https://www.hamichlol.org.il/w/api.php?action=feedcontributions&user=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9F&feedformat=atomהמכלול - תרומות המשתמש [he]2024-03-28T15:10:07Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.39.6https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9F/%D7%A1%D7%95%D7%A3.js&diff=2535734משתמש:אפרון/סוף.js2024-03-28T12:45:43Z<p>אפרון: </p>
<hr />
<div>1711810080000</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Y1u5h3o43ewwmeuo&topic_postId=y1uae13pa5vk1cc0&topic_revId=y1uas3j2r7yj1t4g&action=single-viewנושא:Y1u5h3o43ewwmeuo2024-03-28T12:25:26Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9F" class="mw-userlink" title="משתמש:אפרון"><bdi>אפרון</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9F" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:אפרון">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9F" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/אפרון">תרומות</a>)</span> שחזר <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Y1u5h3o43ewwmeuo&topic_showPostId=y1uae13pa5vk1cc0#flow-post-y1uae13pa5vk1cc0">רשומה</a> בנושא "טיוטה: ישיבת תולדות אברהם יצחק" (<em>אין להסתיר</em>)</span>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Y1u5h3o43ewwmeuo&topic_postId=y1uaka1q1u26fhkg&topic_revId=y1uarnw41t6qckhc&action=single-viewנושא:Y1u5h3o43ewwmeuo2024-03-28T12:25:13Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9F" class="mw-userlink" title="משתמש:אפרון"><bdi>אפרון</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9F" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:אפרון">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9F" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/אפרון">תרומות</a>)</span> שחזר <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Y1u5h3o43ewwmeuo&topic_showPostId=y1uaka1q1u26fhkg#flow-post-y1uaka1q1u26fhkg">רשומה</a> בנושא "טיוטה: ישיבת תולדות אברהם יצחק" (<em>אין להסתיר</em>)</span>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9&diff=2535683בית המקדש2024-03-28T11:58:17Z<p>אפרון: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=מרכז עבודת ה' של עם ישראל עד לחורבן}}<br />
{{מפנה|בית הבחירה|ספרו של רבי מנחם המאירי|בית הבחירה למאירי}}<br />
[[קובץ:Israel Museum 17311 (14262124886).jpg|260px|ממוזער|דגם בית המקדש וחומותיו ב[[מוזיאון ישראל]]]]<br />
[[קובץ:Figures.jpg|ממוזער|260px|כלי המשכן והכהנים]]<br />
'''בֵּית הַמִּקְדָּשׁ''' היה מקום השראת ה[[שכינה]] ומרכז עבודת ה' ברוב התקופה שמימי [[שלמה|שלמה המלך]] ועד לחורבן השני על ידי [[טיטוס]] ב[[תשעה באב]] בשנת [[ג'תתכ"ח]]. הוא שכן ב[[הר המוריה]] שב[[ירושלים]] ושימש כמרכז ל[[תורה שבעל פה]] ומשפט ישראל, ל[[קרבן|הקרבת קרבנות]], [[עליה לרגל]] ו[[תפילה]]. בית המקדש היה מקום משכנו של [[ארון הברית]], כפי שהיה [[המשכן]] לפניו.{{הערה|שם=שמא|{{תנ"ך|שמואל א|ד}}}} במקדש כיהנו ה[[כהן|כהנים]], כשלצדם סייעו ה[[לוי (יהדות)|לויים]]. לצד הקרבת הקרבנות, פעל במקדש בית הדין הגדול (כינויו המאוחר: [[סנהדרין]] הגדולה), שישב ב[[לשכת הגזית]] והורה [[הלכה]] ל[[יהודים|עם ישראל]], לצידו ישבו שני בתי דין נוספים בהר הבית.{{הערה|תוספתא [[מסכת חגיגה]] פרק ב הלכה ט; {{בבלי|סנהדרין|פח|ב}}.; {{משנה|פאה|ב|ו}}}}.<br />
<br />
[[בית המקדש הראשון]] נבנה בידי [[שלמה המלך]] על [[הר המוריה]], בשנת 2928 ל[[מניין השנים בלוח העברי#לאדם הראשון|בריאת העולם]], 480 שנים אחרי [[יציאת מצרים]]. בית המקדש הראשון עמד 410 שנים ונחרב על ידי [[נבוכדנצר השני|נבוכדנאצר]] מלך [[בבל]] בשנת 3338 לבריאת העולם.<br />
<br />
70 שנה לאחר [[חורבן בית המקדש|חורבן הבית]] הראשון, נבנה [[בית המקדש השני]] על ידי עולי בבל ובראשם [[זרובבל]] בראשית [[שיבת ציון]], בעקבות [[הכרזת כורש]]. המלך [[הורדוס]] (19 לפנה"ס) [[מקדש הורדוס|שיפץ והרחיב את המקדש באופן יסודי]]. בית המקדש השני עמד 420 שנה ונחרב על ידי [[טיטוס]], בנו של [[אספסיאנוס]] קיסר, בשנת 3828 לבריאת העולם, היא שנת [[68]] ל[[ספירת הנוצרים]].<br />
<br />
השם "בית המקדש" מופיע לראשונה בדברי [[חז"ל]]. בתנ"ך נקרא המקדש לרוב "'''בית ה''''". <br />
<br />
[[בית המקדש השלישי|בית המקדש]] עתיד להיבנות מחדש באחרית הימים, ולשמש מרכז [[רוחניות|רוחני]] לעולם כולו.{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|ב|ב}}.; {{תנ"ך|ישעיהו|נו|ז}}; {{תנ"ך|ישעיהו|ס|ז}}; {{תנ"ך|יחזקאל|לז|כה|כח}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז}}}}<br />
<br />
==מצוות בניין בית המקדש==<br />
{{הפניה לערך מורחב|מצוות בניין בית המקדש}}<br />
<br />
[[משה רבנו]] נצטווה ב[[הר סיני]]: {{ציטוטון|וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם.|{{תנ"ך|שמות|כה|ח}}}} ההדגשה "בתוכם" (ולא "בתוכו") מבטאת את הרעיון (המנוגד לתפיסה ה[[פגניות|אלילית]] המקובלת בזמן הקדום), שה' אינו שוכן באופן פיזי במקדש, אלא המקדש מבטא את הקשר של ה' לעם ישראל והשגחתו המיוחדת עליהם.{{הערה|1=ראו 'תורה שלמה' ל[[פרשת תרומה]], אות פ"ו*}} והוא משמש כבית להשראת השכינה.<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם, בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם, וּנְתַתִּים וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָם וְנָתַתִּי אֶת-מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם. וְהָיָה מִשְׁכָּנִי עֲלֵיהֶם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹקים וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם. וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה' מְקַדֵּשׁ אֶת-יִשְׂרָאֵל, בִּהְיוֹת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם.|מקור={{תנ"ך|יחזקאל|לז|כו|כח}}}}<br />
<br />
כדברי [[שלמה המלך]] בתפילתו: "{{ציטוטון|הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, לֹא יְכַלְכְּלוּךָ--אַף, כִּי-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי}}{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ח|כז}}.}}<br />
<br />
[[ספר החינוך]] מונה את המצוה כאחת מ[[תרי"ג מצוות|תרי"ג מצוות התורה]], ומתארה באופן הבא: <br />
{{ציטוט|תוכן=מצות בנין בית הבחירה.<br />
<br />
:לבנות בית לשם ה', כלומר שנהיה מקריבים שם קרבנותינו אליו, ושם תהיה העלייה לרגל וקבוץ כל ישראל בכל שנה, שנאמר: "ועשו לי מקדש". וזאת המצוה כוללת עמה הכלים הצריכים בבית אל העבודה, כגון המנורה והשולחן והמזבח וכל שאר הכלים כולם...|מקור=[[ספר החינוך]], מצווה צה}}.<br />
<br />
==המקדש לאורך הדורות==<br />
<br />
===המשכן===<br />
[[קובץ:Scinia.jpg|270px|ממוזער|אוהל מועד במדבר]]<br />
{{הפניה לערך מורחב|המשכן}}<br />
<br />
[[המשכן]] שימש כבית מקדש זמני, לפני בניינו במקום המיועד לו בירושלים. שמו הנוסף של המשכן הוא "אהל מועד": "אהל" - משום ארעיותו; "מועד" - בשל היותו מקום התוועדות, בו נפגש ה' עם משה, ככתוב: "{{ציטוטון|וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם}}"{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כה|כב}}. ראו גם {{תנ"ך|שמות|לג|ז}} וברש"י.}} בזמן [[נדודי בני ישראל במדבר]], בא' ב[[ניסן]] כשנה לאחר [[יציאת מצרים]], הוקם המשכן למרגלות [[הר סיני]], כמקדש זמני, הניתן לפירוק, הרכבה וניוד ממקום למקום.{{הערה|{{תנ"ך|שמות|מ}}.}} בני ישראל לקחו אותו עמם בכל מסעותיהם, עד הגיעם ל[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
קירות המשכן נעשו מקרשים עשויים מ[[שיטה|עץ השיטה]] שנתמכו ב[[אדני המשכן|אדנים]] ובבריחים, ואילו גג המשכן כוסה ביריעות בד ועור ששימשו גם לכיסוי קרשי הקירות. מידותיו: שלושים [[אמה (מידת אורך)|אמה]] אורכו, עשר אמות רוחבו, ועשר אמות גובהו{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כו}}.}} שליש משטח המשכן הוקצה ל[[קודש הקודשים|קדש הקדשים]], ושני שלישים לקודש{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כו|לג}}. ורש"י שם}} חצר המשכן כללה שטח של מאה על חמישים אמה, והוקפה יריעות בד שנתלו על עמודי נחושת. במרכז החצר עמד [[מזבח הנחושת]].{{הערה|{{תנ"ך|שמות |כז}}.}} לאחר כניסת בני ישראל לארץ וקביעת [[משכן שילה|המשכן בשילה]], קיבל המשכן מימד מסוים של קביעות: קירותיו נעשו אבן, ואילו גגו נותר מכוסה ביריעות.{{הערה|{{משנה|זבחים|יד|ו}}.}}<br />
<br />
בספר ספר [[דברים]], לקראת הכניסה לארץ והתיישבות בני ישראל במרחביה, ישנה הדגשה על ריכוז הקרבת הקרבנות במקום אחד - "{{ציטוטון|בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'}}"{{הערה|1={{תנ"ך|דברים|יב|ה|כא}}, {{תנ"ך|דברים|יד|כג|כה}} ועוד}}. [[חז"ל]] כותבים, שב-14 השנים שלאחר כניסת עם ישראל לארץ, בהן עסקו בכיבוש הארץ וחלוקתה לשבטים, עמד המשכן בגלגל{{הערה|תלמוד בבלי מסכת זבחים דף קיח עמ' ב.}}. לאחר סיום [[נדודי בני ישראל במדבר|ההתנחלות]] בארץ, קבעו בני ישראל את המשכן ב[[שילה (אתר מקראי)|שילה]].{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יח|א}}.}} רק ארבע מאות ושמונים שנה לאחר יציאת מצרים, הוקם מקדש הקבע ב[[ירושלים]]{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ו|א}}.}} ע"פ חז"ל התקיים המשכן בשילה 369 שנה{{הערה|תלמוד בבלי מסכת זבחים דף קיח עמ' ב.}}. משכן שילה פסק מלפעול לאחר שארון הברית הוצא ממנו ונלקח כנהוג למלחמה כסגולה לניצחון האויב, ובמהלכה נפל בשבי ה[[פלשתים]]{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|ד}}.}}כעונש על כך שנלקח ללא ציווי ה'. גם לאחר החזרתו לישראל, לא הושב הארון למקומו אלא נדד ממקום למקום, ב[[בית שמש]], [[קריית יערים (עיר מקראית)|קריית יערים]], בית [[עובד אדום הגיתי]], ומשם העלהו [[דוד המלך]] ל[[עיר דוד]] הסמוכה ל[[הר הבית]]{{הערה|1=פירוט המקומות: {{תנ"ך|שמואל א|ו|יד}}, {{תנ"ך|שמואל א|ז|א}}, {{תנ"ך|שמואל ב|ו}}.}} במקביל, גם המשכן וכליו נדדו ל[[משכן נוב|נוב]] ([[נוב (עיר מקראית)|המקראית]], מצפון לירושלים), עד שנחרבה בידי [[דואג האדומי]] בפקודת [[שאול]], והמשכן עבר ל[[גבעון]]{{הערה|1=נוב - {{תנ"ך|שמואל א|כא}}. גבעון - {{תנ"ך|מלכים א|ג|ד}}}} רק לאחר הקמת המקדש בהר הבית בירושלים, שב הארון למקומו הטבעי ב[[קדש הקדשים]] שבבית המקדש.{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ח|א}}.}}<br />
<br />
הדעה המקובלת בדברי [[חז"ל]] היא, שבתקופת שילה היה איסור להקריב קרבנות בבמה (מזבח מקומי-אישי לפולחן לה'), כמשתמע ממעשה בני ראובן וגד האמור, ורק בזמן היות המשכן בנוב וגבעון הותרה ההקרבה בבמות. חז"ל מעגנים את התפיסה הזו בלשון הכתוב האוסר את ההקרבה: "כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה". הביטויים "מנוחה" ו"נחלה" רומזים למצבי רגיעה של העם, מחד, ושל המשכן והארון, מאידך. משכן שילה, הקבוע באופן יחסי (משכן זה עמד למעלה מ-300 שנה, ונקרא גם "בית", ולא רק "אהל" כמו "אהל מועד" שבמדבר סיני), וארון הברית היה בו, נחשב כמקדש קבע, ואילו בזמן נוב וגבעון, בהיעדר ארון הברית, לא הייתה זו "מנוחה". כך מנסח זאת [[התלמוד הירושלמי]]: "זה סימן: '''כל זמן שהארון מבפנים – הבמות אסורות'''; יצא – הבמות מותרות". לשיטה זו, הקרבנות בבמה בזמן שילה היו חריגה מן הדין כ"הוראת שעה", על פי סמכות מיוחדת שהוקנתה ל[[נביא]] לסטות מן ההלכה לצורכי שעה, או שהדבר הותר בשעה שהארון הוצא ממשכן שילה, כמקובל לעיתים בעת מלחמה. לדעת [[רבי שמעון בן יוחאי]], גם בזמן שילה היה מותר להקריב בבמה. הביטויים "מנוחה" ו"נחלה" מכוונים, לדעתו, על ירושלים בלבד.<br />
<br />
במשך רוב שנות קיומו של המשכן, זנח העם ברובו את עבודת הקרבנות במשכן ועסק ב[[קרבן|הקרבת קרבנות]] לה' ב[[במות]], אולם חלק מן העם גם תעה אחר עבודת אלילים, כפי שנהגו לעשות שכניהם [[הכנענים]] שהושארו בארץ בניגוד להוראות של הקב"ה ל[[משה]] ול[[יהושע בן נון|יהושע]]. רק הנהגתו של [[שמואל הנביא]] הצליחה לבער תופעה זו לזמן מה עד ל[[פילוג ממלכת ישראל המאוחדת|פיצול הממלכה]] בימי המלך [[רחבעם]]. <br />
<br />
חז"ל תלו את חורבנו של משכן שילה בפריצות ובביזוי הקרבנות שנהגו שם על ידי [[חפני ופינחס]], בניו של [[עלי הכהן]].{{הערה|1={{בבלי|יומא|ט|א}}.}} כפי שמתואר בפסוקים{{הערה|ספר שמואל א פרק ב פסוקים יג-טז; כב.}} <br />
<br />
{{ציטוט|וּמִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים אֶת הָעָם כָּל אִישׁ זֹבֵחַ זֶבַח וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן כְּבַשֵּׁל הַבָּשָׂר וְהַמַּזְלֵג שְׁלֹשׁ הַשִּׁנַּיִם בְּיָדוֹ: וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ כָּכָה יַעֲשׂוּ לְכָל יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים שָׁם בְּשִׁלֹה: גַּם בְּטֶרֶם יַקְטִרוּן אֶת הַחֵלֶב וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן וְאָמַר לָאִישׁ הַזֹּבֵחַ תְּנָה בָשָׂר לִצְלוֹת לַכֹּהֵן וְלֹא יִקַּח מִמְּךָ בָּשָׂר מְבֻשָּׁל כִּי אִם חָי: וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיּוֹם הַחֵלֶב וְקַח לְךָ כַּאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ וְאָמַר לו לֹא כִּי עַתָּה תִתֵּן וְאִם לֹא לָקַחְתִּי בְחָזְקָה...וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד וְשָׁמַע אֵת כָּל אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל יִשְׂרָאֵל וְאֵת אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד}} <br />
<br />
===בית המקדש הראשון===<br />
{{הפניה לערך מורחב|בית המקדש הראשון}}<br />
<br />
[[דוד המלך]] ביצר את [[ירושלים בתקופת בית ראשון|ירושלים]] למרכז מדיני-דתי בממלכת ישראל, העביר אליה את [[ארון הברית]] והעמיד אותו באוהל מיוחד שנטה לשם כך.{{הערה|1={{תנ"ך|שמואל ב|ו}} ו{{תנ"ך|שמואל ב|ז|ללא=ספר}}}} כעבור כשלושים שנה, בעקבות חזיון בפי [[גד הנביא]] שהורה לדוד להקים מזבח בגורן [[ארוונה היבוסי]],{{הערה|1={{תנ"ך|דברי הימים א|כא|יח}}}} רכש דוד את הגורן, בנה בו מזבח, וקבע: "{{ציטוטון|זֶה הוּא בֵּית ה' הָאֱלֹקִים וְזֶה-מִּזְבֵּחַ לְעֹלָה לְיִשְׂרָאֵל}}".{{הערה|1={{תנ"ך|דברי הימים א|כב|א}}}} בחירת המקום קשורה גם בעובדה שהר המוריה הוא מקום [[עקידת יצחק]]{{הערה|1={{תנ"ך|בראשית|כב|ב}}. לאחר העקידה ({{תנ"ך|בראשית|כב|יד|ללא=פרק}}) כינה אברהם את שם המקום "ה' יראה", בהתאמה ל"יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך במקום אשר יבחר", {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}.}}, ולפי המסורת היהודית מקום המזבח במקדש היה במקום העקדה ממש{{הערה|1=רמב"ם, משנה תורה, הלכות בית הבחירה, פרק ב הלכה ב}}. דוד עצמו היה מנוע, בהוראת [[נתן הנביא]], מלהקים את המקדש,{{הערה|1={{תנ"ך|שמואל ב|ז|ה}}, {{תנך|מלכים א|ה|יז}} "אתה ידעת את דוד אבי כי לא יכל לבנות בית לשם ה' א-להיו מפני המלחמה אשר סבבהו", {{תנ"ך|דברי הימים א|כב|ח}}: "כי דמים רבים שפכת", וב[[פסיקתא רבתי]] ( פי' ב) מבואר שלא נחשב לו לעון הדמים הרבים ששפך, והסיבה שלא על ידו נבנה בית המקדש, א. שאם דוד המלך יבנה לא יחרב, ושיחטאו עם ישראל רוצה הקב"ה להפיג חמתו בבניין הבית, ולא בישראל, ב. לפי שלא עלה על דעתו לבנות את בית המקדש רק אחר שבנה בית לעצמו, בשונה משלמה המלך.}} אולם הוא עשה הכנות רבות להקמתו: ריכוז החומרים, תכנון מערך הכהנים והלויים, הכנת כלי הנגינה, ומסירת תוכנית הבית לשלמה בנו{{הערה|1={{תנ"ך|דברי הימים א|כב}}-{{תנ"ך|דברי הימים א|כט|ללא=ספר}}}} .<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיֹּאמֶר דָּוִיד, שְׁלֹמֹה בְנִי נַעַר וָרָךְ, וְהַבַּיִת לִבְנוֹת לַ-ה' לְהַגְדִּיל לְמַעְלָה לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת לְכָל-הָאֲרָצוֹת, אָכִינָה נָּא לוֹ; וַיָּכֶן דָּוִיד לָרֹב לִפְנֵי מוֹתוֹ. וַיִּקְרָא לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ וַיְצַוֵּהוּ לִבְנוֹת בַּיִת לַ-ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה: בְּנִי, אֲנִי הָיָה עִם-לְבָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹקָי. וַיְהִי עָלַי דְּבַר-ה' לֵאמֹר, דָּם לָרֹב שָׁפַכְתָּ וּמִלְחָמוֹת גְּדֹלוֹת עָשִׂיתָ; לֹא-תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי, כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנָי. הִנֵּה-בֵן נוֹלָד לָךְ, הוּא יִהְיֶה אִישׁ מְנוּחָה וַהֲנִיחוֹתִי לוֹ מִכָּל-אוֹיְבָיו מִסָּבִיב; כִּי שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ, וְשָׁלוֹם וָשֶׁקֶט אֶתֵּן עַל-יִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו. הוּא-יִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי, וְהוּא יִהְיֶה-לִּי לְבֵן וַאֲנִי-לוֹ לְאָב; וַהֲכִינוֹתִי כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ עַל-יִשְׂרָאֵל עַד-עוֹלָם. עַתָּה בְנִי, יְהִי ה' עִמָּךְ וְהִצְלַחְתָּ וּבָנִיתָ בֵּית ה' אֱלֹקֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר עָלֶיךָ.|מקור={{תנ"ך|דברי הימים א|כב|ה|יא}}}}<br />
<br />
[[חז"ל]] כותבים כי דוד גם ברר עם [[שמואל הנביא]] את מיקומו המדויק של המקדש בעת שברח לניות מפני [[שאול]]{{הערה|מדרש ילקוט שמעוני פרשת שופטים רמז תתקי.}}, היות שהתורה לא הגדירה בשום מקום היכן ישכון המקדש, והשאירה נתון זה עלום ונסתר בהסתפקה בהגדרה הכללית והעמומה: {{ציטוטון|הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'}}{{הערה|ספר דברים פרק יב פסוק ה.}}.<br />
<br />
במקרא מבואר, כי בית המקדש הראשון נבנה ב[[ירושלים]], על [[הר המוריה]], על ידי [[שלמה המלך]] בשנת ב'תתקכט (2929) לבריאת העולם לפי המניין של חז"ל, 480 שנה לאחר [[יציאת מצרים]] (930-970 לפנה"ס להערכת החוקרים).{{הערה|1={{תנ"ך|דברי הימים ב|ג|א}}}} שלמה המלך החל לבנות את המקדש בחודש [[אייר]] (שכּונה באותה תקופה חודש זיו) בשנה הרביעית למלכותו. הבנייה נמשכה שבע שנים ומחצה, עד חודש [[חשוון]] (שכּונה באותה תקופה חודש בול) בשנה האחת עשרה למלכותו.{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|ו|לז|לח}}}} לצורך הבניה גייס שלמה רבבות פועלים, והסתייע בעבודתם ובניסיונם של ה[[פניקים|צידונים]]. לאחר כמאתיים שנה, בימי המלך [[יואש (מלך יהודה)|יהואש]], נעשה "בדק בית" ושיפוץ במקדש, ונשנה הדבר כעבור עוד כמאתיים שנה, בימי המלך [[יאשיהו]].{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים ב|יב}} ו{{תנ"ך|מלכים ב|כב|ללא=ספר}}}} בשני המקרים מתואר איסוף תרומות מהעם ועבודה בהתנדבות לשם כך.<br />
<br />
במרבית שנות קיומו של הבית הראשון התקיימו במקביל מקומות נוספים להקרבת [[קרבן (יהדות)|קרבנות]], לאחר ש[[ממלכת ישראל]] נפרדה מ[[ממלכת יהודה]] העמידה [[מקדשי ממלכת ישראל|מקדשים משלה]] ב[[תל דן|דן]] וב[[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]] שמיסודם נועדו להוות אלטרנטיבה לעבודת ה' שלא במסגרת בית המקדש, ובכך לבטל את מרכזיותה של ירושלים, ובעקיפין של ממלכת יהודה, ולהבטיח את המשך קיומה העצמאי של ממלכת ישראל, אך במשך השנים הפך המקום לאתר פולחני של [[עבודה זרה|אלילי כנען]].{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|יב|כו|כז}}}} נוסף על כך, במשך רוב שנותיה של תקופה זו התקיים פולחן ב[[במות]] גם בתחומי ממלכת יהודה, בעיקר לשם הקרבת [[קרבן (יהדות)|קרבנות]] לה'. המקרא ב[[ספר מלכים]] מרבה לבקר את התופעה של העם ה"מזבחים ומקטרים בבמות".{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|כב|מד}}, ועוד רבים}} כך היה עד לימי המלך [[חזקיהו]] שהורה לבער את הבמות, וכך נעשה גם בימי המלך [[יאשיהו]] (לאחר שיקומן של הבמות בידי בנו של חזקיהו, [[מנשה (מלך יהודה)|מנשה]]), בהתאם לכתוב בתורה{{הערה|1={{תנ"ך|ויקרא|יז}}, {{תנ"ך|דברים|יב}}}} על איסור ההקרבה מחוץ לבית המקדש. מאז חזר בית המקדש להיות המקום היחיד לעבודת הקרבנות בישראל. במקרא מבואר, שבתקופות שונות בבית ראשון הייתה [[עבודה זרה]] בתוך בית המקדש עצמו. כך, בימי המלך מנשה, הוצב פסל ה[[אשרה (אלילה)|אשרה]] בין כותלי בית המקדש והונהגה עבודת "צבא השמים" ובניית מזבחות לפולחן זה בחצרות בית המקדש.<br />
<br />
בחז"ל מבואר, שבית המקדש הראשון עמד על תלו במשך ארבע מאות ועשר שנים. אחרון מלכי יהודה, המלך [[צדקיהו]], מרד ב[[נבוכדנאצר]] מלך [[בבל]], וזה שלח את שר צבאו, [[נבוזראדן]], לכבוש את ירושלים. לאחר [[מצור]] ממושך שארך כשנה וחצי (החל מ[[עשרה בטבת]] בשנה התשיעית לצדקיהו עד לתשעה בתמוז בשנה האחת עשרה, עת הבקיעו [[בבלים|הבבלים]] את חומת ירושלים) חרבו ירושלים והמקדש, ב[[תשעה באב]] שנת ג'שלט (3339) לבריאת העולם{{הערה|ולא כמקובל במחקר האקדמי ההיסטורי, ב-586 לפנה"ס}}. [[חז"ל]], בעקבות הנביאים, הודיעו שסיבת חורבן הבית היא בשל עבירות חמורות: [[עבודה זרה]], [[גילוי עריות]], ו[[שפיכות דמים]].{{הערה|1=תלמוד בבלי מסכת יומא דף ט עמוד ב}}<br />
<br />
===בית המקדש השני===<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[בית המקדש השני]], [[מקדש הורדוס]]}}[[קובץ:Model of Second Temple made by Michael Osnis from Kedumim 1.jpg|200px|ממוזער|מודל של בית המקדש השני כפי ששופץ על ידי הורדוס]]<br />
<br />
כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, נבנה בית המקדש השני על ידי עולי בבל בראשית [[שיבת ציון]], בהנהגת [[זרובבל|זרובבל בן שאלתיאל]] מבית דוד, נכדו או נינו של [[יהויכין]] מלך יהודה{{הערה|[[מלבי"ם|המלבי"ם]] דברי הימים א פרק ג, פסוק יט הביא את המחלוקת: [[רד"ק|הרד"ק]] סובר שזרובבל היה בנו של פדיה, נכדו של שאלתיאל ונינו של יהויכין. [[אברהם אבן עזרא|הראב"ע]] סובר שהיה בנו של פדיה ונכדו של יהויכין. ושאלתיאל היה אחיו של פדיה ומת ללא בנים ו[[ייבום וחליצה|ייבם]] פדיה את אשתו ונולד מכך זרובבל. לכן ייוחס לדודו.}}, ו[[יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול]], אחיינו של [[עזרא הסופר]], ונכדו של [[שריה (כהן גדול)|שריה]] [[כהן גדול|הכהן הגדול]] האחרון בתקופת בית המקדש הראשון. וזאת בתמיכת [[הפרסים]] ובעידודם שבאה לידי ביטוי ב[[הצהרת כורש]], כ-18 שנים קודם לכן.<br />
<br />
המקדש שנבנה בידי עולי בבל היה פשוט וללא פאר. ב{{תנ"ך|עזרא|ג|יב|קצר=כן}} מתואר, שבשעת יסוד ההיכל {{ציטוטון|וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר רָאוּ אֶת-הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן...בֹּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל}} לנוכח הפער בין שני הבתים.{{הערה|1=ראו גם {{תנ"ך|חגי|ב|ג}}.}} מן המקורות לא ברור תמיד האם פרט מסוים היה קיים כבר בבית המקדש הראשון או התחדש בבית השני. מרכיבים מסוימים במקדש, כגון צורת דלתות ההיכל, שאובים מתוכנית המקדש העתידי שראה [[יחזקאל הנביא]] בחזונו.{{הערה|1=ראו מידות פרק ב משנה ה, פרק ג משנה א, ופרק ד משניות א-ב.}}<br />
<br />
בבית המקדש השני חסרו [[ארון הברית]] ו[[לוחות הברית|הלוחות]] שבתוכו, וכמה פריטים נוספים שנשמרו בצד הארון: צנצנת ה[[מן]] (מזון שנתן ה' לבני ישראל בדרכם מארץ מצרים לארץ כנען), מטהו של [[אהרן הכהן]], ו[[שמן המשחה]], בו נמשחו כהנים גדולים ומלכים. בחז"ל מבואר שכל אלו נגנזו על ידי המלך [[יאשיהו]] בשלהי ימי בית המקדש הראשון, משום שחשש שבעת חורבן המקדש הצפוי על פי [[נביא|נבואות הנביאים]] ועל פי [[מציאת ספר התורה]], הגויים, מחריבי הבית, ישלחו את ידם בארון הברית, ומאחר ולא ניתן ליצור תחליף ללוחות הברית שבתוכו (הכתובים ב'אצבע אלקים'), כפי שניתן לעשות לשאר כלי המקדש, יש צורך להצפינו{{הערה|תלמוד בבלי מסכת יומא דף נב, עמ' ב.}}. כמו כן, [[האורים והתומים]] לא תפקדו במתן תשובות לשאלות. לעומת זאת, היו במקדש השני המנורה ושאר [[כלי המקדש]], שאין בעשייתם אלמנט שמיימי והם ניתנים לשיחזור. אמנם גם עשר המנורות ועשרת השולחנות שהוסיף [[שלמה|שלמה המלך]] על המנורה והשולחן שעשה משה{{הערה|דברי הימים ב פרק ד, פסוקים ז-ח.}}, לא שוחזרו בבית שני, כנראה מחמת העלות הכספית הגבוהה הכרוכה בכך.<br />
<br />
תחת [[ארון הברית]] נותרה רק [[אבן השתייה]], ועליה קיימו את המצוות הקשורות ב[[קודש הקודשים]] ב[[יום הכיפורים בבית המקדש|יום כיפור]].{{הערה|שם=הערה_א}}<br />
<br />
המלך [[הורדוס]] (19 לפנה"ס) שיפץ והרחיב את המקדש באופן יסודי, והפכו ליצירת פאר, שעלתה ביופיה על בנין בית המקדש הראשון, עליה ניבא [[חגי הנביא]]{{הערה|ספר חגי פרק ב, פסוק ט.}}: {{ציטוטון|גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן}}, ועליה אמרו חז"ל: {{ציטוטון|מי שלא ראה בנין הורדוס - לא ראה בנין נאה מימיו}}.{{הערה|שם=הערה_ב|1=תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ד עמוד א. תיאור מקביל אצל יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים עם הרומאים, ספר א פרק כא,א.}} שיפוץ המקדש נמשך גם לאחר מותו של הורדוס, כמעט עד לחורבנו.<br />
<br />
[[השנים החסרות|ישנו פער משמעותי]] בשאלת תארוך ימי הבית השני בין עמדת החוקרים לעמדת [[חז"ל]]. על פי חז"ל עמד הבית 420 שנה בלבד, ולא כ-585 שנים כמקובל לפי המחקר ההיסטורי.{{הערה|1=תלמוד בבלי עבודה זרה דף ט עמוד א, ערכין יב ע"ב. (וכן דניאל נתנבא שבית המקדש השני יעמוד 420 שנה - דניאל ט' כה-כו). ההבדל נעוץ בעיקר בחישוב שונה של תקופת שלטון הפרסים בראשית ימי הבית השני: כמאתים שנה, לתיארוך המחקרי, לעומת כארבעים שנה בלבד לשיטת חז"ל.}} כתוצאה מ[[המרד הגדול]] של היהודים ב[[רומא העתיקה|רומאים]], חרב הבית על ידי [[טיטוס]], בנו של [[אספסיאנוס]] קיסר, בתשעה באב בשנת 3830 לבריאת העולם, 70 לספירה. חז"ל תלו את סיבת החורבן בשנאת חינם שאפיינה את ההתנהגות של היהודים בשלהי תקופת הבית.{{הערה|1=תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ט עמוד ב}}<br />
<br />
====מקדשים מחוץ לירושלים====<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[מקדש יב]], [[מקדש חוניו]]}}<br />
בתקופת [[שיבת ציון]] התקיים מקדש ב[[יב|יֵבּ]] (אלפנטינה) שבמצרים, בו הקריבו קרבנות לה' כמו המקדש בירושלים, וכהניה אף התכתבו עם הכהנים הגדולים בירושלים. המקדש היה קרוב יותר לצורה של ה[[משכן]]. בשנת 14 ל[[דריווש]] בחודש [[תמוז]] החריבו שרים וכהנים מצריים את המקדש, וכשהוקם מחדש לא הורשו להקריב בה קרבנות מן החי כי אם קטורת בלבד{{הערה|ראה: '''המקדש שעל האי: יהודי יב ומקדשם''', חגי משגב}}.<br />
<br />
בימי הבית השני התקיים במקביל ב[[מצרים]] [[מקדש חוניו]], שהתיימר להיות תחליף למקדש בניגוד לעמדה המקובלת בהלכה. [[חז"ל]] אף קבעו, לאור תקדים שקבע [[יאשיהו|המלך יאשיהו]] בשלהי בית ראשון, שהכהנים שעבדו במקדש חוניו לא יכהנו במקדש בירושלים.{{הערה|1=משנה מסכת מנחות פרק יג משנה ט, על פי {{תנ"ך|מלכים ב|כג|ט|קצר=כן}}.}} מן המאורעות המרכזיים שהתחוללו בימי הבית השני הוא [[מרד החשמונאים]], שבית המקדש היה במרכזו. בשנת 167 לפנה"ס הנהיג [[אנטיוכוס הרביעי]] גזירות כנגד קיום הדת היהודית, וביניהן ביטול עבודת המקדש והפיכתו למקום פולחן אלילי.{{הערה|1=מקבים-א א,נד}} חלק מאוצרות המקדש נשדדו, ובהם [[מנורת הזהב]]. עקב כך פרץ מרד החשמונאים, וכעבור כשלוש שנים, בכ"ה בכסלו שנת 164 לפנה"ס (ג' תקצ"ז לפי הלוח העברי), טיהרו החשמונאים את המקדש. החשמונאים שיפצו את [[מזבח העולה]] ההרוס, ואת שאר [[כלי המקדש]], וחנכו אותם במשך שמונה ימים בהם חידשו את עבודת הקרבנות ששבתה עד כה.{{הערה|1=מקבים א פרק ד. משנה מסכת מידות פרק א משנה ו.}} ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]{{הערה|1=מסכת מנחות דף כח עמוד ב}} מסופר, שתחילה נעשתה המנורה החדשה משיפודי ברזל, ורק לאחר ש"העשירו" עשאוה מחדש, תחילה מכסף ושוב מזהב. עוד מסופר בתלמוד{{הערה|1=מסכת שבת דף כה עמוד ב. להרחבה בעניין זה, אודות המקורות ההיסטוריים וההיבטים ההלכתיים והטכניים של ההדלקה, ראו ב'''סידור המקדש''', מאת הרב [[ישראל אריאל]], פרקים כו-כח.}} על קושי למצוא שמן טהור להדלקת המנורה, ופך קטן של שמן, שבדרך כלל שימש להדלקת לילה אחד, הספיק לכל שמונת ימי [[חנוכת המזבח]]. אירועים אלו, ניצחון החשמונאים ו[[נס פך השמן]], הם הרקע לחג ה[[חנוכה]].<br />
<br />
== מבנה המקדש ==<br />
{{הפניה לערך מורחב|מבנה בית המקדש}}<br />
קיימים הבדלים רבים בין המשכן לבין בתי המקדש בירושלים, ובין המקדש הראשון לבין המקדש השני. עם זאת, חוט אחד של מאפיינים בסיסיים ועקרונות משותפים שוזר את כל המקדשים, כפי שסיכם זאת ה[[רמב"ם]]:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=ואלו הן הדברים שהן עיקר בבניין הבית: עושין בו [[ההיכל|קודש]], ו[[קודש הקודשים]], ויהיה לפני הקודש מקום אחד והוא הנקרא [[האולם|אולם]]; ושלושתן נקראין [[היכל]]. ועושין מחיצה אחרת סביב להיכל, רחוקה ממנו כעין קלעי החצר שהיו במדבר; וכל המוקף במחיצה זו שהוא כעין חצר אוהל מועד, הוא הנקרא [[העזרה|עזרה]]. והכל נקרא מקדש.|מרכאות=כן|מקור=משנה תורה, הלכות בית הבחירה, פרק א הלכה ה}}<br />
<br />
יש להבחין, אפוא, בין המבנה המרכזי, ה[[היכל]], לבין החצר סביבו, וכן בין שלושת חלקי ההיכל. לבו של המקדש הוא המקום המקודש ביותר - [[קדש הקדשים]] שבהיכל, שבו נמצא [[ארון הברית]]. בתוך ארון זה נשמרו שברי [[לוחות הברית]] הראשונים ולוחות הברית השניים. בצד הארון היו [[מן|צנצנת המן]], [[מטה אהרן]] ו[[שמן המשחה]]. וגם [[ספר תורה]] היה עם הארון, וקיימת מחלוקת בין ה[[תנאים]] האם הוא היה בתוך הארון או בצידו{{הערה|תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף יד, עמ' א-ב. מחלוקת ר' מאיר ור' יהודה.}}. מעל הארון הייתה [[כפורת]] מזהב שממנה בלטו דמויות [[כרובים|הכרובים]] (מלאכים) שלפי האמור בתלמוד{{הערה|{{בבלי|יומא|נד|ב}}, {{בבלי|סוכה|ה|ב}}}} היו אלו דמויות בעלות פני תינוק ופני תינוקת, המסמלים את הקשר בין אלקים לישראל שנמשל לקשר נישואין. ממקום זה היה משה רבנו מקבל את דברי הנבואה, ככתוב: {{ציטוטון|וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל}}.{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כה|כב}}}} בכל ימות השנה היה מקום זה מובדל ב[[הפרוכת|פרוכת]] בד, שעליה היו רקומים ציורי כרובים.{{הערה|1=במשכן - {{תנ"ך|שמות|כו|לא}}. בבית שני - {{בבלי|בבא בתרא|ג|א}}. בבית ראשון היה שילוב של קיר אבנים ופרוכת, ראו {{תנ"ך|דברי הימים ב|ג|יד}}}} הכניסה פנימה לקדש הקדשים מותרת רק ל[[כהן הגדול]], וזאת ב[[יום הכיפורים]] בלבד{{הערה|{{משנה|כלים|א|ט}}.}}<br />
<br />
לאחריו בקדושה היה המתחם של ה'קודש', שנקרא בפי חז"ל בשם '[[ההיכל|היכל]]', ובו היו שלושה כלים חשובים{{הערה|1=מידותיהם מפורטות במקרא, {{תנ"ך|שמות|כה}}. ב[[אגרת אריסטיאס]] אות נב-נח מתוארת ההקפדה בימי בית שני על שמירת המידות בדייקנות.}}: [[מנורת שבעת הקנים|המנורה]] - מנורת זהב שהודלקה בשמן מדי ערב, וסימלה את אור החכמה. המנורה ניצבה בצד דרום. מול המנורה, בצד צפון, עמד [[שולחן לחם הפנים|השולחן]], עליו הונח [[לחם הפנים]] המסמל את עולם החומר והפן הכלכלי, וממנו אכלו [[הכהנים בני אהרן|הכהנים]] מדי שבת. ביניהם, משוך לכיוון מזרח (לכיוון הכניסה), עמד [[מזבח הזהב]] - עליו הקטירו בכל בוקר וערב [[קטורת הסמים|קטורת]] עשויה אבקה מעשבי בשמים, שהפיצה ריח נעים כאשר הונחה על גבי גחלים בוערות.<br />
<br />
[[האולם]] שימש כמבוא להיכל. הונחו בו כלי עזר שונים, כגון שולחנות להנחת לחם הפנים בדרכו אל ההיכל, וביציאתו ממנו{{הערה|{{משנה|מנחות|יא|ז}}.}}<br />
<br />
בחצר שסביב המקדש, [[העזרה]], עמד [[מזבח העולה]], עליו הוקרבו [[קרבנות|הקרבנות]] מן החי ([[בקר]], [[צאן]] ו[[יונה|יונים]]) ה[[מנחות]] העשויות [[סולת]], ו[[נסכים|נסכי]] ה[[יין]] וה[[ניסוך המים|מים]]. לצידו עמד [[הכיור]], ששימש לרחיצת ידי הכהנים ורגליהם לשם ניקיון וטהרה בטרם יגשו לעבודתם.<br />
<br />
===מבנה המקדש הראשון===<br />
מקדש שלמה היה גדול ומפואר בהשוואה למשכן: ששים [[אמה (יחידת מידה)|אמה]] אורכו, עשרים אמה רוחבו, ושלושים אמה גובהו.{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|ו|ב}}. ב{{תנ"ך|דברי הימים ב|ג|ד}} כתוב שגובה האולם היה מאה ועשרים אמה. הפרשנים שם חלוקים בדעותיהם: יש אומרים ששלושים האמה האמורות במלכים מתייחסות לקומה התחתונה בלבד, ויש אומרים שהאולם היה גבוה מן ההיכל.}} קירות הבית הפנימיים היו מצופים בזהב.{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|ו|כא}}}} במקדש היו, כאמור, שלושה חלקים עיקריים: האולם - המבוא למקדש. ההיכל - המקום העיקרי לעבודת הקודש, ובו מזבח הקטורת, המנורה, ושולחן לחם הפנים. הדביר (קודש הקודשים) - משכן ארון הברית והכרובים. הדביר עמד על "אבן השתייה", ששימשה כדוכן לארון{{הערה|שם=הערה_א|1=משנה מסכת יומא פרק ה משנה ב}}. לפי המסורת המקובלת זוהי האבן השוכנת בתוך [[כיפת הסלע]], אולם יש ה[[זיהוי מקום המקדש|מזהים את מיקום המקדש]] באתרים שונים על הר הבית. בין הדביר לבין ההיכל הפריד קיר אבן בעובי אמה (המכונה 'טרקסין') ובאמצעו פתח מכוסה בפרוכת.{{הערה|1={{תנ"ך|דברי הימים ב|ג|יד}}. תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ד עמוד א.}} בחצר המקדש עמד מזבח גדול{{הערה|לפי פשט הפסוקים (דברי הימים ב פרק ד, פסוק א; מלכים א פרק ח פסוק סד, ועוד) היה זה מזבח נחושת, כפי שהיה המזבח שבמשכן עשוי מנחושת. אמנם חז"ל (שם ועוד) מפרשים באופן עקבי שהכוונה למזבח אבנים שנבנה תחת מזבח הנחושת, כפי ציווי התורה (דברים פרק כז, פסוקים ה-ו).}} להקרבת קרבנות, אורכו ורוחבו עשרים אמה, וגובהו עשר אמות.{{הערה|1={{תנ"ך|דברי הימים ב|ד|א}}. לדעת התנא רבי יוסי (משנה מסכת מידות פרק ג משנה א) מידת עשרים האמה מתייחסת לגגו של המזבח, ובתוספת חלקיו התחתונים ([[יסוד המזבח]] וה[[סובב]]) היה אורכו ורוחבו עשרים ושמונה אמה.}}<br />
<br />
במקדש שלמה היו כמה אלמנטים ייחודיים: בדביר הציב שלמה דמויות של שני כרובים גדולים עשויים עץ מצופה זהב, שהכנף החיצונית של כל אחד מהם נגעה בקיר הדביר, והפנימית נגעה בכנף הפנימית של הכרוב השני, ותחת מקום נגיעתן זו לזו הוצב ארון הברית ועליו הכפורת והכרובים הסוככים אותה, במרכז הדביר.{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|ו|כג|כח}}}} בהיכל נוספו עשרה שולחנות זהב ועשר מנורות, ובחצר המקדש הציב עשרה כיורים, שהונחו על גבי עשר עגלות נחושת ("מכונות"), כדי לאפשר את הובלת המים ממקום למקום.{{הערה|1={{תנ"ך|דברי הימים ב|ד|ו}}, {{תנ"ך|דברי הימים ב|ד|ח|ללא=פרק}} ו{{תנ"ך|דברי הימים ב|ד|יד|ללא=פרק}}. במדרש [[ילקוט שמעוני]] מלכים רמז קפה מבואר, שריבוי הכלים מבטא את השפע הרוחני והחומרי בימי שלמה.}} בפתח האולם עמדו שני עמודי נחושת גבוהים ומעוטרים, ושמם "[[יכין ובועז]]". תשומת לב מיוחדת הוקדשה גם לאספקת המים למקדש: הוקמה בריכת ענק ("ים") עשויה נחושת הרכובה על שתים עשרה דמויות בקר עשויות נחושת, ארבע לכל כיוון אוויר, ולתוכה הובלו מי מעיין. תכולתה הייתה כ- 50 מ"ק מים, לצורכי המקדש השונים.{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|ז}}}} ב[[ספר דברי הימים]] מובאים דבריו של דוד המלך לשלמה {{ציטוטון|הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל את כל מלאכת התבנית| {{תנ"ך|דברי הימים א|כח|יט}}}} חז"ל{{הערה|{{בבלי|זבחים|לג|א}} {{בבלי|זבחים|סב|א}} {{בבלי|סוכה|נא|ב}}}} הביאו את הפסוק כהוכחה שכל המדות בצורת המקדש, כולל כל החידושים במקדש שלמה, קיבל שלמה מאת [[דוד המלך]] שקיבל אותם מפי [[נתן הנביא]] ו[[גד החוזה]]{{הערה|רש"י סוכה נ"א ב', רש"י מסכת זבחים דף לג עמוד א ד"ה הכל בכתב}}; עם זאת קיימת אפשרות שמותר לשנות מאפיינים שונים של הבניין, כל זמן שהמתאר הבסיסי נשמר.{{הערה|1=ראו רש"י ורמב"ן {{תנ"ך|שמות|כה|ט|קצר=כן}}. רמב"ם הלכות בית הבחירה א,יא.}}<br />
<br />
===מבנה המקדש השני===<br />
הרוב המכריע של המידע שבידינו על ממדיו של בית המקדש השני ותוכניתו המפורטת נובע משלושה מקורות:<br />
#המשניות (בעיקר במסכתות [[מסכת מידות|מידות]] ו[[מסכת תמיד|תמיד]]), וידיעות נוספות המפוזרות בתלמוד ובמדרש.<br />
#כתבי [[יוסף בן מתתיהו]] (ובעיקר תיאורו ב[[קדמוניות היהודים]] ספר ט"ו, פרק י"א, וב[[מלחמת היהודים]] ספר חמישי פרק ה').<br />
#הממצא הארכאולוגי.<br />
<br />
על פי המשנה, הר הבית המקודש הינו מתחם מוקף חומות על הר המוריה, בעל שטח ריבועי של חמש מאות אמה על חמש מאות אמה{{הערה|1=מסכת מידות פרק ב משנה א}}. אולם על פי הממצאים כיום צורתו דומה יותר למלבנית, רבים מסבירים זאת בתיאורו של יוסף בן מתתיהו על כך שהורדוס הכפיל את שטח הר הבית{{הערה|1=מלחמות היהודים עם הרומאים, פרק כא,א: "הורדוס... הרחיב את החצר [סביב המקדש] פי שניים".}}, אולם תוספת הורדוס לא נכללה בתחום המקודש של ההר. במשנה נזכר כי ההיכל היה גבוה מאה אמה, וכך גם אורכו ורוחבו{{הערה|1=מסכת מידות פרק ד משנה ו}}. בין קדש הקדשים לבין הקודש הפרידה פרוכת, כמו במשכן, ולא קיר אבן כמו בבית הראשון{{הערה|שם=הערה_ב}}. יש אומרים שהיו שתי פרוכות שביניהן מרחב של אמה שדרכו היה נכנס הכהן הגדול ביום הכיפורים){{הערה|דעת חכמים במסכת יומא פרק ה משנה א. ולדעת ר' יוסי שם הייתה פרוכת אחת בלבד, כמו במשכן.}}. חצר המקדש הפנימית, [[העזרה]] שסביב ההיכל, היתה באורך מאה שמונים ושבע אמות, וברוחב מאה ושלושים וחמש אמות{{הערה|1=מסכת מידות פרק ה משנה א}}. במרכז העזרה עמד [[המזבח החיצון]], במקום המדויק בו היה בימי הבית הראשון{{הערה|1=תלמוד בבלי מסכת זבחים דף סב עמוד א}}. המזבח היה עשוי אבן, וגודלו הורחב בהשוואה לבית הראשון: שלושים ושתים על שלושים ושתים אמה{{הערה|1=מסכת מידות פרק ג משנה א. על סיבת ההרחבה דיון בתלמוד הבבלי מסכת זבחים, דף סא עמוד ב.}}. בחומה שהקיפה את העזרה שולבו חדרים ששימשו כ"לשכות" לצרכים שונים. בולטת ביניהם [[לשכת הגזית]], ששימשה כמקום מושבה של [[סנהדרין|הסנהדרין הגדולה]]. בכך הפך המקדש מרכז למשפט ולימוד תורה{{הערה|1=ראו תלמוד בבלי מסכת פסחים דף כו עמוד א: "אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי, שהיה יושב בצילו של היכל ודורש כל היום כולו".}}, לצד הקרבת הקרבנות. לפני העזרה, ממזרח לה, עמדה [[עזרת נשים (בית המקדש)|עזרת נשים]], במפלס נמוך יותר, וחמש עשרה מדרגות הובילו מעזרת הנשים לעזרת ישראל{{הערה|1=מסכת מידות פרק ב משנה ה}}. עזרה זו שימשה להתכנסויות שונות, כמו ב[[שמחת בית השואבה]] ומעמד [[הקהל]]{{הערה|1=משנה סוכה פרק ה משנה ב. תלמוד בבלי מסכת סוטה דף מא עמוד א}}. מתחם העזרות הוקף בחומה חיצונית נמוכה (ה"[[הסורג|סורג]]"), והשטח שבינה לבין העזרות נקרא '[[החיל|חיל]]'. הכניסה לנכרים התאפשרה עד לחומת הסורג בלבד{{הערה|1=מסכת כלים פרק א משנה ח}}.<br />
<br />
==העובדים במקדש==<br />
[[קובץ:LEV 8- High priest in robes and breastplate.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כהן גדול בבגדי הכהונה]]<br />
עובדי המקדש היו [[כהנים]] ו[[לוי (יהדות)|לויים]], שבראשם [[הכהן הגדול]]. אולם העבודות החשובות נעשו דווקא על ידי הכהנים. שהם [[קבלת הדם|קבלת]] דם הקרבנות, [[הולכתם הדם|הולכתם]], ו[[זריקת הדם|זריקתם]] על קירות ה[[המזבח|מזבח]], כמו גם, השלכת חלקים מן הקרבן והקטרת ה'קומץ' מן ה[[קרבן מנחה|מנחות]] בתוך מדורת האש שעל המזבח, אכילת ה"[[קדשי קדשים|קדשים]]", עריכת [[לחם הפנים]], הטבת [[המנורה]], [[תנופה|תנופות]], [[דישון המזבח]], ועוד.<br />
<br />
===כהנים===<br />
{{הפניה לערך מורחב|ברית הכהונה}}<br />
לכהנים הוכנו ארבעה [[בגדי כהונה|בגדי הכהונה]] "לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת".{{הערה|1={{תנ"ך|שמות|כח|מ}}}} שלושה מהם עשויים [[פשתן]] לבן, נטול צבע: [[כתונת (בגד כהונה)|כתונת]] - גלימה, [[מכנסיים (בגד כהונה)|מכנסיים]], ו[[מצנפת (בגד כהונה)|מצנפת]] לראשם. בנוסף לכך חגרו למתניהם [[אבנט]] המשולב מחוטי פשתן לבנים יחד עם חוטי [[צמר]] הצבועים בצבעי [[תכלת]], [[ארגמן]] ו[[תולעת השני|תולעת שני]]. לכהן הגדול היו ארבעה בגדים נוספים המיוחדים לו: על מצחו, מתחת למצנפתו, הוא חבש [[ציץ]] זהב, כעין כתר, ועליו רשום: "קודש לה'". על גבי הכתונת הוא לבש [[מעיל]] עשוי צמר צבוע בתכלת. מעליו [[חושן]], טס זהב ובו קבועות שתים עשרה [[אבנים טובות]], עליהן חקוקים שמות שבטי ישראל. החושן נתמך ב[[אפוד]] הנקשר לגופו של הכהן הגדול, על גבי המעיל.{{הערה|1=הבגדים מתוארים בפירוט במקרא, {{תנ"ך|שמות|כח}}, בספר קדמוניות היהודים ספר ג, ז, ב, ובאופן חלקי ב[[אגרת אריסטיאס]] אות פו, צו-צט.}}<br />
<br />
במשך שנים רבות, לאורך כל שנותיו של בבית המקדש הראשון, ובראשית ימי הבית השני, כיהנו ב[[כוהן גדול|כהונה הגדולה]] צאצאי [[צדוק]], הכהן הגדול בימי שלמה. הדבר השתנה בעקבות התערבות חיצונית של השלטון [[יוון העתיקה|היווני]], שהחל לשלוט בארץ לאחר כיבוש [[אלכסנדר הגדול|אלכסנדר מוקדון]] את המרחב מיד [[האימפריה הפרסית]]. הכהן הגדול האחרון מבית צדוק היה [[יאסון]] שהודח מהתפקיד בשנת 170 לפני הספירה. בימי [[החשמונאים]] המלך (או הנשיא, בתחילה) שימש גם בתפקיד הכהן הגדול, דבר המנוגד להדרכת התורה ליצור בידול בין התפקידים. בימי [[הורדוס]] והרומאים הוחלפו הכהנים הגדולים בתדירות גבוהה. חז"ל תלו את סיבת התחלופת ברשעותם של הכהנים הגדולים באותה תקופה, שהשיגו את תפקיד הכהן הגדול עבור בצע כסף, ואמרו בדרך הפלגה{{הערה|תלמוד בבלי מסכת יומא דף ט עמ' א.}}: {{ציטוט|אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב: 'יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה'? 'יראת ה' תוסיף ימים' - זה מקדש ראשון, שעמד ארבע מאות ועשר שנים ולא שמשו בו אלא שמונה עשר כהנים גדולים. 'ושנות רשעים תקצרנה' - זה מקדש שני, שעמד ארבע מאות ועשרים שנה, ושמשו בו יותר משלש מאות כהנים. צא מהם ארבעים שנה ששמש שמעון הצדיק, ושמונים ששמש יוחנן כהן גדול, עשר ששמש ישמעאל בן פאבי, ואמרי לה אחת עשרה ששמש רבי אלעזר בן חרסום - מכאן ואילך צא וחשוב: כל אחד ואחד לא הוציא שנתו}}<br />
<br />
הכהנים חולקו ל[[עשרים וארבע משמרות כהונה]], שקיימו תורנות בעבודת המקדש, והתחלפו מדי שבת. כל משמרת שבועית חולקה ל'בתי אב', כל בית אב הקריב בתורו באחד מימי השבוע, וגם היווה גיבוי של 'כח אדם' עבור בתי האב האחרים, במקרה של ריבוי קרבנות במשמרתם. באופן זה כל כהן שהה כשבועיים בשנה במקדש, ועבד בפועל במשך שני ימים. כל זאת מלבד [[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]], בהם היו כל הכהנים שותפים בעבודה, בגלל ההיקף הרב של הקרבנות בימים אלה. מקור מאמצע תקופת הבית השני מעריך את מספר הכהנים העובדים במקדש יום יום בשבע מאות.{{הערה|1=אגרת אריסטיאס צה}}<br />
<br />
===לויים===<br />
{{הפניה לערך מורחב |לוי (יהדות)}}<br />
ללויים היו שני תפקידים עיקריים: הראשון - [[שמירת המקדש|לשמור על המקדש]] משמר של כבוד, במסגרת שמירת פתחי המקדש דאגו להרחיק את מי שאינו ראוי להיכנס, כגון אדם שנטמא. והשני - לשורר [[שיר של יום]] ופרקי שירה נוספים (כגון "שירי המעלות" שב[[תהילים]] כחלק מ[[שמחת בית השואבה]]) ולנגן בכלי נגינה. במסורת מתואר, ש[[שירת הלויים]] הייתה קסומה ומיוחדת. גם הלויים חולקו לעשרים וארבע משמרות. נוסף על כך, סייעו הלויים לכהנים בתפקידי עזר שונים.{{הערה|1=לסיכום תפקידי הלויים ראו {{תנ"ך|דברי הימים א|כג|כח|לב}}}} בתקופה בה נדד עם ישראל במדבר, היו הלויים אחראים גם על פירוק [[המשכן]], נשיאת כלי המשכן בכתף (משפחת [[קהת]]), ומרכיבי המשכן, כקרשים ויריעות, בעגלות (משפחות גרשון ו[[מררי]]), הובלתם למקום החניה הבא, והרכבת המשכן שם מחדש.<br />
<br />
===תפקידים כלליים ===<br />
גם תפקידים שלא היה להם מעמד הלכתי של "עבודת המקדש" (כגון: [[שחיטה (מצווה)|שחיטת]] הקרבנות, הפשטת עורם וניתוח (פירוק) אבריהם, כהכנה להעלאתם למזבח) נעשו בדרך כלל על ידי הכהנים, אם כי היו כשרים גם בזר ואפילו באשה.{{הערה|1=משנה זבחים ג,א}}<br />
<br />
במקדש התקיימה מערכת מסועפת של מנהלה קבועה, ובה חמישה עשר ממונים על תחומים שונים, כגון אספקת מים, הכנת קטורת, ואף רופא לכהנים.{{הערה|1=משנה שקלים פרק ה משנה א}}<br />
<br />
==המלאכה במקדש==<br />
{{הפניה לערך מורחב|קרבנות}}<br />
<br />
===סדר היום והפעילות השוטפת===<br />
[[קובץ:Fjellstedt Brännoffer-altaret.jpg|270px|ממוזער|אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890]]<br />
<br />
פעמיים בכל יום הקריבו הכהנים את [[קרבן התמיד]]: [[כבש]] אחד בראשית היום, הנקרא "תמיד של שחר", וכבש שני לקראת סוף היום, הנקרא "תמיד של בין הערביים"{{הערה|1=הציווי על הקרבתו מופיע {{תנ"ך|במדבר|כ|ג|ד}}., ומתואר בספרי המקרא אודות הבית הראשון, ב{{תנ"ך|מלכים ב|טז|טו}}, {{תנ"ך|דברי הימים א|טז|מ}}, ו{{תנ"ך|דברי הימים ב|יב|ג}}, {{תנ"ך|דברי הימים ב|יג|יא}}, {{תנ"ך|דברי הימים ב|לא|ג}}. הקרבתו בבית שני מתוארת ב{{תנ"ך|עזרא|ג|ג}}, קדמוניות היהודים ספר י,א, ובמשנה ב[[מסכת תמיד]] פרקים ג-ד. }} קרבן זה היה [[קרבן (יהדות)|קרבן ציבור]], שנרכש מ[[מחצית השקל]] שתרם כל יהודי מדי שנה בשנה{{הערה|1={{תנ"ך|נחמיה|י|לג|לד}}. (ושם: "שלישית השקל", וראו [[דעת מקרא]] שם), קדמוניות ספר יד ז,ב וספר יח ט,א (ושם על הובלת מחצית השקל מן הגולה בשיירות מאובטחות), {{משנה|שקלים|ג|ד}} ופרק ד משנה א.}} כהכנה לקרבן התמיד, היו הכהנים מכינים עם שחר את [[מזבח העולה|המזבח החיצון]] להקרבה: [[תרומת הדשן|מפנים את הדשן]] - האפר שהצטבר על המזבח מקרבנות יום האתמול, ומסדרים מחדש את מערכות העצים לשריפת הקרבנות.{{הערה|1={{משנה|תמיד|ב}}.}} לקרבן התמיד נספחו גם [[קרבן מנחה|מנחת]] התמיד - קרבן העשוי סולת, המוקטר על גבי האש שעל המזבח, וכן [[ניסוך היין]] - יציקת יין לכלי נקוב המונח בראש המזבח, משם הוא ירד אל [[השיתין]]. בעת ניסוך היין שרו הלויים את [[שיר של יום]]{{הערה|1={{משנה|תמיד|ז|ג}}.}}<br />
<br />
בנוסף לקרבנות התמיד, הקטירו הכהנים בתחילת היום ובסופו את [[הקטורת]] על [[מזבח הזהב]] שבהיכל, והדליקו את [[המנורה]]. הדלקת הנרות, לפי הדעה המקובלת, נעשתה רק לקראת ערב, ואילו בבוקר היו הכהנים מטיבים את הנרות, כלומר, מנקים את שאריות השמן ומכינים את הפתילות החדשות לקראת ההדלקה בערב.{{הערה|1=משנה מסכת תמיד פרקים שלישי וששי. לדעת הרמב"ם הלכות תמידין ומוספין ג,י-ב הייתה הדלקה גם בבוקר.}}<br />
<br />
לאחר השלמת פעולות אלה, היו הכהנים עומדים על מדרגות [[האולם]] ומברכים את העם ב[[ברכת כהנים]].{{הערה|1=משנה מסכת תמיד פרק ז משנה ב}} לצד עבודת הכהנים והלויים, עמדה במקדש נציגות של עם ישראל ("אנשי מעמד"). מטרתה להדגיש את היות הכהנים שלוחי העם כולו בהקרבת קרבנות הציבור. נציגים אלה סייעו לכהנים בעת הצורך בעבודתם, ואף נקבעו להם תפילות מיוחדות.{{הערה|1=משנה מסכת תענית פרק רביעי}}<br />
<br />
קרבנות התמיד שימשו כמסגרת התוחמת את שאר קרבנות היום לפניהם ואחריהם. בין שני התמידים הקריבו הכהנים את קרבנות היחיד, שהביאו אנשים פרטיים למקדש באותו היום. מדובר, בדרך כלל, ב[[קרבן (יהדות)|קרבנות נדבה]], שהאדם הביא מרצונו החופשי, כגון בתור הודאה לה' על חסדיו עמו. היו קיימים גם [[קרבן (יהדות)|קרבנות חובה]], כגון [[אשם]] ו[[חטאת]] הבאים לכפרה על חטא. המשנה מלמדת שלא היה צורך לאכוף את הקרבת קרבנות החובה באמצעות מישכון האדם החייב בהם, שכן החייבים בקרבן הרגישו בעצמם את הצורך להתכפר ולהשלים בכך את תהליך החזרה בתשובה על חטאם.{{הערה|1=משנה מסכת ערכין פרק ה משנה ו}} בימי הבית השני נדרשו היהודים להקריב קרבן גם לכבוד מלכי נכרים ששלטו בירושלים, כמעין תפילה לה' לשלומו והצלחתו של המלך, וזאת כביטוי לנאמנותם.{{הערה|1=בתקופה הפרסית - {{תנ"ך|עזרא|ז|ט|י}}. בתקופה היוונית - מקבים-א ז,לג. בתקופה הרומית - יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים עם הרומאים, ספר ב פרק י,ד. נוהג זה הופסק עם תחילת המרד הגדול, והדבר נתן את האות למרד (שם ספר ב פרק יז,ב, ולכך מתקשר גם סיפור [[קמצא ובר קמצא]] בתלמוד הבבלי מסכת גיטין דף נז עמוד א. אפשר שנוהג זה היה קיים גם בתקופות מסוימות בימי הבית הראשון, וזוהי "עולת המלך" המוזכרת ב{{תנ"ך|מלכים ב|טז|טו}}, בימי המלך [[אחז]].}}<br />
<br />
בלילה לא הביאו קרבנות חדשים. רוב הכהנים ששהו במקדש לנו ב[[בית המוקד]], ואכלו את חלקם בקרבנות היום. חלק מהכהנים והלויים עמדו בנקודות שמירה שונות במקדש,{{הערה|1=מסכת תמיד פרק א משנה א. שמירה זו נועדה בעיקרה למטרות הלכתיות, לכבוד המקדש ולהרחקת טמאים. לשמירה במובן הצבאי, כפי שנתקיימה בבית שני בתקופה היוונית, ראו [[אגרת אריסטיאס]] אות ק-קד.}} או תִחזקו את "אש התמיד" על המזבח החיצון. קרבנות שהקרבתם כבר החלה ביום, באמצעות [[זריקת הדם|נתינת דמם]] על המזבח לפני שקיעת השמש, הכהנים היו מסיימים את תהליך עיכול האש (הפיכת הבשר לאפר) שעל גבי המזבח את חלקי הקרבן במשך הלילה. ב[[קרבן עולה|קרבן עולה]] היו מסיימים את הקטרת אברי הקרבן במשך הלילה, ובקרבן [[קרבן שלמים|שלמים]], [[קרבן חטאת|חטאת]] או [[קרבן אשם|אשם]] היו מסיימים את הקטרת [[חלב (שומן)|החלבים]] במשך הלילה.{{הערה|משנה מסכת ברכות פרק א משנה א, ועוד.}}<br />
<br />
===שבתות וראשי חודשים===<br />
בשבת היו הכהנים מקריבים את קרבן התמיד והקטורת ומדליקים את הנרות כבכל יום. בנוסף לכך היו מקריבים שני כבשים נוספים לכבוד היום, הנקראים [[קרבן מוסף]]. במקביל, היו אנשי המעמד מתפללים את [[תפילת מוסף|תפילת המוסף]]. קרבנות פרטיים לא הוקרבו כלל בשבת, פרט ל[[קרבן פסח]], שהתורה קבעה לו תאריך מיוחד להקרבתו בי"ד בניסן, [[ערב פסח|ערב חג המצות]], ולפיכך הקרבתו דוחה את השבת.{{הערה|1=משנה פסחים פרק ששי משנה א}}<br />
<br />
מצווה נוספת בשבת היא [[לחם הפנים]]: הכהנים הניחו על [[השולחן|שולחן לחם הפנים]] שבהיכל את הלחם החדש, והוסיפו לצידו שני כלים ("בזיכים") שבהם הייתה [[לבונה]]. את הלחם הקודם, מן השבת שעברה, היו הכהנים אוכלים בו ביום (הוא נאפה בצורה מיוחדת ששמרה על טריותו), ואת הלבונה שבבזיכים הקודמים היו הכהנים מקטירים על המזבח החיצון.{{הערה|1={{תנ"ך|ויקרא|כד|ה|ט}}}}<br />
<br />
בראשי חודשים, ובפרט בראש השנה, באה לידי ביטוי מיוחד נוכחותה של [[הסנהדרין הגדולה]] במקדש. היות ש[[הלוח העברי|לוח השנה העברי]] נקבע על פי [[מולד הלבנה]], מדי חודש היו באים עדים שראו את מולד [[הירח|הלבנה]], ומוסרים את עדותם בפני בית הדין בירושלים.{{הערה|1=מסכת ראש השנה פרק ב משנה ה}} לאחר חקירת העדים וקבלת העדות, קבע בית הדין את היום כראש חודש, ושלח שליחים להודיע על התאריך המדויק בכל תפוצות ישראל.{{הערה|1=משנה מסכת ראש השנה פרק א משנה ג }} רק לאחר קביעת היום כראש חודש, הקריבו הכהנים את הקרבן המיוחד ליום זה.{{הערה|1=משנה מסכת ראש השנה פרק ד משנה ד}}<br />
<br />
===מועדי ישראל===<br />
{{הפניה לערך מורחב|שלוש רגלים}}<br />
ב[[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]], [[סוכות]] [[פסח]] ו[[שבועות]], הייתה חובה על כל אדם מישראל לעלות לרגל לירושלים. כל איש התייצב בעזרה עם שלושה קרבנות: [[עולת ראייה]] [[שלמי חגיגה]] ו[[שלמי שמחה]], ככתוב: {{ציטוטון|שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל-זְכוּרְךָ אֶת-פְּנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר--בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת, וּבְחַג הַסֻּכּוֹת; וְלֹא יֵרָאֶה אֶת-פְּנֵי ה', רֵיקָם}}.{{הערה|1={{תנ"ך|דברים|טז|טז}}. ראו גם [[אגרת אריסטיאס]] אות פח: "כי הרבה רבבות מקנה מובאים בימי החגים", ושם תיאור מפורט על מערכת הניקוז שנדרשה במקדש עקב כך.}} בשרו של קרבן השלמים נאכל בירושלים על ידי המשפחה כולה, ומצווה לשתף בשמחה גם את הנזקקים: "וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ: אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.".{{הערה|1={{תנ"ך|דברים|טז|יד}}}}<br />
<br />
במועדים הכתובים בתורה ([[ראש חודש]], [[ראש השנה]], [[יום הכיפורים]], [[סוכות]], [[שמיני עצרת]], [[פסח]], [[שבועות]]) הקריבו הכהנים קרבן מוסף וקרבנות אחרים הבאים מכספי הציבור, בכל מועד כעניינו, על פי המִפרט הכתוב בתורה{{הערה|1={{תנ"ך|ויקרא|טז}} ו{{תנ"ך|ויקרא|כג|ללא=ספר}}, במדבר פרקים {{תנ"ך|במדבר|כח|ללא=ספר|קצר=כן}}-{{תנ"ך|במדבר|כט|ללא=ספר|קצר=כן}}. הקרבתם מצוינת בקצרה ב{{תנ"ך|דברי הימים ב|ב|ג}}, {{תנ"ך|דברי הימים ב|לא|ג|ללא=ספר}}, {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}, ובפירוט רב בקדמוניות היהודים ספר ג פרק י.}}.<br />
<br />
* ליום הכיפורים נקבעו בתורה קרבנות מיוחדים, אותם עושה הכהן הגדול ב[[בגדי לבן|בגדים המיוחדים ליום זה בלבד]]. כאמור, ביום זה הכהן הגדול אף נכנס ל[[קדש הקדשים]].{{הערה|1={{תנ"ך|ויקרא|טז}}}} קהל רב התאסף במקדש וצפה בנעשה.{{הערה|1=משנה יומא פרק א משנה ח, פרק ו משנה ב, פרק ז משנה ב.}}<br />
* חג הסוכות התייחד במצוות [[ניסוך המים]], יציקת מים שנשאבו מ[[גיחון|מעין השילוח]] על המזבח,{{הערה|1=משנה סוכה פרק ד משנה ט}} כעין קרבן המבטא את ברכת גשמי החורף הצפוי.{{הערה|1=תלמוד בבלי ראש השנה דף טז עמוד א}} ניסוך המים נעשה בכל בוקר בימי החג, עם הקרבת קרבן התמיד ו[[ניסוך היין]], וקדמה לו [[שמחת בית השואבה]] שנמשכה במקדש כל הלילה,{{הערה|1=משנה סוכה פרק חמישי}} ועליה אמרו: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה - לא ראה שמחה מימיו".{{הערה|1=תלמוד בבלי מסכת סוכה דף נא עמוד ב}} כמו כן, התקיימה במקדש בכל יום מימי החג מצוות [[נטילת לולב]] באופן המוני: עולי הרגל הקיפו את [[מזבח העולה]], כשבידיהם [[ארבעת המינים]] ועוד [[ערבה (צמח)|ערבה]] נפרדת, המיוחדת למקדש. ערבות אלו הובאו מאזור היישוב [[מוצא]], שב[[פרוזדור ירושלים]]. ב[[הושענא רבה]] הקיפו את המזבח שבע פעמים.{{הערה|1=משנה מסכת סוכה פרק ד משנה ה}}<br />
* אחת לשבע שנים, במוצאי [[שנת שמיטה]], התקיימה בחג הסוכות מצוות [[הקהל]]: כל העם נאסף ל[[עזרת נשים (בית המקדש)|עזרת הנשים]] שבמקדש, כולל הנשים והטף, לשמיעת [[קריאת התורה]] מפי ה[[מלך]], שעמד על בימה מיוחדת שהוקמה לשם כך.{{הערה|1={{תנ"ך|דברים|לא|י|יג}}. משנה מסכת סוטה פרק ז משנה ח}} מעמד זה מהווה מעין שיחזור של [[מעמד הר סיני]] ו[[מעמד הר גריזים והר עיבל]].{{הערה|1=רמב"ם, משנה תורה, הלכות חגיגה, פרק ג הלכה ו}}<br />
* בפסח ראוי לציון מיוחד [[קרבן הפסח]], שהוקרב בערב [[חג המצות]] (יום י"ד בניסן אחר הצהריים) באופן המוני.{{הערה|1={{תנ"ך|שמות|יב|ו}}}} כל איש ואשה מצטרפים לחבורה שתאכל מן הקרבן בליל הפסח ("[[ליל הסדר]]"), ונציג מכל חבורה בא למקדש עם קרבנו. נציגי החבורות התאגדו לשלוש קבוצות ("כתות"), שמביאות את הקרבן בזו אחר בזו, בלויית שירת הלויים. חֵלֶב הקרבן נשרף על המזבח, והבשר נאכל על ידי החבורה. על פי אומדנים שונים מספר הקרבנות הגיע לרבבות, או אף למעלה מכך.{{הערה|1={{תנ"ך|דברי הימים ב|לה|ז}}. תלמוד בבלי מסכת פסחים דף סד עמוד ב. יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים עם הרומאים, ספר ו פרק ט,ג.}}<br />
* במהלך חג הפסח, ביום ט"ז בניסן, הקריבו הכהנים [[קרבן מנחה|מנחה]] מראשית קציר השעורים, הנקראת [[מנחת העומר|קרבן העומר]] (עומר - אגודת שיבולים) אשר מתירה את השימוש בתבואה החדשה של הארץ (שהחלה לצמוח לאחר הקרבת קרבן העומר אשתקד). מיום זה מתחילה [[ספירת העומר]] עד היום החמישים, חג השבועות.{{הערה|1={{תנ"ך|ויקרא|כג|ט|טז}}}} בשבועות הקריבו מנחה מראשית קציר החיטים,{{הערה|1={{תנ"ך|ויקרא|כג|יז|כא}}}} ולפיכך הוא נקרא "יום הביכורים".{{הערה|1={{תנ"ך|במדבר|כח|כו}}}} מנחה זו עשויה שתי ככרות לחם, ונקראת [[שתי הלחם]]. מנחה זו מתירה את השימוש בתבואה החדשה לצורך הבאת קרבנות מנחה. מנחת העומר מן השעורים ושתי הלחם מן החיטים הם [[קרבן|קרבן ציבורי]], מראשית הקציר בארץ. מכאן ואילך ועד חג הסוכות הגיע זמן הבאת ה[[ביכורים]] על ידי אנשים פרטיים, כל אחד מפירותיו (ולא כטעות הנפוצה, שביכורי כל הפירות מובאים בחג השבועות).{{הערה|1=משנה מסכת ביכורים פרק א משנה י}}<br />
<br />
==מהותו של המקדש==<br />
===תפקיד רעיוני===<br />
[[התורה]] מגדירה את תפקידו של המשכן והמקדש, כמקום שבו שוכן ה' בקרב עמו, [[עם ישראל]], כעין נקודת ממשק בין העולם הזה לעולם העליון: {{ציטוטון|וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם}}. אמנם בשונה מהתפיסות [[אלילות|האליליות]] המגשימות את האלקים, [[יהדות|האמונה היהודית]] תופסת את מהותו של המקדש כמקום אשר דרכו בוחר ה' להתגלות בארץ, ולא כאתר המגביל את מושבו למקום מסוים, שהרי האלקים הוא בלתי מוגבל הן ביכולותיו והן בנוכחותו בעולם. וכפי שהגדיר זאת [[שלמה המלך]] בתפילתו בעת [[חנוכת המקדש|חנוכת בית המקדש הראשון]] אותו בנה{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ח|כז}}}}: {{ציטוט|כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹוהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי}}בעקבות זאת, [[חז"ל]] קובעים שמעת שחרב המקדש ועם ישראל גלה מארצו, השתנה הקשר של עם ישראל לאלוקיו מקשר שמתגלה בברכה השורה על העם באופן גלוי בכל תחומי החיים בעקבות שמירת המצוות בארץ, כפי שהתורה מבטיחה בכמה מקומות, לקשר מוסתר יותר שמתבטא בעיקר על ידי לימוד התורה, כמאמר חז"ל{{הערה|{{תלמוד בבלי|ברכות|ח|א}}}}: {{ציטוטון|מיום שחרב בית המקדש אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד}}, כך לדוגמה הם אומרים כי מאז החורבן ננעלו שערי התפילה, נבנתה חומת ברזל בין ה' לישראל, לא נראה רקיע בטהרתו, פסקו אנשי אמנה מישראל ועוד הרבה דברים נוספים: <br />
<br />
* [[s:ברכות לב ב|בבלי, ברכות לב ב]]: {{ציטוטון|וא"ר אלעזר: מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר ({{תנ"ך|איכה|ג|ח|קצר=כן}}) "גם כי אזעק ואשוע, שתם (סתם) תפלתי"...וא"ר אלעזר: מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים שנאמר ({{תנ"ך|יחזקאל|ד|ג|קצר=כן}}) "ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר".}}<br />
* [[s:ברכות נט א|בבלי, ברכות נט א]]: {{ציטוטון|אמר רפרם בר פפא א"ר חסדא: מיום שחרב בהמ"ק לא נראית רקיע בטהרתה שנאמר ({{תנ"ך|ישעיהו|נ|ג|קצר=כן}}) "אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם.}}<br />
* [[s:סוטה מח א|משנה, בבלי, סוטה מח א]]: {{ציטוטון|משחרב בהמ"ק בטל השמיר ונופת צופים ופסקו אנשי אמנה מישראל שנאמר ({{תנ"ך|תהלים|יב|ב|קצר=כן}}) "הושיעה ה' כי גמר חסיד, כי פסו אמונים מבני אדם" וגו'. רשב"ג אומר: העיד ר' יהושע מיום שחרב בהימ"ק אין יום שאין בו קללה ולא ירד הטל לברכה וניטל טעם הפירות ר' יוסי אומר אף ניטל שומן הפירות.}}<br />
<br />
על פי [[המהר"ל מפראג]] בית המקדש לא היה מבנה אבנים בלבד, אלא מבנה גלובלי בעל מהות אלוקית שתרם לשלמות כל העולם, בכך שסייע לדבקות של בני אדם בעולמות העליונים, בקודש וברוחניות הצרופה.{{הערה|מהר"ל, נצח ישראל, פרק כב}} עוד על פיו, בתי המקדש הראשון והשני לא היו בעלי איכויות זהות. בעוד שבבית המקדש הראשון השכינה והנבואה שרו בעם ישראל, והדגש בו היה על החלת קדושה אצל היחידים, בבית המקדש השני שלא היה במעלה כמו הראשון{{הערה|{{תלמוד בבלי|יומא|כא|ב}}}}, לא הייתה השראת שכינה כל כך בגלוי, והוא שימש יותר כמרכז רוחני שאיחד תחת קורתו את עם ישראל, והפכם להיות כמו "איש אחד".{{הערה|[[s:נצח ישראל ד|מהר"ל, נצח ישראל, פרק ד']]}}<br />
<br />
על פי [[הראי"ה קוק]] מאז שחרב בית המקדש ירדה תוגה כללית על העולם, וכל התיקונים הם תיקונים חיצוניים ושטחיים:<br />
{{ציטוט|תוכן=מיום שחרב בית המקדש, מעת אשר נוטל כבוד מבית חיינו, וכנסת ישראל נדדה מארצה, נתפזרה בין הגויים, נתפרדה ונתרוססה, והחטיבה האלוקית בחיי האדם והעולם לא תעשה את המשך פעולותיה, נשמת העולם כהה, אורה כוסה בערפלים, אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם. יש חדוה בעולם, יש אושר בעולם, יש תקוה בעולם, יש התפתחות בעולם, ישנם תיקונים מדיניים ותיקונים חברותיים, כל אלה הם שמחות חיצוניות, משמחות הן לאותם שאינם חודרים לסוד ההויה ורזיה, גם אלה השמחות שמחות הן, אבל מבחוץ הן עומדות.|מקור=שמונה קבצים, קובץ ו ר"י}}<br />
<br />
===ניגוד לעבודה זרה===<br />
שיטת [[הרמב"ם]] היא שעיקר מטרת הציווי לעם ישראל להקים מקדש לה' הוא כדי לתת מענה לצורך האנושי הרווח באותה תקופה בקרב עובדי האלילים להתקשר לאלקים באמצעות [[הקרבת קרבנות]], [[קטורת הסמים|הקטרת קטורת]] ושאר אמצעי העבודה. וכדי לנתב את הצורך והתשוקה הללו לחיזוק הקשר בין עם ישראל לה', שאִתו הם כרתו ברית נאמנות, צווה ה' לבנות מקדש שבו יוכלו להקריב קרבנות ולהתפלל אליו: <br />
[[קובץ:Tissot Solomon Dedicates the Temple at Jerusalem.jpg|230px|ממוזער|שלמה חונך את בית המקדש הראשון]]<br />
{{ציטוט|תוכן=הדרך המפורסמת בעולם כולו, שהסכינו אליה באותם ימים, והפולחן הכללי שגדלנו עמו, לא היה אלא להקריב מיני בעלי-חיים באותם מקדשים שהציבו בהן הצורות, ולהשתחוות להן, ולהקטיר קטורת לפניהן - היראים והסגפנים היו באותם ימים דווקא האנשים המתמסרים כליל לשרות אותם מקדשים העשויים לכוכבים, כפי שהסברנו - לא הצריכו חוכמתו יתעלה ועורמת-חסדו, הנראית בבירור בכל מה שברא, שיצווה עלינו לדחות את מיני דרכי פולחן אלה, לעזוב אותם ולבטלם, כי זה היה באותם ימים דבר שאין להעלות על הדעת לקבלו בהתאם לטבע האדם אשר לעולם נוח לו במה שהסכין אליו.|מקור=[http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_3_32.htm מורה נבוכים, חלק שלישי - פרק ל"ב, מהדורת שוורץ]}}<br />
תפיסה דומה כבר מופיעה ב[[מדרש רבה|מדרש ויקרא רבה]],{{הערה|כב, ח}} בו מובאת דעה שהסיבה לכך שבמהלך הנדודים במדבר נצטוו ישראל להביא למשכן את כל הבהמות ששחטו{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|יז}}}}, הוא משום שישראל היו שטופים במצרים ב[[עבודה זרה]] והיו מקריבים לשעירים, "אמר הקדוש ברוך הוא: יהיו מקריבין לפני בכל עת קרבנותיהן באֹהל מועד והן נפרשים מעבודת כוכבים והם ניצולים".<br />
<br />
===בית המקדש כמקום תפילה===<br />
בבית המקדש התקיימו עצרות ל[[תפילה]] ו[[תשובה (יהדות)|תשובה]], בזיקה לאירועים חשובים בחיי העם, כגון בעקבות מלחמה, [[בצורת]], וכדומה.{{הערה|1=ראו {{תנ"ך|מלכים ב|יט|א}}, {{תנ"ך|מלכים ב|כג|ב}}, {{תנ"ך|יואל|ב|טו|יז}}, {{תנ"ך|דברי הימים ב|טו|י}}, {{תנ"ך|דברי הימים ב|כ|ב}}, {{תנ"ך|עזרא|י|א}}. משנה מסכת תענית פרק ב משנה ה.}} גם אנשים פרטיים באו אליו בעת צרתם לשאת תפילה.{{הערה|1=ראו {{תנ"ך|שמואל א|א|יא}} [[תפילת חנה]]; יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים עם הרומאים, ספר א ג,ב; בבלי תענית כ,א: "[[נקדימון בן גוריון|נקדימון]] נכנס לבית המקדש כשהוא עצוב, נתעטף ועמד בתפילה...".}} עבודת הכהנים הייתה אף היא שלובה בתפילה מקוצרת.{{הערה|1=משנה מסכת תמיד פרק ה משנה א}}<br />
לכך ייעד [[שלמה המלך]] את המקדש שבנה, כדבריו בתפילתו בטקס חנוכת הבית{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|ח|לג|מג}}}}: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בְּהִנָּגֵף עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אוֹיֵב אֲשֶׁר יֶחֶטְאוּ לָךְ, וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ וְהוֹדוּ אֶת שְׁמֶךָ וְהִתְפַּלְלוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בַּבַּיִת הַזֶּה. וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל... בְּהֵעָצֵר שָׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ וְהִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה... כָּל תְּפִלָּה כָל תְּחִנָּה אֲשֶׁר תִהְיֶה לְכָל הָאָדָם לְכֹל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל... וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל הַבַּיִת הַזֶּה... וְגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא, וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה לְמַעַן שְׁמֶךָ... וּבָא וְהִתְפַּלֵּל אֶל הַבַּיִת הַזֶּה. אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ, וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי, לְמַעַן יֵדְעוּן כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת שְׁמֶךָ לְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל}}<br />
<br />
כך גם בנבואת [[ישעיהו]]{{הערה|1={{תנ"ך|ישעיהו|נו|ז}}}}: {{ציטוטון|וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים.}}<br />
<br />
===בית המקדש כמקום הקרבת הקרבנות===<br />
על פי הרמב"ם עיקר מטרת הבית היא כדי שבני ישראל יקריבו בו את הקרבנות, ויעלו לרגל. מסיבה זו, החפץ העיקרי בבית המקדש לדעת הרמב"ם הוא ה[[מזבח]] עליו היו מקריבים את הקרבנות. {{ציטוטון|[[מצוות עשה]] לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלוש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש}}.{{הערה|הלכות בית הבחירה א, א.}}<br />
<br />
==מצוות ומנהגים כזכר למקדש==<br />
===צומות אבלות על החורבן===<br />
כבר לאחר חורבן הבית הראשון נקבעו צומות לציון האבלות על חורבנו, בתאריכים בולטים במהלך המצור והחורבן,{{הערה|1={{תנ"ך|זכריה|ז|ג|ה}}, ו{{תנ"ך|זכריה|ח|יט}}. תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יח עמוד ב}} וצומות אלו הונהגו שנית לאחר חורבן הבית השני, בהתאמה חלקית לתאריכים הרלוונטיים לגבי חורבנו: [[תשעה באב]] - יום חורבן שני הבתים. [[שבעה עשר בתמוז]] - יום פריצת חומת ירושלים בחורבן השני.{{הערה|1=בחורבן הראשון היה זה בתשעה בתמוז. {{תנ"ך|ירמיה|נב|ו}}.}} [[צום גדליה|שלושה בתשרי]] - יום רצח [[גדליה בן אחיקם]], כחודשיים לאחר חורבן הבית הראשון, בעקבותיו גלו הנשארים בארץ.{{הערה|1={{תנ"ך|ירמיהו|מג|ה}}. רמב"ם הלכות תעניות ה,ב: "שבו נהרג גדליה בן אחיקם ונכבית גחלת ישראל הנשארה וסיבב להתם גלותן".}} [[עשרה בטבת]] - יום התחלת המצור על ירושלים בשלהי בית ראשון.<br />
<br />
במשנה{{הערה|1=מסכת תענית פרק רביעי משנה ו-ז}} מבואר שנוהגים דיני אבלות מסוימים החל מראש חודש אב, המחמירים והולכים בהדרגה בשבוע שחל בו תשעה באב, ביום שלפני תשעה באב, ובתשעה באב עצמו. בהלכה המאוחרת יותר נוספו מנהגי אבלות החל משבעה עשר בתמוז, ושלושת השבועות שבין שבעה עשר בתמוז לבין תשעה באב מכונים [[בין המצרים]].{{הערה|1=טור אורח חיים סימן תקנא ובית יוסף שם.}}<br />
<br />
===מנהגי אבלות===<br />
כמו כן, נוספו תקנות לציון האבלות על חורבן המקדש, מלבד הצומות. תקנות אלו והשיקולים שעמדו ברקען מופיעות בתלמוד{{הערה|1=בבלי מסכת בבא בתרא דף ס עמוד ב}}: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כשחרב הבית בשניה (=בפעם השנייה, [[חורבן בית שני]]), רבו פרושין בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין. נטפל להן [[רבי יהושע]], אמר להן: בני, מפני מה אי אתם אוכלין בשר ואין אתם שותין יין? אמרו לו: נאכל בשר שממנו מקריבין על גבי מזבח, ועכשיו בטל? נשתה יין שמנסכין על גבי המזבח, ועכשיו בטל? אמר להם: אם כן לחם לא נאכל, שכבר בטלו מנחות!... מים לא נשתה, שכבר בטל ניסוך המים! שתקו. אמר להן: בני, בואו ואומר לכם: שלא להתאבל כל עיקר - אי אפשר, שכבר נגזרה גזרה, ולהתאבל יותר מדאי - אי אפשר, שאין גוזרין גזירה על הצבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה. אלא כך אמרו חכמים: סד אדם את ביתו בסיד, ומשייר בו דבר מועט.{{הערה|1=מכאן מקור הדין ב[[שולחן ערוך]] (אורח חיים סימן תקס סעיף א) להשאיר מול פתח הבית שטח של אמה מרובעת ללא סיוד, כזכר לחורבן.}} עושה אדם כל צורכי סעודה, ומשייר דבר מועט. עושה אשה כל תכשיטיה, ומשיירת דבר מועט.}}<br />
<br />
[[קובץ:Mazel Tov! wedding.jpg|220px|ממוזער|חתן יהודי שובר כוס ברגלו, לזכר החורבן.]]<br />
זהו מקור המנהג בימינו לשבור את הכוס בשעת ה[[חופה]], תוך אמירת הפסוק{{הערה|1={{תנ"ך|תהלים|קלז|ה|ו}}}}: {{ציטוטון|אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.}} יש שאף נוהגים להניח מעט אפר על ראש החתן.{{הערה|1=תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ס עמוד ב}}<br />
<br />
מלבד אלה, קובעת ההלכה חובה על הרואה את מקום המקדש בחורבנו [[קריעה (אבלות)|לקרוע את בגדו]].{{הערה|1=תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף כו עמוד א}}<br />
<br />
===הנצחת מנהגי המקדש===<br />
לאחר חורבן הבית השני נקבעו תקנות מיוחדות כזכר למקדש: [[ארבעת המינים|נטילת לולב]] ב[[חג הסוכות]] נוהגת מן התורה שבעה ימים רק במקדש, ואילו מחוצה לו הרי היא נוהגת יום אחד בלבד. לאחר החורבן קבע [[רבן יוחנן בן זכאי]] שלולב ניטל שבעה ימים בכל מקום, "זכר למקדש".{{הערה|1=משנה סוכה פרק ג משנה יב}} כמו כן [[חיבוט ערבה]] ב[[הושענא רבה]] נועדה להזכיר את נטילת [[מצוות ערבה במקדש|הערבה במקדש]].{{הערה|1=תלמוד בבלי מסכת סוכה דף מד עמוד א}} ב[[ליל הסדר]] אוכלים את ה[[מצה]] וה[[מרור]] יחד ("כורך") זכר למקדש, כמנהגו של [[הלל הזקן]] שהיה כורך את [[קרבן הפסח]] עם מצה ומרור.{{הערה|1=תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קטו עמוד א}}<br />
<br />
==הציפיה להקמת בית המקדש השלישי==<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[בית המקדש השלישי]], [[חידוש עבודת הקרבנות]], [[בית המקדש של יוליאנוס]]}}<br />
<br />
===נבואות גאולה===<br />
המושג "בית המקדש השלישי" אינו מופיע במקרא. עם זאת, נבואות רבות ב[[תנ"ך]] מתייחסות אל ה[[גאולה]] השלמה, קיבוץ הגלויות ו"אחרית הימים" כמערכת שבית המקדש נמצא במרכזה. כך, למשל, נבואת ישעיהו{{הערה|1={{תנ"ך|ישעיהו|ב|ב|ד}}. מקורות נוספים, מני רבים: {{תנ"ך|ישעיה|נו|ז}}, {{תנ"ך|ישעיה|ס|ז}}, {{תנ"ך|יחזקאל|לז|כה|כח}}, {{תנ"ך|זכריה|יד|טז}}.}}: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹקֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו, כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם. וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים, [[וכתתו חרבותם לאתים|וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים]] וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.}}<br />
נבואות אלה, שנאמרו בימי בית המקדש הראשון ותקופת [[גלות בבל]], עד תחילת ימי הבית השני, לא התממשו בימי בית שני. בדברי חז"ל מופיע ויכוח בשאלה, האם בית שני מראשיתו לא היה ראוי למימוש נבואות אלו, או שהיה בו פוטנציאל שלא התממש, בהיעדר שיתוף פעולה מספיק של עם ישראל.{{הערה|1=תלמוד בבלי יומא דף ט עמוד ב. ראו גם פירוש רש"י ליחזקאל מג,יא ו[[ספר הכוזרי]] ל[[רבי יהודה הלוי]], מאמר שני, אות כד.}} מכל מקום, לאחר חורבן בית שני נתפרשו נבואות אלו כמכוונות לבית מקדש חדש שייבנה.{{הערה|ב{{תנ"ך|חגי|ב|ט}} נאמר: "גדול יהיה כבוד הבית הזה '''האחרון''' מן הראשון". פסוק זה היה מושא לפולמוס יהודי-נוצרי, באשר משתמע ממנו שהבית השני ("הזה" - בימי חגי, ראשית ימי הבית השני) הוא ה"אחרון" ואין בלתו. התשובה המקובלת בפרשנים, ש"אחרון", ברוב הופעותיו במקרא, הוא: המאוחר יחסית, לאו דווקא המאוחר ביותר (דוגמאות: {{תנ"ך|דברים|כט|כא}}: "ואמר הדור האחרון, בניכם אשר יקומו מאחריכם". {{תנ"ך|בראשית|לג|ב}}. {{תנ"ך|שמות|ד|ח|ט}}). ראו שו"ת ה[[רשב"א]] ח"ד סימן קפז; הסבר אחר ב[[יצחק אברבנאל|אברבנאל]], ספר משמיע ישועה, פרק יג.}}<br />
<br />
תיאור מפורט של בית מקדש עתידי, גדול ממדים, מופיע ב[[ספר יחזקאל]] (פרקים {{תנ"ך|יחזקאל|מ|ללא=ספר|קצר=כן}}-{{תנ"ך|יחזקאל|מג|ללא=ספר|קצר=כן}}). התיאור אינו ברור, בשל שימוש במונחים אדריכליים שמשמעותם עמומה (כגון "אתיקים"), והמפרשים חלוקים בכמה שאלות יסודיות בהבנתו. כותב על כך הרמב"ם{{הערה|1=משנה תורה, הלכות בית הבחירה, א,ד}}: "בנין העתיד להבנות, אף על פי שהוא כתוב ביחזקאל - אינו מפורש ומבואר".{{הערה|1=ראו סיכום בעיות הפרשנות והתויית דרכים לפתרונן ב'דעת מקרא' ליחזקאל, עמ' שיז-שכד.}}<br />
<br />
===משמעות הלכתית===<br />
[[קובץ:16-03-30-Jerusalem-Altstadt-RalfR-DSCF7697.jpg|220px|ממוזער|חייל יהודי שומר על [[גשר המוגרבים]], דרכו יכולים יהודים להיכנס ל[[הר הבית]].]]<br />
<br />
מלבד הציפיה להתגשמות נבואות התנ"ך, נשען הרצון להקים את הבית השלישי גם על החובה ההלכתית. הקמת בית מקדש היא [[מצוות עשה]], הנמנית כאחת מ[[תרי"ג מצוות|תרי"ג המצוות]] שבתורה{{הערה|1=[[ספר המצוות לרמב"ם]], מצות עשה כ. [[ספר החינוך]], מצווה צה. הלכות בית הבחירה פרק א הלכה א.}}, על פי הכתוב בתורה{{הערה|1={{תנ"ך|שמות|כה|ח}}}}: "ועשו לי מקדש". ככזו, הרי היא מחויבת בכל זמן בו ניתן לקיימה{{הערה|1=הקדמת ספר המצוות לרמב"ם, השורש השלישי}}.<br />
<br />
מעבר לכך, הקמת המקדש וחידוש עבודתו קשורים לסדרה של מצוות, כגון הקרבת הקרבנות, [[עליה לרגל]], ועוד.{{הערה|1=ראה פירוט במניין המצוות במשנה תורה לרמב"ם, בפתיחה לספרי 'עבודה' 'קרבנות' 'טהרה', ובמידה ידועה גם בספר 'זרעים'.}}<br />
הקמת בית המקדש עומדת כנושא מרכזי בסידור התפילה, הן בסדרי התפילה שקבעו [[חז"ל]] לאחר חורבן הבית השני, והן בפיוטים שהתחברו במשך הדורות.<br />
<br />
במשך הדורות נעשו מספר ניסיונות להקמת בית המקדש השלישי, או למצער לחדש את עבודת ה[[קרבן (יהדות)|קרבנות]], החל מן התקופה הרומית והביזנטית ועד העת החדשה, ורובם כשלו. הרב [[צבי הירש קלישר]] (1795-1874), מ[[מבשרי הציונות]] המדינית, כתב ספר בשם "דרישת ציון", ובו הטיף לחידוש עבודת המקדש, ובירר את השאלות ההלכתיות הכרוכות בכך. כתביו שימשו כר פורה להתפתחות הדיון ההלכתי בסוגיית חידוש הקרבנות, וחוללו סוגה שלמה בספרות הרבנית העוסקת בנושא זה.<br />
<br />
===בית המקדש בחזון הציוני===<br />
בית המקדש היה חלק גם מחזונם המדיני של אישים בציונות החילונית. כך בתיאורו של [[הרצל]]{{הערה|1=אלטנוילנד, 1902. בתרגומה של מרים קראוס, הוצאת בבל, 1997, עמ' 267}} את מדינת היהודים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בית המקדש הוקם מחדש כי הגיע הזמן לכך. הוא נבנה כבימים עברו, מאבני גזית שנחצבו במחצבות המקומיות והתקשו באוויר הצח. שוב עמדו העמודים, היצוקים נחושת, לפני קודש הקודשים של ישראל. העמוד השמאלי נקרא בועז והימני נקרא יכין. בחצר הקדמית עמדו מזבח אדיר עשוי נחושת וכיור המים הרחב המכונה 'ים-הנחושת', כמו בימים הרחוקים ההם, כששלמה המלך משל בארץ.}}<br />
כל זאת, לתפיסתו, לצד "היכל השלום" בירושלים, המשותף לבני כל העמים. חזונו האוטופי לא תורגם לכדי פעולה כלשהי של התנועה הציונית בכיוון זה.<br />
<br />
בעקבות כיבוש [[הר הבית]] ב[[מלחמת ששת הימים]], החלו להתארגן תנועות קטנות להקמת בית מקדש, שהמפורסמות שבהן הן [[תנועת נאמני הר הבית]], חוזרים להר ו[[מכון המקדש]]. מכון המקדש שיחזר עשרות רבות מכלי המקדש במתכונתם ההלכתית, עשויים זהב כסף ונחושת, ובהם המנורה, השולחן, מזבח הזהב והכיור. לצד הכנת הכלים, עוסק המכון בחקר הלכות המקדש ובהסברה ברחבי הארץ והעולם. לפעילות זו השפעה ניכרת בעיקר בחוגי [[הציונות הדתית]], ובהדרגה נושא המקדש תופס מקום בסדר היום החינוכי והציבורי. התארגנויות אלו מתקיימות בצילה של מחלוקת רעיונית והלכתית על היכולת להקים מקדש בימינו, והדעה הרווחת בין רבנים בישראל, בעיקר בציבור החרדי, שאין אפשרות להקים מקדש עד ביאת המשיח. אחד ממוקדי המחלוקת הוא [[כניסה להר הבית (הלכה)|סוגיית הכניסה להר הבית]].<br />
<br />
ההנחה הרווחת בעולם היא שהקמת בית המקדש תביא בהכרח להחרבתו של [[כיפת הסלע]]. במשך השנים אף קמו מספר התארגנויות מחתרתיות שביקשו לפוצץ את כיפת הסלע. בשל כך, הפך הר הבית לסלע מחלוקת מרכזי בסכסוך הישראלי-ערבי. [[התנועה האסלאמית בישראל]] מרבה לפעול למניעת בניין המקדש ואף לשלילת הקשר היהודי-היסטורי להר-הבית.{{הערה|1=אחיה ראב"ד, [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3733055,00.html השייח סלאח: נתניהו רוצה להקים את בית המקדש], 17.06.09, אתר ynet. {{ש}} ד"ר יוחאי סלע, [http://www.mideast.co.il/p-2_a-98/ ראאד סלאח והאסלאם הפאשיסטי], אתר מגזין המזרח-התיכון}} ביקורו של [[אריאל שרון]] בהר הבית (ספטמבר 2000) הוצג בתקשורת ה[[פלסטינים|פלסטינית]] כאחת העילות לפריצת [[האינתיפאדה השנייה]], אף כי נטען כנגדה כי המהומות תוכננו מראש.{{הערה|1=מתוך דברי עימאד אל פלוג'י, שר פלסטיני: "מי שחושב שהאינתיפאדה פרצה בגלל ביקורו הנתעב של שרון במסגד אל-אקצה טועה... האינתיפאדה תוכננה מראש". ד"ר קנת לוין, [http://www.news1.co.il/Archive/003-D-48368-00.html?tag=00-01-54 אהוד ברק והתמוטטות פנטזיית אוסלו], News1. [http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=107345_memri&act=show&dbid=articles&dataid=335 שר ברש"פ: האינתיפאדה תוכננה כששב ערפאת מקמפ-דיוויד] באתר המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון.}}{{הערה|1=[http://www.ujc.org/content_display.html?ArticleID=9744 Pa Minister: Intifada Was Planned From The Day Arafat Returned From Camp David], UJC}}{{הערה|1=[http://jcpa.org.il/Templates/showpage.asp?FID=711&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=24665 עדות נוספת לאחריות הישירה של ערפאת לפרוץ האינתיפאדה השנייה] ב"בלוג הפורום האסטרטגי" באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.}}{{הערה|1={{סרטונים}} {{נענע10||סוהא ערפאת מודה: בעלי תיכנן את אינתיפאדת אל-אקצא|947517|28 בדצמבר 2012||news}}}}<br />
<br />
על פי סקר של [[ynet]] בשיתוף [[גשר (עמותה)|עמותת גשר]] שנערך ביולי 2009 64% מהיהודים בישראל, ובתוכם אף חילונים רבים, מצדדים בבנין בית המקדש{{הערה|1=[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3754201,00.html סקר: 64% מהישראלים רוצים בית מקדש], באתר ynet,{{כ}} 29 ביולי 2009}}.<br />
<br />
==מחקר ארכאולוגי של בית המקדש ==<br />
[[קובץ:The Herodian Quarter P8050085.JPG|200px|ממוזער|שמאל|חדר מגורים של משפחה אמידה מתקופת בית שני ב[[הפרוור ההרודיאני|פרוור ההרודיאני]].]]<br />
[[חפירה ארכאולוגית]] מסודרת לא נערכה בהר מעולם וזאת בגלל התנגדותו של [[ווקף|הווקף המוסלמי]]. מאידך הווקף עצמו [[פרויקט סינון עפר הר הבית|חופר בהר ומשליך]] אלפי טונות של שפוכת בעלת ערך ארכאולוגי ל[[עמק צורים]] - משמיד עדויות בעלות ערך [[יהודי]], לאומי והיסטורי ובונה ללא כל פיקוח ארכאולוגי של [[רגולציה|המאסדר]] - [[רשות העתיקות]].{{הערה|1=[http://www.har-habayt.org/htemple.html אתר ההרס הארכאולוגי בהר הבית]}} לפיכך, המקורות ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]] בנושא המקדש הם הממצאים הגלויים בשטח [[הר הבית]] וממצאים שנמצאו בחפירות למרגלותיו, בעיקר בשטחים הפתוחים שלדרומו ב[[העופל|עופל]], ממערבו ב[[מנהרות הכותל]] וב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]].<br />
<br />
מחקר ארכאולוגי של ההר נעשה לראשונה בשנת [[1865]], על ידי שליחי [[הקרן לחקר ארץ ישראל|הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל]], ובראשם [[צ'ארלס וילסון]], וכעבור שנתיים על ידי משלחת נוספת בראשות [[צ'ארלס וורן]]. החוקרים עסקו בעיקר ב[[מפה|מיפוי]] ההר ובדיקת [[בור מים|בורות המים]] שבו ובעיקר בדיקת הפנים החיצוניות של חומות הר הבית באמצעות חפירת [[פיר]]ים ו[[מנהרה|מנהרות]] ב[[קרקע|עפר]] שסביב הר הבית. רק לאחר [[מלחמת ששת הימים]] החלו חפירות ארכאולוגיות מסודרות למרגלות [[הר הבית]], בניהולם של [[בנימין מזר]] ו[[מאיר בן דב]]. החפירות שפכו אור, כצפוי, בעיקר על חומות הר הבית, על דרכי הגישה אל תוך הר הבית, על האזורים הציבוריים סביב הר הבית ([[רחוב]]ות, רחבות, גרמי מדרגות מונומנטליים) ולא על המקדש עצמו.<br />
<br />
בחפירות ארכאולוגיות באזור הר הבית לא התגלו ממצאים מ[[בית המקדש הראשון]] או מ[[בית המקדש השני]]. מתקופת בית המקדש השני נמצאו כתלים ושערים סביב הר הבית ומספר ממצאים המיוחסים להר, ביניהם הכתובת שעל [[הסורג]] והכתובת "ל[[בית התקיעה]]" (ראו להלן), אבל לא ממצאים מתוך בית המקדש עצמו. קשה להסיק מהיעדר הממצאים מסקנות חד משמעיות, מפני שחלקים נרחבים בהר הבית לא נחפרו, וכן לא ברור היכן הוא [[זיהוי מקום המקדש|מקום המקדש]] המדויק.<br />
<br />
לפי הארכאולוג [[מיכאל אבי יונה]],{{הערה|1=במאמרו "בית המקדש השני", אריאל 64–65 (טבת תשמ"ט), עמוד 167.}} קרוב לוודאי שגם אם יתבצעו חפירות בהר הבית לא תעלה החפירה דברים חשובים, משום שהסלע הטבעי בהר הבית קרוב מאד לפני הקרקע, ומשום שהשטח עבר תמורות מרובות מאז החורבן, וכתוצאה מכך - לא נשארו כמעט שרידים.<br />
<br />
=== מחקר של בית המקדש הראשון ===<br />
[[קובץ:To the trumpeting place.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכתובת '''ל[[בית התקיעה]] להכ[ריז]''' שנמצאה בחפירות של [[בנימין מזר]] ומאיר בן דב בצידו הדרומי של הר הבית. הערכה היא שהכתובת היא מתקופת בית המקדש השני]]<br />
בחפירות הכותל הדרומי, הרובע היהודי ו[[עיר דוד]] נמצאו כלים ומבנים מתקופת בית המקדש הראשון, אך ללא זיקה מובהקת למקדש. בשנת [[1999]] ערך הווקף המוסלמי חפירה רחבת שטח באזור הדרומי-מזרחי של הר הבית והוציא משם אלפים אחדים של מ"ק [[קרקע|עפר]] ושפך אותם ל[[נחל קדרון]]. עפר זה מסונן בשנים האחרונות{{הבהרה|החל ממתי?}} על ידי ד"ר [[גבי ברקאי]] ו[[צחי צוויג]]. בעת תהליך הסינון נתגלו ממצאים רבים שיכולים להתפרש כעדות עקיפה לקיומו של מקדש זה, ביניהם [[בולה]] עם הכתוב '''[גא]ליהו [בן] אמר''', ממשפחת [[כהן|כהנים]] שאחד מבניה מוזכר בספר [[ירמיהו]] כ"פקיד נגיד בבית ה'", וכן ראש [[חץ]] סקיתו-איראני, שהיה בשימוש צבאות [[נבוכדנצר השני|נבוכדנצר]]. ממצא נוסף המתקשר בעקיפין למקדש הוא [[רגמים]], תילים במערב ירושלים שמתוארכים למאה השביעית-שמינית לפנה"ס, המכסים שרידי מזבחות. ייתכן שֶתילים אלו נערמו בימי המלך [[יאשיהו]], כדי לרכז את הקרבת הקרבנות בבית המקדש, כמתואר ב[[ספר מלכים]].{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים ב|כג}}, וראו במאמר: [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/rishonim/melb23eli-1.htm למהות הרגמים במערב ירושלים] מאת [[יהודה אליצור]].}} כמו כן, בפברואר 2010 נמצא מדרום להר הבית קטע ארוך מחומה המתוארכת למאה ה-10 לפנה"ס{{הערה|{{ערוץ7|עוזי ברוך|נחשפה חומת ירושלים מימי הממלכה המאוחדת|200952|22 בפברואר 2010}},}} בהתאם לתיאור המקראי על חומה שבנה שלמה כהמשך לבניית בית המקדש.{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|ג|א}}}}<br />
<br />
למרות העדר ממצאים ארכאולוגיים מובהקים מבית ראשון, מניחים רוב ה[[מחקר|חוקרים]] את דבר קיומו על פי ה[[מקרא]], כפי שהדבר משתקף, למשל, במאמרו משנת [[2000]] של [[אביגדור הורוביץ]] '''מקדש שלמה'''.{{הערה|1=אביגדור הורוביץ, '''מקדש שלמה''', "ירושלים, התקופות הקדומות, הוצאת [[יד בן צבי]], 2000, בעריכת [[עמיחי מזר]] ו[[שלמה אחיטוב]]}} בשנת 2011 נמצאו ב[[חורבת קיאפה]] כלי [[פולחן]] ובהם דגם מוקטן ומפורט של [[מבנה בית המקדש|מבנה בית מקדש]] חצוב באבן שתוארך לראשית [[המאה ה-10 לפנה"ס]], תקופת [[ממלכת ישראל המאוחדת]]. דגם המקדש כולל מאפיינים ארכיטקטוניים שזוהו על ידי הארכאולוג [[יוסף גרפינקל]] כתואמים את תיאור [[בית המקדש הראשון|מקדש שלמה]] ב[[ספר מלכים]].{{הערה|{{הארץ|אסף שטול-טראורינג|כלי הפולחן שעשויים לחשוף פרטים על ממלכת דוד|1.1703517|9 במאי 2012}}}},{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|דגם של בית המקדש מימי בית ראשון יוצג לראשונה לציבור|1.3054976|31 באוגוסט 2016}}}}<br />
<br />
בשנות ה-90 של [[המאה ה-20]] קמה אסכולה במחקר המפקפקת בבנייתו של הבית הראשון על ידי שלמה, וזאת בהקשר לוויכוח נרחב על תקופת [[דוד המלך]] ו[[שלמה המלך]] בכללותה.{{הערה|1=לפירוט השיקולים לכאן ולכאן מן ההיבט הארכאולוגי ראו [http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/taleley/haim-2.htm "האם נפרדו דרכי הארכאולוגיה מן התנ"ך?"].}} מלבד העובדה שמקום המקדש עצמו טרם נחפר, קיימת סיבה אפשרית נוספת להיעדר ממצאים ממנו: הבנייה המשמעותית בתקופת הבית השני נעשתה, בדרך כלל, בשאיפה להניח את תשתיות הבניינים על [[סלע|הסלע]] הטבעי, תוך סילוק השרידים הקדומים. זוהי אחת הסיבות לאיתנותם של כתלי הר הבית (בנוסף לגודלן ולמשקלן הרב של אבני הבניין).{{הערה|1=מאיר בן דב, חפירות הר הבית, הוצאת כתר 1982, עמ' 42, 64}}<br />
<br />
===ממצאים מתקופת בית שני===<br />
====ממצאים בהר הבית מבית המקדש====<br />
[[קובץ:TempleStepsMay2009.JPG|ממוזער|מדרגות שהובילו לשערי חולדה, נחשפו בחפירות אריכאולוגיות]]<br />
הר הבית נכון לשנת 2014 מוקף [[קיר|כתלים]] מארבעה כיוונים: מזרח דרום צפון ומערב. הכתלים מתוארכים לימי [[הורדוס]], ובחלקם (בעיקר בכותל המזרחי, מה"תפר" בחומה וצפונה) אף לתקופה ה[[חשמונאים|חשמונאית]]. בניית הכתלים נעשתה בשיטת "[[בנייה יבשה]]", ללא [[טיח|טיט]] המחבר ביניהם. הכתלים נועדו לתמוך במילוי [[קרקע|עפר]] שיישר את מפלס הר הבית. עובי הכתלים מוערך בכחמישה מטרים, עובי מספיק כדי לעמוד בעומס הנדרש למילוי עפר, אבל לא כל השטח שאותו הקיפו היה ממולא עפר. נבנו בו [[קמרון|קמרונות]] זה על גבי זה (עד שלוש קומות בסמוך לכתלים), ומעליהם נשפך העפר. מטרת הקמרונות לא הייתה רק להקל מן הלחץ על הכתלים, אלא גם משיקול הלכתי: "הר הבית והעזרות תחתיהן חלול, מפני קבר התהום".{{הערה|1=משנה, מסכת פרה, פרק ג משנה ג}} כדי למנוע חשש שקיים קבר המטמא את כל מי שמעליו, נעשו קמרונות שמשמשים כ"אהל" ה"כולא" את הטומאה.{{הערה|1=בן דב, עמ' 91}} בנוסף היו להם גם שימושים כ[[מחסן|מחסנים]].<br />
<br />
בכותל הדרומי נמצאים [[שערי חולדה]]. נראים שם שתי מערכות שערים: המזרחי - "השער המשולש" ובו שלוש [[קשת (מבנה)|קשת]]ות. זוהי בניה מוסלמית מאוחרת, ורק המפתן נשמר, ברוחבו המקורי כפי שהיה בימי הבית השני, וכן אחת מאבני ה[[מזוזה]] המערבית. המערבי - "השער הכפול", ובו כיום שתי קשתות, שבחלקן הפנימי הן מקוריות מתקופת הבית השני, ואילו בחלקן החיצוני הן מן [[התקופה הערבית בארץ ישראל|התקופה המוסלמית הקדומה]].{{הערה|1=בן דב, עמ' 140}}<br />
<br />
בחפירות של מזר ובן דב נחשפו גרמי מדרגות שהובילו אל שערי חולדה. המדרגות בנויות באורך משתנה, 30 ס"מ ו-90 ס"מ לסרוגין. אחת ההשערות היא שהדבר נועד להאט את קצב העלייה, ולמנוע ריצה באופן בלתי מכובד.{{הערה|1=בן דב, עמ' 113}}<br />
<br />
מתחת ל[[מסגד אל אקצא]] שבדרום ההר קיימות עדיין ה[[מנהרה|מנהרות]] שהובילו משערי חולדה אל רחבת הר הבית. המנהרות עשויות כשורה של כיפות אבן מעוטרות להפליא. העיטורים הם דגמים גאומטריים עדינים וצורות מעולם הצומח, בעיקר [[גפן|גפנים]] ואשכולות ענבים, בהתאם להלכה השוללת תבליטי דמויות אדם ובעלי חיים.{{הערה|1=בן דב, עמ' 137}}<br />
<br />
עוד נמצאו שם "מסיבות", מנהרות חצובות בגובה קומת אדם שהובילו ממתחם הר הבית החוצה, ובקירותיהן נחצבו גומחות קטנות. משערים שזוהי ה"מסיבה" המוזכרת במשנה,{{הערה|1=מסכת תמיד פרק א משנה א}} שנועדה ליציאתם של כהנים שנטמאו במקדש, והגומחות שימשו להנחת נרות, כמוזכר במשנה שם.<br />
[[קובץ:Robinson Arch2.JPG|150px|ממוזער|ימין|קשת רובינסון]]<br />
[[קובץ:KotelTunnels17.jpg|170px|ממוזער|שמאל|קשת וילסון]]<br />
בכותל המערבי (אשר בחלקו משמש היום לתפילה ובחלקו הנוסף באורך של כ-70 מטר משתייך ל[[הגן הארכאולוגי ירושלים|גן הארכאולוגי]]) נמצאו ארבעה שערים, בהתאם לתיאורו של [[יוסף בן מתתיהו]]: בקצהו הדרומי של הכותל המערבי התגלתה [[קשת רובינסון]], אשר נשאה גרם מדרגות מונומנטלי העולה להר הבית, והובילה את [[עולה רגל|עולי הרגל]] אל ההר. מתחתיה עבר הרחוב המרכזי אשר חצה את העיר בציר צפון-דרום ומשמש היום לרחבת [[הכותל המערבי]]. מעל רחוב החנויות שמשמש לרחבת הכותל המערבי. מצפון לו '''שער ברקלי''', המצוי ברחבת התפילה המיועדת לנשים ומוסתר ברובו על ידי בנייה מאוחרת. משערים{{הערה|1=בן דב, עמ' 143}} שזהו [[שער קיפונוס]] המוזכר במשנה,{{הערה|1=מסכת מידות פרק א משנה ג}} ומידותיו מתאימות לנאמר בה על רוחב השער. צפונה משם [[קשת וילסון]] (ה"מנהרה" ברחבת התפילה של הגברים). הקשת מתוארכת ל[[ממלכת ירושלים|התקופה הצלבנית]], אבל חלק מ[[נדבך|נדבכיה]] עתיקים יותר, ומשויכים לתקופת הבית השני. משערים שהיא הייתה חלק משרשרת קשתות, שעליהן היה [[גשר]] מהר הבית אל העיר העליונה, היא הרובע היהודי של היום. כארבעים מטר צפונה יותר נמצא [[שער וורן]], שמזוזותיו הן מזמן בית שני. השער נמצא במנהרות הכותל, וגם הוא טרם נחשף במלואו.<br />
<br />
ממצא מיוחד מן הפינה הדרום מערבית של ההר הוא אבן ועליה הכתובת "[[בית התקיעה|לבית התקיעה להב (דיל)]]", במשמעות של להבדיל בין קודש לחול, הממצא התגלה במקום בו עמד [[כהן]] והכריז על כניסת ויציאת השבת. (פירוש אחר לסיפא של הכתובת היא: "לבית התקיעה להכ (ריז)"). מדובר בשריד מ[[מגדל]] שמתואר בכתבי יוסף בן מתתיהו ([[מלחמת היהודים]] ד,ט,יב), ששימש לתקיעת [[חצוצרה]] להכרזה על כניסת השבת ויציאתה.{{הערה|1=הכרזה זו מוזכרת גם במשנה מסכת סוכה פרק ה משנה ה.}}<br />
<br />
בכותל המזרחי קיים [[שער הרחמים]], שמקורו ב[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]] ו[[התקופה הערבית בארץ ישראל|הערבית הקדומה]]. בסמוך לו מצפונו ניתן לזהות בחומה חלק מ[[משקוף]] מימי הבית השני, ומשערים שזהו '''[[שער שושן]]''' המוזכר ב[[משנה]]. רובו של השער נמצא בעומק האדמה, משקופו הגלוי הוסתר בקברים וטרם נחפר, לכן קשה לקבוע מסמרות על גודלו ושימושו.<br />
<br />
כמו כן מצויים בכותל המזרחי שרידי קשת נוספת הבולטים מן [[הכותל המזרחי]] החוצה, סמוך לפינה הדרומית מזרחית של הר הבית, בסמוך ל"תפר" בחומה.<br />
[[קובץ:Soreg inscription.jpg|200px|ממוזער|שמאל|הכתובת ב[[הסורג|סורג]]]]<br />
תגלית חשובה שנלקחה מההר היא "[[הסורג|הכתובת בסורג]]". זוהי [[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובת]] ב[[יוונית]] החרותה על אבן, האוסרת על נכרים להיכנס למתחם המקודש, ומאיימת בעונש מוות על כך. על פי תיאורו של יוסף בן מתתיהו{{הערה|1=מלחמת היהודים ה,ה,ב; שם ו,ב,ד.}}, כתובת זו עמדה בסורג המקיף את חצר המקדש, ובהתאם להלכה{{הערה|1=משנה מסכת כלים פרק א משנה ח}} האוסרת על גויים להיכנס אל מעבר לסורג. שתי כתובות כאלו נמצאו בירושלים, אחת מצויה נכון לשנת 2014 ב[[המוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול|מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול]], והשנייה, שרק חלק ממנה נמצא, ב[[מוזיאון רוקפלר]].<br />
<br />
====ממצאים מחוץ להר הבית====<br />
מלבד הממצאים בהר וסביבתו, קיימים באזור הר הבית ממצאים בעלי זיקה מובהקת למקדש. ב[[העופל#העופל בירושלים|עופל]] נמצאו [[מקווה|מקוואות טהרה]] מימי הבית השני, ששימשו את [[עולה רגל|עולי הרגל]] הנכנסים למקדש, כל כניסה להר הבית חייבה את הנכנס להיות טהור, הטהרה הושגה רק על ידי טבילה במקווה טהרה. בחפירות [[הרובע ההרודיאני]] נמצאו מקוואות פרטיים בכל בית מגורים{{דרוש מקור}}, ומשערים שהייתה זו שכונת [[כהן|כהנים]], שהקפידו על [[טומאה וטהרה|טהרתם]]. גם כלי האבן הרבים שנמצאו במקום משקפים את ההקפדה על הלכות הטהרה, שכן כלים אלו אינם [[טומאה וטהרה#הדברים הנטמאים|מקבלים טומאה]].<br />
<br />
ב[[הר הצופים]] נמצאה [[גלוסקמה]] מימי הבית השני, ובה [[כתובת ניקנור]], כתובת ביוונית אודות "ניקנור איש אלכסנדריה שעשה את הדלתות". הארכאולוג [[שארל קלרמון-גנו]] קישר את הגלוסקמה למסופר בתלמוד{{הערה|1=בבלי מסכת יומא דף לח עמוד א}} אודות ניקנור שהביא מאלכסנדריה את דלתות הנחושת לשער הכניסה הראשי לעזרה, שנקרא על שמו: "שער ניקנור".{{הערה|1=משנה מסכת שקלים פרק ו משנה ג, מידות פרק א משנה ד ופרק ב משנה ג.}}<br />
<br />
אלמנט מפורסם יותר שקשור למקדש הוא [[שער טיטוס]] ברומא. השער נבנה שנים ספורות לאחר חורבן בית המקדש השני, לאות ניצחונה של רומא. בשער חקוק תבליט שיירת השבויים מיהודה, הנושאים כמה מכלי המקדש: [[מנורת המקדש|מנורת הזהב]], [[מזבח הזהב]], מחתות, ועוד.<br />
<br />
בדצמבר [[2011]] התגלה בחפירות [[רשות העתיקות]] ב[[עיר דוד]] ממצא מיוחד במינו, לגביו אמרו הארכאולוגים כי: "זו הפעם הראשונה שחפץ כזה או דומה לו מתגלה. הוא מהווה עדות ארכאולוגית ישירה לפעילות בהר הבית ולעבודת המקדש בימי הבית השני". הפריט הוא בקוטר 2 ס"מ ושימש כנראה כ"קבלה" במסירתם לשמירה בטהרה של חפצים או מזון במתחם הר הבית בתקופת הבית השני. הוא עשוי טין ונושא כתובת בת שתי שורות ב[[ארמית]], בעליונה נרשם "דכא" ובתחתונה "ליה". פירוש המילה "דכא" הוא "טהור" בארמית. לפי פרשנות החוקרים, מתייחסת האות ל' למילה "יה" באופן שמשמעותו: מיועדת לאלוקי ישראל.{{הערה|1=יוסי זילברמן, [http://www.mako.co.il/news-israel/local/article-b22e95720747431017.htm&partner=globes פריט נדיר מבית המקדש השני התגלה בירושלים], חדשות 2, 25 בדצמבר 2011.}}<br />
<br />
==בעקבות המקדשים==<br />
[[קובץ:Bet hamildash niuton.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים בית המקדש לפי [[אייזיק ניוטון]]]]<br />
<br />
אישים וקבוצות באומות העולם שאבו השראה מבית המקדש.<br />
<br />
* הטמפלרים - [[מסדר אבירי היכל שלמה]], [[מסדר צבאי נוצרי]] של אבירים-נזירים נוצריים שנוסד בשנת 1118, הושפעו רבות ממקדש שלמה (טמפל = מקדש), ואף קבעו את מקום מושבם ומעוזם ב[[הר הבית]].<br />
* [[הקפלה הסיסטינית]], אחת הכנסיות המפורסמות ב[[קריית הוותיקן]], נבנתה בשנת 1477 על ידי האדריכל באצ'ו פונטלי, על פי המידות והפרופורציות של בית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך בירושלים, כפי שהן רשומות ב[[תנ"ך]]. הקפלה היא באורך של 40.93 מטר, ברוחב של 13.41 מטר ובגובה של 20.70 מטר, ובנייתה נמשכה שלוש שנים.<br />
* המדען הידוע [[אייזק ניוטון]] (1643 - 1727) עסק בחקר מידותיהם של בתי המקדש, מתוך אמונה כי חוקי הטבע ו"האמת האלוקית" מוצפנים בתבנית בית המקדש ובפרופורציות שבין חלקיו השונים.{{הערה|1=הנושא נחקר על ידי ד"ר עיבל לשם-רמתי, בספרה: אייזק ניוטון ובית המקדש. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2953224,00.html }}<br />
* תנועת [[הבונים החופשיים]] ינקה רעיונות שונים מתבנית המקדשים היהודיים, ובמיוחד עשו שימוש בעמודי המקדש הקרויים "[[יכין ובועז]]".<br />
<br />
==ראו גם==<br />
{{קישורי פורטל|יהדות}}<br />
* [[מבנה בית המקדש]]<br />
* [[מצוות שמירת המקדש]]<br />
* [[מגילת המקדש]]<br />
* [[זיהוי מקום המקדש]]<br />
* [[הר הבית]]<br />
* [[הכותל המערבי]]<br />
* [[טומאה וטהרה#חובת הטהרה במקדש|טהרת המקדש]]<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[ישראל אריאל]], '''בית המקדש בירושלים''', הוצאת כרטא.<br />
* [[עיבל לשם רמתי]], '''אייזק ניוטון ובית המקדש''', הוצאת רזיאל, מגדל, 2005.<br />
<div style="direction: ltr;"><br />
* '''Sir Isaac Newton, '''The chronology of Ancient Kindoms Amended<br />
* London, 1728 - printed by Histories and Misteries of Man LTD, 1988, U.S.A<br />
</div><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים<br />
|ויקימילון=בית המקדש|שם ויקימילון=בֵּית הַמִּקְדָּשׁ<br />
|ויקיטקסט=קטגוריה:מקדש|שם ויקיטקסט=בית המקדש ועבודת המקדש<br />
|ויקישיתוף=Category:First and Second Jewish temple in Jerusalem<br />
|ויקימילון 2=בהמ"ק|ויקימילון 3=ביהמק"ש}}<br />
* הרב ראם כהן, [http://toravoda.org.il/כתבה/בית-המקדש-כמקור-החיות-העולמי-הרב-ראם-ה/ בית המקדש כמקור החיות העולמי], ״[[דעות]]״, גיליון 58, באתר [[נאמני תורה ועבודה]]<br />
* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/category.asp?id1=22 ערכים בנושא בית המקדש], באנציקלופדיה יהודית "דעת"<br />
* [[שלמה אבן וירגה]], [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/haraayon/tavnit-2.htm תבנית בית המקדש], באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]], מתוך: '''[[שבט יהודה (ספר)|שבט יהודה]]''', השמד השישים וארבעה, ורשה, תרפ"ח<br />
* [http://www.hidabroot.org/he/vod_categories/all/5552/all/all/0 הרצאות ושיעורים על בית המקדש], באתר [http://www.hidabroot.org/he#!/ הידברות]<br />
* [[אבינועם רוזנק]], [http://toravoda.org.il/כתבה/מחשבת-ההלכה-של-ימי-המקדש-אבינועם-רוזנק/ מחשבת ההלכה של ימי המקדש], ״[[דעות]]״, גיליון 58, באתר [[נאמני תורה ועבודה]]<br />
* {{אתר ישיבה|קישור=http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=589|תיאור=שיעורים בנושא בית המקדש}}<br />
* [http://www.mkm-haifa.co.il/schools/yavnieli/king%20salomon/mikdash/mikdash.htm בית המקדש בתקופת שלמה המלך], בית הספר הממלכתי ניסויי "יבנאלי", חיפה<br />
* [http://www.telhai.ac.il/gifted/temple/ חורבן בית המקדש], באתר "מרכז מדע ודעת תל-חי", 15 ביוני 2003<br />
* בית המקדש איכה?, [http://www.h-mikdash.com איתור מקום קודש הקודשים בהר הבית], באתר בית המקדש איכה<br />
* {{מטח|מתיה קם|בתי המקדש|3432|מתוך: הנ"ל, '''המסע בעקבות הכתר''' (תקליטור), 1999}}<br />
* {{קתדרה|איל רגב|ממלכת כהנים או גוי קדוש? מעמדו של המקדש בנצרות הקדומה|113.1|113, ספטמבר 2004, עמ' 34-5}}<br />
* [http://midreshet.org.il/UserInfoCard.aspx?id=1026 מקבץ מקורות בנושא היחס למקדש ולפולחן לאורך הדורות], באתר מדרשת<br />
<br />
;וידאו ותמונות<br />
* [http://www.beit-hamikdash.co.il אתר בית המקדש] מאת אשר כהן (מכיל סיורים וירטואליים בתלת מימד בבית המקדש)<br />
* [http://www.orgreality.com/temple/videos.php?id=4 Visit of the Temple Institute] עם הרב [[ישראל אריאל]], באתר [[מכון המקדש]] {{וידאו}}<br />
* [https://www.youtube.com/watch?v=_fMmwaTfggc&feature=player_embedded בית המקדש בווארזאזט שבמרוקובנו המרוקאים בית מקדש ממש ענק גדול על פי הדימוי היהודי לצורכי הפקת סרטים]<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מקדשים בהיסטוריה היהודית}}<br />
{{המקדש}}<br />
{{כ"ד משמרות כהונה}}<br />
<br />
{{ערך מומלץ}}<br />
<br />
[[קטגוריה:בית המקדש|*]]<br />
[[קטגוריה:המכלול: ערכים הנכללים בזים תורני|*]]<br />
[[קטגוריה:המכלול: המכלול התורני|*]]<br />
[[קטגוריה:אתרי עלייה לרגל (יהדות)]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות יהודיים]]<br />
[[קטגוריה:הר הבית]]<br />
[[קטגוריה:ירושלים: מבנים]]<br />
[[קטגוריה:מבני דת]]<br />
[[קטגוריה:מקדשים בהיסטוריה היהודית]]<br />
{{קרד}}</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9&diff=2535681בית המקדש2024-03-28T11:57:44Z<p>אפרון: ניסוח</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=מרכז עבודת ה' של עם ישראל עד לחורבן}}<br />
{{מפנה|בית הבחירה|ספרו של רבי מנחם המאירי|בית הבחירה למאירי}}<br />
[[קובץ:Israel Museum 17311 (14262124886).jpg|260px|ממוזער|דגם בית המקדש וחומותיו ב[[מוזיאון ישראל]]]]<br />
[[קובץ:Figures.jpg|ממוזער|260px|כלי המשכן והכהנים]]<br />
'''בֵּית הַמִּקְדָּשׁ''' היה מקום השראת ה[[שכינה]] ומרכז עבודת ה' ברוב התקופה שמימי [[שלמה|שלמה המלך]] ועד לחורבנו השני שנעשה בידי [[טיטוס]] ב[[תשעה באב]] בשנת [[ג'תתכ"ח]]. הוא שכן ב[[הר המוריה]] שב[[ירושלים]] ושימש כמרכז ל[[תורה שבעל פה]] ומשפט ישראל, ל[[קרבן|הקרבת קרבנות]], [[עליה לרגל]] ו[[תפילה]]. בית המקדש היה מקום משכנו של [[ארון הברית]], כפי שהיה [[המשכן]] לפניו.{{הערה|שם=שמא|{{תנ"ך|שמואל א|ד}}}} במקדש כיהנו ה[[כהן|כהנים]], כשלצדם סייעו ה[[לוי (יהדות)|לויים]]. לצד הקרבת הקרבנות, פעל במקדש בית הדין הגדול (כינויו המאוחר: [[סנהדרין]] הגדולה), שישב ב[[לשכת הגזית]] והורה [[הלכה]] ל[[יהודים|עם ישראל]], לצידו ישבו שני בתי דין נוספים בהר הבית.{{הערה|תוספתא [[מסכת חגיגה]] פרק ב הלכה ט; {{בבלי|סנהדרין|פח|ב}}.; {{משנה|פאה|ב|ו}}}}.<br />
<br />
[[בית המקדש הראשון]] נבנה בידי [[שלמה המלך]] על [[הר המוריה]], בשנת 2928 ל[[מניין השנים בלוח העברי#לאדם הראשון|בריאת העולם]], 480 שנים אחרי [[יציאת מצרים]]. בית המקדש הראשון עמד 410 שנים ונחרב על ידי [[נבוכדנצר השני|נבוכדנאצר]] מלך [[בבל]] בשנת 3338 לבריאת העולם.<br />
<br />
70 שנה לאחר [[חורבן בית המקדש|חורבן הבית]] הראשון, נבנה [[בית המקדש השני]] על ידי עולי בבל ובראשם [[זרובבל]] בראשית [[שיבת ציון]], בעקבות [[הכרזת כורש]]. המלך [[הורדוס]] (19 לפנה"ס) [[מקדש הורדוס|שיפץ והרחיב את המקדש באופן יסודי]]. בית המקדש השני עמד 420 שנה ונחרב על ידי [[טיטוס]], בנו של [[אספסיאנוס]] קיסר, בשנת 3828 לבריאת העולם, היא שנת [[68]] ל[[ספירת הנוצרים]].<br />
<br />
השם "בית המקדש" מופיע לראשונה בדברי [[חז"ל]]. בתנ"ך נקרא המקדש לרוב "'''בית ה''''". <br />
<br />
[[בית המקדש השלישי|בית המקדש]] עתיד להיבנות מחדש באחרית הימים, ולשמש מרכז [[רוחניות|רוחני]] לעולם כולו.{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|ב|ב}}.; {{תנ"ך|ישעיהו|נו|ז}}; {{תנ"ך|ישעיהו|ס|ז}}; {{תנ"ך|יחזקאל|לז|כה|כח}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז}}}}<br />
<br />
==מצוות בניין בית המקדש==<br />
{{הפניה לערך מורחב|מצוות בניין בית המקדש}}<br />
<br />
[[משה רבנו]] נצטווה ב[[הר סיני]]: {{ציטוטון|וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם.|{{תנ"ך|שמות|כה|ח}}}} ההדגשה "בתוכם" (ולא "בתוכו") מבטאת את הרעיון (המנוגד לתפיסה ה[[פגניות|אלילית]] המקובלת בזמן הקדום), שה' אינו שוכן באופן פיזי במקדש, אלא המקדש מבטא את הקשר של ה' לעם ישראל והשגחתו המיוחדת עליהם.{{הערה|1=ראו 'תורה שלמה' ל[[פרשת תרומה]], אות פ"ו*}} והוא משמש כבית להשראת השכינה.<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם, בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם, וּנְתַתִּים וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָם וְנָתַתִּי אֶת-מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם. וְהָיָה מִשְׁכָּנִי עֲלֵיהֶם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹקים וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם. וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה' מְקַדֵּשׁ אֶת-יִשְׂרָאֵל, בִּהְיוֹת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם.|מקור={{תנ"ך|יחזקאל|לז|כו|כח}}}}<br />
<br />
כדברי [[שלמה המלך]] בתפילתו: "{{ציטוטון|הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, לֹא יְכַלְכְּלוּךָ--אַף, כִּי-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי}}{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ח|כז}}.}}<br />
<br />
[[ספר החינוך]] מונה את המצוה כאחת מ[[תרי"ג מצוות|תרי"ג מצוות התורה]], ומתארה באופן הבא: <br />
{{ציטוט|תוכן=מצות בנין בית הבחירה.<br />
<br />
:לבנות בית לשם ה', כלומר שנהיה מקריבים שם קרבנותינו אליו, ושם תהיה העלייה לרגל וקבוץ כל ישראל בכל שנה, שנאמר: "ועשו לי מקדש". וזאת המצוה כוללת עמה הכלים הצריכים בבית אל העבודה, כגון המנורה והשולחן והמזבח וכל שאר הכלים כולם...|מקור=[[ספר החינוך]], מצווה צה}}.<br />
<br />
==המקדש לאורך הדורות==<br />
<br />
===המשכן===<br />
[[קובץ:Scinia.jpg|270px|ממוזער|אוהל מועד במדבר]]<br />
{{הפניה לערך מורחב|המשכן}}<br />
<br />
[[המשכן]] שימש כבית מקדש זמני, לפני בניינו במקום המיועד לו בירושלים. שמו הנוסף של המשכן הוא "אהל מועד": "אהל" - משום ארעיותו; "מועד" - בשל היותו מקום התוועדות, בו נפגש ה' עם משה, ככתוב: "{{ציטוטון|וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם}}"{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כה|כב}}. ראו גם {{תנ"ך|שמות|לג|ז}} וברש"י.}} בזמן [[נדודי בני ישראל במדבר]], בא' ב[[ניסן]] כשנה לאחר [[יציאת מצרים]], הוקם המשכן למרגלות [[הר סיני]], כמקדש זמני, הניתן לפירוק, הרכבה וניוד ממקום למקום.{{הערה|{{תנ"ך|שמות|מ}}.}} בני ישראל לקחו אותו עמם בכל מסעותיהם, עד הגיעם ל[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
קירות המשכן נעשו מקרשים עשויים מ[[שיטה|עץ השיטה]] שנתמכו ב[[אדני המשכן|אדנים]] ובבריחים, ואילו גג המשכן כוסה ביריעות בד ועור ששימשו גם לכיסוי קרשי הקירות. מידותיו: שלושים [[אמה (מידת אורך)|אמה]] אורכו, עשר אמות רוחבו, ועשר אמות גובהו{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כו}}.}} שליש משטח המשכן הוקצה ל[[קודש הקודשים|קדש הקדשים]], ושני שלישים לקודש{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כו|לג}}. ורש"י שם}} חצר המשכן כללה שטח של מאה על חמישים אמה, והוקפה יריעות בד שנתלו על עמודי נחושת. במרכז החצר עמד [[מזבח הנחושת]].{{הערה|{{תנ"ך|שמות |כז}}.}} לאחר כניסת בני ישראל לארץ וקביעת [[משכן שילה|המשכן בשילה]], קיבל המשכן מימד מסוים של קביעות: קירותיו נעשו אבן, ואילו גגו נותר מכוסה ביריעות.{{הערה|{{משנה|זבחים|יד|ו}}.}}<br />
<br />
בספר ספר [[דברים]], לקראת הכניסה לארץ והתיישבות בני ישראל במרחביה, ישנה הדגשה על ריכוז הקרבת הקרבנות במקום אחד - "{{ציטוטון|בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'}}"{{הערה|1={{תנ"ך|דברים|יב|ה|כא}}, {{תנ"ך|דברים|יד|כג|כה}} ועוד}}. [[חז"ל]] כותבים, שב-14 השנים שלאחר כניסת עם ישראל לארץ, בהן עסקו בכיבוש הארץ וחלוקתה לשבטים, עמד המשכן בגלגל{{הערה|תלמוד בבלי מסכת זבחים דף קיח עמ' ב.}}. לאחר סיום [[נדודי בני ישראל במדבר|ההתנחלות]] בארץ, קבעו בני ישראל את המשכן ב[[שילה (אתר מקראי)|שילה]].{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יח|א}}.}} רק ארבע מאות ושמונים שנה לאחר יציאת מצרים, הוקם מקדש הקבע ב[[ירושלים]]{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ו|א}}.}} ע"פ חז"ל התקיים המשכן בשילה 369 שנה{{הערה|תלמוד בבלי מסכת זבחים דף קיח עמ' ב.}}. משכן שילה פסק מלפעול לאחר שארון הברית הוצא ממנו ונלקח כנהוג למלחמה כסגולה לניצחון האויב, ובמהלכה נפל בשבי ה[[פלשתים]]{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|ד}}.}}כעונש על כך שנלקח ללא ציווי ה'. גם לאחר החזרתו לישראל, לא הושב הארון למקומו אלא נדד ממקום למקום, ב[[בית שמש]], [[קריית יערים (עיר מקראית)|קריית יערים]], בית [[עובד אדום הגיתי]], ומשם העלהו [[דוד המלך]] ל[[עיר דוד]] הסמוכה ל[[הר הבית]]{{הערה|1=פירוט המקומות: {{תנ"ך|שמואל א|ו|יד}}, {{תנ"ך|שמואל א|ז|א}}, {{תנ"ך|שמואל ב|ו}}.}} במקביל, גם המשכן וכליו נדדו ל[[משכן נוב|נוב]] ([[נוב (עיר מקראית)|המקראית]], מצפון לירושלים), עד שנחרבה בידי [[דואג האדומי]] בפקודת [[שאול]], והמשכן עבר ל[[גבעון]]{{הערה|1=נוב - {{תנ"ך|שמואל א|כא}}. גבעון - {{תנ"ך|מלכים א|ג|ד}}}} רק לאחר הקמת המקדש בהר הבית בירושלים, שב הארון למקומו הטבעי ב[[קדש הקדשים]] שבבית המקדש.{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ח|א}}.}}<br />
<br />
הדעה המקובלת בדברי [[חז"ל]] היא, שבתקופת שילה היה איסור להקריב קרבנות בבמה (מזבח מקומי-אישי לפולחן לה'), כמשתמע ממעשה בני ראובן וגד האמור, ורק בזמן היות המשכן בנוב וגבעון הותרה ההקרבה בבמות. חז"ל מעגנים את התפיסה הזו בלשון הכתוב האוסר את ההקרבה: "כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה". הביטויים "מנוחה" ו"נחלה" רומזים למצבי רגיעה של העם, מחד, ושל המשכן והארון, מאידך. משכן שילה, הקבוע באופן יחסי (משכן זה עמד למעלה מ-300 שנה, ונקרא גם "בית", ולא רק "אהל" כמו "אהל מועד" שבמדבר סיני), וארון הברית היה בו, נחשב כמקדש קבע, ואילו בזמן נוב וגבעון, בהיעדר ארון הברית, לא הייתה זו "מנוחה". כך מנסח זאת [[התלמוד הירושלמי]]: "זה סימן: '''כל זמן שהארון מבפנים – הבמות אסורות'''; יצא – הבמות מותרות". לשיטה זו, הקרבנות בבמה בזמן שילה היו חריגה מן הדין כ"הוראת שעה", על פי סמכות מיוחדת שהוקנתה ל[[נביא]] לסטות מן ההלכה לצורכי שעה, או שהדבר הותר בשעה שהארון הוצא ממשכן שילה, כמקובל לעיתים בעת מלחמה. לדעת [[רבי שמעון בן יוחאי]], גם בזמן שילה היה מותר להקריב בבמה. הביטויים "מנוחה" ו"נחלה" מכוונים, לדעתו, על ירושלים בלבד.<br />
<br />
במשך רוב שנות קיומו של המשכן, זנח העם ברובו את עבודת הקרבנות במשכן ועסק ב[[קרבן|הקרבת קרבנות]] לה' ב[[במות]], אולם חלק מן העם גם תעה אחר עבודת אלילים, כפי שנהגו לעשות שכניהם [[הכנענים]] שהושארו בארץ בניגוד להוראות של הקב"ה ל[[משה]] ול[[יהושע בן נון|יהושע]]. רק הנהגתו של [[שמואל הנביא]] הצליחה לבער תופעה זו לזמן מה עד ל[[פילוג ממלכת ישראל המאוחדת|פיצול הממלכה]] בימי המלך [[רחבעם]]. <br />
<br />
חז"ל תלו את חורבנו של משכן שילה בפריצות ובביזוי הקרבנות שנהגו שם על ידי [[חפני ופינחס]], בניו של [[עלי הכהן]].{{הערה|1={{בבלי|יומא|ט|א}}.}} כפי שמתואר בפסוקים{{הערה|ספר שמואל א פרק ב פסוקים יג-טז; כב.}} <br />
<br />
{{ציטוט|וּמִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים אֶת הָעָם כָּל אִישׁ זֹבֵחַ זֶבַח וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן כְּבַשֵּׁל הַבָּשָׂר וְהַמַּזְלֵג שְׁלֹשׁ הַשִּׁנַּיִם בְּיָדוֹ: וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ כָּכָה יַעֲשׂוּ לְכָל יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים שָׁם בְּשִׁלֹה: גַּם בְּטֶרֶם יַקְטִרוּן אֶת הַחֵלֶב וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן וְאָמַר לָאִישׁ הַזֹּבֵחַ תְּנָה בָשָׂר לִצְלוֹת לַכֹּהֵן וְלֹא יִקַּח מִמְּךָ בָּשָׂר מְבֻשָּׁל כִּי אִם חָי: וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיּוֹם הַחֵלֶב וְקַח לְךָ כַּאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ וְאָמַר לו לֹא כִּי עַתָּה תִתֵּן וְאִם לֹא לָקַחְתִּי בְחָזְקָה...וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד וְשָׁמַע אֵת כָּל אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל יִשְׂרָאֵל וְאֵת אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד}} <br />
<br />
===בית המקדש הראשון===<br />
{{הפניה לערך מורחב|בית המקדש הראשון}}<br />
<br />
[[דוד המלך]] ביצר את [[ירושלים בתקופת בית ראשון|ירושלים]] למרכז מדיני-דתי בממלכת ישראל, העביר אליה את [[ארון הברית]] והעמיד אותו באוהל מיוחד שנטה לשם כך.{{הערה|1={{תנ"ך|שמואל ב|ו}} ו{{תנ"ך|שמואל ב|ז|ללא=ספר}}}} כעבור כשלושים שנה, בעקבות חזיון בפי [[גד הנביא]] שהורה לדוד להקים מזבח בגורן [[ארוונה היבוסי]],{{הערה|1={{תנ"ך|דברי הימים א|כא|יח}}}} רכש דוד את הגורן, בנה בו מזבח, וקבע: "{{ציטוטון|זֶה הוּא בֵּית ה' הָאֱלֹקִים וְזֶה-מִּזְבֵּחַ לְעֹלָה לְיִשְׂרָאֵל}}".{{הערה|1={{תנ"ך|דברי הימים א|כב|א}}}} בחירת המקום קשורה גם בעובדה שהר המוריה הוא מקום [[עקידת יצחק]]{{הערה|1={{תנ"ך|בראשית|כב|ב}}. לאחר העקידה ({{תנ"ך|בראשית|כב|יד|ללא=פרק}}) כינה אברהם את שם המקום "ה' יראה", בהתאמה ל"יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך במקום אשר יבחר", {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}.}}, ולפי המסורת היהודית מקום המזבח במקדש היה במקום העקדה ממש{{הערה|1=רמב"ם, משנה תורה, הלכות בית הבחירה, פרק ב הלכה ב}}. דוד עצמו היה מנוע, בהוראת [[נתן הנביא]], מלהקים את המקדש,{{הערה|1={{תנ"ך|שמואל ב|ז|ה}}, {{תנך|מלכים א|ה|יז}} "אתה ידעת את דוד אבי כי לא יכל לבנות בית לשם ה' א-להיו מפני המלחמה אשר סבבהו", {{תנ"ך|דברי הימים א|כב|ח}}: "כי דמים רבים שפכת", וב[[פסיקתא רבתי]] ( פי' ב) מבואר שלא נחשב לו לעון הדמים הרבים ששפך, והסיבה שלא על ידו נבנה בית המקדש, א. שאם דוד המלך יבנה לא יחרב, ושיחטאו עם ישראל רוצה הקב"ה להפיג חמתו בבניין הבית, ולא בישראל, ב. לפי שלא עלה על דעתו לבנות את בית המקדש רק אחר שבנה בית לעצמו, בשונה משלמה המלך.}} אולם הוא עשה הכנות רבות להקמתו: ריכוז החומרים, תכנון מערך הכהנים והלויים, הכנת כלי הנגינה, ומסירת תוכנית הבית לשלמה בנו{{הערה|1={{תנ"ך|דברי הימים א|כב}}-{{תנ"ך|דברי הימים א|כט|ללא=ספר}}}} .<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיֹּאמֶר דָּוִיד, שְׁלֹמֹה בְנִי נַעַר וָרָךְ, וְהַבַּיִת לִבְנוֹת לַ-ה' לְהַגְדִּיל לְמַעְלָה לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת לְכָל-הָאֲרָצוֹת, אָכִינָה נָּא לוֹ; וַיָּכֶן דָּוִיד לָרֹב לִפְנֵי מוֹתוֹ. וַיִּקְרָא לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ וַיְצַוֵּהוּ לִבְנוֹת בַּיִת לַ-ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה: בְּנִי, אֲנִי הָיָה עִם-לְבָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹקָי. וַיְהִי עָלַי דְּבַר-ה' לֵאמֹר, דָּם לָרֹב שָׁפַכְתָּ וּמִלְחָמוֹת גְּדֹלוֹת עָשִׂיתָ; לֹא-תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי, כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנָי. הִנֵּה-בֵן נוֹלָד לָךְ, הוּא יִהְיֶה אִישׁ מְנוּחָה וַהֲנִיחוֹתִי לוֹ מִכָּל-אוֹיְבָיו מִסָּבִיב; כִּי שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ, וְשָׁלוֹם וָשֶׁקֶט אֶתֵּן עַל-יִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו. הוּא-יִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי, וְהוּא יִהְיֶה-לִּי לְבֵן וַאֲנִי-לוֹ לְאָב; וַהֲכִינוֹתִי כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ עַל-יִשְׂרָאֵל עַד-עוֹלָם. עַתָּה בְנִי, יְהִי ה' עִמָּךְ וְהִצְלַחְתָּ וּבָנִיתָ בֵּית ה' אֱלֹקֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר עָלֶיךָ.|מקור={{תנ"ך|דברי הימים א|כב|ה|יא}}}}<br />
<br />
[[חז"ל]] כותבים כי דוד גם ברר עם [[שמואל הנביא]] את מיקומו המדויק של המקדש בעת שברח לניות מפני [[שאול]]{{הערה|מדרש ילקוט שמעוני פרשת שופטים רמז תתקי.}}, היות שהתורה לא הגדירה בשום מקום היכן ישכון המקדש, והשאירה נתון זה עלום ונסתר בהסתפקה בהגדרה הכללית והעמומה: {{ציטוטון|הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'}}{{הערה|ספר דברים פרק יב פסוק ה.}}.<br />
<br />
במקרא מבואר, כי בית המקדש הראשון נבנה ב[[ירושלים]], על [[הר המוריה]], על ידי [[שלמה המלך]] בשנת ב'תתקכט (2929) לבריאת העולם לפי המניין של חז"ל, 480 שנה לאחר [[יציאת מצרים]] (930-970 לפנה"ס להערכת החוקרים).{{הערה|1={{תנ"ך|דברי הימים ב|ג|א}}}} שלמה המלך החל לבנות את המקדש בחודש [[אייר]] (שכּונה באותה תקופה חודש זיו) בשנה הרביעית למלכותו. הבנייה נמשכה שבע שנים ומחצה, עד חודש [[חשוון]] (שכּונה באותה תקופה חודש בול) בשנה האחת עשרה למלכותו.{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|ו|לז|לח}}}} לצורך הבניה גייס שלמה רבבות פועלים, והסתייע בעבודתם ובניסיונם של ה[[פניקים|צידונים]]. לאחר כמאתיים שנה, בימי המלך [[יואש (מלך יהודה)|יהואש]], נעשה "בדק בית" ושיפוץ במקדש, ונשנה הדבר כעבור עוד כמאתיים שנה, בימי המלך [[יאשיהו]].{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים ב|יב}} ו{{תנ"ך|מלכים ב|כב|ללא=ספר}}}} בשני המקרים מתואר איסוף תרומות מהעם ועבודה בהתנדבות לשם כך.<br />
<br />
במרבית שנות קיומו של הבית הראשון התקיימו במקביל מקומות נוספים להקרבת [[קרבן (יהדות)|קרבנות]], לאחר ש[[ממלכת ישראל]] נפרדה מ[[ממלכת יהודה]] העמידה [[מקדשי ממלכת ישראל|מקדשים משלה]] ב[[תל דן|דן]] וב[[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]] שמיסודם נועדו להוות אלטרנטיבה לעבודת ה' שלא במסגרת בית המקדש, ובכך לבטל את מרכזיותה של ירושלים, ובעקיפין של ממלכת יהודה, ולהבטיח את המשך קיומה העצמאי של ממלכת ישראל, אך במשך השנים הפך המקום לאתר פולחני של [[עבודה זרה|אלילי כנען]].{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|יב|כו|כז}}}} נוסף על כך, במשך רוב שנותיה של תקופה זו התקיים פולחן ב[[במות]] גם בתחומי ממלכת יהודה, בעיקר לשם הקרבת [[קרבן (יהדות)|קרבנות]] לה'. המקרא ב[[ספר מלכים]] מרבה לבקר את התופעה של העם ה"מזבחים ומקטרים בבמות".{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|כב|מד}}, ועוד רבים}} כך היה עד לימי המלך [[חזקיהו]] שהורה לבער את הבמות, וכך נעשה גם בימי המלך [[יאשיהו]] (לאחר שיקומן של הבמות בידי בנו של חזקיהו, [[מנשה (מלך יהודה)|מנשה]]), בהתאם לכתוב בתורה{{הערה|1={{תנ"ך|ויקרא|יז}}, {{תנ"ך|דברים|יב}}}} על איסור ההקרבה מחוץ לבית המקדש. מאז חזר בית המקדש להיות המקום היחיד לעבודת הקרבנות בישראל. במקרא מבואר, שבתקופות שונות בבית ראשון הייתה [[עבודה זרה]] בתוך בית המקדש עצמו. כך, בימי המלך מנשה, הוצב פסל ה[[אשרה (אלילה)|אשרה]] בין כותלי בית המקדש והונהגה עבודת "צבא השמים" ובניית מזבחות לפולחן זה בחצרות בית המקדש.<br />
<br />
בחז"ל מבואר, שבית המקדש הראשון עמד על תלו במשך ארבע מאות ועשר שנים. אחרון מלכי יהודה, המלך [[צדקיהו]], מרד ב[[נבוכדנאצר]] מלך [[בבל]], וזה שלח את שר צבאו, [[נבוזראדן]], לכבוש את ירושלים. לאחר [[מצור]] ממושך שארך כשנה וחצי (החל מ[[עשרה בטבת]] בשנה התשיעית לצדקיהו עד לתשעה בתמוז בשנה האחת עשרה, עת הבקיעו [[בבלים|הבבלים]] את חומת ירושלים) חרבו ירושלים והמקדש, ב[[תשעה באב]] שנת ג'שלט (3339) לבריאת העולם{{הערה|ולא כמקובל במחקר האקדמי ההיסטורי, ב-586 לפנה"ס}}. [[חז"ל]], בעקבות הנביאים, הודיעו שסיבת חורבן הבית היא בשל עבירות חמורות: [[עבודה זרה]], [[גילוי עריות]], ו[[שפיכות דמים]].{{הערה|1=תלמוד בבלי מסכת יומא דף ט עמוד ב}}<br />
<br />
===בית המקדש השני===<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[בית המקדש השני]], [[מקדש הורדוס]]}}[[קובץ:Model of Second Temple made by Michael Osnis from Kedumim 1.jpg|200px|ממוזער|מודל של בית המקדש השני כפי ששופץ על ידי הורדוס]]<br />
<br />
כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, נבנה בית המקדש השני על ידי עולי בבל בראשית [[שיבת ציון]], בהנהגת [[זרובבל|זרובבל בן שאלתיאל]] מבית דוד, נכדו או נינו של [[יהויכין]] מלך יהודה{{הערה|[[מלבי"ם|המלבי"ם]] דברי הימים א פרק ג, פסוק יט הביא את המחלוקת: [[רד"ק|הרד"ק]] סובר שזרובבל היה בנו של פדיה, נכדו של שאלתיאל ונינו של יהויכין. [[אברהם אבן עזרא|הראב"ע]] סובר שהיה בנו של פדיה ונכדו של יהויכין. ושאלתיאל היה אחיו של פדיה ומת ללא בנים ו[[ייבום וחליצה|ייבם]] פדיה את אשתו ונולד מכך זרובבל. לכן ייוחס לדודו.}}, ו[[יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול]], אחיינו של [[עזרא הסופר]], ונכדו של [[שריה (כהן גדול)|שריה]] [[כהן גדול|הכהן הגדול]] האחרון בתקופת בית המקדש הראשון. וזאת בתמיכת [[הפרסים]] ובעידודם שבאה לידי ביטוי ב[[הצהרת כורש]], כ-18 שנים קודם לכן.<br />
<br />
המקדש שנבנה בידי עולי בבל היה פשוט וללא פאר. ב{{תנ"ך|עזרא|ג|יב|קצר=כן}} מתואר, שבשעת יסוד ההיכל {{ציטוטון|וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר רָאוּ אֶת-הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן...בֹּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל}} לנוכח הפער בין שני הבתים.{{הערה|1=ראו גם {{תנ"ך|חגי|ב|ג}}.}} מן המקורות לא ברור תמיד האם פרט מסוים היה קיים כבר בבית המקדש הראשון או התחדש בבית השני. מרכיבים מסוימים במקדש, כגון צורת דלתות ההיכל, שאובים מתוכנית המקדש העתידי שראה [[יחזקאל הנביא]] בחזונו.{{הערה|1=ראו מידות פרק ב משנה ה, פרק ג משנה א, ופרק ד משניות א-ב.}}<br />
<br />
בבית המקדש השני חסרו [[ארון הברית]] ו[[לוחות הברית|הלוחות]] שבתוכו, וכמה פריטים נוספים שנשמרו בצד הארון: צנצנת ה[[מן]] (מזון שנתן ה' לבני ישראל בדרכם מארץ מצרים לארץ כנען), מטהו של [[אהרן הכהן]], ו[[שמן המשחה]], בו נמשחו כהנים גדולים ומלכים. בחז"ל מבואר שכל אלו נגנזו על ידי המלך [[יאשיהו]] בשלהי ימי בית המקדש הראשון, משום שחשש שבעת חורבן המקדש הצפוי על פי [[נביא|נבואות הנביאים]] ועל פי [[מציאת ספר התורה]], הגויים, מחריבי הבית, ישלחו את ידם בארון הברית, ומאחר ולא ניתן ליצור תחליף ללוחות הברית שבתוכו (הכתובים ב'אצבע אלקים'), כפי שניתן לעשות לשאר כלי המקדש, יש צורך להצפינו{{הערה|תלמוד בבלי מסכת יומא דף נב, עמ' ב.}}. כמו כן, [[האורים והתומים]] לא תפקדו במתן תשובות לשאלות. לעומת זאת, היו במקדש השני המנורה ושאר [[כלי המקדש]], שאין בעשייתם אלמנט שמיימי והם ניתנים לשיחזור. אמנם גם עשר המנורות ועשרת השולחנות שהוסיף [[שלמה|שלמה המלך]] על המנורה והשולחן שעשה משה{{הערה|דברי הימים ב פרק ד, פסוקים ז-ח.}}, לא שוחזרו בבית שני, כנראה מחמת העלות הכספית הגבוהה הכרוכה בכך.<br />
<br />
תחת [[ארון הברית]] נותרה רק [[אבן השתייה]], ועליה קיימו את המצוות הקשורות ב[[קודש הקודשים]] ב[[יום הכיפורים בבית המקדש|יום כיפור]].{{הערה|שם=הערה_א}}<br />
<br />
המלך [[הורדוס]] (19 לפנה"ס) שיפץ והרחיב את המקדש באופן יסודי, והפכו ליצירת פאר, שעלתה ביופיה על בנין בית המקדש הראשון, עליה ניבא [[חגי הנביא]]{{הערה|ספר חגי פרק ב, פסוק ט.}}: {{ציטוטון|גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן}}, ועליה אמרו חז"ל: {{ציטוטון|מי שלא ראה בנין הורדוס - לא ראה בנין נאה מימיו}}.{{הערה|שם=הערה_ב|1=תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ד עמוד א. תיאור מקביל אצל יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים עם הרומאים, ספר א פרק כא,א.}} שיפוץ המקדש נמשך גם לאחר מותו של הורדוס, כמעט עד לחורבנו.<br />
<br />
[[השנים החסרות|ישנו פער משמעותי]] בשאלת תארוך ימי הבית השני בין עמדת החוקרים לעמדת [[חז"ל]]. על פי חז"ל עמד הבית 420 שנה בלבד, ולא כ-585 שנים כמקובל לפי המחקר ההיסטורי.{{הערה|1=תלמוד בבלי עבודה זרה דף ט עמוד א, ערכין יב ע"ב. (וכן דניאל נתנבא שבית המקדש השני יעמוד 420 שנה - דניאל ט' כה-כו). ההבדל נעוץ בעיקר בחישוב שונה של תקופת שלטון הפרסים בראשית ימי הבית השני: כמאתים שנה, לתיארוך המחקרי, לעומת כארבעים שנה בלבד לשיטת חז"ל.}} כתוצאה מ[[המרד הגדול]] של היהודים ב[[רומא העתיקה|רומאים]], חרב הבית על ידי [[טיטוס]], בנו של [[אספסיאנוס]] קיסר, בתשעה באב בשנת 3830 לבריאת העולם, 70 לספירה. חז"ל תלו את סיבת החורבן בשנאת חינם שאפיינה את ההתנהגות של היהודים בשלהי תקופת הבית.{{הערה|1=תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ט עמוד ב}}<br />
<br />
====מקדשים מחוץ לירושלים====<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[מקדש יב]], [[מקדש חוניו]]}}<br />
בתקופת [[שיבת ציון]] התקיים מקדש ב[[יב|יֵבּ]] (אלפנטינה) שבמצרים, בו הקריבו קרבנות לה' כמו המקדש בירושלים, וכהניה אף התכתבו עם הכהנים הגדולים בירושלים. המקדש היה קרוב יותר לצורה של ה[[משכן]]. בשנת 14 ל[[דריווש]] בחודש [[תמוז]] החריבו שרים וכהנים מצריים את המקדש, וכשהוקם מחדש לא הורשו להקריב בה קרבנות מן החי כי אם קטורת בלבד{{הערה|ראה: '''המקדש שעל האי: יהודי יב ומקדשם''', חגי משגב}}.<br />
<br />
בימי הבית השני התקיים במקביל ב[[מצרים]] [[מקדש חוניו]], שהתיימר להיות תחליף למקדש בניגוד לעמדה המקובלת בהלכה. [[חז"ל]] אף קבעו, לאור תקדים שקבע [[יאשיהו|המלך יאשיהו]] בשלהי בית ראשון, שהכהנים שעבדו במקדש חוניו לא יכהנו במקדש בירושלים.{{הערה|1=משנה מסכת מנחות פרק יג משנה ט, על פי {{תנ"ך|מלכים ב|כג|ט|קצר=כן}}.}} מן המאורעות המרכזיים שהתחוללו בימי הבית השני הוא [[מרד החשמונאים]], שבית המקדש היה במרכזו. בשנת 167 לפנה"ס הנהיג [[אנטיוכוס הרביעי]] גזירות כנגד קיום הדת היהודית, וביניהן ביטול עבודת המקדש והפיכתו למקום פולחן אלילי.{{הערה|1=מקבים-א א,נד}} חלק מאוצרות המקדש נשדדו, ובהם [[מנורת הזהב]]. עקב כך פרץ מרד החשמונאים, וכעבור כשלוש שנים, בכ"ה בכסלו שנת 164 לפנה"ס (ג' תקצ"ז לפי הלוח העברי), טיהרו החשמונאים את המקדש. החשמונאים שיפצו את [[מזבח העולה]] ההרוס, ואת שאר [[כלי המקדש]], וחנכו אותם במשך שמונה ימים בהם חידשו את עבודת הקרבנות ששבתה עד כה.{{הערה|1=מקבים א פרק ד. משנה מסכת מידות פרק א משנה ו.}} ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]{{הערה|1=מסכת מנחות דף כח עמוד ב}} מסופר, שתחילה נעשתה המנורה החדשה משיפודי ברזל, ורק לאחר ש"העשירו" עשאוה מחדש, תחילה מכסף ושוב מזהב. עוד מסופר בתלמוד{{הערה|1=מסכת שבת דף כה עמוד ב. להרחבה בעניין זה, אודות המקורות ההיסטוריים וההיבטים ההלכתיים והטכניים של ההדלקה, ראו ב'''סידור המקדש''', מאת הרב [[ישראל אריאל]], פרקים כו-כח.}} על קושי למצוא שמן טהור להדלקת המנורה, ופך קטן של שמן, שבדרך כלל שימש להדלקת לילה אחד, הספיק לכל שמונת ימי [[חנוכת המזבח]]. אירועים אלו, ניצחון החשמונאים ו[[נס פך השמן]], הם הרקע לחג ה[[חנוכה]].<br />
<br />
== מבנה המקדש ==<br />
{{הפניה לערך מורחב|מבנה בית המקדש}}<br />
קיימים הבדלים רבים בין המשכן לבין בתי המקדש בירושלים, ובין המקדש הראשון לבין המקדש השני. עם זאת, חוט אחד של מאפיינים בסיסיים ועקרונות משותפים שוזר את כל המקדשים, כפי שסיכם זאת ה[[רמב"ם]]:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=ואלו הן הדברים שהן עיקר בבניין הבית: עושין בו [[ההיכל|קודש]], ו[[קודש הקודשים]], ויהיה לפני הקודש מקום אחד והוא הנקרא [[האולם|אולם]]; ושלושתן נקראין [[היכל]]. ועושין מחיצה אחרת סביב להיכל, רחוקה ממנו כעין קלעי החצר שהיו במדבר; וכל המוקף במחיצה זו שהוא כעין חצר אוהל מועד, הוא הנקרא [[העזרה|עזרה]]. והכל נקרא מקדש.|מרכאות=כן|מקור=משנה תורה, הלכות בית הבחירה, פרק א הלכה ה}}<br />
<br />
יש להבחין, אפוא, בין המבנה המרכזי, ה[[היכל]], לבין החצר סביבו, וכן בין שלושת חלקי ההיכל. לבו של המקדש הוא המקום המקודש ביותר - [[קדש הקדשים]] שבהיכל, שבו נמצא [[ארון הברית]]. בתוך ארון זה נשמרו שברי [[לוחות הברית]] הראשונים ולוחות הברית השניים. בצד הארון היו [[מן|צנצנת המן]], [[מטה אהרן]] ו[[שמן המשחה]]. וגם [[ספר תורה]] היה עם הארון, וקיימת מחלוקת בין ה[[תנאים]] האם הוא היה בתוך הארון או בצידו{{הערה|תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף יד, עמ' א-ב. מחלוקת ר' מאיר ור' יהודה.}}. מעל הארון הייתה [[כפורת]] מזהב שממנה בלטו דמויות [[כרובים|הכרובים]] (מלאכים) שלפי האמור בתלמוד{{הערה|{{בבלי|יומא|נד|ב}}, {{בבלי|סוכה|ה|ב}}}} היו אלו דמויות בעלות פני תינוק ופני תינוקת, המסמלים את הקשר בין אלקים לישראל שנמשל לקשר נישואין. ממקום זה היה משה רבנו מקבל את דברי הנבואה, ככתוב: {{ציטוטון|וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל}}.{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כה|כב}}}} בכל ימות השנה היה מקום זה מובדל ב[[הפרוכת|פרוכת]] בד, שעליה היו רקומים ציורי כרובים.{{הערה|1=במשכן - {{תנ"ך|שמות|כו|לא}}. בבית שני - {{בבלי|בבא בתרא|ג|א}}. בבית ראשון היה שילוב של קיר אבנים ופרוכת, ראו {{תנ"ך|דברי הימים ב|ג|יד}}}} הכניסה פנימה לקדש הקדשים מותרת רק ל[[כהן הגדול]], וזאת ב[[יום הכיפורים]] בלבד{{הערה|{{משנה|כלים|א|ט}}.}}<br />
<br />
לאחריו בקדושה היה המתחם של ה'קודש', שנקרא בפי חז"ל בשם '[[ההיכל|היכל]]', ובו היו שלושה כלים חשובים{{הערה|1=מידותיהם מפורטות במקרא, {{תנ"ך|שמות|כה}}. ב[[אגרת אריסטיאס]] אות נב-נח מתוארת ההקפדה בימי בית שני על שמירת המידות בדייקנות.}}: [[מנורת שבעת הקנים|המנורה]] - מנורת זהב שהודלקה בשמן מדי ערב, וסימלה את אור החכמה. המנורה ניצבה בצד דרום. מול המנורה, בצד צפון, עמד [[שולחן לחם הפנים|השולחן]], עליו הונח [[לחם הפנים]] המסמל את עולם החומר והפן הכלכלי, וממנו אכלו [[הכהנים בני אהרן|הכהנים]] מדי שבת. ביניהם, משוך לכיוון מזרח (לכיוון הכניסה), עמד [[מזבח הזהב]] - עליו הקטירו בכל בוקר וערב [[קטורת הסמים|קטורת]] עשויה אבקה מעשבי בשמים, שהפיצה ריח נעים כאשר הונחה על גבי גחלים בוערות.<br />
<br />
[[האולם]] שימש כמבוא להיכל. הונחו בו כלי עזר שונים, כגון שולחנות להנחת לחם הפנים בדרכו אל ההיכל, וביציאתו ממנו{{הערה|{{משנה|מנחות|יא|ז}}.}}<br />
<br />
בחצר שסביב המקדש, [[העזרה]], עמד [[מזבח העולה]], עליו הוקרבו [[קרבנות|הקרבנות]] מן החי ([[בקר]], [[צאן]] ו[[יונה|יונים]]) ה[[מנחות]] העשויות [[סולת]], ו[[נסכים|נסכי]] ה[[יין]] וה[[ניסוך המים|מים]]. לצידו עמד [[הכיור]], ששימש לרחיצת ידי הכהנים ורגליהם לשם ניקיון וטהרה בטרם יגשו לעבודתם.<br />
<br />
===מבנה המקדש הראשון===<br />
מקדש שלמה היה גדול ומפואר בהשוואה למשכן: ששים [[אמה (יחידת מידה)|אמה]] אורכו, עשרים אמה רוחבו, ושלושים אמה גובהו.{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|ו|ב}}. ב{{תנ"ך|דברי הימים ב|ג|ד}} כתוב שגובה האולם היה מאה ועשרים אמה. הפרשנים שם חלוקים בדעותיהם: יש אומרים ששלושים האמה האמורות במלכים מתייחסות לקומה התחתונה בלבד, ויש אומרים שהאולם היה גבוה מן ההיכל.}} קירות הבית הפנימיים היו מצופים בזהב.{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|ו|כא}}}} במקדש היו, כאמור, שלושה חלקים עיקריים: האולם - המבוא למקדש. ההיכל - המקום העיקרי לעבודת הקודש, ובו מזבח הקטורת, המנורה, ושולחן לחם הפנים. הדביר (קודש הקודשים) - משכן ארון הברית והכרובים. הדביר עמד על "אבן השתייה", ששימשה כדוכן לארון{{הערה|שם=הערה_א|1=משנה מסכת יומא פרק ה משנה ב}}. לפי המסורת המקובלת זוהי האבן השוכנת בתוך [[כיפת הסלע]], אולם יש ה[[זיהוי מקום המקדש|מזהים את מיקום המקדש]] באתרים שונים על הר הבית. בין הדביר לבין ההיכל הפריד קיר אבן בעובי אמה (המכונה 'טרקסין') ובאמצעו פתח מכוסה בפרוכת.{{הערה|1={{תנ"ך|דברי הימים ב|ג|יד}}. תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ד עמוד א.}} בחצר המקדש עמד מזבח גדול{{הערה|לפי פשט הפסוקים (דברי הימים ב פרק ד, פסוק א; מלכים א פרק ח פסוק סד, ועוד) היה זה מזבח נחושת, כפי שהיה המזבח שבמשכן עשוי מנחושת. אמנם חז"ל (שם ועוד) מפרשים באופן עקבי שהכוונה למזבח אבנים שנבנה תחת מזבח הנחושת, כפי ציווי התורה (דברים פרק כז, פסוקים ה-ו).}} להקרבת קרבנות, אורכו ורוחבו עשרים אמה, וגובהו עשר אמות.{{הערה|1={{תנ"ך|דברי הימים ב|ד|א}}. לדעת התנא רבי יוסי (משנה מסכת מידות פרק ג משנה א) מידת עשרים האמה מתייחסת לגגו של המזבח, ובתוספת חלקיו התחתונים ([[יסוד המזבח]] וה[[סובב]]) היה אורכו ורוחבו עשרים ושמונה אמה.}}<br />
<br />
במקדש שלמה היו כמה אלמנטים ייחודיים: בדביר הציב שלמה דמויות של שני כרובים גדולים עשויים עץ מצופה זהב, שהכנף החיצונית של כל אחד מהם נגעה בקיר הדביר, והפנימית נגעה בכנף הפנימית של הכרוב השני, ותחת מקום נגיעתן זו לזו הוצב ארון הברית ועליו הכפורת והכרובים הסוככים אותה, במרכז הדביר.{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|ו|כג|כח}}}} בהיכל נוספו עשרה שולחנות זהב ועשר מנורות, ובחצר המקדש הציב עשרה כיורים, שהונחו על גבי עשר עגלות נחושת ("מכונות"), כדי לאפשר את הובלת המים ממקום למקום.{{הערה|1={{תנ"ך|דברי הימים ב|ד|ו}}, {{תנ"ך|דברי הימים ב|ד|ח|ללא=פרק}} ו{{תנ"ך|דברי הימים ב|ד|יד|ללא=פרק}}. במדרש [[ילקוט שמעוני]] מלכים רמז קפה מבואר, שריבוי הכלים מבטא את השפע הרוחני והחומרי בימי שלמה.}} בפתח האולם עמדו שני עמודי נחושת גבוהים ומעוטרים, ושמם "[[יכין ובועז]]". תשומת לב מיוחדת הוקדשה גם לאספקת המים למקדש: הוקמה בריכת ענק ("ים") עשויה נחושת הרכובה על שתים עשרה דמויות בקר עשויות נחושת, ארבע לכל כיוון אוויר, ולתוכה הובלו מי מעיין. תכולתה הייתה כ- 50 מ"ק מים, לצורכי המקדש השונים.{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|ז}}}} ב[[ספר דברי הימים]] מובאים דבריו של דוד המלך לשלמה {{ציטוטון|הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל את כל מלאכת התבנית| {{תנ"ך|דברי הימים א|כח|יט}}}} חז"ל{{הערה|{{בבלי|זבחים|לג|א}} {{בבלי|זבחים|סב|א}} {{בבלי|סוכה|נא|ב}}}} הביאו את הפסוק כהוכחה שכל המדות בצורת המקדש, כולל כל החידושים במקדש שלמה, קיבל שלמה מאת [[דוד המלך]] שקיבל אותם מפי [[נתן הנביא]] ו[[גד החוזה]]{{הערה|רש"י סוכה נ"א ב', רש"י מסכת זבחים דף לג עמוד א ד"ה הכל בכתב}}; עם זאת קיימת אפשרות שמותר לשנות מאפיינים שונים של הבניין, כל זמן שהמתאר הבסיסי נשמר.{{הערה|1=ראו רש"י ורמב"ן {{תנ"ך|שמות|כה|ט|קצר=כן}}. רמב"ם הלכות בית הבחירה א,יא.}}<br />
<br />
===מבנה המקדש השני===<br />
הרוב המכריע של המידע שבידינו על ממדיו של בית המקדש השני ותוכניתו המפורטת נובע משלושה מקורות:<br />
#המשניות (בעיקר במסכתות [[מסכת מידות|מידות]] ו[[מסכת תמיד|תמיד]]), וידיעות נוספות המפוזרות בתלמוד ובמדרש.<br />
#כתבי [[יוסף בן מתתיהו]] (ובעיקר תיאורו ב[[קדמוניות היהודים]] ספר ט"ו, פרק י"א, וב[[מלחמת היהודים]] ספר חמישי פרק ה').<br />
#הממצא הארכאולוגי.<br />
<br />
על פי המשנה, הר הבית המקודש הינו מתחם מוקף חומות על הר המוריה, בעל שטח ריבועי של חמש מאות אמה על חמש מאות אמה{{הערה|1=מסכת מידות פרק ב משנה א}}. אולם על פי הממצאים כיום צורתו דומה יותר למלבנית, רבים מסבירים זאת בתיאורו של יוסף בן מתתיהו על כך שהורדוס הכפיל את שטח הר הבית{{הערה|1=מלחמות היהודים עם הרומאים, פרק כא,א: "הורדוס... הרחיב את החצר [סביב המקדש] פי שניים".}}, אולם תוספת הורדוס לא נכללה בתחום המקודש של ההר. במשנה נזכר כי ההיכל היה גבוה מאה אמה, וכך גם אורכו ורוחבו{{הערה|1=מסכת מידות פרק ד משנה ו}}. בין קדש הקדשים לבין הקודש הפרידה פרוכת, כמו במשכן, ולא קיר אבן כמו בבית הראשון{{הערה|שם=הערה_ב}}. יש אומרים שהיו שתי פרוכות שביניהן מרחב של אמה שדרכו היה נכנס הכהן הגדול ביום הכיפורים){{הערה|דעת חכמים במסכת יומא פרק ה משנה א. ולדעת ר' יוסי שם הייתה פרוכת אחת בלבד, כמו במשכן.}}. חצר המקדש הפנימית, [[העזרה]] שסביב ההיכל, היתה באורך מאה שמונים ושבע אמות, וברוחב מאה ושלושים וחמש אמות{{הערה|1=מסכת מידות פרק ה משנה א}}. במרכז העזרה עמד [[המזבח החיצון]], במקום המדויק בו היה בימי הבית הראשון{{הערה|1=תלמוד בבלי מסכת זבחים דף סב עמוד א}}. המזבח היה עשוי אבן, וגודלו הורחב בהשוואה לבית הראשון: שלושים ושתים על שלושים ושתים אמה{{הערה|1=מסכת מידות פרק ג משנה א. על סיבת ההרחבה דיון בתלמוד הבבלי מסכת זבחים, דף סא עמוד ב.}}. בחומה שהקיפה את העזרה שולבו חדרים ששימשו כ"לשכות" לצרכים שונים. בולטת ביניהם [[לשכת הגזית]], ששימשה כמקום מושבה של [[סנהדרין|הסנהדרין הגדולה]]. בכך הפך המקדש מרכז למשפט ולימוד תורה{{הערה|1=ראו תלמוד בבלי מסכת פסחים דף כו עמוד א: "אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי, שהיה יושב בצילו של היכל ודורש כל היום כולו".}}, לצד הקרבת הקרבנות. לפני העזרה, ממזרח לה, עמדה [[עזרת נשים (בית המקדש)|עזרת נשים]], במפלס נמוך יותר, וחמש עשרה מדרגות הובילו מעזרת הנשים לעזרת ישראל{{הערה|1=מסכת מידות פרק ב משנה ה}}. עזרה זו שימשה להתכנסויות שונות, כמו ב[[שמחת בית השואבה]] ומעמד [[הקהל]]{{הערה|1=משנה סוכה פרק ה משנה ב. תלמוד בבלי מסכת סוטה דף מא עמוד א}}. מתחם העזרות הוקף בחומה חיצונית נמוכה (ה"[[הסורג|סורג]]"), והשטח שבינה לבין העזרות נקרא '[[החיל|חיל]]'. הכניסה לנכרים התאפשרה עד לחומת הסורג בלבד{{הערה|1=מסכת כלים פרק א משנה ח}}.<br />
<br />
==העובדים במקדש==<br />
[[קובץ:LEV 8- High priest in robes and breastplate.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כהן גדול בבגדי הכהונה]]<br />
עובדי המקדש היו [[כהנים]] ו[[לוי (יהדות)|לויים]], שבראשם [[הכהן הגדול]]. אולם העבודות החשובות נעשו דווקא על ידי הכהנים. שהם [[קבלת הדם|קבלת]] דם הקרבנות, [[הולכתם הדם|הולכתם]], ו[[זריקת הדם|זריקתם]] על קירות ה[[המזבח|מזבח]], כמו גם, השלכת חלקים מן הקרבן והקטרת ה'קומץ' מן ה[[קרבן מנחה|מנחות]] בתוך מדורת האש שעל המזבח, אכילת ה"[[קדשי קדשים|קדשים]]", עריכת [[לחם הפנים]], הטבת [[המנורה]], [[תנופה|תנופות]], [[דישון המזבח]], ועוד.<br />
<br />
===כהנים===<br />
{{הפניה לערך מורחב|ברית הכהונה}}<br />
לכהנים הוכנו ארבעה [[בגדי כהונה|בגדי הכהונה]] "לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת".{{הערה|1={{תנ"ך|שמות|כח|מ}}}} שלושה מהם עשויים [[פשתן]] לבן, נטול צבע: [[כתונת (בגד כהונה)|כתונת]] - גלימה, [[מכנסיים (בגד כהונה)|מכנסיים]], ו[[מצנפת (בגד כהונה)|מצנפת]] לראשם. בנוסף לכך חגרו למתניהם [[אבנט]] המשולב מחוטי פשתן לבנים יחד עם חוטי [[צמר]] הצבועים בצבעי [[תכלת]], [[ארגמן]] ו[[תולעת השני|תולעת שני]]. לכהן הגדול היו ארבעה בגדים נוספים המיוחדים לו: על מצחו, מתחת למצנפתו, הוא חבש [[ציץ]] זהב, כעין כתר, ועליו רשום: "קודש לה'". על גבי הכתונת הוא לבש [[מעיל]] עשוי צמר צבוע בתכלת. מעליו [[חושן]], טס זהב ובו קבועות שתים עשרה [[אבנים טובות]], עליהן חקוקים שמות שבטי ישראל. החושן נתמך ב[[אפוד]] הנקשר לגופו של הכהן הגדול, על גבי המעיל.{{הערה|1=הבגדים מתוארים בפירוט במקרא, {{תנ"ך|שמות|כח}}, בספר קדמוניות היהודים ספר ג, ז, ב, ובאופן חלקי ב[[אגרת אריסטיאס]] אות פו, צו-צט.}}<br />
<br />
במשך שנים רבות, לאורך כל שנותיו של בבית המקדש הראשון, ובראשית ימי הבית השני, כיהנו ב[[כוהן גדול|כהונה הגדולה]] צאצאי [[צדוק]], הכהן הגדול בימי שלמה. הדבר השתנה בעקבות התערבות חיצונית של השלטון [[יוון העתיקה|היווני]], שהחל לשלוט בארץ לאחר כיבוש [[אלכסנדר הגדול|אלכסנדר מוקדון]] את המרחב מיד [[האימפריה הפרסית]]. הכהן הגדול האחרון מבית צדוק היה [[יאסון]] שהודח מהתפקיד בשנת 170 לפני הספירה. בימי [[החשמונאים]] המלך (או הנשיא, בתחילה) שימש גם בתפקיד הכהן הגדול, דבר המנוגד להדרכת התורה ליצור בידול בין התפקידים. בימי [[הורדוס]] והרומאים הוחלפו הכהנים הגדולים בתדירות גבוהה. חז"ל תלו את סיבת התחלופת ברשעותם של הכהנים הגדולים באותה תקופה, שהשיגו את תפקיד הכהן הגדול עבור בצע כסף, ואמרו בדרך הפלגה{{הערה|תלמוד בבלי מסכת יומא דף ט עמ' א.}}: {{ציטוט|אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב: 'יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה'? 'יראת ה' תוסיף ימים' - זה מקדש ראשון, שעמד ארבע מאות ועשר שנים ולא שמשו בו אלא שמונה עשר כהנים גדולים. 'ושנות רשעים תקצרנה' - זה מקדש שני, שעמד ארבע מאות ועשרים שנה, ושמשו בו יותר משלש מאות כהנים. צא מהם ארבעים שנה ששמש שמעון הצדיק, ושמונים ששמש יוחנן כהן גדול, עשר ששמש ישמעאל בן פאבי, ואמרי לה אחת עשרה ששמש רבי אלעזר בן חרסום - מכאן ואילך צא וחשוב: כל אחד ואחד לא הוציא שנתו}}<br />
<br />
הכהנים חולקו ל[[עשרים וארבע משמרות כהונה]], שקיימו תורנות בעבודת המקדש, והתחלפו מדי שבת. כל משמרת שבועית חולקה ל'בתי אב', כל בית אב הקריב בתורו באחד מימי השבוע, וגם היווה גיבוי של 'כח אדם' עבור בתי האב האחרים, במקרה של ריבוי קרבנות במשמרתם. באופן זה כל כהן שהה כשבועיים בשנה במקדש, ועבד בפועל במשך שני ימים. כל זאת מלבד [[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]], בהם היו כל הכהנים שותפים בעבודה, בגלל ההיקף הרב של הקרבנות בימים אלה. מקור מאמצע תקופת הבית השני מעריך את מספר הכהנים העובדים במקדש יום יום בשבע מאות.{{הערה|1=אגרת אריסטיאס צה}}<br />
<br />
===לויים===<br />
{{הפניה לערך מורחב |לוי (יהדות)}}<br />
ללויים היו שני תפקידים עיקריים: הראשון - [[שמירת המקדש|לשמור על המקדש]] משמר של כבוד, במסגרת שמירת פתחי המקדש דאגו להרחיק את מי שאינו ראוי להיכנס, כגון אדם שנטמא. והשני - לשורר [[שיר של יום]] ופרקי שירה נוספים (כגון "שירי המעלות" שב[[תהילים]] כחלק מ[[שמחת בית השואבה]]) ולנגן בכלי נגינה. במסורת מתואר, ש[[שירת הלויים]] הייתה קסומה ומיוחדת. גם הלויים חולקו לעשרים וארבע משמרות. נוסף על כך, סייעו הלויים לכהנים בתפקידי עזר שונים.{{הערה|1=לסיכום תפקידי הלויים ראו {{תנ"ך|דברי הימים א|כג|כח|לב}}}} בתקופה בה נדד עם ישראל במדבר, היו הלויים אחראים גם על פירוק [[המשכן]], נשיאת כלי המשכן בכתף (משפחת [[קהת]]), ומרכיבי המשכן, כקרשים ויריעות, בעגלות (משפחות גרשון ו[[מררי]]), הובלתם למקום החניה הבא, והרכבת המשכן שם מחדש.<br />
<br />
===תפקידים כלליים ===<br />
גם תפקידים שלא היה להם מעמד הלכתי של "עבודת המקדש" (כגון: [[שחיטה (מצווה)|שחיטת]] הקרבנות, הפשטת עורם וניתוח (פירוק) אבריהם, כהכנה להעלאתם למזבח) נעשו בדרך כלל על ידי הכהנים, אם כי היו כשרים גם בזר ואפילו באשה.{{הערה|1=משנה זבחים ג,א}}<br />
<br />
במקדש התקיימה מערכת מסועפת של מנהלה קבועה, ובה חמישה עשר ממונים על תחומים שונים, כגון אספקת מים, הכנת קטורת, ואף רופא לכהנים.{{הערה|1=משנה שקלים פרק ה משנה א}}<br />
<br />
==המלאכה במקדש==<br />
{{הפניה לערך מורחב|קרבנות}}<br />
<br />
===סדר היום והפעילות השוטפת===<br />
[[קובץ:Fjellstedt Brännoffer-altaret.jpg|270px|ממוזער|אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890]]<br />
<br />
פעמיים בכל יום הקריבו הכהנים את [[קרבן התמיד]]: [[כבש]] אחד בראשית היום, הנקרא "תמיד של שחר", וכבש שני לקראת סוף היום, הנקרא "תמיד של בין הערביים"{{הערה|1=הציווי על הקרבתו מופיע {{תנ"ך|במדבר|כ|ג|ד}}., ומתואר בספרי המקרא אודות הבית הראשון, ב{{תנ"ך|מלכים ב|טז|טו}}, {{תנ"ך|דברי הימים א|טז|מ}}, ו{{תנ"ך|דברי הימים ב|יב|ג}}, {{תנ"ך|דברי הימים ב|יג|יא}}, {{תנ"ך|דברי הימים ב|לא|ג}}. הקרבתו בבית שני מתוארת ב{{תנ"ך|עזרא|ג|ג}}, קדמוניות היהודים ספר י,א, ובמשנה ב[[מסכת תמיד]] פרקים ג-ד. }} קרבן זה היה [[קרבן (יהדות)|קרבן ציבור]], שנרכש מ[[מחצית השקל]] שתרם כל יהודי מדי שנה בשנה{{הערה|1={{תנ"ך|נחמיה|י|לג|לד}}. (ושם: "שלישית השקל", וראו [[דעת מקרא]] שם), קדמוניות ספר יד ז,ב וספר יח ט,א (ושם על הובלת מחצית השקל מן הגולה בשיירות מאובטחות), {{משנה|שקלים|ג|ד}} ופרק ד משנה א.}} כהכנה לקרבן התמיד, היו הכהנים מכינים עם שחר את [[מזבח העולה|המזבח החיצון]] להקרבה: [[תרומת הדשן|מפנים את הדשן]] - האפר שהצטבר על המזבח מקרבנות יום האתמול, ומסדרים מחדש את מערכות העצים לשריפת הקרבנות.{{הערה|1={{משנה|תמיד|ב}}.}} לקרבן התמיד נספחו גם [[קרבן מנחה|מנחת]] התמיד - קרבן העשוי סולת, המוקטר על גבי האש שעל המזבח, וכן [[ניסוך היין]] - יציקת יין לכלי נקוב המונח בראש המזבח, משם הוא ירד אל [[השיתין]]. בעת ניסוך היין שרו הלויים את [[שיר של יום]]{{הערה|1={{משנה|תמיד|ז|ג}}.}}<br />
<br />
בנוסף לקרבנות התמיד, הקטירו הכהנים בתחילת היום ובסופו את [[הקטורת]] על [[מזבח הזהב]] שבהיכל, והדליקו את [[המנורה]]. הדלקת הנרות, לפי הדעה המקובלת, נעשתה רק לקראת ערב, ואילו בבוקר היו הכהנים מטיבים את הנרות, כלומר, מנקים את שאריות השמן ומכינים את הפתילות החדשות לקראת ההדלקה בערב.{{הערה|1=משנה מסכת תמיד פרקים שלישי וששי. לדעת הרמב"ם הלכות תמידין ומוספין ג,י-ב הייתה הדלקה גם בבוקר.}}<br />
<br />
לאחר השלמת פעולות אלה, היו הכהנים עומדים על מדרגות [[האולם]] ומברכים את העם ב[[ברכת כהנים]].{{הערה|1=משנה מסכת תמיד פרק ז משנה ב}} לצד עבודת הכהנים והלויים, עמדה במקדש נציגות של עם ישראל ("אנשי מעמד"). מטרתה להדגיש את היות הכהנים שלוחי העם כולו בהקרבת קרבנות הציבור. נציגים אלה סייעו לכהנים בעת הצורך בעבודתם, ואף נקבעו להם תפילות מיוחדות.{{הערה|1=משנה מסכת תענית פרק רביעי}}<br />
<br />
קרבנות התמיד שימשו כמסגרת התוחמת את שאר קרבנות היום לפניהם ואחריהם. בין שני התמידים הקריבו הכהנים את קרבנות היחיד, שהביאו אנשים פרטיים למקדש באותו היום. מדובר, בדרך כלל, ב[[קרבן (יהדות)|קרבנות נדבה]], שהאדם הביא מרצונו החופשי, כגון בתור הודאה לה' על חסדיו עמו. היו קיימים גם [[קרבן (יהדות)|קרבנות חובה]], כגון [[אשם]] ו[[חטאת]] הבאים לכפרה על חטא. המשנה מלמדת שלא היה צורך לאכוף את הקרבת קרבנות החובה באמצעות מישכון האדם החייב בהם, שכן החייבים בקרבן הרגישו בעצמם את הצורך להתכפר ולהשלים בכך את תהליך החזרה בתשובה על חטאם.{{הערה|1=משנה מסכת ערכין פרק ה משנה ו}} בימי הבית השני נדרשו היהודים להקריב קרבן גם לכבוד מלכי נכרים ששלטו בירושלים, כמעין תפילה לה' לשלומו והצלחתו של המלך, וזאת כביטוי לנאמנותם.{{הערה|1=בתקופה הפרסית - {{תנ"ך|עזרא|ז|ט|י}}. בתקופה היוונית - מקבים-א ז,לג. בתקופה הרומית - יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים עם הרומאים, ספר ב פרק י,ד. נוהג זה הופסק עם תחילת המרד הגדול, והדבר נתן את האות למרד (שם ספר ב פרק יז,ב, ולכך מתקשר גם סיפור [[קמצא ובר קמצא]] בתלמוד הבבלי מסכת גיטין דף נז עמוד א. אפשר שנוהג זה היה קיים גם בתקופות מסוימות בימי הבית הראשון, וזוהי "עולת המלך" המוזכרת ב{{תנ"ך|מלכים ב|טז|טו}}, בימי המלך [[אחז]].}}<br />
<br />
בלילה לא הביאו קרבנות חדשים. רוב הכהנים ששהו במקדש לנו ב[[בית המוקד]], ואכלו את חלקם בקרבנות היום. חלק מהכהנים והלויים עמדו בנקודות שמירה שונות במקדש,{{הערה|1=מסכת תמיד פרק א משנה א. שמירה זו נועדה בעיקרה למטרות הלכתיות, לכבוד המקדש ולהרחקת טמאים. לשמירה במובן הצבאי, כפי שנתקיימה בבית שני בתקופה היוונית, ראו [[אגרת אריסטיאס]] אות ק-קד.}} או תִחזקו את "אש התמיד" על המזבח החיצון. קרבנות שהקרבתם כבר החלה ביום, באמצעות [[זריקת הדם|נתינת דמם]] על המזבח לפני שקיעת השמש, הכהנים היו מסיימים את תהליך עיכול האש (הפיכת הבשר לאפר) שעל גבי המזבח את חלקי הקרבן במשך הלילה. ב[[קרבן עולה|קרבן עולה]] היו מסיימים את הקטרת אברי הקרבן במשך הלילה, ובקרבן [[קרבן שלמים|שלמים]], [[קרבן חטאת|חטאת]] או [[קרבן אשם|אשם]] היו מסיימים את הקטרת [[חלב (שומן)|החלבים]] במשך הלילה.{{הערה|משנה מסכת ברכות פרק א משנה א, ועוד.}}<br />
<br />
===שבתות וראשי חודשים===<br />
בשבת היו הכהנים מקריבים את קרבן התמיד והקטורת ומדליקים את הנרות כבכל יום. בנוסף לכך היו מקריבים שני כבשים נוספים לכבוד היום, הנקראים [[קרבן מוסף]]. במקביל, היו אנשי המעמד מתפללים את [[תפילת מוסף|תפילת המוסף]]. קרבנות פרטיים לא הוקרבו כלל בשבת, פרט ל[[קרבן פסח]], שהתורה קבעה לו תאריך מיוחד להקרבתו בי"ד בניסן, [[ערב פסח|ערב חג המצות]], ולפיכך הקרבתו דוחה את השבת.{{הערה|1=משנה פסחים פרק ששי משנה א}}<br />
<br />
מצווה נוספת בשבת היא [[לחם הפנים]]: הכהנים הניחו על [[השולחן|שולחן לחם הפנים]] שבהיכל את הלחם החדש, והוסיפו לצידו שני כלים ("בזיכים") שבהם הייתה [[לבונה]]. את הלחם הקודם, מן השבת שעברה, היו הכהנים אוכלים בו ביום (הוא נאפה בצורה מיוחדת ששמרה על טריותו), ואת הלבונה שבבזיכים הקודמים היו הכהנים מקטירים על המזבח החיצון.{{הערה|1={{תנ"ך|ויקרא|כד|ה|ט}}}}<br />
<br />
בראשי חודשים, ובפרט בראש השנה, באה לידי ביטוי מיוחד נוכחותה של [[הסנהדרין הגדולה]] במקדש. היות ש[[הלוח העברי|לוח השנה העברי]] נקבע על פי [[מולד הלבנה]], מדי חודש היו באים עדים שראו את מולד [[הירח|הלבנה]], ומוסרים את עדותם בפני בית הדין בירושלים.{{הערה|1=מסכת ראש השנה פרק ב משנה ה}} לאחר חקירת העדים וקבלת העדות, קבע בית הדין את היום כראש חודש, ושלח שליחים להודיע על התאריך המדויק בכל תפוצות ישראל.{{הערה|1=משנה מסכת ראש השנה פרק א משנה ג }} רק לאחר קביעת היום כראש חודש, הקריבו הכהנים את הקרבן המיוחד ליום זה.{{הערה|1=משנה מסכת ראש השנה פרק ד משנה ד}}<br />
<br />
===מועדי ישראל===<br />
{{הפניה לערך מורחב|שלוש רגלים}}<br />
ב[[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]], [[סוכות]] [[פסח]] ו[[שבועות]], הייתה חובה על כל אדם מישראל לעלות לרגל לירושלים. כל איש התייצב בעזרה עם שלושה קרבנות: [[עולת ראייה]] [[שלמי חגיגה]] ו[[שלמי שמחה]], ככתוב: {{ציטוטון|שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל-זְכוּרְךָ אֶת-פְּנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר--בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת, וּבְחַג הַסֻּכּוֹת; וְלֹא יֵרָאֶה אֶת-פְּנֵי ה', רֵיקָם}}.{{הערה|1={{תנ"ך|דברים|טז|טז}}. ראו גם [[אגרת אריסטיאס]] אות פח: "כי הרבה רבבות מקנה מובאים בימי החגים", ושם תיאור מפורט על מערכת הניקוז שנדרשה במקדש עקב כך.}} בשרו של קרבן השלמים נאכל בירושלים על ידי המשפחה כולה, ומצווה לשתף בשמחה גם את הנזקקים: "וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ: אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.".{{הערה|1={{תנ"ך|דברים|טז|יד}}}}<br />
<br />
במועדים הכתובים בתורה ([[ראש חודש]], [[ראש השנה]], [[יום הכיפורים]], [[סוכות]], [[שמיני עצרת]], [[פסח]], [[שבועות]]) הקריבו הכהנים קרבן מוסף וקרבנות אחרים הבאים מכספי הציבור, בכל מועד כעניינו, על פי המִפרט הכתוב בתורה{{הערה|1={{תנ"ך|ויקרא|טז}} ו{{תנ"ך|ויקרא|כג|ללא=ספר}}, במדבר פרקים {{תנ"ך|במדבר|כח|ללא=ספר|קצר=כן}}-{{תנ"ך|במדבר|כט|ללא=ספר|קצר=כן}}. הקרבתם מצוינת בקצרה ב{{תנ"ך|דברי הימים ב|ב|ג}}, {{תנ"ך|דברי הימים ב|לא|ג|ללא=ספר}}, {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}, ובפירוט רב בקדמוניות היהודים ספר ג פרק י.}}.<br />
<br />
* ליום הכיפורים נקבעו בתורה קרבנות מיוחדים, אותם עושה הכהן הגדול ב[[בגדי לבן|בגדים המיוחדים ליום זה בלבד]]. כאמור, ביום זה הכהן הגדול אף נכנס ל[[קדש הקדשים]].{{הערה|1={{תנ"ך|ויקרא|טז}}}} קהל רב התאסף במקדש וצפה בנעשה.{{הערה|1=משנה יומא פרק א משנה ח, פרק ו משנה ב, פרק ז משנה ב.}}<br />
* חג הסוכות התייחד במצוות [[ניסוך המים]], יציקת מים שנשאבו מ[[גיחון|מעין השילוח]] על המזבח,{{הערה|1=משנה סוכה פרק ד משנה ט}} כעין קרבן המבטא את ברכת גשמי החורף הצפוי.{{הערה|1=תלמוד בבלי ראש השנה דף טז עמוד א}} ניסוך המים נעשה בכל בוקר בימי החג, עם הקרבת קרבן התמיד ו[[ניסוך היין]], וקדמה לו [[שמחת בית השואבה]] שנמשכה במקדש כל הלילה,{{הערה|1=משנה סוכה פרק חמישי}} ועליה אמרו: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה - לא ראה שמחה מימיו".{{הערה|1=תלמוד בבלי מסכת סוכה דף נא עמוד ב}} כמו כן, התקיימה במקדש בכל יום מימי החג מצוות [[נטילת לולב]] באופן המוני: עולי הרגל הקיפו את [[מזבח העולה]], כשבידיהם [[ארבעת המינים]] ועוד [[ערבה (צמח)|ערבה]] נפרדת, המיוחדת למקדש. ערבות אלו הובאו מאזור היישוב [[מוצא]], שב[[פרוזדור ירושלים]]. ב[[הושענא רבה]] הקיפו את המזבח שבע פעמים.{{הערה|1=משנה מסכת סוכה פרק ד משנה ה}}<br />
* אחת לשבע שנים, במוצאי [[שנת שמיטה]], התקיימה בחג הסוכות מצוות [[הקהל]]: כל העם נאסף ל[[עזרת נשים (בית המקדש)|עזרת הנשים]] שבמקדש, כולל הנשים והטף, לשמיעת [[קריאת התורה]] מפי ה[[מלך]], שעמד על בימה מיוחדת שהוקמה לשם כך.{{הערה|1={{תנ"ך|דברים|לא|י|יג}}. משנה מסכת סוטה פרק ז משנה ח}} מעמד זה מהווה מעין שיחזור של [[מעמד הר סיני]] ו[[מעמד הר גריזים והר עיבל]].{{הערה|1=רמב"ם, משנה תורה, הלכות חגיגה, פרק ג הלכה ו}}<br />
* בפסח ראוי לציון מיוחד [[קרבן הפסח]], שהוקרב בערב [[חג המצות]] (יום י"ד בניסן אחר הצהריים) באופן המוני.{{הערה|1={{תנ"ך|שמות|יב|ו}}}} כל איש ואשה מצטרפים לחבורה שתאכל מן הקרבן בליל הפסח ("[[ליל הסדר]]"), ונציג מכל חבורה בא למקדש עם קרבנו. נציגי החבורות התאגדו לשלוש קבוצות ("כתות"), שמביאות את הקרבן בזו אחר בזו, בלויית שירת הלויים. חֵלֶב הקרבן נשרף על המזבח, והבשר נאכל על ידי החבורה. על פי אומדנים שונים מספר הקרבנות הגיע לרבבות, או אף למעלה מכך.{{הערה|1={{תנ"ך|דברי הימים ב|לה|ז}}. תלמוד בבלי מסכת פסחים דף סד עמוד ב. יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים עם הרומאים, ספר ו פרק ט,ג.}}<br />
* במהלך חג הפסח, ביום ט"ז בניסן, הקריבו הכהנים [[קרבן מנחה|מנחה]] מראשית קציר השעורים, הנקראת [[מנחת העומר|קרבן העומר]] (עומר - אגודת שיבולים) אשר מתירה את השימוש בתבואה החדשה של הארץ (שהחלה לצמוח לאחר הקרבת קרבן העומר אשתקד). מיום זה מתחילה [[ספירת העומר]] עד היום החמישים, חג השבועות.{{הערה|1={{תנ"ך|ויקרא|כג|ט|טז}}}} בשבועות הקריבו מנחה מראשית קציר החיטים,{{הערה|1={{תנ"ך|ויקרא|כג|יז|כא}}}} ולפיכך הוא נקרא "יום הביכורים".{{הערה|1={{תנ"ך|במדבר|כח|כו}}}} מנחה זו עשויה שתי ככרות לחם, ונקראת [[שתי הלחם]]. מנחה זו מתירה את השימוש בתבואה החדשה לצורך הבאת קרבנות מנחה. מנחת העומר מן השעורים ושתי הלחם מן החיטים הם [[קרבן|קרבן ציבורי]], מראשית הקציר בארץ. מכאן ואילך ועד חג הסוכות הגיע זמן הבאת ה[[ביכורים]] על ידי אנשים פרטיים, כל אחד מפירותיו (ולא כטעות הנפוצה, שביכורי כל הפירות מובאים בחג השבועות).{{הערה|1=משנה מסכת ביכורים פרק א משנה י}}<br />
<br />
==מהותו של המקדש==<br />
===תפקיד רעיוני===<br />
[[התורה]] מגדירה את תפקידו של המשכן והמקדש, כמקום שבו שוכן ה' בקרב עמו, [[עם ישראל]], כעין נקודת ממשק בין העולם הזה לעולם העליון: {{ציטוטון|וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם}}. אמנם בשונה מהתפיסות [[אלילות|האליליות]] המגשימות את האלקים, [[יהדות|האמונה היהודית]] תופסת את מהותו של המקדש כמקום אשר דרכו בוחר ה' להתגלות בארץ, ולא כאתר המגביל את מושבו למקום מסוים, שהרי האלקים הוא בלתי מוגבל הן ביכולותיו והן בנוכחותו בעולם. וכפי שהגדיר זאת [[שלמה המלך]] בתפילתו בעת [[חנוכת המקדש|חנוכת בית המקדש הראשון]] אותו בנה{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ח|כז}}}}: {{ציטוט|כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹוהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי}}בעקבות זאת, [[חז"ל]] קובעים שמעת שחרב המקדש ועם ישראל גלה מארצו, השתנה הקשר של עם ישראל לאלוקיו מקשר שמתגלה בברכה השורה על העם באופן גלוי בכל תחומי החיים בעקבות שמירת המצוות בארץ, כפי שהתורה מבטיחה בכמה מקומות, לקשר מוסתר יותר שמתבטא בעיקר על ידי לימוד התורה, כמאמר חז"ל{{הערה|{{תלמוד בבלי|ברכות|ח|א}}}}: {{ציטוטון|מיום שחרב בית המקדש אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד}}, כך לדוגמה הם אומרים כי מאז החורבן ננעלו שערי התפילה, נבנתה חומת ברזל בין ה' לישראל, לא נראה רקיע בטהרתו, פסקו אנשי אמנה מישראל ועוד הרבה דברים נוספים: <br />
<br />
* [[s:ברכות לב ב|בבלי, ברכות לב ב]]: {{ציטוטון|וא"ר אלעזר: מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר ({{תנ"ך|איכה|ג|ח|קצר=כן}}) "גם כי אזעק ואשוע, שתם (סתם) תפלתי"...וא"ר אלעזר: מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים שנאמר ({{תנ"ך|יחזקאל|ד|ג|קצר=כן}}) "ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר".}}<br />
* [[s:ברכות נט א|בבלי, ברכות נט א]]: {{ציטוטון|אמר רפרם בר פפא א"ר חסדא: מיום שחרב בהמ"ק לא נראית רקיע בטהרתה שנאמר ({{תנ"ך|ישעיהו|נ|ג|קצר=כן}}) "אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם.}}<br />
* [[s:סוטה מח א|משנה, בבלי, סוטה מח א]]: {{ציטוטון|משחרב בהמ"ק בטל השמיר ונופת צופים ופסקו אנשי אמנה מישראל שנאמר ({{תנ"ך|תהלים|יב|ב|קצר=כן}}) "הושיעה ה' כי גמר חסיד, כי פסו אמונים מבני אדם" וגו'. רשב"ג אומר: העיד ר' יהושע מיום שחרב בהימ"ק אין יום שאין בו קללה ולא ירד הטל לברכה וניטל טעם הפירות ר' יוסי אומר אף ניטל שומן הפירות.}}<br />
<br />
על פי [[המהר"ל מפראג]] בית המקדש לא היה מבנה אבנים בלבד, אלא מבנה גלובלי בעל מהות אלוקית שתרם לשלמות כל העולם, בכך שסייע לדבקות של בני אדם בעולמות העליונים, בקודש וברוחניות הצרופה.{{הערה|מהר"ל, נצח ישראל, פרק כב}} עוד על פיו, בתי המקדש הראשון והשני לא היו בעלי איכויות זהות. בעוד שבבית המקדש הראשון השכינה והנבואה שרו בעם ישראל, והדגש בו היה על החלת קדושה אצל היחידים, בבית המקדש השני שלא היה במעלה כמו הראשון{{הערה|{{תלמוד בבלי|יומא|כא|ב}}}}, לא הייתה השראת שכינה כל כך בגלוי, והוא שימש יותר כמרכז רוחני שאיחד תחת קורתו את עם ישראל, והפכם להיות כמו "איש אחד".{{הערה|[[s:נצח ישראל ד|מהר"ל, נצח ישראל, פרק ד']]}}<br />
<br />
על פי [[הראי"ה קוק]] מאז שחרב בית המקדש ירדה תוגה כללית על העולם, וכל התיקונים הם תיקונים חיצוניים ושטחיים:<br />
{{ציטוט|תוכן=מיום שחרב בית המקדש, מעת אשר נוטל כבוד מבית חיינו, וכנסת ישראל נדדה מארצה, נתפזרה בין הגויים, נתפרדה ונתרוססה, והחטיבה האלוקית בחיי האדם והעולם לא תעשה את המשך פעולותיה, נשמת העולם כהה, אורה כוסה בערפלים, אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם. יש חדוה בעולם, יש אושר בעולם, יש תקוה בעולם, יש התפתחות בעולם, ישנם תיקונים מדיניים ותיקונים חברותיים, כל אלה הם שמחות חיצוניות, משמחות הן לאותם שאינם חודרים לסוד ההויה ורזיה, גם אלה השמחות שמחות הן, אבל מבחוץ הן עומדות.|מקור=שמונה קבצים, קובץ ו ר"י}}<br />
<br />
===ניגוד לעבודה זרה===<br />
שיטת [[הרמב"ם]] היא שעיקר מטרת הציווי לעם ישראל להקים מקדש לה' הוא כדי לתת מענה לצורך האנושי הרווח באותה תקופה בקרב עובדי האלילים להתקשר לאלקים באמצעות [[הקרבת קרבנות]], [[קטורת הסמים|הקטרת קטורת]] ושאר אמצעי העבודה. וכדי לנתב את הצורך והתשוקה הללו לחיזוק הקשר בין עם ישראל לה', שאִתו הם כרתו ברית נאמנות, צווה ה' לבנות מקדש שבו יוכלו להקריב קרבנות ולהתפלל אליו: <br />
[[קובץ:Tissot Solomon Dedicates the Temple at Jerusalem.jpg|230px|ממוזער|שלמה חונך את בית המקדש הראשון]]<br />
{{ציטוט|תוכן=הדרך המפורסמת בעולם כולו, שהסכינו אליה באותם ימים, והפולחן הכללי שגדלנו עמו, לא היה אלא להקריב מיני בעלי-חיים באותם מקדשים שהציבו בהן הצורות, ולהשתחוות להן, ולהקטיר קטורת לפניהן - היראים והסגפנים היו באותם ימים דווקא האנשים המתמסרים כליל לשרות אותם מקדשים העשויים לכוכבים, כפי שהסברנו - לא הצריכו חוכמתו יתעלה ועורמת-חסדו, הנראית בבירור בכל מה שברא, שיצווה עלינו לדחות את מיני דרכי פולחן אלה, לעזוב אותם ולבטלם, כי זה היה באותם ימים דבר שאין להעלות על הדעת לקבלו בהתאם לטבע האדם אשר לעולם נוח לו במה שהסכין אליו.|מקור=[http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_3_32.htm מורה נבוכים, חלק שלישי - פרק ל"ב, מהדורת שוורץ]}}<br />
תפיסה דומה כבר מופיעה ב[[מדרש רבה|מדרש ויקרא רבה]],{{הערה|כב, ח}} בו מובאת דעה שהסיבה לכך שבמהלך הנדודים במדבר נצטוו ישראל להביא למשכן את כל הבהמות ששחטו{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|יז}}}}, הוא משום שישראל היו שטופים במצרים ב[[עבודה זרה]] והיו מקריבים לשעירים, "אמר הקדוש ברוך הוא: יהיו מקריבין לפני בכל עת קרבנותיהן באֹהל מועד והן נפרשים מעבודת כוכבים והם ניצולים".<br />
<br />
===בית המקדש כמקום תפילה===<br />
בבית המקדש התקיימו עצרות ל[[תפילה]] ו[[תשובה (יהדות)|תשובה]], בזיקה לאירועים חשובים בחיי העם, כגון בעקבות מלחמה, [[בצורת]], וכדומה.{{הערה|1=ראו {{תנ"ך|מלכים ב|יט|א}}, {{תנ"ך|מלכים ב|כג|ב}}, {{תנ"ך|יואל|ב|טו|יז}}, {{תנ"ך|דברי הימים ב|טו|י}}, {{תנ"ך|דברי הימים ב|כ|ב}}, {{תנ"ך|עזרא|י|א}}. משנה מסכת תענית פרק ב משנה ה.}} גם אנשים פרטיים באו אליו בעת צרתם לשאת תפילה.{{הערה|1=ראו {{תנ"ך|שמואל א|א|יא}} [[תפילת חנה]]; יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים עם הרומאים, ספר א ג,ב; בבלי תענית כ,א: "[[נקדימון בן גוריון|נקדימון]] נכנס לבית המקדש כשהוא עצוב, נתעטף ועמד בתפילה...".}} עבודת הכהנים הייתה אף היא שלובה בתפילה מקוצרת.{{הערה|1=משנה מסכת תמיד פרק ה משנה א}}<br />
לכך ייעד [[שלמה המלך]] את המקדש שבנה, כדבריו בתפילתו בטקס חנוכת הבית{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|ח|לג|מג}}}}: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בְּהִנָּגֵף עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אוֹיֵב אֲשֶׁר יֶחֶטְאוּ לָךְ, וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ וְהוֹדוּ אֶת שְׁמֶךָ וְהִתְפַּלְלוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בַּבַּיִת הַזֶּה. וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל... בְּהֵעָצֵר שָׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ וְהִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה... כָּל תְּפִלָּה כָל תְּחִנָּה אֲשֶׁר תִהְיֶה לְכָל הָאָדָם לְכֹל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל... וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל הַבַּיִת הַזֶּה... וְגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא, וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה לְמַעַן שְׁמֶךָ... וּבָא וְהִתְפַּלֵּל אֶל הַבַּיִת הַזֶּה. אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ, וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי, לְמַעַן יֵדְעוּן כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת שְׁמֶךָ לְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל}}<br />
<br />
כך גם בנבואת [[ישעיהו]]{{הערה|1={{תנ"ך|ישעיהו|נו|ז}}}}: {{ציטוטון|וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים.}}<br />
<br />
===בית המקדש כמקום הקרבת הקרבנות===<br />
על פי הרמב"ם עיקר מטרת הבית היא כדי שבני ישראל יקריבו בו את הקרבנות, ויעלו לרגל. מסיבה זו, החפץ העיקרי בבית המקדש לדעת הרמב"ם הוא ה[[מזבח]] עליו היו מקריבים את הקרבנות. {{ציטוטון|[[מצוות עשה]] לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלוש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש}}.{{הערה|הלכות בית הבחירה א, א.}}<br />
<br />
==מצוות ומנהגים כזכר למקדש==<br />
===צומות אבלות על החורבן===<br />
כבר לאחר חורבן הבית הראשון נקבעו צומות לציון האבלות על חורבנו, בתאריכים בולטים במהלך המצור והחורבן,{{הערה|1={{תנ"ך|זכריה|ז|ג|ה}}, ו{{תנ"ך|זכריה|ח|יט}}. תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יח עמוד ב}} וצומות אלו הונהגו שנית לאחר חורבן הבית השני, בהתאמה חלקית לתאריכים הרלוונטיים לגבי חורבנו: [[תשעה באב]] - יום חורבן שני הבתים. [[שבעה עשר בתמוז]] - יום פריצת חומת ירושלים בחורבן השני.{{הערה|1=בחורבן הראשון היה זה בתשעה בתמוז. {{תנ"ך|ירמיה|נב|ו}}.}} [[צום גדליה|שלושה בתשרי]] - יום רצח [[גדליה בן אחיקם]], כחודשיים לאחר חורבן הבית הראשון, בעקבותיו גלו הנשארים בארץ.{{הערה|1={{תנ"ך|ירמיהו|מג|ה}}. רמב"ם הלכות תעניות ה,ב: "שבו נהרג גדליה בן אחיקם ונכבית גחלת ישראל הנשארה וסיבב להתם גלותן".}} [[עשרה בטבת]] - יום התחלת המצור על ירושלים בשלהי בית ראשון.<br />
<br />
במשנה{{הערה|1=מסכת תענית פרק רביעי משנה ו-ז}} מבואר שנוהגים דיני אבלות מסוימים החל מראש חודש אב, המחמירים והולכים בהדרגה בשבוע שחל בו תשעה באב, ביום שלפני תשעה באב, ובתשעה באב עצמו. בהלכה המאוחרת יותר נוספו מנהגי אבלות החל משבעה עשר בתמוז, ושלושת השבועות שבין שבעה עשר בתמוז לבין תשעה באב מכונים [[בין המצרים]].{{הערה|1=טור אורח חיים סימן תקנא ובית יוסף שם.}}<br />
<br />
===מנהגי אבלות===<br />
כמו כן, נוספו תקנות לציון האבלות על חורבן המקדש, מלבד הצומות. תקנות אלו והשיקולים שעמדו ברקען מופיעות בתלמוד{{הערה|1=בבלי מסכת בבא בתרא דף ס עמוד ב}}: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כשחרב הבית בשניה (=בפעם השנייה, [[חורבן בית שני]]), רבו פרושין בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין. נטפל להן [[רבי יהושע]], אמר להן: בני, מפני מה אי אתם אוכלין בשר ואין אתם שותין יין? אמרו לו: נאכל בשר שממנו מקריבין על גבי מזבח, ועכשיו בטל? נשתה יין שמנסכין על גבי המזבח, ועכשיו בטל? אמר להם: אם כן לחם לא נאכל, שכבר בטלו מנחות!... מים לא נשתה, שכבר בטל ניסוך המים! שתקו. אמר להן: בני, בואו ואומר לכם: שלא להתאבל כל עיקר - אי אפשר, שכבר נגזרה גזרה, ולהתאבל יותר מדאי - אי אפשר, שאין גוזרין גזירה על הצבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה. אלא כך אמרו חכמים: סד אדם את ביתו בסיד, ומשייר בו דבר מועט.{{הערה|1=מכאן מקור הדין ב[[שולחן ערוך]] (אורח חיים סימן תקס סעיף א) להשאיר מול פתח הבית שטח של אמה מרובעת ללא סיוד, כזכר לחורבן.}} עושה אדם כל צורכי סעודה, ומשייר דבר מועט. עושה אשה כל תכשיטיה, ומשיירת דבר מועט.}}<br />
<br />
[[קובץ:Mazel Tov! wedding.jpg|220px|ממוזער|חתן יהודי שובר כוס ברגלו, לזכר החורבן.]]<br />
זהו מקור המנהג בימינו לשבור את הכוס בשעת ה[[חופה]], תוך אמירת הפסוק{{הערה|1={{תנ"ך|תהלים|קלז|ה|ו}}}}: {{ציטוטון|אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.}} יש שאף נוהגים להניח מעט אפר על ראש החתן.{{הערה|1=תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ס עמוד ב}}<br />
<br />
מלבד אלה, קובעת ההלכה חובה על הרואה את מקום המקדש בחורבנו [[קריעה (אבלות)|לקרוע את בגדו]].{{הערה|1=תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף כו עמוד א}}<br />
<br />
===הנצחת מנהגי המקדש===<br />
לאחר חורבן הבית השני נקבעו תקנות מיוחדות כזכר למקדש: [[ארבעת המינים|נטילת לולב]] ב[[חג הסוכות]] נוהגת מן התורה שבעה ימים רק במקדש, ואילו מחוצה לו הרי היא נוהגת יום אחד בלבד. לאחר החורבן קבע [[רבן יוחנן בן זכאי]] שלולב ניטל שבעה ימים בכל מקום, "זכר למקדש".{{הערה|1=משנה סוכה פרק ג משנה יב}} כמו כן [[חיבוט ערבה]] ב[[הושענא רבה]] נועדה להזכיר את נטילת [[מצוות ערבה במקדש|הערבה במקדש]].{{הערה|1=תלמוד בבלי מסכת סוכה דף מד עמוד א}} ב[[ליל הסדר]] אוכלים את ה[[מצה]] וה[[מרור]] יחד ("כורך") זכר למקדש, כמנהגו של [[הלל הזקן]] שהיה כורך את [[קרבן הפסח]] עם מצה ומרור.{{הערה|1=תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קטו עמוד א}}<br />
<br />
==הציפיה להקמת בית המקדש השלישי==<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[בית המקדש השלישי]], [[חידוש עבודת הקרבנות]], [[בית המקדש של יוליאנוס]]}}<br />
<br />
===נבואות גאולה===<br />
המושג "בית המקדש השלישי" אינו מופיע במקרא. עם זאת, נבואות רבות ב[[תנ"ך]] מתייחסות אל ה[[גאולה]] השלמה, קיבוץ הגלויות ו"אחרית הימים" כמערכת שבית המקדש נמצא במרכזה. כך, למשל, נבואת ישעיהו{{הערה|1={{תנ"ך|ישעיהו|ב|ב|ד}}. מקורות נוספים, מני רבים: {{תנ"ך|ישעיה|נו|ז}}, {{תנ"ך|ישעיה|ס|ז}}, {{תנ"ך|יחזקאל|לז|כה|כח}}, {{תנ"ך|זכריה|יד|טז}}.}}: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹקֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו, כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם. וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים, [[וכתתו חרבותם לאתים|וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים]] וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.}}<br />
נבואות אלה, שנאמרו בימי בית המקדש הראשון ותקופת [[גלות בבל]], עד תחילת ימי הבית השני, לא התממשו בימי בית שני. בדברי חז"ל מופיע ויכוח בשאלה, האם בית שני מראשיתו לא היה ראוי למימוש נבואות אלו, או שהיה בו פוטנציאל שלא התממש, בהיעדר שיתוף פעולה מספיק של עם ישראל.{{הערה|1=תלמוד בבלי יומא דף ט עמוד ב. ראו גם פירוש רש"י ליחזקאל מג,יא ו[[ספר הכוזרי]] ל[[רבי יהודה הלוי]], מאמר שני, אות כד.}} מכל מקום, לאחר חורבן בית שני נתפרשו נבואות אלו כמכוונות לבית מקדש חדש שייבנה.{{הערה|ב{{תנ"ך|חגי|ב|ט}} נאמר: "גדול יהיה כבוד הבית הזה '''האחרון''' מן הראשון". פסוק זה היה מושא לפולמוס יהודי-נוצרי, באשר משתמע ממנו שהבית השני ("הזה" - בימי חגי, ראשית ימי הבית השני) הוא ה"אחרון" ואין בלתו. התשובה המקובלת בפרשנים, ש"אחרון", ברוב הופעותיו במקרא, הוא: המאוחר יחסית, לאו דווקא המאוחר ביותר (דוגמאות: {{תנ"ך|דברים|כט|כא}}: "ואמר הדור האחרון, בניכם אשר יקומו מאחריכם". {{תנ"ך|בראשית|לג|ב}}. {{תנ"ך|שמות|ד|ח|ט}}). ראו שו"ת ה[[רשב"א]] ח"ד סימן קפז; הסבר אחר ב[[יצחק אברבנאל|אברבנאל]], ספר משמיע ישועה, פרק יג.}}<br />
<br />
תיאור מפורט של בית מקדש עתידי, גדול ממדים, מופיע ב[[ספר יחזקאל]] (פרקים {{תנ"ך|יחזקאל|מ|ללא=ספר|קצר=כן}}-{{תנ"ך|יחזקאל|מג|ללא=ספר|קצר=כן}}). התיאור אינו ברור, בשל שימוש במונחים אדריכליים שמשמעותם עמומה (כגון "אתיקים"), והמפרשים חלוקים בכמה שאלות יסודיות בהבנתו. כותב על כך הרמב"ם{{הערה|1=משנה תורה, הלכות בית הבחירה, א,ד}}: "בנין העתיד להבנות, אף על פי שהוא כתוב ביחזקאל - אינו מפורש ומבואר".{{הערה|1=ראו סיכום בעיות הפרשנות והתויית דרכים לפתרונן ב'דעת מקרא' ליחזקאל, עמ' שיז-שכד.}}<br />
<br />
===משמעות הלכתית===<br />
[[קובץ:16-03-30-Jerusalem-Altstadt-RalfR-DSCF7697.jpg|220px|ממוזער|חייל יהודי שומר על [[גשר המוגרבים]], דרכו יכולים יהודים להיכנס ל[[הר הבית]].]]<br />
<br />
מלבד הציפיה להתגשמות נבואות התנ"ך, נשען הרצון להקים את הבית השלישי גם על החובה ההלכתית. הקמת בית מקדש היא [[מצוות עשה]], הנמנית כאחת מ[[תרי"ג מצוות|תרי"ג המצוות]] שבתורה{{הערה|1=[[ספר המצוות לרמב"ם]], מצות עשה כ. [[ספר החינוך]], מצווה צה. הלכות בית הבחירה פרק א הלכה א.}}, על פי הכתוב בתורה{{הערה|1={{תנ"ך|שמות|כה|ח}}}}: "ועשו לי מקדש". ככזו, הרי היא מחויבת בכל זמן בו ניתן לקיימה{{הערה|1=הקדמת ספר המצוות לרמב"ם, השורש השלישי}}.<br />
<br />
מעבר לכך, הקמת המקדש וחידוש עבודתו קשורים לסדרה של מצוות, כגון הקרבת הקרבנות, [[עליה לרגל]], ועוד.{{הערה|1=ראה פירוט במניין המצוות במשנה תורה לרמב"ם, בפתיחה לספרי 'עבודה' 'קרבנות' 'טהרה', ובמידה ידועה גם בספר 'זרעים'.}}<br />
הקמת בית המקדש עומדת כנושא מרכזי בסידור התפילה, הן בסדרי התפילה שקבעו [[חז"ל]] לאחר חורבן הבית השני, והן בפיוטים שהתחברו במשך הדורות.<br />
<br />
במשך הדורות נעשו מספר ניסיונות להקמת בית המקדש השלישי, או למצער לחדש את עבודת ה[[קרבן (יהדות)|קרבנות]], החל מן התקופה הרומית והביזנטית ועד העת החדשה, ורובם כשלו. הרב [[צבי הירש קלישר]] (1795-1874), מ[[מבשרי הציונות]] המדינית, כתב ספר בשם "דרישת ציון", ובו הטיף לחידוש עבודת המקדש, ובירר את השאלות ההלכתיות הכרוכות בכך. כתביו שימשו כר פורה להתפתחות הדיון ההלכתי בסוגיית חידוש הקרבנות, וחוללו סוגה שלמה בספרות הרבנית העוסקת בנושא זה.<br />
<br />
===בית המקדש בחזון הציוני===<br />
בית המקדש היה חלק גם מחזונם המדיני של אישים בציונות החילונית. כך בתיאורו של [[הרצל]]{{הערה|1=אלטנוילנד, 1902. בתרגומה של מרים קראוס, הוצאת בבל, 1997, עמ' 267}} את מדינת היהודים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בית המקדש הוקם מחדש כי הגיע הזמן לכך. הוא נבנה כבימים עברו, מאבני גזית שנחצבו במחצבות המקומיות והתקשו באוויר הצח. שוב עמדו העמודים, היצוקים נחושת, לפני קודש הקודשים של ישראל. העמוד השמאלי נקרא בועז והימני נקרא יכין. בחצר הקדמית עמדו מזבח אדיר עשוי נחושת וכיור המים הרחב המכונה 'ים-הנחושת', כמו בימים הרחוקים ההם, כששלמה המלך משל בארץ.}}<br />
כל זאת, לתפיסתו, לצד "היכל השלום" בירושלים, המשותף לבני כל העמים. חזונו האוטופי לא תורגם לכדי פעולה כלשהי של התנועה הציונית בכיוון זה.<br />
<br />
בעקבות כיבוש [[הר הבית]] ב[[מלחמת ששת הימים]], החלו להתארגן תנועות קטנות להקמת בית מקדש, שהמפורסמות שבהן הן [[תנועת נאמני הר הבית]], חוזרים להר ו[[מכון המקדש]]. מכון המקדש שיחזר עשרות רבות מכלי המקדש במתכונתם ההלכתית, עשויים זהב כסף ונחושת, ובהם המנורה, השולחן, מזבח הזהב והכיור. לצד הכנת הכלים, עוסק המכון בחקר הלכות המקדש ובהסברה ברחבי הארץ והעולם. לפעילות זו השפעה ניכרת בעיקר בחוגי [[הציונות הדתית]], ובהדרגה נושא המקדש תופס מקום בסדר היום החינוכי והציבורי. התארגנויות אלו מתקיימות בצילה של מחלוקת רעיונית והלכתית על היכולת להקים מקדש בימינו, והדעה הרווחת בין רבנים בישראל, בעיקר בציבור החרדי, שאין אפשרות להקים מקדש עד ביאת המשיח. אחד ממוקדי המחלוקת הוא [[כניסה להר הבית (הלכה)|סוגיית הכניסה להר הבית]].<br />
<br />
ההנחה הרווחת בעולם היא שהקמת בית המקדש תביא בהכרח להחרבתו של [[כיפת הסלע]]. במשך השנים אף קמו מספר התארגנויות מחתרתיות שביקשו לפוצץ את כיפת הסלע. בשל כך, הפך הר הבית לסלע מחלוקת מרכזי בסכסוך הישראלי-ערבי. [[התנועה האסלאמית בישראל]] מרבה לפעול למניעת בניין המקדש ואף לשלילת הקשר היהודי-היסטורי להר-הבית.{{הערה|1=אחיה ראב"ד, [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3733055,00.html השייח סלאח: נתניהו רוצה להקים את בית המקדש], 17.06.09, אתר ynet. {{ש}} ד"ר יוחאי סלע, [http://www.mideast.co.il/p-2_a-98/ ראאד סלאח והאסלאם הפאשיסטי], אתר מגזין המזרח-התיכון}} ביקורו של [[אריאל שרון]] בהר הבית (ספטמבר 2000) הוצג בתקשורת ה[[פלסטינים|פלסטינית]] כאחת העילות לפריצת [[האינתיפאדה השנייה]], אף כי נטען כנגדה כי המהומות תוכננו מראש.{{הערה|1=מתוך דברי עימאד אל פלוג'י, שר פלסטיני: "מי שחושב שהאינתיפאדה פרצה בגלל ביקורו הנתעב של שרון במסגד אל-אקצה טועה... האינתיפאדה תוכננה מראש". ד"ר קנת לוין, [http://www.news1.co.il/Archive/003-D-48368-00.html?tag=00-01-54 אהוד ברק והתמוטטות פנטזיית אוסלו], News1. [http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=107345_memri&act=show&dbid=articles&dataid=335 שר ברש"פ: האינתיפאדה תוכננה כששב ערפאת מקמפ-דיוויד] באתר המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון.}}{{הערה|1=[http://www.ujc.org/content_display.html?ArticleID=9744 Pa Minister: Intifada Was Planned From The Day Arafat Returned From Camp David], UJC}}{{הערה|1=[http://jcpa.org.il/Templates/showpage.asp?FID=711&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=24665 עדות נוספת לאחריות הישירה של ערפאת לפרוץ האינתיפאדה השנייה] ב"בלוג הפורום האסטרטגי" באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.}}{{הערה|1={{סרטונים}} {{נענע10||סוהא ערפאת מודה: בעלי תיכנן את אינתיפאדת אל-אקצא|947517|28 בדצמבר 2012||news}}}}<br />
<br />
על פי סקר של [[ynet]] בשיתוף [[גשר (עמותה)|עמותת גשר]] שנערך ביולי 2009 64% מהיהודים בישראל, ובתוכם אף חילונים רבים, מצדדים בבנין בית המקדש{{הערה|1=[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3754201,00.html סקר: 64% מהישראלים רוצים בית מקדש], באתר ynet,{{כ}} 29 ביולי 2009}}.<br />
<br />
==מחקר ארכאולוגי של בית המקדש ==<br />
[[קובץ:The Herodian Quarter P8050085.JPG|200px|ממוזער|שמאל|חדר מגורים של משפחה אמידה מתקופת בית שני ב[[הפרוור ההרודיאני|פרוור ההרודיאני]].]]<br />
[[חפירה ארכאולוגית]] מסודרת לא נערכה בהר מעולם וזאת בגלל התנגדותו של [[ווקף|הווקף המוסלמי]]. מאידך הווקף עצמו [[פרויקט סינון עפר הר הבית|חופר בהר ומשליך]] אלפי טונות של שפוכת בעלת ערך ארכאולוגי ל[[עמק צורים]] - משמיד עדויות בעלות ערך [[יהודי]], לאומי והיסטורי ובונה ללא כל פיקוח ארכאולוגי של [[רגולציה|המאסדר]] - [[רשות העתיקות]].{{הערה|1=[http://www.har-habayt.org/htemple.html אתר ההרס הארכאולוגי בהר הבית]}} לפיכך, המקורות ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]] בנושא המקדש הם הממצאים הגלויים בשטח [[הר הבית]] וממצאים שנמצאו בחפירות למרגלותיו, בעיקר בשטחים הפתוחים שלדרומו ב[[העופל|עופל]], ממערבו ב[[מנהרות הכותל]] וב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]].<br />
<br />
מחקר ארכאולוגי של ההר נעשה לראשונה בשנת [[1865]], על ידי שליחי [[הקרן לחקר ארץ ישראל|הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל]], ובראשם [[צ'ארלס וילסון]], וכעבור שנתיים על ידי משלחת נוספת בראשות [[צ'ארלס וורן]]. החוקרים עסקו בעיקר ב[[מפה|מיפוי]] ההר ובדיקת [[בור מים|בורות המים]] שבו ובעיקר בדיקת הפנים החיצוניות של חומות הר הבית באמצעות חפירת [[פיר]]ים ו[[מנהרה|מנהרות]] ב[[קרקע|עפר]] שסביב הר הבית. רק לאחר [[מלחמת ששת הימים]] החלו חפירות ארכאולוגיות מסודרות למרגלות [[הר הבית]], בניהולם של [[בנימין מזר]] ו[[מאיר בן דב]]. החפירות שפכו אור, כצפוי, בעיקר על חומות הר הבית, על דרכי הגישה אל תוך הר הבית, על האזורים הציבוריים סביב הר הבית ([[רחוב]]ות, רחבות, גרמי מדרגות מונומנטליים) ולא על המקדש עצמו.<br />
<br />
בחפירות ארכאולוגיות באזור הר הבית לא התגלו ממצאים מ[[בית המקדש הראשון]] או מ[[בית המקדש השני]]. מתקופת בית המקדש השני נמצאו כתלים ושערים סביב הר הבית ומספר ממצאים המיוחסים להר, ביניהם הכתובת שעל [[הסורג]] והכתובת "ל[[בית התקיעה]]" (ראו להלן), אבל לא ממצאים מתוך בית המקדש עצמו. קשה להסיק מהיעדר הממצאים מסקנות חד משמעיות, מפני שחלקים נרחבים בהר הבית לא נחפרו, וכן לא ברור היכן הוא [[זיהוי מקום המקדש|מקום המקדש]] המדויק.<br />
<br />
לפי הארכאולוג [[מיכאל אבי יונה]],{{הערה|1=במאמרו "בית המקדש השני", אריאל 64–65 (טבת תשמ"ט), עמוד 167.}} קרוב לוודאי שגם אם יתבצעו חפירות בהר הבית לא תעלה החפירה דברים חשובים, משום שהסלע הטבעי בהר הבית קרוב מאד לפני הקרקע, ומשום שהשטח עבר תמורות מרובות מאז החורבן, וכתוצאה מכך - לא נשארו כמעט שרידים.<br />
<br />
=== מחקר של בית המקדש הראשון ===<br />
[[קובץ:To the trumpeting place.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכתובת '''ל[[בית התקיעה]] להכ[ריז]''' שנמצאה בחפירות של [[בנימין מזר]] ומאיר בן דב בצידו הדרומי של הר הבית. הערכה היא שהכתובת היא מתקופת בית המקדש השני]]<br />
בחפירות הכותל הדרומי, הרובע היהודי ו[[עיר דוד]] נמצאו כלים ומבנים מתקופת בית המקדש הראשון, אך ללא זיקה מובהקת למקדש. בשנת [[1999]] ערך הווקף המוסלמי חפירה רחבת שטח באזור הדרומי-מזרחי של הר הבית והוציא משם אלפים אחדים של מ"ק [[קרקע|עפר]] ושפך אותם ל[[נחל קדרון]]. עפר זה מסונן בשנים האחרונות{{הבהרה|החל ממתי?}} על ידי ד"ר [[גבי ברקאי]] ו[[צחי צוויג]]. בעת תהליך הסינון נתגלו ממצאים רבים שיכולים להתפרש כעדות עקיפה לקיומו של מקדש זה, ביניהם [[בולה]] עם הכתוב '''[גא]ליהו [בן] אמר''', ממשפחת [[כהן|כהנים]] שאחד מבניה מוזכר בספר [[ירמיהו]] כ"פקיד נגיד בבית ה'", וכן ראש [[חץ]] סקיתו-איראני, שהיה בשימוש צבאות [[נבוכדנצר השני|נבוכדנצר]]. ממצא נוסף המתקשר בעקיפין למקדש הוא [[רגמים]], תילים במערב ירושלים שמתוארכים למאה השביעית-שמינית לפנה"ס, המכסים שרידי מזבחות. ייתכן שֶתילים אלו נערמו בימי המלך [[יאשיהו]], כדי לרכז את הקרבת הקרבנות בבית המקדש, כמתואר ב[[ספר מלכים]].{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים ב|כג}}, וראו במאמר: [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/rishonim/melb23eli-1.htm למהות הרגמים במערב ירושלים] מאת [[יהודה אליצור]].}} כמו כן, בפברואר 2010 נמצא מדרום להר הבית קטע ארוך מחומה המתוארכת למאה ה-10 לפנה"ס{{הערה|{{ערוץ7|עוזי ברוך|נחשפה חומת ירושלים מימי הממלכה המאוחדת|200952|22 בפברואר 2010}},}} בהתאם לתיאור המקראי על חומה שבנה שלמה כהמשך לבניית בית המקדש.{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|ג|א}}}}<br />
<br />
למרות העדר ממצאים ארכאולוגיים מובהקים מבית ראשון, מניחים רוב ה[[מחקר|חוקרים]] את דבר קיומו על פי ה[[מקרא]], כפי שהדבר משתקף, למשל, במאמרו משנת [[2000]] של [[אביגדור הורוביץ]] '''מקדש שלמה'''.{{הערה|1=אביגדור הורוביץ, '''מקדש שלמה''', "ירושלים, התקופות הקדומות, הוצאת [[יד בן צבי]], 2000, בעריכת [[עמיחי מזר]] ו[[שלמה אחיטוב]]}} בשנת 2011 נמצאו ב[[חורבת קיאפה]] כלי [[פולחן]] ובהם דגם מוקטן ומפורט של [[מבנה בית המקדש|מבנה בית מקדש]] חצוב באבן שתוארך לראשית [[המאה ה-10 לפנה"ס]], תקופת [[ממלכת ישראל המאוחדת]]. דגם המקדש כולל מאפיינים ארכיטקטוניים שזוהו על ידי הארכאולוג [[יוסף גרפינקל]] כתואמים את תיאור [[בית המקדש הראשון|מקדש שלמה]] ב[[ספר מלכים]].{{הערה|{{הארץ|אסף שטול-טראורינג|כלי הפולחן שעשויים לחשוף פרטים על ממלכת דוד|1.1703517|9 במאי 2012}}}},{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|דגם של בית המקדש מימי בית ראשון יוצג לראשונה לציבור|1.3054976|31 באוגוסט 2016}}}}<br />
<br />
בשנות ה-90 של [[המאה ה-20]] קמה אסכולה במחקר המפקפקת בבנייתו של הבית הראשון על ידי שלמה, וזאת בהקשר לוויכוח נרחב על תקופת [[דוד המלך]] ו[[שלמה המלך]] בכללותה.{{הערה|1=לפירוט השיקולים לכאן ולכאן מן ההיבט הארכאולוגי ראו [http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/taleley/haim-2.htm "האם נפרדו דרכי הארכאולוגיה מן התנ"ך?"].}} מלבד העובדה שמקום המקדש עצמו טרם נחפר, קיימת סיבה אפשרית נוספת להיעדר ממצאים ממנו: הבנייה המשמעותית בתקופת הבית השני נעשתה, בדרך כלל, בשאיפה להניח את תשתיות הבניינים על [[סלע|הסלע]] הטבעי, תוך סילוק השרידים הקדומים. זוהי אחת הסיבות לאיתנותם של כתלי הר הבית (בנוסף לגודלן ולמשקלן הרב של אבני הבניין).{{הערה|1=מאיר בן דב, חפירות הר הבית, הוצאת כתר 1982, עמ' 42, 64}}<br />
<br />
===ממצאים מתקופת בית שני===<br />
====ממצאים בהר הבית מבית המקדש====<br />
[[קובץ:TempleStepsMay2009.JPG|ממוזער|מדרגות שהובילו לשערי חולדה, נחשפו בחפירות אריכאולוגיות]]<br />
הר הבית נכון לשנת 2014 מוקף [[קיר|כתלים]] מארבעה כיוונים: מזרח דרום צפון ומערב. הכתלים מתוארכים לימי [[הורדוס]], ובחלקם (בעיקר בכותל המזרחי, מה"תפר" בחומה וצפונה) אף לתקופה ה[[חשמונאים|חשמונאית]]. בניית הכתלים נעשתה בשיטת "[[בנייה יבשה]]", ללא [[טיח|טיט]] המחבר ביניהם. הכתלים נועדו לתמוך במילוי [[קרקע|עפר]] שיישר את מפלס הר הבית. עובי הכתלים מוערך בכחמישה מטרים, עובי מספיק כדי לעמוד בעומס הנדרש למילוי עפר, אבל לא כל השטח שאותו הקיפו היה ממולא עפר. נבנו בו [[קמרון|קמרונות]] זה על גבי זה (עד שלוש קומות בסמוך לכתלים), ומעליהם נשפך העפר. מטרת הקמרונות לא הייתה רק להקל מן הלחץ על הכתלים, אלא גם משיקול הלכתי: "הר הבית והעזרות תחתיהן חלול, מפני קבר התהום".{{הערה|1=משנה, מסכת פרה, פרק ג משנה ג}} כדי למנוע חשש שקיים קבר המטמא את כל מי שמעליו, נעשו קמרונות שמשמשים כ"אהל" ה"כולא" את הטומאה.{{הערה|1=בן דב, עמ' 91}} בנוסף היו להם גם שימושים כ[[מחסן|מחסנים]].<br />
<br />
בכותל הדרומי נמצאים [[שערי חולדה]]. נראים שם שתי מערכות שערים: המזרחי - "השער המשולש" ובו שלוש [[קשת (מבנה)|קשת]]ות. זוהי בניה מוסלמית מאוחרת, ורק המפתן נשמר, ברוחבו המקורי כפי שהיה בימי הבית השני, וכן אחת מאבני ה[[מזוזה]] המערבית. המערבי - "השער הכפול", ובו כיום שתי קשתות, שבחלקן הפנימי הן מקוריות מתקופת הבית השני, ואילו בחלקן החיצוני הן מן [[התקופה הערבית בארץ ישראל|התקופה המוסלמית הקדומה]].{{הערה|1=בן דב, עמ' 140}}<br />
<br />
בחפירות של מזר ובן דב נחשפו גרמי מדרגות שהובילו אל שערי חולדה. המדרגות בנויות באורך משתנה, 30 ס"מ ו-90 ס"מ לסרוגין. אחת ההשערות היא שהדבר נועד להאט את קצב העלייה, ולמנוע ריצה באופן בלתי מכובד.{{הערה|1=בן דב, עמ' 113}}<br />
<br />
מתחת ל[[מסגד אל אקצא]] שבדרום ההר קיימות עדיין ה[[מנהרה|מנהרות]] שהובילו משערי חולדה אל רחבת הר הבית. המנהרות עשויות כשורה של כיפות אבן מעוטרות להפליא. העיטורים הם דגמים גאומטריים עדינים וצורות מעולם הצומח, בעיקר [[גפן|גפנים]] ואשכולות ענבים, בהתאם להלכה השוללת תבליטי דמויות אדם ובעלי חיים.{{הערה|1=בן דב, עמ' 137}}<br />
<br />
עוד נמצאו שם "מסיבות", מנהרות חצובות בגובה קומת אדם שהובילו ממתחם הר הבית החוצה, ובקירותיהן נחצבו גומחות קטנות. משערים שזוהי ה"מסיבה" המוזכרת במשנה,{{הערה|1=מסכת תמיד פרק א משנה א}} שנועדה ליציאתם של כהנים שנטמאו במקדש, והגומחות שימשו להנחת נרות, כמוזכר במשנה שם.<br />
[[קובץ:Robinson Arch2.JPG|150px|ממוזער|ימין|קשת רובינסון]]<br />
[[קובץ:KotelTunnels17.jpg|170px|ממוזער|שמאל|קשת וילסון]]<br />
בכותל המערבי (אשר בחלקו משמש היום לתפילה ובחלקו הנוסף באורך של כ-70 מטר משתייך ל[[הגן הארכאולוגי ירושלים|גן הארכאולוגי]]) נמצאו ארבעה שערים, בהתאם לתיאורו של [[יוסף בן מתתיהו]]: בקצהו הדרומי של הכותל המערבי התגלתה [[קשת רובינסון]], אשר נשאה גרם מדרגות מונומנטלי העולה להר הבית, והובילה את [[עולה רגל|עולי הרגל]] אל ההר. מתחתיה עבר הרחוב המרכזי אשר חצה את העיר בציר צפון-דרום ומשמש היום לרחבת [[הכותל המערבי]]. מעל רחוב החנויות שמשמש לרחבת הכותל המערבי. מצפון לו '''שער ברקלי''', המצוי ברחבת התפילה המיועדת לנשים ומוסתר ברובו על ידי בנייה מאוחרת. משערים{{הערה|1=בן דב, עמ' 143}} שזהו [[שער קיפונוס]] המוזכר במשנה,{{הערה|1=מסכת מידות פרק א משנה ג}} ומידותיו מתאימות לנאמר בה על רוחב השער. צפונה משם [[קשת וילסון]] (ה"מנהרה" ברחבת התפילה של הגברים). הקשת מתוארכת ל[[ממלכת ירושלים|התקופה הצלבנית]], אבל חלק מ[[נדבך|נדבכיה]] עתיקים יותר, ומשויכים לתקופת הבית השני. משערים שהיא הייתה חלק משרשרת קשתות, שעליהן היה [[גשר]] מהר הבית אל העיר העליונה, היא הרובע היהודי של היום. כארבעים מטר צפונה יותר נמצא [[שער וורן]], שמזוזותיו הן מזמן בית שני. השער נמצא במנהרות הכותל, וגם הוא טרם נחשף במלואו.<br />
<br />
ממצא מיוחד מן הפינה הדרום מערבית של ההר הוא אבן ועליה הכתובת "[[בית התקיעה|לבית התקיעה להב (דיל)]]", במשמעות של להבדיל בין קודש לחול, הממצא התגלה במקום בו עמד [[כהן]] והכריז על כניסת ויציאת השבת. (פירוש אחר לסיפא של הכתובת היא: "לבית התקיעה להכ (ריז)"). מדובר בשריד מ[[מגדל]] שמתואר בכתבי יוסף בן מתתיהו ([[מלחמת היהודים]] ד,ט,יב), ששימש לתקיעת [[חצוצרה]] להכרזה על כניסת השבת ויציאתה.{{הערה|1=הכרזה זו מוזכרת גם במשנה מסכת סוכה פרק ה משנה ה.}}<br />
<br />
בכותל המזרחי קיים [[שער הרחמים]], שמקורו ב[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]] ו[[התקופה הערבית בארץ ישראל|הערבית הקדומה]]. בסמוך לו מצפונו ניתן לזהות בחומה חלק מ[[משקוף]] מימי הבית השני, ומשערים שזהו '''[[שער שושן]]''' המוזכר ב[[משנה]]. רובו של השער נמצא בעומק האדמה, משקופו הגלוי הוסתר בקברים וטרם נחפר, לכן קשה לקבוע מסמרות על גודלו ושימושו.<br />
<br />
כמו כן מצויים בכותל המזרחי שרידי קשת נוספת הבולטים מן [[הכותל המזרחי]] החוצה, סמוך לפינה הדרומית מזרחית של הר הבית, בסמוך ל"תפר" בחומה.<br />
[[קובץ:Soreg inscription.jpg|200px|ממוזער|שמאל|הכתובת ב[[הסורג|סורג]]]]<br />
תגלית חשובה שנלקחה מההר היא "[[הסורג|הכתובת בסורג]]". זוהי [[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובת]] ב[[יוונית]] החרותה על אבן, האוסרת על נכרים להיכנס למתחם המקודש, ומאיימת בעונש מוות על כך. על פי תיאורו של יוסף בן מתתיהו{{הערה|1=מלחמת היהודים ה,ה,ב; שם ו,ב,ד.}}, כתובת זו עמדה בסורג המקיף את חצר המקדש, ובהתאם להלכה{{הערה|1=משנה מסכת כלים פרק א משנה ח}} האוסרת על גויים להיכנס אל מעבר לסורג. שתי כתובות כאלו נמצאו בירושלים, אחת מצויה נכון לשנת 2014 ב[[המוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול|מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול]], והשנייה, שרק חלק ממנה נמצא, ב[[מוזיאון רוקפלר]].<br />
<br />
====ממצאים מחוץ להר הבית====<br />
מלבד הממצאים בהר וסביבתו, קיימים באזור הר הבית ממצאים בעלי זיקה מובהקת למקדש. ב[[העופל#העופל בירושלים|עופל]] נמצאו [[מקווה|מקוואות טהרה]] מימי הבית השני, ששימשו את [[עולה רגל|עולי הרגל]] הנכנסים למקדש, כל כניסה להר הבית חייבה את הנכנס להיות טהור, הטהרה הושגה רק על ידי טבילה במקווה טהרה. בחפירות [[הרובע ההרודיאני]] נמצאו מקוואות פרטיים בכל בית מגורים{{דרוש מקור}}, ומשערים שהייתה זו שכונת [[כהן|כהנים]], שהקפידו על [[טומאה וטהרה|טהרתם]]. גם כלי האבן הרבים שנמצאו במקום משקפים את ההקפדה על הלכות הטהרה, שכן כלים אלו אינם [[טומאה וטהרה#הדברים הנטמאים|מקבלים טומאה]].<br />
<br />
ב[[הר הצופים]] נמצאה [[גלוסקמה]] מימי הבית השני, ובה [[כתובת ניקנור]], כתובת ביוונית אודות "ניקנור איש אלכסנדריה שעשה את הדלתות". הארכאולוג [[שארל קלרמון-גנו]] קישר את הגלוסקמה למסופר בתלמוד{{הערה|1=בבלי מסכת יומא דף לח עמוד א}} אודות ניקנור שהביא מאלכסנדריה את דלתות הנחושת לשער הכניסה הראשי לעזרה, שנקרא על שמו: "שער ניקנור".{{הערה|1=משנה מסכת שקלים פרק ו משנה ג, מידות פרק א משנה ד ופרק ב משנה ג.}}<br />
<br />
אלמנט מפורסם יותר שקשור למקדש הוא [[שער טיטוס]] ברומא. השער נבנה שנים ספורות לאחר חורבן בית המקדש השני, לאות ניצחונה של רומא. בשער חקוק תבליט שיירת השבויים מיהודה, הנושאים כמה מכלי המקדש: [[מנורת המקדש|מנורת הזהב]], [[מזבח הזהב]], מחתות, ועוד.<br />
<br />
בדצמבר [[2011]] התגלה בחפירות [[רשות העתיקות]] ב[[עיר דוד]] ממצא מיוחד במינו, לגביו אמרו הארכאולוגים כי: "זו הפעם הראשונה שחפץ כזה או דומה לו מתגלה. הוא מהווה עדות ארכאולוגית ישירה לפעילות בהר הבית ולעבודת המקדש בימי הבית השני". הפריט הוא בקוטר 2 ס"מ ושימש כנראה כ"קבלה" במסירתם לשמירה בטהרה של חפצים או מזון במתחם הר הבית בתקופת הבית השני. הוא עשוי טין ונושא כתובת בת שתי שורות ב[[ארמית]], בעליונה נרשם "דכא" ובתחתונה "ליה". פירוש המילה "דכא" הוא "טהור" בארמית. לפי פרשנות החוקרים, מתייחסת האות ל' למילה "יה" באופן שמשמעותו: מיועדת לאלוקי ישראל.{{הערה|1=יוסי זילברמן, [http://www.mako.co.il/news-israel/local/article-b22e95720747431017.htm&partner=globes פריט נדיר מבית המקדש השני התגלה בירושלים], חדשות 2, 25 בדצמבר 2011.}}<br />
<br />
==בעקבות המקדשים==<br />
[[קובץ:Bet hamildash niuton.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים בית המקדש לפי [[אייזיק ניוטון]]]]<br />
<br />
אישים וקבוצות באומות העולם שאבו השראה מבית המקדש.<br />
<br />
* הטמפלרים - [[מסדר אבירי היכל שלמה]], [[מסדר צבאי נוצרי]] של אבירים-נזירים נוצריים שנוסד בשנת 1118, הושפעו רבות ממקדש שלמה (טמפל = מקדש), ואף קבעו את מקום מושבם ומעוזם ב[[הר הבית]].<br />
* [[הקפלה הסיסטינית]], אחת הכנסיות המפורסמות ב[[קריית הוותיקן]], נבנתה בשנת 1477 על ידי האדריכל באצ'ו פונטלי, על פי המידות והפרופורציות של בית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך בירושלים, כפי שהן רשומות ב[[תנ"ך]]. הקפלה היא באורך של 40.93 מטר, ברוחב של 13.41 מטר ובגובה של 20.70 מטר, ובנייתה נמשכה שלוש שנים.<br />
* המדען הידוע [[אייזק ניוטון]] (1643 - 1727) עסק בחקר מידותיהם של בתי המקדש, מתוך אמונה כי חוקי הטבע ו"האמת האלוקית" מוצפנים בתבנית בית המקדש ובפרופורציות שבין חלקיו השונים.{{הערה|1=הנושא נחקר על ידי ד"ר עיבל לשם-רמתי, בספרה: אייזק ניוטון ובית המקדש. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2953224,00.html }}<br />
* תנועת [[הבונים החופשיים]] ינקה רעיונות שונים מתבנית המקדשים היהודיים, ובמיוחד עשו שימוש בעמודי המקדש הקרויים "[[יכין ובועז]]".<br />
<br />
==ראו גם==<br />
{{קישורי פורטל|יהדות}}<br />
* [[מבנה בית המקדש]]<br />
* [[מצוות שמירת המקדש]]<br />
* [[מגילת המקדש]]<br />
* [[זיהוי מקום המקדש]]<br />
* [[הר הבית]]<br />
* [[הכותל המערבי]]<br />
* [[טומאה וטהרה#חובת הטהרה במקדש|טהרת המקדש]]<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[ישראל אריאל]], '''בית המקדש בירושלים''', הוצאת כרטא.<br />
* [[עיבל לשם רמתי]], '''אייזק ניוטון ובית המקדש''', הוצאת רזיאל, מגדל, 2005.<br />
<div style="direction: ltr;"><br />
* '''Sir Isaac Newton, '''The chronology of Ancient Kindoms Amended<br />
* London, 1728 - printed by Histories and Misteries of Man LTD, 1988, U.S.A<br />
</div><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים<br />
|ויקימילון=בית המקדש|שם ויקימילון=בֵּית הַמִּקְדָּשׁ<br />
|ויקיטקסט=קטגוריה:מקדש|שם ויקיטקסט=בית המקדש ועבודת המקדש<br />
|ויקישיתוף=Category:First and Second Jewish temple in Jerusalem<br />
|ויקימילון 2=בהמ"ק|ויקימילון 3=ביהמק"ש}}<br />
* הרב ראם כהן, [http://toravoda.org.il/כתבה/בית-המקדש-כמקור-החיות-העולמי-הרב-ראם-ה/ בית המקדש כמקור החיות העולמי], ״[[דעות]]״, גיליון 58, באתר [[נאמני תורה ועבודה]]<br />
* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/category.asp?id1=22 ערכים בנושא בית המקדש], באנציקלופדיה יהודית "דעת"<br />
* [[שלמה אבן וירגה]], [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/haraayon/tavnit-2.htm תבנית בית המקדש], באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]], מתוך: '''[[שבט יהודה (ספר)|שבט יהודה]]''', השמד השישים וארבעה, ורשה, תרפ"ח<br />
* [http://www.hidabroot.org/he/vod_categories/all/5552/all/all/0 הרצאות ושיעורים על בית המקדש], באתר [http://www.hidabroot.org/he#!/ הידברות]<br />
* [[אבינועם רוזנק]], [http://toravoda.org.il/כתבה/מחשבת-ההלכה-של-ימי-המקדש-אבינועם-רוזנק/ מחשבת ההלכה של ימי המקדש], ״[[דעות]]״, גיליון 58, באתר [[נאמני תורה ועבודה]]<br />
* {{אתר ישיבה|קישור=http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=589|תיאור=שיעורים בנושא בית המקדש}}<br />
* [http://www.mkm-haifa.co.il/schools/yavnieli/king%20salomon/mikdash/mikdash.htm בית המקדש בתקופת שלמה המלך], בית הספר הממלכתי ניסויי "יבנאלי", חיפה<br />
* [http://www.telhai.ac.il/gifted/temple/ חורבן בית המקדש], באתר "מרכז מדע ודעת תל-חי", 15 ביוני 2003<br />
* בית המקדש איכה?, [http://www.h-mikdash.com איתור מקום קודש הקודשים בהר הבית], באתר בית המקדש איכה<br />
* {{מטח|מתיה קם|בתי המקדש|3432|מתוך: הנ"ל, '''המסע בעקבות הכתר''' (תקליטור), 1999}}<br />
* {{קתדרה|איל רגב|ממלכת כהנים או גוי קדוש? מעמדו של המקדש בנצרות הקדומה|113.1|113, ספטמבר 2004, עמ' 34-5}}<br />
* [http://midreshet.org.il/UserInfoCard.aspx?id=1026 מקבץ מקורות בנושא היחס למקדש ולפולחן לאורך הדורות], באתר מדרשת<br />
<br />
;וידאו ותמונות<br />
* [http://www.beit-hamikdash.co.il אתר בית המקדש] מאת אשר כהן (מכיל סיורים וירטואליים בתלת מימד בבית המקדש)<br />
* [http://www.orgreality.com/temple/videos.php?id=4 Visit of the Temple Institute] עם הרב [[ישראל אריאל]], באתר [[מכון המקדש]] {{וידאו}}<br />
* [https://www.youtube.com/watch?v=_fMmwaTfggc&feature=player_embedded בית המקדש בווארזאזט שבמרוקובנו המרוקאים בית מקדש ממש ענק גדול על פי הדימוי היהודי לצורכי הפקת סרטים]<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מקדשים בהיסטוריה היהודית}}<br />
{{המקדש}}<br />
{{כ"ד משמרות כהונה}}<br />
<br />
{{ערך מומלץ}}<br />
<br />
[[קטגוריה:בית המקדש|*]]<br />
[[קטגוריה:המכלול: ערכים הנכללים בזים תורני|*]]<br />
[[קטגוריה:המכלול: המכלול התורני|*]]<br />
[[קטגוריה:אתרי עלייה לרגל (יהדות)]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות יהודיים]]<br />
[[קטגוריה:הר הבית]]<br />
[[קטגוריה:ירושלים: מבנים]]<br />
[[קטגוריה:מבני דת]]<br />
[[קטגוריה:מקדשים בהיסטוריה היהודית]]<br />
{{קרד}}</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%90%D7%9F&diff=2535670אמיר בדראן2024-03-28T11:55:42Z<p>אפרון: יבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{מנהיג<br />
| שם = אמיר בדראן<br />
| תמונה =<br />
| כיתוב =<br />
| תאריך לידה = [[1972]]<br />
| תאריך לידה עברי =<br />
| תאריך פטירה =<br />
| תאריך פטירה עברי =<br />
| מקום לידה =<br />
| מקום פטירה =<br />
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}<br />
| מפלגה = [[החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון|חד"ש]]<br />
| סיעה = [[כולנו העיר]]<br />
| השכלה =<br />
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג<br />
|שם התפקיד=חבר מועצת [[עיריית תל אביב-יפו]]<br />
|למניין=<br />
|התחלת כהונה= 2016<br />
|סיום כהונה=מכהן<br />
|הקודם בתפקיד=<br />
|הבא בתפקיד=<br />
}}<br />
| תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג<br />
|שם התפקיד=תפקידים בולטים<br />
|פירוט=* יו"ר [[החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון|חד"ש]] יפו<br />
}}<br />
}}<br />
'''אמיר בדראן''' (נולד ב-[[1972]]) הוא חבר מועצת [[עיריית תל אביב-יפו]] מאז שנת 2016, בסיעות [[כולנו העיר]], [[אנחנו העיר]] ו[[עיר לכולנו]]. [[עורך דין]] במקצועו, יו"ר סניף [[החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון|חד"ש]] יפו, בספטמבר 2023 הכריז על מועמדותו לראשות עיריית ת"א-יפו במסגרת [[הבחירות לעיריית תל אביב-יפו (2024)|הבחירות המקומיות]] כחלק מרשימת "כולנו העיר", אך הסיר את מועמדותו ימים ספורים טרם מועד הבחירות.<br />
<br />
==פעילות ציבורית==<br />
בדראן החל לכהן במועצת עיריית תל אביב יפו בשנת 2016, במסגרת הסכם רוטציה ברשימת עיר לכולנו והיה חבר בוועדת המשנה לתכנון ובנייה. בשנת 2018 נבחר לקנדציה מלאה במועצה במסגרת רשימת [[אנחנו העיר]] ולקח חלק בוועדה לענייני יפו ובוועדה לרישוי עסקים. במסגרת פעילותו במועצה העביר בתגובה לחוק הלאום חקיקת עזר עירונית המעגנת את חובת העירייה לפרסום שילוט דו לשוני, בשפות העברית והערבית, בכל רחבי העיר, התנגד למינוי נציג הליכוד החשוד בפלילים [[ארנון גלעדי]] כנציג העירייה בוועדה בין-עירונית לתוכנית המתאר לנתב"ג.<br />
<br />
בדראן פעיל במסגרת מאבקי הדיור של האוכלוסייה הערבית ביפו, נגד פינוי תושבים מבתיהם ולקידום הסדרה של זכויותיהם בקרקע. במהלך כהונתו הראשונה במועצה הוביל פרויקט דיור בשכונת עג'מי–ג'בלייה, פרויקט התחדשות עירונית ראשון מסוגו עבור ערביי יפו, שהוסיף כ-200 דירות חדשות ושיפר את תנאיהן של כ-100 קיימות. בשנת 2021 הושלם מהלך אותו קידם במשך שנים ארוכות במסדרונות העירייה, הפיכת [[הבית הירוק (יפו)|הבית הירוק ביפו]] לפרויקט דיור בר השגה, שבו יהנו תושבי המקום מעדיפות בהגרלה לשכירות ארוכת טווח.{{הערה|{{גלובס|גיא נרדי|הבית הירוק ביפו יהפוך לפרויקט דיור בר השגה|1001366480|7 באפריל 2021}}}} באפריל 2022 עתר ביחד עם [[שולה קשת (פעילה חברתית)|שולה קשת]] וחברי אנחנו העיר, באמצעות [[האגודה לזכויות האזרח]], בדרישה לפנות את התחנה המרכזית החדשה עד סוף שנת 2023. בעקבות הגשת העתירה חתמו משרד התחבורה ועיריית תל אביב-יפו על הסכם עקרונות שבמסגרתו עד לשנת 2023 תפונה 50% מהתחבורה הציבורית בתחנה המרכזית החדשה. כמו כן, משרד התחבורה הצהיר בדיון בבית המשפט כי הוא מקדם בוועדה לתשתיות לאומיות תוכנית לפינוי התחנה עד 2026.{{הערה|{{גלובס|אסף זגריזק|עתירה נגד עיריית ת"א: לפנות את התחנה המרכזית עד 2023, כמו שהובטח| 1001410495|28 באפריל 2022}}}}<br />
<br />
לקח חלק במסגרת [[המחאה נגד הרפורמה המשפטית]], יזם והוביל הפגנות מחאה משותפות ליהודים וערבים ב[[כיכר השעון]] ביפו כחלק מ[[הגוש נגד הכיבוש]].<br />
<br />
התמודדותו לראשות העירייה הייתה המועמדות הראשונה של ערבי תושב יפו לתפקיד, והרשימה שהוביל זכתה למספר הקולות הרב ביותר לרשימה שמונהגת על ידי ערבי תושב יפו בהיסטוריה של הבחירות המוניציפליות בתל אביב יפו.{{הערה|שם=מתחמם|{{ישראל היום|אבי כהן|בעקבות איחוד בשמאל: מועמד ערבי מתמודד לראשות עיריית תל אביב-יפו| news/local/article/14633690|22 בספטמבר 2023}}}}<br />
<br />
באוקטובר 2023 הוביל יוזמה להקמת משמר יהודי - ערבי ביפו לשמירת השותפות בעיר המעורבת בימי המלחמה.{{הערה|{{דבר העובדים|יניב שרון|משמר יהודי-ערבי הוקם ביפו: "מול מי שרוצה לזרוע הסתה ושנאה, אנו ערוכים עם שותפות והבנה"|455301|12 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:בדראן, אמיר}}<br />
[[קטגוריה:חברי מועצת העיר תל אביב-יפו]]<br />
[[קטגוריה:מתמודדים בבחירות לרשויות המקומיות בישראל]]<br />
[[קטגוריה:עורכי דין ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:פעילי חד"ש]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1972]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=אמיר בדראן|גרסה=38287915|פריט=Q125087638}}</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%99_%D7%91%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94&diff=2535665שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה2024-03-28T11:47:30Z<p>אפרון: /* נחסמת מעריכה במרחב הראשי והמרחבים המשיקים */ תגובה (CD)</p>
<hr />
<div>==ברוך בואך!==<br />
<br />
{{בה}} [[משתמש:עמנואל|עמנואל]] ([[שיחת משתמש:עמנואל|שיחה]]) 19:57, 28 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==בית שמש==<br />
<br />
בקשר לעריכותיך בדף, אלו דברים שמתעדכנים תמידין כסדרן מויקי, העריכות כאן נדרסות. [[משתמש:עמנואל|עמנואל]] ([[שיחת משתמש:עמנואל|שיחה]]) 16:49, 29 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==התיחסות רצינית לעריכה במכלול==<br />
<br />
{{קודם תודה}}<br />
<br />
כידוע כל אחד יכול לערוך במכלול. כדאי לייחס רצינות לעבודת העריכה. למיטב ידיעתי, אין בציבור החרדי תופעה נפוצה של משפחות בנות 20 ילדים, צבע החליפות הוא לא כחול (יכול להיות שיש בחנות חליפות שחורות עם גוונים נוטים לצבע כחול. אין סיבה כמובן לכתוב את זה באנציקלופדיה). וכו', העיקרון מובן. [[משתמש:מטעמים|• מטעמים]] ([[שיחת משתמש:מטעמים|שיחה]]) 22:29, 5 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==ערכי תחבורה ציבורית==<br />
<br />
על מנת שעריכותיך לא יידרסו, בקש עדכון לפני העריכה, ובעת העריכה הוסף {{תב|נבמ}} בשורה האחרונה.<br><br />
בהזדמנות זו:<br />
{{תודה}} [[משתמש:עמנואל|עמנואל]] ([[שיחת משתמש:עמנואל|שיחה]]) 22:17, 11 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==חברת התחבורה הציבורית ג'י בי טורס==<br />
<br />
לצורך פתיחת ערך על חברת התחבורה הציבורית ג'י בי טורס המפעילה קווים באזור נצרת והגליל התחתון דרוש מידע היסטורי על החברה מי שיש לו אשמח אם יוכל לכתוב לי בתודה מראש<br />
:ראה [https://gb-tours.com/he/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%99-%D7%91%D7%99-%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A1 כאן], [[משתמש:שרגא|שרגא]] > [[המכלול:תרומה למכלול|השתתפו >>]] [[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] > ד' באדר ב' ה'תשפ"ד > 14:27, 14 במרץ 2024 (IST)<br />
::כדאי לתייג במקרה כזה {{תב|מפ}} [[משתמש:עמנואל|עמנואל]] ([[שיחת משתמש:עמנואל|שיחה]]) 04:35, 15 במרץ 2024 (IST)<br />
:::וכמובן לחתום כדי שהתיוג יפעל [[משתמש:עמנואל|עמנואל]] ([[שיחת משתמש:עמנואל|שיחה]]) 04:35, 15 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[מסוף החמישה]]==<br />
<br />
{{T|בני ברקי בנשמה|בקשר}} {{הבג|דף=מסוף החמישה|מספר הגרסה=2526065|גרסה קודמת=1576838|כיתוב= לעריכה זו}}, נא להסביר את העריכות בתקצירי העריכה בעוד כמה מילים, שיהיה יותר ברור על פי מה אתה מסיר ומוסיף את התכנים. [[משתמש:אפרון בוט|אפרון בוט]] ([[שיחת משתמש:אפרון בוט|שיחה]]) 11:52, 15 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==יצירת דפים מרובים ריקים==<br />
<br />
במקום יצירת עשרות טיוטות ריקות על מסופים תוכל ליצור לעצמך דף משנה נניח [[משתמש:בני ברקי בנשמה/רשימת מסופים|בני ברקי בנשמה/רשימת מסופים]] לרכז בו את הרשימה ולעבוד על כל ערך בצורה מסודרת. בנוסף, אשמח להבין מה המסופים המדוברים, האם ברמה של מסוף שכונתי או תחנה מרכזית. אם האפשרות הראשונה, לא חושב שיש הצדקה לערך על כל מסוף כזה. [[משתמש:מוטי|מוטי]] ~ [[שיחת משתמש:מוטי|שיחה]] • ז' באדר ב' ה'תשפ"ד • 23:57, 16 במרץ 2024 (IST)<br />
:היי, נא לשים לב לנאמר לעיל. [[משתמש:אפרון בוט|אפרון בוט]] ([[שיחת משתמש:אפרון בוט|שיחה]]) 10:07, 17 במרץ 2024 (IST)<br />
הדפים שאני יוצר הם דפים שאני מכין לעבוד עליהם ולכן אין טענות אלו צודקות כמו כן לשאלתך [[משתמש:מוטי|מוטי]] מדובר על מסופים כעין תחנות מרכזיות לשכונות גדולות או מסופים לערים והרעיון שלי בערכים אלו הם כמו שבויקי יש ערכים על מסופים מסוג זה (ראה [[מסוף אור יהודה]] וכדומה) אשר הובאו למכלול בתקווה להבנה [[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] 10:26 ז' באדר ב' יומא דהילולא דמשה רעיא מהימנא תשפ"ד<br />
:תודה על תגובתך, נא לא להמשיך ביצירת הדפים עד למיצוי הדיון בעניין. [[משתמש:אפרון בוט|אפרון בוט]] ([[שיחת משתמש:אפרון בוט|שיחה]]) 10:30, 17 במרץ 2024 (IST)<br />
::בפעם הבאה תיחסם. ראה זאת כאזהרה אחרונה. [[משתמש:מקוה|מקוה]] • [[שיחת משתמש:מקוה|שיחה]] • י"א באדר ב' ה'תשפ"ד 20:36 (IDT)<br />
[[משתמש:מקוה|מקוה]] פעם הבאה לפני כתיבת הודעה תעיין בתגובות קודמות שכתבתי למעלה, בתקווה להבנה [[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] 20:40 י"א אדר ב' תשפ"ד <br />
<br />
==ערכי תחבורה==<br />
<br />
מזכיר, נא לבקש עדכון לפני עריכות בערכי חול [[משתמש:עמנואל|עמנואל]] ([[שיחת משתמש:עמנואל|שיחה]]) 23:55, 17 במרץ 2024 (IST)<br />
:הסיבה שאינני מבקש עדכון לערכים אלו לפני עריכה משום שגם הויקי אינו מעודכן כל כך משום שגם הוא נערך רק לעיתים וכך אני רואה תמיד כשאתם עושים עדכון בתקווה להבנה ותודה על הכל [[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] 15:05 ט' אדר ב' תשפ"ד.<br />
::נא להכיר [[המכלול:הזחה]] ו[[המכלול:חתימה]]. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 15:09, 19 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==בקשת ייבוא ערך==<br />
<br />
אתה מבקש לייבא ערכים שלא קיימים בויקי. אם תרצה אתה יכול לבקש מ[[המכלול:בקשת ערך]]. [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • י"א באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT) 13:31, 21 במרץ 2024 (IST)<br />
:תודה רבה על התגובה ורק אתנצל בזה ובבא וכן כבר היו כמה פעמים שביקשתי לייבא ערך שלא קיים בויקי וזה משום שאני חסום ב[[נטפרי]] ואין לי גישה לויקי רק ערכים שנראה לי מפאת חשיבותם שהם קיימים בויקי אני מבקש ייבוא אפילו שאינני יודע האם באמת הם קיימים בויקי [[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] [[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]] י"א אדר ב' תענית אסתר מוקדם תשפ"ד 14:00[[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 14:01, 21 במרץ 2024 (IST)<br />
::לא צריך להתנצל, לא עשית שום דבר רע. בפעם הבאה כשאתה חושב שיש ערך בויקי אבל אתה לא בטוח, תעשה חיפוש בגוגל עם המילה ויקיפדיה, למשל "עיר היין (שכונה באשקלון) '''ויקיפדיה'''", אם תהיה תוצאה תלחץ על זה, אם הערך קיים זה יפנה אותך ישירות למכלול, אם זה קיים בויקי אך עדיין לא יובא, תראה לחצן מיוחד כדי לשלוח בקשה לייבא את הערך. הצלחה. [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • י"א באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT) 14:13, 21 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[:קטגוריה:רמת בית שמש]]==<br />
<br />
אני ממליץ לך לפני שאתה יוצר קטגוריה לעיין היטב ב[[המכלול:קטגוריה]], ללמוד היטב את הסוגיא, ואז ליצור קטגוריה. וחשוב לא פחות: אני בכלל לא אוהב לתת ביקורת, אני מעריך מאוד את פעלך, אבל אני כותב זאת רק לטובתך. אין לי שום דבר נגדך. עלה והצלח. [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • י"ב באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT) 00:21, 22 במרץ 2024 (IST)<br />
:בנוסף אציין שלא מוסיפים קטגוריות במרחב המשתמש (מלבד [[:קטגוריה:המכלול: טיוטות ערכים שנוצרו במכלול]]) [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 00:24, 22 במרץ 2024 (IST)<br />
::שתי הערות חשובות בעניין. לא יוצרים דפים בשביל ניסויים במרחבים הרגילים (ערכים/קטגוריות וכו') ללא חריגים. בנוסף, בהתחשב שרוב מוחלט וגורף של ערכי החול במכלול מבוססים על ויקיפדיה (וזה לא צפוי להשתנות בעתיד הנראה לעין), הקטלוג בקטגוריות צמוד לחלוטין לשם למעט נושאים תורניים וכדומה. [[משתמש:מוטי|מוטי]] ~ [[שיחת משתמש:מוטי|שיחה]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד • 16:41, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
:::נראה שלא הובנתי, נא להפסיק את השינויים בקטגוריות בתחום התחבורה. [[משתמש:מוטי|מוטי]] ~ [[שיחת משתמש:מוטי|שיחה]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד • 17:23, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==@==<br />
נא הגדר דוא"ל בהעדפות שלך, תודה, [[משתמש:שרגא|שרגא]] ([[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]]) 16:52, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
:אין לי דוא"ל ואינני רוצה לפתוח מסיבות אישיות שאינם קשורות כלל לעריכתי במכלול בתקווה להבנה ותודה על הכל --[[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 17:04, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
:::אוקיי, אם כך אכתוב זה כאן חד וחלק, כל עיסוקך בעניין התחבורה הציבורית המסופים והקטגוריות מתנהלת בצורה לא נכונה עד מטרידה ומזיקה, בכלל, אנו ממעטים ליצור ערכי חולין כאן במכלול, וגם אם כן, עליך להתרכז בערך אחד להשקיע בו לפי ההערות והביקורות, לראות שהוא מועבר למרחב הערכים, ואז להמשיך לערך הבא (כמו בערך [[ג'י. בי. טורס]] אותו יצרתי בויקיפדיה), לא לעבוד במקביל על עשרות ערכים, בוודאי שלא לבלבל את מערך הקטגוריות שנשמר כאן כמו בויקיפדיה, זה בקיצור, לא חסרים דברים כאן לערוך להוסיף ולשפר ויש הרבה מיזמים יהודיים ותורניים לתרום להם ועורכים שיסייעו לך בזה ראה למשל [[המכלול:מיזם ערכים תורניים]], [[המכלול:מיזם חכמי ישראל]], וכיו"ב, בתקווה להבנה, [[משתמש:שרגא|שרגא]] > [[המכלול:תרומה למכלול|השתתפו >>]] [[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] > י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד > 18:01, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
::::אינני מחפש לעשות העתקות מספר קדוש כזה או אחר למרות שזה חסד גדול עם אנשים שיהיו להם ערכים על הרבה נושאים שיהיו בצורה ברורה (וזה גם הסיבה שנכנסתי בכלל למכלול ונהנה מכל רגע) אבל יש הרבה חסדים בעולם שאנשים אחרים גם יכולים לעשות וזו הנקודה שלרוב אני עורך ערכים שאחרים לא עורכים משום שאין להם ידיעה בדבר או משום שמסתכלים עליהם בצורה מעוותת ואיני יכול לעורכם בויקיפדיה משום שאני חסום בנטפרי ששולחים הכל למכלול ודי למבין וע"ע בדף המשתמש שלי, בתקווה להבנה - הודעה זאת מתייחסת כהבהרה לכל ההודעות שהיו בנושא זה ודומהו - אם יש לך או לכל משתמש אחר השגה על טענתי אשמח שיכתוב - תודה לכולם על טענותיהם ובשורות טובות--[[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 20:45, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==נחסמת מעריכה במרחב הראשי והמרחבים המשיקים==<br />
<br />
עד שתתחיל להתייעץ לפני עריכות בסדר גודל נרחב. בהצלחה. [[משתמש:מקוה|מקוה]] • [[שיחת משתמש:מקוה|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד 20:15 (IDT)<br />
:אשמח אם תאמר לי איפה מתייעצים ולא איפה שולחים שאלה וב-95% מהשאלות לא מקבלים תשובה לעולם ובנותר רק אחרי שבוע בדרך כלל ואדרבה אם תשתנה הגישה אשמח--[[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 20:36, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
: אתה פשוט צריך להבין כיצד מתנהלים כאן, נתחיל למשל עם הזחה שזה דבר בסיסי בכל דיון ודף שיחה - ראה [[המכלול:הזחה]], וגם תיוג משתמש כשאתה רוצה שהוא ישים לב למה שכתבת - ראה [[עזרה:תיוג]], בהצלחה, [[משתמש:שרגא|שרגא]] > [[המכלול:תרומה למכלול|השתתפו >>]] [[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] > י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד > 23:40, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
:: ידידי, אני רואה בך פוטנציאל גדול. אם אתה רוצה אני יכול להתנדב כמוגבלות יכולתי וזמני להיות [[המכלול:חונך|חונך]] שלך. [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT) 12:49, 28 במרץ 2024 (IST) <br />
:::אשמח אולם לא כחונך ממש אלא כיועץ צמוד קרי שכשיהיו לי דברים לשינוי במכלול אשלח לך ואתה תענה לי האם זה נכון ומתאים וכדו' ואתה תערוך במידת הצורך את מה שתראה שצריך לערוך ממה שאשלח בהצלחה--[[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 12:58, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
::::אוקיי, דבר ראשון ובסיסי: קח לך שעה וקרא בעיון את כל הקישורים שמופיעים בראש הדף, ב"ברוך בואך". [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT) 13:05, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
:::::{{א|בני ברקי בנשמה}}, פתחת את הקישור שהביאו לך לעיל ל[[המכלול:הזחה]] ול[[המכלול:תיוג]]?[[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 13:06, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
::::::כן, קראתי. ודוקא בגלל שיש את שני דברים אלו ולא רק אחד מהם אינני מבין את טענתך בתקווה להבנה.--[[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 13:10, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
:::::::אפשר לעשות לך מבחן? מה כתוב שם בקצרה? [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT) 13:12, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
::::::::אם אתה רוצה להתנהג בסגנון זה אני מוותר על העזרה וחבל לשנינו ולכל המשתמשים והנעזרים במכלול ובקצרה הזחה היא לעבור לשורה חדשה בנושא חדש ותיוג הוא ציון לשם המשתמש מה שכמובן שכשאל אותי משתמש אחד ואני עונה לו מיד אחר שאלתו אין צורך לציין שמו כמו שכשאני מדבר עם אדם אחד אינני מזכיר את שמו כשאני עונה לו אלא רק כשאני מדבר עם כמה אנשים ה"ה הכא רק אם עונה למשתמש אחר או למשתמש ששאל לפני האחרון אני צריך לציין שמו והדברים פשוטים וברורים כמו כן אני מציע לך לעיין בדף המשתמש שלי להבין מי אני תודה רבה ובתקווה להבנה--[[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 13:27, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
{{שבירה}}אתה מכיר את המקש 'אנטר'? [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT)<br />
:אינני בקיא במקשי המקלדת ב"ה--[[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 13:32, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
::בצד הימיני של המקלדת, לימין המקש של מספר 3 יש מקש שנקרא 'אנטר'. אם לוחצים עליו - יורדים שורה. [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT) 13:35, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
:::תקרא שוב בנחת את הדפים, אתה כנראה לא הבנת מה שקראת, הזחה נועדה ליצור מראה מדורג לדף השיחה, תיוג נועד להסב את תשומת ליבו של משתמש לתגובתך, מה שכתבת על תיוג לא נכון עובדתית... (אגב כיוון שזה דף שיחתך אותך לא צריך לתייג בשביל שתקבל התראה) [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 13:36, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
אין לי ענין להוותכח רק קראתי את שני ערכים הנ"ל במכלול למעלה מ-10 פעמים כל אחד וזה מה שהבנתי בכל אופן תמיד לומדים מטעויות ורק אציין דבר אחד שאיני רוצה לתקוף אף אדם גם לא יהודי רק אם הוא מתקיף אותי וחושב שהוא חכם (ולעיתים הוא צודק) אני מתקיף אותו כשאני חושב שהוא טועה והסבר לזה אני מניח שתבין בדף המשתמש שלי שאני מציע שוב לקוראו ובעיון, תודה רבה על הכל בתקוה להבנה ובהצלחה!--[[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 13:43, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
: תגיד, מישהו דיבר אליך בטרמינולוגיה של תקיפה? בסה"כ רוצים לעזור לך. אתה לא אמור להרגיש מאויים מזה שמישהו רוצה לעזור לך במקום חדש, עם מיליון כללים שאתה בקושי יודע עשרה מהם, ובמקום לגרש אותך מפה הוא מתיישב איתך בסבלנות ולומד איתך אות באות. [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT) 13:46, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
: פעם אחרונה "הזחה" היא כתיבת ''':''' לפני תחילת תגובתך, כל ''':''' אחד מזיז את תגובתך מעט שמאלה, אתה צריך להוסיף אחד כזה יותר ממה שקודמך הדף השיחה עשה, המטרה היא ליצור דף שיחה מדורג וברור, [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 13:47, 28 במרץ 2024 (IST)</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=2535659המכלול:בקשות ממפעילים2024-03-28T11:43:34Z<p>אפרון: /* בקשת הרשאות */ בוצע, בדוק וייבוא לבבק"ש ללמאי נ"מ</p>
<hr />
<div>{{/פתיח}}<br />
==בקשות מחיקה==<br />
{{/מחיקה}}<br />
<br />
*{{בקשת מחיקה|טיוטה:חבורת מצוות|נכתב ערך מלא}} [[משתמש:האדמור ממלבורן|האדמור ממלבורן]] ([[שיחת משתמש:האדמור ממלבורן|שיחה]]) 14:41, 20 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
*{{בקשת מחיקה|משתמש:בני ברקי בנשמה/מסוף עמק שרה|לבקשת הכותב: הועבר לערך אחר}} [[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 22:26, 26 במרץ 2024 (IST) [[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 22:26, 26 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
*{{בקשת מחיקה|קטגוריה:יהודים הקבורים באזמיר|שגוי/טעות}} [[משתמש:פלאלמוני קטגוריות|פלאלמוני קטגוריות]] ([[שיחת משתמש:פלאלמוני קטגוריות|שיחה]]) 13:40, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
* {{בקשת מחיקה|קטגוריה:תחבורה ציבורית באשדוד|הובר לדף מתוקן עם ערכים נוספים}} [[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 15:54, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
* {{בקשת מחיקה|משתמש:בני ברקי בנשמה/מסוף קריית שרת|כבר קיים במרחב הערכים}} [[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 16:28, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
* {{בקשת מחיקה|רבי דוד הלפרין (פירושונים)|הפניה מיותרת}} [[משתמש:לעבעדיג|לעבעדיג]] ([[שיחת משתמש:לעבעדיג|שיחה]]) 01:48, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
* {{בקשת מחיקה|קטגוריה:יהודים הקבורים בבית הקברות בווייסנזה|ריק וכפול עם [[:קטגוריה: יהודים הקבורים בבית הקברות היהודי בווייסנזה]]}} [[משתמש:מוטל|מוטל]] • [[שיחת משתמש:מוטל|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד 12:10 (IDT) 12:10, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
* {{בקשת מחיקה|קטגוריה:יהודים הקבורים בפראג|ריק וכפול עם [[:קטגוריה: יהודים הקבורים בבית הקברות היהודי העתיק בפראג]], ו[[:קטגוריה: יהודים הקבורים בבית הקברות היהודי בפראג-ז'יז'קוב]]}} [[משתמש:מוטל|מוטל]] • [[שיחת משתמש:מוטל|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד 12:13 (IDT) 12:13, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
* {{בקשת מחיקה|משתמש:ברוך באב"ד/יואל רוקח|הבל}} ~ [[משתמש:תכליתי|תכליתי]] • [[שיחת משתמש:תכליתי|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד 12:47 (IDT) 12:47, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
* {{בקשת מחיקה|משתמש:ברוך באב"ד/טיוטה|כפול}} ~ [[משתמש:תכליתי|תכליתי]] • [[שיחת משתמש:תכליתי|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד 12:47 (IDT) 12:47, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
* {{בקשת מחיקה|משתמש:ברוך באב"ד/הרב יונה זאב וינברג|יש ערך}} ~ [[משתמש:תכליתי|תכליתי]] • [[שיחת משתמש:תכליתי|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד 12:48 (IDT) 12:48, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
* {{בקשת מחיקה|משתמש:ברוך באב"ד/הרב אליעזר צבי טויב|יש טיוטה}} ~ [[משתמש:תכליתי|תכליתי]] • [[שיחת משתמש:תכליתי|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד 12:48 (IDT) 12:48, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
* {{בקשת מחיקה|משתמש:ברוך באב"ד/אליעזר צבי טויב|כפול}} ~ [[משתמש:תכליתי|תכליתי]] • [[שיחת משתמש:תכליתי|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד 12:49 (IDT) 12:49, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==בקשות חסימה / הסרת חסימה==<br />
{{/חסימה}}<br />
<br />
<br />
==בקשות הגנה / הסרת הגנה==<br />
{{/הגנה}}<br />
<br />
==בקשות מחיקת גרסאות מסוימות==<br />
{{/גרסאות}}<br />
<br />
==בקשות עריכת דף מוגן או הודעת מערכת==<br />
{{/עריכת מוגנים}}<br />
<br />
==בקשות העברת דף / העברת קובץ==<br />
{{/העברה}}<br />
<br />
==בקשות אחרות==<br />
{{/בקשות אחרות}}<br />
<br />
==בקשת הרשאות==<br />
{{/הרשאות}}<br />
<br />
{{הרשאות|למאי נ"מ ייבוא}}, עורך וותיק בתחום אמין ומבין עניין, הרשאת "בדוק עריכות אוטומטי" + הרשאת ייבוא, ייש"כ. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 13:43, 28 במרץ 2024 (IST)</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%9E%D7%90%D7%99_%D7%A0%22%D7%9E_%D7%99%D7%99%D7%91%D7%95%D7%90&diff=2535658שיחת משתמש:למאי נ"מ ייבוא2024-03-28T11:41:25Z<p>אפרון: ברוך הנמצא!!</p>
<hr />
<div>{{בה}}[[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 13:41, 28 במרץ 2024 (IST)</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%99_%D7%91%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94&diff=2535651שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה2024-03-28T11:36:23Z<p>אפרון: /* נחסמת מעריכה במרחב הראשי והמרחבים המשיקים */ עיצוב, תגובה</p>
<hr />
<div>==ברוך בואך!==<br />
<br />
{{בה}} [[משתמש:עמנואל|עמנואל]] ([[שיחת משתמש:עמנואל|שיחה]]) 19:57, 28 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==בית שמש==<br />
<br />
בקשר לעריכותיך בדף, אלו דברים שמתעדכנים תמידין כסדרן מויקי, העריכות כאן נדרסות. [[משתמש:עמנואל|עמנואל]] ([[שיחת משתמש:עמנואל|שיחה]]) 16:49, 29 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==התיחסות רצינית לעריכה במכלול==<br />
<br />
{{קודם תודה}}<br />
<br />
כידוע כל אחד יכול לערוך במכלול. כדאי לייחס רצינות לעבודת העריכה. למיטב ידיעתי, אין בציבור החרדי תופעה נפוצה של משפחות בנות 20 ילדים, צבע החליפות הוא לא כחול (יכול להיות שיש בחנות חליפות שחורות עם גוונים נוטים לצבע כחול. אין סיבה כמובן לכתוב את זה באנציקלופדיה). וכו', העיקרון מובן. [[משתמש:מטעמים|• מטעמים]] ([[שיחת משתמש:מטעמים|שיחה]]) 22:29, 5 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==ערכי תחבורה ציבורית==<br />
<br />
על מנת שעריכותיך לא יידרסו, בקש עדכון לפני העריכה, ובעת העריכה הוסף {{תב|נבמ}} בשורה האחרונה.<br><br />
בהזדמנות זו:<br />
{{תודה}} [[משתמש:עמנואל|עמנואל]] ([[שיחת משתמש:עמנואל|שיחה]]) 22:17, 11 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==חברת התחבורה הציבורית ג'י בי טורס==<br />
<br />
לצורך פתיחת ערך על חברת התחבורה הציבורית ג'י בי טורס המפעילה קווים באזור נצרת והגליל התחתון דרוש מידע היסטורי על החברה מי שיש לו אשמח אם יוכל לכתוב לי בתודה מראש<br />
:ראה [https://gb-tours.com/he/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%99-%D7%91%D7%99-%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A1 כאן], [[משתמש:שרגא|שרגא]] > [[המכלול:תרומה למכלול|השתתפו >>]] [[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] > ד' באדר ב' ה'תשפ"ד > 14:27, 14 במרץ 2024 (IST)<br />
::כדאי לתייג במקרה כזה {{תב|מפ}} [[משתמש:עמנואל|עמנואל]] ([[שיחת משתמש:עמנואל|שיחה]]) 04:35, 15 במרץ 2024 (IST)<br />
:::וכמובן לחתום כדי שהתיוג יפעל [[משתמש:עמנואל|עמנואל]] ([[שיחת משתמש:עמנואל|שיחה]]) 04:35, 15 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[מסוף החמישה]]==<br />
<br />
{{T|בני ברקי בנשמה|בקשר}} {{הבג|דף=מסוף החמישה|מספר הגרסה=2526065|גרסה קודמת=1576838|כיתוב= לעריכה זו}}, נא להסביר את העריכות בתקצירי העריכה בעוד כמה מילים, שיהיה יותר ברור על פי מה אתה מסיר ומוסיף את התכנים. [[משתמש:אפרון בוט|אפרון בוט]] ([[שיחת משתמש:אפרון בוט|שיחה]]) 11:52, 15 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==יצירת דפים מרובים ריקים==<br />
<br />
במקום יצירת עשרות טיוטות ריקות על מסופים תוכל ליצור לעצמך דף משנה נניח [[משתמש:בני ברקי בנשמה/רשימת מסופים|בני ברקי בנשמה/רשימת מסופים]] לרכז בו את הרשימה ולעבוד על כל ערך בצורה מסודרת. בנוסף, אשמח להבין מה המסופים המדוברים, האם ברמה של מסוף שכונתי או תחנה מרכזית. אם האפשרות הראשונה, לא חושב שיש הצדקה לערך על כל מסוף כזה. [[משתמש:מוטי|מוטי]] ~ [[שיחת משתמש:מוטי|שיחה]] • ז' באדר ב' ה'תשפ"ד • 23:57, 16 במרץ 2024 (IST)<br />
:היי, נא לשים לב לנאמר לעיל. [[משתמש:אפרון בוט|אפרון בוט]] ([[שיחת משתמש:אפרון בוט|שיחה]]) 10:07, 17 במרץ 2024 (IST)<br />
הדפים שאני יוצר הם דפים שאני מכין לעבוד עליהם ולכן אין טענות אלו צודקות כמו כן לשאלתך [[משתמש:מוטי|מוטי]] מדובר על מסופים כעין תחנות מרכזיות לשכונות גדולות או מסופים לערים והרעיון שלי בערכים אלו הם כמו שבויקי יש ערכים על מסופים מסוג זה (ראה [[מסוף אור יהודה]] וכדומה) אשר הובאו למכלול בתקווה להבנה [[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] 10:26 ז' באדר ב' יומא דהילולא דמשה רעיא מהימנא תשפ"ד<br />
:תודה על תגובתך, נא לא להמשיך ביצירת הדפים עד למיצוי הדיון בעניין. [[משתמש:אפרון בוט|אפרון בוט]] ([[שיחת משתמש:אפרון בוט|שיחה]]) 10:30, 17 במרץ 2024 (IST)<br />
::בפעם הבאה תיחסם. ראה זאת כאזהרה אחרונה. [[משתמש:מקוה|מקוה]] • [[שיחת משתמש:מקוה|שיחה]] • י"א באדר ב' ה'תשפ"ד 20:36 (IDT)<br />
[[משתמש:מקוה|מקוה]] פעם הבאה לפני כתיבת הודעה תעיין בתגובות קודמות שכתבתי למעלה, בתקווה להבנה [[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] 20:40 י"א אדר ב' תשפ"ד <br />
<br />
==ערכי תחבורה==<br />
<br />
מזכיר, נא לבקש עדכון לפני עריכות בערכי חול [[משתמש:עמנואל|עמנואל]] ([[שיחת משתמש:עמנואל|שיחה]]) 23:55, 17 במרץ 2024 (IST)<br />
:הסיבה שאינני מבקש עדכון לערכים אלו לפני עריכה משום שגם הויקי אינו מעודכן כל כך משום שגם הוא נערך רק לעיתים וכך אני רואה תמיד כשאתם עושים עדכון בתקווה להבנה ותודה על הכל [[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] 15:05 ט' אדר ב' תשפ"ד.<br />
::נא להכיר [[המכלול:הזחה]] ו[[המכלול:חתימה]]. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 15:09, 19 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==בקשת ייבוא ערך==<br />
<br />
אתה מבקש לייבא ערכים שלא קיימים בויקי. אם תרצה אתה יכול לבקש מ[[המכלול:בקשת ערך]]. [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • י"א באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT) 13:31, 21 במרץ 2024 (IST)<br />
:תודה רבה על התגובה ורק אתנצל בזה ובבא וכן כבר היו כמה פעמים שביקשתי לייבא ערך שלא קיים בויקי וזה משום שאני חסום ב[[נטפרי]] ואין לי גישה לויקי רק ערכים שנראה לי מפאת חשיבותם שהם קיימים בויקי אני מבקש ייבוא אפילו שאינני יודע האם באמת הם קיימים בויקי [[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] [[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]] י"א אדר ב' תענית אסתר מוקדם תשפ"ד 14:00[[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 14:01, 21 במרץ 2024 (IST)<br />
::לא צריך להתנצל, לא עשית שום דבר רע. בפעם הבאה כשאתה חושב שיש ערך בויקי אבל אתה לא בטוח, תעשה חיפוש בגוגל עם המילה ויקיפדיה, למשל "עיר היין (שכונה באשקלון) '''ויקיפדיה'''", אם תהיה תוצאה תלחץ על זה, אם הערך קיים זה יפנה אותך ישירות למכלול, אם זה קיים בויקי אך עדיין לא יובא, תראה לחצן מיוחד כדי לשלוח בקשה לייבא את הערך. הצלחה. [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • י"א באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT) 14:13, 21 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[:קטגוריה:רמת בית שמש]]==<br />
<br />
אני ממליץ לך לפני שאתה יוצר קטגוריה לעיין היטב ב[[המכלול:קטגוריה]], ללמוד היטב את הסוגיא, ואז ליצור קטגוריה. וחשוב לא פחות: אני בכלל לא אוהב לתת ביקורת, אני מעריך מאוד את פעלך, אבל אני כותב זאת רק לטובתך. אין לי שום דבר נגדך. עלה והצלח. [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • י"ב באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT) 00:21, 22 במרץ 2024 (IST)<br />
:בנוסף אציין שלא מוסיפים קטגוריות במרחב המשתמש (מלבד [[:קטגוריה:המכלול: טיוטות ערכים שנוצרו במכלול]]) [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 00:24, 22 במרץ 2024 (IST)<br />
::שתי הערות חשובות בעניין. לא יוצרים דפים בשביל ניסויים במרחבים הרגילים (ערכים/קטגוריות וכו') ללא חריגים. בנוסף, בהתחשב שרוב מוחלט וגורף של ערכי החול במכלול מבוססים על ויקיפדיה (וזה לא צפוי להשתנות בעתיד הנראה לעין), הקטלוג בקטגוריות צמוד לחלוטין לשם למעט נושאים תורניים וכדומה. [[משתמש:מוטי|מוטי]] ~ [[שיחת משתמש:מוטי|שיחה]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד • 16:41, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
:::נראה שלא הובנתי, נא להפסיק את השינויים בקטגוריות בתחום התחבורה. [[משתמש:מוטי|מוטי]] ~ [[שיחת משתמש:מוטי|שיחה]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד • 17:23, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==@==<br />
נא הגדר דוא"ל בהעדפות שלך, תודה, [[משתמש:שרגא|שרגא]] ([[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]]) 16:52, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
:אין לי דוא"ל ואינני רוצה לפתוח מסיבות אישיות שאינם קשורות כלל לעריכתי במכלול בתקווה להבנה ותודה על הכל --[[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 17:04, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
:::אוקיי, אם כך אכתוב זה כאן חד וחלק, כל עיסוקך בעניין התחבורה הציבורית המסופים והקטגוריות מתנהלת בצורה לא נכונה עד מטרידה ומזיקה, בכלל, אנו ממעטים ליצור ערכי חולין כאן במכלול, וגם אם כן, עליך להתרכז בערך אחד להשקיע בו לפי ההערות והביקורות, לראות שהוא מועבר למרחב הערכים, ואז להמשיך לערך הבא (כמו בערך [[ג'י. בי. טורס]] אותו יצרתי בויקיפדיה), לא לעבוד במקביל על עשרות ערכים, בוודאי שלא לבלבל את מערך הקטגוריות שנשמר כאן כמו בויקיפדיה, זה בקיצור, לא חסרים דברים כאן לערוך להוסיף ולשפר ויש הרבה מיזמים יהודיים ותורניים לתרום להם ועורכים שיסייעו לך בזה ראה למשל [[המכלול:מיזם ערכים תורניים]], [[המכלול:מיזם חכמי ישראל]], וכיו"ב, בתקווה להבנה, [[משתמש:שרגא|שרגא]] > [[המכלול:תרומה למכלול|השתתפו >>]] [[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] > י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד > 18:01, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
::::אינני מחפש לעשות העתקות מספר קדוש כזה או אחר למרות שזה חסד גדול עם אנשים שיהיו להם ערכים על הרבה נושאים שיהיו בצורה ברורה (וזה גם הסיבה שנכנסתי בכלל למכלול ונהנה מכל רגע) אבל יש הרבה חסדים בעולם שאנשים אחרים גם יכולים לעשות וזו הנקודה שלרוב אני עורך ערכים שאחרים לא עורכים משום שאין להם ידיעה בדבר או משום שמסתכלים עליהם בצורה מעוותת ואיני יכול לעורכם בויקיפדיה משום שאני חסום בנטפרי ששולחים הכל למכלול ודי למבין וע"ע בדף המשתמש שלי, בתקווה להבנה - הודעה זאת מתייחסת כהבהרה לכל ההודעות שהיו בנושא זה ודומהו - אם יש לך או לכל משתמש אחר השגה על טענתי אשמח שיכתוב - תודה לכולם על טענותיהם ובשורות טובות--[[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 20:45, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==נחסמת מעריכה במרחב הראשי והמרחבים המשיקים==<br />
<br />
עד שתתחיל להתייעץ לפני עריכות בסדר גודל נרחב. בהצלחה. [[משתמש:מקוה|מקוה]] • [[שיחת משתמש:מקוה|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד 20:15 (IDT)<br />
:אשמח אם תאמר לי איפה מתייעצים ולא איפה שולחים שאלה וב-95% מהשאלות לא מקבלים תשובה לעולם ובנותר רק אחרי שבוע בדרך כלל ואדרבה אם תשתנה הגישה אשמח--[[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 20:36, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
: אתה פשוט צריך להבין כיצד מתנהלים כאן, נתחיל למשל עם הזחה שזה דבר בסיסי בכל דיון ודף שיחה - ראה [[המכלול:הזחה]], וגם תיוג משתמש כשאתה רוצה שהוא ישים לב למה שכתבת - ראה [[עזרה:תיוג]], בהצלחה, [[משתמש:שרגא|שרגא]] > [[המכלול:תרומה למכלול|השתתפו >>]] [[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] > י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד > 23:40, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
:: ידידי, אני רואה בך פוטנציאל גדול. אם אתה רוצה אני יכול להתנדב כמוגבלות יכולתי וזמני להיות [[המכלול:חונך|חונך]] שלך. [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT) 12:49, 28 במרץ 2024 (IST) <br />
:::אשמח אולם לא כחונך ממש אלא כיועץ צמוד קרי שכשיהיו לי דברים לשינוי במכלול אשלח לך ואתה תענה לי האם זה נכון ומתאים וכדו' ואתה תערוך במידת הצורך את מה שתראה שצריך לערוך ממה שאשלח בהצלחה--[[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 12:58, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
::::אוקיי, דבר ראשון ובסיסי: קח לך שעה וקרא בעיון את כל הקישורים שמופיעים בראש הדף, ב"ברוך בואך". [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT) 13:05, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
:::::{{א|בני ברקי בנשמה}}, פתחת את הקישור שהביאו לך לעיל ל[[המכלול:הזחה]] ול[[המכלול:תיוג]]?[[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 13:06, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
::::::כן, קראתי. ודוקא בגלל שיש את שני דברים אלו ולא רק אחד מהם אינני מבין את טענתך בתקווה להבנה.--[[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 13:10, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
:::::::אפשר לעשות לך מבחן? מה כתוב שם בקצרה? [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT) 13:12, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
::::::::אם אתה רוצה להתנהג בסגנון זה אני מוותר על העזרה וחבל לשנינו ולכל המשתמשים והנעזרים במכלול ובקצרה הזחה היא לעבור לשורה חדשה בנושא חדש ותיוג הוא ציון לשם המשתמש מה שכמובן שכשאל אותי משתמש אחד ואני עונה לו מיד אחר שאלתו אין צורך לציין שמו כמו שכשאני מדבר עם אדם אחד אינני מזכיר את שמו כשאני עונה לו אלא רק כשאני מדבר עם כמה אנשים ה"ה הכא רק אם עונה למשתמש אחר או למשתמש ששאל לפני האחרון אני צריך לציין שמו והדברים פשוטים וברורים כמו כן אני מציע לך לעיין בדף המשתמש שלי להבין מי אני תודה רבה ובתקווה להבנה--[[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 13:27, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
{{שבירה}}אתה מכיר את המקש 'אנטר'? [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT)<br />
:אינני בקיא במקשי המקלדת ב"ה--[[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 13:32, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
::בצד הימיני של המקלדת, לימין המקש של מספר 3 יש מקש שנקרא 'אנטר'. אם לוחצים עליו - יורדים שורה. [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT) 13:35, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
:::תקרא שוב בנחת את הדפים, אתה כנראה לא הבנת מה שקראת, הזחה נועדה ליצור מראה מדורג לדף השיחה, תיוג נועד להסב את תשומת ליבו של משתמש לתגובתך, מה שכתבת על תיוג לא נכון עובדתית... (אגב כיוון שזה דף שיחתך אותך לא צריך לתייג בשביל שתקבל התראה) [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 13:36, 28 במרץ 2024 (IST)</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A0%D7%94&diff=2535638חנה ליבנה2024-03-28T11:26:22Z<p>אפרון: עדכון מוויקיפדיה גרסה 37473475, בוט סופרים</p>
<hr />
<div>{{סופר}}<br />
'''חנה ליבנה''' (נולדה ב-[[1950]]) היא [[סופר]]ת [[ישראלים|ישראלית]].<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:ליבנה, חנה}}<br />
[[קטגוריה:בוגרות אוניברסיטת תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:הרצליה: אישים]]<br />
[[קטגוריה:זוכות פרס זאב]]<br />
[[קטגוריה:זוכי פרס היצירה בתחום הציונות]]<br />
[[קטגוריה:זוכי פרס זאב]]<br />
[[קטגוריה:יבנאל: אישים]]<br />
[[קטגוריה:סופרות ישראליות]]<br />
[[קטגוריה:סופרות כותבות עברית]]<br />
[[קטגוריה:סופרים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:סופרים כותבי עברית]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1950]]<br />
[[קטגוריה:ישראליות שנולדו ב-1950]]<br />
{{בוט סופרים}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=חנה ליבנה|גרסה=37473475|פריט=Q6582678}}</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%97%D7%A0%D7%94&diff=2535636ליבנה חנה2024-03-28T11:25:37Z<p>אפרון: הפניה לדף חנה ליבנה</p>
<hr />
<div>#REDIRECT [[חנה ליבנה]]</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%99_%D7%91%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94&diff=2535614שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה2024-03-28T11:07:00Z<p>אפרון: /* נחסמת מעריכה במרחב הראשי והמרחבים המשיקים */ תגובה</p>
<hr />
<div>==ברוך בואך!==<br />
<br />
{{בה}} [[משתמש:עמנואל|עמנואל]] ([[שיחת משתמש:עמנואל|שיחה]]) 19:57, 28 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==בית שמש==<br />
<br />
בקשר לעריכותיך בדף, אלו דברים שמתעדכנים תמידין כסדרן מויקי, העריכות כאן נדרסות. [[משתמש:עמנואל|עמנואל]] ([[שיחת משתמש:עמנואל|שיחה]]) 16:49, 29 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==התיחסות רצינית לעריכה במכלול==<br />
<br />
{{קודם תודה}}<br />
<br />
כידוע כל אחד יכול לערוך במכלול. כדאי לייחס רצינות לעבודת העריכה. למיטב ידיעתי, אין בציבור החרדי תופעה נפוצה של משפחות בנות 20 ילדים, צבע החליפות הוא לא כחול (יכול להיות שיש בחנות חליפות שחורות עם גוונים נוטים לצבע כחול. אין סיבה כמובן לכתוב את זה באנציקלופדיה). וכו', העיקרון מובן. [[משתמש:מטעמים|• מטעמים]] ([[שיחת משתמש:מטעמים|שיחה]]) 22:29, 5 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==ערכי תחבורה ציבורית==<br />
<br />
על מנת שעריכותיך לא יידרסו, בקש עדכון לפני העריכה, ובעת העריכה הוסף {{תב|נבמ}} בשורה האחרונה.<br><br />
בהזדמנות זו:<br />
{{תודה}} [[משתמש:עמנואל|עמנואל]] ([[שיחת משתמש:עמנואל|שיחה]]) 22:17, 11 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==חברת התחבורה הציבורית ג'י בי טורס==<br />
<br />
לצורך פתיחת ערך על חברת התחבורה הציבורית ג'י בי טורס המפעילה קווים באזור נצרת והגליל התחתון דרוש מידע היסטורי על החברה מי שיש לו אשמח אם יוכל לכתוב לי בתודה מראש<br />
:ראה [https://gb-tours.com/he/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%99-%D7%91%D7%99-%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A1 כאן], [[משתמש:שרגא|שרגא]] > [[המכלול:תרומה למכלול|השתתפו >>]] [[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] > ד' באדר ב' ה'תשפ"ד > 14:27, 14 במרץ 2024 (IST)<br />
::כדאי לתייג במקרה כזה {{תב|מפ}} [[משתמש:עמנואל|עמנואל]] ([[שיחת משתמש:עמנואל|שיחה]]) 04:35, 15 במרץ 2024 (IST)<br />
:::וכמובן לחתום כדי שהתיוג יפעל [[משתמש:עמנואל|עמנואל]] ([[שיחת משתמש:עמנואל|שיחה]]) 04:35, 15 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[מסוף החמישה]]==<br />
<br />
{{T|בני ברקי בנשמה|בקשר}} {{הבג|דף=מסוף החמישה|מספר הגרסה=2526065|גרסה קודמת=1576838|כיתוב= לעריכה זו}}, נא להסביר את העריכות בתקצירי העריכה בעוד כמה מילים, שיהיה יותר ברור על פי מה אתה מסיר ומוסיף את התכנים. [[משתמש:אפרון בוט|אפרון בוט]] ([[שיחת משתמש:אפרון בוט|שיחה]]) 11:52, 15 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==יצירת דפים מרובים ריקים==<br />
<br />
במקום יצירת עשרות טיוטות ריקות על מסופים תוכל ליצור לעצמך דף משנה נניח [[משתמש:בני ברקי בנשמה/רשימת מסופים|בני ברקי בנשמה/רשימת מסופים]] לרכז בו את הרשימה ולעבוד על כל ערך בצורה מסודרת. בנוסף, אשמח להבין מה המסופים המדוברים, האם ברמה של מסוף שכונתי או תחנה מרכזית. אם האפשרות הראשונה, לא חושב שיש הצדקה לערך על כל מסוף כזה. [[משתמש:מוטי|מוטי]] ~ [[שיחת משתמש:מוטי|שיחה]] • ז' באדר ב' ה'תשפ"ד • 23:57, 16 במרץ 2024 (IST)<br />
:היי, נא לשים לב לנאמר לעיל. [[משתמש:אפרון בוט|אפרון בוט]] ([[שיחת משתמש:אפרון בוט|שיחה]]) 10:07, 17 במרץ 2024 (IST)<br />
הדפים שאני יוצר הם דפים שאני מכין לעבוד עליהם ולכן אין טענות אלו צודקות כמו כן לשאלתך [[משתמש:מוטי|מוטי]] מדובר על מסופים כעין תחנות מרכזיות לשכונות גדולות או מסופים לערים והרעיון שלי בערכים אלו הם כמו שבויקי יש ערכים על מסופים מסוג זה (ראה [[מסוף אור יהודה]] וכדומה) אשר הובאו למכלול בתקווה להבנה [[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] 10:26 ז' באדר ב' יומא דהילולא דמשה רעיא מהימנא תשפ"ד<br />
:תודה על תגובתך, נא לא להמשיך ביצירת הדפים עד למיצוי הדיון בעניין. [[משתמש:אפרון בוט|אפרון בוט]] ([[שיחת משתמש:אפרון בוט|שיחה]]) 10:30, 17 במרץ 2024 (IST)<br />
::בפעם הבאה תיחסם. ראה זאת כאזהרה אחרונה. [[משתמש:מקוה|מקוה]] • [[שיחת משתמש:מקוה|שיחה]] • י"א באדר ב' ה'תשפ"ד 20:36 (IDT)<br />
[[משתמש:מקוה|מקוה]] פעם הבאה לפני כתיבת הודעה תעיין בתגובות קודמות שכתבתי למעלה, בתקווה להבנה [[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] 20:40 י"א אדר ב' תשפ"ד <br />
<br />
==ערכי תחבורה==<br />
<br />
מזכיר, נא לבקש עדכון לפני עריכות בערכי חול [[משתמש:עמנואל|עמנואל]] ([[שיחת משתמש:עמנואל|שיחה]]) 23:55, 17 במרץ 2024 (IST)<br />
:הסיבה שאינני מבקש עדכון לערכים אלו לפני עריכה משום שגם הויקי אינו מעודכן כל כך משום שגם הוא נערך רק לעיתים וכך אני רואה תמיד כשאתם עושים עדכון בתקווה להבנה ותודה על הכל [[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] 15:05 ט' אדר ב' תשפ"ד.<br />
::נא להכיר [[המכלול:הזחה]] ו[[המכלול:חתימה]]. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 15:09, 19 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==בקשת ייבוא ערך==<br />
<br />
אתה מבקש לייבא ערכים שלא קיימים בויקי. אם תרצה אתה יכול לבקש מ[[המכלול:בקשת ערך]]. [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • י"א באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT) 13:31, 21 במרץ 2024 (IST)<br />
:תודה רבה על התגובה ורק אתנצל בזה ובבא וכן כבר היו כמה פעמים שביקשתי לייבא ערך שלא קיים בויקי וזה משום שאני חסום ב[[נטפרי]] ואין לי גישה לויקי רק ערכים שנראה לי מפאת חשיבותם שהם קיימים בויקי אני מבקש ייבוא אפילו שאינני יודע האם באמת הם קיימים בויקי [[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] [[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]] י"א אדר ב' תענית אסתר מוקדם תשפ"ד 14:00[[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 14:01, 21 במרץ 2024 (IST)<br />
::לא צריך להתנצל, לא עשית שום דבר רע. בפעם הבאה כשאתה חושב שיש ערך בויקי אבל אתה לא בטוח, תעשה חיפוש בגוגל עם המילה ויקיפדיה, למשל "עיר היין (שכונה באשקלון) '''ויקיפדיה'''", אם תהיה תוצאה תלחץ על זה, אם הערך קיים זה יפנה אותך ישירות למכלול, אם זה קיים בויקי אך עדיין לא יובא, תראה לחצן מיוחד כדי לשלוח בקשה לייבא את הערך. הצלחה. [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • י"א באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT) 14:13, 21 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[:קטגוריה:רמת בית שמש]]==<br />
<br />
אני ממליץ לך לפני שאתה יוצר קטגוריה לעיין היטב ב[[המכלול:קטגוריה]], ללמוד היטב את הסוגיא, ואז ליצור קטגוריה. וחשוב לא פחות: אני בכלל לא אוהב לתת ביקורת, אני מעריך מאוד את פעלך, אבל אני כותב זאת רק לטובתך. אין לי שום דבר נגדך. עלה והצלח. [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • י"ב באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT) 00:21, 22 במרץ 2024 (IST)<br />
:בנוסף אציין שלא מוסיפים קטגוריות במרחב המשתמש (מלבד [[:קטגוריה:המכלול: טיוטות ערכים שנוצרו במכלול]]) [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 00:24, 22 במרץ 2024 (IST)<br />
::שתי הערות חשובות בעניין. לא יוצרים דפים בשביל ניסויים במרחבים הרגילים (ערכים/קטגוריות וכו') ללא חריגים. בנוסף, בהתחשב שרוב מוחלט וגורף של ערכי החול במכלול מבוססים על ויקיפדיה (וזה לא צפוי להשתנות בעתיד הנראה לעין), הקטלוג בקטגוריות צמוד לחלוטין לשם למעט נושאים תורניים וכדומה. [[משתמש:מוטי|מוטי]] ~ [[שיחת משתמש:מוטי|שיחה]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד • 16:41, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
:::נראה שלא הובנתי, נא להפסיק את השינויים בקטגוריות בתחום התחבורה. [[משתמש:מוטי|מוטי]] ~ [[שיחת משתמש:מוטי|שיחה]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד • 17:23, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==@==<br />
נא הגדר דוא"ל בהעדפות שלך, תודה, [[משתמש:שרגא|שרגא]] ([[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]]) 16:52, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
:אין לי דוא"ל ואינני רוצה לפתוח מסיבות אישיות שאינם קשורות כלל לעריכתי במכלול בתקווה להבנה ותודה על הכל --[[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 17:04, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
:::אוקיי, אם כך אכתוב זה כאן חד וחלק, כל עיסוקך בעניין התחבורה הציבורית המסופים והקטגוריות מתנהלת בצורה לא נכונה עד מטרידה ומזיקה, בכלל, אנו ממעטים ליצור ערכי חולין כאן במכלול, וגם אם כן, עליך להתרכז בערך אחד להשקיע בו לפי ההערות והביקורות, לראות שהוא מועבר למרחב הערכים, ואז להמשיך לערך הבא (כמו בערך [[ג'י. בי. טורס]] אותו יצרתי בויקיפדיה), לא לעבוד במקביל על עשרות ערכים, בוודאי שלא לבלבל את מערך הקטגוריות שנשמר כאן כמו בויקיפדיה, זה בקיצור, לא חסרים דברים כאן לערוך להוסיף ולשפר ויש הרבה מיזמים יהודיים ותורניים לתרום להם ועורכים שיסייעו לך בזה ראה למשל [[המכלול:מיזם ערכים תורניים]], [[המכלול:מיזם חכמי ישראל]], וכיו"ב, בתקווה להבנה, [[משתמש:שרגא|שרגא]] > [[המכלול:תרומה למכלול|השתתפו >>]] [[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] > י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד > 18:01, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
::::אינני מחפש לעשות העתקות מספר קדוש כזה או אחר למרות שזה חסד גדול עם אנשים שיהיו להם ערכים על הרבה נושאים שיהיו בצורה ברורה (וזה גם הסיבה שנכנסתי בכלל למכלול ונהנה מכל רגע) אבל יש הרבה חסדים בעולם שאנשים אחרים גם יכולים לעשות וזו הנקודה שלרוב אני עורך ערכים שאחרים לא עורכים משום שאין להם ידיעה בדבר או משום שמסתכלים עליהם בצורה מעוותת ואיני יכול לעורכם בויקיפדיה משום שאני חסום בנטפרי ששולחים הכל למכלול ודי למבין וע"ע בדף המשתמש שלי, בתקווה להבנה - הודעה זאת מתייחסת כהבהרה לכל ההודעות שהיו בנושא זה ודומהו - אם יש לך או לכל משתמש אחר השגה על טענתי אשמח שיכתוב - תודה לכולם על טענותיהם ובשורות טובות--[[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 20:45, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==נחסמת מעריכה במרחב הראשי והמרחבים המשיקים==<br />
<br />
עד שתתחיל להתייעץ לפני עריכות בסדר גודל נרחב. בהצלחה. [[משתמש:מקוה|מקוה]] • [[שיחת משתמש:מקוה|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד 20:15 (IDT)<br />
:אשמח אם תאמר לי איפה מתייעצים ולא איפה שולחים שאלה וב-95% מהשאלות לא מקבלים תשובה לעולם ובנותר רק אחרי שבוע בדרך כלל ואדרבה אם תשתנה הגישה אשמח--[[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 20:36, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
: אתה פשוט צריך להבין כיצד מתנהלים כאן, נתחיל למשל עם הזחה שזה דבר בסיסי בכל דיון ודף שיחה - ראה [[המכלול:הזחה]], וגם תיוג משתמש כשאתה רוצה שהוא ישים לב למה שכתבת - ראה [[עזרה:תיוג]], בהצלחה, [[משתמש:שרגא|שרגא]] > [[המכלול:תרומה למכלול|השתתפו >>]] [[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] > י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד > 23:40, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
:: ידידי, אני רואה בך פוטנציאל גדול. אם אתה רוצה אני יכול להתנדב כמוגבלות יכולתי וזמני להיות [[המכלול:חונך|חונך]] שלך. [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT) 12:49, 28 במרץ 2024 (IST) <br />
:::אשמח אולם לא כחונך ממש אלא כיועץ צמוד קרי שכשיהיו לי דברים לשינוי במכלול אשלח לך ואתה תענה לי האם זה נכון ומתאים וכדו' ואתה תערוך במידת הצורך את מה שתראה שצריך לערוך ממה שאשלח בהצלחה--[[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 12:58, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
::::אוקיי, דבר ראשון ובסיסי: קח לך שעה וקרא בעיון את כל הקישורים שמופיעים בראש הדף, ב"ברוך בואך". [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT) 13:05, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
:::::{{א|בני ברקי בנשמה}}, פתחת את הקישור שהביאו לך לעיל ל[[המכלול:הזחה]] ול[[המכלול:תיוג]]?[[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 13:06, 28 במרץ 2024 (IST)</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%9E%D7%9F&diff=2535610שיחה:רבי שלמה הופמן2024-03-28T11:03:07Z<p>אפרון: /* תואר */ תגובה למשתמש תכליתי (CD)</p>
<hr />
<div>==תואר==<br />
<br />
@[[משתמש:ואולם חי אני|ואולם חי אני]], @{{מנטרים}}? [[משתמש:מוטי|מוטי]] ~ [[שיחת משתמש:מוטי|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד • 23:52, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
:@[[משתמש:מוטי|מוטי]], האמת שהוא שאל אותי ואני אמרתי לו שלדעתי הוא "רבי", הוא אישיות תורנית ועד כמה שידוע לי הוא מוכר בציבור בגלל [https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%9E%D7%9F#:~:text=%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D%20%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%20%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%A2%D7%A5%20%D7%91%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%9B%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9E%D7%A1%D7%A8%20%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99%20%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA זה], ובגלל הספרים של הוועדים שלו. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 23:54, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
::לא מספיק ברור לי כי הוועדים שלו לא היו על תקן של איש מוסר, יותר של מבין בנפש האדם (להבנתי). אגב, ככל ומתייחסים אליו כרב מומלץ לשנות את הפתיח בהתאם. [[משתמש:מוטי|מוטי]] ~ [[שיחת משתמש:מוטי|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד • 23:59, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
:::אני חושב שזה איפשהו בין איש מוסר להגות יהודית, אני מבין שאפשר לראות את זה גם אחרת ואשמח לשמוע דעות נוספות, מתייג {{מפ}} [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 00:04, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
::::לגבי מה הוא היה רב ?<br>סה"כ יועץ חינוכי [[משתמש:כיכר הלקש|כיכר הלקש]] ([[שיחת משתמש:כיכר הלקש|ש]]|[[מיוחד:תרומות/כיכר הלקש|ת]]) 00:40, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
:@[[משתמש:מוטי|מוטי]] אכן פחדתי מלעשות את הצעד הזה, ובכך אפרון עזר... @[[משתמש:אפרון|אפרון]] הציע באמת לפתוח ע"ז שיחה כאן, אבל כבר עשית זאת. <br>לגופו של עניין תוכ"ד הדברים, אמרתי לאפרון שאני מצדד את הבנתו, כיון שאפי' ויקיפדיה נתנו לו תואר... [[משתמש:ואולם חי אני|ואולם חי אני]] • [[שיחת משתמש:ואולם חי אני|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד 10:21, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
::הכל בסדר, לא תקפתי אותך. אם הויקיפד שכתב את הערך מעניין אותך אפשר לתייג אותו כאן, לא חושב שדעתו עדיפה מכל מכלולאי אחר. אחזור שוב על ההערה לטעמי ממש מגוחך ערך עם תואר ובפתיח כתוב רק מנהל שירות המבחן וכו' . [[משתמש:מוטי|מוטי]] ~ [[שיחת משתמש:מוטי|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד • 10:46, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
::: לא רואה סיבה לרבי. ~ [[משתמש:תכליתי|תכליתי]] • [[שיחת משתמש:תכליתי|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד 12:16 (IDT) 12:16, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
:::: @[[משתמש:מוטי|מוטי]], הפתיח בכל מקרה צריך טיפול, בלי שום קשר לתואר הערך. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 13:03, 28 במרץ 2024 (IST)</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%A8%D7%93&diff=2535287רון ארד2024-03-27T23:29:19Z<p>אפרון: עיצוב</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=נווט הישראלי הנעדר רון ארד|אחר=מעצב הישראלי|ראו=[[רון ארד (מעצב)]]}}<br />
{{אישיות ביטחונית<br />
| סיווג = חייל<br />
| שם = רון ארד<br />
| תמונה = Ron Arad.jpg<br />
| כיתוב = <br />
| תאריך פטירה = [[5 במאי]] [[1988]]<br />
| סיבת המוות = נעדר<br />
| בת זוג = תמי ארד<br />
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}<br />
| השתייכות = {{סמל|צבא הגנה לישראל||+}}<br />
| התחלת פעילות = [[1976]]<br />
| סיום פעילות = [[שנות ה-90]]<br />
| דרגה = {{דרגה|סגן אלוף (אוויר)||+}}<br />
| תפקידים בשירות = [[נווט קרב]] ב[[מטוס קרב|מטוס]] [[F-4 פנטום|פנטום]] ב[[טייסת 69]]<br />
| פעולות ומבצעים = {{דרגה|מבצע שלום הגליל||+}}{{ש}} {{דרגה|המערכה ברצועת הביטחון||+}}<br />
}}<br />
'''רון ארד''' (נולד ב-[[5 במאי]] [[1958]] - נעדר) היה [[נווט קרב]] ב[[חיל האוויר הישראלי]], שנפל ב[[שבויי צה"ל|שבי]] ארגון "[[אמל]]" ב[[לבנון]] ב-[[16 באוקטובר]] [[1986]]. נחשב כ[[נעדר בקרב|נעדר]] ממאי [[1988]], אחרי שהועבר למקום לא ידוע, ב[[איראן]] או בלבנון. בשנת [[2016]] הגיש [[אמ"ן]] דו"ח שהעריך שארד נפטר בשנים הראשונות שלאחר היעדרותו,{{הערה|[https://www.mako.co.il/news-military/security-q4_2016/Article-6043c17c95fa751004.htm דוח חדש: רון ארד מת בשבי], מתוך [[מאקו]], 10 באוקטובר 2016}} אם כי לא כל גורמי המודיעין קיבלו את ההערכות האלו ועל פי הערכות אחרות נפטר בשלב מאוחר יותר.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/item/?itemid=79130|הכותב=|כותרת=זמן אמת {{!}} פרק 5 - רון ארד תיק פתוח חלק א'- פרק מלא|אתר=כאן תאגיד השידור הישראלי|תאריך=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/item/?itemid=79410|הכותב=|כותרת=זמן אמת {{!}} פרק 6 - רון ארד תיק פתוח חלק ב'- פרק מלא|אתר=כאן תאגיד השידור הישראלי|תאריך=}}}}<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
===נעוריו ותחילת דרכו===<br />
בנם של דב ארד (1930–1972) ובתיה לבית דסקל (1934–2002), [[יהודים]] ילידי [[רומניה]]. גדל ב[[מגדיאל]] (כיום שכונה ב[[הוד השרון]]), למד ב[[הפנימייה הצבאית לפיקוד|פנימייה הצבאית לפיקוד]] שליד [[גימנסיה הרצליה]] ב[[תל אביב]].{{הערה|{{בהשקט ובבטחה|רון-ארד|רון ארד}}.}} סיים את [[קורס טיס (צה"ל)|קורס הטיס]] כנווט קרב בשנת [[1979]] (קורס מספר 87), ושירת כנווט [[מטוס קרב|מטוס]] [[F-4 פנטום|פנטום]]. במהלך שירותו זכה ל"רישום לזכות" מ[[מפקד חיל האוויר]] [[דוד עברי]], לאחר שבמהלך טיסת לילה בפנטום בינואר [[1980]], לקח את השליטה על המטוס לאחר שהטייס לקה ב[[ורטיגו (טיסה)|וורטיגו]].{{הערה|{{בטאון חיל האוויר||חברים מחכים לרון|200|11|אוקטובר 1994}}}} ב-[[1982]], בגיל 24, נשא לאישה את [[תמי ארד]] (תמר גלעד) ובשנת 1985 נולדה בתם יובל. באוקטובר 1986 היה סטודנט ל[[הנדסה כימית]] ב[[הטכניון|טכניון]] שב[[חיפה]].<br />
<br />
===נפילתו בשבי===<br />
במסגרת שירות ב[[טייסת 69]] ("טייסת הפטישים"), ב-16 באוקטובר [[1986]], טס ארד כנווט מטוס [[מקדונל דאגלס F-4 פנטום|פנטום]] במסגרת מבצע "בית אבא 12",{{הערה|{{הארץ|אמיר אורן|המלחמה שלא נגמרה|1.1558411|3 באוקטובר 2008}}}} לגיחת תקיפת מטרות מחבלים באזור [[צידון]] שב[[לבנון]]. תקלה טכנית במרעום אחת הפצצות גרמה לפיצוץ התחמושת בקרבת המטוס. שני אנשי הצוות נטשו, ביוזמת ארד. הטייס ישי אבירם חולץ על ידי [[מסוק]] [[קוברה AH-1|קוברה]], והנווט ארד נפל בשבי ארגון "[[אמל]]" ה[[שיעה|שיעי]]{{הערה|{{חדשות||פנטום הופל בלבנון הטייס חולץ, חברו נעדר|19861017|3}}}}. בעת נפילתו בשבי היה בתקופת לימודים בה שירת בטייסת כהצבת חירום (הצ"ח), בדרגת סרן.<br />
<br />
שוביו העבירו שלושה מכתבים שכתב ותמונה אחת, אך [[הצלב האדום הבינלאומי]] לא הורשה לבקרו, ומספטמבר [[1987]] הקשר עמו נותק. הניסיונות לשחרר אותו באמצעות עסקה נכשלו, ובשנת 1988 הוא ככל הנראה הועבר מידיו של בכיר אמל, [[מוסטפא דיראני]], לאיראן או לארגון שיעי אחר. עקבותיו של ארד נעלמו לחלוטין במאי [[1988]].{{הערה|{{חדשות|ויקטור לוי (לונדון)|"הנווט השבוי נמצא בידי דיראני קצין אמל בעבר"|19881023|21}}}} העיתון [[מעריב]] פרסם בשנת [[2008]] כי קיימת אפשרות סבירה שרון ארד נרצח על ידי שוביו בליל 3 במאי 1988, במהלך [[מבצע חוק וסדר]] של [[סיירת צנחנים]] נגד [[חזבאללה]] בכפר מיידון או נהרג כאשר ניסה להימלט.{{הערה|[[עמיר רפפורט]], '''לא חגג יום הולדת''', מוסף שבת של "מעריב", 9 במאי 2008}}<br />
<br />
===מאמצי החיפוש===<br />
בשנים [[1986]]–[[1994]] עוכב שחרורם של 21 אסירים לבנונים, וכן נחטפו דיראני ובכיר [[חזבאללה]] [[עבד אל-כרים עובייד]]{{הערה|{{חדשות||שייח' עובייד: אחיי, שחררו את רון ארד. בגללו אני בישראל|19921207|15}}}}, במטרה שישמשו [[קלפי המיקוח הלבנונים|קלפי מיקוח]] במשא ומתן אפשרי לשחרור ארד. [[בית המשפט העליון]] פסק באפריל 2000 שיש לשחרר את רובם,{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=97070480_a09.txt|סוג=דנ"פ|עותר=פלונים|משיב=שר הבטחון|ניתן ב=12 באפריל 2000}}}} כאשר דיראני ועובייד נשארו בכלא הישראלי ארבע שנים נוספות, עד עסקת [[חילופי שבויים (ישראל)|חילופי השבויים]] ב-2004. באוגוסט 1988, הודיע חזבאללה שרון ארד בידיו.{{הערה|{{מעריב||שלושת השבויים הישראלים בלבנון: - רון ארד, רחמים אלשייך ויוסף פינק|19890730|32}}}}<br />
בעקבות הריגתו של מנהיג חזבאללה [[עבאס מוסאווי]] בפברואר [[1992]], הודיע הארגון על הוצאתו להורג של ארד, אך מקורות שונים טענו כי ארד חי, ומוחזק באיראן (מידע התקבל בעקבות מבצע שנוהל על ידי [[ישראל פרלוב]]).{{הערה|{{חדשות||אוי, על זה לא חשבנו|19920221|95}}}}{{הערה|{{חדשות||תמי ארד: אין קשר לשחרורו של רון|19920217|6}}}} באותה שנה הוקמה עמותת "[[לחופש נולד]]", עמותה ציבורית שמטרתה זירוז שחרורם של ארד ונעדרים נוספים. בפברואר 1995 אמר גולה איראני, מנושר מוקבר, בריאיון לרדיו ב[[לוס אנג'לס]], שרון ארד חי וכלוא בבית סוהר של המודיעין האיראני ב[[אספהאן|איספהן]], ושבעקבות ניסיון בריחה נותח והוא משותק ברגליו ומרותק ל[[כיסא גלגלים]]. באותו חודש התראיינו ל"[[פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג|פרנקפורטר אלגמיינה]]" הגרמני שני אזרחים גרמנים שהיו כלואים באיראן, ולדבריהם שמעו שטייס ישראלי כלוא בבידוד. באפריל 1996 הודיע ארגון "המדוכאים עלי אדמות" שרון ארד בידיהם וכי הם יוציאו אותו להורג בתוך 48 שעות.<br />
<br />
באוקטובר [[1997]] טענו גורמים [[גרמניה|גרמנים]] ו[[רוסיה|רוסים]] שעסקו בנושא, שארד ככל הנראה אינו בחיים. ישראל דחתה את הטענות, והבהירה שהנחת העבודה שלה היא שארד חי, ומוחזק באחריות איראן.<br />
<br />
ב-26 בדצמבר [[2000]] הושלמה עסקה{{הערה|[[רונן ברגמן]], מוסף 7 ימים, ידיעות אחרונות, 29 באוקטובר 2010}} עם חזבאללה בתיווך גרמני ובה התקבל בישראל [[AR-7|רובה ההישרדות]] האישי של רון ארד בהתאם לדרישת ישראל לקבלת אות חיים ממנו. במסגרת העסקה שוחררו 40 פלסטינים ו-12 לבנונים. ביולי 2001 אמר העיתונאי הסורי, ניזאר נאיוף, שהשתחרר במאי מהכלא הסורי, שהוא ראה את ארד באוגוסט 1993 ב[[בית כלא]] סורי. "ב-7 באוגוסט 93' הוא היה חי", אמר נאיוף לשבועון הצרפתי "[[לה פואן]]". "באותו יום לקחו אותו האנשים שהחזיקו בו לחדר רחצה כדי להתרחץ. מצבו הפיזי היה טוב. אם משהו רע קרה לאחר מכן זה היה מעשה סודי שעליו החליטו הגורמים שהחזיקו בו כדי למחוק את התיק וכדי לא להסתבך".<br />
בשנת [[2002]] הוקמה ועדה מיוחדת להערכת המצב בעניינו של ארד, בראשות ה[[שופט]] [[אליהו וינוגרד]]. הוועדה קבעה שאין סיבה לשנות את הערכת המצב הקיימת, לפיה ארד חי.<br />
<br />
בשנת [[2003]] גילה [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[אריאל שרון]], כי במסגרת המאמצים להשיב את ארד נהרג סוכן [[מודיעין צבאי|מודיעין]]. באוקטובר 2003 טענו בכירים איראנים שערקו למערב, שארד חי ומוחזק באזור העיר [[טהראן]]. בנוסף, טענו שהוא אושפז מספר פעמים בגלל בריאותו הרופפת, וכן שניסה להימלט מכלאו. בדצמבר [[2004]] הכריזה עמותת "לחופש נולד" על פרס בסך 10 מיליון [[דולר אמריקני|דולר]] למי שימסור מידע שיוביל למציאתו.<br />
<br />
בשנת [[2005]] הגיש [[אמ"ן]] דו"ח סודי לפיו ארד נפטר, כנראה ממחלת עור קשה, בין 1995 ל־1997 בלבנון. [[הרב הצבאי הראשי]] הסכים להכיר בו כ[[חלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע]], אולם ראש הממשלה [[אריאל שרון]] התנגד לכך. באותו דו"ח צוין שארד הוחזק באיראן כנראה עד שנת [[1994]]. לפי הדו"ח, לאחר חטיפת דיראני בידי ישראל, חששו האיראנים כי הוא ישבר בחקירה ויגלה שארד נמצא על אדמתם, ולכן הם העבירו את ארד בחשאי בחזרה ללבנון. דעת מיעוט מבין אנשי הצוות שכתבו את הדוח גרסה כי ארד מעולם לא הועבר לאיראן אלא הוחזק כל השנים בלבנון על ידי [[משמרות המהפכה]].{{הערה|רונן ברגמן, '''מדינת ישראל תעשה הכל''', עמ' 506–507}}{{הערה|שם=ברגמן}}<br />
<br />
בספטמבר [[2006]] שידרה רשת הטלוויזיה הלבנונית LBC סרט המכונה "החטיפה" המתעד את רגעי [[חטיפת החיילים בהר דב]], וקטעים בהם מצולם רון ארד מדבר מהשבי, כנראה משנת [[1988]]. בסרט נצפה ארד מעשן, ועונה על שאלות קצרות של אחד משוביו. הוא ציין את שמות הוריו, ולאחר מכן הצהיר באנגלית: "אני חייל בצבא הישראלי". כמו כן, סיפר בסרט היכן למד, ומה עשה בחיל האוויר הישראלי.{{הערה|{{ynet|רועי נחמיאס|רון ארד בקול ובתמונה: "אני חייל בצבא הישראלי"|3297945|31 באוגוסט 2006}}}}<br />
סרט זה הוא אות החיים הראשון שקיבלה ישראל מלבד מכתב ותמונה מהתקופה הראשונה לחטיפתו.<br />
<br />
ב-[[15 באוקטובר]] [[2007]] ערכה [[ישראל|מדינת ישראל]] עסקת חילופי שבויים עם [[חזבאללה]]. בעסקה הועברו לישראל גופת אזרח ישראלי שטבע ונסחפה ל[[לבנון]], וכן היומן שכתב רון ארד בשבי (כך מדווח העיתון הלבנוני [[אל-אח'באר]]) וזאת תמורת שתי גופות מחבלי חזבאללה ועציר לבנוני.{{הערה|{{nrg|איתמר ענברי|"ישראל קיבלה מסמכים שכתב ארד בשבי"|646/895|16 באוקטובר 2007||}}}}<br />
<br />
במרץ 2007 העבירה ישראל שאלות ל[[ארצות הברית]], בניסיון לתחקר את הגנרל [[עלי-רזא עסגרי]], בכיר ב[[משמרות המהפכה]] האיראני ונציג משמרות המהפכה בלבנון בשנות ה-80, שנמלט מאיראן. לפי הדיווח של ה-[[CIA]] עסגרי טען כי אין לו כל מושג מה קרה לרון ארד.{{הערה|רונן ברגמן, '''מדינת ישראל תעשה הכל''', עמ' 555–556}}<br />
<br />
ב-11 ביולי 2008, [[חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון (2006)#פרטי עסקת החילופים וביצועה|במסגרת עסקה לחילופי שבויים]], קיבלה ישראל שתי תמונות של ארד בהן נראה פצוע,{{הערה|{{גל"צ||שתי תמונות של רון ארד הגיעו למשפחתו|24082|14 ביולי 2008}}}} יומן מהשנתיים הראשונות לשבי ודו"ח חזבאללה בן 80 דפים ב[[ערבית]] בו מתוארים האנשים שבאו במגע עם ארד במהלך השנתיים הראשונות לשבי, המאמצים לאתר את ארד, ומידע לפיו במהלך שהותו בכפר [[א-נבי שית]] במאי [[1988]] נמלט משביו, ייתכן שבסיוע של אחד משוביו, ונהרג לאחר שניסה להגיע לכוחות הביטחון הישראליים ששהו ב[[רצועת הביטחון]] בדרום לבנון. בדו"ח של חזבאללה נכתב שהסיבות למותו של ארד עשויות להיות שהתמוטט, נפצע, או נפל מ[[צוק]] גבוה במהלך ניסיון ההימלטות משביו ואי אפשר לאתר את גופתו, אף על פי שידוע לישראל שבשנת 2004 ניסה חזבאללה לאתר את קברו של רון ארד בכפר א-נבי שית. לפי דיווחים שהגיעו לעיתונים ערביים חזבאללה הצליח לאתר שרידי עצמות וקבר לא מזוהה. במספר מקרים הועברו לישראל דגימות עצמות לבדיקה גנטית, ונשללה השתייכותן לארד.{{הערה|שם=ברגמן|{{ידיעות אחרונות|רונן ברגמן|לפתור את תעלומת רון ארד|4850372|4 בספטמבר 2016}}}} גורמי מודיעין בישראל אמרו כי הדו"ח לא חידש להם מאומה והגדירו אותו כ"קשקוש".<br />
<br />
בשנת [[2011]] הוצגו היומנים, שקיבלה המשפחה בעסקת חילופי השבוים ב-2007, בתוכנית הטלוויזיה "[[עובדה (תוכנית טלוויזיה)|עובדה]]".{{הערה|[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/ron-arad יומן השבי של רון ארד], באתר "עובדה"}}<br />
<br />
בפברואר [[2016]] פורסמה עדות חדשה מלבנון לפיה ארד נהרג עוד ב-1988, כשנתיים לאחר נפילתו בשבי.{{הערה|{{וואלה!||עדות חדשה על גורלו של רון ארד: מת שנתיים לאחר שנלקח בשבי|2936572|20 בפברואר 2016}}}} לעומת זאת גורמי [[מודיעין צבאי|מודיעין]] שהתראיינו לתוכנית [[זמן אמת (תוכנית טלוויזיה)|זמן אמת]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/item/?itemid=79130|הכותב=|כותרת=זמן אמת {{!}} פרק 5 - רון ארד תיק פתוח חלק א'- פרק מלא|אתר=כאן תאגיד השידור הישראלי|תאריך=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/item/?itemid=79410|הכותב=|כותרת=זמן אמת {{!}} פרק 6 - רון ארד תיק פתוח חלק ב'- פרק מלא|אתר=כאן תאגיד השידור הישראלי|תאריך=}}}} טענו שישנן עדויות שחי עד שנת 1997.<br />
<br />
באוקטובר [[2021]] חשף [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[נפתלי בנט]] שה[[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|מוסד]] ביצע, בחודש שקדם לחשיפה, מבצע (בשיתוף [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] וה[[שירות הביטחון הכללי|שב"כ]]) שתכליתו לשפוך אור על גורלו ומקום הימצאו של ארד.{{הערה|{{ציוץ|naftalibennett|נפתלי בנט|1445034887728205825|4 באוקטובר 2021}}}}{{הערה|{{ישראל היום|דניאל רוט-אבנרי|בנט חשף: "אנשי המוסד פעלו לאחרונה לאיתור רון ארד"|news/defense/article/4868018|4 באוקטובר 2021}}}} [[ראש המוסד]], [[דוד ברנע]], התייחס למבצע בשיח עם אנשי הארגון וטען כי על אף שהמבצע היה "מורכב, נועז ואמיץ", הוא לא השיג את מטרתו.{{הערה|{{mako|[[אמנון אברמוביץ']]|ראש המוסד בשיח פנימי על הפעולה לאיתור רון ארד: "מבצע אמיץ ומורכב - אך כושל"|7e627a99b3c4c71026|news-military/2021_q4|4 באוקטובר 2021}}}}<br />
<br />
==זיכרון והנצחה==<br />
* מ-[[1996]] מתקיימת ב[[הוד השרון]] צעדה שבה משתתפים אלפי אנשים. באותו היום מתקיים יריד גדול ב[[הוד השרון#אתרים בעיר|פארק ארבע העונות]] בעיר.<br />
* מדי שנה חיל האוויר מציין את היעדרו של רון ארד ב[[מטס]] מיוחד של שלושה מטוסים הנמצאים במבנה חסר של רביעיית מטוסים, סמל לנווט הנעדר.<br />
* ה[[פזמונאי]] [[אהוד מנור]] כתב את השיר "לא מפקירים חבר". את הלחן הלחין [[חנן יובל]], ובפזמון השיר מציינים את שמו: "אנחנו, '''רון''', לא מפקירים חבר".<br />
* שיר נוסף, מפורסם יותר, שנכתב בידי אהוד מנור, הולחן ובוצע על ידי [[בועז שרעבי]], הוא "[[כשתבוא (שיר של בעז שרעבי)|כשתבוא]]". השיר מתאר את שובו של רון ארד הביתה. גם כאן מופיע שמו ב[[פזמון חוזר|פזמון]] השיר: "ואז נשיר ב'''רון''', נשיר ב'''רון'''".<br />
* הכרזה "רון ארד – לחופש נולד" הופצה במאות אלפי עותקים ונתלתה על רבבות בתים בישראל.<br />
* שבט "ארד", שבט [[תנועת הצופים|צופים]] ב[[הרצליה]], קרוי על שמו.<br />
* קריית החינוך על שם רון ארד – בית ספר על-יסודי שש-שנתי ב[[רחובות]].<br />
* בשנת [[2007]] יצא לאור הספר ה-38 בסדרת הספרים "[[מנהרת-הזמן (סדרת ספרים)|מנהרת-הזמן]]" מאת [[גלילה רון־פדר-עמית]], "תעלומת הנווט השבוי", העוסק בסיפורו של ארד.{{הערה|{{הארץ||ילדים ממליצים על ספרים|1.3321363|6 ביוני 2010}}}}<br />
*ב-13 ביוני 2022 התקיים טקס הפתיחה לפארק רון ארד בשכונת [[רמות יצחק]] בעיר [[נשר (עיר)|נשר]]. על אבן הנצחה בפארק נכתב "מחכים לך בבית".<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[רן אדליסט]] ו[[אילן כפיר]], "'''רון ארד – התעלומה'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2000]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Ron Arad (pilot)}}<br />
* {{הווידאופדיה|hIQNNrd-3oI}}<br />
* [http://www.eitan.aka.idf.il/1091-7889-HE/Eitan.aspx רס"ן רון ארד] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20200204011307/http://www.eitan.aka.idf.il/1091-7889-HE/Eitan.aspx |date=2020-02-04 }}, באתר איתור נעדרים של צה"ל<br />
* {{אתר חיל האוויר||הנווט, רון ארד, נופל בשבי|3937-5316|16 באוקטובר 1986}}<br />
*[https://www.nli.org.il/he/newspapers/?a=q&hs=1&r=1&results=1&txq=+%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%90%D7%A8%D7%93&dafyq=&datyq=&req=&laq=&puq=&ssnip=img&oa=1&e=------199-he-20--1--img-txIN%7CtxTI-+%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%90%D7%A8%D7%93-------------1 קטעי עיתונות היסטוריים על רון ארד], באתר "עיתונות יהודית היסטורית"<br />
* [http://www.erim-pow.co.il/article.php?id=102 המכתב האחרון שהתקבל מרון ארד], באתר עמותת ערים בלילה<br />
* {{nrg|[[אריק וייס]] ורונן סולומון|פרשת רון ארד: החולצה שלא נבדקה|767/091|2 באוגוסט 2008|1|1}}<br />
* {{ynet||עצומת הטייסים השבויים - לא לעסקת חילופי השבויים בלי רון ארד|2809239|29 באוקטובר 2003}}<br />
* {{ynet|[[יאיר לפיד]]|ללכת שבי אחריה|3813326|9 בדצמבר 2009}}<br />
* [[ניר דבורי]], [http://www.mako.co.il/news-military/security-q4_2016/Article-6043c17c95fa751004.htm דוח חדש: רון ארד מת בשבי], "[[חדשות 2]]", 10 באוקטובר 2016<br />
* {{הארץ|עמוס הראל|30 שנה לנפילת רון ארד: שלוש ההחמצות הגדולות|1.3094901|14 באוקטובר 2016}}<br />
* {{ynet|איתי בלומנטל|32 שנים לנפילתו בשבי: רון ארד בתמונות שטרם פורסמו|5372187|16 באוקטובר 2018}}<br />
* {{סרטונים}} [[טלי בן עובדיה]], '''רון ארד, תיק פתוח''' | [https://www.kan.org.il/Item/?itemId=79130 חלק א'] | [https://www.kan.org.il/Item/?itemId=79410 חלק ב'] | באתר [[כאן 11]], 2020<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007301473905171|רון ארד (1958-)}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ישראל-לבנון}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ארד, רון}}<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנעדרו ב-1988]]<br />
[[קטגוריה:נווטי חיל האוויר הישראלי]]<br />
[[קטגוריה:שבויי צה"ל]]<br />
[[קטגוריה:נעדרי צה"ל]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי הפנימייה הצבאית לפיקוד תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:יחסי ישראל–לבנון]]<br />
[[קטגוריה:סגני-אלופים בצה"ל]]<br />
[[קטגוריה:מגדיאל: אישים]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1958]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=רון ארד|גרסה=37261580|פריט=Q258128}}</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=2535285שיחה:הרב צבי פרידמן2024-03-27T23:28:03Z<p>אפרון: נא להגיב כמקובל</p>
<hr />
<div>{{תיבת ארכיון|[[/ארכיון|ארכיון]]}}<br />
<br />
# ברצוני להבין מהיכן המקור למשפט זה '''"הקים את "חסדי שלום" - ארגון צדקה לנזקקים",''' על פי הידוע מי שייסד את הקופה הוא הרב שמואל אויערבאך, והוא שם את הרב פרידמן להיות אחחראי על הכספים, לאחר מהומות שהתעוררו שם הוא שם את הרב ראובן מילצקי כנציגו של הרב אשר דויטש, ועד היום הוא משמש כנציגו, ומאז הרב דויטש אחראי על הכספים כמו הרב פרידמן, ניתן אף להוכיח זאת מהישיבה הקבועה של הרב פרידמן והרב דויטש בערבי החגים לפני התמיכות, נדמה לי שאם זה היה בשליטת הרב פרידמן הוא לא היה נזקק להרב דויטש...<br />
# הפסקה הזאת '''בין היתר הוא תומך בקיום [[/www.hamichlol.org.il/הפגנה|הפגנות]] במחאה על מעצר עריקים שמגיעים למעברי גבול וכן הוציא להפגנה בעת חקיקת [[/www.hamichlol.org.il/גיוס בני ישיבות|חוק הגיוס]], בניגוד לעמדת אישים מתונים יותר בפלג, שלדעתם יש להפגין רק על מעצר אקראי של עריק''' לא נכונה בעליל.הרב פרידמן תומך בהוצאה להפגנות מפעם לפעם, פעם זה 'דיון בבג"ץ על חוק הגיוס', פעם זה על החלטת בג"ץ בנושא, ופעם אחרת כשיש דיון או החלטה, רק שאין השעה כשרה לכך אז לא תהיה הפגנה. צריך לנסח זאת בצורה שונה.<br />
# בנוסף מן הראוי להסביר שהקבוצה של הרב פרידמן הינה שולית ביותר, וניתן לספור את מספר הקולות שקיבלו בק"ס ובבני ברק...<br />
# לגבי הנכתב<br />
<br />
'''"השבועון מופיע מידי יום רביעי, וכולל גליון חדשות, ומוסף תורני בשם "הבו גודל". השבועון זוכה לתמיכת רבנים נוספים בפלג, ביניהם [[/www.hamichlol.org.il/הרב שמואל מרקוביץ'|הרב שמואל מרקוביץ']]. בחורף תשפ"ג ערך העיתון ועידה בשם 'משמרת לדורות' בו נשא הרב משא בו פרש את משנתו בענייני ציבור."'''<br />
<br />
=== '''מוסדות שבנשיאותו[עריכה | עריכת קוד מקור]''' ===<br />
'''"הרב פרדימן הוא נשיא רשת [[/www.hamichlol.org.il/תלמוד תורה|תלמודי התורה]] "תפארת יעקב", תלמוד תורה "נפש החיים", בית הספר "בדרכי שמואל" בני ברק, ושל מוסדות חינוך נוספים שאינם מקבלים תקציבים ממשרד החינוך.,'''<br />
<br />
---<br />
<br />
הייתי ממליץ לתקן את כל הציטוט המעוות הזה.<br />
<br />
א. שבועון המבט לא כולל היום שום גליון מלבד החדשות.<br />
<br />
ב. אחרי מערכת הבחירות האחרונה, השבועון לא זוכה לתמיכת שום רב בפלג, ואפילו הרב מרקוביץ תקף במוצאי שבת 'כי תשא' בשיחתו השבועית את משנתם של כותבי השבועון.<br />
<br />
ג. לגבי הועידה שערך העיתון, לא נראה לי שהיה משהו מיוחד בערב ההתרמה שערך השבועון הזה, שהוא זוכה להתייחסות מיוחדת, אין אירוע בשנים האחרונות שהרב פרידמן לא פורש את 'משנתו' בעניין החיידרים 'הגזולים', וההשקפה 'הציונית' שחדרה לפלג, הדברים נאמרים בכל פורום מצומצם שנערך בביתו וחוזרים על עצמם. אשמח לדעת האם היה שם אירוע מיוחד.<br />
<br />
ד. נראה לי מגוחך לכתוב על תלמוד תורה 'תפארת יעקב' המונה חיידר עם פחות מ100 ילד בירושלים, ועוד חידר בבני ברק, שעל פי הנתונים כעת, רובם המוחלט של התלמידים מאיימים לעוזבו אחר מה שארע בפלג בבחירות, ולכנותו 'רשת תלמודי התורה', אכן בעבר היתה זאת רשת רחבה עם קרוב לאלפיים ילד, וסניפים בירושלים, בני ברק, ומודיעין עילית.<br />
<br />
ה. מעניין על אלו מוסדות מדובר בהמשך '''"ושל מוסדות חינוך נוספים שאינם מקבלים תקציבים ממשרד החינוך"'''</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A0%D7%93%D7%9C&diff=2535284שיחת משתמש:אברהם נדל2024-03-27T23:27:54Z<p>אפרון: /* שיחה:הרב צבי פרידמן */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>== ברוך בואך ==<br />
<br />
{{ברוך בואך|אברהם נדל}} [[משתמש:הישיבישער|הישיבישער]] ([[שיחת משתמש:הישיבישער|שיחה]]) 22:24, 27 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== פורום ==<br />
<br />
שלום רב, נא לא לנהל יותר דיוני פורום כמו שנוהלו כעת ב[[שיחה:בני תורה (מפלגה)]]. תודה. [[משתמש:דויד|דויד]] ([[שיחת משתמש:דויד|שיחה]]) י"ד בתשרי ה'תשפ"ד 02:53 (IDT) 02:53, 29 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
== מחיקת תמונה ==<br />
שלום, <br /><br />
שמתי לב לכך שהעלית תמונה או מספר תמונות למכלול תוך התעלמות מההנחיות שב[[מיוחד:Upload|דף העלאת קבצים]]. התמונה שלך נמחקה, {{ש}}בהתאם לאזהרות שבדף העלאת קבצים, משום שאנו מקפידים שלא לפגוע בזכויות יוצרים. אנא {{מגדר:{{שם דף הבסיס}}|עבור|עברי}} על דפי עזרה רלוונטיים בנושא בטרם {{מגדר:{{שם דף הבסיס}}|תעלה|תעלי}} תמונות חדשות למכלול:<br />
[[קובץ:RedX.svg|60px|ימין|קישור=]]<br />
* [[מיוחד:Upload|דף העלאת קבצים]]<br />
* [[עזרה:העלאת תמונה|איך להעלות תמונה למכלול]]<br />
** [[עזרה:העלאת תמונה ברישיון שימוש הוגן|העלאת תמונה ברישיון שימוש הוגן]]<br />
אין בזה שום דבר אישי ואשמח לראותך עמנו גם בהמשך.<br />
<br />
בברכה,<br />
[[משתמש:מקוה|מקוה]] • [[שיחת משתמש:מקוה|שיחה]] • י"ח בתשרי ה'תשפ"ד 00:22 (IDT) 00:22, 3 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
:שים לב. בפעם הבאה שתעלה תמונה שלא אתה צילמת או יצאו עוררין על תמונה שהעלית תיחסם ללא הגבלת זמן. [[משתמש:מקוה|מקוה]] • [[שיחת משתמש:מקוה|שיחה]] • י"ח בתשרי ה'תשפ"ד 00:23 (IDT)<br />
::למרות שהתברר שהתלונה היתה תלונת שווא התמונה לא תשוחזר, אחרי שברור שלא אתה צילמת אותה. [[משתמש:מקוה|מקוה]] • [[שיחת משתמש:מקוה|שיחה]] • י"ח בתשרי ה'תשפ"ד 11:41 (IDT)<br />
<br />
== כתוב על עצמך ==<br />
<br />
{{כתוב על עצמך}} [[משתמש:אלי נדב|אלי נדב]] ~ [[שיחת משתמש:אלי נדב|תדברו איתי]] ~ [[המכלול:היו נועזים בעריכת ערכים|אל תפחדו]] 20:09, 3 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
==[[:קובץ:כינוס_נציגי_תנועת_בני_תורה_במעונו_של_מרן_רה''י_הגר''ש_מרקוביץ_שליט''א.png]]==<br />
{{מקור תמונה|1=משתמש יקר|שם התמונה=כינוס נציגי תנועת בני תורה במעונו של מרן רה''י הגר''ש מרקוביץ שליט''א.png}} [[משתמש:מקוה|מקוה]] • [[שיחת משתמש:מקוה|שיחה]] • י"ד באדר א' ה'תשפ"ד 21:29 (IDT) 21:29, 22 בפברואר 2024 (IST)<br />
== מחיקת תמונה ==<br />
שלום,<br><br />
שמתי לב לכך שהעלית תמונה או מספר תמונות למכלול תוך התעלמות מההנחיות שב[[מיוחד:Upload|דף העלאת קבצים]]. התמונה שלך נמחקה, בהתאם לאזהרות שבדף העלאת קבצים, משום שאנו מקפידים שלא לפגוע בזכויות יוצרים. אנא {{מגדר:{{שם דף הבסיס}}|עבור|עברי}} על דפי עזרה רלוונטיים בנושא בטרם {{מגדר:{{שם דף הבסיס}}|תעלה|תעלי}} תמונות חדשות למכלול:<br />
* [[מיוחד:Upload|דף העלאת קבצים]]<br />
* [[עזרה:העלאת קובץ|איך להעלות תמונה למכלול]]<br />
** [[עזרה:העלאת תמונה ברישיון שימוש הוגן|העלאת תמונה ברישיון שימוש הוגן]]<br />
אין בזה שום דבר אישי ואשמח לראותך עמנו גם בהמשך.<br />
[[משתמש:מקוה|מקוה]] • [[שיחת משתמש:מקוה|שיחה]] • ט"ז באדר א' ה'תשפ"ד 23:43 (IDT) 23:43, 24 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
== [[שיחה:הרב צבי פרידמן]] ==<br />
<br />
נא לקרוא בעיון את [[המכלול:דף שיחה]] לפני עריכות שם. הצלחה. [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT) 20:53, 26 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
== [[שיחה:הרב צבי פרידמן]] ==<br />
<br />
{{T|אברהם נדל|בקשר}} {{הבג|דף=שיחה:הרב צבי פרידמן|מספר הגרסה=2535190|גרסה קודמת=2532722|כיתוב= לעריכה זו}}, אני משחזר שוב את תגובתך, נא להגיב כמקובל, ראה [[המכלול:דף שיחה]]. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 01:27, 28 במרץ 2024 (IST)</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9F&diff=2535278שיחת משתמש:אפרון2024-03-27T23:18:30Z<p>אפרון: /* {{לא כשר}} */ תגובה למשתמש הגדה של פסח: אין נוהל מחייב. (-) (CD)</p>
<hr />
<div>{{תיבת ארכיון|<br />
#[[/ארכיון 1|ארכיון 1]]<br />
#[[/ארכיון 2|ארכיון 2]]<br />
#[[/ארכיון 3|ארכיון 3]]<br />
#[[/ארכיון 4|ארכיון 4]]<br />
}}<br />
<br />
=={{תב|לא כשר}}==<br />
<br />
ראה ב[[שיחת תבנית:לא כשר|דף השיחה של התבנית]] כי מדובר בתבנית אספקלריא. {{ציטוטון|אין מי שיטעה לחשוב שזה כשר, אך אנו כיהודים כשרים ויראי שמים, אם לא להביע גועל ושאט נפש, צריכים לפחות להסתייג... וזה מינימום לענ"ד|מתוך דברי @[[משתמש:שרגא|שרגא]]}}. [[משתמש:הגדה של פסח|הגדה של פסח]] ([[שיחת משתמש:הגדה של פסח|שיחה]]) 15:28, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
:@[[משתמש:אפרון|אפרון]], ? [[משתמש:הגדה של פסח|הגדה של פסח]] ([[שיחת משתמש:הגדה של פסח|שיחה]]) 00:51, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
::אני רואה שהיה על זה אי הסכמה בעבר, גם בדף השיחה וגם במקומות נוספים, מכיוון שלא נקבעה מדיניות כזו ואני כעוא"ס לא מכיר כזו מדיניות אני נשאר בדעתי, מותר לך ולאחרים לא להסכים איתי, אבל אני לא חושב שאפשר ליצור כזה כלל ללא יצירת מדיניות מסודרת. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 00:55, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
:::לא מצאתי בדף השיחה אי הסכמה לדברי, אלא התנגדות (ליתר דיוק: התלבטות) לעצם התבנית. אשמח אם תציין את המקומות האחרים. תודה, [[משתמש:הגדה של פסח|הגדה של פסח]] ([[שיחת משתמש:הגדה של פסח|שיחה]]) 01:03, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
::::התכוונתי גם לתגובתו של ישראל מאיר ולא רק של יהודה, בכל מקרה זה לא דיון מדיניות מחייב ואני ממש {{נגד}} הנחת התבנית מלבד כתבנית מידע או בדומה להברה רפואית/הלכתית וכדו' [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 01:11, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
:::::לפי הכללים, כל עוד שלא נערך דיון רשמי מה הנוהל כעת? [[משתמש:הגדה של פסח|הגדה של פסח]] ([[שיחת משתמש:הגדה של פסח|שיחה]]) 01:17, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
:::::: אין נוהל מחייב. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 01:18, 28 במרץ 2024 (IST)</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%9A&diff=2535276המכלול:בקשת עדכון ערך2024-03-27T23:16:57Z<p>אפרון: שרגא פייבל קנול</p>
<hr />
<div>{{/פתיח}}<br />
<br />
==[[שלושת האבות]]==<br />
-אני מעוניין לערוך את הדף, חבל לי שעריכותי יאבדו. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:מה תגידו לו|מה תגידו לו]] ([[שיחת משתמש:מה תגידו לו|שיחה]]) 12:31, 12 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[עקדת יצחק]]==<br />
-אני מעוניין לערוך את הדף, חבל לי שעריכותי יאבדו. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:מה תגידו לו|מה תגידו לו]] ([[שיחת משתמש:מה תגידו לו|שיחה]]) 12:31, 12 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[הפרעת אישיות גבולית]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! ~ [[משתמש:תכליתי|תכליתי]] • [[שיחת משתמש:תכליתי|שיחה]] • ד' באדר א' ה'תשפ"ד 23:31 (IDT) 23:31, 12 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[הרב מאיר כהנא]]==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:ער|ער]] ([[שיחת משתמש:ער|שיחה]]) 23:20, 14 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[פירוש האבן עזרא]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 21:21, 15 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[חסידות גור]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:87937|87937]] ([[שיחת משתמש:87937|שיחה]]) 19:58, 18 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[נפתלי קמפה]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:עמנואל|עמנואל]] ([[שיחת משתמש:עמנואל|שיחה]]) 07:00, 20 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[מפלגת ש"ס]]==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:מידת הרחמים|מידת הרחמים]] 16:54, 21 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[פיניקים]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • י"ג באדר א' ה'תשפ"ד (IDT) 20:10, 21 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[דו-קרב]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • י"ג באדר א' ה'תשפ"ד (IDT) 20:52, 21 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[הרנסאנס האיטלקי]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • י"ד באדר א' ה'תשפ"ד (IDT) 14:44, 23 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[אלכסנדר הגדול]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • ט"ז באדר א' ה'תשפ"ד (IDT) 21:35, 24 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2024)]]==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:בנימין לוריא|בנימין לוריא]] ([[שיחת משתמש:בנימין לוריא|שיחה]]) 22:14, 24 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[מלחמת אוקראינה–רוסיה]]==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:פורים רב|פורים רב]] ([[שיחת משתמש:פורים רב|שיחה]]) 23:58, 24 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[לוחית העופרת מהר עיבל]]==<br />
<div class="cd-moveMark">''הועבר מהדף [[המכלול:דיווח על טעויות#לוחית העופרת מהר עיבל]]. [[משתמש:עמנואל|עמנואל]] ([[שיחת משתמש:עמנואל|שיחה]]) 00:05, 25 בפברואר 2024 (IST)''</div><br />
<br />
-לא עודכן זמן רב. תודה רבה! [[מיוחד:תרומות/45.194.120.104|45.194.120.104]] 19:05, 28 בינואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[נמל התעופה בן-גוריון]]==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:מידת הרחמים|מידת הרחמים]] 00:13, 25 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[השפלה]]==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:איך|איך]] • [[שיחת משתמש:איך|שיחה]] ~ [[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/איך|מייל]] • [[י"ז באדר א']] [[ה'תשפ"ד]]. 20:02, 25 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[ממשלת ישראל העשרים ושמונה]]==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:איך|איך]] • [[שיחת משתמש:איך|שיחה]] ~ [[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/איך|מייל]] • [[י"ז באדר א']] [[ה'תשפ"ד]]. 01:38, 26 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[גולדה מאיר]]==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:איך|איך]] • [[שיחת משתמש:איך|שיחה]] ~ [[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/איך|מייל]] • [[י"ז באדר א']] [[ה'תשפ"ד]]. 01:53, 26 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[יוסי כהן]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:זאב אריות|זאב אריות]] ([[שיחת משתמש:זאב אריות|שיחה]]) 17:15, 26 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[צ'ארלס השלישי, מלך הממלכה המאוחדת]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! ~ [[משתמש:תכליתי|תכליתי]] • [[שיחת משתמש:תכליתי|שיחה]] • י"ז באדר א' ה'תשפ"ד 17:25 (IDT) 17:25, 26 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[הרב שאול אלתר]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! ~ [[משתמש:תכליתי|תכליתי]] • [[שיחת משתמש:תכליתי|שיחה]] • י"ז באדר א' ה'תשפ"ד 17:39 (IDT) 17:39, 26 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[בית שמש]]==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:סמיילי|סמיילי]] ([[שיחת משתמש:סמיילי|שיחה]]) 19:46, 26 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[רבי יהודה גרינוולד]]==<br />
-הערך בויקיפדיה אנציקלופדי יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:עמנואל|עמנואל]] ([[שיחת משתמש:עמנואל|שיחה]]) 05:45, 27 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[מגדל בבל]]==<br />
-אני מעוניין לערוך את הדף, חבל לי שעריכותי יאבדו. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:מה תגידו לו|מה תגידו לו]] ([[שיחת משתמש:מה תגידו לו|שיחה]]) 11:03, 28 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[צפת]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. וכן לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:זאב אריות|זאב אריות]] ([[שיחת משתמש:זאב אריות|שיחה]]) 12:44, 28 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[זכרון יעקב]]==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:גם אני|גם אני]] • [[שיחת משתמש:גם אני|שיחה]] • כ' באדר א' ה'תשפ"ד 23:16, 28 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[יעקב בן זבדי]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • כ' באדר א' ה'תשפ"ד (IDT) 14:10, 29 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • כ' באדר א' ה'תשפ"ד (IDT) 14:40, 29 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[מערכת הראייה]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:ליפמן|ליפמן]] ([[שיחת משתמש:ליפמן|שיחה]]) 20:45, 29 בפברואר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[חריש (עיר)]]==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:יאיר אברמס|מאיר אברמהס]] ([[שיחת משתמש:יאיר אברמס|שיחה]]) 13:31, 1 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[שמואל גרינברג]]==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:מידת הרחמים|מידת הרחמים]] 16:10, 1 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[שום, פלפל ושמן זית]]==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:אהרן אייזנבך|אהרן אייזנבך]] ([[שיחת משתמש:אהרן אייזנבך|שיחה]]) 02:28, 3 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[טבריה]]==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:מידת הרחמים|מידת הרחמים]] 02:29, 3 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[יצחק הרצוג]]==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:מידת הרחמים|מידת הרחמים]] 02:33, 3 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[יצחק פינדרוס]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! ~ [[משתמש:תכליתי|תכליתי]] • [[שיחת משתמש:תכליתי|שיחה]] • כ"ד באדר א' ה'תשפ"ד 20:42 (IDT) 20:42, 3 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[ויקיפדיה העברית]]==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:ער|ער]] ([[שיחת משתמש:ער|שיחה]]) 13:24, 4 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[הרב יאשיהו פינטו]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! ~ [[משתמש:תכליתי|תכליתי]] • [[שיחת משתמש:תכליתי|שיחה]] • כ"ד באדר א' ה'תשפ"ד 16:56 (IDT) 16:56, 4 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[מדריד]]==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:מידת הרחמים|מידת הרחמים]] 17:18, 4 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[אינטרנט]]==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:מידת הרחמים|מידת הרחמים]] 17:20, 4 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[דונלד טראמפ]]==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:מידת הרחמים|מידת הרחמים]] 23:07, 4 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[יצחק רבין]]==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:ער|ער]] ([[שיחת משתמש:ער|שיחה]]) 23:51, 4 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[דונלד ויניקוט]]==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:פורים רב|פורים רב]] ([[שיחת משתמש:פורים רב|שיחה]]) 01:01, 5 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[אליהו צבי סולובייצ'יק]]==<br />
{{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:המבקר|המבקר]] ([[שיחת משתמש:המבקר|שיחה]]) 15:45, 5 במרץ 2024 (IST)<br />
:לאחר מכן יש להחזיר את דרישת המקור להיותו רב ואטפל בזה אני. [[משתמש:המבקר|המבקר]] ([[שיחת משתמש:המבקר|שיחה]]) 15:46, 5 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[צור (לבנון)]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • כ"ו באדר א' ה'תשפ"ד (IDT) 20:42, 5 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[ג'ונסטאון]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • כ"ו באדר א' ה'תשפ"ד (IDT) 21:51, 5 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[יוסי חביליו]]==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:שמואל רובין|שמואל רובין]] ([[שיחת משתמש:שמואל רובין|שיחה]]) 12:19, 8 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[עושר]]==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:גם אני|גם אני]] • [[שיחת משתמש:גם אני|שיחה]] • ל' באדר א' ה'תשפ"ד 08:07, 10 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[הרב יצחק יוסף]]==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! ~ [[משתמש:תכליתי|תכליתי]] • [[שיחת משתמש:תכליתי|שיחה]] • א' באדר ב' ה'תשפ"ד 21:02 (IDT) 21:02, 10 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[בית המקדש של יוליאנוס]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • א' באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT) 23:07, 10 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[דודו פישר]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • א' באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT) 17:04, 11 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[רמדאן]]==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • א' באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT) 19:51, 11 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[משפט שלמה]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • ב' באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT) 21:20, 11 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[דני קושמרו]]==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:הבן החכם|הבן החכם]] ([[שיחת משתמש:הבן החכם|שיחה]]) 19:47, 12 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[שלמה יהודה פרידלנדר]]==<br />
-הערך בויקיפדיה אנציקלופדי יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:לעבעדיג|לעבעדיג]] ([[שיחת משתמש:לעבעדיג|שיחה]]) 03:02, 13 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[רבי מרדכי זיסקינד מסטריא]]==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:לעבעדיג|לעבעדיג]] ([[שיחת משתמש:לעבעדיג|שיחה]]) 03:59, 13 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[רבי שלמה זלמן אהרנרייך]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! ~ [[משתמש:תכליתי|תכליתי]] • [[שיחת משתמש:תכליתי|שיחה]] • ד' באדר ב' ה'תשפ"ד 20:52 (IDT) 20:52, 13 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[יהדות מרוקו]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:אלי נדב|אלי נדב]] ~ [[שיחת משתמש:אלי נדב|תדברו איתי]] ~ [[המכלול:היו נועזים בעריכת ערכים|אל תפחדו]] 09:08, 17 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[רצועת עזה]]==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:אלי נדב|אלי נדב]] ~ [[שיחת משתמש:אלי נדב|תדברו איתי]] ~ [[המכלול:היו נועזים בעריכת ערכים|אל תפחדו]] 09:49, 17 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[יתד נאמן]]==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:משה טרטנר|משה טרטנר]] ([[שיחת משתמש:משה טרטנר|שיחה]]) 13:32, 17 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[חסידות דרוהוביץ']]==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:איך|איך]] • [[שיחת משתמש:איך|שיחה]] ~ [[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/איך|מייל]] • [[ז' באדר ב']] [[ה'תשפ"ד]]. 17:19, 17 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[רבי מרדכי הגר]]==<br />
{{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:אלי נדב|אלי נדב]] ~ [[שיחת משתמש:אלי נדב|תדברו איתי]] ~ [[המכלול:היו נועזים בעריכת ערכים|אל תפחדו]] 22:27, 17 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[ישראל (מדינה)]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • ח' באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT) 17:50, 18 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[ולדימיר פוטין]]==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:למאי נ"מ|למאי נ"מ]] • [[שיחת משתמש:למאי נ"מ|שיחה]] • ט' באדר ב' ה'תשפ"ד (IDT) 21:15, 18 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[הרב יעקב אריה אלתר]]==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:העני ממעש|הנני העני]] • [[שיחת משתמש:העני ממעש|שיחה]] • י' באדר ב' ה'תשפ"ד • 00:32 (IDT) 00:32, 20 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[ירון ידען]]==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}כמו"כ אם אפשר לשחרר לעריכה. תודה רבה! [[משתמש:זאב אריות|זאב אריות]] ([[שיחת משתמש:זאב אריות|שיחה]]) 22:44, 21 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[מסורות כלב]]==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:חנוכיה|חנוכיה]] ([[שיחת משתמש:חנוכיה|שיחה]]) 07:54, 25 במרץ 2024 (IST)<br />
:@[[משתמש:חנוכיה|חנוכיה]] יש לבקש את פתיחת הערך ב[[המכלול:בקשת טיפול בערך]]. [[משתמש:מוקיר רבנן|מוקיר רבנן]] ([[שיחת משתמש:מוקיר רבנן|שיחה]]) 08:51, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[מדבר אטקמה]]==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:מקוה|מקוה]] • [[שיחת משתמש:מקוה|שיחה]] • ט"ז באדר ב' ה'תשפ"ד 06:22 (IDT) 06:22, 26 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[רבי אלעזר מנדל בידרמן]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! ~ [[משתמש:תכליתי|תכליתי]] • [[שיחת משתמש:תכליתי|שיחה]] • ט"ז באדר ב' ה'תשפ"ד 12:08 (IDT) 12:08, 26 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים]]==<br />
-הערך בויקיפדיה אנציקלופדי יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:עמנואל|עמנואל]] ([[שיחת משתמש:עמנואל|שיחה]]) 15:16, 26 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[הפלג הירושלמי]]==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:שלום קצולנבגן|שלום קצולנבגן]] ([[שיחת משתמש:שלום קצולנבגן|שיחה]]) 17:04, 26 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! ~ [[משתמש:תכליתי|תכליתי]] • [[שיחת משתמש:תכליתי|שיחה]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד 20:48 (IDT) 20:48, 26 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[הפטריוטים (תוכנית טלוויזיה)]]==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:בא לתקן|בא לתקן]] ([[שיחת משתמש:בא לתקן|שיחה]]) 23:00, 26 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[רבי יצחק שלמה זילברמן]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! ~ [[משתמש:תכליתי|תכליתי]] • [[שיחת משתמש:תכליתי|שיחה]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד 23:24 (IDT) 23:24, 26 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[הרב שמואל טל]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! ~ [[משתמש:תכליתי|תכליתי]] • [[שיחת משתמש:תכליתי|שיחה]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד 23:43 (IDT) 23:43, 26 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל]]==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:איך|איך]] • [[שיחת משתמש:איך|שיחה]] ~ [[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/איך|מייל]] • [[י"ז באדר ב']] [[ה'תשפ"ד]]. 04:16, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[חיפה]]==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:א&#34;ב|א&#34;ב]] ([[שיחת משתמש:א&#34;ב|שיחה]]) 09:28, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[עיריית חיפה]]==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:א&#34;ב|א&#34;ב]] ([[שיחת משתמש:א&#34;ב|שיחה]]) 09:28, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[רחובות]]==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:א&#34;ב|א&#34;ב]] ([[שיחת משתמש:א&#34;ב|שיחה]]) 09:46, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[חולון]]==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:א&#34;ב|א&#34;ב]] ([[שיחת משתמש:א&#34;ב|שיחה]]) 09:50, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[ערד]]==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:א&#34;ב|א&#34;ב]] ([[שיחת משתמש:א&#34;ב|שיחה]]) 09:52, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[הרצליה]]==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:א&#34;ב|א&#34;ב]] ([[שיחת משתמש:א&#34;ב|שיחה]]) 09:52, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[רחמים מלמד כהן (מורה)]]==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:ליכט|ליכט]] ([[שיחת משתמש:ליכט|שיחה]]) 10:43, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[המגיד ממזריטש]]==<br />
{{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! ~ [[משתמש:תכליתי|תכליתי]] • [[שיחת משתמש:תכליתי|שיחה]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד 11:52 (IDT) 11:52, 27 במרץ 2024 (IST)הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! ~ [[משתמש:תכליתי|תכליתי]] • [[שיחת משתמש:תכליתי|שיחה]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד 11:52 (IDT) 11:52, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==[[אהרלה סמט]]==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. (הרבה יותר גדול באופן לא פפורציונלי בעליל) {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:זאב אריות|זאב אריות]] ([[שיחת משתמש:זאב אריות|שיחה]]) 15:10, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
:@[[משתמש:זאב אריות|זאב אריות]] שים לב שהערך נוצר במכלול, ולא בויקיפדיה, לכן הוא לא עודכן כלל. [[משתמש:ואולם חי אני|ואולם חי אני]] • [[שיחת משתמש:ואולם חי אני|שיחה]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד 15:14, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
:תכל'ס הערך בויקי גדול הרבה יותר [[משתמש:זאב אריות|זאב אריות]] ([[שיחת משתמש:זאב אריות|שיחה]]) 15:17, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
== [[קו מהדרין]] ==<br />
-אני מעוניין לערוך את הדף, חבל לי שעריכותי יאבדו. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 15:20, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
== [[פרשת היעלמותה של היימנוט קסאו]] ==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:יואל נאמן|יואל נאמן]] • [[שיחת משתמש:יואל נאמן|שיחה]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד 16:01 (IDT) 16:01, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
== [[אילן כפיר]] ==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:משה טרטנר|משה טרטנר]] ([[שיחת משתמש:משה טרטנר|שיחה]]) 16:12, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
== [[אנטבקה]] ==<br />
<br />
לא עודכן זמן רב, אם אין תשובה על בקשת ההבהרה שהנחתי, נא לא להסיר אותה.{{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:הגדה של פסח|הגדה של פסח]] ([[שיחת משתמש:הגדה של פסח|שיחה]]) 16:18, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
== [[נמל התעופה הבין-לאומי אתונה-אלפתריוס וניזלוס]] ==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:מידת הרחמים|מידת הרחמים]] 18:12, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
== [[הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית]] ==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:הגדה של פסח|הגדה של פסח]] ([[שיחת משתמש:הגדה של פסח|שיחה]]) 19:14, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
:{{א|הגדה של פסח}} {{בוצע בס"ד}}. [[משתמש:מוטי|מוטי]] ~ [[שיחת משתמש:מוטי|שיחה]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד • 19:17, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
== [[באר שבע]] ==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 20:49, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
== [[מכון תל אביב לחזנות]] ==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:הגדה של פסח|הגדה של פסח]] ([[שיחת משתמש:הגדה של פסח|שיחה]]) 20:50, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
== קבר רבי נחמן מברסלב ==<br />
<br />
תודה רבה!--[[משתמש:תוכן ותמיכה|מכלולניק]] ([[שיחת משתמש:תוכן ותמיכה|שיחה]]) 20:53, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
== [[נפתלי הרשטיק]] ==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:הגדה של פסח|הגדה של פסח]] ([[שיחת משתמש:הגדה של פסח|שיחה]]) 20:59, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
== [[שכונת רמות (באר שבע)]] ==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:בני ברקי בנשמה|בני ברקי בנשמה]] ([[שיחת משתמש:בני ברקי בנשמה|שיחה]]) 21:06, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
== [[מרדכי סובול]] ==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:הגדה של פסח|הגדה של פסח]] ([[שיחת משתמש:הגדה של פסח|שיחה]]) 21:29, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
== [[שרגא פייבל קנול]] ==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 01:16, 28 במרץ 2024 (IST)</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Y1t2t3g5qe8gndm8&topic_postId=y1t2t3g5qi6ivhkg&topic_revId=y1t2t3g5qi6ivhkg&action=single-viewנושא:Y1t2t3g5qe8gndm82024-03-27T23:15:51Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9F" class="mw-userlink" title="משתמש:אפרון"><bdi>אפרון</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9F" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:אפרון">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9F" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/אפרון">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Y1t2t3g5qe8gndm8&topic_showPostId=y1t2t3g5qi6ivhkg#flow-post-y1t2t3g5qi6ivhkg">הוסיף תגובה</a> לנושא "מי מתאים לפסקת "משפחתו"" (<em>נא להכיר המכלול:עקרונות_וקווים_מנחים_ליצירת_ערכי_אישים#את_מי_להזכיר_בפסקת_"משפחתו"</em>)</span>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9F&diff=2535269שיחת משתמש:אפרון2024-03-27T23:11:58Z<p>אפרון: /* {{לא כשר}} */ תגובה למשתמש הגדה של פסח (CD)</p>
<hr />
<div>{{תיבת ארכיון|<br />
#[[/ארכיון 1|ארכיון 1]]<br />
#[[/ארכיון 2|ארכיון 2]]<br />
#[[/ארכיון 3|ארכיון 3]]<br />
#[[/ארכיון 4|ארכיון 4]]<br />
}}<br />
<br />
=={{תב|לא כשר}}==<br />
<br />
ראה ב[[שיחת תבנית:לא כשר|דף השיחה של התבנית]] כי מדובר בתבנית אספקלריא. {{ציטוטון|אין מי שיטעה לחשוב שזה כשר, אך אנו כיהודים כשרים ויראי שמים, אם לא להביע גועל ושאט נפש, צריכים לפחות להסתייג... וזה מינימום לענ"ד|מתוך דברי @[[משתמש:שרגא|שרגא]]}}. [[משתמש:הגדה של פסח|הגדה של פסח]] ([[שיחת משתמש:הגדה של פסח|שיחה]]) 15:28, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
:@[[משתמש:אפרון|אפרון]], ? [[משתמש:הגדה של פסח|הגדה של פסח]] ([[שיחת משתמש:הגדה של פסח|שיחה]]) 00:51, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
::אני רואה שהיה על זה אי הסכמה בעבר, גם בדף השיחה וגם במקומות נוספים, מכיוון שלא נקבעה מדיניות כזו ואני כעוא"ס לא מכיר כזו מדיניות אני נשאר בדעתי, מותר לך ולאחרים לא להסכים איתי, אבל אני לא חושב שאפשר ליצור כזה כלל ללא יצירת מדיניות מסודרת. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 00:55, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
:::לא מצאתי בדף השיחה אי הסכמה לדברי, אלא התנגדות (ליתר דיוק: התלבטות) לעצם התבנית. אשמח אם תציין את המקומות האחרים. תודה, [[משתמש:הגדה של פסח|הגדה של פסח]] ([[שיחת משתמש:הגדה של פסח|שיחה]]) 01:03, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
:::: התכוונתי גם לתגובתו של ישראל מאיר ולא רק של יהודה, בכל מקרה זה לא דיון מדיניות מחייב ואני ממש {{נגד}} הנחת התבנית מלבד כתבנית מידע או בדומה להברה רפואית/הלכתית וכדו' [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 01:11, 28 במרץ 2024 (IST)</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=2535265רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין2024-03-27T23:02:42Z<p>אפרון: זה לא ערכו...</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה|גבר|יישור=שמאל}}<br />
הרב '''בנימין יהודה לייב ברנשטיין''' (בערך [[תקצ"ט]], [[1839]] - [[ב' בשבט]] [[תרס"ה]], [[8 בינואר]] [[1905]]) היה ראש הישיבה הראשון של [[ישיבת חיי עולם]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==תולדותיו==<br />
נולד לרבי פישל ואסתר מלכה מ[[אומן (עיר)|אומן]]. סבו היה רבי יהודה לייב, נכדו של [[רבי יוסף יהודה לייב שפירא]] מ[[באלטא]], תלמידו של [[המגיד ממזריטש]]{{הערה|ראו עליהם ב[[המבשר (יומון)|קהילות המבשר]] מס' 162, כ"ג סיוון תשע"ב.}}. אביו עלה [[ארץ ישראל|ארצה]] עקב ברכתו של רבו, רבי [[משה צבי מסאווראן]] שבארץ ישראל יזכה לילדים. רבי פישל התגורר ב[[צפת]] שם הקים חצר גדולה להכנסת אורחים. לאחר תקופה קצרה נולד לו בנו, שנקרא בנימין יהודה לייב, על שם אביו וחמיו רבי בנימין מ[[פינסק]]{{הערה|גרסה אחרת [[מינסק]].}}. הסנדק היה רבי [[אברהם דב אוירבך מאבריטש]]. בילדותו נפל לבור מים ועד שמצאוהו כמעט נפטר אך לבסוף התעורר וחזר להכרתו{{הערה|האדמו"ר מסאווראן אמר לרבי פישל לקחת עמו לארץ ישראל בחור בשם דן. בחור זה הציל את בנימין. לאחר שהתעורר בנימין סיפר שדמותו של הרב מסאווראן נראתה אליו כשהיה בבור ואמרה לו שלא יבהל ועוד מעט יחלצוהו. בני המשפחה פרסמו סיפורים אלו, יחד עם הבטחתו של הרבי מסאווראן שבארץ ישראל יהיה להם ילד, כסיפור [[נס|מופת]].}}.<br />
<br />
עוד בילדותו היה מתמיד ו[[עילוי (לימוד)|עילוי]]. בשנת [[תרי"א]] עלה רבי [[משה בידרמן]] לארץ ישראל ביקר בצפת ובחן את הילדים. לאחר שבחן את בנימין הציע אותו כחתן לבת בנו רבי יצחק דוד{{הערה|על פי המסורת אמר לבנו רבי יצחק דוד: אמך לא רצתה לעלות ארצה כי פחדה שלא תמצא חתנים לנכדותיה, והנה יש לה חתן}}. ואכן לאחר זמן קצר לקחו רבי יצחק דוד לחתן לבתו ברכה עלקא. לאחר נישואיו עבר ל[[ירושלים]] לגור על יד חותנו{{הערה|בשנת [[תרט"ו]] כבר מופיע ב[[כולל ווהלין]] כבן 16 נשוי.}}.<br />
<br />
בירושלים היה תלמידם של רבי [[משה יהודה לייב מקוטנא]], רבי [[שמואל סלנט]], [[מהרי"ל דיסקין]], רבי [[מאיר אוירבך]], רבי [[נחום משאדיק]], רבי [[יעקב לייב לוי]], רבי [[שמעון מנשה חייקין]] ועוד. <br />
<br />
בשנת [[תרמ"ו]] הקים יחד עם חותנו את [[ישיבת חיי עולם]] וכיהן כראש הישיבה. מתלמידיו בישיבה היה רבי [[גרשון לפידות]]. בתפקיד זה גם פעל להשגת תרומות לישיבה, והתרים את הנגיד פנחס נימינסקי מאומן שתרם שני בניינים לישיבה. <br />
<br />
היה פעיל בארגונו של חמיו, "בני משה", להחזקת נכדי רבי משה מלעלוב ונסע לאירופה לגייס תרומות ואכן זכה למכתבי תמיכה נלהבים מרבנים ואדמו"רים, בהם מכתבו של רבי [[חיים מצאנז]]. בהיותו באירופה התיידד עם משפחתו, צאצאי [[היהודי הקדוש]] מ[[בית פשיסחה|פשיסחה]]{{הערה|סבתו של אשתו, אשת רבי משה מלעלוב, הייתה בתו של היהודי הקדוש.}} וכן עם רבי [[חנוך הניך הכהן לוין|חנוך הניך מאלכסנדר]]. תקופה לפני כן התאלמן, ובהיותו באירופה הציע לו רבי הניך לשידוך את אסתר שרה בת רבי פלטיאל יוסף, אף הוא נכדו של היהודי הקדוש ואכן נישא לה. אשתו התייתמה בילדותה וגדלה אצל קרובה, רבי [[יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)|יצחק יעקב רבינוביץ]], ה"דברי בינה" מ[[חסידות ביאלה|ביאלה]]. <br />
<br />
בשנת [[תרנ"ב]], עם הקמת [[בד"צ חסידים בירושלים]], הוצע לו לכהן כדיין אך הוא סירב והציע את [[בצלאל ישעיה ברנשטיין|בנו]] לתפקיד. <br />
<br />
צאצאיו מאשתו הראשונה היו:<br />
<br />
* רבי משה ישראל, חתן רבי אשר קלמנוב מטוראוו, נינו של [[רבי אשר מסטולין (הראשון)]].<br />
** [[רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין]], מונה על ידי סבו לכהן כמגיד שיעור בישיבת חיי עולם, לאחר פטירתו מילא את מקומות בראשות הישיבה.<br />
* רבי [[בצלאל ישעיה ברנשטיין|בצלאל ישעיה]].<br />
* רבקה רחל, אשת בן דודו של אביה, רבי אלתר בידרמן מ[[חסידות לעלוב#גזעים נוספים בעבר|סוסנוביץ]]. <br />
<br />
מאשתו השנייה היו צאצאיו:<br />
<br />
* בת שבע אשת הרב אריה מרדכי רבינוביץ.<br />
** [[רבי בנימין רבינוביץ (משכנות הרועים)|רבי בנימין רבינוביץ]].<br />
** [[רבי אפרים פישל רבינוביץ]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://toladot.blogspot.com/2009/09/blog-post.html תולדות המשפחה] בבלוג "תולדות ושורשים בעם ישראל".<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ברנשטיין, בנימין}}<br />
[[קטגוריה:אנשי היישוב הוותיק ילידי ארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:ירושלים: רבנים]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבה חסידים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבת חיי עולם]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ברנשטיין (ירושלים)]]<br />
[[קטגוריה:רבנים חסידים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אנשי היישוב הישן]]<br />
{{ו}}</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9F&diff=2535262שיחת משתמש:אפרון2024-03-27T22:55:45Z<p>אפרון: /* {{לא כשר}} */ תגובה למשתמש הגדה של פסח (CD)</p>
<hr />
<div>{{תיבת ארכיון|<br />
#[[/ארכיון 1|ארכיון 1]]<br />
#[[/ארכיון 2|ארכיון 2]]<br />
#[[/ארכיון 3|ארכיון 3]]<br />
#[[/ארכיון 4|ארכיון 4]]<br />
}}<br />
<br />
=={{תב|לא כשר}}==<br />
<br />
ראה ב[[שיחת תבנית:לא כשר|דף השיחה של התבנית]] כי מדובר בתבנית אספקלריא. {{ציטוטון|אין מי שיטעה לחשוב שזה כשר, אך אנו כיהודים כשרים ויראי שמים, אם לא להביע גועל ושאט נפש, צריכים לפחות להסתייג... וזה מינימום לענ"ד|מתוך דברי @[[משתמש:שרגא|שרגא]]}}. [[משתמש:הגדה של פסח|הגדה של פסח]] ([[שיחת משתמש:הגדה של פסח|שיחה]]) 15:28, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
:@[[משתמש:אפרון|אפרון]], ? [[משתמש:הגדה של פסח|הגדה של פסח]] ([[שיחת משתמש:הגדה של פסח|שיחה]]) 00:51, 28 במרץ 2024 (IST)<br />
:: אני רואה שהיה על זה אי הסכמה בעבר, גם בדף השיחה וגם במקומות נוספים, מכיוון שלא נקבעה מדיניות כזו ואני כעוא"ס לא מכיר כזו מדיניות אני נשאר בדעתי, מותר לך ולאחרים לא להסכים איתי, אבל אני לא חושב שאפשר ליצור כזה כלל ללא יצירת מדיניות מסודרת. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 00:55, 28 במרץ 2024 (IST)</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%A7%D7%90%D7%94%D7%9F_(%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%99)&diff=2535257שיחה:רבי אהרן קאהן (מונסי)2024-03-27T22:50:16Z<p>אפרון: דיון חשיבות</p>
<hr />
<div>{{הבהרת חשיבות עם זמן|סוג=|זמן=28.03.2024}}<br />
<br />
== הבדל ==<br />
{{א|שרגא|יוצר ההערך}} אשמח אם תעביר ל[[רבי אהרן קאהן (מונסי)]] להבדיל מ[[הרב אהרן קאהן (ירושלים)]] (שהינו הרבה יותר מפורסם מדודו רבי אהרן, ויש לשקול להשאיר את הערך עליו בלי סימן הבדל, אבל לא בטוח). ~ [[משתמש:תכליתי|תכליתי]] • [[שיחת משתמש:תכליתי|שיחה]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד 18:07 (IDT) 18:07, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
: {{מנטרים}} ~ [[משתמש:תכליתי|תכליתי]] • [[שיחת משתמש:תכליתי|שיחה]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד 18:37 (IDT) 18:37, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
==דיון חשיבות==<br />
{{בזה}} אשמח להבהרתכם, מתוכן הערך לא נראה שהוא עומד ברף החשיבות המקובל, מתייג את {{א|שרגא|יוצר הערך}}. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 00:50, 28 במרץ 2024 (IST)</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=2535244שיחת משתמש:פלאלמוני קטגוריות2024-03-27T22:37:03Z<p>אפרון: /* בדוק עריכות אוטומטית */ נושא חדש (CD)</p>
<hr />
<div>{{בה}}[[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 13:48, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
<br />
== בדוק עריכות אוטומטית ==<br />
<br />
{{בדוק עריכות אוטומטית}} [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 00:37, 28 במרץ 2024 (IST)</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%98%D7%95%D7%99%D7%91&diff=2535242רבי יצחק אייזיק טויב2024-03-27T22:32:35Z<p>אפרון: /* הערכה */ עיצוב</p>
<hr />
<div>{{אישיות רבנית<br />
| תמונה = <br />
| תאריך לידה = [[1751]]<br />
| מקום לידה = [[סרנץ']], [[הונגריה]]<br />
| תאריך פטירה = [[21 במרץ]] [[1821]]<br />
| מקום פטירה = [[קאלוב]]<br />
| מקום קבורה = בית העלמין ב[[נאג'קאלו]] (קאלוב)<br />
| מדינה = [[הונגריה]]<br />
| תאריך לידה עברי = [[ה'תקי"א]]<br />
| תאריך פטירה עברי = [[ז' באדר ב']] [[ה'תקפ"א]]<br />
| מקום פעילות = [[קאלוב]]<br />
| השתייכות = [[חסידות]]<br />
| רבותיו = רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[שמואל שמלקה הורוביץ|שמואל שמלקה מניקלשבורג]]<br />
| תלמידיו = [[רבי יחזקאל פנט (מראה יחזקאל)|רבי יחזקאל פאנעט]] מקארלסבורג בעל מראה יחזקאל, רבי יעקב פיש מקאלוב וחבורת החסידים אושוואר<br />
| אב = משה יחזקאל<br />
| אם = רייזל<br />
| בת זוג = בזיו"ר פייגא, בזיו"ש זיסל<br />
| צאצאים = [[רבי משה חיים טויב]]<br />
| שם השושלת = [[קאלוב]]<br />
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג | שם התפקיד = האדמו"ר מקאלוב | למניין = ראשון | התחלת כהונה = 1781 | סיום כהונה = 1821 | הבא בתפקיד = [[רבי משה טויב (הראשון)]] }}<br />
}}<br />
<br />
[[קובץ:חזית האהל של רבי יצחק אייזיק מקאליב.JPG|ממוזער|חזית אהל רבי יצחק אייזיק מקאליב]]<br />
[[קובץ:פנים הקבר של רבי יצחק אייזיק מקאליב.JPG|ממוזער|פנים ציונו של רבי יצחק אייזיק מקאליב]]<br />
<br />
'''רבי יצחק אייזיק טויב''' ([[ה'תקי"א]], [[1751]] – [[ז' באדר ב']] [[ה'תקפ"א]], [[21 במרץ]] [[1821]]) היה רבם של [[קאלוב]] ומחוז סאבאלץ' (שכלל כ80 עיירות) במדינת הונגריה, ו[[אדמו"ר]] חסידי, מייסד [[חסידות קאליב|חסידות קאליב.]]<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
נולד ב[[סרנץ']] שב[[הונגריה]] לרבי משה יחזקאל, שהיה סוחר וחוכר שדות. מסופר כי נולד בזכות ברכה מ[[רבי ישראל בעל שם טוב]] שהבטיח להוריו בן שיאיר את העולם, לאות [[הכרת הטוב]] על אירוחו בעת חזרתו מהנסיעה שרצה לערוך בארץ ישראל{{הערה|סופר ע"י נכדו [[רבי מנחם שלמה טויב]] מקאלוב ומובא בספר אביר הרועים{{מקור מלא}}.}}.<br />
<br />
מסופר כי כבר בנערותו היה נחשב כעילוי, למדן ושקדן. בזכרונות רבי [[דב בער מבוליחוב]] מספר המחבר כי במסעותיו פגש ביצחק אייזיק הנער (שהיה אז בן ארבע-עשרה), שהיה "יפה מראה ויודע מראה ולומד בקול נעים".<br />
<br />
נשא את פייגא בת רבי ענזיל כ"ץ ה[[גביר]] מטערצאל, לאחר פטירתה נשא את שרה זיסל אשתו בזיווג ראשון של רבי מרדכי צבי שוורץ מטערצאל.<br />
<br />
מסופר כי היה מתבודד ימים ושבועות בשדות, וכי עסק ב[[רועה צאן|רעיית צאן]]. הוא נדד למרחקים עד שהגיע לבית מדרשו של רבי [[שמואל שמלקה הורוביץ|שמואל שמלקה מניקלשבורג]] ומשם לליז'נסק אצל רבי [[אלימלך מליז'נסק]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=יהודה לייב לוין|שם=בית ספינקה|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=אגודת יסידי ספינקה בא"י|שנת הוצאה=תשי"ט}}</ref>. לפי סיפורים אחרים, רבי [[ליב שרה'ס]], תלמידו של ה[[בעל שם טוב]], הרגיש ממעמקי [[רוסיה]] שבהונגריה חי נער בעל "נשמה גבוהה וקדושה מהיכל השירה והזימרה", והגיע לסרנץ' ב[[קפיצת הדרך]] על מנת לאסוף את יצחק אייזיק, שהיה לפי גרסה זו יתום לבוש קרעים שעבד למחייתו כרועה אווזים. רבי לייב שכנע את אמו למסרו לידיו, והביא אותו לרבי שמלקה מניקלשבורג{{הערה|ראו למשל הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''ספורי חסידים על התורה''', פרשת ויגש, ועוד.}}. [[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]] עמד על חוסר הדיוק שבמעשיות אלו{{הערה|יצחק אלפסי, '''תורה והלכה''', ירושלים תשס"ו, עמ' 342-344.}}.<br />
<br />
בערך משנת [[1781]] (יש שמאחרים זאת ל [[1784]]) כיהן כרבה של [[נאג'קאלו]] (קאלוב) ומחוז סאבאלץ' בהונגריה. השפעתו הייתה גדולה והוא מוזכר במקורות רבים כקדוש וצדיק. במחלוקת שהתעוררה בעקבות היתר עגונה, כתב לו [[החתם סופר]]: "צדיק ונשגב חסידא ופרישא"{{הערה|1=באיגרת המופיעה ב"איגרות סופרים", [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44152&st=&pgnum=158 ראו כאן].}}. לפי גרסה אחת כיהן ברבנות העיר טערצאל כמה שנים, קודם כהונתו ברבנות העיר [[נאג'קאלו|קאלוב]].<br />
<br />
בפעילותו הרבנית בקהילתו ידוע על יסוד [[תלמוד תורה]], [[חברה קדישא]], חברה ל[[ביקור חולים]], ועוד.<br />
<br />
הוא היה האדמו"ר החסידי הראשון שישב באופן קבוע בלב הונגריה.<br />
<br />
נפטר ב[[ז' באדר]] [[ה'תקפ"א|תקפ"א]] בגיל 70, ונקבר בבית הקברות הישן בעיר קאלוב. קברו היה מקום אליו היו עולים יהודים רבים ואדמו"רי ורבני הונגריה עד לפרוץ השואה.<br />
<br />
בנו [[רבי משה חיים טויב|רבי משה חיים]], לא המשיך את האדמורו"ת אחריו, אלא כיהן כרב ואדמו"ר בעיירה רודזול (ראזלא) ב[[גליציה]]. ברבנות העיר והמחוז מילא את מקומו [[רבי יוסף יוחנן בנט]] שכיהן כשנה בלבד עד לפטירתו.<br />
<br />
==הערכה==<br />
[[רבי יעקב יצחק מלובלין|'''רבי יעקב יצחק מלובלין''']] התבטא על עריכת ליל הסדר של רבי יצחק אייזיק, שהיא חד בדרא ואין אור כזה בכל העולם{{הערה|{{צ-ספר|שם=ספר כבוד שבת על מסכת אבות, פרק ג' מ"ג, אבן שלמה פרשת ויצא אות כ'}}}}, ובעת שרצה רבי יעקב יצחק לקרב את ביאת המשיח לקח עימו את רבי יצחק אייזיק ו[[רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל|רבי מרדכי טברסקי]] מטשרנוביל ו[[רבי יעקב יצחק מפשיסחה]]{{הערה|{{צ-ספר|שם=ספר קודש הילולים עמוד 105}}}}.<br />
<br />
[[רבי חיים אלעזר שפירא]] ממונקאטש כותב במכתב: "ומקובלני אשר שמעו ממגידי אמת מפי רבינו הגה"ק איש אלוקים מצאנז זי"ע בעל [[דברי חיים (ספר)|דברי חיים]] שאמר כי שלוש פרסאות סביב העיר קאלוב גם עד היום מרגישים קדושת הגה"ק מה"ר יצחק אייזיק מקאלוב זי"ע הנזכר לעיל ומקום מנוחתו קדושת הציון שלו".<br />
<br />
==תלמידיו וחסידיו==<br />
<br />
*'''[[חבורת אשוואר]]'''.<br />
*[[חבורת נאנאש|'''חבורת נאנאש''']].<br />
*[[רבי יחזקאל פנט (מראה יחזקאל)|'''רבי יחזקאל פנט מקרלסבורג''']] בעל מראה יחזקאל<br />
*'''[[רבי יעקב פיש]]''', מקורבו ואיש אמונו, הגביר וראש הקהל בעיר קאלוב. ובנו רבי אברהם אביש.<br />
*'''רבי חיים יוסף גוטליב''' אב"ד טערצאל וסטרופקוב.<br />
*'''רבי יעקב גוטליב''' אב"ד פאטאק, טאקיי, חוסט ובאיאם.<br />
*'''רבי שרגא פייבל הורביץ''' אב"ד פאפא.<br />
*'''רבי שמואל צבי וייס''' ובנו '''רבי אברהם'''.<br />
*'''רבי גדליה גליק''' מביקוני.<br />
*'''רבי שמואל הורביץ''' ראב"ד אוהעל ובעל ארץ חמדה ונחלה לישראל, ובנו '''רבי ישראל זאב'''.<br />
*'''רבי יהודה ליב דייטש''' מסטרופקוב.<br />
*'''רבי יצחק אייזיק צימט'''.<br />
<br />
==בניו==<br />
<br />
*בנו [[רבי משה חיים טויב|'''רבי משה חיים''']] לא כיהן אחריו באדמורו"ת אלא שימש כרב ואדמו"ר בעיר רוזלא. נשא את רייזל בת [[רבי צבי הירש מזידיטשוב]] (בזוו"ר).<br />
<br />
*בנו '''רבי מאיר טויב''' שירד מהדרך, חזר בתשובה ובסוף ימיו כיהן ברבנות.<br />
*בנו '''רבי אריה לייבוש טויב''' אב"ד ראצפערט.<br />
*בנו חורגו [[רבי אברהם ווייס|'''רבי אברהם ווייס''']] ראב"ד מונקאטש, (סביו של [[רבי יוסף מאיר וייס|רבי יוסף מאיר ווייס]] מספינקא), הרבי מקאליב הוריש לו חלק מירושתו, כדי שהוא וצאצאיו יאמרו אחריו קדיש ביום פטירתו, נטמן ב[[בית הקברות בטבריה|בית העלמין הישן בטבריה]].<br />
<br />
==ניגוניו==<br />
רבי יצחק טויב נודע כמחבר מנגינות ושירים שנתקדשו בקרב חסידיו ואף מחוצה להם{{מקור}}. חלקם היו שירים עממיים של האיכרים ההונגרים, שהפכו על ידו בשינויים מסוימים לשירי קודש ודביקות. סופר כי למד ניגונים אלו מהרועים בעת שהיה רועה אווזים בילדותו; לפי גרסה אחרת, רבי יצחק אייזיק "היה נוהג לנסוע יום-יום ליער, היה מקשיב לניגונים המתוקים שמזמרים הרועים ומפזמים בחליליהם, היה תופס אותם ניגונים ומכניסם אחר-כך חזרה אל הקדושה"{{הערה|מצוטט אצל ד"ר יהורם לשם, [https://safranim.com/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%97/%D7%91-%D7%A2%D7%9C-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%94%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%9C-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A9/ על שירו של אדמו"ר שהתגלגל לארכיון "השומר-הצעיר"].}}.<br />
<br />
מבין שיריו התפרסמו: '''[[סול או קוקוש מר|סול או קוקוש מאר]]''' ("קורא התרנגול", בהונגרית); '''הרועה והאדון'''; '''שירנהק רינהק'''<ref>הניגון {{יוטיוב|eyjdJUSDkEQ|שם=ניגון שירנאק רינאק/ הומים צועקים|אורך=|ערוץ=}}</ref> ("הומים צועקים", בהונגרית); '''גלות גלות'''<ref>הניגון {{יוטיוב|mT6oYYYC0jI|שם=גלות גלות|אורך=|ערוץ=}}</ref>{{ייד|גלות גלות}} (נכתב ביידיש); ועוד{{הערה|[http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?f=18&t=13207 אשכול המוקדש לניגוני הרבי מקאליב], באתר "אידישע וועלט פארומס".}}. השיר "גלות גלות" עובד ותורגם ל[[עברית]] בידי [[דן אלמגור]], נקרא "יער יער" והושר בהצגה "[[איש חסיד היה]]"{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=fE52Lp-AmJI השיר באתר יוטיוב], בביצוע [[חנה רוט]].}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*ד"ר יהורם לשם, [https://safranim.com/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%97/%D7%91-%D7%A2%D7%9C-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%94%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%9C-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A9/ על שירו של אדמו"ר שהתגלגל לארכיון "השומר-הצעיר"]: על דמותו וניגוניו של הרבי מקאלוב<br />
*יצחק אלפסי, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/alfasi-1.htm על אגדות יפות ללא כל בסיס היסטורי], באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]: על הסיפורים אודות ילדותו של הרבי מקאלוב<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
*יואל פאמפ, [https://tablet.otzar.org/#/b/641456/p/1/t/1676462380758/fs/0/start/0/end/0/c '''באר יצחק'''], ירושלים, תש"פ.<br />
<br />
*ל. טוביה סילאג'י-ווינדט, '''הצדיק מקאלוב וקהילתו''', [[חיפה]], 1975<br />
*יצחק אלפסי, '''אנציקלופדיה לחסידות חלק ב' ''', [[מוסד הרב קוק]], [[ירושלים]] תשס"א, עמ' שפ"ב-שפ"ד<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חסידות קאליב]]<br />
*[[קהילת יהודי קאליב]]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:טויב,יצחק אייזיק}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אדמו"רים הונגרים]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי קאליב]]<br />
[[קטגוריה:רבנים מלחינים]]<br />
[[קטגוריה:ילידי 1751]]<br />
[[קטגוריה:נפטרים ב-1821]]<br />
{{וח|יצחק אייזיק טויב}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=יצחק אייזיק טויב|גרסה=32515076|פריט=Q36362842}}<br />
[[קטגוריה:משפחת טויב]]<br />
[[קטגוריה:מייסדי שושלות חסידיות]]<br />
[[קטגוריה:תלמידי רבי שמואל שמלקה הורוביץ]]<br />
[[קטגוריה:קאליב: רבנים]]<br />
[[קטגוריה:המכלול: ערכים ששוכתבו או הורחבו במכלול]]</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%90%D7%9C_%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%99&diff=2535232איגרת שנייה אל טימותי2024-03-27T22:14:16Z<p>אפרון: הפניה לדף האיגרת השנייה אל טימותיוס</p>
<hr />
<div>#הפניה [[האיגרת השנייה אל טימותיוס]]</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%99_II&diff=2535231טימותי II2024-03-27T22:14:15Z<p>אפרון: הפניה לדף האיגרת השנייה אל טימותיוס</p>
<hr />
<div>#הפניה [[האיגרת השנייה אל טימותיוס]]</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%A1_2&diff=2535230טימותיוס 22024-03-27T22:14:14Z<p>אפרון: הפניה לדף האיגרת השנייה אל טימותיוס</p>
<hr />
<div>#הפניה [[האיגרת השנייה אל טימותיוס]]</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A1_2&diff=2535229טימותיאוס 22024-03-27T22:14:13Z<p>אפרון: הפניה לדף האיגרת השנייה אל טימותיוס</p>
<hr />
<div>#הפניה [[האיגרת השנייה אל טימותיוס]]</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%A1_II&diff=2535228טימותיוס II2024-03-27T22:14:13Z<p>אפרון: הפניה לדף האיגרת השנייה אל טימותיוס</p>
<hr />
<div>#הפניה [[האיגרת השנייה אל טימותיוס]]</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A1_II&diff=2535227טימותיאוס II2024-03-27T22:14:12Z<p>אפרון: הפניה לדף האיגרת השנייה אל טימותיוס</p>
<hr />
<div>#הפניה [[האיגרת השנייה אל טימותיוס]]</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1&diff=2535226טיוטה:יונוס ויומברוס2024-03-27T22:11:44Z<p>אפרון: /* במקורות לא יהודיים */ תקלדה</p>
<hr />
<div>"'''יונוס'''"{{הערה|בתרגום יונתן הוא מופיע כ"ייניס" ובילקוט שמעוני כ"ינוס".}} ו"'''יומברוס'''"{{הערה|בילקוט שמעוני ובחלק מהמקומות בזוהר הוא מופיע כ"ימברוס"}} הם שמותיהם של שני [[מכשף|מכשפים]] מצריים ("חרטומים") שלפי ה[[מדרש]] ו[[ספר הזוהר|הזהר]] היו הם בני [[בלעם בן בעור]] והיו ראשי החרטומים של [[פרעה (אישיות מהתנ"ך)|פרעה]]{{ביאור|על פי {{בבלי|מנחות|פה|א|מפרש=רש"י|ד"ה=א"ל יוחנא}} ומקורות נוספים שמותם של ראשי המכשפים היו "יוחנא וממרא", אמנם בילקוט שמעוני{{הערה|{{ילקוט שמעוני|בשלח|רלה}}.}} מצויין שיוחנא וממרא סייעו לצבאו של פרעה אף לאחר יציאת מצרים ב[[קריעת ים סוף]].}} ולאחר [[יציאת מצרים]] ראשי ה[[ערב רב]] ויוצרי ה[[חטא העגל|עגל]], לאחר חטא העגל נהרגו על ידי [[משה רבינו]].<br />
<br />
==איזכורם==<br />
===חרטומי פרעה===<br />
על פי ה[[תרגום יונתן]]{{הערה|{{תנ"ך|שמות|א|טו|מפרש=תרגום יונתן}}.}} יונוס ויומברוס היו ראשי החרטומים ובתפקידם זה הם חזו את לידת משה וייעצו לפרעה להטביע את כל התינוקות הנולדים ליאור.<br />
<br />
ה[[ילקוט שמעוני]] כותב{{הערה|{{ילקוט שמעוני|שמות|קסח}}.}} שבתקופת גדילת משה בבית פרעה פחדו בלעם בן בעור ובניו יונוס ויומברוס ממשה וברחו ממצרים לארץ [[כוש]], ולאחר בריחת משה מבית פרעה [[משה בארץ כוש|והכתרתו למלך כוש]] הוא נלחם נגדם וניצחם, אז הם ברחו לבית פרעה, שם הם התמודדו מול משה בבואו להוציא את עם ישראל ממצרים. <br />
<br />
כשמשה בא להוציא את עם ישראל ממצרים הוא הצטווה לעשות [[נס|מופתים]] בכדי להוכיח לפרעה שהוא שליחו של ה' ו[[עשר מכות מצרים|עשר מכות]] להעניש את המצרים על מעשיהם נגד עם ישראל, כנגד המופתים שעשה משה, פרעה הזמין את חרטומיו להראות שגם הם יכולים לעשות מופתים על ידי מעשי כישוף, מה שיוכיח שמשה רבינו אינו שליח ה' אלא רק כמכשף רגיל, בתחילה הצליחו החרטומים במופתיהם, אך לאחר שמשה המשיך לעשות מופתים הם הודו שהם אינם יכולים לעשות כאלו מופתים וזה בוודאות "יד השם".<br />
<br />
לפי ה[[מדרש תנחומא]]{{הערה|שם=תנחומא|{{תנחומא|כי תשא|יט}}.}} והתרגום יונתן{{הערה|{{תנך|שמות|ז|יא|מפרש=תרגום יונתן}}.}} יונוס ויומברוס הם החרטומים שהתייצבו לעשיית הכישופים כנגד מופתיו של משה.<br />
<br />
== חטא העגל ==<br />
המדרש תנחומא{{הערה|שם=תנחומא}} מוסיף כי יונוס ויומברוס יצאו ממצרים יחד עם שאר ה"ערב רב" שהם מצריים שהצטרפו לעם ישראל ביציאתם ממצרים ולפי הזוהר{{הערה|{{זוהר|ב|קצא|א}}.}} הם היו ראשי הערב רב וכשבאו לפני משה להתגייר, הצטווה מאת ה' שלא יקבלם, אך משה טען שכשם שהם רואים באותו זמן את ניסיו של ה' ומאמינים בו כך יהיה בהמשך הם יראו ניסים נוספים וימשיכו באמונתם. ב[[מתן תורה]] עלה משה לשמיים למשך ארבעים יום, לאחר שהיה נראה לעם ישראל שמשה לא שב החליטו הערב רב שצריך למצוא מחליף למשה שכנראה מת ולא יחזור, בעידודם של הערב רב זרקו העם תכשיטים וכלי זהב לאש עד שיצא ממנו צורת עגל מזהב, לעגל זה הם סגדו תוך שהם אומרים לו {{ציטוטון|אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים|{{תנך|שמות|לב|ד}}}}, לאחר שה' הודיע למשה שעם ישראל חטא, משה יורד מהשמים וכשראה את עם ישראל חוגג עם העגל הרג את כל החוטאים בעגל.<br />
<br />
בעוד לפי חלק מהמדרשים הזהב קיבל צורת עגל כתוצאה מהשלכת טס זהב שכתוב עליו "עלה שור", במדרש תנחומא{{הערה|שם=תנחומא}} מובאת דעה נוספת לפיה העגל קיבל את צורתו כתוצאה מכשפים שנעשו על ידי יונוס ויומברוס.<br />
<br />
לפי הזוהר{{הערה|שם=זוהר בלק|{{זוהר|ג|קצד|א}}}} יונוס ויומברוס הם מההרוגים שהרג משה לאחר שירד מהשמיים.<br />
<br />
===בניו של בלעם בן בעור===<br />
לאחר יציאת מצרים במהלך מסעו של עם ישראל במדבר, עם ישראל התקרב אל גבול [[מדיין]], שליטי מדיין קראו לבלעם בן בעור שיבוא לעזרתם על ידי כך שיקלל את עם ישראל, לאחר שבלעם נכשל במשימתו הוא התבקש לעזוב את מדיין אך בלכתו הוא מייעץ למדיינים לגרום לעם ישראל לחטוא בזנות ובכך תסתלק מהם השגחת ה', לאחר שבנות מדיין החטיאו את עם ישראל בזנות, ציוה ה' לעם ישראל לנקום במדיינים ואכן עם ישראל יצא מולם למלחמה ומנצחים אותם, ו{{ציטוטון|את בלעם בן בעור הרגו בחרב|{{תנך|במדבר|לא |ח}}}}.<br />
<br />
ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|קו|ב}}.}} מסופר כי בלעם נתפס והומת על ידי עם ישראל ב[[ארבע מיתות בית דין]], לעומת זאת לפי הזוהר{{הערה|שם=זוהר בלק}} בלעם ניסה להימלט על ידי שימוש בכשפים בשביל לפרוח באויר, בתיאור נסיונו של בלעם להימלט כתוב שהוא השתמש בכשפים של בניו יונוס ויומברוס אך בסוף נהרג על ידי אדם בשם "צליה" מ[[שבט דן]], שעף אחריו והרגו.<br />
<br />
==במקורות לא יהודיים==<br />
בחיבורו של [[פליניוס הזקן]] "[[תולדות הטבע]]"{{הערה|פליניוס הזקן, '''תולדות הטבע''', ספר 30, פרק 11.}}, נראה שראה ביאנוס יהודי{{הערה|[[מנחם שטרן|Menahem Stern]], '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II: CX. Numenius of Apamea, p. 213}}, מכיוון שבין אסכולות ה[[מאגיה]] הוא מונה את "יאנס" בצמוד ל"משה" כמקור אחד מפלגי האסכולה.<br />
<br />
[[אפוליוס]] מציין בחיבורו "אפולוגיה"{{הערה|[http://www.gutenberg.org/files/26294/26294-h/26294-h.htm#A90 Apuleius, '''Apologia''', 90]}} את "יוהאנס" בין מכשפים ידועים אחרים ובהם גם משה, שהיו פעילים אחרי [[זורואסטר]] ו[[אוסטאנס]] {{אנ|Ostanes}}.<br />
<br />
[[נומניוס מאפאמיאה]] מזכיר בחיבורו "על הטוב" חלק ג, את עמידתם של החרטומים מול מופתיו של משה, {{ציטוטון|והבאים בתור הגיעו יאנס ויאמברס, חרטומים מצרים, אנשים שנחשבו כי אין עולים עליהם בעשיית קסמים בזמן שהיהודים גורשו ממצרים. אז אלה היו האנשים שנבחרו על ידי תושבי מצרים כמתאימים לעמוד מול משה (ביוונית: "מוסיאוס"), שעמד בראש היהודים, איש שהיה בעל כוח רב בתפילה לא-לוהים; והמכות שמשה הביא על מצרים, אנשים אלה הראו שביכולתם לבטל את העזות שבהן}}{{הערה|De Bono, apud: Eusebius, [http://www.tertullian.org/fathers/eusebius_pe_09_book9.htm '''Praeparatio Evangelica''', IX], 8:1-2.}}.<br />
<br />
==ביאורים והוספות==<br />
{{ביאורים}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:המכלול: טיוטות ערכים שנוצרו במכלול]]</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1&diff=2535225טיוטה:יונוס ויומברוס2024-03-27T22:09:53Z<p>אפרון: /* במקורות לא יהודיים */ עיצוב</p>
<hr />
<div>"'''יונוס'''"{{הערה|בתרגום יונתן הוא מופיע כ"ייניס" ובילקוט שמעוני כ"ינוס".}} ו"'''יומברוס'''"{{הערה|בילקוט שמעוני ובחלק מהמקומות בזוהר הוא מופיע כ"ימברוס"}} הם שמותיהם של שני [[מכשף|מכשפים]] מצריים ("חרטומים") שלפי ה[[מדרש]] ו[[ספר הזוהר|הזהר]] היו הם בני [[בלעם בן בעור]] והיו ראשי החרטומים של [[פרעה (אישיות מהתנ"ך)|פרעה]]{{ביאור|על פי {{בבלי|מנחות|פה|א|מפרש=רש"י|ד"ה=א"ל יוחנא}} ומקורות נוספים שמותם של ראשי המכשפים היו "יוחנא וממרא", אמנם בילקוט שמעוני{{הערה|{{ילקוט שמעוני|בשלח|רלה}}.}} מצויין שיוחנא וממרא סייעו לצבאו של פרעה אף לאחר יציאת מצרים ב[[קריעת ים סוף]].}} ולאחר [[יציאת מצרים]] ראשי ה[[ערב רב]] ויוצרי ה[[חטא העגל|עגל]], לאחר חטא העגל נהרגו על ידי [[משה רבינו]].<br />
<br />
==איזכורם==<br />
===חרטומי פרעה===<br />
על פי ה[[תרגום יונתן]]{{הערה|{{תנ"ך|שמות|א|טו|מפרש=תרגום יונתן}}.}} יונוס ויומברוס היו ראשי החרטומים ובתפקידם זה הם חזו את לידת משה וייעצו לפרעה להטביע את כל התינוקות הנולדים ליאור.<br />
<br />
ה[[ילקוט שמעוני]] כותב{{הערה|{{ילקוט שמעוני|שמות|קסח}}.}} שבתקופת גדילת משה בבית פרעה פחדו בלעם בן בעור ובניו יונוס ויומברוס ממשה וברחו ממצרים לארץ [[כוש]], ולאחר בריחת משה מבית פרעה [[משה בארץ כוש|והכתרתו למלך כוש]] הוא נלחם נגדם וניצחם, אז הם ברחו לבית פרעה, שם הם התמודדו מול משה בבואו להוציא את עם ישראל ממצרים. <br />
<br />
כשמשה בא להוציא את עם ישראל ממצרים הוא הצטווה לעשות [[נס|מופתים]] בכדי להוכיח לפרעה שהוא שליחו של ה' ו[[עשר מכות מצרים|עשר מכות]] להעניש את המצרים על מעשיהם נגד עם ישראל, כנגד המופתים שעשה משה, פרעה הזמין את חרטומיו להראות שגם הם יכולים לעשות מופתים על ידי מעשי כישוף, מה שיוכיח שמשה רבינו אינו שליח ה' אלא רק כמכשף רגיל, בתחילה הצליחו החרטומים במופתיהם, אך לאחר שמשה המשיך לעשות מופתים הם הודו שהם אינם יכולים לעשות כאלו מופתים וזה בוודאות "יד השם".<br />
<br />
לפי ה[[מדרש תנחומא]]{{הערה|שם=תנחומא|{{תנחומא|כי תשא|יט}}.}} והתרגום יונתן{{הערה|{{תנך|שמות|ז|יא|מפרש=תרגום יונתן}}.}} יונוס ויומברוס הם החרטומים שהתייצבו לעשיית הכישופים כנגד מופתיו של משה.<br />
<br />
== חטא העגל ==<br />
המדרש תנחומא{{הערה|שם=תנחומא}} מוסיף כי יונוס ויומברוס יצאו ממצרים יחד עם שאר ה"ערב רב" שהם מצריים שהצטרפו לעם ישראל ביציאתם ממצרים ולפי הזוהר{{הערה|{{זוהר|ב|קצא|א}}.}} הם היו ראשי הערב רב וכשבאו לפני משה להתגייר, הצטווה מאת ה' שלא יקבלם, אך משה טען שכשם שהם רואים באותו זמן את ניסיו של ה' ומאמינים בו כך יהיה בהמשך הם יראו ניסים נוספים וימשיכו באמונתם. ב[[מתן תורה]] עלה משה לשמיים למשך ארבעים יום, לאחר שהיה נראה לעם ישראל שמשה לא שב החליטו הערב רב שצריך למצוא מחליף למשה שכנראה מת ולא יחזור, בעידודם של הערב רב זרקו העם תכשיטים וכלי זהב לאש עד שיצא ממנו צורת עגל מזהב, לעגל זה הם סגדו תוך שהם אומרים לו {{ציטוטון|אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים|{{תנך|שמות|לב|ד}}}}, לאחר שה' הודיע למשה שעם ישראל חטא, משה יורד מהשמים וכשראה את עם ישראל חוגג עם העגל הרג את כל החוטאים בעגל.<br />
<br />
בעוד לפי חלק מהמדרשים הזהב קיבל צורת עגל כתוצאה מהשלכת טס זהב שכתוב עליו "עלה שור", במדרש תנחומא{{הערה|שם=תנחומא}} מובאת דעה נוספת לפיה העגל קיבל את צורתו כתוצאה מכשפים שנעשו על ידי יונוס ויומברוס.<br />
<br />
לפי הזוהר{{הערה|שם=זוהר בלק|{{זוהר|ג|קצד|א}}}} יונוס ויומברוס הם מההרוגים שהרג משה לאחר שירד מהשמיים.<br />
<br />
===בניו של בלעם בן בעור===<br />
לאחר יציאת מצרים במהלך מסעו של עם ישראל במדבר, עם ישראל התקרב אל גבול [[מדיין]], שליטי מדיין קראו לבלעם בן בעור שיבוא לעזרתם על ידי כך שיקלל את עם ישראל, לאחר שבלעם נכשל במשימתו הוא התבקש לעזוב את מדיין אך בלכתו הוא מייעץ למדיינים לגרום לעם ישראל לחטוא בזנות ובכך תסתלק מהם השגחת ה', לאחר שבנות מדיין החטיאו את עם ישראל בזנות, ציוה ה' לעם ישראל לנקום במדיינים ואכן עם ישראל יצא מולם למלחמה ומנצחים אותם, ו{{ציטוטון|את בלעם בן בעור הרגו בחרב|{{תנך|במדבר|לא |ח}}}}.<br />
<br />
ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|קו|ב}}.}} מסופר כי בלעם נתפס והומת על ידי עם ישראל ב[[ארבע מיתות בית דין]], לעומת זאת לפי הזוהר{{הערה|שם=זוהר בלק}} בלעם ניסה להימלט על ידי שימוש בכשפים בשביל לפרוח באויר, בתיאור נסיונו של בלעם להימלט כתוב שהוא השתמש בכשפים של בניו יונוס ויומברוס אך בסוף נהרג על ידי אדם בשם "צליה" מ[[שבט דן]], שעף אחריו והרגו.<br />
<br />
==במקורות לא יהודיים==<br />
בחיבורו של [[פליניוס הזקן]] "[[תולדות הטבע]]"{{הערה|פליניוס הזקן, '''תולדות הטבע''', ספר 30, פרק 11.}}, נראה שראה ביאנוס יהודי{הערה|[[מנחם שטרן|Menahem Stern]], '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II: CX. Numenius of Apamea, p. 213}}, מכיוון שבין אסכולות ה[[מאגיה]] הוא מונה את "יאנס" בצמוד ל"משה" כמקור אחד מפלגי האסכולה.<br />
<br />
[[אפוליוס]] מציין בחיבורו "אפולוגיה"{{הערה|[http://www.gutenberg.org/files/26294/26294-h/26294-h.htm#A90 Apuleius, '''Apologia''', 90]}} את "יוהאנס" בין מכשפים ידועים אחרים ובהם גם משה, שהיו פעילים אחרי [[זורואסטר]] ו[[אוסטאנס]] {{אנ|Ostanes}}.<br />
<br />
[[נומניוס מאפאמיאה]] מזכיר בחיבורו "על הטוב" חלק ג, את עמידתם של החרטומים מול מופתיו של משה, {{ציטוטון|והבאים בתור הגיעו יאנס ויאמברס, חרטומים מצרים, אנשים שנחשבו כי אין עולים עליהם בעשיית קסמים בזמן שהיהודים גורשו ממצרים. אז אלה היו האנשים שנבחרו על ידי תושבי מצרים כמתאימים לעמוד מול משה (ביוונית: "מוסיאוס"), שעמד בראש היהודים, איש שהיה בעל כוח רב בתפילה לא-לוהים; והמכות שמשה הביא על מצרים, אנשים אלה הראו שביכולתם לבטל את העזות שבהן}}<nowiki>{{הערה|</nowiki>{{הערה|De Bono, apud: Eusebius, [http://www.tertullian.org/fathers/eusebius_pe_09_book9.htm '''Praeparatio Evangelica''', IX], 8:1-2.}}.<br />
<br />
==ביאורים והוספות==<br />
{{ביאורים}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:המכלול: טיוטות ערכים שנוצרו במכלול]]</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1&diff=2535224טיוטה:יונוס ויומברוס2024-03-27T22:09:35Z<p>אפרון: /* חטא העגל */ ניסוח</p>
<hr />
<div>"'''יונוס'''"{{הערה|בתרגום יונתן הוא מופיע כ"ייניס" ובילקוט שמעוני כ"ינוס".}} ו"'''יומברוס'''"{{הערה|בילקוט שמעוני ובחלק מהמקומות בזוהר הוא מופיע כ"ימברוס"}} הם שמותיהם של שני [[מכשף|מכשפים]] מצריים ("חרטומים") שלפי ה[[מדרש]] ו[[ספר הזוהר|הזהר]] היו הם בני [[בלעם בן בעור]] והיו ראשי החרטומים של [[פרעה (אישיות מהתנ"ך)|פרעה]]{{ביאור|על פי {{בבלי|מנחות|פה|א|מפרש=רש"י|ד"ה=א"ל יוחנא}} ומקורות נוספים שמותם של ראשי המכשפים היו "יוחנא וממרא", אמנם בילקוט שמעוני{{הערה|{{ילקוט שמעוני|בשלח|רלה}}.}} מצויין שיוחנא וממרא סייעו לצבאו של פרעה אף לאחר יציאת מצרים ב[[קריעת ים סוף]].}} ולאחר [[יציאת מצרים]] ראשי ה[[ערב רב]] ויוצרי ה[[חטא העגל|עגל]], לאחר חטא העגל נהרגו על ידי [[משה רבינו]].<br />
<br />
==איזכורם==<br />
===חרטומי פרעה===<br />
על פי ה[[תרגום יונתן]]{{הערה|{{תנ"ך|שמות|א|טו|מפרש=תרגום יונתן}}.}} יונוס ויומברוס היו ראשי החרטומים ובתפקידם זה הם חזו את לידת משה וייעצו לפרעה להטביע את כל התינוקות הנולדים ליאור.<br />
<br />
ה[[ילקוט שמעוני]] כותב{{הערה|{{ילקוט שמעוני|שמות|קסח}}.}} שבתקופת גדילת משה בבית פרעה פחדו בלעם בן בעור ובניו יונוס ויומברוס ממשה וברחו ממצרים לארץ [[כוש]], ולאחר בריחת משה מבית פרעה [[משה בארץ כוש|והכתרתו למלך כוש]] הוא נלחם נגדם וניצחם, אז הם ברחו לבית פרעה, שם הם התמודדו מול משה בבואו להוציא את עם ישראל ממצרים. <br />
<br />
כשמשה בא להוציא את עם ישראל ממצרים הוא הצטווה לעשות [[נס|מופתים]] בכדי להוכיח לפרעה שהוא שליחו של ה' ו[[עשר מכות מצרים|עשר מכות]] להעניש את המצרים על מעשיהם נגד עם ישראל, כנגד המופתים שעשה משה, פרעה הזמין את חרטומיו להראות שגם הם יכולים לעשות מופתים על ידי מעשי כישוף, מה שיוכיח שמשה רבינו אינו שליח ה' אלא רק כמכשף רגיל, בתחילה הצליחו החרטומים במופתיהם, אך לאחר שמשה המשיך לעשות מופתים הם הודו שהם אינם יכולים לעשות כאלו מופתים וזה בוודאות "יד השם".<br />
<br />
לפי ה[[מדרש תנחומא]]{{הערה|שם=תנחומא|{{תנחומא|כי תשא|יט}}.}} והתרגום יונתן{{הערה|{{תנך|שמות|ז|יא|מפרש=תרגום יונתן}}.}} יונוס ויומברוס הם החרטומים שהתייצבו לעשיית הכישופים כנגד מופתיו של משה.<br />
<br />
== חטא העגל ==<br />
המדרש תנחומא{{הערה|שם=תנחומא}} מוסיף כי יונוס ויומברוס יצאו ממצרים יחד עם שאר ה"ערב רב" שהם מצריים שהצטרפו לעם ישראל ביציאתם ממצרים ולפי הזוהר{{הערה|{{זוהר|ב|קצא|א}}.}} הם היו ראשי הערב רב וכשבאו לפני משה להתגייר, הצטווה מאת ה' שלא יקבלם, אך משה טען שכשם שהם רואים באותו זמן את ניסיו של ה' ומאמינים בו כך יהיה בהמשך הם יראו ניסים נוספים וימשיכו באמונתם. ב[[מתן תורה]] עלה משה לשמיים למשך ארבעים יום, לאחר שהיה נראה לעם ישראל שמשה לא שב החליטו הערב רב שצריך למצוא מחליף למשה שכנראה מת ולא יחזור, בעידודם של הערב רב זרקו העם תכשיטים וכלי זהב לאש עד שיצא ממנו צורת עגל מזהב, לעגל זה הם סגדו תוך שהם אומרים לו {{ציטוטון|אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים|{{תנך|שמות|לב|ד}}}}, לאחר שה' הודיע למשה שעם ישראל חטא, משה יורד מהשמים וכשראה את עם ישראל חוגג עם העגל הרג את כל החוטאים בעגל.<br />
<br />
בעוד לפי חלק מהמדרשים הזהב קיבל צורת עגל כתוצאה מהשלכת טס זהב שכתוב עליו "עלה שור", במדרש תנחומא{{הערה|שם=תנחומא}} מובאת דעה נוספת לפיה העגל קיבל את צורתו כתוצאה מכשפים שנעשו על ידי יונוס ויומברוס.<br />
<br />
לפי הזוהר{{הערה|שם=זוהר בלק|{{זוהר|ג|קצד|א}}}} יונוס ויומברוס הם מההרוגים שהרג משה לאחר שירד מהשמיים.<br />
<br />
===בניו של בלעם בן בעור===<br />
לאחר יציאת מצרים במהלך מסעו של עם ישראל במדבר, עם ישראל התקרב אל גבול [[מדיין]], שליטי מדיין קראו לבלעם בן בעור שיבוא לעזרתם על ידי כך שיקלל את עם ישראל, לאחר שבלעם נכשל במשימתו הוא התבקש לעזוב את מדיין אך בלכתו הוא מייעץ למדיינים לגרום לעם ישראל לחטוא בזנות ובכך תסתלק מהם השגחת ה', לאחר שבנות מדיין החטיאו את עם ישראל בזנות, ציוה ה' לעם ישראל לנקום במדיינים ואכן עם ישראל יצא מולם למלחמה ומנצחים אותם, ו{{ציטוטון|את בלעם בן בעור הרגו בחרב|{{תנך|במדבר|לא |ח}}}}.<br />
<br />
ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|קו|ב}}.}} מסופר כי בלעם נתפס והומת על ידי עם ישראל ב[[ארבע מיתות בית דין]], לעומת זאת לפי הזוהר{{הערה|שם=זוהר בלק}} בלעם ניסה להימלט על ידי שימוש בכשפים בשביל לפרוח באויר, בתיאור נסיונו של בלעם להימלט כתוב שהוא השתמש בכשפים של בניו יונוס ויומברוס אך בסוף נהרג על ידי אדם בשם "צליה" מ[[שבט דן]], שעף אחריו והרגו.<br />
<br />
==במקורות לא יהודיים==<br />
בחיבורו של [[פליניוס הזקן]] "[[תולדות הטבע]]"{{הערה|פליניוס הזקן, '''תולדות הטבע''', ספר 30, פרק 11.}}, נראה שראה ביאנוס יהודי{הערה|[[מנחם שטרן|Menahem Stern]], '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II: CX. Numenius of Apamea, p. 213}}, מכיוון שבין אסכולות ה[[מאגיה]] הוא מונה את "יאנס" בצמוד ל"משה" כמקור אחד מפלגי האסכולה.<br />
<br />
[[אפוליוס]] מציין בחיבורו "אפולוגיה"{{הערה|[http://www.gutenberg.org/files/26294/26294-h/26294-h.htm#A90 Apuleius, '''Apologia''', 90]}}<br />
את "יוהאנס" בין מכשפים ידועים אחרים ובהם גם משה, שהיו פעילים אחרי [[זורואסטר]] ו[[אוסטאנס]] {{אנ|Ostanes}}.<br />
<br />
[[נומניוס מאפאמיאה]] מזכיר בחיבורו "על הטוב" חלק ג, את עמידתם של החרטומים מול מופתיו של משה, {{ציטוטון|והבאים בתור הגיעו יאנס ויאמברס, חרטומים מצרים, אנשים שנחשבו כי אין עולים עליהם בעשיית קסמים בזמן שהיהודים גורשו ממצרים. אז אלה היו האנשים שנבחרו על ידי תושבי מצרים כמתאימים לעמוד מול משה (ביוונית: "מוסיאוס"), שעמד בראש היהודים, איש שהיה בעל כוח רב בתפילה לא-לוהים; והמכות שמשה הביא על מצרים, אנשים אלה הראו שביכולתם לבטל את העזות שבהן}}<nowiki>{{הערה|</nowiki>{{הערה|De Bono, apud: Eusebius, [http://www.tertullian.org/fathers/eusebius_pe_09_book9.htm '''Praeparatio Evangelica''', IX], 8:1-2.}}.<br />
<br />
==ביאורים והוספות==<br />
{{ביאורים}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:המכלול: טיוטות ערכים שנוצרו במכלול]]</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1&diff=2535223טיוטה:יונוס ויומברוס2024-03-27T22:08:52Z<p>אפרון: /* איזכורם */ קישורים פנימיים</p>
<hr />
<div>"'''יונוס'''"{{הערה|בתרגום יונתן הוא מופיע כ"ייניס" ובילקוט שמעוני כ"ינוס".}} ו"'''יומברוס'''"{{הערה|בילקוט שמעוני ובחלק מהמקומות בזוהר הוא מופיע כ"ימברוס"}} הם שמותיהם של שני [[מכשף|מכשפים]] מצריים ("חרטומים") שלפי ה[[מדרש]] ו[[ספר הזוהר|הזהר]] היו הם בני [[בלעם בן בעור]] והיו ראשי החרטומים של [[פרעה (אישיות מהתנ"ך)|פרעה]]{{ביאור|על פי {{בבלי|מנחות|פה|א|מפרש=רש"י|ד"ה=א"ל יוחנא}} ומקורות נוספים שמותם של ראשי המכשפים היו "יוחנא וממרא", אמנם בילקוט שמעוני{{הערה|{{ילקוט שמעוני|בשלח|רלה}}.}} מצויין שיוחנא וממרא סייעו לצבאו של פרעה אף לאחר יציאת מצרים ב[[קריעת ים סוף]].}} ולאחר [[יציאת מצרים]] ראשי ה[[ערב רב]] ויוצרי ה[[חטא העגל|עגל]], לאחר חטא העגל נהרגו על ידי [[משה רבינו]].<br />
<br />
==איזכורם==<br />
===חרטומי פרעה===<br />
על פי ה[[תרגום יונתן]]{{הערה|{{תנ"ך|שמות|א|טו|מפרש=תרגום יונתן}}.}} יונוס ויומברוס היו ראשי החרטומים ובתפקידם זה הם חזו את לידת משה וייעצו לפרעה להטביע את כל התינוקות הנולדים ליאור.<br />
<br />
ה[[ילקוט שמעוני]] כותב{{הערה|{{ילקוט שמעוני|שמות|קסח}}.}} שבתקופת גדילת משה בבית פרעה פחדו בלעם בן בעור ובניו יונוס ויומברוס ממשה וברחו ממצרים לארץ [[כוש]], ולאחר בריחת משה מבית פרעה [[משה בארץ כוש|והכתרתו למלך כוש]] הוא נלחם נגדם וניצחם, אז הם ברחו לבית פרעה, שם הם התמודדו מול משה בבואו להוציא את עם ישראל ממצרים. <br />
<br />
כשמשה בא להוציא את עם ישראל ממצרים הוא הצטווה לעשות [[נס|מופתים]] בכדי להוכיח לפרעה שהוא שליחו של ה' ו[[עשר מכות מצרים|עשר מכות]] להעניש את המצרים על מעשיהם נגד עם ישראל, כנגד המופתים שעשה משה, פרעה הזמין את חרטומיו להראות שגם הם יכולים לעשות מופתים על ידי מעשי כישוף, מה שיוכיח שמשה רבינו אינו שליח ה' אלא רק כמכשף רגיל, בתחילה הצליחו החרטומים במופתיהם, אך לאחר שמשה המשיך לעשות מופתים הם הודו שהם אינם יכולים לעשות כאלו מופתים וזה בוודאות "יד השם".<br />
<br />
לפי ה[[מדרש תנחומא]]{{הערה|שם=תנחומא|{{תנחומא|כי תשא|יט}}.}} והתרגום יונתן{{הערה|{{תנך|שמות|ז|יא|מפרש=תרגום יונתן}}.}} יונוס ויומברוס הם החרטומים שהתייצבו לעשיית הכישופים כנגד מופתיו של משה.<br />
<br />
== חטא העגל ==<br />
המדרש תנחומא{{הערה|שם=תנחומא}} מוסיף כי יונוס ויומברוס יצאו ממצרים יחד עם שאר ה"ערב רב" שהם מצריים שהצטרפו לעם ישראל ביציאתם ממצרים ולפי הזוהר{{הערה|{{זוהר|ב|קצא|א}}.}} הם היו ראשי הערב רב וכשבאו לפני משה להתגייר, הצטווה מאת ה' שלא יקבלם, אך משה טען שכשם שהם רואים באותו זמן את ניסיו של ה' ומאמינים בו כך יהיה בהמשך כשיראו ניסים נוספים{{דרושה הבהרה}}. ב[[מתן תורה]] עלה משה לשמיים למשך ארבעים יום, לאחר שהיה נראה לעם ישראל שמשה לא שב החליטו הערב רב שצריך למצוא מחליף למשה שכנראה מת ולא יחזור, בעידודם של הערב רב זרקו העם תכשיטים וכלי זהב לאש עד שיצא ממנו צורת עגל מזהב, לעגל זה הם סגדו תוך שהם אומרים לו {{ציטוטון|אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים|{{תנך|שמות|לב|ד}}}}, לאחר שה' הודיע למשה שעם ישראל חטא, משה יורד מהשמים וכשראה את עם ישראל חוגג עם העגל הרג את כל החוטאים בעגל.<br />
<br />
בעוד לפי חלק מהמדרשים הזהב קיבל צורת עגל כתוצאה מהשלכת טס זהב שכתוב עליו "עלה שור", במדרש תנחומא{{הערה|שם=תנחומא}} מובאת דעה נוספת לפיה העגל קיבל את צורתו כתוצאה מכשפים שנעשו על ידי יונוס ויומברוס.<br />
<br />
לפי הזוהר{{הערה|שם=זוהר בלק|{{זוהר|ג|קצד|א}}}} יונוס ויומברוס הם מההרוגים שהרג משה לאחר שירד מהשמיים.<br />
<br />
===בניו של בלעם בן בעור===<br />
לאחר יציאת מצרים במהלך מסעו של עם ישראל במדבר, עם ישראל התקרב אל גבול [[מדיין]], שליטי מדיין קראו לבלעם בן בעור שיבוא לעזרתם על ידי כך שיקלל את עם ישראל, לאחר שבלעם נכשל במשימתו הוא התבקש לעזוב את מדיין אך בלכתו הוא מייעץ למדיינים לגרום לעם ישראל לחטוא בזנות ובכך תסתלק מהם השגחת ה', לאחר שבנות מדיין החטיאו את עם ישראל בזנות, ציוה ה' לעם ישראל לנקום במדיינים ואכן עם ישראל יצא מולם למלחמה ומנצחים אותם, ו{{ציטוטון|את בלעם בן בעור הרגו בחרב|{{תנך|במדבר|לא |ח}}}}.<br />
<br />
ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|קו|ב}}.}} מסופר כי בלעם נתפס והומת על ידי עם ישראל ב[[ארבע מיתות בית דין]], לעומת זאת לפי הזוהר{{הערה|שם=זוהר בלק}} בלעם ניסה להימלט על ידי שימוש בכשפים בשביל לפרוח באויר, בתיאור נסיונו של בלעם להימלט כתוב שהוא השתמש בכשפים של בניו יונוס ויומברוס אך בסוף נהרג על ידי אדם בשם "צליה" מ[[שבט דן]], שעף אחריו והרגו.<br />
<br />
==במקורות לא יהודיים==<br />
בחיבורו של [[פליניוס הזקן]] "[[תולדות הטבע]]"{{הערה|פליניוס הזקן, '''תולדות הטבע''', ספר 30, פרק 11.}}, נראה שראה ביאנוס יהודי{הערה|[[מנחם שטרן|Menahem Stern]], '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II: CX. Numenius of Apamea, p. 213}}, מכיוון שבין אסכולות ה[[מאגיה]] הוא מונה את "יאנס" בצמוד ל"משה" כמקור אחד מפלגי האסכולה.<br />
<br />
[[אפוליוס]] מציין בחיבורו "אפולוגיה"{{הערה|[http://www.gutenberg.org/files/26294/26294-h/26294-h.htm#A90 Apuleius, '''Apologia''', 90]}}<br />
את "יוהאנס" בין מכשפים ידועים אחרים ובהם גם משה, שהיו פעילים אחרי [[זורואסטר]] ו[[אוסטאנס]] {{אנ|Ostanes}}.<br />
<br />
[[נומניוס מאפאמיאה]] מזכיר בחיבורו "על הטוב" חלק ג, את עמידתם של החרטומים מול מופתיו של משה, {{ציטוטון|והבאים בתור הגיעו יאנס ויאמברס, חרטומים מצרים, אנשים שנחשבו כי אין עולים עליהם בעשיית קסמים בזמן שהיהודים גורשו ממצרים. אז אלה היו האנשים שנבחרו על ידי תושבי מצרים כמתאימים לעמוד מול משה (ביוונית: "מוסיאוס"), שעמד בראש היהודים, איש שהיה בעל כוח רב בתפילה לא-לוהים; והמכות שמשה הביא על מצרים, אנשים אלה הראו שביכולתם לבטל את העזות שבהן}}<nowiki>{{הערה|</nowiki>{{הערה|De Bono, apud: Eusebius, [http://www.tertullian.org/fathers/eusebius_pe_09_book9.htm '''Praeparatio Evangelica''', IX], 8:1-2.}}.<br />
<br />
==ביאורים והוספות==<br />
{{ביאורים}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:המכלול: טיוטות ערכים שנוצרו במכלול]]</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%9B%D7%95%D7%A9&diff=2535222משה בארץ כוש2024-03-27T22:07:58Z<p>אפרון: /* רקע */ קישורים פנימיים</p>
<hr />
<div>סיפור '''משה בארץ כוש''' הוא [[אגדה (יהדות)|אגדה]] אודות שהייתו והמלכתו של [[משה רבנו]] ב[[ארץ כוש]], לאחר [[בריחת משה למדין|בריחתו ממצרים]] טרם הגעתו ל[[מדין]]. מקור הסיפור ב[[ספר הישר (אגדה)|ספר הישר]] וב[[דברי הימים של משה רבנו]], והובא בכמה מ[[מפרשי המקרא]]{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] שמות רמז קס"ח, ספר הישר פרשת שמות, {{תנך|שמות|יב|א|מפרש=רשב"ם}}}}.<br />
<br />
== רקע ==<br />
משה גדל בארמון [[פרעה (בימי משה)|פרעה]], לאחר [[בתיה בת פרעה|שבתיה]] בת פרעה [[משה בתיבה (סיפור בתנ"ך)|הצילה אותו מן היאור]]. באותה תקופה היו בני ישראל [[שעבוד מצרים|משועבדים]] לעבודת פרך תחת הנהגת פרעה מלך מצרים. כשבגר משה, וידע את מוצאו, יצא על מנת לבחון ולעקוב מקרוב אחר סבלות אחיו. משה עצמו היה פטור מאותן עבודות.<br />
באחד הימים כשראה משה איש מצרי שנוגש בעבד עברי, הרג את המצרי והציל את המוכה מידיו. למחרת היום יצא משה פעם נוספת לראות בסבלות בני ישראל, וראה איש עברי מכה איש עברי אחר, אנשים אלו על פי חז"ל היו [[דתן ואבירם]]. כאשר ראה משה שאחד מהם רוצה להכות את חבירו קרא לעברו 'למה תכה רעך'. הלה התרעם על משה באומרו 'מי שמך לאיש שר ושופט', והוסיף 'האם אתה חפץ להורגני כאשר הרגת אמש את המצרי'.<br />
<br />
משה, שהבין שדבר הריגתו את המצרי התגלה ברבים, חשש שמא יגיע הדבר לאוזני פרעה, שירצה בהריגתו. ואכן [[דתן ואבירם]] מספרים [[פרעה (בימי משה)|לפרעה]] שאף מבקש להרוג את משה{{הערה|{{תנך|שמות|ב|טו|מפרש=רש"י}}}}. משה אכן נתפס ונלקח להריגה, אך בזמן ניסיון הריגתו מתרחש נס, כשצווארו נעשה קשה כשיש, והחרב המונפת על צווארו אינה מזיקה לו{{הערה|פירוש רש"י, וביתר הרחבה בפירוש [[דעת זקנים]].}} שיטה נוספת מבארת את הנס שירד מלאך מהשמים ושינה את פרצופו לפרצוף שר הטבחים ואת של שר הטבחים למשה והרג את שר הטבחים והיו בטוחים שמשה מת{{הערה|[[ספר הישר (אגדה)|ספר הישר]] פרשת שמות}}. שיטה נוספת שפרעה נהיה [[אילם]], ומשרתיו [[לקות שמיעה|חרשים]], וההורגים [[עיוורון|עורים]], וכך לא יכלו להורגו{{הערה|[[מדרש תנחומא]] שמות אות י'}}. מיד לאחר מכן משה בורח ממצרים לכוש{{הערה|זה רק למפרשים המקבלים את סיפור משה בכוש, אבל רוב המפרשים סבורים שהוא ברח ישירות למדין}}.<br />
<br />
באותו זמן פרצה מלחמה בין מדינת כוש לבין [[ארם]] ו[[בני קדם|בני המזרח]]. קוקונוס מלך כוש יצא למלחמה, והשאיר בכוש את [[בלעם בן בעור|בלעם]]{{הערה|שהיה מיועצי פרעה וייעץ לשעבד את בני ישראל ולאחר שעלה משה לגדולה בבית פרעה פחד מפניו וברח עם בניו לכוש}} ושני בניו [[יניס וימבריס|ינוס וימברוס]], לשמור על המדינה. לאחר יציאתו החליט בלעם למרוד במלך קוקונוס ולמלוך תחתיו. העם נשמע לו והמליך אותו, ואת בניו ינוס וימברוס מינו לשרי הצבא. בכדי להתגונן מצבא קוקונוס הגביהו מאוד את ה[[חומה|חומות]] משני צדדי העיר. מהצד השלישי חפרו [[באר מים|באר]]ות גדולות לרוב והזרימו אליהן את נהר כוש שמילא הכל מים, ומהצד הרביעי הביאו [[נחשים]] לרוב בכח ה[[כישוף]], והנחשים מנעו את אפשרות הכניסה והיציאה. לאחר הניצחון במלחמה והטלת [[מס]] על ארם ובני המזרח, חזר המלך קוקנוס עם כל הצבא וראו שהחומות הוגבהו מאוד. בתחילה חשבו שמחמת העדרותם הממושכת הגביהו התושבים את החומות מאימת מלכי [[כנען]]. הם ניגשו אל השערים אבל הם היו נעולים והשומרים לא הסכימו לפתוח להם. הם התחילו להילחם ובקרבות על השערים מתו מאה שלושים [[חיילים]]. ביום השני ניסו להילחם מהצד של הנהר אך שם טבעו בבארות שלושים [[פרשים]]. המלך קוקנוס ציווה לעשות [[רפסודה|רפסודות]] כדי לעבור לעיר, ואכן עשו עשר רפסודות וניסו לעבור אך התהפכו מעל הבארות, כיון שהמים התגלגלו כזרם [[ריחיים]] וטבעו שם מאתיים חיילים. ביום השלישי ניסו מהצד של הנחשים אך מתו מאה שבעים חיילים, ולכן הפסיקו להילחם, והטילו [[מצור]] על כוש במטרה להכניע אותה.<br />
<br />
== משה בכוש ==<br />
משה בורח ממצרים ומגיע למחנה המלך קוקנוס בזמן המצור, ומצטרף אליהם. המלך וכל העם אוהבים אותו בגלל תוארו המאיר וגבורתו הרבה, והמלך בוחר בו ליועץ.<br />
<br />
=== המלכת משה ===<br />
לאחר תשע שנים של מצור, מת המלך קוקנוס. לאחר מותו החליט העם שאי אפשר להמשיך במצור ללא מלך, פן ישמעו ארם ובני המזרח שהמלך מת ויבואו להילחם איתם. הם החליטו למנות את משה למלך עליהם, ונשבעו לתת לו את אלמנת קוקנוס המלך לאישה. הדבר היה בשנת מאה וחמשים ושבע שנה לירידת בני ישראל למצרים.<br />
<br />
=== כיבוש משה את כוש ===<br />
למחרת המלכתו{{הערה|בחלק מקומות מופיע שבאו ביום השביעי, [[מעם לועז]] שמות ב' טו'}}, הגיעו למלך משה להתייעץ איך אפשר לכבוש את כוש, כי לא פגשו את משפחתם כבר תשע שנים. משה הורה להם ללכת ליער ושכל אחד יביא אפרוח של [[חסידה]]. הם הביאו את האפרוחים וגידלו אותם. לאחר שגדלו האפרוחים ציווה המלך משה לא לתת לחסידות לאכול במשך יומיים. ביום השלישי ציוה המלך משה ללכת להילחם מהצד של הנחשים, ואכן הלכו להילחם והחסידות המורעבות אכלו את כל הנחשים. מיד פרצו אל כוש ונלחמו עד שכבשו אותה. כתוצאה מהקרבות מתו מתושבי כוש אלף ומאה אנשים, אך מחיילי המלך משה לא מתו כלל. המלך משה נכנס אל כוש ומלך עליה, ובלעם ובניו ברחו דרך השערים ושבו למצרים אל פרעה{{הערה|הם היו ראשי החרטומים שעמדו כנגד משה בזמן [[עשרת המכות]]}}.<br />
<br />
=== מלוכתו בכוש ===<br />
לאחר שהמליכו אותו, נתנו לו את אלמנת קוקנוס המלך כמו שנשבעו לו, אך [[משה רבינו|משה]] לא נשא אותה אלא רק כלפי חוץ כיון שהיתה אסורה לו.<br />
[[אדום (עם)|אדום]] ובני המזרח ששמעו שמת המלך קוקונוס מרדו בשיעבוד שהטיל עליהם ולא רצו לשלם את המס. משה יצא עליהם למלחמה עם שלושים אלף חיילים, והרג בהם שלוש מאות איש, והכניע אותם תחתיו. הוא הנהיג את הממלכה בחכמה ובצדק והעם כבדוהו מאד. כך נמשכה מלכותו ארבעים שנה.<br />
<br />
=== הדחתו מהמלוכה ===<br />
לאחר ארבעים שנות מלוכה, פרסמה המלכה שהוא לא באמת נשא אותה לאישה, ושהוא גם לא עובד את אלוהי כוש, ולכן בקשה שבנה מונחם יהיה המלך. העם דנו בדבר עד הלילה, והחליטו שמונחם יהיה המלך אך לא פגעו במשה, כיון שנשבעו לו לפני שכבשו את כוש שהוא יהיה המלך, ולכן שלחו אותו בכבוד גדול עם הרבה מתנות.<br />
<br />
המפרשים מסבירים שגלגלו זאת מן השמים בכוונה כדי שילך ויושיע את עם ישראל ממצרים<ref>[[s:ילקוט_שמעוני/שמות/רמז_קסח|ילקוט שמעוני שמות רמז קסח' בסוף]]</ref>.<br />
<br />
=== משה במדין ===<br />
{{הפניה לערך מורחב|בריחת משה למדין}}<br />
משם הלך משה למדין, והוא בן ששים ושבע שנה. [[יתרו]] סבר שהוא נמלט מכוש, ולכן שם את משה בבית הסוהר 10 שנים כדי לרצות את אנשי כוש שכניו{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] שמות רמז קס"ח, ב[[מדרש ויושע]] (על הפסוק עזי וזמרת) כתוב שיתרו הכניסו לבור למשך שבע שנים, כי היה לו בחצרו מקל מ[[האבות]] שהיה בולע את מי שהיה מתקרב אליו, ויתרו ראה שלמשה לא עושה המקל כלום, והבין שהוא זה שעתיד לגאול את ישראל ולהחריב את מצרים.}}. באותן שנים כלכלה אותו [[צפורה|ציפורה]] בת יתרו ללא ידיעת אביה. אחר שנים אלה בדק אביה את הבור וכשראה שמשה חי הוציא אותו משם, ואז נשא משה את ציפורה.<br />
<br />
== הזכרת הסיפור במקרא ==<br />
ה[[רבי יצחק אברבנאל|אברבנאל]] מסביר למה סיפור גדולת [[משה רבינו|משה]] בכוש לא מוזכרת בתורה:<br />
{{ציטוט|תוכן=האמנם קצרה התורה בספור מה שקרה לו בארץ כוש לפי שכל מה שעשה משה בזה היה אבוד זמן ולא היה אותו מלכות אשר בחר בו השם ולא הארץ אשר השם דורש אותה והעם היושב בה הוא עם בזוי ושסוי נמשל כבהמות נדמו על כן לא נזכר דבר מזה בכתוב|מקור={{תנך|שמות|ב|יא|מפרש=רבי יצחק אברבנאל}}|מירכאות=כן}}<br />
ה[[תרגום יונתן]] ו[[רשב"ם]] [[דעת זקנים מבעלי התוספות|והדעת זקנים]] מפרשים את הפסוק:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח|מקור=במדבר י"ב א'|מירכאות=כן}}<br />
<br />
שמדובר על לקיחת המלכה של כוש שלא ידעו שלא נשא אותה באמת{{הערה|[[רבי חזקיה בן מנוח|החזקוני]], [[רבי אברהם אבן עזרא|האבן עזרא]] [[רבי יצחק אברבנאל|והאברבנאל]] מציעים זאת בתור אחד מההסברים}}. ה[[אבן עזרא]] דוחה את אמינות הסיפור ומעדיף את דעת חז"ל שהאשה הכושית היא [[צפורה]]{{הערה|"ואשר כתוב בדברי הימים דמשה אל תאמין. וכלל אומר לך כל ספר שלא כתבוהו נביאים או חכמים מפי הקבלה אין לסמוך עליו, ואף כי יש בו דברים שמכחישים הדעת הנכונה" ({{תנך|שמות|ב|כב|מפרש=אבן עזרא}})}}.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* [[s:ילקוט_שמעוני/שמות/רמז_קסח|ילקוט שמעוני שמות רמז קס"ח]]<br />
* [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40009&st=&pgnum=244 ספר הישר פרשת שמות]<br />
* ספר [[מעם לועז]] פרשת שמות פרק ב' פסוק טו'.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{משה רבינו}}<br />
[[קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול]]<br />
[[קטגוריה:משה רבינו]]<br />
[[קטגוריה:כוש]]<br />
[[קטגוריה:אירועי ספר שמות]]</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1&diff=2535221טיוטה:יונוס ויומברוס2024-03-27T22:05:30Z<p>אפרון: הרחבה (המידע מבוסס על הערך הויקיפדי)</p>
<hr />
<div>"'''יונוס'''"{{הערה|בתרגום יונתן הוא מופיע כ"ייניס" ובילקוט שמעוני כ"ינוס".}} ו"'''יומברוס'''"{{הערה|בילקוט שמעוני ובחלק מהמקומות בזוהר הוא מופיע כ"ימברוס"}} הם שמותיהם של שני [[מכשף|מכשפים]] מצריים ("חרטומים") שלפי ה[[מדרש]] ו[[ספר הזוהר|הזהר]] היו הם בני [[בלעם בן בעור]] והיו ראשי החרטומים של [[פרעה (אישיות מהתנ"ך)|פרעה]]{{ביאור|על פי {{בבלי|מנחות|פה|א|מפרש=רש"י|ד"ה=א"ל יוחנא}} ומקורות נוספים שמותם של ראשי המכשפים היו "יוחנא וממרא", אמנם בילקוט שמעוני{{הערה|{{ילקוט שמעוני|בשלח|רלה}}.}} מצויין שיוחנא וממרא סייעו לצבאו של פרעה אף לאחר יציאת מצרים ב[[קריעת ים סוף]].}} ולאחר [[יציאת מצרים]] ראשי ה[[ערב רב]] ויוצרי ה[[חטא העגל|עגל]], לאחר חטא העגל נהרגו על ידי [[משה רבינו]].<br />
<br />
==איזכורם==<br />
===חרטומי פרעה===<br />
על פי ה[[תרגום יונתן]]{{הערה|{{תנ"ך|שמות|א|טו|מפרש=תרגום יונתן}}.}} יונוס ויומברוס היו ראשי החרטומים ובתפקידם זה הם חזו את לידת משה וייעצו לפרעה להטביע את כל התינוקות הנולדים ליאור.<br />
<br />
ה[[ילקוט שמעוני]] כותב{{הערה|{{ילקוט שמעוני|שמות|קסח}}.}} שבתקופת גדילת משה בבית פרעה ברחו ממנו{{דרושה הבהרה|ממי?}} בלעם בן בעור ובניו יונוס ויומברוס לארץ [[כוש]] ולאחר בריחת משה מבית פרעה והכתרתו למלך כוש הוא נלחם נגדם וניצחום, אז הם ברחו לבית פרעה, שם הם התמודדו מול משה בבואו להוציא את עם ישראל ממצרים. <br />
<br />
כשמשה בא להוציא את עם ישראל ממצרים הוא הצטווה לעשות [[נס|מופתים]] בכדי להוכיח לפרעה שהוא שליחו של ה' ו[[עשר מכות מצרים|עשר מכות]] להעניש את המצרים על מעשיהם נגד עם ישראל, כנגד המופתים שעשה משה, פרעה הזמין את חרטומיו להראות שגם הם יכולים לעשות מופתים על ידי מעשי כישוף, מה שיוכיח שמשה רבינו אינו שליח ה' אלא רק כמכשף רגיל, בתחילה הצליחו החרטומים במופתיהם, אך לאחר שמשה המשיך לעשות מופתים הם הודו שהם אינם יכולים לעשות כאלו מופתים וזה בוודאות "יד השם".<br />
<br />
לפי ה[[מדרש תנחומא]]{{הערה|שם=תנחומא|{{תנחומא|כי תשא|יט}}.}} והתרגום יונתן{{הערה|{{תנך|שמות|ז|יא|מפרש=תרגום יונתן}}.}} יונוס ויומברוס הם החרטומים שהתייצבו לעשיית הכישופים כנגד מופתיו של משה.<br />
<br />
== חטא העגל ==<br />
המדרש תנחומא{{הערה|שם=תנחומא}} מוסיף כי יונוס ויומברוס יצאו ממצרים יחד עם שאר ה"ערב רב" שהם מצריים שהצטרפו לעם ישראל ביציאתם ממצרים ולפי הזוהר{{הערה|{{זוהר|ב|קצא|א}}.}} הם היו ראשי הערב רב וכשבאו לפני משה להתגייר, הצטווה מאת ה' שלא יקבלם, אך משה טען שכשם שהם רואים באותו זמן את ניסיו של ה' ומאמינים בו כך יהיה בהמשך כשיראו ניסים נוספים{{דרושה הבהרה}}. ב[[מתן תורה]] עלה משה לשמיים למשך ארבעים יום, לאחר שהיה נראה לעם ישראל שמשה לא שב החליטו הערב רב שצריך למצוא מחליף למשה שכנראה מת ולא יחזור, בעידודם של הערב רב זרקו העם תכשיטים וכלי זהב לאש עד שיצא ממנו צורת עגל מזהב, לעגל זה הם סגדו תוך שהם אומרים לו {{ציטוטון|אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים|{{תנך|שמות|לב|ד}}}}, לאחר שה' הודיע למשה שעם ישראל חטא, משה יורד מהשמים וכשראה את עם ישראל חוגג עם העגל הרג את כל החוטאים בעגל.<br />
<br />
בעוד לפי חלק מהמדרשים הזהב קיבל צורת עגל כתוצאה מהשלכת טס זהב שכתוב עליו "עלה שור", במדרש תנחומא{{הערה|שם=תנחומא}} מובאת דעה נוספת לפיה העגל קיבל את צורתו כתוצאה מכשפים שנעשו על ידי יונוס ויומברוס.<br />
<br />
לפי הזוהר{{הערה|שם=זוהר בלק|{{זוהר|ג|קצד|א}}}} יונוס ויומברוס הם מההרוגים שהרג משה לאחר שירד מהשמיים.<br />
<br />
===בניו של בלעם בן בעור===<br />
לאחר יציאת מצרים במהלך מסעו של עם ישראל במדבר, עם ישראל התקרב אל גבול [[מדיין]], שליטי מדיין קראו לבלעם בן בעור שיבוא לעזרתם על ידי כך שיקלל את עם ישראל, לאחר שבלעם נכשל במשימתו הוא התבקש לעזוב את מדיין אך בלכתו הוא מייעץ למדיינים לגרום לעם ישראל לחטוא בזנות ובכך תסתלק מהם השגחת ה', לאחר שבנות מדיין החטיאו את עם ישראל בזנות, ציוה ה' לעם ישראל לנקום במדיינים ואכן עם ישראל יצא מולם למלחמה ומנצחים אותם, ו{{ציטוטון|את בלעם בן בעור הרגו בחרב|{{תנך|במדבר|לא |ח}}}}.<br />
<br />
ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|קו|ב}}.}} מסופר כי בלעם נתפס והומת על ידי עם ישראל ב[[ארבע מיתות בית דין]], לעומת זאת לפי הזוהר{{הערה|שם=זוהר בלק}} בלעם ניסה להימלט על ידי שימוש בכשפים בשביל לפרוח באויר, בתיאור נסיונו של בלעם להימלט כתוב שהוא השתמש בכשפים של בניו יונוס ויומברוס אך בסוף נהרג על ידי אדם בשם "צליה" מ[[שבט דן]], שעף אחריו והרגו.<br />
<br />
==במקורות לא יהודיים==<br />
בחיבורו של [[פליניוס הזקן]] "[[תולדות הטבע]]"{{הערה|פליניוס הזקן, '''תולדות הטבע''', ספר 30, פרק 11.}}, נראה שראה ביאנוס יהודי{הערה|[[מנחם שטרן|Menahem Stern]], '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II: CX. Numenius of Apamea, p. 213}}, מכיוון שבין אסכולות ה[[מאגיה]] הוא מונה את "יאנס" בצמוד ל"משה" כמקור אחד מפלגי האסכולה.<br />
<br />
[[אפוליוס]] מציין בחיבורו "אפולוגיה"{{הערה|[http://www.gutenberg.org/files/26294/26294-h/26294-h.htm#A90 Apuleius, '''Apologia''', 90]}}<br />
את "יוהאנס" בין מכשפים ידועים אחרים ובהם גם משה, שהיו פעילים אחרי [[זורואסטר]] ו[[אוסטאנס]] {{אנ|Ostanes}}.<br />
<br />
[[נומניוס מאפאמיאה]] מזכיר בחיבורו "על הטוב" חלק ג, את עמידתם של החרטומים מול מופתיו של משה, {{ציטוטון|והבאים בתור הגיעו יאנס ויאמברס, חרטומים מצרים, אנשים שנחשבו כי אין עולים עליהם בעשיית קסמים בזמן שהיהודים גורשו ממצרים. אז אלה היו האנשים שנבחרו על ידי תושבי מצרים כמתאימים לעמוד מול משה (ביוונית: "מוסיאוס"), שעמד בראש היהודים, איש שהיה בעל כוח רב בתפילה לא-לוהים; והמכות שמשה הביא על מצרים, אנשים אלה הראו שביכולתם לבטל את העזות שבהן}}<nowiki>{{הערה|</nowiki>{{הערה|De Bono, apud: Eusebius, [http://www.tertullian.org/fathers/eusebius_pe_09_book9.htm '''Praeparatio Evangelica''', IX], 8:1-2.}}.<br />
<br />
==ביאורים והוספות==<br />
{{ביאורים}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:המכלול: טיוטות ערכים שנוצרו במכלול]]</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%9E%D7%9F&diff=2535220שיחה:רבי שלמה הופמן2024-03-27T22:04:50Z<p>אפרון: /* תואר */ תגובה למשתמש מוטי (CD)</p>
<hr />
<div>==תואר==<br />
<br />
@[[משתמש:ואולם חי אני|ואולם חי אני]], @{{מנטרים}}? [[משתמש:מוטי|מוטי]] ~ [[שיחת משתמש:מוטי|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד • 23:52, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
:@[[משתמש:מוטי|מוטי]], האמת שהוא שאל אותי ואני אמרתי לו שלדעתי הוא "רבי", הוא אישיות תורנית ועד כמה שידוע לי הוא מוכר בציבור בגלל [https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%9E%D7%9F#:~:text=%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D%20%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%20%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%A2%D7%A5%20%D7%91%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%9B%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9E%D7%A1%D7%A8%20%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99%20%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA זה], ובגלל הספרים של הוועדים שלו. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 23:54, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
::לא מספיק ברור לי כי הוועדים שלו לא היו על תקן של איש מוסר, יותר של מבין בנפש האדם (להבנתי). אגב, ככל ומתייחסים אליו כרב מומלץ לשנות את הפתיח בהתאם. [[משתמש:מוטי|מוטי]] ~ [[שיחת משתמש:מוטי|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד • 23:59, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
::: אני חושב שזה איפשהו בין איש מוסר להגות יהודית, אני מבין שאפשר לראות את זה גם אחרת ואשמח לשמוע דעות נוספות, מתייג {{מפ}} [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 00:04, 28 במרץ 2024 (IST)</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%9E%D7%9F&diff=2535215שיחה:רבי שלמה הופמן2024-03-27T21:54:42Z<p>אפרון: /* תואר */ עריכת התגובה (CD)</p>
<hr />
<div>== תואר ==<br />
<br />
@[[משתמש:ואולם חי אני|ואולם חי אני]], @{{מנטרים}}? [[משתמש:מוטי|מוטי]] ~ [[שיחת משתמש:מוטי|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד • 23:52, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
: @[[משתמש:מוטי|מוטי]], האמת שהוא שאל אותי ואני אמרתי לו שלדעתי הוא "רבי", הוא אישיות תורנית ועד כמה שידוע לי הוא מוכר בציבור בגלל [https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%9E%D7%9F#:~:text=%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D%20%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%20%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%A2%D7%A5%20%D7%91%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%9B%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9E%D7%A1%D7%A8%20%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99%20%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA זה], ובגלל הספרים של הוועדים שלו. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 23:54, 27 במרץ 2024 (IST)</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%9E%D7%9F&diff=2535214שיחה:רבי שלמה הופמן2024-03-27T21:54:05Z<p>אפרון: /* תואר */ תגובה (CD)</p>
<hr />
<div>== תואר ==<br />
<br />
@[[משתמש:ואולם חי אני|ואולם חי אני]], @{{מנטרים}}? [[משתמש:מוטי|מוטי]] ~ [[שיחת משתמש:מוטי|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד • 23:52, 27 במרץ 2024 (IST)<br />
: @[[משתמש:מוטי|מוטי]], אני אמרתי לו שלדעתי הוא "רבי", הוא אישיות תורנית ועד כמה שידוע לי הוא מוכר בציבור בגלל [https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%9E%D7%9F#:~:text=%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D%20%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%20%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%A2%D7%A5%20%D7%91%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%9B%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9E%D7%A1%D7%A8%20%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99%20%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA זה], ובגלל הספרים של הוועדים שלו. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 23:54, 27 במרץ 2024 (IST)</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=2533712חסילונים2024-03-27T13:20:24Z<p>אפרון: ביטול גרסה 2533710 של הגדה של פסח (שיחה) מופיע כבר בגוף הערך, (תבנית אינפורמציה, לא אספקלריה)</p>
<hr />
<div>{{מיון<br />
|שם=חסילונים<br />
|תמונה=[[קובץ:Rhynchocinetes durbanensis Prague 2011 1.jpg|230px|חסילון Rhynchocinetes durbanensis]]<br />
|ממלכה=[[בעלי חיים]]<br />
|מערכה=[[פרוקי רגליים]]<br />
|תת-מערכה=[[סרטנאים]]<br />
|מחלקה=[[סרטנים עילאיים]]<br />
|סדרה=[[מעשירי רגל]]<br />
|תת-סדרה=[[Pleocyemata]]<br />
|אינפרא-סדרה=חסילונים<br />
|שם מדעי=Caridea<br />
|טקסונום=<br />
}}<br />
<br />
[[קובץ:Periclimenes imperator (Emperor shrimp) on Bohadschia argus (Sea cucumber).jpg|שמאל|ממוזער|220px|חסילון על מלפפון ים]]<br />
[[קובץ:Neocaridina-palmata.jpg|שמאל|ממוזער|220px|Neocaridina palmata]]<br />
[[קובץ:DSCN8033 1.sized.jpg|ממוזער|220px|''Caridina japonica'']]<br />
'''חֲסִילוֹן''' ([[שם מדעי]]: ''Caridea''), ידוע גם כ'''שרימפ''' (ב[[אנגלית]]: '''Shrimp''') הוא בעל חיים השייך לאינפרא-[[סדרה (טקסונומיה)|סדרה]] '''Caridea''' מסדרת [[מעשירי רגל]] ומתת-[[מערכה (טקסונומיה)|המערכה]] [[סרטנאים]]. החסילונים הם שחיינים בעלי תפוצה רחבה ב[[מים מתוקים]] ו[[מי ים]]. ביחד עם ה[[פראון (סרטנים)|פראונים]] הם ניצודים ומגודלים לצריכת האדם.<br />
<br />
==טקסונומיה==<br />
מספר [[סרטנאים]] שאינם משתייכים לקבוצה זו מכונים גם הם בכינוי הנפוץ "חסילון", למשל [[חסילוני גמל שלמה]] ואפוסום שרימפ שאינם למעשה חסילונים אמיתיים. החסילונים מובדלים באופן שטחי מה[[פראון (סרטנים)|פראונים]] (Prawns) במבנה ה[[זימים]] שלהם, אנשים שאינם מתמחים בתחום נוהגים לשגות בסיווגם (בעיקר בהקשר הקולינרי). ב[[דרום-מזרח אסיה]] נוהגים להבדיל בין שני המינים בהתבסס על גודלם, כאשר החסילונים הגדולים יותר מכונים פראונים{{הערה|1=Charmaine Solomon (1998). [http://www.asiafood.org/glossary_2.cfm?wordid=2863 Encyclopedia of Asian Food ]. New Holland Publishers (Australia) Pty Ltd. 16.9.2006.}}.<br />
<br />
==מחזור החיים==<br />
רוב החסילונים מתפתחים ומתרבים רק ב[[בית גידול]] ימי, אך ישנם מינים המסוגלים להתרבות ולהתפתח גם במים מתוקים (כדוגמת "רד שרי שרימפ" הנפוץ באקווריומים). הנקבות מטילות בין 50,000 למליון [[ביצה|ביצים]] הבוקעות לאחר 24 שעות בצורת [[פגית]] הנקראת "נאופליוס" (Nauplius). הפגיות ניזונות משאריות של [[חלמון]] מהביצים מהן בקעו, ולאחר מכן עוברות [[גלגול (בעלי חיים)|גלגול צורה]] (מטמורפוזה) לפגית בעלת יכולת שחייה המכונה זואי (Zoea). הפגיות ניזונות מ[[אצות]], ולאחר מספר ימים עוברות גלגול נוסף במהלכו הן הופכות למיסידקה (Mysidacea), הניזונות מאצות ומ[[פלנקטון]] ומזכירות בצורתן החיצונית חסילון קטן. לאחר 3 עד 4 ימים נוספים מתרחש גלגול הצורה האחרון, ממנו מתפתח חסילון צעיר בעל כל המאפיינים הנמצאים בבוגר. תהליך ההתפתחות כולו אורך כ־12 ימים מזמן הבקיעה. אצל חלק מזני המים המתוקים הבקיעה מתרחשת לאחר כשבועיים והחסילון בוקע מיד בצורתו הבוגרת. בטבע נודדים החסילונים הצעירים אל [[שפך נהר|שפכי נהרות]], שם הם נהנים ממים עשירים במזון ודלי מלח. באזורים אלו הם משלימים את התפתחותם, ואז חוזרים כבוגרים אל המים הפתוחים. חסילונים בוגרים חיים בעיקר על קרקעית הים. הם מגיעים לאורך של 1.2 ס"מ עד 30 ס"מ וחיים בין שנה ל-6.5 שנים.<br />
<br />
==חסילונים כמזון==<br />
[[קובץ:NCI steamed shrimp.jpg|שמאל|ממוזער|150px|זנב חסילון מבושל]]<br />
בתרבויות רבות החסילונים הם חלק מהתפריט ומשמשים להכנת מתכונים ותבשילים שונים. חסילונים, כמו [[סרטנאים]] אחרים, אסורים באכילה לפי כללי ה[[כשרות]] ב[[הלכה]]{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|יא|י}}}}, לכן תפוצת מאכלים אלו במשקי בית ב[[ישראל]] נמוכה יחסית.<br />
<br />
כשאר [[פירות ים|פירות הים]], עשירים החסילונים ב[[סידן]] ב[[חלבון]] וב[[שומן]] ודלים ב[[פחמימות]]. <br />
חסילונים מיובשים משמשים ל[[תבלין|תיבול]] וב[[מרק]]ים במטבח האסייתי, ב[[צפון אמריקה]] נפוצים בעיקר חסילונים [[טיגון|מטוגנים]]. גם ב[[אירופה]] החסילון הוא רכיב פופולרי במאכלים רבים ביניהם ה[[פאייה]] הספרדית.<br />
<br />
==שימושים נוספים==<br />
תחבושות המיוצרות מ[[כיטין]] המופק מהשריון של החסילונים משווקות על ידי חברת HemCon Medical{{כ}}{{הערה|1=[http://www.hemcon.com/ HemCon Medical Technologies Inc ]}}. תחבושות אלו הראו יעילות גבוהה יותר בעצירת דימומים מאשר תחבושות גאזה רגילות, בזכות תכונות הכיטין כ[[קרישת דם|מקריש דם]]. שימשו את הצבא ה[[צבא ארצות הברית|אמריקני]] ב[[מלחמת עיראק|מלחמה בעיראק]]. גם בצה"ל נכנסות התחבושות לשימוש.<br />
<br />
===חסילונים באקווריום===<br />
מינים שונים של חסילונים מגודלים על ידי האדם ב[[אקווריום|אקווריומים]]. חלקם משמשים לנוי בלבד, אך חלקם משמשים לניקיון האקווריום והסרת [[אצות]]. חסילוני המים המתוקים הנפוצים באקווריומים הם חסילון "מארש" היפני וחסילון "הזכוכית", במים מלוחים נפוצים החסילון המנקה "Lysmata amboinensis" וחסילון "האש".<br />
בקרב מגדלי החסילונים בישראל סוג החסילון הנפוץ ביותר הוא בעיקר חסילון "קריסטל אדום".{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Caridea|שם ויקישיתוף=חסילונים|ויקימינים=Caridea|שם ויקימינים=חסילונים {{אנגלית}}}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מידע טקסונומי|ITIS=96106|NCBI=6694|האנציקלופדיה של החיים=46513263}}<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מעשירי רגל]]<br />
[[קטגוריה:פירות ים]]<br />
<br />
[[nrm:Chèrvette]]<br />
{{קרד}}</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%9D&diff=2533711קטגוריה:פירות ים2024-03-27T13:19:36Z<p>אפרון: זה מידע אינפורמטיבי, לא עריכת אספקלריה</p>
<hr />
<div>מאכלים העשויים או מכילים יצורים ימיים שאינם דגים.<br />
<br />
[[קטגוריה:מאכלי ים]]<noinclude>{{וח}}</noinclude></div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1&diff=2533643טיוטה:יונוס ויומברוס2024-03-27T12:23:10Z<p>אפרון: /* חטא העגל */</p>
<hr />
<div>"יונוס"{{הערה|בתרגום יונתן הוא מופיע כ"ייניס" ובילקוט שמעוני כ"ינוס".}} ו"יומברוס"{{הערה|בילקוט שמעוני ובחלק מהמקומות בזוהר הוא מופיע כ"ימברוס"}} הם שמותיהם של שני [[מכשף|מכשפים]] מצריים ("חרטומים") שעל פי המדרשים והזוהר היו בניו של [[בלעם בן בעור]] ושימשו כראשי החרטומים של [[פרעה (אישיות מהתנ"ך)|פרעה]]{{ביאור|על פי {{בבלי|מנחות|פה|א|מפרש=רש"י|ד"ה=א"ל יוחנא}} ומקורות נוספים שמותם של ראשי המכשפים היו "יוחנא וממרא", אמנם בילקוט שמעוני{{הערה|{{ילקוט שמעוני|בשלח|רלה}}.}} מצויין שיוחנא וממרא סייעו לצבאו של פרעה אף לאחר יציאת מצרים ב[[קריעת ים סוף]].}}, ולאחר [[יציאת מצרים]] כראשי ה[[ערב רב]] ויוצרי ה[[חטא העגל|עגל]], לאחר חטא העגל נהרגו על ידי [[משה רבינו]].<br />
<br />
==איזכורם==<br />
===חרטומי פרעה===<br />
על פי ה[[תרגום יונתן]]{{הערה|{{תנ"ך|שמות|א|טו|מפרש=תרגום יונתן}}.}} יונוס ויומברוס היו ראשי החרטומים ובתפקידם זה הם חזו את לידת משה וייעצו לפרעה להטביע את כל התינוקים הנולדים בייאור.<br />
<br />
ה[[ילקוט שמעוני]] כותב{{הערה|{{ילקוט שמעוני|שמות|קסח}}.}} שבתקופת גדילתו של משה בבית פרעה ברחו ממנו בלעם בן בעור ובניו יונוס ויומברוס לארץ [[כוש]], ולאחר בריחתו של משה מבית פרעה והכתרתו למלך כוש הוא נלחם נגדם ולאחר שניצח הם ברחו לבית פרעה, שם הם התמודדו מול משה בבואו להוציא את עם ישראל ממצרים. <br />
<br />
כשמשה בא להוציא את עם ישראל ממצריים הוא מצווה לעשות [[נס|מופתים]] כדי להוכיח לפרעה שהוא שליחו של ה' ו[[עשר מכות מצרים|מופתים נוספים]] להעניש את המצרים על מעשיהם נגד עם ישראל, כנגד המופתים שעושה משה, פרעה מזמן את חרטומיו כדי שיראו שגם הם יכולים לעשות כאלו מעשים על ידי כשפיהם, מה שיוכיח שמשה רבינו אינו שליח ה' אלא רק מכשף רגיל, בתחילה החרטומים מצליחים לעשות מופתים דומים, אך לאחר שמשה עושה עוד מופתים החרטומים מודים שהם אינם יכולים לעשות כאלו מופתים וזה בוודאות "יד השם".<br />
<br />
לפי ה[[מדרש תנחומא]]{{הערה|שם=תנחומא|{{תנחומא|כי תשא|יט}}.}} והתרגום יונתן{{הערה|{{תנך|שמות|ז|יא|מפרש=תרגום יונתן}}.}} יונוס ויומברוס הם החרטומים שהתייצבו לעשיית הכישופים כנגד מופתיו של משה.<br />
<br />
<br />
===חטא העגל===<br />
המדרש תנחומא{{הערה|שם=תנחומא}} מוסיף כי ביציאת מצרים יצאו יונוס ויומברוס ביחד עם שאר ה"ערב רב" שהם מצריים שהצטרפו לעם ישראל ביציאתם ממצרים, לפי הזוהר{{הערה|{{זוהר|ב|קצא|א}}.}} הם היו ראשי הערב רב וכשבאו להתגייר ה' אמר למשה שלא יקבלם, אך משה טען שכשם שהם רואים באותו זמן את ניסיו של ה' ומאמינים בו כך יהיה בהמשך כיראו ניסים נוספים.<br />
במהלך [[מתן תורה]] משה עלה לשמיים למשך ארבעים יום, לאחר שהיה נראה לעם ישראל שמשה אינו חוזר החליטו הערב רב שצריך למצוא מחליף למשה שכנראה מת ולא יחזור, בעידודם של הערב רב זרקו העם תכשיטים וכלי זהב לאש עד שיצא ממנו צורת עגל מזהב, לעגל זה הם סגדו תוך שהם אומרים לו {{ציטוטון|אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים|{{תנך|שמות|לב|ד}}}}, לאחר שה' מודיע למשה שעם ישראל חטא, משה יורד מהשמיים וכשהוא רואה את עם ישראל חוגג עם העגל הוא הורג את כל החוטאים בעגל.<br />
<br />
בעוד לפי חלק מהמדרשים הזהב קיבל צורת עגל כתוצאה מהשלכת טס זהב שכתוב עליו "עלה שור", במדרש תנחומא{{הערה|שם=תנחומא}} מובאת דעה נוספת לפיה העגל קיבל את צורתו כתוצאה מכשפים שנעשו על ידי יונוס ויומברוס.<br />
<br />
לפי הזוהר{{הערה|שם=זוהר בלק|{{זוהר|ג|קצד|א}}}} יונוס ויומברוס הם מההרוגים שהרג משה לאחר שירד מהשמיים.<br />
<br />
===בניו של בלעם בן בעור===<br />
לאחר יציאת מצרים במהלך מסעו של עם ישראל במדבר, עם ישראל התקרב אל גבול [[מדיין]], שליטי מדיין קראו לבלעם בן בעור שיבוא לעזרתם על ידי כך שיקלל את עם ישראל, לאחר שבלעם נכשל במשימתו הוא מתבקש לעזוב את מדיין אך בלכתו הוא מייעץ למדיינים לגרום לעם ישראל לחטוא בזנות ובכך תסלתלק מהם השגחת ה', לאחר שבנות מדיין מחטיאות את עם ישראל בזנות השם מצווה על עם ישראל לנקום במדיינים ועם ישראל יוצאים מולם למלחמה ומנצחים אותם, ו{{ציטוטון|את בלעם בן בעור הרגו בחרב|{{תנך|במדבר|לא |ח}}}}.<br />
<br />
ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|קו|ב}}.}} מסופר כי בלעם נתפס והומת על ידי עם ישראל ב[[ארבע מיתות בית דין]], לעומת זאת לפי הזוהר{{הערה|שם=זוהר בלק}} כי בלעם ניסה להימלט על ידי שימוש בכשפים בשביל לפרוח באויר, בתיאור נסיונו של בלעם להימלט כתוב שהוא השתמש בכשפים של בניו יונוס ויומברוס אך בסוף נהרג על ידי אדם בשם "צליה" מ[[שבט דן]], שעף אחריו והרגו.<br />
<br />
==במקורות לא יהודיים==<br />
[[נומניוס מאפאמיאה]] מזכיר בחיבורו "על הטוב" חלק ג, את עמידתם של החרטומים מול מופתיו של משה, {{ציטוטון|והבאים בתור הגיעו יאנס ויאמברס, חרטומים מצרים, אנשים שנחשבו כי אין עולים עליהם בעשיית קסמים בזמן שהיהודים גורשו ממצרים. אז אלה היו האנשים שנבחרו על ידי תושבי מצרים כמתאימים לעמוד מול משה (ביוונית: "מוסיאוס"), שעמד בראש היהודים, איש שהיה בעל כוח רב בתפילה לא-לוהים; והמכות שמשה הביא על מצרים, אנשים אלה הראו שביכולתם לבטל את העזות שבהן}}{{הערה|{{הערה|De Bono, apud: Eusebius, [http://www.tertullian.org/fathers/eusebius_pe_09_book9.htm '''Praeparatio Evangelica''', IX], 8:1-2.}}.<br />
<br />
==ביאורים והוספות==<br />
{{ביאורים}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:המכלול: טיוטות ערכים שנוצרו במכלול]]</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1&diff=2533642טיוטה:יונוס ויומברוס2024-03-27T12:22:52Z<p>אפרון: /* איזכורם */ הוספת מקור</p>
<hr />
<div>"יונוס"{{הערה|בתרגום יונתן הוא מופיע כ"ייניס" ובילקוט שמעוני כ"ינוס".}} ו"יומברוס"{{הערה|בילקוט שמעוני ובחלק מהמקומות בזוהר הוא מופיע כ"ימברוס"}} הם שמותיהם של שני [[מכשף|מכשפים]] מצריים ("חרטומים") שעל פי המדרשים והזוהר היו בניו של [[בלעם בן בעור]] ושימשו כראשי החרטומים של [[פרעה (אישיות מהתנ"ך)|פרעה]]{{ביאור|על פי {{בבלי|מנחות|פה|א|מפרש=רש"י|ד"ה=א"ל יוחנא}} ומקורות נוספים שמותם של ראשי המכשפים היו "יוחנא וממרא", אמנם בילקוט שמעוני{{הערה|{{ילקוט שמעוני|בשלח|רלה}}.}} מצויין שיוחנא וממרא סייעו לצבאו של פרעה אף לאחר יציאת מצרים ב[[קריעת ים סוף]].}}, ולאחר [[יציאת מצרים]] כראשי ה[[ערב רב]] ויוצרי ה[[חטא העגל|עגל]], לאחר חטא העגל נהרגו על ידי [[משה רבינו]].<br />
<br />
==איזכורם==<br />
===חרטומי פרעה===<br />
על פי ה[[תרגום יונתן]]{{הערה|{{תנ"ך|שמות|א|טו|מפרש=תרגום יונתן}}.}} יונוס ויומברוס היו ראשי החרטומים ובתפקידם זה הם חזו את לידת משה וייעצו לפרעה להטביע את כל התינוקים הנולדים בייאור.<br />
<br />
ה[[ילקוט שמעוני]] כותב{{הערה|{{ילקוט שמעוני|שמות|קסח}}.}} שבתקופת גדילתו של משה בבית פרעה ברחו ממנו בלעם בן בעור ובניו יונוס ויומברוס לארץ [[כוש]], ולאחר בריחתו של משה מבית פרעה והכתרתו למלך כוש הוא נלחם נגדם ולאחר שניצח הם ברחו לבית פרעה, שם הם התמודדו מול משה בבואו להוציא את עם ישראל ממצרים. <br />
<br />
כשמשה בא להוציא את עם ישראל ממצריים הוא מצווה לעשות [[נס|מופתים]] כדי להוכיח לפרעה שהוא שליחו של ה' ו[[עשר מכות מצרים|מופתים נוספים]] להעניש את המצרים על מעשיהם נגד עם ישראל, כנגד המופתים שעושה משה, פרעה מזמן את חרטומיו כדי שיראו שגם הם יכולים לעשות כאלו מעשים על ידי כשפיהם, מה שיוכיח שמשה רבינו אינו שליח ה' אלא רק מכשף רגיל, בתחילה החרטומים מצליחים לעשות מופתים דומים, אך לאחר שמשה עושה עוד מופתים החרטומים מודים שהם אינם יכולים לעשות כאלו מופתים וזה בוודאות "יד השם".<br />
<br />
לפי ה[[מדרש תנחומא]]{{הערה|שם=תנחומא|{{תנחומא|כי תשא|יט}}.}} והתרגום יונתן{{הערה|{{תנך|שמות|ז|יא|מפרש=תרגום יונתן}}.}} יונוס ויומברוס הם החרטומים שהתייצבו לעשיית הכישופים כנגד מופתיו של משה.<br />
<br />
<br />
===חטא העגל===<br />
המדרש תנחומא{{הערה|שם=תנחומא}} מוסיף כי ביציאת מצרים יצאו יונוס ויומברוס ביחד עם שאר ה"ערב רב" שהם מצריים שהצטרפו לעם ישראל ביציאתם ממצרים, לפי הזוהר{{הערה|{{הערה|{{זוהר|ב|קצא|א}}.}} הם היו ראשי הערב רב וכשבאו להתגייר ה' אמר למשה שלא יקבלם, אך משה טען שכשם שהם רואים באותו זמן את ניסיו של ה' ומאמינים בו כך יהיה בהמשך כיראו ניסים נוספים.<br />
במהלך [[מתן תורה]] משה עלה לשמיים למשך ארבעים יום, לאחר שהיה נראה לעם ישראל שמשה אינו חוזר החליטו הערב רב שצריך למצוא מחליף למשה שכנראה מת ולא יחזור, בעידודם של הערב רב זרקו העם תכשיטים וכלי זהב לאש עד שיצא ממנו צורת עגל מזהב, לעגל זה הם סגדו תוך שהם אומרים לו {{ציטוטון|אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים|{{תנך|שמות|לב|ד}}}}, לאחר שה' מודיע למשה שעם ישראל חטא, משה יורד מהשמיים וכשהוא רואה את עם ישראל חוגג עם העגל הוא הורג את כל החוטאים בעגל.<br />
<br />
בעוד לפי חלק מהמדרשים הזהב קיבל צורת עגל כתוצאה מהשלכת טס זהב שכתוב עליו "עלה שור", במדרש תנחומא{{הערה|שם=תנחומא}} מובאת דעה נוספת לפיה העגל קיבל את צורתו כתוצאה מכשפים שנעשו על ידי יונוס ויומברוס.<br />
<br />
לפי הזוהר{{הערה|שם=זוהר בלק|{{זוהר|ג|קצד|א}}}} יונוס ויומברוס הם מההרוגים שהרג משה לאחר שירד מהשמיים.<br />
<br />
===בניו של בלעם בן בעור===<br />
לאחר יציאת מצרים במהלך מסעו של עם ישראל במדבר, עם ישראל התקרב אל גבול [[מדיין]], שליטי מדיין קראו לבלעם בן בעור שיבוא לעזרתם על ידי כך שיקלל את עם ישראל, לאחר שבלעם נכשל במשימתו הוא מתבקש לעזוב את מדיין אך בלכתו הוא מייעץ למדיינים לגרום לעם ישראל לחטוא בזנות ובכך תסלתלק מהם השגחת ה', לאחר שבנות מדיין מחטיאות את עם ישראל בזנות השם מצווה על עם ישראל לנקום במדיינים ועם ישראל יוצאים מולם למלחמה ומנצחים אותם, ו{{ציטוטון|את בלעם בן בעור הרגו בחרב|{{תנך|במדבר|לא |ח}}}}.<br />
<br />
ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|קו|ב}}.}} מסופר כי בלעם נתפס והומת על ידי עם ישראל ב[[ארבע מיתות בית דין]], לעומת זאת לפי הזוהר{{הערה|שם=זוהר בלק}} כי בלעם ניסה להימלט על ידי שימוש בכשפים בשביל לפרוח באויר, בתיאור נסיונו של בלעם להימלט כתוב שהוא השתמש בכשפים של בניו יונוס ויומברוס אך בסוף נהרג על ידי אדם בשם "צליה" מ[[שבט דן]], שעף אחריו והרגו.<br />
<br />
==במקורות לא יהודיים==<br />
[[נומניוס מאפאמיאה]] מזכיר בחיבורו "על הטוב" חלק ג, את עמידתם של החרטומים מול מופתיו של משה, {{ציטוטון|והבאים בתור הגיעו יאנס ויאמברס, חרטומים מצרים, אנשים שנחשבו כי אין עולים עליהם בעשיית קסמים בזמן שהיהודים גורשו ממצרים. אז אלה היו האנשים שנבחרו על ידי תושבי מצרים כמתאימים לעמוד מול משה (ביוונית: "מוסיאוס"), שעמד בראש היהודים, איש שהיה בעל כוח רב בתפילה לא-לוהים; והמכות שמשה הביא על מצרים, אנשים אלה הראו שביכולתם לבטל את העזות שבהן}}{{הערה|{{הערה|De Bono, apud: Eusebius, [http://www.tertullian.org/fathers/eusebius_pe_09_book9.htm '''Praeparatio Evangelica''', IX], 8:1-2.}}.<br />
<br />
==ביאורים והוספות==<br />
{{ביאורים}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:המכלול: טיוטות ערכים שנוצרו במכלול]]</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%9D_(%D7%9E%D7%9B%D7%A9%D7%A3)&diff=2533626חרטום (מכשף)2024-03-27T12:18:26Z<p>אפרון: הפניה לדף חרטומים</p>
<hr />
<div>#הפניה [[חרטומים]]</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1&diff=2533616טיוטה:יונוס ויומברוס2024-03-27T12:14:40Z<p>אפרון: /* במקורות לא יהודיים */</p>
<hr />
<div>"יונוס"{{הערה|בתרגום יונתן הוא מופיע כ"ייניס" ובילקוט שמעוני כ"ינוס".}} ו"יומברוס"{{הערה|בילקוט שמעוני ובחלק מהמקומות בזוהר הוא מופיע כ"ימברוס"}} הם שמותיהם של שני [[מכשף|מכשפים]] מצריים ("חרטומים") שעל פי המדרשים והזוהר היו בניו של [[בלעם בן בעור]] ושימשו כראשי החרטומים של [[פרעה (אישיות מהתנ"ך)|פרעה]]{{ביאור|על פי {{בבלי|מנחות|פה|א|מפרש=רש"י|ד"ה=א"ל יוחנא}} ומקורות נוספים שמותם של ראשי המכשפים היו "יוחנא וממרא", אמנם בילקוט שמעוני{{הערה|{{ילקוט שמעוני|בשלח|רלה}}.}} מצויין שיוחנא וממרא סייעו לצבאו של פרעה אף לאחר יציאת מצרים ב[[קריעת ים סוף]].}}, ולאחר [[יציאת מצרים]] כראשי ה[[ערב רב]] ויוצרי ה[[חטא העגל|עגל]], לאחר חטא העגל נהרגו על ידי [[משה רבינו]].<br />
<br />
==איזכורם==<br />
===חרטומי פרעה===<br />
על פי ה[[תרגום יונתן]]{{הערה|{{תנ"ך|שמות|א|טו|מפרש=תרגום יונתן}}.}} יונוס ויומברוס היו ראשי החרטומים ובתפקידם זה הם חזו את לידת משה וייעצו לפרעה להטביע את כל התינוקים הנולדים בייאור.<br />
<br />
ה[[ילקוט שמעוני]] כותב{{הערה|{{ילקוט שמעוני|שמות|קסח}}.}} שבתקופת גדילתו של משה בבית פרעה ברחו ממנו בלעם בן בעור ובניו יונוס ויומברוס לארץ [[כוש]], ולאחר בריחתו של משה מבית פרעה והכתרתו למלך כוש הוא נלחם נגדם ולאחר שניצח הם ברחו לבית פרעה, שם הם התמודדו מול משה בבואו להוציא את עם ישראל ממצרים. <br />
<br />
כשמשה בא להוציא את עם ישראל ממצריים הוא מצווה לעשות [[נס|מופתים]] כדי להוכיח לפרעה שהוא שליחו של ה' ו[[עשר מכות מצרים|מופתים נוספים]] להעניש את המצרים על מעשיהם נגד עם ישראל, כנגד המופתים שעושה משה, פרעה מזמן את חרטומיו כדי שיראו שגם הם יכולים לעשות כאלו מעשים על ידי כשפיהם, מה שיוכיח שמשה רבינו אינו שליח ה' אלא רק מכשף רגיל, בתחילה החרטומים מצליחים לעשות מופתים דומים, אך לאחר שמשה עושה עוד מופתים החרטומים מודים שהם אינם יכולים לעשות כאלו מופתים וזה בוודאות "יד השם".<br />
<br />
לפי ה[[מדרש תנחומא]] {{הערה|שם=תנחומא|{{תנחומא|כי תשא|יט}}.}} יונוס ויומברוס הם החרטומים שהתייצבו לעשיית הכישופים כנגד מופתיו של משה.<br />
<br />
<br />
===חטא העגל===<br />
המדרש תנחומא{{הערה|שם=תנחומא}} מוסיף כי ביציאת מצרים יצאו יונוס ויומברוס ביחד עם שאר ה"ערב רב" שהם מצריים שהצטרפו לעם ישראל ביציאתם ממצרים, לפי הזוהר{{הערה|{{הערה|{{זוהר|ב|קצא|א}}.}} הם היו ראשי הערב רב וכשבאו להתגייר ה' אמר למשה שלא יקבלם, אך משה טען שכשם שהם רואים באותו זמן את ניסיו של ה' ומאמינים בו כך יהיה בהמשך כיראו ניסים נוספים.<br />
במהלך [[מתן תורה]] משה עלה לשמיים למשך ארבעים יום, לאחר שהיה נראה לעם ישראל שמשה אינו חוזר החליטו הערב רב שצריך למצוא מחליף למשה שכנראה מת ולא יחזור, בעידודם של הערב רב זרקו העם תכשיטים וכלי זהב לאש עד שיצא ממנו צורת עגל מזהב, לעגל זה הם סגדו תוך שהם אומרים לו {{ציטוטון|אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים|{{תנך|שמות|לב|ד}}}}, לאחר שה' מודיע למשה שעם ישראל חטא, משה יורד מהשמיים וכשהוא רואה את עם ישראל חוגג עם העגל הוא הורג את כל החוטאים בעגל.<br />
<br />
בעוד לפי חלק מהמדרשים הזהב קיבל צורת עגל כתוצאה מהשלכת טס זהב שכתוב עליו "עלה שור", במדרש תנחומא{{הערה|שם=תנחומא}} מובאת דעה נוספת לפיה העגל קיבל את צורתו כתוצאה מכשפים שנעשו על ידי יונוס ויומברוס.<br />
<br />
לפי הזוהר{{הערה|שם=זוהר בלק|{{זוהר|ג|קצד|א}}}} יונוס ויומברוס הם מההרוגים שהרג משה לאחר שירד מהשמיים.<br />
<br />
===בניו של בלעם בן בעור===<br />
לאחר יציאת מצרים במהלך מסעו של עם ישראל במדבר, עם ישראל התקרב אל גבול [[מדיין]], שליטי מדיין קראו לבלעם בן בעור שיבוא לעזרתם על ידי כך שיקלל את עם ישראל, לאחר שבלעם נכשל במשימתו הוא מתבקש לעזוב את מדיין אך בלכתו הוא מייעץ למדיינים לגרום לעם ישראל לחטוא בזנות ובכך תסלתלק מהם השגחת ה', לאחר שבנות מדיין מחטיאות את עם ישראל בזנות השם מצווה על עם ישראל לנקום במדיינים ועם ישראל יוצאים מולם למלחמה ומנצחים אותם, ו{{ציטוטון|את בלעם בן בעור הרגו בחרב|{{תנך|במדבר|לא |ח}}}}.<br />
<br />
ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|קו|ב}}.}} מסופר כי בלעם נתפס והומת על ידי עם ישראל ב[[ארבע מיתות בית דין]], לעומת זאת לפי הזוהר{{הערה|שם=זוהר בלק}} כי בלעם ניסה להימלט על ידי שימוש בכשפים בשביל לפרוח באויר, בתיאור נסיונו של בלעם להימלט כתוב שהוא השתמש בכשפים של בניו יונוס ויומברוס אך בסוף נהרג על ידי אדם בשם "צליה" מ[[שבט דן]], שעף אחריו והרגו.<br />
<br />
==במקורות לא יהודיים==<br />
[[נומניוס מאפאמיאה]] מזכיר בחיבורו "על הטוב" חלק ג, את עמידתם של החרטומים מול מופתיו של משה, {{ציטוטון|והבאים בתור הגיעו יאנס ויאמברס, חרטומים מצרים, אנשים שנחשבו כי אין עולים עליהם בעשיית קסמים בזמן שהיהודים גורשו ממצרים. אז אלה היו האנשים שנבחרו על ידי תושבי מצרים כמתאימים לעמוד מול משה (ביוונית: "מוסיאוס"), שעמד בראש היהודים, איש שהיה בעל כוח רב בתפילה לא-לוהים; והמכות שמשה הביא על מצרים, אנשים אלה הראו שביכולתם לבטל את העזות שבהן}}{{הערה|{{הערה|De Bono, apud: Eusebius, [http://www.tertullian.org/fathers/eusebius_pe_09_book9.htm '''Praeparatio Evangelica''', IX], 8:1-2.}}.<br />
<br />
==ביאורים והוספות==<br />
{{ביאורים}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:המכלול: טיוטות ערכים שנוצרו במכלול]]</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1&diff=2533615טיוטה:יונוס ויומברוס2024-03-27T12:14:04Z<p>אפרון: /* במקורות לא יהודיים */ תקלדה</p>
<hr />
<div>"יונוס"{{הערה|בתרגום יונתן הוא מופיע כ"ייניס" ובילקוט שמעוני כ"ינוס".}} ו"יומברוס"{{הערה|בילקוט שמעוני ובחלק מהמקומות בזוהר הוא מופיע כ"ימברוס"}} הם שמותיהם של שני [[מכשף|מכשפים]] מצריים ("חרטומים") שעל פי המדרשים והזוהר היו בניו של [[בלעם בן בעור]] ושימשו כראשי החרטומים של [[פרעה (אישיות מהתנ"ך)|פרעה]]{{ביאור|על פי {{בבלי|מנחות|פה|א|מפרש=רש"י|ד"ה=א"ל יוחנא}} ומקורות נוספים שמותם של ראשי המכשפים היו "יוחנא וממרא", אמנם בילקוט שמעוני{{הערה|{{ילקוט שמעוני|בשלח|רלה}}.}} מצויין שיוחנא וממרא סייעו לצבאו של פרעה אף לאחר יציאת מצרים ב[[קריעת ים סוף]].}}, ולאחר [[יציאת מצרים]] כראשי ה[[ערב רב]] ויוצרי ה[[חטא העגל|עגל]], לאחר חטא העגל נהרגו על ידי [[משה רבינו]].<br />
<br />
==איזכורם==<br />
===חרטומי פרעה===<br />
על פי ה[[תרגום יונתן]]{{הערה|{{תנ"ך|שמות|א|טו|מפרש=תרגום יונתן}}.}} יונוס ויומברוס היו ראשי החרטומים ובתפקידם זה הם חזו את לידת משה וייעצו לפרעה להטביע את כל התינוקים הנולדים בייאור.<br />
<br />
ה[[ילקוט שמעוני]] כותב{{הערה|{{ילקוט שמעוני|שמות|קסח}}.}} שבתקופת גדילתו של משה בבית פרעה ברחו ממנו בלעם בן בעור ובניו יונוס ויומברוס לארץ [[כוש]], ולאחר בריחתו של משה מבית פרעה והכתרתו למלך כוש הוא נלחם נגדם ולאחר שניצח הם ברחו לבית פרעה, שם הם התמודדו מול משה בבואו להוציא את עם ישראל ממצרים. <br />
<br />
כשמשה בא להוציא את עם ישראל ממצריים הוא מצווה לעשות [[נס|מופתים]] כדי להוכיח לפרעה שהוא שליחו של ה' ו[[עשר מכות מצרים|מופתים נוספים]] להעניש את המצרים על מעשיהם נגד עם ישראל, כנגד המופתים שעושה משה, פרעה מזמן את חרטומיו כדי שיראו שגם הם יכולים לעשות כאלו מעשים על ידי כשפיהם, מה שיוכיח שמשה רבינו אינו שליח ה' אלא רק מכשף רגיל, בתחילה החרטומים מצליחים לעשות מופתים דומים, אך לאחר שמשה עושה עוד מופתים החרטומים מודים שהם אינם יכולים לעשות כאלו מופתים וזה בוודאות "יד השם".<br />
<br />
לפי ה[[מדרש תנחומא]] {{הערה|שם=תנחומא|{{תנחומא|כי תשא|יט}}.}} יונוס ויומברוס הם החרטומים שהתייצבו לעשיית הכישופים כנגד מופתיו של משה.<br />
<br />
<br />
===חטא העגל===<br />
המדרש תנחומא{{הערה|שם=תנחומא}} מוסיף כי ביציאת מצרים יצאו יונוס ויומברוס ביחד עם שאר ה"ערב רב" שהם מצריים שהצטרפו לעם ישראל ביציאתם ממצרים, לפי הזוהר{{הערה|{{הערה|{{זוהר|ב|קצא|א}}.}} הם היו ראשי הערב רב וכשבאו להתגייר ה' אמר למשה שלא יקבלם, אך משה טען שכשם שהם רואים באותו זמן את ניסיו של ה' ומאמינים בו כך יהיה בהמשך כיראו ניסים נוספים.<br />
במהלך [[מתן תורה]] משה עלה לשמיים למשך ארבעים יום, לאחר שהיה נראה לעם ישראל שמשה אינו חוזר החליטו הערב רב שצריך למצוא מחליף למשה שכנראה מת ולא יחזור, בעידודם של הערב רב זרקו העם תכשיטים וכלי זהב לאש עד שיצא ממנו צורת עגל מזהב, לעגל זה הם סגדו תוך שהם אומרים לו {{ציטוטון|אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים|{{תנך|שמות|לב|ד}}}}, לאחר שה' מודיע למשה שעם ישראל חטא, משה יורד מהשמיים וכשהוא רואה את עם ישראל חוגג עם העגל הוא הורג את כל החוטאים בעגל.<br />
<br />
בעוד לפי חלק מהמדרשים הזהב קיבל צורת עגל כתוצאה מהשלכת טס זהב שכתוב עליו "עלה שור", במדרש תנחומא{{הערה|שם=תנחומא}} מובאת דעה נוספת לפיה העגל קיבל את צורתו כתוצאה מכשפים שנעשו על ידי יונוס ויומברוס.<br />
<br />
לפי הזוהר{{הערה|שם=זוהר בלק|{{זוהר|ג|קצד|א}}}} יונוס ויומברוס הם מההרוגים שהרג משה לאחר שירד מהשמיים.<br />
<br />
===בניו של בלעם בן בעור===<br />
לאחר יציאת מצרים במהלך מסעו של עם ישראל במדבר, עם ישראל התקרב אל גבול [[מדיין]], שליטי מדיין קראו לבלעם בן בעור שיבוא לעזרתם על ידי כך שיקלל את עם ישראל, לאחר שבלעם נכשל במשימתו הוא מתבקש לעזוב את מדיין אך בלכתו הוא מייעץ למדיינים לגרום לעם ישראל לחטוא בזנות ובכך תסלתלק מהם השגחת ה', לאחר שבנות מדיין מחטיאות את עם ישראל בזנות השם מצווה על עם ישראל לנקום במדיינים ועם ישראל יוצאים מולם למלחמה ומנצחים אותם, ו{{ציטוטון|את בלעם בן בעור הרגו בחרב|{{תנך|במדבר|לא |ח}}}}.<br />
<br />
ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|קו|ב}}.}} מסופר כי בלעם נתפס והומת על ידי עם ישראל ב[[ארבע מיתות בית דין]], לעומת זאת לפי הזוהר{{הערה|שם=זוהר בלק}} כי בלעם ניסה להימלט על ידי שימוש בכשפים בשביל לפרוח באויר, בתיאור נסיונו של בלעם להימלט כתוב שהוא השתמש בכשפים של בניו יונוס ויומברוס אך בסוף נהרג על ידי אדם בשם "צליה" מ[[שבט דן]], שעף אחריו והרגו.<br />
<br />
==במקורות לא יהודיים==<br />
[[נומניוס מאפאמיאה]] מזכיר בחיבורו "על הטוב" חלק ג, את עמידתם של החרטומים מול מופתיו של משה, {{ציטוטון|והבאים בתור הגיעו יאנס ויאמברס, חרטומים מצרים, אנשים שנחשבו כי אין עולים עליהם בעשיית קסמים בזמן שהיהודים גורשו ממצרים. אז אלה היו האנשים שנבחרו על ידי תושבי מצרים כמתאימים לעמוד מול משה (ביוונית: "מוסיאוס"), שעמד בראש היהודים, איש שהיה בעל כוח רב בתפילה לא-לוהים; והמכות שמשה הביא על מצרים, אנשים אלה הראו שביכולתם לבטל את העזות שבהן}}{{הערה|{{הערה|De Bono, apud: Eusebius, [http://www.tertullian.org/fathers/eusebius_pe_09_book9.htm '''Praeparatio Evangelica''', IX], 8:1-2}}.}}.<br />
<br />
==ביאורים והוספות==<br />
{{ביאורים}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:המכלול: טיוטות ערכים שנוצרו במכלול]]</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1&diff=2533613טיוטה:יונוס ויומברוס2024-03-27T12:13:32Z<p>אפרון: /* במקורות לא יהודיים */ תקלדה</p>
<hr />
<div>"יונוס"{{הערה|בתרגום יונתן הוא מופיע כ"ייניס" ובילקוט שמעוני כ"ינוס".}} ו"יומברוס"{{הערה|בילקוט שמעוני ובחלק מהמקומות בזוהר הוא מופיע כ"ימברוס"}} הם שמותיהם של שני [[מכשף|מכשפים]] מצריים ("חרטומים") שעל פי המדרשים והזוהר היו בניו של [[בלעם בן בעור]] ושימשו כראשי החרטומים של [[פרעה (אישיות מהתנ"ך)|פרעה]]{{ביאור|על פי {{בבלי|מנחות|פה|א|מפרש=רש"י|ד"ה=א"ל יוחנא}} ומקורות נוספים שמותם של ראשי המכשפים היו "יוחנא וממרא", אמנם בילקוט שמעוני{{הערה|{{ילקוט שמעוני|בשלח|רלה}}.}} מצויין שיוחנא וממרא סייעו לצבאו של פרעה אף לאחר יציאת מצרים ב[[קריעת ים סוף]].}}, ולאחר [[יציאת מצרים]] כראשי ה[[ערב רב]] ויוצרי ה[[חטא העגל|עגל]], לאחר חטא העגל נהרגו על ידי [[משה רבינו]].<br />
<br />
==איזכורם==<br />
===חרטומי פרעה===<br />
על פי ה[[תרגום יונתן]]{{הערה|{{תנ"ך|שמות|א|טו|מפרש=תרגום יונתן}}.}} יונוס ויומברוס היו ראשי החרטומים ובתפקידם זה הם חזו את לידת משה וייעצו לפרעה להטביע את כל התינוקים הנולדים בייאור.<br />
<br />
ה[[ילקוט שמעוני]] כותב{{הערה|{{ילקוט שמעוני|שמות|קסח}}.}} שבתקופת גדילתו של משה בבית פרעה ברחו ממנו בלעם בן בעור ובניו יונוס ויומברוס לארץ [[כוש]], ולאחר בריחתו של משה מבית פרעה והכתרתו למלך כוש הוא נלחם נגדם ולאחר שניצח הם ברחו לבית פרעה, שם הם התמודדו מול משה בבואו להוציא את עם ישראל ממצרים. <br />
<br />
כשמשה בא להוציא את עם ישראל ממצריים הוא מצווה לעשות [[נס|מופתים]] כדי להוכיח לפרעה שהוא שליחו של ה' ו[[עשר מכות מצרים|מופתים נוספים]] להעניש את המצרים על מעשיהם נגד עם ישראל, כנגד המופתים שעושה משה, פרעה מזמן את חרטומיו כדי שיראו שגם הם יכולים לעשות כאלו מעשים על ידי כשפיהם, מה שיוכיח שמשה רבינו אינו שליח ה' אלא רק מכשף רגיל, בתחילה החרטומים מצליחים לעשות מופתים דומים, אך לאחר שמשה עושה עוד מופתים החרטומים מודים שהם אינם יכולים לעשות כאלו מופתים וזה בוודאות "יד השם".<br />
<br />
לפי ה[[מדרש תנחומא]] {{הערה|שם=תנחומא|{{תנחומא|כי תשא|יט}}.}} יונוס ויומברוס הם החרטומים שהתייצבו לעשיית הכישופים כנגד מופתיו של משה.<br />
<br />
<br />
===חטא העגל===<br />
המדרש תנחומא{{הערה|שם=תנחומא}} מוסיף כי ביציאת מצרים יצאו יונוס ויומברוס ביחד עם שאר ה"ערב רב" שהם מצריים שהצטרפו לעם ישראל ביציאתם ממצרים, לפי הזוהר{{הערה|{{הערה|{{זוהר|ב|קצא|א}}.}} הם היו ראשי הערב רב וכשבאו להתגייר ה' אמר למשה שלא יקבלם, אך משה טען שכשם שהם רואים באותו זמן את ניסיו של ה' ומאמינים בו כך יהיה בהמשך כיראו ניסים נוספים.<br />
במהלך [[מתן תורה]] משה עלה לשמיים למשך ארבעים יום, לאחר שהיה נראה לעם ישראל שמשה אינו חוזר החליטו הערב רב שצריך למצוא מחליף למשה שכנראה מת ולא יחזור, בעידודם של הערב רב זרקו העם תכשיטים וכלי זהב לאש עד שיצא ממנו צורת עגל מזהב, לעגל זה הם סגדו תוך שהם אומרים לו {{ציטוטון|אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים|{{תנך|שמות|לב|ד}}}}, לאחר שה' מודיע למשה שעם ישראל חטא, משה יורד מהשמיים וכשהוא רואה את עם ישראל חוגג עם העגל הוא הורג את כל החוטאים בעגל.<br />
<br />
בעוד לפי חלק מהמדרשים הזהב קיבל צורת עגל כתוצאה מהשלכת טס זהב שכתוב עליו "עלה שור", במדרש תנחומא{{הערה|שם=תנחומא}} מובאת דעה נוספת לפיה העגל קיבל את צורתו כתוצאה מכשפים שנעשו על ידי יונוס ויומברוס.<br />
<br />
לפי הזוהר{{הערה|שם=זוהר בלק|{{זוהר|ג|קצד|א}}}} יונוס ויומברוס הם מההרוגים שהרג משה לאחר שירד מהשמיים.<br />
<br />
===בניו של בלעם בן בעור===<br />
לאחר יציאת מצרים במהלך מסעו של עם ישראל במדבר, עם ישראל התקרב אל גבול [[מדיין]], שליטי מדיין קראו לבלעם בן בעור שיבוא לעזרתם על ידי כך שיקלל את עם ישראל, לאחר שבלעם נכשל במשימתו הוא מתבקש לעזוב את מדיין אך בלכתו הוא מייעץ למדיינים לגרום לעם ישראל לחטוא בזנות ובכך תסלתלק מהם השגחת ה', לאחר שבנות מדיין מחטיאות את עם ישראל בזנות השם מצווה על עם ישראל לנקום במדיינים ועם ישראל יוצאים מולם למלחמה ומנצחים אותם, ו{{ציטוטון|את בלעם בן בעור הרגו בחרב|{{תנך|במדבר|לא |ח}}}}.<br />
<br />
ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|קו|ב}}.}} מסופר כי בלעם נתפס והומת על ידי עם ישראל ב[[ארבע מיתות בית דין]], לעומת זאת לפי הזוהר{{הערה|שם=זוהר בלק}} כי בלעם ניסה להימלט על ידי שימוש בכשפים בשביל לפרוח באויר, בתיאור נסיונו של בלעם להימלט כתוב שהוא השתמש בכשפים של בניו יונוס ויומברוס אך בסוף נהרג על ידי אדם בשם "צליה" מ[[שבט דן]], שעף אחריו והרגו.<br />
<br />
==במקורות לא יהודיים==<br />
[[נומניוס מאפאמאיה]] מזכיר בחיבורו "על הטוב" חלק ג, את עמידתם של החרטומים מול מופתיו של משה, {{ציטוטון|והבאים בתור הגיעו יאנס ויאמברס, חרטומים מצרים, אנשים שנחשבו כי אין עולים עליהם בעשיית קסמים בזמן שהיהודים גורשו ממצרים. אז אלה היו האנשים שנבחרו על ידי תושבי מצרים כמתאימים לעמוד מול משה (ביוונית: "מוסיאוס"), שעמד בראש היהודים, איש שהיה בעל כוח רב בתפילה לא-לוהים; והמכות שמשה הביא על מצרים, אנשים אלה הראו שביכולתם לבטל את העזות שבהן}}{{הערה|{{הערה|De Bono, apud: Eusebius, [http://www.tertullian.org/fathers/eusebius_pe_09_book9.htm '''Praeparatio Evangelica''', IX], 8:1-2}}.}}.<br />
<br />
==ביאורים והוספות==<br />
{{ביאורים}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:המכלול: טיוטות ערכים שנוצרו במכלול]]</div>אפרוןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1&diff=2533611טיוטה:יונוס ויומברוס2024-03-27T12:13:07Z<p>אפרון: /* במקורות לא יהודיים */ ע"פ ויקי</p>
<hr />
<div>"יונוס"{{הערה|בתרגום יונתן הוא מופיע כ"ייניס" ובילקוט שמעוני כ"ינוס".}} ו"יומברוס"{{הערה|בילקוט שמעוני ובחלק מהמקומות בזוהר הוא מופיע כ"ימברוס"}} הם שמותיהם של שני [[מכשף|מכשפים]] מצריים ("חרטומים") שעל פי המדרשים והזוהר היו בניו של [[בלעם בן בעור]] ושימשו כראשי החרטומים של [[פרעה (אישיות מהתנ"ך)|פרעה]]{{ביאור|על פי {{בבלי|מנחות|פה|א|מפרש=רש"י|ד"ה=א"ל יוחנא}} ומקורות נוספים שמותם של ראשי המכשפים היו "יוחנא וממרא", אמנם בילקוט שמעוני{{הערה|{{ילקוט שמעוני|בשלח|רלה}}.}} מצויין שיוחנא וממרא סייעו לצבאו של פרעה אף לאחר יציאת מצרים ב[[קריעת ים סוף]].}}, ולאחר [[יציאת מצרים]] כראשי ה[[ערב רב]] ויוצרי ה[[חטא העגל|עגל]], לאחר חטא העגל נהרגו על ידי [[משה רבינו]].<br />
<br />
==איזכורם==<br />
===חרטומי פרעה===<br />
על פי ה[[תרגום יונתן]]{{הערה|{{תנ"ך|שמות|א|טו|מפרש=תרגום יונתן}}.}} יונוס ויומברוס היו ראשי החרטומים ובתפקידם זה הם חזו את לידת משה וייעצו לפרעה להטביע את כל התינוקים הנולדים בייאור.<br />
<br />
ה[[ילקוט שמעוני]] כותב{{הערה|{{ילקוט שמעוני|שמות|קסח}}.}} שבתקופת גדילתו של משה בבית פרעה ברחו ממנו בלעם בן בעור ובניו יונוס ויומברוס לארץ [[כוש]], ולאחר בריחתו של משה מבית פרעה והכתרתו למלך כוש הוא נלחם נגדם ולאחר שניצח הם ברחו לבית פרעה, שם הם התמודדו מול משה בבואו להוציא את עם ישראל ממצרים. <br />
<br />
כשמשה בא להוציא את עם ישראל ממצריים הוא מצווה לעשות [[נס|מופתים]] כדי להוכיח לפרעה שהוא שליחו של ה' ו[[עשר מכות מצרים|מופתים נוספים]] להעניש את המצרים על מעשיהם נגד עם ישראל, כנגד המופתים שעושה משה, פרעה מזמן את חרטומיו כדי שיראו שגם הם יכולים לעשות כאלו מעשים על ידי כשפיהם, מה שיוכיח שמשה רבינו אינו שליח ה' אלא רק מכשף רגיל, בתחילה החרטומים מצליחים לעשות מופתים דומים, אך לאחר שמשה עושה עוד מופתים החרטומים מודים שהם אינם יכולים לעשות כאלו מופתים וזה בוודאות "יד השם".<br />
<br />
לפי ה[[מדרש תנחומא]] {{הערה|שם=תנחומא|{{תנחומא|כי תשא|יט}}.}} יונוס ויומברוס הם החרטומים שהתייצבו לעשיית הכישופים כנגד מופתיו של משה.<br />
<br />
<br />
===חטא העגל===<br />
המדרש תנחומא{{הערה|שם=תנחומא}} מוסיף כי ביציאת מצרים יצאו יונוס ויומברוס ביחד עם שאר ה"ערב רב" שהם מצריים שהצטרפו לעם ישראל ביציאתם ממצרים, לפי הזוהר{{הערה|{{הערה|{{זוהר|ב|קצא|א}}.}} הם היו ראשי הערב רב וכשבאו להתגייר ה' אמר למשה שלא יקבלם, אך משה טען שכשם שהם רואים באותו זמן את ניסיו של ה' ומאמינים בו כך יהיה בהמשך כיראו ניסים נוספים.<br />
במהלך [[מתן תורה]] משה עלה לשמיים למשך ארבעים יום, לאחר שהיה נראה לעם ישראל שמשה אינו חוזר החליטו הערב רב שצריך למצוא מחליף למשה שכנראה מת ולא יחזור, בעידודם של הערב רב זרקו העם תכשיטים וכלי זהב לאש עד שיצא ממנו צורת עגל מזהב, לעגל זה הם סגדו תוך שהם אומרים לו {{ציטוטון|אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים|{{תנך|שמות|לב|ד}}}}, לאחר שה' מודיע למשה שעם ישראל חטא, משה יורד מהשמיים וכשהוא רואה את עם ישראל חוגג עם העגל הוא הורג את כל החוטאים בעגל.<br />
<br />
בעוד לפי חלק מהמדרשים הזהב קיבל צורת עגל כתוצאה מהשלכת טס זהב שכתוב עליו "עלה שור", במדרש תנחומא{{הערה|שם=תנחומא}} מובאת דעה נוספת לפיה העגל קיבל את צורתו כתוצאה מכשפים שנעשו על ידי יונוס ויומברוס.<br />
<br />
לפי הזוהר{{הערה|שם=זוהר בלק|{{זוהר|ג|קצד|א}}}} יונוס ויומברוס הם מההרוגים שהרג משה לאחר שירד מהשמיים.<br />
<br />
===בניו של בלעם בן בעור===<br />
לאחר יציאת מצרים במהלך מסעו של עם ישראל במדבר, עם ישראל התקרב אל גבול [[מדיין]], שליטי מדיין קראו לבלעם בן בעור שיבוא לעזרתם על ידי כך שיקלל את עם ישראל, לאחר שבלעם נכשל במשימתו הוא מתבקש לעזוב את מדיין אך בלכתו הוא מייעץ למדיינים לגרום לעם ישראל לחטוא בזנות ובכך תסלתלק מהם השגחת ה', לאחר שבנות מדיין מחטיאות את עם ישראל בזנות השם מצווה על עם ישראל לנקום במדיינים ועם ישראל יוצאים מולם למלחמה ומנצחים אותם, ו{{ציטוטון|את בלעם בן בעור הרגו בחרב|{{תנך|במדבר|לא |ח}}}}.<br />
<br />
ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|קו|ב}}.}} מסופר כי בלעם נתפס והומת על ידי עם ישראל ב[[ארבע מיתות בית דין]], לעומת זאת לפי הזוהר{{הערה|שם=זוהר בלק}} כי בלעם ניסה להימלט על ידי שימוש בכשפים בשביל לפרוח באויר, בתיאור נסיונו של בלעם להימלט כתוב שהוא השתמש בכשפים של בניו יונוס ויומברוס אך בסוף נהרג על ידי אדם בשם "צליה" מ[[שבט דן]], שעף אחריו והרגו.<br />
<br />
==במקורות לא יהודיים==<br />
[[נומניוס מאפאמיה]] מזכיר בחיבורו "על הטוב" חלק ג, את עמידתם של החרטומים מול מופתיו של משה, {{ציטוטון|והבאים בתור הגיעו יאנס ויאמברס, חרטומים מצרים, אנשים שנחשבו כי אין עולים עליהם בעשיית קסמים בזמן שהיהודים גורשו ממצרים. אז אלה היו האנשים שנבחרו על ידי תושבי מצרים כמתאימים לעמוד מול משה (ביוונית: "מוסיאוס"), שעמד בראש היהודים, איש שהיה בעל כוח רב בתפילה לא-לוהים; והמכות שמשה הביא על מצרים, אנשים אלה הראו שביכולתם לבטל את העזות שבהן}}{{הערה|{{הערה|De Bono, apud: Eusebius, [http://www.tertullian.org/fathers/eusebius_pe_09_book9.htm '''Praeparatio Evangelica''', IX], 8:1-2}}.}}.<br />
<br />
==ביאורים והוספות==<br />
{{ביאורים}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:המכלול: טיוטות ערכים שנוצרו במכלול]]</div>אפרון