https://www.hamichlol.org.il/w/api.php?action=feedcontributions&user=%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA+%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94&feedformat=atomהמכלול - תרומות המשתמש [he]2024-03-28T13:17:49Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.39.6https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xr5fd0z4coekt4ne&topic_postId=xw3zdyjzb6exzxuj&topic_revId=xw3zdyjzb6exzxuj&action=single-viewנושא:Xr5fd0z4coekt4ne2023-12-26T21:36:18Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xr5fd0z4coekt4ne&topic_showPostId=xw3zdyjzb6exzxuj#flow-post-xw3zdyjzb6exzxuj">הוסיף תגובה</a> לנושא "חרבות ברזל" (<em>תבקש עדכון מויקיפדיה.</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%9B%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%95&diff=2416465שיחה:רש"י כפשוטו2023-11-23T17:34:41Z<p>בקשת חכמה: </p>
<hr />
<div>{{תיבת ארכיון|<br />
*[[/ארכיון 1|ארכיון 1]]<br />
}}<br />
{{פורום}}<br />
<br />
== עריכות בערך רש"י כפשוטו ==<br />
באופן פלאי הקיצור הוא רק לדברי המתנגדים. משהו כאן לא הוגן בהתחשב בכך שהערך מוגן. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 14:46, 11 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:{{א|טישיו|אתה}} לא חייב להתנצל.... [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 14:50, 11 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::לא ראיתי את העריכה השנייה. כעת הערך באמת מאוזן (למרות שלדעתי עדיף פירוט לשני הצדדים מאשר קיצור לשני הצדדים. צריך שהקורא יבין על מה בעצם הויכוח ומה שורש הדיון). [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 18:35, 11 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
: {{א|טישיו}}, אני מבין את הרציונל שבטענתך, אם כי באמת במכלול משתדלים בכל המחלוקות הפנים חרדיות להביא הכל בתמצות ובקיצור, נראה לי שזה שיקול עדיף, לא אכפת לי שתהיה שורה אחת בכל אחת מהדעות שמסבירה בכמה מיליםאת הטענות, אבל זה צריך להיות שורה שאין חולק עליה ומתומצתת לגמרי. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 01:40, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::מה שחשוב זה הנקודה המרכזית של המחלוקת, שהמתנגדים טוענים שרוב העניינים הרוחניים (כמו עוה"ב, ניסים ושכר ועונש בג"ע וגיהנום) נשמטו מהספר (ובהערות שוליים להביא הדוגמאות), ולהביא את טענת התומכים שטוענים שהמחבר סמך על אזכור עניינים אלו בפירוש רש"י ולא ראה צורך להביאם, ומלבד זאת יש כן אזכורים לעניינים אלו. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 10:30, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::: אם המשפט הראשון מוסכם ונכתב מפורש במקורות אוכל להכניסו, ללא שום דוגמאות, כנ"ל על תשובת התומכים. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 13:18, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::כתבתי את הנוסח כאן, מכיון שדף השיחה של הערך סובל מספאם מילולי, של טענות חוזרות ונשנות, אנחנו לא נגמור שם. <br />
זה הנוסח שכולל את שני הטענות במידה שווה, והכל מגובה עם מקורות. לשיקול דעת אם להכניס את כל הראיות בהערת שוליים אחת. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 13:38, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
: {{T|הקניזי}} {{א|חצקל בעל עגלה}} {{א|בקשת חכמה}}, גם הקטע הזה יצומצם מעט.<br>יש מישהו שלא מסכים עובדתית אם זה טענות הצדדים? [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 13:43, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::חשוב שלא יתפתח כאן דיון אם שני הצדדים צודקים ואם הטענות צודקות. מתקיים בדף השיחה דיון רחב ביותר בכוונת דברי המחבר ואם הוא אכן עיוות דברי הרמב"ן (כבר הסברתי שם בארוכה). על הצדדים להתמקד כל אחד בצד שלו ולראות אם אכן הטענות נכתבו כראוי. חצקל/הקניזי יבדוק/ו אם טענות המגינים על הספר נכתבו כראוי ותו לא. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 13:48, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::{{ציטוטון|אחת הטענות המרכזיות נגד הספר הוא שאינו מתייחס להנהגה הניסית המוזכרת פעמים רבות בפירוש רש"י ובחז"ל, ואינו מזכיר שום מציאות על טבעית{{הערה|קונטרס מה בפשוטו של מקרא עמ' ח'}}. בפסוק{{הערה|בראשית א יד}} "והיו לאותות" השמיטו שכשהמאורות לוקים סימן רע לאומות העולם {{הערה|שם עמ' ח}}בניגוד לדעת רש"י שהמטרה להאיר לעולם היא מטרה משנית{{הערה|חפץ חיים על התורה. טענה זאת מובאת גם במכתבו של הרב פיליף}}, בפסוק "ורוח אלוקים מרחפת" כתבו שמדובר ברוח רגילה{{הערה|לשון הספר: "ומהו רוח ה' יש שפרשוהו כמשמעו, האויר וכו' וקראה הכתוב 'רוח אלקים' להשמיענו שגם הרוח הוא בכלל הדברים הנבראים בידי ה'".}} בפסוק "וירץ העבד לקראתה" השמיט את פירוש חז"ל שעלו המים לקראתה{{הערה|(ראשונים כמלאכים עמ' 16 בשם יתד באנגלית}}, בפסוק "וירח את ריח בגדיו" השמיט את פירוש רש"י שנכנס עימו ריח גן עדן{{הערה|עמ' 19 שם}}, בפסוק "הלהרגני אתה אומר" השמיטו שהרגו בשם המפורש{{הערה|קונטרס מה בפשוטו של מקרא עמ' ח'}}. המגינים על הספר טוענים שבכל העניינים האלו סמך הספר על אזכור הניסים בפירוש רש"י, ואין טעם לחזור ולכפול את הענין בפירוש פשוטו של מקרא{{הערה|קונטרס ראשונים כמלאכים שם}}. מלבד זאת הם מוכיחים שענין עולם הבא כן מוזכר בספר ומכאן שאינו מכחיש כלל חלילה את העניינים הרוחניים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://3e564d02-9b80-4a1a-b867-9cb8e61e8a41.filesusr.com/ugd/3db17f_a0aa3951de044833b1bc8bc30230d235.pdf|הכותב=|כותרת=בבלוג אגודת לומדי החומש פשוטו של מקרא}}</ref>}}<br />
:::לגבי הטענה של "ורוח אלוקים מרחפת" פלא עצום! בדקתי בחומש ומופיעים 2 פירושים! או רוח רגילה או כסא הכבוד, ושניהם דעות של תנאים בבראשית רבה... אז מי שטוען שמ"ד שאמר רוח רגילה הוא.... אז בבקשה.....שמחתי לתת שירות[[משתמש:חצקל בעל עגלה|חצקל בעל עגלה]] ([[שיחת משתמש:חצקל בעל עגלה|שיחה]]) 00:35, 27 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::לדעתי התמיכה ניסוח הנ"ל שגוי ויש לנסח את טענות המגינים כך [קונטרס ניתי ספר ונחזי אינו מקור כשלעצמו אלא המקורות הרבים המובאים בו]:<br />
:::התומכים בספר טוענים שרק באופן שבהתבסס על הראשונים מפרשי הפשט פשוטו של מקרא אינו מורה על הנסים המתוארים בחז"ל, ולדעתם נאמר רק בדרך דרש, אז הוא לא מופיע בחיבור שמטרתו הוא ליקוט דברי מפרשי הפשט, לצד פירוש רש"י כפשוטו המביא את מדרשי חז"ל<ref>הקדמה לחומש פשוטו של מקרא, קונטרס לפשט את החללים עמוד 3</ref>. בנוסף נטען שחלק ההלכתי של התורה הם מפרשים רק כמו חז"ל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=68&t=24000|כותרת=פורום לתורה - תגובת המערכת}}</ref>. מלבד זאת ישנם הרבה דוגמאות המוכיחות שעניני גן עדן וניסים והנהגות מעל דרך הטבע כן מובאים בחומש<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://forum.otzar.org/download/file.php?id=128253|כותרת=ניתי ספר ונחזי}}</ref>. בתודה [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 14:28, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::: {{א|טישיו|עכ}}{{א|הקניזי|שיו}} יותר טוב? {{ציטוטון|הטענות המרכזיות נגד הספר היו שהספר נותן משקל גדול לפשוטו של מקרא כמנהג המשכילים ושאינו מתייחס לניסים ולהנהגות על טבעיות{{הערה|קונטרס מה בפשוטו של מקרא עמ' ח'}}. המגינים על הספר טוענים שבעניינים אלו סמך הספר על אזכור הניסים בפירוש רש"י הנמצא בספר, וכן שהספר כן מזכיר את העולם הבא שהינו עניין רוחני והעניינים שבהם הוא מפרש את פשוטו של מקרא זה רק על פי פרשנים מהראשונים}}.<br>הועבר מדף השיחה שלי כמקובל בדיונים על תוכן ערכים.[[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 15:17, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::לדעתי כדאי להביא את הדוגמאות בקיצור בהערת שוליים. הערך אמור לתת את המידע הרלוונטי בקיצור. אבל בכל מקרה הנוסח מצויין, ומביא כראוי את שני הצדדים כראוי. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 15:49, 12 בספטמבר 2023 (IDT:<br />
::::::איני מסכים לנוסח זה כי אם לנוסח שהצעתי - או נוסח שיכלול "במרכזו" את הרעיון הבא: הנסים והדברים על טבעיים המקובלים על מפרשי הפשט [הרמב"ן והרשב"ם ודומיו] כדרך "דרוש" הם אשר לא הובאו בחיבור פשש"מ<ref>הקדמה לחומש פשוטו של מקרא. קונטרס לפשט את החללים עמוד 3</ref>. [ זה הרעיון של החיבור ליקוט מפרשי הפשט דייקא ] ואח"כ את הטיעון שיש בצדו רש"י כפשוטו ודוגמאות שכן מביא ענינים רוחניים [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 16:53, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::::צריך מקור מדוייק לטענה. היכן זה כתוב בפירוש האם בהקדמה לחומש - אם כן נא לצטט את לשונו, או בהקדמה לקונטרס? [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 16:56, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::::זה הרעיון המרכזי בספר, אצטט את המקורות בהקדמה נכתב – "תקוותנו כי אכן השגנו את המטרה הנרצית, והחומש 'רש"י כפשוטו' אשר במרכזו עומד פירוש רש"י כעמוד התווך – הוא רבינו הגדול, רבן של רבותינו, הפרשן הראשי והעיקרי יחד עם 'פשוטו של מקרא' אשר בצידו, יעשיר את ידיעותיהם של לומדי פרשיות התורה, בד בבד עם תוספת היריעה הנרחבה הלזו, '''הקשורה היטב אל פשט הכתוב," -''' היינו שהוא יביא רק מה שהוא נכלל ברובד הפשט קונטרס לפשט את החללים עמוד 4 -5 : "הכלל השלישי – הפשט לעומת הדרש; כאשר הביא אחד מן המפרשים את המדרש וכתב שהוא מדרש , והשני הביא פירוש אחר וכתב שהוא פשט. או שלא נודע בתוך אך משקל דברי הראשונים מרובה הוא בוודאי ממשקל דעת האחרונים. גם אם על פי דבריו אנו משערים כוונתו בפסוקים הסמוכים, לא נוכל לומר הדבר בשמו, אם לא שהוא מוכרח ממש בדבריו. דברי המפרש עצמו, אם כוונתו לפשט הכתוב או למדרשו, '''אך לעומת זאת מפרשים האחרים כתבו על פירושו שהוא דרש. במקומות כאלו , בחר המחבר להביא את פשוטו של המקרא , ושם הספר מוכיח עליו."''' [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 17:04, 12 בספטמבר 2023 (IDT) <br />
::::::::: {{א|טישיו|עכ}}{{א|הקניזי|שיו}}?<br />
{{ציטוטון|הטענות המרכזיות נגד הספר הן, שהספר נותן משקל גדול לפשוטו של מקרא כמנהג המשכילים{{הערה|"וגם בספר הנ"ל.. '''ורוח של השכלה יש בו'''", לשון המכתב שחתמו עליו: ר"מ קוטלר, ר"י אולשין, רא"ב וואכטפוגל, ר"א פלדמן, ועוד 9 רבנים. בעמ' פ"ח ב'ויבינו במקרא'.}}. ושאינו מתייחס לניסים ולהנהגות על טבעיות{{הערה|קונטרס מה בפשוטו של מקרא עמ' ז'-ט. [[הרב דוד כהן]] 'ויבינו במקרא' עמ' צ"ו.}} "מגשים" את הפסוקים{{הערה|קונטרס 'ויבינו במקרא' דברי ר"מ שטרנבוך חנוכה תשפ"ב; הרב אשר אליהו קאלמאנאוויץ במכתבו: "וביותר '''בהגשמתם''' שעשו מכל התורה כולה", הרב מנשה פילאף (בהערה ד'); והרב ש"י בלאכרסקי בעמ' נו - סא.}} ומסלף חלק מדברי המפרשים{{הערה|"גם בספר הנ"ל יש בו פירושים משונים ומזוייפים בשם המפרשים", לשון המכתב שחתמו עליו: ר"מ קוטלר, ר"י אולשין, רא"ב וואכטפוגל, ר"א פלדמן, ועוד 9 רבנים בעמ' פ"ח ב'ויבינו במקרא'; ורח"י גינזבורג במכתבו: "גם מביא דברי הרמב"ן בסילוף כוונתו הקדושה".}}.<br>התומכים בספר טוענים שהספר מיוסד על מפרשי הפשט ולכן מתעלם מניסים והנהגות על טבעיות שהובאו בראשונים כ"דרש"{{הערה|מהקדמת הספר}}, ושהמדרשים מופיעים בפירוש רש"י הנמצא בספר{{הערה|קונטרס ראשונים כמלאכים עמוד 16}}, ושהספר מזכיר את העולם הבא שהינו עניין רוחני{{הערה|[https://3e564d02-9b80-4a1a-b867-9cb8e61e8a41.filesusr.com/ugd/3db17f_a0aa3951de044833b1bc8bc30230d235.pdf מבלוג אגודת לומדי פשוטו של מקרא]}}}}.<br>'''ההצעה מתעדכנת לפי התגובות בדף השיחה''' [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 17:22, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::::::תנסח כך את המשפט הראשון: המגינים על הספר טוענים שהספר מיוסד על מפרשי הפשט ומשכך לא הביא נסים ודברים על טבעיים שהראשונים התייחסו אליהם כדרש, לגבי המשפט: וכן שהספר כן מזכיר את העולם הבא. כמדומה [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=128253 שבקונטרס ז]ה מופיע כמה דוגמאות אם כך תכתוב אותו בלשון רבים ולא כמו שנראה שיש אזכור יחידי ב. אולי לציין שגם בעבר יצאו חומשים שליקטו רק את הפשט בתמיכת גדולי ישראל עי' בקונטרס [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=123272 כבר היה לעולמים] ג. בנוסף לדעתי אין להזכיר את הקונטרס מה בפשוטו של מקרא כמקור כי הוא קובץ שהופץ רק במילים אפשר לצטט אותו דבר מויבינו במקרא. [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 17:32, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::::::::{{א|אפרון}} למגינים על הספר מוקדש יותר מפי 2 שורות, מאשר לטענות המתנגדים. ולגוש"ע צריך להוסיף בטענות המרכזיות, אחרי המילים "ולהנהגות על טבעיות": וכן שבספר יש פירושים שהקורא יכול לטעות ב'הגשמה'. (הערה: "ויבינו במקרא" עמ' נ"ח-ס). [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 17:44, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::::::::{{א|אפרון|מסכים}} עם {{א|תהלים}}. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 18:44, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::::::::::תנסח כך את המשפט הראשון: המגינים על הספר טוענים שהספר מיוסד על מפרשי הפשט ומשכך לא הביא נסים ודברים על טבעיים שהראשונים התייחסו אליהם כדרש, לגבי המשפט: וכן שהספר כן מזכיר את העולם הבא. כמדומה [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=128253 שבקונטרס ז]ה מופיע כמה דוגמאות אם כך תכתוב אותו בלשון רבים ולא כמו שנראה שיש אזכור יחידי ב. אולי לציין שגם בעבר יצאו חומשים שליקטו רק את הפשט בתמיכת גדולי ישראל עי' בקונטרס [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=123272 כבר היה לעולמים] ג. בנוסף לדעתי אין להזכיר את הקונטרס מה בפשוטו של מקרא כמקור כי הוא קובץ שהופץ רק במילים אפשר לצטט אותו דבר מויבינו במקרא. [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 17:32, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
{{שבירה}}# ניסחתי מחדש.<br />
#אין צורך לציון הנ"ל.<br />
#אתה מוזמן לצרף צקור מדוייק יותר טוב.<br />
[[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 17:44, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:אוקי. 2 אז תוריד את המילים "כמנהג המשכילים" כי בקונטרס מובא שלא רק המשכילים נהגו כך אלא גם שלומי אמוני ישראל. או לפחות עם הסתייגות כמו "מה שהיה נפוץ בעיקר אצל המשכילים" 3 לגבי הקטע האחרון כתוב רק בלשון יחיד - [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=128253 ובקונטרס ניתי ספר ונחזי] מצויין הרבה מקומות אז צריך לנסח:" וכן שהספר כן מזכיר פעמים רבות עניינים רוחניים" או משהו בדומה לזה 4 אפשר לציין ויבינו במקרא עמוד מב 5 למה לא לכתוב בנוסף נטען שחלק ההלכתי של התורה הם מפרשים רק כמו חז"ל[2]. [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 19:00, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::{{א|הקניזי}}, בקטע שהעתקת מההקדמה וכן מהקונטרס נא להוסיף גרשיים כאלו " " כדי שנדע מה הציטוט בדיוק ומה הפרשנות שלך. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 18:13, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::{{א|אפרון|למעשה}} כעת רוב הקטע עוסק בעצם בתשובות של המגינים. בטענה של המתנגדים חסרה נקודה מרכזית שמבוארת בכל קונטרסיהם וכן במכתב הרב פיליפ, שהספר מביא פירושים הנוגעים להגשמה בשם הראשונים, ולמעשה מקור הדברים אינו מופיע בראשונים כלל (כמו למשל הפירושים על צלם אלוקים ועל רוח הגן). [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 20:23, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::אז שוב צריך להזכיר תשובת קונטרס ראשונים כמלאכים שבספר הדגיש שזה דרך משל וחשו בנפשם וכביכול וממילא אין זו הגשמה עי' בפירוש הרד"צ הופמן המתייחס לזה [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 20:43, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::: {{א|הקניזי|ע}}{{א|תהלים|דכ}}{{א|טישיו|נתי}}. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 00:56, 13 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::לא התייחסת למה שכתבתי לעיל ואכתוב שוב, תוריד את המילים "כמנהג המשכילים" כי בקונטרס כבר היה לעולמים מובא שלא רק המשכילים נהגו כך אלא גם שלומי אמוני ישראל. או לפחות עם הסתייגות כמו "מה שהיה נפוץ בעיקר אצל המשכילים" 3 לגבי הקטע האחרון כתוב רק בלשון יחיד - [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=128253 ובקונטרס ניתי ספר ונחזי] מצויין הרבה מקומות אז צריך לנסח:" וכן שהספר כן מזכיר "פעמים רבות".... או משהו בדומה לזה 5 למה לא לכתוב בנוסף נטען שחלק ההלכתי של התורה הם מפרשים רק כמו חז"ל[2]. [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 18:55, 13 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::::{{א|הקניזי}} הוא (אפרון) התיחס כבר לדבריך, עי' [https://www.hamichlol.org.il/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A6%D7%A7%D7%9C_%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%94#:~:text=%D7%94%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%9B%D7%A8%D7%92%D7%A2%20%D7%94%D7%95%D7%90%20%D7%9E%D7%94%20%D7%98%D7%95%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D%20(%D7%9C%D7%90%20%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%99%20%D7%90%D7%9D%20%D7%96%D7%94%20%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F%20%D7%90%D7%9C%D7%90%20%D7%94%D7%90%D7%9D%20%D7%96%D7%94%20%D7%A0%D7%98%D7%A2%D7%9F%20%2B%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8)%20%D7%95%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%9D%20%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D%20%2B%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%2C%20%D7%A0%D7%90%20%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%A7%D7%93%20%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F%20%D7%96%D7%94%20%D7%91%D7%9C%D7%91%D7%93%2C%20%D7%94%D7%9B%D7%9C%20%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94%20%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A6%D7%95%20%D7%A2%D7%95%D7%93%2C%20%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%97%20%D7%A9%D7%96%D7%94%20%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%20%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A1%20%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9A%20%D7%94%D7%95%D7%90%20%D7%9E%D7%96%D7%A2%D7%A8%D7%99%20%D7%95%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%A0%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%A7%20%D7%9B%D7%93%D7%99%20%D7%9C%D7%A1%D7%91%D7%A8%20%D7%90%D7%AA%20%D7%94%D7%90%D7%95%D7%96%D7%9F. כאן]. [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 19:03, 13 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::::{{א|הקניזי}}, לא כתבתי שמשכילים היו נוהגים כך אלא שכך טענו המתנגדים, אין טעם לסייג את טענת המתנגדים כשהם לא עשו את זה. הקטע האחרון לא כתוב בלשון יחיד, והא כותב שהספר כן מתייחס למושג, הוא לא כותב אם פעם אחת או אלף. בנוגע לחלק ה"הלכתי" אני לא רואה את זה עונה על טענות המתנגדים. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 19:04, 13 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::::אוקי אך אולי במקור בהערה תציין את שלושה או ארבעה מקומות שמוזכרים ענינים רוחנים - או שכן תשנה ללשון רבים או משהו כזה מה דעתך ? [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 19:08, 13 בספטמבר 2023 (IDT){{שבירה}}<br />
השאלה היא בכלל האם נכון לחזור בהרחבה שכזו על טענות המתנגדים. לטעמי, ממידת האנציקלופדיות אין טעם לכתוב יותר משורה אחת ממש, המתמצתת את רוח הטענות נגד, ושורה שניה לתמצית התשובות. [[משתמש:איסתרק|איסתרק]] • [[משתמש:איסתרק/למצוא ידיים ורגליים|למצוא ידיים ורגליים]] • [[שיחת משתמש:איסתרק|שיחה]] • 20:15, 13 בספטמבר 2023<br />
:מסכים איתך שזה צריך להיות מתומצת, והנה כעת מוסבר טענות המתנגדים '''בשורה וחצי בלבד''', האם יש בכך פסול שהקורא "יבין" ראשי פרקים של דעת המתנגדים, מה פתאום יצאו רבנים נגד פי' של חומש? וכמו כן האם יש פסול שהקורא יבין ראשי פרקים של דעת התומכים (בתמצות בשורה וחצי)?! [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 20:22, 13 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:: אני מציע לנסח את המשפט האחרון כך: ושבספר "מזכירים" את העולם הבא שהוא ענין רוחני<ref>קונטרס לפשט את החללים עמוד 7, וראה בחומש פשוטו של מקרא בראשית טו, ב. ויקרא כ, ג. במדבר כג, י. במדבר כג, י. דברים ה, ט. ועוד </ref>. [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 21:44, 13 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
לדעתי יש כאן עירבוביא בין הטענות המגוונות שעלו נגד הספר, ולכן אני מציע דווקא ניסוח ארוך מעט, אך ברור וממצה, לטענות המתנגדים ותשובות התומכים:<br />
<br />
:{{ציטוטון|הטענות שהועלו נגד החיבור התחלקו למספר מאפיינים: חלק מהן התייחסו לעצם לימוד המקרא על פי דרך הפשט, שדעת חלק מגדולי ישראל בדורות הקודמים לא הייתה נוחה מכך{{הערה|'ויבינו במקרא' עמ' יז-יח.}}, וחלק מהן אף הזהירו שהיצמדות יתרה לדרך הפשט היא כמנהג המשכילים{{הערה|"וגם בספר הנ"ל.. '''ורוח של השכלה יש בו'''", לשון המכתב שחתמו עליו: ר"מ קוטלר, ר"י אולשין, רא"ב וואכטפוגל, ר"א פלדמן, ועוד 9 רבנים. בעמ' פ"ח ב'ויבינו במקרא'.}}; חלק מהן התייחסו לגישתו של החיבור, לפיה פירושי רש"י המבוססים על מדרשי חז"ל אינם בכלל 'פשט' אלא בכלל 'דרש'{{הערה|'ויבינו במקרא' פרק ד'.}}; חלקן הצביעו על דוגמאות שונות בהן נראה כי החיבור חותר לפרש את הכתובים בדרך אנושית וגשמית ככל שניתן, ואינו מתייחס לניסים ולהנהגות על טבעיות{{הערה|'ויבינו במקרא' עמ' צ"ו.}}, וכי החיבור מגשם את הפסוקים{{הערה|קונטרס 'ויבינו במקרא' דברי ר"מ שטרנבוך חנוכה תשפ"ב; הרב אשר אליהו קאלמאנאוויץ במכתבו: "וביותר '''בהגשמתם''' שעשו מכל התורה כולה", הרב מנשה פילאף (בהערה ד'); והרב ש"י בלאכרסקי בעמ' נו - סא.}}, ומסלף חלק מדברי המפרשים{{הערה|"גם בספר הנ"ל יש בו פירושים משונים ומזוייפים בשם המפרשים", לשון המכתב שחתמו עליו: ר"מ קוטלר, ר"י אולשין, רא"ב וואכטפוגל, ר"א פלדמן, ועוד 9 רבנים בעמ' פ"ח ב'ויבינו במקרא'; ורח"י גינזבורג במכתבו: "גם מביא דברי הרמב"ן בסילוף כוונתו הקדושה".}}.}}<br />
<br />
:{{ציטוטון|התומכים בחיבור טוענים שהוא מיוסד על מפרשי הפשט ולכן אינו עוסק בעניינים הנלמדים בדרכי הדרש{{הערה|מהקדמת הספר}}, וכי הניסים והעניינים הרוחניים העולים מן הכתובים בדרך הפשט לא הושמטו אלא אדרבה, הובאו בחיבור בהרחבה ובאריכות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://forum.otzar.org/download/file.php?id=128253|כותרת=ניתי ספר ונחזי}}</ref>. עוד נטען כי הביאור נועד כבר מתחילתו לשמש כחיבור משני, הטפל לפירוש רש"י{{הערה|מהקדמת הספר}} [החיבור הודפס בכל הפורמטים לצד 'רש"י כפשוטו' על הדף<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=68&t=24000|כותרת=פורום לתורה - תגובת המערכת}}</ref>], ומשכך לא הוצרך לכפול את הדברים המבוארים בפירוש רש"י{{הערה|קונטרס ראשונים כמלאכים עמוד 16}}. כמענה על הדוגמאות השונות שעליהן נטען כי החיבור מסלף או שאינו צועד בדרך המסורה, הופיעו כמה קונטרסי תשובות מצד תומכי החיבור{{הערה|קונטרס 'ראשונים כמלאכים'; קונטרס 'לפשט את החללים'}}.}} [[משתמש:מגנא ומצלא|מגנא ומצלא]] ([[שיחת משתמש:מגנא ומצלא|שיחה]]) 22:34, 13 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
לדעתי נוסח זה הוא הכי אנציקלופדי ומגדיר במדוייק את טענות שני הצדדים וצריך להתמקד בשינויים (אם ישנם) בנוסח זה, הניסוחים הקודמים נותנים קצת תחושה של עומס ועייפות לעומת נוסח זה. [[משתמש:חצקל בעל עגלה|חצקל בעל עגלה]] ([[שיחת משתמש:חצקל בעל עגלה|שיחה]]) 00:13, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::{{א|מגנא ומצלא}} <br />
# לעיל הוחלט בכמה תגובות (למשל [https://www.hamichlol.org.il/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%9B%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%95#:~:text=%D7%90%D7%A0%D7%99%20%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%9F%20%D7%90%D7%AA%20%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%9C%20%D7%A9%D7%91%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%AA%D7%9A%2C%20%D7%90%D7%9D%20%D7%9B%D7%99%20%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%AA%20%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C%20%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%9B%D7%9C%20%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%99%D7%90%20%D7%94%D7%9B%D7%9C%20%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8%2C%20%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%94%20%D7%9C%D7%99%20%D7%A9%D7%96%D7%94%20%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%20%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A3%2C%20%D7%9C%D7%90%20%D7%90%D7%9B%D7%A4%D7%AA%20%D7%9C%D7%99%20%D7%A9%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%94%20%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%90%D7%97%D7%AA%20%D7%91%D7%9B%D7%9C%20%D7%90%D7%97%D7%AA%20%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%9E%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94%20%D7%91%D7%9B%D7%9E%D7%94%20%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D%D7%90%D7%AA%20%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%2C%20%D7%90%D7%91%D7%9C%20%D7%96%D7%94%20%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A%20%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9F%20%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%A7%20%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%94%20%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%AA%D7%AA%20%D7%9C%D7%92%D7%9E%D7%A8%D7%99 כאן]), שהטענות והתשובות צריך להיות בקיצור ומתומצת (אישית אני לא מתנגד שיהיה ארוך), לא נראה שהנוסח שלך כ10 שורות עומד בזה. <br />
# אגב בנוסח שלך בטענות המתנגדים "אינו מתייחס לניסים ולהנהגות על טבעיות", הורדת מקור מ"מה בפשוטו של מקרא" (שמרחיב בדוגמאות שלא הובא במקור ב'), וגם במקור השני שהשארת הורדת מי שטוען זאת [[הרב דוד כהן]] (וזאת בניגוד למה שנכתב [https://www.hamichlol.org.il/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%98%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%95#:~:text=%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%9F%20%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%99%20%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%A9%D7%98%D7%A2%D7%9F%20%D7%90%D7%AA%20%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%94%20%D7%9C%D7%99%D7%93%20%D7%9B%D7%9C%20%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%94%2C%20%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%9C%D7%90%20%D7%A0%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%20%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%AA%D7%99%20%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%90%D7%A0%D7%99%20%D7%A9%D7%95%D7%A7%D7%9C%20%D7%A9%D7%9C%D7%90%20%D7%9C%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%2C%20%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%9F%20%D7%A9%D7%94%D7%A0%22%D7%9C%20%D7%92%D7%9D%20%D7%9C%D7%92%D7%91%D7%99%20%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D. כאן]). <br />
# מה שכתבת "ואינו מתייחס לניסים ולהנהגות על טבעיות '''ובכך''' הוא מגשם את הפסוקים", חיברת 2 טענות שונות לאחת, ואינו נכון, גם כשלא מדובר על ניסים, אלא רק על היחס וצורת הכתיבה על ה', ולהבדיל על האבות, וסיפורי התורה, הספר כותב בצורה מגשמת. <br />
# צריך לכתוב שלמעלה מ50 רבנים אמרו, וחתמו שהחיבור פשש"מ "אינו בר תיקון", זה דבר מאוד מרכזי ובולט שבוודאי אמור להיות מוזכר בערך. <br />
# חוץ מהטענה שהספר מעלים ניסים, יש טענה נוספת: שגם כשהספר כבר מביא פי' (שהובא '''במפרשי הפשט''') המדבר על הנהגה על טבעית, הוא בוחר להקטין ולהעלים הנס, וכתב מדעתו ("הדעת נוטה") שלפי ב' הפי' לא היה נס (ויבינו במקרא עמ' מ"ג, מ"ד, לגבי פי' ב' מהרד"ק). צריך למצוא דרך לנסח זאת, וההבדל הוא שלפי מה שנכתב עד עתה הרושם שטענות המתנגדים רק על השמטת ניסים שנכתב בדרך דרש, אבל על ניסים שהספר כן מביא, כביכול אין להם טענות והכל בסדר. [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 11:35, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::{{א|תהלים}} תודה על הערותיך, להלן התייחסות מפורטת:<br />
::# מסכים עקרונית, אך לפעמים מטרת הקיצור מושגת דווקא בפירוק הנושא למרכיביו, והתייחסות קצרה לכל אחד מהם. איכותו של טקסט נמדדת בהצלחתו להעביר מידע בהיר ומדויק, ונגישותו נמדדת לא בכמות המילים, אלא בשיעור המאמץ שהקורא הממוצע יצטרך להקדיש כדי להבין אותו כהלכה. <br />
::# ההצעה שלי התמקדה בניסוח ולא בסימוכין; לא כל המקורות תחת ידי ואתה מוזמן להוסיף. באופן כללי הייתי נוטה להסתמך פחות על קבצים בעלי אופי פאשקווילי כדוגמת 'מה בפשוטו של מקרא' כשיש מקורות ראויים יותר. אבל שוב, לא לי ההכרעה.<br />
::# הגם שהכוונה שלי הייתה לא למנות את הטענות, אלא לסווג אותן, מכל מקום אני מסכים שנכון יותר שלא להלחים אותם לטענה אחת ממש. תיקנתי.<br />
::# אני מסתייג ממרכזיותו של הפרט הזה וחולק על מקומו בערך. נושא התיקון נוגע לכשרות המחבר ושאלת היותו ראוי לאמון, ואינו רלוונטי למהות הטענות נגד הספר.<br />
::# זו הערה נקודתית, וקשה לסווגה כטענה נפרדת. לדעתי היא נגזרת מהמשפט הכללי: "חלקן הצביעו על דוגמאות שונות בהן נראה כי החיבור חותר לפרש את הכתובים בדרך אנושית וגשמית ככל שניתן, ואינו מתייחס לניסים ולהנהגות על טבעיות". את ההבחנה בין פשט לדרש הזכרתי רק בתשובות התומכים, וכמדומה שכולנו נסכים שאין צורך לפרט את "פרכות המתנגדים לתשובות התומכים", ואת "תשובות התומכים לפרכות המתנגדים לתשובותיהם". כאנציקלופדיה דיינו שנזכיר בבהירות "במאי קמיפלגי", ולא נתרחב לכל השקלא וטריא.<br />
:::[[משתמש:מגנא ומצלא|מגנא ומצלא]] ([[שיחת משתמש:מגנא ומצלא|שיחה]]) 12:47, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::לגבי 1. צריך לשאול את {{א|טישיו}} אם הוא מסכים לנוסח שלך, וכן את {{א|אפרון}} אם ניתן לכתוב יותר מב' שורות מתומצתות בשביל המתנגדים, ועוד ב' בשביל התומכים. לגבי 2. מה האופי הפשקווילי ב'מה בפשוטו של מקרא'? בהקדמה הם כותבים: אין כאן שום מטרה להתנגח או לפסול מאן דהוא, והכל זה ביקורת על הספר ולא רלוונטי המחבר, ומביאים שם טענות ענייניות, וכן ליקוט מכל הרבנים שכתבו נגד הספר, אין שום סיבה להשמיט הקונטרס. ומשא"כ בקונטרס "ראשונים כמלאכים" (שאתה מביא כאן למקור) כותב נגד בעל 'ויבינו במקרא' בלשון זו: "בויבינו במקרא מערערים השוטים", וכן הוא כותב נגד המתנגדים (ביתד באנגלית) בסגנון: "עפרא לפומייהו", "ותיצק צואה רותחת לתוך פיהם", ועוד לשונות שכאלו, ויורד ל"אישי" במקום להתמקד רק לגוש"ע, כך שאולי דווקא "ראשונים כמלאכים" זה בסגנון פשקווילי. לגבי 4. כלל לא, לא ראיתי שהרבנים כתבו נגד המחבר, במכתבי הרבנים כתוב מפורש: "'''הספר''' אינו בר תיקון", זה התיחסות על הספר, ולכן א"א להשמיט זאת בערך העוסק בספר! [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 13:42, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::{{א|מגנא ומצלא|ה}}{{א|אפרון|צ}}{{א|תהלים|ע}}תו של מגנא ומצלא מצויינת. זהו ניסוח בהיר, מתומצת וקריא, אובייקטיבי ואנציקלופדי, של טענות שני הצדדים באופן שבהחלט מתאים לערך אנציקלופדי. הוא מוכיח שאכן ניתן לוותר על הקיצור הנמרץ בכדי להשיג את התועלת של הקיצור. [[משתמש:איסתרק|איסתרק]] • [[משתמש:איסתרק/למצוא ידיים ורגליים|למצוא ידיים ורגליים]] • [[שיחת משתמש:איסתרק|שיחה]] • 16:07, 14 בספטמבר 2023 <br />
::::::<blockquote>1 האריכות שבהצעת הרב מגנא ומצלא הוא חסרון קטן ולא משמעותי לעומת התועלת העצומה בניסוח הבהיר ורהוט (כפשוטו...) טענות הצדדים מאוזנות ושוות באורכן. 2 המקור של 'מה בפשוטו של מקרא' אינו אמין יחסית ל'ראשונים כמלאכים' ומחברו אינו מוכר, 'ראשונים כמלאכים' נכתב ע"י הרב נחום אבראהאם דיין ומו"צ במונסי, ניסוח של עפרא לפומייהו וכדו' אינו מערער את אמינות המקור. 3 לדעתי יש להעלות כמה ראשי פרקים בלבד ולא את כל טענות המתנגדים (והתומכים..) כפי שכתב אפרון בראש השיחה, אם נכתוב את כל סוגי הטענות למיניהם (דבר שהוא מבלבל מאוד את הקורא המזדמן ב'מכלול') נוכל לפתח כאן דיון ארוך של כמה חודשים, והנוסח המוגמר יהיה ברמה פחותה מזה שמוצע עכשיו 4 לשאלתך- ישנם רבנים שכתבו אישית נגדו (ראיתי את אחד הרבנים שהתבטא 'בוודאי בוגר מכון מנדל...' שאלתי את הרב המחבר והוא לא ידע מה זה מכון מנדל....) הנוסח 'אינו בר תיקון' הוא נושא שנידון בביד"צ העד"ח ולמיטב ידיעתי המחבר והמו"ל מצייתים לפסק הבי"ד ולא ראוי להתערב בזה עד לאחר הפס"ד הסופי 5 יש להעלות טענות '''עיקריות''' בראשי פרקים, גם התומכים לא העלו את כל טענותיהם ולא את כל סוגי טענותיהם, אם נעלה את כל הטענות (דבר שיבלבל מאוד את הקורא המזדמן ב'מכלול') נצטרך להקצות כמה חודשים לעריכה והנוסח המוגמר יהיה רהוט פחות מזה הקיים עכשיו, תוכל להעלות את כל טענותיך בהרחבה גדולה בפורום אוצר החכמה ללא הגבלת זמן וכמות מלל. [[משתמש:נקניקיות|נקניקיות]] ([[שיחת משתמש:נקניקיות|שיחה]]) 16:43, 14 בספטמבר 2023 (IDT)</blockquote><br />
::::::במינוח "פאשקווילי" לא התכוונתי לסגנונו הלוחמני של החומר, אלא לאנונימיות שלו ולצורת הפצתו המאפיינת חומרים בלתי אמינים. אבל שוב, מַה תִּצְעַק אֵלָי, אתה מוזמן להגיה את המקורות ולהרחיבם כרצונך וכהבנתך.<br />
::::::בהנחה ששאלת "תיקון הספר" היא לגופו של החיבור, כטענתך, הרי שהעמדות בנוגע אליה נגזרות ישירות מהטענות עצמן, ואינן דורשות התייחסות מיוחדת. וכאן חשוב לחדד משהו: ספר אינו מכשיר חשמלי שהתקלקל, אשר הטכנאי בודק אם אפשר טכנית לתקנו או לאו. אילו זה היה הדיון, הייתה השאלה מובאת לפתחם של עורכים ולא לפתחם של רבנים. ברור אפוא שלא לעצם היכולת לתקן התייחסו הרבנים, אלא לשאלה אם הבעיה שהם רואים בספר הינה כזו שתיקון יכול לפתור אותה. ומתוך הנחה שכל תיקון, מעצם הגדרתו, אינו כולל החלפת הבסיס אלא ביצוע שינויים נקודתיים, הרי שפשוט ומובן שבעלי הטענות העקרוניות (המתנגדים לעצם הלימוד בדרך הפשט, וכן אלה הטוענים שפירוש רש"י כולו פשט) סבורים מן הסתם שאי אפשר לתקנו. ואילו בעלי הטענות הנקודתיות, סבורים שהספר ניתן לתיקון, בהיותו זקוק לשינויים נקודתיים בלבד. <br />
::::::אגב, {{א|תהלים}}, לאיזה צורך נכתבה השורה הזאת: "'''עצם סוג פירוש כזה המיוסד רק על הפשט בלי חז"ל, ועל שהם בחרו לפי דעתם איזה פשט להציג ואיזה להשמיט, והספר קובע את הפשט שבחר בכל פסוק (מבין כל מחלו' מפרשי הפשט), שזה הפשוטו של מקרא'''"? האמנם רוצה מר לנצל את הבמה המכובדת כאן לניהול הפולמוס עצמו ולאלץ את התומכים להשיב? השורה הזאת, ובעיקר הערת השוליים הנלווית אליה, היוצרת את הרושם כאילו החומש נמנע באופן גורף להביא את דברי חז"ל, חייבת להימחק, וטוב אם הדבר ייעשה בידי כותבה ולא בידי {{א|אפרון|מנהל}}.<br />
::::::[[משתמש:מגנא ומצלא|מגנא ומצלא]] ([[שיחת משתמש:מגנא ומצלא|שיחה]]) 17:58, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::::{{א|מגנא ומצלא}} כתבת שאין להביא דבר בולט שכזה שהרבנים כתבו שהספר אינו בר תיקון, וניסית לזרוק הכדור כביכול הרבנים כתבו על המחבר, לכן הוצרכתי להסביר דעת הרבנים למה הספר אינו בר תיקון, כדי שלא תמציא שהם לא מדברים על הספר, אם סברת הרבנים, והערת שוליים ('החצופה') לא מוצאת חן בעיניך, תטען זאת אליהם לא אלי, זוהי דעת הרבנים ולא דעתי. ומ"מ מפני השלום אמחוק זאת. {{א|נקניקיות}} לגבי רבנים שכתבו נגד המחבר, לא נתקלתי בזה, וכמובן יכול להיות שרבנים כן התבטאו נגדו איני בקי בזה, וכוונתי היתה ל'ויבינו במקרא', ו'מה בפשוטו של מקרא' שכותבים שהמחבר לא הנושא כאן, והטענות זה על הספר. [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 19:02, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
{{א|נקניקיות}} לגבי רבנים שכתבו "הספר אינו בר תיקון" לא קשור פה העדה"ח, מדובר על מכתבם של 13 מהר"י ורבנים באמריקה שחתמו על זה, ביניהם ר"מ קוטלר, ר"י אולשין, רא"ב וואכטפוגל, ר"א פלדמן. מכתבם התפרסם ביתד באנגלית, ובעוד מקומות ומובא גם ב'ויבינו במקרא', לכן '''פשוט שא"א להעלים מידע שכזה באנציקלופדיה'''! <small>(בנוסף עוד 35 דיינים ורבני קהילות מכל החוגים באמריקה גם חתמו על זה שאין מועיל להכשיר החיבור. עי' [https://drive.google.com/file/d/1-D8lrnQmB69vfQ5IwtnRVWPnWBC8lSOx/view כאן].</small> [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 19:13, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
:{{א|מגנא ומצלא}} איני מסכים לנוסח שלך בטענות המתנגדים, זה לא מדוייק, כגון הקטע "חלק מהן התייחסו לעצם לימוד המקרא על פי דרך הפשט שדעת חלק מגדולי ישראל בדורות הקודמים לא הייתה נוחה מכך", צריך לשנות ל: "לימוד המקרא בדרך הפשט שלא ע"פ חז"ל, שחלק מגדולי ישראל בדורות הקודמים התנגדו לזה" (זה בדיוק מה שכתוב במקור 'ויבינו במקרא' עמ' יז-יח), וכן בשאר הטענות צריך לנסח, ומ"מ בחודש תשרי בל"נ אני בחופשה מכלולאית ולא אערוך, אשאיר ל{{א|טישיו}} לנסח את דעת המתנגדים. [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 21:40, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::דעתם לא אמינה וכנראה ערוכה בידי מישהו (גם של ראשי הישיבות מלייקווד וגם מכתב ה 35 רבנים) הם חתמו לטובת צד אחד וחזרו בהם וחזרו מן חזרה (חד גדיא חד גדיא...) מישהו מרמה אותם או מאיים עליהם (וד"ל) וא"כ אולי עדיף לא להכניס ? [[משתמש:חצקל בעל עגלה|חצקל בעל עגלה]] ([[שיחת משתמש:חצקל בעל עגלה|שיחה]]) 23:28, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::{{א|חצקל בעל עגלה|דעתך}}, ופרשנויות שלך ממש לא רלוונטי כאן <small><small>(כן ממש מישהו שולט ב50 רבנים מכל העולם שחתמו על זה? ושוב אם אני יגיב על ההמצאות שלך, זה יהיה סטיה מ"לגופו של ענין")</small></small> '''נא לא לסטות מהדיון'''! יש מקור ל13 רבנים שחתמו זאת, וזה כבר מובא מזמן בערך, עי' [https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%9B%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%95#cite_note-18:~:text=%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%99%D7%9F%20LEHOVIN%2C%20%D7%9B%D7%91%20%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%92%2C%20%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F%2086%2C%20%D7%A2%D7%9E%27%206. כאן] בהערה, תקיש על הקישור, שם בעמ' 7, תוכל לקרוא "ופשיטא שאינו בר תיקון כלל", זה אמור להיכנס באנציקלופדיה שלא מעלימה מידע מהקוראים! [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 23:57, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::מצטרף לתיקון הנדרש שעליו הצביע {{א|תהלים}}. באופן כללי איני מגיב כאן הרבה מכיון שלא נראה שהדיון כאן הולך לשום מקום, או שהוא יגמר היכן שהוא. מקודם הוצע כאן נוסח מקור שאותו עיצב אפרון ושמביא בקצרה ממש את שני הדיעות, והיה קרוב לגמר. איני מבין למה לא לחזור לנוסח ההוא. בכל אופן לא יעלה על הדעת שהתומכים בספר יסגננו את דעת התומכים והן את דעת המתנגדים ולא יתנו להוסיף עובדות ברורות המגובות במקור, בטענות שונות ומשונות. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 14:45, 18 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::{{צונזר}} <br />
::::::לגבי הנוסח של הרב 'מגנא ומצלא', גם את טענות המתנגדים הוא כתב בטוב טעם ודעת, הנוסח הקודם שהובא כאן מעייף ומטרחן, ואף אחד לא יתחיל ללמוד בחומש (....) אם הוא לא ידע ש'מגשם' ו'אינו מתייחס לניסי חז"ל' הם 2 טענות שונות, כמו שטענות תומכי החומש הובאו בקצרה ובראשי פרקים בלבד, אנא מכם תחשבו גם על הקורא המסכן ש'נפל' על הערך שעשיתם הכל כדי שהוא יהיה לא קריא...[[משתמש:חצקל בעל עגלה|חצקל בעל עגלה]] ([[שיחת משתמש:חצקל בעל עגלה|שיחה]]) 23:58, 18 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::: "כאן לא פורום", {{ממ}} נא למחוק הודעה אחרונה, העורך יכול להחזיר את התוכן המתומצת הנוגע לגופם של דברים, {{א|חצקל בעל עגלה}} בפעם הבאה אבקש את חסימתך מדף שיחה זה. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 00:20, 19 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::::צנזרתי. נא לזכור שמדובר במכלול - טענות ללא מקור לא רלוונטיות גם לא בדפי שיחה (הרצון להביא אותם מובן מאד, אבל אלה מגבלות האנציקלופדיה, לטובה ולמוטב). [[משתמש:דויד|דויד]] ([[שיחת משתמש:דויד|שיחה]]) ד' בתשרי ה'תשפ"ד 00:26 (IDT)<br />
:::::::::ומה עושים במקרה שיש מחלוקת על הלגיטמיות של מקור מסוים?, הרי על רוב המקורות יש מחלוקת...<br />
:::::::::לגבי מה שצונזר, אשתדל להתבטא בעדינות בפעם הבאה אבל זה מקומם שאת ההודעה שעליה הגבתי שאינה לעניין בדיוק כמו התגובה שלי (כוונתי לשורה המוקטנת) השארתם ואת ההודעה שלי מחקתם, או שתמחקו את כל מה שלא לעניין או שתשאירו גם את ההודעה שלי (גם אם היא דל"פ...)[[משתמש:חצקל בעל עגלה|חצקל בעל עגלה]] ([[שיחת משתמש:חצקל בעל עגלה|שיחה]]) 19:20, 20 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
{{שבירה}}<br />
{{א|חצקל בעל עגלה|אם}} לא תתייג - לא בטוח שאראה את הודעתך. לא רואה שום זלזול ברבנים בשורה המוקטנת - אדרבה, המסר שם הוא שאין לזלזל ברבנים. במקרה של מח' על לגיטימיות של מקור - דנים בדף שיחה ומגיעים להסכמה (אני דיברתי על טענות ללא מקור - שעליהם אין מח' שאין מקומם במכלול או בדפי השיחה של המכלול). [[משתמש:דויד|דויד]] ([[שיחת משתמש:דויד|שיחה]]) ז' בתשרי ה'תשפ"ד 00:18 (IDT <br />
<br />
<small>:(איני רואה ערך בהתעלמות מהמציאות בנושא הזה (הסיפור עם הגר"נ קופשיץ אושר על ידיו בהקלטה מפורסמת, הגר"נ אבראהאם הוציא מכתב שמאיימים עליו, איימו על הרב קרויס ממנצ'סטר, וידוע לי על עוד הרבה רבנים שאיני יכול לפרסם כאן) אדרבה אם תציפו את זה אולי תופעה מבישה זו תיעלם) עד כאן סטייה מ"גופו של עניין"</small> לא הייתה כוונתי לזלזל ברבנים ח"ו אך בנושא זה (פלג) כיון שכבר היו כמה מקרים דומים בציבור החרדי לאחרונה (מקווה ריין, נדרים פלוס, ועוד) אולי צריך לתת את הדעת על כך שכל מכתב שיוצא יש צורך לברר היטב שהוא אוטנתי ונכתב מרצונו החופשי של החתום.<br />
<br />
איני רואה סיבה להמתין עם תיקון הערך, אפשר להעלות בימים הקרובים את התיקון הנדרש כפי שמופיע כאן בשיחה ע"י הרב מגנא ומצלא, לדעתי אפשר להעלות את נוסח המקורי שלו תוך הדגשה בכותרת שאלו '''עיקרי''' טענות התומכים והמתנגדים (שהרי אי אפשר לפרט כל פיפס וכל דיוק, זה לא סוגיה בש"ס וד"ל...)[[משתמש:חצקל בעל עגלה|חצקל בעל עגלה]] ([[שיחת משתמש:חצקל בעל עגלה|שיחה]]) 00:35, 27 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
== מחיקה דברי הרב רייזמן==<br />
'''[https://www.kolhalashon.com/new/Media/PlayShiur.aspx?FileName=36087136&Video=False הרב מנשה ישראל רייזמן, שעורים בפרשת השבוע, באתר קול הלשון]''' באידיש<br />
<br />
מופיע דבריו הנוקבים בעד החומש פשוטו של מקרא ועל כך שהוא נרדף :<br />
<br />
''הנני מחובר עם איש כשר וצדיק שהוציא לאור חומש מפורש עם 'רש"י כפשוטו', וזכה לקרב הרבה מאד מבניישראל ללמוד תורת משה רבינו עם פירוש רש"י. ואח"כ הדפיס חומש בשם 'פשוטו של מקרא', ויש אנשיםשמחפשים עם זכוכית מגדלת למצוא איזה טעות, ומכריזים על שלומי אמוני ישראל שהם מינים ואפיקורסים,ורודפים אותם ברדיפות שלא שמעום אבותינו, מאיימים ברציחות הכאות וקללות באופן נורא מאד, ביודעיומכירי קאמינא, וב"ה גם אני נרדף מחמת סוגיא זו, ומסתמא לאחר דברי אלה אהיה נרדף יותר גדול, אבלהמצב איום ונורא, אנשים עומדים בצד ורואים תשפוכת דם צדיקים ושותקים, אם לא דם בגשמיות הרי רוצחיםאנשים כשרים בחרבות שבשפתותיהם.''<br />
<br />
<br />
אך לצערי הרב בקשת חכמה מחק זאת ללא כל הסבר הגיוני ואני רוצה להדגיש שזה אחרי שחלק מהרבנים התומכים שמכתביהם ידועים ומופיעים [https://www.psmlearners.com/general-9 באתר זה] לא מופיעים כלל בערך בהמכלול בגלל טענות הסרק של בקשת חכמה שלא זה מספיק איכותי [מה שלא נכון כי זה אתר עם שמות ומכתבים שידועים זה זמן רב]<br />
<br />
כנראה שאין גבול לשנאתו נגד החומש פשוטו של מקרא ונגד רבנים שחושבים אחרת מרבותיו <br />
<br />
[[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 10:02, 14 בנובמבר 2023 (IST)<br />
:המידע אודות הרדיפות אינו נוגע לערך. ודי - תניחו לנו. שרפנו מספיק שעות על הערך הזה. יש עולם מחוץ לחומש הזה. שמענו את שני הדיעות, וכל אחד יעשה כדעת רבותיו. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 13:11, 14 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::למה זה לא נוגע ? עובדא שבערך מוזכר הפריצה לביתם של רבני ביתר <br />
::זה נוגע ועוד איך. ושים לב שלפי בקשת חכמה אסור אפי' להזכיר את תמיכתו של הרב רייזמן בחומש ורבנים נוספים<br />
::ואם יש שתי דיעות אז למה אתה בעד לצנזר דעה אחת בושה [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 13:29, 14 בנובמבר 2023 (IST)<br />
:::אמשיך לתאר את השערוריה, אני העליתי כאן לפני שבוע את דברי הרב רייזמן ולאחר כמה דקות (!) הוא נמחק בטענה שכאן לא פורום (מי שהבין את הטענה שיכתוב לי בפרטי, מה, זה לא מידע חשוב? כל מי שמנסה להבין מתוך הערך הנ"ל לא אמור להבין את השיטות ה'עדינות' של המתנגדים לחומש כדי להשפיע ולהלך אימים על רבנים?) ועוד איים עלי לסגור את המשתמש שלי בטענה המגוכחת הנ"ל, <br />
::אני רוצה לשאול, האם הרדיפות הם לא נוגעות לערך? עד כמה אפשר להשפיל את האינטליגנציה שלנו, לא נראה לי שאי מי מהעורכים כאן אינו מבין איזה מסגרת מאחדת את כל מי שחתם נגד וכמה אחוז הם מסך הציבור החרדי ולמה הם מצליחים "לסחוף" אחריהם רבנים נוספים (וד"ל)<br />
::לדעתי זה הרבה יותר חשוב לכתוב עובדות שאין עליהם עוררין, כגון 'הרב רייזמן אמר שהוא נרדף ע"י אותם אנשים ולאחר שיעור זה הוא כנראה יהיה נרדף יותר' מאשר לדקדק בפיצול 2 טענות שיש להוכיח כאן עוד כפירה רח"ל...[[משתמש:נקניקיות|נקניקיות]] ([[שיחת משתמש:נקניקיות|שיחה]]) 19:16, 14 בנובמבר 2023 (IST)<br />
:::"הרב בקשת חכמה" מחק את זה עם טיעון ברור, אמנם פורצדורלי, אבל טיעון חד הנובע מעצם הלוז של התנגשות עריכות. וזה: מאחר שהרב אפרון, אחד העורכים הנכבדים, מחק זאת מהדפ"ש, בכלל מאתיים מנה לפי זה למחוק מהערך. מתווכח עם אפרון? זכותך! אבל יש לפתוח על כך דיון בדפ"ש, כפי שאכן עשית. זה אל"ף. בי"ת, הסיבה העיקרית שלי, היא שמאחר שנעשה "דילול" מסיבי של כלל הטטענות, בעיקר של המתנגדים, וגם של התומכים. איני מבין למה זה הוגן להרחיב בדברי הרב רייזמן, יתר מהאחרים. צא וראה, לרוב הרבנים הנמנים במתנגדים, לא ניתן מילה בגוף הערך, מעבר לאזכור שמם. ככה עושים ניטרליזציה? אדרבה, ככל שתתאפשר הרחבה, אני בעד להרחיב אצל כולם. כמי שכתב את הערך, הארכתי טובא בדעות התומכים דאז. הגם שיכולתי לטעון, שעם כל הכבוד לשיעוריו הפופולריים של הרב רייזמן, הוא אינו רב בעל השפעה המוביל ציבור מאחוריו. וכעת לכתר שקשרתי לי "המתנגד הידוע", אני אכן מתנגד, ועם זאת אני משתדל להיות הוגן. ובוודאי, לשמור על שיח מכובד. הכותרת בעלת הניחות הפאשקווילי, אינה עולה בקנה אחד עם התהגותי, ואבקש להתמתן בעניין זה. [[משתמש:בקשת חכמה|בקשת חכמה]] ([[שיחת משתמש:בקשת חכמה|שיחה]]) 21:36, 14 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::::ראשית מה הקשר בין מחיקת דבריו מדף השיחה לעריכה בערך עצמו, ? אפרון מחק זאת מדך השיחה כי כאן זה לא פורום <br />
::::שנית אם אכן אתה רוצה להתנהג בהגינות אני חושב שזה משהו מהותי [זה לא הרחבת טענות בעד או נגד אלא משהו חדש] לאזכור שרב חשוב וידוע מתלונן על רדיפות... אתה מוזמן להציע נוסח שיזכיר זאת בצורה הכי מקוצרת ומתומצתת.<br />
::::א [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 08:50, 15 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::הוויכוח ביניכם לא ייגמר אף פעם בעיקר בגלל החשדנות. אני מציע להחזיר את הדף להגנה על ידי {{א|מקוה|אחד המורשים}} ולא בקשת חכמה ולא הקניזי או אחד הבבקש"ים בהם הוא משתמש יוכלו לערוך. ככה היה תקופה וכנראה זה לא מספיק וצריך עוד תקופה. עכשיו אני לרוב לא מתערב לגופם של טעננות אבל בהחלט מי שיעקוב אחרי דף השיחה {{א|אפרון|אפרון}} הוביל כאן משא ומתן איך לנסח את הטענות מכאן ומכאן וזה באמצע עריכה ככה שאני מציע להקניזי לשלב את הנידון האם להאריך בטענות הרב רייזמן או לא. ואם להרחיב אז אולי להכניס את מה שאמר שרבנים לא מבינים מה שהם חותמים ושאין הבדל בין המתנגדים שמתכוונים לשם שמיים לחמאסניקים. תקשיב הרב קניזי אתה לא יכול להחליט איזה רמה של חריפות מתאימה לך או לא. זו אנציקלופדיה. ואם מחליטים להביא את חריפות דבריו אי אפשר לערוך סלקטיבית.[[משתמש:בעד עמך|בעד עמך]] ([[שיחת משתמש:בעד עמך|שיחה]]) 08:57, 15 בנובמבר 2023 (IST)<br />
:::לא העתקי את דבריו החריפים אלא רק זאת שהוא נרדף ע"י מתנגדי החומש אם זה לא אז מה כן בנוסף אין לזה קשר לדיון הקודם שאפשר להמשיך אותו [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 11:07, 15 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::::לדעתי יש מקום להכניס את זה לערך אם זה נכנס ב5 מילים, אני לא חושב שזה אמור לקבל נפח יותר גדול מזה. (אם כי לא היה לי זמן לשבת על זה בנחת) [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 14:25, 15 בנובמבר 2023 (IST)<br />
:::::אחת ההוספות האחרונות החשובות שהוספתי לערך (ונמחקו) היתה הודעת העדה החרדית שאסור להחזיק את הספר. כל זמן שזה לא חוזר לערך, אני מתנגד לכל הוספה לערך. הערך הזה חייב להיות מאוזן. כבר הסברתי לעיל את שיטתי - שכדאי שהערך יכיל את כל הטענות הצדדים, ושכל אחד מהצדדים יערוך את הטענות שלו. זה לא הצליח משום מה. בכל אופן במצב הנוכחי אי אפשר להוסיף את המידע הזה לערך. הוא מגמתי ומנסה להראות את מתנגדי החומש כאנשים אלימים - והתחמקות מהדיון על החומש עצמו.[[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 20:03, 15 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::::::אין שום קשר בין זה לזה,<br />
::::::אתה מציע '''לצנזר''' דבריו של רב חשוב רק בגלל טענות כאלו ואחרות שאינם קשורות לגוף הנושא <br />
::::::שנית גם אני לא מסכים עם המחיקות האלו שנמחקו כל הרבנים שתומכים בחומש שמופיעים באתר לומדי ומעריצי החומש<br />
::::::ולכן יהיה אסור להוסיף לערך מידע חשוב עם מקור מהימן ? [ללא קשר לטענות בעד ונגד] [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 23:16, 15 בנובמבר 2023 (IST)<br />
:::::::אני בכלל חושב שהזמן שהשקיעו כאן בערך הזה עבר כל פרופורציות. המושג הזה שיש עורכים שמשקיעים כאן שעות במכלול לשפר אותו, ויש אורחים שבאים רק כדי להוסיף את העניין שלהם, ולכן יש להם את כל הזמן שבעולם להתווכח בלי סוף ולנצח במלחמת ההתשה המכונה דף שיחה, הוא מצב לא הוגן. לכן אני חושב שמכיון שהדיון הקודם שבו הושקעו עשרות שעות במטרה להגיע לפשרה, הלך לטמיון, לא נכון לפתוח כעת דיון חדש לפני שמיצו את הדיון הקודם (עדיף שתמצאו תעסוקה אחרת, כי לי אין כ"כ זמן לזה). אם רוצים לעשות דיון קצרצר ונקודתי, אז צריך גם לתקן את המידע השגוי שיש בערך אודות שלושה רבנים שכביכול פרסמו מכתבי תמיכה בחומש, ומתברר שבסוף 2 מתוך 3 חזרו בהם (כמו שהתפרסם בקונטרס "מה בפשוטו של מקרא"). [https://drive.google.com/file/d/19kKbcdL-CVKSOCTIBJX0wZi_1u8AODn3/view]. [https://drive.google.com/file/d/1iFm2Yy-xn2-f-nctEqKpng6kFzMhnmxk/view] במידה וכך, שמוסיפים פרט קצר לצד הזה ופרט קצר לצד השני, אין לי בעיה. אבל מכיון שאני מכיר את הצדדים, לא נראה לי שיש כאן מישהו שמוכן להגיע להסכמה כל שהיא. ובמלחמות התשה איני מוכן להשתתף. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 01:52, 16 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::::::::א. שוב אתה מקשר בין אחד לשני, מה הקשר בין הטענות האחרות לעריכה הנוכחית ? הדיון הקודם הותיר גם לתומכי החומש דברים שאינם מצוטטים בערך ואדרבה העיקר כל הדיון הקודם היה האם להוסיף שמות רבנים המופיעים באתר לומדי ומעריצי וזה לצערי לא נכתב בסופו של דבר<br />
::::::::ב. לגבי עצם דבריך הבעיה הוא שמכתבי הרבנים ממנצ'סטר שחוזרים בהם לא פורסם בשום מקום רשמי אלא הם כתבו מכתבים פרטיים לבניהם שחוזרים בהם, אך המכתב הרשמי שהופץ בעד החומש מעולם לא פורסם כנגדו מכתב רשמי הפוך - דבר שמעלה חשד - כי אם הם באמת חזרו בהם הם אמורים לפרסם לציבור כולו דברים שאמרתי לפניכם טעות הוא בידי - [לפי מידע שיש ברשותי הרבנים מעולם לא חזרו בהם והמכתבים הנ"ל הוצאו בכוח [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 10:15, 16 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::::::::: @[[משתמש:טישיו|טישיו]], @[[משתמש:הקניזי|הקניזי]], בואו לא נתפזר לטענות אחרות, הנושא כאן זה דבריו של הרב רייזמן, הסיבה להכניס ברורה ואני {{בעד}} להכניס, טישיו נגד להכניס כי לדעתו זה יותר חוסר איזון בין בפסקה של המתנגדים שצומצמה לפסקה של התומכים.<br>אני מציע שהרב טישיו יציע בדף השיחה את הניסוח המדוייק של מה שהוא היה רוצה להרחיב ונראה אם זה יכול גם להכנס, אני אישית יתנגד לכל עריכה שלא תמלא אחרי 3 תנאים, 1- מתומצתת למילים ספורות ממש, 2- לא כופלת טענות שהועלו, 3- נוגעת ישירות לגופו של דיון ולא מסביב. (לדעתי טענה שרבנים מאויימים ולכן אינם מתעסקים עם זה היא טענה על גוף המחלוקת סביב הספר). [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 14:20, 16 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::::::::: מכיון שהרב [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] טען כביכול כל התנגדותי היא בשל התנגדות הרב [[משתמש:אפרון|אפרון]], אני מבהיר כי הנני מתנגד לרחבה בדברי הרב רייזמן, כל עוד אין הרחבה אצל כל רב מה אמר. אני גם {{נגד חזק}} להוסיף את זה, לפני שפותרים את הדין הקודם שהובילו הרב אפרון והרב טישו והרב הקניזי. יש שם מידע רב, לכאן ולכאן, שלא נכנס - עקב הפסקת הדיון. אין צדק להרחיב בדבר אחד, כל עוד לא הכול בפנים.[[משתמש:בקשת חכמה|בקשת חכמה]] ([[שיחת משתמש:בקשת חכמה|שיחה]]) 19:30, 16 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::::::::: כבוד הרבנים החשובים הנמצאים בדיון הזה: גזרתי על עצמי שתיקה דיי ארוכה עקב הדיונים הלא ענייניים שנוהלו כאן, ובפרט לאחר ההצעה המבריקה לתמצות של הרב מגנא ומצלא שלא התקבלה עקב גיבוב של בוקי סריקי שאין בהם ממש, חרגתי ממנהגי עקב מה שנראה די עקבי בערך הזה, יש הבדל מהותי מאוד בניסוח 'הרב רייזמן אמר כי הוא נרדף עקב תמיכתו בחומש' לבין 'הרב רייזמן '''טוען''' שהוא נרדף עקב תמיכתו בחומש' (דוגמה נוספת: הרב דוד אנשין '''הכחיש''' קשר לאנשי בית מדרש הגר"א, למה לכתוב מילה שנשמעת שקרית בסאב-טקסט שלה? למה? יש למישהו הוכחה על קשר?) מה לעשות, הנרטיב השקרי נמצא בפרטים הקטנים ויש כאן עורכים שיודעים בדיוק מה הרב אמר בשיעור ולמי הוא התכוון כשאמר שרודפים אותו והם אפי' די מצדיקים את זה (כן כן ....) ועושים ככל יכולתם להקטין את ערכם של הרבנים התומכים או להמעיט בתוקף דבריהם ואמינותם (כן... ספרתי 20 רבנים שצוטטו כאן באתר שדעתם היא נגד לעומת 4 בלבד שדעתם היא בעד, מה, זה לא מגמתי??) הרב רייזמן הותקף כמו עוד רבים שתמכו וכן רבים שאינם מעזים להביע את תמיכתם בגלוי, זה לא קשור ל'מחלוקת סביב הספר' אלא ל'טרור נגד הספר' כשהדיון יהיה ענייני יותר ומגמתי פחות אשמח להצטרף ולהשפיע ..לילה טוב [[משתמש:חצקל בעל עגלה|חצקל בעל עגלה]] ([[שיחת משתמש:חצקל בעל עגלה|שיחה]]) 22:50, 19 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::::::::: <blockquote>אם יש לך הצעה אחרת למילה "הכחיש", אדרבה תשנה בפנים. אין בדעתי להתייחס לכל המרמרת, אבל להבא כדאי שתספור כמה רבנים אכן מופיעים ברשימת התומכים. רמז: כמעט כפול. ובכל אופן, לגש"ע, רי אינך מצפה, ש'המכלול' מכוח הניטרליזציה שלו, "יחלק" את שמות הרבנים פיפטי פיפטי, הלוא כן?![[משתמש:בקשת חכמה|בקשת חכמה]] ([[שיחת משתמש:בקשת חכמה|שיחה]]) 00:03, 20 בנובמבר 2023 (IST)</blockquote>ניתן לכתוב לדוג' 'לעורכי החומש אין קשר לבית מדרש הגר"א למרות שהיא כאלו שניסו לטעון כך' (זה יותר מדויק...), לגבי פיפטי פיפטי- לא ראיתי עוד הרבה שמות שקיימים (אולי בגלל שהם שוברי שוויון? יכול להיות?) וחלקם מובאים באתר 'לומדי ומעריצי' אבל לא הכניסו אותם (לעסנו את זה כבר פעם אחת, נכון?) עקב 'קדושת' המקורות.<br />
:אין צורך להתייחס לניסוח המתלהם שלך על בית מדרש הגר"א, הלוא כן?! אם תמצא ניסוח ניטראלי, לא אתנגד.[[משתמש:בקשת חכמה|בקשת חכמה]] ([[שיחת משתמש:בקשת חכמה|שיחה]]) 19:34, 23 בנובמבר 2023 (IST)<br />
:::::::::</div>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%9B%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%95&diff=2412761שיחה:רש"י כפשוטו2023-11-19T22:03:30Z<p>בקשת חכמה: /* מחיקה דברי הרב רייזמן */</p>
<hr />
<div>{{תיבת ארכיון|<br />
*[[/ארכיון 1|ארכיון 1]]<br />
}}<br />
{{פורום}}<br />
<br />
== עריכות בערך רש"י כפשוטו ==<br />
באופן פלאי הקיצור הוא רק לדברי המתנגדים. משהו כאן לא הוגן בהתחשב בכך שהערך מוגן. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 14:46, 11 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:{{א|טישיו|אתה}} לא חייב להתנצל.... [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 14:50, 11 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::לא ראיתי את העריכה השנייה. כעת הערך באמת מאוזן (למרות שלדעתי עדיף פירוט לשני הצדדים מאשר קיצור לשני הצדדים. צריך שהקורא יבין על מה בעצם הויכוח ומה שורש הדיון). [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 18:35, 11 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
: {{א|טישיו}}, אני מבין את הרציונל שבטענתך, אם כי באמת במכלול משתדלים בכל המחלוקות הפנים חרדיות להביא הכל בתמצות ובקיצור, נראה לי שזה שיקול עדיף, לא אכפת לי שתהיה שורה אחת בכל אחת מהדעות שמסבירה בכמה מיליםאת הטענות, אבל זה צריך להיות שורה שאין חולק עליה ומתומצתת לגמרי. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 01:40, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::מה שחשוב זה הנקודה המרכזית של המחלוקת, שהמתנגדים טוענים שרוב העניינים הרוחניים (כמו עוה"ב, ניסים ושכר ועונש בג"ע וגיהנום) נשמטו מהספר (ובהערות שוליים להביא הדוגמאות), ולהביא את טענת התומכים שטוענים שהמחבר סמך על אזכור עניינים אלו בפירוש רש"י ולא ראה צורך להביאם, ומלבד זאת יש כן אזכורים לעניינים אלו. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 10:30, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::: אם המשפט הראשון מוסכם ונכתב מפורש במקורות אוכל להכניסו, ללא שום דוגמאות, כנ"ל על תשובת התומכים. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 13:18, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::כתבתי את הנוסח כאן, מכיון שדף השיחה של הערך סובל מספאם מילולי, של טענות חוזרות ונשנות, אנחנו לא נגמור שם. <br />
זה הנוסח שכולל את שני הטענות במידה שווה, והכל מגובה עם מקורות. לשיקול דעת אם להכניס את כל הראיות בהערת שוליים אחת. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 13:38, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
: {{T|הקניזי}} {{א|חצקל בעל עגלה}} {{א|בקשת חכמה}}, גם הקטע הזה יצומצם מעט.<br>יש מישהו שלא מסכים עובדתית אם זה טענות הצדדים? [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 13:43, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::חשוב שלא יתפתח כאן דיון אם שני הצדדים צודקים ואם הטענות צודקות. מתקיים בדף השיחה דיון רחב ביותר בכוונת דברי המחבר ואם הוא אכן עיוות דברי הרמב"ן (כבר הסברתי שם בארוכה). על הצדדים להתמקד כל אחד בצד שלו ולראות אם אכן הטענות נכתבו כראוי. חצקל/הקניזי יבדוק/ו אם טענות המגינים על הספר נכתבו כראוי ותו לא. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 13:48, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::{{ציטוטון|אחת הטענות המרכזיות נגד הספר הוא שאינו מתייחס להנהגה הניסית המוזכרת פעמים רבות בפירוש רש"י ובחז"ל, ואינו מזכיר שום מציאות על טבעית{{הערה|קונטרס מה בפשוטו של מקרא עמ' ח'}}. בפסוק{{הערה|בראשית א יד}} "והיו לאותות" השמיטו שכשהמאורות לוקים סימן רע לאומות העולם {{הערה|שם עמ' ח}}בניגוד לדעת רש"י שהמטרה להאיר לעולם היא מטרה משנית{{הערה|חפץ חיים על התורה. טענה זאת מובאת גם במכתבו של הרב פיליף}}, בפסוק "ורוח אלוקים מרחפת" כתבו שמדובר ברוח רגילה{{הערה|לשון הספר: "ומהו רוח ה' יש שפרשוהו כמשמעו, האויר וכו' וקראה הכתוב 'רוח אלקים' להשמיענו שגם הרוח הוא בכלל הדברים הנבראים בידי ה'".}} בפסוק "וירץ העבד לקראתה" השמיט את פירוש חז"ל שעלו המים לקראתה{{הערה|(ראשונים כמלאכים עמ' 16 בשם יתד באנגלית}}, בפסוק "וירח את ריח בגדיו" השמיט את פירוש רש"י שנכנס עימו ריח גן עדן{{הערה|עמ' 19 שם}}, בפסוק "הלהרגני אתה אומר" השמיטו שהרגו בשם המפורש{{הערה|קונטרס מה בפשוטו של מקרא עמ' ח'}}. המגינים על הספר טוענים שבכל העניינים האלו סמך הספר על אזכור הניסים בפירוש רש"י, ואין טעם לחזור ולכפול את הענין בפירוש פשוטו של מקרא{{הערה|קונטרס ראשונים כמלאכים שם}}. מלבד זאת הם מוכיחים שענין עולם הבא כן מוזכר בספר ומכאן שאינו מכחיש כלל חלילה את העניינים הרוחניים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://3e564d02-9b80-4a1a-b867-9cb8e61e8a41.filesusr.com/ugd/3db17f_a0aa3951de044833b1bc8bc30230d235.pdf|הכותב=|כותרת=בבלוג אגודת לומדי החומש פשוטו של מקרא}}</ref>}}<br />
:::לגבי הטענה של "ורוח אלוקים מרחפת" פלא עצום! בדקתי בחומש ומופיעים 2 פירושים! או רוח רגילה או כסא הכבוד, ושניהם דעות של תנאים בבראשית רבה... אז מי שטוען שמ"ד שאמר רוח רגילה הוא.... אז בבקשה.....שמחתי לתת שירות[[משתמש:חצקל בעל עגלה|חצקל בעל עגלה]] ([[שיחת משתמש:חצקל בעל עגלה|שיחה]]) 00:35, 27 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::לדעתי התמיכה ניסוח הנ"ל שגוי ויש לנסח את טענות המגינים כך [קונטרס ניתי ספר ונחזי אינו מקור כשלעצמו אלא המקורות הרבים המובאים בו]:<br />
:::התומכים בספר טוענים שרק באופן שבהתבסס על הראשונים מפרשי הפשט פשוטו של מקרא אינו מורה על הנסים המתוארים בחז"ל, ולדעתם נאמר רק בדרך דרש, אז הוא לא מופיע בחיבור שמטרתו הוא ליקוט דברי מפרשי הפשט, לצד פירוש רש"י כפשוטו המביא את מדרשי חז"ל<ref>הקדמה לחומש פשוטו של מקרא, קונטרס לפשט את החללים עמוד 3</ref>. בנוסף נטען שחלק ההלכתי של התורה הם מפרשים רק כמו חז"ל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=68&t=24000|כותרת=פורום לתורה - תגובת המערכת}}</ref>. מלבד זאת ישנם הרבה דוגמאות המוכיחות שעניני גן עדן וניסים והנהגות מעל דרך הטבע כן מובאים בחומש<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://forum.otzar.org/download/file.php?id=128253|כותרת=ניתי ספר ונחזי}}</ref>. בתודה [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 14:28, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::: {{א|טישיו|עכ}}{{א|הקניזי|שיו}} יותר טוב? {{ציטוטון|הטענות המרכזיות נגד הספר היו שהספר נותן משקל גדול לפשוטו של מקרא כמנהג המשכילים ושאינו מתייחס לניסים ולהנהגות על טבעיות{{הערה|קונטרס מה בפשוטו של מקרא עמ' ח'}}. המגינים על הספר טוענים שבעניינים אלו סמך הספר על אזכור הניסים בפירוש רש"י הנמצא בספר, וכן שהספר כן מזכיר את העולם הבא שהינו עניין רוחני והעניינים שבהם הוא מפרש את פשוטו של מקרא זה רק על פי פרשנים מהראשונים}}.<br>הועבר מדף השיחה שלי כמקובל בדיונים על תוכן ערכים.[[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 15:17, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::לדעתי כדאי להביא את הדוגמאות בקיצור בהערת שוליים. הערך אמור לתת את המידע הרלוונטי בקיצור. אבל בכל מקרה הנוסח מצויין, ומביא כראוי את שני הצדדים כראוי. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 15:49, 12 בספטמבר 2023 (IDT:<br />
::::::איני מסכים לנוסח זה כי אם לנוסח שהצעתי - או נוסח שיכלול "במרכזו" את הרעיון הבא: הנסים והדברים על טבעיים המקובלים על מפרשי הפשט [הרמב"ן והרשב"ם ודומיו] כדרך "דרוש" הם אשר לא הובאו בחיבור פשש"מ<ref>הקדמה לחומש פשוטו של מקרא. קונטרס לפשט את החללים עמוד 3</ref>. [ זה הרעיון של החיבור ליקוט מפרשי הפשט דייקא ] ואח"כ את הטיעון שיש בצדו רש"י כפשוטו ודוגמאות שכן מביא ענינים רוחניים [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 16:53, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::::צריך מקור מדוייק לטענה. היכן זה כתוב בפירוש האם בהקדמה לחומש - אם כן נא לצטט את לשונו, או בהקדמה לקונטרס? [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 16:56, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::::זה הרעיון המרכזי בספר, אצטט את המקורות בהקדמה נכתב – "תקוותנו כי אכן השגנו את המטרה הנרצית, והחומש 'רש"י כפשוטו' אשר במרכזו עומד פירוש רש"י כעמוד התווך – הוא רבינו הגדול, רבן של רבותינו, הפרשן הראשי והעיקרי יחד עם 'פשוטו של מקרא' אשר בצידו, יעשיר את ידיעותיהם של לומדי פרשיות התורה, בד בבד עם תוספת היריעה הנרחבה הלזו, '''הקשורה היטב אל פשט הכתוב," -''' היינו שהוא יביא רק מה שהוא נכלל ברובד הפשט קונטרס לפשט את החללים עמוד 4 -5 : "הכלל השלישי – הפשט לעומת הדרש; כאשר הביא אחד מן המפרשים את המדרש וכתב שהוא מדרש , והשני הביא פירוש אחר וכתב שהוא פשט. או שלא נודע בתוך אך משקל דברי הראשונים מרובה הוא בוודאי ממשקל דעת האחרונים. גם אם על פי דבריו אנו משערים כוונתו בפסוקים הסמוכים, לא נוכל לומר הדבר בשמו, אם לא שהוא מוכרח ממש בדבריו. דברי המפרש עצמו, אם כוונתו לפשט הכתוב או למדרשו, '''אך לעומת זאת מפרשים האחרים כתבו על פירושו שהוא דרש. במקומות כאלו , בחר המחבר להביא את פשוטו של המקרא , ושם הספר מוכיח עליו."''' [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 17:04, 12 בספטמבר 2023 (IDT) <br />
::::::::: {{א|טישיו|עכ}}{{א|הקניזי|שיו}}?<br />
{{ציטוטון|הטענות המרכזיות נגד הספר הן, שהספר נותן משקל גדול לפשוטו של מקרא כמנהג המשכילים{{הערה|"וגם בספר הנ"ל.. '''ורוח של השכלה יש בו'''", לשון המכתב שחתמו עליו: ר"מ קוטלר, ר"י אולשין, רא"ב וואכטפוגל, ר"א פלדמן, ועוד 9 רבנים. בעמ' פ"ח ב'ויבינו במקרא'.}}. ושאינו מתייחס לניסים ולהנהגות על טבעיות{{הערה|קונטרס מה בפשוטו של מקרא עמ' ז'-ט. [[הרב דוד כהן]] 'ויבינו במקרא' עמ' צ"ו.}} "מגשים" את הפסוקים{{הערה|קונטרס 'ויבינו במקרא' דברי ר"מ שטרנבוך חנוכה תשפ"ב; הרב אשר אליהו קאלמאנאוויץ במכתבו: "וביותר '''בהגשמתם''' שעשו מכל התורה כולה", הרב מנשה פילאף (בהערה ד'); והרב ש"י בלאכרסקי בעמ' נו - סא.}} ומסלף חלק מדברי המפרשים{{הערה|"גם בספר הנ"ל יש בו פירושים משונים ומזוייפים בשם המפרשים", לשון המכתב שחתמו עליו: ר"מ קוטלר, ר"י אולשין, רא"ב וואכטפוגל, ר"א פלדמן, ועוד 9 רבנים בעמ' פ"ח ב'ויבינו במקרא'; ורח"י גינזבורג במכתבו: "גם מביא דברי הרמב"ן בסילוף כוונתו הקדושה".}}.<br>התומכים בספר טוענים שהספר מיוסד על מפרשי הפשט ולכן מתעלם מניסים והנהגות על טבעיות שהובאו בראשונים כ"דרש"{{הערה|מהקדמת הספר}}, ושהמדרשים מופיעים בפירוש רש"י הנמצא בספר{{הערה|קונטרס ראשונים כמלאכים עמוד 16}}, ושהספר מזכיר את העולם הבא שהינו עניין רוחני{{הערה|[https://3e564d02-9b80-4a1a-b867-9cb8e61e8a41.filesusr.com/ugd/3db17f_a0aa3951de044833b1bc8bc30230d235.pdf מבלוג אגודת לומדי פשוטו של מקרא]}}}}.<br>'''ההצעה מתעדכנת לפי התגובות בדף השיחה''' [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 17:22, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::::::תנסח כך את המשפט הראשון: המגינים על הספר טוענים שהספר מיוסד על מפרשי הפשט ומשכך לא הביא נסים ודברים על טבעיים שהראשונים התייחסו אליהם כדרש, לגבי המשפט: וכן שהספר כן מזכיר את העולם הבא. כמדומה [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=128253 שבקונטרס ז]ה מופיע כמה דוגמאות אם כך תכתוב אותו בלשון רבים ולא כמו שנראה שיש אזכור יחידי ב. אולי לציין שגם בעבר יצאו חומשים שליקטו רק את הפשט בתמיכת גדולי ישראל עי' בקונטרס [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=123272 כבר היה לעולמים] ג. בנוסף לדעתי אין להזכיר את הקונטרס מה בפשוטו של מקרא כמקור כי הוא קובץ שהופץ רק במילים אפשר לצטט אותו דבר מויבינו במקרא. [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 17:32, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::::::::{{א|אפרון}} למגינים על הספר מוקדש יותר מפי 2 שורות, מאשר לטענות המתנגדים. ולגוש"ע צריך להוסיף בטענות המרכזיות, אחרי המילים "ולהנהגות על טבעיות": וכן שבספר יש פירושים שהקורא יכול לטעות ב'הגשמה'. (הערה: "ויבינו במקרא" עמ' נ"ח-ס). [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 17:44, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::::::::{{א|אפרון|מסכים}} עם {{א|תהלים}}. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 18:44, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::::::::::תנסח כך את המשפט הראשון: המגינים על הספר טוענים שהספר מיוסד על מפרשי הפשט ומשכך לא הביא נסים ודברים על טבעיים שהראשונים התייחסו אליהם כדרש, לגבי המשפט: וכן שהספר כן מזכיר את העולם הבא. כמדומה [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=128253 שבקונטרס ז]ה מופיע כמה דוגמאות אם כך תכתוב אותו בלשון רבים ולא כמו שנראה שיש אזכור יחידי ב. אולי לציין שגם בעבר יצאו חומשים שליקטו רק את הפשט בתמיכת גדולי ישראל עי' בקונטרס [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=123272 כבר היה לעולמים] ג. בנוסף לדעתי אין להזכיר את הקונטרס מה בפשוטו של מקרא כמקור כי הוא קובץ שהופץ רק במילים אפשר לצטט אותו דבר מויבינו במקרא. [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 17:32, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
{{שבירה}}# ניסחתי מחדש.<br />
#אין צורך לציון הנ"ל.<br />
#אתה מוזמן לצרף צקור מדוייק יותר טוב.<br />
[[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 17:44, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:אוקי. 2 אז תוריד את המילים "כמנהג המשכילים" כי בקונטרס מובא שלא רק המשכילים נהגו כך אלא גם שלומי אמוני ישראל. או לפחות עם הסתייגות כמו "מה שהיה נפוץ בעיקר אצל המשכילים" 3 לגבי הקטע האחרון כתוב רק בלשון יחיד - [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=128253 ובקונטרס ניתי ספר ונחזי] מצויין הרבה מקומות אז צריך לנסח:" וכן שהספר כן מזכיר פעמים רבות עניינים רוחניים" או משהו בדומה לזה 4 אפשר לציין ויבינו במקרא עמוד מב 5 למה לא לכתוב בנוסף נטען שחלק ההלכתי של התורה הם מפרשים רק כמו חז"ל[2]. [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 19:00, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::{{א|הקניזי}}, בקטע שהעתקת מההקדמה וכן מהקונטרס נא להוסיף גרשיים כאלו " " כדי שנדע מה הציטוט בדיוק ומה הפרשנות שלך. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 18:13, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::{{א|אפרון|למעשה}} כעת רוב הקטע עוסק בעצם בתשובות של המגינים. בטענה של המתנגדים חסרה נקודה מרכזית שמבוארת בכל קונטרסיהם וכן במכתב הרב פיליפ, שהספר מביא פירושים הנוגעים להגשמה בשם הראשונים, ולמעשה מקור הדברים אינו מופיע בראשונים כלל (כמו למשל הפירושים על צלם אלוקים ועל רוח הגן). [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 20:23, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::אז שוב צריך להזכיר תשובת קונטרס ראשונים כמלאכים שבספר הדגיש שזה דרך משל וחשו בנפשם וכביכול וממילא אין זו הגשמה עי' בפירוש הרד"צ הופמן המתייחס לזה [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 20:43, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::: {{א|הקניזי|ע}}{{א|תהלים|דכ}}{{א|טישיו|נתי}}. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 00:56, 13 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::לא התייחסת למה שכתבתי לעיל ואכתוב שוב, תוריד את המילים "כמנהג המשכילים" כי בקונטרס כבר היה לעולמים מובא שלא רק המשכילים נהגו כך אלא גם שלומי אמוני ישראל. או לפחות עם הסתייגות כמו "מה שהיה נפוץ בעיקר אצל המשכילים" 3 לגבי הקטע האחרון כתוב רק בלשון יחיד - [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=128253 ובקונטרס ניתי ספר ונחזי] מצויין הרבה מקומות אז צריך לנסח:" וכן שהספר כן מזכיר "פעמים רבות".... או משהו בדומה לזה 5 למה לא לכתוב בנוסף נטען שחלק ההלכתי של התורה הם מפרשים רק כמו חז"ל[2]. [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 18:55, 13 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::::{{א|הקניזי}} הוא (אפרון) התיחס כבר לדבריך, עי' [https://www.hamichlol.org.il/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A6%D7%A7%D7%9C_%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%94#:~:text=%D7%94%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%9B%D7%A8%D7%92%D7%A2%20%D7%94%D7%95%D7%90%20%D7%9E%D7%94%20%D7%98%D7%95%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D%20(%D7%9C%D7%90%20%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%99%20%D7%90%D7%9D%20%D7%96%D7%94%20%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F%20%D7%90%D7%9C%D7%90%20%D7%94%D7%90%D7%9D%20%D7%96%D7%94%20%D7%A0%D7%98%D7%A2%D7%9F%20%2B%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8)%20%D7%95%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%9D%20%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D%20%2B%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%2C%20%D7%A0%D7%90%20%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%A7%D7%93%20%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F%20%D7%96%D7%94%20%D7%91%D7%9C%D7%91%D7%93%2C%20%D7%94%D7%9B%D7%9C%20%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94%20%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A6%D7%95%20%D7%A2%D7%95%D7%93%2C%20%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%97%20%D7%A9%D7%96%D7%94%20%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%20%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A1%20%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9A%20%D7%94%D7%95%D7%90%20%D7%9E%D7%96%D7%A2%D7%A8%D7%99%20%D7%95%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%A0%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%A7%20%D7%9B%D7%93%D7%99%20%D7%9C%D7%A1%D7%91%D7%A8%20%D7%90%D7%AA%20%D7%94%D7%90%D7%95%D7%96%D7%9F. כאן]. [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 19:03, 13 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::::{{א|הקניזי}}, לא כתבתי שמשכילים היו נוהגים כך אלא שכך טענו המתנגדים, אין טעם לסייג את טענת המתנגדים כשהם לא עשו את זה. הקטע האחרון לא כתוב בלשון יחיד, והא כותב שהספר כן מתייחס למושג, הוא לא כותב אם פעם אחת או אלף. בנוגע לחלק ה"הלכתי" אני לא רואה את זה עונה על טענות המתנגדים. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 19:04, 13 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::::אוקי אך אולי במקור בהערה תציין את שלושה או ארבעה מקומות שמוזכרים ענינים רוחנים - או שכן תשנה ללשון רבים או משהו כזה מה דעתך ? [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 19:08, 13 בספטמבר 2023 (IDT){{שבירה}}<br />
השאלה היא בכלל האם נכון לחזור בהרחבה שכזו על טענות המתנגדים. לטעמי, ממידת האנציקלופדיות אין טעם לכתוב יותר משורה אחת ממש, המתמצתת את רוח הטענות נגד, ושורה שניה לתמצית התשובות. [[משתמש:איסתרק|איסתרק]] • [[משתמש:איסתרק/למצוא ידיים ורגליים|למצוא ידיים ורגליים]] • [[שיחת משתמש:איסתרק|שיחה]] • 20:15, 13 בספטמבר 2023<br />
:מסכים איתך שזה צריך להיות מתומצת, והנה כעת מוסבר טענות המתנגדים '''בשורה וחצי בלבד''', האם יש בכך פסול שהקורא "יבין" ראשי פרקים של דעת המתנגדים, מה פתאום יצאו רבנים נגד פי' של חומש? וכמו כן האם יש פסול שהקורא יבין ראשי פרקים של דעת התומכים (בתמצות בשורה וחצי)?! [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 20:22, 13 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:: אני מציע לנסח את המשפט האחרון כך: ושבספר "מזכירים" את העולם הבא שהוא ענין רוחני<ref>קונטרס לפשט את החללים עמוד 7, וראה בחומש פשוטו של מקרא בראשית טו, ב. ויקרא כ, ג. במדבר כג, י. במדבר כג, י. דברים ה, ט. ועוד </ref>. [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 21:44, 13 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
לדעתי יש כאן עירבוביא בין הטענות המגוונות שעלו נגד הספר, ולכן אני מציע דווקא ניסוח ארוך מעט, אך ברור וממצה, לטענות המתנגדים ותשובות התומכים:<br />
<br />
:{{ציטוטון|הטענות שהועלו נגד החיבור התחלקו למספר מאפיינים: חלק מהן התייחסו לעצם לימוד המקרא על פי דרך הפשט, שדעת חלק מגדולי ישראל בדורות הקודמים לא הייתה נוחה מכך{{הערה|'ויבינו במקרא' עמ' יז-יח.}}, וחלק מהן אף הזהירו שהיצמדות יתרה לדרך הפשט היא כמנהג המשכילים{{הערה|"וגם בספר הנ"ל.. '''ורוח של השכלה יש בו'''", לשון המכתב שחתמו עליו: ר"מ קוטלר, ר"י אולשין, רא"ב וואכטפוגל, ר"א פלדמן, ועוד 9 רבנים. בעמ' פ"ח ב'ויבינו במקרא'.}}; חלק מהן התייחסו לגישתו של החיבור, לפיה פירושי רש"י המבוססים על מדרשי חז"ל אינם בכלל 'פשט' אלא בכלל 'דרש'{{הערה|'ויבינו במקרא' פרק ד'.}}; חלקן הצביעו על דוגמאות שונות בהן נראה כי החיבור חותר לפרש את הכתובים בדרך אנושית וגשמית ככל שניתן, ואינו מתייחס לניסים ולהנהגות על טבעיות{{הערה|'ויבינו במקרא' עמ' צ"ו.}}, וכי החיבור מגשם את הפסוקים{{הערה|קונטרס 'ויבינו במקרא' דברי ר"מ שטרנבוך חנוכה תשפ"ב; הרב אשר אליהו קאלמאנאוויץ במכתבו: "וביותר '''בהגשמתם''' שעשו מכל התורה כולה", הרב מנשה פילאף (בהערה ד'); והרב ש"י בלאכרסקי בעמ' נו - סא.}}, ומסלף חלק מדברי המפרשים{{הערה|"גם בספר הנ"ל יש בו פירושים משונים ומזוייפים בשם המפרשים", לשון המכתב שחתמו עליו: ר"מ קוטלר, ר"י אולשין, רא"ב וואכטפוגל, ר"א פלדמן, ועוד 9 רבנים בעמ' פ"ח ב'ויבינו במקרא'; ורח"י גינזבורג במכתבו: "גם מביא דברי הרמב"ן בסילוף כוונתו הקדושה".}}.}}<br />
<br />
:{{ציטוטון|התומכים בחיבור טוענים שהוא מיוסד על מפרשי הפשט ולכן אינו עוסק בעניינים הנלמדים בדרכי הדרש{{הערה|מהקדמת הספר}}, וכי הניסים והעניינים הרוחניים העולים מן הכתובים בדרך הפשט לא הושמטו אלא אדרבה, הובאו בחיבור בהרחבה ובאריכות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://forum.otzar.org/download/file.php?id=128253|כותרת=ניתי ספר ונחזי}}</ref>. עוד נטען כי הביאור נועד כבר מתחילתו לשמש כחיבור משני, הטפל לפירוש רש"י{{הערה|מהקדמת הספר}} [החיבור הודפס בכל הפורמטים לצד 'רש"י כפשוטו' על הדף<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=68&t=24000|כותרת=פורום לתורה - תגובת המערכת}}</ref>], ומשכך לא הוצרך לכפול את הדברים המבוארים בפירוש רש"י{{הערה|קונטרס ראשונים כמלאכים עמוד 16}}. כמענה על הדוגמאות השונות שעליהן נטען כי החיבור מסלף או שאינו צועד בדרך המסורה, הופיעו כמה קונטרסי תשובות מצד תומכי החיבור{{הערה|קונטרס 'ראשונים כמלאכים'; קונטרס 'לפשט את החללים'}}.}} [[משתמש:מגנא ומצלא|מגנא ומצלא]] ([[שיחת משתמש:מגנא ומצלא|שיחה]]) 22:34, 13 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
לדעתי נוסח זה הוא הכי אנציקלופדי ומגדיר במדוייק את טענות שני הצדדים וצריך להתמקד בשינויים (אם ישנם) בנוסח זה, הניסוחים הקודמים נותנים קצת תחושה של עומס ועייפות לעומת נוסח זה. [[משתמש:חצקל בעל עגלה|חצקל בעל עגלה]] ([[שיחת משתמש:חצקל בעל עגלה|שיחה]]) 00:13, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::{{א|מגנא ומצלא}} <br />
# לעיל הוחלט בכמה תגובות (למשל [https://www.hamichlol.org.il/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%9B%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%95#:~:text=%D7%90%D7%A0%D7%99%20%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%9F%20%D7%90%D7%AA%20%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%9C%20%D7%A9%D7%91%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%AA%D7%9A%2C%20%D7%90%D7%9D%20%D7%9B%D7%99%20%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%AA%20%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C%20%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%9B%D7%9C%20%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%99%D7%90%20%D7%94%D7%9B%D7%9C%20%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8%2C%20%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%94%20%D7%9C%D7%99%20%D7%A9%D7%96%D7%94%20%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%20%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A3%2C%20%D7%9C%D7%90%20%D7%90%D7%9B%D7%A4%D7%AA%20%D7%9C%D7%99%20%D7%A9%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%94%20%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%90%D7%97%D7%AA%20%D7%91%D7%9B%D7%9C%20%D7%90%D7%97%D7%AA%20%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%9E%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94%20%D7%91%D7%9B%D7%9E%D7%94%20%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D%D7%90%D7%AA%20%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%2C%20%D7%90%D7%91%D7%9C%20%D7%96%D7%94%20%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A%20%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9F%20%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%A7%20%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%94%20%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%AA%D7%AA%20%D7%9C%D7%92%D7%9E%D7%A8%D7%99 כאן]), שהטענות והתשובות צריך להיות בקיצור ומתומצת (אישית אני לא מתנגד שיהיה ארוך), לא נראה שהנוסח שלך כ10 שורות עומד בזה. <br />
# אגב בנוסח שלך בטענות המתנגדים "אינו מתייחס לניסים ולהנהגות על טבעיות", הורדת מקור מ"מה בפשוטו של מקרא" (שמרחיב בדוגמאות שלא הובא במקור ב'), וגם במקור השני שהשארת הורדת מי שטוען זאת [[הרב דוד כהן]] (וזאת בניגוד למה שנכתב [https://www.hamichlol.org.il/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%98%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%95#:~:text=%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%9F%20%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%99%20%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%A9%D7%98%D7%A2%D7%9F%20%D7%90%D7%AA%20%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%94%20%D7%9C%D7%99%D7%93%20%D7%9B%D7%9C%20%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%94%2C%20%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%9C%D7%90%20%D7%A0%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%20%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%AA%D7%99%20%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%90%D7%A0%D7%99%20%D7%A9%D7%95%D7%A7%D7%9C%20%D7%A9%D7%9C%D7%90%20%D7%9C%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%2C%20%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%9F%20%D7%A9%D7%94%D7%A0%22%D7%9C%20%D7%92%D7%9D%20%D7%9C%D7%92%D7%91%D7%99%20%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D. כאן]). <br />
# מה שכתבת "ואינו מתייחס לניסים ולהנהגות על טבעיות '''ובכך''' הוא מגשם את הפסוקים", חיברת 2 טענות שונות לאחת, ואינו נכון, גם כשלא מדובר על ניסים, אלא רק על היחס וצורת הכתיבה על ה', ולהבדיל על האבות, וסיפורי התורה, הספר כותב בצורה מגשמת. <br />
# צריך לכתוב שלמעלה מ50 רבנים אמרו, וחתמו שהחיבור פשש"מ "אינו בר תיקון", זה דבר מאוד מרכזי ובולט שבוודאי אמור להיות מוזכר בערך. <br />
# חוץ מהטענה שהספר מעלים ניסים, יש טענה נוספת: שגם כשהספר כבר מביא פי' (שהובא '''במפרשי הפשט''') המדבר על הנהגה על טבעית, הוא בוחר להקטין ולהעלים הנס, וכתב מדעתו ("הדעת נוטה") שלפי ב' הפי' לא היה נס (ויבינו במקרא עמ' מ"ג, מ"ד, לגבי פי' ב' מהרד"ק). צריך למצוא דרך לנסח זאת, וההבדל הוא שלפי מה שנכתב עד עתה הרושם שטענות המתנגדים רק על השמטת ניסים שנכתב בדרך דרש, אבל על ניסים שהספר כן מביא, כביכול אין להם טענות והכל בסדר. [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 11:35, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::{{א|תהלים}} תודה על הערותיך, להלן התייחסות מפורטת:<br />
::# מסכים עקרונית, אך לפעמים מטרת הקיצור מושגת דווקא בפירוק הנושא למרכיביו, והתייחסות קצרה לכל אחד מהם. איכותו של טקסט נמדדת בהצלחתו להעביר מידע בהיר ומדויק, ונגישותו נמדדת לא בכמות המילים, אלא בשיעור המאמץ שהקורא הממוצע יצטרך להקדיש כדי להבין אותו כהלכה. <br />
::# ההצעה שלי התמקדה בניסוח ולא בסימוכין; לא כל המקורות תחת ידי ואתה מוזמן להוסיף. באופן כללי הייתי נוטה להסתמך פחות על קבצים בעלי אופי פאשקווילי כדוגמת 'מה בפשוטו של מקרא' כשיש מקורות ראויים יותר. אבל שוב, לא לי ההכרעה.<br />
::# הגם שהכוונה שלי הייתה לא למנות את הטענות, אלא לסווג אותן, מכל מקום אני מסכים שנכון יותר שלא להלחים אותם לטענה אחת ממש. תיקנתי.<br />
::# אני מסתייג ממרכזיותו של הפרט הזה וחולק על מקומו בערך. נושא התיקון נוגע לכשרות המחבר ושאלת היותו ראוי לאמון, ואינו רלוונטי למהות הטענות נגד הספר.<br />
::# זו הערה נקודתית, וקשה לסווגה כטענה נפרדת. לדעתי היא נגזרת מהמשפט הכללי: "חלקן הצביעו על דוגמאות שונות בהן נראה כי החיבור חותר לפרש את הכתובים בדרך אנושית וגשמית ככל שניתן, ואינו מתייחס לניסים ולהנהגות על טבעיות". את ההבחנה בין פשט לדרש הזכרתי רק בתשובות התומכים, וכמדומה שכולנו נסכים שאין צורך לפרט את "פרכות המתנגדים לתשובות התומכים", ואת "תשובות התומכים לפרכות המתנגדים לתשובותיהם". כאנציקלופדיה דיינו שנזכיר בבהירות "במאי קמיפלגי", ולא נתרחב לכל השקלא וטריא.<br />
:::[[משתמש:מגנא ומצלא|מגנא ומצלא]] ([[שיחת משתמש:מגנא ומצלא|שיחה]]) 12:47, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::לגבי 1. צריך לשאול את {{א|טישיו}} אם הוא מסכים לנוסח שלך, וכן את {{א|אפרון}} אם ניתן לכתוב יותר מב' שורות מתומצתות בשביל המתנגדים, ועוד ב' בשביל התומכים. לגבי 2. מה האופי הפשקווילי ב'מה בפשוטו של מקרא'? בהקדמה הם כותבים: אין כאן שום מטרה להתנגח או לפסול מאן דהוא, והכל זה ביקורת על הספר ולא רלוונטי המחבר, ומביאים שם טענות ענייניות, וכן ליקוט מכל הרבנים שכתבו נגד הספר, אין שום סיבה להשמיט הקונטרס. ומשא"כ בקונטרס "ראשונים כמלאכים" (שאתה מביא כאן למקור) כותב נגד בעל 'ויבינו במקרא' בלשון זו: "בויבינו במקרא מערערים השוטים", וכן הוא כותב נגד המתנגדים (ביתד באנגלית) בסגנון: "עפרא לפומייהו", "ותיצק צואה רותחת לתוך פיהם", ועוד לשונות שכאלו, ויורד ל"אישי" במקום להתמקד רק לגוש"ע, כך שאולי דווקא "ראשונים כמלאכים" זה בסגנון פשקווילי. לגבי 4. כלל לא, לא ראיתי שהרבנים כתבו נגד המחבר, במכתבי הרבנים כתוב מפורש: "'''הספר''' אינו בר תיקון", זה התיחסות על הספר, ולכן א"א להשמיט זאת בערך העוסק בספר! [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 13:42, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::{{א|מגנא ומצלא|ה}}{{א|אפרון|צ}}{{א|תהלים|ע}}תו של מגנא ומצלא מצויינת. זהו ניסוח בהיר, מתומצת וקריא, אובייקטיבי ואנציקלופדי, של טענות שני הצדדים באופן שבהחלט מתאים לערך אנציקלופדי. הוא מוכיח שאכן ניתן לוותר על הקיצור הנמרץ בכדי להשיג את התועלת של הקיצור. [[משתמש:איסתרק|איסתרק]] • [[משתמש:איסתרק/למצוא ידיים ורגליים|למצוא ידיים ורגליים]] • [[שיחת משתמש:איסתרק|שיחה]] • 16:07, 14 בספטמבר 2023 <br />
::::::<blockquote>1 האריכות שבהצעת הרב מגנא ומצלא הוא חסרון קטן ולא משמעותי לעומת התועלת העצומה בניסוח הבהיר ורהוט (כפשוטו...) טענות הצדדים מאוזנות ושוות באורכן. 2 המקור של 'מה בפשוטו של מקרא' אינו אמין יחסית ל'ראשונים כמלאכים' ומחברו אינו מוכר, 'ראשונים כמלאכים' נכתב ע"י הרב נחום אבראהאם דיין ומו"צ במונסי, ניסוח של עפרא לפומייהו וכדו' אינו מערער את אמינות המקור. 3 לדעתי יש להעלות כמה ראשי פרקים בלבד ולא את כל טענות המתנגדים (והתומכים..) כפי שכתב אפרון בראש השיחה, אם נכתוב את כל סוגי הטענות למיניהם (דבר שהוא מבלבל מאוד את הקורא המזדמן ב'מכלול') נוכל לפתח כאן דיון ארוך של כמה חודשים, והנוסח המוגמר יהיה ברמה פחותה מזה שמוצע עכשיו 4 לשאלתך- ישנם רבנים שכתבו אישית נגדו (ראיתי את אחד הרבנים שהתבטא 'בוודאי בוגר מכון מנדל...' שאלתי את הרב המחבר והוא לא ידע מה זה מכון מנדל....) הנוסח 'אינו בר תיקון' הוא נושא שנידון בביד"צ העד"ח ולמיטב ידיעתי המחבר והמו"ל מצייתים לפסק הבי"ד ולא ראוי להתערב בזה עד לאחר הפס"ד הסופי 5 יש להעלות טענות '''עיקריות''' בראשי פרקים, גם התומכים לא העלו את כל טענותיהם ולא את כל סוגי טענותיהם, אם נעלה את כל הטענות (דבר שיבלבל מאוד את הקורא המזדמן ב'מכלול') נצטרך להקצות כמה חודשים לעריכה והנוסח המוגמר יהיה רהוט פחות מזה הקיים עכשיו, תוכל להעלות את כל טענותיך בהרחבה גדולה בפורום אוצר החכמה ללא הגבלת זמן וכמות מלל. [[משתמש:נקניקיות|נקניקיות]] ([[שיחת משתמש:נקניקיות|שיחה]]) 16:43, 14 בספטמבר 2023 (IDT)</blockquote><br />
::::::במינוח "פאשקווילי" לא התכוונתי לסגנונו הלוחמני של החומר, אלא לאנונימיות שלו ולצורת הפצתו המאפיינת חומרים בלתי אמינים. אבל שוב, מַה תִּצְעַק אֵלָי, אתה מוזמן להגיה את המקורות ולהרחיבם כרצונך וכהבנתך.<br />
::::::בהנחה ששאלת "תיקון הספר" היא לגופו של החיבור, כטענתך, הרי שהעמדות בנוגע אליה נגזרות ישירות מהטענות עצמן, ואינן דורשות התייחסות מיוחדת. וכאן חשוב לחדד משהו: ספר אינו מכשיר חשמלי שהתקלקל, אשר הטכנאי בודק אם אפשר טכנית לתקנו או לאו. אילו זה היה הדיון, הייתה השאלה מובאת לפתחם של עורכים ולא לפתחם של רבנים. ברור אפוא שלא לעצם היכולת לתקן התייחסו הרבנים, אלא לשאלה אם הבעיה שהם רואים בספר הינה כזו שתיקון יכול לפתור אותה. ומתוך הנחה שכל תיקון, מעצם הגדרתו, אינו כולל החלפת הבסיס אלא ביצוע שינויים נקודתיים, הרי שפשוט ומובן שבעלי הטענות העקרוניות (המתנגדים לעצם הלימוד בדרך הפשט, וכן אלה הטוענים שפירוש רש"י כולו פשט) סבורים מן הסתם שאי אפשר לתקנו. ואילו בעלי הטענות הנקודתיות, סבורים שהספר ניתן לתיקון, בהיותו זקוק לשינויים נקודתיים בלבד. <br />
::::::אגב, {{א|תהלים}}, לאיזה צורך נכתבה השורה הזאת: "'''עצם סוג פירוש כזה המיוסד רק על הפשט בלי חז"ל, ועל שהם בחרו לפי דעתם איזה פשט להציג ואיזה להשמיט, והספר קובע את הפשט שבחר בכל פסוק (מבין כל מחלו' מפרשי הפשט), שזה הפשוטו של מקרא'''"? האמנם רוצה מר לנצל את הבמה המכובדת כאן לניהול הפולמוס עצמו ולאלץ את התומכים להשיב? השורה הזאת, ובעיקר הערת השוליים הנלווית אליה, היוצרת את הרושם כאילו החומש נמנע באופן גורף להביא את דברי חז"ל, חייבת להימחק, וטוב אם הדבר ייעשה בידי כותבה ולא בידי {{א|אפרון|מנהל}}.<br />
::::::[[משתמש:מגנא ומצלא|מגנא ומצלא]] ([[שיחת משתמש:מגנא ומצלא|שיחה]]) 17:58, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::::{{א|מגנא ומצלא}} כתבת שאין להביא דבר בולט שכזה שהרבנים כתבו שהספר אינו בר תיקון, וניסית לזרוק הכדור כביכול הרבנים כתבו על המחבר, לכן הוצרכתי להסביר דעת הרבנים למה הספר אינו בר תיקון, כדי שלא תמציא שהם לא מדברים על הספר, אם סברת הרבנים, והערת שוליים ('החצופה') לא מוצאת חן בעיניך, תטען זאת אליהם לא אלי, זוהי דעת הרבנים ולא דעתי. ומ"מ מפני השלום אמחוק זאת. {{א|נקניקיות}} לגבי רבנים שכתבו נגד המחבר, לא נתקלתי בזה, וכמובן יכול להיות שרבנים כן התבטאו נגדו איני בקי בזה, וכוונתי היתה ל'ויבינו במקרא', ו'מה בפשוטו של מקרא' שכותבים שהמחבר לא הנושא כאן, והטענות זה על הספר. [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 19:02, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
{{א|נקניקיות}} לגבי רבנים שכתבו "הספר אינו בר תיקון" לא קשור פה העדה"ח, מדובר על מכתבם של 13 מהר"י ורבנים באמריקה שחתמו על זה, ביניהם ר"מ קוטלר, ר"י אולשין, רא"ב וואכטפוגל, ר"א פלדמן. מכתבם התפרסם ביתד באנגלית, ובעוד מקומות ומובא גם ב'ויבינו במקרא', לכן '''פשוט שא"א להעלים מידע שכזה באנציקלופדיה'''! <small>(בנוסף עוד 35 דיינים ורבני קהילות מכל החוגים באמריקה גם חתמו על זה שאין מועיל להכשיר החיבור. עי' [https://drive.google.com/file/d/1-D8lrnQmB69vfQ5IwtnRVWPnWBC8lSOx/view כאן].</small> [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 19:13, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
:{{א|מגנא ומצלא}} איני מסכים לנוסח שלך בטענות המתנגדים, זה לא מדוייק, כגון הקטע "חלק מהן התייחסו לעצם לימוד המקרא על פי דרך הפשט שדעת חלק מגדולי ישראל בדורות הקודמים לא הייתה נוחה מכך", צריך לשנות ל: "לימוד המקרא בדרך הפשט שלא ע"פ חז"ל, שחלק מגדולי ישראל בדורות הקודמים התנגדו לזה" (זה בדיוק מה שכתוב במקור 'ויבינו במקרא' עמ' יז-יח), וכן בשאר הטענות צריך לנסח, ומ"מ בחודש תשרי בל"נ אני בחופשה מכלולאית ולא אערוך, אשאיר ל{{א|טישיו}} לנסח את דעת המתנגדים. [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 21:40, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::דעתם לא אמינה וכנראה ערוכה בידי מישהו (גם של ראשי הישיבות מלייקווד וגם מכתב ה 35 רבנים) הם חתמו לטובת צד אחד וחזרו בהם וחזרו מן חזרה (חד גדיא חד גדיא...) מישהו מרמה אותם או מאיים עליהם (וד"ל) וא"כ אולי עדיף לא להכניס ? [[משתמש:חצקל בעל עגלה|חצקל בעל עגלה]] ([[שיחת משתמש:חצקל בעל עגלה|שיחה]]) 23:28, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::{{א|חצקל בעל עגלה|דעתך}}, ופרשנויות שלך ממש לא רלוונטי כאן <small><small>(כן ממש מישהו שולט ב50 רבנים מכל העולם שחתמו על זה? ושוב אם אני יגיב על ההמצאות שלך, זה יהיה סטיה מ"לגופו של ענין")</small></small> '''נא לא לסטות מהדיון'''! יש מקור ל13 רבנים שחתמו זאת, וזה כבר מובא מזמן בערך, עי' [https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%9B%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%95#cite_note-18:~:text=%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%99%D7%9F%20LEHOVIN%2C%20%D7%9B%D7%91%20%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%92%2C%20%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F%2086%2C%20%D7%A2%D7%9E%27%206. כאן] בהערה, תקיש על הקישור, שם בעמ' 7, תוכל לקרוא "ופשיטא שאינו בר תיקון כלל", זה אמור להיכנס באנציקלופדיה שלא מעלימה מידע מהקוראים! [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 23:57, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::מצטרף לתיקון הנדרש שעליו הצביע {{א|תהלים}}. באופן כללי איני מגיב כאן הרבה מכיון שלא נראה שהדיון כאן הולך לשום מקום, או שהוא יגמר היכן שהוא. מקודם הוצע כאן נוסח מקור שאותו עיצב אפרון ושמביא בקצרה ממש את שני הדיעות, והיה קרוב לגמר. איני מבין למה לא לחזור לנוסח ההוא. בכל אופן לא יעלה על הדעת שהתומכים בספר יסגננו את דעת התומכים והן את דעת המתנגדים ולא יתנו להוסיף עובדות ברורות המגובות במקור, בטענות שונות ומשונות. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 14:45, 18 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::{{צונזר}} <br />
::::::לגבי הנוסח של הרב 'מגנא ומצלא', גם את טענות המתנגדים הוא כתב בטוב טעם ודעת, הנוסח הקודם שהובא כאן מעייף ומטרחן, ואף אחד לא יתחיל ללמוד בחומש (....) אם הוא לא ידע ש'מגשם' ו'אינו מתייחס לניסי חז"ל' הם 2 טענות שונות, כמו שטענות תומכי החומש הובאו בקצרה ובראשי פרקים בלבד, אנא מכם תחשבו גם על הקורא המסכן ש'נפל' על הערך שעשיתם הכל כדי שהוא יהיה לא קריא...[[משתמש:חצקל בעל עגלה|חצקל בעל עגלה]] ([[שיחת משתמש:חצקל בעל עגלה|שיחה]]) 23:58, 18 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::: "כאן לא פורום", {{ממ}} נא למחוק הודעה אחרונה, העורך יכול להחזיר את התוכן המתומצת הנוגע לגופם של דברים, {{א|חצקל בעל עגלה}} בפעם הבאה אבקש את חסימתך מדף שיחה זה. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 00:20, 19 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::::צנזרתי. נא לזכור שמדובר במכלול - טענות ללא מקור לא רלוונטיות גם לא בדפי שיחה (הרצון להביא אותם מובן מאד, אבל אלה מגבלות האנציקלופדיה, לטובה ולמוטב). [[משתמש:דויד|דויד]] ([[שיחת משתמש:דויד|שיחה]]) ד' בתשרי ה'תשפ"ד 00:26 (IDT)<br />
:::::::::ומה עושים במקרה שיש מחלוקת על הלגיטמיות של מקור מסוים?, הרי על רוב המקורות יש מחלוקת...<br />
:::::::::לגבי מה שצונזר, אשתדל להתבטא בעדינות בפעם הבאה אבל זה מקומם שאת ההודעה שעליה הגבתי שאינה לעניין בדיוק כמו התגובה שלי (כוונתי לשורה המוקטנת) השארתם ואת ההודעה שלי מחקתם, או שתמחקו את כל מה שלא לעניין או שתשאירו גם את ההודעה שלי (גם אם היא דל"פ...)[[משתמש:חצקל בעל עגלה|חצקל בעל עגלה]] ([[שיחת משתמש:חצקל בעל עגלה|שיחה]]) 19:20, 20 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
{{שבירה}}<br />
{{א|חצקל בעל עגלה|אם}} לא תתייג - לא בטוח שאראה את הודעתך. לא רואה שום זלזול ברבנים בשורה המוקטנת - אדרבה, המסר שם הוא שאין לזלזל ברבנים. במקרה של מח' על לגיטימיות של מקור - דנים בדף שיחה ומגיעים להסכמה (אני דיברתי על טענות ללא מקור - שעליהם אין מח' שאין מקומם במכלול או בדפי השיחה של המכלול). [[משתמש:דויד|דויד]] ([[שיחת משתמש:דויד|שיחה]]) ז' בתשרי ה'תשפ"ד 00:18 (IDT <br />
<br />
<small>:(איני רואה ערך בהתעלמות מהמציאות בנושא הזה (הסיפור עם הגר"נ קופשיץ אושר על ידיו בהקלטה מפורסמת, הגר"נ אבראהאם הוציא מכתב שמאיימים עליו, איימו על הרב קרויס ממנצ'סטר, וידוע לי על עוד הרבה רבנים שאיני יכול לפרסם כאן) אדרבה אם תציפו את זה אולי תופעה מבישה זו תיעלם) עד כאן סטייה מ"גופו של עניין"</small> לא הייתה כוונתי לזלזל ברבנים ח"ו אך בנושא זה (פלג) כיון שכבר היו כמה מקרים דומים בציבור החרדי לאחרונה (מקווה ריין, נדרים פלוס, ועוד) אולי צריך לתת את הדעת על כך שכל מכתב שיוצא יש צורך לברר היטב שהוא אוטנתי ונכתב מרצונו החופשי של החתום.<br />
<br />
איני רואה סיבה להמתין עם תיקון הערך, אפשר להעלות בימים הקרובים את התיקון הנדרש כפי שמופיע כאן בשיחה ע"י הרב מגנא ומצלא, לדעתי אפשר להעלות את נוסח המקורי שלו תוך הדגשה בכותרת שאלו '''עיקרי''' טענות התומכים והמתנגדים (שהרי אי אפשר לפרט כל פיפס וכל דיוק, זה לא סוגיה בש"ס וד"ל...)[[משתמש:חצקל בעל עגלה|חצקל בעל עגלה]] ([[שיחת משתמש:חצקל בעל עגלה|שיחה]]) 00:35, 27 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
== מחיקה דברי הרב רייזמן==<br />
'''[https://www.kolhalashon.com/new/Media/PlayShiur.aspx?FileName=36087136&Video=False הרב מנשה ישראל רייזמן, שעורים בפרשת השבוע, באתר קול הלשון]''' באידיש<br />
<br />
מופיע דבריו הנוקבים בעד החומש פשוטו של מקרא ועל כך שהוא נרדף :<br />
<br />
''הנני מחובר עם איש כשר וצדיק שהוציא לאור חומש מפורש עם 'רש"י כפשוטו', וזכה לקרב הרבה מאד מבניישראל ללמוד תורת משה רבינו עם פירוש רש"י. ואח"כ הדפיס חומש בשם 'פשוטו של מקרא', ויש אנשיםשמחפשים עם זכוכית מגדלת למצוא איזה טעות, ומכריזים על שלומי אמוני ישראל שהם מינים ואפיקורסים,ורודפים אותם ברדיפות שלא שמעום אבותינו, מאיימים ברציחות הכאות וקללות באופן נורא מאד, ביודעיומכירי קאמינא, וב"ה גם אני נרדף מחמת סוגיא זו, ומסתמא לאחר דברי אלה אהיה נרדף יותר גדול, אבלהמצב איום ונורא, אנשים עומדים בצד ורואים תשפוכת דם צדיקים ושותקים, אם לא דם בגשמיות הרי רוצחיםאנשים כשרים בחרבות שבשפתותיהם.''<br />
<br />
<br />
אך לצערי הרב בקשת חכמה מחק זאת ללא כל הסבר הגיוני ואני רוצה להדגיש שזה אחרי שחלק מהרבנים התומכים שמכתביהם ידועים ומופיעים [https://www.psmlearners.com/general-9 באתר זה] לא מופיעים כלל בערך בהמכלול בגלל טענות הסרק של בקשת חכמה שלא זה מספיק איכותי [מה שלא נכון כי זה אתר עם שמות ומכתבים שידועים זה זמן רב]<br />
<br />
כנראה שאין גבול לשנאתו נגד החומש פשוטו של מקרא ונגד רבנים שחושבים אחרת מרבותיו <br />
<br />
[[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 10:02, 14 בנובמבר 2023 (IST)<br />
:המידע אודות הרדיפות אינו נוגע לערך. ודי - תניחו לנו. שרפנו מספיק שעות על הערך הזה. יש עולם מחוץ לחומש הזה. שמענו את שני הדיעות, וכל אחד יעשה כדעת רבותיו. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 13:11, 14 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::למה זה לא נוגע ? עובדא שבערך מוזכר הפריצה לביתם של רבני ביתר <br />
::זה נוגע ועוד איך. ושים לב שלפי בקשת חכמה אסור אפי' להזכיר את תמיכתו של הרב רייזמן בחומש ורבנים נוספים<br />
::ואם יש שתי דיעות אז למה אתה בעד לצנזר דעה אחת בושה [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 13:29, 14 בנובמבר 2023 (IST)<br />
:::אמשיך לתאר את השערוריה, אני העליתי כאן לפני שבוע את דברי הרב רייזמן ולאחר כמה דקות (!) הוא נמחק בטענה שכאן לא פורום (מי שהבין את הטענה שיכתוב לי בפרטי, מה, זה לא מידע חשוב? כל מי שמנסה להבין מתוך הערך הנ"ל לא אמור להבין את השיטות ה'עדינות' של המתנגדים לחומש כדי להשפיע ולהלך אימים על רבנים?) ועוד איים עלי לסגור את המשתמש שלי בטענה המגוכחת הנ"ל, <br />
::אני רוצה לשאול, האם הרדיפות הם לא נוגעות לערך? עד כמה אפשר להשפיל את האינטליגנציה שלנו, לא נראה לי שאי מי מהעורכים כאן אינו מבין איזה מסגרת מאחדת את כל מי שחתם נגד וכמה אחוז הם מסך הציבור החרדי ולמה הם מצליחים "לסחוף" אחריהם רבנים נוספים (וד"ל)<br />
::לדעתי זה הרבה יותר חשוב לכתוב עובדות שאין עליהם עוררין, כגון 'הרב רייזמן אמר שהוא נרדף ע"י אותם אנשים ולאחר שיעור זה הוא כנראה יהיה נרדף יותר' מאשר לדקדק בפיצול 2 טענות שיש להוכיח כאן עוד כפירה רח"ל...[[משתמש:נקניקיות|נקניקיות]] ([[שיחת משתמש:נקניקיות|שיחה]]) 19:16, 14 בנובמבר 2023 (IST)<br />
:::"הרב בקשת חכמה" מחק את זה עם טיעון ברור, אמנם פורצדורלי, אבל טיעון חד הנובע מעצם הלוז של התנגשות עריכות. וזה: מאחר שהרב אפרון, אחד העורכים הנכבדים, מחק זאת מהדפ"ש, בכלל מאתיים מנה לפי זה למחוק מהערך. מתווכח עם אפרון? זכותך! אבל יש לפתוח על כך דיון בדפ"ש, כפי שאכן עשית. זה אל"ף. בי"ת, הסיבה העיקרית שלי, היא שמאחר שנעשה "דילול" מסיבי של כלל הטטענות, בעיקר של המתנגדים, וגם של התומכים. איני מבין למה זה הוגן להרחיב בדברי הרב רייזמן, יתר מהאחרים. צא וראה, לרוב הרבנים הנמנים במתנגדים, לא ניתן מילה בגוף הערך, מעבר לאזכור שמם. ככה עושים ניטרליזציה? אדרבה, ככל שתתאפשר הרחבה, אני בעד להרחיב אצל כולם. כמי שכתב את הערך, הארכתי טובא בדעות התומכים דאז. הגם שיכולתי לטעון, שעם כל הכבוד לשיעוריו הפופולריים של הרב רייזמן, הוא אינו רב בעל השפעה המוביל ציבור מאחוריו. וכעת לכתר שקשרתי לי "המתנגד הידוע", אני אכן מתנגד, ועם זאת אני משתדל להיות הוגן. ובוודאי, לשמור על שיח מכובד. הכותרת בעלת הניחות הפאשקווילי, אינה עולה בקנה אחד עם התהגותי, ואבקש להתמתן בעניין זה. [[משתמש:בקשת חכמה|בקשת חכמה]] ([[שיחת משתמש:בקשת חכמה|שיחה]]) 21:36, 14 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::::ראשית מה הקשר בין מחיקת דבריו מדף השיחה לעריכה בערך עצמו, ? אפרון מחק זאת מדך השיחה כי כאן זה לא פורום <br />
::::שנית אם אכן אתה רוצה להתנהג בהגינות אני חושב שזה משהו מהותי [זה לא הרחבת טענות בעד או נגד אלא משהו חדש] לאזכור שרב חשוב וידוע מתלונן על רדיפות... אתה מוזמן להציע נוסח שיזכיר זאת בצורה הכי מקוצרת ומתומצתת.<br />
::::א [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 08:50, 15 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::הוויכוח ביניכם לא ייגמר אף פעם בעיקר בגלל החשדנות. אני מציע להחזיר את הדף להגנה על ידי {{א|מקוה|אחד המורשים}} ולא בקשת חכמה ולא הקניזי או אחד הבבקש"ים בהם הוא משתמש יוכלו לערוך. ככה היה תקופה וכנראה זה לא מספיק וצריך עוד תקופה. עכשיו אני לרוב לא מתערב לגופם של טעננות אבל בהחלט מי שיעקוב אחרי דף השיחה {{א|אפרון|אפרון}} הוביל כאן משא ומתן איך לנסח את הטענות מכאן ומכאן וזה באמצע עריכה ככה שאני מציע להקניזי לשלב את הנידון האם להאריך בטענות הרב רייזמן או לא. ואם להרחיב אז אולי להכניס את מה שאמר שרבנים לא מבינים מה שהם חותמים ושאין הבדל בין המתנגדים שמתכוונים לשם שמיים לחמאסניקים. תקשיב הרב קניזי אתה לא יכול להחליט איזה רמה של חריפות מתאימה לך או לא. זו אנציקלופדיה. ואם מחליטים להביא את חריפות דבריו אי אפשר לערוך סלקטיבית.[[משתמש:בעד עמך|בעד עמך]] ([[שיחת משתמש:בעד עמך|שיחה]]) 08:57, 15 בנובמבר 2023 (IST)<br />
:::לא העתקי את דבריו החריפים אלא רק זאת שהוא נרדף ע"י מתנגדי החומש אם זה לא אז מה כן בנוסף אין לזה קשר לדיון הקודם שאפשר להמשיך אותו [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 11:07, 15 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::::לדעתי יש מקום להכניס את זה לערך אם זה נכנס ב5 מילים, אני לא חושב שזה אמור לקבל נפח יותר גדול מזה. (אם כי לא היה לי זמן לשבת על זה בנחת) [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 14:25, 15 בנובמבר 2023 (IST)<br />
:::::אחת ההוספות האחרונות החשובות שהוספתי לערך (ונמחקו) היתה הודעת העדה החרדית שאסור להחזיק את הספר. כל זמן שזה לא חוזר לערך, אני מתנגד לכל הוספה לערך. הערך הזה חייב להיות מאוזן. כבר הסברתי לעיל את שיטתי - שכדאי שהערך יכיל את כל הטענות הצדדים, ושכל אחד מהצדדים יערוך את הטענות שלו. זה לא הצליח משום מה. בכל אופן במצב הנוכחי אי אפשר להוסיף את המידע הזה לערך. הוא מגמתי ומנסה להראות את מתנגדי החומש כאנשים אלימים - והתחמקות מהדיון על החומש עצמו.[[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 20:03, 15 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::::::אין שום קשר בין זה לזה,<br />
::::::אתה מציע '''לצנזר''' דבריו של רב חשוב רק בגלל טענות כאלו ואחרות שאינם קשורות לגוף הנושא <br />
::::::שנית גם אני לא מסכים עם המחיקות האלו שנמחקו כל הרבנים שתומכים בחומש שמופיעים באתר לומדי ומעריצי החומש<br />
::::::ולכן יהיה אסור להוסיף לערך מידע חשוב עם מקור מהימן ? [ללא קשר לטענות בעד ונגד] [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 23:16, 15 בנובמבר 2023 (IST)<br />
:::::::אני בכלל חושב שהזמן שהשקיעו כאן בערך הזה עבר כל פרופורציות. המושג הזה שיש עורכים שמשקיעים כאן שעות במכלול לשפר אותו, ויש אורחים שבאים רק כדי להוסיף את העניין שלהם, ולכן יש להם את כל הזמן שבעולם להתווכח בלי סוף ולנצח במלחמת ההתשה המכונה דף שיחה, הוא מצב לא הוגן. לכן אני חושב שמכיון שהדיון הקודם שבו הושקעו עשרות שעות במטרה להגיע לפשרה, הלך לטמיון, לא נכון לפתוח כעת דיון חדש לפני שמיצו את הדיון הקודם (עדיף שתמצאו תעסוקה אחרת, כי לי אין כ"כ זמן לזה). אם רוצים לעשות דיון קצרצר ונקודתי, אז צריך גם לתקן את המידע השגוי שיש בערך אודות שלושה רבנים שכביכול פרסמו מכתבי תמיכה בחומש, ומתברר שבסוף 2 מתוך 3 חזרו בהם (כמו שהתפרסם בקונטרס "מה בפשוטו של מקרא"). [https://drive.google.com/file/d/19kKbcdL-CVKSOCTIBJX0wZi_1u8AODn3/view]. [https://drive.google.com/file/d/1iFm2Yy-xn2-f-nctEqKpng6kFzMhnmxk/view] במידה וכך, שמוסיפים פרט קצר לצד הזה ופרט קצר לצד השני, אין לי בעיה. אבל מכיון שאני מכיר את הצדדים, לא נראה לי שיש כאן מישהו שמוכן להגיע להסכמה כל שהיא. ובמלחמות התשה איני מוכן להשתתף. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 01:52, 16 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::::::::א. שוב אתה מקשר בין אחד לשני, מה הקשר בין הטענות האחרות לעריכה הנוכחית ? הדיון הקודם הותיר גם לתומכי החומש דברים שאינם מצוטטים בערך ואדרבה העיקר כל הדיון הקודם היה האם להוסיף שמות רבנים המופיעים באתר לומדי ומעריצי וזה לצערי לא נכתב בסופו של דבר<br />
::::::::ב. לגבי עצם דבריך הבעיה הוא שמכתבי הרבנים ממנצ'סטר שחוזרים בהם לא פורסם בשום מקום רשמי אלא הם כתבו מכתבים פרטיים לבניהם שחוזרים בהם, אך המכתב הרשמי שהופץ בעד החומש מעולם לא פורסם כנגדו מכתב רשמי הפוך - דבר שמעלה חשד - כי אם הם באמת חזרו בהם הם אמורים לפרסם לציבור כולו דברים שאמרתי לפניכם טעות הוא בידי - [לפי מידע שיש ברשותי הרבנים מעולם לא חזרו בהם והמכתבים הנ"ל הוצאו בכוח [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 10:15, 16 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::::::::: @[[משתמש:טישיו|טישיו]], @[[משתמש:הקניזי|הקניזי]], בואו לא נתפזר לטענות אחרות, הנושא כאן זה דבריו של הרב רייזמן, הסיבה להכניס ברורה ואני {{בעד}} להכניס, טישיו נגד להכניס כי לדעתו זה יותר חוסר איזון בין בפסקה של המתנגדים שצומצמה לפסקה של התומכים.<br>אני מציע שהרב טישיו יציע בדף השיחה את הניסוח המדוייק של מה שהוא היה רוצה להרחיב ונראה אם זה יכול גם להכנס, אני אישית יתנגד לכל עריכה שלא תמלא אחרי 3 תנאים, 1- מתומצתת למילים ספורות ממש, 2- לא כופלת טענות שהועלו, 3- נוגעת ישירות לגופו של דיון ולא מסביב. (לדעתי טענה שרבנים מאויימים ולכן אינם מתעסקים עם זה היא טענה על גוף המחלוקת סביב הספר). [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 14:20, 16 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::::::::: מכיון שהרב [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] טען כביכול כל התנגדותי היא בשל התנגדות הרב [[משתמש:אפרון|אפרון]], אני מבהיר כי הנני מתנגד לרחבה בדברי הרב רייזמן, כל עוד אין הרחבה אצל כל רב מה אמר. אני גם {{נגד חזק}} להוסיף את זה, לפני שפותרים את הדין הקודם שהובילו הרב אפרון והרב טישו והרב הקניזי. יש שם מידע רב, לכאן ולכאן, שלא נכנס - עקב הפסקת הדיון. אין צדק להרחיב בדבר אחד, כל עוד לא הכול בפנים.[[משתמש:בקשת חכמה|בקשת חכמה]] ([[שיחת משתמש:בקשת חכמה|שיחה]]) 19:30, 16 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::::::::: כבוד הרבנים החשובים הנמצאים בדיון הזה: גזרתי על עצמי שתיקה דיי ארוכה עקב הדיונים הלא ענייניים שנוהלו כאן, ובפרט לאחר ההצעה המבריקה לתמצות של הרב מגנא ומצלא שלא התקבלה עקב גיבוב של בוקי סריקי שאין בהם ממש, חרגתי ממנהגי עקב מה שנראה די עקבי בערך הזה, יש הבדל מהותי מאוד בניסוח 'הרב רייזמן אמר כי הוא נרדף עקב תמיכתו בחומש' לבין 'הרב רייזמן '''טוען''' שהוא נרדף עקב תמיכתו בחומש' (דוגמה נוספת: הרב דוד אנשין '''הכחיש''' קשר לאנשי בית מדרש הגר"א, למה לכתוב מילה שנשמעת שקרית בסאב-טקסט שלה? למה? יש למישהו הוכחה על קשר?) מה לעשות, הנרטיב השקרי נמצא בפרטים הקטנים ויש כאן עורכים שיודעים בדיוק מה הרב אמר בשיעור ולמי הוא התכוון כשאמר שרודפים אותו והם אפי' די מצדיקים את זה (כן כן ....) ועושים ככל יכולתם להקטין את ערכם של הרבנים התומכים או להמעיט בתוקף דבריהם ואמינותם (כן... ספרתי 20 רבנים שצוטטו כאן באתר שדעתם היא נגד לעומת 4 בלבד שדעתם היא בעד, מה, זה לא מגמתי??) הרב רייזמן הותקף כמו עוד רבים שתמכו וכן רבים שאינם מעזים להביע את תמיכתם בגלוי, זה לא קשור ל'מחלוקת סביב הספר' אלא ל'טרור נגד הספר' כשהדיון יהיה ענייני יותר ומגמתי פחות אשמח להצטרף ולהשפיע ..לילה טוב [[משתמש:חצקל בעל עגלה|חצקל בעל עגלה]] ([[שיחת משתמש:חצקל בעל עגלה|שיחה]]) 22:50, 19 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::::::::: <blockquote>אם יש לך הצעה אחרת למילה "הכחיש", אדרבה תשנה בפנים. אין בדעתי להתייחס לכל המרמרת, אבל להבא כדאי שתספור כמה רבנים אכן מופיעים ברשימת התומכים. רמז: כמעט כפול. ובכל אופן, לגש"ע, רי אינך מצפה, ש'המכלול' מכוח הניטרליזציה שלו, "יחלק" את שמות הרבנים פיפטי פיפטי, הלוא כן?![[משתמש:בקשת חכמה|בקשת חכמה]] ([[שיחת משתמש:בקשת חכמה|שיחה]]) 00:03, 20 בנובמבר 2023 (IST)</blockquote></div>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xtmzl8fx06kk7ymz&topic_postId=xttl9st3o6z594bf&topic_revId=xttl9st3o6z594bf&action=single-viewנושא:Xtmzl8fx06kk7ymz2023-11-19T21:55:35Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xtmzl8fx06kk7ymz&topic_showPostId=xttl9st3o6z594bf#flow-post-xttl9st3o6z594bf">הוסיף תגובה</a> לנושא "שם הערך" (<em>אמשיך את הרב ספרא, ככל ושם הערך אינו 'כותרת מתמצתת', ואין זה לגלות על תוכן הערך. משכך, עדיף להצמד ללשון המדויקת.</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%9B%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%95&diff=2410669שיחה:רש"י כפשוטו2023-11-16T17:30:14Z<p>בקשת חכמה: </p>
<hr />
<div>{{תיבת ארכיון|<br />
*[[/ארכיון 1|ארכיון 1]]<br />
}}<br />
{{פורום}}<br />
<br />
== עריכות בערך רש"י כפשוטו ==<br />
באופן פלאי הקיצור הוא רק לדברי המתנגדים. משהו כאן לא הוגן בהתחשב בכך שהערך מוגן. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 14:46, 11 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:{{א|טישיו|אתה}} לא חייב להתנצל.... [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 14:50, 11 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::לא ראיתי את העריכה השנייה. כעת הערך באמת מאוזן (למרות שלדעתי עדיף פירוט לשני הצדדים מאשר קיצור לשני הצדדים. צריך שהקורא יבין על מה בעצם הויכוח ומה שורש הדיון). [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 18:35, 11 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
: {{א|טישיו}}, אני מבין את הרציונל שבטענתך, אם כי באמת במכלול משתדלים בכל המחלוקות הפנים חרדיות להביא הכל בתמצות ובקיצור, נראה לי שזה שיקול עדיף, לא אכפת לי שתהיה שורה אחת בכל אחת מהדעות שמסבירה בכמה מיליםאת הטענות, אבל זה צריך להיות שורה שאין חולק עליה ומתומצתת לגמרי. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 01:40, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::מה שחשוב זה הנקודה המרכזית של המחלוקת, שהמתנגדים טוענים שרוב העניינים הרוחניים (כמו עוה"ב, ניסים ושכר ועונש בג"ע וגיהנום) נשמטו מהספר (ובהערות שוליים להביא הדוגמאות), ולהביא את טענת התומכים שטוענים שהמחבר סמך על אזכור עניינים אלו בפירוש רש"י ולא ראה צורך להביאם, ומלבד זאת יש כן אזכורים לעניינים אלו. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 10:30, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::: אם המשפט הראשון מוסכם ונכתב מפורש במקורות אוכל להכניסו, ללא שום דוגמאות, כנ"ל על תשובת התומכים. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 13:18, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::כתבתי את הנוסח כאן, מכיון שדף השיחה של הערך סובל מספאם מילולי, של טענות חוזרות ונשנות, אנחנו לא נגמור שם. <br />
זה הנוסח שכולל את שני הטענות במידה שווה, והכל מגובה עם מקורות. לשיקול דעת אם להכניס את כל הראיות בהערת שוליים אחת. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 13:38, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
: {{T|הקניזי}} {{א|חצקל בעל עגלה}} {{א|בקשת חכמה}}, גם הקטע הזה יצומצם מעט.<br>יש מישהו שלא מסכים עובדתית אם זה טענות הצדדים? [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 13:43, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::חשוב שלא יתפתח כאן דיון אם שני הצדדים צודקים ואם הטענות צודקות. מתקיים בדף השיחה דיון רחב ביותר בכוונת דברי המחבר ואם הוא אכן עיוות דברי הרמב"ן (כבר הסברתי שם בארוכה). על הצדדים להתמקד כל אחד בצד שלו ולראות אם אכן הטענות נכתבו כראוי. חצקל/הקניזי יבדוק/ו אם טענות המגינים על הספר נכתבו כראוי ותו לא. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 13:48, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::{{ציטוטון|אחת הטענות המרכזיות נגד הספר הוא שאינו מתייחס להנהגה הניסית המוזכרת פעמים רבות בפירוש רש"י ובחז"ל, ואינו מזכיר שום מציאות על טבעית{{הערה|קונטרס מה בפשוטו של מקרא עמ' ח'}}. בפסוק{{הערה|בראשית א יד}} "והיו לאותות" השמיטו שכשהמאורות לוקים סימן רע לאומות העולם {{הערה|שם עמ' ח}}בניגוד לדעת רש"י שהמטרה להאיר לעולם היא מטרה משנית{{הערה|חפץ חיים על התורה. טענה זאת מובאת גם במכתבו של הרב פיליף}}, בפסוק "ורוח אלוקים מרחפת" כתבו שמדובר ברוח רגילה{{הערה|לשון הספר: "ומהו רוח ה' יש שפרשוהו כמשמעו, האויר וכו' וקראה הכתוב 'רוח אלקים' להשמיענו שגם הרוח הוא בכלל הדברים הנבראים בידי ה'".}} בפסוק "וירץ העבד לקראתה" השמיט את פירוש חז"ל שעלו המים לקראתה{{הערה|(ראשונים כמלאכים עמ' 16 בשם יתד באנגלית}}, בפסוק "וירח את ריח בגדיו" השמיט את פירוש רש"י שנכנס עימו ריח גן עדן{{הערה|עמ' 19 שם}}, בפסוק "הלהרגני אתה אומר" השמיטו שהרגו בשם המפורש{{הערה|קונטרס מה בפשוטו של מקרא עמ' ח'}}. המגינים על הספר טוענים שבכל העניינים האלו סמך הספר על אזכור הניסים בפירוש רש"י, ואין טעם לחזור ולכפול את הענין בפירוש פשוטו של מקרא{{הערה|קונטרס ראשונים כמלאכים שם}}. מלבד זאת הם מוכיחים שענין עולם הבא כן מוזכר בספר ומכאן שאינו מכחיש כלל חלילה את העניינים הרוחניים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://3e564d02-9b80-4a1a-b867-9cb8e61e8a41.filesusr.com/ugd/3db17f_a0aa3951de044833b1bc8bc30230d235.pdf|הכותב=|כותרת=בבלוג אגודת לומדי החומש פשוטו של מקרא}}</ref>}}<br />
:::לגבי הטענה של "ורוח אלוקים מרחפת" פלא עצום! בדקתי בחומש ומופיעים 2 פירושים! או רוח רגילה או כסא הכבוד, ושניהם דעות של תנאים בבראשית רבה... אז מי שטוען שמ"ד שאמר רוח רגילה הוא.... אז בבקשה.....שמחתי לתת שירות[[משתמש:חצקל בעל עגלה|חצקל בעל עגלה]] ([[שיחת משתמש:חצקל בעל עגלה|שיחה]]) 00:35, 27 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::לדעתי התמיכה ניסוח הנ"ל שגוי ויש לנסח את טענות המגינים כך [קונטרס ניתי ספר ונחזי אינו מקור כשלעצמו אלא המקורות הרבים המובאים בו]:<br />
:::התומכים בספר טוענים שרק באופן שבהתבסס על הראשונים מפרשי הפשט פשוטו של מקרא אינו מורה על הנסים המתוארים בחז"ל, ולדעתם נאמר רק בדרך דרש, אז הוא לא מופיע בחיבור שמטרתו הוא ליקוט דברי מפרשי הפשט, לצד פירוש רש"י כפשוטו המביא את מדרשי חז"ל<ref>הקדמה לחומש פשוטו של מקרא, קונטרס לפשט את החללים עמוד 3</ref>. בנוסף נטען שחלק ההלכתי של התורה הם מפרשים רק כמו חז"ל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=68&t=24000|כותרת=פורום לתורה - תגובת המערכת}}</ref>. מלבד זאת ישנם הרבה דוגמאות המוכיחות שעניני גן עדן וניסים והנהגות מעל דרך הטבע כן מובאים בחומש<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://forum.otzar.org/download/file.php?id=128253|כותרת=ניתי ספר ונחזי}}</ref>. בתודה [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 14:28, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::: {{א|טישיו|עכ}}{{א|הקניזי|שיו}} יותר טוב? {{ציטוטון|הטענות המרכזיות נגד הספר היו שהספר נותן משקל גדול לפשוטו של מקרא כמנהג המשכילים ושאינו מתייחס לניסים ולהנהגות על טבעיות{{הערה|קונטרס מה בפשוטו של מקרא עמ' ח'}}. המגינים על הספר טוענים שבעניינים אלו סמך הספר על אזכור הניסים בפירוש רש"י הנמצא בספר, וכן שהספר כן מזכיר את העולם הבא שהינו עניין רוחני והעניינים שבהם הוא מפרש את פשוטו של מקרא זה רק על פי פרשנים מהראשונים}}.<br>הועבר מדף השיחה שלי כמקובל בדיונים על תוכן ערכים.[[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 15:17, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::לדעתי כדאי להביא את הדוגמאות בקיצור בהערת שוליים. הערך אמור לתת את המידע הרלוונטי בקיצור. אבל בכל מקרה הנוסח מצויין, ומביא כראוי את שני הצדדים כראוי. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 15:49, 12 בספטמבר 2023 (IDT:<br />
::::::איני מסכים לנוסח זה כי אם לנוסח שהצעתי - או נוסח שיכלול "במרכזו" את הרעיון הבא: הנסים והדברים על טבעיים המקובלים על מפרשי הפשט [הרמב"ן והרשב"ם ודומיו] כדרך "דרוש" הם אשר לא הובאו בחיבור פשש"מ<ref>הקדמה לחומש פשוטו של מקרא. קונטרס לפשט את החללים עמוד 3</ref>. [ זה הרעיון של החיבור ליקוט מפרשי הפשט דייקא ] ואח"כ את הטיעון שיש בצדו רש"י כפשוטו ודוגמאות שכן מביא ענינים רוחניים [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 16:53, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::::צריך מקור מדוייק לטענה. היכן זה כתוב בפירוש האם בהקדמה לחומש - אם כן נא לצטט את לשונו, או בהקדמה לקונטרס? [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 16:56, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::::זה הרעיון המרכזי בספר, אצטט את המקורות בהקדמה נכתב – "תקוותנו כי אכן השגנו את המטרה הנרצית, והחומש 'רש"י כפשוטו' אשר במרכזו עומד פירוש רש"י כעמוד התווך – הוא רבינו הגדול, רבן של רבותינו, הפרשן הראשי והעיקרי יחד עם 'פשוטו של מקרא' אשר בצידו, יעשיר את ידיעותיהם של לומדי פרשיות התורה, בד בבד עם תוספת היריעה הנרחבה הלזו, '''הקשורה היטב אל פשט הכתוב," -''' היינו שהוא יביא רק מה שהוא נכלל ברובד הפשט קונטרס לפשט את החללים עמוד 4 -5 : "הכלל השלישי – הפשט לעומת הדרש; כאשר הביא אחד מן המפרשים את המדרש וכתב שהוא מדרש , והשני הביא פירוש אחר וכתב שהוא פשט. או שלא נודע בתוך אך משקל דברי הראשונים מרובה הוא בוודאי ממשקל דעת האחרונים. גם אם על פי דבריו אנו משערים כוונתו בפסוקים הסמוכים, לא נוכל לומר הדבר בשמו, אם לא שהוא מוכרח ממש בדבריו. דברי המפרש עצמו, אם כוונתו לפשט הכתוב או למדרשו, '''אך לעומת זאת מפרשים האחרים כתבו על פירושו שהוא דרש. במקומות כאלו , בחר המחבר להביא את פשוטו של המקרא , ושם הספר מוכיח עליו."''' [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 17:04, 12 בספטמבר 2023 (IDT) <br />
::::::::: {{א|טישיו|עכ}}{{א|הקניזי|שיו}}?<br />
{{ציטוטון|הטענות המרכזיות נגד הספר הן, שהספר נותן משקל גדול לפשוטו של מקרא כמנהג המשכילים{{הערה|"וגם בספר הנ"ל.. '''ורוח של השכלה יש בו'''", לשון המכתב שחתמו עליו: ר"מ קוטלר, ר"י אולשין, רא"ב וואכטפוגל, ר"א פלדמן, ועוד 9 רבנים. בעמ' פ"ח ב'ויבינו במקרא'.}}. ושאינו מתייחס לניסים ולהנהגות על טבעיות{{הערה|קונטרס מה בפשוטו של מקרא עמ' ז'-ט. [[הרב דוד כהן]] 'ויבינו במקרא' עמ' צ"ו.}} "מגשים" את הפסוקים{{הערה|קונטרס 'ויבינו במקרא' דברי ר"מ שטרנבוך חנוכה תשפ"ב; הרב אשר אליהו קאלמאנאוויץ במכתבו: "וביותר '''בהגשמתם''' שעשו מכל התורה כולה", הרב מנשה פילאף (בהערה ד'); והרב ש"י בלאכרסקי בעמ' נו - סא.}} ומסלף חלק מדברי המפרשים{{הערה|"גם בספר הנ"ל יש בו פירושים משונים ומזוייפים בשם המפרשים", לשון המכתב שחתמו עליו: ר"מ קוטלר, ר"י אולשין, רא"ב וואכטפוגל, ר"א פלדמן, ועוד 9 רבנים בעמ' פ"ח ב'ויבינו במקרא'; ורח"י גינזבורג במכתבו: "גם מביא דברי הרמב"ן בסילוף כוונתו הקדושה".}}.<br>התומכים בספר טוענים שהספר מיוסד על מפרשי הפשט ולכן מתעלם מניסים והנהגות על טבעיות שהובאו בראשונים כ"דרש"{{הערה|מהקדמת הספר}}, ושהמדרשים מופיעים בפירוש רש"י הנמצא בספר{{הערה|קונטרס ראשונים כמלאכים עמוד 16}}, ושהספר מזכיר את העולם הבא שהינו עניין רוחני{{הערה|[https://3e564d02-9b80-4a1a-b867-9cb8e61e8a41.filesusr.com/ugd/3db17f_a0aa3951de044833b1bc8bc30230d235.pdf מבלוג אגודת לומדי פשוטו של מקרא]}}}}.<br>'''ההצעה מתעדכנת לפי התגובות בדף השיחה''' [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 17:22, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::::::תנסח כך את המשפט הראשון: המגינים על הספר טוענים שהספר מיוסד על מפרשי הפשט ומשכך לא הביא נסים ודברים על טבעיים שהראשונים התייחסו אליהם כדרש, לגבי המשפט: וכן שהספר כן מזכיר את העולם הבא. כמדומה [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=128253 שבקונטרס ז]ה מופיע כמה דוגמאות אם כך תכתוב אותו בלשון רבים ולא כמו שנראה שיש אזכור יחידי ב. אולי לציין שגם בעבר יצאו חומשים שליקטו רק את הפשט בתמיכת גדולי ישראל עי' בקונטרס [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=123272 כבר היה לעולמים] ג. בנוסף לדעתי אין להזכיר את הקונטרס מה בפשוטו של מקרא כמקור כי הוא קובץ שהופץ רק במילים אפשר לצטט אותו דבר מויבינו במקרא. [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 17:32, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::::::::{{א|אפרון}} למגינים על הספר מוקדש יותר מפי 2 שורות, מאשר לטענות המתנגדים. ולגוש"ע צריך להוסיף בטענות המרכזיות, אחרי המילים "ולהנהגות על טבעיות": וכן שבספר יש פירושים שהקורא יכול לטעות ב'הגשמה'. (הערה: "ויבינו במקרא" עמ' נ"ח-ס). [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 17:44, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::::::::{{א|אפרון|מסכים}} עם {{א|תהלים}}. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 18:44, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::::::::::תנסח כך את המשפט הראשון: המגינים על הספר טוענים שהספר מיוסד על מפרשי הפשט ומשכך לא הביא נסים ודברים על טבעיים שהראשונים התייחסו אליהם כדרש, לגבי המשפט: וכן שהספר כן מזכיר את העולם הבא. כמדומה [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=128253 שבקונטרס ז]ה מופיע כמה דוגמאות אם כך תכתוב אותו בלשון רבים ולא כמו שנראה שיש אזכור יחידי ב. אולי לציין שגם בעבר יצאו חומשים שליקטו רק את הפשט בתמיכת גדולי ישראל עי' בקונטרס [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=123272 כבר היה לעולמים] ג. בנוסף לדעתי אין להזכיר את הקונטרס מה בפשוטו של מקרא כמקור כי הוא קובץ שהופץ רק במילים אפשר לצטט אותו דבר מויבינו במקרא. [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 17:32, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
{{שבירה}}# ניסחתי מחדש.<br />
#אין צורך לציון הנ"ל.<br />
#אתה מוזמן לצרף צקור מדוייק יותר טוב.<br />
[[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 17:44, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:אוקי. 2 אז תוריד את המילים "כמנהג המשכילים" כי בקונטרס מובא שלא רק המשכילים נהגו כך אלא גם שלומי אמוני ישראל. או לפחות עם הסתייגות כמו "מה שהיה נפוץ בעיקר אצל המשכילים" 3 לגבי הקטע האחרון כתוב רק בלשון יחיד - [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=128253 ובקונטרס ניתי ספר ונחזי] מצויין הרבה מקומות אז צריך לנסח:" וכן שהספר כן מזכיר פעמים רבות עניינים רוחניים" או משהו בדומה לזה 4 אפשר לציין ויבינו במקרא עמוד מב 5 למה לא לכתוב בנוסף נטען שחלק ההלכתי של התורה הם מפרשים רק כמו חז"ל[2]. [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 19:00, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::{{א|הקניזי}}, בקטע שהעתקת מההקדמה וכן מהקונטרס נא להוסיף גרשיים כאלו " " כדי שנדע מה הציטוט בדיוק ומה הפרשנות שלך. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 18:13, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::{{א|אפרון|למעשה}} כעת רוב הקטע עוסק בעצם בתשובות של המגינים. בטענה של המתנגדים חסרה נקודה מרכזית שמבוארת בכל קונטרסיהם וכן במכתב הרב פיליפ, שהספר מביא פירושים הנוגעים להגשמה בשם הראשונים, ולמעשה מקור הדברים אינו מופיע בראשונים כלל (כמו למשל הפירושים על צלם אלוקים ועל רוח הגן). [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 20:23, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::אז שוב צריך להזכיר תשובת קונטרס ראשונים כמלאכים שבספר הדגיש שזה דרך משל וחשו בנפשם וכביכול וממילא אין זו הגשמה עי' בפירוש הרד"צ הופמן המתייחס לזה [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 20:43, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::: {{א|הקניזי|ע}}{{א|תהלים|דכ}}{{א|טישיו|נתי}}. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 00:56, 13 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::לא התייחסת למה שכתבתי לעיל ואכתוב שוב, תוריד את המילים "כמנהג המשכילים" כי בקונטרס כבר היה לעולמים מובא שלא רק המשכילים נהגו כך אלא גם שלומי אמוני ישראל. או לפחות עם הסתייגות כמו "מה שהיה נפוץ בעיקר אצל המשכילים" 3 לגבי הקטע האחרון כתוב רק בלשון יחיד - [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=128253 ובקונטרס ניתי ספר ונחזי] מצויין הרבה מקומות אז צריך לנסח:" וכן שהספר כן מזכיר "פעמים רבות".... או משהו בדומה לזה 5 למה לא לכתוב בנוסף נטען שחלק ההלכתי של התורה הם מפרשים רק כמו חז"ל[2]. [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 18:55, 13 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::::{{א|הקניזי}} הוא (אפרון) התיחס כבר לדבריך, עי' [https://www.hamichlol.org.il/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A6%D7%A7%D7%9C_%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%94#:~:text=%D7%94%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%9B%D7%A8%D7%92%D7%A2%20%D7%94%D7%95%D7%90%20%D7%9E%D7%94%20%D7%98%D7%95%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D%20(%D7%9C%D7%90%20%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%99%20%D7%90%D7%9D%20%D7%96%D7%94%20%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F%20%D7%90%D7%9C%D7%90%20%D7%94%D7%90%D7%9D%20%D7%96%D7%94%20%D7%A0%D7%98%D7%A2%D7%9F%20%2B%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8)%20%D7%95%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%9D%20%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D%20%2B%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%2C%20%D7%A0%D7%90%20%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%A7%D7%93%20%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F%20%D7%96%D7%94%20%D7%91%D7%9C%D7%91%D7%93%2C%20%D7%94%D7%9B%D7%9C%20%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94%20%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A6%D7%95%20%D7%A2%D7%95%D7%93%2C%20%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%97%20%D7%A9%D7%96%D7%94%20%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%20%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A1%20%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9A%20%D7%94%D7%95%D7%90%20%D7%9E%D7%96%D7%A2%D7%A8%D7%99%20%D7%95%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%A0%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%A7%20%D7%9B%D7%93%D7%99%20%D7%9C%D7%A1%D7%91%D7%A8%20%D7%90%D7%AA%20%D7%94%D7%90%D7%95%D7%96%D7%9F. כאן]. [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 19:03, 13 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::::{{א|הקניזי}}, לא כתבתי שמשכילים היו נוהגים כך אלא שכך טענו המתנגדים, אין טעם לסייג את טענת המתנגדים כשהם לא עשו את זה. הקטע האחרון לא כתוב בלשון יחיד, והא כותב שהספר כן מתייחס למושג, הוא לא כותב אם פעם אחת או אלף. בנוגע לחלק ה"הלכתי" אני לא רואה את זה עונה על טענות המתנגדים. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 19:04, 13 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::::אוקי אך אולי במקור בהערה תציין את שלושה או ארבעה מקומות שמוזכרים ענינים רוחנים - או שכן תשנה ללשון רבים או משהו כזה מה דעתך ? [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 19:08, 13 בספטמבר 2023 (IDT){{שבירה}}<br />
השאלה היא בכלל האם נכון לחזור בהרחבה שכזו על טענות המתנגדים. לטעמי, ממידת האנציקלופדיות אין טעם לכתוב יותר משורה אחת ממש, המתמצתת את רוח הטענות נגד, ושורה שניה לתמצית התשובות. [[משתמש:איסתרק|איסתרק]] • [[משתמש:איסתרק/למצוא ידיים ורגליים|למצוא ידיים ורגליים]] • [[שיחת משתמש:איסתרק|שיחה]] • 20:15, 13 בספטמבר 2023<br />
:מסכים איתך שזה צריך להיות מתומצת, והנה כעת מוסבר טענות המתנגדים '''בשורה וחצי בלבד''', האם יש בכך פסול שהקורא "יבין" ראשי פרקים של דעת המתנגדים, מה פתאום יצאו רבנים נגד פי' של חומש? וכמו כן האם יש פסול שהקורא יבין ראשי פרקים של דעת התומכים (בתמצות בשורה וחצי)?! [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 20:22, 13 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:: אני מציע לנסח את המשפט האחרון כך: ושבספר "מזכירים" את העולם הבא שהוא ענין רוחני<ref>קונטרס לפשט את החללים עמוד 7, וראה בחומש פשוטו של מקרא בראשית טו, ב. ויקרא כ, ג. במדבר כג, י. במדבר כג, י. דברים ה, ט. ועוד </ref>. [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 21:44, 13 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
לדעתי יש כאן עירבוביא בין הטענות המגוונות שעלו נגד הספר, ולכן אני מציע דווקא ניסוח ארוך מעט, אך ברור וממצה, לטענות המתנגדים ותשובות התומכים:<br />
<br />
:{{ציטוטון|הטענות שהועלו נגד החיבור התחלקו למספר מאפיינים: חלק מהן התייחסו לעצם לימוד המקרא על פי דרך הפשט, שדעת חלק מגדולי ישראל בדורות הקודמים לא הייתה נוחה מכך{{הערה|'ויבינו במקרא' עמ' יז-יח.}}, וחלק מהן אף הזהירו שהיצמדות יתרה לדרך הפשט היא כמנהג המשכילים{{הערה|"וגם בספר הנ"ל.. '''ורוח של השכלה יש בו'''", לשון המכתב שחתמו עליו: ר"מ קוטלר, ר"י אולשין, רא"ב וואכטפוגל, ר"א פלדמן, ועוד 9 רבנים. בעמ' פ"ח ב'ויבינו במקרא'.}}; חלק מהן התייחסו לגישתו של החיבור, לפיה פירושי רש"י המבוססים על מדרשי חז"ל אינם בכלל 'פשט' אלא בכלל 'דרש'{{הערה|'ויבינו במקרא' פרק ד'.}}; חלקן הצביעו על דוגמאות שונות בהן נראה כי החיבור חותר לפרש את הכתובים בדרך אנושית וגשמית ככל שניתן, ואינו מתייחס לניסים ולהנהגות על טבעיות{{הערה|'ויבינו במקרא' עמ' צ"ו.}}, וכי החיבור מגשם את הפסוקים{{הערה|קונטרס 'ויבינו במקרא' דברי ר"מ שטרנבוך חנוכה תשפ"ב; הרב אשר אליהו קאלמאנאוויץ במכתבו: "וביותר '''בהגשמתם''' שעשו מכל התורה כולה", הרב מנשה פילאף (בהערה ד'); והרב ש"י בלאכרסקי בעמ' נו - סא.}}, ומסלף חלק מדברי המפרשים{{הערה|"גם בספר הנ"ל יש בו פירושים משונים ומזוייפים בשם המפרשים", לשון המכתב שחתמו עליו: ר"מ קוטלר, ר"י אולשין, רא"ב וואכטפוגל, ר"א פלדמן, ועוד 9 רבנים בעמ' פ"ח ב'ויבינו במקרא'; ורח"י גינזבורג במכתבו: "גם מביא דברי הרמב"ן בסילוף כוונתו הקדושה".}}.}}<br />
<br />
:{{ציטוטון|התומכים בחיבור טוענים שהוא מיוסד על מפרשי הפשט ולכן אינו עוסק בעניינים הנלמדים בדרכי הדרש{{הערה|מהקדמת הספר}}, וכי הניסים והעניינים הרוחניים העולים מן הכתובים בדרך הפשט לא הושמטו אלא אדרבה, הובאו בחיבור בהרחבה ובאריכות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://forum.otzar.org/download/file.php?id=128253|כותרת=ניתי ספר ונחזי}}</ref>. עוד נטען כי הביאור נועד כבר מתחילתו לשמש כחיבור משני, הטפל לפירוש רש"י{{הערה|מהקדמת הספר}} [החיבור הודפס בכל הפורמטים לצד 'רש"י כפשוטו' על הדף<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=68&t=24000|כותרת=פורום לתורה - תגובת המערכת}}</ref>], ומשכך לא הוצרך לכפול את הדברים המבוארים בפירוש רש"י{{הערה|קונטרס ראשונים כמלאכים עמוד 16}}. כמענה על הדוגמאות השונות שעליהן נטען כי החיבור מסלף או שאינו צועד בדרך המסורה, הופיעו כמה קונטרסי תשובות מצד תומכי החיבור{{הערה|קונטרס 'ראשונים כמלאכים'; קונטרס 'לפשט את החללים'}}.}} [[משתמש:מגנא ומצלא|מגנא ומצלא]] ([[שיחת משתמש:מגנא ומצלא|שיחה]]) 22:34, 13 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
לדעתי נוסח זה הוא הכי אנציקלופדי ומגדיר במדוייק את טענות שני הצדדים וצריך להתמקד בשינויים (אם ישנם) בנוסח זה, הניסוחים הקודמים נותנים קצת תחושה של עומס ועייפות לעומת נוסח זה. [[משתמש:חצקל בעל עגלה|חצקל בעל עגלה]] ([[שיחת משתמש:חצקל בעל עגלה|שיחה]]) 00:13, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::{{א|מגנא ומצלא}} <br />
# לעיל הוחלט בכמה תגובות (למשל [https://www.hamichlol.org.il/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%9B%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%95#:~:text=%D7%90%D7%A0%D7%99%20%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%9F%20%D7%90%D7%AA%20%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%9C%20%D7%A9%D7%91%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%AA%D7%9A%2C%20%D7%90%D7%9D%20%D7%9B%D7%99%20%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%AA%20%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C%20%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%9B%D7%9C%20%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%99%D7%90%20%D7%94%D7%9B%D7%9C%20%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8%2C%20%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%94%20%D7%9C%D7%99%20%D7%A9%D7%96%D7%94%20%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%20%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A3%2C%20%D7%9C%D7%90%20%D7%90%D7%9B%D7%A4%D7%AA%20%D7%9C%D7%99%20%D7%A9%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%94%20%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%90%D7%97%D7%AA%20%D7%91%D7%9B%D7%9C%20%D7%90%D7%97%D7%AA%20%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%9E%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94%20%D7%91%D7%9B%D7%9E%D7%94%20%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D%D7%90%D7%AA%20%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%2C%20%D7%90%D7%91%D7%9C%20%D7%96%D7%94%20%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A%20%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9F%20%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%A7%20%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%94%20%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%AA%D7%AA%20%D7%9C%D7%92%D7%9E%D7%A8%D7%99 כאן]), שהטענות והתשובות צריך להיות בקיצור ומתומצת (אישית אני לא מתנגד שיהיה ארוך), לא נראה שהנוסח שלך כ10 שורות עומד בזה. <br />
# אגב בנוסח שלך בטענות המתנגדים "אינו מתייחס לניסים ולהנהגות על טבעיות", הורדת מקור מ"מה בפשוטו של מקרא" (שמרחיב בדוגמאות שלא הובא במקור ב'), וגם במקור השני שהשארת הורדת מי שטוען זאת [[הרב דוד כהן]] (וזאת בניגוד למה שנכתב [https://www.hamichlol.org.il/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%98%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%95#:~:text=%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%9F%20%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%99%20%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%A9%D7%98%D7%A2%D7%9F%20%D7%90%D7%AA%20%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%94%20%D7%9C%D7%99%D7%93%20%D7%9B%D7%9C%20%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%94%2C%20%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%9C%D7%90%20%D7%A0%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%20%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%AA%D7%99%20%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%90%D7%A0%D7%99%20%D7%A9%D7%95%D7%A7%D7%9C%20%D7%A9%D7%9C%D7%90%20%D7%9C%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%2C%20%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%9F%20%D7%A9%D7%94%D7%A0%22%D7%9C%20%D7%92%D7%9D%20%D7%9C%D7%92%D7%91%D7%99%20%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D. כאן]). <br />
# מה שכתבת "ואינו מתייחס לניסים ולהנהגות על טבעיות '''ובכך''' הוא מגשם את הפסוקים", חיברת 2 טענות שונות לאחת, ואינו נכון, גם כשלא מדובר על ניסים, אלא רק על היחס וצורת הכתיבה על ה', ולהבדיל על האבות, וסיפורי התורה, הספר כותב בצורה מגשמת. <br />
# צריך לכתוב שלמעלה מ50 רבנים אמרו, וחתמו שהחיבור פשש"מ "אינו בר תיקון", זה דבר מאוד מרכזי ובולט שבוודאי אמור להיות מוזכר בערך. <br />
# חוץ מהטענה שהספר מעלים ניסים, יש טענה נוספת: שגם כשהספר כבר מביא פי' (שהובא '''במפרשי הפשט''') המדבר על הנהגה על טבעית, הוא בוחר להקטין ולהעלים הנס, וכתב מדעתו ("הדעת נוטה") שלפי ב' הפי' לא היה נס (ויבינו במקרא עמ' מ"ג, מ"ד, לגבי פי' ב' מהרד"ק). צריך למצוא דרך לנסח זאת, וההבדל הוא שלפי מה שנכתב עד עתה הרושם שטענות המתנגדים רק על השמטת ניסים שנכתב בדרך דרש, אבל על ניסים שהספר כן מביא, כביכול אין להם טענות והכל בסדר. [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 11:35, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::{{א|תהלים}} תודה על הערותיך, להלן התייחסות מפורטת:<br />
::# מסכים עקרונית, אך לפעמים מטרת הקיצור מושגת דווקא בפירוק הנושא למרכיביו, והתייחסות קצרה לכל אחד מהם. איכותו של טקסט נמדדת בהצלחתו להעביר מידע בהיר ומדויק, ונגישותו נמדדת לא בכמות המילים, אלא בשיעור המאמץ שהקורא הממוצע יצטרך להקדיש כדי להבין אותו כהלכה. <br />
::# ההצעה שלי התמקדה בניסוח ולא בסימוכין; לא כל המקורות תחת ידי ואתה מוזמן להוסיף. באופן כללי הייתי נוטה להסתמך פחות על קבצים בעלי אופי פאשקווילי כדוגמת 'מה בפשוטו של מקרא' כשיש מקורות ראויים יותר. אבל שוב, לא לי ההכרעה.<br />
::# הגם שהכוונה שלי הייתה לא למנות את הטענות, אלא לסווג אותן, מכל מקום אני מסכים שנכון יותר שלא להלחים אותם לטענה אחת ממש. תיקנתי.<br />
::# אני מסתייג ממרכזיותו של הפרט הזה וחולק על מקומו בערך. נושא התיקון נוגע לכשרות המחבר ושאלת היותו ראוי לאמון, ואינו רלוונטי למהות הטענות נגד הספר.<br />
::# זו הערה נקודתית, וקשה לסווגה כטענה נפרדת. לדעתי היא נגזרת מהמשפט הכללי: "חלקן הצביעו על דוגמאות שונות בהן נראה כי החיבור חותר לפרש את הכתובים בדרך אנושית וגשמית ככל שניתן, ואינו מתייחס לניסים ולהנהגות על טבעיות". את ההבחנה בין פשט לדרש הזכרתי רק בתשובות התומכים, וכמדומה שכולנו נסכים שאין צורך לפרט את "פרכות המתנגדים לתשובות התומכים", ואת "תשובות התומכים לפרכות המתנגדים לתשובותיהם". כאנציקלופדיה דיינו שנזכיר בבהירות "במאי קמיפלגי", ולא נתרחב לכל השקלא וטריא.<br />
:::[[משתמש:מגנא ומצלא|מגנא ומצלא]] ([[שיחת משתמש:מגנא ומצלא|שיחה]]) 12:47, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::לגבי 1. צריך לשאול את {{א|טישיו}} אם הוא מסכים לנוסח שלך, וכן את {{א|אפרון}} אם ניתן לכתוב יותר מב' שורות מתומצתות בשביל המתנגדים, ועוד ב' בשביל התומכים. לגבי 2. מה האופי הפשקווילי ב'מה בפשוטו של מקרא'? בהקדמה הם כותבים: אין כאן שום מטרה להתנגח או לפסול מאן דהוא, והכל זה ביקורת על הספר ולא רלוונטי המחבר, ומביאים שם טענות ענייניות, וכן ליקוט מכל הרבנים שכתבו נגד הספר, אין שום סיבה להשמיט הקונטרס. ומשא"כ בקונטרס "ראשונים כמלאכים" (שאתה מביא כאן למקור) כותב נגד בעל 'ויבינו במקרא' בלשון זו: "בויבינו במקרא מערערים השוטים", וכן הוא כותב נגד המתנגדים (ביתד באנגלית) בסגנון: "עפרא לפומייהו", "ותיצק צואה רותחת לתוך פיהם", ועוד לשונות שכאלו, ויורד ל"אישי" במקום להתמקד רק לגוש"ע, כך שאולי דווקא "ראשונים כמלאכים" זה בסגנון פשקווילי. לגבי 4. כלל לא, לא ראיתי שהרבנים כתבו נגד המחבר, במכתבי הרבנים כתוב מפורש: "'''הספר''' אינו בר תיקון", זה התיחסות על הספר, ולכן א"א להשמיט זאת בערך העוסק בספר! [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 13:42, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::{{א|מגנא ומצלא|ה}}{{א|אפרון|צ}}{{א|תהלים|ע}}תו של מגנא ומצלא מצויינת. זהו ניסוח בהיר, מתומצת וקריא, אובייקטיבי ואנציקלופדי, של טענות שני הצדדים באופן שבהחלט מתאים לערך אנציקלופדי. הוא מוכיח שאכן ניתן לוותר על הקיצור הנמרץ בכדי להשיג את התועלת של הקיצור. [[משתמש:איסתרק|איסתרק]] • [[משתמש:איסתרק/למצוא ידיים ורגליים|למצוא ידיים ורגליים]] • [[שיחת משתמש:איסתרק|שיחה]] • 16:07, 14 בספטמבר 2023 <br />
::::::<blockquote>1 האריכות שבהצעת הרב מגנא ומצלא הוא חסרון קטן ולא משמעותי לעומת התועלת העצומה בניסוח הבהיר ורהוט (כפשוטו...) טענות הצדדים מאוזנות ושוות באורכן. 2 המקור של 'מה בפשוטו של מקרא' אינו אמין יחסית ל'ראשונים כמלאכים' ומחברו אינו מוכר, 'ראשונים כמלאכים' נכתב ע"י הרב נחום אבראהאם דיין ומו"צ במונסי, ניסוח של עפרא לפומייהו וכדו' אינו מערער את אמינות המקור. 3 לדעתי יש להעלות כמה ראשי פרקים בלבד ולא את כל טענות המתנגדים (והתומכים..) כפי שכתב אפרון בראש השיחה, אם נכתוב את כל סוגי הטענות למיניהם (דבר שהוא מבלבל מאוד את הקורא המזדמן ב'מכלול') נוכל לפתח כאן דיון ארוך של כמה חודשים, והנוסח המוגמר יהיה ברמה פחותה מזה שמוצע עכשיו 4 לשאלתך- ישנם רבנים שכתבו אישית נגדו (ראיתי את אחד הרבנים שהתבטא 'בוודאי בוגר מכון מנדל...' שאלתי את הרב המחבר והוא לא ידע מה זה מכון מנדל....) הנוסח 'אינו בר תיקון' הוא נושא שנידון בביד"צ העד"ח ולמיטב ידיעתי המחבר והמו"ל מצייתים לפסק הבי"ד ולא ראוי להתערב בזה עד לאחר הפס"ד הסופי 5 יש להעלות טענות '''עיקריות''' בראשי פרקים, גם התומכים לא העלו את כל טענותיהם ולא את כל סוגי טענותיהם, אם נעלה את כל הטענות (דבר שיבלבל מאוד את הקורא המזדמן ב'מכלול') נצטרך להקצות כמה חודשים לעריכה והנוסח המוגמר יהיה רהוט פחות מזה הקיים עכשיו, תוכל להעלות את כל טענותיך בהרחבה גדולה בפורום אוצר החכמה ללא הגבלת זמן וכמות מלל. [[משתמש:נקניקיות|נקניקיות]] ([[שיחת משתמש:נקניקיות|שיחה]]) 16:43, 14 בספטמבר 2023 (IDT)</blockquote><br />
::::::במינוח "פאשקווילי" לא התכוונתי לסגנונו הלוחמני של החומר, אלא לאנונימיות שלו ולצורת הפצתו המאפיינת חומרים בלתי אמינים. אבל שוב, מַה תִּצְעַק אֵלָי, אתה מוזמן להגיה את המקורות ולהרחיבם כרצונך וכהבנתך.<br />
::::::בהנחה ששאלת "תיקון הספר" היא לגופו של החיבור, כטענתך, הרי שהעמדות בנוגע אליה נגזרות ישירות מהטענות עצמן, ואינן דורשות התייחסות מיוחדת. וכאן חשוב לחדד משהו: ספר אינו מכשיר חשמלי שהתקלקל, אשר הטכנאי בודק אם אפשר טכנית לתקנו או לאו. אילו זה היה הדיון, הייתה השאלה מובאת לפתחם של עורכים ולא לפתחם של רבנים. ברור אפוא שלא לעצם היכולת לתקן התייחסו הרבנים, אלא לשאלה אם הבעיה שהם רואים בספר הינה כזו שתיקון יכול לפתור אותה. ומתוך הנחה שכל תיקון, מעצם הגדרתו, אינו כולל החלפת הבסיס אלא ביצוע שינויים נקודתיים, הרי שפשוט ומובן שבעלי הטענות העקרוניות (המתנגדים לעצם הלימוד בדרך הפשט, וכן אלה הטוענים שפירוש רש"י כולו פשט) סבורים מן הסתם שאי אפשר לתקנו. ואילו בעלי הטענות הנקודתיות, סבורים שהספר ניתן לתיקון, בהיותו זקוק לשינויים נקודתיים בלבד. <br />
::::::אגב, {{א|תהלים}}, לאיזה צורך נכתבה השורה הזאת: "'''עצם סוג פירוש כזה המיוסד רק על הפשט בלי חז"ל, ועל שהם בחרו לפי דעתם איזה פשט להציג ואיזה להשמיט, והספר קובע את הפשט שבחר בכל פסוק (מבין כל מחלו' מפרשי הפשט), שזה הפשוטו של מקרא'''"? האמנם רוצה מר לנצל את הבמה המכובדת כאן לניהול הפולמוס עצמו ולאלץ את התומכים להשיב? השורה הזאת, ובעיקר הערת השוליים הנלווית אליה, היוצרת את הרושם כאילו החומש נמנע באופן גורף להביא את דברי חז"ל, חייבת להימחק, וטוב אם הדבר ייעשה בידי כותבה ולא בידי {{א|אפרון|מנהל}}.<br />
::::::[[משתמש:מגנא ומצלא|מגנא ומצלא]] ([[שיחת משתמש:מגנא ומצלא|שיחה]]) 17:58, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::::{{א|מגנא ומצלא}} כתבת שאין להביא דבר בולט שכזה שהרבנים כתבו שהספר אינו בר תיקון, וניסית לזרוק הכדור כביכול הרבנים כתבו על המחבר, לכן הוצרכתי להסביר דעת הרבנים למה הספר אינו בר תיקון, כדי שלא תמציא שהם לא מדברים על הספר, אם סברת הרבנים, והערת שוליים ('החצופה') לא מוצאת חן בעיניך, תטען זאת אליהם לא אלי, זוהי דעת הרבנים ולא דעתי. ומ"מ מפני השלום אמחוק זאת. {{א|נקניקיות}} לגבי רבנים שכתבו נגד המחבר, לא נתקלתי בזה, וכמובן יכול להיות שרבנים כן התבטאו נגדו איני בקי בזה, וכוונתי היתה ל'ויבינו במקרא', ו'מה בפשוטו של מקרא' שכותבים שהמחבר לא הנושא כאן, והטענות זה על הספר. [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 19:02, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
{{א|נקניקיות}} לגבי רבנים שכתבו "הספר אינו בר תיקון" לא קשור פה העדה"ח, מדובר על מכתבם של 13 מהר"י ורבנים באמריקה שחתמו על זה, ביניהם ר"מ קוטלר, ר"י אולשין, רא"ב וואכטפוגל, ר"א פלדמן. מכתבם התפרסם ביתד באנגלית, ובעוד מקומות ומובא גם ב'ויבינו במקרא', לכן '''פשוט שא"א להעלים מידע שכזה באנציקלופדיה'''! <small>(בנוסף עוד 35 דיינים ורבני קהילות מכל החוגים באמריקה גם חתמו על זה שאין מועיל להכשיר החיבור. עי' [https://drive.google.com/file/d/1-D8lrnQmB69vfQ5IwtnRVWPnWBC8lSOx/view כאן].</small> [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 19:13, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
:{{א|מגנא ומצלא}} איני מסכים לנוסח שלך בטענות המתנגדים, זה לא מדוייק, כגון הקטע "חלק מהן התייחסו לעצם לימוד המקרא על פי דרך הפשט שדעת חלק מגדולי ישראל בדורות הקודמים לא הייתה נוחה מכך", צריך לשנות ל: "לימוד המקרא בדרך הפשט שלא ע"פ חז"ל, שחלק מגדולי ישראל בדורות הקודמים התנגדו לזה" (זה בדיוק מה שכתוב במקור 'ויבינו במקרא' עמ' יז-יח), וכן בשאר הטענות צריך לנסח, ומ"מ בחודש תשרי בל"נ אני בחופשה מכלולאית ולא אערוך, אשאיר ל{{א|טישיו}} לנסח את דעת המתנגדים. [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 21:40, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::דעתם לא אמינה וכנראה ערוכה בידי מישהו (גם של ראשי הישיבות מלייקווד וגם מכתב ה 35 רבנים) הם חתמו לטובת צד אחד וחזרו בהם וחזרו מן חזרה (חד גדיא חד גדיא...) מישהו מרמה אותם או מאיים עליהם (וד"ל) וא"כ אולי עדיף לא להכניס ? [[משתמש:חצקל בעל עגלה|חצקל בעל עגלה]] ([[שיחת משתמש:חצקל בעל עגלה|שיחה]]) 23:28, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::{{א|חצקל בעל עגלה|דעתך}}, ופרשנויות שלך ממש לא רלוונטי כאן <small><small>(כן ממש מישהו שולט ב50 רבנים מכל העולם שחתמו על זה? ושוב אם אני יגיב על ההמצאות שלך, זה יהיה סטיה מ"לגופו של ענין")</small></small> '''נא לא לסטות מהדיון'''! יש מקור ל13 רבנים שחתמו זאת, וזה כבר מובא מזמן בערך, עי' [https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%9B%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%95#cite_note-18:~:text=%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%99%D7%9F%20LEHOVIN%2C%20%D7%9B%D7%91%20%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%92%2C%20%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F%2086%2C%20%D7%A2%D7%9E%27%206. כאן] בהערה, תקיש על הקישור, שם בעמ' 7, תוכל לקרוא "ופשיטא שאינו בר תיקון כלל", זה אמור להיכנס באנציקלופדיה שלא מעלימה מידע מהקוראים! [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 23:57, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::מצטרף לתיקון הנדרש שעליו הצביע {{א|תהלים}}. באופן כללי איני מגיב כאן הרבה מכיון שלא נראה שהדיון כאן הולך לשום מקום, או שהוא יגמר היכן שהוא. מקודם הוצע כאן נוסח מקור שאותו עיצב אפרון ושמביא בקצרה ממש את שני הדיעות, והיה קרוב לגמר. איני מבין למה לא לחזור לנוסח ההוא. בכל אופן לא יעלה על הדעת שהתומכים בספר יסגננו את דעת התומכים והן את דעת המתנגדים ולא יתנו להוסיף עובדות ברורות המגובות במקור, בטענות שונות ומשונות. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 14:45, 18 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::{{צונזר}} <br />
::::::לגבי הנוסח של הרב 'מגנא ומצלא', גם את טענות המתנגדים הוא כתב בטוב טעם ודעת, הנוסח הקודם שהובא כאן מעייף ומטרחן, ואף אחד לא יתחיל ללמוד בחומש (....) אם הוא לא ידע ש'מגשם' ו'אינו מתייחס לניסי חז"ל' הם 2 טענות שונות, כמו שטענות תומכי החומש הובאו בקצרה ובראשי פרקים בלבד, אנא מכם תחשבו גם על הקורא המסכן ש'נפל' על הערך שעשיתם הכל כדי שהוא יהיה לא קריא...[[משתמש:חצקל בעל עגלה|חצקל בעל עגלה]] ([[שיחת משתמש:חצקל בעל עגלה|שיחה]]) 23:58, 18 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::: "כאן לא פורום", {{ממ}} נא למחוק הודעה אחרונה, העורך יכול להחזיר את התוכן המתומצת הנוגע לגופם של דברים, {{א|חצקל בעל עגלה}} בפעם הבאה אבקש את חסימתך מדף שיחה זה. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 00:20, 19 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::::צנזרתי. נא לזכור שמדובר במכלול - טענות ללא מקור לא רלוונטיות גם לא בדפי שיחה (הרצון להביא אותם מובן מאד, אבל אלה מגבלות האנציקלופדיה, לטובה ולמוטב). [[משתמש:דויד|דויד]] ([[שיחת משתמש:דויד|שיחה]]) ד' בתשרי ה'תשפ"ד 00:26 (IDT)<br />
:::::::::ומה עושים במקרה שיש מחלוקת על הלגיטמיות של מקור מסוים?, הרי על רוב המקורות יש מחלוקת...<br />
:::::::::לגבי מה שצונזר, אשתדל להתבטא בעדינות בפעם הבאה אבל זה מקומם שאת ההודעה שעליה הגבתי שאינה לעניין בדיוק כמו התגובה שלי (כוונתי לשורה המוקטנת) השארתם ואת ההודעה שלי מחקתם, או שתמחקו את כל מה שלא לעניין או שתשאירו גם את ההודעה שלי (גם אם היא דל"פ...)[[משתמש:חצקל בעל עגלה|חצקל בעל עגלה]] ([[שיחת משתמש:חצקל בעל עגלה|שיחה]]) 19:20, 20 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
{{שבירה}}<br />
{{א|חצקל בעל עגלה|אם}} לא תתייג - לא בטוח שאראה את הודעתך. לא רואה שום זלזול ברבנים בשורה המוקטנת - אדרבה, המסר שם הוא שאין לזלזל ברבנים. במקרה של מח' על לגיטימיות של מקור - דנים בדף שיחה ומגיעים להסכמה (אני דיברתי על טענות ללא מקור - שעליהם אין מח' שאין מקומם במכלול או בדפי השיחה של המכלול). [[משתמש:דויד|דויד]] ([[שיחת משתמש:דויד|שיחה]]) ז' בתשרי ה'תשפ"ד 00:18 (IDT <br />
<br />
<small>:(איני רואה ערך בהתעלמות מהמציאות בנושא הזה (הסיפור עם הגר"נ קופשיץ אושר על ידיו בהקלטה מפורסמת, הגר"נ אבראהאם הוציא מכתב שמאיימים עליו, איימו על הרב קרויס ממנצ'סטר, וידוע לי על עוד הרבה רבנים שאיני יכול לפרסם כאן) אדרבה אם תציפו את זה אולי תופעה מבישה זו תיעלם) עד כאן סטייה מ"גופו של עניין"</small> לא הייתה כוונתי לזלזל ברבנים ח"ו אך בנושא זה (פלג) כיון שכבר היו כמה מקרים דומים בציבור החרדי לאחרונה (מקווה ריין, נדרים פלוס, ועוד) אולי צריך לתת את הדעת על כך שכל מכתב שיוצא יש צורך לברר היטב שהוא אוטנתי ונכתב מרצונו החופשי של החתום.<br />
<br />
איני רואה סיבה להמתין עם תיקון הערך, אפשר להעלות בימים הקרובים את התיקון הנדרש כפי שמופיע כאן בשיחה ע"י הרב מגנא ומצלא, לדעתי אפשר להעלות את נוסח המקורי שלו תוך הדגשה בכותרת שאלו '''עיקרי''' טענות התומכים והמתנגדים (שהרי אי אפשר לפרט כל פיפס וכל דיוק, זה לא סוגיה בש"ס וד"ל...)[[משתמש:חצקל בעל עגלה|חצקל בעל עגלה]] ([[שיחת משתמש:חצקל בעל עגלה|שיחה]]) 00:35, 27 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
== מחיקה דברי הרב רייזמן==<br />
'''[https://www.kolhalashon.com/new/Media/PlayShiur.aspx?FileName=36087136&Video=False הרב מנשה ישראל רייזמן, שעורים בפרשת השבוע, באתר קול הלשון]''' באידיש<br />
<br />
מופיע דבריו הנוקבים בעד החומש פשוטו של מקרא ועל כך שהוא נרדף :<br />
<br />
''הנני מחובר עם איש כשר וצדיק שהוציא לאור חומש מפורש עם 'רש"י כפשוטו', וזכה לקרב הרבה מאד מבניישראל ללמוד תורת משה רבינו עם פירוש רש"י. ואח"כ הדפיס חומש בשם 'פשוטו של מקרא', ויש אנשיםשמחפשים עם זכוכית מגדלת למצוא איזה טעות, ומכריזים על שלומי אמוני ישראל שהם מינים ואפיקורסים,ורודפים אותם ברדיפות שלא שמעום אבותינו, מאיימים ברציחות הכאות וקללות באופן נורא מאד, ביודעיומכירי קאמינא, וב"ה גם אני נרדף מחמת סוגיא זו, ומסתמא לאחר דברי אלה אהיה נרדף יותר גדול, אבלהמצב איום ונורא, אנשים עומדים בצד ורואים תשפוכת דם צדיקים ושותקים, אם לא דם בגשמיות הרי רוצחיםאנשים כשרים בחרבות שבשפתותיהם.''<br />
<br />
<br />
אך לצערי הרב בקשת חכמה מחק זאת ללא כל הסבר הגיוני ואני רוצה להדגיש שזה אחרי שחלק מהרבנים התומכים שמכתביהם ידועים ומופיעים [https://www.psmlearners.com/general-9 באתר זה] לא מופיעים כלל בערך בהמכלול בגלל טענות הסרק של בקשת חכמה שלא זה מספיק איכותי [מה שלא נכון כי זה אתר עם שמות ומכתבים שידועים זה זמן רב]<br />
<br />
כנראה שאין גבול לשנאתו נגד החומש פשוטו של מקרא ונגד רבנים שחושבים אחרת מרבותיו <br />
<br />
[[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 10:02, 14 בנובמבר 2023 (IST)<br />
:המידע אודות הרדיפות אינו נוגע לערך. ודי - תניחו לנו. שרפנו מספיק שעות על הערך הזה. יש עולם מחוץ לחומש הזה. שמענו את שני הדיעות, וכל אחד יעשה כדעת רבותיו. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 13:11, 14 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::למה זה לא נוגע ? עובדא שבערך מוזכר הפריצה לביתם של רבני ביתר <br />
::זה נוגע ועוד איך. ושים לב שלפי בקשת חכמה אסור אפי' להזכיר את תמיכתו של הרב רייזמן בחומש ורבנים נוספים<br />
::ואם יש שתי דיעות אז למה אתה בעד לצנזר דעה אחת בושה [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 13:29, 14 בנובמבר 2023 (IST)<br />
:::אמשיך לתאר את השערוריה, אני העליתי כאן לפני שבוע את דברי הרב רייזמן ולאחר כמה דקות (!) הוא נמחק בטענה שכאן לא פורום (מי שהבין את הטענה שיכתוב לי בפרטי, מה, זה לא מידע חשוב? כל מי שמנסה להבין מתוך הערך הנ"ל לא אמור להבין את השיטות ה'עדינות' של המתנגדים לחומש כדי להשפיע ולהלך אימים על רבנים?) ועוד איים עלי לסגור את המשתמש שלי בטענה המגוכחת הנ"ל, <br />
::אני רוצה לשאול, האם הרדיפות הם לא נוגעות לערך? עד כמה אפשר להשפיל את האינטליגנציה שלנו, לא נראה לי שאי מי מהעורכים כאן אינו מבין איזה מסגרת מאחדת את כל מי שחתם נגד וכמה אחוז הם מסך הציבור החרדי ולמה הם מצליחים "לסחוף" אחריהם רבנים נוספים (וד"ל)<br />
::לדעתי זה הרבה יותר חשוב לכתוב עובדות שאין עליהם עוררין, כגון 'הרב רייזמן אמר שהוא נרדף ע"י אותם אנשים ולאחר שיעור זה הוא כנראה יהיה נרדף יותר' מאשר לדקדק בפיצול 2 טענות שיש להוכיח כאן עוד כפירה רח"ל...[[משתמש:נקניקיות|נקניקיות]] ([[שיחת משתמש:נקניקיות|שיחה]]) 19:16, 14 בנובמבר 2023 (IST)<br />
:::"הרב בקשת חכמה" מחק את זה עם טיעון ברור, אמנם פורצדורלי, אבל טיעון חד הנובע מעצם הלוז של התנגשות עריכות. וזה: מאחר שהרב אפרון, אחד העורכים הנכבדים, מחק זאת מהדפ"ש, בכלל מאתיים מנה לפי זה למחוק מהערך. מתווכח עם אפרון? זכותך! אבל יש לפתוח על כך דיון בדפ"ש, כפי שאכן עשית. זה אל"ף. בי"ת, הסיבה העיקרית שלי, היא שמאחר שנעשה "דילול" מסיבי של כלל הטטענות, בעיקר של המתנגדים, וגם של התומכים. איני מבין למה זה הוגן להרחיב בדברי הרב רייזמן, יתר מהאחרים. צא וראה, לרוב הרבנים הנמנים במתנגדים, לא ניתן מילה בגוף הערך, מעבר לאזכור שמם. ככה עושים ניטרליזציה? אדרבה, ככל שתתאפשר הרחבה, אני בעד להרחיב אצל כולם. כמי שכתב את הערך, הארכתי טובא בדעות התומכים דאז. הגם שיכולתי לטעון, שעם כל הכבוד לשיעוריו הפופולריים של הרב רייזמן, הוא אינו רב בעל השפעה המוביל ציבור מאחוריו. וכעת לכתר שקשרתי לי "המתנגד הידוע", אני אכן מתנגד, ועם זאת אני משתדל להיות הוגן. ובוודאי, לשמור על שיח מכובד. הכותרת בעלת הניחות הפאשקווילי, אינה עולה בקנה אחד עם התהגותי, ואבקש להתמתן בעניין זה. [[משתמש:בקשת חכמה|בקשת חכמה]] ([[שיחת משתמש:בקשת חכמה|שיחה]]) 21:36, 14 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::::ראשית מה הקשר בין מחיקת דבריו מדף השיחה לעריכה בערך עצמו, ? אפרון מחק זאת מדך השיחה כי כאן זה לא פורום <br />
::::שנית אם אכן אתה רוצה להתנהג בהגינות אני חושב שזה משהו מהותי [זה לא הרחבת טענות בעד או נגד אלא משהו חדש] לאזכור שרב חשוב וידוע מתלונן על רדיפות... אתה מוזמן להציע נוסח שיזכיר זאת בצורה הכי מקוצרת ומתומצתת.<br />
::::א [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 08:50, 15 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::הוויכוח ביניכם לא ייגמר אף פעם בעיקר בגלל החשדנות. אני מציע להחזיר את הדף להגנה על ידי {{א|מקוה|אחד המורשים}} ולא בקשת חכמה ולא הקניזי או אחד הבבקש"ים בהם הוא משתמש יוכלו לערוך. ככה היה תקופה וכנראה זה לא מספיק וצריך עוד תקופה. עכשיו אני לרוב לא מתערב לגופם של טעננות אבל בהחלט מי שיעקוב אחרי דף השיחה {{א|אפרון|אפרון}} הוביל כאן משא ומתן איך לנסח את הטענות מכאן ומכאן וזה באמצע עריכה ככה שאני מציע להקניזי לשלב את הנידון האם להאריך בטענות הרב רייזמן או לא. ואם להרחיב אז אולי להכניס את מה שאמר שרבנים לא מבינים מה שהם חותמים ושאין הבדל בין המתנגדים שמתכוונים לשם שמיים לחמאסניקים. תקשיב הרב קניזי אתה לא יכול להחליט איזה רמה של חריפות מתאימה לך או לא. זו אנציקלופדיה. ואם מחליטים להביא את חריפות דבריו אי אפשר לערוך סלקטיבית.[[משתמש:בעד עמך|בעד עמך]] ([[שיחת משתמש:בעד עמך|שיחה]]) 08:57, 15 בנובמבר 2023 (IST)<br />
:::לא העתקי את דבריו החריפים אלא רק זאת שהוא נרדף ע"י מתנגדי החומש אם זה לא אז מה כן בנוסף אין לזה קשר לדיון הקודם שאפשר להמשיך אותו [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 11:07, 15 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::::לדעתי יש מקום להכניס את זה לערך אם זה נכנס ב5 מילים, אני לא חושב שזה אמור לקבל נפח יותר גדול מזה. (אם כי לא היה לי זמן לשבת על זה בנחת) [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 14:25, 15 בנובמבר 2023 (IST)<br />
:::::אחת ההוספות האחרונות החשובות שהוספתי לערך (ונמחקו) היתה הודעת העדה החרדית שאסור להחזיק את הספר. כל זמן שזה לא חוזר לערך, אני מתנגד לכל הוספה לערך. הערך הזה חייב להיות מאוזן. כבר הסברתי לעיל את שיטתי - שכדאי שהערך יכיל את כל הטענות הצדדים, ושכל אחד מהצדדים יערוך את הטענות שלו. זה לא הצליח משום מה. בכל אופן במצב הנוכחי אי אפשר להוסיף את המידע הזה לערך. הוא מגמתי ומנסה להראות את מתנגדי החומש כאנשים אלימים - והתחמקות מהדיון על החומש עצמו.[[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 20:03, 15 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::::::אין שום קשר בין זה לזה,<br />
::::::אתה מציע '''לצנזר''' דבריו של רב חשוב רק בגלל טענות כאלו ואחרות שאינם קשורות לגוף הנושא <br />
::::::שנית גם אני לא מסכים עם המחיקות האלו שנמחקו כל הרבנים שתומכים בחומש שמופיעים באתר לומדי ומעריצי החומש<br />
::::::ולכן יהיה אסור להוסיף לערך מידע חשוב עם מקור מהימן ? [ללא קשר לטענות בעד ונגד] [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 23:16, 15 בנובמבר 2023 (IST)<br />
:::::::אני בכלל חושב שהזמן שהשקיעו כאן בערך הזה עבר כל פרופורציות. המושג הזה שיש עורכים שמשקיעים כאן שעות במכלול לשפר אותו, ויש אורחים שבאים רק כדי להוסיף את העניין שלהם, ולכן יש להם את כל הזמן שבעולם להתווכח בלי סוף ולנצח במלחמת ההתשה המכונה דף שיחה, הוא מצב לא הוגן. לכן אני חושב שמכיון שהדיון הקודם שבו הושקעו עשרות שעות במטרה להגיע לפשרה, הלך לטמיון, לא נכון לפתוח כעת דיון חדש לפני שמיצו את הדיון הקודם (עדיף שתמצאו תעסוקה אחרת, כי לי אין כ"כ זמן לזה). אם רוצים לעשות דיון קצרצר ונקודתי, אז צריך גם לתקן את המידע השגוי שיש בערך אודות שלושה רבנים שכביכול פרסמו מכתבי תמיכה בחומש, ומתברר שבסוף 2 מתוך 3 חזרו בהם (כמו שהתפרסם בקונטרס "מה בפשוטו של מקרא"). [https://drive.google.com/file/d/19kKbcdL-CVKSOCTIBJX0wZi_1u8AODn3/view]. [https://drive.google.com/file/d/1iFm2Yy-xn2-f-nctEqKpng6kFzMhnmxk/view] במידה וכך, שמוסיפים פרט קצר לצד הזה ופרט קצר לצד השני, אין לי בעיה. אבל מכיון שאני מכיר את הצדדים, לא נראה לי שיש כאן מישהו שמוכן להגיע להסכמה כל שהיא. ובמלחמות התשה איני מוכן להשתתף. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 01:52, 16 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::::::::א. שוב אתה מקשר בין אחד לשני, מה הקשר בין הטענות האחרות לעריכה הנוכחית ? הדיון הקודם הותיר גם לתומכי החומש דברים שאינם מצוטטים בערך ואדרבה העיקר כל הדיון הקודם היה האם להוסיף שמות רבנים המופיעים באתר לומדי ומעריצי וזה לצערי לא נכתב בסופו של דבר<br />
::::::::ב. לגבי עצם דבריך הבעיה הוא שמכתבי הרבנים ממנצ'סטר שחוזרים בהם לא פורסם בשום מקום רשמי אלא הם כתבו מכתבים פרטיים לבניהם שחוזרים בהם, אך המכתב הרשמי שהופץ בעד החומש מעולם לא פורסם כנגדו מכתב רשמי הפוך - דבר שמעלה חשד - כי אם הם באמת חזרו בהם הם אמורים לפרסם לציבור כולו דברים שאמרתי לפניכם טעות הוא בידי - [לפי מידע שיש ברשותי הרבנים מעולם לא חזרו בהם והמכתבים הנ"ל הוצאו בכוח [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 10:15, 16 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::::::::: @[[משתמש:טישיו|טישיו]], @[[משתמש:הקניזי|הקניזי]], בואו לא נתפזר לטענות אחרות, הנושא כאן זה דבריו של הרב רייזמן, הסיבה להכניס ברורה ואני {{בעד}} להכניס, טישיו נגד להכניס כי לדעתו זה יותר חוסר איזון בין בפסקה של המתנגדים שצומצמה לפסקה של התומכים.<br>אני מציע שהרב טישיו יציע בדף השיחה את הניסוח המדוייק של מה שהוא היה רוצה להרחיב ונראה אם זה יכול גם להכנס, אני אישית יתנגד לכל עריכה שלא תמלא אחרי 3 תנאים, 1- מתומצתת למילים ספורות ממש, 2- לא כופלת טענות שהועלו, 3- נוגעת ישירות לגופו של דיון ולא מסביב. (לדעתי טענה שרבנים מאויימים ולכן אינם מתעסקים עם זה היא טענה על גוף המחלוקת סביב הספר). [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 14:20, 16 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::::::::: מכיון שהרב [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] טען כביכול כל התנגדותי היא בשל התנגדות הרב [[משתמש:אפרון|אפרון]], אני מבהיר כי הנני מתנגד לרחבה בדברי הרב רייזמן, כל עוד אין הרחבה אצל כל רב מה אמר. אני גם {{נגד חזק}} להוסיף את זה, לפני שפותרים את הדין הקודם שהובילו הרב אפרון והרב טישו והרב הקניזי. יש שם מידע רב, לכאן ולכאן, שלא נכנס - עקב הפסקת הדיון. אין צדק להרחיב בדבר אחד, כל עוד לא הכול בפנים.[[משתמש:בקשת חכמה|בקשת חכמה]] ([[שיחת משתמש:בקשת חכמה|שיחה]]) 19:30, 16 בנובמבר 2023 (IST)</div>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%9B%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%95&diff=2409255שיחה:רש"י כפשוטו2023-11-14T19:36:40Z<p>בקשת חכמה: /* מחיקה דברי הרב רייזמן על הרדיפות שהוא עובר ע"י מתנגדי החומש - ע"י מתנגד החומש הידוע "בקשת חכמה" - עם מקור מקול הלשון */</p>
<hr />
<div>{{תיבת ארכיון|<br />
*[[/ארכיון 1|ארכיון 1]]<br />
}}<br />
{{פורום}}<br />
<br />
== עריכות בערך רש"י כפשוטו ==<br />
באופן פלאי הקיצור הוא רק לדברי המתנגדים. משהו כאן לא הוגן בהתחשב בכך שהערך מוגן. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 14:46, 11 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:{{א|טישיו|אתה}} לא חייב להתנצל.... [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 14:50, 11 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::לא ראיתי את העריכה השנייה. כעת הערך באמת מאוזן (למרות שלדעתי עדיף פירוט לשני הצדדים מאשר קיצור לשני הצדדים. צריך שהקורא יבין על מה בעצם הויכוח ומה שורש הדיון). [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 18:35, 11 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
: {{א|טישיו}}, אני מבין את הרציונל שבטענתך, אם כי באמת במכלול משתדלים בכל המחלוקות הפנים חרדיות להביא הכל בתמצות ובקיצור, נראה לי שזה שיקול עדיף, לא אכפת לי שתהיה שורה אחת בכל אחת מהדעות שמסבירה בכמה מיליםאת הטענות, אבל זה צריך להיות שורה שאין חולק עליה ומתומצתת לגמרי. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 01:40, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::מה שחשוב זה הנקודה המרכזית של המחלוקת, שהמתנגדים טוענים שרוב העניינים הרוחניים (כמו עוה"ב, ניסים ושכר ועונש בג"ע וגיהנום) נשמטו מהספר (ובהערות שוליים להביא הדוגמאות), ולהביא את טענת התומכים שטוענים שהמחבר סמך על אזכור עניינים אלו בפירוש רש"י ולא ראה צורך להביאם, ומלבד זאת יש כן אזכורים לעניינים אלו. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 10:30, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::: אם המשפט הראשון מוסכם ונכתב מפורש במקורות אוכל להכניסו, ללא שום דוגמאות, כנ"ל על תשובת התומכים. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 13:18, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::כתבתי את הנוסח כאן, מכיון שדף השיחה של הערך סובל מספאם מילולי, של טענות חוזרות ונשנות, אנחנו לא נגמור שם. <br />
זה הנוסח שכולל את שני הטענות במידה שווה, והכל מגובה עם מקורות. לשיקול דעת אם להכניס את כל הראיות בהערת שוליים אחת. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 13:38, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
: {{T|הקניזי}} {{א|חצקל בעל עגלה}} {{א|בקשת חכמה}}, גם הקטע הזה יצומצם מעט.<br>יש מישהו שלא מסכים עובדתית אם זה טענות הצדדים? [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 13:43, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::חשוב שלא יתפתח כאן דיון אם שני הצדדים צודקים ואם הטענות צודקות. מתקיים בדף השיחה דיון רחב ביותר בכוונת דברי המחבר ואם הוא אכן עיוות דברי הרמב"ן (כבר הסברתי שם בארוכה). על הצדדים להתמקד כל אחד בצד שלו ולראות אם אכן הטענות נכתבו כראוי. חצקל/הקניזי יבדוק/ו אם טענות המגינים על הספר נכתבו כראוי ותו לא. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 13:48, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::{{ציטוטון|אחת הטענות המרכזיות נגד הספר הוא שאינו מתייחס להנהגה הניסית המוזכרת פעמים רבות בפירוש רש"י ובחז"ל, ואינו מזכיר שום מציאות על טבעית{{הערה|קונטרס מה בפשוטו של מקרא עמ' ח'}}. בפסוק{{הערה|בראשית א יד}} "והיו לאותות" השמיטו שכשהמאורות לוקים סימן רע לאומות העולם {{הערה|שם עמ' ח}}בניגוד לדעת רש"י שהמטרה להאיר לעולם היא מטרה משנית{{הערה|חפץ חיים על התורה. טענה זאת מובאת גם במכתבו של הרב פיליף}}, בפסוק "ורוח אלוקים מרחפת" כתבו שמדובר ברוח רגילה{{הערה|לשון הספר: "ומהו רוח ה' יש שפרשוהו כמשמעו, האויר וכו' וקראה הכתוב 'רוח אלקים' להשמיענו שגם הרוח הוא בכלל הדברים הנבראים בידי ה'".}} בפסוק "וירץ העבד לקראתה" השמיט את פירוש חז"ל שעלו המים לקראתה{{הערה|(ראשונים כמלאכים עמ' 16 בשם יתד באנגלית}}, בפסוק "וירח את ריח בגדיו" השמיט את פירוש רש"י שנכנס עימו ריח גן עדן{{הערה|עמ' 19 שם}}, בפסוק "הלהרגני אתה אומר" השמיטו שהרגו בשם המפורש{{הערה|קונטרס מה בפשוטו של מקרא עמ' ח'}}. המגינים על הספר טוענים שבכל העניינים האלו סמך הספר על אזכור הניסים בפירוש רש"י, ואין טעם לחזור ולכפול את הענין בפירוש פשוטו של מקרא{{הערה|קונטרס ראשונים כמלאכים שם}}. מלבד זאת הם מוכיחים שענין עולם הבא כן מוזכר בספר ומכאן שאינו מכחיש כלל חלילה את העניינים הרוחניים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://3e564d02-9b80-4a1a-b867-9cb8e61e8a41.filesusr.com/ugd/3db17f_a0aa3951de044833b1bc8bc30230d235.pdf|הכותב=|כותרת=בבלוג אגודת לומדי החומש פשוטו של מקרא}}</ref>}}<br />
:::לגבי הטענה של "ורוח אלוקים מרחפת" פלא עצום! בדקתי בחומש ומופיעים 2 פירושים! או רוח רגילה או כסא הכבוד, ושניהם דעות של תנאים בבראשית רבה... אז מי שטוען שמ"ד שאמר רוח רגילה הוא.... אז בבקשה.....שמחתי לתת שירות[[משתמש:חצקל בעל עגלה|חצקל בעל עגלה]] ([[שיחת משתמש:חצקל בעל עגלה|שיחה]]) 00:35, 27 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::לדעתי התמיכה ניסוח הנ"ל שגוי ויש לנסח את טענות המגינים כך [קונטרס ניתי ספר ונחזי אינו מקור כשלעצמו אלא המקורות הרבים המובאים בו]:<br />
:::התומכים בספר טוענים שרק באופן שבהתבסס על הראשונים מפרשי הפשט פשוטו של מקרא אינו מורה על הנסים המתוארים בחז"ל, ולדעתם נאמר רק בדרך דרש, אז הוא לא מופיע בחיבור שמטרתו הוא ליקוט דברי מפרשי הפשט, לצד פירוש רש"י כפשוטו המביא את מדרשי חז"ל<ref>הקדמה לחומש פשוטו של מקרא, קונטרס לפשט את החללים עמוד 3</ref>. בנוסף נטען שחלק ההלכתי של התורה הם מפרשים רק כמו חז"ל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=68&t=24000|כותרת=פורום לתורה - תגובת המערכת}}</ref>. מלבד זאת ישנם הרבה דוגמאות המוכיחות שעניני גן עדן וניסים והנהגות מעל דרך הטבע כן מובאים בחומש<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://forum.otzar.org/download/file.php?id=128253|כותרת=ניתי ספר ונחזי}}</ref>. בתודה [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 14:28, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::: {{א|טישיו|עכ}}{{א|הקניזי|שיו}} יותר טוב? {{ציטוטון|הטענות המרכזיות נגד הספר היו שהספר נותן משקל גדול לפשוטו של מקרא כמנהג המשכילים ושאינו מתייחס לניסים ולהנהגות על טבעיות{{הערה|קונטרס מה בפשוטו של מקרא עמ' ח'}}. המגינים על הספר טוענים שבעניינים אלו סמך הספר על אזכור הניסים בפירוש רש"י הנמצא בספר, וכן שהספר כן מזכיר את העולם הבא שהינו עניין רוחני והעניינים שבהם הוא מפרש את פשוטו של מקרא זה רק על פי פרשנים מהראשונים}}.<br>הועבר מדף השיחה שלי כמקובל בדיונים על תוכן ערכים.[[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 15:17, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::לדעתי כדאי להביא את הדוגמאות בקיצור בהערת שוליים. הערך אמור לתת את המידע הרלוונטי בקיצור. אבל בכל מקרה הנוסח מצויין, ומביא כראוי את שני הצדדים כראוי. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 15:49, 12 בספטמבר 2023 (IDT:<br />
::::::איני מסכים לנוסח זה כי אם לנוסח שהצעתי - או נוסח שיכלול "במרכזו" את הרעיון הבא: הנסים והדברים על טבעיים המקובלים על מפרשי הפשט [הרמב"ן והרשב"ם ודומיו] כדרך "דרוש" הם אשר לא הובאו בחיבור פשש"מ<ref>הקדמה לחומש פשוטו של מקרא. קונטרס לפשט את החללים עמוד 3</ref>. [ זה הרעיון של החיבור ליקוט מפרשי הפשט דייקא ] ואח"כ את הטיעון שיש בצדו רש"י כפשוטו ודוגמאות שכן מביא ענינים רוחניים [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 16:53, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::::צריך מקור מדוייק לטענה. היכן זה כתוב בפירוש האם בהקדמה לחומש - אם כן נא לצטט את לשונו, או בהקדמה לקונטרס? [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 16:56, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::::זה הרעיון המרכזי בספר, אצטט את המקורות בהקדמה נכתב – "תקוותנו כי אכן השגנו את המטרה הנרצית, והחומש 'רש"י כפשוטו' אשר במרכזו עומד פירוש רש"י כעמוד התווך – הוא רבינו הגדול, רבן של רבותינו, הפרשן הראשי והעיקרי יחד עם 'פשוטו של מקרא' אשר בצידו, יעשיר את ידיעותיהם של לומדי פרשיות התורה, בד בבד עם תוספת היריעה הנרחבה הלזו, '''הקשורה היטב אל פשט הכתוב," -''' היינו שהוא יביא רק מה שהוא נכלל ברובד הפשט קונטרס לפשט את החללים עמוד 4 -5 : "הכלל השלישי – הפשט לעומת הדרש; כאשר הביא אחד מן המפרשים את המדרש וכתב שהוא מדרש , והשני הביא פירוש אחר וכתב שהוא פשט. או שלא נודע בתוך אך משקל דברי הראשונים מרובה הוא בוודאי ממשקל דעת האחרונים. גם אם על פי דבריו אנו משערים כוונתו בפסוקים הסמוכים, לא נוכל לומר הדבר בשמו, אם לא שהוא מוכרח ממש בדבריו. דברי המפרש עצמו, אם כוונתו לפשט הכתוב או למדרשו, '''אך לעומת זאת מפרשים האחרים כתבו על פירושו שהוא דרש. במקומות כאלו , בחר המחבר להביא את פשוטו של המקרא , ושם הספר מוכיח עליו."''' [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 17:04, 12 בספטמבר 2023 (IDT) <br />
::::::::: {{א|טישיו|עכ}}{{א|הקניזי|שיו}}?<br />
{{ציטוטון|הטענות המרכזיות נגד הספר הן, שהספר נותן משקל גדול לפשוטו של מקרא כמנהג המשכילים{{הערה|"וגם בספר הנ"ל.. '''ורוח של השכלה יש בו'''", לשון המכתב שחתמו עליו: ר"מ קוטלר, ר"י אולשין, רא"ב וואכטפוגל, ר"א פלדמן, ועוד 9 רבנים. בעמ' פ"ח ב'ויבינו במקרא'.}}. ושאינו מתייחס לניסים ולהנהגות על טבעיות{{הערה|קונטרס מה בפשוטו של מקרא עמ' ז'-ט. [[הרב דוד כהן]] 'ויבינו במקרא' עמ' צ"ו.}} "מגשים" את הפסוקים{{הערה|קונטרס 'ויבינו במקרא' דברי ר"מ שטרנבוך חנוכה תשפ"ב; הרב אשר אליהו קאלמאנאוויץ במכתבו: "וביותר '''בהגשמתם''' שעשו מכל התורה כולה", הרב מנשה פילאף (בהערה ד'); והרב ש"י בלאכרסקי בעמ' נו - סא.}} ומסלף חלק מדברי המפרשים{{הערה|"גם בספר הנ"ל יש בו פירושים משונים ומזוייפים בשם המפרשים", לשון המכתב שחתמו עליו: ר"מ קוטלר, ר"י אולשין, רא"ב וואכטפוגל, ר"א פלדמן, ועוד 9 רבנים בעמ' פ"ח ב'ויבינו במקרא'; ורח"י גינזבורג במכתבו: "גם מביא דברי הרמב"ן בסילוף כוונתו הקדושה".}}.<br>התומכים בספר טוענים שהספר מיוסד על מפרשי הפשט ולכן מתעלם מניסים והנהגות על טבעיות שהובאו בראשונים כ"דרש"{{הערה|מהקדמת הספר}}, ושהמדרשים מופיעים בפירוש רש"י הנמצא בספר{{הערה|קונטרס ראשונים כמלאכים עמוד 16}}, ושהספר מזכיר את העולם הבא שהינו עניין רוחני{{הערה|[https://3e564d02-9b80-4a1a-b867-9cb8e61e8a41.filesusr.com/ugd/3db17f_a0aa3951de044833b1bc8bc30230d235.pdf מבלוג אגודת לומדי פשוטו של מקרא]}}}}.<br>'''ההצעה מתעדכנת לפי התגובות בדף השיחה''' [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 17:22, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::::::תנסח כך את המשפט הראשון: המגינים על הספר טוענים שהספר מיוסד על מפרשי הפשט ומשכך לא הביא נסים ודברים על טבעיים שהראשונים התייחסו אליהם כדרש, לגבי המשפט: וכן שהספר כן מזכיר את העולם הבא. כמדומה [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=128253 שבקונטרס ז]ה מופיע כמה דוגמאות אם כך תכתוב אותו בלשון רבים ולא כמו שנראה שיש אזכור יחידי ב. אולי לציין שגם בעבר יצאו חומשים שליקטו רק את הפשט בתמיכת גדולי ישראל עי' בקונטרס [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=123272 כבר היה לעולמים] ג. בנוסף לדעתי אין להזכיר את הקונטרס מה בפשוטו של מקרא כמקור כי הוא קובץ שהופץ רק במילים אפשר לצטט אותו דבר מויבינו במקרא. [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 17:32, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::::::::{{א|אפרון}} למגינים על הספר מוקדש יותר מפי 2 שורות, מאשר לטענות המתנגדים. ולגוש"ע צריך להוסיף בטענות המרכזיות, אחרי המילים "ולהנהגות על טבעיות": וכן שבספר יש פירושים שהקורא יכול לטעות ב'הגשמה'. (הערה: "ויבינו במקרא" עמ' נ"ח-ס). [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 17:44, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::::::::{{א|אפרון|מסכים}} עם {{א|תהלים}}. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 18:44, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::::::::::תנסח כך את המשפט הראשון: המגינים על הספר טוענים שהספר מיוסד על מפרשי הפשט ומשכך לא הביא נסים ודברים על טבעיים שהראשונים התייחסו אליהם כדרש, לגבי המשפט: וכן שהספר כן מזכיר את העולם הבא. כמדומה [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=128253 שבקונטרס ז]ה מופיע כמה דוגמאות אם כך תכתוב אותו בלשון רבים ולא כמו שנראה שיש אזכור יחידי ב. אולי לציין שגם בעבר יצאו חומשים שליקטו רק את הפשט בתמיכת גדולי ישראל עי' בקונטרס [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=123272 כבר היה לעולמים] ג. בנוסף לדעתי אין להזכיר את הקונטרס מה בפשוטו של מקרא כמקור כי הוא קובץ שהופץ רק במילים אפשר לצטט אותו דבר מויבינו במקרא. [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 17:32, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
{{שבירה}}# ניסחתי מחדש.<br />
#אין צורך לציון הנ"ל.<br />
#אתה מוזמן לצרף צקור מדוייק יותר טוב.<br />
[[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 17:44, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:אוקי. 2 אז תוריד את המילים "כמנהג המשכילים" כי בקונטרס מובא שלא רק המשכילים נהגו כך אלא גם שלומי אמוני ישראל. או לפחות עם הסתייגות כמו "מה שהיה נפוץ בעיקר אצל המשכילים" 3 לגבי הקטע האחרון כתוב רק בלשון יחיד - [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=128253 ובקונטרס ניתי ספר ונחזי] מצויין הרבה מקומות אז צריך לנסח:" וכן שהספר כן מזכיר פעמים רבות עניינים רוחניים" או משהו בדומה לזה 4 אפשר לציין ויבינו במקרא עמוד מב 5 למה לא לכתוב בנוסף נטען שחלק ההלכתי של התורה הם מפרשים רק כמו חז"ל[2]. [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 19:00, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::{{א|הקניזי}}, בקטע שהעתקת מההקדמה וכן מהקונטרס נא להוסיף גרשיים כאלו " " כדי שנדע מה הציטוט בדיוק ומה הפרשנות שלך. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 18:13, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::{{א|אפרון|למעשה}} כעת רוב הקטע עוסק בעצם בתשובות של המגינים. בטענה של המתנגדים חסרה נקודה מרכזית שמבוארת בכל קונטרסיהם וכן במכתב הרב פיליפ, שהספר מביא פירושים הנוגעים להגשמה בשם הראשונים, ולמעשה מקור הדברים אינו מופיע בראשונים כלל (כמו למשל הפירושים על צלם אלוקים ועל רוח הגן). [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 20:23, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::אז שוב צריך להזכיר תשובת קונטרס ראשונים כמלאכים שבספר הדגיש שזה דרך משל וחשו בנפשם וכביכול וממילא אין זו הגשמה עי' בפירוש הרד"צ הופמן המתייחס לזה [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 20:43, 12 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::: {{א|הקניזי|ע}}{{א|תהלים|דכ}}{{א|טישיו|נתי}}. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 00:56, 13 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::לא התייחסת למה שכתבתי לעיל ואכתוב שוב, תוריד את המילים "כמנהג המשכילים" כי בקונטרס כבר היה לעולמים מובא שלא רק המשכילים נהגו כך אלא גם שלומי אמוני ישראל. או לפחות עם הסתייגות כמו "מה שהיה נפוץ בעיקר אצל המשכילים" 3 לגבי הקטע האחרון כתוב רק בלשון יחיד - [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=128253 ובקונטרס ניתי ספר ונחזי] מצויין הרבה מקומות אז צריך לנסח:" וכן שהספר כן מזכיר "פעמים רבות".... או משהו בדומה לזה 5 למה לא לכתוב בנוסף נטען שחלק ההלכתי של התורה הם מפרשים רק כמו חז"ל[2]. [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 18:55, 13 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::::{{א|הקניזי}} הוא (אפרון) התיחס כבר לדבריך, עי' [https://www.hamichlol.org.il/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A6%D7%A7%D7%9C_%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%94#:~:text=%D7%94%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%9B%D7%A8%D7%92%D7%A2%20%D7%94%D7%95%D7%90%20%D7%9E%D7%94%20%D7%98%D7%95%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D%20(%D7%9C%D7%90%20%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%99%20%D7%90%D7%9D%20%D7%96%D7%94%20%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F%20%D7%90%D7%9C%D7%90%20%D7%94%D7%90%D7%9D%20%D7%96%D7%94%20%D7%A0%D7%98%D7%A2%D7%9F%20%2B%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8)%20%D7%95%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%9D%20%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D%20%2B%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%2C%20%D7%A0%D7%90%20%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%A7%D7%93%20%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F%20%D7%96%D7%94%20%D7%91%D7%9C%D7%91%D7%93%2C%20%D7%94%D7%9B%D7%9C%20%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94%20%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A6%D7%95%20%D7%A2%D7%95%D7%93%2C%20%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%97%20%D7%A9%D7%96%D7%94%20%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%20%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A1%20%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9A%20%D7%94%D7%95%D7%90%20%D7%9E%D7%96%D7%A2%D7%A8%D7%99%20%D7%95%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%A0%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%A7%20%D7%9B%D7%93%D7%99%20%D7%9C%D7%A1%D7%91%D7%A8%20%D7%90%D7%AA%20%D7%94%D7%90%D7%95%D7%96%D7%9F. כאן]. [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 19:03, 13 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::::{{א|הקניזי}}, לא כתבתי שמשכילים היו נוהגים כך אלא שכך טענו המתנגדים, אין טעם לסייג את טענת המתנגדים כשהם לא עשו את זה. הקטע האחרון לא כתוב בלשון יחיד, והא כותב שהספר כן מתייחס למושג, הוא לא כותב אם פעם אחת או אלף. בנוגע לחלק ה"הלכתי" אני לא רואה את זה עונה על טענות המתנגדים. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 19:04, 13 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::::אוקי אך אולי במקור בהערה תציין את שלושה או ארבעה מקומות שמוזכרים ענינים רוחנים - או שכן תשנה ללשון רבים או משהו כזה מה דעתך ? [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 19:08, 13 בספטמבר 2023 (IDT){{שבירה}}<br />
השאלה היא בכלל האם נכון לחזור בהרחבה שכזו על טענות המתנגדים. לטעמי, ממידת האנציקלופדיות אין טעם לכתוב יותר משורה אחת ממש, המתמצתת את רוח הטענות נגד, ושורה שניה לתמצית התשובות. [[משתמש:איסתרק|איסתרק]] • [[משתמש:איסתרק/למצוא ידיים ורגליים|למצוא ידיים ורגליים]] • [[שיחת משתמש:איסתרק|שיחה]] • 20:15, 13 בספטמבר 2023<br />
:מסכים איתך שזה צריך להיות מתומצת, והנה כעת מוסבר טענות המתנגדים '''בשורה וחצי בלבד''', האם יש בכך פסול שהקורא "יבין" ראשי פרקים של דעת המתנגדים, מה פתאום יצאו רבנים נגד פי' של חומש? וכמו כן האם יש פסול שהקורא יבין ראשי פרקים של דעת התומכים (בתמצות בשורה וחצי)?! [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 20:22, 13 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:: אני מציע לנסח את המשפט האחרון כך: ושבספר "מזכירים" את העולם הבא שהוא ענין רוחני<ref>קונטרס לפשט את החללים עמוד 7, וראה בחומש פשוטו של מקרא בראשית טו, ב. ויקרא כ, ג. במדבר כג, י. במדבר כג, י. דברים ה, ט. ועוד </ref>. [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 21:44, 13 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
לדעתי יש כאן עירבוביא בין הטענות המגוונות שעלו נגד הספר, ולכן אני מציע דווקא ניסוח ארוך מעט, אך ברור וממצה, לטענות המתנגדים ותשובות התומכים:<br />
<br />
:{{ציטוטון|הטענות שהועלו נגד החיבור התחלקו למספר מאפיינים: חלק מהן התייחסו לעצם לימוד המקרא על פי דרך הפשט, שדעת חלק מגדולי ישראל בדורות הקודמים לא הייתה נוחה מכך{{הערה|'ויבינו במקרא' עמ' יז-יח.}}, וחלק מהן אף הזהירו שהיצמדות יתרה לדרך הפשט היא כמנהג המשכילים{{הערה|"וגם בספר הנ"ל.. '''ורוח של השכלה יש בו'''", לשון המכתב שחתמו עליו: ר"מ קוטלר, ר"י אולשין, רא"ב וואכטפוגל, ר"א פלדמן, ועוד 9 רבנים. בעמ' פ"ח ב'ויבינו במקרא'.}}; חלק מהן התייחסו לגישתו של החיבור, לפיה פירושי רש"י המבוססים על מדרשי חז"ל אינם בכלל 'פשט' אלא בכלל 'דרש'{{הערה|'ויבינו במקרא' פרק ד'.}}; חלקן הצביעו על דוגמאות שונות בהן נראה כי החיבור חותר לפרש את הכתובים בדרך אנושית וגשמית ככל שניתן, ואינו מתייחס לניסים ולהנהגות על טבעיות{{הערה|'ויבינו במקרא' עמ' צ"ו.}}, וכי החיבור מגשם את הפסוקים{{הערה|קונטרס 'ויבינו במקרא' דברי ר"מ שטרנבוך חנוכה תשפ"ב; הרב אשר אליהו קאלמאנאוויץ במכתבו: "וביותר '''בהגשמתם''' שעשו מכל התורה כולה", הרב מנשה פילאף (בהערה ד'); והרב ש"י בלאכרסקי בעמ' נו - סא.}}, ומסלף חלק מדברי המפרשים{{הערה|"גם בספר הנ"ל יש בו פירושים משונים ומזוייפים בשם המפרשים", לשון המכתב שחתמו עליו: ר"מ קוטלר, ר"י אולשין, רא"ב וואכטפוגל, ר"א פלדמן, ועוד 9 רבנים בעמ' פ"ח ב'ויבינו במקרא'; ורח"י גינזבורג במכתבו: "גם מביא דברי הרמב"ן בסילוף כוונתו הקדושה".}}.}}<br />
<br />
:{{ציטוטון|התומכים בחיבור טוענים שהוא מיוסד על מפרשי הפשט ולכן אינו עוסק בעניינים הנלמדים בדרכי הדרש{{הערה|מהקדמת הספר}}, וכי הניסים והעניינים הרוחניים העולים מן הכתובים בדרך הפשט לא הושמטו אלא אדרבה, הובאו בחיבור בהרחבה ובאריכות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://forum.otzar.org/download/file.php?id=128253|כותרת=ניתי ספר ונחזי}}</ref>. עוד נטען כי הביאור נועד כבר מתחילתו לשמש כחיבור משני, הטפל לפירוש רש"י{{הערה|מהקדמת הספר}} [החיבור הודפס בכל הפורמטים לצד 'רש"י כפשוטו' על הדף<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=68&t=24000|כותרת=פורום לתורה - תגובת המערכת}}</ref>], ומשכך לא הוצרך לכפול את הדברים המבוארים בפירוש רש"י{{הערה|קונטרס ראשונים כמלאכים עמוד 16}}. כמענה על הדוגמאות השונות שעליהן נטען כי החיבור מסלף או שאינו צועד בדרך המסורה, הופיעו כמה קונטרסי תשובות מצד תומכי החיבור{{הערה|קונטרס 'ראשונים כמלאכים'; קונטרס 'לפשט את החללים'}}.}} [[משתמש:מגנא ומצלא|מגנא ומצלא]] ([[שיחת משתמש:מגנא ומצלא|שיחה]]) 22:34, 13 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
לדעתי נוסח זה הוא הכי אנציקלופדי ומגדיר במדוייק את טענות שני הצדדים וצריך להתמקד בשינויים (אם ישנם) בנוסח זה, הניסוחים הקודמים נותנים קצת תחושה של עומס ועייפות לעומת נוסח זה. [[משתמש:חצקל בעל עגלה|חצקל בעל עגלה]] ([[שיחת משתמש:חצקל בעל עגלה|שיחה]]) 00:13, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::{{א|מגנא ומצלא}} <br />
# לעיל הוחלט בכמה תגובות (למשל [https://www.hamichlol.org.il/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%9B%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%95#:~:text=%D7%90%D7%A0%D7%99%20%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%9F%20%D7%90%D7%AA%20%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%9C%20%D7%A9%D7%91%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%AA%D7%9A%2C%20%D7%90%D7%9D%20%D7%9B%D7%99%20%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%AA%20%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C%20%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%9B%D7%9C%20%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%99%D7%90%20%D7%94%D7%9B%D7%9C%20%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8%2C%20%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%94%20%D7%9C%D7%99%20%D7%A9%D7%96%D7%94%20%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%20%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A3%2C%20%D7%9C%D7%90%20%D7%90%D7%9B%D7%A4%D7%AA%20%D7%9C%D7%99%20%D7%A9%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%94%20%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%90%D7%97%D7%AA%20%D7%91%D7%9B%D7%9C%20%D7%90%D7%97%D7%AA%20%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%9E%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94%20%D7%91%D7%9B%D7%9E%D7%94%20%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D%D7%90%D7%AA%20%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%2C%20%D7%90%D7%91%D7%9C%20%D7%96%D7%94%20%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A%20%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9F%20%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%A7%20%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%94%20%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%AA%D7%AA%20%D7%9C%D7%92%D7%9E%D7%A8%D7%99 כאן]), שהטענות והתשובות צריך להיות בקיצור ומתומצת (אישית אני לא מתנגד שיהיה ארוך), לא נראה שהנוסח שלך כ10 שורות עומד בזה. <br />
# אגב בנוסח שלך בטענות המתנגדים "אינו מתייחס לניסים ולהנהגות על טבעיות", הורדת מקור מ"מה בפשוטו של מקרא" (שמרחיב בדוגמאות שלא הובא במקור ב'), וגם במקור השני שהשארת הורדת מי שטוען זאת [[הרב דוד כהן]] (וזאת בניגוד למה שנכתב [https://www.hamichlol.org.il/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%98%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%95#:~:text=%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%9F%20%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%99%20%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%A9%D7%98%D7%A2%D7%9F%20%D7%90%D7%AA%20%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%94%20%D7%9C%D7%99%D7%93%20%D7%9B%D7%9C%20%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%94%2C%20%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%9C%D7%90%20%D7%A0%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%20%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%AA%D7%99%20%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%90%D7%A0%D7%99%20%D7%A9%D7%95%D7%A7%D7%9C%20%D7%A9%D7%9C%D7%90%20%D7%9C%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%2C%20%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%9F%20%D7%A9%D7%94%D7%A0%22%D7%9C%20%D7%92%D7%9D%20%D7%9C%D7%92%D7%91%D7%99%20%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D. כאן]). <br />
# מה שכתבת "ואינו מתייחס לניסים ולהנהגות על טבעיות '''ובכך''' הוא מגשם את הפסוקים", חיברת 2 טענות שונות לאחת, ואינו נכון, גם כשלא מדובר על ניסים, אלא רק על היחס וצורת הכתיבה על ה', ולהבדיל על האבות, וסיפורי התורה, הספר כותב בצורה מגשמת. <br />
# צריך לכתוב שלמעלה מ50 רבנים אמרו, וחתמו שהחיבור פשש"מ "אינו בר תיקון", זה דבר מאוד מרכזי ובולט שבוודאי אמור להיות מוזכר בערך. <br />
# חוץ מהטענה שהספר מעלים ניסים, יש טענה נוספת: שגם כשהספר כבר מביא פי' (שהובא '''במפרשי הפשט''') המדבר על הנהגה על טבעית, הוא בוחר להקטין ולהעלים הנס, וכתב מדעתו ("הדעת נוטה") שלפי ב' הפי' לא היה נס (ויבינו במקרא עמ' מ"ג, מ"ד, לגבי פי' ב' מהרד"ק). צריך למצוא דרך לנסח זאת, וההבדל הוא שלפי מה שנכתב עד עתה הרושם שטענות המתנגדים רק על השמטת ניסים שנכתב בדרך דרש, אבל על ניסים שהספר כן מביא, כביכול אין להם טענות והכל בסדר. [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 11:35, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::{{א|תהלים}} תודה על הערותיך, להלן התייחסות מפורטת:<br />
::# מסכים עקרונית, אך לפעמים מטרת הקיצור מושגת דווקא בפירוק הנושא למרכיביו, והתייחסות קצרה לכל אחד מהם. איכותו של טקסט נמדדת בהצלחתו להעביר מידע בהיר ומדויק, ונגישותו נמדדת לא בכמות המילים, אלא בשיעור המאמץ שהקורא הממוצע יצטרך להקדיש כדי להבין אותו כהלכה. <br />
::# ההצעה שלי התמקדה בניסוח ולא בסימוכין; לא כל המקורות תחת ידי ואתה מוזמן להוסיף. באופן כללי הייתי נוטה להסתמך פחות על קבצים בעלי אופי פאשקווילי כדוגמת 'מה בפשוטו של מקרא' כשיש מקורות ראויים יותר. אבל שוב, לא לי ההכרעה.<br />
::# הגם שהכוונה שלי הייתה לא למנות את הטענות, אלא לסווג אותן, מכל מקום אני מסכים שנכון יותר שלא להלחים אותם לטענה אחת ממש. תיקנתי.<br />
::# אני מסתייג ממרכזיותו של הפרט הזה וחולק על מקומו בערך. נושא התיקון נוגע לכשרות המחבר ושאלת היותו ראוי לאמון, ואינו רלוונטי למהות הטענות נגד הספר.<br />
::# זו הערה נקודתית, וקשה לסווגה כטענה נפרדת. לדעתי היא נגזרת מהמשפט הכללי: "חלקן הצביעו על דוגמאות שונות בהן נראה כי החיבור חותר לפרש את הכתובים בדרך אנושית וגשמית ככל שניתן, ואינו מתייחס לניסים ולהנהגות על טבעיות". את ההבחנה בין פשט לדרש הזכרתי רק בתשובות התומכים, וכמדומה שכולנו נסכים שאין צורך לפרט את "פרכות המתנגדים לתשובות התומכים", ואת "תשובות התומכים לפרכות המתנגדים לתשובותיהם". כאנציקלופדיה דיינו שנזכיר בבהירות "במאי קמיפלגי", ולא נתרחב לכל השקלא וטריא.<br />
:::[[משתמש:מגנא ומצלא|מגנא ומצלא]] ([[שיחת משתמש:מגנא ומצלא|שיחה]]) 12:47, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::לגבי 1. צריך לשאול את {{א|טישיו}} אם הוא מסכים לנוסח שלך, וכן את {{א|אפרון}} אם ניתן לכתוב יותר מב' שורות מתומצתות בשביל המתנגדים, ועוד ב' בשביל התומכים. לגבי 2. מה האופי הפשקווילי ב'מה בפשוטו של מקרא'? בהקדמה הם כותבים: אין כאן שום מטרה להתנגח או לפסול מאן דהוא, והכל זה ביקורת על הספר ולא רלוונטי המחבר, ומביאים שם טענות ענייניות, וכן ליקוט מכל הרבנים שכתבו נגד הספר, אין שום סיבה להשמיט הקונטרס. ומשא"כ בקונטרס "ראשונים כמלאכים" (שאתה מביא כאן למקור) כותב נגד בעל 'ויבינו במקרא' בלשון זו: "בויבינו במקרא מערערים השוטים", וכן הוא כותב נגד המתנגדים (ביתד באנגלית) בסגנון: "עפרא לפומייהו", "ותיצק צואה רותחת לתוך פיהם", ועוד לשונות שכאלו, ויורד ל"אישי" במקום להתמקד רק לגוש"ע, כך שאולי דווקא "ראשונים כמלאכים" זה בסגנון פשקווילי. לגבי 4. כלל לא, לא ראיתי שהרבנים כתבו נגד המחבר, במכתבי הרבנים כתוב מפורש: "'''הספר''' אינו בר תיקון", זה התיחסות על הספר, ולכן א"א להשמיט זאת בערך העוסק בספר! [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 13:42, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::{{א|מגנא ומצלא|ה}}{{א|אפרון|צ}}{{א|תהלים|ע}}תו של מגנא ומצלא מצויינת. זהו ניסוח בהיר, מתומצת וקריא, אובייקטיבי ואנציקלופדי, של טענות שני הצדדים באופן שבהחלט מתאים לערך אנציקלופדי. הוא מוכיח שאכן ניתן לוותר על הקיצור הנמרץ בכדי להשיג את התועלת של הקיצור. [[משתמש:איסתרק|איסתרק]] • [[משתמש:איסתרק/למצוא ידיים ורגליים|למצוא ידיים ורגליים]] • [[שיחת משתמש:איסתרק|שיחה]] • 16:07, 14 בספטמבר 2023 <br />
::::::<blockquote>1 האריכות שבהצעת הרב מגנא ומצלא הוא חסרון קטן ולא משמעותי לעומת התועלת העצומה בניסוח הבהיר ורהוט (כפשוטו...) טענות הצדדים מאוזנות ושוות באורכן. 2 המקור של 'מה בפשוטו של מקרא' אינו אמין יחסית ל'ראשונים כמלאכים' ומחברו אינו מוכר, 'ראשונים כמלאכים' נכתב ע"י הרב נחום אבראהאם דיין ומו"צ במונסי, ניסוח של עפרא לפומייהו וכדו' אינו מערער את אמינות המקור. 3 לדעתי יש להעלות כמה ראשי פרקים בלבד ולא את כל טענות המתנגדים (והתומכים..) כפי שכתב אפרון בראש השיחה, אם נכתוב את כל סוגי הטענות למיניהם (דבר שהוא מבלבל מאוד את הקורא המזדמן ב'מכלול') נוכל לפתח כאן דיון ארוך של כמה חודשים, והנוסח המוגמר יהיה ברמה פחותה מזה שמוצע עכשיו 4 לשאלתך- ישנם רבנים שכתבו אישית נגדו (ראיתי את אחד הרבנים שהתבטא 'בוודאי בוגר מכון מנדל...' שאלתי את הרב המחבר והוא לא ידע מה זה מכון מנדל....) הנוסח 'אינו בר תיקון' הוא נושא שנידון בביד"צ העד"ח ולמיטב ידיעתי המחבר והמו"ל מצייתים לפסק הבי"ד ולא ראוי להתערב בזה עד לאחר הפס"ד הסופי 5 יש להעלות טענות '''עיקריות''' בראשי פרקים, גם התומכים לא העלו את כל טענותיהם ולא את כל סוגי טענותיהם, אם נעלה את כל הטענות (דבר שיבלבל מאוד את הקורא המזדמן ב'מכלול') נצטרך להקצות כמה חודשים לעריכה והנוסח המוגמר יהיה רהוט פחות מזה הקיים עכשיו, תוכל להעלות את כל טענותיך בהרחבה גדולה בפורום אוצר החכמה ללא הגבלת זמן וכמות מלל. [[משתמש:נקניקיות|נקניקיות]] ([[שיחת משתמש:נקניקיות|שיחה]]) 16:43, 14 בספטמבר 2023 (IDT)</blockquote><br />
::::::במינוח "פאשקווילי" לא התכוונתי לסגנונו הלוחמני של החומר, אלא לאנונימיות שלו ולצורת הפצתו המאפיינת חומרים בלתי אמינים. אבל שוב, מַה תִּצְעַק אֵלָי, אתה מוזמן להגיה את המקורות ולהרחיבם כרצונך וכהבנתך.<br />
::::::בהנחה ששאלת "תיקון הספר" היא לגופו של החיבור, כטענתך, הרי שהעמדות בנוגע אליה נגזרות ישירות מהטענות עצמן, ואינן דורשות התייחסות מיוחדת. וכאן חשוב לחדד משהו: ספר אינו מכשיר חשמלי שהתקלקל, אשר הטכנאי בודק אם אפשר טכנית לתקנו או לאו. אילו זה היה הדיון, הייתה השאלה מובאת לפתחם של עורכים ולא לפתחם של רבנים. ברור אפוא שלא לעצם היכולת לתקן התייחסו הרבנים, אלא לשאלה אם הבעיה שהם רואים בספר הינה כזו שתיקון יכול לפתור אותה. ומתוך הנחה שכל תיקון, מעצם הגדרתו, אינו כולל החלפת הבסיס אלא ביצוע שינויים נקודתיים, הרי שפשוט ומובן שבעלי הטענות העקרוניות (המתנגדים לעצם הלימוד בדרך הפשט, וכן אלה הטוענים שפירוש רש"י כולו פשט) סבורים מן הסתם שאי אפשר לתקנו. ואילו בעלי הטענות הנקודתיות, סבורים שהספר ניתן לתיקון, בהיותו זקוק לשינויים נקודתיים בלבד. <br />
::::::אגב, {{א|תהלים}}, לאיזה צורך נכתבה השורה הזאת: "'''עצם סוג פירוש כזה המיוסד רק על הפשט בלי חז"ל, ועל שהם בחרו לפי דעתם איזה פשט להציג ואיזה להשמיט, והספר קובע את הפשט שבחר בכל פסוק (מבין כל מחלו' מפרשי הפשט), שזה הפשוטו של מקרא'''"? האמנם רוצה מר לנצל את הבמה המכובדת כאן לניהול הפולמוס עצמו ולאלץ את התומכים להשיב? השורה הזאת, ובעיקר הערת השוליים הנלווית אליה, היוצרת את הרושם כאילו החומש נמנע באופן גורף להביא את דברי חז"ל, חייבת להימחק, וטוב אם הדבר ייעשה בידי כותבה ולא בידי {{א|אפרון|מנהל}}.<br />
::::::[[משתמש:מגנא ומצלא|מגנא ומצלא]] ([[שיחת משתמש:מגנא ומצלא|שיחה]]) 17:58, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::::{{א|מגנא ומצלא}} כתבת שאין להביא דבר בולט שכזה שהרבנים כתבו שהספר אינו בר תיקון, וניסית לזרוק הכדור כביכול הרבנים כתבו על המחבר, לכן הוצרכתי להסביר דעת הרבנים למה הספר אינו בר תיקון, כדי שלא תמציא שהם לא מדברים על הספר, אם סברת הרבנים, והערת שוליים ('החצופה') לא מוצאת חן בעיניך, תטען זאת אליהם לא אלי, זוהי דעת הרבנים ולא דעתי. ומ"מ מפני השלום אמחוק זאת. {{א|נקניקיות}} לגבי רבנים שכתבו נגד המחבר, לא נתקלתי בזה, וכמובן יכול להיות שרבנים כן התבטאו נגדו איני בקי בזה, וכוונתי היתה ל'ויבינו במקרא', ו'מה בפשוטו של מקרא' שכותבים שהמחבר לא הנושא כאן, והטענות זה על הספר. [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 19:02, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
{{א|נקניקיות}} לגבי רבנים שכתבו "הספר אינו בר תיקון" לא קשור פה העדה"ח, מדובר על מכתבם של 13 מהר"י ורבנים באמריקה שחתמו על זה, ביניהם ר"מ קוטלר, ר"י אולשין, רא"ב וואכטפוגל, ר"א פלדמן. מכתבם התפרסם ביתד באנגלית, ובעוד מקומות ומובא גם ב'ויבינו במקרא', לכן '''פשוט שא"א להעלים מידע שכזה באנציקלופדיה'''! <small>(בנוסף עוד 35 דיינים ורבני קהילות מכל החוגים באמריקה גם חתמו על זה שאין מועיל להכשיר החיבור. עי' [https://drive.google.com/file/d/1-D8lrnQmB69vfQ5IwtnRVWPnWBC8lSOx/view כאן].</small> [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 19:13, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
:{{א|מגנא ומצלא}} איני מסכים לנוסח שלך בטענות המתנגדים, זה לא מדוייק, כגון הקטע "חלק מהן התייחסו לעצם לימוד המקרא על פי דרך הפשט שדעת חלק מגדולי ישראל בדורות הקודמים לא הייתה נוחה מכך", צריך לשנות ל: "לימוד המקרא בדרך הפשט שלא ע"פ חז"ל, שחלק מגדולי ישראל בדורות הקודמים התנגדו לזה" (זה בדיוק מה שכתוב במקור 'ויבינו במקרא' עמ' יז-יח), וכן בשאר הטענות צריך לנסח, ומ"מ בחודש תשרי בל"נ אני בחופשה מכלולאית ולא אערוך, אשאיר ל{{א|טישיו}} לנסח את דעת המתנגדים. [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 21:40, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::דעתם לא אמינה וכנראה ערוכה בידי מישהו (גם של ראשי הישיבות מלייקווד וגם מכתב ה 35 רבנים) הם חתמו לטובת צד אחד וחזרו בהם וחזרו מן חזרה (חד גדיא חד גדיא...) מישהו מרמה אותם או מאיים עליהם (וד"ל) וא"כ אולי עדיף לא להכניס ? [[משתמש:חצקל בעל עגלה|חצקל בעל עגלה]] ([[שיחת משתמש:חצקל בעל עגלה|שיחה]]) 23:28, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::{{א|חצקל בעל עגלה|דעתך}}, ופרשנויות שלך ממש לא רלוונטי כאן <small><small>(כן ממש מישהו שולט ב50 רבנים מכל העולם שחתמו על זה? ושוב אם אני יגיב על ההמצאות שלך, זה יהיה סטיה מ"לגופו של ענין")</small></small> '''נא לא לסטות מהדיון'''! יש מקור ל13 רבנים שחתמו זאת, וזה כבר מובא מזמן בערך, עי' [https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%9B%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%95#cite_note-18:~:text=%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%99%D7%9F%20LEHOVIN%2C%20%D7%9B%D7%91%20%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%92%2C%20%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F%2086%2C%20%D7%A2%D7%9E%27%206. כאן] בהערה, תקיש על הקישור, שם בעמ' 7, תוכל לקרוא "ופשיטא שאינו בר תיקון כלל", זה אמור להיכנס באנציקלופדיה שלא מעלימה מידע מהקוראים! [[משתמש:תהלים|תהלים]] ([[שיחת משתמש:תהלים|שיחה]]) 23:57, 14 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:::::מצטרף לתיקון הנדרש שעליו הצביע {{א|תהלים}}. באופן כללי איני מגיב כאן הרבה מכיון שלא נראה שהדיון כאן הולך לשום מקום, או שהוא יגמר היכן שהוא. מקודם הוצע כאן נוסח מקור שאותו עיצב אפרון ושמביא בקצרה ממש את שני הדיעות, והיה קרוב לגמר. איני מבין למה לא לחזור לנוסח ההוא. בכל אופן לא יעלה על הדעת שהתומכים בספר יסגננו את דעת התומכים והן את דעת המתנגדים ולא יתנו להוסיף עובדות ברורות המגובות במקור, בטענות שונות ומשונות. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 14:45, 18 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::{{צונזר}} <br />
::::::לגבי הנוסח של הרב 'מגנא ומצלא', גם את טענות המתנגדים הוא כתב בטוב טעם ודעת, הנוסח הקודם שהובא כאן מעייף ומטרחן, ואף אחד לא יתחיל ללמוד בחומש (....) אם הוא לא ידע ש'מגשם' ו'אינו מתייחס לניסי חז"ל' הם 2 טענות שונות, כמו שטענות תומכי החומש הובאו בקצרה ובראשי פרקים בלבד, אנא מכם תחשבו גם על הקורא המסכן ש'נפל' על הערך שעשיתם הכל כדי שהוא יהיה לא קריא...[[משתמש:חצקל בעל עגלה|חצקל בעל עגלה]] ([[שיחת משתמש:חצקל בעל עגלה|שיחה]]) 23:58, 18 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::: "כאן לא פורום", {{ממ}} נא למחוק הודעה אחרונה, העורך יכול להחזיר את התוכן המתומצת הנוגע לגופם של דברים, {{א|חצקל בעל עגלה}} בפעם הבאה אבקש את חסימתך מדף שיחה זה. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 00:20, 19 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
::::::::צנזרתי. נא לזכור שמדובר במכלול - טענות ללא מקור לא רלוונטיות גם לא בדפי שיחה (הרצון להביא אותם מובן מאד, אבל אלה מגבלות האנציקלופדיה, לטובה ולמוטב). [[משתמש:דויד|דויד]] ([[שיחת משתמש:דויד|שיחה]]) ד' בתשרי ה'תשפ"ד 00:26 (IDT)<br />
:::::::::ומה עושים במקרה שיש מחלוקת על הלגיטמיות של מקור מסוים?, הרי על רוב המקורות יש מחלוקת...<br />
:::::::::לגבי מה שצונזר, אשתדל להתבטא בעדינות בפעם הבאה אבל זה מקומם שאת ההודעה שעליה הגבתי שאינה לעניין בדיוק כמו התגובה שלי (כוונתי לשורה המוקטנת) השארתם ואת ההודעה שלי מחקתם, או שתמחקו את כל מה שלא לעניין או שתשאירו גם את ההודעה שלי (גם אם היא דל"פ...)[[משתמש:חצקל בעל עגלה|חצקל בעל עגלה]] ([[שיחת משתמש:חצקל בעל עגלה|שיחה]]) 19:20, 20 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
{{שבירה}}<br />
{{א|חצקל בעל עגלה|אם}} לא תתייג - לא בטוח שאראה את הודעתך. לא רואה שום זלזול ברבנים בשורה המוקטנת - אדרבה, המסר שם הוא שאין לזלזל ברבנים. במקרה של מח' על לגיטימיות של מקור - דנים בדף שיחה ומגיעים להסכמה (אני דיברתי על טענות ללא מקור - שעליהם אין מח' שאין מקומם במכלול או בדפי השיחה של המכלול). [[משתמש:דויד|דויד]] ([[שיחת משתמש:דויד|שיחה]]) ז' בתשרי ה'תשפ"ד 00:18 (IDT <br />
<br />
<small>:(איני רואה ערך בהתעלמות מהמציאות בנושא הזה (הסיפור עם הגר"נ קופשיץ אושר על ידיו בהקלטה מפורסמת, הגר"נ אבראהאם הוציא מכתב שמאיימים עליו, איימו על הרב קרויס ממנצ'סטר, וידוע לי על עוד הרבה רבנים שאיני יכול לפרסם כאן) אדרבה אם תציפו את זה אולי תופעה מבישה זו תיעלם) עד כאן סטייה מ"גופו של עניין"</small> לא הייתה כוונתי לזלזל ברבנים ח"ו אך בנושא זה (פלג) כיון שכבר היו כמה מקרים דומים בציבור החרדי לאחרונה (מקווה ריין, נדרים פלוס, ועוד) אולי צריך לתת את הדעת על כך שכל מכתב שיוצא יש צורך לברר היטב שהוא אוטנתי ונכתב מרצונו החופשי של החתום.<br />
<br />
איני רואה סיבה להמתין עם תיקון הערך, אפשר להעלות בימים הקרובים את התיקון הנדרש כפי שמופיע כאן בשיחה ע"י הרב מגנא ומצלא, לדעתי אפשר להעלות את נוסח המקורי שלו תוך הדגשה בכותרת שאלו '''עיקרי''' טענות התומכים והמתנגדים (שהרי אי אפשר לפרט כל פיפס וכל דיוק, זה לא סוגיה בש"ס וד"ל...)[[משתמש:חצקל בעל עגלה|חצקל בעל עגלה]] ([[שיחת משתמש:חצקל בעל עגלה|שיחה]]) 00:35, 27 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
== מחיקה דברי הרב רייזמן על הרדיפות שהוא עובר ע"י מתנגדי החומש - ע"י מתנגד החומש הידוע "בקשת חכמה" - עם מקור מקול הלשון ==<br />
<br />
'''[https://www.kolhalashon.com/new/Media/PlayShiur.aspx?FileName=36087136&Video=False הרב מנשה ישראל רייזמן, שעורים בפרשת השבוע, באתר קול הלשון]''' באידיש<br />
<br />
מופיע דבריו הנוקבים בעד החומש פשוטו של מקרא ועל כך שהוא נרדף :<br />
<br />
''הנני מחובר עם איש כשר וצדיק שהוציא לאור חומש מפורש עם 'רש"י כפשוטו', וזכה לקרב הרבה מאד מבניישראל ללמוד תורת משה רבינו עם פירוש רש"י. ואח"כ הדפיס חומש בשם 'פשוטו של מקרא', ויש אנשיםשמחפשים עם זכוכית מגדלת למצוא איזה טעות, ומכריזים על שלומי אמוני ישראל שהם מינים ואפיקורסים,ורודפים אותם ברדיפות שלא שמעום אבותינו, מאיימים ברציחות הכאות וקללות באופן נורא מאד, ביודעיומכירי קאמינא, וב"ה גם אני נרדף מחמת סוגיא זו, ומסתמא לאחר דברי אלה אהיה נרדף יותר גדול, אבלהמצב איום ונורא, אנשים עומדים בצד ורואים תשפוכת דם צדיקים ושותקים, אם לא דם בגשמיות הרי רוצחיםאנשים כשרים בחרבות שבשפתותיהם.''<br />
<br />
<br />
אך לצערי הרב בקשת חכמה מחק זאת ללא כל הסבר הגיוני ואני רוצה להדגיש שזה אחרי שחלק מהרבנים התומכים שמכתביהם ידועים ומופיעים [https://www.psmlearners.com/general-9 באתר זה] לא מופיעים כלל בערך בהמכלול בגלל טענות הסרק של בקשת חכמה שלא זה מספיק איכותי [מה שלא נכון כי זה אתר עם שמות ומכתבים שידועים זה זמן רב]<br />
<br />
כנראה שאין גבול לשנאתו נגד החומש פשוטו של מקרא ונגד רבנים שחושבים אחרת מרבותיו <br />
<br />
[[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 10:02, 14 בנובמבר 2023 (IST)<br />
:המידע אודות הרדיפות אינו נוגע לערך. ודי - תניחו לנו. שרפנו מספיק שעות על הערך הזה. יש עולם מחוץ לחומש הזה. שמענו את שני הדיעות, וכל אחד יעשה כדעת רבותיו. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 13:11, 14 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::למה זה לא נוגע ? עובדא שבערך מוזכר הפריצה לביתם של רבני ביתר <br />
::זה נוגע ועוד איך. ושים לב שלפי בקשת חכמה אסור אפי' להזכיר את תמיכתו של הרב רייזמן בחומש ורבנים נוספים<br />
::ואם יש שתי דיעות אז למה אתה בעד לצנזר דעה אחת בושה [[משתמש:הקניזי|הקניזי]] ([[שיחת משתמש:הקניזי|שיחה]]) 13:29, 14 בנובמבר 2023 (IST)<br />
:::אמשיך לתאר את השערוריה, אני העליתי כאן לפני שבוע את דברי הרב רייזמן ולאחר כמה דקות (!) הוא נמחק בטענה שכאן לא פורום (מי שהבין את הטענה שיכתוב לי בפרטי, מה, זה לא מידע חשוב? כל מי שמנסה להבין מתוך הערך הנ"ל לא אמור להבין את השיטות ה'עדינות' של המתנגדים לחומש כדי להשפיע ולהלך אימים על רבנים?) ועוד איים עלי לסגור את המשתמש שלי בטענה המגוכחת הנ"ל, <br />
::אני רוצה לשאול, האם הרדיפות הם לא נוגעות לערך? עד כמה אפשר להשפיל את האינטליגנציה שלנו, לא נראה לי שאי מי מהעורכים כאן אינו מבין איזה מסגרת מאחדת את כל מי שחתם נגד וכמה אחוז הם מסך הציבור החרדי ולמה הם מצליחים "לסחוף" אחריהם רבנים נוספים (וד"ל)<br />
::לדעתי זה הרבה יותר חשוב לכתוב עובדות שאין עליהם עוררין, כגון 'הרב רייזמן אמר שהוא נרדף ע"י אותם אנשים ולאחר שיעור זה הוא כנראה יהיה נרדף יותר' מאשר לדקדק בפיצול 2 טענות שיש להוכיח כאן עוד כפירה רח"ל...[[משתמש:נקניקיות|נקניקיות]] ([[שיחת משתמש:נקניקיות|שיחה]]) 19:16, 14 בנובמבר 2023 (IST)<br />
::<blockquote><blockquote><blockquote><blockquote>"הרב בקשת חכמה" מחק את זה עם טיעון ברור, אמנם פורצדורלי, אבל טיעון חד הנובע מעצם הלוז של התנגשות עריכות. וזה: מאחר שהרב אפרון, אחד העורכים הנכבדים, מחק זאת מהדפ"ש, בכלל מאתיים מנה לפי זה למחוק מהערך. מתווכח עם אפרון? זכותך! אבל יש לפתוח על כך דיון בדפ"ש, כפי שאכן עשית. זה אל"ף. בי"ת, הסיבה העיקרית שלי, היא שמאחר שנעשה "דילול" מסיבי של כלל הטטענות, בעיקר של המתנגדים, וגם של התומכים. איני מבין למה זה הוגן להרחיב בדברי הרב רייזמן, יתר מהאחרים. צא וראה, לרוב הרבנים הנמנים במתנגדים, לא ניתן מילה בגוף הערך, מעבר לאזכור שמם. ככה עושים ניטרליזציה? אדרבה, ככל שתתאפשר הרחבה, אני בעד להרחיב אצל כולם. כמי שכתב את הערך, הארכתי טובא בדעות התומכים דאז. הגם שיכולתי לטעון, שעם כל הכבוד לשיעוריו הפופולריים של הרב רייזמן, הוא אינו רב בעל השפעה המוביל ציבור מאחוריו. וכעת לכתר שקשרתי לי "המתנגד הידוע", אני אכן מתנגד, ועם זאת אני משתדל להיות הוגן. ובוודאי, לשמור על שיח מכובד. הכותרת בעלת הניחות הפאשקווילי, אינה עולה בקנה אחד עם התהגותי, ואבקש להתמתן בעניין זה.[[משתמש:בקשת חכמה|בקשת חכמה]] ([[שיחת משתמש:בקשת חכמה|שיחה]]) 21:36, 14 בנובמבר 2023 (IST) </blockquote></blockquote></blockquote></blockquote></div>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xskn54dt7f62c55n&topic_postId=xtfufmxd299smgwr&topic_revId=xtfufmxd299smgwr&action=single-viewנושא:Xskn54dt7f62c55n2023-11-13T17:50:05Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xskn54dt7f62c55n&topic_showPostId=xtfufmxd299smgwr#flow-post-xtfufmxd299smgwr">הוסיף תגובה</a> לנושא "מייל" (<em>תוכל לכתוב לי היכן זה פורסם, ומתי, ואם יש קישור מה טוב.</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xskn54dt7f62c55n&topic_postId=xtfubbr0zc844mjf&topic_revId=xtfubyltjv1nx7h7&action=single-viewנושא:Xskn54dt7f62c55n2023-11-13T17:48:15Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> ערך <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xskn54dt7f62c55n&topic_showPostId=xtfubbr0zc844mjf#flow-post-xtfubbr0zc844mjf">רשומה</a> בנושא "מייל".</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xskn54dt7f62c55n&topic_postId=xtfubbr0zc844mjf&topic_revId=xtfubbr0zc844mjf&action=single-viewנושא:Xskn54dt7f62c55n2023-11-13T17:47:56Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xskn54dt7f62c55n&topic_showPostId=xtfubbr0zc844mjf#flow-post-xtfubbr0zc844mjf">הוסיף תגובה</a> לנושא "מייל" (<em>תכתוב שם איזה שם הם טענו שזה אני.</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xskn54dt7f62c55n&topic_postId=xtfu6hbt9gdrdvdn&topic_revId=xtfu6hbt9gdrdvdn&action=single-viewנושא:Xskn54dt7f62c55n2023-11-13T17:45:31Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xskn54dt7f62c55n&topic_showPostId=xtfu6hbt9gdrdvdn#flow-post-xtfu6hbt9gdrdvdn">הוסיף תגובה</a> לנושא "מייל" (<em>עדכנתי מייל.</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xskn54dt7f62c55n&topic_postId=xtftww3ar8pxg17f&topic_revId=xtftww3ar8pxg17f&action=single-viewנושא:Xskn54dt7f62c55n2023-11-13T17:40:44Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xskn54dt7f62c55n&topic_showPostId=xtftww3ar8pxg17f#flow-post-xtftww3ar8pxg17f">הוסיף תגובה</a> לנושא "מייל" (<em>תכתוב זאת כאן. בחפץ לב.</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xskn54dt7f62c55n&topic_postId=xtftoz014aspa1i3&topic_revId=xtftoz014aspa1i3&action=single-viewנושא:Xskn54dt7f62c55n2023-11-13T17:36:47Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xskn54dt7f62c55n&topic_showPostId=xtftoz014aspa1i3#flow-post-xtftoz014aspa1i3">הוסיף תגובה</a> לנושא "מייל" (<em>איני מכיר אותך, ואתה לא אותי. לא ברור לי כיצד יש לך מה לומר בענייניי האישיים.</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%9B%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%95&diff=2408335רש"י כפשוטו2023-11-13T17:29:14Z<p>בקשת חכמה: קטע שנמחק אפי' מדף השיחה, על ידי הרב אפרון. זאת עריכה במחלוקת</p>
<hr />
<div>{{ספר<br />
| תמונה = קובץ:פשוטו של מקרא.PNG<br />
| מאת = <br />
| עורכים = הרב נפתלי אנשין, הרב דוד אנשין, הרב ארוי הולצמן<br />
| סוגה = [[פרשנות המקרא]]<br />
| שפת המקור = [[לשון הקודש]]<br />
| הוצאה = [[לשם (הוצאה)|לשם]]<br />
| הוצאה בעברית = לשם<br />
| מקום הוצאה = ישראל<br />
}}<br />
'''רש"י כפשוטו''' הוא פירוש משולב על [[פירוש רש"י לתורה]] המודפס כ[[חומש (יהדות)|חומש]] [[מקראות גדולות]] בחמשה כרכים. הפירוש יצא לאור בשנת [[תשע"א]] (2011) על ידי [[לשם (הוצאה)|מכון לשם]]. בשנת תשע"ז הודפסה מהדורה מורחבת שכוללת גם את הפירוש "'''פשוטו של מקרא'''", פירוש מלוקט על פסוקי ה[[תורה]], ונספח אליו הפירוש הקצר "מקרא מלא".<br />
<br />
==רש"י כפשוטו==<br />
מדור רש"י כפשוטו נערך על ידי צוות שבראשו הרב נפתלי אנשין והרב דוד אנשין<ref>שער הספר</ref>.<br />
<br />
כל עמוד בחומש מכיל את פסוקי התורה ו[[תרגום אונקלוס]] לצידו, מתחתיהם [[תולדות אהרן (ספר)|תולדות אהרן]], [[רבינו יעקב בן אשר#פירוש בעל הטורים על התורה|בעל הטורים]] ופירוש רש"י, ובתחתית העמוד מדור "רש"י כפשוטו". הפירוש נערך כפירוש פשטני המשלב את הביאור וההרחבה בתוך לשון [[רש"י]] בנוסח [[ש"ס שוטנשטיין]], כשדברי רש"י מנוקדים והפירוש אינו מנוקד. הפירוש מבוסס ברובו על עיקרי דברי פרשני רש"י ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] הקלאסיים.<br />
<br />
עריכת הפירוש נמשכה כ-5 שנים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=68&t=24000|כותרת=פורום לתורה - תגובת המערכת}}}}. על אופי החיבור כתבו המוציאים לאור: {{ציטוטון|ביאור תמציתי מותאם ומעובד ללומדי דורנו, המבוסס כולו על רבותינו [[פירוש_רש"י_לתורה#מפרשי_רש"י|מפרשי רש"י]] הראשונים והאחרונים. הביאור אינו תופס את המרובה כי אם את המועט, והוא ממוקד רק בנדרש להבנת דברי רש"י}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://leshemsfarim.co.il/%D7%A8%D7%A9%D7%99-%D7%9B%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%95/|כותרת=אתר ההוצאה לאור לשם}}}}.<br />
<br />
המהדורה זכתה לפופולריות רבה, והודפסה בכמה מהדורות בכמה שנים בודדות. היא הודפסה במספר פורמטים, גדול, פנינים וכריכה רכה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://leshemsfarim.co.il/%D7%A8%D7%A9%D7%99-%D7%9B%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%95/|כותרת=אתר ההו"ל לשם}}}}. בנוסף הדפיסו את הפירוש במהדורת בית הכנסת, כאשר הספר כולו הינו בן כרך אחד הכולל את הפסוקים ואת רש"י כפשוטו, ואינו כולל את פירוש רש"י כלשונו.<br />
<br />
הספר הודפס במהדורה זו גם לאחר הופעת מהדורת "פשוטו של מקרא"<br />
<br />
== פשוטו של מקרא ==<br />
[[קובץ:הרב נפתלי אנשין.jpg|ממוזער|190px|מחבר מדור פשוטו של מקרא, הרב נפתלי אנשין]]<br />
בשנת תשע"ז הוציאה הוצאת לשם מהדורה מורחבת, הכוללת את החיבור "פשוטו של מקרא", בתוספת הפירוש הקצר "מקרא מלא", לצד פירושם לרש"י "רש"י כפשוטו". אף מהדורה זו זכתה לפופולריות רבה, והיא הודפסה במגוון פורמטים.<br />
<br />
כל כפולת עמודים במהדורה זו מכילים את פסוקי התורה ותרגום אונקלוס לצידו בדף ימין, מתחתיהם מופיעים המדורים "מקרא מלא" ו"פשוטו של מקרא", כאשר פשוטו של מקרא גולש לרוב אל העמוד המקביל, וברוב העמוד המקביל מופיעים פירוש רש"י ורש"י כפשוטו, עם קוים אפורים בצידיהם המדגישים את רש"י ורש"י כפשוטו, כדי להדגיש את המדורים הקודמים שכבר יצאו לאור בעבר<ref>ההקדמה לספר</ref>. המהדורה אינה כוללת תולדות אהרן ופירוש בעל הטורים.<br />
<br />
הפירוש "פשוטו של מקרא" שנערך בידי הרב נפתלי אנשין{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=68&t=24000|כותרת=פורום לתורה - תגובת המערכת}}}}, נערך אף הוא כפירוש פשטני המשלב את הביאור וההרחבה בתוך לשון המקרא, על בסיס מפרשי התורה הראשונים והאחרונים, והוא מאופיין בהסברה ארוכה בשילוב הקדמות ופתיחות. הפירוש מנוקד כולו. <br />
<br />
המדור "מקרא מלא", אותו כתב הרב דוד אנשין{{הערה|שער הספר ו{{קישור כללי|כתובת=https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=68&t=24000|כותרת=תגובת המערכת}}.}} הוא פירוש משולב לפסוקים ברמה מילולית מתומצתת, על בסיס המובאות בפשוטו של מקרא. כאשר בחודש תשרי תשפ"ג יצא לאור [[חק לישראל]] בהוצאת 'לשם', שולב בספר המדור "מקרא מלא" כאשר הוא מבוסס על פירוש רש"י.<br />
<br />
== הסכמות וביקורת ==<br />
===הסכמות===<br />
הספר "רש"י כפשוטו" זכה להסכמות מ[[בד"צ העדה החרדית]], [[הרב עזריאל אוירבך]], [[הרב דוד כהן]], [[הרב יצחק מנחם וינברג|האדמו"ר מטולנה]] ו[[הרב דוד טברסקי (ירושלים)|האדמו"ר מרחמסטריווקה]]. ספר "פשוטו של מקרא" הודפס עם ההסכמות שהתקבלו למדור "רש"י כפשוטו" בלבד. עם זאת, לספרים אחרים שהוציא המכון<ref>[https://leshemsfarim.co.il/product/%D7%97%D7%A7-%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9B%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%95-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%90/ חק לישראל כפשוטו], ו[https://leshemsfarim.co.il/%d7%9e%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%9b%d7%a4%d7%a9%d7%95%d7%98%d7%94/ משנה כפשוטה]</ref>, התקבלו הסכמות העדה החרדית והאדמו"ר מרחמסטריווקה המציינים לשבח גם את פשוטו של מקרא{{הערה|שם=המבשר}}.<br />
<br />
===התנגדות לספר===<br />
כחמש שנים לאחר הופעת הספר "פשוטו של מקרא", בשנת תשפ"ב, יצאו מספר רבנים ו[[ראשי ישיבות]] במחאה נגד החיבור "פשוטו של מקרא", לטענתם הספר מגשם את התורה ומפרש אותה כספר סיפורים{{הערה|שם=שטרנבוך|{{קישור כללי|כתובת=https://www.dirshu.co.il/%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%9e%d7%94%d7%92%d7%a8%d7%9e-%d7%a9%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%91%d7%95%d7%9a-%d7%9e%d7%a7%d7%a5-%d7%aa%d7%a9%d7%a4%d7%91/|כותרת=המאמר השבועי מפי מרן הגר"מ שטרנבוך, מקץ תשפ"ב}}}} וכמגמתם של המשכילים{{הערה|שם=דויטש|"ידוע שכל המשכילים ניסו להיתלות בפשוטו של מקרא. ספר זה הינו בבל יראה ובל ימצא במחוזותינו", הפלס כ"ג תשרי תשפ"ב, גיליון 2703}}. בנוסף נטען שהחיבור מזוהה עם [[בית מדרש הגר"א]] שזכתה להתנגדות חריפה מצד חלק מגדולי ישראל<ref>י. בוים, עיתון הפלס, ו' חשון תשפ"ב</ref>, עם זאת היו שהדגישו שההתנגדות היא רק לחיבור ולא למו"ל או העורכים{{הערה|הרב ברוך שמואל דויטש, במוסף 'לקראת שבת' של עיתון הפלס, חיי שרה תשפ"ב, גיליון 464}}. <br />
<br />
בין המתנגדים לספר: [[הרב משה שטרנבוך]]{{הערה|שם=שטרנבוך}}, [[הרב דוד כהן]]<ref name=":0">קונטרס "ויבינו במקרא" עמ' צו.</ref> [[הרב ברוך שמואל דויטש]]{{הערה|הפלס כ"ג תשרי תשפ"ב, גיליון 2703}}, [[הרב אשר דויטש]]{{הערה|שם=דויטש}}, [[הרב חיים יצחק קפלן]]<ref name=":0" /> ו[[הרב אליקים שלזינגר (לונדון)|הרב אליקים שלזינגר]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.dirshu.co.il/%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%a8%d7%9e%d7%94-%d7%95%d7%90%d7%a8%d7%90-%d7%aa%d7%a9%d7%a4%d7%92-%d7%aa%d7%a9%d7%a4%d7%92-%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a8%d7%99%d7%96/|כותרת=פניני הרמה, וארא תשפ"ג}}</ref>. והרב [[נתן הכהן קופשיץ]]<ref>לקראת שבת, גיליון 486, תזריע תשפ"ב</ref>.<br />
<br />
בחודש חשון תשפ"ג יצא ב[[ארצות הברית]] מכתב נגד השימוש בספר, על המכתב חתמו [[הרב אריה מלכיאל קוטלר|הרב מלכיאל קוטלר]], [[הרב ירוחם אולשין]], [[הרב דוד שוסטל]], [[הרב אהרן פלדמן]], [[הרב אליהו דב וכטפוגל|הרב אליהו בער וואכטפוגל]], [[הרב יצחק סורוצקין]] <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://mcusercontent.com/d6e86fd0dbcaf132b2f35537e/files/8845f568-0b28-3114-7309-33e992c05922/Lehovin_Parshas_Chayei_Soroh_Nov_16_2022_86.pdf|כותרת=להבין LEHOVIN, כב חשוון תשפ"ג, גיליון 86, עמ' 6.}}</ref>.<br />
<br />
בחודש כסליו תשפ"ג, יצא לאור קונטרס בשם "ויבינו במקרא", על ידי הרב שלום יצחק בלאכרסקי, נגד הביאור "פשוטו של מקרא". לקונטרס נתנו את הסכמתם: [[הרב נתן קופשיץ]], [[הרב מנחם מנדל לובין]], [[הרב חיים יצחק קפלן]], [[ישיבת מיר (ברוקלין)|הרב אשר אליהו קלמנוביץ]] ו[[הרב מאיר קסלר]] שאף הביא את התנגדותו של [[הרב אברהם יהושע סולובייצ'יק]] לחיבור "פשוטו של מקרא". כמו כן עיתון [[הפלס (יומון)|הפלס]] פרסם כמה מאמרים בנושא<ref>מוסף לקראת שבת ח' כסלו תשפ"ב</ref>. בקונטרס מובא גם מכתבו של הרב מנשה פילאפף אבדק"ק טיב לבב.<br />
<br />
=== תמיכה ===<br />
לעומתם, הרב [[הרב חיים וייס]] רב העיר ביתר ועמו כמה מדייני העיר, פרסמו מכתב תמיכה בספר, בנוסף ציינו שעומדת לצאת מהדורה מתוקנת בצורה שלא יהיה בה מקום לטעות ובהשגחת [[בד"צ העדה החרדית]]. למכתב צורפו חתימתם של [[הרב אשר וייס]], ורבנים נוספים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://3e564d02-9b80-4a1a-b867-9cb8e61e8a41.filesusr.com/ugd/3db17f_200825b2146e43999c1e9b06330b9801.pdf|כותרת=להורדת המכתב|אתר=בבלוג "אגודת לומדי החומש פשוטו של מקרא".}}</ref>. [[הרב משה ברנדסדורפר]] פרסם גם כן מכתב תמיכה בספר ובמחברו{{הערה|[https://www.bechatzros.com/post/01045541 בריוו פון הגר"מ בראנדסדארפער גאב"ד היכל הוראה איבער די פשוטו של מקרא שארוריע], באתר 'בחצרות הקודש'.}}. וכן [[הרב יצחק ליבוביץ]] יצא להגנת החיבור<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kolhalashon.com/new/Media/PlayShiur.aspx?FileName=34317804&Lang=Idish|כותרת=כותרת השיעור: בענין הקול קורא נגד החומש "פשוטו של מקרא|אתר=קול הלשון}}</ref>. <br />
<br />
הרב דוד אנשין ממחברי הספר טען כי עיקרון בחירת הפירושים בחיבור נעשה בהתייעצות עם [[רבי חיים קניבסקי|רבי חיים קניבסקי]], וכן הכחיש קשר בינם לבין אנשי [[בית מדרש הגר"א]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%E2%80%93-%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA.24000/|כותרת=ספר 'פשוטו של מקרא' – תגובת המערכת}}</ref>. <br />
<br />
בחודש אב תשפ"ג דווח כי גורמים המתנגדים לחומש פרצו לבית הרב חיים ווייס, ואיימו עליו שיחזור בו מתמיכתו, וכן פרצו לבית רבנים נוספים בביתר התומכים בחומש{{הערה|{{JDN|יוסי שטארק|זעזוע: קיצוניים איימו על רב העיר באישון ליל; השכנים התעוררו מהצעקות|2014381ֻֻ}}.}}{{הערה|{{JDN|יוסי שטארק|קיפקעס - הסיבוב אצל הרבנים באמצע הלילה|2015174}}.}}.<br />
<br />
בחודש שבט תשפ"ג פרסמו כמה מרבני אנגליה מכתב תמיכה בספר, בין החותמים הרב גבריאל קרויס{{הערה|ראב"ד מנצ'סטר לשעבר}}, [[הרב אברהם גורביץ]] ו[[הרב ישראל חיים הורוויץ]]{{הערה|עיתון [[המבשר (יומון)|המבשר]], ח' בשבט תשפ"ג}}.<br />
<br />
==== בד"צ העדה החרדית ====<br />
<br />
בחודש חשוון תשפ"ב, פרסם מבקר המכון הרב פנחס חזן, שלטענתו מונה בשעתו לבקר את הספר מטעם בד"צ העדה החרדית, מכתב בו כתב כי מצא את הספר כולו קודש ללא רבב, ונשען על מקורות איתנים ונאמנים, מפרשי התורה הראשונים והאחרונים{{הערה|שם=המבשר|עיתון [[המבשר (יומון)|המבשר]], ט' בחשוון תשפ"ב, גיליון 3893, עמוד אחרון.}}. <br />
<br />
בחודש טבת תשפ"ב הודיעו [[בד"צ העדה החרדית]] כי הופיעו בפניהם ראשי מכון 'לשם', והתחייבו להפסיק את הדפסת הספר במהדורתו הקיימת, וכי יוציאו בעתיד מהדורה מתוקנת לפי הוראות הבד"צ<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://drive.google.com/file/d/1yqx5ALHoFWVqQ7HOJ1WmF5BI-wRhMT7i/view?usp=sharing|כותרת=פסק זמני של הבד"צ}}{{מקור|דרייב אינו מקור תקין}}</ref>. התחייבות המו"ל פורסמה בפומבי בחודש שבט תשפ"ב, בעיתון [[דער איד]]<ref>גיליון פרשת בא תשפ"ב</ref>. בחודש אדר א' תשפ"ב, יצא קול קורא של הבד"צ, המשבח את המחברים בהיותם תלמידי חכמים ויראי שמים<ref>[[העדה (עיתון)|העדה,]] גיליון 2030 לך לך תשפ"ג.</ref>, ואת ספריהם הקודמים, אך קובע כי בפשוטו של מקרא "השתרבבו טעויות ומכשול, ובפרט לצעירי הצאן ותשב"ר ובית חינוך לבנות", ולכן יש להימנע מללמוד בספר עד ליציאת מהדורה חדשה. לאחר פסק הדין, הפסיק המכון את מכירת הספר.<br />
<br />
== קשורים חיצונים ==<br />
* [https://psmlearners.wixsite.com/psm-learners פשוטו של מקרא], אתר אינטרנט לעידוד החומש<br />
* {{פורום אהח|דיון על חומש "פשוטו של מקרא"|20852}}<br />
* [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=121764 להורדת קונטרס "ויבינו במקרא"] נגד החומש פשוטו של מקרא<br />
* הרב נחום אברהאהם, [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=127722 ראשונים כמלאכים אין מקרא יוצא מידי פשוטו], תשובות למתנגדי חומש פשוטו של מקרא<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול]]<br />
[[קטגוריה:פירושי התנ"ך]]<br />
[[קטגוריה:מפרשי פירוש רש"י לתורה]]</div>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xskn54dt7f62c55n&topic_postId=xtdztrd6utodg93v&topic_revId=xtdztrd6utodg93v&action=single-viewנושא:Xskn54dt7f62c55n2023-11-12T21:54:03Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xskn54dt7f62c55n&topic_showPostId=xtdztrd6utodg93v#flow-post-xtdztrd6utodg93v">הוסיף תגובה</a> לנושא "מייל" (<em>איזה ענין?</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xozq4qcxjvyvxgi2&topic_postId=xrkvfapqdmacadd7&topic_revId=xrkvfapqdmacadd7&action=single-viewנושא:Xozq4qcxjvyvxgi22023-10-14T16:17:04Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xozq4qcxjvyvxgi2&topic_showPostId=xrkvfapqdmacadd7#flow-post-xrkvfapqdmacadd7">הוסיף תגובה</a> לנושא "סדר בבקשה" (<em>מקוה ממליץ להאריך את ההגנה על הדף רש"י כפשוטו.</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9A&diff=2381558הרב משה שטרנבוך2023-10-10T16:50:59Z<p>בקשת חכמה: /* הנהגתו */</p>
<hr />
<div>{{אישיות רבנית<br />
| תמונה = File:לאחר התפילה.jpg<br />
| כיתוב = הרב משה שטרנבוך לאחר תפילת שחרית<br />
| תאריך לידה = [[8 בפברואר]] [[1926]]<br />
| תאריך לידה עברי = [[כ"ד בשבט]] [[תרפ"ו]]<br />
| מקום לידה = [[לונדון]], [[הממלכה המאוחדת]]<br />
| מדינה = <br />
| מקום פעילות = [[ירושלים]], [[ישראל]]<br />
| השתייכות = [[העדה החרדית]]<br />
| תפקידים נוספים = [[ראש ישיבה]]<br />
| חיבוריו = '''מועדים וזמנים''', '''תשובות והנהגות''' ועוד<br />
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג<br />
| שם התפקיד =[[אב בית דין|ראב"ד]] [[העדה החרדית]]<br />
| למניין =אחד עשר<br />
| התחלת כהונה =[[י"ד בתמוז]] [[תשס"ג]]<br />
|סיום כהונה=מכהן<br />
|הקודם בתפקיד=[[רבי ישראל יעקב פישר]]<br />
}}<br />
}}<br />
<br />
ה[[רב]] '''משה שטרנבוך''' (נולד ב[[כ"ד בשבט]] [[תרפ"ו]], [[8 בפברואר]] [[1926]]) הוא [[ראש בית דין|ראב"ד]] [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ומפוסקי ההלכה הבולטים. מכהן גם כ[[ראש ישיבה]] ב[[בית שמש]].<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
נולד ב[[לונדון]] לרבי אשר שטרנבוך ולדבורה בת הרב [[שלמה זלמן פינס]], מחבר ספר 'פנס שלמה'. מצאצאי [[הגר"א]]. הרב [[אלחנן וסרמן]] התארח בבית הוריו בלונדון כשבא לשם למטרת גיוס כספים ל[[ישיבת אהל תורה]] ב[[ברנוביץ]], ודמותו השפיעה עליו. בגיל תשע התייתם מאביו.<br />
<br />
למד ב[[ישיבת תורת אמת (שניידר'ס)|ישיבת תורת אמת]] בלונדון אצל הרב [[משה שניידר]] ולמד אז בחברותא עם רבי [[רבי יצחק טוביה וייס|יצחק טוביה וייס]], לימים רעו בהנהגת [[העדה החרדית]] אחרי זה עלה לארץ ישראל שם למד ב[[ישיבת חברון]] בירושלים. בתקופת לימודיו בירושלים התקרב אל הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק ולרב [[דב בריש וידנפלד]] מ[[טשעבין]] (שלימים העניק [[הסכמה]] לספרו "מועדים וזמנים"). האדמו"ר מגור הרב [[ישראל אלתר]] למד עמו מדי יום שישי ב[[חברותא]] והרב שטרנבוך אף סעד לעיתים על שולחנו בשבתות{{הערה|יתד נאמן, מוסף שבת קודש, סוכות תשע"ב}}.<br />
<br />
בגיל 27 התארס עם יפה, בתו של התעשיין הרב יעקב שכטר, ממקורבי [[החזון איש]], שאף היה ה[[שידוך|שדכן]]. לאחר נישואיו התגורר בירושלים וכיהן כראש [[ישיבת המתמידים]]. לאחר מכן התגורר כעשרים שנה בסמוך ל[[ישיבת פוניבז']] ב[[בני ברק]], ועמד ברבנות בית הכנסת 'דברי שיר' בעיר. בתקופה זו חיבר את סדרת הספרים "מועדים וזמנים" וספרים נוספים ועמד בראש כולל וקהילה ב[[ראש העין]]. אחר כך היגר למספר שנים ל[[דרום אפריקה]] ושימש כרבה של קהילה חרדית ב[[יוהנסבורג]]. החל משנת תשמ"ח מתגורר הרב בשכונת [[הר נוף]] ב[[ירושלים]], שם הקים מרכז תורני על שם הגר"א הכולל בית מדרש ובית כנסת.<br />
<br />
== הנהגתו ==<br />
<br />
=== בהנהגת 'העדה החרדית' ===<br />
בשנת [[ה'תשמ"ט]], עם פטירת רבה של [[העדה החרדית]] [[הרב יצחק יעקב וייס]], מונה הרב שטרנבוך לכהן כסגן נשיא וחבר בית הדין של העדה החרדית. <br />
<br />
בשנת [[ה'תשס"ג]] עם פטירת הגאב"ד [[רבי ישראל משה דושינסקי]], והראב"ד [[רבי ישראל יעקב פישר]], הוכתר לכהן כ[[ראש בית דין]] של העדה החרדית, לצד ידיד נעוריו [[רבי יצחק טוביה וייס]] שהוכתר לגאב"ד.<br />
<br />
לאחר פטירת [[גאב"ד]] [[העדה החרדית]] הרב [[יצחק טוביה וייס]] ב[[ב' באב]] [[ה'תשפ"ב]], נערך דיון על מינויו של הרב שטרנבוך לגאב"ד במקומו, אך חלקם של בעלי ההצבעה בעדה החרדית התנגדו למינוי, ובשל כך הסתיימה הפגישה ללא תוצאות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/news/575783|הכותב=איציק ברנדויין|כותרת=סוער בעדה החרדית: מינוי הגאב"ד נדחה - הקיצונים מאיימים|אתר=ערוץ 7|תאריך=2022-08-30|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-08-30}}</ref><br />
<br />
ב[[ג' באב]] [[תשפ"ג]], יום ה[[יום השנה|יארצייט]] של הרב טוביה וייס, בכינוס לזכרו, הכתיר [[הרב אליקים שלזינגר (לונדון)|הרב אליקים שלזינגר]] את הרב שטרנבוך לגאב"ד העדה החרדית, ההכתרה לא התבצעה בפועל, והרב נשאר במעמד ראב"ד אף על ידי תומכיו{{הערה|{{כיכר השבת||דרמה בעדה החרדית: הראב"ד הוכתר לגאב"ד הבד"ץ, במהלך הספד בבית המדרש דושינסקיא|haredim-news/ry4ows|21 ביולי 2023}}}} אם כי התואר הרשמי שלו בגליון [[קהלא קדישא]] המזוהה עם הפלג המתון בעדה החרדית, וכן בעיתון [[דער בלאט]], הוא גאב"ד העדה החרדית<ref>קהלא קדישא גליון צו ראש השנה תשפ"ד, דער בלאט כ"ט אלול תשפ"ג.</ref>, כמו כן במודעה מטעם חסידות [[דושינסקי]] על [[דרשת שבת שובה]] בבית מדרשם על ידי הרב שטרנבוך, כונה בתואר "גאב"ד קהילתנו". אך כרגע בבלאנק הרשמי של העדה החרדית הוא מוזכר בשם ראב"ד.<br />
<br />
=== השפעתו ===<br />
מקיץ ה[[תשע"ג]] ([[2013]]), עומד בראשות [[ישיבת הרב שטרנבוך|ישיבה שהקים]]. הישיבה הוקמה ב[[שכונת רמות]] בירושלים, ב[[חורף]] [[ה'תשע"ח]] קבעה הישיבה את משכנה ב[[רמת בית שמש ג']]. בישיבה הוא מוסר שיעור כללי לפני כל הישיבה. וכן שיחה שבועית, הנמסרת כל שבוע בישיבה, השיחה אף מודפסת ומופצת בעלון שבועי בריכוזים החרדים בישראל ובחורף תשפ"א יצאו השיחות לאור בסדרת ספרי ביאורים והנהגות על התורה.<br />
<br />
במקביל לתפקידו בראשות בית הדין של העדה החרדית ובראשות ישיבתו בבית שמש והנהגת קהילתו ב[[הר נוף]] אף התקבל הרב שטרנבוך כפוסק בקרב חוגים רבים.<br />
<br />
== השקפתו ==<br />
[[קובץ:הראב"ד הרב משה שטרנבוך.jpg|ממוזער|הרב משה שטרנבוך תורם לקופת "חסדי שלום" של [[הפלג הירושלמי]]]]<br />
[[קובץ:בהיכל בית המדרש הגדול תולדות אהרן.jpg|שמאל|ממוזער|בהיכל בית המדרש הגדול של [[חסידות תולדות אהרן]] (לצד [[הרב דוד קאהן|האדמו"ר מתולדות אהרן)]]]]<br />
[[קובץ:הרבי מתו"א בביקור.jpg|ממוזער|שמאל|האדמו"ר מתו"א בביתו של הרב שטרנבוך]]<br />
[[קובץ:Rmoshesternboc.JPG|250px|ממוזער|שמאל|הרב משה שטרנבוך עם בנו הרב אשר]]<br />
הרב שטרנבוך מתנגד בחריפות ל[[ציונות]]. לאחר שהוציא הרב [[מנחם מנדל כשר]] את הספר [[קול התור]] מ[[רבי הלל משקלוב]] בצירוף פרשנות שלפיה הגר"א תמך בכיבוש הארץ וראה בהקמת מדינה [[אתחלתא דגאולה]], יצא הרב שטרנבוך במאמר ארוך לדחות זאת בתוקף{{הערה|תשובות והנהגות חלק ד' סימן שכח, עמ' תיא-תיט}}.<br />
<br />
בדרשה בישיבתו אמר על [[דוד בן-גוריון]]:<br />
<br />
{{ציטוטון|היחס שלנו לכל אותם מחטיאי הרבים לכל אורך שנות גלותינו שהעבירו על הדת מאות ואלפים, הוא ביתר תיעוב ושנאה מאשר היחס שלנו ל[[היטלר]] ימ"ש, ומשום שהיטלר ימ"ש שרף גופים ואיבדם מחיי העולם הזה אבל לא איבדם מחיי [[העולם הבא]], ואילו אותם מחטיאי הרבים עשו חורבן נורא לישראל שאין כדוגמתו - ששרפו נשמות ואיבדום מחיי נצח}}{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן|הרב שטרנבוך: בן גוריון היה יותר גרוע מהיטלר|204814|27 ביולי 2016}}}}.<br />
<br />
הוא אינו שולל את חשיבותה של ה[[עלייה לארץ ישראל]], אך מדגיש שיש להקפיד בה שבעתיים על שמירת מצוות התורה, וממליץ לברר קודם לכן שיש אפשרות להסתדר בה מבחינה כלכלית ורוחנית. הוא מוסיף בשם אביו, שעדיף להתגורר בחו"ל ולחלום על ארץ ישראל, מאשר להתגורר בארץ ישראל ולחלום על חו"ל{{הערה|תשובות והנהגות חלק א' סימן תתק, עמ' תקפז-תקפט, וחלק ד' סימן שכז, עמ' תז-תי}}.<br />
<br />
הרב שטרנבוך פועל נגד [[גיור]]ים שבהם המתגיירים אינם מתכוונים לשמור תורה ומצוות ברצינות{{הערה|תשובות והנהגות חלק ה סימן רצה, ועוד}}.<br />
<br />
בפרשת הקברים ב[[פרשת מתחם גולובנציץ|מתחם גולובנציץ]] בבית שמש בלט בין המתירים את החפירה במקום{{הערה|1=שו"ת תשובות והנהגות חלק ו סי' רכו}}, בניגוד לדעת גאב"ד [[העדה החרדית]] רבי [[יצחק טוביה וייס]] וכל חברי [[בד"צ העדה החרדית]] ו[[הרב דוד שמידל]]. בי"ח [[שבט (חודש)|שבט]] [[ה'תשפ"ב|תשפ"ב]] חנך הרב שטרנבוך את בית הכנסת המרכזי בשכונה בראשות הרב אשר יעקב אולמן רב השכונה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kore.co.il/viewArticle/97245|כותרת=זקן הפוסקים קבע מזוזה בבית הכנסת בגולובנציץ|אתר=https://www.kore.co.il/viewArticle/97245}}.}}. על רקע זה נוצרה [[פרשת מתחם גולובנציץ#ההשלכות|מתיחות בעדה החרדית]] כאשר קבוצות מסוימות מתוך העדה יצאו נגדו, עם זאת הגאב"ד וחברי הבד"ץ יצאו נגד הפגיעה בכבוד התורה, הגאב"ד אף כתב מכתב נגד הפגיעה בכבוד התורה.<br />
<br />
על רקע כוונות [[ממשלת ישראל השלושים ושלוש|ממשלת נתניהו השלישית]] לבטל את הפטור הגורף מ[[גיוס בני ישיבות|גיוס לתלמידי ישיבות]] בהסדר [[תורתו אומנותו]], כתב{{הערה|פורסם ב"המבשר" וב"הפלס" ובאתר האינטרנט "[http://www.jdn.co.il/news/200974 אידישע טעגליכע נייעס]" בח' בניסן ולמחרת ב"המודיע" ובשבועון "העדה"}}:<br />
{{ציטוט|תוכן=על-פי הלכה אסור לגייס את בני התורה שהם צבא ד’, ובכל הדורות ציבור גדול מעם ישראל, שהם [[שבט לוי]] וכן כל אלו אשר קבלו על עצמם עול תורה, לא התגייסו והגינו על עם ישראל בתורתם, וכמבואר ברמב”ם [...] בצבא כאן מטמאין בתערובת ובתועבות ע”פ תורה, והנמצאים שם פיהם רגיל בכפירה וניבול פה, והאחראים שם מנסים להעביר על דת את הדתיים שנמצאים שם כידוע, והניסיון מוכיח שרבים פרקו שם כל עול וכוונתם ניכר שרצונם לקלקל החרדים מדתם ואמונתם [...] בעוד שבכל מדינות העולם מקובל שלומדי דת פטורים מגיוס [...] ואי אפשר לכוף אותנו על-זה אף בעונשים וריבוי קנסות, ואפילו יפגעו בנו ובטפינו לא יצליחו להעביר אותנו מדת תורתנו הקדושה.}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
לרב שטרנבוך חמישה ילדים,<br />
*הרב אשר, בזיווג ראשון חתנו של הרב מרצבך, בזיווג שני נישא לאשתו{{הבהרה}} לבית שטיינר.<br />
*הרב חיים עוזר, חתנו של רבי ישראל בונדהיים, ר"מ בישיבת קול תורה<br />
*הרב אפרים זלמן, חתנו של [[רבי נתן צבי קניג|רבי נתן צבי קניג,]] ראש כולל ברסלב בני ברק. ר"מ בישיבה שבראשותו ומחבר הספרים "אבני שוהם" ו-"יששכר וזבולון".<br />
*חתנו, הרב שלמה זלמן איראם, "[[משיב (רב)|משיב]]" ב[[ישיבת פוניבז']] של הרב [[שמואל מרקוביץ]].<br />
*חתנו, הרב יששכר שרייבר, [[כולל אברכים|ראש כולל]] ומחבר ספרי "קנין דעה" על [[הלכות ריבית]], [[נידה]], [[בשר בחלב]] ו[[תערובת (הלכה)]].<br />
<br />
אחיו:<br />
* אחיו, רבי [[אליהו שטרנבוך]], כיהן כראב"ד קהילת 'מחזיקי הדת' ב[[אנטוורפן]].<br />
* אחיו, רבי דב, כיהן כמנהל סמינר [[גייטסהד]] לבנות.<br />
* אחותו רחל אשת רבי [[חנוך ארנטרוי (לונדון)|חנוך ארנטרוי]] (לשעבר ראב"ד ב[[בית הדין הרבני בלונדון]]). <br />
*אחותו שולמית אשת רבי חיים יעקב אריאלי.<br />
*אחותו יהודית אשת [[רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק]].<br />
גיסים מצד אשתו:<br />
* רבי אברהם רייסנר<br />
* רבי [[אריה שכטר]]<br />
* רבי [[יחזקאל ברטלר]]<br />
<br />
==מספריו==<br />
{{טורים|*'''מועדים וזמנים''' - שלשה כרכים, ובה תשעה חלקים, בנושא הלכות [[חגי ישראל ומועדיו]]<br />
*'''תשובות והנהגות''' - שבעה כרכים של תשובות הלכתיות<br />
*'''טעם ודעת''' - שלושה כרכים על פרשיות התורה<br />
*'''ביאורים והנהגות על התורה''' חמישה כרכים על פרשיות התורה<br />
*'''חכמה ודעת''' - שני כרכים בסדרה נוספת על התורה<br />
*'''פשט ועיון''' - [[סדרת ספרים]] על מסכתות הש"ס<br />
*'''הגדה של פסח, מועדים וזמנים''' - יו"ל תשכ"ב עם חידושי הלכות וביאורים<br />
*'''הגדה של פסח, טעם ודעת''' - יו"ל תשס"א עם פסקי הלכות וביאורים<br />
*'''הגדה של פסח, ויגד משה''' - יו"ל תשפ"א בעריכת הרב שלום מאיר ולך עם פניני הלכות חידושים ביאורים הנהגות וסיפורים<br />
*'''דיני ומנהגי פורים משולש וערב פסח שחל בשבת'''<br />
*'''משנת המועדים''' - על [[חנוכה]]<br />
*'''דת והלכה''' - "ענייני הלכה מבעיות זמננו", ירושלים תש"ל<br />
*'''זבחי קודש''' - על [[מסכת זבחים]]<br />
*'''אורחות הבית'''- הלכות טהרה ודיני הבית היהודי<br />
*'''תורת המשפחה''' - דיני טהרה וחינוך הבנים<br />
*'''ההלכה במשפחה'''<br />
*'''בעיות הזמן''' (2 כרכים)<br />
*'''מצות [[שמיטה|שביעית]] כהלכה'''<br />
*'''סת"ם כהלכתן''' - דיני כתיבת ספרי תורה ומזוזות ועשיית תפילין<br />
*'''הדרך ל[[תשובה (יהדות)|תשובה]]''' - פירוש והערות על [[הלכות תשובה (רמב"ם)|הלכות תשובה]] של ה[[רמב"ם]]<br />
*'''קיצור דיני [[ריבית]] המצויים'''<br />
*'''[[ברכת החמה]]''' - דינים, הערות ומנהגים, בני-ברק [[תשמ"א]]<br />
*'''ערב פסח שחל בשבת ו[[פורים משולש]]''', בני-ברק<br />
*'''הלכות [[הגר"א]] ומנהגיו, ירושלים תשנ"ח'''<br />
*'''דע מה שתשיב''' - קובץ שיחות בענייני אמונה, השקפה, מוסר, חינוך ועוד, [[ירושלים]] [[תשמ"א]]<br />
*'''דעת ומחשבה''' - על [[הרמב"ם]] הלכות דעות והלכות עבודה זרה<br />
*'''רשימות בשמעתתא''' - הערות על ספר [[שב שמעתתא]]<br />
*'''אש קודש''' - על פי כתביו ומאמריו - עובדות, הליכות והנהגות מרבו הרב משה שניידר ראש ישיבת "תורת אמת" בלונדון' בהוצאת מכון 'טעם ודעת'<br />
*קונטרסי 'תשובות והנהגות' על המועדים.<br />
'''הליכות והנהגות''' - קונטרסים שנלקטו מתוך ספריו על מועדי ישראל על ידי הרב מרדכי גולדיש<br />
}}<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קול הלשון|||0971}}<br />
*{{בינינו}}<br />
*{{ויקישיבה}}<br />
*{{רמבי"ש|1828}}<br />
*{{כיכר השבת|ישראל כהן|הרב שטרנבוך על אסון נפאל: גיורים מזוייפים גוררים איסורי עריות|169817|30 באפריל 2015}}<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{בד"ץ העדה החרדית}}<br />
{{פוסקים בדורנו}}<br />
{{מיון רגיל: שטרנבוך, משה}}<br />
[[קטגוריה:דייני העדה החרדית]]<br />
[[קטגוריה:רבנים בריטים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים דרום אפריקאים]]<br />
[[קטגוריה:ראשי כולל אברכים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון כנסת ישראל]]<br />
[[קטגוריה:ירושלים: רבנים]]<br />
[[קטגוריה:עולים בשנות ה-1950]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורת אמת-לונדון]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שטרנבוך|משה]]<br />
[[קטגוריה:הר נוף: רבנים]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי הלכה]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי מוסר ומחשבה]]<br />
[[קטגוריה:פרשני הגדה של פסח]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שכטר]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: אבות בתי דין]]<br />
[[קטגוריה:המכלול: ערכים ששוכתבו או הורחבו במכלול]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1926]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=משה שטרנבוך|גרסה=25633778}}</div>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%A2_%D7%A2%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(2023)&diff=2379863שיחה:מתקפת הפתע על ישראל (2023)2023-10-08T19:13:54Z<p>בקשת חכמה: </p>
<hr />
<div>מלחמת חרבות ברזל<br />
=הערה חשובה=<br />
למה {{צונזר}} מוזכרים כאן דבריו של ראש הליגה הערבית?<br />
מתי נפסיק לדברר את חמאס??<br />
מה גם את תגובת איסמעיל הנייה אתם רוצים להוסיף??<br />
בבקשה למחוק דחוף תגובות של שונאי ישראל!<br />
אני לא מצליח לעשות זאת{{לא חתם|עופר אלישיב}}<br />
<br />
מה הקשר? אף אחד לא נתן שום לגיטימציה או משהו, אבל כסיקור אתה מביא את תגובתם של שונאי ישראל [[משתמש:ירמיהו|ירמיהו]] ([[שיחת משתמש:ירמיהו|שיחה]]) 21:46, 8 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
:{{א|עופר אלישיב}} נא לשמור על צורת שיח העומדת בכליים, צנזרתי את תגובתך נא לא לחזור על כך, לגוש"ע דבריו של ראש הליגה הערבית הם בהחלט חלק מהמידע ואמורים להופיע בערך, מלבד זאת אנחנו משתדלים לא לגעת בערכים כאלו מלבד סינון תוכן בעייתי ותמונות. [[משתמש:אפרון|אפרון]] ([[שיחת משתמש:אפרון|שיחה]]) 22:11, 8 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
= עדכון =<br />
מצב החרום הורחב על כל הארץ ולא רק על 80 הקילומטר הסמוכים לעזה<br />
<br />
נא לעדכן<br />
:הערך עובר עדכון רציף מוויקיפדיה, כרגע הערך מעודכן לגרסה האחרונה, כשיעדכנו שם נעדכן. אין טעם לעדכן ידנית.--[[משתמש:הכל לטובה|הכל לטובה]] ([[שיחת משתמש:הכל לטובה|שיחה]]) 22:39, 7 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
: כדאי להוסיף בקישורים חיצוניים גם אתרי חדשות חרדיים, לא?<br>בכל זאת רוב משתמשי המכלול הם חרדים [[משתמש:הבן החכם|הבן החכם]] ([[שיחת משתמש:הבן החכם|שיחה]]) 13:33, 8 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
::{{א|הבן החכם}} אתה בהחלט מוזמן לעשות זאת • [[משתמש:עפר ואפר|עפר ואפר]] ([[שיחת משתמש:עפר ואפר|שיחה]] ~ [[מיוחד:תרומות/עפר ואפר|תרומות]]) • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ד • 13:38, 8 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
: {{א|עפר ואפר|אין}} לי הרשאה לערוך את הערך הזה [[משתמש:הבן החכם|הבן החכם]] ([[שיחת משתמש:הבן החכם|שיחה]]) 13:43, 8 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
::{{א|הבן החכם|צודק}}, תן לי קישורים כאן ואני יוסיף אותם לערך • [[משתמש:עפר ואפר|עפר ואפר]] ([[שיחת משתמש:עפר ואפר|שיחה]] ~ [[מיוחד:תרומות/עפר ואפר|תרומות]]) • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ד • 13:46, 8 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
:::{{א|עפר ואפר}}, נא לא להוסיף כעת כלום. כשהערך יירגע - יהיה אפשר להוסיף את הקישורים האלו. כרגע הערך יתעדכן ללא שמירת עריכות מקומיות. [[משתמש:ספרא|ספרא]] - [[שיחת משתמש:ספרא|שיחה]] 13:56, 8 באוקטובר 2023 (IDT) <br />
== מעשה שבת? ==<br />
?[[משתמש:למאי נ&#34;מ|למאי נ&#34;מ]] ([[שיחת משתמש:למאי נ&#34;מ|שיחה]]) 20:40, 7 באוקטובר 2023 (IDT) [[משתמש:למאי נ&#34;מ|למאי נ&#34;מ]] ([[שיחת משתמש:למאי נ&#34;מ|שיחה]]) 20:40, 7 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
:הערך הזה הוא מאוד בעייתי. נכתב בשבת ככל הנראה. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 22:39, 7 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
::סטטיסטית שביעית מעריכות העורכים בויקיפדיה שעדיין אינם דתיים, נעשים לצערנו בשבת. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 23:58, 7 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
:::תמיד יש ביטול ברוב ואין ודאות שנעשה בשבת, בזה יש ודאות. אמנם עבר 'בכדי שיעשו'. {{שכח לחתום|חיים שיש בהם}}<br />
::::עדיין לא עבר 'בכדי שיעשו'. אגב, {{חתימה}} [[משתמש:למאי נ&#34;מ|למאי נ&#34;מ]] ([[שיחת משתמש:למאי נ&#34;מ|שיחה]]) 00:57, 8 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
:::::בדורנו לכאורה בכדי שיעשו בכזה דבר זה פחות מדקה של שמיעת עדכון ממוקדי חרום ובטחון. לגופו של ענין ראו [[המכלול:דלפק_ייעוץ/ארכיון_7#גדר_מעשה_שבת]] בדומה, והמשך הדיון אפשרי ב[https://old.tora-forum.co.il/viewtopic.php?style=19&f=8&t=11429 פורום לתורה] או מקום דומה. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 01:02, 8 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
:::::ב"ה. מדהים כמה הדוברים כאן במצב טוב, שיש להם מספיק ראש ופניות נפשית לדון בנושאים מהסוג הזה • [[משתמש:עפר ואפר|עפר ואפר]] ([[שיחת משתמש:עפר ואפר|שיחה]] ~ [[מיוחד:תרומות/עפר ואפר|תרומות]]) • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ד •<br />
::::::כשיש עת צרה, הנטייה הטבעית הראשונה היא להתחזק בשמירת המצוות. אגב מפי השמועה (לא בדקתי) שמירת שבת של שניים מתוך רשימת הישובים בעוטף עזה הגנה עליהם והם ניצלו מהטבח. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 19:39, 8 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== 400 הרוגים? ==<br />
מבזקים - 8.10.2023 13:06<br />
<br />
משרד הבריאות הפלסטיני מעדכן על 570 הרוגים.<br />
<br />
{{מפ}} ועוד,<br />
<br />
8.10.2023 14:09<br />
<br />
עמיחי שטיין: לפחות 400 נרצחים בטבח. עדכון פצועים: 2048 פצועים - 20 אנוש, 330 קשה. [[משתמש:חרבות ברזל|חרבות ברזל]] ([[שיחת משתמש:חרבות ברזל|שיחה]]) 14:11, 8 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
{{מפ}} 8.10.2023 14:30<br />
<br />
'ערוץ 12׳: לפחות 500 נרצחים בטבח הרצחני. [[משתמש:חרבות ברזל|חרבות ברזל]] ([[שיחת משתמש:חרבות ברזל|שיחה]]) 14:31, 8 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
::{{א|חרבות ברזל}}, ראה מה שכתב {{א|ספרא}} בפסקה הראשונה תחת הכותרת '''עדכון'''. בשורות טובות. [[משתמש:עמוס חדד|עמוס חדד]] ([[שיחת משתמש:עמוס חדד|שיחה]]) 14:33, 8 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== נרצחים בולטים ==<br />
<br />
אולי כדי להוסיף פסקה על נרצחים בולטים שיש עליהם ערך במכלול כמו [[רועי לוי (קצין)]]? ~ [[משתמש:תכליתי|תכליתי]] • [[שיחת משתמש:תכליתי|שיחה]] • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ד 14:54 (IDT) 14:54, 8 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
::היה על זה ערך מיוחד ומחקו אותו לא יודע למה [[משתמש:אביעזרי|אביעזרי]] ([[שיחת משתמש:אביעזרי|שיחה]]) 18:02, 8 באוקטובר 2023 (IDT) <br />
==תוכן נוסף==<br />
<br />
הרוצה מידע נוסף על מתקפת הפתע בהרחבה יכול לעיין בויקיפדיה האנגלית (פתוח בנטפרי). [[משתמש:ישראל מאיר ק.|ישראל מאיר ק.]] ([[שיחת משתמש:ישראל מאיר ק.|שיחה]]) 17:49, 8 באוקטובר 2023 (IDT)<blockquote>{{א|ישראל מאיר ק.|אדרבה}} תוכל לקשר אותנו לשם?[[משתמש:בקשת חכמה|בקשת חכמה]] ([[שיחת משתמש:בקשת חכמה|שיחה]]) 22:13, 8 באוקטובר 2023 (IDT)</blockquote><br />
<br />
== מספר ההרוגים עלה ל700 רח"ל ==<br />
<br />
[[משתמש:מזרוחניק שרייבריסט|מזרוחניק שרייבריסט]] ([[שיחת משתמש:מזרוחניק שרייבריסט|שיחה]]) 20:47, 8 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== עופרת יצוקה ==<br />
<br />
נשמטה מרשימת הסבבים והמבצעים. [[משתמש:אור עולם|אור עולם]] ([[שיחת משתמש:אור עולם|שיחה]]) 20:51, 8 באוקטובר 2023 (IDT)</div>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xr5fd0z4coekt4ne&topic_postId=xr5g49cmwscmx0wa&topic_revId=xr5g49cmwscmx0wa&action=single-viewנושא:Xr5fd0z4coekt4ne2023-10-07T18:05:46Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xr5fd0z4coekt4ne&topic_showPostId=xr5g49cmwscmx0wa#flow-post-xr5g49cmwscmx0wa">הוסיף תגובה</a> לנושא "חרבות ברזל" (<em>וגם למקוה</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xr5fd0z4coekt4ne&topic_postId=xr5fd0z4cscn18lm&topic_revId=xr5fd0z4cscn18lm&action=single-viewנושא:Xr5fd0z4coekt4ne2023-10-07T17:52:11Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xr5fd0z4coekt4ne&topic_showPostId=xr5fd0z4cscn18lm#flow-post-xr5fd0z4cscn18lm">הוסיף תגובה</a> לנושא "חרבות ברזל" (<em>תודה מוטל'ה על העדכונים התכופים בערך.</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%9A&diff=2379230המכלול:בקשת עדכון ערך2023-10-07T16:29:21Z<p>בקשת חכמה: מתקפת הפתע על ישראל (2023)</p>
<hr />
<div>{{/פתיח}}<br />
<br />
== [[סן פרנסיסקו]] ==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:מידת הרחמים|מידת הרחמים]] 13:18, 19 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[בית ישראל (שכונה)]] ==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:מידת הרחמים|מידת הרחמים]] 22:21, 20 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[אוטיזם]] ==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] ([[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]]) 19:28, 21 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
<br />
== [[אם תעזבני יום יומים אעזבך]] ==<br />
-הערך בויקיפדיה אנציקלופדי יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! • [[משתמש:שלוימי|שלוימי]] • ('''[[שיחת משתמש:שלוימי|דברו איתי]]''' ~ '''[[מיוחד:תרומות/שלוימי|עקבו אחרי]]''') • ז' בתשרי ה'תשפ"ד • 11:55, 22 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[הבימה]] ==<br />
-הערך בויקיפדיה אנציקלופדי יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! • [[משתמש:שלוימי|שלוימי]] • ('''[[שיחת משתמש:שלוימי|דברו איתי]]''' ~ '''[[מיוחד:תרומות/שלוימי|עקבו אחרי]]''') • ז' בתשרי ה'תשפ"ד • 15:32, 22 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[אולפני די.סי]] ==<br />
-הערך בויקיפדיה אנציקלופדי יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! • [[משתמש:שלוימי|שלוימי]] • ('''[[שיחת משתמש:שלוימי|דברו איתי]]''' ~ '''[[מיוחד:תרומות/שלוימי|עקבו אחרי]]''') • ז' בתשרי ה'תשפ"ד • 16:18, 22 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[רב]] ==<br />
-הערך בויקיפדיה אנציקלופדי יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! • [[משתמש:שלוימי|שלוימי]] • ('''[[שיחת משתמש:שלוימי|דברו איתי]]''' ~ '''[[מיוחד:תרומות/שלוימי|עקבו אחרי]]''') • ט' בתשרי ה'תשפ"ד • 13:48, 24 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[רבי גדליה אייזמן]] ==<br />
-הערך בויקיפדיה אנציקלופדי יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! • [[משתמש:שלוימי|שלוימי]] • ('''[[שיחת משתמש:שלוימי|דברו איתי]]''' ~ '''[[מיוחד:תרומות/שלוימי|עקבו אחרי]]''') • ט' בתשרי ה'תשפ"ד • 15:09, 24 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[הרב שמעון גלאי]] ==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:פורים רב|פורים רב]] ([[שיחת משתמש:פורים רב|שיחה]]) 21:08, 25 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[רבי יואל טייטלבוים]] ==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:ישראל מאיר ק.|ישראל מאיר ק.]] ([[שיחת משתמש:ישראל מאיר ק.|שיחה]]) 18:26, 26 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (2021)]] ==<br />
-ערך אקטואלי, מתווה מירון תשפ"ג. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:פנחס קנאה|פנחס קנאה]] ([[שיחת משתמש:פנחס קנאה|שיחה]]) 21:17, 26 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[קואלה (סוג)]] ==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:לכה דודי|לכה דודי]] ([[שיחת משתמש:לכה דודי|שיחה]]) 12:11, 27 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[קואליים]] ==<br />
-ערך חסום לעדכון בנטפרי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:לכה דודי|לכה דודי]] ([[שיחת משתמש:לכה דודי|שיחה]]) 12:11, 27 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[וומבט מצוי]] ==<br />
-ערך חסום לעדכון בנטפרי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:לכה דודי|לכה דודי]] ([[שיחת משתמש:לכה דודי|שיחה]]) 12:17, 27 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[וומבט שעיר-אף]] ==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:לכה דודי|לכה דודי]] ([[שיחת משתמש:לכה דודי|שיחה]]) 12:18, 27 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[דמויי-וומבט]] ==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:לכה דודי|לכה דודי]] ([[שיחת משתמש:לכה דודי|שיחה]]) 12:19, 27 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[דמויי-קנגורו]] ==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:לכה דודי|לכה דודי]] ([[שיחת משתמש:לכה דודי|שיחה]]) 12:19, 27 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[קוקיית דידריק]] ==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:לכה דודי|לכה דודי]] ([[שיחת משתמש:לכה דודי|שיחה]]) 12:40, 27 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:{{א|לכה דודי}}, {{בוצע}}. [[משתמש:כרם|כרם]] ([[שיחת משתמש:כרם|שיחה]]) 12:18, 4 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[קוקייה אזמרגדית]] ==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:לכה דודי|לכה דודי]] ([[שיחת משתמש:לכה דודי|שיחה]]) 12:40, 27 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:{{א|לכה דודי}}, {{בוצע}}. [[משתמש:כרם|כרם]] ([[שיחת משתמש:כרם|שיחה]]) 12:20, 4 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[מאיר פרוש]] ==<br />
-ערך אקטואלי. האחריות על אומן תשפ"ד.{{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:פנחס קנאה|פנחס קנאה]] ([[שיחת משתמש:פנחס קנאה|שיחה]]) 13:25, 27 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[רבי עמרם בלוי]] ==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:המבקר|המבקר]] ([[שיחת משתמש:המבקר|שיחה]]) 16:26, 27 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[רבי נפתלי צבי פרוש]] ==<br />
<br />
הערך נמחק בוויקיפדיה. ניתן למצוא את קוד המקור [https://he.wikipedia.org/w/index.php?oldid=37177938 כאן]. תודה רבה! [[משתמש:איש הישראלי|איש הישראלי]] ([[שיחת משתמש:איש הישראלי|שיחה]]) 18:05, 27 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[רבי שמואל שניאורסון]] ==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:ישראל מאיר ק.|ישראל מאיר ק.]] ([[שיחת משתמש:ישראל מאיר ק.|שיחה]]) 02:02, 28 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[בני תורה (מפלגה)]] ==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:אוהב לדעת|אוהב לדעת]] - [[שיחת משתמש:אוהב לדעת|שיחה]] - [[מיוחד:דפים המקושרים לכאן/קובץ:תמונה חילופית.jpg|לרוקן את הדף הזה]] - י"ג בתשרי ה'תשפ"ד - 13:02, 28 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[ליטאים (זרם)]] ==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:אוהב לדעת|אוהב לדעת]] - [[שיחת משתמש:אוהב לדעת|שיחה]] - [[מיוחד:דפים המקושרים לכאן/קובץ:תמונה חילופית.jpg|לרוקן את הדף הזה]] - י"ג בתשרי ה'תשפ"ד - 14:11, 28 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[אתרוג מרוקאי]] ==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:עמנואל|עמנואל]] ([[שיחת משתמש:עמנואל|שיחה]]) 15:28, 28 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[הילולת רבי שמעון בר יוחאי]] ==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:הגדה של פסח|הגדה של פסח]] ([[שיחת משתמש:הגדה של פסח|שיחה]]) 17:18, 28 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[תפוח]] ==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:עמנואל|עמנואל]] ([[שיחת משתמש:עמנואל|שיחה]]) 22:24, 28 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[רות רפפורט]] ==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:ירמיהו סלייטר|ירמיהו סלייטר]] ([[שיחת משתמש:ירמיהו סלייטר|שיחה]]) 15:37, 29 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[קהילת פני מנחם]] ==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:אדמונד הוסרל|אדמונד הוסרל]] ([[שיחת משתמש:אדמונד הוסרל|שיחה]]) 15:37, 29 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[הרב שאול אלתר]] ==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:אדמונד הוסרל|אדמונד הוסרל]] ([[שיחת משתמש:אדמונד הוסרל|שיחה]]) 15:38, 29 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[ברדק (הרכב קומי)]] ==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:אדמונד הוסרל|אדמונד הוסרל]] ([[שיחת משתמש:אדמונד הוסרל|שיחה]]) 15:16, 1 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[בודפשט]] ==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:מידת הרחמים|מידת הרחמים]] 17:51, 1 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[דיכוי העם האויגורי]] ==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:פנחס קנאה|פנחס קנאה]] ([[שיחת משתמש:פנחס קנאה|שיחה]]) 04:55, 2 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
:{{א|פנחס קנאה}} {{בוצע בס"ד}}. [[משתמש:מוטי בוט|מוטי בוט]] • [[שיחת משתמש:מוטי|שיחה]] • 22:16, 2 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
::תודה![[משתמש:פנחס קנאה|פנחס קנאה]] ([[שיחת משתמש:פנחס קנאה|שיחה]]) 00:03, 5 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[רבי אהרן משה טויבש]] ==<br />
{{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:לעבעדיג|לעבעדיג]] ([[שיחת משתמש:לעבעדיג|שיחה]]) 00:07, 5 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
:{{א|לעבעדיג}} {{בוצע בס"ד}}. [[משתמש:שרגא|שרגא]] > [[המכלול:תרומה למכלול|השתתפו >>]] [[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] > כ' בתשרי ה'תשפ"ד > 01:21, 5 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[דלאוור]] ==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:מידת הרחמים|מידת הרחמים]] 00:47, 5 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
:{{א|null}} אין מה לעדכן. [[משתמש:שרגא|שרגא]] > [[המכלול:תרומה למכלול|השתתפו >>]] [[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] > כ' בתשרי ה'תשפ"ד > 01:20, 5 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[מעצר מנהלי]] ==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:זנב לאריות|זנב לאריות]] ([[שיחת משתמש:זנב לאריות|שיחה]]) 09:35, 5 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
:{{א|זנב לאריות}} {{בוצע בס"ד}}. [[משתמש:גאון הירדן|גאון הירדן]] ([[שיחת משתמש:גאון הירדן|שיחה]]) 10:18, 5 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[המחאה נגד הרפורמה המשפטית]] ==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:חיימקה פלונצ&#39;ק|חיימקה פלונצ&#39;ק]] ([[שיחת משתמש:חיימקה פלונצ&#39;ק|שיחה]]) 13:59, 5 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[פורום קהלת]] ==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:חיימקה פלונצ&#39;ק|חיימקה פלונצ&#39;ק]] ([[שיחת משתמש:חיימקה פלונצ&#39;ק|שיחה]]) 13:59, 5 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
:[[משתמש:חיימקה פלונצ&#39;ק|חיימקה פלונצ&#39;ק]], {{בוצע בס"ד}}. [[משתמש:כרם|כרם]] ([[שיחת משתמש:כרם|שיחה]]) 14:12, 5 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[יצחק רבין]] ==<br />
-הערך בוויקיפדיה גדול יותר. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:חיימקה פלונצ&#39;ק|חיימקה פלונצ&#39;ק]] ([[שיחת משתמש:חיימקה פלונצ&#39;ק|שיחה]]) 16:01, 5 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[סדר הירושה של נשיא ארצות הברית]] ==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:אתחול|אתחול]] ([[שיחת משתמש:אתחול|שיחה]]) 17:42, 5 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[רבי שלמה לוריא]] ==<br />
-אני מעוניין לערוך את הדף, חבל לי שעריכותי יאבדו. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:אדמונד הוסרל|אדמונד הוסרל]] ([[שיחת משתמש:אדמונד הוסרל|שיחה]]) 19:47, 5 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[הבחירות לעיריית תל אביב-יפו (2023)]] ==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:דוב פרח|דוב פרח]] ([[שיחת משתמש:דוב פרח|שיחה]]) 22:34, 5 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2023)]] ==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:דוב פרח|דוב פרח]] ([[שיחת משתמש:דוב פרח|שיחה]]) 22:35, 5 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[הבחירות לסנאט של ארצות הברית (2022)]] ==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:מידת הרחמים|מידת הרחמים]] 00:54, 6 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[שפת הסימנים הישראלית]] ==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:מידת הרחמים|מידת הרחמים]] 00:57, 6 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[שאול טשרניחובסקי]] ==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:מידת הרחמים|מידת הרחמים]] 00:59, 6 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[מיכאילובקה]] ==<br />
-לא עודכן זמן רב. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:מידת הרחמים|מידת הרחמים]] 01:00, 6 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[השפלה]] ==<br />
{{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:מידת הרחמים|מידת הרחמים]] 01:51, 6 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[השפלה]] ==<br />
{{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:מידת הרחמים|מידת הרחמים]] 01:52, 6 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[המהומות בחווארה]] ==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:אדמונד הוסרל|אדמונד הוסרל]] ([[שיחת משתמש:אדמונד הוסרל|שיחה]]) 04:12, 6 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
:{{א|אדמונד הוסרל}}, {{בוצע בס"ד}}. [[משתמש:כרם|כרם]] ([[שיחת משתמש:כרם|שיחה]]) 11:27, 6 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2023]] ==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:אדמונד הוסרל|אדמונד הוסרל]] ([[שיחת משתמש:אדמונד הוסרל|שיחה]]) 05:53, 6 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[מתקפת פתע]] ==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:מידת הרחמים|מידת הרחמים]] 19:15, 7 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[ראש ממשלת ישראל]] ==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:מידת הרחמים|מידת הרחמים]] 19:28, 7 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[בנימין נתניהו]] ==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:מידת הרחמים|מידת הרחמים]] 19:29, 7 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[מועצה אזורית שער הנגב]] ==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:מידת הרחמים|מידת הרחמים]] 19:29, 7 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
== [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)]] ==<br />
-ערך אקטואלי. {{בקשת עדכון ערך}}תודה רבה! [[משתמש:בקשת חכמה|בקשת חכמה]] ([[שיחת משתמש:בקשת חכמה|שיחה]]) 19:29, 7 באוקטובר 2023 (IDT)</div>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xqwlxxtkjlmva0ne&topic_postId=xr5aq0t3fzuohlu2&topic_revId=xr5aq0t3fzuohlu2&action=single-viewנושא:Xqwlxxtkjlmva0ne2023-10-07T16:28:53Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xqwlxxtkjlmva0ne&topic_showPostId=xr5aq0t3fzuohlu2#flow-post-xr5aq0t3fzuohlu2">הוסיף תגובה</a> לנושא "מרן הגר"מ שטרנבוך גאב"ד?" (<em>אין בעיה</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xqtt5ewxphvjc62y&topic_postId=xqywb226mkax2mru&topic_revId=xqywb226mkax2mru&action=single-viewנושא:Xqtt5ewxphvjc62y2023-10-04T19:31:27Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xqtt5ewxphvjc62y&topic_showPostId=xqywb226mkax2mru#flow-post-xqywb226mkax2mru">הוסיף תגובה</a> לנושא "תמונה גזולה" (<em>מה כתבת בהצהרה, של מי התמונה?</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xqwlxxtkjlmva0ne&topic_postId=xqyw9pxzj5b8gcsq&topic_revId=xqyw9pxzj5b8gcsq&action=single-viewנושא:Xqwlxxtkjlmva0ne2023-10-04T19:30:47Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xqwlxxtkjlmva0ne&topic_showPostId=xqyw9pxzj5b8gcsq#flow-post-xqyw9pxzj5b8gcsq">הוסיף תגובה</a> לנושא "מרן הגר"מ שטרנבוך גאב"ד?" (<em>תוכל לציין שבבטאונים הנ"ל המשוכים ל???, הוא מתואר כך.</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xqwlxxtkjlmva0ne&topic_postId=xqwlxxtkjpkxi4lm&topic_revId=xqwlz2pxrwkssybu&action=single-viewנושא:Xqwlxxtkjlmva0ne2023-10-03T18:53:03Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> ערך <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xqwlxxtkjlmva0ne&topic_showPostId=xqwlxxtkjpkxi4lm#flow-post-xqwlxxtkjpkxi4lm">רשומה</a> בנושא "מרן הגר"מ שטרנבוך גאב"ד?".</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xqwlxxtkjlmva0ne&topic_postId=xqwlxxtkjpkxi4lm&topic_revId=xqwlxxtkjpkxi4lm&action=single-viewנושא:Xqwlxxtkjlmva0ne2023-10-03T18:52:29Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xqwlxxtkjlmva0ne&topic_showPostId=xqwlxxtkjpkxi4lm#flow-post-xqwlxxtkjpkxi4lm">הוסיף תגובה</a> לנושא "מרן הגר"מ שטרנבוך גאב"ד?" (<em>ברשימת הגאבדי"ם מופיע ר' משה בתור הגאב"ד האחרון. סורי, זהו משאלת לב של מחנה מכובד בהעדה, אך מעולם לא אושר בהנהלת העדה. @מקוה</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xqwlox18njg03nbe&topic_postId=xqwlox18nne2br9m&topic_revId=xqwlox18nne2br9m&action=single-viewנושא:Xqwlox18njg03nbe2023-10-03T18:47:59Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xqwlox18njg03nbe&topic_showPostId=xqwlox18nne2br9m#flow-post-xqwlox18nne2br9m">הוסיף תגובה</a> לנושא "למה לא מעדכנים בחירות 2023?" (<em>יש מקור (הפלס גיליון 3289). הנה הקטע שאפשר לקראת הבחירות המוניציפליות 2023, מתמודדת הרשימה במספר ערים. בירושלים עומד בראשות הרשימה חיים א...</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xqtt5ewxphvjc62y&topic_postId=xqwl73vpppsbcszu&topic_revId=xqwl73vpppsbcszu&action=single-viewנושא:Xqtt5ewxphvjc62y2023-10-03T18:39:06Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xqtt5ewxphvjc62y&topic_showPostId=xqwl73vpppsbcszu#flow-post-xqwl73vpppsbcszu">הוסיף תגובה</a> לנושא "תמונה גזולה" (<em>מי העלה את התמונה להמכלול?</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xpjdg89s6r4424sq&topic_postId=xqj6bbjfnv95zdmy&topic_revId=xqj6bbjfnv95zdmy&action=single-viewנושא:Xpjdg89s6r4424sq2023-09-27T18:08:16Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xpjdg89s6r4424sq&topic_showPostId=xqj6bbjfnv95zdmy#flow-post-xqj6bbjfnv95zdmy">הוסיף תגובה</a> לנושא "ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו. לציין את שתי הגישות ברש"י" (<em>ראשית, לא מה שנראה לך. פשט זה לא "הקרוב ללב שלי", ודרש זה לא "המחודש בעיניי". שנית. ההבדל בין פשט לדרש, הוא איך הוא כתוב, אם במפורש יותר...</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xpjdg89s6r4424sq&topic_postId=xq3pf6e6uxr4k8ne&topic_revId=xq3pf6e6uxr4k8ne&action=single-viewנושא:Xpjdg89s6r4424sq2023-09-20T19:28:29Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xpjdg89s6r4424sq&topic_showPostId=xq3pf6e6uxr4k8ne#flow-post-xq3pf6e6uxr4k8ne">הוסיף תגובה</a> לנושא "ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו. לציין את שתי הגישות ברש"י" (<em>זו הבעיה שלך, שאתה סבור שפשט זה מה שנראה לך.</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xpjdg89s6r4424sq&topic_postId=xq1j1rw2gfbdsyx6&topic_revId=xq1j1rw2gfbdsyx6&action=single-viewנושא:Xpjdg89s6r4424sq2023-09-19T20:01:12Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xpjdg89s6r4424sq&topic_showPostId=xq1j1rw2gfbdsyx6#flow-post-xq1j1rw2gfbdsyx6">הוסיף תגובה</a> לנושא "ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו. לציין את שתי הגישות ברש"י" (<em>את הציטוט הזה הבאתי, והכחשתי את תוכנות מהקדמתו המפורשת של רבינו בחיי.</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xpjdg89s6r4424sq&topic_postId=xpjp8q3kq7iwlc5m&topic_revId=xpjp8q3kq7iwlc5m&action=single-viewנושא:Xpjdg89s6r4424sq2023-09-11T19:56:40Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xpjdg89s6r4424sq&topic_showPostId=xpjp8q3kq7iwlc5m#flow-post-xpjp8q3kq7iwlc5m">הוסיף תגובה</a> לנושא "ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו. לציין את שתי הגישות ברש"י" (<em>זה לא פורום, אבל אתה חוזר על כך שוב ושוב, כאילו רבינו בחיי גרס שרש"י מפרש לפי מדרשו. ובכן, רבינו בחיי בהקדמתו מזכיר את רש"י כמפרשי "דרך ה...</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xph8xme7jvk9q5sa&topic_postId=xphgjl3b12362eoa&topic_revId=xphgjl3b12362eoa&action=single-viewנושא:Xph8xme7jvk9q5sa2023-09-10T19:47:37Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xph8xme7jvk9q5sa&topic_showPostId=xphgjl3b12362eoa#flow-post-xphgjl3b12362eoa">הוסיף תגובה</a> לנושא "איך שולחים לך קובץ" (<em>מה לגבי שליחת קבצים אליך, איך עושים זאת?</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xph8xme7jvk9q5sa&topic_postId=xphfwzx6bpxplxai&topic_revId=xphfwzx6bpxplxai&action=single-viewנושא:Xph8xme7jvk9q5sa2023-09-10T19:36:21Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xph8xme7jvk9q5sa&topic_showPostId=xphfwzx6bpxplxai#flow-post-xphfwzx6bpxplxai">הוסיף תגובה</a> לנושא "איך שולחים לך קובץ" (<em>שלום לך אישי המנומס. אכן שאלתי אותך, ותודה שאתה ולא אחר - ענית לי.</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xph8xme7jvk9q5sa&topic_postId=xphfhylyiaa9nb2i&topic_revId=xphfhylyiaa9nb2i&action=single-viewנושא:Xph8xme7jvk9q5sa2023-09-10T19:28:51Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xph8xme7jvk9q5sa&topic_showPostId=xphfhylyiaa9nb2i#flow-post-xphfhylyiaa9nb2i">הוסיף תגובה</a> לנושא "איך שולחים לך קובץ" (<em>אין לך הרשאת מנטר?</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xph95lw356u2x9l6&topic_postId=xph9fqdhadal40ju&topic_revId=xph9fqdhadal40ju&action=single-viewנושא:Xph95lw356u2x9l62023-09-10T17:40:00Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xph95lw356u2x9l6&topic_showPostId=xph9fqdhadal40ju#flow-post-xph9fqdhadal40ju">הוסיף תגובה</a> לנושא "משתמש:טישיו" (<em>אבל זה היה תיקון לשון. ולגש"ע, אילו היה כך הכלל - לא היתה הרשאה לכל עורך לערוך. הלוא כן?!</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%98%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%95&diff=2365310משתמש:טישיו2023-09-10T17:31:43Z<p>בקשת חכמה: מכלוליזציה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:SingelBloemenmarkt.jpg|שמאל|ממוזער|450px]]<br />
[[קובץ:Şehzadeler şehri Amasya....jpg|שמאל|ממוזער|450px]]<br />
[[קובץ:Wood Duck (Aix sponsa), Parc du Rouge-Cloître, Brussels.jpg|250px|שמאל|ממוזער|ברווז עצים]]<br />
[[קובץ:Halakha3.png|ממוזער|שמאל|250px|"אות כותב ההלכה" לויקיפד שיצר, הרחיב, תיקן ושיפר ערכים העוסקים בהלכה. ניתן לי על ידי [[משתמש:קיפודנחש|קיפודנחש]] ו[[משתמש:Nachy|Nachy]]]]<br />
[[קובץ:Shabbat Candles.jpg|שמאל|ממוזער|250px]]<br />
==משנתי המכלולאית==<br />
קודם כל ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי. מקווה שנעים לכם כאן. לא אכבד אתכם בכוס קפה, עקב בעיות הבריאות הקיימות ב[[חלב]], [[קפה]], ו[[סוכר]], אבל בהחלט אפשר להתכבד ב[[תה]] עם [[לימון]] או [[נענע]].<br />
<br />
כמה משפטים שיעשו לכם סדר:<br />
*מבחינתי הערכים שחשובים באמת בהמכלול זה ערכים תורניים, וערכי אישים בני ימינו עומדים מבחינתי בעדיפות אחרונה, אם אין בהם חלק שניתן ללמוד ממנו משהו, ישירות או בעקיפין, כלומר מתורתו או השקפתו או בצורה אחרת<br />
*אחת הבעיות הגדולות בעולם היא [[שעמום]], קרי: זמן ואנרגיה לא מנוצלים, שתמיד מופנים לויכוחים ומחלוקות חסרי תועלת, התמקדות בפרטים חסרי חשיבות, והפניית אנרגיות למעשים חסרי סיבה.<br />
*אני מביע בוז ושאט נפש מכל המחלוקות שהם "כביכול" לשם שמים, ומנוצלים כדי להשתמש במידות מושחתות הקיימות בנפש, כדי להלחם כביכול למען כבוד הרבי, הדרך, או הקהילה.<br />
*כשם שהסטרא אחרא הוא הבעלים של [[ויקיפדיה]], וכל כללי העריכה שם מיוסדים על עיקרון [[דמוקרטיה|פריקת העול]], אפיקורסות והעדר חכמה וחשיבה נכונה, כך על הכתיבה ב[[המכלול|מכלול]] להיות צמודה למטרה היחידה והאמיתית שבשלה היא הוקמה - לעשות נחת רוח לבורא יתברך שמו. חד וחלק. כל מה שעושים ויעשו, אמור להוביל בסופו של דבר לכך שלכל הפחות לא יהיה במכלול מידע שסותר את המטרה הנ"ל, כי אם לא כן - למה אנחנו כאן?<br />
*ב'המכלול' הביורוקרטיה חמורה יותר מאשר בויקיפדיה במובנים רבים, כמו למשל הקושי להתמנות למנטר (בויקיפדיה קל יותר), יד קשה עם מתן הרשאות (כמו למשל הרשאות בדוק שלא ניתנים למשתמשים ותיקים יחסית), ועיכוב גדול בהעברת טיוטות. העובדה האחרונה היא אחת מהסיבות שבשלהם פעילותי במקום ירדה דרסטית. עם זאת, איני בא בביקורת לאיש, בסופו של דבר אישית אני מרויח מירידת פעילותי במכלול, ואני חושב שכמו בכל נושא וענין, יש בורא ומנהיג לכל הברואים, וזה קשור רק אליו - מסבב כל הסיבות.<br />
<br />
==ערכים שיצרתי בהמכלול==<br />
'''קדשים''': [[יבחושין אדומין]] | [[שיירי הדם]] | [[שלוש מתנות שבחטאת]] | [[עירוב מחשבות]] | [[נשפך הדם]] | [[דיחוי]] | [[בידו (הלכה)|בידו]] | [[שלא במקומו כמקומו]] | [[שפיכת הדם]] | [[מחשבת הינוח]] | [[מיצוי הדם]] | [[טבילת אצבע]] | [[עיכול (קרבנות)]] | [[העלאת קדשים בחוץ]] | [[פסול יוצא]] | [[פסול נכנס]] | [[מחשבת שלא לשמה]] | [[המזבח מקדש את הראוי לו]] | [[מוקצה לעבודה זרה]] | [[שחיטת הקרבן]] | [[דרך שירות]] | [[כל המקודש מחבירו]] | [[מצוות כיבוס דם חטאת]] | [[שבירת כלי חרס שבושלו בהם קדשים]] | [[מירוק ושטיפת כלי מבליעת קדשים]] | [[טומאת בגדים]] | [[נגיעת קדשים]] | [[חיבורי עולין]] | [[אין עולין מבטלים זה את זה]] | [[יש בילה]] | [[לחמו של מזבח]] | [[מפגלין בחצי מתיר]] | [[הקטרה מפגלת הקטרה]] | [[טומאת קדשים]] | [[קביעותא דמנא]] | [[קידוש הקומץ בכלי]] | [[מחוסר זמן]] | [[סופו לטמא טומאה חמורה]] | [[פדיון (קדשים)]] | [[כל העומד ליזרק כזרוק דמי]] | [[אימורים]] | [[הפשט וניתוח]] | [[כל שממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו]] | [[לשם עצים]] | [[כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה']] | [[ארבע נשים דיין שעתן]] | [[אם אין בשר אין דם]] | [[חטאות המתות]]<br />
<br />
'''ערכי קרבנות''': [[שעיר ראש חודש]] | [[מוסף ראש חודש]] |[[עולת במת יחיד]] | | [[שעיר נחשון]] | [[שעיר של יום הכיפורים]] | [[פר יום הכיפורים]] | [[עולת העוף]] | [[קרבן איל נזיר]] | [[קדשי עובדי כוכבים]] | [[שלמי עצרת]] | [[מותרות (קרבנות)]] |<br />
<br />
'''פרקי מסכת זבחים''': [[כל הזבחים]] | [[כל הזבחים שקבלו דמן]] | [[כל הפסולין]] | [[בית שמאי (מסכת זבחים)|בית שמאי]] | [[איזהו מקומן]] - [[קדשי קדשים (מסכת זבחים)|קדשי קדשים]] | [[חטאת העוף (מסכת זבחים)|חטאת העוף]] | [[המזבח מקדש]] | [[דם חטאת]]<br />
<br />
'''בית המקדש, המזבח וכליו''': [[במת יחיד]] | [[במת ציבור]] | [[משכן גבעון]] [[כרכוב המזבח]] | [[סובב]] | [[כרכוב (מקום הליכת הכהנים)]] | [[חוט הסיקרא]] | [[ריבוע המזבח]] | [[רשת הנחושת]] | [[מזרק (כלי שרת)]] | [[אמת המים שבמקדש]] | [[יסוד המזבח]] | [[בזיכי הלבונה]] | [[התנור בבית המקדש]] | [[לשכת עושי חביתין]] | [[רצפת בית המקדש]] | [[מזבח מקווה טהרה]] | [[כלי שרת]]<br />
<br />
'''תורה (כללי)''': [[אין עוד מלבדו]] | [[כל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש, אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש]] | [[תפיסת ידי אדם]] | [[טיט הנידוק]] | [[אויר (הלכה)]] | [[תפוס לשון ראשון]] | [[סוד ה' ליראיו]] | [[פולמוס התרנגולת חסרת הלב]] | [[כיבוס (הלכה)]] | [[לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה']] | [[שטר העומד ליגבות כגבוי דמי]] | [[מה לי קטלא כולא מה לי קטלא פלגא]] | [[יום קבורה]] | [[השווה את מידתו]] | [[חזקת כשרות]] | [[סילוק (הלכה)]] | [[חיישינן למיעוטא]] | [[מלאכת ממחק]] | [[טיוטה:עדים שאמרו להם חתמו שקר ואל תהרגו יהרגו ואל יחתמו שקר]] | [[המקיף את חברו]] | [[עבודת ה' לשמה]] | [[גאם]] | [[תקרובת עבודה זרה]] | [[פולמוס הפאות מהודו]] | [[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]<br />
<br />
'''תורת החסידות''': [[רבי משולם פייביש מקרמניץ]] | [[רבי יוסף דוד הכהן מזוואליב]] | [[צעטיל קטן]] | [[הנהגות האדם]] | [[ניגון רבי ישראל מרוז'ין]]<br />
<br />
'''תנאים ואמוראים''': [[רבי מאיר]] | [[איסי בן יהודה]] | [[זקני דרום]] | [[רבי זכאי (תנא)]] | [[רבי חלפתא בן שאול]] | [[רבי זכאי (אמורא)]] | [[רב אדא בר אחא]] | [[רב טובי בר רב מתנה]] | [[רב יצחק בר יוסף]] | [[רבי לוי בר חמא]] | [[רב טביומי]] | [[רבי חנינא קרא]]<br />
<br />
'''אישים''': [[רבי שלמה גרוס]] | [[הרב שמואל מרדכי פורטוגל]] | [[הרב יונה רכניצר]] | [[הרב יחזקאל בינג]] | [[הרב מרדכי צבי גרינפלד]]<br />
'''ארגונים ועוד''': [[Torah any time]] | [[פרדס שלמה]] | [[אש החסידות]] | [[ארגון שיעורי תורה]] | [[ניגוני סקולען]] | [[כינוס כלל ישראל]] | [[ישיבת טל תורה]]<br />
<br />
==ערכים שיצרתי בויקיפדיה ==<br />
ערכים שיצרתי (95%) או הרחבתי (מסומנים ב*) | בצורה משמעותית בויקיפדיה והועברו בחסדי השם ל"המכלול - האנציקלופדיה היהודית". תודה לכל התורמים ששותפים להעברת מאות או אלפי השעות שהשקעתי ב[[ויקיפדיה|מקום הלא נכון]], על מנת שבסופו של דבר יעברו לייעודם הנכון והאמיתי והראוי, המקום שמקדש שם שמים - המכלול.<br />
הערכים שמסומנים בכוכבים* הורחבו על ידי בצורה משמעותית, אך לא נוצרו מתחילתם.<br />
<br />
===ערכים שונים===<br />
[[אוהל (הלכה)|אוהל]] | [[אבלות (יהדות)]]* | [[אבר היוצא]] | [[אבר המדולדל]] | [[אבר מן החי]]* | [[באין כאחד]] | [[בוגרת]] | [[ביטול ברוב]] | [[בן פקועה]]* | [[בעידנא דריתחא]]* | [[בריה (הלכה)|בריה]] | [[בשר מן החי]] | [[בתולה (הלכה)]] | [[גדול עומד על גביו]] | [[גט מקושר]] | [[הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה]] | [[היתר מצטרף לאיסור]] | [[הכנסת ספר תורה]] | [[המורה הלכה בפני רבו]] | [[הפסק (הלכה)]]* | [[השאלה]]* | [[חידוש]] | [[חצי שיעור]] | [[חציו עבד וחציו בן חורין]] | [[ידות]] | [[ייעוד]] | [[כבוד המת]] | [[כלילא]] | [[לא יצא ידי חובתו]] | [[ליל שישי]] | [[מה טובו]] | [[מחשבה (הלכה)|מחשבה]] | [[מעמד העובר בהלכה]] | [[מעמדות (יהדות)]] | [[מפרכסת]] | [[נערה (הלכה)]] | [[נערה המאורסה]] | [[סברא]] | [[סוריא]] | [[סימנים (הלכה)]] | [[עדי חתימה כרתי או עדי מסירה כרתי]] | [[עובר ירך אמו]] | [[עורבא פרח]] | [[עירוב]]* | [[קדושה אחת]] | [[קרוב (הלכה)]] | [[קונם]] | [[קובץ יסודות וחקירות]] | [[קטן (הלכה)]] | [[קטנה (הלכה)]] | *[[רשע (הלכה)]] | [[שחיטה שאינה ראויה]] | [[שינוי הדין]] | [[שמונה עשר דבר]] | [[שני שבילין]] | [[שרטוט]] | [[תוך כדי דיבור]] | [[תיקון עולם]] | [[תרומת הלשכה]]<br />
<br />
===ערכי [[הלכה]]===<br />
<br />
| [[אומדנא]]* | [[אי שתקת שתקת]] | [[בתר מעיקרא אזלינן או בתר בסוף אזלינן]] | [[דיני ממונות]] | [[דררא דממונא]]* | [[הואיל ויכול לנתקו]] | [[הרחקת נזיקין]] | [[הרשאה (משפט עברי)|הרשאה]] | [[זכייה]] | [[חזקה כל מה שתחת יד אדם הרי הוא שלו]] | [[חזקת הגוף]] | [[חזקת ממון]] | [[חזקת קרקעות]] | [[חינא]] | [[חיוב מזונות]] | [[טביעות עין]] | [[טענת ברי]] | [[ייאוש (משפט עברי)]] | [[ירושה (משפט עברי)|ירושה]] | [[כאן נמצאו וכאן היו]] | [[כיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד]] | [[כל הטומאות כשעת מציאתן]] | [[מוכח מתוכו]] | [[מי שפרע]] | [[מזיק וניזק]] | [[מיגו (הלכה)]] | [[משכון (משפט עברי)]] | [[נכסים מועטים]] | [[נסכא דרבי אבא]] | [[עדיו בחתומיו זכין לו]] | [[ערבות (הלכה)]] | [[צאן ברזל]] | [[צרורות]] | [[קדושה אחת]] | [[קובץ יסודות וחקירות]] | [[קטן (הלכה)]] | [[קטנה (הלכה)]] | [[קיום שטרות]] | [[קים ליה]] | [[רשות (בעלות)]] | [[שודא דדייני]] | [[שומר שמסר לשומר]] | [[שותפות (משפט עברי)]] | [[שטר (משפט עברי)]] | [[שינוי (משפט עברי)]] | [[שני שבילין]] | [[תוך כדי דיבור]] | [[תנאי (הלכה)]] | [[תפוסת הבית]] | [[תרי ותרי]] | [[תשלומים (משפט עברי)]] | [[תשלומי כפל]]* | [[תשלומי בושת]] | [[זילותא דבי דינא]] | [[טוען וחוזר וטוען]] | [[טוענין ליורש וטוענין ללוקח]] | [[סאה בסאה]] | [[פועל (משפט עברי)]] | [[סאה בסאה]] | [[ריבית קצוצה]] | [[תחילתו בפשיעה וסופו באונס]] | [[תרעומת]] | [[מתנת שכיב מרע]] | [[תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים]] | [[רוב וקרוב הלך אחר הרוב]] | [[חיישינן למיעוטא]] | [[משתרשי ליה]] | [[נתקל פושע הוא]] | [[שיטה אחרונה]] | [[והכול שריר וקיים]]<br />
<br />
===[[:קטגוריה:משפט עברי: דיני משפחה ואישות|דיני משפחה ואישות]]===<br />
[[אלמנת עיסה]] | [[מעלה עשו ביוחסין]] | [[האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד]] | [[עדים בצד אסתן ותאסר]] | [[שבויה]] | [[נדוניה#נדוניה בהלכה|נדוניה בהלכה]] | [[חיוב מזונות]] | [[מעשי ידיה]] | [[כתובת בנין דכרין]] | [[מורדת על בעלה]] | [[מסירת האב לשלוחי הבעל]] | [[תפיסת קידושין]] | [[עוברת על דת]] | [[בועל ארמית]] | [[רואה מחמת תשמיש]] | [[דם חימוד]] | [[דם בתולים]] | [[אשה שאין לה ווסת]] | [[המקשה ללדת]] | [[ימי טוהר]] | [[הרגשת נידה]] | [[שניות לעריות]] | [[סתירת שבעה נקיים]] | [[פולטת שכבת זרע]]<br />
<br />
===ערכי [[תנאים]] ו[[אמוראים]]=== <br />
====חכמי [[ארץ ישראל]]====<br />
[[רבי מנחם בר יוסי]] | [[רבי חנניא בן עקביא]] | [[רבי יהודה בן בבא]]* | [[רבי יהושע בן לוי (תנא)]] | [[רבי אלעזר בר צדוק]] | [[רבי שמעון בן חלפתא]] | [[רבי צדוק]] | [[רבי יוחנן בן גודגדא]] | [[רבי יוסי ברבי יהודה]] | [[רבי יוחנן בן ברוקא]]* | [[יהודית (אשת רבי חייא)]] | [[אילפא]] | [[רבי שמעון בן אליקים]] | [[רבי חנינא בר פפי]] | [[רב כהנא (הראשון)]] | [[רבי אבין]] | [[רבי יוסי ברבי חנינא]]* | [[חזקיה (אמורא)]] | [[יהודה בריה דרבי חייא]] | [[רבי ירמיה (הראשון)]] | [[בני רבי חייא]] | [[רב חנינא]] | [[רבי יעקב בר אידי]] | [[רבי יצחק]] | [[רב יצחק בר אבדימי]] | [[רבי יצחק בר אבא]] | [[רבי זריקא]] | [[רבי אבא בר ממל]] | [[חנינא בר פפא]] | [[רב אושעיא]] | [[בר פדא]] | [[רבי אלעאי (אמורא)]] | [[רבי סימון]] | [[רבי יהודה בן בתירא]]* | [[רבי אלעזר בן דורדיא]] | [[רבי יאשיה (אמורא)]] | [[רבי יצחק (תנא)]] | [[רב יהודה בר שילא]]<br />
<br />
====חכמי [[בבל]]====<br />
[[ישיבת נהרדעא]] | [[רב גידל]] | [[רב חייא בר אבין]] | [[רב ספרא]] | [[רבא בריה דרבה]] | [[רמי בר אבא]] | [[רב שיזבי]] | [[ילתא]]* | [[יצחק בן אלישיב]] | [[רב מתנה]] | [[רבא בר רב שילא]] | [[רב משרשיא]] | [[רב חייא בר אשי]] | [[רב יצחק בריה דרב יהודה]] | [[רב חמא]] | [[רב אחא בריה דרבא]] | [[רב עוירא]] | [[רב אחא בר הונא]] | [[רבי יצחק בר אבא]] | [[רב הונא בר יהודה]] | [[רב עוקבא בר חמא]] | [[רמי בר יחזקאל]] | [[רב אויא]] | [[רב נחמיה בריה דרב יוסף]] | [[רב יוסף בריה דרבא]] | [[רב יצחק בר אבדימי (השני)]] | [[רב סמא בריה דרבא]] | [[רב ביבי]] | [[רב ביבי בר אביי]] | [[רב יוסף בר אמי]] | [[רב שימי בר אשי]] | [[רב כהנא (הראשון)]] | [[רב כהנא (הרביעי)]] | [[מרימר]] | [[רב אחא בר יוסף]] | [[אבימי]] | [[רחבא דפומבדיתא]] | [[רב יוסף]]* | [[זעירי]] | [[רב המנונא (השלישי)]] | [[רבי ירמיה (השני)]] | [[יהודה בר מרימר]] | [[רב הונא בריה דרב איקא]] | [[בר אלישיב]] | [[רבי פרידא]] | [[רב אידי בר אבין (השני)]] | [[רב חננאל]] | [[רב ברונא]]* | [[רב חנן בר רבא]] | [[רבה בר עולא]] | [[רב הונא בר חיננא]] | [[רב חנן בר אמי]] | [[חייא בר רב]] | [[רב פנחס]] | [[רב ענן]] | [[רב אחדבוי בר אמי]] | [[רב אחא בר אביי]] | [[רב אחא בר אדא]] | [[רב ענן]]* | [[רמי בר חמא]]* | [[רב הונא]]* | [[רב נחמן]]* | [[רב קטינא]] | [[רב אדא בר אבא]] | [[רב דימי מנהרדעא]] | [[רבי חנינא מסורא]] | [[רב הונא (השני)]] | [[רב ייבא סבא]] | [[רב יחזקאל]] | [[רב יוסף בר אבא]] | [[רבי אביתר]] | [[רב אחא בר רב איקא]] | [[רב הונא בר מנוח]] | [[רב דימי בר יוסף]] | [[רב דימי]] | [[ייבא חמוה דאשיין בר נדבך]] | [[רב נחומי בר זכריה]]<br />
<br />
===הלכות [[שבת]] ו[[יום טוב]]===<br />
[[שבות]] | [[מוליד]] | [[מוקצה מחמת גופו]] | [[בסיס לדבר האסור]] | [[מחמר]] | [[מפרק (שבת)]] | [[מוקצה מחמת חיסרון כיס]] | [[מלאכת גוזז|גוזז]] | [[מלאכת זורה|זורה]] | [[מלאכת זורע|זורע]] | [[מלאכת חורש|חורש]] | [[מלאכת טווה|טווה]] | [[מלאכת מבעיר]] | [[מלאכת מיסך|מיסך]] | [[מלאכת מכבה|מכבה]] | [[מלאכת מכה בפטיש|מכה בפטיש]] | [[מלאכת מנפץ|מנפץ]] | [[מלאכת משרטט]] | [[מלאכת מפרק|מפרק]] | [[מלאכת מרקד|מרקד]] | [[מלאכת משרטט|משרטט]] | [[מלאכת סותר|סותר]] | [[מלאכת עושה שתי בתי נירין|עושה שתי בתי נירין]] | [[מלאכת צובע|צובע]] | [[מלאכת צידה|צידה]] | [[מלאכת קוצר|קוצר]] | [[מלאכת קושר|קושר]] | [[מלאכת שוחט|שוחט]] | [[שבות]] | [[פי תקרה יורד וסותם]] | [[הבלעת תחומין]] | [[אתו רבים ומבטלי מחיצתא]] | [[מבוי סתום]] | [[פרוץ כעומד]] | [[חילוק רשויות]] | [[קרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה]] | [[ביטול רשות מחצר לחצר]] | [[עיר של יחיד]] | [[כל העיר כולה כארבע אמות]] | [[אם כן בטלת תורת עירוב מאותו מבוי]] | [[ביטול רשות מבית לבית]] | [[מחיצה תלויה]] | [[הואיל]] | [[גזירת מקח וממכר בשבת וחג]] | [[עובדין דחול]] | [[טרחא יתירה]] | [[אגלי טל]] | [[עקירה והנחה]] | [[שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול]] | [[זיץ]] | [[מלאכת תופר]] | [[ממצוא חפצך]] | [[אמירה לנכרי]] | [[י-ה אכסוף]] | [[מלאכה שאינה צריכה לגופה]] | [[מלאכת זורה]] | [[רפואה בשבת]] | [[שכר שבת]] | [[תכשיט (שבת)]] | [[גזירת סנדל המסומר]] | [[כבוד המת בשבת]] | [[גוי ששבת חייב מיתה]] | [[דרך הוצאה]] | [[טלטול על ידי דבר אחר]] | [[שיעור הוצאה]] | [[ביטול כלי מהיכנו]] | [[החי נושא את עצמו]] | [[נגישות בשבת]] | [[רפואה בשבת]] | [[איסורי מלאכה בחול המועד]]<br />
<br />
===ערכי [[טומאה וטהרה]]===<br />
<br />
[[משקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה]] | [[הכשר לקבל טומאה]] | [[טבול יום]] | [[טבילה במעיין]] | [[טומאת אוכלין]] | [[טומאת אוהל]] | [[טומאת משא]] | [[טומאת מגע]] | [[יד לטומאה]] | [[טומאת משקין]] | [[טומאת עבודה זרה]] | [[טומאת התהום]] | [[יד לטומאה]] | [[כל הטומאות כשעת מציאתן]] | [[מחוסר כיפורים]] | [[סוריא]] | [[שומר לטומאה]] | [[שני לטומאה]]* | [[שלישי ורביעי לטומאה]] | [[שמירת קדשים]] | [[שני שבילין]] | [[חולין על טהרת הקודש]] | [[שמירת קדשים]] | [[כל הטומאות כשעת מציאתן]] | [[כהנים זריזים הם]] | [[ניצוק אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה]] | [[מיתה עושה ניפול]] | [[טומאה רצוצה]] | [[צמיד פתיל]] | [[טומאת קבר]] | [[שכונת קברות]] | [[מים שאובין]] | [[המשכה]] | [[טבילה במעיין]] | [[השקה (הלכה)]] | [[זריעה (מקוואות)]] | [[טומאת גולל ודופק]] | [[נתן סאה ונטל סאה]] | [[תקנת המקוואות של בעל התניא]] | [[קטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה]] | [[בור על גבי בור (מקווה חב"ד)]] | [[זוחלין]] | [[הוויתו על ידי טהרה]] | [[מי גבאים]] | [[טומאת כלי מתכת]] | [[טומאת כלי עץ]] | [[טומאת כלי חרס]] | [[תולין את הקלקלה במקולקל]] | [[בוהק]]<br />
<br />
===ערכי [[קורבן|קרבנות]]===<br />
[[קרבן חטאת הקהל]] | [[קרבן כהן משיח שחטא]] | [[קרבן נשיא שחטא]] | [[מנחת חוטא]] | [[מנחת מרחשת]] | [[מנחת מחבת]] | [[מנחת מאפה תנור]] | [[מנחת חביתין]] | [[מנחת סוטה]] | [[דם חטאת]] | [[קבלת הדם|קבלה]] | [[קורבן מנחה]]* | [[קמיצה]] | [[הולכת הדם|הולכה]] | [[זריקת הדם|זריקה]] | [[דיחוי]] | [[זיקה (קדשים)]] | [[מחלוקת בית שמאי ובית הלל בהקרבת קרבנות בחג]]<br />
<br />
===ערכי ספיקות===<br />
[[ספק (הלכה)]]* | [[ספק ברכות להקל]] | [[ספק דאורייתא לחומרא]]* | [[ספק כוודאי]] | [[ספק ממזר]] | [[ספק טומאה]]<br />
===ערכי [[ברכות הנהנין]]===<br />
[[ברכת בורא מיני מזונות]] | [[ברכת בורא פרי האדמה]] | [[ברכת בורא פרי הגפן]] | [[ברכת המוציא לחם מן הארץ]] | [[ברכת שהכול נהיה בדברו]]<br />
<br />
===[[:קטגוריה:כללים ועקרונות בהלכה|כללי הלכה]]===<br />
[[אין איסור חל על איסור]] | [[אין אפוטרופוס לעריות]] | [[אין ספק מוציא מידי ודאי]] | [[אין אדם אוסר דבר שאינו שלו]] | [[כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו]] | [[כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור]] | [[כל קבוע כמחצה על מחצה דמי]] | [[כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו]] | [[מין במינו אינו בטל]] | [[שלא יהא חוטא נשכר]] | [[אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות]] | [[פנים חדשות באו לכאן]] | [[כופין על מדת סדום]] | [[אין אלו אלא דברי נביאות]] | [[דיורי גדולה בקטנה ואין דיורי קטנה בגדולה]] | [[כל דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו]] | [[מסייע אין בו ממש]] | [[הווה אמינא]] | [[הערמה]] | [[פיקוח נפש דוחה שבת]] | [[לא מעייל איניש נפשיה לספיקא]] | [[אין אדם מוציא דבריו לבטלה]] | [[רגליים לדבר]] | [[מקצת היום ככולו]] | [[מה שקנה עבד קנה רבו]] | [[הפורע חובו של חבירו שלא מדעתו]]<br />
<br />
===[[מעשה קניין|קניינים]]===<br />
<br />
[[קניין (הלכה)]] | [[קניין אותיות]] | [[קניין הגבהה]] | [[קניין הילוך]] | [[קניין משיכה]] | [[קניין מסירה]] | [[קניין פירות כקניין הגוף]] | [[קניין שטר]] | [[קנין הגבהה]] | [[קניין רכוב]] | [[מעמד שלשתן]] | [[מעשה קניין]] | [[קניין הבטה]] | [[סילוק (הלכה)]] | [[מחילה (משפט עברי)]] | [[קניין חזקה]]*<br />
<br />
===ספרי [[ראשונים]] ו[[אחרונים]]===<br />
<br />
[[חידושי הרשב"א על מסכת מנחות]] | [[חידושי רבי שמואל]] | [[חידושי רבי שמעון יהודה הכהן]] | [[חדושי מרן רי"ז הלוי]] | [[פרקי דרבי יוסי]] | [[תולדות תנאים ואמוראים]]<br />
<br />
===ערכי [[חזקה (הלכה)|חזקה]]===<br />
[[חזקה (הלכה)|חזקה]]* | [[כל הטומאות כשעת מציאתן]] | [[חזקת הגוף]] | [[חזקת כשרות]] | [[חזקה כל מה שתחת יד אדם הרי הוא שלו]] | [[חזקת הגוף]] | [[חזקת ממון]] | [[חזקת קרקעות]] | [[חזקת הדין]] | [[ריעותא]] | [[חזקה שאין עמה טענה]]<br />
<br />
===קטגוריות===<br />
[[:קטגוריה:חידוש]] | [[:קטגוריה:כללי חזקות]] | [[:קטגוריה:משפט עברי: גניבות וגזילות]] | [[:קטגוריה:קנייני קידושין]] | [[:קטגוריה:מוקצה]] | [[:קטגוריה:דרגות הטומאה]] | [[:קטגוריה:דרכי היטמאות]] | [[:קטגוריה: הדברים הנטמאים ומטמאים]] | [[:קטגוריה:משפחות תנאים ואמוראים]] | [[:קטגוריה:משפחת רבי חנינא בן תרדיון]] | [[:קטגוריה:משפחת רב יהודה]] | [[:קטגוריה:משפחת רב חסדא]] | [[:קטגוריה:אמוראים ממשפחת עלי הכהן]] | [[:קטגוריה:משפחת רבי חלפתא]] | [[:קטגוריה:משפחת רב יוסף בר חמא]] | [[:קטגוריה:משפחת רב ירמיה בר אבא]] | [[:קטגוריה:משפחת רבי אלעאי]] | [[:קטגוריה:משפחת רבי חייא]] | [[:קורבן עולה]] | [[:קורבן שלמים]] | [[:קטגוריה:טהרה]] | [[:קטגוריה:משפחת איגר]] | [[:קטגוריה:ביטול רשות]] | [[:קטגוריה:הלכות מלאכת הוצאה]] | [[:קטגוריה:כללים ועקרונות בהלכות שבת]] | [[:קטגוריה:בגדי שבת ויום טוב]] | [[:קטגוריה:ביטול ברוב]] | [[:קטגוריה:ריבית]]<br />
<br />
ערכים של [[משתמש:עזר|עזר]] שהעברתי מארגזי חול למרחב הערכים: [[קניין שטר]] | [[שליח עושה שליח]] | [[מבטל כיסו של חבירו]] | [[רבי חלקיה]] |<br />
[[רב אידי בר אבין]] | [[רב הונא בר חייא]]<br />
<br />
===דפים נוספים שיצרתי או הרחבתי=== <br />
[[בית הכנסת שומרי שבת]] | [[הרב גבריאל ציננער]] | [[חסיד (הלכה)]] | [[חסידות דעעש]] | [[רבי יעקב חנוך סנקביץ']] | [[ישיבת גייטסהד]] | [[מלכה רוקח]] | [[הרב משה ברנדסדורפר]] | [[רבי נפתלי פרנקל]] | [[פקק]] | [[שקית]] | [[חסידות סקולען]] | [[קוואטער]] | [[רבי שלמה איגר]] | [[רבי שמעון דייטש]] | [[מקל]] |<br />
<br />
===ערכים מומלצים===<br />
ערכים מומלצים שהיה לי חלק בהפכתם למומלצות: [[טומאה וטהרה]] [[תמונה:Article.gif]] - יזמתי את קיצור ותמצות הערך, השתתפתי בעבודה על הקיצור, והצעתי למומלצות. [[חזקה (הלכה)|חזקה]] [[תמונה:Article.gif]] - כתבתי יחד עם [[משתמש:Slav4|אריאל]]. [[ספק (הלכה)]] [[תמונה:Article.gif]] - רוב הטקסט שלי. הגימור של ישורון. [[רב חסדא]] ו[[רב יהודה]] - [[תמונה:Article.gif]] - יזמתי והשתתפתי בעריכת הערכים לערך מומלץ.<br />
<br />
===פורטלים===<br />
יש לי חלק בעריכת [[פורטל:שבת ומועדי ישראל]].<br />
{{תיבות משתמש|תיבות=<br />
{{משתמש כותב ערכי הלכה}}<br />
{{משתמש פורטל|שבת ומועדי ישראל}}<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{משתמש|טישיו}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=משתמש:טישיו|גרסה=20905227}}</div>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xph8xme7jvk9q5sa&topic_postId=xph8xme7jziby9qi&topic_revId=xph8xme7jziby9qi&action=single-viewנושא:Xph8xme7jvk9q5sa2023-09-10T17:30:58Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xph8xme7jvk9q5sa&topic_showPostId=xph8xme7jziby9qi#flow-post-xph8xme7jziby9qi">הוסיף תגובה</a> לנושא "איך שולחים לך קובץ" (<em>הרב טישיו איך שולחים לך קובץ? [יש אולי אפשרות דרך המייל של המכלול?] נ.ב. ראיתי שלקח את הערך רש"י כפשוטו כפרויקט אישי. בתחילה רציתי להתלונ...</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xpanl5heozffalze&topic_postId=xpanl5hep3dhipxm&topic_revId=xpanl5hep3dhipxm&action=single-viewנושא:Xpanl5heozffalze2023-09-07T18:29:05Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xpanl5heozffalze&topic_showPostId=xpanl5hep3dhipxm#flow-post-xpanl5hep3dhipxm">הוסיף תגובה</a> לנושא "רש"י כפשוטו" (<em>אם אתה יכול לתקן בערך, שהרב משה ברנדסורפר גם כן סמך את ידו על הכרעת העדה החרדית לגבי התיקון. עכשיו שאלה, איפה התפרסם המכתב החדש של הבד"צ?...</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90&diff=2361464פירוש האבן עזרא2023-09-05T17:32:59Z<p>בקשת חכמה: דברי המו"ל עצמו, ודאי חשובים</p>
<hr />
<div>{{לערוך|כל הערך=כן|ניסוח|נושא=יהדות|נושא2=ספרות}}<br />
[[קובץ:Exodus w commentary by Abraham ibn Ezra 1488.jpg|ממוזער|שמאל|תחילת פירושו של האבן עזרא על ספר שמות. כתב יד מנאפולי, 1488]]<br />
'''פירוש האבן עזרא''' הוא פירוש לתנ"ך שנכתב על ידי רבי [[אברהם אבן עזרא]] במהלך [[המאה ה-12]] והוא מהווה את אחד הפירושים החשובים ביותר שנכתבו ל[[תנ"ך]], הוא הודפס ברוב מוחלט של גרסאות [[מקראות גדולות]] לתנ"ך ולפירושו נכתבו מעל מאה פירושים{{הערה|אזן מלים תבחן, סימון אוריאל, נספח 1}}. פירושיו על הספרים: [[תורה]], [[חמש מגילות]], [[ישעיהו]], [[תרי עשר]], [[תהלים]], [[איוב]] ו[[דניאל]] נמצאים בידינו, כששני פירושים המיוחסים לו, על ספר [[משלי]] וספר [[ספר עזרא|עזרא]]-[[ספר נחמיה|נחמיה]] אינם שלו ומי שכתבם הוא רבי [[משה קמחי]]{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2038 אבן עזרא אברהם], אתר '''דעת'''}}. אבן עזרא מזכיר את פירושיו ל[[נביאים ראשונים]] ומשלי, אך הם לא הגיעו לידינו.<br />
<br />
==הרקע לכתיבת הפירוש==<br />
האבן עזרא נולד בעיר [[טודלה]] שב[[ספרד]] ה[[אסלאם|מוסלמית]]. בהיותו כבן ארבעים נאלץ האבן עזרא לעזוב את ספרד מסיבה לא ידועה והחל לנדוד ברחבי [[אירופה]]. בקרב החוקרים, יש מי שסבור שעקב מעברו לאירופה נתקל האבן עזרא בקהל קוראים שונה, אשר לא הכיר את החכמות היווניות והערביות וניגש ללימוד התורה ללא הכרות עימן. חוסר הכרות זו, בנוסף לכך שהקהל באירופה לא קרא ערבית ולכן לא היה יכול לקרוא את כתבי [[גאוני בבל]] וחכמי [[יהדות ספרד|ספרד]], גרמו לאבן עזרא להסביר רבים מיסודות [[מדע ימי הביניים|מדעי התקופה]] בתוך פירושו ובספרים קרובים לפירוש{{דרושה הבהרה}}. אמנם האבן עזרא עצמו מתנגד להוספת דברים אלו בפירוש{{הערה|[[S:אבן עזרא על התורה הקדמה|הקדמתו לפירוש הקצר]], בה הוא כותב: {{ציטוטון|והרוצה לעמוד על חכמות חיצונות / ילמדם מספרי אנשי התבונות...}}}}, אך נראה שבלית ברירה נאלץ האבן עזרא להוסיף גם את חכמות אלו{{הערה|אזן מלים תבחן, סימון אוריאל, פרק ב' '''בין המפרש הנודד לקוראיו''' עמ' 33-36}}. <br />
<br />
בקרב המשכילים יש מי שמניח שהאבן עזרא כתב את פירושו לתורה כפי שכתב את רוב ספריו, תמורת תשלום{{הערה|{{ציטוטון|...כי אמנם הראב"ע לא לנו כתב ספריו, לא לנו ולבאים אחריו. אך לעצמו, לפי המקום ולפי השעה, למצוא מחייתו בכל המקומות אשר היה מתגורר שם...}} שד"ל, כרם חמד ד', מכתב כ', עמוד 132}}. מסיבה זו כתב האבן עזרא את הפירוש מספר פעמים, כל פעם מחדש לאדם ששילם לו{{הערה|יוצא דופן הוא הפירוש הארוך, ראו להלן}}. שתי מערכות פירושים עיקריות פרי עטו שרדו ל[[חמשה חומשי תורה]]. פירושיו דומים מאוד ברוב הפעמים, אך לעיתים גם חלוקים. אחד הפירושים ארוך יותר יחסית לכמות הפירוש, וממנו שרדו רק ספר שמות וחלקו הראשון של ספר בראשית, בעוד מהפירוש השני, הקצר יותר ברוב המקרים, שרדו בכמה מהדורות מחלקים שונים של חייו של האבן עזרא, הפירוש על התורה כולה.<br />
<br />
==הפירוש ==<br />
=== אופי הפירוש ===<br />
בהקדמתו הארוכה לפירושו לתורה מסביר האבן עזרא את דרכו הייחודית בפירוש המקרא. הוא שאף למצוא את הפשט הפשוט של כל פסוק ולהפריד בינו ובין דרשתו של הפסוק. מתוך שאיפה זו מתעמת האבן עזרא לאורך פירושו לתורה עם פירושיהם של פרשנים שונים מכלל קשת פרשני המקרא, וכן להבדיל בפירושיהם של חכמי ה[[קראים]]. לגבי חלקם טען שהם [[דרש]] ולא ה[[פשט]] של הפסוק, ואילו כנגד חלקם טען שהם לא הפשט האמיתי של הפסוק.<br />
<br />
את פירושו לתורה כתב האבן עזרא בלשון קצרה תמציתית ופיוטית, וזו אחת הסיבות להיותו של הפירוש קשה להבנה. סיבה נוספת היא היותו של הפירוש מרבה בסודות, ופעמים רבות ניתן לקורא רמז בלבד להבנת הפסוק ובנוסף צויינה העובדה "ויש בו סוד" או "והמשכיל יבין". קטעים רבים מכילים מילים בודדות ואף מילה אחת לעיתים. עם זאת, במקומות בהם הזכיר עניין עקרוני - לפעמים הרחיב אפילו מספר דפים על עניין אחד. <br />
<br />
דבר נוסף הבולט בפירושו, למעט השאיפה לרובד הפשט, היא בלשנות עברית. רבים מפירושי האבן עזרא עוסקים בעניינים לשוניים, בפירוש מילים וכללי דקדוק ייחודים בלשון המקרא. מהיקפם ותוכנם של אלה - משתקפת הבנתו העמוקה של האבן עזרא גם בתחום הבלשנות.<br />
<br />
במקרים רבים, הראב"ע תוקף בחריפות רבה מפרשים קודמים לו אשר לדעתו טעו בביאור הכתוב באותו הנידון. בין מושאי המחלוקת נמצאים פרשנים ידועים כ[[שמואל הנגיד|רבי שמואל הנגיד]], הרב [[סעדיה גאון]], רבי [[שמואל בן חפני]] ואחרים. רבים נוספים מבקר האבן עזרא ללא ציון שמותיהם, אלא מכנה את המבוקרים כ"יש אומרים" או מילים דומות. בתוך פירושו ישנם מחלוקות רבות עם פירושי רב סעדיה גאון ורב משה{{דרושה הבהרה|מי זה רב משה.}}. את [[רש"י]] לא הזכיר מלבד פעמים ספורות. יש מי שטען, שמדברי הראב"ע עולה תמונה לפיה רחש לרש"י כבוד רב אך הסתייג רבות מפרשנותו{{הערה|[http://www.daat.ac.il/he-il/kitveyet/shana_beshana/mehabrim/rabinovitz-ebn_ezra.htm ה"אבן עזרא" ויחסו לפרשני המקרא, מאת הרב חיים ראובן רבינוביץ], באתר דעת}}.<br />
<br />
=== התייחסותו לקראים ===<br />
במהלך הפירוש האבן עזרא מייחד מקום לתקוף בחריפות את מפרשי המקרא מחוץ למסורה, כמו הקראים ועוד. כבר בהקדמתו הוא מרחיב לשלול את דרך [[קראים|הקראים]], אשר מפרשים את הפסוק כרצונם והבנתם בלי כפיפות לפירוש המקובל במסורה. במקום אחד<ref>וישלח לו, לא.</ref>, הוא מתייחס לגישתו הכפרנית של פרשן בשם יצחקי, הכופר בשלימות התורה מן השמים: {{ציטוטון|הכי קרא שמו יצחק, כל השומע יצחק לו... וחלילה חלילה שהדבר כמו שדבר... וספרו ראוי להישרף}}.<br />
<br />
קביעה זו שמכריח האבן עזרא בהקדמתו לפיה לא יתכן להבין את התורה, אילולי הפירוש המקובל<ref>ראה למשל פרשת קדושים (כ, כ) הכרח לפיו אנו צריכים לקבלה, ואין לסמוך על הסברא.</ref>, כפי שנקטו הקראים - חוזרת על עצמה לאורך הפירוש. כך לגבי ה[[דוכיפת]] המוזכרת בתורה<ref>בפרשת שמיני יא, יט.</ref> מצטט האבן עזרא את המצאת הקראים לפיה מדובר ב[[תרנגולת]]<ref>בפירוש רש"י שם הובאה קבלת חז"ל, לפיה מדובר ב"תרנגולת הבר - נגר טורא".</ref>, האבן עזרא תוהה על התיאוריה המומצאת ותמה מי הגיד להם זאת. לאורך הפירוש הוא מצמיד להם ולדבריהם כינויי גנאי קשים כמו "טיפשי עולם"<ref>שמיני יא, יט.</ref>, "עיוורי לב"<ref>אמור כג, מ.</ref> ו"דברי שגעון"<ref>פרשת צו יא, כו.</ref>. לראש כת [[הקראים]]<ref>כי תשא לד, כא.</ref> הוא מצמיד קללה מליצית: {{ציטוטון|אמר ענן, ימחה שמו כענן}}. ככלל קובע האבן עזרא, כי אין צורך להשיב על פירושי הקראים, באשר הם בודאים מליבם את פירושיהם<ref>אחרי יח, יא. ראה גם פרשת צו יא, כו, שם הוא מצטט את פירושו של איזה קראי כאשר הוא מכנה אותו "מין", ומפריך את פירושו זה מפסוק מפורש, בעודו מקדים כי אין צורך להשיב על דבריהם.</ref>. האבן עזרא<ref>צו ז, כ.</ref> אף מספר על מעשה שהיה, כאשר הוכיח לקראי אחד את אמיתת הפירוש המקובל מחז"ל, לאור זאת נשבע הצדוקי שלא יסמוך על דעתו בפירוש המצוות רק ישען על הפירוש המקובל מחז"ל. <br />
<br />
===קהל היעד===<br />
קהל היעד לפירוש אינו ברור. מצד אחד מעיד האבן עזרא כי קהל הקוראים אליו הוא מכוון הוא אנשים חכמים. כך בהקדמתו ל[[ספר ישעיהו]] מצהיר האבן עזרא כי הסודות שיגולו בפירוש יתמיהו "נבוני לב" ובהקדמתו לאיכה מכוון האבן עזרא את פירושיו ל"אנשי אמת"{{הערה|הקדמות האבן עזרא לישעיהו ואיכה.}}, אך מפירושיו עולה התאמה של הפירוש גם לציבור הרחב המשכיל פחות. הסיבה לכפילות זו, לפי פרידלנדר{{הערה|פרידלנדר מ., "מסות", עמ' 137}}, היא הצורך להתאים את הפירוש לכלל הקוראים, בין משכילים ובין אנשים פשוטים. כפילות זו באה לידי ביטוי במספר אופנים. ראשית, האבן עזרא מסתיר חלקים מדבריו וכותב אותם כסודות אשר רק המשכילים יבינו, כאשר במקביל לסוד מופיע פירוש פשוט יותר הנועד למי שלא הבין את הסוד{{הערה| כך לדוגמה בפירושו לדניאל פרק יב: {{ציטוטון|...והמשכיל יבין הנכון משני הפירושים ודברי חכמים עוזרים הגאון ז"ל:}}}}. האופן השני הוא בכך שהאבן עזרא משלב בפירושו חקירות מדעיות המובנות למשכילים בלבד, אך רק במקומות בהם הוא סבור שאין ברירה. <br />
<br />
===הקדמתו לפירוש התורה===<br />
האבן עזרא כתב שתי הקדמות נרחבות לפירוש התורה ובהן הוא מפרט את חמש השיטות ביחס לפירוש התורה, כשהוא מסביר כל שיטה בהסבר קצר ו"מדרג" את השיטות לפי נכונותן. לצורך הסבר על אמיתות השיטה האבן עזרא משתמש במשל מתחום המתמטיקה - עיגול ובתוכו נקודה, כשהנקודה היא הפירוש האמיתי ושאר הפירושים ממוקמים ביחס אליה{{הערה|[[S:אבן עזרא על התורה הקדמה|הקדמתו לתורה]] באתר [[ויקיטקסט]].}}.<br />
<br />
חמש הגישות לפירוש התורה הן:<br />
<br />
#דרכם של כמה גאונים, המאריכים בפירושיהם ומכניסים את כל הידע האנושי לתוך פירושם לתורה. האבן עזרא יוצא נגד דרך זו ומחשיב אותה לעיגול המקיף את הנקודה. הוא אינו יוצא כנגד לימוד דברים שאינם כלולים בתורה, אלא טוען כי אין להכניס לתורה דברים שאינם נמצאים בה בפשט. וכלשונו - {{ציטוטון|והרוצה לעמוד על חכמות החיצונות, ילמדם מספרי אנשי תבונות, אז יתבונן בראיותם אם הן נכונות.}}<br />
#דרכם של הפרשנים הקראים, המפרשים את המקרא ללא התחשבות במסורת ההלכה של חז"ל, במה שלטענתם הוא הפשט. האבן עזרא יוצא נגד דרך זו בחריפות ומביא דוגמאות רבות לכך שאי אפשר לפרש בצורה כזו מכיוון שפעמים רבות ניתן לפרש את התורה בכמה דרכים. במשל הנקודה הוא ממקם דרך זו כאנשים שחשבו שהם מצאו את הנקודה, אך בעצם הם רחוקים ממנה מאוד.<br />
#דרכם של הפרשנים הנוצרים, המפרשים את התורה כ[[אלגוריה]], ושוללים את פשט הכתובים. נגד דרך זו טוען האבן עזרא כי היא ממוקמת מחוץ לעיגול ובדרך זו רק שוטים הולכים: {{ציטוטון|...ולא אאריך להשיב עליהם, כי עם תועי לבב הם, כי הדברים על צדק לא נחלקו.}}<br />
#בדרך זו יש שוני בין הפירוש הארוך לפירוש הקצר.{{ש}}בפירוש הקצר מתאר האבן עזרא את דרכם של חכמי ישראל בארצות הנוצרים, שפירושיהם אינם אלא העתקה של [[מדרש|מדרשי חז"ל]] על הכתובים. האבן עזרא טוען כי פירושים אלו מיותרים - מי שרוצה ללמוד את דברי חז"ל יכול פשוט לפתוח את מדרשי חז"ל. למרות זאת דרך זו היא קרובה לנקודה והיא הכי אמיתית עד עכשיו. ובלשונו - {{ציטוטון|ואחר שימצאו המדרשים בספרי הקדמונים, למה ייגעונו לכתבם שנית אלה האחרונים?}}{{ש}} בפירוש הארוך מביא בדרך זו האבן עזרא את חז"ל עצמם. דרך זו היא לעיתים בנקודה ולעיתים סביבה, אך הסטייה מהנקודה היא מכוונת, על מנת לדרוש את הפסוק בדרשות נצרכות.<br />
# דרך זו היא דרך האבן עזרא והיא לשיטתו הנקודה עצמה. לפי דרך זו יש להתבונן היטב ב"דקדוק כל מילה" וצריך לפרשה לפי מיקומה בפירוש ולפי הפעמים האחרות בהם מופיעה מילה זו בתנ"ך, תוך התעלמות מדרשות שאינם לפי הפשט: {{ציטוטון|אשר ממנו לבדו אירא, ולא אשא פנים בתורה, ואחפש היטב דקדוק כל מילה בכל מאודי, ואחר כן אפרשנה כפי אשר תשיג ידי, וכל מילה שתבקשנה - בפירוש המילה הראשונה תמצאנה...}}. לעומת עניינים רעיוניים בתורה, שם מאמץ האבן עזרא בפירושו את הכלל [[שבעים פנים לתורה]], לעומת זאת בענייני הלכה למעשה אשר אין מקום לכמה פנים, בזאת אם נמצא שני פירושים, יש ללכת אחרי "המעתיקים" - הלוא הם חז"ל, שקבלתם אמיתית.<br />
<br />
== יחס האבן עזרא לדברי חז"ל ==<br />
<br />
=== יחסו לקבלת וסברת חז"ל ===<br />
בהקדמה לספרו מכריח האבן עזרא שה[[תורה שבכתב]] נסמכת על [[תורה שבעל פה]], וקבלתה איש מפי איש. על יסוד זה חוזר האבן עזרא בתוך פירושו פעמים רבות, כך למשל הוא כותב<ref>משפטים (כח, יט).</ref>: {{ציטוטון|והכלל לא נוכל לפרש על דרך מצות התורה פירוש שלם אם לא נסמך על דברי חז"ל. כי כאשר קבלנו התורה מן האבות כן קבלנו תורה שבעל פה אין הפרש ביניהם.}}<br />
<br />
אף לגבי פרשנות העובדות, כותב האבן עזרא כי יש לסמוך על מסורת חז"ל גם אם הם לא כמשמעות הפסוקים<ref>ראה למשל בפרשיות נח (יא, כט), וירא (כב, ה), שמיני (ט, א).</ref>.<br />
<br />
כאשר יש ל[[צדוקים]] ראיה לכאורה כדבריהם שלא כקבלה, כותב האבן עזרא כי אין צורך לחפש תשובה לראייתם<ref>ובדומה לזה ראו עוד בפרשת מצורע (יד, ד) לגבי אזוב. וכן בפרשת אחרי (טז, כט) לגבי עינוי ביום הכיפורים. וראו עוד (בא יג, ט) דברי הקבלה חזקים ואין צריכים חיזוק.</ref>. לגבי שיעור "דרך רחוקה" כותב אבן עזרא<ref>בהעלותך ט, י.</ref>, כי אין מקום לעיין ולחפש השיעור, כי כבר העתיקו חז"ל השיעור. כאשר הוא מביא ראיה לדברי רז"ל, הוא מתבטא שאין לכך צורך<ref>פנחס כח, ז. בנותן טעם, משחק מילים משובב נפש נוקט האבן עזרא, לגבי ההסתמכות על דברי חז"ל, בפרשיית סמיכה בקרבנות (ויקרא א, ד): {{ציטוטון|היה נראה מהפשט שבידו האחת יסמוך... רק כאשר מצאנו המעתיקים שהעתיקו שכל סמיכה בשתי ידים, סמכנו עליהם...}}</ref>. <br />
<br />
לדעת האבן עזרא, קיומה של תורה שבעל פה כפירוש התורה שבכתב, ומסירתה איש מפי איש על ידי מעתיקי השמועה, מפורש בגוף תורה שבכתב. כך מפרש האבן עזרא, בין היתר, את הפסוק בפרשת וזאת הברכה<ref>לג, ג. וראה עוד יתרו יט, ז "וישם לפניהם". וכן משפטים כד, יב "והמצווה". </ref>: {{ציטוטון|ישא מדברותיך - כי הם ילמדו התורה והם המעתיקים על תורה שבעל פה.}} <br />
<br />
אף לגבי סברתם ודעתם של חז"ל, כותב האבן עזרא<ref>עקב י, א.</ref> כי דעתם רחבה מדעתנו, וכי דעתנו נקלה כנגד דעתם, ומכאן חלילה וחלילה לומר שלא דיברו חז"ל נכוחה, כלשונו<ref>יתרו כ, א.</ref>. אם כי כשמדובר בסברתם העצמית של חז"ל, הוא מציע הסברים נוספים<ref>תרומה (כה, ה). וראה עוד כעין זה ביחס לפירוש רש"י (שם כו, יח). וראה עוד פקודי (מ, ב).</ref>.<br />
<br />
=== השגותיו לכאורה על דברי חז"ל ===<br />
עם זאת, בתוך פירושו עה"ת נמצא רבות אשר על פניו פירושו חלוק מסברת חז"ל. יש <ref>בהעלותך (י, כט).</ref> והוא מביא את פירושו ומעיר שהוא שלא כדברי חז"ל, שם הוא מבהיר כי שבעים פנים לתורה.<br />
<br />
על דרכו של האבן עזרא להשיב על דברי חז"ל, כתב [[הרמב"ן]]<ref>וישב (מו, טו).</ref>: {{ציטוטון|זהב רותח יוצק בפי החכם הזה ממה שהשיב על רבותינו בענין פינחס, וזולתו במקומות הרבה...}} כך כאשר האבן עזרא<ref>נח י, ט.</ref> מפרש דעתו בפסוק על פי דרך הפשט, לצדקותו של נמרוד, שלא כדברי חז"ל, אותם הוא מכנה במקרה זה "דרך דרש", זוכה הוא לביקורת מהרמב"ן על כך שמצדיק את מי שקיבלו חז"ל שהוא רשע<ref>ראה בהקדמה לספר אוצר החיים על פירוש האבן עזרא, שהביא מ[[רבי יואל טייטלבוים]] זצ"ל להתאים דברי אבן עזרא אלו עם קבלת חז"ל.</ref>.<br />
<br />
ביקורת דומה כתב [[המהרש"ל]]<ref>הקדמה לים של שלמה, בבא קמא.</ref>: {{ציטוטון|והתריס בכמה מקומות נגד דברי חכמי התורה והתלמוד, או מבלי השגחה או מבלי ידיעה. וכבודו במקומו מונח, כי חכם גדול היה...}} עם זאת, המהרש"ל מביא ששמע שהאבן עזרא הבהיר לרבים כי פירושו הם "לולי" הקבלה, וכמו שאכן כותב במפורש כמה פעמים "לולי הקבלה הייתי אומר". אלא שעדיין לא נחה דעתו של ה[[מהרש"ל]] בזאת, וכותב כי עדיין לא צדק בזאת האבן עזרא.<br />
<br />
על התנגדותו של [[האבן עזרא]] לפיוטי התנא [[רבי אלעזר הקליר]]<ref>ביאורו לקהלת ה, א.</ref>, הובעה ביקורת חריפה על ידי [[האחרונים]]. ביניהם: [[המהר"ל]]<ref>"מי לא ישים על ליבו ודעתו זה, כי קדמונינו כל דרכם דרך חכמה ותבונה, ומי ששם לבו ודעתו על דבריהם ימצא כי לא סרו מדרך האמת אף בדבר קטן, לכן אמרתי שלא להשגיח על דבריו כלל", נתיבות עולם נתיב העבודה פרק יב.</ref>, [[רבי עקיבא איגר]]<ref>"הרב אבן עזרא לעג ופער פיו על הקליר, כבודו במקומו מונח, ובזה עשה שלא כהוגן לפגוע בכבוד הקדוש הזה... שהוא תנא... וה' הטוב יסלח להרב אבן עזרא על גודל שגגתו בזה". מכתבי רבי עקיבא איגר תשכ"ט מכתב ג.</ref>, [[רבי שמואל אביגדור מקושטא]]<ref>"ותמה אני על החכם הגדול רבי אברהם אבן עזרא איך מלאו לבו לכתוב עליו מה שכתב...", זכור לאברהם סימן יג.</ref> ובעל ה[[ערוך השולחן]]<ref>או"ח סימן סח סעיף ב.</ref>. לעומת זאת [[התשב"ץ]] כותב בעניין<ref>חלק א סימן לג בסופו בדרך אגב.</ref>, כי אין זה פוגם מעלת החכם אם אינו יודע דקדוק הלשון.<br />
<br />
=== ידי אחרים שלטו בפירושו ===<br />
ב[[שם הגדולים]]<ref>ערך אות א', סעיף פט.</ref> מביא החיד"א את דעת רבני איטליה, לפיה תלמידי האבן עזרא הוסיפו דברים אחרי מותו בתוך הפירוש, וכל לשון בפירוש המנוגד לחז"ל אינו מהאבן עזרא אלא מתלמידיו.<br />
<br />
החיד"א אינו מקבל את הדברים בצורה גורפת, משום שהרמב"ן שהיה סמוך לזמנו של האבן עזרא מבקר אותו על רקע מה שחולק על חז"ל, הרי שהתאמת אצל הרמב"ן שהם דברי האבן עזרא עצמו. מצד שני, תוהה החיד"א מדוע פעמים רבות שתק הרמב"ן לאבן עזרא. מכאן, מסיק החיד"א שאכן ישנם אי אלו לשונות בפירוש שאינם מהאבן עזרא עצמו.<br />
<br />
למסקנה דומה הגיע מחבר הספר [[אבי עזר]] על פירוש האבן עזרא: {{ציטוטון|לכן האמנתי לדברי רבים וכן שלמים אשר גזרו אומר על כמה דברים הכתובים בספר שאינם מפיו, רק באו זרים וחללוהו ותלמידים טועים כתבו בשמו למען חלל את שם קדשו ... כי כל מגמת הלצים להראות סרה מאיש טוב למען יאמנו דבריהם אצל המון, כי דברי הרב מלאים ביראה ובחכמה ומוסר השכל}}.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39696&pgnum=1|כותרת=הרב שלמה הכהן מליסא, '''אבי עזר''', עמוד ראשון}}</ref><br />
<br />
יש לציין את דעתו של [[רבי יוסף טוב עלם הספרדי]], שהפירוש הארוך לספר שמות המיוחס לאבן עזרא, הוא מעשה ידי תלמיד<ref>הקדמה לספרו צפנת פענח על פירוש האבן עזרא. וראה הקדמה לספר דעת עזרא המעלה שהרמב"ן ייחס פירוש זה להאבן עזרא עצמו.</ref>. יש מי שטוען<ref>{{אוצר החכמה|חיים קרייסל|חמישה קדמוני מפרשי רבי אברהם אבן עזרא, עמ' י"א|642896}}</ref> שאף בפירוש לבראשית, אשר הודפס ב[[מקראות גדולות הכתר]], שורבבו דברי [[רבי יוסף בן יעקב ממוידויל]] בשם האבן עזרא<ref>השווה לאמור בפרק "הקדמתו לפירוש התורה", לפיו חל שינוי בין הנוסח ב"פירוש הקצר" שם הוא תוקף את המעתיקים שנית את דברי חז"ל, לבין נוסח "הפירוש הארוך" שם הביקורת עולה על חז"ל עצמם.</ref>.<br />
<br />
<br />
"הפירוש הקצר", נדפס לראשונה בשנת [[ת"ר]] ב[[פראג]], על ידי [[יצחק שמואל רג'יו]], מראשי תנועת ההשכלה, והודפס שוב ב[[וינה]] בשנת [[תרפ"ו]] על ידי יהודה לייב פליישר<ref>ראה https://tablet.otzar.org/#/book/103052/p/1/t/6427699531234/fs/0/start/0/end/0/c עמ' השער, ובעמ' 7.</ref>. בהקדמתו (עמ' 7), אומר פליישער כי יש להניח שחלו שיבושים רבים בגרסה המתגלגלת, על ידי מעתיקי כתבי היד, אשר הועתקו זה מזה במשך 673 שנים, ומשכך הגיה כפי ראות עיניו.<br />
<br />
=== פירושו נכתב לעיניים נוכריות או נבוכות ===<br />
גם ה[[אור החיים (ספר)|אור החיים]]<ref>שמיני יא, כד.</ref> מתקיף את האבן עזרא על כך שחולק על קבלת חז"ל, וכן על כך שנחלק מסברא על חז"ל – שאין בכוחו ואף בכוח גדולים ממנו לחלוק על סברת חז"ל.<br />
<br />
כ"לימוד זכות" מציע האור החיים, שאולי הוכרח האבן עזרא לנהוג כן "לסיבה ידועה", כמנהג שבעים זקנים אשר תרגמו את התורה יוונית לתלמי המלך.<br />
<br />
[[רבי אליהו אליעזר דסלר]] משער בדרך מעט שונה: {{ציטוטון|וסבור אני לחשוב, כי עשו זאת למען הנבוכים. והיינו להראות שיש כמה וכמה פנים לתורה... והיינו למען שאם יהיה אחד אשר לא ימצא מקום בדעתו לאיזה פשט... אזי טוב שישוב ויאחוז בפשט הנראה לו - כמובן אם אינו נגד יסודות האמונה... והוא מעין דרך הרמב"ם שכתב כל כך למען הנבוכים...}}<ref>מכתב מאליהו, מכתב לר' א' נ"י תש"ט. וראה עוד הקדמה לספר דעת עזרא על פירוש האבן עזרא.</ref> גם [[רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]]<ref>דברי יציב, יורה דעה סי' קלא.</ref> משער בדרך זו, שהאבן עזרא, וכמוהו גם [[הרשב"ם]] ו[[רד"ק]] כתבו את פירושיהם בסגנון הקרוב אל השכל, מפני צורך הזמן להרחיק את ההמון מ[[פילוסופיה]].<br />
<br />
==פירושים על פירושו==<br />
על פירושו לתורה נכתבו עשרות רבות של פירושים בגלל סגנונו הקשה להבנה, כתיבתו המלאה ברמזים ומעמדו החשוב. בין פירושים אלו ניתן למנות:<br />
* "צפנת פענח" (אוהל יוסף) מאת [[רבי יוסף טוב עלם הספרדי]]<br />
* פירוש "מקור חיים"<br />
* "מאמר יום טוב", לבעל ה[[תוספות יום טוב]]<br />
* "מחוקקי יהודה" מהרב [[יהודה ליב קרינסקי]], וילנא תרס"ז - תרפ"ח<br />
* "באר יצחק" לר' יצחק שרים, ליוורנו תרכ"ד.<br />
* {{אוצר החכמה|אבן עזרא|פירוש אוצר חיים|14045}}.<br />
* פירוש מאת [[אשר וייזר]] במהדורתו לפירוש ראב"ע לתורה, הוצאת [[מוסד הרב קוק]]<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25022&pgnum=1 "אבי עזר"] מאת הרב [[שלמה הכהן (ליסא)|שלמה הכהן]] מליסא{{הערה|1=[http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=332 הרב יעקב לויפר, '''פירוש 'אבי עזר' על פירוש ראב"ע על התורה'''], [[המעין]], תשרי תש"ע|שם = לויפר}} <br />
* "דעת עזרא" מאת נחמיה שינפלד בהוצאת מוסד הרב קוק. הפירוש מקיף וכתוב בצורה קריאה ובעברית עכשווית. בשולי הדף הובאו שיטות הראשונים המסכימים או נחלקים על הראב"ע. כמו כן הובאו מקומות בהן עומדים דבריו בסתירה למדרשי חז״ל וההלכה הפסוקה.<br />
*"אהבת קדומים" מאת הרב אליהו כהן אילוביצקי. הפירוש כולל עיונים ובאורים על פירוש ראב"ע על התורה, וכן ספר הערכים וכללי הפרשנות לראב"ע בפירושו על התורה. בית שמש, תשע"ו.<br />
<br />
==היחס לפירוש==<br />
{{השלמה|נושא=יהדות|נושא2=ספרות}}<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* הרב שמריה גרשוני, [http://asif.co.il/?wpfb_dl=643 סוד השנים עשר לראב"ע] {{PDF}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:פירושי התנ"ך]]<br />
[[קטגוריה:המכלול: ערכים הנכללים בזים תורני]]<br />
[[קטגוריה:ספרות תורנית לפי סופרים]]<br />
[[קטגוריה:ספרי המאה ה-12]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=פירוש האבן עזרא|גרסה=29546576}}</div>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xp4d7t1d9kkmaq4q&topic_postId=xp63qbqt9cdw8w5m&topic_revId=xp63qbqt9cdw8w5m&action=single-viewנושא:Xp4d7t1d9kkmaq4q2023-09-05T17:26:49Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xp4d7t1d9kkmaq4q&topic_showPostId=xp63qbqt9cdw8w5m#flow-post-xp63qbqt9cdw8w5m">הוסיף תגובה</a> לנושא "פירוש האבן עזרא" (<em>כל דבר שכתבתי מצוין מקור. תבדוק בפנים.</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xozq4qcxjvyvxgi2&topic_postId=xp3taywroyi9wyq2&topic_revId=xp3taywroyi9wyq2&action=single-viewנושא:Xozq4qcxjvyvxgi22023-09-04T16:46:44Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xozq4qcxjvyvxgi2&topic_showPostId=xp3taywroyi9wyq2#flow-post-xp3taywroyi9wyq2">הוסיף תגובה</a> לנושא "סדר בבקשה" (<em>גם אם אגיד לך שלא, לא תאמין לי, את דעתך האישית עלי - כבר קבעת. אז בשביל מה? וטיפ להבא. אם תרצה לעקוב אחרי עורך, אל תבחן לאן הוא מנסה להטו...</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xozq4qcxjvyvxgi2&topic_postId=xp3swj91gv038de2&topic_revId=xp3swj91gv038de2&action=single-viewנושא:Xozq4qcxjvyvxgi22023-09-04T16:39:32Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xozq4qcxjvyvxgi2&topic_showPostId=xp3swj91gv038de2#flow-post-xp3swj91gv038de2">הוסיף תגובה</a> לנושא "סדר בבקשה" (<em>כבר הסברתי מה בעיניי נחשב 'אונימי'. גם אני יודע מי מוציא את 'קול החינוך'. ואמנם לא דיברתי איתו מעולם, אבל אני יכול לדבר איתו. זה לא הופך...</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xozq4qcxjvyvxgi2&topic_postId=xp3sdot28afci9je&topic_revId=xp3sdot28afci9je&action=single-viewנושא:Xozq4qcxjvyvxgi22023-09-04T16:30:08Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xozq4qcxjvyvxgi2&topic_showPostId=xp3sdot28afci9je#flow-post-xp3sdot28afci9je">הוסיף תגובה</a> לנושא "סדר בבקשה" (<em>הרב בעד עמך אני חושב שזה בזבוז זמן. הקניזי ראה היטב שעניתי על כל טענותיו. הוא ראה את דף השיחה כולו, אשר הרבה עורכים מלבדי הביעו דעתם לכאן...</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%93%D7%A8%D7%91_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F&diff=2359229שיחה:הון בריה דרב נחמן2023-09-03T16:38:24Z<p>בקשת חכמה: </p>
<hr />
<div>== איחוד ערכים ==<br />
<br />
{{א|אליצור}}, {{א|י. ברקוביץ}} יישר כוח על התוכן. נראה לי שכדאי להוסיפו בערך [[רב נחמן]]. הערך הנ"ל עצמו צריך שכתוב בכמה מקומות. אני לא בטוח שהון ראוי לערך בפני עצמו. אתייג גם את {{א|עידו}}--[[משתמש:יצחק 0|יצחק]] • [[שיחת משתמש:יצחק 0|שיחה]] • [[משתמש:יצחק 0/יבוא|רוצה להאיץ את קצב היבוא?]] • ט"ז באייר ה'תשע"ח 21:23, 30 באפריל 2018 (IDT)<br />
:כל מי שנזכר שמו וטען טענה בגמרא ראוי לערך. <s>וכן בנידון דידן.</s> [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 21:57, 30 באפריל 2018 (IDT)<br />
::אז יהיו מאות ערכים. עכ"פ כדאי להביא את דבריו.--[[משתמש:יצחק 0|יצחק]] • [[שיחת משתמש:יצחק 0|שיחה]] • [[משתמש:יצחק 0/יבוא|רוצה להאיץ את קצב היבוא?]] • ט"ז באייר ה'תשע"ח 22:03, 30 באפריל 2018 (IDT)<br />
:::מסכים עם [[משתמש:יצחק 0|יצחק]], עיקר מה שמעניין וחשוב הם דבריו. {{א|אליצור}}, תרצה להוסיף? [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:08, 30 באפריל 2018 (IDT)<br />
::::{{א|עידו}} זה קצת בעייה תראה {{בבלי|יבמות|לד|ב}}, ושם {{בבלי|יבמות|קיב|א|ללא=מסכת}}--[[משתמש:יצחק 0|יצחק]] • [[שיחת משתמש:יצחק 0|שיחה]] • [[משתמש:יצחק 0/יבוא|רוצה להאיץ את קצב היבוא?]] • ט"ז באייר ה'תשע"ח 22:25, 30 באפריל 2018 (IDT)<br />
:::::עיינתי טיפונת ואני לא רואה שטען טענה כלשהיא, רק הקשה על אביו פעמיים. לכן מסתפק בחשיבות. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:32, 30 באפריל 2018 (IDT)<br />
:ועכשיו שזכינו ל[[רב הונא בריה דרב נחמן]], עי' בספר יוחסין ובשערי תורת בבל (עמ' 376) דדא ודא אחת היא. [[משתמש:צמא לדעת|צמא לדעת]] • [[שיחת משתמש:צמא לדעת|שיחה]] • ו' באלול ה'תשפ"ג • 00:03, 23 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
<br />
== חשיבות ==<br />
<br />
אחרי שיהיה ערך על כל אחד משישים בני בועז, מאתים ושמונה בני המן, וארבעה מאות בני דוד, יהיה חשיבות. [[משתמש:המבקר|המבקר]] ([[שיחת משתמש:המבקר|שיחה]]) 02:42, 4 בנובמבר 2021 (IST)<br />
:קודם כל בשביל לפתוח דיון חשיבות צריך לתייג בז"ה, וכן צריך שפותח הדיון יהיה בז"ה וכרגע [[משתמש:המבקר|אתה}} לא בז"ה. לגופו של עניו, כפי שנקבע בהחלטת הקהילה וכפי שמופיע בדף [[המכלול:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/רבנים]]: '''כל תנא או אמורא, רבנן סבוראי והגאונים הידועים לנו, שיש עליהם מידע אנציקלופדי, גם אם המידע קטן יחסית, זכאי לערך'''. [[משתמש:מרדכי עציון|מרדכי עציון]] ([[שיחת משתמש:מרדכי עציון|שיחה]]) 02:56, 5 בנובמבר 2021 (IST)<br />
::אכן. אך מסתפק אם זה נחשב מידע אנציקלופדי. סך הכל שורה עליו. [[משתמש:ספרא|ספרא]] - [[שיחת משתמש:ספרא|שיחה]] 03:12, 5 בנובמבר 2021 (IST)<br />
:::לדעתי זה נכלל בהגדרת מידע אנציקלופדי, לפחות לפי רוח המחוקק, אע”פ שלא ברור מה הקשר להכניס כאן את משפחתו של רב נחמן.-- <span style="color: blue; font-weight:800; font-family: serif;"> </span> [[משתמש:הכל לטובה|הכל לטובה]] 😊 [[שיחת משתמש:הכל לטובה|שיחה]] א' בכסלו ה'תשפ"ב • 05:08, 5 בנובמבר 2021 (IST)<br />
::::זה טיפה מאולץ. '''כל''' המידע יכול להיכלל בערך רב נחמן, ואפילו לעשות הפניה מדף זה לערך רב נחמן. [[משתמש:ספרא|ספרא]] - [[שיחת משתמש:ספרא|שיחה]] 11:36, 5 בנובמבר 2021 (IST)<br />
:::::אם הנושא הוא איחוד ערכים אני בעד חזק, וחבל שלאחרונה ממעטים להשתמש בכלי הזה במקומות שיש ערכים ריקים [בפרט ערכי אישים], אבל אם השאלה היא אם יש חשיבות, התושבה היא כדלעיל. [[משתמש:מרדכי עציון|מרדכי עציון]] ([[שיחת משתמש:מרדכי עציון|שיחה]]) 23:49, 6 בנובמבר 2021 (IST)<br />
<br />
== למחוק - כפול? ==<br />
<br />
@[[משתמש:צמא לדעת|צמא לדעת]] (דרך אגב הוספתי את עריכותיך בערך רב הונא עבור על זה - לבדוק אם זה טוב) [[משתמש:איך|איך]] • [[שיחת משתמש:איך|שיחה]] • [[ו' באלול]] [[ה'תשפ"ג]]. 00:46, 23 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
:אה. עכשיו ראיתי את תגובתיך למעלה. {{מנטרים}} אני יכול למחוק לבד את תוכן הערך ולעשות אותו הפניה ל- [[רב הונא בריה דרב נחמן]] ? [[משתמש:איך|איך]] • [[שיחת משתמש:איך|שיחה]] • [[ו' באלול]] [[ה'תשפ"ג]]. 00:48, 23 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
::בפשטות הדיעה שהוא רב הונא בריה דרב נחמן היא דעת יחידאה, שהרי רש"י כותב שכך שמו "הון" (ראה קישורים חיצוניים). אם כך צריך רק להוסיף לערך את דעת הסובר שרב הונא הוא עצמו הון, ובכך להשלים מידע חסר מהערך. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 01:41, 23 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
:::לענ"ד, כו"ע מודי שכך שמו - הון, אלא ששם "הון" הוא עצמו שם "הונא" - כך שאין כ"כ ראיה מדברי רש"י. - [[משתמש:צמא לדעת|צמא לדעת]] • [[שיחת משתמש:צמא לדעת|שיחה]] • ו' באלול ה'תשפ"ג • 01:43, 23 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
::::והדברים פשוטים. לאיחוד מהיר. [[משתמש:ספרא|ספרא]] - [[שיחת משתמש:ספרא|שיחה]] 10:59, 23 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
:::::{{א|ספרא|אפשר}} למחוק אל אף שיש מתנגד? [[משתמש:איך|איך]] • [[שיחת משתמש:איך|שיחה]] • [[ז' באלול]] [[ה'תשפ"ג]]. 23:31, 23 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
::::::בהליך [[המכלול:איחוד|איחוד]]. [[משתמש:ספרא|ספרא]] - [[שיחת משתמש:ספרא|שיחה]] 01:01, 24 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
:::::::{{א|ספרא}} יתכן שזה נכלל ב'איחוד מהיר' ? [[משתמש:איך|איך]] • [[שיחת משתמש:איך|שיחה]] • [[ז' באלול]] [[ה'תשפ"ג]]. 01:27, 24 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
:::::::: @[[משתמש:איך|איך]], לא, לכאורה צריך כאן דיון. שים {{תב|איחוד}} ותתיג בז"ה. אם לא תהיה התנגדות נוספת אפשר יהיה לאחד. <br>לגוש"ע דברי צל"ד נל"פ. "הונא" זה הארכה של "הון", דבר מצוי בארמית. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] ([[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]]) 03:22, 24 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
:::::::::בכל מקרה גם אם נגיד ששמו היה "הונא", מוכרחים להגיד שהיו שני רב הונא בריה דרב נחמן, וכנראה שלכן הגמרא קראה לאחד מהם 'הון' כדי להבדילו מהשני שהיה ידוע יותר בשם החיבה 'הונא'. אחרת, כלומר לפי קביעתכם שרב הונא בריה דרב נחמן הוא אותו שלפנינו שהיה ללא ספק בנו של רב נחמן, אתם קובעים שבנו של רב נחמן שנפטר בשנת ד'ת"פ, התחתן עם בתו של {{כתב מחוק|רב נחמן}} רב פפא שנולד בשנת ד'ק"ל. זה בערך כמו לספר שבנו של הח"ח התחתן עם בתו של הרב שטיינמן. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 15:13, 24 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
::::::::::לא הבנתי {{א|טישיו|דבריך}}. בנו של רב נחמן נשא את בתו של רב נחמן?! (סידרתי מחדש את [[רב הונא בריה דרב נחמן]]). [[משתמש:ספרא|ספרא]] - [[שיחת משתמש:ספרא|שיחה]] 16:17, 24 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
::::::::::::תיקנתי. כעת קרא מחדש את דבריי. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 16:20, 24 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
:::::::::::::התמיהה תקפה גם כעת, אחרי סידור הערך מחדש? [[משתמש:ספרא|ספרא]] - [[שיחת משתמש:ספרא|שיחה]] 16:39, 24 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
<br />
== איחוד ==<br />
<br />
כפי המבואר נראה שהוא היה אותו אמורא, וזה שם פרטי (שנקרא כנראה כקיצור מ'הונא' שלא יתחלפו עם ר"ה אחר) שני של אותו אמורא. חוצמזה אין כאן שום מידע עליו. <br />
:{{בזה}} [[משתמש:איך|איך]] • [[שיחת משתמש:איך|שיחה]] • [[ז' באלול]] [[ה'תשפ"ג]]. 13:17, 24 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
# {{בעד}} ••• [[משתמש:נאר אמונה|נאר אמונה]] • [[שיחת משתמש:נאר אמונה|שיחה]] • [[מיוחד:דפים_המתחילים_ב/משתמש:נאר_אמונה|דפי משנה שלי]] • ז' באלול ה'תשפ"ג • 13:29, 24 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
# {{בעד}} [[משתמש:ספרא|ספרא]] - [[שיחת משתמש:ספרא|שיחה]] 14:48, 24 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
#{{נגד}}. גם אם שמו היה רב הונא, חייבים שיהיו ערכים נפרדים מכיון שמדובר ללא ספק באישים נפרדים. זה לא [[רב הונא בריה דרב נחמן]] הידוע. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 15:15, 24 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
#:אם יש שני אישים בשם זה, הערך כיום מדבר על בנו של [[רב נחמן]], כך שמדובר באישיות זהה. לא מכיר דעה הסוברת שהיה רק אישיות אחת = שאיננה בנו של [[רב נחמן]], שכן אי אפשר להיות בן דורו של רבא ורב הונא בר חיננא ובאותה נשימה חתנו של רב פפא תלמיד רבא. [[משתמש:ספרא|ספרא]] - [[שיחת משתמש:ספרא|שיחה]] 16:44, 24 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
#::{{א|טישיו|מ}}{{א|ספרא|ה}} שכן, הפניה, ברור. ••• [[משתמש:נאר אמונה|נאר אמונה]] • [[שיחת משתמש:נאר אמונה|שיחה]] • [[מיוחד:דפים_המתחילים_ב/משתמש:נאר_אמונה|דפי משנה שלי]] • ז' באלול ה'תשפ"ג • 17:00, 24 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
#:::לדעתי הערך הנוכחי אמור לעסוק בכל המידע שקיים על בנו של רב נחמן, והערך ההוא על חתנו של רב פפא שנקרא בשם רב הונא בריה דרב נחמן. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 17:29, 24 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
#::::אם קראו לו "רב הונא בריה דרב נחמן"... כלומר, ערך על תנאי. לא נראה לי לעניין. [[משתמש:ספרא|ספרא]] - [[שיחת משתמש:ספרא|שיחה]] 21:44, 24 באוגוסט 2023 (IDT) <br />
# {{בעד}}. אין הרבה מידע, הפניה זה פתרון מצויין. [[משתמש:דויד|דויד]] ([[שיחת משתמש:דויד|שיחה]]) ז' באלול ה'תשפ"ג 17:46 (IDT)<br />
# {{נגד}} לא ברור שהמדובר באיש אחד מה גם שהרבה אחרונים הבינו שרש"י בא לומר שהם אלו שני אישים נפרדים ולהכליל אותם כאיש נפרד זה נכנס לגדר מחק מקורי זה לגבי הערך כאן. ובכל מקרה דעתי הכללית שכל שם שנמצא בגמרא ובמשנה זה יותר 'סוגיה' מאשר 'ביוגרפיה עניינית', לדוגמא כשבן אדם בא לחפש מידע על הון בריה דרב נחמן, הוא צריך לקבל מידע על דמותו, ואחד מאלו אם הוא היה קיים בפני עצמו (רק שצריכים לכלול את הנושא בפנים הערך ראו:{{היברובוקס|[[רבי יעקב צבי יאליש]]|בית ועד לחכמים|29033|עמוד=44|5=ללא}}). מקווה שהובנתי --[[משתמש:לעבעדיג|לעבעדיג]] ([[שיחת משתמש:לעבעדיג|שיחה]]) 20:42, 24 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
#::הפניה פותרת אף את זה. רואים מיד בתוכן את מה שצריכים לראות. עודף של דפים וערכים רק מסבכים את העסק. [[משתמש:ספרא|ספרא]] - [[שיחת משתמש:ספרא|שיחה]] 21:44, 24 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
#:::רש"י כותב הון "שם חכם" ולכאורה הפירוש שהוא לא רב הונא (כך גם הבין בעל הסדר הדורות לדוגמה) ולא מצאתי ראשונים שחולקים על זה (ואגב גם לא מצאתי עוד רב הונא- ויש כאלו הרבה- ששמו קוצר להון, מה שאומר דרשנו). השאלה אם זה שאנחנו מאחדים את הערך לא נכלל פשוטו כמשמעו כמחקר מקורי. ובכלל המכלול צריך להיות בנוי על פי מפרשי הש"ס יותר מאשר מחקרים מודרנים וח"ו אני לא מזלזל בגדולי ישראל שסברו כן רק כאן נראה שאנו רוצים ללכת בדרך של לכאורה זה כך. --[[משתמש:לעבעדיג|לעבעדיג]] ([[שיחת משתמש:לעבעדיג|שיחה]]) 22:11, 24 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
#::::זה מגוחך לחלוטין. לאחד שני ערכים על שני אישים נפרדים שחיו בשני תקופות נפרדות לחלוטין, רק בגלל שהם נקראו בשם דומה. הערך עצמו על רב הונא בר"נ במצבו העכשווי נע ונד בין שני אישים שונים. הערך הנוכחי כמובן לא ישאר במצבו העכשוי אלא חלק מהתוכן ששם יעבור לכאן. למה לאחד ולבלבל בין שני אישים? [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 22:18, 24 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
#:::::רב הונא בריה דרב נחמן הידוע הוא כמעט לכל הדעות - בנו של רב נחמן הידוע, ואם כן יש מקום ללכת בתר החכמים שעסקו בנושא ודבריהם התקבלו, שאיחדו בין האישים. מאוד תמוה לראות עורכים נחשבים המצדדים בדעה התמוהה ביותר שרב הונא בריה דרב נחמן בר יעקב הוא חתנו של רב פפא, דבר שלא ייתכן כהערת טישיו למעלה, וכשאין סימוכין לכך בדפוסים ישנים וכתבי יד. הדעה יכולה כמובן להישאר בערך, אך לא תינקט כדעה המקובלת.<br />
#:::::אם אכן רב הונא המרכזי הוא בנו של רב נחמן בר יעקב, והון היה בנו של רב נחמן, הרבה יותר קל להגיע למסקנה המתבקשת, המופיעה ב[[ספר יוחסין השלם|ספר היוחסין]] ש'הון' ו'הונא' חד הם. [[משתמש:ספרא|ספרא]] - [[שיחת משתמש:ספרא|שיחה]] 01:00, 25 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
#:::::: לא הבנתי, זה תגובה על מה שאמרתי? מצדי יכול להיות 2 רב הונא בר רב נחמן ואחד הון בר רב נחמן. ואם תאמר שזה לא מתקבל על הדעת אזי בדיוק על זה טענתי, שאי אפשר לומר לא מתקבל על הדעת אחר שרש"י אומר כן. (ולגופו של עניין הון, בשני הפעמים לא נזכר בשם רב, מה שנותן צד שהוא היה אדם נפרד, כמו כל שם של חכם שנזכר בגמרא). --[[משתמש:לעבעדיג|לעבעדיג]] ([[שיחת משתמש:לעבעדיג|שיחה]]) 01:33, 25 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
#:::::::שוב ספרא, ברור שהון והונא חד הם. אבל יש שני אישים בשם זה. ועל כל אחד מהם יש מידע נפרד. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 01:35, 25 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
#:::::::: {{א|טישיו}} לא הבנתי מה שאתה רוצה לומר, לפצל את הערך של רב הונא בריה דרב נחמן? (כשרב הונא בריה דרב נחמן בר יצחק יזוהה כהון בר רב הונא?) לא זה הוא נושא ההצבעה. --[[משתמש:לעבעדיג|לעבעדיג]] ([[שיחת משתמש:לעבעדיג|שיחה]]) 01:41, 25 באוגוסט 2023 (IDT) <br />
#::::::::::אם אתה חושב שזה פיצול אז לזה התכוונתי. זה לא פיצול, אלא לכתוב בערך הנוכחי את האפשרות שמדובר ברב הונא בריה דרב נחמן בר יצחק, (כמו בכל ערך בעולם שבו אמור להופיע כל המידע האפשרי אודותיו). איני נכנס לשאלה מה דעת רש"י וכו'. כל המידע הקשור לערך זה חייב להופיע כאן, ובנפרד מהערך על חתנו של רב פפא. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 03:06, 25 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
# {{בעד}} ביזור מידע על פני ערכים שונים הוא מתכון לבלבול, אין בכך שום סיוע לאף אחד. [[משתמש:מקוה|מקוה]] • [[שיחת משתמש:מקוה|שיחה]] • ח' באלול ה'תשפ"ג 21:49 (IDT)<br />
# בעד איחוד, כמו ספרא וכמשנ"ת. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] ([[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]]) 21:53, 24 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
# כדברי מקוה, במידת הצורך אפשר הפניה לפסקה או לעוגן לשורה העוסקת בזיהוי השני. [[משתמש:מוטי|מוטי]] ~ [[שיחת משתמש:מוטי|שיחה]] • ז' באלול ה'תשפ"ג • 21:56, 24 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
#:ערכתי כעת את הערך כשאני נותן במה לייחודיותה של השם, מה דעתכם כעת? --[[משתמש:לעבעדיג|לעבעדיג]] ([[שיחת משתמש:לעבעדיג|שיחה]]) 23:03, 24 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
#::שערך מיותר הוא מיותר גם עם מוסיפים לו מספר כותרות (מיותרות לכשלעצמן...) [[משתמש:ספרא|ספרא]] - [[שיחת משתמש:ספרא|שיחה]] 01:00, 25 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
# {{בעד}} איחוד, כמובן בתנאי שיוזכר בערך את הון בריה דרב נחמן בפסקה נפרדת, ויוזכרו השיטות שמדובר באמורא אחר [[משתמש:אוהב לדעת|אוהב לדעת]] - [[שיחת משתמש:אוהב לדעת|שיחה]] - [[מיוחד:דפים המקושרים לכאן/קובץ:תמונה חילופית.jpg|לרוקן את הדף הזה]] - ח' באלול ה'תשפ"ג - 14:03, 25 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
#::{{א|אוהב לדעת|בינתיים}} לא מצאתי שיטות בעניין (חוץ מהקישור בדף - של מפרש עלום שם [אולי אולי שווה הערה בנושא]) [[משתמש:איך|איך]] • [[שיחת משתמש:איך|שיחה]] • [[י"ב באלול]] [[ה'תשפ"ג]]. 13:53, 29 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
#::: @[[משתמש:לעבעדיג|חב]][[משתמש:טישיו|רים]] אתם עדיין מתנגדים? - לפתוח הצבעת מחלוקת? [[משתמש:איך|איך]] • [[שיחת משתמש:איך|שיחה]] • [[ט"ו באלול]] [[ה'תשפ"ג]]. 00:29, 1 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
#::::מתייג את {{א|מיעוט שיחה}} לשמוע מה דעתו. [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 08:38, 1 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
# לא מצאתי ראיה מכריעה לאחד הצדדים, לכן תומך בהשארת המצב הקיים. [[משתמש:מיעוט שיחה|מיעוט שיחה]] ([[שיחת משתמש:מיעוט שיחה|שיחה]]) 10:25, 1 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
:{{א|בקשת חכמה}} מה דעתך? [[משתמש:טישיו|טישיו]] ([[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]]) 10:19, 3 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:<blockquote>לא מכיר את הסוגיא, אבל אם לא ברור שזה שני אנשים, מה הטעם לאחד? ומשכך אני {{נגד}} איחוד.[[משתמש:בקשת חכמה|בקשת חכמה]] ([[שיחת משתמש:בקשת חכמה|שיחה]]) 19:38, 3 בספטמבר 2023 (IDT)</blockquote></div>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xozq4qcxjvyvxgi2&topic_postId=xp1kjsiwdhwpy28a&topic_revId=xp1kjsiwdhwpy28a&action=single-viewנושא:Xozq4qcxjvyvxgi22023-09-03T16:36:40Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xozq4qcxjvyvxgi2&topic_showPostId=xp1kjsiwdhwpy28a#flow-post-xp1kjsiwdhwpy28a">הוסיף תגובה</a> לנושא "סדר בבקשה" (<em>לכל טענה עניתי, עי"ש. אבקש לשים לב בתגובות הרב הקניזי בדף השיחה שם, לגישתו הפרסונלית והלא מכבדת.</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xoqwh6v8gwh9zg0a&topic_postId=xp1khyd4masnlfii&topic_revId=xp1khyd4masnlfii&action=single-viewנושא:Xoqwh6v8gwh9zg0a2023-09-03T16:35:45Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xoqwh6v8gwh9zg0a&topic_showPostId=xp1khyd4masnlfii#flow-post-xp1khyd4masnlfii">הוסיף תגובה</a> לנושא "עריכה?" (<em>אין שום שורה שניה למלא.</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xozq4qcxjvyvxgi2&topic_postId=xozq4qcxjzwy5kga&topic_revId=xozq4qcxjzwy5kga&action=single-viewנושא:Xozq4qcxjvyvxgi22023-09-02T20:44:02Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xozq4qcxjvyvxgi2&topic_showPostId=xozq4qcxjzwy5kga#flow-post-xozq4qcxjzwy5kga">הוסיף תגובה</a> לנושא "סדר בבקשה" (<em>מקוה בערך רש"י כפשוטו יש נידון אם להתייחסס לבלוג המקוון של מעריצי החומש במקור. הנושא נידון בעבר כבר בדף השיחה והתחדש שוב. אני החזרתי לגיר...</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%9B%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%95&diff=2358103רש"י כפשוטו2023-09-02T20:38:27Z<p>בקשת חכמה: מחיקת אתר מעריצי, אתה עובר על חוקי המכלול, ודיוק ועריכה</p>
<hr />
<div>{{ספר<br />
| תמונה = קובץ:פשוטו של מקרא.PNG<br />
| מאת = <br />
| עורכים = הרב נפתלי אנשין, הרב דוד אנשין, הרב ארוי הולצמן<br />
| סוגה = [[פרשנות המקרא]]<br />
| שפת המקור = [[לשון הקודש]]<br />
| הוצאה = [[לשם (הוצאה)|לשם]]<br />
| הוצאה בעברית = לשם<br />
| מקום הוצאה = ישראל<br />
}}<br />
'''רש"י כפשוטו''' הוא פירוש משולב על [[פירוש רש"י לתורה]] המודפס כ[[חומש (יהדות)|חומש]] [[מקראות גדולות]] בחמשה כרכים. הפירוש יצא לאור בשנת [[תשע"א]] (2011) על ידי [[לשם (הוצאה)|מכון לשם]]. בשנת תשע"ז הודפסה מהדורה מורחבת שכוללת גם את הפירוש "'''פשוטו של מקרא'''", פירוש מלוקט על פסוקי ה[[תורה]], ונספח אליו הפירוש הקצר "מקרא מלא".<br />
<br />
==רש"י כפשוטו==<br />
מדור רש"י כפשוטו נערך על ידי צוות שבראשו הרב נפתלי אנשין והרב דוד אנשין<ref>שער הספר</ref>.<br />
<br />
כל עמוד בחומש מכיל את פסוקי התורה ו[[תרגום אונקלוס]] לצידו, מתחתיהם [[תולדות אהרן (ספר)|תולדות אהרן]], [[רבינו יעקב בן אשר#פירוש בעל הטורים על התורה|בעל הטורים]] ופירוש רש"י, ובתחתית העמוד מדור "רש"י כפשוטו". הפירוש נערך כפירוש פשטני המשלב את הביאור וההרחבה בתוך לשון [[רש"י]] בנוסח [[ש"ס שוטנשטיין]], כשדברי רש"י מנוקדים והפירוש אינו מנוקד. הפירוש מבוסס ברובו על עיקרי דברי פרשני רש"י ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] הקלאסיים.<br />
<br />
עריכת הפירוש נמשכה כ-5 שנים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=68&t=24000|כותרת=פורום לתורה - תגובת המערכת}}}}. על אופי החיבור כתבו המוציאים לאור: {{ציטוטון|ביאור תמציתי מותאם ומעובד ללומדי דורנו, המבוסס כולו על רבותינו [[פירוש_רש"י_לתורה#מפרשי_רש"י|מפרשי רש"י]] הראשונים והאחרונים. הביאור אינו תופס את המרובה כי אם את המועט, והוא ממוקד רק בנדרש להבנת דברי רש"י}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://leshemsfarim.co.il/%D7%A8%D7%A9%D7%99-%D7%9B%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%95/|כותרת=אתר ההוצאה לאור לשם}}}}.<br />
<br />
המהדורה זכתה לפופולריות רבה, והודפסה בכמה מהדורות בכמה שנים בודדות. היא הודפסה במספר פורמטים, גדול, פנינים וכריכה רכה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://leshemsfarim.co.il/%D7%A8%D7%A9%D7%99-%D7%9B%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%95/|כותרת=אתר ההו"ל לשם}}}}. בנוסף הדפיסו את הפירוש במהדורת בית הכנסת, כאשר הספר כולו הינו בן כרך אחד הכולל את הפסוקים ואת רש"י כפשוטו, ואינו כולל את פירוש רש"י כלשונו.<br />
<br />
הספר הודפס במהדורה זו גם לאחר הופעת מהדורת "פשוטו של מקרא"<br />
<br />
== פשוטו של מקרא ==<br />
[[קובץ:הרב נפתלי אנשין.jpg|ממוזער|190px|מחבר מדור פשוטו של מקרא, הרב נפתלי אנשין]]<br />
בשנת תשע"ז הדפיסה לשם מהדורה מורחבת, הכוללת את החיבור "פשוטו של מקרא", בתוספת הפירוש הקצר "מקרא מלא", לצד פירושם לרש"י "רש"י כפשוטו". אף מהדורה זו זכתה לפופולריות רבה, והיא הודפסה במגוון פורמטים.<br />
<br />
כל כפולת עמודים במהדורה זו מכילים את פסוקי התורה ותרגום אונקלוס לצידו בדף ימין, מתחתיהם מופיעים המדורים "מקרא מלא" ו"פשוטו של מקרא", כאשר פשוטו של מקרא גולש לרוב אל העמוד המקביל, וברוב העמוד המקביל מופיעים פירוש רש"י ורש"י כפשוטו, עם קוים אפורים בצידיהם המדגישים את רש"י ורש"י כפשוטו, כדי להדגיש את המדורים הקודמים שכבר יצאו לאור בעבר<ref>ההקדמה לספר</ref>. המהדורה אינה כוללת תולדות אהרן ופירוש בעל הטורים.<br />
<br />
הפירוש "פשוטו של מקרא" שנערך בידי הרב נפתלי אנשין{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=68&t=24000|כותרת=פורום לתורה - תגובת המערכת}}}}, נערך אף הוא כפירוש פשטני המשלב את הביאור וההרחבה בתוך לשון המקרא, על בסיס מפרשי התורה הראשונים והאחרונים, והוא מאופיין בהסברה ארוכה בשילוב הקדמות ופתיחות. הפירוש מנוקד כולו. <br />
<br />
המדור "מקרא מלא", אותו כתב הרב דוד אנשין{{הערה|שער הספר ו{{קישור כללי|כתובת=https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=68&t=24000|כותרת=תגובת המערכת}}.}} הוא פירוש משולב לפסוקים ברמה מילולית מתומצתת, על בסיס המובאות בפשוטו של מקרא. כאשר בחודש תשרי תשפ"ג יצא לאור [[חק לישראל]] בהוצאת 'לשם', שולב בספר המדור "מקרא מלא" כאשר הוא מבוסס על פירוש רש"י.<br />
<br />
== הסכמות וביקורת ==<br />
===הסכמות===<br />
הספר "רש"י כפשוטו" זכה להסכמות מ[[בד"צ העדה החרדית]], [[הרב עזריאל אוירבך]], [[הרב דוד כהן]], [[הרב יצחק מנחם וינברג|האדמו"ר מטולנה]] ו[[הרב דוד טברסקי (ירושלים)|האדמו"ר מרחמסטריווקה]]. ספר "פשוטו של מקרא" הודפס עם ההסכמות שהתקבלו למדור "רש"י כפשוטו" בלבד. עם זאת, לספרים אחרים שהוציא המכון<ref>[https://leshemsfarim.co.il/product/%D7%97%D7%A7-%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9B%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%95-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%90/ חק לישראל כפשוטו], ו[https://leshemsfarim.co.il/%d7%9e%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%9b%d7%a4%d7%a9%d7%95%d7%98%d7%94/ משנה כפשוטה]</ref>, התקבלו הסכמות העדה החרדית והאדמו"ר מרחמסטריווקה המציינים לשבח גם את פשוטו של מקרא{{הערה|שם=המבשר}}.<br />
<br />
===התנגדות לספר===<br />
כחמש שנים לאחר הופעת הספר "פשוטו של מקרא", בשנת תשפ"ב, יצאו מספר רבנים ו[[ראשי ישיבות]] במחאה נגד החיבור "פשוטו של מקרא", לטענתם הספר מגשם את התורה ומפרש אותה כספר סיפורים{{הערה|שם=שטרנבוך|{{קישור כללי|כתובת=https://www.dirshu.co.il/%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%9e%d7%94%d7%92%d7%a8%d7%9e-%d7%a9%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%91%d7%95%d7%9a-%d7%9e%d7%a7%d7%a5-%d7%aa%d7%a9%d7%a4%d7%91/|כותרת=המאמר השבועי מפי מרן הגר"מ שטרנבוך, מקץ תשפ"ב}}}} וכמגמתם של המשכילים{{הערה|שם=דויטש|"ידוע שכל המשכילים ניסו להיתלות בפשוטו של מקרא. ספר זה הינו בבל יראה ובל ימצא במחוזותינו", הפלס כ"ג תשרי תשפ"ב, גיליון 2703}}. בנוסף נטען שהחיבור מזוהה עם [[בית מדרש הגר"א]] שזכתה להתנגדות חריפה מצד חלק מגדולי ישראל<ref>י. בוים, עיתון הפלס, ו' חשון תשפ"ב</ref>, עם זאת היו שהדגישו שההתנגדות היא רק לחיבור ולא למו"ל או העורכים{{הערה|הרב ברוך שמואל דויטש, במוסף 'לקראת שבת' של עיתון הפלס, חיי שרה תשפ"ב, גיליון 464}}. <br />
<br />
בין המתנגדים לספר: [[הרב משה שטרנבוך]]{{הערה|שם=שטרנבוך}}{{הערה|אם כי סינגר על ההוצאה לאור שבשגגה יצאו מאיתם.}}, [[הרב דוד כהן]]<ref name=":0">קונטרס "ויבינו במקרא" עמ' צו.</ref> [[הרב ברוך שמואל דויטש]]{{הערה|הפלס כ"ג תשרי תשפ"ב, גיליון 2703}}, [[הרב אשר דויטש]]{{הערה|שם=דויטש}}, [[הרב חיים יצחק קפלן]]<ref name=":0" /> ו[[הרב אליקים שלזינגר (לונדון)|הרב אליקים שלזינגר]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.dirshu.co.il/%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%a8%d7%9e%d7%94-%d7%95%d7%90%d7%a8%d7%90-%d7%aa%d7%a9%d7%a4%d7%92-%d7%aa%d7%a9%d7%a4%d7%92-%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a8%d7%99%d7%96/|כותרת=פניני הרמה, וארא תשפ"ג}}</ref>. הרב [[נתן הכהן קופשיץ]] הוסיף כי החיבור אינו בר תיקון, מאחר שהוא פסול בעיקרו בשל המגמה להעמיד תבנית כאילו הפשט הוא הרדוד<ref>לקראת שבת, גיליון 486, תזריע תשפ"ב</ref>. <br />
<br />
בחודש חשון תשפ"ג יצא גילוי דעת מכמה מרבני אמריקה כנגד הספר, בו כתבו: {{ציטוטון|הוא מהווה מכשול לרבים... והוא שינוי חמור בצורת לימוד המקרא המסורה... ורוח של השכלה יש בו... ופשיטא שאינו בר תיקון כלל... על כן פשוט וברור שספר זה אסור לבוא בקהל ויש להוציאו מהבתים ומבתי כנסיות ובתי מדרשות, ואין לעשות בהם מסחר}}. בין החתומים על המכתב: [[הרב אריה מלכיאל קוטלר|הרב מלכיאל קוטלר]], [[הרב ירוחם אולשין]], [[הרב דוד שוסטל]], [[הרב אהרן פלדמן]], [[הרב אליהו דב וכטפוגל|הרב אליהו בער וואכטפוגל]], [[הרב יצחק סורוצקין]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://mcusercontent.com/d6e86fd0dbcaf132b2f35537e/files/8845f568-0b28-3114-7309-33e992c05922/Lehovin_Parshas_Chayei_Soroh_Nov_16_2022_86.pdf|כותרת=להבין LEHOVIN, כב חשוון תשפ"ג, גיליון 86, עמ' 6.}}</ref>.<br />
<br />
בחודש כסליו תשפ"ג, יצא לאור קונטרס בשם "ויבינו במקרא", על ידי הרב שלום יצחק בלאכרסקי, בו הוא מעלה את הטענות נגד הביאור "פשוטו של מקרא". לקונטרס נתנו את הסכמתם: [[הרב נתן קופשיץ]], [[הרב מנחם מנדל לובין]], [[הרב חיים יצחק קפלן]], [[ישיבת מיר (ברוקלין)|הרב אשר אליהו קלמנוביץ]] ו[[הרב מאיר קסלר]] שאף הביא את התנגדותו של [[הרב אברהם יהושע סולובייצ'יק]] לחיבור "פשוטו של מקרא". כמו כן עיתון [[הפלס (יומון)|הפלס]] פרסם כמה מאמרים בנושא<ref>מוסף לקראת שבת ח' כסלו תשפ"ב</ref>. <br />
<br />
=== תמיכה ===<br />
לעומתם, הרב [[הרב חיים וייס]] רב העיר ביתר ועמו כמה מדייני העיר, פרסמו מכתב תמיכה בספר ובמחבר המתגורר בביתר, תוך שהם כותבים: {{ציטוטון|הננו בזה כב"ד הקרובים אל החלל להעיד באתרא דלא מכירים אותו, כי מכירים אנו את המחבר שהוא מחשובי הת"ח בעירנו... ולא יעלה על הדעת שיש בו ובספרו שמץ של רוח זרה}}<big>,</big> בהמשך ציינו שבנוסף עומדת לצאת מהדורה מתוקנת בצורה שלא יהיה בה מקום לטעות {{ציטוטון|הכל תחת עינם הפקוחה של רבותינו הביד"צ של העדה החרדית}}, כלשונם. למכתב צירפו את חתימתם [[הרב אשר וייס]], ורבנים נוספים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://3e564d02-9b80-4a1a-b867-9cb8e61e8a41.filesusr.com/ugd/3db17f_200825b2146e43999c1e9b06330b9801.pdf|כותרת=להורדת המכתב|אתר=בבלוג "אגודת לומדי החומש פשוטו של מקרא".}}</ref>. [[הרב משה ברנדסדורפר]] פרסם גם כן מכתב תמיכה בספר ובמחברו{{הערה|[https://www.bechatzros.com/post/01045541 בריוו פון הגר"מ בראנדסדארפער גאב"ד היכל הוראה איבער די פשוטו של מקרא שארוריע], באתר 'בחצרות הקודש'.}}. כמו כן [[הרב יצחק ליבוביץ]] יצא להגנת החיבור וטען שבזכות הספר נתקרבו רבים ללימוד תורה שבכתב, והוא מיוסד על גדולי מפרשי התורה, ועד כמה שאינו מחליף את עיקר הלימוד אין בכך פגם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kolhalashon.com/new/Media/PlayShiur.aspx?FileName=34317804&Lang=Idish|כותרת=כותרת השיעור: בענין הקול קורא נגד החומש "פשוטו של מקרא|אתר=קול הלשון}}</ref>. <br />
<br />
הרב דוד אנשין ממחברי הספר בתגובה שפירסם טען שאת עיקרון בחירת הפירושים בחיבור נועצו ב[[רבי חיים קניבסקי|רבי חיים קניבסקי,]] וכן הכחיש קשר בינם לבין אנשי [[בית מדרש הגר"א]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%E2%80%93-%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA.24000/|כותרת=ספר 'פשוטו של מקרא' – תגובת המערכת}}</ref>. <br />
<br />
בחודש אב תשפ"ג דווח כי גורמים המתנגדים לחומש פרצו לבית הרב חיים ווייס, ואיימו עליו שיחזור בו מתמיכתו, וכן פרצו לבית רבנים נוספים בביתר התומכים בחומש{{הערה|{{JDN|יוסי שטארק|זעזוע: קיצוניים איימו על רב העיר באישון ליל; השכנים התעוררו מהצעקות|2014381ֻֻ}}.}}{{הערה|{{JDN|יוסי שטארק|קיפקעס - הסיבוב אצל הרבנים באמצע הלילה|2015174}}.}}. במקביל, דווח על גניבת חומשי פשוטו של מקרא, בבתי כנסת באשדוד<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ashdods.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-551484|כותרת=תופעה באשדוד: ספרי 'פשוטו של מקרא' נגנבים מבתי הכנסת|אתר=אשדודס}}</ref>. <br />
<br />
בחודש שבט תשפ"ג פרסמו כמה רבני אנגליה מכתב בו הם משבחים את הספר, וטוענים שאין בו כל פגם. הרב גבריאל קרויס, לפנים ראב"ד מנצ'סטר, כתב {{ציטוטון|אני יכול להעיד שלמדתי את החומש הזה מתחילתו ועד סופו, על שלושת פירושיו, ולא מצאתי בו אפילו פגם אחד או חסרון בשום צורה}}, אלא {{ציטוטון|משעה שעיינתי ולמדתי בספר הזה, הרגשתי כאילו מעולם לא למדתי את החומש באמת כמו שצריך}}. לדבריו הצטרפו [[הרב אברהם גורביץ]], שהוסיף כי אמנם יש ללמוד פירוש רש"י לפני פשוטו של מקרא, ו[[הרב ישראל חיים הורוויץ]], ראב"ד סאטמאר במנצ'סטר{{הערה|עיתון [[המבשר (יומון)|המבשר]], ח' בשבט תשפ"ג}}.<br />
<br />
==== בד"צ העדה החרדית ====<br />
<br />
בחודש חשוון תשפ"ב, פרסם מבקר המכון הרב פנחס חזן, שלטענתו מונה בשעתו לבקר את הספר מטעם בד"צ העדה החרדית, מכתב בו כתב כי מצא את הספר כולו קודש ללא רבב, ונשען על מקורות איתנים ונאמנים, מפרשי התורה הראשונים והאחרונים{{הערה|שם=המבשר|עיתון [[המבשר (יומון)|המבשר]], ט' בחשוון תשפ"ב, גיליון 3893, עמוד אחרון.}}. <br />
<br />
בחודש טבת תשפ"ב הודיעו [[בד"צ העדה החרדית]] כי הופיעו בפניהם ראשי מכון 'לשם', והתחייבו להפסיק את הדפסת הספר במהדורתו הקיימת, וכי יוציאו בעתיד מהדורה מתוקנת לפי הוראות הבד"צ<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://drive.google.com/file/d/1yqx5ALHoFWVqQ7HOJ1WmF5BI-wRhMT7i/view?usp=sharing|כותרת=פסק זמני של הבד"צ}}{{מקור|דרייב אינו מקור תקין}}</ref>. התחייבות המו"ל פורסמה בפומבי בחודש שבט תשפ"ב, בעיתון [[דער איד]]<ref>גיליון פרשת בא תשפ"ב</ref>. בחודש אדר א' תשפ"ב, יצא קול קורא של הבד"צ, המשבח את המחברים בהיותם תלמידי חכמים ויראי שמים<ref>[[העדה (עיתון)|העדה,]] גיליון 2030 לך לך תשפ"ג.</ref>, ואת ספריהם הקודמים, אך קובע כי בפשוטו של מקרא "השתרבבו טעויות ומכשול, ובפרט לצעירי הצאן ותשב"ר ובית חינוך לבנות", ולכן יש להימנע מללמוד בספר עד ליציאת מהדורה חדשה. לאחר פסק הדין, הפסיק המכון את מכירת הספר.<br />
<br />
== קשורים חיצונים ==<br />
* [https://psmlearners.wixsite.com/psm-learners פשוטו של מקרא], אתר אינטרנט לעידוד החומש<br />
* {{פורום אהח|דיון על חומש "פשוטו של מקרא"|20852}}<br />
* [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=121764 להורדת קונטרס "ויבינו במקרא"] נגד החומש פשוטו של מקרא<br />
* הרב נחום אברהאהם, [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=127722 ראשונים כמלאכים אין מקרא יוצא מידי פשוטו], תשובות למתנגדי חומש פשוטו של מקרא<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול]]<br />
[[קטגוריה:פירושי התנ"ך]]<br />
[[קטגוריה:מפרשי פירוש רש"י לתורה]]</div>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xoqwh6v8gwh9zg0a&topic_postId=xozpiktrjyl867re&topic_revId=xozpiktrjyl867re&action=single-viewנושא:Xoqwh6v8gwh9zg0a2023-09-02T20:32:59Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xoqwh6v8gwh9zg0a&topic_showPostId=xozpiktrjyl867re#flow-post-xozpiktrjyl867re">הוסיף תגובה</a> לנושא "עריכה?" (<em>אני מסכים. תודה.</em>)</span>בקשת חכמהhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xoqwh6v8gwh9zg0a&topic_postId=xosvb1a7rkz5ikei&topic_revId=xosvb1a7rkz5ikei&action=single-viewנושא:Xoqwh6v8gwh9zg0a2023-08-30T18:51:57Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-userlink" title="משתמש:בקשת חכמה"><bdi>בקשת חכמה</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:בקשת חכמה">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/בקשת חכמה">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xoqwh6v8gwh9zg0a&topic_showPostId=xosvb1a7rkz5ikei#flow-post-xosvb1a7rkz5ikei">הוסיף תגובה</a> לנושא "עריכה?" (<em>אני לא יודע לערוך בקוד מקור.</em>)</span>בקשת חכמה