדרת ה[[קריאמיים]], קרובי משפחה רחוקים של ה[[עגוראים]].<br />
<br />
הסדרות הקיימות הם:<br />
*סדרת [[דורסי יום]] (''Accipitriformes'') - הכוללת את משפחות ה[[נציים]] (Accipitridae) ו[[לבלריים]] (Sagittariidae), הם סדרה מגוונת ביותר במחלקת העופות, והם נפוצים בכל העולם מלבד [[אנטארקטיקה]]. בנוסף לעופות טורפים יש בסדרה זו גם כמה [[אוכלי נבלות]] כמו ה[[נשר]] וה[[רחם (עוף)|רחם]]. בעבר נכללו בסדה גם משפחת ה[[בזיים]] (Falconidae) וה[[קונדוריים]] (Cathartidae).<br />
{{-}}<br />
<gallery mode=packed widths=150 heights=135 perrow=4><br />
קובץ:Accipiter erythronemius Horto Florestal de Sao Paulo, Brazil 2-crop.jpg|Accipiter erythronemius<br />
קובץ:Buteogallus gundlachii -Camaguey Province, Cuba-8.jpg|Buteogallus gundlachii<br />
קובץ:Haliaeetus pelagicus Hokkaido.jpg|[[עיטם שטלר]]<br />
קובץ:Augur Buzzard in flight.jpg|[[עקב אוגור]]<br />
קובץ:PikiWiki Israel 38864 Wildlife and Plants of Israel.JPG|[[נשר מקראי]]<br />
</gallery><br />
*סדרת [[בזאים]] (''Falconiformes'') - המכילה משפחה יחידה: [[בזיים]] (''Falconidae''). סדרה זו חדשה יחסית ובעבר הייתה שייכת ל[[דורסי יום|דורסי היום]]. בתוכה נמצאים מיני ה[[קרקרה]], ה[[בזון גמדי|בזונים]] וה[[בז]]ים המהירים, העופות המהירים ביותר בעולם, והמהיר מכולם הוא [[בז נודד|הבז הנודד]] שיכול לצלול במהירות של עד 389 קמ"ש. לבזים מקור מאונקל, טפרים חדים וכנפיים בצורת חרמש. לקרקרות מקורים גדולים, ראשים בולטים עם ציצות גדולות והם איטיים בהרבה מהבזים.<br />
{{-}}<br />
<gallery mode=packed widths=180 heights=180 perrow=6><br />
קובץ:Mountain Caracara RWD.jpg|Phalcoboenus megalopterus<br />
קובץ:Gelbkopfkarakara Milvago chimachima.jpg[[קרקרה צהובת ראש]]<br />
קובץ:Phalcoboenus australis -Falkland Islands-8a.jpg|[[קרקרה מפוספסת]]<br />
קובץ:Gyr falcon - Falco rusticolus - Fálki 1.jpg|[[בז ארקטי]]<br />
קובץ:Pygmy Falcon - Samburu - Kenya NH8O6796 (15525150151).jpg|[[בזון גמדי]]<br />
קובץ:Brown-Falcon,-Vic,-3.1.2008.jpg|[[בז חום]]<br />
</gallery><br />
*סדרת [[דורסי לילה]] (''Strigiformes'') - הכוללת את המשפחות [[תנשמתיים]] (''Tytonidae'') ו[[ינשופיים]] (''Strigidae''), הם סדרה, שהמינים בה מאופיינים בראש גדול יחסית לגופם, עיניים גדולות ממוקמות בחזית הראש, צוואר קצר, גוף חזק וגוצי וזנב קצר. כמו דורסי היום, דורסי הלילה הם טורפים המצוידים בטפרים חזקים, המשמשים אותם ככלי צייד עיקרי. טרפם של עופות אלה כולל [[מכרסמים]], [[ארנבאים|ארנבות]], [[חרקים]] ועופות (כולל דורסי יום).<br />
<br />
<gallery mode=packed widths=150 heights=150 perrow=4><br />
קובץ:Tyto alba - Cetrería - 02.jpg|[[תנשמת לבנה]]<br />
קובץ:Athene cunicularia 20110524 02.jpg|[[כוס המחילות]]<br />
קובץ:Strix nebulosa Zoo Praha 2011-1.jpg|[[לילית אפורה]]<br />
קובץ:Bubo bubo sibiricus - 01.JPG|[[אוח מצוי]]<br />
קובץ:Eastern Screech Owl.jpg|[[ינשוף צווחן מזרחי]]<br />
קובץ:Tawny wiki edit1.jpg|[[לילית מצויה]]<br />
</gallery><br />
*סדרת [[קונדוראים]] (''Cathartiformes'') - הכוללת משפחה קיימת אחת - [[קונדוריים]] (''Cathartidae'') החיים רק ביבשת אמריקה. עופות אלו גדולים יותר מכל שאר הדורסים ובעלי מקור ארוך וחד, חוש ריח חזק בשונה מרוב העופות איתו הם יכולים להגיע לפגרים ורגליים ארוכות. הם מעופפים בעזרת דאייה על זרמי אוויר חם בחיפוש אחר פגרים. לעיתים נדירות הם גם יצודו חיות איטיות. כשהם מצואים נבלה הם מתגודדים סביבה בחבורות גדולות.<br />
<br />
<gallery mode=packed widths=200 heights=200 perrow=4><br />
קובץ:Cathartes burrovianus, Atlantic forest, Bahia, Brazil.jpg|[[קתרטס סוואנה]]<br />
קובץ:Gymnogyps californianus -San Diego Zoo-8a.jpg|[[קונדור קליפורני]]<br />
קובץ:Black Vulture RWD2013A.jpg|[[אורובו שחור]]<br />
קובץ:AndeanCondorMale2.jpg|[[קונדור האנדים]]<br />
</gallery><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{מידע טקסונומי}}<br />
<br />
[[קטגוריה:עופות דורסים|*]]<br />
{{קרד}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%91%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9D&diff=1644563בז חום2021-04-27T19:57:20Z<p>אלחנן הלוי: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{מיון<br />
|תמונה=[[קובץ:Falco berigora looking - Christopher Watson.jpg|230px|בז חום]]<br />
|תפוצה=[[קובץ:Distribution falco berigora.PNG|230px|מפת תפוצה]]<br />
|כיתוב=בז חום}}<br />
'''בז חום''' ([[שם מדעי]]: '''''Falco berigora''''') הוא [[מין (טקסונומיה)|מין]] של [[עופות דורסים|עוף דורס]] מה[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] [[בז]], החי ב[[אוסטרליה]] וב[[גינאה החדשה]]. שמו המדעי ניתן על שם ה[[אבוריג'ינים]], החיים באותם אזורים בהם מצוי הבז.<br />
<br />
אורכו של בז זה 40 עד 50 סנטימטרים והוא בעל נוצות חומות ומעט אדמדמות וקצוות הכנפיים שחורים. לעיתים נמצאים בגוונים בהירים מעט יותר וחלק מהאזורים מפוספסים מעט. הראש בהיר יחסית עם פסים כהים לאורך העיניים. המקור מעוקל וצבעו כחלחל-אפור עם בליטה שחורה בקצה. הלחיים והסנטר לבנים והכפות אפורות. שני ה[[זוויג]]ים דומים במראם וגודלם.<br />
<br />
הבז הוא דורס [[פעילי יום|פעיל יום]] המחפש בדאייה [[יונקים]] קטנים כמו [[מכרסמים]] או [[כיסאים]] קטנים וכן צעירי [[ארנבון מצוי|ארנבונים]], [[עופות]] שונים, [[לטאות]], [[נחשים]] ו[[פרוקי-רגליים]] כמו [[עכבישים]], [[נדלים]] או [[חרקים]]. בחורף הבזים מסתמכים בעיקר על תזונה של חרקים והם מלקטים אותם מהקרקע.<br />
<br />
הבזים הם [[מונוגמיה בעולם החי|עופות מונוגמיים]] והנקבות מטילות בקנים מוכנים 2 עד 5 ביצים חומות-מנומרות. שני ההורים מטפלים ומביאים מזון לגוזלים.<br />
<br />
===תת-מינים===<br />
* ''Falco berigora novaeguineae'' - מצוי במרכז ומזרח גינאה החדשה ובסביבת החופים הצפוניים של אוסטרליה.<br />
* ''Falco berigora berigora'' - מצוי לאורך אוסטרליה ובאי [[טסמניה]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{מידע טקסונומי}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
<gallery mode="packed"><br />
קובץ:Brown falcon1444.jpg<br />
קובץ:Brown Falcon - Flickr - GregTheBusker.jpg<br />
קובץ:Brown-Falcon,-Vic,-3.1.2008.jpg<br />
קובץ:Falco berigora -Alice Springs, Northern Territory, Australia-8.jpg<br />
קובץ:Brown falcon.jpg<br />
</gallery><br />
<br />
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי תומאס הורספילד]]<br />
[[קטגוריה:בזיים]]<br />
[[קטגוריה:אוסטרליה: עופות]]<br />
[[קטגוריה:פפואה גינאה החדשה: עופות]]<br />
[[קטגוריה:בעלי חיים שתוארו ב-1827]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=בז חום|גרסה=30901715|דרגה=נקי}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%96%D7%91%D7%95%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%90%D7%99)&diff=1643911זבודובסקי (אי)2021-04-27T05:23:01Z<p>אלחנן הלוי: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Zavodovski Island ISS016.jpg|ממוזער|שמאל|]]<br />
{{אין לבלבל עם|זבדובסקי (אי)}}<br />
{{אי|מפה={{מממו|איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים}}}}<br />
'''האי זָבוֹדוֹבְסְקי''' ('''Zavodovski Island''') הוא [[אי וולקני]] בתת-הקבוצה [[איי טראוורסיי]] של [[איי סנדוויץ' הדרומיים]]. הוא נמצא 350 ק"מ דרומית-מזרחית ל[[איי ג'ורג'יה הדרומית]]. זו הנקודה הצפונית ביותר של איי סנדוויץ' הדרומיים והקרובה ביותר לג'ורג'יה הדרומית.<br />
<br />
האי משמש מושבת קינון לכמיליון זוגות של [[פינגווין רצועת-הסנטר|פינגוויני רצועת-הסנטר]], הגדולה ביותר מלבד אנטארקטיקה.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
האי זבודובסקי התגלה וכונה על ידי חוקר [[אנטארקטיקה]] ה[[רוסיה|רוסי]] [[פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן]] בערב [[חג המולד]] 1819. בלינגסהאוזן קרא לו על שם לוטננט איוון זבודובסקי, שהיה [[רב חובל|רב החובל]] של ספינתו, אוניית הקרב "ווסטוק" של הצי הרוסי האימפריאלי.{{הערה|[http://www.70south.com/resources/antarctic-islands/south-sandwich Antarctic Islands - South Sandwich מקורות/איי אנטארקטיקה/דרום-סנדוויץ', 20 באוגוסט 2006]}}<br />
<br />
התפרצות וולקנית זוהתה על האי ב-2 במאי 2012, אם כי ממדיה אינם ידועים.{{הערה|[http://news.discovery.com/earth/satellite-spies-hot-sandwich-120502.html חדשות דיסקברי: "לוויין מזהה סנדוויץ' לוהט מעלה עשן"]}}<br />
<br />
[[הר געש|הר הגעש]] שעל האי התפרץ שוב במרץ 2016; עד יולי, התכסה בין שליש למחצית שטח האי באפר, שסיכן את מושבות הפינגווינים.{{הערה|[http://phys.org/news/2016-07-penguin-colonies-erupting-volcano.http "מושבות פינגווינים בסכנה מהתפרצות הר געש"] יולי 2016}}<br />
<br />
== גאוגרפיה ==<br />
האי נקי ברובו מקרחונים. רוחבו כ-5 ק"מ והוא מתרומם עד 55 מ' מעל פני הים. הקצה הדרום-מערבי הוא Fume Point (נקודה עשנה), שצפונית-מזרחית לו מתנשא Noxious Bluff (צוק רעיל) ולשון היבשה הדרומית-מערבית היא פאסיפיק פוינט. הכף המזרחי ביותר הוא Pungent Point (כף נוקב), הצפוני ביותר Reek Point (כף צחנה), בקצה הצפון-מערבי נמצא Acrid Point (כף עוקץ) ובקצה המערבי Stench Point (כף סירחון).{{הערה|[=http://mapcarta.com/33920724 פיום פוינט, מאפקארטה}}{{הערה|השמות שניתנו לחלקי האי מלמדים על התרשמותם, הלא-חיובית בעליל, של המגלים מאופיו של האי הוולקני}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה: גאוגרפיה]]<br />
[[קטגוריה:איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים]]<br />
{{קרד}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%93%D7%90%D7%9C&diff=1637564תור היירדאל2021-04-25T06:10:42Z<p>אלחנן הלוי: עריכה</p>
<hr />
<div>{{מדען<br />
|שם=תור היירדאל<br />
|שם בשפת המקור=Thor Heyerdahl<br />
|תאריך לידה=[[6 באוקטובר]] [[1914]]<br />
|תאריך פטירה=[[18 באפריל]] [[2002]]<br />
|תמונה=[[קובץ:ThorHeyerdahl.jpg|מרכז|200px]]<br />
|כיתוב=<br />
|תרומות עיקריות=מסע "[[קון טיקי]]", חקר [[אי הפסחא]], מסעות "רע" ו"טיגריס".<br />
|ענף מדעי=[[ביולוגיה]], [[אתנולוגיה]]<br />
|הערות=<br />
|מדינה=[[נורווגיה]]}}<br />
[[קובץ:Thor_Heyerdahl_2000.jpg|ממוזער|250px|'''תור הירדאל בשנת 2000''']]<br />
'''תור היירדאל''' (ב[[נורווגית]]: '''Thor Heyerdahl'''{{כ}}; [[6 באוקטובר]] [[1914]] – [[18 באפריל]] [[2002]]) היה [[ביולוגיה ימית|ביולוג ימי]] [[נורווגיה|נורווגי]] שעסק ב[[אתנולוגיה]]. הוא התפרסם בשל מסע "[[קון טיקי]]" שערך על גבי [[רפסודה]], במטרה להוכיח שילידי [[פולינזיה]] היגרו מ[[אמריקה הדרומית]] ולא מ[[דרום מזרח אסיה]] כפי שסברו, ובשל מסעות דומים נוספים.<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
תור היירדאל נולד ב-[[6 באוקטובר]] [[1914]] למשפחה אמידה בעיירה לרוויק (Larvik) השוכנת בכניסה ל[[פיורד]] [[אוסלו]] (Oslofjorden). בגיל 16 פיתח היירדאל תיעוב כלפי העולם המודרני, שהלך והתרחק מהטבע, ובכך, לדעתו, התנתק משורשיו האמיתיים. כבר אז התגבש במוחו הרעיון לעזוב את [[אירופה]] ולהתגורר במקום שה"קידמה" עדיין לא נגסה בו. על מנת לצבור ניסיון, ארגן היירדאל סביבו קבוצה שעסקה במסעות ארוכים באזורים המבודדים של נורווגיה. התוכנית שנרקמה במוחו הייתה לפגוש נערה, שמאמינה כמוהו בחזרה אל הטבע, ויחד יעברו להתגורר באחד מאיי [[פולינזיה]]. איי פולינזיה נבחרו בשל היותם רחוקים מאירופה אך בה בעת צורכי קיום בסיסיים ניתנים שם להשגה ללא מאמץ רב.<br />
<br />
היירדאל למד [[זואולוגיה]] ו[[גאוגרפיה]] ב[[אוניברסיטת אוסלו]], ובמקביל הכין את המסע. הוא הכיר את הנערה שהייתה לאשתו הראשונה, ליב (Liv), וביחד קראו כל מידע על פולינזיה. הוא הצליח לשכנע את מוריו באוניברסיטה לתמוך במסע כמסע מחקר על הדרך שבה הגיעו בעלי החיים השונים לפולינזיה, ומוריו שכנעו את משפחתו לממן את המסע. היעד היה האי פאטו-היבה (Fatu-Hiva) בקבוצת [[איי מרקיז]] שב[[פולינזיה הצרפתית]]. היירדאל היה אז בן עשרים ושתיים ואשתו בת עשרים.<br />
<br />
=== פאטו-היבה (1938-1937) ===<br />
[[קובץ:Marquesan chiefess in tapa garments with tapa parasol.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הצ'יף של איי מרקיז בביגוד מסורתי.]]<br />
בני הזוג נסעו תחילה ל[[טהיטי]], מרכז השלטון ה[[צרפת]]י בפולינזיה, ושם אומצו בידי המנהיג הפולינזי הראשי "טרייארו" (Teriieroo). בטהיטי למדו בני הזוג את מנהגיהם ואורח חייהם של הפולינזים. משם, במסע שארך שלושה שבועות, הגיעו ליעדם - האי פאטו-היבה. האי, שמוצאו [[הר געש|געשי]], משתרע מצפון לדרום כשבמרכזו רכס הרים גבוה, והוא הדרומי בקבוצת איי מרקיז. בני הזוג שהו על האי כשנה. בתחילה החיים אכן נראו להם כגן עדן עלי אדמות. האי היה עשיר במים ובעצי פרי ואקלימו נוח. המצב השתנה כשהמקומיים החלו להתנכל לבני הזוג על רקע היותם [[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]] בעוד שהאוכלוסייה המקומית הייתה [[הכנסייה הקתולית|קתולית]]. בני הזוג נאלצו, לפיכך, לעבור מצדו המערבי המוגן מרוח והמאוכלס של האי לצדו המזרחי.<br />
<br />
בצדו המזרחי של האי חי אדם אחד בלבד, פולינזי זקן בשם טאי טטוא (Tei Tetua) שהתיידד עם בני הזוג. האגדות שסיפר טאי טטוא להיירדאל על האב הקדמון של הפולינזים הקרוי "טיקי", וכיצד הגיע טיקי לפולינזיה '''ממזרח''', עתידות היו לשנות את חייו של היירדאל. היירדאל החל לפקפק בתאוריה הרווחת על הדרך בה הגיעו תושביה הקדומים של פולינזיה. היה מוסכם על כל החוקרים כי בעוד שהצמחייה ובעלי החיים המקומיים הגיעו עם ה[[זרם ימי|זרמים הימיים]] מ[[אמריקה הדרומית]] הקרובה יחסית, התושבים הגיעו מ[[דרום מזרח אסיה]]. היירדאל תהה מדוע, על פי התאוריה המקובלת, הגיעו התושבים מדרום מזרח אסיה, מסע בן 10,000 ק"מ ממערב למזרח כנגד הרוח הנושבת תמיד ממזרח למערב.<br />
<br />
התנכלויות חוזרות ונשנות מצד התושבים על הרקע הדתי ומצבה הגופני של ליב שהלך והתערער, אילצו את בני הזוג להודות בכישלון רעיון החזרה לטבע, והם חזרו לנורווגיה.<br />
<br />
=== תאוריית ההגירה ממזרח ===<br />
בנורווגיה נטש היירדאל את מחקריו בזואולוגיה והחל במחקר יסודי על מנת לבחון את התאוריה שלו לגבי מקור הגזע הפולינזי ותרבותו. הוא העלה רעיון שההגירה לפולינזיה התבססה על משטר הזרמים והרוחות הקבוע ב[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]], המושפע מסיבוב כדור הארץ, והיפנה, לפיכך, את מאמצי החיפוש שלו למקורו של הגזע הפולינזי לחופי [[פרו]] ו[[קולומביה הבריטית]] שב[[קנדה]]. היירדאל פרסם לראשונה את התאוריה שלו בביטאון International Science שיצא לאור ב[[ניו יורק]] בשנת [[1941]], כשעבד במוזיאון של קולומביה הבריטית.<br />
<br />
על פי התאוריה שלו הגיעו לפולינזיה שני גלים של מהגרים. הגל הראשון הגיע מ[[פרו]] דרך [[אי הפסחא]] על רפסודות מעץ [[בלזה]]. מאות שנים אחר כך הגיעה קבוצת מהגרים שנייה ל[[הוואי]] בסירות [[קאנו]] גדולות מקולומביה הבריטית. מחקריו של היירדאל פורסמו בסופו של דבר בספר בן 800 עמודים שיצא לאור בשנת [[1952]] בשם '''אינדיאנים באוקיינוס השקט'''.<br />
<br />
המחקר הופסק עקב [[מלחמת העולם השנייה]], והיירדאל התנדב לחזור לנורווגיה הכבושה בידי ה[[גרמניה הנאצית|נאצים]]. הוא שירת כאיש מחתרת ביחידת צנחנים נורווגית ב[[פינמרק]].<br />
<br />
=== מסע "קון טיקי" (1947) ===<br />
[[קובץ:KonTikiInMuseum.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקון טיקי במוזיאון על שמה באוסלו]]<br />
{{הפניה לערך מורחב|קון טיקי}}<br />
אחרי המלחמה המשיך היירדאל במחקריו, אך נתקל בהתנגדות עזה לרעיונותיו בקרב המלומדים של התקופה. אחת הטענות הנפוצות ששמע הייתה "לא היו לאינדיאנים אמצעי תחבורה ימיים". על טענתו "היו להם רפסודות מעץ בלזה" נענה בבוז "נראה אותך מגיע מפרו לפולינזיה על רפסודת בלזה". היירדאל החליט להיענות לאתגר. הוא החליט לבנות עותק של רפסודת בלזה של הילידים אותה כינה "קון טיקי" (על שם האל וראש השבט האינדיאני שעל פי האגדות הוביל את ההגירה מערבה), ולשוט איתה מפרו לפולינזיה.<br />
<br />
מסע "קון טיקי" החל כשהיירדאל וחמישה אנשי צוות אחרים יצאו מנמל [[קייאו]] שב[[פרו]] והגיעו כעבור 101 יום ([[7 באוגוסט]] [[1947]]) ו-8,000 ק"מ לשונית רארויה (Raroia) שבקבוצת [[איי טואמוטו]]. במסע זה הקפידו אנשי הצוות להשתמש רק באמצעים ובמזונות שהיו בידי האינדיאנים (למעט שימוש ב[[אלחוט]] ושימורי מזון). במהלך המסע אכלו אנשי הצוות בעיקר דגים, [[כריש (סוג)|כריש]]ים, [[טונה]] ו[[דולפין|דולפינים]] שדגו באוקיינוס. המסע הוכיח כי לא היו מגבלות טכניות שיכלו למנוע מתושבי פרו הקדומים להתיישב בפולינזיה.<br />
<br />
ספר שכתב היירדאל בעקבות המסע היה ל[[רב מכר]] ותורגם ל-70 שפות. ה[[סרט דוקומנטרי|סרט הדוקומנטרי]] על פעילות המשלחת זכה ב[[פרס אוסקר|פרס האוסקר]] לשנת [[1952]].<br />
<br />
למרות הצלחת המסע, כמעט כל ה[[אנתרופולוג]]ים ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]] אינם מקבלים את התאוריות של היירדאל. התאוריה המקובלת, על בסיס הוכחות פיזיות ו[[גנטיקה|גנטיות]], היא ש[[פולינזיה]] יושבה בהדרגה על ידי תושבים שמקורם באסיה.<br />
<br />
=== המשלחת לגלאפגוס (1952) ===<br />
אחרי ההצלחה של מסע קון טיקי, ארגן והוביל היירדאל משלחת ארכאולוגית נורווגית ל[[איי גלאפגוס]] השוכנים כ-1,000 ק"מ מערבית לחוף [[אקוודור]]. הקבוצה חקרה אתרי מגורים מ[[התקופה הפרה קולומביאנית]]. בין השאר נמצאו בחפירות [[חליל]] של ה[[אינקה]] ושברי [[חרס]] של יותר מ-130 כלים מ[[קדרות|קרמיקה]] שזוהו אחר כך כשייכים לתקופה שלפני ה[[אינקה]].<br />
<br />
במקביל למשלחת גילו מחדש היירדאל וחוקרים נוספים את האומנות האבודה של הגוארה (guara), מכשיר ששימש את האינדיאנים של פרו ואקוודור לניהוג ספינות מפרש{{הערה|Rick Sanders, [http://www.21stcenturysciencetech.com/articles/fall%202003/Guara.html The Case of the Guara or Centerboard], באתר "[http://www.21stcenturysciencetech.com 21st Century Science & Technology]" {{אנגלית}}}}. מכשיר זה, שלא היה בשימוש במסע "קון טיקי", הראה כי לנוסעים הקדומים מאמריקה הדרומית הייתה היכולת לנווט למרחקים באוקיינוס השקט.<br />
[[קובץ:Paaseiland Kempeneers.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסל [[מואי]] ב[[אי הפסחא]]]]<br />
<br />
=== המשלחת לאי הפסחא (1956-1955) ===<br />
הצלחת מסעותיו הקודמים עודדה את היירדאל ליזום מסע מחקר ארכאולוגי לאי המבודד ביותר באוקיינוס השקט, [[אי הפסחא]]. ספינה ששמשה במקור לציד [[לווייתנאים|לוויתנים]] ב[[גרינלנד]], הוסבה לספינת מחקר ועל סיפונה 23 איש (כולל איבון, אשתו השנייה של תור היירדאל, ובתם אנט). החוקרים גילו כי אי הפסחא היה מיוער וכי התושבים ביראו את היער ושתלו צמחי [[קנה]] (טוטורה) וצמחים נוספים שמקורם באמריקה הדרומית. תיארוך על ידי [[פחמן]] הראה כי האי יושב החל משנת [[380]] לספירה, כאלף שנה מוקדם מהתאריך המקובל על המדענים. עבודת המחקר של אנשי הצוות חשפה דמיון בין סגנון הפסלים הענקיים שהוצבו באי ([[מואי]]), הבימות שעליהם הוצבו הפסלים (אהו) ו[[פטרוגליף|אומנות הגילוף באבן]] לתרבות [[טיוואנאקו]] שבאמריקה הדרומית. חיזוק לטענותיו מצא היירדאל באגדות הילידים שאבותיהם הגיעו מהארצות הרחוקות שבמזרח. במאה ה-21, התאוריות של היירדאל על הדרך בה יושב אי הפסחא אינן מקובלות על הקהילייה המדעית.<br />
<br />
תיאורו של היירדאל לתולדות האי שימש בסיס לסרט שהפיק [[קווין קוסטנר]] בשנת [[1994]] וצולם באי הפסחא, "[[רפה נוי (סרט)|רפה נוי]]".<br />
<br />
=== קולה-מיקרי - הכפר האיטלקי ===<br />
בשנת [[1958]], לאחר תקופת מחלה בחורף הנורווגי, נסע תור עם משפחתו לחופשה ב[[איטליה]]. הוא ואיבון - אשתו השנייה חיפשו מקום שקט להשתקע בו, הרחק מטלפון ועיתונות. נהג מונית מקומי, שהיה להם מעין מורה דרך, הביא אותם באחד מהטיולים, בשביל שעבר בתוך [[יער]] עתיק על גבעה, לכפר מימי-הביניים בשם [[קולה-מיקרי]] (Colla Micheri). נשקף משם נוף [[הים התיכון]] אל מול ההרים המושלגים של [[האלפים]]. עדרי [[כבש]]ים רעו באחו לצד עצי [[זית]] ו[[כרם|כרמים]]. בעבר הרחוק שימש הכפר כתחנה על דרך המלך בין [[רומא]] ו[[צרפת]]. מאז ימי [[נפוליאון]] נזנחה הדרך והכפר הפך נידח.<br />
<br />
מאז ימי [[פאטו-היבה]], הרגיש תור "חסר שורשים". כאשר שהה ב[[האזור הטרופי|אזור הטרופי]] הוא התגעגע להרים הנורווגים, וב[[נורווגיה]] התגעגע אל [[השמש]]. כאן בקולה-מיקרי הוא מצא את המקום בו יכול היה לטעת שורשים והחליט מיד להשתקע בו - הוא רכש את רוב הכפר, קבע את אוהלו בין העצים והחל בשיפוץ המבנים. בית זה היה העוגן עבורו ועבור משפחתו במשך תקופה ארוכה, ומשם יצא למסעותיו ומחקריו בעולם וכן לכנסים מדעיים אליהם הוזמן תכופות.<br />
<br />
=== מסעות "רע" (1970-1969) ===<br />
[[קובץ:RaII.InMuseum.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"רע 2" במוזיאון קון טיקי באוסלו]]<br />
תור היירדאל המשיך במחקרו על ניווט בתקופה הקדומה ומיקד את התעניינותו בספינות הגומא העתיקות. הדעה המקובלת הייתה שספינות אלה אינן מסוגלות לשוט בים הפתוח מעבר לשבועיים משום ספיגת המים ב[[קנה|קני]] הגומא שתביא לטביעתן. היירדאל האמין, כי המדע של ימינו המעיט ביכולות של כלי השיט הקדומים ולקח על עצמו להוכיח זאת בניסוי. בשנת [[1969]] הוא קנה 12 טון של [[גומא פפירוס|קני פפירוס]] ויחד עם מומחים בנה כלי שיט בסגנון עתיק. התוצאה הייתה ספינה באורך 15 מטר, שהושקה בנמל [[סאפי]] ב[[מרוקו]]. כמאמין בשיתוף פעולה, ציוות היירדאל את הספינה "[[רע 1]]" בשבעה אנשים משבע אומות שונות. הספינה עצמה נשאה דגל של [[האומות המאוחדות]]. הספינה הפליגה למרחק 5,000 ק"מ ב-56 יום עד שסערות ופגמים בבנייה המקורית אילצו את הצוות לנטוש את הספינה במרחק שבוע שיט מהאי [[ברבדוס]].<br />
<br />
עשרה חודשים לאחר מכן, ב-[[17 במאי]] [[1970]], חזר היירדאל לנסות את אותו מסע עם ספינה קטנה יותר (12 מטר) "[[רע 2]]". הפעם הוא הפקיד את מלאכת הבנייה בידי האינדיאנים של [[אגם טיטיקקה]], הנחשבים עד היום לבוני ספינות הגומא הטובים בעולם. הספינה עברה 6,100 ק"מ בנתיב הרחב ביותר ב[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]], מ[[סאפי]] שבמרוקו ל[[ברבדוס]], ב-57 יום.<br />
<br />
=== מסעו האחרון והשנים האחרונות לחייו ===<br />
[[קובץ:Thor Heyerdahl tomb.jpg|ממוזער|250px|שמאל|קברו של תור היירדאל בכפר קולה מיקרי]]<br />
בשנת [[1977]] בניסיון להוכיח כי בין התרבויות הקדומות של [[מצרים]], [[מסופוטמיה]] ו[[עמק האינדוס]] היה קשר קבוע, בנה היירדאל ספינה נוספת מגומא. הספינה "טיגריס" (השם הבינלאומי של נהר ה[[חידקל]]) נבנתה ב[[עיראק]], אך לאחר מסע ארוך ב[[הים האדום|ים האדום]] לא קיבלה הספינה אישור לעגון באף אחד מהנמלים המתוכננים בשל מלחמות אזרחים. הנמל היחידי שהתיר להם לעגון היה נמל [[ג'יבוטי]], ושם ב-[[3 באפריל]] [[1978]], כפעולה הפגנתית כנגד אדישות העולם העלה היירדאל את הספינה באש.<br />
<br />
בשנות חייו האחרונות, חי היירדאל ב[[טנריפה]] שב[[האיים הקנריים|איים הקנריים]] שם חקר את [[הפירמידות של גוימאר]], והשתתף בהקמת פארק אתנולוגי הכולל את הפירמידות, מוזיאון ומרכז מחקר. הוא השתתף במשלחות מחקר שונות לאיים [[המלדיביים]], ולאי הפסחא. בשנת [[2001]], שנה לפני מותו, השתתף היירדאל במשלחת מחקר ל[[ים אזוב]] ב[[רוסיה]] כשהוא בן למעלה משמונים. תור היירדאל מת ב-[[18 באפריל]] [[2002]] ונקבר בקולה מיקרי.<br />
<br />
== מורשתו ==<br />
[[קובץ:Thor Heyerdahl's 100th Birthday.gif|שמאל|ממוזער|350px|ב-[[6 באוקטובר]] [[2014]] בחרו ב[[גוגל (מנוע חיפוש)|גוגל]] לציין 100 שנים להולדתו של היירדאל. באותו היום שונה [[סמליל]] דף הבית של האתר, בעת גישה אליו ממדינות רבות, ל[[גוגל דודל|דודל]] בהשראת מסעותיו{{הערה|1={{דודל|thor-heyerdahls-100th-birthday|יום הולדתו ה-100 של היירדאל}}}}.]]<br />
[[קובץ:ThorHeyerdahl Bust Guimar.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסל של היירדאל בגוימאר]]<br />
תור היירדאל היה דמות שנויה במחלוקת. אף לא אחת מהתאוריות שלו, על צורת ההגירה של האינדיאנים לפולינזיה, על התרבות ב[[אי הפסחא]] או על הקשרים בין המצרים הקדמונים לתרבויות הקדומות של [[אמריקה התיכונה]] התקבלה על ידי הממסד המדעי. עם זאת דמותו הססגונית שהיה בה צירוף של הרפתקן שאינו יודע פחד עם כשרון כתיבה, הגבירה מאוד את העניין הציבורי בהיסטוריה קדומה ובהישגים של התרבויות השונות של העמים מסביב לעולם.<br />
<br />
ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]], רפסודת "קון טיקי" המקורית והספינה "רע 2" מוצגות במוזיאון "קון טיקי" שב[[אוסלו]]. צמוד למוזיאון פועל מכון ל[[היסטוריה תרבותית]] ו[[ארכאולוגיה]] של [[האוקיינוס השקט]].<br />
<br />
בשנת 2006 שיחזר נכדו אולב את המסע.<br />
<br />
===עיטורים בינלאומיים===<br />
* עיטור נורווגי מלכותי של [[מסדר אולב הקדוש]] (מפקד ב-1951, מפקד עם כוכב ב-1971, אביר הצלב הגדול ב-1987)<br />
* אביר הצלב הגדול של [[מסדר ההצטיינות של פרו]], ב-1953<br />
* הקצין הגדול של [[מסדר ההצטיינות של איטליה]], ב-1965<br />
* אביר ב[[המסדר של סנט ג'ון|מסדר של סנט ג'ון]]<br />
* אביר ב[[מסדר ההצטיינות (מצרים)|מסדר ההצטיינות של מצרים]], ב-1971<br />
* הקצין הגדול ב[[מסדר המלכותי אל-אלווי]] ([[מרוקו]]), ב-1971<br />
* אביר ואביר הצלב הגדול ב[[מסדר השמש של פרו]], ב-1975<br />
* אביר ב[[מסדר תיבת הזהב]] של [[הולנד]], ב-1980<br />
* מפקד ב[[מסדר האבירים האמריקאי של מלטה]], ב-1970<br />
* [[עיטור אוסטרי של מדע ואמנות]], ב-2000<br />
* [[מדליית האלוורד הקדוש]] של [[אוסלו]]<br />
<br />
==ספריו של היירדאל==<br />
'''בעברית:'''<br />
* '''מסע קון טיקי''' (הוצאת מסדה, תשי"ב, מהדורה נוספת: 1966)<br />
* '''אקו אקו''' ([[הוצאת הדר]] 1971)<br />
* '''מסעות רע''' ([[הוצאת רשפים]] 1975)<br />
<br />
'''באנגלית:'''<br />
* '''פאטו-היבה בחזרה לטבע''' (Fatu-Hiva Back To Nature)<br />
* '''אינדיאנים באוקיינוס השקט''' (American Indians in the Pacific)<br />
*'''עדויות ארכאולוגיות למסעות קדם ספרדיים לגאלאפאגוס''' (Archeological Evidence of Pre-Spanish Visits to the Galpagos Islands)<br />
*'''תרבויות שנעלמו''' (Vanished Civilizations)<br />
*'''בעקבות האדם הראשון''' (I Adams Fotspor) (In The Footstep Of Adam)<br />
*'''מסע טיגריס''' (The Tigris Expeditiobn)<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* [http://www.kon-tiki.no/ מוזיאון קון טיקי]<br />
* [http://www.plu.edu/~ryandp/thor.html מחקרים, כתובים ותמונות]<br />
* [http://www.greatdreams.com/thor.htm מסעות תור היירדאל]<br />
* [http://www.azer.com/aiweb/categories/magazine/ai111_folder/111_articles/111_heyerdahl_tigris.html מסע "טיגריס" והמחאה של היירדאל כנגד המלחמה]<br />
* {{הארץ|משה גלעד|האודיסיאה האחרונה|1.788515|23 באפריל 2002}}<br />
* {{הארץ|משה גלעד|מסע הפלאים של "המדען החריג" תור היירדאל באוקיינוס השקט|1.4298618|27 ביולי 2017}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{ערך מומלץ}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:היירדאל, תור}}<br />
[[קטגוריה:ילידי 1914]]<br />
[[קטגוריה:מדענים שעל שמם כוכב לכת מינורי]]<br />
[[קטגוריה:אנתרופולוגים]]<br />
[[קטגוריה:ביולוגים נורווגים]]<br />
[[קטגוריה:ביולוגים ימיים]]<br />
[[קטגוריה:נפטרים ב-2002]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=תור היירדאל|גרסה=26333711|דרגה=נקי}}</div>אלחנן הלויhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%93%D7%90%D7%9C&diff=1637563תור היירדאל2021-04-25T06:09:05Z<p>אלחנן הלוי: /* ספריו של היירדאל */ הרחבה</p>
<hr />
<div>{{מדען<br />
|שם=תור היירדאל<br />
|שם בשפת המקור=Thor Heyerdahl<br />
|תאריך לידה=[[6 באוקטובר]] [[1914]]<br />
|תאריך פטירה=[[18 באפריל]] [[2002]]<br />
|תמונה=[[קובץ:ThorHeyerdahl.jpg|מרכז|200px]]<br />
|כיתוב=<br />
|תרומות עיקריות=מסע "[[קון טיקי]]", חקר [[אי הפסחא]], מסעות "רע".<br />
|ענף מדעי=[[ביולוגיה]], [[אתנולוגיה]]<br />
|הערות=<br />
|מדינה=[[נורווגיה]]}}<br />
[[קובץ:Thor_Heyerdahl_2000.jpg|ממוזער|250px|'''תור הירדאל בשנת 2000''']]<br />
'''תור היירדאל''' (ב[[נורווגית]]: '''Thor Heyerdahl'''{{כ}}; [[6 באוקטובר]] [[1914]] – [[18 באפריל]] [[2002]]) היה [[ביולוגיה ימית|ביולוג ימי]] [[נורווגיה|נורווגי]] שעסק ב[[אתנולוגיה]]. הוא התפרסם בשל מסע "[[קון טיקי]]" שערך על גבי [[רפסודה]], במטרה להוכיח שילידי [[פולינזיה]] היגרו מ[[אמריקה הדרומית]] ולא מ[[דרום מזרח אסיה]] כפי שסברו, ובשל מסעות דומים נוספים.<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
תור היירדאל נולד ב-[[6 באוקטובר]] [[1914]] למשפחה אמידה בעיירה לרוויק (Larvik) השוכנת בכניסה ל[[פיורד]] [[אוסלו]] (Oslofjorden). בגיל 16 פיתח היירדאל תיעוב כלפי העולם המודרני, שהלך והתרחק מהטבע, ובכך, לדעתו, התנתק משורשיו האמיתיים. כבר אז התגבש במוחו הרעיון לעזוב את [[אירופה]] ולהתגורר במקום שה"קידמה" עדיין לא נגסה בו. על מנת לצבור ניסיון, ארגן היירדאל סביבו קבוצה שעסקה במסעות ארוכים באזורים המבודדים של נורווגיה. התוכנית שנרקמה במוחו הייתה לפגוש נערה, שמאמינה כמוהו בחזרה אל הטבע, ויחד יעברו להתגורר באחד מאיי [[פולינזיה]]. איי פולינזיה נבחרו בשל היותם רחוקים מאירופה אך בה בעת צורכי קיום בסיסיים ניתנים שם להשגה ללא מאמץ רב.<br />
<br />
היירדאל למד [[זואולוגיה]] ו[[גאוגרפיה]] ב[[אוניברסיטת אוסלו]], ובמקביל הכין את המסע. הוא הכיר את הנערה שהייתה לאשתו הראשונה, ליב (Liv), וביחד קראו כל מידע על פולינזיה. הוא הצליח לשכנע את מוריו באוניברסיטה לתמוך במסע כמסע מחקר על הדרך שבה הגיעו בעלי החיים השונים לפולינזיה, ומוריו שכנעו את משפחתו לממן את המסע. היעד היה האי פאטו-היבה (Fatu-Hiva) בקבוצת [[איי מרקיז]] שב[[פולינזיה הצרפתית]]. היירדאל היה אז בן עשרים ושתיים ואשתו בת עשרים.<br />
<br />
=== פאטו-היבה (1938-1937) ===<br />
[[קובץ:Marquesan chiefess in tapa garments with tapa parasol.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הצ'יף של איי מרקיז בביגוד מסורתי.]]<br />
בני הזוג נסעו תחילה ל[[טהיטי]], מרכז השלטון ה[[צרפת]]י בפולינזיה, ושם אומצו בידי המנהיג הפולינזי הראשי "טרייארו" (Teriieroo). בטהיטי למדו בני הזוג את מנהגיהם ואורח חייהם של הפולינזים. משם, במסע שארך שלושה שבועות, הגיעו ליעדם - האי פאטו-היבה. האי, שמוצאו [[הר געש|געשי]], משתרע מצפון לדרום כשבמרכזו רכס הרים גבוה, והוא הדרומי בקבוצת איי מרקיז. בני הזוג שהו על האי כשנה. בתחילה החיים אכן נראו להם כגן עדן עלי אדמות. האי היה עשיר במים ובעצי פרי ואקלימו נוח. המצב השתנה כשהמקומיים החלו להתנכל לבני הזוג על רקע היותם [[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]] בעוד שהאוכלוסייה המקומית הייתה [[הכנסייה הקתולית|קתולית]]. בני הזוג נאלצו, לפיכך, לעבור מצדו המערבי המוגן מרוח והמאוכלס של האי לצדו המזרחי.<br />
<br />
בצדו המזרחי של האי חי אדם אחד בלבד, פולינזי זקן בשם טאי טטוא (Tei Tetua) שהתיידד עם בני הזוג. האגדות שסיפר טאי טטוא להיירדאל על האב הקדמון של הפולינזים הקרוי "טיקי", וכיצד הגיע טיקי לפולינזיה '''ממזרח''', עתידות היו לשנות את חייו של היירדאל. היירדאל החל לפקפק בתאוריה הרווחת על הדרך בה הגיעו תושביה הקדומים של פולינזיה. היה מוסכם על כל החוקרים כי בעוד שהצמחייה ובעלי החיים המקומיים הגיעו עם ה[[זרם ימי|זרמים הימיים]] מ[[אמריקה הדרומית]] הקרובה יחסית, התושבים הגיעו מ[[דרום מזרח אסיה]]. היירדאל תהה מדוע, על פי התאוריה המקובלת, הגיעו התושבים מדרום מזרח אסיה, מסע בן 10,000 ק"מ ממערב למזרח כנגד הרוח הנושבת תמיד ממזרח למערב.<br />
<br />
התנכלויות חוזרות ונשנות מצד התושבים על הרקע הדתי ומצבה הגופני של ליב שהלך והתערער, אילצו את בני הזוג להודות בכישלון רעיון החזרה לטבע, והם חזרו לנורווגיה.<br />
<br />
=== תאוריית ההגירה ממזרח ===<br />
בנורווגיה נטש היירדאל את מחקריו בזואולוגיה והחל במחקר יסודי על מנת לבחון את התאוריה שלו לגבי מקור הגזע הפולינזי ותרבותו. הוא העלה רעיון שההגירה לפולינזיה התבססה על משטר הזרמים והרוחות הקבוע ב[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]], המושפע מסיבוב כדור הארץ, והיפנה, לפיכך, את מאמצי החיפוש שלו למקורו של הגזע הפולינזי לחופי [[פרו]] ו[[קולומביה הבריטית]] שב[[קנדה]]. היירדאל פרסם לראשונה את התאוריה שלו בביטאון International Science שיצא לאור ב[[ניו יורק]] בשנת [[1941]], כשעבד במוזיאון של קולומביה הבריטית.<br />
<br />
על פי התאוריה שלו הגיעו לפולינזיה שני גלים של מהגרים. הגל הראשון הגיע מ[[פרו]] דרך [[אי הפסחא]] על רפסודות מעץ [[בלזה]]. מאות שנים אחר כך הגיעה קבוצת מהגרים שנייה ל[[הוואי]] בסירות [[קאנו]] גדולות מקולומביה הבריטית. מחקריו של היירדאל פורסמו בסופו של דבר בספר בן 800 עמודים שיצא לאור בשנת [[1952]] בשם '''אינדיאנים באוקיינוס השקט'''.<br />
<br />
המחקר הופסק עקב [[מלחמת העולם השנייה]], והיירדאל התנדב לחזור לנורווגיה הכבושה בידי ה[[גרמניה הנאצית|נאצים]]. הוא שירת כאיש מחתרת ביחידת צנחנים נורווגית ב[[פינמרק]].<br />
<br />
=== מסע "קון טיקי" (1947) ===<br />
[[קובץ:KonTikiInMuseum.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקון טיקי במוזיאון על שמה באוסלו]]<br />
{{הפניה לערך מורחב|קון טיקי}}<br />
אחרי המלחמה המשיך היירדאל במחקריו, אך נתקל בהתנגדות עזה לרעיונותיו בקרב המלומדים של התקופה. אחת הטענות הנפוצות ששמע הייתה "לא היו לאינדיאנים אמצעי תחבורה ימיים". על טענתו "היו להם רפסודות מעץ בלזה" נענה בבוז "נראה אותך מגיע מפרו לפולינזיה על רפסודת בלזה". היירדאל החליט להיענות לאתגר. הוא החליט לבנות עותק של רפסודת בלזה של הילידים אותה כינה "קון טיקי" (על שם האל וראש השבט האינדיאני שעל פי האגדות הוביל את ההגירה מערבה), ולשוט איתה מפרו לפולינזיה.<br />
<br />
מסע "קון טיקי" החל כשהיירדאל וחמישה אנשי צוות אחרים יצאו מנמל [[קייאו]] שב[[פרו]] והגיעו כעבור 101 יום ([[7 באוגוסט]] [[1947]]) ו-8,000 ק"מ לשונית רארויה (Raroia) שבקבוצת [[איי טואמוטו]]. במסע זה הקפידו אנשי הצוות להשתמש רק באמצעים ובמזונות שהיו בידי האינדיאנים (למעט שימוש ב[[אלחוט]] ושימורי מזון). במהלך המסע אכלו אנשי הצוות בעיקר דגים, [[כריש (סוג)|כריש]]ים, [[טונה]] ו[[דולפין|דולפינים]] שדגו באוקיינוס. המסע הוכיח כי לא היו מגבלות טכניות שיכלו למנוע מתושבי פרו הקדומים להתיישב בפולינזיה.<br />
<br />
ספר שכתב היירדאל בעקבות המסע היה ל[[רב מכר]] ותורגם ל-70 שפות. ה[[סרט דוקומנטרי|סרט הדוקומנטרי]] על פעילות המשלחת זכה ב[[פרס אוסקר|פרס האוסקר]] לשנת [[1952]].<br />
<br />
למרות הצלחת המסע, כמעט כל ה[[אנתרופולוג]]ים ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]] אינם מקבלים את התאוריות של היירדאל. התאוריה המקובלת, על בסיס הוכחות פיזיות ו[[גנטיקה|גנטיות]], היא ש[[פולינזיה]] יושבה בהדרגה על ידי תושבים שמקורם באסיה.<br />
<br />
=== המשלחת לגלאפגוס (1952) ===<br />
אחרי ההצלחה של מסע קון טיקי, ארגן והוביל היירדאל משלחת ארכאולוגית נורווגית ל[[איי גלאפגוס]] השוכנים כ-1,000 ק"מ מערבית לחוף [[אקוודור]]. הקבוצה חקרה אתרי מגורים מ[[התקופה הפרה קולומביאנית]]. בין השאר נמצאו בחפירות [[חליל]] של ה[[אינקה]] ושברי [[חרס]] של יותר מ-130 כלים מ[[קדרות|קרמיקה]] שזוהו אחר כך כשייכים לתקופה שלפני ה[[אינקה]].<br />
<br />
במקביל למשלחת גילו מחדש היירדאל וחוקרים נוספים את האומנות האבודה של הגוארה (guara), מכשיר ששימש את האינדיאנים של פרו ואקוודור לניהוג ספינות מפרש{{הערה|Rick Sanders, [http://www.21stcenturysciencetech.com/articles/fall%202003/Guara.html The Case of the Guara or Centerboard], באתר "[http://www.21stcenturysciencetech.com 21st Century Science & Technology]" {{אנגלית}}}}. מכשיר זה, שלא היה בשימוש במסע "קון טיקי", הראה כי לנוסעים הקדומים מאמריקה הדרומית הייתה היכולת לנווט למרחקים באוקיינוס השקט.<br />
[[קובץ:Paaseiland Kempeneers.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסל [[מואי]] ב[[אי הפסחא]]]]<br />
<br />
=== המשלחת לאי הפסחא (1956-1955) ===<br />
הצלחת מסעותיו הקודמים עודדה את היירדאל ליזום מסע מחקר ארכאולוגי לאי המבודד ביותר באוקיינוס השקט, [[אי הפסחא]]. ספינה ששמשה במקור לציד [[לווייתנאים|לוויתנים]] ב[[גרינלנד]], הוסבה לספינת מחקר ועל סיפונה 23 איש (כולל איבון, אשתו השנייה של תור היירדאל, ובתם אנט). החוקרים גילו כי אי הפסחא היה מיוער וכי התושבים ביראו את היער ושתלו צמחי [[קנה]] (טוטורה) וצמחים נוספים שמקורם באמריקה הדרומית. תיארוך על ידי [[פחמן]] הראה כי האי יושב החל משנת [[380]] לספירה, כאלף שנה מוקדם מהתאריך המקובל על המדענים. עבודת המחקר של אנשי הצוות חשפה דמיון בין סגנון הפסלים הענקיים שהוצבו באי ([[מואי]]), הבימות שעליהם הוצבו הפסלים (אהו) ו[[פטרוגליף|אומנות הגילוף באבן]] לתרבות [[טיוואנאקו]] שבאמריקה הדרומית. חיזוק לטענותיו מצא היירדאל באגדות הילידים שאבותיהם הגיעו מהארצות הרחוקות שבמזרח. במאה ה-21, התאוריות של היירדאל על הדרך בה יושב אי הפסחא אינן מקובלות על הקהילייה המדעית.<br />
<br />
תיאורו של היירדאל לתולדות האי שימש בסיס לסרט שהפיק [[קווין קוסטנר]] בשנת [[1994]] וצולם באי הפסחא, "[[רפה נוי (סרט)|רפה נוי]]".<br />
<br />
=== קולה-מיקרי - הכפר האיטלקי ===<br />
בשנת [[1958]], לאחר תקופת מחלה בחורף הנורווגי, נסע תור עם משפחתו לחופשה ב[[איטליה]]. הוא ואיבון - אשתו השנייה חיפשו מקום שקט להשתקע בו, הרחק מטלפון ועיתונות. נהג מונית מקומי, שהיה להם מעין מורה דרך, הביא אותם באחד מהטיולים, בשביל שעבר בתוך [[יער]] עתיק על גבעה, לכפר מימי-הביניים בשם [[קולה-מיקרי]] (Colla Micheri). נשקף משם נוף [[הים התיכון]] אל מול ההרים המושלגים של [[האלפים]]. עדרי [[כבש]]ים רעו באחו לצד עצי [[זית]] ו[[כרם|כרמים]]. בעבר הרחוק שימש הכפר כתחנה על דרך המלך בין [[רומא]] ו[[צרפת]]. מאז ימי [[נפוליאון]] נזנחה הדרך והכפר הפך נידח.<br />
<br />
מאז ימי [[פאטו-היבה]], הרגיש תור "חסר שורשים". כאשר שהה ב[[האזור הטרופי|אזור הטרופי]] הוא התגעגע להרים הנורווגים, וב[[נורווגיה]] התגעגע אל [[השמש]]. כאן בקולה-מיקרי הוא מצא את המקום בו יכול היה לטעת שורשים והחליט מיד להשתקע בו - הוא רכש את רוב הכפר, קבע את אוהלו בין העצים והחל בשיפוץ המבנים. בית זה היה העוגן עבורו ועבור משפחתו במשך תקופה ארוכה, ומשם יצא למסעותיו ומחקריו בעולם וכן לכנסים מדעיים אליהם הוזמן תכופות.<br />
<br />
=== מסעות "רע" (1970-1969) ===<br />
[[קובץ:RaII.InMuseum.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"רע 2" במוזיאון קון טיקי באוסלו]]<br />
תור היירדאל המשיך במחקרו על ניווט בתקופה הקדומה ומיקד את התעניינותו בספינות הגומא העתיקות. הדעה המקובלת הייתה שספינות אלה אינן מסוגלות לשוט בים הפתוח מעבר לשבועיים משום ספיגת המים ב[[קנה|קני]] הגומא שתביא לטביעתן. היירדאל האמין, כי המדע של ימינו המעיט ביכולות של כלי השיט הקדומים ולקח על עצמו להוכיח זאת בניסוי. בשנת [[1969]] הוא קנה 12 טון של [[גומא פפירוס|קני פפירוס]] ויחד עם מומחים בנה כלי שיט בסגנון עתיק. התוצאה הייתה ספינה באורך 15 מטר, שהושקה בנמל [[סאפי]] ב[[מרוקו]]. כמאמין בשיתוף פעולה, ציוות היירדאל את הספינה "[[רע 1]]" בשבעה אנשים משבע אומות שונות. הספינה עצמה נשאה דגל של [[האומות המאוחדות]]. הספינה הפליגה למרחק 5,000 ק"מ ב-56 יום עד שסערות ופגמים בבנייה המקורית אילצו את הצוות לנטוש את הספינה במרחק שבוע שיט מהאי [[ברבדוס]].<br />
<br />
עשרה חודשים לאחר מכן, ב-[[17 במאי]] [[1970]], חזר היירדאל לנסות את אותו מסע עם ספינה קטנה יותר (12 מטר) "[[רע 2]]". הפעם הוא הפקיד את מלאכת הבנייה בידי האינדיאנים של [[אגם טיטיקקה]], הנחשבים עד היום לבוני ספינות הגומא הטובים בעולם. הספינה עברה 6,100 ק"מ בנתיב הרחב ביותר ב[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]], מ[[סאפי]] שבמרוקו ל[[ברבדוס]], ב-57 יום.<br />
<br />
=== מסעו האחרון והשנים האחרונות לחייו ===<br />
[[קובץ:Thor Heyerdahl tomb.jpg|ממוזער|250px|שמאל|קברו של תור היירדאל בכפר קולה מיקרי]]<br />
בשנת [[1977]] בניסיון להוכיח כי בין התרבויות הקדומות של [[מצרים]], [[מסופוטמיה]] ו[[עמק האינדוס]] היה קשר קבוע, בנה היירדאל ספינה נוספת מגומא. הספינה "טיגריס" (השם הבינלאומי של נהר ה[[חידקל]]) נבנתה ב[[עיראק]], אך לאחר מסע ארוך ב[[הים האדום|ים האדום]] לא קיבלה הספינה אישור לעגון באף אחד מהנמלים המתוכננים בשל מלחמות אזרחים. הנמל היחידי שהתיר להם לעגון היה נמל [[ג'יבוטי]], ושם ב-[[3 באפריל]] [[1978]], כפעולה הפגנתית כנגד אדישות העולם העלה היירדאל את הספינה באש.<br />
<br />
בשנות חייו האחרונות, חי היירדאל ב[[טנריפה]] שב[[האיים הקנריים|איים הקנריים]] שם חקר את [[הפירמידות של גוימאר]], והשתתף בהקמת פארק אתנולוגי הכולל את הפירמידות, מוזיאון ומרכז מחקר. הוא השתתף במשלחות מחקר שונות לאיים [[המלדיביים]], ולאי הפסחא. בשנת [[2001]], שנה לפני מותו, השתתף היירדאל במשלחת מחקר ל[[ים אזוב]] ב[[רוסיה]] כשהוא בן למעלה משמונים. תור היירדאל מת ב-[[18 באפריל]] [[2002]] ונקבר בקולה מיקרי.<br />
<br />
== מורשתו ==<br />
[[קובץ:Thor Heyerdahl's 100th Birthday.gif|שמאל|ממוזער|350px|ב-[[6 באוקטובר]] [[2014]] בחרו ב[[גוגל (מנוע חיפוש)|גוגל]] לציין 100 שנים להולדתו של היירדאל. באותו היום שונה [[סמליל]] דף הבית של האתר, בעת גישה אליו ממדינות רבות, ל[[גוגל דודל|דודל]] בהשראת מסעותיו{{הערה|1={{דודל|thor-heyerdahls-100th-birthday|יום הולדתו ה-100 של היירדאל}}}}.]]<br />
[[קובץ:ThorHeyerdahl Bust Guimar.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסל של היירדאל בגוימאר]]<br />
תור היירדאל היה דמות שנויה במחלוקת. אף לא אחת מהתאוריות שלו, על צורת ההגירה של האינדיאנים לפולינזיה, על התרבות ב[[אי הפסחא]] או על הקשרים בין המצרים הקדמונים לתרבויות הקדומות של [[אמריקה התיכונה]] התקבלה על ידי הממסד המדעי. עם זאת דמותו הססגונית שהיה בה צירוף של הרפתקן שאינו יודע פחד עם כשרון כתיבה, הגבירה מאוד את העניין הציבורי בהיסטוריה קדומה ובהישגים של התרבויות השונות של העמים מסביב לעולם.<br />
<br />
ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]], רפסודת "קון טיקי" המקורית והספינה "רע 2" מוצגות במוזיאון "קון טיקי" שב[[אוסלו]]. צמוד למוזיאון פועל מכון ל[[היסטוריה תרבותית]] ו[[ארכאולוגיה]] של [[האוקיינוס השקט]].<br />
<br />
בשנת 2006 שיחזר נכדו אולב את המסע.<br />
<br />
===עיטורים בינלאומיים===<br />
* עיטור נורווגי מלכותי של [[מסדר אולב הקדוש]] (מפקד ב-1951, מפקד עם כוכב ב-1971, אביר הצלב הגדול ב-1987)<br />
* אביר הצלב הגדול של [[מסדר ההצטיינות של פרו]], ב-1953<br />
* הקצין הגדול של [[מסדר ההצטיינות של איטליה]], ב-1965<br />
* אביר ב[[המסדר של סנט ג'ון|מסדר של סנט ג'ון]]<br />
* אביר ב[[מסדר ההצטיינות (מצרים)|מסדר ההצטיינות של מצרים]], ב-1971<br />
* הקצין הגדול ב[[מסדר המלכותי אל-אלווי]] ([[מרוקו]]), ב-1971<br />
* אביר ואביר הצלב הגדול ב[[מסדר השמש של פרו]], ב-1975<br />
* אביר ב[[מסדר תיבת הזהב]] של [[הולנד]], ב-1980<br />
* מפקד ב[[מסדר האבירים האמריקאי של מלטה]], ב-1970<br />
* [[עיטור אוסטרי של מדע ואמנות]], ב-2000<br />
* [[מדליית האלוורד הקדוש]] של [[אוסלו]]<br />
<br />
==ספריו של היירדאל==<br />
'''בעברית:'''<br />
* '''מסע קון טיקי''' (הוצאת מסדה, תשי"ב, מהדורה נוספת: 1966)<br />
* '''אקו אקו''' ([[הוצאת הדר]] 1971)<br />
* '''מסעות רע''' ([[הוצאת רשפים]] 1975)<br />
<br />
'''באנגלית:'''<br />
* '''פאטו-היבה בחזרה לטבע''' (Fatu-Hiva Back To Nature)<br />
* '''אינדיאנים באוקיינוס השקט''' (American Indians in the Pacific)<br />
*'''עדויות ארכאולוגיות למסעות קדם ספרדיים לגאלאפאגוס''' (Archeological Evidence of Pre-Spanish Visits to the Galpagos Islands)<br />
*'''תרבויות שנעלמו''' (Vanished Civilizations)<br />
*'''בעקבות האדם הראשון''' (I Adams Fotspor) (In The Footstep Of Adam)<br />
*'''מסע טיגריס''' (The Tigris Expeditiobn)<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* [http://www.kon-tiki.no/ מוזיאון קון טיקי]<br />
* [http://www.plu.edu/~ryandp/thor.html מחקרים, כתובים ותמונות]<br />
* [http://www.greatdreams.com/thor.htm מסעות תור היירדאל]<br />
* [http://www.azer.com/aiweb/categories/magazine/ai111_folder/111_articles/111_heyerdahl_tigris.html מסע "טיגריס" והמחאה של היירדאל כנגד המלחמה]<br />
* {{הארץ|משה גלעד|האודיסיאה האחרונה|1.788515|23 באפריל 2002}}<br />
* {{הארץ|משה גלעד|מסע הפלאים של "המדען החריג" תור היירדאל באוקיינוס השקט|1.4298618|27 ביולי 2017}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{ערך מומלץ}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:היירדאל, תור}}<br />
[[קטגוריה:ילידי 1914]]<br />
[[קטגוריה:מדענים שעל שמם כוכב לכת מינורי]]<br />
[[קטגוריה:אנתרופולוגים]]<br />
[[קטגוריה:ביולוגים נורווגים]]<br />
[[קטגוריה:ביולוגים ימיים]]<br />
[[קטגוריה:נפטרים ב-2002]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=תור היירדאל|גרסה=26333711|דרגה=נקי}}</div>אלחנן הלוי