https://www.hamichlol.org.il/w/api.php?action=feedcontributions&user=%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A8%D7%99%D7%9D&feedformat=atomהמכלול - תרומות המשתמש [he]2024-03-28T20:37:55Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.39.6https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=378783המכלול:אולם דיונים2018-03-27T11:54:40Z<p>המעוררים: /* תאריך לעז */</p>
<hr />
<div>{{תבנית:אולם דיונים/פתיח}}<br />
<br />
== תנאי ליצירת ערך חדש ==<br />
<br />
אני רוצה להכניס רפורמה בעניין יצירת ערכים, שנכון לתקופה זו שעדיין אין לנו ביקורת עמיתים מספקת, כל ערך חדש שייווצר, ייווצר בטיוטה, ורק אחר הסכמת העורכים יועבר למרחב הערכים. מניסיון, זה אולי מעצבן בעת כתיבת הערך, אבל זה חשוב ומאתגר ולאחר מעשה משביח את הערך ונותן סיפוק. אשמח לדעות נוספות - תמיכה או התנגדות. [[משתמש:מוסיף והולך|מוסיף והולך]] • [[שיחת משתמש:מוסיף והולך|שיחה]] • א' בשבט ה'תשע"ח • 00:26, 17 בינואר 2018 (IST)<br />
:{{בעד}}. למיטב ידיעתי, זה הנוהג בוויקיפדיה כלפי משתמשים חדשים, משכך, סביר שבתקופה זו נחמיר על עצמינו כולנו כמשתמשים חדשים. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 00:40, 17 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{בעד}}. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • א' בשבט ה'תשע"ח • 08:46, 17 בינואר 2018 (IST)<br />
:::{{בעד}}, אם כי יש ליצור דף [[טיוטה:המכלול:דפי טיוטה המועמדים להיכנס למכלול|מיוחד]], בו ירוכזו כל הטיוטות הדורשות הרחבה, כדי לנעוץ שם את כל הטיוטות. אחרת, לא יווצרו דיונים על ידי עורכי המכלול, מאחר והטיוטות תהיינה סמויות מן העין. [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 13:52, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
::::יש כבר את [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:_%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95_%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C&action=purge זה]. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ב' בשבט ה'תשע"ח • 13:57, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::דף קטגוריה זה מתעדכן (או יותר נכון: לא מתעדכן) באופן אוטומטי, ולכן לא רואים שם את הטיוטות. רציתי להציע שכל מי שיכתוב טיוטה, ובדעתו להתחיל לייבא אותו למכלול ולפתח דיון עליו, שיכניס את שמו לדף מיוחד באופן ידני. ואולי ייצרו תבנית חדשה שיתייג את העורכים על טיוטה מוכנה לייבוא? [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 14:18, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
::::::{{א|צב"י}} ככל הנראה תוך שבוע-שבועיים עניין העידכון יפתר סופית. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 14:41, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::::{{א|צב"י}} - תמהני, כעת סתרת את עצמך בעת שהעברת את הערך החדש (והמרתק!) שלך על אכילת דפים לשבת ממרחב המשתמש למרחב הראשי וזאת אפילו בלי לעבור בדרך בטיוטה. מאי קא סבר? [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:04, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
::::::::{{א|Davidnead|האמת}} היא ששכחתי בעת ההעברה מהמדיניות החדשה. תודה על הסבת תשומת לבי. אולי תוכל להעבירו לטיוטה מבלי להותיר הפניות? [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 18:09, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::::::{{א|צב"י|תראה}}, זה עוד לא נקבע כמדיניות, זה עדיין בדיון. אבל לאור מיכך הנלהבת התפלאתי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:16, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}<br />
{{בעד}}, אך נראה לי עדיף להעביר את '[[טיוטה:המכלול:דפי טיוטה המועמדים להיכנס למכלול]]' ל[[המכלול:ביקורת עמיתים: טיוטות]]. {{א|צב"י}}? בברכה, [[משתמש:מלא כל הארץ|מכה"כ]] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 12:20, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
:{{א|מלא כל הארץ|למה לא?}}. [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 15:12, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{כתב מחוק|{{נגד}}}} נראה לי שעדיף להשתמש בתבנית {{תב|בעבודה מתמשכת}} כך יראו שהערך קיים ושעדיין הוא לא מושלם. מצד שני העורך העיקרי יידע שיש לו סיכוי לקבל עזרה מאחרים. או לפחות לעשות הפנייה מהערך הראשי לטיוטה. נראה לי שערכים שנמצאים בטיוטה נשארים שם בלי גואל. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 15:27, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
:::{{א|יהודה 1|יהודה}} - עורך שאיכפת לו מהערך שלו ישקיע בו כדי שלא ייקבר, עורך שיוצר משהו והולך ולא איכפת לא לטפח את הערך שלו כדי שיהיה ראוי להיכנס למרחב - על דא קא בכינא, ואת אלו אנו רוצים לסנן. אנו רוצים איכות, לא עצלות. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 15:47, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
::::ואם הוא מתכוין לעשות את זה באיטיות, לכן אסור שייראו את זה בינתיים? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 15:51, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::הנסיון מראה, שלפעמים לא מדובר על עשייה באיטיות, אלא על שכחה בכלל. כאשר מישהו יודע שיש אצלו ערך בטיוטה והוא צריך לשכנע את הקהילה שהוא יכול להכניסו למרחב הערכים - אוטומטית הוא משקיע יותר בערך כדי שהוא יהיה ראוי לבוא בקהל. משא"כ אם הוא כבר נכנס למרחב, הוא שוכח לטפל בערך, והוא נבלע בתוך מרחב הערכים כערך לא מוגמר. בוויקיפדיה יש שני דברים שונים מכאן: א. יש להם הרבה יותר מנטרים, שיכולים להעיר לאדם על ערכים שצריכים להיות מטופלים על ידו. ב. כאן רוב העורכים (ואני בתוכם) הם בגדר עורכים חדשים, כלפי עריכה בסגנון ויקיפדיה בכלל, ועריכה לפי נהלי המכלול בפרט, מה שיוצר הרבה יותר בעיות בערכים חדשים. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 16:02, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
::::::נתתי שני פתרונות אפשריים, העברה לטיוטה עם השארת הפנייה מהערך הראשי (כך מי שמחפש את הערך באקראי יראה שהוא בטיוטה, וכן קישורים אילוי יעבירו לטיוטה) או הכנסת תבנית בעבודה מתמשכת בגוף הערך. האם פתרונות אלה לא ממריצים מספיק להשקיע בערך כדי שיושלם? למעשה מה שמטריד אותי הוא שכשאני רואה ערכים בטיוטה, זה "דוחק" בי לנסות לטפל בהם אבל זה למעלה מכוחי לטפל בכל הערכים. נוח לי יותר שאדע שערכים של אחרים יכולים "להסתדר" בלעדי. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 16:12, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::::תבנית בעבודה מתמשכת אינה ממריצה מספיק, וכמדומני שוויקיפדיה אפילו תוכיח לזה, כמה פעמים צריך להזכיר לעורך להסיר את התבנית מהערך שלו, כי הוא נזנח ברבות הזמן. הפניה מהראשי, אינני יודע, אבל גם אינני מוצא סיבה. אם הבעיה {{א|יהודה 1|שלך}} היא עם תחושת האחריות שלך על טיוטות של אחרים, אתה צריך לשנות את זה בחשיבה שלך, כי זה ממש "פונקט פארקערט", כשזה במרחב הערכים זה מחייב אותך לדאוג שהערכים במרחב יהיו ברמה ראויה, אבל כשזה כטיוטה (או עדיף: במרחב המשתמש) זאת ממש לא אחריותך אלא אחריות יוצר הערך בלבד. האם אתה מרגיש חובה לטפל ב[[טיוטה:אדני צדק]] שיצרתי היום? לא נראה לי, אבל אם הייתי יוצר את [[אדני צדק]] - היית חייב לעמוד בפני ההחלטה האם לבקש את מחיקתו או להתחיל לעבוד עליו (במקרה ספציפי זה, מסתבר שהאפשרות לבקש את המחיקה היתה הנכונה, אבל זאת רק דוגמא). נו, לא רציתי להעמיס עליך ושמתי את זה בטיוטה (כעת אני חושב אולי היה עדיף שהייתי שם את זה ב[[משתמש:איש גלילי/אדני צדק]]). [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 16:18, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::::::אתה צודק קיבלתי. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 16:24, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
משכך אני סבור שאפשר לומר שהמדיניות התקבלה, ברוב מוחץ של קהילת העורכים הגדולה שלנו. מעתה כל עוד לא סופקה סיבה לדחות את האמור לעיל כל ערך חדש יווצר רק בטיוטה או יועבר לטיוטה, עד להבעת תמיכה מצד הקהילה בדף השיחה להעברת הערך למרחב הערכים. אם תהיה בעיה ויהיה צורך, נגבש קריטריון מה נקרא תמיכת הקהילה. לעת עתה לא חושב שיהיה צורך כזה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 16:37, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
:ובכל זאת יש לחשוב על פתרון, איך ידעו שאר העורכים (שאינם נכנסים ל'שינויים אחרונים') שיש כאן ערך חדש שביכלתם לתרום להם ולהרחיב אותם? האם כולם יחכו עד בוש עד שיוצר הערך 'ישחרר' את הערך שלו למרחב המכלול? [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 11:33, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
::[[המכלול:העברת דפי טיוטה]] - זה הפיתרון. באחריות העורך להשיג את הסכמת הקהילה, וזו הדרך הפורמלית. ככלל הרעיון הוא גלגול האחריות על איכות הערך על העורך. כמובן שאם ברצונו הוא יכול להזמין עורכים עוד קודם לעזור לשפר/להרחיב וכו'. בצורה כזו זה ישיג תשומת לב מהקהילה עוד יותר, וזה גם מופיע בשינויים אחרונים. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 12:03, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}<br />
{{נגד חזק}} ערך חדש יכול להכנס ברגע שהוא בשל למרחב הערכים. כלומר אם יש בו מידע מועיל ותורם לרבים. הוא לא חייב להיות שלם ולא מושלם. המחיר שנשלם בכבדות היא הברחת עורכים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 09:27, 26 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
{{נגד חזק}} אני מסכים עם עידו. התועלת הגדולה מערכים חדשים יכולה להיות עצומה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 09:25, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== תבנית קרדיט חדשה ==<br />
מכמה סיבות עומדת להיכנס לשימוש תבנית חדשה לקרדיט במקום {{תב|ו}} ו{{תב|וח}} ובמקום כל תבניות הקרדיט הנחוצות. ברצוני להתייעץ איתכם על השם המתאים לתבנית:<br />
<br />
*{{תב|ק}}<br />
*{{תב|קר}}<br />
*{{תב|קרד}}<br />
*{{תב|קרט}}<br />
*{{תב|קרדיט}} - לא אפשרי כבר תפוס למשהו אחר.<br />
<br />
או הצעות אחרות, רק ממצות ומהירות. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:46, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
:{{בעד}} {{תב|ק}}. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ג' בשבט ה'תשע"ח • 19:49, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{א|איש גלילי|שכחתי}} לציין: אפשר יותר מאפשרות אחת. למשל {{תב|קרד}} + {{תב|ק}} בתור קיצור. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:52, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
:::טוב, סליחה על חוסר הנימוס, לאחר שבדקתי והתבנית {{תב|ק}} כבר תפוסה בוויקיפדיה לשימוש אחר, ולאחר התייעצות בפרטי עם ה{{א|מוסיף והולך|מומחה הלשוני}} שלנו, החלטתי ללכת על {{תב|קרד}}, אני מאמין שזה יהיה מקובל על כולם. {{ש}} אז מהיום זו תבנית הקרדיט החדשה של המכלול, ולא יהיה הבדל בין מכלול הקודש לחול. כדאי להיכנס לתבנית ולקרוא פעם אחת את הוראות השימוש. בגדול באופן רגיל של קרדיט לוויקיפדיה העברית כששם הערך במכלול זהה לשם הערך המקורי - השימוש זהה לקודם, רק <nowiki>{{קרד}}</nowiki> במקום <nowiki>{{וח}}</nowiki>. בברכה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:27, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
::::בדקתי את תפקידה של תבנית {{תב|ק}} בוויקיפדיה, והיא בסך הכל קיצור לתבנית {{תב|רווח קשיח}}. כמדומני שאפשר, ואף רצוי להוסיף אותו כקיצור ל{{תב|קרד}}, שהיא הרבה יותר שימושית{{א|Davidnead|.}} [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 23:35, 21 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::זו לא שאלה של עדיפות, אלא תאר לעצמך שייבאנו ערך עם {{תב|ק}} באמצע שורה? איך זה נשמע לך? [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 00:25, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
::::::צודק. לא חשבתי. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 00:40, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== תמונות בעייתיות ==<br />
<br />
האם יש מדיניות לגבי [[מטאורולוגיה#היסטוריה של המטאורולוגיה|תמונות של פסלי אדם]] ושאר דברים שהם [[טיוטא/רומא העתיקה#היסטוריה|על גבול הע"ז]]? <br />
{{ש}}בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 13:09, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
:נושא זה עלה לדיון, ולא הוסכם על מדיניות ברורה. בגדול כיום כל עוד הדברים לא ממש בוטים מסתירים את זה כיום, וכל אחד מפעיל שיקול דעת עצמי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:37, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== ערכי יהדות שנמחקו בויקי ==<br />
<br />
מישהו יודע כיצד (מחפשים ו)ניגשים לערכים בנושאי יהדות שנמחקו בויקיפדיה העברית? <br />
{{ש}}במהלך השנים ראיתי ערכים רבים על רבנים חשובים, ישיבות ונושאים שונים ביהדות שנמחקו עקב מדיניות לא אוהדת ולא בגלל רמה ירודה של הערכים. <br />
{{ש}}אני מעוניין לחפשם ולהביאם לכאן. רעיונות?<br />
{{ש}}בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:30, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
:אין אפשרות להציג דף שנמחק. אולי אם יש מפעילים שיש לך קשר איתם ויסכימו לך. אני חושב על קובץ על יד. לא ברור אם יסכים לעזור לך אבל ייתכן שכדאי לך לפנות אליו במייל.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ח • 12:38, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{א|ביקורת}} מפעיל שם. הבעיה היא שאיני בטוח איך מסתדרים עם עניין זכויות היוצרים, מרגע שהערך נמחק רשימת התורמים כבר לא נגישה לקורא ולכן אולי לא מספיק להוסיף הפניה לוויקיפדיה. בברכה, [[משתמש:מלא כל הארץ|מכה"כ]] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ח • 15:57, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
:::באמת שכחתי ממנו, על בעיית זכויות היוצרים חשבתי. אבל ייתכן שמי שהערך שלו נמחק לא זכאי לקרדיט.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י' בשבט ה'תשע"ח • 19:31, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
::::למה שהוא לא יהיה זכאי? [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • י' בשבט ה'תשע"ח • 19:53, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::כי זה לא התקבל כתרומה שלו. מצד שני ייתכן שאדרבה יש לו זכויות יוצרים מוחלטות על זה. אבל אם הוא יודע על המכלול מסתמא הוא יעדיף לתרום לו ולא יתרעם על הגניבה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י' בשבט ה'תשע"ח • 19:56, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
::::::מסתבר כמו שאמרת שיש לו זכויות יוצרים על זה, ומסתבר שבאמת ירצה לתרום למכלול (לפחות כמו שרצה לתרום לוויקיפדיה), אבל גם ירצה שיהיה כתוב שהוא תרם. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • י' בשבט ה'תשע"ח • 20:53, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::::אם יהיה בויקיפדיה מפעיל שיירצה יש אפשרות לייבא את הערך אם כל הגרסאות, כך יינתן קרדיט לכל אלו שיצרו וערכו את הערך עד שנמחק. אבל אני מניח שמפעלים לא מאוד לא ירצו, ואפילו לא נראה לי שכדאי בשלב זה לבקש מהם זאת [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 14:42, 28 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== ערכים על אלילים ==<br />
<br />
בעת עבודה על הערך המיובא [[תרח]] נתקלתי בערך הקיים במכלול על האליל [[אל הסער האנטולי]]. <br />
<br />
לא מרגיש נח עם הערך. מה המדיניות? הערך אף מכיל תמונות הע"ז עצמה...<br />
<br />
בברכה,[[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:15, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
:איני פנוי כעת להיכנס לפרטים, ואף אין כרגע מדיניות פרטנית. אבל בגדול בוודאי שיש מקום לערכים על אלילים, ע"ז, וכדו' - כשם שיש מקום לערך על נצרות וכדו', וזה בכלל אבל אתה למד להורות. גם בחז"ל ובשאר מקורותינו לא חסר מידע על ע"ז, כל השאלה היא איך להציג מידע זה ומה לכלול בו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 23:32, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
::נראה לי שאין בעיה בתמונה כשלעצמה. כל זמן שזו לא תמונה לא צנועה. מאידך ידוע לי שיש הרבה שמתנגדים לתמונות של פסלים אפילו אם אינם ע"ז. אולי זה ראוי להתחלק למהדורות. בעבר היה דיון כמה צריך להיות המיעוט שסבור שצריך לצנזר כדי שיכניסו למהדורות ולא זכור לי שהיו דברים ברורים. נראה שצריך לפתוח כאן דיון על כל דבר.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ב בשבט ה'תשע"ח • 13:10, 28 בינואר 2018 (IST)<br />
:::למה אין בעיה בתמונה עצמה והרי אסור לראות צלמים? --[[משתמש:אלי|אלי]] • [[שיחת משתמש:אלי|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 10:38, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::::הסתכלות אסורה, אבל ראיה בעלמא שרי. [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 11:32, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::[[לפני עור]]{{ש}} [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:52, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::::::הדיון כאן הוא קודם כל דיון הלכתי מצטט כאן תשובה של רבי משה פיינשטין שנראה לי שקשורה מאוד לנושא שלנו.<br />
<br />
{{ציטוט|בענין אחד שפרנסתו להיות מורה בבתי הספר של המדינה בדברי ימי היונים והרומים אם מותר לספר בדתיהם כ"ח ניסן תש"כ. מע"כ ידידי הנכבד מהר"ר יהודה פרנס שליט"א. <br />
<br />
הנה בדבר אחד שפרנסתו להיות מורה בבתי למוד של המדינה בדברי ימי היונים והרומים וצריך גם להגיד שעורים בעניני דתיהם ועבודת אליליהם אם יש בזה איסור דאל תפנו אל האלילים וכתר"ה מסביר הספק מכיון שכתב הרמב"ם בפ"ב מע"ז ה"ב שאיסור הקריאה בספרים שחברו עובדי כוכבים בעבודתה הוא משום שדבר זה גורם להפנות אחריה ולעשות כמה שהם עושין ובזמן הזה שדתיהם כבר מאוסים לכל העולם אין לחוש כלל שימשך אחד אחר זה אין לאסור או דשמא עכ"פ הוא בכלל האיסור אף שאין הטעם. <br />
<br />
הנכון לע"ד דלהסתכל בצורה של ע"ז שהוא ג"כ מצד אל תפנו כדאיתא בשבת דף קמ"ט אסור אף שליכא הטעם ככל האיסורין שאין תלוין בהטעם אף באלו שנאמר טעם... ולכן גם לקרא בספרים שחברו בעבודתה יש לאסור אף שנימא שבטל הטעם בזמן הזה שכבר נמאסו דעותיהם בעולם. <br />
<br />
אבל נראה פשוט שהאיסור הוא רק בספרים שחברו העכו"ם שעובדים להע"ז שהם כתבו זה לשבחה בדברי הבל ושטות שנדמה להם שהוא שבח שספרים כאלו נאסרו בשביל הטעם בלאו דאל תפנו ונאסר לעולם אף כשיתבטל הטעם שלא ימשכו בנ"א בדבריהם הטפשיים, אבל ספרים שנתחברו מכופרים בע"ז ההיא שהוא רק להתלוצץ בהם ולבזותם במה שמספרים הבלותם ושטותם לא נאסר גם אז, ומצינו גם בקראי שמספרים מעבודתם אבל כיון שהוא באופן שהוא לבזות ולהתלוצץ אינו כלום. וכ"ש שאין לאסור עתה מה שלא היה אסור אז. <br />
<br />
וא"כ כשצריך ללמד בהקורס שלו עניני דתיהם והבליהם, צריך לדבר בלשון שיבינו שהם עניני שטות והבל איך שדבר הבל זה עשו ודבר הבל זה אשר אפילו קצת בן דעת ימאס בזה וכהא שאמר ר"נ במגילה דף כ"ה כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דעכו"ם דשריא. ובאופן זה מותר, וגם אפשר יביא קצת תועלת מזה שיבין מזה שאף עתה יש כמה דברים שאף שמחזיקים הרבה בנ"א שהם באמת הבלים ודברי שטות ואין ללכת אחר הדברים שמחזיקים אף רוב עולם בעינים סתומות, כמו שהיו הרבה דורות שטעו בדברי הבל ושטות כאלו שהיו מליוני מליונים בנ"א ורק עם ישראל שהיו מתי מעט הבינו האמת וקבלו התורה ושמרוה בכל הדורות ומסרו נפשם עליה וכל העולם שחקו עליהם ובזו אותם ועתה יודעים כל אוה"ע שהאמת היה עם ישראל בזה, ואפשר יבינו שגם עתה הוא כן, ואף שודאי אין לנו לדרוש בפני אוה"ע בדבר דתם שמחזיקים היום מצד שלום המדינה שבחסד השי"ת אנו שרוים בצלה בשלום ושלוה ואנו מצוים להתפלל בשלומה מ"מ לדרוש על הבליות העמים הקדמונים הוא דבר טוב שיביא תועלת ממילא. והנני ידידו מברכו בלו"נ, משה פיינשטיין|אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן נג }}<br />
<br />
נראה לענ"ד שתמונות וערכים כאלו במכלול הם בגדר "בלשון שיבינו שהם עניני שטות והבל איך שדבר הבל זה עשו ודבר הבל זה אשר אפילו קצת בן דעת ימאס בזה" וכתב [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 12:04, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::תודה {{א|יוסף}} על הבאת הדברים. לגבי תמונות לכאו' אין זה קשור מי המחבר, ולגבי הערכים איך רואים בערכים שאלו דברי הבל, במיוחד דתות עכשויות כהנצרות [מסתמא אם כותבים משפט אחד "שזה דת הבל" וכדומה זה לא נחשב] אלא א"כ כונתך שזה מובן מעצמו [[משתמש:אלי|אלי]] • [[שיחת משתמש:אלי|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 12:35, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:::יוסף אני חושב שהדברים שהבאת אכן מדברים בעד עצמם ונותנים גושפקנא להרבה ערכים במכלול, תודה. עם זאת אני מעריך שהכרעה סופית בדברים כאלו תהיה על ידי ועדת הרבנים של המכלול. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:26, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::::#[[משתמש:Davidnead|דוד]] אתה צודק לגמרי הדיון כאן הוא בבחינת גיבוש שאלת חכם. ככתוב [[המכלול:המכון לאוריינות וידע כהלכה|בדף המכון]] "שאלות כבדות משקל שהן בבחינת "הדבר הקשה" יעלו על שולחנם של גדולי תורה. חבר העורכים ועמיתי המחקר יגבשו "שאלת חכם" שהינה בבחינת חצי תשובה אך התשובה הסופית תכרע על ידי גדולי התורה".<br />
::::#[[משתמש:אלי|אלי]] שים לב שר' משה פינשטין בונה את התשובה שלו על הסתכלות בצורה של עבודה זרה, אם כן מסתבר שדבריו הם נכונים גם לתמונות. בנוסף בהסתכלות יש עוד סברא להתר ש"בטלום עובדיהם" וכיום אין עליהם דין ע"ז אלא דין אנדרטאות שנעשו לכבוד שמותרים בהסתכלות.<br />
::::#[[משתמש:אלי|אלי]] אני מסכים איתך לגמרי שאם כותבים משפט אחד "שזה דת הבל" וכדומה זה לא נחשב. אלא שהטקסט עצמו צריך להיות בלשון שיבינו שהם עניני שטות והבל אשר אפילו קצת בן דעת ימאס בזה. מסיבה זו הצעתי [[המכלול:חדר דיונים למינוח יהודי|בחדר דיונים למינוח יהודי]] לכתוב בכל מקום במקום המילה אל את המילה אליל שמילה זו היא כינו המזלזל בעבודה זרה. (עד שנעלה את השאלה על שולחנם של גדולי תורה. כמובן שהדיון שם עדיין פתוח וכולם מוזמנים להביע את דעתם)<br />
::::#בנושא הנצרות בוא נפתח דיון נפרד<br />
::::וכתב [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 14:27, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::{{א|יוסף}} אני מסכים גם עם דבריך האחרונים רציתי רק לחדד. בנוגע לטון הזלזול. אני מסכים שלא מספיק משפט אחד, מאידך גם עשר משפטים אינה הדרך. הדרך אינה דרך פובלציסטית של ליצנותא דע"ז, הדרך היא כתיבה אנתרופולוגית "אובייקטיבית" שניכר מתוכה שאנו מסקרים תופעה אנתרופולוגית פרימיטיבית ולא יותר. ממש כמו שלצערי לעיתים היהדות מוצגת בוויקיפדיה. אין צורך במשפטים מפוצצים להעביר את המסר, המסר החזק ביותר הוא זה המועבר בין השורות. לדעתי נקודה זו עומדת ממש בבסיסו של המכלול. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 14:37, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::::::אעיר, שהאג"מ נראה כסותר את עצמו שבתחילה אסר ספר שנכתב לשבח ע"ז הא סתמא שרי ובהמשך התיר ספר שנכתב לשם התלוצצות מע"ז הא סתמא אסור, ומ"מ נ"ל שלשונו יותר נוטה שסתמא אסור ומה שכתב בתחילה משום שדיבר בהווה [[משתמש:אלי|אלי]] • [[שיחת משתמש:אלי|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 14:52, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::::יישר כוח {{א|יוסף}} אני חשבתי בהתחלה כמו הצד הראשון של השאלה, באמת צריך לברר איך לעשות את זה בלשון שיהיה מובן לכל שזה שטות והבל. הרעיו לכתוב אליל משום מה הבנתי שלא התקבל למרות שאני לא יודע מה סיבת ההתנגדות אבל לכתוב "אל" מספיק מבטא שזה שטות. למעשה ייתכן שאם יש השערה שזו עבודה זרה שכתובה בתורה יש להקל יותר כגון ה"בעל" הכנעני או "עשתורת". [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 16:41, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== לייבא או ליצור מחדש? ==<br />
<br />
יצרתי את הערך [[טיוטה:רוב (הלכה)|רוב הלכה]] בסדר שונה לחלוטין מהערך [[w:he:רוב (הלכה)]]. זה כמובן רק בטיוטה. השאלה אם עדיף לייבא ולהשלים משם. לפי איך שראיתי כעת הערך {{כתב מחוק|שם כתוב בסדר גמור.}} צריך רק תיקונים קלים. השאלה היא גם כללית. מה עדיף. לבדוק אם קיים בויקיפדיה ואם כן לייבא, או ליצור מחדש. כמובן אני מדבר בערכי קודש שיש הרבה סיכוי לעריכה מוצלחת אצלינו. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ב בשבט ה'תשע"ח • 13:23, 28 בינואר 2018 (IST)<br />
:באופן כללי, אני בעד הגרסה הוויקיפדית, אם באמת יש לך מה להוסיף/לתקן/לשפץ - תמיד תוכל לעשות זאת לאחר הייבוא. הייתי מוותר לגמרי על הייבוא רק במידה והערך המקורי דל או לא ראוי עד כדי שאין טעם לייבא ו/או אתה משוכנע שתכתוב ערך טוב ממנו מכל הבחינות. נסה לחשוב אם הערך היה קיים אצלינו אם היית מוחק וכותב מחדש או עובד על בסיס הקיים. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:46, 28 בינואר 2018 (IST)<br />
::ואז לייבא ישר למרחב הערכים?--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ב בשבט ה'תשע"ח • 13:47, 28 בינואר 2018 (IST)<br />
:::לדידי, בערכי קודש שסביר שהערך יעלה משמעותית בערכו אצלנו, לדעתי כדאי להתחיל מ-0 ולקחת חלקים עם שינוי ניסוח כנדרש היכן שתורם. אולם ישנם גם ערכי קודש בויקי שנמצאים פחות או יותר במצב ממצה ובנויים היטב, ואת אלו כדאי להביא כפי שהם עם הקרדיט. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 13:53, 28 בינואר 2018 (IST)<br />
::::ברור שלטווח הארוך המגמה היא שכל ערכי הקודש ייוצרו מחדש במכלול (שיהיה הורתם ולידתם בקדושה) ויעלו על ערכי ויקיפדיה עשרת מונים, השאלה היא האם כבר כיום יש לנו כאן במכלול קהילת עורכים די רחבה על מנת להתחיל במהלך זה. מפני שהמטרה שהאיכות של ערכי הקודש במכלול יהיו תמיד יותר ממה שקיים בויקיפדיה ולא פחות וזה דורש קהילה רחבה ולא עבודת יחיד. אומנם, אם אתה חאתה משוכנע שתוכל לכתוב לבד ערך טוב ממה שיש בוויקיפדיה, אפשרי, אך אם אתה חושש שלבסוף הוא יהיה פחות טוב, עדיף לעבוד על הגרסה הויקיפדית. [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 14:33, 28 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== אישים המוזכרים בערכי ימים לועזיים ==<br />
<br />
{{הועבר|מ=שיחת משתמש:יוסף}}<br />
היה לי דיון קצר עם {{א|davidnead|דוד}} שצריך להרחיבו לגבי מי צריך להופיע (להישאר) בערכים על ימים לועזיים המציינים בין השאר גם אישים שנולדו\נפטרו באותו תאריך. <br />
{{ש}}לדוגמא בערך [[13 ביוני]], האם צריכים להשאיר שם את:<br />
* 1986 – גל אמיתי, שחקן ומנחה טלוויזיה ישראלי<br />
* 1985 – הדר מרקס, שדרנית רדיו וקריינית פרסומות ישראלית<br />
* 1971 – סיגל שחמון, מנחת טלוויזיה, דוג' וזמרת ישראלית<br />
* 1986 – מרי קייט ואשלי אולסן, שחקניות, מעצבות אופנה ויזמיות עסקיות אמריקאיות<br />
* 1231 – אנטוניוס מפדובה, '''''קדוש''''' בכנסייה הקתולית (נולד ב-1195)<br />
* 1998 – עבדאללה אל-עקל, שחקן ערבי-ישראלי<br />
* מה לגבי שחקני כדורגל ודומיהם?<br />
מה דעתך?{{ש}}<br />
בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:52, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
:ניהלנו בעבר דיון בנושא. עקרונית, למעט פדובה אם היה לו קשר לעם ישראל יש למחוק את כולם. עדיף להתחיל אותם מאפס ולבנות אט אט את הדפים האלו עם אישים חשובים בלבד. בברכה, [[משתמש:מלא כל הארץ|מכה"כ]] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ|שיחה]] • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 19:11, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
::[[משתמש:מלא כל הארץ|מכה"כ]], מסכים אתך. אולם, נראה ש{{א|davidnead|דוד}} זכר אחרת את ההבנות שהיו... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:14, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::בדיון עם {{א|מלא כל הארץ}} - דעתו של מכה"כ אכן הייתה שיש למחוק הכל ולהתחיל מאפס. דעתי הייתה שונה. דעתי היא שבכל מקרה בין אם נתחיל מאפס ובין אם לא יש להתחיל מתוך תכנון כיצד עומדים הדפים להיראות ומה עתיד להיכנס שם, ולא להתחיל למלאת באופן מקרי - כי אז זה ידמה לתוהו ובוהו בוויקיפדיה - ומשכך, ברגע שיהיו קוים יהיה אפשר למחוק לפיהם ולקבל תוצאה דומה בפחות עבודה, ואין צורך למחוק הכל ולהתחיל מאפס. ובנוסף, כל עוד לא התחלנו ולא בנינו ולא הסכמנו על משהו - אין טעם למחוק הכל. אין טעם למלא תוכן בלי שמישהו מתכוון לכתוב אותו מחדש.<br />
:::בדיון עם {{א|עידו}} - תמכתי במחיקת זמרות, דוג' וכדו' כי לא ראוי שהם יופיעו, וכך נהגתי אני בכל ערכי התאריכים שייבאתי. לגבי מחיקת אישים שונים שאין בעיה עקרונית שיופיעו, אלא שהם פשוט שוליים ולא מעניינים אותנו - השיקול אינו דווקא חרדי, אלא שוב שיקול של סדר ותכנון מה יופיע וכמה. מצידי כמובן שהדברים השוליים אפשר למחוק, אלא אם השחקן דנן מפורסם במיוחד וכדו'. אך כל עוד לא הותוו קווים כאלו יש לשמר את הגרסה היציבה מוויקיפידה - למעט מה שלא ראוי באופן מובהק.<br />
:::אני מציע לפרוט את הדיון לפרוטות, ולדון בכל נושא בנפרד (שחקנים/יות זמרים/יות חרדים או חילונים, שחקני כדורגל, במאי סטרים, סופרים, עיתונאים, פוליטיקאים חשובים יותר או פחות, רבנים במדרג נמוך או גבוה ועוד ועוד), ואז לבחון שוב את הסך הכל. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:44, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::מסכים עם דוד שיש לגבש קווים ועקרונות מדויקים יותר, אך לדעתי לחכות עם הצמצום עד לאחר גיבוש הכללים הוא לדעתי יותר עבודה (ולא פחות כפי שהציג דוד), ובכל מקרה עד שהדבר יטופל עדיף למעט בהבלים הללו. בברכה, [[משתמש:מלא כל הארץ|מכה"כ]] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ|שיחה]] • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 20:35, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::: בשביל זה יש את תבנית מהדורות למחוק מהבסיסי כל מה שבמחלוקת ובספק, עד שיגובש מדיונות אחרי דיון מעמיק [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 21:01, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::{{א|יוסף}} זה לא ממש קשור מ-2 סיבות שנובעות מאותו שורש. ראשית זה לאו דווקא עריכה חרדית, זה לא שאלה של כשר או לא, אלא בעיקר של סדר עדיפויות. שנית, אין כל מקום לחלק בזה בין בסיסית לכללית, למעט מקרים חריגים, מאותה הסיבה שזה לא שאלה של נקי יותר או פחות. המהדורה הכללית אינה פח זבל של כל מה שלא נפתר במכלול, וזו לא שאלה כאן של מחלוקת או ספק מה כשר להיכנס באספקלריה התורנית של המכלול. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 21:27, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{סוף העברה}} [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 21:38, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}<br />
אציין רק את [http://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_1#.D7.9E.D7.94_.D7.A8.D7.90.D7.95.D7.99_.D7.9C.D7.94.D7.99.D7.95.D7.AA_.D7.91.D7.AA.D7.90.D7.A8.D7.99.D7.9B.D7.99.D7.9D_.D7.A2.D7.91.D7.A8.D7.99.D7.9D הדיון הראשון בעניין]. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 21:40, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
:[[משתמש:Davidnead|בד]]{{א|איש גלילי|י}}[[משתמש:יוסף|ון]], המקושר נראה ש[[משתמש:מעלת התורה|מעלת התורה]] ו[[משתמש:מוסיף והולך|מוסיף והולך]] הסכימו שאנשי "תרבות" (שאינם פוליטיקאים) אחת דתם להימחק. כך גם סבר בדיון המחודש [[משתמש:מלא כל הארץ|מכה"כ]] וכך סובר אנכי. נראה שיש הסכמה מוחלטת בנושא ולכן היא '''החלטה פעילה'''. {{ש}}היכן מתועדות החלטות מסוג זה?{{ש}}אם אין הסתייגויות, אשמח להתחיל להוריד כאלו להנאתי. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 17:24, 7 בפברואר 2018 (IST)<br />
::מדובר בדיון עתיק ולא ממש בעל משמעות. מ"מ גם אני לא ממש מתנגד - הכל תלוי מה. אנא פרוט את מה שאתה רוצה לפרטים, משהו גורף אף פעם לא טוב והוא לא ישקף כלום. "תרבות" זה כוללני מאוד, וגם שם סייג מוסיף "ברובם". היכן מתועד? אמור להיות מתועד ב[[המכלול:כתיבה יהודית]] בפועל הדף די ריק, ויש מעט החלטות מתועדות. כמו כל דבר, גם בזה [[המכלול:שום גמדים לא יבואו|שום גמדים לא יבואו]]. לא הייתי ממליץ רגע לתעד שם, שכן בקרוב מתוכננת רפורמה בדפי הדיונים והמדיניות שתאפשר הן דיונים מסודרים ומרוכזים והן תיעוד של ההחלטות. זה הדף: [[טיוטה:המכלול:מדריך לעריכה באספקלריה תורנית]], כרגע הוא טיוטה ואני מקוה שיכנס לשימוש בקרוב לאחר ליטוש. אתה מוזמן לנסות לעזור גם בזה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:41, 7 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::[[משתמש:Davidnead|אני]] חושב שלגבי אנשי תרבות וספורט ששם "תרומתם" היחידה, המגמה צריכה להיות מחיקה אלא אם הוסברה חשיבות. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:47, 7 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::לגבי אנשי ספורט - אני מסכים איתך. '''אבל''', כמו בכל דבר אחר, זה לא חכמה למחוק ולטעון תוכיח חשיבות. יש לא מעט אנשי ספורט שיש להם פרסום מעבר לעולם הספורט, מסיבות שונות, אם אתה מוחק עליך לדעת מה אתה מוחק, אף אחד אחר הרי לא יחזיר אותם. לגבי תרבות - שוב, תפרט, זה מילה מאוד מאוד כוללנית. למשל זלדה המשוררת היא אשת תרבות? היא ראויה לתאריך לדעתי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 23:04, 7 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::דבריך אינם מובנים. עורך שמוחק זה כי נראה לו שצריך למחוק. אם פעל לא נכון על המנטרים להעיר לו על כך. אם יש משהו חשוב שנמחק מחזירים ומעירים. בגדול מסכים אתך שכאלו שהישגיהם יוצאים דופן כדאי להשאיר כי ההשפעה שלהם בעלת מעגלים משניים בעלי משמעות. דוגמאות בולטות של ערכים שיש להם הצדקת קיום לדעתי הם: [[צ'ארלי צ'פלין]], [[דייגו מראדונה]], [[טייגר וודס]], [[קרל לואיס]], [[לאונרדו דה וינצ'י]] וכיוב' [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:10, 8 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::{{א|עידו|ה}}עניין פשוט: אף אחד לא גננת פה, כולל המנטרים. על כל עורך מוטל לערוך בצורה מיבטבית, רק בתחום שהוא מבין ומתוך שיקול דעת מעמיק. זה נכון בכל תחום, ובפרט שיש לנו מחסור במנטרים. התכוונתי להפקיע מצב בוא יבוא עורך ויבצע מחיקה גורפת של אישים רק משום שהם מתוארים כ"שחקני כדורגל" או משהו כזה. יש צורך במדיניות, ועד כמה שדובר עכשיו אני לא רואה שאנו חלוקים בתוכנה, אבל כשתהיה כזו - על כל עורך מוטל לוודא שכל שם שהוא מסיר הוא בדק את חשיבותו האנציקלופדת לעניין זה ואת ההצדקה לכך מתוך הנהלים שגובשו. אני מדגיש את זה כי אני יודע שנורא מפתה למחוק את כל מה שלא מצלצל "היימיש". [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:45, 8 בפברואר 2018 (IST)<br />
===הצעות פרקטיות===<br />
מוזמנים להציע כאן עוד בתת-תת-כותרות, מכיוונים שונים, עדיין לא להצבעה, רק שיהיו לנו רשימות מפורטות לדון אודותיהם. לדעתי יש מקום לחלק בין חשיבות תאריכי מוות ללידה.<br />
====על דרך החיוב - 1====<br />
רק הבאים בתור יזכו להיות מוזכרים בערכי תאריכים ושנים בהם נולדו (רשימה לא גמורה, אני עוד חושב, מוזנים להעיר):<br />
#אישים בתנ"ך ובש"ס (משנה, תוספתא, בבלי, ירושלמי) ובמדרשים (מכילתא, ספרא, ספרי).<br />
#נביאי שקר, ומייסדי דתות שקר.<br />
#מלכים ומושלי מדינות (נשיא, ראש ממשלה, ח'ליפה, סלטאן, שאה וכד').<br />
#רבני מדינות.<br />
#רבנים ששימשו בתור... או חיברו...<br />
#דמויות מפתח בהיסטוריה של העולם ובפרט של העם היהודי{{הבהרה|צריך לדייק}}.<br />
הרשימה לא גמורה, אני עוד חושב, מוזמנים להעיר. בברכה, [[משתמש:מלא כל הארץ|מכה"כ]] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ|שיחה]] • כ"ג בשבט ה'תשע"ח • 17:47, 8 בפברואר 2018 (IST)<br />
;הערות:<br />
הערה: לפעמים יש צורך בתאריך לידה, לפעמים פטירה, ולפעמים שניהם. קשה לשים מסמרות, אך כדאי לחדד קוים מנחים.<br />
תוספות שלי:<br />
#אישי רוח מרכזיים בעולם הכללי כמו פילוסופים, סופרים, משוררים<br />
#אנשי מדע בכירים<br />
#אישי תרבות מרכזיים כמו שקחנים וזמרים - בתנאי שהוחלט שמסיבה כלשהי הם זכאים לערך במכלול או שיש צד גבוה כזה.<br />
מי לא זכאי:<br />
#אישי תרבות כמו שחקנים או זמרים שכל פרסומם הוא רק בתוך תחום עיסוקם ולא השפיעו על העולם שמעבר למגרש הכדורגל<br />
<br />
====2====<br />
<br />
:תודה {{א|מלא כל הארץ}} על הפתיחה של דיון פרקטי סוף סוף במקום דיבורי סרק. אתפנה להרחיב אח"כ, רק אעיר בינתיים שאולי קודם לכן צריך להעמיד תמונה כללית עוד לפני הפרטים. מה אורך הרשימה שהייתם רוצים לראות בערכי התאריכים? האם אתם מודעים לכך שיש חפיפה (טכנית) בין ערכי התאריכים לערכי השנים? מה התמונה שהייתם רוצים לראות שם? מה המטרה של ערכים כאלו? [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 21:59, 8 בפברואר 2018 (IST)<br />
::דיון כזה אגב מעולם לא התקקים בפדיה, וכך נוצר מצב מגוחך שערכי התאריכים סובלים מאינפלציה של אישים שוליים באופן חסר פרופורציה, והערכים הללו לפעמים פשוט לא נעימים לקריאה. אז יש צורך להגדיר איזה קטגוריות יכנסו, אבל לא פחות מכך את המדרג, את רף הכניסה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:45, 8 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== שינוי מדיניות הרשאות עריכה בעקבות הצפת משחיתים ==<br />
<br />
בעקבות תכנית שפורסמה עלינו במוצ"ש האחרון בתקשורת הכללית, תכנית שליבתה שנאה והשמיצה את המכלול, אנו עדים בימים אחרונים להצפה של משחיתי בהתמקדמות בערכים אותם הזכירו בתכנית. ברצוני להציע שבאופן זמני ולמשך שבוע, תישלל אפשרות העריכה ממשתמשים רשומים חדשים. רק עורך ותיק בן 4 ימים יוכל לערוך, או לחילופין עורך שקודם למעמד עורך ותיק על ידי מפעילי המערכת. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 17:04, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:לדעתי אנחנו עוד לא שם. זה עדיין מעט השחתות באופן אבסולוטי. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 17:24, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::{{בעד}} השינוי למשך שבועיים, אין לנו מספיק משאבים להתמודד עם זה, וזה אמור לכאורה רק להתחזק בהתאם להתפתחות הדיון ב[[w:he:ויקיפדיה:כיכר העיר#מכלול - האנציקלופדיה השיתופית בדרך התורה!|כיכר העיר של ויקיפדיה]]. הצעתי: אפשרות העריכה תישלל למשך שבועיים ממשתמשים חדשים, אלא אם כן שלח קורות חיים לאחד ממפעילי המערכת, והלה ראה לנכון לקבלו. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • כ"ח בשבט ה'תשע"ח • 18:48, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::אבל הנה גם הגיע black penny ובינתיים יתכן שהוא בא להועיל. כרגע אני יכול לנטר את החדשים. כדאי להקשות כמה שפחות לדעתי. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:01, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::{{א|black penny|הפני השחור}} יכול לקבל את האישור החריג שהוצע, וכך כל אחד חדש הדומה לו. נשמח לשמוע גם ממנו את דעתו בדיון הנוכחי. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • כ"ח בשבט ה'תשע"ח • 19:14, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::תודה על ההתייחסות. לא שמעתי את התוכנית המדוברת, ואינני יודע איפה שודרה. בינתיים יש לי שאלות על תמונות. עבדתי עם חרדים, ויש לי קרובי משפחה חרדים. מסתבר שעדיין אינני יודע את כל התשובות, בעיקר בעניין תמונות. לעניין המדיניות, אני חושב שמדובר בגל עולה שאחר כך יירד. אפשר לבצע משהו לפרק זמן קצוב ואחר כך להסיר. [[משתמש:Black penny|הפני השחור]] ([[שיחת משתמש:Black penny|שיחה]]) 19:23, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::אפשר מקורות לתכנית בתשקורת הכללית? [[משתמש:יהודה שמחה ולדמן|יהודה שמחה ולדמן]] ([[שיחת משתמש:יהודה שמחה ולדמן|שיחה]]) 19:40, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::טוב אז גם אני {{בעד}}. שלא אפרוש מהציבור [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:41, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::{{א|יהודה שמחה ולדמן|יהודה שמחה}}, שלחתי לך באישי. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • כ"ח בשבט ה'תשע"ח • 19:42, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::אה, תכנית "הסכין בגב האומה"... נו... לא טרחתי אפילו לראות... [[משתמש:יהודה שמחה ולדמן|יהודה שמחה ולדמן]] ([[שיחת משתמש:יהודה שמחה ולדמן|שיחה]]) 19:48, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::::אני רואה שכולם בעד, אתן גם ל{{א|יוסף}} צ'אנס להביע דעה ואז אבצע את השינוי. להזכירכם בעבר כל משתמש היה חייב לקבל אישור של המכון לפני עריכה, זה כבר מזמן ירד מהפרק, אך זה לא סוף העולם. אפשר גם להוסיף הודעה בדף הרישום לחשבון שתסביר את זה, וגם תסביר שזה ארעי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:18, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::::באו נמתין עוד 24 שעות נראה אם יהיה עוד השחתה מכוונת (יש סימנים לכך שכל השלושה היו אותו משחית) אם כן נפעיל זאת [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 21:37, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::::::מסכים עם {{א|יוסף}} שזה כנראה אותו אחד. גם ההשחתה של הרגע באותו דפוס. ותודה ל[[משתמש:Davidnead|דוד]] עך הטיפול המהיר. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:26, 15 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::::::התודה היא, גם בפעם הזו וגם בחלק מהאחרות, ל{{א|אומר מעט}} העירני. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:33, 15 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== פסקאות "ספורט" ==<br />
<br />
מה כדאי לדעתכם לעשות עם פסקאות ספורט בנאליות בערכים, כגון [[שטוטגרט#ספורט]].<br />
כדאי:<br />
* כעקרון להשאיר<br />
* כעקרון להוריד, ולהשאיר אם יש סיבה מיוחדת<br />
אני נוטה לאופציה השנייה. בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:41, 14 בפברואר 2018 (IST)<br />
:לדעתי, עדיף בינתיים להשאיר עד שתהיה קבוצה גדולה יותר לדיון (כשתהיה קבוצה גדולה יותר - אני אישית אצביע בעד הסרה באופן עקרוני). [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • כ"ט בשבט ה'תשע"ח • 11:13, 14 בפברואר 2018 (IST)<br />
::{{א|יוסף|ע}}{{א|Davidnead|ו}}{{א|צב"י|ד}} {{א|מוסיף והולך|מ}}{{א|אומר מעט|י}}{{א|יוני|ש}}{{א|יהודה שמחה ולדמן|ה}}{{א|יהודה 1|ו}}{{א|Black penny|?}} [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 23:56, 14 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::לצמצם למינימום, במקרה זה זה כבר מינימום אז להשאיר. אם תהיה התנגדות אפשר להעביר למהדורה כללית - למרות שאני נגד שימוש מיותר במהדורות. החשבון שאני עושה הוא שבהחלט יתכן שנרחיב מעט את קהל הקוראים שלנו עם המידע הזה, (גם אם זה לא הקוראים הכי פנטיים בעולם...) ומאידך לא ממש נאבד קוראים בגללו, כל זמן שזה לא יהיה מוגזם. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 00:01, 15 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::בערכים על ערי חוץ לארץ ועל אומות העולם מה זה מפריע? זה חלק ממה שחשוב בערים האלו יש תקציב מיוחד לזה וזה חלק מרכזי בתרבות. אבל בערי ישראל ועל עם ישראל זה כבר דבר שונה, כאן נכנס בחשבון מה ראוי על פי תורה ומה חשוב באספקלרית התורה--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 01:41, 15 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::כמידע יבש אינני רואה כל בעיה להשאיר את פסקאות הספורט. לדעתי ראוי להשאיר במרחב הערכים את כל הידע שאינו סותר באופן ישיר את י"ג עיקרי האמונה. ולכתוב פסקאות חדשים בין כה לא נראה לי שמישהו כאן יעשה את זה. ולכן הישן ניתן להשאיר לדעתי, והבו דלא נוסיף עלייהו. אך כמובן להשאירם כמידע יבש (בעיר פלוני יש קבוצת כדורגל), ולא מתוך ניסוח של הערצה (קבוצת הכודרגל זכתה בתחרויות רבות בעולם). [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 10:57, 15 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== סטנדרט לגבי פסקת "בספרות החיצונית" ==<br />
{{א|יוסף|מ}}{{א|Davidnead|צ}}{{א|צב"י|י}}{{א|מוסיף והולך|ע}} {{א|יוני|ל}}{{א|יהודה שמחה ולדמן|ק}}{{א|יהודה 1|ב}}{{א|איש גלילי|ו}}{{א|בן-ימין|ע}} {{א|מלא כל הארץ|ס}}טנדרט שבהתייחסות לנושאים של קודש שבויקיפדיה אוהבים לערבב חז"ל עם דעות חוקרים וכופרים ולהציגם כשווים, {{ש}}אנו מאידך נפרידם כך שאת הדעות הכפרניות, מחקריות, ספרים חיצוניים וכיוב' נשים בפיסקא "בספרות החיצונית". <br />
<br />
בנוסף מבחינת מיקום בתוך הערך - כשם שדעות חז"ל שהוספתי פעמים רבות וכיוב' נזרקו לסוף הערכים שם, כך יאה לאותה פיסקא אצלנו שתושם בירכתי הספינה.<br />
ראו [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D&type=revision&diff=371483&oldid=371480 דוגמה כאן] להוספת פיסקה כזו. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:57, 15 בפברואר 2018 (IST)<br />
::כבר היו על זה דיונים בכמה מקומות. כדאי לכתוב תמצית של מסקנות, לעת עתה לא נראה לי שהוסכם דבר אחד על כולם. אבל לפי הבנתי הוסכם על פשרה שדעות שיש להם חשיבות אנציקלופדית לכל הפחות בציבור הכללי ויש מקום להתווכח אם הם כפירה, ישארו במהדורה הכללית ויוסרו בבסיסית. דעות שאין להם חשיבות כלל או שהם כפירה ודאי ימחקו. דעות שאינם סותרות את התורה כלל אבל הם מאנשים לא ראויים יש להוריד להערה או לפיסקה נחותה יותר.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • א' באדר ה'תשע"ח • 19:28, 15 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
==שיתוף פעולה עם ויקיפדיה==<br />
שלום רב לכל העורכים באתר המכלול. לאחרונה נוצר בוויקיפדיה העברית דיון ארוך על המכלול ([https://he.wikipedia.org/wiki/ויקיפדיה:כיכר_העיר#%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C_-_%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94!]). הצעתי שם ואני מציע גם כאן להקים דף שירכז את הקשר בין שני האתרים. השם המוצע הוא "ויקיפדיה:קשר עם המכלול" לוויקיפדיה ו"מכלול:קשר עם ויקיפדיה" במכלול (השמות כמובן יכולים להשתנות בהתאם לבחירתכם פה ולבחירה שלנו שם, זאת רק הצעה ראשונית). כמו שכתבתי בדיון שם אני מציע למכלול לשתף פעולה באופן פעיל עם ויקיפדיה כדי לקבל כלים טכניים שונים, בוטים, שיתוף בנושאים לשוניים ועוד שיש בוויקיפדיה. בוויקיפדיה יש אלפי דפים שמלאים בתוכן טכני, ידע שנצבר במהלך עשור וחצי לקיומה של ויקיפדיה. תובנות על הפעלת האתר ועוד - דברים שכלל לא קשורים למהות האתר. אתם יכולים כמובן לבחור איך לכתוב את התוכן באתר שלכם ומה למחוק ומה להוסיף. עם זאת, אני חושב ששיתוף פעולה כזה יכול לסייע למכלול. אני חושב שזה יקטין את המתח שנוצר (אני ממליץ לכולם לקרוא את הדיון) ובסופו של דבר יהיה טוב גם לוויקיפדיה העברית. היות שאני לא מתכוון להיות פעיל באתר זה אם יש הערות ספציפיות אלי הכי טוב לעשות את זה בדף השיחה שלי בוויקיפדיה. [[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]] ([[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]]) 08:08, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:שיתוף פעולה יהיה פורה ומפרה עבור שתי האנציקלופדיות (כפי שהוא בין אנשים וחברות גם בחוץ). כמובן נשמח בהחלט לסיוע (הנצרך ביותר) עם נושאים טכניים מהחברים בויקיפדיה העברית.{{ש}}לא כל כך ברור מה יהיה בדפי הקשר שאתה מציע, מכיוון שאין עדיין קשר כזה. אבל מה שכן, כשיהיו דיונים פורים (ויפה שעה אחת קודם), ודאי טוב יהיה להעלות דפים כאלו כאן ושם. אציין לחיוב ({{שכוייח}}) את הגישה השיתופית שאתה נוקט, שאינה ברורה מאליה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:19, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
::שלום [[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]]. גם אני רוצה לציין לחיוב את הגישה השיתופית שאתה מציע, שיש בה גם פרקטיות וענייניות. כמי שנושא בעול הטכני של המכלול בהחלט אשמח לשיתוף פעולה כזה, וזה בהחלט יתרום להקטנת המתח (שנוצר בחלקו עקב תחושת ה"מאחורי הגב" של ויקיפדים שלא הכירו), ואני גם מאמין שבסופו של דבר גם ויקיפדיה תיתרם מכך. אבל, אני תוהה מה יהיו הציפיות של הוויקיפדים משיתו"פ כזה - ואם זה לא יגרום בסופו של דבר לתוצאה הפוכה אם לא נעמוד בציפיות כאלו מסיבות שויקיפדים יתקשו אולי להבין. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 08:38, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::גם אני מצטרף להודות ל{{א|Gilgamesh}} על היוזמה לשיתוף פעולה והקטנת המתיחות. אמנם לא כל כך הבנתי איך בדיוק זה אמור להיעשות. אני חושב שראוי שפשוט ייפתח דף שמי שיש לו הערות או בקשות יפנה לדף זה לכתוב אותם. אמנם אפשר להסתפק בדפי אולם הדיונים במכלול והמזנון בויקיפדיה. בנוסף, יש משתמשים שנחסמים להם דפים בגלל נטפרי ואז לא יוכלו לפנות לשם. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' באדר ה'תשע"ח • 10:11, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::בהחלט יוזמה ברוכה, יישר כח לגילגמש על הרעיון, נראה עד כמה הוא יוכל להיות ישים בפועל (יש כאן לכאורה כמה בעיות, טכניות בעיקר, לא פשוטות). {{א|יהודה 1|יהודה}}, אני כן רואה מעלה בדף מיוחד לזה, ודווקא בגלל הבעיה של נטפרי - ייתכן כי הרעיון של דף מיוחד לעניין זה יהיה יעיל יותר (ואם ייחסם מפעם לפעם - ננסה למצוא פתרונות כמו שנסינו עד היום). ומלבד זה, זה סתם כך טוב בשביל הסדר הטוב. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ג' באדר ה'תשע"ח • 10:26, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::מבחינה טכנית יש לי כמה רעיונות. יתכן שנוכל לפתוח דף בוויקיפדיה שיוצג גם פה ו/או להיפך. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 10:38, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::כרגע הגישה בוויקיפדיה כלפי המכלול היא עוינת. לדעתי, שלא בצדק ובחלקו זה נובע מתחושת פגיעה לא מוצדקת בעיני. לדעתי חלק מהוויקיפדים נעלבו שערכיהם (שעליהם עמלו במשך זמן רב, לעתים שנים) מועברים בשלמותם לאתר אחר ואף נערכים שלא בהתאם למה שהם רוצים ואין להם שום יכולת להשפיע על זה. אני, באופן אישי, לא רואה בכך פגיעה, להיפך. אם יש קהל שרוצה לקבל את התוכן בהתאם למה שהוא רגיל אז טוב שקיים אתר כמו מכלול. אכן ניסיתי להוריד את המתח בדיון והצגתי את עמדתי ואני מקווה שבסופו של דבר הרוחות ירגעו. לגבי הפן הטכני: אני חושב שכדאי להקים דף משותף בשני האתרים שיארכו בו דיונים הקשורים בשניהם כך שישמר תיעוד משותף. אפשר למשל להעתיק את הדיון שמתקיים בכיכר העיר בוויקיפדיה לכאן ולארכב גם כאן כדי שישמר ולהבא לערוך דיונים על המכלול בוויקיפדיה בדף יעודי. לגבי העזרה הטכנית: אני לא איש טכני. מעולם לא עשיתי שום דבר טכני בוויקיפדיה. אני נמצא שם מאפריל 2004 ואני עדיין בקושי יודע לייצר טבלאות שלא לדבר על הפעלת בוטים ודברים כאלה. פשוט ויקיפדיה משופעת בעורכים בעלי ידע טכני נרחב, חלקם למדו את הדברים האלה במסגרות רציניות והם יכולים לייצר כל בוט בעולם פחות או יותר. אני מציע, לאחר שהרוחות ירגעו והוויקיפדים יראו שהמכלול הזה הוא לא שד נורא כל כך, לפנות למפעילי הבוטים ולבקש את התכנה של הבוט כדי שיהיה אפשר להפעילה פה, במכלול. לדוגמה בוט החלפות שמתקן שגיאות כתיב, בוט סדר פרקים, בדיקת עריכה (צ'קטי) ועוד. אני מקווה שזה יעזור לכם פה.<br />
::::::באשר לוויקיפדיה - נראה שהרוחות סוערות מאוד כרגע בגלל זכויות יוצרים. אני לא מבין בזה שום דבר ומבחינתי הסימון הקטן בתחתית העמוד זה בסדר גמור, אבל נראה שיש כאלה שזה לא מספק אותם. אני לא יודע מה בדיוק אפשר לעשות, אולי להעתיק את רשימת התורמים לדף שיחה או משהו כזה (שוב משהו שהבוט יכול לעשות כי להתחיל להעתיק עשרות אלפי רשימות ביד זה נשמע לי די קשה - כאן אולי מישהו מוויקיפדיה יכול לייצר לכם בוט כזה ונגמר העניין) אבל כדאי להבין מה בדיוק ישביע את הרצון של הוויקיפדים הקפדנים בעניין זכות יוצרים כדי ליישר את ההדורים ולצאת לדרך חדשה. בנוסף לכך נוצרו בוויקיפדיה נהלים רבים מאוד, חלקם כתובים וחלקם לא כתובים שתפקידם לאפשר עריכה שיתופית תוך ניהול מחלוקת אידיאולוגית שסופה הצגת מוצר מוגמר שהוא פחות או יותר בסדר. אני לא יודע איך הדברים מתנהלים כאן, אבל כדאי לכם לאמץ חלק מהדברים האלה, כמובן בהתאם לרוח המיזם שלכם כך שהכל יהיה על פי מה שאתם מחליטים פה. <br />
::::::דבר נוסף שאני יכול להציע הוא הגעה למפגשים של ויקיפדיה יש שני מפגשים מסורתיים - הרצאות בחורף ופיקניק בקיץ. הפיקניק הוא אירוע חברתי (מקפידים על מזון כשר), אפילו אני אתאיסט גמור יצאתי מגדרי להשיג מזון כשר בכשרות הרצויה (עם תעודות והכל, בסוף אף אחד לא טרח להסתכל על זה - היה קצת מתסכל) ולהתנהל על פי הנחיות דתיות כשהיתי מעורב בהכנת הפיקניק. חלק מהדברים נראו לי מופרכים למדי אבל ניסיתי לעשות כל מה שאפשר כדי שהדבר יתנהל בהתאם לנדרש (כולל שמירת הבשר מחוץ למקרר הטמא שלי, הזמנת ויקיפד דתי שיפתח את היין וכו') גם בלעדיי מקפידים על הדברים האלה כך שאתם יכולים לבוא בכיף. זה כאמור אירוע חברתי ולא רשמי ואין שם שום הרצאות וסתם אפשר לבוא ולהכיר ויקיפדים. זה מסייע לשיתוף הפעולה כי רואים את האדם מאחורי המסך וכו'. הרצאות גם כן יכולות להיות מעניינות עבורכם. אני שונא הרצאות והיתי אולי פעם או פעמיים באירוע הזה והשתעממתי נורא, אבל זאת ההזדמנות שלכם להציג את המכלול בפני הקהל הוויקיפדי, לדבר על האתר שלכם ויתכן שתזכו לשיתוף פעולה כתוצאה מכך. [[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]] ([[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]]) 14:00, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::[[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]] מוכיח שהשורה התחתונה היא [[סובלנות]] ופתיחות. [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ג' באדר ה'תשע"ח • 15:03, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::: איך [[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]] אמר? '''נראה שהרוחות סוערות מאוד כרגע בגלל זכויות יוצרים, אני לא מבין בזה שום דבר'''. זאת בדיוק הנקודה, הוא באמת לא מבין בזה דבר, ודעתו בנושא לא נחשבת. חבל גילגמש שאתה נותן כאן גיבוי להתנהלות של האתר בנושא זכויות יוצרים. <br />
::::::::הבעלים של האתר הוא [[משתמש:יוסף]], חבל שאינו פועל לפי כל מה שנאמר לו, חבל שאינו מקשיב. חבל גם שהוא לא נכנס לוויקיפדיה ומסביר אישית את מה שהוא עשה ועושה בנושא. הרוחות לא ירגעו עד שלא תסדירו את הנושא כמו שצריך. תודה. [[משתמש:Hanay|Hanay]] ([[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]]) 18:52, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::אני לא נותן גיבוי לשום דבר, אני רק מנסה להציע דרך שבה שני האתרים יסתדרו האחד עם השני ואף הצעתי להתייעץ עם אנשים שכן מבינים בזה. הצעתי גם דרך להעביר את רשימת התורמים (בעזרת בוט). יתכן שיש דברים נוספים. הכי טוב לרכז רשימה מסודרת כדי שגם לאנשי המכלול יהיה ברור מה צריך לעשות. אני חושב שהם משתדלים לעשות כמיטב יכולתם בנושא הזה. לדעתי, לא צריך לראות פה נסיון לפלגיאט כמו שקורה פעמים רבות במקומות אחרים. אני חושב שעלינו לסייע להם בעניין הזה. הם מראים רצון טוב אז אם יהיה רצון טוב גם בצד שלנו, הם יצליחו לעשות את מה שנדרש והכל יהיה בסדר מבחינת זכויות היוצרים. [[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]] ([[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]]) 18:58, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::::קראתי את הדיון כאן ושם, ואין לי אלא להסכים עם דבריהם של גילגמש ושל אומר מעט. הדיון נוצר עקב עריכת התוכן. אם עריכה שלי לא תהיה טובה אספקלרייתית, קהל היעד לא יקרא את הערך שכתבתי, והמכלול לא יגשים את היעד שלו. אין ויכוח על כך שיש תכנים שאי אפשר לציין אותם, משום שזוהי מדיניות המכלול. [[משתמש:Black penny|הפני השחור]] ([[שיחת משתמש:Black penny|שיחה]]) 19:01, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::::[[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]], כל הכבוד על היזמה והשיתופיות. יהיה מרגש להיפגש עם אדם ערכי ופלורליסט אמיתי כמוך. <br />
:::::::::::[[משתמש:Hanay|Hanay]] זכויות היוצרים עומדות בראש סדרי העדיפויות שלנו (התבנית הראשונה שנוצרה במכלול הייתה תבנית הקרדיט לויקיפדיה!), וכך דברי הוויקיפדים בעניין זכיות היוצרים (ונציגי קרן ויקימדיה עמם הייתי בקשר, כפי הידוע לך) נלקחים על ידנו במלוא הרצינות. נעשית בדיקה משפטית מקיפה ומתבצעים ניסיונות לממש את המסקנות בכל רחבי המכלול. התקדמנו בזה רבות, אלא שיישום סופי ומקיף של משימה זו דבר שלוקח זמן. כפי שאת ודאי יודעת, גם לוויקיפדיה עברו הרישיונות לשימוש חופשי מספר גלגולים. משאביו של המכלול מוגבלים, והוא מדרג גבוה ברשימה את נושא זכויות היוצרים. אנו מקווים מאוד, ואף נחושים, כי בסופו של תהליך יהיו כל הצדדים מרוצים.<br />
:::::::::::נראה כי מעבר לדרישה המשפטית לפחות חלק מהוויקיפדים מעוניינים בקרדיט בולט יותר מכפי הנדרש בחוק היבש. אנו מוקירים את יוצרי התוכן החופשי ומכירים להם תודה עמוקה, ועל כן לוקחים זאת לתשומת לבנו, ובודקים כיצד ליישם זאת בפועל באופן נאות ומתוקן. אנו משערים כי לא נוכל למלאות את משאלתו של כל ויקיפד וויקיפדית כפי איך שנראה להם כי אמור הקרדיט להופיע, אבל נשתדל מאוד לרצות את רוח הכלל כפי שתוצג על ידי הוויקיפדים.<br />
:::::::::::כחלק ממטרת היסוד של ויקיפדיה להנגיש מידע חופשי עבור כל אחד, אנו פועלים להגיש את המידע עבור הקהילה הדתית-חרדית שחלק ממנה חסום או מתנזר מוויקיפדיה, ועל כן אנו מתאימים את התוכן על פי כללים ייעודיים שהצבנו ומשפרים זאת עוד ועוד. העבודה הנפלאה של הפעילים בוויקיפדיה משרתת אותנו באופן נאמן, וערכים אלו מופיעים אצלנו כיצירה נגזרת של הדפים המקוריים בוויקיפדיה, כשהם ממשיכים להופיע אצלנו בכפוף לרישיון CC BY-SA 3.0 באופן מוצהר. דפים שנוצרים באתר המכלול ושאינם מבוססים על תוכן בוויקיפדיה, בשלב זה ומסיבות שונות הם מוגנים ומעוגנים בזכויות יוצרים השייכים למכון לאוריינות וידע כהלכה. אנו שוקלים ואף מעוניינים ליצור שיתוף פעולה פורה ברוח הצעתו של גילגמש, ונשמח לבדוק כיצד נוכל אף לתרום לבור זה שממימיו אנו נהנים. בהוקרה רבה, [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 20:47, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::::בהזדמנות זו אתנצל על שאינני עונה באופן מידי על פניות. לא תמיד אני מוצא את הזמן לשבת ולכתוב תגובה, ובעניינים רגישים אלו חשוב לי להיות ברור ומובן כנדרש. מקווה גם שתביני את מניעתי לעת עתה מהשתתפות בדיונים בכיכר העיר הוויקיפדי. ניתן לשלוח לי מייל באופן אישי (יש לך את המייל שלי בדף שיחתי בקישור "שלח דוא"ל למשתמש", כפי שזה גם בוויקיפדיה. מקווה ששם תהיה היענותו מהירה יותר. [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 21:35, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::::::אוסיף, שההשתמשות בויקיפדיה כמקור לרוב הערכים נובעת מכך שהמכלול עדיין לא תפס וזו זמני בלבד ע"מ להקל על ההקמה, בעתיד נחליף את הערכים שיובאו בערכים שיווצרו במכלול--[[משתמש:אלי|אלי]] • [[שיחת משתמש:אלי|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 12:18, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::::::[[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]], במסגרת שיתוף הפעולה שהצעת, ראה נא [http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=החקלאות_בישראל&type=revision&diff=22483363&oldid=22330956 שינוי זה]. [[משתמש:Black penny|הפני השחור]] ([[שיחת משתמש:Black penny|שיחה]]) 19:50, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה|13|0}}פתחתי בויקיפדיה חשבון בשם [[W:he:משתמש:יהודה 01]]. מקווה שיביא תועלת. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 13:16, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:מומלץ {{א|Black penny|לך}} לפנות לדף המשתמש שלו בויקיפדיה. לא נראה לי שהוא ממשיך להסתכל כאן. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' באדר ה'תשע"ח • 15:40, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== יוסף בן מתתיהו ==<br />
<br />
{{הועבר|מ=שיחה:אבנט (בגד כהונה)}}<br />
<br />
העברתי את דברי יוסף בן מתתיהו להערות. מישהו חושב שצריך לנהוג אחרת כאן (או מקרים דומים)? להשאיר כפי שהיה, למחוק לגמרי? לשים בפיסקה במקום? אחר? <small>(תיוג:{{א|יוסף}},{{א|יהודה 1}},{{א|אומר מעט}},{{א|איש גלילי}},{{א|Davidnead}},{{א|מוסיף והולך}},{{א|יהודה שמחה ולדמן}})</small> [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 01:23, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
:עדיף להמנע בכלל מלייבא ערכים כאלו שעלולים להיות בהם שאלות עד שיתרחב מעגל העורכים שיודעים להחליט ולטפל בדברים כאלו. בעבר רובם של ערכי פרשת השבוע לא היו כחולים מטעם זה. ובפרט כעת שמעט המנטרים של המכלול נמצאים בחופשה. מה עוד שנשאר הרבה עבודה בדפים שהובאו בעבר ומה לנו להוסיף עבודה חדשה לפני שננקה את הישנים? [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 06:52, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
::אם צריך לייבא או לא זו גם שאלה. אך כאן רציתי לדון על הפרט הטכני. בנוסף אינני מסכים עם האמירה כי הערכים צריכים להיות מושלמים וזה גם בלתי אפשרי. גם אם באורח פלא עד היום בשתיים וחצי מיובאים כל ערכי ויקיפדיה, מנוקים ונערכים לשביעות רצוננו (ונניח שאנו מסכימים על כל דבר) '''עדיין''' תוך שנה אנחנו כבר ממש לא מעודכנים עם הגרסאות בויקיפדיה. מעבר לכך בויקיםדיה ישנם עשרות אלפי ערכים במצב לא טוב ולא מקצועי ואנו מייבאים גם אותם כי יש להם עדיין ערך. אני חולק באופן נחרץ על השאיפה להיות במיידי מקור ידע מושלם ואמין ומלא וכו' - הכח של אנצ' שיתופית הוא דווקא בדינאמיות וביכולת הגדילה וההשתנות הבלתי פוסקים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:41, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::{{נגד חזק}}, תוספות כאלו בשם יוסף בן מתיתיהו הן לעניות דעתי חלק ממהות המכלול. בקש למושלמות - אומר מעט מתכוון למושלמות בתחום הנקיות והאספקלריה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 08:45, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::{{נגד}} לפי מה שידוע לי הראשונים הסתמכו עליו. יש אומרים שהוא ראוי להיות בר סמכא עד כדי שאסור לנו לחלוק עליו. אמנם נראה לי שהשיטה הרווחת היא אחרת ובפרט במקומות שהוא הצדיק את [[טיטוס]] אבל זה לא דומה לדברי שאר חוקרים חיצוניים.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 09:22, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::{{נמנע}}, צריך לבדוק כל מקום לגופו, כאן ספציפית לא היה לי פנאי לראות את השינוי ולעיין בו. אבל: מחד, אינני מסכים להתייחסות אל יוספוס פלאוויוס כספרות "משלנו" (אפילו הראשונים שהתייחסו לדבריו, התייחסו לספר העברי של "יוסף בן גוריון", ולא לספרים המקוריים ביוונית, כך למיטב ידיעתי). ומאידך, אינני מסכים גם לדחייתו לגמרי החוצה, סוף סוף מדובר בעדות של אדם שהיה שם, ולדבריו גם כהן (אם כי כמדומני שלא מצאנו ששירת בפועל לפני ה' בבית המקדש). [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 10:21, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}<br />
אולי יואילו המתנגדים להגיד למה (בסגול) הם מתנגדים... כי לא הייתה שאלה בוליאנית. בערך הנכחי הוא לא הוצא החוצה ולא נשאר במקומו אלא הועבר להערות באותו מקום שהיה. ישנה אפשרות נוספת של העברה לפיסקה נפרדת ויש את שתי האפשרויות הקיצוניות של לא לגעת ולמחוק. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:46, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
:אני בעיקר התנגדתי להתייחסות אליו כספרות חיצונית. בפועל כאן נראה לי שמתאים להכניסו להערה כמו כל מקור אחר. רק במקום שהוא מוסיף דבר חדש נראה לי שיש להכניסו בפסקה הרגילה [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 12:31, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
::ועל דא קא בכינא, אין סיבה להחזיק אותו יותר חשוב מספר חנוך והדומים לו, ועל אחת כמה וכמה לא יותר מספריו של פילון האלכסנדורני (לפי מה שיוספוס מספר על עצמו - הוא נטה לדעת האיסיים, אלא שיש לדון האם האיסיים היו כופרים בתורה שבעל פה <small>(כמו שמקובל היום לומר)</small> או לא). [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 12:42, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::אני דווקא לא תומך בהחשבתו כחלק מהספרות שלנו, התנגדותי היא דווקא משום שאני סבור שהבאת ספרות חיצונית במינון סביר ובצורה מתאימה היא חלק ממהות המכלול שנועד להנגיש גם ידע חול כטבחות ורוקחות ויש בזה טעם לשבח גדול עבור דורינו ובשביל זה איננו אנציקלופדיית קודש בעלמא. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:28, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}<br />
מציע הצבעה (שאח"כ תועבר ע"י ההנהלה לדף שירכז הבנות מסוג זה): <br />
<small>(ושוב, תיוג:{{א|יוסף}},{{א|יהודה 1}},{{א|אומר מעט}},{{א|איש גלילי}},{{א|Davidnead}},{{א|מוסיף והולך}},{{א|יהודה שמחה ולדמן}})</small><br />
=== להעביר להערות\לפיסקה נפרדת ===<br />
# [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 13:12, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
=== להשאיר במקום, ליד חז"ל וכיוב' ===<br />
# [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 14:05, 19 בפברואר 2018 (IST) - באנציקלופדיה התלמודית היה מקום לטאטא אותו. שכן מטרת האנציקלופדיה היא פסיקה הלכתית. כאן יש להביא את מגוון הדעות והעדויות שיש בנושא '''אך, כמובן לשנות את הניסוח''', שיהא משמע שדעת חז"ל היא סמכותית והמקורות האחרים אינם כי אם אנקדוטות מידע בעלמא.<br />
# [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:28, 19 בפברואר 2018 (IST) - אני לא חושב שנושא וכותרת ההצבעה נכונים זה לא הנקודה.<br />
#:מה הפתרון? הרי ברור שלא נשקיע מיטב זמננו בשיחות על כל עריכה כזו, והפועל היוצא יהיה שערכים ישארו עם הבעיות הויקיפדיות או לא יגיעו כלל. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:10, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::ההצבעה צריכה להיות על מקומם של אסמכתאות היסטוריות חיצוניות למקורות יהודים, עד כמה הם לגיטימיות בתוך גוף הטקסט. יתכן שהצבעה זו אולי כן משקפת את זה, אך היא דיכטומית מידי. לכן תיקנתי את הצבעתי. אני מסכים עם כל מילה של צב"י. לדעתי כאנקדוטות יש להם חשיבות ראשונה במעלה שהיא שמייחדת את המכלול מחיבורים תורניים כלשהם. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 16:22, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
=== לדון בכל מקום לגופו ===<br />
# [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 13:17, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
#:לדון כל מקרה לא ריאלי בשלב זה לדעתי. אין כח אדם וגם בדיון כל מקרה לגופו '''כמו כאן''' יוצא המיץ עד שמגיעים (אם בכלל) לכלל הסכמה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:08, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
#::אתה לא חייב לפתוח דיון על כל מקום, אם תהיה התנגדות למעשיך יפתח דיון. לדעתי לא שייך לקבוע מדיניות בדבר שמשתנה ממקום למקום לפי ההקשר. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 16:50, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
# [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 13:29, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
==יבוא ערכים בעייתיים==<br />
הצורך בהצבעה, ובפרט דברי ר' עידו, מחזקים את דברי למעלה שעדיף להימנע בכלל מלייבא ערכים כאלו כו'. [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 14:16, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
:בדבר שאין עליו הכרעה, בדיוק בשביל זה יש את תבנית מהדורות, בחמש לחיצות באשף והתוכן הבעיתי נעלם ממרחב הערכים ומסווג (לצורך זה נוסיף סיווג חדש '''נסוח יהודי>מקורות חצונים'''), מה שיאפשר אחר כך דיון מרוכז וחזרה לכל המקומות וטיפול בהתאם למה שיוכרע, ובינתיים עד שיוכרע מרחב הערכים נשאר נקי ללא ספק איסור או סרך איסור [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 02:50, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
::{{א|יוסף}}, לא לקחת כאן בצורה קיצונית למדי את תפקידה של תבנית המהדורות? [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ה' באדר ה'תשע"ח • 04:56, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::מצטרף לשאלת איש גלילי. כמו כן זו לא שאלת איסור אלא שאלה של ערך אנציקלופדי ושל מיקום נכון בערך. כמו כן אם נסיר בלי סוף במהדורות לא נגמור, דברים שמסירים ייקח שנים אם בכלל להחזיר. עדיף יותר להימנע מלייבא ערך מלייבא אותו ולחתוך בצורה גורפת למהדורות רק בגלל קושי בהפעלת שיקול דעת מספיק. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 09:25, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::אם הבנתי נכון, מטרת מהדורות היא להיות פתרון זמני עד שיגובש מדיניות המכלול. אבל כעת אני רואה שבעצם גם על המדיניות הראשונית אין כללים ברורים והסכמה, אז איפה אנחנו עומדים? (המכלול הרי נוסד בתשע"ה). [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ה' באדר ה'תשע"ח • 09:37, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::{{א|אומר מעט}} הבנת נכון {{ציטוטון|מטרת מהדורות היא '''לצנזור''' באופן זמני כל תוכן בעיתי, עד שיגובש מדיניות איך '''להתאים''' תוכן זה}} כל דבר שאין בו מדיניות נכנס לתבנית הזו. וכך הוא נמחק מהמכלול עד שתהיה בו מדיניות איך להתאמו למכלול<br />
:::::{{א|איש גלילי}} אני לא אומר שאין לקבל החלטה ומדיניות בדבר זה. (אני בעד לרכז את הדיונים הללו בדף שדוד הכין ולהתחיל לחתור לכוון הכרעות בדברים כאלו)<br />
:::::מה שאני אומר זה שכל עוד אין החלטה. במקום לומר לא לייבא את הערך כלל, או לומר חיללה ליבא ולהשאיר אותו בעייתי ללא טיפול, אני אומר כן לייבא, ואת כל מה שיש בו ספק להכניס לתבנית עד שיוכע. זה הרבה יותר טוב (ופחות קיצוני) מאמירה לא לייבא. <br />
:::::{{א|Davidnead|דוד}} יותר טוב שיהיה את הערך גם אם מצונזר מכל ספק, מאשר לא יהיה את הערך כלל. מכמה סיבות 1. מצד קוראים שיש להם כבר את מה שבבדאי טוב. 2. מצד העורכים שהדברים הבעיתיים אותרו סומנו. זה יכול להמתין זמן שם זמן ארוך וזה יכול להמתין זמן קצר. שם לב בערך [[אורים ותומים]] שמתי מהדורות ומחקתי כל מה שספק בעיתי, ותוך זמן קצר בא {{א|עידו}} וחלק מסוים שהיה לו רעיון טוב ומוסכם איך להתאם אותו הוא התאים והציא אותו מהמהדורות וחלק הוא השאיר בתבנית וזא יותאם ויצא בזמן אחר, המכלול זה פרויקט של שנים ולא ניתן להשלים אותו תוך זמן קצר. מה שכן ניתן להשלים תוך זמן קצר זה יבוא מויקיפדיה של כל מה שיש לו חשיבות בשביל הציבור שלנו (כ-200,000 ערכים) ולנקום אותם עם מהדוררות ולהתחיל את כל הדיונים על כל המדיניות של ההתאמה. <br />
:::::(ברור לגמרי שערך שלא נקי עדיף שלא יהיה אותו כלל, ושמי שלא יכול אפילו רק להכניס למהדורות שלא ייבא אותו כלל) [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 20:52, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::{{א|יוסף}}, שאלה של סדר עדיפויות. השאלה מה הטעם לייבא 200 אלף ערכים ולהשאיר טונות עבודה, במקום לייבא בקצב שאנו יכולים לעמוד בו ולעבוד כמו שצריך. החיפזון מהשטן, ועד עכשיו הוא רק יצר לנו בעיות. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 21:50, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::זה טונות עבודה גם אם זה ממתין בויקיפדיה. על ידי התבנית מהדורות ניתן שמה שכן נקי יוצג כבר כיום במכלול ויתן לקואים את התוכן. וכל טונות העבודה יעמדו אצלנו ארוזים ומסווגים בתבניות. כמובן מי שמיבא בחיפזון והוא לא מנקה את הערך אם התבנית מבא חיללה את השטן למכלול אנחמו חיבים להקפיד על זה בכול החומרה והתוקף [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 22:11, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
==הצבעה==<br />
{{א|יוסף}}, {{א|מכה"כ}}, {{א|צב"י}}, {{א|עידו}}, {{א|יהודה 1}}, {{א|איש גלילי}}, {{א|Davidnead}}, {{א|מוסיף והולך}}, {{א|יהודה שמחה ולדמן}} וכל השאר, בואו נעמוד על המנין ונצביע על הענין, האם תפקידנו בשעה זו לייבא 200 אלף ערכים או להשביח את הקיים. [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 22:15, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:אם אתה רוצה להשביח את הקיים, תתחיל ב[[המכלול:דלפק ייעוץ#קוד LaTeX|קוד LaTeX]]. [[משתמש:יהודה שמחה ולדמן|יהודה שמחה ולדמן]] ([[שיחת משתמש:יהודה שמחה ולדמן|שיחה]]) 22:28, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
::{{בעד}} הצבעה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:59, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::מה ההצבעה תהיה? האם לאסור יבוא כליל כדי להכריח עבודה על הקיים בלבד? [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 23:17, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::אדרבה תביע דעתך כליל לא כליל וכו'. [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 23:19, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::הצבעה מסוג זה ממחישה את הבעייתיות שבמכלול. לדידי, כל תרומה מבורכת. אם לא יהיה כיף לעורכים לא יערכו. להמחשה - אם "תכריח" את יהודה שמחה להפסיק לעבוד על ערכי מתמטיקה ולהתרכז בספרות ערבית עתיקה אז מה יקרה לדעתך (למצולמים אין כל קשר לכתבה)? [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 23:29, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::דבריך אמת. וכמו כן אין חשק לערוך כאשר הותיקים נעלמו ואין ניטור (והמכלול אינו מתקדם מלבד במספר הדפים). [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 23:38, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::ספציפית דעתי, הגם שאינני מיוחס, שכמות הערכים חשובה ביותר, בנושאים בעלי משמעות בענייני חול, כגון רפואה וביולוגיה שהוזנחו בריצות הייבוא שקדמו להצטרפותי. המלאות היא שנותנת למכלול את היתרון על פני המיזמים התורניים המקרטעים האחרים. כמובן מסכים שאין לאפשר יבוא של תוכן בעייתי מכלולית. אבל דווקא גישתו של יוסף שאפשר תמיד להוריד אספקלרית, ספקא לחומרא, ובהמשך להתפלפל על חודה של מערכת רבייה אצל הזבובאים המקרינים האסייתיים. אין שום בעיה עם ערך שחסר בו מידע, ערך חלקי טוב מערך שאינו קיים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 23:45, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::המלאות של המכלול נותנת אשליה של מצליחנות לעומת המקרטעים האחרים, אך לטווח ארוך זה לא יחזיק מים, זה ילך ויגווע. והנה לך דוגמא לעורכים שנמאס להם מזה. רק איכות ויסודיות תבטיח מוצר טוב. עלינו לזכור שאנו משתלטים על כמות ענק שוויקיפדיה השתלטו עליה במשך 15 שנה. אין כאן הצבעה להכריח משהו, אלא על הקו שבו כדאי להתמקד. אני מציע להתמקד בקיים, כאשר אין פירושו למנוע ייבוא אלא להקפיד על כל ייבוא שיהיה בשלימות וביסודיות, לא לייבא חפיף עם תירוצי מהדורות. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 00:43, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{סוף העברה}} [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 05:47, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
אני די מצטרף לדעת דוד. אינני חושב שיש בעיה בעצם הייבוא, וגם אין לי בעייה עם זה שמישהו מרגיש שזה לא בשבילו לעבור על הערכים הקיימים, הוא מעדיף במקום זה להביא חדשים. אלא שצריך להוציא מהראש את הייבוא לשם ייבוא, ולעשות "ניקוי" כדי שזה לא יראה נורא, ואת כל היתר להשאיר לגמדים שלא יבואו. אין לנו מטרה לגדול בכמות הערכים בכמות כזאת גדולה על חשבון האיכות, הגענו כבר לכ-50,000 ערכים שזה מספר גדול מאוד <small>(לשם השוואה - בוויקיפדיה הגיעו ל-50,000 ערכים כשלש וחצי שנים לאחר הקמתה, כאשר היו בה מעל לחמשים עורכים פעילים, לפי המפגש הוויקיפדי שהתקיים יותר מחצי שנה לפני שהגיעו למספר הזה, ראה [[w:he:ויקיפדיה:ציוני דרך#2006|כאן]])</small>, ואין לנו צורך להגזים ולדבר על 200,000 ערכים <small>(בוויקיפדיה הגיעו למספר הזה לאחר שלש עשרה וחצי שנים, עם מאות עורכים, ראה [[w:he:ויקיפדיה:ציוני דרך#2016|כאן]]. יש גם לזכור שמספר הערכים כיום בוויקיפדיה איננו גדול בהרבה מהמספר הזה, והוא כולל אלפי ערכים שאין להם צורך כלל במכלול)</small>. ה"קלות" שבייבוא ערכים מוויקיפדיה נותנת לנו אשליה שזאת עבודה קלה, ומפילה אותנו בפח בכך שאיננו מקיימים את ייעודנו. נכון שהרבה יותר קל לשכתב ערך ולהתאימו למבט יהודי מאשר ליצור אותו מההתחלה ועד הסוף, אבל אסור לנו לשכוח שתפקידנו הוא אכן לשכתב אותו כמו שצריך, גם כך הקצב יהיה מהיר יותר כי יש לנו תשתית.<br />
<br />
לכן אני אומר, ימשיכו המייבאים לייבאות ערכים, אבל: כל ערך שמייבאים, צריך לפני כן ואחרי כן לבודקו היטב בשימת לב אם הוא אכן ראוי לבוא בקהל ואיך הוא ראוי לבוא בקהל. המחשבה שהבדיקה היסודית והעבודה היסודית תאט את הייבוא טועה ותועה בעיני, עדיף לנו 500 ערכים בחודש מעובדים כיאות, מאשר 4,500 בחודש <small>(בערך הקצב הממוצע שהמכלול עומד בו מאז הצטרפותי)</small> מיובאים בצורה מינימלית עם מחיקות ו/או תבניות מהדורות בלי חשבון.<br />
<br />
ולסיכום: כל עריכה מבורכת - כן. כל ייבוא מבורך - לא. המייבא צריך לראות את עצמו כאילו הוא כעת יוצר ערך חדש במכלול, ועליו לחשוב האם הוא אכן מוכן ליצור כאן את הערך הזה, אם לא - שישנה בו את כל מה שהוא חושב שצריך להיראות אחרת. תבניות המהדורות נועדו לעזור לדברים שאמנם לא צריכים להיות כאן כפי שהם, ומנגד - איננו רוצים לאבד את המידע הזה שאיננו יודעים מי יביאו ביום מן הימים הנה, ומצד שלישי - המייבא איננו יודע איך לטפל בהם כראוי. הם לא נועדו: לא לפתור דיונים בין העורכים, לא להקל ייבוא בעייתי, ולא למנוע עריכות מועילות. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 06:08, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:אני מצטרף ל{{א|איש גלילי}} ו{{א|Davidnead|דוד}}. נראה לי שמישהו צריך למלא את החסר של {{א|מוסיף והולך}}. בינתיים כדאי לייבא רק ערכים שברור למייבא שהוא יוכל בעצמו להשלים אותם כאן. או לערוך את הקודמים. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 09:35, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}הבה ונפתח את ההצבעה כהצעתו של {{א|אומר מעט}}. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 10:20, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:אין שום טעם להצבעה, כולם מסכימים שצריך לייבא רק ייבוא איכותי. כולם גם יסכימו בהצבעה מקבילה אם הייתה שיש לערוך רק עריכות איכותיות. מחילה אבל לדעתי אין תוצר פרקטי מהצבעה זו. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:37, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::אדרבה, אם יש {{א|עידו|לך}} ניסוח אחר טוב יותר להגדרת הוויכוח, אתה מוזמן לעדכן את הכותרות. לפי דבריך כעת, אני כבר באמת נבוך, ואינני יודע על מה נסוב הוויכוח. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 10:46, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::אני בכלל שאלתי על מקורות חיצוניים וסמי-חיצוניים ואיך למקם אותם ... והנה אנחנו מצביעים על אם תיאורטית להפסיק לייבא או להשקיע בעריכות כשאין כמעט מייבאים ועורכים. אני לא חושב שזה עניין של ניסוח, אלא של הרבה מחשבות בכל מני כוונים שכל אחד רואה אחרת. <br />
:::בכל מקרה אין מניעה מלהצביע הצבעות כאלו (מלבד אולי בזבוז זמן).<br />
:::ואם להוסיף, אני לא תומך בגישת ערך מושלם מהרגע הראשון. לא בייבוא ולא בעריכות. זה טוב למי שמוציא ספר - שם זה "זבנג וגמרנו". פה לא. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:08, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::אתה צודק, אכן זה נושא נפרד מהנושא שאתה פתחת (אפשר גם לשנות את כותרת הפסקה הנוכחית, שלא ממש קשורה לפסקה שלפניה). אבל אני רואה שבדיון הנוכחי אתה בעד האפשרות הראשונה - להמשיך לייבא עם נקיון בסיסי. למה שלא תוסיף את עצמך שם?<br />
::::אני אישית רואה דרך ארוכה בין "ערך מושלם מהרגע הראשון", ובין ייבוא ערך מוויקיפדיה עם שכבות של בעיות ולפתור אותם עם מחיקות קלות והצבת תבניות מהדורות, יש גם הרבה אפשרויות באמצע. אם שמת לב, לא נתתי אופציה - "לייבא רק כאשר אני הופך את הערך למושלם", כי כנראה שאין כאן מישהו שירצה להצביע לטובת דעה כזאת. אבל כן נתתי אופציה (ואף הצבעתי לה) - "לייבא עם עריכות מעמיקות כאילו אני יוצר כעת ערך חדש", כלומר לא לחשוב שמכיון שאני מביא ערך מוגמר מספיק לי לעבור עליו ברפרוף עין ולמחוק מילים חשודות על ידי תבנית מהדורות, אני צריך להבין שיצרתי ערך חדש במכלול, ואני צריך להיות אחראי שהוא יהיה ראוי להיות כאן (גם אם לא מושלם). לדוגמא: תאר לעצמך שהערך [[למנצח על אילת השחר]] לא היה קיים בוויקיפדיה, ומישהו היה יוצר אותו כאן בצורה בה הוא יובא, האם היה עלינו לעבור עליו ולשפץ אותו, או פשוט למחוק אותו כי הוא לא מתאים? [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 11:18, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::מה השאלה, '''אם יש מי שיש לו זמן ומוכן לסדר את הערך''' ודאי שטוב לעבור עליו ולשפצו? כמדומני שכולם יסכימו על כך. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:42, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::אם יש מי שיש לו זמן ומוכן לסדר את הערך, בסדר גמור. אבל זה לגיטימי בעיניך להביא ערך במצב כזה ולסמוך על אם יש מי שיש לו זמן? [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 11:51, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::ברור שלא. אני מסכים עם כל מה שאמרת לעיל ולהלן. אני פשוט חושב שכולם פחות או יותר מסכימים על זה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 12:24, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::אז איפה הוויכוח? [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 12:29, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::שאל את {{א|Davidnead}} ו{{א|אומר מעט}} כי אני לא בטוח. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 12:35, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
=== להמשיך לייבא עם נקיון בסיסי ===<br />
<br />
=== להפסיק את הייבוא לחלוטין, ולהתמקד בעריכת ערכים קיימים ===<br />
<br />
=== לייבא עם עריכות מעמיקות כאילו אני יוצר כעת ערך חדש ===<br />
:לא באמת מוגדר בצורה טובה ההבדל בין נקיון בסיסי לבין עריכות מעמיקות. וגם (למיטב ידיעתי) לא מוגדר סטנדרט לערך חדש. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:40, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::כמדומני שההגדרה נמצאת במה שכתבתי למעלה - {{ציטוטון|המייבא צריך לראות את עצמו כאילו הוא כעת יוצר ערך חדש במכלול, ועליו לחשוב האם הוא אכן מוכן ליצור כאן את הערך הזה, אם לא - שישנה בו את כל מה שהוא חושב שצריך להיראות אחרת}}. וזה ההבדל בין מישהו שרק מצנזר ו"מנקה" את מה שבעייתי בערך. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 12:29, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::אני מוכן לראות כאן קצרמרים שהתוכן שלהם בסדר ושיורחבו בהמשך אם מישהו ירצה להרחיבם. כך ש"ברמה של ערך חדש" פירושו שמה שיש טוב הוא אך לא בהכרח שלם. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 12:35, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::בהחלט, אז ממש אין ויכוח. מה נעשה שהמצב הנתון הוא הרבה יותר גרוע. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 12:53, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
# [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 10:20, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
# [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 12:41, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
#:להישאר בגישת {{מונחון|המחקנים|הסוברים שלא לסמוך על עורכים אחרים שיבואו ולמחוק כל ערך במצב גרוע}} כל זמן שאין מספיק עורכים. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 12:41, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
# [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 13:32, 21 בפברואר 2018 (IST) <br />
#:לא חסר ערכים לייבא שאין בהם כלל בעיות (ייבאתי אלפים כאלו), ובעת הזאת אין צורך לייבא דווקא ערכים שדורשים הרבה עבודה. [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 13:32, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
# [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 15:01, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== גניזה ==<br />
<br />
בערכי חול רבים (לדוגמא [[פאי]]) קיים תוכן החייב בגניזה. לכאורה אנחנו מכשילים את הרבים שידפיסו דפים, ולא יזכרו שהם טעונים גניזה. נראה לי שצריך ליצור תבנית הדף טעון גניזה. ולהציבה בערכים אלה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 15:53, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:מבחינת נראות זה לא נראה כל כך טוב. כמדומני שיש יותר אנשים שזה יראה להם מוזר מאשר אנשים שידפיסו את הדף. אולי יש לחקות את [[פרוייקט השו"ת]] - שם מופיע אזהרה המחייבת בגניזה רק על הדפים המודפסים מתוך הדיסק, ולא על גבי התוכן עצמו. [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 16:21, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::מן הסתם אמור להיות לזה פתרון טכני (שזה יופיע רק בעת הדפסת דף), {{א|davidnead|דוד}}? [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 16:35, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== מזל טוב ==<br />
{{הועבר|ל=המכלול:שיח עורכים# מזל טוב}} [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ז' באדר ה'תשע"ח • 10:45, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== חממה ==<br />
<br />
האם לא ראוי שמי שיוצא לחופשה ומפסיק להיות פעיל יוציא את שמו מרשימת החונכים? ואולי גם אחרים רשאים להוציא במקרה כזה. {{א|Davidnead|דוד}} ו{{א|עידו}} מה דעתכם?--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ג באדר ה'תשע"ח • 21:57, 27 בפברואר 2018 (IST)<br />
:נו נו... [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:29, 27 בפברואר 2018 (IST)<br />
::אם יוצא לחופשה קצובה כמו נניח שבועיים-שלושה ויודע מתי חוזר, אין צורך. <br />
::אולם, במקרים אחרים שהמכלולאי אינו יודע מתי ואם יחזור. פשיטא שראוי לו להסיר ובכל מקרה כדאי לקבוע זאת בנוהל. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 04:56, 28 בפברואר 2018 (IST)<br />
==ארכוב של הדף==<br />
{{א|Davidnead|דוד}} ניסיתי לארכב את הדף על ידי העתקת קוד המקור שלו וכו' ומשום מה זה נחסם על ידי נטפרי. מה יכול להיות בקוד המקור של הדף הזה? גם אולם הדיונים אותו דבר.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"א באדר ה'תשע"ח • 22:21, 7 במרץ 2018 (IST)<br />
:סליחה זה עצמו אולם הדיונים. בדלפק הייעוץ שאיליו התכוונתי באמת אין בעייה--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"א באדר ה'תשע"ח • 22:23, 7 במרץ 2018 (IST)<br />
::אנא, בדפים מרכזיים כגון אלו תשתדל לארכב רק מסיבות ענייניות כשיש עומס אמיתי, אי אפשר לפתור את בעיית נטרפי על ידי אירכוב כל דף שהם חוסמים. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 23:18, 7 במרץ 2018 (IST)<br />
:::אני חושב שזה כבר עמוס מדיי. הבעייה כעת הפוכה. שנטפרי לא נותנים לארכב.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"א באדר ה'תשע"ח • 09:43, 8 במרץ 2018 (IST)<br />
::::{{א|Davidnead|דוד}} אם לא שמת לב כבר כתבתי בלוח המודעות פיתרון לעריכה כאן גם אם יש פיסקה שנטפרי חוסם. את הפיסקה הבעייתית בעצמה אפשר לפתור על ידי חילוק המילה עם מקפים.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ב באדר ה'תשע"ח • 21:52, 8 במרץ 2018 (IST)<br />
== איות שמות ביידיש ==<br />
{{הועבר|מ=שיחת משתמש:צביקה}}<br />
<br />
שלום לך ותודה על תרומותיך. המכלול כתוב בעברית, ולכן אנו בדרך כלל מעדיפים את הכתיב הנפוץ שהקורא המצוי יכיר ויבין. יישר כח. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • כ"ב באדר ה'תשע"ח • 12:45, 9 במרץ 2018 (IST)<br />
:[[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]], במקרה זה לכאורה כן נכון לתקן לעפשטין כמו שכתוב בספריו. כעין זה תוקן ב[[רבי שמואל אויערבאך]]. יש הבדל בין שימוש כללי בשם משפחה, לשם ידוע של רב.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 10:22, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
{{סוף העברה}}<br />
::מה {{א|עידו|דע}}{{א|Davidnead|תכם}}?--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 10:24, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
:::לתשומת {{א|יהודה 1|לבך}}, גם אצל רבי שמואל אויערבאך כבר הפכו את ההחלטה. בראשית ימי כאן הייתי בעד הכתיב הנכון, וטרחתי להחליף בכל מקום את קוסוב בקאסוב ואת מנדל במענדיל (או מענדל, לפי מנהג הרב המדובר), אבל שכנעו אותי [[המכלול:חדר דיונים לכתיבה יהודית#איות שמות באידיש|כאן]] <small>(וראה עוד [[שיחת תבנית:אדמו"רי קוסוב-ויז'ניץ|כאן]])</small> שהדבר החשוב ביותר בכתיבה אנציקלופדית הוא לכתוב בצורה הברורה ביותר שכל קורא מזדמן יבין על מה מדובר. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 12:44, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
::::ראיתי רק עכשיו. אני לא כל כך משוכנע, אם כי ודאי לא מדובר בנושא של אספקלריה. הטענה שהועלתה שם שאי אפשר לקבוע החלטות עכשיו כי אולי יבואו משתמשים אחרים וירצו להיפך לא מובנת לי. כל זמן שמגיע משתמש חדש נותנים לו להביע את דעתו ועושים מחדש. למה שלא נתייחס לדעת העורכים כעת? אמנם צריכים לדעת מה הקוראים חושבים אבל את זה אפשר לדעת לפי העורכים. אם אין הרבה עורכים אולי זה מוכיח שאין הרבה קוראים שאיכפת להם {{עצב}}...--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 12:53, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::{{א|יוסף}}? {{א|Davidnead|דוד}}?--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 13:01, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::כעת אני חושב שוב שכתיב באידיש אכן אינו נחשב לכתיב נכון ובדומה לכתיב אנגלי. אבל בכל זאת הבדיקה אמורה להיות לכאורה על ידי מבחן גוגל ולא על פי כללי ויקיפדיה. גם לכללים שלהם יש קוראים שמתנגדים (גם אם הם מיעוט, ודוגמא לדבר בשם פול שאני מאז ומעולם היכרתי פאול)--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 13:05, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
{{שבירה|7}}כעת אני מסכים אם הטענה שעדיף להישאר בשב ואל תעשה. יש רק לשאול מה היחס למשתמשים שיחליטו לשנות, האם להחזיר למצב הקודם, או להישאר גם בזה בשוא"ת. מצד אחד אי אפשר שכל אחד יעשה דבר אחר ולא תהיה אחידות מאידך כשיש מעט מדיי עורכים חבל לריב על שטויות. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 13:17, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
:צר לי לחלוק היכא שיש הסכמה מקיר לקיר. אך, נהיר גם לאחרוני הכופרים עמי הארצות, כשמש בצהריים, שאויערבאך זה אוירבך ועפשטיין זה אפשטיין. זה רק פחות נח להם לקרוא בגלל הקונוטציה הדתית. הטיעון של קריאות אינו נכון בחלק לא במבוטל מהמקרים. החלטה גורפת על הכתיב החילוני שגויה בעיני. <br />
:זה אולי נכון עבור [[מהר שלל חש בז|מאהער שאלאל חאש באז]], אבל כאמור ברוב המקרים הכתיב היידי עובד מצוין. והוא שעלינו לשמר. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 13:23, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
::הכתיב היידי אינו הכתיב האמיתי אחרי שנקבעו כללי כתיב שאינם קשורים ללה"ק. אמנם גם הכתיב שמשתמשים בו היום אינו דוקא הכתיב של לשון הקודש. לא לשון המקרא ולא לשון המשנה. אבל זה השפה המדוברת והנכתבת אצל קהל היעד של הקוראים. לכן אני לא רואה צורך לשמר כללי כתיב יידי יותר מלכתוב באותיות לועזיות. אפשר ואולי גם ראוי להכניס זאת בסוגריים כמו שמכניסים שמות שמקורם משפות זרות. אבל לא שזה יהיה השם העיקרי. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ז באדר ה'תשע"ח • 19:26, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
:::[[משתמש:יהודה 1|יהודה]], מה פירוש "נקבעו"? מי קבע - הוד רוממותה [[האקדמיה ללשון העברית]]? ואנחנו מצויים לומר אמן באופן עוור? שם צריך להיות שם, אדם זכאי לבחור שמו. אם כתב עצמו כאויערבאך הערך צריך להיות כך, ואם כתב אוירבך (ויש גם כאלו) אז גם הערך יהא אוירבך. למה בכפייה? ועוד עפ"י אותם שאין בהם לחלוחית של תורה... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:04, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
::::{{א|עידו}}באמת כתבתי לא ברור, התכוונתי שכללי הכתיב של אידיש אינם כללי לשון הקודש. עכשיו אם אתה רוצה לדון איך נקרא בלשון הקודש אויערבאך זה כמו איך נקרא אורליאנ"ש לדעתי זה צריך להיות בלי אלפים ועיינים. האקדמיה אמנם לא מוסמכת להכריח אותנו. אבל צריך שהכתיב יהיה כמו שקוראי העברית מכירים. אז אם קהל היעד שלנו הם מחדשי דקדוק לשון הקודש באופן עצמאי עלינו לפתוח דיון על כל מילה. וכל זמן שלא נשתמש במה שמקובל בעולם ואת זה רואים לפי תוצאות גוגל. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 10:01, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== שיקום ==<br />
<br />
לפי המצב כעת שהמנטרים והעורכים הותיקים נעלמו לתקופה בלתי ידועה. ומאידך מצטרפים חדשים רבים שאין מספיק מי שידריך אותם. חשבתי שראוי לשנות את הגישה ולקבוע שמעתה '''אין ערכים חדשים'''. לא מיובאים ולא יצירות. מי שרוצה שיעשה את זה בטיוטה. המטרה. כל עריכה בעייתית שלא מנוטרת משפיעה לטווח ארוך על כל המיזם. חדשים לומדים מטעויות הקודמים להם וכך תדרדר כאן רמת הכתיבה ל-0. לכן הפיתרון שאני מציע הוא להתמקד רק בעריכת הערכים הקיימים כאן. ולא להכניס שום ערך חדש למרחב הערכים. כך יהיה פחות פוטנציאל לנזק ודרדור רמת הכתיבה, ומאידך את יהיה קל לחדשים ללמוד את הכללים ולהשתפר מתוך הערכים הטובים שכבר קיימים.<br />
:מתייג את {{א|איש גלילי}} {{א|יהודה שמחה ולדמן}} {{א|האלקושי}} {{א|עידו}} עם דוד ויוסף כבר התכתבתי בפרטי.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 22:19, 14 במרץ 2018 (IST)<br />
::הלכת רחוק, עדיף לקבוע הגבלה על ייבוא מויקיפדיה לפי הוותק. [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] ([[שיחת משתמש:האלקושי|שיחה]]) 22:22, 14 במרץ 2018 (IST)<br />
:::{{א|האלקושי}} לא כל כך הבנתי למה התכוונת. אבל נראה לי שזה לא מספיק. תעקוב אחרי העריכות האחרונות ותראה כמה מתוכם בעייתיות ואי אפשר לטפל בכולם.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 22:25, 14 במרץ 2018 (IST)<br />
::::{{א|יהודה 1|יהודה}} - {{א|האלקושי}} התכוון לומר שסביר להניח שעורכים שיש להם ותק בוויקיפדיה עריכותיהם יהיו באיכות מספקת ואין סיבה להגבילם בהגבלות שהצעת. האלקושי - אני חושב שיהודה רוצה לומר שגם כאלו שיודעים לערוך איכותית כדאי להגביל, ואולי אפילו דווקא אותם, משום שהמטרה היא לא רק למנוע עריכות ירודות אלא למקד את המאמצים של משאבי העורכים המועטים שלנו בשיפור הקיים. אני אישית תומך ברעיון, אך אני חושש שאי אפשר לכפות על אנשים ואין אדם עורך אלא במקום שלבו חפץ. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:48, 14 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::גם עורכים שיש להם ותק בויקיפדיה, צריכים לדעת איך מתייחסים לדברים שרוצים לצנזר כאן, אני ידוע שכפייה עלולה להבריח חלק אבל אם זה רק לפסק זמן מסויים, זה לא יזיק כל כך. מלבד זה, אפשר אולי לעשות את זה במסגרת של מבצע. כעין רעיון שעושים בויקיפדיה לפעמים באופן שכולם יסכימו להצטרף. אבל נראה לי שאם לא יסכימו עדיף לכפות.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 22:53, 14 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::בין אם בכפיה ובין אם לא, אני מבין שאתה מציע פרוייקט שהוא סוג של מבצע, לפיכך אני ממליץ שתגדיר היטב את המטרות והיעדים שלו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:55, 14 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::::{{א|יהודה 1|יהודה}}, אנחנו צריכים לאפשר כל עריכה מועילה, בין קצת בין הרבה. אפשר לנסות לשכנע אדם להשקיע במקום שנראה לך מועיל יותר, כגון לשפר ערך קיים פלוני במקום לכתוב ערך חדש אלמוני או להיפך. אבל לחסום? זה רק יבריח את העורך שבא לתרום ואתה מתייחס אליו כאל פועל שלך. <br />
:::::::מה שאפשר זה להגדיר מדיניות ברורה במכלול כדי שאפשר יהיה לאורה לקבוע מה מועיל ומה לא. יש אכן גם דברים שיוצא שכרו בהפסדו. אך הפתרון היחיד הוא הגדרות ברורות וכמובן '''על פי דעת תורה'''. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 07:59, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
{{שבירה|7}}חשבתי על זה בלילה ואני חושב שהבעייה עמוקה יותר ולא תיפתר בהצעה הזו, אני חושב כעת דווקא על כיון הפוך לאפשר גם תרומות של אנונימיים. נראה לי שמנסיון בויקיפדיה הרבה נרתעים מלהירשם וכתובים כאנונימיים. חלקם מזיקים אבל חלקם מועילים ויכולים אחר כך גם להירשם ולתרום. אני פותח את הדיון בפיסקה הבאה. אם כי ייתכן שזה שייך בכלל לשיח עורכים--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 09:56, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
מה זה מנטרים? ומה הפירוש שנעלמו העורכים הותיקים? ותגדל קושייתי למה לא ליצור ערכים חדשים? זה תלוי מה הערך. אם הכותב שלו כתב את זה בצורה טובה אז למה לא. יש הרבה מאוד ערכים שממש חסרים. עכשיו חיפשתי ערך על הגעלת כלים ובכלל אין כזה ערך. מה יכול להיות בזה רע מאשר כלום.<br />
<br />
==קהל היעד של המכלול==<br />
אני חושב כעת שהבעייה שלנו היא שאין לנו קהל יעד ברור שיכול להתגבש לכדי קהילה. <br />
{{ש}}אלה שמרגישים טוב בויקיפדיה לא צריכים את המכלול.<br />
{{ש}}אלה שבטוחים שויקיפדיה פסולה וצריכים למצוא לה תחליף הם בדרך כלל הציבור החרדי הנחשב ל"שמרן" יותר. הם אלה שבשבילם בעצם אנחנו עושים את מהדורת הבסיסי.<br />
{{ש}}גם אצלם יכולים להיות מחלוקות שייגרמו שהם לא יכולים להיות קהילה אבל את זה אולי אפשר לסדר בקלות יותר.<br />
{{ש}}אלה שבשבילם נועדה המהדורה הכללית הם אלה שסבורים שהדרך הנכונה היא למשל [http://ravtzair.blogspot.co.il/2015/12/blog-post_3.html אביגדור אמיתי] אני אמנם הצלחתי "לבלוע" את זה איך שהו אבל נראה לי שרבים בציבור החרדי סבורים שהוא כופר. מאידך הקהילה שמרשה לעצמה לקבל את דבריו וגם סבורה שויקיפדיה פסולה מונה אולי מספר חד ספרתי של בני אדם.<br />
{{ש}}אז בשביל מי אנחנו עובדים? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 09:56, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
:מה שנשאר כן הם אלה שגם אם לא מסכימים לדעות מסויימות שייכנסו כאן בכל זאת זה מוגדר אצלם כ"הרע במיעוטו". אבל איך ניצור קהילה מהם עם האנשים שסבורים שדעות מסויימות נצרכות להיכתב, והם סבורים שזה כפירה?<br />
:אם מתכוונים לכתוב בשביל אנשים שלא יכולים להצטרף לקהילה, הסיכוי להצלחה קלוש.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 11:38, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
::כעת אני חושב שיש להבחין בין '''שיתופיות''' ל'''קהילתיות'''. אנחנו לא חייבים להיות קהילה מגובשת. אני משער שהחרדים שתורמים בויקיפדיה אפילו אם הם מסתדרים שם היטב. הם לא מרגישים חלק מהקהילה. <br />
::מה שכן צריכים הוא נכונות של כל העורכים להסכים לקבל על עצמם את המדיניות שתגובש. ושגם אם זה לא ימצא חן בעיניהם הם ילכו על פיה. וגם ישמרו אחרים שלא יסטו ממנה בלי דיון מחודש.<br />
::משכך אנחנו יכולים ליצור צירוף מהרואים את המכלול כ"הרע במיעוטו" עם הרואים אותו כ"לכתחילה". ועם אלה שבעצם ויקיפדיה טובה בשבילם אבל "למה לא לתרום לעוד מיזם".<br />
:::כעת נשארת רק השאלה: איך אנחנו יודעים מה יביא לנו יותר תורמים. האם דרך הקיצוניות, או ריקוד המה יפית כלפי קוראים שבדרך החוצה מהציבור החרדי, או שלל אפשרויות ביניים?--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 16:53, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
::::ידועה פרשת נתן סליפקין שהוכרז ע"י גדולי הדור ככופר, לגבי כך שלא רבים הם המצטרפים זה בעיקר חוסר חשיבות וצורך בציבור החרדי לאנציקלופדיה וכן סיבות נוספות, זה שהמכלול בנוי על ויקיפדיה מוריד, חסר כללי אספקלריה וועדה רוחנית, ישנה בעיה לשקע את הראש בהררי מידע של חול, ישנה בעיה לכתוב דברי תורה בצורה יבשה כאילו זה דברי חול 'ומידע', ואצל רבים כמוני פשוט אין זמן [[משתמש:אלי|אלי]] • [[שיחת משתמש:אלי|שיחה]] • כ"ט באדר ה'תשע"ח • 21:51, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::אכתוב בעזרת ה' בפירוט בשבוע הבא. רק דבר אחד חשוב להבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים. אפילו אם זה יביא לנו אלף עורכים, המכלול לא ירקוד מה יפית כלפי אלו שבדרך החוצה מהציבור החרדי ולא יקבל על עצמו השקפות פשרניות לשם גיוס מתנדבים, מטרת המכלול היא שכל יהדי שצריך ידע יקבל לו את כל ידע בהשקפה תורנית מלאה ולא מתוך פשרות ופסיחה על שתי הסעיפים. בדיוק לשם כך המדיניות החד משמעית של המכלול היא שבכל מקום שיש מידע שיש בו חשש אולי הוא בעייתי אחת דינו להימחק ממרחב הערכים על ידי "תבנית סינון". [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 02:45, 16 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::אני חושש שלפי דברי {{א|אלי}}, והמצב כעת. המכלול לא יוכל למלא את יעודו. אם {{א|יוסף}} רוצה להתקדם נדרש להפעיל סופית את הוועדה הרוחנית. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ט באדר ה'תשע"ח • 11:30, 16 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::::אני מניח שיש אנשים שאצלם קיים רק שחור ולבן, מין איזה חלוקה ברורה של העולם, אלה שרוצים וויקיפדיה ואלה שרוצים אנציקלופדיה 'עולם ומלואו'. אני מבין את התפיסה הזאת תכל'ס זה מקל על תפיסת המציאות, עושה אותה ברורה, פשוטה, ונוחה לעיכול. אך דא עקא שהמציאות אינה כזאת, המציאות מורכבת, ובין וויקיפדיה לבין מרווה לצמא, יש ספקטרום של דעות ורצונות, וכפייה של משטרת מחשבות, תבריח את מרבית שוכני הספקטרום ותשאיר כאן רק את אלו שתפיסת המציאות שלהם הינה חד מימדית. [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] ([[שיחת משתמש:האלקושי|שיחה]]) 22:06, 18 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::::[[משתמש:האלקושי|כמה]] אנשים לדעתך יאמינו במכלול? תבחר לך איזה קבוצת דיעות שתרצה. אני חיפשתי קהל יעד מוגדר. לא לקבוע דעות מראש. ברור שיש כאלו שלא יסתדרו זה עם זה. <br />
::::::::האם התגובה שלך היא אליי או {{א|יוסף|ליוסף}}? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 10:00, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::::::בקיצור אתה מעדיף כאן את עידו או את [[W:he:משתמש:E.F Edits|אלעד פלח]](דוגמא). אין סיכוי לשניהם לעבוד יחד. (בלי כפייה) [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 10:10, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}<br />
ניכר מעריכותי שככלל אינני חד-ממדי כפי שמנסה בדמגוגיה [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] להקניטני ולגמדני. ומכיוון שמלאתי כרסי בחול כשלושים שנה, אף ידיעותי במדעים יחסית רבות הן ומהן אני תורם גם כאן במיזם (ובנוסף כ-20,000 עריכות בוויקיפדיה). לגבי דאגתו של {{א|אלי}}, אני לא מוטרד. לדעתילא רק שיש דרישה לאנציקלופדיה בעולם החרדי אלא שהיא אף כזו שלא ניתן יהיה לעצור את התממשות האנצ' הזו ודומותיה. אמנם צודק האלקושי שאני חד-ממדי - באמונתי חסרת הפשרות בקב"ה ותורתו. מי שלא מבין שהכל בתורה, ממנה הכל והיא המקור, על פיה נברא העולם והיא ספר ההדרכה וההכוונה, היא אורו של עולם, אם כן מי שלא אוחז כך כופר בקב"ה ובמקבלי השמועה. באותה חד-ממדיות משבח הזהר הקדוש דווקא את יתרו - שהוא משמעות "ויחד" היינו שיתרו הגיע לדרגה הגבוהה ביותר (אף מעל של משה ואברהם) של [[ייחוד השם]] - הידיעה שהוא אחד ויחיד. ואולי דווקא בגלל שיתרו היה במ"ט שערי טומאה ועבד כל עבודות זרות שבעולם ובחר ב-ה'. סיכומו של דבר - חד גוניות זו, אם לא נשמרה, סופנו להחטיא הרבים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:42, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
:::{{א|עידו}} נראה שלא הבנת את דברי האלקושי וממילא ההיפגעות שלך מיותרת. הוא התכוין שיש אנשים שרואים בעולם שני סוגים בלבד והשאלה מי מתוכם גדול יותר ואליו נכוון. אבל יש הרבה יותר סוגים. אתה אחד מהם. אני כנראה סוג אחר ויש הרבה גווני ביניים בין הקצוות. וכמו הדוגמא שהבאתי מאלעד פלאח שהוא קרוב לקצה השני של הספקטרום. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 10:49, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
::::הבנתי נכון שהאלקושי מציג אותי באופן חד-גוני מה שאינו נכון, וזאת עשה כדי להצדיק הוצאת דברי תורה ממרחב הערכים כי זה לא מודרני מספיק. אני לא מייצג קצה אלא את הנורמה עפ"י התורה. אמנם הרחוקים מהתורה ירצו להמעיט בערכה המוחלט ולהציגה כפחותה ולא רלוונטית. אמנם אתה צודק שההיפגעות מיותרת אך זאת רק בגלל שהיפגעות תמיד מיותרת. דא עקא שאני רחוק מלהיות מתוקן מידות ולכן גם פגיע. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:53, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
:::::התכוונתי לשאלה שפתחה את הדיון למי מכוון המכלול? השאלה הזאת הציגה כביכול יש רק שני סוגי אנשים, וממילא ממה נפשך וכו'... ועל כך באו דברי, דעות אנושיות אינם כך או כך, אלא ישנו רצף שכולנו נמצאים עליו, והמכלול מכווין לטווח מסוים ברצף ולכן השאלה הזו אינה נכונה מעיקרה, בנוגע לאביגדור אמיתי אני לא יודע מה דעתי בנוגע לדבריו אני רק יודע שהרמב"ם כתב במפורש כדבריו. לגבי דבריו של מיודעינו היקר שבאדם {{א|עידו}} לא דיברתי עליך ולא ניסיתי לפגוע בך, הנידון על הכנסת דברי תורה לערכים, אתה בוודאי מתכווין לנידון בשמש, ובכן כשכתבתי את תגובתי כאן עדיין לא ראיתי את הנידון שם, (אתה יכול לראות את זמני התגובות), כמו"כ מעולם לא ניסיתי אפי' לפגום בחד המימדיות של האמונה. נראה כאילו אתה מנסה יותר מידי להילחם בטחנות רוח, אתה מגן על כבוד שמיים ויורק אש וגופרית על סביבותיך בשעה שאף אינו מעלה בדעתו לפגוע בכבוד שמיים, אתה מגן על כבודך בחירוף נפש במקום שלא דובר בך כלל. צר לי, בחר את מלחמותיך בחכמה, כי אם לא כך לכשיבוא היום שבו אכן נזדקק למלחמה אזי תיהיה מותש ממלחמות הכזב שלך. [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] ([[שיחת משתמש:האלקושי|שיחה]]) 11:05, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::{{א|האלקושי}} אני לא יודע מה אתה מתכוין שהרמב"ם כתב כדבריו. אני בכלל שבעתי מויכוחים כאלה ועדיף לשלוח אותם לרבנים שיכריעו. המקור שראיתי לזה הוא דברי רבי אברהם בן הרמב"ם. אבל בכל זאת נראה לי שגדולי הדור המוכרים כעת בציבור החרדי סבורים שאסור לנו לומר כן. ראה ערך [[W:he:נתן סליפקין|נתן סליפקין]] שאלי הביא. וכעת לך תמצא לך קהל יעד שיקרא את המכלול אם דבריו ייתקבלו בכל זאת בלי הסתייגות. ומנגד קהל ייעד שיקרא אם דבריו ייתקבלו עם הסתייגות וקהל ייעד שיקרא אם דבריו יימחקו לגמרי. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 11:18, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::::הרמב"ם במורה ח"ג פי"ד ולא רק הוא, כך כתבו גם ר' שרירא גאון, הרדב"ז ועוד רבים אחרים. [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] ([[שיחת משתמש:האלקושי|שיחה]]) 11:21, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::::תודה. באמת ראיתי שמביאים ולא היה לי זמן לבדוק. עם זאת זו לא הדעה המקובלת ולא יועיל לך להוסיף עוד מקורות קדומים ולטעון שאמרו כן. כי אומרים על כעין זה לראשונים היה מותר ולנו אסור. ועוד, שנראה לי שבעלי התוספות לא סברו כן. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 11:32, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
{{שבירה|8|8}}ומה {{א|האלקושי|אתה}} עונה על שאלתי? (באיזו דרך יבואו יותר?) [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 11:33, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
:באופן אחד כתיבה אובייקטיבית ככל האפשר, למעט במקום שקשור לתאווה, לזלזול בגדולי ישראל, ולכפירה מובהקת. במקום שיש מח' (לא בין סליפקין לר' אלישיב, אלא בין שני גדולים וכדו') יש לדווח על זה בצורה יבשה. כתיבה כזאת תתאים לטווח הרחב ביותר של אנשים, ייתכן שחלקם לא יאהבו את זה, אבל הם יוכלו לשרוד כתיבה כזאת. ובנוסף יש לזכור שזה האפשרות היחידה של קיום אנציקלופדיה ז"א אני יודע שלכולנו יש רגשות עזים כלפי היהדות וכלפי קודשא בריך הוא ואורייתא והמסתעף, אבל כשאנו מגיעים לכתוב אנציקלופדיה אנחנו מוכרחים לנטרל את הרגש ולדווח בצורה יבשה, מכמה סיבות א' כי זה המשמעות של אנציקלופדיה ומקור המהימנות שלה דיווח יבש. ב. כי אם לא נעשה כן אין לדבר סוף, כל אחד יש לו את דעותיו הוא בנוגע ליהדות, ואזי יום אחד יבוא אחד ויאמר שאם בערך על שמש לא כותבים כך וכך הרי זה כפירה וכו' ביום אחר יבוא עצניק ויכריז את האני מאמין שלו וכו' וכו' - (אתה יכול לומר שבמכלול יכנסו רק הדעות של הזרם המרכזי - ואז מה? ניהיה סניף של יתד? ויתירה מזו מה בנוגע לדברים שיתד לא החליט בהם?) סופו של דבר הדרך הבטוחה ביותר היא לקבוע קו אדום אחד ברור - אין במכלול תאווה, כפירה ברורה, וזילזול בגדולי ישראל, כל השאר נכתב באופן יבש חף מרגש, ובהחלטה של רוב קולות. [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] ([[שיחת משתמש:האלקושי|שיחה]]) 11:48, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
::אבל סליפקין "צודק" הרמב"ם כמוהו וכו'. אז זו כפירה ברורה? עכשיו נבריח את כל מי שסבור כך. אני חושב שצריך כאן דבר ברור. למעשה כשהצטרפתי אחת השאלות שהטרידה אותי, איך נתייחס למחלוקת בציבור הליטאי. אז זה היה אצלי בבחינת "דייה לצרה בשעתה". אבל כבר הגיע הזמן. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 12:00, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
:::דיווח יבש במקום כזה ידווח על דברי הרמב"ם וכנגד זה יכתוב שגדולי דורינו כתבו לא כך, מסליפקין ניתן להתעלם מכיוון שאינו רלוונטי ואין מקום לשרבבו בין שני גדולי עולם. גם במחלוקת בציבור הליטאי ניתן לנקוט בלשון יבשה, אין מקומנו להחליט שהאמת היא עם רוב בניין ומניין, או שמא משנאיך ה' אשנא בלי שום פשרות. אנו רק מדווחים על טענות שני הצדדים ותו לא. [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] ([[שיחת משתמש:האלקושי|שיחה]]) 12:05, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
::::{{א|האלקושי|אבל}} בכל צד יש שסבורים שהצד השני כופר, אז זה יבריח עורכים משני הצדדים. בקיצור הפיתרון לדעתך הוא שבכל מקום שיש מחלוקת אם זו כפירה (ולא שהכופרים עצמם רוצים שיקבלו את דעתם) יש להכניס את זה בצורה יבשה אפילו אם חלק לא מסכימים לזה עד בורחים. הבנתי נכון? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 12:15, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::נכון, אבל רק במקום שבו יש אנשים גדולים משני הצדדים. לגבי הבורחים אני לא מסכים איתך, לא נראה לי שאנשי דגל ואנשי עץ יברחו למקרא תיאור ניטרלי. [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] ([[שיחת משתמש:האלקושי|שיחה]]) 12:21, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::{{א|האלקושי}} מבטא די טוב מה שיש לי לומר בדיון הזה. אדגיש במיוחד את הנקודה שהמפתח לשאלתו של {{א|יהודה 1|יהודה}} הוא לא איזה קהל יעד נוכל/גדאי יותר לרצות, אלא מה יוכלו לשרוד הכי הרבה אנשים. כלומר כדי להכיל קשת רחבה של סגנונות דרושה תחמיד הפתשרות, מה שבעיני אחד טוב בעיני אחר רע. כאשר אתה מציג משהו באמצע בעצם הצגת משהו שאינו טוב בעיני שניהם, דיעבדי לכו"ע, אך מאידך שניהם יכולים לחיות איתו. זו הדרך היחידה כשפונים לקהל יעד רחב ומגוון. לכן אין השאלה לאיזה קהל יעד לפנות, אלא עד כמה אנו יכולים למתוח את גבולות הדיעבד באופן שיותר נרוויח קהל מאשר נפסיד. והתשובה היא ניטרליות. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 14:15, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
{{שבירה|6}}נראה לי שהקביעה מי קהל היעד תלויה גם בלמי יזיק יותר אם לא יהיה קיים המכלול. אני מחלק את הציבור החרדי לעניין זה ל-3 קבוצות. 1. אלה שרוצים אנציקלופדיה נקייה לחלוטין מתכנים של כפירה או דומה לה. להם כמובן אם לא נתאים בגלל שנהיה "קרים" מדיי, לא נזיק במיוחד. לא יהיה להם לאן לברוח והם יחליטו האם להעדיף להינזר מהאינטרנט לגמרי, או להעדיף את המכלול כהרע במיעוטו. 2. אלה שרוצים ויקיפדיה, אלא שאיכפת להם השייכות המגזרית. (ורוצים שיכניסו יותר את דעות החרדים כלגיטימיות). להם כמובן יזיק מאוד אם המכלול יהיה "חרדי מדאי". הם פשוט יברחו לויקיפדיה ויסתדרו שם. צריך בשבילם שהמכלול יהיה שווה לפי דעתם לאיכות של ויקיפדיה אלא שהוא מתעטר בחרדיות. מאידך דבר כזה יבריח את הקוראים מהסוג הראשון. 3. אלה שויקיפדיה בשבילם היא כפירה וכיו"ב אבל בכל זאת הם רוצים את כל סוגי הידע הקיים בעולם ושווה להם אפי' לרעות בשדות זרים בשביל זה. מהם אם נעלים מידע הם ילכו לראותו בויקיפדיה ולא עשינו כלום. אמנם אין בעייה בשבילם שיהיה "חרדי מדאי" בסיגנון ובלבד שלא יחסר כל הידע המדעי או שאר ענייני חול המעניינים אותם. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 15:29, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
:במקום בו גדולי דורנו הכריעו כשיטה מסוימת, אי"ז פשוט להביא דעה המסווגת אצלם ככפירה [ובעצם אין חילוק אם אדם גדול כתב את הדברים או נוצרי למשל], עיקר החילוק לדעתי הוא שבדבר מפורסם לכל לדוגמא הצדוקים ניתן להביא, ובדבר שאינו מפורסם לא שהרי איננו יכולים ללמד מינות גם עם הסתייגות--[[משתמש:אלי|אלי]] • [[שיחת משתמש:אלי|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 15:57, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
::מחלוקות בתוך הציבור החרדי עצמו, שיש גדולים לכאן ולכאן, כמובן שאנחנו לא מכניסים את ראשנו בין ההרים, אלא מביאים את שני הצדדים באובייקטיביות, כדברי {{א|האלקושי}}. <br />
::בספר שמירת הגוף והנפש בהקדמה, מספר ששאל את רבי שלמה זלמן על דעת רבי אברהם בן הרמב"ם הנ"ל. רבי שלמה זלמן אמר לו שברור שהאמת עם רבי אברהם בן הרמב"ם אבל בספר שיכתוב לעיקר כדעת החולקת ולא כדבריו. כלומר יש לגדולי ישראל עוד שקולים חינוכים מה לפרסם ומה לא, מתי כן ומתי לא. לכן כששאלתי את פיהם - הם נתנו לי הוראה חד משמעית שבשלב ראשון דעות כאלו וכדוגמתם לצנזר [עם תבנית סינון]. בשלב שני (ולעורכי אספקלריה כבר בשלב זה תחת דף מותאם) נרכז את כל השאלות ואת כל הצדדים לכאן או לשם ונעלה על שולחן גדולי ישראל ונקבל מהם הכרעות איך להציג את הכול באספקלריה תורנית אמיתית, ללא צורך בצנזור. בינתיים מה שלא מקובל לכתוב עליו בציבור החרדי - פשוט מצנזרים עם תבנית, זה מדיניות ברורה וחד משמעית!. <br />
::{{א|יהודה 1}} בשלבי ההקמה והביסוס של המכלול, ששאלתי את גדולי ישראל למי לכוון את המכלול כך שישמש לו הצלה רוחנית, הם אמרו לי - שלב ראשון לתת מענה לאלו הרגילים הכשרים שצרכים ידע כשר, פשוט לספק להם ידע כשר ללא פקפוק כמו שעושים כל חברות הסינון שמסננים-מצנזרים אינטרנט (צרכים תמיד לזכור, גדולי ישראל קבעו: אינטרנט זה דבר רע! והשימוש באינטרנט ובכלל זה במכלול, זה דיעבד אחד גדול, אלא שהמכלול הוא הרע במיעוטו והוא "הלכתחילה שבדיעבד", אבל לעולם הוא לא יהיה לכתחילה! לכתחילה זה לשבת בבית המדרש וללמוד גמרא). בשלב שני - לפעול הצלת אלו שיצר הסקרנות גורם להם לרעות בשדות זרים, כמו שיש "ישיבות למתמודדים עם יצר התאווה והנאות העולם הזה" לתת מענה לכאלו שנמשכים לרחוב, כך המכלול ישמש כ"ישיבה למתמודדים עם יצר הסקרנות והידע הגלובאלי" לתת מענה לאלו שנמשכים לידע. אבל זה רק בשלב שני ובתנאי שלא יהיה על חשבון הקבוצה הראשונה. אם כן קהל היעד של המכלול:<br />
::*בשלב ראשון של הצנזור והסיווג, קהל היעד של המכלול: אלה שרוצים '''אנציקלופדיה באיכות של ויקיפדיה, אבל בתנאי שתהיה נקייה לחלוטין מתכנים של כפירה או דומה לה''', ובכל מקום שיש התנגשות בין האיכות לנקיות - אם אפשר להתאמץ שלא תהיה סתירה, מה טוב, ואם אי אפשר או שכרגע אי אפשר - אזי הנקיות היא זו שתגבר!. <br />
::* בשלב השני אחרי התיקון ההתאמה של התכנים שצונזרו והחזרתם למרחב כשהם מתוקנים, יהיה למכלול '''עוד''' קהל יעד, והוא: אלה שוויקיפדיה בשבילם היא כפירה וכיו"ב אבל בכל זאת הם יצר הסקרנות דוחף אותם והם רוצים את כל סוגי הידע הקיים בעולם, ושווה להם אפי' לרעות בשדות זרים בשביל זה. מהם אם נעלים מידע הם ילכו לראותו בוויקיפדיה ולא עשינו כלום. אמנם טוב בשבילם שיהיה חרדי למהדרין בסגנון וברוח הדברים, ובלבד שלא יחסר כל הידע המדעי או שאר ענייני חול המעניינים אותם. <br />
::* לא כקהל יעד מרכזי: כל זאת היא חלוקה סוציולוגית תאורטית אבל כמו שכתב האלוקשי המציאות כשלעצמה אינה כזאת, המציאות מורכבת, ובין אלו לאלו, יש ספקטרום של דעות ורצונות, והגיוני שבמשך כל השלבים גם חלק מאלה שרוצים ויקיפדיה אלא שאכפת להם השייכות המגזרית או שאכפת להם דברים אחרים בוויקיפדיה יבחרו במכלול. אבל כמאמור זה לא קהל יעד מוגדר שאנחנו יכולים לפעול על פיו בגיבוש המדיניות. [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 10:00, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
::::{{א|יוסף}},זה אומר שהיום צריכים לעשות מה שאפשר כדי לרצות את הרוצים ידע כשר, אפילו אם יש כאלה שיטענו שזה יבריח את השאר. ורק אחרי שתקבע המדיניות בכל הנושאים יהיה אפשר לערוך מחדש לקהל היעד שרוצים יותר ידע. הבנתי נכון? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' בניסן ה'תשע"ח • 10:12, 20 במרץ 2018 (IST) <br />
:::לא הבנתי מה בכלל הבעייה שאלה שלא רוצים ידע כשר יברחו מפה. הרי זה המטרה שלנו!!! הגיע הזמן להתחיל לנקות את כל הערכים עם הזבל של וקיפדיה. בכלל אני חושב שבערכים ממכלול הקודש של תורה אין צורך להביא מהמקום הטמא את החומר שלנו. "לא לכם ולנו לבנות בית לאלוקינו"!<br />
:::אני בכלל לא מבין למה צריך'לצנזר'. כלום יש כאן אינו צענזור גוי שדורש לשמור את דברי הבלע והכפירה?! מה שלא נראה טוב צריך לסלק מייד מדין 'ובערת הרע מקרבך'. לכן אני חושב שצריך לשנות את המדיניות של צנזור עם תבנית (בכלל לא כ"כ הבנתי מה תועל התבנית) ולהתחיל לנקות את הדברים. לא מבין למה צריך ליצור שאלות חדשות. יש כאן דברים שאין מישהו ממרנן גדולי ישראל שיתיר להם אפילו לזמן מועט. חובה למחקן מייד!!! האים מי שרוצה דברים נקיים הוא מי שצריך לחשוב פעמיים? אתמהה!! אדרבה מי שחושב שאפשר לכתוב כאן מהבליהם שישאל הוא את דעת תורה ויראה מה מותר ומה אסור. שאלה אחרת יש לי אם המכלול הוא רק דיעבד אז למה אנחנו משאירים פתוח את המכלול ונותנים לכולם לערוך בהמכלול? ברור שמעלת לימוד התוה"ק הוא לאין ערוך יותר מכל משהו אחר אבל עדיין מותר לכל יהודי לראות בהמכלול על פי הוראת דעת תורה שלו. זה לא רק יצר התאווה והנאות העולם. אני צריך הרבה פעמים לבדוק דברים לשם סיבות שלי ואני צריך אינצקלופדיה כשרה בלי כל המרעין בישין של וקיפדיה. אני תומך מאוד במה שכתב יוסף שיש לראות שהנקיות תהיה לפני הכול ועל כל ספק קל יש לשמור על פך השמן הטהור שלנו בזמן שיש כל כך הרבה קליפות בחוץ. אנחנו לא צריכים לדאוג לאלו שחולים וכושלים ב'עץ הדעת' לראות את כל הידע שבעולם ה"י. {{שכח לחתום|המעוררים}}<br />
::::{{א|המעוררים}} אשריך שאתה לא מהם ומהמונם. אבל אם אנחנו לא נדאג גם לרועים בשדות זרים הסכנה שלהם חמורה יותר מהסכנה שלך אם לא יהיה על טהרת הקודש. אתה יכול לא לקרוא בכלל. והם יקראו את כל הדברים הטמאים. אכן זו השיטה כעת לנקות כל מה שיש אפילו ספק. אבל התבנית דרושה כי אם יש שאלה אם לכתוב דבר מסויים ונעלים אותו זה יקשה אחר כך להחזיר. כעת כל השאלות יהיו סגורות ב"מכסה" שרק מי שרוצה יכול לראות. וכל השאר מותר ללא שאלה. ובלבד שיהיה שיתוף פעולה מצד הציבור שעל כל שאלה יעורר. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' בניסן ה'תשע"ח • 16:35, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::אני חושב שאתה טועה. דווקא מי שמקפיד על מה שקורא (ויודע כמה הזהירו רבותינו מקריאה בספרי החיצוניים) צריך לתת לו יותר אפשרות שהרי הבא ליטהר והבא ליטמא כו'. אם נצטרך להתפשר אין לדבר סוף וככה החלו גם רוחות ההשכלה באירופה. כשיש שאלה לא מיבעיא אבל ברוב הפעמים זה בכלל לא שאלה סתם הרהורי מינות. מה הפירוש שאנחנו נותנים לדברי כפירה לשכון בתוכינו שמי שירצה יוכל לראות?! הלזאת ייקרא אתר חרדי? יש מספיק אתרים 'חרדיים' שמכילים את כל הזוהמא שבעולם עם איצטלא של פושט טלפיו. תמונה של טשולנט בראש השער אינה הופכת את המקום לחרדי. חרדי זה מה שעליו חנכנו כל הדורות לברוח כמיטחווי אש מכל אשר רוח זרה בו. החת"ס זיע"א עמד בפרץ על כל סדק קל שגילה בחומת היהדות והיו הם דברים מעין אלו. בני אל יפתוך חטאים! שמא יכשלו אלו שבשוליים כו' זה מפיתויי הייצר. יש מספיק ארגונים שדואגים למסכנים אלו. אנחנו צריכים לא לסור מן הדרך אשר צווינו ימין ושמאל ולזעוק מי לה' אלי!--{{שכח לחתום|המעוררים}} <br />
:::::הדיון כאן מעניין. רציתי להוסיף כמה נקודות בקשר לכך. הראשונה, בקשר למה שחלק מן הכותבים יצרו השוואה בין דעת רב שרירא גאון לאנשים כנתן סליפקין (שאגב אין לי מושג מיהו, שמעתי עליו רק מהדיון כאן), נא עיינו בספר באר הגולה למהר"ל מפראג - שהוא המקור החשוב בנושא הזה, לא מובאה זניחה בספר שמירת הגוף והנפש - שכבר הביא אנשים שניסו להיאחז בדעתו, וכן בדעת ראשונים אחרים שהביאוהו, והשיב על כך בדברים נכוחים. <br />
::::עוד שתי נקודות השלובות זו בזו, הראשונה, שיש להבחין בין מקרים שהדעות הובאו עבור שמירת כבודם של חז"ל, לבין מקרים שהם הובאו בשביל להמעיט את דמותם. בדורינו, גם אם המביאים את הדעות הללו חושבים שהדבר 'מציל' כביכול את כבודם של חז"ל, הרי שיש לפקפק מאוד אם הדבר נכון מבחינה מציאותית. השניה, יש לזכור, שלכל הדעות מחוייבים להאמין ש'מורא רבך כמורא שמים', וכמו כן להאמין בכל מה שכתבו בכל הספרים בכל הדורות על קדושתם הנשבגת של כל מילה מדברי התנאים הקדושים, גם בשיחת חולין, וכו' וכו'. האם כל האנשים העוסקים בכך אכן מסוגלים נפשית לאחד בקרבם את שני הקצוות? סביר להניח שלא. {{שכח לחתום|עם סגולה}} <blockquote>כפי שהבהיר המכון אין זה מדאגתינו לשמור על מי שדברי רבותינו נראים להם לא מציאותים אז הם פקפקים בדברי חז"ל. הדברים אשר הגידו לנו כך הם לא פחות ולא יותר ולא נסור מהם. אין צורך להתאחד עם אותם שולי המחנה אלא יש להתפלל ולקוות שישובו אלינו בתשובה. אנחנו צריכים לעמוד בלא לסגת מהיהדות בכלום.ובסופו של דבר יערה ה' ממרום רוח טהרה על אלו. ברור שכשיראו שיש פה אתר כשר באמת יצטרפו עוד ועוד אנשים וגם הם יבואו בבושת. תמיד ככה היה שהיו כאלה שניסו לנגוס במסורת שבידינו אבל בסוף האמת והאור ניצחו.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 19:26, 21 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
<br />
==שינוי שם תבנית האספקלריה {{תב|מהדורות}}==<br />
{{הועבר|ל=המכלול:לוח מודעות#הסבר:}}--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ב' בניסן ה'תשע"ח • 10:33, 18 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== {{תב|הבהרה}} ==<br />
<br />
האם יש להימנע ככל האפשר משימוש בתבנית זו. אני נוהג לשים אותה בכל מקום שדעתי חסרה הבהרה. בין אם נראה שקל להבהיר ובין אם לא. מה דעתכם--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' בניסן ה'תשע"ח • 16:13, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:התבנית נועדה למשפטים שהמסר או חלק ממנו לא ברור. ישנם בהחלט מקומות בהם התבנית ראויה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 16:32, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== ר"ת בהמכלול ==<br />
<br />
אמרו לי שאסור לשים ר"ת בהמכלול משום שבויקפדיה אין ר"ת. אני לא מבין למה אנחנו צריכים לעשות מעשה קוף אחריהם. זה תרבות של האקדמיה ולנו אין חלק בכך. האם נכתוב 'אדונינו מורינו ורבינו' במקום 'אדמו"ר'? כך גם ב'חז"ל' 'ערש"ק' 'חוה"מ'. צריך לכתוב מה שיותר נהוג בשדות שלנו ולא אחר רעיה בשדות זרים. {{שכח לחתום|המעוררים}}<br />
:אפשר לשים גם גימטריאות ורמזים כדרך חכמינו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 17:37, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
::אולי לא הסברתי את עצמי מספיק טוב: ברור שבמקומות שציינו בספרים ר"ת וגימ' ורמזים ודאי ראוי להוסיפם. אני מתכוון שבמקום לכתוב 'ראשי תיבות' אפשר לכתוב גם 'ר"ת' כמקובל בכל הספרים. {{שכח לחתום|המעוררים}}<br />
:::בקשר לשאלת{{א|המעוררים|ך}} הראשונה: אדמו"ר וחז"ל אפשר להשאיר. חוה"מ, אישית נראה לי שאפשר להשאיר (אם כי עדיף לפתוח), לא יודע אם כולם יסכימו. ערש"ק ודומיו נהוג לפתוח. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:05, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
::::מי מוסמך לקבוע בזה?[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] ([[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]]) 20:52, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::לקבוע - המכלולאים כקבוצה עם הסכמה יחסית גורפת, או מדיניות מוכתבת מלמעלה. <br />
:::::קח בחשבון שהסיכוי להציץ לרגע קט ומיד לשאוף שדברים שבנו כאן במשך זמן לא מועט והרבה השקעה ישתנו בין רגע כאשר אפילו לא הוכחת שאתה מבין את הטענות לאשורן - נמוך למדי. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 20 במרץ 2018 (IST) <br />
::::::אם המכלולאים אז נחכה לדעתם ואם מדיניות אז נחכה לדעתם. את הסוגיה אני מכיר לא מהיום ולא יודע מה אני ריך להוכיח שהבנתי. אולי גם אתה לא הבנת אותי. צר לי על היחס שאני מקבל כאן על ההתחלה. זה מתאים יותר לויקיפדיה ולא לנו.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] ([[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]]) 21:22, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::::כבר הבעתי את דעתי ב[[שיחת משתמש:ניסוך המים|דף שיחתי]], והיא ש'הקב"ה' (ראה מה שהערתי שם), 'וכו' ', וכפשוט 'אדמו"ר' ו'חז"ל' (שכשם שהוא נכתב כך הוא נקרא) - אפשר לכתוב בר"ת. משא"כ 'ר"ת', 'ע(ר)ש"ק', ואפילו 'חוה"מ' שהם ר"ת פחות מוכרים - כדאי למעט בכתיבתם. כפשוט, אין זה שייך לדפי שיחה וכיו"ב. [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 22:29, 20 במרץ 2018 (IST) <br />
::::::::זה רעיון טוב לנהוג כפי מה שמקובל אצלינו. לכן גם 'נפק"מ' עדיף בר"ת. כדאי להכין רשימה מסודרת של המילים.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] ([[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]]) 22:50, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::::::מסכים עם הכלל שניסח {{א|ניסוח המים}} ועם העצה הפרקטית של {{א|המעוררים}} בעקבותיה, שתהיה לנו רשימה מסודרת. {{א|Davidnead|דוד}}, תרצה להפנות את המעוררים למקום הנכון לפתוח רשימה ואולי להוסיף שם מה שכבר יש לגביו נוהל/הסכמה? [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 23:19, 20 במרץ 2018 (IST) <blockquote></blockquote><br />
{{שבירה}}לא אדע מדוע מאסו {{א|ניסוך המים|אחי}}{{א|המעוררים|נו}} בלשון אבותינו, ובחרו להם דרך מעקשת ופתלתלה אשר לא הלכנו בה. הלא מאז ומקדם בעת כתוב ה' את תורתו הקדושה - לא כתבה בראשי תבות, וגם רבותינו התנאים והאמוראים ואחריהם הגאונים והראשונים כמעט ולא כתבו בראשי תבות, ורב דבריהם היו בתבות שלמות ברורות וצחות, כאשר נראה נכוחה בכתבי היד הרבים מספר. רק בעת הופעת הדפוס בידי האדומים שנואי הא-להים, כתבו בראשי תבות למען המעט בהוצאות הדפוס. ומדוע נבחר לכת בדרכם, עלינו להשמר מכל משמר מלשון האומות, ומלשון הכופרים, וגם מקצורי התבות, אך ורק בלשון התורה הקדושה כאשר צונו א-להינו, וכאשר זעק על זה נחמיה התרשתא, ב[[s:נחמיה יג/טעמים|סדר העשירי מספר עזרא]]. ולשומעים ינעם ותבא עליהם ברכת טוב. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 23:33 (IST)<br />
:א. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]], אני מוחה על ביזוי כבודם של רבותינו גדולי ישראל שכולם ללא יוצא מן הכלל כותבים בראשי תיבות ולטענתך "בחרו להם דרך מעקשת ופתלתלה אשר לא הלכנו בה" כו' עפ"ל. ב. דומני שטעות היא בידך לומר שרק בעת הדפוס החלו להשתמש בר"ת, והמומחים לכת"י טרם המצאת הדפוס יבואו ויעידו. ג. אינני מסכים עם [[משתמש:המעוררים|המעוררים]] לגבי כתיבת נפק"מ (דרך אגב, מילה לא אנציקלופדית שבכללות לא שייך להכניסה לערכים) וכן אני מתנגד לכתיבת רוב הר"ת בתוך הערכים מלבד ר"ת מסוימים מאד. [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 23:41, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
::ברוך תהיה לה' על אשר ברכתני ללחך עפר, כי חפץ הייתי עד מאד ללחך את עפר צדיקי וקדושי ישראל כלם. אך כאשר יבא אדם ויזעק בקול גדול על חרוף דרך אבותינו כאשר נכתוב בתבות שלמות, ענה אענה לו כאשר השכילנו בינה אדוננו שלמה מלך ישראל {{ציטוטון|עֲנֵ֣ה כְ֭סִיל כְּאִוַּלְתּ֑וֹ פֶּן־יִהְיֶ֖ה חָכָ֣ם בְּעֵינָֽיו}}, כי לא היתה ולא תהיה שום מעלה אמתית בעבודת ה' א-להינו כאשר נכתוב בראשי תבות, ואין זה כי אם אשר חפצו להקל מעבודתם, והעוסקים במלאכת הקדש ירצו להקל על קוראי הדברים לבל יקשה בעיניהם. וככל אשר נרחיב את גבל שומעי לקח ה' מפי מקלדתנו כן נרחיב את גבולות הקדושה עד אשר תפוצינה על פני כל הארץ ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 23:50 (IST)<br />
:::אה"נ, אף אני סבירא לי ש'''בדרך כלל''' אין תועלת בכתיבת ראשי תיבות, אך בשביל נוחות הכותבים ואף הקוראים - שכן יש חוסר נוחות בראיית מילים רבות כשדי במילה אחת - יש לנהוג (וכן נהגו אבותינו ורבותינו (שחירפתם על לא דבר ולא השבת על כך ולא כלום), אך אין לזה כל שיכות לעניננו) בכתיבת ר"ת. [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 00:06, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
::::סלח נא לי, אך אמרתי בלבי כי אם עד הנה לא הבנת מה היתה הכונה בדברי, לא אוכל באר עוד. יאריך ה' ימיך ושנותיך בנעימים. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 00:14 (IST)<br />
:::::רק אוסיף זאת, כי רק עתה שמתי אל לבי אשר {{א|ניסוך המים|חלקת}} על דברי על ראשי התבות טרם בא הדפוס. אם בקשת את דברי המומחים לכתבי היד, הנה הם לפניך, הרבה מאד הגיתי בכתבי היד, וזה דרכי מקדם. אך שים נא לבך כי לא אמרתי אשר לא היו כותבים בראשי תבות כלל, כי אם אשר כמעט ולא כתבו בראשי תבות. ראשי התבות התרבו עד ללא הכר מעת הופעת הדפוס, ורבו למאד שגגות הדפוס מפני אשר שנו את הדברים לקצרם, וכאשר באו המדפיסים אשר אחריהם ופתחו את ראשי התבות שבשו מאשר כתב הגאון בכתב ידו. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 00:24 (IST)<br />
::::::אני חושב שבדורות האחרונים ממש, התחילו לפתוח את כל הר"ת שנהגו בהם שנים רבות. וזה בגלל שהרבה מתקשים בקריאה נכונה של ראשי תיבות. לכן כאן גם ראוי להימנע מכל ר"ת אפילו אם כולם מכירים חוץ מר"ת שכבר נהפכו למילה בפני עצמה. כמו {{א|י. ברקוביץ}} אני רואה שהתורה עצמה לא נכתבה בר"ת, אבל מאידך התורה שבע"פ שלא ניתנה ליכתב היא שכתבו בה ר"ת רבים. ובגמרא נמצא דבר דומה בעיניין טבלא של סוטה שנכתבה בביהמ"ק שנכתבה נוטריקון כי אסור לכתוב מגילה לתינוק להתלמד בה. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 09:50, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::::ואני חושב שהדיון הזה ליצני, מופקע מעיקרא, ומנוגד למדיניות המכלול הבסיסית. המכלול כתוב בעברית תקנית, למען נוחות הקריאה של קהל היעד העיקרי שלו. עברית תקנית פותחת ראשי תיבות, אלא במקום שנקרא "ראשי תיבות שהפכו למילה". מי שחפץ - יכול לדפדף בהיסטוריה הארכאית של המכלול, למשל בגרסאות הראשונות של העמוד הראשי, ולראות את "חכמת מפקחי הגלים" במקום "ארכיאולוגיה" וכדו' - ושיצביע בעד. בזמנו מדיניות לשונית זו סולקה בבושת פנים מהמכלול. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 10:13, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
{{שבירה|7}}זה לא דומה. אנחנו לא ממציאים מילים חדשות אבל למה לא לכתוב ר"ת המוכרים לכולם, כמו ק"ו או סיפור יצי"מ? האמת שאין בזה קו ברור אולי גם גז"ש וכו"פ (כלל ופרט, או כפתור ופרח, ואולי בכלל כרתי ופלתי?) [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 10:26, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
:כי זה לא נוח, ולא מקובל בעברית תקנית. כתיבה ספרותית תקינה היא לפתוח ראשי תיבות ולא לנקוט בקיצורים, כך נעים ונוח לעין. מלבד ר"ת שמשמשים גם בלשון הדיבור. כמו 'רשב"א' למשל. האם אתה כותב גם 'רה"מ' במקום ראש הממשלה רק בגלל שזה מוכר לכולם? או שמא מתוך איזה רצון לקבל תחושה של בית מדרש דוחפים ראשי תיבות שלא במקומם. אפילו בספרים תורניים כיום (הערוכים לשונית, לא העילגים) המגמה לפתוח ר"ת. דיו לא עולה כסף, כ"ש דיו וירטואלי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 10:51, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
::זה חלק מהויכוח זה רק דיו או שיש בזה עניין תורני מסויים? רה"מ כך כתוב בעיתונים. ויש הרבה ר"ת שהיגיעו מהצבא. אז מה הבעייה בר"ת שהיגיעו ממקור תורני. למה את זה למחוק? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 11:02, 21 במרץ 2018 (IST) <blockquote>אוי ואבוי 'תחושה של ביהמ"ד' הצילו! נו דוקא בגלל זה אנחנו רוצים שיפה כזאתי. המכונים התורניים באמת נבדלים בין אלו שמגמת האקדמיה מול עיניהם לבין אלו שמתחברים לשורשים. הדימיון למה שכתוב בתורה בענין ר"ת הוא מגוחך. ובענין הראשונים שאלתי למישהו שעוסק רבות בכתבי ידות והוא אמר לי שזה מאד מקובל היה אז. בהתחלה זה היה 'השלמת תיבה' למחצה ושליש תיבות ואחר כך זה הפך לאותיות בודדות (כזה: א'ע'פ'כ'). וכל זה הרבה לפני המצאת הדפוס שהיתה רק בתחילת האחרונים. אגב, גם בגמ' (שבת קה:) אי' ר"ת על נמרצ"ת. וגם אני מוחה על ביזוי כבוד רבותינו. בענין ר"ת שמתקשים בהם מסתבר שראוי לפתוח אבל בר"ת כמו ביהמ"ק אעפ"כ וכיו"ב אין שום סיבה לפתוח. יותר נח לקרוא את זה ככה. לקרוא לדיון הזה ליצני זה גובל ביוהרא. מי קבע את המדיניות הבסיסית ועל סמך מה? אני לא חושב שיש כזו מדיניות שמתגדת לר"ת המקובלים בביהמ"ד (והנה עוד ר"ת שעדיפים מאשר לפתוח אותם). לא דיברנו על המצאת מלים אלא על כתיבת מילים שיותר מקובלות אצלינו. זה לא בגלל חסכון או לא חסכון אלא בגלל שיהיה יותר נעים לבן תורה לקרוא את הדברים פה וממילא הכלל של לשון הדיבור לא תקף פה כי לא מדובר על שמיעת הדברים אלא על כתיבתם. אני שב וממלליץ לפתוח רשימה מסודרת על המלים שכולם מסכימים וכך נלך צעד אחר צעד עד להשלמת המאגר. יהודה אשמח אם תפתח רשימה כזו ונשלים אותה. אני לא יודע איך ואיפה אפשר לפתוח דף כזה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 11:26, 21 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
:::אבקש מחילה ברבים מר' [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] שיחי' ואברכו בכל הברכות וכו' וכל המברך מתברך, ואבקשו שיבאר את דבריו מדוע אין להשתמש בר"ת, אם כי אינני חוזר מדברי הקודמים אלא ממעט התבטאויות חריפות שנכתבו בעידנא דריתחא (את דעתי בעניין ר"ת כבר הבעתי לעיל, ונראה שכן דעת רוב חו"ר המכלול). [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 14:55, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== ה' או הקב"ה ==<br />
בעקבות דברי ניסוך המים בדף שיחתו. אני גם חושב שעדיף לכתוב הקב"ה מאשר ה'. לחילונים וכדו' אומרים ה' אבל אצלנו אומרים הקב"ה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] ([[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]]) 22:47, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:בעיני שתי האפשרויות קבילות. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 23:20, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
::ככותבי בדף שיחתי, לענ"ד עדיף לכתוב הקב"ה ולאו מטעם [[משתמש:המעוררים|המעוררים]], אלא שבכתיבה נראה יותר מכובד (היינו '''כתיבה''' מכובדת) הקב"ה משאר כינויים. [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 23:43, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:::גם אני מצטרף--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 09:45, 21 במרץ 2018 (IST) <blockquote>האים ניתן לקבוע כעת את הדברים? כעת יש 3 שמעדיפים כתיבת הקב"ה ו1 ששתיהם שוים לו.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 13:20, 21 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
::::אעיר רק כי להיות מכלולאי עם זכות הצבעה דרוש מינימום של ותק וכמות עריכות. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:05, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::א. איפה זה כתוב? ב. מה המטרה בזה?? זה גם כן אופן איך לשמור מ'דעות זרות' וליאש עורכים שבאים לשמור על המקום? ג. כמה זה 'ותק' וכמה עריכות נדרשות? האים כל אחד יכול להחליט את זה? חוץ מזה במקרים כאלו לא נראה לי שזה נדרש בכלל כל הסיפור. רואים ברור מה העורכים מעדיפים. אני רוצה שיוסף יבדוק במכון אם זה נכון ואם כן לשנות את זה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 19:30, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::אענה שוב את חלקי מעט, אף כי נלאתי מבאר את הדברים הנכוחים, אולי יחוס אולי ירחם, ואולי ישכיל בינה כי לא כל אשר יהגה בלבו שלא כמוהו רע וחוטא הוא, והוכיחו מעשיו כי חפצו לעכור את ישראל, את ה' ואת תורתו הקדושה אשר נתן לנו ביד משה.<br />
::::::האיש אשר לא בא הנה בהבנה כי יש אנשים רבים מבני ישראל, וכשם שאין פרצופיהם דומים זה לזה כן אין דעותיהם דומות זו לזו, והוא בטוח בזדון לבו כי הוא הוא צדיק יסוד העולם, וכל המתוכח עמו כחולק על השכינה. האיש הזה אין מקומו פה, וטוב יעשו השוטרים (המכונים פה "מפעילי מערכת") אם ימנעוהו מערוך פה. אם אראה כי אותו אדם עודנו מחזיק ברעתו, ומחרף את כל העומד בדרכו, אבקש זאת מן השוטרים, ואני תפלה כי יקבלו את דברי. כי רע עלי מעשי האיש הזה יותר מכל הרעות אשר ראה מקום זה מיום עמדו על דעתו, ואף כי צעיר אנכי לימים במקום, אך התבוננתי היטב במשך זמן רב על מעשי המקום הזה, וישר הוא בעיני, ומי אשר אין הדברים ישרים בעיניו נכונו לו מקומות רבים וטובים אחרים, ואל נא יבא הנה לדבר סרה ולחרף ולגדף ככל העולה על רוחו, ואל נא יבאיש את הרעות והאהבה השוררת בין היושבים במקום הקדוש הזה. הכותב בברכת "כי ימינך פשוטה לקבל שבים", הקטן [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 19:42 (IST)<br />
:::::::אני לא יודע מי שמך לאחראי על מניעת עורכים ומאין חשבת בכלל ככה. אני גם לא יודע מה הסמכויות שלך ומי שלח אותך. אני רק שם לב שמקרוב באת ואתה כמעט לא עורך פה אלא אם כן לשמור על מקדשי ויקליפדיה. אין לך סמוכות לומר על מעשי שהם רעים ודוקא מתוך כך ניכרת כונתך. ירא המכון וישפוט. בינתיים שים לב בדיון הזה לדוגמא הרוב הסכימו איתי ובינתיים לא ראיתי כל מתנגד לכך ואתה עוד אומר שאני לא מסוגל לקבל דעות של אחרים. נ.ב. לשון מקרא אינה מפצה על תוכן הדברים. היא פשוט מיותרת בענין זה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 19:52, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::::חזיתי דמאיסא {{א|המעוררים|עלך}} לישנא דאורייתא, ואכתב בלישנא דארמאה כדכתבו רבנן בתלמודא. לא סלקא דעתך למיסבר דאיכא טובי מיהודאי דאתרא הדין דלא אתיבו מדעם על פתגמך, ולא משום דשפירין אינון בעיניהון, אלא משום דלא חשיבין אינון בעיניהון לאתבא עליהון. ומכל מקום, לא תקין פתגמא הדין דעבדית, דלפתגמך - פלוגתא אי למכתב '''ה'''' אי למכתב '''הקב"ה''' (ואנא סביר דאית למכתב '''קודשא בריך הוא''', ובדיעבד אפשר למכתב '''רבונא דעלמא כולא''') - דא איהי פלוגתא בעיקרי אורייתא דמשה, ומאן דסבר דצריך למכתב ה' איהו מאן דבעי לייאשא משתמשין דאתו למיטר ית אתרא הדין. אית בי מדרשא חד בירושלם קרתא דשופריא, ונטורי קרתא שמיה, תמן יתבין אינון דסברין דנטרין ית כל עלמא, וכל מאן דפליג עליהון איהו מחריב ית תורת משה, ודיניה כדין שבתי בר מרדכי צבי שר"י וכדין משה בר מנחם מענדיל דמן ברלין שר"י, ושאר פושעי ישראל. מאן דבעי לאשתתפא ב"אנצקלופדיא" דכולי עלמא חברין בה, בעי למידע דאית בין חברין פלוגתין טובי, וכולהו בעי למעבד רעוא דקודשא בריך הוא. לספרא על פלוגתא דבין רבנא משה יהושע ואחוהי רבנא מרדכי, אפשר ואפשר דאית ביה משום שמתא דקדמונאי, ברם לחסדא גבר מישראל דליתך ידע כלל ית עובדוהי, ולחוד דא דפליג עלך בכמה פתגמין, דא איהו ודאי פתגם בישא, ורחמנא אמר "ואהבת לרעך כמוך", "לא תקלל חרש", "לא תשנא את אחיך בלבבך", וכו' וכו'. קודשא בריך יברך יתך בכל מילי דמיטב, ואנת תוב מאורחתך בישתין והוא רחום יכפר עון וגו'. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 21:32 (IST) <br />
:::::::::תגובה ליצנית ובלתי משעשעת. הכי קל זה להגיד למישהו שהוא קיצוני כו' ושהוא לא בסדר כי 'ואהבת לרעך' כו'. אני רוצה לדון באופן נורמלי ומה שאני דנתי בו רק מראה שיש כאן מספיק כאל שנענו לזה והסכימו להעדיף את 'הקב"ה'. אם יש מישהו שמצטרף אליך להצעותיך נהדר אבל בינתיים נספור לפי רוב המשתמשים. להבא אם תמשיך לדון בי אישית ובמגמתי וכדו' אני ימנע מלענות לך בגלל שלא באתי לפה למלחמות או לשחק בשפות שונות. אתה יכול להגיד אם אתה רוה את השינוי או לא רוצה אבל לא להסיט את הדיון למקומות שלא קשורים.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 23:49, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}לדעתי לא מתאים לכתוב הקב"ה בפסוקים במקום ה'. "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה..." מתאים יותר מאשר "וַיֹּאמֶר הקב"ה אֶל מֹשֶׁה..." [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 00:42, 22 במרץ 2018 (IST)<blockquote>הערה נכונה. אם אנחנו מדברים על פסוק אז צריך להיזהר ולהשאיר את שם ה' כפי שהיה עד עכשו.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 09:27, 22 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
:::{{א|י. ברקוביץ}} וכי יאות למשתעי בלישנא דממלל ביה לבן ארמאה רשיעא? {{קריצה}} [[משתמש:קיש קיש קריא|קיש קיש קריא]] ([[שיחת משתמש:קיש קיש קריא|שיחה]]) 13:33, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::::לשונות הפסוקים אינם נוגעים לענייננו, והדבר פשוט לכל בר דעת (הרי גם בויקיפדיה לא שינו בציטוטי הפסוקים ל'א-לוהים'), נראה ש[[משתמש:עידו|עידו]] התכוון לעניין אחר.<br />
::::(משום מה יש ההופכים כל דבר (כתיבת או אי כתיבת ר"ת, כתיבת ה' או שאר כינויים) לעניין עקרוני, בשעה שהעניין היחיד הנוגע כאן הוא נוחות הכותבים והמשתמשים והכתיבה בצורה מכובדת, ולא עניין הנוגע לדת) [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:33, 22 במרץ 2018 (IST) <blockquote>ברור שלא מדובר באיסור משס"ה לאוין אבל גם לבישת כיפה היא בכלל אפילו לא חובה מדרבנן. הרעיו ןהוא רק שצריך לשמר את איך שאנחנו רגילים במקום שאין סיבה טובה לשנות. בענין שלנו זה גם יותר טוב וגם יותר מכובד.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:42, 22 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
<br />
== תאריך לעז ==<br />
<br />
נכנסתי עכשיו לערך של מחסום ארז וראיתי שההוא מלא בתאריכים נוצריים. אני לא מבין למה צריך דוקא תארכים כאלה. אני חושב שכל חרדי נורמלי מכיר יותר תאריכים יהודיים מאשר גויים. ראוי להחליף את כל התאריכים בערכים ליהודיים. עוד לא ראיתי שום גוף חרדי שמדפיס דברים בתאריך לועזי חוץ מכאלו שבקצה המחנה[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 13:15, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
:או חוצניקים. {{א|המעוררים|כדאי}} להחליף את התאריכים אבל נראה לי שבכגון זה משאירים את הלועזי בסוגריים.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 11:11, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::ברוב לוחות השנה יש תאריך לועזי. ותראה את מה שכותב על זה בעל הלוח "דבר בעיתו"--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 11:11, 22 במרץ 2018 (IST) <blockquote>לוח שנה זה משהו אחר.יש הרבה אנשים שעובדים עם תאריך לועזי [עד ביאת גוא"צ שישיב את תפארת בית דוד וכל העמים יקראו בשפה אחת] ולכן צריכים את זה. הערכים שלנו הם לא לוח שנה וחרדי נורמלי מספיק שכותבים לו שהרב אלישיב נפטר בתאריך פלוני - יהודי. התאריך הלועזי מיותר ואף מגוחך.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 11:16, 22 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
<br />
<sub></sub>== לכתוב אנציקלופדיה חרדית - או לנקות את האנציקלופדיה? ==<br />
<br />
הריני להעלות שאלה המטרידה זמן רב, בנוסח כזה או אחר, את עורכי המכלול מכל קצווי הקשת. השאלה התעוררה בי שוב לאחרונה לאור אופי העריכות והעורכים בתקופה האחרונה במכלול:<br />
<br />
האם אנו רואים את עצמינו כבאים לכתוב אנציקלופדיה חרדית, כאשר אנו רק נעזרים בתכני ויקיפדיה כבסיס לידע שאין בכוחנו לכתוב לבד?<br />
{{ש}}או שמא אנו רואים עצמינו כבאים "לנקות את וויקיפדיה" ולבער מתוכה כל זכר לחמץ ושאור.<br />
<br />
אבהיר שכמובן אם כך ואם כך המכלול חייב להיות אנציקלופדיה נקייה וכשירה לחלוטין. אולם לשאלה זו הדנה בדגש הכללי עשויות להיות כמה וכמה השלכות. וביניהם זו שרציתי לדון בה עכשיו:<br />
<br />
*האם עורכי המכלול צריכים להיות עורכים עם רף מינימלי של יכולות כתיבה אנציקלופדית, והעריכות נדרשות לעמוד ברף מינימלי של סטנדרטים אנציקלופדיים? האם מצופה מהם להשתתף גם בערכים תכנים שאינם נוגעים לאספקלריה?<br />
*או שמא כל יהודי שחשקה נפשו לאחוז בידו נר ונוצה מוזמן ורצוי להשתתף ממבצע ביעור החמץ בערכים? ואף אם אין ידיו רב לו באנציקלופדיות, מכל מקום בהשקפה טהורה כל חרדי בחזקת בקי ביחס לחילוניות הוויקיפדית.<br />
מובן מאליו שכל יהודי הנאמן לאספקלריה התורנית של המכלול רשם להירשם ולערוך במכלול. ומובן שאת כולם צריך לקבל בסבר פנים יפות. אולם השאלה היא היכן לשים את הגבולות ואיזה עורכים לעודד לערוך ואיזה מהם לשלוח ראשית לאימון ולימוד ה"מקצוע", או אולי להצמיד להם חונך שיפקח על פעילותם והם יהיו מחוייבים לפיקוחו, כנהוג בוויקיפדיה במקרים מסויימים.<br />
{{ש}}ייתכן שיהיו תקופות שנידון זה לא יהיה בעל משמעות רחבה כל כך. אולם כיום, שמנגנון הניטור במכלול משותק כמעט לחלוטין, שימה עלינו לפחות להחליט איזה כיוון לעודד וכיצד עלינו לקבל חדשים, לבל נמצא את עצמינו מוצפים בשטף הבולע אותנו בלי יכולת לעמוד בו. במיוחד חשוב הדבר בתקופת בין הזמנים בה אנשים רבים (ומהם שאינם רגילים לעשות בעריכות ויקי או בכתיבה בכלל) פנויים יותר ומוצאים פנאי להעסיק את עצמם בהשקעה במיזם הקדוש הזה.<br />
<br />
יש מקום להרחיב את הדיון לאינספור השלכות מהשאלה הנ"ל, מהם ולחומרא ומהם לקולא, אולם אשמח להתייחסות העורכים ראשית דווקא לזווית שציינתי. אני מוצא לנכון לתייג פה כמה {{א|צב"י|ע}}{{א|איש גלילי|ו}}{{א|מוסיף והולך|ר}}{{א|אומר מעט|כ}}{{א|האלקושי|י}}{{א|בן-ימין|ם}} ותיקים, מהם שכבר תקופה אינם איתנו, וסביר שלולי כן לא יראו את הדיון היסודי הזה. <br />
<br />
אני יודע שהדברים רגישים, וכולי תקווה שדבריי וכוונתי יובנו על נכונה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:02, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:אני חושב שעל פי הכיון ש{{א|יוסף}} התווה בדיון שאני פתחתי. אמורים לקבל כל אחד שרוצה לנסות לתקן באספקלריה. אמנם מי שלא רוצה להיכנס לדיון יש להדריך אותו שישתמש בסקריפט דוויוח על תוכן בלתי הולם ולא ייגע בעצמו. כמו כן שייראו [[שיחת משתמש:יוסף#אני מבקש שתבהיר למשתמש.... שחלילה לנו מלה"ר באתר הזה|שם]]. אני חושב שהגישה שהיתה עד היום שגוייה והבריחה גם קוראים וגם עורכים, ומאידך בדרך שהזכרתי לא יברחו אלא עורכים מעטים. וגם אם לא יבואו קוראים מסויימים. זה לא נורא כל כך לעת עתה. כמו כן אני חולק באופן עקרוני על ההיסמכות המיותרת על ויקיפדיה. לדעתי כל מה שנראה לנו נכון יותר צריכים לשנות. אלא אם כן יש דברים שאנחנו רואים אותם כשאלה למומחים למשל [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A5&diff=362975&oldid=362971 תיקון זה] אינו שאלה כלל. ובכל זאת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A5#%D7%A9%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8 לא תוקן] עד שבאתי גם [https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A5&diff=22338952&oldid=22311843 לשם]. <br />
::זו מסתמא לא דוגמה יחידה כל אחד יכול למצוא במה שהוא מכיר. לכן מי שסבור שאין שאלה ואפשר למחוק תוכן מסויים בלי תבנית יש לדון איתו, ולא להתעקש על הכלל בלי לחשוב. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 13:23, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::לא נכנסתי כאן שאלה של מחיקה עם תבנית או לא (שכבר נקבעה על ידי המכון) או של היצמדות לתכני וויקיפדיה. ציינתי שיש לשאלה הנ"ל השלכות רבות ואכן אלו חלק מהן, אך אני התייחסתי להשלכה הספציפית של סוג העורכים והעריכות שאנו מצפים שיעצבו את אופי המכלול אופי הקהילה.<br />
:::אשמח מאוד להבין מה בדיוק ל{{א|יהודה 1|דעתך}} הבריח בעבר את העורכים שפעלו פה ואיך זה קשור לשאלה שהצגתי, ולמה אתה קורא "היגשה שהייתה עד היום" ומהי הגישה החילופית שאתה מציע. גם אם פירטת משהו בדיונים אחרים כדאי שתכתוב את זה מחדש באופן שמתייחס לדיון הזה כדי שלא יקשה על המשתתפים לפענח את כוונתך. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:32, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>אני גם חושב כמו יהודה.התפקיד צריך להיות גם וגם- גם לכתוב אנציקלופדיה ולהרחיב אותה [אני משתדל לא רק לנקות אלא גם להרחיב ערכים שחסר שם הרבה מידע חשוב] וגם לנקות. ברור שצריך נקיון יסודי לבער כל חמירא וחמיעא [בפרט שהימים כעת מסוגלים] משום שאם לא 'מוטב לא העלית'. ברור גם שהעורכים צריכים להכיר את הכתיבה ולהיות עם יכולות כאלו [אולי אפשר לקבוע שרק מי שרגיל בכתיבה יכול לעשות את זה. אני עושה את זה בכולל שלי כבר כמה שנים ביחד עם החברותא שאנחנו מעלים חבורות וחידו"ת גם של אחרים על הכתב לתועלת כולם ובאמת עם הזמן למדתי הרבה בכתיבה וזה כל הזמן משתבח כפי שהעידו לי כמה מחברי בכולל. יש גם אחרים שמשתמשים בחוברות שאנחנו מוציאיים ומוקירים טובה לכולל] ואם לא אז צריך באמת ללמד אותם [לא יודע מה זה חונך אבל זה נשמע רעיון מעוד טוב שמישהו ילוה אותם ויסביר להם. יש הרבה ת"ח שיכולים להתקדם ככה וגם המכלול ירויח מיזה]. לחלק בין ערכים לערכים כנראה שאין סיבה. אם מדובר רק על ניקוי אז צריך לתת לכמה שיותר בגלל שבאופן הזה נהיה יכולים תוך כמה שבועות אולי לנקות את כל המכלול מכל פירור של חמץ. כמו שיהודה אמר גם המכון ויוסף אמרו כמה פעמים שהדבר הראשון במעלתו זה הנקיות של המקום ואם יהיה מקום נקי אז הוא גם יביא עוד ועוד אנשים שהיום לא מגיעים לפה בנתיים. אני גם בפעם הראשונה חששתי קצת אם ואיך לעזור כאן כי זה באמת קצת קשה ללמוד איך עורכים פה אבל החלטתי 'לקפוץ למים' וב"ה הספקתי בנתיים הרבה ואני כל יום לומד עוד דברים. אני גם חושב שאם אנחנו נדקדק מדי הרבה זה ימנע מהרבה אנשים לבוא ולערך פה. צריך לדרבן את כולם לערוך פה ולהסביר להם איך עושים את זה. זה תפקיד קודש. על דברים שלא ברור אם צריך למחוק [לדוגמא אולי יהיו כאלו שירצו למנוע דברים בענין קו התאריך] אז א"א לתת לכל אחד למחוק. אבל דברים שנראה ברור שהם מיותרים ונכתבו בצורה זולה ע"י אחב"י הטועים מצוה למחוק אותם בפרט מתי שהם לא תורמים לערך כלום. הגישה היא לתת לכמה שיותר לערוך [רק אם הם יודעים לכתוב נורמלי] ובסוף כולם יראו בתפארת המכלול בעז"ה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 14:06, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote><br />
::::::{{א|Davidnead|הגישה}} שלדעתי הבריחה את כולם היא שהמקצועיות צריכה להיות בלי פשרות. ועל דברים שיש בעיות השקפתיות לא נפסול כלום בלי לשאול רב וכו'. כנראה שסברו שהקוראים לא רוצים לראות אתר לא מקצועי וזה ייגרום להם לברוח לויקיפדיה. אבל אני חושב שלפי מה שיוסף אמר בדיון [[המכלול:אולם דיונים#קהל היעד של המכלול|כאן]]. קהל היעד שלנו בשלב זה הם לא אלו שרוצים מקצועיות אלא אלה שרוצים '''נקי'''. כדי להרחיב את הספקטרום ולא להיות בשחור ולבן אגדיר את זה כך: מי מבעיניו עדיף "אנציקלופדית עולם ומלואו" על פני ויקיפדיה, הוא קהל היעד שלנו. אנשים מסוג זה ייברחו מהר יותר ממה שלא לטעמם ולרוחם, מאשר ממה שלא מקצועי כגון, כתוב בסופרלטיבים, שגיאות כתיב, כפילות, רגשנות, תוכן לא קשור וכו'. הם לא ייברחו מזה כי חשוב להם יותר הנקיות. הרחבתי יותר בהודעה הקודמת שלי שאפילו אלה שכן רוצים מקצועיות לא ייברחו מהר כל כך כי הם יכולים לתקן את זה. וכמו שראיתי הקוראים של ויקיפדיה לא ברחו למרות בעיות מקצועיות גם שם. --[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בניסן ה'תשע"ח • 09:51, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::::{{ציטוטון|בשלב ראשון של הצנזור והסיווג, קהל היעד של המכלול: אלה שרוצים אנציקלופדיה באיכות של ויקיפדיה, אבל בתנאי שתהיה נקייה לחלוטין מתכנים של כפירה או דומה לה, ובכל מקום שיש התנגשות בין האיכות לנקיות - אם אפשר להתאמץ שלא תהיה סתירה, מה טוב, ואם אי אפשר או שכרגע אי אפשר - אזי הנקיות היא זו שתגבר! בשלב השני אחרי התיקון ההתאמה של התכנים שצונזרו והחזרתם למרחב כשהם מתוקנים, יהיה למכלול עוד קהל יעד, והוא: אלה שוויקיפדיה בשבילם היא כפירה וכיו"ב אבל בכל זאת הם יצר הסקרנות דוחף אותם והם רוצים את כל סוגי הידע הקיים בעולם, ושווה להם אפי' לרעות בשדות זרים בשביל זה. מהם אם נעלים מידע הם ילכו לראותו בוויקיפדיה ולא עשינו כלום. אמנם טוב בשבילם שיהיה חרדי למהדרין בסגנון וברוח הדברים, ובלבד שלא יחסר כל הידע המדעי או שאר ענייני חול המעניינים אותם.}} זה מה שיוסף אמר בשם הרבנים [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בניסן ה'תשע"ח • 09:55, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::::::גא"ם שצריך נקי ומקצועי ודווקא בזה הסדר, היינו קודם כל נקי, אח"כ מקצועי. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:30, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
{{שבירה|8}}{{א|עידו|למע}}{{א|Davidnead|ש}}{{א|יוסף|ה}} זה לא מוגדר היטב. "נקי ואחר כך מקצועי" אומר שמותר לנו לקבל כל אחד שלא יודע לכתוב כלל ובלבד שיהיה נקי? האם תכתוב גם באנגלית בשביל זה? (מי שלא יודע עברית יכתוב כאן באנגלית). אמנם נראה לי שבכל זאת אפשר לסמוך על האינטואיציה של העורכים הפעילים כעת ועל הקוראים שירצו להצטרף, שהנזק לא יהיה חמור מדאי. כמו"כ צריך קצת הפעלת שכל ישר, וכי מי שסובר שאסור לומר שכדור הארץ מסתובב צריך לקבל את זה? ואולי יאמר גם שאסור לומר ש[[פאי]] הוא 3.14? אבל אני מקווה שמי שמגיע לכאן יודע במה באמת יש בעייה השקפתית, ובמה זה רק לדעת בודדים בעייה. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בניסן ה'תשע"ח • 10:40, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
:אני רואה שלא בדיוק עניתי בצורה ישירה על שאלת דוד, אלא רק היצעתי עיקרון משלי. למעשה התוצאה היא כך: כל יהודי שחשקה נפשו לאחוז בידו נר ונוצה מוזמן ורצוי להשתתף ממבצע ביעור החמץ בערכים. ואף אם אין ידיו רב לו באנציקלופדיות, מכל מקום בהשקפה טהורה כל חרדי בחזקת בקי ביחס לחילוניות הוויקיפדית. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בניסן ה'תשע"ח • 10:45, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
::אמנם אינך יכול לקבוע מיהו חרדי. ואף [[הלמ"ס]] שהשקיע כמה מליונים של תקלין חדתין כדי להגדיר מיהו חרדי, [http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=101894379#9.8625.6.default טרם עלה בידו] עד לכתיבת שורות אלו. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:48, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::{{א|עידו}}, אבל מי שבא כדי לנקות ודאי יביא תועלת ואם הוא לא חרדי ולא ימצא חן בעיניו התיקונים אז הויכוח יועבר לדף השיחה של הערך ואם לא יוכרע על ידי רוב עורכים יוכרע ע"י [[שיחת משתמש:יוסף#אני מבקש שתבהיר למשתמש.... שחלילה לנו מלה"ר באתר הזה|הוועדה הרוחנית]] [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בניסן ה'תשע"ח • 10:57, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::אני לא מביו גדול בדיונים. ולא מאד מוצלח בהם. בגדל מסכים עם כל מה שאמרת. תמצית המוטו שלי - כל עריכה מועילה מתקבלת בברכה. וכל מקום שומה עליו להגדיר מה נחשב מועיל. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:03, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::{{א|יהודה 1|יהודה}} אני לא בטוח שפירושם הנכון של דבר יוסף הנ"ל הם כדבריך, ומ"מ הם לאו דווקא בשם הרבנים, וכן הדיון הזה מיועד לשמוע את דעת המכלולאים כי לשם שמיעת דעתו של יוסף בלבד לא היה צורך לפתוח דיון. אני למשל סבור שאי אפשר לתת לכל אחד להשתתף בביעור חמץ הזה, משום שיהיה בכך הריגת הנחש יחד עם שבירת החבית. עלינו להביא אנשים שיודעים לכתוב אנציקלופדיה, ושיהיו חרדים, וממילא כתיבת האנציקלופדיה תהיה חרדית, שכן גם הם חרדים כשרים מן הסתם.<br />
:::::ובאשר לטענתך כי ההקפדה על מקצועיות הבריחה עורכים, אגלה אוזנך כי ההפיך הוא הנכון. מי שמכיר את מצב המכלול בשנה שנתיים האחרונות, יודע שבמשך התקופה שהעורכים והעריכות היו ברמה ירודה ועיקר הדגש ניתן על ניקיון, כאשר חוץ מידידנו מוסיף והולך כמעט לא היו כאן מי שידיו רב לא בכתיבה אנציקלופדית - באותה תקופה היה המכלול שמם מאין יושב, עם עשרות גולשים ביום. (ואף הניקיון לא היה מוצלח כל כך מחוסר כוחות איכות) רק לפני כשנה כאשר הצטרפו כמה עורכים בודדים שכשרון כתיבתם אינו נופל מהתלהבותם לביעור חמץ, או לכל הפחות עומד ברף מסויים, רק אז בעיתוי מקרי ומופלא החל המכלול לצמוח בקצב מהיר עד שהגיע למצב כיום של אלפי גולשים ביום.<br />
:::::ודא עקא, עם חזרת המצב של הכתיבה האיכותית נעדרה והחסידות השוטה הולכת ומתגברת, אין ספק שעם כל הכאב התהליך יתהפך (אם כי לאט יותר) ואט אט ניסוג אחור עד חזרה לימים משמימים קדמונים. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 10:56, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::::{{א|Davidnead|דוד}} {{כתב מחוק|הייתה התנגשות עריכה}} ומשום מה לא נשמרו הדברים שלך. מ"מ ראיתי אותם בגירסאות קודמות. ואני לא רואה שזה מה שהבריח את הקוראים, או העורכים. למעשה ברור שכשיש כאלה שעובדים בהתלהבות וידעים להדריך אחרים זה מוסיף, אבל אם בשלב מסויים נמאס להם מה הועלנו. כך זה מתקדם לאט אבל בטוח. מספיק אחד או שניים שידעו לערוך ברמה סבירה גם אם לא מקצועית והדרכת העורכים תהיה בקצב סביר כדי שזה יתקדם הלאה. ובלבד שאנחנו יודעים מה העיקר ומה הטפל. חוץ מזה נראה לי שכוונו לקהל יעד אחר ממה שאנחנו מכוונים עכשיו. החרדים השמרנים פחות מעוניינים בכתיבת אנציקלופדיה. ולכן יש מהם פחות. אבל זה לא אומר שזה ייסוג אחור עד שייתיבש. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בניסן ה'תשע"ח • 11:10, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::::מוסיף היה פה שנה ולא זזו הדברים עד שהצטרפו עוד שניים שלושה בעלי ידע בתחום שגררו עוד כמה וכמוהם, ורק אז החלו להתעניין ציבור גדול איכותי פחות. (הרבה ציבור, כי שמרנים יש הרבה, וגם אם פחות מתעניינים אבל מאוד רוצים לנקות, רק עם הכמות יורדת האיכות). עם כן דווקא הציבור שאתה מכוון אליו הגיע בעקבות העורכים המקצועיים. בשלב כלשהו נמאס להם? הסבר מעניין. צ"ע. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 11:17, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
{{שבירה|7}}כל אלה שעזבו יחד עזבו זה בעיקבות זה או בגלל מה שאמרתי לך בפרטי. אני הגעתי למכלול בכלל מהפורום של נטפרי. מי אמר לך שאם היית נענה לדרישותיהם זה לא היה מתקדם יותר טוב? ואם כוונתך שאי אפשר לעשות אנציקלופדיה כשרה למהדרין אז תגדיר מחדש את קהל היעד הראשוני. אגלה עוד דבר שהיתה תקופה שחשבתי לפרוש כי אמרתי מסונן עם נטפרי יש לי כבר בויקיפדיה ואם כאן לא יהיה טוב '''יותר''' מהסינון של נטפרי מה אני צריך בכלל? אבל אז דיברתי עם יוסף והוא אמר לי שכאן לא יהיה פחות טוב מנטפרי. אתה יכול לטעון שנטפרי לא בשבילנו. אז לא צריך בכלל לדאוג לגולשי נטפרי!!! הם לא יתקלקלו בויקיפדיה. אז קהל היעד שלך הם גולשי נתיב? מה הם סבורים? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בניסן ה'תשע"ח • 11:25, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
:לא כ"כ הבנתי מה אמרת לי בפרטי לגבי הסיבה שהם עזבו וגם עכשיו אני לא מבין מה זה "בעקבות זה". גם אין לחלק את קהלי היעד לפי חברות סינון. גם אין חלילה כוונתי שא"א לעשות אנציקלופדיה כשירה למהדרין, וכפי שהדגשתי, אלא שאלתי הייתה מי צריכים להיות כותבי אנציקלופדיה כזו. האם "עורכי אנציקלופדיה" או "מנקים". משול למה הדבר דומה, לטבח שהיכן אוכל מקולקל. מי צריך להחליף אותו? טבחים שיודעים להכין אוכל שאינו מקולקל, או מנקים היודעים לזרוק אוכל מקולקל לפח אבל מומחיות בהכנת אוכל תחליפי מוטלת בספק? <br />
:כ"כ כפי שכתבתי לך בפרטי איני חושב שצריך בכלל לבחור קהל יעד, די בכך שביסודו של המכלול עומד נאמנות להשקפה חרדית, יש לתת לקהל היעד לבחור את עצמו, להשתת בעריכות ולהשפיע על יצוב המכלול. אולם לא כל קורא הוא עורך, מתוך כל קבוצה של קהל יעד של עורכים יש קבוצה מצומצמת שהינם גם בעלי יכולות עריכה, וזאת אף שלנקות כל חרדי יודע. <br />
:בקשר לדרישות נטפרי, הריני להודיעך שלא היו להם דרישות, המו"מ התפוצץ בגלל טענות שלא מצאו חן בעיניהם ולא בגלל דרישות או הצעות מעשיות שהיו להם לשיפור, והעניין יפתר בסופו של דבר כשגם הרבנים שלהם יסבירו להם מהי הדרך הנכונה ויעמידום על טעותם. יש גם להבדיל בין "הכשר" שינתן על ידי רבנים, שינתן לכל מקום ובלבד שהוא נקי, גם לסופרמרקט, לבין עידוד ותמיכה והכוונה של רבנים במיזם ולתועלת המיזם מצד הכרת חשיבותו להצלת הדור, שניתן על ידי רבנים המבינים את צרכי הדור וממילא לא יתנו אותו לכל דבר ובלבד נקי אלא יתנו אותו לדבר שראוי למלא את מטרותיו. השאלה אם אנו רוצים "הכשר" ל"מוצר" שנייצר לקהל יעד שנבחר, או שאנו רוצים להקים פרוייקט עם תועלת נשגבה המכוון למטרתו הנכונה, אף אם יש בכך יתר קושי ודרך ארוכה יותר. וכאמור שוב - לדעתי הקהל יקבע זאת בעצמו, אם יתנו לו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 11:47, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
<br />
:::אני לא מבין מהיכן המשפט הזה על עידו ואם אתה אומר אותו בשם עצמך או בשם אחר. מ"מ לא חושב שיש למשפט כזה מקום פה. אבל במחילה על קושי הבנתי, עדיין לא הבנתי מה התכוונת במשפט/ציטוט זה. כ"כ ההשקפות אף פעם לא יהיו מקובלות על כולם, תמיד יש חילוקי דעות בהשקפה כידוע. אין ברירה אלא ליצור ממוצע נסבל על כולם, והדרך המעולה ליצור את זה זה בדיוק על ידי כינוס כולם ושכולם יחליטו - זה בדיוק מה שקורה בוויקיפדיה - על ידי שכל אחד מושך לצידו נוצר ממוצע וממילא זה מייצג קהל יעד. מיון אינו השוואה נכונה כי איננו עוסקים ברשימות. כל עריכה עשויה להיות לא רק מיון על קלקול תוכן (או השבחתו). [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 12:30, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::{{א|Davidnead|אם}} יש מי שאומר את המשפט הזה (והיה מי שאמר לי משהו אחר, שהוא לא יכול להדריך את החדשים. וזה יהרוס הכל). אתה מבין שהוא לא יעבוד כאן יחד איתו. אז מצאנו כבר שתי קצוות בציבור החרדי (שראוי להיקרא חרדי) שלא יכולים לעבוד יחד. איך אתה רוצה עכשיו שנדע את מי לקבל ואת מי לדחות. אולךי ההכרעה תהיה באמת לפי התגובות כאן. אבל עדיין לא היה מענה ישיר לשאלה שלך שהיציגה שתי קצוות כי מה נקרא "רף מינימלי של יכולות כתיבה אנציקלופדית, והעריכות נדרשות לעמוד ברף מינימלי של סטנדרטים אנציקלופדיים" שהוא יידע מעצמו לא למחוק תוכן שבעייתי לדעתו בגלל שהוא מספיק חשוב שאסור למחוק אותו? עכשיו על רעיון המיון לא אמרתי שזה מיון ידני אלא שזה פועל כמו אלגוריתם מיון ממוחשב [http://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA#.D7.9E.D7.94_.D7.99.D7.A7.D7.A8.D7.94_.D7.90.D7.9D_.D7.94.D7.9E.D7.95.D7.9F_.D7.A9.D7.9C_.D7.90.D7.A0.D7.A9.D7.99.D7.9D_.D7.97.D7.93.D7.A9.D7.99.D7.9D_.D7.A9.D7.9C.D7.90_.D7.9E.D7.91.D7.99.D7.A0.D7.99.D7.9D_.D7.9E.D7.94_.D7.A7.D7.95.D7.A8.D7.94_.D7.9B.D7.90.D7.9F_.D7.99.D7.A4.D7.9C.D7.95.D7.A9_.D7.9C.D7.9E.D7.9B.D7.9C.D7.95.D7.9C_.D7.95.D7.99.D7.94.D7.A8.D7.95.D7.A1_.D7.90.D7.95.D7.AA.D7.94.3F ראה כאן] יש כמה סוגי אלגוריתמים (הערך על אחד מהם נעלם לי כעת) הצד השווה בכולם שיש פעולה שמועילה ויש פעולה שמזיקה אבל סך הפעולות המועילות מנצח את המזיקות. וזה מספיק כדי ליצור בסופו של דבר תוצאה רצויה. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בניסן ה'תשע"ח • 12:48, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::לא באתי לקבוע כללי מהו רף מינימלי ואת מי לקבל. אבל יש דברים שהם ברורים לכל שהם מתחת למינימום. אתה רואה עורך חסר ניסיון כלל שבא לנקות חופשי ולמעשה עריכותיו הם ניקוי ולא כתיבה. הקהילה צריכה להחליט עם היא מעודדת עריכות כאלה או מצביה דרישות בפני עורכים כאלו. כמובן, כמו כל כלל, כל יישום של מקרה פרטי נבדק לגופו. והציטוט על עידו עדיין לא יפה, זה ירידה לרמה אישית לראוי למחוק את זה מפה. ברור שיש 2 קצוות - גם בוויקיפדיה יש קצוות כאלו. תן לכולם להיכנס והם יקבעו לבד, מי שהרוב לא יתאים לו - יברח. אבל כושר עריכה אינו קשור לקצוות החרדיות. מכל הקצוות יש עורכים מוכשרים לכתיבת אנציקלופדיה ויש כאלו שאין להם עם אנציקלופדיה כלום ולא יעסקו בה בחיים אלא רק פה מצד ניקוי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:04, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::::מחקתי את זה (גם בגלל סיבה נוספת). למעשה מי שלא כותב אלא מנקה אפשר לדרוש ממנו שיעשה את זה דרך הדיווח על תוכן לא הולם. וחוץ מזה שאפשר תמיד לתקן אחריו בלי לבטל את כל מה שהוא עשה. למעשה זו מחלוקת גם בויקיפדיה נראה לי ששם השיטה המקובלת היא בצורה מסויימת ולי נראה שזו טעות (אבל גם עורכים אחרים שם סבורים כך והם המיעוט). אם אחד כתב במקום אחד דבר טוב ומחק במקום אחר בצורה שהרסה הכל. האם לשחזר את עריכתו או להשאיר את מה כן טוב אפילו שזו עבודה קשה יותר. אני חושב כמו הצד השני. כעת אצלנו מי שרק מוחק ולא מתקן כלום במקום אחר נזקו אינו גדול כלל כי ממה נפשך תוכן זה צריך להימחק אם נקבל את דעתו. ואם הוא כתב ברמה ירודה במקום אחר זה גם לא מפריע כי אפשר לתקן את זה. אז סך הכל אנחנו במגמת השבחה ולא במגמת קילקול. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בניסן ה'תשע"ח • 13:23, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::::נו, לא השתכנעתי. עבור נא על 2000 השינויים האחרונים ואמור לי כמה מתוכם השבחה וכמה קלקול, וכמה עבודה מיותר נוצרה לאחרים כתוצאה מועורכים שלא ידעו את מקומם. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:52, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::::::ואני חושב כעת שהשאלה היתה [[ברירה כוזבת]]. ודאי שצריך שיידעו לכתוב. אבל אם הם סבורים שתוכן מסויים צריך להישמט או להשתנות אין להתווכח על זה בטענות אנציקלופדיות, ולכן מי שבא לנקות גם אם הוא לא באמת בקי בכתיבה אנציקלופדית יש לדון לגוף הדברים שלו ולא לפסול אותו בגלל שהוא לא מבין בכתיבה. מאידך אם נראה שהוא באמת לא מבין בכתיבה יש לדרוש ממנו ללמוד זאת. אם הוא מבלבל וטוען שמה שנלמד מויקיפדיה או משאר האנציקלופדיות לא מתאים לחרדים יש לדחות אותו. אבל רק כשזה נוגע למקצועיות ולא לטענות השקפתיות. כאשר טענתו היא [[רדוקטיו אד היטלרום]] יש להסביר לו את זה. לא תמיד על ידי הפנייה לערך הנ"ל זה יועיל. עדיין לא בדקתי את השיניים האחרונים אבל חלק מהם הם בכלל בדפי שיחה. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י' בניסן ה'תשע"ח • 18:54, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
{{שבירה|8}}אני רוצה לציין כעת (שכחתי מזה בסערת הדיון) שלא דיברתי כלל על השקפותיהם של הפורשים מכאן. מי שיש לו חשדות, עליו לבדוק. וידוע חומר האיסור לחשוד בכשרים. הביקורת שלי היתה רק שסברתי שהניסיון למשוך אנשים מסויימים, הוא שגרם לטעות שהבריחה בסופו של דבר גם אותם.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י' בניסן ה'תשע"ח • 11:03, 26 במרץ 2018 (IDT)<br />
:גם אני חושב שאלו שהיו כאן פעם גרמו לאחרים שלא לערוך. ב"ה היום איתרבו ספסלי בגלל הרצון להגדיל תורה ולהאדיר. חן חן ליהודה על חלקו הרב בכך. כמה שיותר נקי ככה יהיה פה עוד עורכים. אלו שמוכנים להתפשר יש להם את ויקליפדיה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • י"א בניסן ה'תשע"ח • 14:28, 27 במרץ 2018 (IDT)<br />
::[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] שים לב!, כאמור, לשון הרע במכלול מוביל לחסימה, זה חל גם על כתיבת לשון הרע על מכלולאים. [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 14:51, 27 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::אני לא מבין על מה מדובר.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • י"א בניסן ה'תשע"ח • 14:54, 27 במרץ 2018 (IDT)</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=378782שיחה:הרב אברהם יצחק הכהן קוק2018-03-27T11:53:44Z<p>המעוררים: </p>
<hr />
<div>== קרדיט ==<br />
<br />
הפיסקה יחסו של החזון איש לרב קוק הועתקה מהערך חזון איש {{ו|מקור=חזון איש}}<br />
<br />
== נגרם בעיקבות עישון? ==<br />
<br />
{{א|ילקוט השבעתי אתכם}} [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=378202&oldid=33927 למה]? אני לא רואה צורך לפרט את מעשיו שגרמו למחלתו. מה גם שאין לנו אפשרות להוכיח את זה. (אלא אם כן קיים מידע שכך רופאיו אמרו לו). אם טעיתי אני מתנצל ואתקן את זה. אבל אנא תכתוב לי תגובה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בניסן ה'תשע"ח • 10:33, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
<br />
:זכור לי שראיתי כך בספר אודותיו<br />
:היה מצוין קודם לכן שמת ממחלת הסרטן, רק הרחבתי את פרטים על כך[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 03:02, 27 במרץ 2018 (IDT)<br />
::{{א|ילקוט השבעתי אתכם}} לא כל מה שכתוב בספר צריך לכתוב כאן. ספרים מביאים לפעמים בסיגנון מליצי או כדי להדגיש מידע מסויים. למשל האם אות ספר התכוין להוכיח את ניזקי העישון או אולי לבזות את הראי"ה כאדם שלא שומר על בריאותו. כמו כן זו יכולה להיות השערה לא מוסמכת. אם מצאת בספר שכתוב "על פי דברי רופאיו" זה אולי מתאים כן להכניס. אבל לי נראה שזו אריכות מיותרת שלא נוגעת לעצם הדברים. (סיבת המחלה אינה חלק מתיאור הפטירה כמו שהזמן שהוא היה נוהג לעשן בו לא קשור), בנוסף אם ראית בספר משהו ואתה מוסיף לערך כדאי להשתדל לבדוק איפוה ראית (לא דחוף מייד) כדי שתוכל לציין מקור.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"א בניסן ה'תשע"ח • 13:34, 27 במרץ 2018 (IDT)<br />
<br />
::: בסדר מקובל עלי, לא קראתי את המידע הנ"ל בספר שנועד לבזותו אלא בספר שעסק בהיסטוריה שלו, שנכתב ע"י אחד מבאי בית מדרשו... והוא נכתב בצורה די אוביקטיבית, אין זה משנה לי כ"כ העריכה הנ"ל <br />
::: תושה רבה, [[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 14:29, 27 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::צריך אבל להזהר לכתוב בצורה שאינה מבזה ת"ח.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • י"א בניסן ה'תשע"ח • 14:53, 27 במרץ 2018 (IDT)</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%AA%D7%99_%D7%90%D7%AA%D7%9B%D7%9D&diff=378781שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם2018-03-27T11:52:18Z<p>המעוררים: /* יישר כח */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>{{בה}} [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:20, 3 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== [[שלוש השבועות|שלוש השְבועות]] ==<br />
<br />
שלו', <br />
<br />
תודה על ההשקעה הרבה וכתיבת הערך [[שלוש השבועות]]. התחלתי לעבור עליו וב"נ אמשיך. נשמח לראותך מעלה את המכלול מעלה מעלה באיכות ובכמות. {{ש}}הערה קטנה: כרגע יש מדיניות שערכים חדשים צריכים לעבור תקופה של הבשלה בחממה (כטיוטא) טרם הבאתם למרחב הערכים. בתקופה זו שתהא בשאיפה קצרה, יוכלו לנטר את הכתיבה עורכים ותיקים ולאשר את העברתו למרחב הערכים. [[משתמש:ויקרא האדם שמות|ויקרא האדם שמות]] ([[שיחת משתמש:ויקרא האדם שמות|שיחה]]) 13:59, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:שלו' וב'. מובן ומקובל, סליחה אם ח"ו פגעתי שמישהו.... מקווה שהערך יוצג כראוי, ללא פניות...תודה רבה [[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 14:35, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
::ראשית, {{שכוייח}} על הפעילות. ח"ו לא פגעת באיש, ואדרבה, דיון והתייעצות היא הדרך הנכונה.<br />
::ברשותך, אסב את תשומת לבך לכך שבעת יבוא ערך מוויקיפדיה העברית כפי הנידון דידן, הנוהל (וכן חיוב משפטי) הוא שיש לתת קרדיט ליוצרי ועורכי הערך שם.<br />
::אודה לך אם תקרא את דף [[המכלול:ייבוא מוויקיפדיה]] להיכרות ראשונית עם הנושא. <br />
::הגם שתקרא, בכל זאת כמה נושאים רלוונטיים בקצרה בנושא יבוא ערך מוויקיפדיה:<br />
::* כשלב ראשון טרם עריכה, יש לייבא ערך במלואו כפי שהוא שם במדויק. <br />
{{קרד}}<br />
::* יש לתת קרדיט ראוי על ידי הוספת הטקסט <nowiki>{{קרד}}</nowiki> בתחתית הערך, {{ש}}מה שיוסיף את התבנית שאתה רואה כאן בצד שמאל '''←''' '''←''' '''←''' '''←''' '''←''' '''←''' '''←''' '''←''' '''←'''<br />
<BR><BR><br />
::* יש לכתוב בתקציר העריכה של הייבוא עצמו את הטקסט '''"יבוא מוויקיפדיה"'''<br />
::* לאחר הפעולה המפורטת בשלושת השלבים שמעל שורה זו אפשר להתחיל לערוך במכלול ולשפר את הערך, כולל הורדת חומר לא ראוי, תיקונים, הוספות של חומר ומקורות וכיוב.<br />
::סיכומו של דבר. הערך כפי שהוא צריך להימחק ולהיות מייובא כראוי. <br />
::לכן, כדאי לך לשמור לעצמך טיוטה פרטית - ראה [[המכלול:קווים מנחים לדפי טיוטה]]. ואחרי הייבוא שנעשה תוכל לערוך את הדך עם השינויים, במידת הצורך עם חניכה של עורכים ותיקים. <br />
::פנה אלי בכל נושא ושאלה. גם בערכי הנהלים שהפניתי אותך אליהם וגם בנושאים אחרים.<br />
::בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 16:42, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:::"טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר" - אני ממתין לכך שתקרא את התגובה דלעיל לפני שנמשיך עם המחיקה והייבוא הסדיר. הגב כאן או [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%95&action=edit&section=new אצלי בדף השיחה] כדי שאדע שבסדר מבחינתך שאמשיך. ואציין בזאת שאשמח לראותך תורם ועושה חיל כהנה וכהנה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 16:48, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
::::טוב אז את שלב הראשון עשיתי בין כה וכה<br />
::::הוספתי אח"כ את הקרדיט<br />
::::וכן בערך של שיחה כתבתי 'ייבוא מויקיפדיה...<br />
::::אז אין צורך למחוק ולהתחיל מחדש....:)<br />
::::תושלב"ע {{שכח לחתום|ילקוט השבעתי אתכם}}<br />
:::::אני יודע שקצת קשה ללמוד נהלים במקום חדש. אבל אני לך לעזר. שים לב גם כיצד כותבים בדפי שיחה (עם ההזחה שלימדתיך לעיל) תיקנתי את התוספות שלך מספר פעמים. נסה בעצמך בפעם הבאה. ושוב יישר כח על הסבלנות וההשקעה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:59, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::כל הדוחק את השעה השעה דוחקתו וכל הנדחה מפני השעה השעה נדחית מפניו ([[מסכת עירובין]]) {{שכח לחתום|ילקוט השבעתי אתכם}}<br />
{{שבירה}}<br />
ייבאתי עבורך את הערך. כעת תוכל לעבוד עליו כאן. הרבה הרבה הצלחה, [[משתמש:ויקרא האדם שמות|ויקרא האדם שמות]] ([[שיחת משתמש:ויקרא האדם שמות|שיחה]]) 21:35, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== כתוב על עצמך ==<br />
<br />
{{כתוב על עצמך}}--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשע"ח • 11:28, 6 במרץ 2018 (IST)<br />
<blockquote>בשמחה רבה, מנסה משהו, אבל לא מצליח, איך יוצרים מלבנים בצד שמאל של המסך, אם יש לך זמן לקורס מזורז... :)</blockquote><blockquote>[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 01:37, 7 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
::תוכל לראות [[המכלול:תיבת משתמש|כאן]] ו[[:קטגוריה:המכלול - תיבות משתמש|כאן]]. תוכל גם להסתכל בדפים של משתמשים אחרים בתוך קוד המקור ולמצוא מה הם עשו. מה שנסית להעתיק כנראה מדף המשתמש של יהודה לא צלח, מפני שהוא פשוט הכליל דף אחר בתוך דף המשתמש שלו, ובדף ההוא הוא שם את תיבות המשתמש, כיון שאין לך דף כזה זה לא הציג מאומה. אסאך הצלחה! [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • כ' באדר ה'תשע"ח • 16:07, 7 במרץ 2018 (IST)<br />
:::לכתוב תיבות משתמש מצליחים בדרך כלל אחרי ניסיון בעריכה. אם אתה רוצה משהו מסויים אתה יכול לפנות [[שיחת משתמש:יהודה 1|אליי]] ואשתדל לעשות לך בל"נ אם אדע. אתה יכול גם לראות את קוד המקור של הדף [[משתמש:יהודה 1/דף משתמש]]. (תלחץ שם על "עריכת קוד מקור") בעריכת קוד מקור יש אפשרות גם ללחוץ על "מתקדם" בתפריט שאתה רואה מעל שדה העריכה ולקבל אפשרויות נוספות.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"א באדר ה'תשע"ח • 21:34, 7 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== תיבת המשתמש האחרונה ==<br />
<br />
אם אתה רוצה שינוי בצבע או הוספת תמונה תודיע בדף השיחה שלי. בינתיים תיקנתי את התיבה כדי שיהיה לפחות בסיס.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ז באדר ה'תשע"ח • 11:03, 14 במרץ 2018 (IST)<blockquote>תודה רבה אסתכל, ואראה מה אוכל להוסיף [[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 21:24, 18 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
<br />
== יישר כח ==<br />
<br />
יישר כח על התרומות הטובות שאתה מוסיף ועל שמירת רוח ישראל סבא שרבים יאותו לאורו!!!. חילך לאוריתא.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • י"א בניסן ה'תשע"ח • 14:52, 27 במרץ 2018 (IDT)</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%90%D7%99_%D7%A7%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%A9&diff=378779שיחה:רבי חסדאי קרשקש2018-03-27T11:48:37Z<p>המעוררים: </p>
<hr />
<div>== הפתיח ==<br />
<br />
צורם לי הפתיח כפי שהוא כעת:<br />
{{ציטוט|רבי חסדאי (בר' אברהם) קְרֶשְקַש (בראשי תיבות: רח"ק; ה'ק', 1340 בקירוב, ברצלונה – אחרי ה'ק"ע, 1410, סרגוסה) היה רב, פילוסוף ומנהיג יהודי בימי הביניים. נחשב לאחד מחשובי הפילוסופים והתאולוגים היהודים. מהראשונים שהטילו ספק בקביעותיה של הפילוסופיה היוונית ובייחוד זו של אריסטו.}}<br />
האם הוא ראה עצמו כפילוסוף? האם כך ראוי לכנותו? <br />
הייתי שמח להצעות לניסוח, טרם שאעשה מלאכתי בקודש ואסתכן בכך שאכעיס יהודים טובים ברשלנותי ואזלת ידי.<br />
{{ש}}רבנים רבים '''נאלצו''' להתעסק בפילוסופיה כדי להשיב מלחמה שערה אל מול הנוצרים ומעלליהם. כמדומני שכך הוא בצדיק דידן.<br />
{{ש}}דעות נוספות{{א|יוסף|?}}{{א|יהודה 1|?}}{{א|Davidnead|?}}{{א|י. ברקוביץ|?}}{{א|ניסוך המים|?}}{{א|עם סגולה|?}}{{א|המעוררים|?}}{{א|ילקוט השבעתי אתכם|?}}<br />
{{ש}}בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:20, 26 במרץ 2018 (IDT)<br />
:{{א|עידו}}, ראיתי שיש מחברים מאותה תקופה שבשער ספריהם או בכינוי גדולי הדורות שאחריהם מכונים כך. האם גם הוא כן אני לא יודע.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י' בניסן ה'תשע"ח • 11:27, 26 במרץ 2018 (IDT)<br />
::באותה תקופה חלק מגדולי ספריו באמת נחשבו לפילוסופים. ועדיין יש מקום לשינויים עדינים בפתיח כדי שיהיה קצת יותר מכובד, כרגע הוא מגדירו כפילוסוף ומציין באגב שפרנסתו הצדדית הייתה מו"צ (רב) בקהילה כלשהי... שינויים עדינים יספיקו לזה. שמח שכינית אותי יהודי טוב. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 11:34, 26 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::תודה שאתה מתעניין בדעתי. קודם כל הפילוספיה לא היתה מכוונת בעד או נגד הנוצרים. גדולי ישראל נאלצו בד"כ להיאבק מול הפילוספופים עצמם, שבכלל כפרו בתורת משה. העיסוק בפילוסופיה יהודית אינו נחשב כדבר פסול. לדעת הרמב"ם זו אפילו מצוה 'דע את אלוקי אביך', גם מי שלא הלך רחוק כל כך, להרבה דעות לא היה בזה פסול, ואפילו הרמ"א כתב שהפילוספיה והקבלה יחדיו ילכון ושניהם כאחד טובים. כיום קיימות כמה סיבות לכך שזנחו את העיסוק בה, אבל ודאי שדעת גדולי הראשונים נותרה בעינה, ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה. ברור שאם לעין החרדית של היום זה צורם, אז יש מקום לשינויים עדינים כדברי דוד. [[משתמש:עם סגולה|עם סגולה]] ([[שיחת משתמש:עם סגולה|שיחה]]) 11:40, 26 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::ובלבד שלא לסטות מהמציאות האמיתית.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י' בניסן ה'תשע"ח • 12:05, 26 במרץ 2018 (IDT)<br />
{{שבירה}}<br />
{{א|Davidnead|רו}}{{א|יהודה 1|צה}} להציע ניסוח? [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:23, 26 במרץ 2018 (IDT)<br />
::אולי 'עסק בפילוסופיה', או 'הוגה פילוסופיה יהודית'? האמת, אני רגיל מאוד במינוח הזה מהרבה אנציקלופדיות, ואני צריך להיכנס לנעליים רגישות יותר, של מישהו שעוד לא הורגל בו, ועדיין מרגיש את הצרימה הטבעית הנורמלית <br />
:::אני סתם רוצה לציין מהרהורי ליבי, שלגבי רבי חסדאי יש התלבטות כפולה ומכופלת, כי מחד הוא היה ממש מגדולי דורו בהלכה, ואפשר לספור אותו יחד עם הר"ן וכו', וזה עוול שהדבר לא מודגש, אבל מאידך עלינו להתחשב במורשת שהוא השאיר, וזו מתבטאת בעיקר בספריו הפילוסופיים, אז כיצד מגדירים אדם? במורשתו או במהותו? שאלה מענינת, שאולי כדאי לתת לה מקום בערך. ובכלל אין לזלזל בתפקידו הפילוסופי, והוא הראשון שהרס את מזבח אריסטו, ועל כך מקומו שמור לו, גם בתולדות עמינו, ולהבדיל גם בין אומות העולם (אף שנראה לי שמנסים לגמד את חלקו).[[משתמש:עם סגולה|עם סגולה]] ([[שיחת משתמש:עם סגולה|שיחה]]) 15:31, 26 במרץ 2018 (IDT).<br />
::::ניסיתי לבדוק לפי ספר סדר הדורות. אני לא יודע אם זה המודד הנכון אבל ברבי חיסדאי הוא בכלל לא כתב כלום רק שנפטר בשנת ה"א קנ"ב (אם אני זוכר נכון, אני לא נמצא כעת ליד הספר)--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"א בניסן ה'תשע"ח • 18:59, 26 במרץ 2018 (IDT)<br />
<br />
:::::לעניות דעתי כפי שהביטוי פילוסופיא מפורש לפי בעלי התוספות במסכת שבת קיט הכוונה היא למין, ובד"כ אצל חז"ל לא מצינו שהם נקראו כך אלא שנאבקו בפילוסופים, לכן המושג 'פילוסופיא יהודית' יש בו מעין סתירה ואולי אפילו מיעוט מהמושג יהדות, לכן לפי עניות דעתי רצוי להוריד את התואר פילוסוף, ולציין ב'אודות חייו' 'אודות משנתו' שלחם נגד הפילוסופיא{{שכח לחתום|ילקוט השבעתי אתכם}}<br />
<br />
::::::[[משתמש:יהודה 1]], לא בדקתי כעת. קראתי עליו לפני כמה שנים בספר עמודי המחשבה הישראלית לשמחה בונם אורבך. זה ספר שאינו מצוי אצלי, והידיעות שנכתבו הם על פי הזכרון משם. בקשר לטענה אודות הפילוסופיה ממה שכתוב בגמרא, הגמרא מזכירה את המינוח הזה במשמעות אחרת לגמרי. אי אפשר למחוק את העובדות, שהרמב"ם ראה את העיסוק בה כמצווה, וכן בעל חובת הלבבות בשער היחוד, וכן רבי ידעיה הברדשי בתשובות הרשב"א, ועוד ועוד, וכולם כתבו באריכות ובפירוט, ספרות שלמה מעשרות גדולי עולם. ההלכה לא נפסקה כמותם, ואפשר לכתוב כמה ספרים על כל הדעות בנושא. אבל שיכתוב מציאות מחדש זה עיסוק בשביל פשקוויל, ולא בשביל אנציקלופדיה. עם סגולה [[משתמש:עם סגולה|עם סגולה]] ([[שיחת משתמש:עם סגולה|שיחה]]) 09:34, 27 במרץ 2018 (IDT)[[משתמש:עם סגולה|עם סגולה]] ([[שיחת משתמש:עם סגולה|שיחה]]) 09:33, 27 במרץ 2018 (IDT)<br />
{{שבירה}}<br />
[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%90%D7%99_%D7%A7%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%A9&type=revision&diff=378701&oldid=378699 טבלתי ידי וערכתי קלות].{{ש}}נראה לכם{{א|יוסף|?}}{{א|יהודה 1|?}}{{א|Davidnead|?}}{{א|י. ברקוביץ|?}}{{א|ניסוך המים|?}}{{א|עם סגולה|?}}{{א|המעוררים|?}}{{א|ילקוט השבעתי אתכם|?}} [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 09:59, 27 במרץ 2018 (IDT)<br />
:{{א|עידו}} אתה בטוח במשפט: "שם לעצמו למטרה להגן על יהודים בפולמוס הפילוסופי היהודי-נוצרי"? אם לא, נראה לי שכדאי להשמיטו. אפשר לכתוב " הוא נחשב גם לאחד מחשובי הפילוסופים והתאולוגים. מהראשונים שהטילו ספק בקביעותיה של הפילוסופיה היוונית ובייחוד זו של אריסטו". [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"א בניסן ה'תשע"ח • 10:27, 27 במרץ 2018 (IDT)<br />
::[[משתמש:עם סגולה|עם סגולה]] אני מסכים עם דבריך שהם בעצם תגובה לדברי {{א|ילקוט השבעתי אתכם}}. אבל למעשה קיימת אצלי מבוכה בעניין באופן עקרוני. מי שקיבל מרבו שדבר מסויים נכון ואין אפשרות אחרת, (כל דרך נוספת היא וודאי סטייה), הוא מסתמא ימצא דרך ליישב את כל הדברים המקובלים אצל כולם כמקור כדי לדחות את הראיות. ומה שהוא לא ימצא הוא יכול לטעון או שזה לא ספר מוסמך או שהבעייה היא בקוצר הבנתינו. לכן אני לא יודע איך אפשר לקבוע מה נכון ומה לא נכון בעובדות היסטוריות. לפי מי אנחנו קובעים. נכון שאנחנו צריכים לכתוב אנציקלופדיה שזה אומר להביא את כל הדעות בכל נושא. אבל כאשר השאלה אם פלוני סבר כן או לא, זה עצמו דבר הנתון לויכוח איך נכריע? בויקיפדיה הפיתרון פשוט. מה שמקובל בקונצנזוס המדעי. כל דבר אחר נחשב לטרחנות. אצלנו לכאורה דברים כאלה אמורים להיות מוכרעים ע"פ רבנים. {{א|Davidnead|ל}}{{א|יוסף|א}}{{א|אלי|?}} [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"א בניסן ה'תשע"ח • 10:27, 27 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::ואולי גם כאן הפיתרון הוא מה שהיציע יוסף בדף שיחתו. כל זמן שהויכוח הוא בין עורכים בעלי חזקת כשרות זה יוכרע על פי הרוב. אבל תהיה הסמכות לוועדת הרבנים לקבוע למי אין חזקת כשרות. שזה בדרך כלל מגיע כאשר ניכר מדבריו שהוא רוצה לבזות את דברי התורה או לעבור על ההלכות. אז דעתו לא תהיה נחשבת גם בעניינים כאלה של בעד או נגד הפילוסופיא וכד' [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"א בניסן ה'תשע"ח • 10:37, 27 במרץ 2018 (IDT)<br />
<br />
::::::[[משתמש:יהודה 1]] היקר, הבעיה שהעלית נכונה לגבי עימותים אחרים בציבור החרדי, הבולטים שבהם א) קבוצות שמחונכות להאמין (או להגיד, אין לי מושג מדויק) שדעת הרה"ק מסאטמר בענין שלוש שבועות היא האמת היחידה, וכל השאר טועים ב) קבוצות שמחונכות להאמין שהרבי מליובאביטש זי"ע הוא... (לשני הכיוונים), לגבי הדברים הללו זה באמת בעיה, ובעצם גם הרבנים אינם יכולים להוות פיתרון מוחלט, כי הרב שלא מאמין באמונה המסומית הרי הוא גם פסול... הנושא שמדובר כאן אינו אמונה ולא שיטה כלל וכלל. זה פשוט חוסר ידיעה גמור. מעולם לא קם רב או הוגה שחשב שלדעת בעל חובת הלבבות העיסוק בפילוסופיה יהודית אינו מעיקרי הדת, פשוטו כמשמעו, אלו דברים שכתובים על ידו בשיא הביאור והאריכות. כנ"ל לגבי שאר המראי מקומות שהבאתי. ולכן מדובר בטעות ולא יותר. אם כי ברור שההלכה למעשה אינו כן, אבל הרי איננו מדברים על הלכה למעשה. לגבי מה שהצעת לי להכחיל את הערך. חן חן. אולי בהמשך . האמת שיש לי הרבה מה לתרום, אבל אני צריך זמן ועצבים ללמוד את המערכת הטכנית של התוכנה כאן. יש איזה מדריך 'טכני' טוב לתוכנה? מקווה שיהיה לי הזמן והסבלנות לקרוא אותו. [[משתמש:עם סגולה|עם סגולה]] ([[שיחת משתמש:עם סגולה|שיחה]]) 13:58, 27 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::::::א"א שכל אחד יחליט מה שנראה לו כתורה מהר סיני אבל גם א"א שכל דרדק יגיד מה שהוא חושב במקומות שנזהרו בהן הראשונים כבגחלי אש. איך לכתוב את הדברים של שער היחוד זה נקודה אחת אבל אם בכלל לכתוב אותן זה משהו שצריך דע"ת.וועדת הרבנים של המכלול צריכה להכריע בזה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • י"א בניסן ה'תשע"ח • 14:20, 27 במרץ 2018 (IDT)<br />
<br />
<br />
:::::::מלבד מה שידוע לנו מדעת חז"ל מזוה"ק ח"א, פרשת וירא, דף צט ע"ב; זוה"ק ח"א, פרשת וירא, דף ק ע"א; זוה"ק ח"ב, פרשת משפטים, דף קכד ע"א<br />
:::::::ג"כ הגאון מווילנא התייחס לעיסוק בפילוסופיא כדבר שאיננו רצוי (ביאור הגר"א על השו"ע, יו"ד סי' קעט סע' ו ס"ק י"ג; ביאור הגר"א על הנ"ך, ישעיה, פרק ב' פסוק ו; אבן שלמה, פרק יא' פיס' ד')<br />
:::::::וכן הלאה על דרך זו מצויים ג"כ דבריהם של הבא"ח מוהר"ן וכיו"ב<br />
<br />
:::::::אינני מבין מדוע ישנה איזושהי תפיסה שאולי השתרשה ע"פ הבנתם המקולקלת של המשכילים ובתי מדרש לרבנים שפעלו באירופה, אם היו איצקלופדיות למיניהם שעסקו בחכמי ישראל וכינו אותם פילוסופים, מדוע לנהור אחרי אותה טעות <br />
<br />
:::::::לגבי דברי הרמב"ם שזו מצוה לעסוק בפילוסופיא היכן הם מצויים, הרי מורה נבוכים נכתב לתלמיד שהתבלבל בעקבות העיסוק בספרים אלו, ולכן הוא נאלץ לכתוב לו לפתור את המבוכות שלו בגלל שעסק באותם ספרים, על כן שם הספר 'מורה' למי שנהיו 'נבוכים' בעקבות התעסקות בפילוסופיא<br />
<br />
:::::::תודה רבה, [[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 14:27, 27 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::::::אמת הדברים וידוע גם מה שכתב בחריפות הגר"א על הרמב"ם וכיום כולם מזהירים מפני זה וחלילה לנו בדור שפל שכזה להיכוות בדברים שגדולים מאיתנו נזהרו מפניו.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • י"א בניסן ה'תשע"ח • 14:48, 27 במרץ 2018 (IDT)</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&diff=378778שיחת טיוטה:שלוש השבועות2018-03-27T11:46:17Z<p>המעוררים: /* דעת הרבי מליובאוויטש */</p>
<hr />
<div>==שכתוב מקיף שלא יהיה צורך בשחזור==<br />
{{א|ילקוט השבעתי אתכם}} הנכבד, כתבת כאן מאמר מדהים (ולפי השגת שורש נשמתי האישית אתה מכוון בו לאמיתה של תורה) אבל זה לא ערוך כערך אנציקלופדי. {{ש}}לדגמה: לכתוב את הרמב"ן ורח"ו תחת כותרת מתנגדים לציונות זה האנכרוניזם, הציונות לא הייתה בימיהם. לקשר את הפולמוס רק לציונות זה לא מדויק כלל הרבי הויאל משה זי"ע התנגד לאגודת ישראל ולפועלה בעליה לארץ ישראל. {{ש}}מונחים כמו "ראוי לציין" "שנחשב לפוסק האחרון בקהילות אשכנז" "לגבי אלו שמנסים להסביר" אין מקומם באנציקלופדיה. כמו כן, אנציקלופדיה זה לא כמו ספר ספקי תשובות או שו"ת של הרב עובדיה זכרונו לברכה, אין בה מקום להערות שוליים ענקיות עם "הזכרת שמות הצדיקים". בנושף כל דבר ששנו במחלוקת או/ו הוא לא מובן מאיליו לרב הציבור החרדי יש להביאו בשם אומרו ולא כסתם. <br />
<br />
תראה אם אתה מסוגל לערוך זאת כערך אנצילקפדי מדויק, תמציתי, ללא חידושים עצמיים וללא אנכרוניזם, אם כן מה טוב ואם לא נאלץ לשחזר את הערך. (אני מבין מהאתר החשוב שלך "ילקוט השבעתי אתכם" שהנושא הזה בוער בנשמתך, אם תרצה תוכל לפנות לעורך מקצועי שיערוך עבורך את התוכן המרתק שליקטת באתרך ואחר כשהוא יעמוד בנורמות אנציקלופדיות תוכל להביאו לכאן). בהוקרה רבה --[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 15:49, 5 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
:לכבוד ה[[משתמש:יוסף|יוסף]] ישנם הערות שאותם הנני מקבל בהבנה רבה וע"מ שנוכל לעבוד יחד לגבי תיקונם ננסה לראות מה נוכל לעשות בשביל לתקנם<br />
<br />
# פריט רשימה ממוספרת כתיבת הרמב"ן ומהרח"ו כמתנגדים לציונות, צודק אבל לא זה מה שנכתב, אלא אלו שתומכים בציונות משתמשים בצורה מסויימת בדבריהם כדי לטעון שאין חיוב בשלוש השבועות, והטענה כנגד היא שההבנה בדבריהם איננה נכונה משום א, ב, ג... אז אולי לפי זה יותר יהי' נכון '''לשנות את הכותרות''' או '''לתת הסבר קצר לפי הדיון ההלכתי בימינו לגבי שלוש השבועות'''<br />
<br />
# "ראוי לציין" "שנחשב לפוסק האחרון בקהילות אשכנז" "לגבי אלו שמנסים להסביר" - צודק ומוריד, זה מופיע כך בויקיפדיה ושם הערכים בד"כ כתובים באופן זה...<br />
<br />
# אז הצעתך היא רק לציין שו"תים ללא ציון שם המחבר...<br />
<br />
# בנוסף כל דבר ששנו במחלוקת ו/או הוא לא מובן מאליו לרב הציבור החרדי יש להביאו בשם אומרו ולא כסתם... - כגון<br />
<br />
תודה רבה על ההארות <br />
[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 00:54, 7 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
:תקנתי כמה דברים, מה עוד אפשר לשפר כדי שיעמוד בכללים של ערך אינצלופדי של המכלול<br />
בכבוד רב,<br />
[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 01:26, 7 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== דעת הרבי מליובאוויטש ==<br />
<br />
[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם]], אפשר להבין מה בדיוק הבעיה? [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • ט' בניסן ה'תשע"ח • 12:38, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
:[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט]], הנני שואל שוב: לא הבנתי מה הייתה הבעיה בהוספת שיטת הרבי מליובאוויטש, האם שהכנסתיה בין המתנגדים לציונות? חוסר מקור? או עניין אחר? [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • י' בניסן ה'תשע"ח • 23:07, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
::אם יש מקום לדעתי להאמר במקום זה, הלא אין מקום לספר זה כלל בתוך מקום קדוש זה. כי כתוב הוא כספר של אדם אחד הכותב את מחשבותיו, ואין הוא כתוב באופן הנאות בו חפצים לכתוב במקום זה. ונראה לעין כל, כי מחיקת דברי החשוב כ{{א|ניסוך המים|מנסך מים}} על מזבח ה', היתה רק בעבור כי לא היו תאמים מלמטה עם דברי כותב הספר הזה. על כן, אם לדברי תאבה, אל נא תתוכח עם המלקט על אשר מחק את דבריך, כי הלא אף כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יענה, לא יענה המלקט מדוע רואה הוא את דברי רבי מנחם מענדיל מליובאוויטש כמי אשר סמך ידיו על הציונות, ולא ישמע את אשר תאמר כי רבו מאד דבריו בשיחותיו ובאגרותיו בדברים קשים נגד הציונות, כי אך את אשר חשב יחפוץ. עד אשר לא ימחקו דבריו כליל, לא יתכן להגות בהם, לא להוסיף ולא לגרוע. ושגיאות מי יבין, ה' הטוב יכפר. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • י' בניסן ה'תשע"ח • 02:48 (IDT)<br />
:::[[משתמש:י. ברקוביץ|ר"י ברקוביץ]], האם לדעתך עלי להתעלם מדברי [[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ר"י השבעתי אתכם]] ולשחזר את דברי (בתוספת מקור)? [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • י' בניסן ה'תשע"ח • 15:22, 26 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::לא. פני אל {{א|יוסף}} ואל {{א|davidnead|דוד}}, אשר ימחקו נא את כל דברי האיש הזה מן הספר, ויחדשוהו באופן המדבר נכוחה, בשפת ה"אנציקלופדיא", ומדבר בשם כל הדעות שבין זקני ישראל בדבר זה באופן שוה. אחר הדבר הזה, תוכל גם {{א|ניסוך המים|אתה}} להוסיף את דבריך הנכוחים. אולם כאשר הספר נמצא כאשר הוא, מדוע תיגע לריק? [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • י' בניסן ה'תשע"ח • 17:19, 26 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::{{א|י. ברקוביץ|ר"י ברקוביץ}}, אני מסתפק האם יש למחוק את כל דברי {{א|ילקוט השבעתי אתכם|הילקוט}}, וכי יש לך טענות על דבריו? הלא הוספותיו על הערך בויקיפדיה - נכונים הם שכן דעת המתנגדים לציונות, וכפי שסברו גם רבותי לבית ליובאוויטש (מהורש"ב, מהוריי"צ, והאחרון) זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע שג' השבועות חלות בזה"ז, כפי שציינתי בפנים הערך. [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • י' בניסן ה'תשע"ח • 17:44, 26 במרץ 2018 (IDT)<br />
<br />
<br />
::::::[[משתמש:ניסוך המים]] ישנם כמה סיבות מדוע בטלתי את העריכה שלך<br />
<br />
::::::# הוספת כותרת שכבר הינה מובלעת בכותרת הראשית<br />
::::::# כבר ציון למעלה שחסידות סאטמר ונטורי קרתא הינם אוחזים בדברי חז"ל בנוגע לציונות ע"פ הרש"ב, ואתה חזרת על טענה זו שנית, רק הוספת שיש דעת הרבי מליובביץ זיע"א, שסובר שזה רק לפי היכן שלא נכבש עדיין ע"י צה"ל<br />
::::::# לא ציינת מקור<br />
::::::# ישנם מאמרי חסידות של הרבי כגון בנוגע לחוק מיהו יהודי שבו הוא אומר שאם החקיקה של מיהו יהודי לא תהיה לפי ההלכה היהודית אזי ג"כ האחיזה בארה"ק איננה רלוונטית<br />
::::::# אילו היית רוצה לכתוב ערך שנוגע לדעת חסידות חב"ד על סוגיית שלוש השבועות, הלא יותר נכון היה לכתוב כך זה בחב"דפדיה<br />
:::::: בכבוד רב,[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 02:54, 27 במרץ 2018 (IDT) 02:52)<br />
:::::::נראה שילקוט השבעת אתכם ידיו רב לו בדברים האלה אבל אפשר לדון על כל דבר לא צריך למחוק סתם כי מישהו חושב אחרת. ידוע שהיה הרבה גדולים שהיו נגד הציונות הטמאה ולא תיד אמרו זאת בכל מקום. לפעמים גם דיברו בשבח אר"י שהיה נראה כי זה כאילו ציוני רק חלילה וצריך לבדוק כל דבר עם כאלו שביררו את זה טוב.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • י"א בניסן ה'תשע"ח • 14:46, 27 במרץ 2018 (IDT)</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99._%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=378777שיחת משתמש:י. ברקוביץ2018-03-27T11:40:04Z<p>המעוררים: /* התגובות למעוררים */</p>
<hr />
<div>{{בה}} [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:43, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== אשריך ==<br />
<br />
אשריך שיפה הבחנת בדברי האנציקלופדיה ההיא: "כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה קִרְבָּם הַוּוֹת קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן" <small>({{תנ"ך|תהלים|ה}})</small><br />
{{ש}}והנה עמדת בשער המחנה לאמור, אולי יאספו כל בני לוי אל תורת משה... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 07:51, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== בריך מתייך לשלום ==<br />
<br />
תמיד נחמד לפגוש אנשים כמוך, גם פה. (בעקבות ההתפיטות ב'אולם'). בהצלחה. [[משתמש:בן-ימין|בן-ימין]] ([[שיחת משתמש:בן-ימין|שיחה]]) 00:42, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== התגובות למעוררים ==<br />
<br />
נראה לי שכדאי לדבר איתו בעברית רגילה. זה רק מכעיס אותו כשאתה משתמש בלשונות ישנות ומוכיח אותו. וגם הידע שלנו בלשונות הנ"ל דל מכדי לנהל בהם שיחה ברורה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 10:07, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:ה' ימלך לעולם ועד, ונשבע לנו כי אנו נעמוד לעולם ועד, ויען כי אין אומתנו אומה כי אם בתורותיה, הלא גם תורתנו תעמוד לעולם ועד, כאשר הוכיח הגאון. ועקב הדברים האלה, לא נכון הדבר לקרא ללשון הקדש בה נכתבה תורתנו הקדושה - '''לשון ישנה'''. אנכי כותב בעברית רגילה, האחרים הם אשר כותבים בעברית משבשת, ואין בלבי עליהם כי כך התלמדו מנעוריהם, אך אני על משמרתי אעמדה לדבר ולכתב בשפת תורת משה. אם אותו איש יקר מזרע ישראל לא יבין בלשון הקדש האמתית, או שיחר אפו בדבר אדם בלשון זו, הלא אין מקום לו במקום זה האומר יהודי אנכי. תשא ברכה מאת ה'. אענה גם אם תשלח הודעה אישית. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 16:24 (IST)<br />
::אמת אשר המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא. אמנם כן, באשר לא מנענו הא-ל ברוך הוא לקיים דבור בלשונות אחרות, אמרתי אני בליבי, מדוע בדברך עמו לא תדבר עמו בלשונו, להיות כל איש מדבר בלשון עמו? (ודבריו בארמיא דתלמודא, ובלשון האידיש-המושתת על גרמניא של אדום יוכיחו) • [[משתמש:עמודא דנהורא|עמודא דנהורא]] • [[שיחת משתמש:עמודא דנהורא|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 18:56, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:::{{תנ"ך|תהלים|יח|כז}}. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 20:11 (IST) <br />
::::יש לי הרגשה שכל ענינו של הלזה הוא רק כדי לנגח ו'לשמור' מ'רוחות זרות' הבאות 'לקלקל' את המכלול. משתמש זה מקרוב בא ועוסק בעיקר על הגנת המקום מפני ומפני עוד מספר משתמשים שבאמת באים לתרום כאן ולתת את צביון היהדות באתר זה. מתוך הכתיבה שלו והמגמה שלו זה נראה כאילו הוא מישהו מויקליפדיה או ממקום אחר דומה לו או שפעם היה כאן וחזר בשביל למנוע מרוח יהודית במקום. לאחרונה ממש הגיע עוד משתמש שגם כן נראה שבא 'לשמור' מפני ומפני עוד כמותי[ושמו יעיד עליו קיש קיש קריא. ואולי גם עוד אחד שבנתיים לא ראיתי אותו כותב כלום אז אני לא יכול לדעת- <bdi>Bennyyo</bdi>] אבל נראה לי שכל אלו אינם אלא משתמש אחד או שנים שפתחו חשבון חדש נוסף כדאי להציג כאיללו הם כמה. יוסף אם יש כזה דבר אני מבקש ממך לבדוק בההנהלה אם הם באמת כאלה שהיו פה ומי הם. מישהו אמר לי שיש כיכול ליהיות כזה דבר.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 10:54, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::[[משתמש:המעוררים|המעוררים]], אתה לא יכול לחשוד סתם. אם הוא לא מדבר לעניין פשוט אל תגיב לו.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:24, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::::זה נראה שהוא סתם מציק לי ובמה שהוא כתב אפשר לראות את זה. שיזכור לבקש ממני מחילה בעריו"כ על מה שהוא עושה לי וגם על מה שהוא כתב כאן. הסיבה שאני חושד זה בגלל שאני באתי לפה ביחד איתו ואיך יכול להיות שהוא מכיר כל כך טוב את הדרך עבודה פה וגם למה הוא בעיקר נטפל אלי? יש כאן מלא ערכים שצריך לעזור שם והוא יכול ללכת לפינה שלו. 'החושד בכשרים' זה רק אם באמת אין שום סיבה לחשוד אבל פה נראה לי שיש פה משהו לא ישר. אני כנראה ישתדל לא לענות לו כשהוא סתם בא להציק וככה גם ל'חביריו'. תודה רבה יהודה על העזרה והתמיכה לקדש שם שמים.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:30, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::::{{א|המעוררים}} הוא כתב כבר לפני שהגעת [[שיחה:השמש|כאן]]--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:34, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::::::אני רואה שגם שם הוא בא נגד עידו ואלי על דבר כ"כ פשוט שהם רצו. מענין איך פתאום הוא 'נפל' לתוך הנושא הזה בדיוק ......[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:41, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
<br />
::::::::נמצאת אומר כי אף זה האיש {{א|יוסף}} בא "לשמור על הקליפות". אם בארזים נפלה תולעת אוי מה היה לנו! [[משתמש:קיש קיש קריא|קיש קיש קריא]] ([[שיחת משתמש:קיש קיש קריא|שיחה]]) 15:30, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::::::אני מבקש לשמור על כבודם של המשתתפם ועל תרבות דיון מכובדת ואינטלגנטית, פה אנציקלופדיה, ולא פורום. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 11:43, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::::::::כנ"ל.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:46, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
<br />
:::::::::::כבר כתב הרב ברקוביץ באולם הדיונים "אף כי צעיר אנכי לימים במקום, '''אך התבוננתי היטב במשך זמן רב''' על מעשי המקום הזה. [[משתמש:קיש קיש קריא|קיש קיש קריא]] ([[שיחת משתמש:קיש קיש קריא|שיחה]]) 12:01, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::::::::::קיש קיש, האם גם אתה 'צעיר לימים במקום, '''אך התבוננת היטב במשך זמן רב''' על מעשי המקום הזה'?? אני יגיד לך את האמת אני לא ילד קטן ועבדתי גם עם בחורים בישיבה ומשהו פה לא מריח לי...[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 12:05, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
<br />
:::::::::::::אכן כדבריך, זמן רב. [[משתמש:קיש קיש קריא|קיש קיש קריא]] ([[שיחת משתמש:קיש קיש קריא|שיחה]]) 12:08, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::::::::::::נו באמת. אני לא רוצה להתחיל עם הקשקושים הילדותיים האלה. שתיכם [ואולי זה באמת אותו אחד...] עוקבים זמן רב אחר המקום ובדיוק באתם יחד כדי לשמור על הקליפות... חברה באתי לכתוב ולנקות אנצקלופדיה ולא לעסוק במריבות על כל דקדוק הלכה של אקדמיה או פיסת מידע קדוש של ויקליפדיה. ואין צורך לפתוח 18 משתמשים אחרים כדי להגן על דעתך. אם יש משהו שכמה טוענים אותו וגם המכון מסכים אתו למה אתה מנסה להתנגד. אני באמת לא רוצה לריב ח"ו ולא בשביל זה באתי. אם אתה גר בבני ברק ותרצה לפגוש אותי אולי ככה זה יהיה יותר נח. 'אל נא תהי מריבה ביני ובינך'. תגיד לי מתי נח לך ואני ינסה לסדר את תזה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 12:18, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
{{שבירה|13|1}}{{א|המעוררים}}, תפסיק לחשוד בלי הוכחה. תבדוק את [[מיוחד:תרומות/קיש קיש קריא|מה]] [[מיוחד:תרומות/י. ברקוביץ|שהם]] עשו חוץ מלריב איתך. לא באנו לכאן כדי לריב. אם אחרי הכל בסוף הויכוח הסתיים אין צורך להמשיך להזכיר אותו.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 12:57, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:כבדהו חשדהו. תסתכל באמת במה שהם עשו ותראה בעצמך מה העיקר שלהם. אני מאד רוצה להפסיק את הויכוח אבל שיקחו לעצמם משהו לעשות בערכים ולתת לנו להמשיך בהרחבת הטוב כאן.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 13:28, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
<br />
::{{א|המעוררים}} היקר. יישר כוח על תרומותיך המועילות. ברצוני להסב את תשומת ליבך שבכל מקום יש קנטרנים, וטבעו של מקום כזה למשוך דיונים עד בלי סוף. עצתי לך אם אינך רוצה לבזבז את משאבי הזמן המן-הסתם-מוגבלים שלך לריק, התעלם מדיונים קנטרניים אלו והתמקד בעריכות מועילות במרחב הערכים, בשדרוגם שיפורם וניקוים כשאיפתך הטהורה. זוהי תובנה שכל עורך ויקי מגיע אליה בשלב כלשהו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:37, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::תודה רבה. אני יאמץ את העצה ואני מקוה שבאמת לא יטפלו אלי עוד סתם.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 13:49, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::אני שמח לראות שמצאתם את הדרך לדבר בידידות, תדע [[משתמש:המעוררים|לך]] ש[[משתמש:Davidnead|דוד]] הוא לא כמו שחשדת אותו, דוד הוא יהודי תלמיד חכם אמיתי המקפיד על קלה כבחמורא ולא זז מדרך התורה והמסורה אפילו כקוצו של יוד, ולפני כשנה כשהוא שמע על המכלול שעומד לשמש תחליף מלא - בדרך התורה - לויקיפדיה, מיד הוא פנה אלי ואמר לי {{ציטוטון|ר' יוסף שמעתי על המיזם החשוב שהקמת והנני כאן לסייע במלאכת שמים}} ומיד הוא התחיל לעבוד בכל כוחו מרצו ותבונתו - כי רבה הוא - לפעול לקדם להצלחת המכלול על מנת לקדש שמו ברבים. בכל פעם שאמתי לו שרבנים שדיברתי עמם ואמרי לי לעשות במכלול כך או כך הוא קיים דבריהם ללא פקפוק ולא סר ימין ושמאל. <br />
::::מעיד אני עלי ש[[http://www.hamichlol.org.il/מיוחד:תרומות/Davidnead אין כיום בכל המכלול אחד שעמל להצלחתו במסירות נפש פשוט כמשמעו יותר מדוד]. זכות הרבים - של אלפי ררבות בני ישראל שנצלים ממינות ואפיקרסות אלף אלפי ריבי רבות שעות למשך שנים רבות והפצת אמונה ישרה ותרה בליבות בני ישראל בכל מקומות שהם - עומד לזכותו של ידידנו רבי דוד שליט"א. <br />
::::אף אתה המעורר שבאת לעורר את קהל המכלולאים לדעת את גודל האחריות והזהירות הראויה למלאכה הגדולה העומדת לפנינו, אף אתה זכות הרבים תהיה תלויה בך. אך תן בלבך לדבר יסודי שכתב זקני הרבי הקדש רבי אלימלך מלזנסק, דבריו הם יסוד חברתנו הקדושה במכלול והיא הייתה נהוגה אצלנו מכבר, וכך הוא חקוקה בתקנות חברתנו בדף: [[המכלול:דרך ארץ]] <br />
::::{{ציטוטון|וְתַצִלֵינוּ מִן קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ, שֶׁלֹא יַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עָלֵינוּ וְלֹא קִנְאָתֵנוּ עַל אֲחֵרִים. אַדְּרַבָּה, תִּתֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרוֹ וְלֹא חֶסְרוֹנוֹ וְשֶׁנַדְרִיךְ כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְּפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה בְּלִבֵּנוּ שׁוּם שִׂנְאָה מְכָּל אֶחָד עַל חֲבֵרוֹ חָלִילָה, וּתְחַזֵק הִתְקַשְׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ כַּאֲשֶׁר גָלוּי לְפָנֶיךָ כַּוָּנוֹתֵינוּ בְּחַבְּרוֹתֵינוּ, שֶׁהַכֹּל לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ, וְזֶה עִקַּר כַּוָּנוֹתֵינוּ... וּתְקַשֵׁר אַהֲבָתֵנוּ יַחַד קֶשֶׁר חָזָק וְאַמִיץ לֹא יִשְׁבֹּת לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, וְשֶׁנִשְׂמַח בְּמַעֲשֵׂינוּ וּבְמַעֲשֵׂי חֲבֵרֵינוּ עַד לִמְאֹד|תפילה מ[[רבי אלימלך מליז'נסק]], הנוסח הארוך}} בברכה [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 15:40, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::אם היו מקרב החברים כאן אנשים טובים וישרים, אשר אמרו בלבם כי טובה מחשבת "המעוררים", ואך יש להשכילו בינה איך לכתב במקום הקדוש הזה, הלא באו "המעוררים" לטפוח על פניהם. כאשר כתבתי את דברי הראשונים לעדו, לא זאת בלבד שלא יצא עלי בחמת זעם כי מתנכל אנכי לו, כי אף הודה לי פעם אחר פעם על דברי הנכוחים, כי ידע אשר בדרכה של תורה אני בא, ויוכל לאשרני באשר ישר בעיניו, ולהתפלג עמי באשר לא ישר בעיניו. אך האיש הזה אין פחד א-להים לנגד עיניו, בא הוא הנה לזעוק חמס על כל אשר לא ישר בעיניו, כאשר בעיניו הוא רואה כי רק מחשבתו היא הנכונה והישרה, והחולק עליו הלא הוא מהמסכילים הקדמונים, כאשר כתב מפורש כמה פעמים. ואם בא אחד ואמר לו את האמת בפניו, זועק הוא חמס כי מתנכל הוא לו. ויעיד על דברי {{א|יוסף}}, אשר פעם אחר פעם הודה לי על דברי התוכחה אשר כתבתי, ואף שלח לי הודעה אישית להודות לי על הדברים. אם המעוררים אינם חפצים בדרכו של יוסף, יחפשו להם מקום אחר להיות בו, כי הדברים האלה לא אך מלבי המה, כי ראשי המקום גם הם חפצים בזאת. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 15:11 (IDT)<br />
::::::ואף זאת אומר, "המעוררים" זועק כי אני מסתתר תחת שמות מספר, אך האמת הנכוחה לכלם היא כי אנכי כותב כאן את שמי לעיני כל העדה, ואף נתתי יכלת בידי החברים [[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/י. ברקוביץ|לדבר עמי אישית]], ולראות נכוחה כי אמת הדבר אשר הוא שמי. ואלו האיש הזה, מסתתר תחת שם רבים, למען יאמרו העם בלבם כי יותר מאיש אחד עושה את הדברים, ואף לא נתן יכלת בידי החברים לדבר עמו אישית (הלא חפצתי כתוב לו דברים טובים דברים נחמים, אך אפס כי לא יכלתי). [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 15:22 (IDT)<br />
:::::::נמצאת אומר כי אף זה האיש {{א|יוסף}} בא "לשמור על הקליפות". אם בארזים נפלה תולעת אוי מה היה לנו! החותם בצע"ר, כלי ריק מכל. [[משתמש:קיש קיש קריא|קיש קיש קריא]] ([[שיחת משתמש:קיש קיש קריא|שיחה]]) 15:33, 23 במרץ 2018 (IDT)[[משתמש:קיש קיש קריא|קיש קיש קריא]] ([[שיחת משתמש:קיש קיש קריא|שיחה]]) 15:30, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>אני יענה על ראשון ראשון ועל חארון אחרון. לא אמרתי שדוד הוא גלוי ראש אבל אמרתי שדבריו לא תמיד עומדים בקנה אחד עם המדיניות שהציב המכלול ועם הוערכים שלו. מריבות ומחלוקות חלילה אני רק כותב את דברי כדי לדון בהם ושאף אחד לא יקח את זה באופן אישי. על דברי בלע שנכתבו כלפי ברמיזה או בפירוש לא אענה כדי להיות מן העולבים ואינן נעלבים ואני מקוה שבוזי ישכילו לבקש ממני מחילה על כך כי יודעים הם שלהם יש 'הסברים' עלי ועל דבריהם ואני באתי בתומי ואמרתי את מה שבלב שלי. כמוני יש עוד רבים שבאים לפה וחושבים ככה והם גם רואים את הדברים הנאמרים בדפים השונים. ירא הציבור וישפוט. את ענין יוסף באמת לא הבנתי אשר אם הוא באמת מסכים אתי כפי שכתב לי בכמה מקומות בדפים ציבוריים ופרטים למה נתן תודותת לדברים שהוא לא מסכים אתם. אני קיבלתי תודות מכמה עורכים כאן ובאמת אף פעם לא ממנו. אולי זה משהו שמתכונים רק להגיד בחוץ אבל למעשה פחות עושים את זה בשביל אלו שנמצאים לא יודע. אני ישמח לדעת מה היא הדרך הברורה של המקום ומי קובע אותה ונותן לה את הכשרות. לא לא רק אני אלא עוד אלפים מבנ"י. ברקוביץ מה שכתבת כי שמך הוא לעיני כל מנין לנו שזה השם האמיתי שלך?? זה לא אומר שום דבר. אני לא מסתתר מאחורי שם כאילו אני מדבר בשם כמה אלא בחרתי שם שבו אני חושב שאוכל להסביר את מה שיש לי בלב ומה שהביא אותי לכאן להוסיף הרבה עריכות חשובות שגם קיבלתי עליהם מלא תודות. אחד הדברים שאמרו לי כשהתחלתי עם זה זה שלא לפתוח מעגל חברים של כאלו שאני לא מכיר אותם דרך המייל וכדו'. מי שרוצה אני יכול להפיגש איתו מתי שנח פנים מול פנים [לפני פסח אולי זה יהיה קצת קשה יותר אבל אפשר לנסות] ואני דוקא ישמח להפגש עם מי שירצה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • י"א בניסן ה'תשע"ח • 14:40, 27 במרץ 2018 (IDT)</blockquote></div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=378769המכלול:אולם דיונים2018-03-27T11:28:21Z<p>המעוררים: /* לכתוב אנציקלופדיה חרדית - או לנקות את האנציקלופדיה? */</p>
<hr />
<div>{{תבנית:אולם דיונים/פתיח}}<br />
<br />
== תנאי ליצירת ערך חדש ==<br />
<br />
אני רוצה להכניס רפורמה בעניין יצירת ערכים, שנכון לתקופה זו שעדיין אין לנו ביקורת עמיתים מספקת, כל ערך חדש שייווצר, ייווצר בטיוטה, ורק אחר הסכמת העורכים יועבר למרחב הערכים. מניסיון, זה אולי מעצבן בעת כתיבת הערך, אבל זה חשוב ומאתגר ולאחר מעשה משביח את הערך ונותן סיפוק. אשמח לדעות נוספות - תמיכה או התנגדות. [[משתמש:מוסיף והולך|מוסיף והולך]] • [[שיחת משתמש:מוסיף והולך|שיחה]] • א' בשבט ה'תשע"ח • 00:26, 17 בינואר 2018 (IST)<br />
:{{בעד}}. למיטב ידיעתי, זה הנוהג בוויקיפדיה כלפי משתמשים חדשים, משכך, סביר שבתקופה זו נחמיר על עצמינו כולנו כמשתמשים חדשים. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 00:40, 17 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{בעד}}. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • א' בשבט ה'תשע"ח • 08:46, 17 בינואר 2018 (IST)<br />
:::{{בעד}}, אם כי יש ליצור דף [[טיוטה:המכלול:דפי טיוטה המועמדים להיכנס למכלול|מיוחד]], בו ירוכזו כל הטיוטות הדורשות הרחבה, כדי לנעוץ שם את כל הטיוטות. אחרת, לא יווצרו דיונים על ידי עורכי המכלול, מאחר והטיוטות תהיינה סמויות מן העין. [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 13:52, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
::::יש כבר את [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:_%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95_%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C&action=purge זה]. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ב' בשבט ה'תשע"ח • 13:57, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::דף קטגוריה זה מתעדכן (או יותר נכון: לא מתעדכן) באופן אוטומטי, ולכן לא רואים שם את הטיוטות. רציתי להציע שכל מי שיכתוב טיוטה, ובדעתו להתחיל לייבא אותו למכלול ולפתח דיון עליו, שיכניס את שמו לדף מיוחד באופן ידני. ואולי ייצרו תבנית חדשה שיתייג את העורכים על טיוטה מוכנה לייבוא? [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 14:18, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
::::::{{א|צב"י}} ככל הנראה תוך שבוע-שבועיים עניין העידכון יפתר סופית. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 14:41, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::::{{א|צב"י}} - תמהני, כעת סתרת את עצמך בעת שהעברת את הערך החדש (והמרתק!) שלך על אכילת דפים לשבת ממרחב המשתמש למרחב הראשי וזאת אפילו בלי לעבור בדרך בטיוטה. מאי קא סבר? [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:04, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
::::::::{{א|Davidnead|האמת}} היא ששכחתי בעת ההעברה מהמדיניות החדשה. תודה על הסבת תשומת לבי. אולי תוכל להעבירו לטיוטה מבלי להותיר הפניות? [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 18:09, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::::::{{א|צב"י|תראה}}, זה עוד לא נקבע כמדיניות, זה עדיין בדיון. אבל לאור מיכך הנלהבת התפלאתי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:16, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}<br />
{{בעד}}, אך נראה לי עדיף להעביר את '[[טיוטה:המכלול:דפי טיוטה המועמדים להיכנס למכלול]]' ל[[המכלול:ביקורת עמיתים: טיוטות]]. {{א|צב"י}}? בברכה, [[משתמש:מלא כל הארץ|מכה"כ]] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 12:20, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
:{{א|מלא כל הארץ|למה לא?}}. [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 15:12, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{כתב מחוק|{{נגד}}}} נראה לי שעדיף להשתמש בתבנית {{תב|בעבודה מתמשכת}} כך יראו שהערך קיים ושעדיין הוא לא מושלם. מצד שני העורך העיקרי יידע שיש לו סיכוי לקבל עזרה מאחרים. או לפחות לעשות הפנייה מהערך הראשי לטיוטה. נראה לי שערכים שנמצאים בטיוטה נשארים שם בלי גואל. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 15:27, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
:::{{א|יהודה 1|יהודה}} - עורך שאיכפת לו מהערך שלו ישקיע בו כדי שלא ייקבר, עורך שיוצר משהו והולך ולא איכפת לא לטפח את הערך שלו כדי שיהיה ראוי להיכנס למרחב - על דא קא בכינא, ואת אלו אנו רוצים לסנן. אנו רוצים איכות, לא עצלות. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 15:47, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
::::ואם הוא מתכוין לעשות את זה באיטיות, לכן אסור שייראו את זה בינתיים? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 15:51, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::הנסיון מראה, שלפעמים לא מדובר על עשייה באיטיות, אלא על שכחה בכלל. כאשר מישהו יודע שיש אצלו ערך בטיוטה והוא צריך לשכנע את הקהילה שהוא יכול להכניסו למרחב הערכים - אוטומטית הוא משקיע יותר בערך כדי שהוא יהיה ראוי לבוא בקהל. משא"כ אם הוא כבר נכנס למרחב, הוא שוכח לטפל בערך, והוא נבלע בתוך מרחב הערכים כערך לא מוגמר. בוויקיפדיה יש שני דברים שונים מכאן: א. יש להם הרבה יותר מנטרים, שיכולים להעיר לאדם על ערכים שצריכים להיות מטופלים על ידו. ב. כאן רוב העורכים (ואני בתוכם) הם בגדר עורכים חדשים, כלפי עריכה בסגנון ויקיפדיה בכלל, ועריכה לפי נהלי המכלול בפרט, מה שיוצר הרבה יותר בעיות בערכים חדשים. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 16:02, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
::::::נתתי שני פתרונות אפשריים, העברה לטיוטה עם השארת הפנייה מהערך הראשי (כך מי שמחפש את הערך באקראי יראה שהוא בטיוטה, וכן קישורים אילוי יעבירו לטיוטה) או הכנסת תבנית בעבודה מתמשכת בגוף הערך. האם פתרונות אלה לא ממריצים מספיק להשקיע בערך כדי שיושלם? למעשה מה שמטריד אותי הוא שכשאני רואה ערכים בטיוטה, זה "דוחק" בי לנסות לטפל בהם אבל זה למעלה מכוחי לטפל בכל הערכים. נוח לי יותר שאדע שערכים של אחרים יכולים "להסתדר" בלעדי. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 16:12, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::::תבנית בעבודה מתמשכת אינה ממריצה מספיק, וכמדומני שוויקיפדיה אפילו תוכיח לזה, כמה פעמים צריך להזכיר לעורך להסיר את התבנית מהערך שלו, כי הוא נזנח ברבות הזמן. הפניה מהראשי, אינני יודע, אבל גם אינני מוצא סיבה. אם הבעיה {{א|יהודה 1|שלך}} היא עם תחושת האחריות שלך על טיוטות של אחרים, אתה צריך לשנות את זה בחשיבה שלך, כי זה ממש "פונקט פארקערט", כשזה במרחב הערכים זה מחייב אותך לדאוג שהערכים במרחב יהיו ברמה ראויה, אבל כשזה כטיוטה (או עדיף: במרחב המשתמש) זאת ממש לא אחריותך אלא אחריות יוצר הערך בלבד. האם אתה מרגיש חובה לטפל ב[[טיוטה:אדני צדק]] שיצרתי היום? לא נראה לי, אבל אם הייתי יוצר את [[אדני צדק]] - היית חייב לעמוד בפני ההחלטה האם לבקש את מחיקתו או להתחיל לעבוד עליו (במקרה ספציפי זה, מסתבר שהאפשרות לבקש את המחיקה היתה הנכונה, אבל זאת רק דוגמא). נו, לא רציתי להעמיס עליך ושמתי את זה בטיוטה (כעת אני חושב אולי היה עדיף שהייתי שם את זה ב[[משתמש:איש גלילי/אדני צדק]]). [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 16:18, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::::::אתה צודק קיבלתי. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 16:24, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
משכך אני סבור שאפשר לומר שהמדיניות התקבלה, ברוב מוחץ של קהילת העורכים הגדולה שלנו. מעתה כל עוד לא סופקה סיבה לדחות את האמור לעיל כל ערך חדש יווצר רק בטיוטה או יועבר לטיוטה, עד להבעת תמיכה מצד הקהילה בדף השיחה להעברת הערך למרחב הערכים. אם תהיה בעיה ויהיה צורך, נגבש קריטריון מה נקרא תמיכת הקהילה. לעת עתה לא חושב שיהיה צורך כזה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 16:37, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
:ובכל זאת יש לחשוב על פתרון, איך ידעו שאר העורכים (שאינם נכנסים ל'שינויים אחרונים') שיש כאן ערך חדש שביכלתם לתרום להם ולהרחיב אותם? האם כולם יחכו עד בוש עד שיוצר הערך 'ישחרר' את הערך שלו למרחב המכלול? [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 11:33, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
::[[המכלול:העברת דפי טיוטה]] - זה הפיתרון. באחריות העורך להשיג את הסכמת הקהילה, וזו הדרך הפורמלית. ככלל הרעיון הוא גלגול האחריות על איכות הערך על העורך. כמובן שאם ברצונו הוא יכול להזמין עורכים עוד קודם לעזור לשפר/להרחיב וכו'. בצורה כזו זה ישיג תשומת לב מהקהילה עוד יותר, וזה גם מופיע בשינויים אחרונים. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 12:03, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}<br />
{{נגד חזק}} ערך חדש יכול להכנס ברגע שהוא בשל למרחב הערכים. כלומר אם יש בו מידע מועיל ותורם לרבים. הוא לא חייב להיות שלם ולא מושלם. המחיר שנשלם בכבדות היא הברחת עורכים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 09:27, 26 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
{{נגד חזק}} אני מסכים עם עידו. התועלת הגדולה מערכים חדשים יכולה להיות עצומה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 09:25, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== תבנית קרדיט חדשה ==<br />
מכמה סיבות עומדת להיכנס לשימוש תבנית חדשה לקרדיט במקום {{תב|ו}} ו{{תב|וח}} ובמקום כל תבניות הקרדיט הנחוצות. ברצוני להתייעץ איתכם על השם המתאים לתבנית:<br />
<br />
*{{תב|ק}}<br />
*{{תב|קר}}<br />
*{{תב|קרד}}<br />
*{{תב|קרט}}<br />
*{{תב|קרדיט}} - לא אפשרי כבר תפוס למשהו אחר.<br />
<br />
או הצעות אחרות, רק ממצות ומהירות. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:46, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
:{{בעד}} {{תב|ק}}. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ג' בשבט ה'תשע"ח • 19:49, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{א|איש גלילי|שכחתי}} לציין: אפשר יותר מאפשרות אחת. למשל {{תב|קרד}} + {{תב|ק}} בתור קיצור. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:52, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
:::טוב, סליחה על חוסר הנימוס, לאחר שבדקתי והתבנית {{תב|ק}} כבר תפוסה בוויקיפדיה לשימוש אחר, ולאחר התייעצות בפרטי עם ה{{א|מוסיף והולך|מומחה הלשוני}} שלנו, החלטתי ללכת על {{תב|קרד}}, אני מאמין שזה יהיה מקובל על כולם. {{ש}} אז מהיום זו תבנית הקרדיט החדשה של המכלול, ולא יהיה הבדל בין מכלול הקודש לחול. כדאי להיכנס לתבנית ולקרוא פעם אחת את הוראות השימוש. בגדול באופן רגיל של קרדיט לוויקיפדיה העברית כששם הערך במכלול זהה לשם הערך המקורי - השימוש זהה לקודם, רק <nowiki>{{קרד}}</nowiki> במקום <nowiki>{{וח}}</nowiki>. בברכה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:27, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
::::בדקתי את תפקידה של תבנית {{תב|ק}} בוויקיפדיה, והיא בסך הכל קיצור לתבנית {{תב|רווח קשיח}}. כמדומני שאפשר, ואף רצוי להוסיף אותו כקיצור ל{{תב|קרד}}, שהיא הרבה יותר שימושית{{א|Davidnead|.}} [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 23:35, 21 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::זו לא שאלה של עדיפות, אלא תאר לעצמך שייבאנו ערך עם {{תב|ק}} באמצע שורה? איך זה נשמע לך? [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 00:25, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
::::::צודק. לא חשבתי. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 00:40, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== תמונות בעייתיות ==<br />
<br />
האם יש מדיניות לגבי [[מטאורולוגיה#היסטוריה של המטאורולוגיה|תמונות של פסלי אדם]] ושאר דברים שהם [[טיוטא/רומא העתיקה#היסטוריה|על גבול הע"ז]]? <br />
{{ש}}בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 13:09, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
:נושא זה עלה לדיון, ולא הוסכם על מדיניות ברורה. בגדול כיום כל עוד הדברים לא ממש בוטים מסתירים את זה כיום, וכל אחד מפעיל שיקול דעת עצמי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:37, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== ערכי יהדות שנמחקו בויקי ==<br />
<br />
מישהו יודע כיצד (מחפשים ו)ניגשים לערכים בנושאי יהדות שנמחקו בויקיפדיה העברית? <br />
{{ש}}במהלך השנים ראיתי ערכים רבים על רבנים חשובים, ישיבות ונושאים שונים ביהדות שנמחקו עקב מדיניות לא אוהדת ולא בגלל רמה ירודה של הערכים. <br />
{{ש}}אני מעוניין לחפשם ולהביאם לכאן. רעיונות?<br />
{{ש}}בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:30, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
:אין אפשרות להציג דף שנמחק. אולי אם יש מפעילים שיש לך קשר איתם ויסכימו לך. אני חושב על קובץ על יד. לא ברור אם יסכים לעזור לך אבל ייתכן שכדאי לך לפנות אליו במייל.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ח • 12:38, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{א|ביקורת}} מפעיל שם. הבעיה היא שאיני בטוח איך מסתדרים עם עניין זכויות היוצרים, מרגע שהערך נמחק רשימת התורמים כבר לא נגישה לקורא ולכן אולי לא מספיק להוסיף הפניה לוויקיפדיה. בברכה, [[משתמש:מלא כל הארץ|מכה"כ]] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ח • 15:57, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
:::באמת שכחתי ממנו, על בעיית זכויות היוצרים חשבתי. אבל ייתכן שמי שהערך שלו נמחק לא זכאי לקרדיט.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י' בשבט ה'תשע"ח • 19:31, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
::::למה שהוא לא יהיה זכאי? [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • י' בשבט ה'תשע"ח • 19:53, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::כי זה לא התקבל כתרומה שלו. מצד שני ייתכן שאדרבה יש לו זכויות יוצרים מוחלטות על זה. אבל אם הוא יודע על המכלול מסתמא הוא יעדיף לתרום לו ולא יתרעם על הגניבה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י' בשבט ה'תשע"ח • 19:56, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
::::::מסתבר כמו שאמרת שיש לו זכויות יוצרים על זה, ומסתבר שבאמת ירצה לתרום למכלול (לפחות כמו שרצה לתרום לוויקיפדיה), אבל גם ירצה שיהיה כתוב שהוא תרם. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • י' בשבט ה'תשע"ח • 20:53, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::::אם יהיה בויקיפדיה מפעיל שיירצה יש אפשרות לייבא את הערך אם כל הגרסאות, כך יינתן קרדיט לכל אלו שיצרו וערכו את הערך עד שנמחק. אבל אני מניח שמפעלים לא מאוד לא ירצו, ואפילו לא נראה לי שכדאי בשלב זה לבקש מהם זאת [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 14:42, 28 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== ערכים על אלילים ==<br />
<br />
בעת עבודה על הערך המיובא [[תרח]] נתקלתי בערך הקיים במכלול על האליל [[אל הסער האנטולי]]. <br />
<br />
לא מרגיש נח עם הערך. מה המדיניות? הערך אף מכיל תמונות הע"ז עצמה...<br />
<br />
בברכה,[[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:15, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
:איני פנוי כעת להיכנס לפרטים, ואף אין כרגע מדיניות פרטנית. אבל בגדול בוודאי שיש מקום לערכים על אלילים, ע"ז, וכדו' - כשם שיש מקום לערך על נצרות וכדו', וזה בכלל אבל אתה למד להורות. גם בחז"ל ובשאר מקורותינו לא חסר מידע על ע"ז, כל השאלה היא איך להציג מידע זה ומה לכלול בו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 23:32, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
::נראה לי שאין בעיה בתמונה כשלעצמה. כל זמן שזו לא תמונה לא צנועה. מאידך ידוע לי שיש הרבה שמתנגדים לתמונות של פסלים אפילו אם אינם ע"ז. אולי זה ראוי להתחלק למהדורות. בעבר היה דיון כמה צריך להיות המיעוט שסבור שצריך לצנזר כדי שיכניסו למהדורות ולא זכור לי שהיו דברים ברורים. נראה שצריך לפתוח כאן דיון על כל דבר.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ב בשבט ה'תשע"ח • 13:10, 28 בינואר 2018 (IST)<br />
:::למה אין בעיה בתמונה עצמה והרי אסור לראות צלמים? --[[משתמש:אלי|אלי]] • [[שיחת משתמש:אלי|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 10:38, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::::הסתכלות אסורה, אבל ראיה בעלמא שרי. [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 11:32, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::[[לפני עור]]{{ש}} [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:52, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::::::הדיון כאן הוא קודם כל דיון הלכתי מצטט כאן תשובה של רבי משה פיינשטין שנראה לי שקשורה מאוד לנושא שלנו.<br />
<br />
{{ציטוט|בענין אחד שפרנסתו להיות מורה בבתי הספר של המדינה בדברי ימי היונים והרומים אם מותר לספר בדתיהם כ"ח ניסן תש"כ. מע"כ ידידי הנכבד מהר"ר יהודה פרנס שליט"א. <br />
<br />
הנה בדבר אחד שפרנסתו להיות מורה בבתי למוד של המדינה בדברי ימי היונים והרומים וצריך גם להגיד שעורים בעניני דתיהם ועבודת אליליהם אם יש בזה איסור דאל תפנו אל האלילים וכתר"ה מסביר הספק מכיון שכתב הרמב"ם בפ"ב מע"ז ה"ב שאיסור הקריאה בספרים שחברו עובדי כוכבים בעבודתה הוא משום שדבר זה גורם להפנות אחריה ולעשות כמה שהם עושין ובזמן הזה שדתיהם כבר מאוסים לכל העולם אין לחוש כלל שימשך אחד אחר זה אין לאסור או דשמא עכ"פ הוא בכלל האיסור אף שאין הטעם. <br />
<br />
הנכון לע"ד דלהסתכל בצורה של ע"ז שהוא ג"כ מצד אל תפנו כדאיתא בשבת דף קמ"ט אסור אף שליכא הטעם ככל האיסורין שאין תלוין בהטעם אף באלו שנאמר טעם... ולכן גם לקרא בספרים שחברו בעבודתה יש לאסור אף שנימא שבטל הטעם בזמן הזה שכבר נמאסו דעותיהם בעולם. <br />
<br />
אבל נראה פשוט שהאיסור הוא רק בספרים שחברו העכו"ם שעובדים להע"ז שהם כתבו זה לשבחה בדברי הבל ושטות שנדמה להם שהוא שבח שספרים כאלו נאסרו בשביל הטעם בלאו דאל תפנו ונאסר לעולם אף כשיתבטל הטעם שלא ימשכו בנ"א בדבריהם הטפשיים, אבל ספרים שנתחברו מכופרים בע"ז ההיא שהוא רק להתלוצץ בהם ולבזותם במה שמספרים הבלותם ושטותם לא נאסר גם אז, ומצינו גם בקראי שמספרים מעבודתם אבל כיון שהוא באופן שהוא לבזות ולהתלוצץ אינו כלום. וכ"ש שאין לאסור עתה מה שלא היה אסור אז. <br />
<br />
וא"כ כשצריך ללמד בהקורס שלו עניני דתיהם והבליהם, צריך לדבר בלשון שיבינו שהם עניני שטות והבל איך שדבר הבל זה עשו ודבר הבל זה אשר אפילו קצת בן דעת ימאס בזה וכהא שאמר ר"נ במגילה דף כ"ה כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דעכו"ם דשריא. ובאופן זה מותר, וגם אפשר יביא קצת תועלת מזה שיבין מזה שאף עתה יש כמה דברים שאף שמחזיקים הרבה בנ"א שהם באמת הבלים ודברי שטות ואין ללכת אחר הדברים שמחזיקים אף רוב עולם בעינים סתומות, כמו שהיו הרבה דורות שטעו בדברי הבל ושטות כאלו שהיו מליוני מליונים בנ"א ורק עם ישראל שהיו מתי מעט הבינו האמת וקבלו התורה ושמרוה בכל הדורות ומסרו נפשם עליה וכל העולם שחקו עליהם ובזו אותם ועתה יודעים כל אוה"ע שהאמת היה עם ישראל בזה, ואפשר יבינו שגם עתה הוא כן, ואף שודאי אין לנו לדרוש בפני אוה"ע בדבר דתם שמחזיקים היום מצד שלום המדינה שבחסד השי"ת אנו שרוים בצלה בשלום ושלוה ואנו מצוים להתפלל בשלומה מ"מ לדרוש על הבליות העמים הקדמונים הוא דבר טוב שיביא תועלת ממילא. והנני ידידו מברכו בלו"נ, משה פיינשטיין|אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן נג }}<br />
<br />
נראה לענ"ד שתמונות וערכים כאלו במכלול הם בגדר "בלשון שיבינו שהם עניני שטות והבל איך שדבר הבל זה עשו ודבר הבל זה אשר אפילו קצת בן דעת ימאס בזה" וכתב [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 12:04, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::תודה {{א|יוסף}} על הבאת הדברים. לגבי תמונות לכאו' אין זה קשור מי המחבר, ולגבי הערכים איך רואים בערכים שאלו דברי הבל, במיוחד דתות עכשויות כהנצרות [מסתמא אם כותבים משפט אחד "שזה דת הבל" וכדומה זה לא נחשב] אלא א"כ כונתך שזה מובן מעצמו [[משתמש:אלי|אלי]] • [[שיחת משתמש:אלי|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 12:35, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:::יוסף אני חושב שהדברים שהבאת אכן מדברים בעד עצמם ונותנים גושפקנא להרבה ערכים במכלול, תודה. עם זאת אני מעריך שהכרעה סופית בדברים כאלו תהיה על ידי ועדת הרבנים של המכלול. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:26, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::::#[[משתמש:Davidnead|דוד]] אתה צודק לגמרי הדיון כאן הוא בבחינת גיבוש שאלת חכם. ככתוב [[המכלול:המכון לאוריינות וידע כהלכה|בדף המכון]] "שאלות כבדות משקל שהן בבחינת "הדבר הקשה" יעלו על שולחנם של גדולי תורה. חבר העורכים ועמיתי המחקר יגבשו "שאלת חכם" שהינה בבחינת חצי תשובה אך התשובה הסופית תכרע על ידי גדולי התורה".<br />
::::#[[משתמש:אלי|אלי]] שים לב שר' משה פינשטין בונה את התשובה שלו על הסתכלות בצורה של עבודה זרה, אם כן מסתבר שדבריו הם נכונים גם לתמונות. בנוסף בהסתכלות יש עוד סברא להתר ש"בטלום עובדיהם" וכיום אין עליהם דין ע"ז אלא דין אנדרטאות שנעשו לכבוד שמותרים בהסתכלות.<br />
::::#[[משתמש:אלי|אלי]] אני מסכים איתך לגמרי שאם כותבים משפט אחד "שזה דת הבל" וכדומה זה לא נחשב. אלא שהטקסט עצמו צריך להיות בלשון שיבינו שהם עניני שטות והבל אשר אפילו קצת בן דעת ימאס בזה. מסיבה זו הצעתי [[המכלול:חדר דיונים למינוח יהודי|בחדר דיונים למינוח יהודי]] לכתוב בכל מקום במקום המילה אל את המילה אליל שמילה זו היא כינו המזלזל בעבודה זרה. (עד שנעלה את השאלה על שולחנם של גדולי תורה. כמובן שהדיון שם עדיין פתוח וכולם מוזמנים להביע את דעתם)<br />
::::#בנושא הנצרות בוא נפתח דיון נפרד<br />
::::וכתב [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 14:27, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::{{א|יוסף}} אני מסכים גם עם דבריך האחרונים רציתי רק לחדד. בנוגע לטון הזלזול. אני מסכים שלא מספיק משפט אחד, מאידך גם עשר משפטים אינה הדרך. הדרך אינה דרך פובלציסטית של ליצנותא דע"ז, הדרך היא כתיבה אנתרופולוגית "אובייקטיבית" שניכר מתוכה שאנו מסקרים תופעה אנתרופולוגית פרימיטיבית ולא יותר. ממש כמו שלצערי לעיתים היהדות מוצגת בוויקיפדיה. אין צורך במשפטים מפוצצים להעביר את המסר, המסר החזק ביותר הוא זה המועבר בין השורות. לדעתי נקודה זו עומדת ממש בבסיסו של המכלול. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 14:37, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::::::אעיר, שהאג"מ נראה כסותר את עצמו שבתחילה אסר ספר שנכתב לשבח ע"ז הא סתמא שרי ובהמשך התיר ספר שנכתב לשם התלוצצות מע"ז הא סתמא אסור, ומ"מ נ"ל שלשונו יותר נוטה שסתמא אסור ומה שכתב בתחילה משום שדיבר בהווה [[משתמש:אלי|אלי]] • [[שיחת משתמש:אלי|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 14:52, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::::יישר כוח {{א|יוסף}} אני חשבתי בהתחלה כמו הצד הראשון של השאלה, באמת צריך לברר איך לעשות את זה בלשון שיהיה מובן לכל שזה שטות והבל. הרעיו לכתוב אליל משום מה הבנתי שלא התקבל למרות שאני לא יודע מה סיבת ההתנגדות אבל לכתוב "אל" מספיק מבטא שזה שטות. למעשה ייתכן שאם יש השערה שזו עבודה זרה שכתובה בתורה יש להקל יותר כגון ה"בעל" הכנעני או "עשתורת". [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 16:41, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== לייבא או ליצור מחדש? ==<br />
<br />
יצרתי את הערך [[טיוטה:רוב (הלכה)|רוב הלכה]] בסדר שונה לחלוטין מהערך [[w:he:רוב (הלכה)]]. זה כמובן רק בטיוטה. השאלה אם עדיף לייבא ולהשלים משם. לפי איך שראיתי כעת הערך {{כתב מחוק|שם כתוב בסדר גמור.}} צריך רק תיקונים קלים. השאלה היא גם כללית. מה עדיף. לבדוק אם קיים בויקיפדיה ואם כן לייבא, או ליצור מחדש. כמובן אני מדבר בערכי קודש שיש הרבה סיכוי לעריכה מוצלחת אצלינו. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ב בשבט ה'תשע"ח • 13:23, 28 בינואר 2018 (IST)<br />
:באופן כללי, אני בעד הגרסה הוויקיפדית, אם באמת יש לך מה להוסיף/לתקן/לשפץ - תמיד תוכל לעשות זאת לאחר הייבוא. הייתי מוותר לגמרי על הייבוא רק במידה והערך המקורי דל או לא ראוי עד כדי שאין טעם לייבא ו/או אתה משוכנע שתכתוב ערך טוב ממנו מכל הבחינות. נסה לחשוב אם הערך היה קיים אצלינו אם היית מוחק וכותב מחדש או עובד על בסיס הקיים. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:46, 28 בינואר 2018 (IST)<br />
::ואז לייבא ישר למרחב הערכים?--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ב בשבט ה'תשע"ח • 13:47, 28 בינואר 2018 (IST)<br />
:::לדידי, בערכי קודש שסביר שהערך יעלה משמעותית בערכו אצלנו, לדעתי כדאי להתחיל מ-0 ולקחת חלקים עם שינוי ניסוח כנדרש היכן שתורם. אולם ישנם גם ערכי קודש בויקי שנמצאים פחות או יותר במצב ממצה ובנויים היטב, ואת אלו כדאי להביא כפי שהם עם הקרדיט. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 13:53, 28 בינואר 2018 (IST)<br />
::::ברור שלטווח הארוך המגמה היא שכל ערכי הקודש ייוצרו מחדש במכלול (שיהיה הורתם ולידתם בקדושה) ויעלו על ערכי ויקיפדיה עשרת מונים, השאלה היא האם כבר כיום יש לנו כאן במכלול קהילת עורכים די רחבה על מנת להתחיל במהלך זה. מפני שהמטרה שהאיכות של ערכי הקודש במכלול יהיו תמיד יותר ממה שקיים בויקיפדיה ולא פחות וזה דורש קהילה רחבה ולא עבודת יחיד. אומנם, אם אתה חאתה משוכנע שתוכל לכתוב לבד ערך טוב ממה שיש בוויקיפדיה, אפשרי, אך אם אתה חושש שלבסוף הוא יהיה פחות טוב, עדיף לעבוד על הגרסה הויקיפדית. [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 14:33, 28 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== אישים המוזכרים בערכי ימים לועזיים ==<br />
<br />
{{הועבר|מ=שיחת משתמש:יוסף}}<br />
היה לי דיון קצר עם {{א|davidnead|דוד}} שצריך להרחיבו לגבי מי צריך להופיע (להישאר) בערכים על ימים לועזיים המציינים בין השאר גם אישים שנולדו\נפטרו באותו תאריך. <br />
{{ש}}לדוגמא בערך [[13 ביוני]], האם צריכים להשאיר שם את:<br />
* 1986 – גל אמיתי, שחקן ומנחה טלוויזיה ישראלי<br />
* 1985 – הדר מרקס, שדרנית רדיו וקריינית פרסומות ישראלית<br />
* 1971 – סיגל שחמון, מנחת טלוויזיה, דוג' וזמרת ישראלית<br />
* 1986 – מרי קייט ואשלי אולסן, שחקניות, מעצבות אופנה ויזמיות עסקיות אמריקאיות<br />
* 1231 – אנטוניוס מפדובה, '''''קדוש''''' בכנסייה הקתולית (נולד ב-1195)<br />
* 1998 – עבדאללה אל-עקל, שחקן ערבי-ישראלי<br />
* מה לגבי שחקני כדורגל ודומיהם?<br />
מה דעתך?{{ש}}<br />
בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:52, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
:ניהלנו בעבר דיון בנושא. עקרונית, למעט פדובה אם היה לו קשר לעם ישראל יש למחוק את כולם. עדיף להתחיל אותם מאפס ולבנות אט אט את הדפים האלו עם אישים חשובים בלבד. בברכה, [[משתמש:מלא כל הארץ|מכה"כ]] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ|שיחה]] • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 19:11, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
::[[משתמש:מלא כל הארץ|מכה"כ]], מסכים אתך. אולם, נראה ש{{א|davidnead|דוד}} זכר אחרת את ההבנות שהיו... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:14, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::בדיון עם {{א|מלא כל הארץ}} - דעתו של מכה"כ אכן הייתה שיש למחוק הכל ולהתחיל מאפס. דעתי הייתה שונה. דעתי היא שבכל מקרה בין אם נתחיל מאפס ובין אם לא יש להתחיל מתוך תכנון כיצד עומדים הדפים להיראות ומה עתיד להיכנס שם, ולא להתחיל למלאת באופן מקרי - כי אז זה ידמה לתוהו ובוהו בוויקיפדיה - ומשכך, ברגע שיהיו קוים יהיה אפשר למחוק לפיהם ולקבל תוצאה דומה בפחות עבודה, ואין צורך למחוק הכל ולהתחיל מאפס. ובנוסף, כל עוד לא התחלנו ולא בנינו ולא הסכמנו על משהו - אין טעם למחוק הכל. אין טעם למלא תוכן בלי שמישהו מתכוון לכתוב אותו מחדש.<br />
:::בדיון עם {{א|עידו}} - תמכתי במחיקת זמרות, דוג' וכדו' כי לא ראוי שהם יופיעו, וכך נהגתי אני בכל ערכי התאריכים שייבאתי. לגבי מחיקת אישים שונים שאין בעיה עקרונית שיופיעו, אלא שהם פשוט שוליים ולא מעניינים אותנו - השיקול אינו דווקא חרדי, אלא שוב שיקול של סדר ותכנון מה יופיע וכמה. מצידי כמובן שהדברים השוליים אפשר למחוק, אלא אם השחקן דנן מפורסם במיוחד וכדו'. אך כל עוד לא הותוו קווים כאלו יש לשמר את הגרסה היציבה מוויקיפידה - למעט מה שלא ראוי באופן מובהק.<br />
:::אני מציע לפרוט את הדיון לפרוטות, ולדון בכל נושא בנפרד (שחקנים/יות זמרים/יות חרדים או חילונים, שחקני כדורגל, במאי סטרים, סופרים, עיתונאים, פוליטיקאים חשובים יותר או פחות, רבנים במדרג נמוך או גבוה ועוד ועוד), ואז לבחון שוב את הסך הכל. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:44, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::מסכים עם דוד שיש לגבש קווים ועקרונות מדויקים יותר, אך לדעתי לחכות עם הצמצום עד לאחר גיבוש הכללים הוא לדעתי יותר עבודה (ולא פחות כפי שהציג דוד), ובכל מקרה עד שהדבר יטופל עדיף למעט בהבלים הללו. בברכה, [[משתמש:מלא כל הארץ|מכה"כ]] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ|שיחה]] • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 20:35, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::: בשביל זה יש את תבנית מהדורות למחוק מהבסיסי כל מה שבמחלוקת ובספק, עד שיגובש מדיונות אחרי דיון מעמיק [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 21:01, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::{{א|יוסף}} זה לא ממש קשור מ-2 סיבות שנובעות מאותו שורש. ראשית זה לאו דווקא עריכה חרדית, זה לא שאלה של כשר או לא, אלא בעיקר של סדר עדיפויות. שנית, אין כל מקום לחלק בזה בין בסיסית לכללית, למעט מקרים חריגים, מאותה הסיבה שזה לא שאלה של נקי יותר או פחות. המהדורה הכללית אינה פח זבל של כל מה שלא נפתר במכלול, וזו לא שאלה כאן של מחלוקת או ספק מה כשר להיכנס באספקלריה התורנית של המכלול. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 21:27, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{סוף העברה}} [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 21:38, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}<br />
אציין רק את [http://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_1#.D7.9E.D7.94_.D7.A8.D7.90.D7.95.D7.99_.D7.9C.D7.94.D7.99.D7.95.D7.AA_.D7.91.D7.AA.D7.90.D7.A8.D7.99.D7.9B.D7.99.D7.9D_.D7.A2.D7.91.D7.A8.D7.99.D7.9D הדיון הראשון בעניין]. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 21:40, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
:[[משתמש:Davidnead|בד]]{{א|איש גלילי|י}}[[משתמש:יוסף|ון]], המקושר נראה ש[[משתמש:מעלת התורה|מעלת התורה]] ו[[משתמש:מוסיף והולך|מוסיף והולך]] הסכימו שאנשי "תרבות" (שאינם פוליטיקאים) אחת דתם להימחק. כך גם סבר בדיון המחודש [[משתמש:מלא כל הארץ|מכה"כ]] וכך סובר אנכי. נראה שיש הסכמה מוחלטת בנושא ולכן היא '''החלטה פעילה'''. {{ש}}היכן מתועדות החלטות מסוג זה?{{ש}}אם אין הסתייגויות, אשמח להתחיל להוריד כאלו להנאתי. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 17:24, 7 בפברואר 2018 (IST)<br />
::מדובר בדיון עתיק ולא ממש בעל משמעות. מ"מ גם אני לא ממש מתנגד - הכל תלוי מה. אנא פרוט את מה שאתה רוצה לפרטים, משהו גורף אף פעם לא טוב והוא לא ישקף כלום. "תרבות" זה כוללני מאוד, וגם שם סייג מוסיף "ברובם". היכן מתועד? אמור להיות מתועד ב[[המכלול:כתיבה יהודית]] בפועל הדף די ריק, ויש מעט החלטות מתועדות. כמו כל דבר, גם בזה [[המכלול:שום גמדים לא יבואו|שום גמדים לא יבואו]]. לא הייתי ממליץ רגע לתעד שם, שכן בקרוב מתוכננת רפורמה בדפי הדיונים והמדיניות שתאפשר הן דיונים מסודרים ומרוכזים והן תיעוד של ההחלטות. זה הדף: [[טיוטה:המכלול:מדריך לעריכה באספקלריה תורנית]], כרגע הוא טיוטה ואני מקוה שיכנס לשימוש בקרוב לאחר ליטוש. אתה מוזמן לנסות לעזור גם בזה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:41, 7 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::[[משתמש:Davidnead|אני]] חושב שלגבי אנשי תרבות וספורט ששם "תרומתם" היחידה, המגמה צריכה להיות מחיקה אלא אם הוסברה חשיבות. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:47, 7 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::לגבי אנשי ספורט - אני מסכים איתך. '''אבל''', כמו בכל דבר אחר, זה לא חכמה למחוק ולטעון תוכיח חשיבות. יש לא מעט אנשי ספורט שיש להם פרסום מעבר לעולם הספורט, מסיבות שונות, אם אתה מוחק עליך לדעת מה אתה מוחק, אף אחד אחר הרי לא יחזיר אותם. לגבי תרבות - שוב, תפרט, זה מילה מאוד מאוד כוללנית. למשל זלדה המשוררת היא אשת תרבות? היא ראויה לתאריך לדעתי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 23:04, 7 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::דבריך אינם מובנים. עורך שמוחק זה כי נראה לו שצריך למחוק. אם פעל לא נכון על המנטרים להעיר לו על כך. אם יש משהו חשוב שנמחק מחזירים ומעירים. בגדול מסכים אתך שכאלו שהישגיהם יוצאים דופן כדאי להשאיר כי ההשפעה שלהם בעלת מעגלים משניים בעלי משמעות. דוגמאות בולטות של ערכים שיש להם הצדקת קיום לדעתי הם: [[צ'ארלי צ'פלין]], [[דייגו מראדונה]], [[טייגר וודס]], [[קרל לואיס]], [[לאונרדו דה וינצ'י]] וכיוב' [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:10, 8 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::{{א|עידו|ה}}עניין פשוט: אף אחד לא גננת פה, כולל המנטרים. על כל עורך מוטל לערוך בצורה מיבטבית, רק בתחום שהוא מבין ומתוך שיקול דעת מעמיק. זה נכון בכל תחום, ובפרט שיש לנו מחסור במנטרים. התכוונתי להפקיע מצב בוא יבוא עורך ויבצע מחיקה גורפת של אישים רק משום שהם מתוארים כ"שחקני כדורגל" או משהו כזה. יש צורך במדיניות, ועד כמה שדובר עכשיו אני לא רואה שאנו חלוקים בתוכנה, אבל כשתהיה כזו - על כל עורך מוטל לוודא שכל שם שהוא מסיר הוא בדק את חשיבותו האנציקלופדת לעניין זה ואת ההצדקה לכך מתוך הנהלים שגובשו. אני מדגיש את זה כי אני יודע שנורא מפתה למחוק את כל מה שלא מצלצל "היימיש". [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:45, 8 בפברואר 2018 (IST)<br />
===הצעות פרקטיות===<br />
מוזמנים להציע כאן עוד בתת-תת-כותרות, מכיוונים שונים, עדיין לא להצבעה, רק שיהיו לנו רשימות מפורטות לדון אודותיהם. לדעתי יש מקום לחלק בין חשיבות תאריכי מוות ללידה.<br />
====על דרך החיוב - 1====<br />
רק הבאים בתור יזכו להיות מוזכרים בערכי תאריכים ושנים בהם נולדו (רשימה לא גמורה, אני עוד חושב, מוזנים להעיר):<br />
#אישים בתנ"ך ובש"ס (משנה, תוספתא, בבלי, ירושלמי) ובמדרשים (מכילתא, ספרא, ספרי).<br />
#נביאי שקר, ומייסדי דתות שקר.<br />
#מלכים ומושלי מדינות (נשיא, ראש ממשלה, ח'ליפה, סלטאן, שאה וכד').<br />
#רבני מדינות.<br />
#רבנים ששימשו בתור... או חיברו...<br />
#דמויות מפתח בהיסטוריה של העולם ובפרט של העם היהודי{{הבהרה|צריך לדייק}}.<br />
הרשימה לא גמורה, אני עוד חושב, מוזמנים להעיר. בברכה, [[משתמש:מלא כל הארץ|מכה"כ]] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ|שיחה]] • כ"ג בשבט ה'תשע"ח • 17:47, 8 בפברואר 2018 (IST)<br />
;הערות:<br />
הערה: לפעמים יש צורך בתאריך לידה, לפעמים פטירה, ולפעמים שניהם. קשה לשים מסמרות, אך כדאי לחדד קוים מנחים.<br />
תוספות שלי:<br />
#אישי רוח מרכזיים בעולם הכללי כמו פילוסופים, סופרים, משוררים<br />
#אנשי מדע בכירים<br />
#אישי תרבות מרכזיים כמו שקחנים וזמרים - בתנאי שהוחלט שמסיבה כלשהי הם זכאים לערך במכלול או שיש צד גבוה כזה.<br />
מי לא זכאי:<br />
#אישי תרבות כמו שחקנים או זמרים שכל פרסומם הוא רק בתוך תחום עיסוקם ולא השפיעו על העולם שמעבר למגרש הכדורגל<br />
<br />
====2====<br />
<br />
:תודה {{א|מלא כל הארץ}} על הפתיחה של דיון פרקטי סוף סוף במקום דיבורי סרק. אתפנה להרחיב אח"כ, רק אעיר בינתיים שאולי קודם לכן צריך להעמיד תמונה כללית עוד לפני הפרטים. מה אורך הרשימה שהייתם רוצים לראות בערכי התאריכים? האם אתם מודעים לכך שיש חפיפה (טכנית) בין ערכי התאריכים לערכי השנים? מה התמונה שהייתם רוצים לראות שם? מה המטרה של ערכים כאלו? [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 21:59, 8 בפברואר 2018 (IST)<br />
::דיון כזה אגב מעולם לא התקקים בפדיה, וכך נוצר מצב מגוחך שערכי התאריכים סובלים מאינפלציה של אישים שוליים באופן חסר פרופורציה, והערכים הללו לפעמים פשוט לא נעימים לקריאה. אז יש צורך להגדיר איזה קטגוריות יכנסו, אבל לא פחות מכך את המדרג, את רף הכניסה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:45, 8 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== שינוי מדיניות הרשאות עריכה בעקבות הצפת משחיתים ==<br />
<br />
בעקבות תכנית שפורסמה עלינו במוצ"ש האחרון בתקשורת הכללית, תכנית שליבתה שנאה והשמיצה את המכלול, אנו עדים בימים אחרונים להצפה של משחיתי בהתמקדמות בערכים אותם הזכירו בתכנית. ברצוני להציע שבאופן זמני ולמשך שבוע, תישלל אפשרות העריכה ממשתמשים רשומים חדשים. רק עורך ותיק בן 4 ימים יוכל לערוך, או לחילופין עורך שקודם למעמד עורך ותיק על ידי מפעילי המערכת. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 17:04, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:לדעתי אנחנו עוד לא שם. זה עדיין מעט השחתות באופן אבסולוטי. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 17:24, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::{{בעד}} השינוי למשך שבועיים, אין לנו מספיק משאבים להתמודד עם זה, וזה אמור לכאורה רק להתחזק בהתאם להתפתחות הדיון ב[[w:he:ויקיפדיה:כיכר העיר#מכלול - האנציקלופדיה השיתופית בדרך התורה!|כיכר העיר של ויקיפדיה]]. הצעתי: אפשרות העריכה תישלל למשך שבועיים ממשתמשים חדשים, אלא אם כן שלח קורות חיים לאחד ממפעילי המערכת, והלה ראה לנכון לקבלו. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • כ"ח בשבט ה'תשע"ח • 18:48, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::אבל הנה גם הגיע black penny ובינתיים יתכן שהוא בא להועיל. כרגע אני יכול לנטר את החדשים. כדאי להקשות כמה שפחות לדעתי. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:01, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::{{א|black penny|הפני השחור}} יכול לקבל את האישור החריג שהוצע, וכך כל אחד חדש הדומה לו. נשמח לשמוע גם ממנו את דעתו בדיון הנוכחי. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • כ"ח בשבט ה'תשע"ח • 19:14, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::תודה על ההתייחסות. לא שמעתי את התוכנית המדוברת, ואינני יודע איפה שודרה. בינתיים יש לי שאלות על תמונות. עבדתי עם חרדים, ויש לי קרובי משפחה חרדים. מסתבר שעדיין אינני יודע את כל התשובות, בעיקר בעניין תמונות. לעניין המדיניות, אני חושב שמדובר בגל עולה שאחר כך יירד. אפשר לבצע משהו לפרק זמן קצוב ואחר כך להסיר. [[משתמש:Black penny|הפני השחור]] ([[שיחת משתמש:Black penny|שיחה]]) 19:23, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::אפשר מקורות לתכנית בתשקורת הכללית? [[משתמש:יהודה שמחה ולדמן|יהודה שמחה ולדמן]] ([[שיחת משתמש:יהודה שמחה ולדמן|שיחה]]) 19:40, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::טוב אז גם אני {{בעד}}. שלא אפרוש מהציבור [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:41, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::{{א|יהודה שמחה ולדמן|יהודה שמחה}}, שלחתי לך באישי. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • כ"ח בשבט ה'תשע"ח • 19:42, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::אה, תכנית "הסכין בגב האומה"... נו... לא טרחתי אפילו לראות... [[משתמש:יהודה שמחה ולדמן|יהודה שמחה ולדמן]] ([[שיחת משתמש:יהודה שמחה ולדמן|שיחה]]) 19:48, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::::אני רואה שכולם בעד, אתן גם ל{{א|יוסף}} צ'אנס להביע דעה ואז אבצע את השינוי. להזכירכם בעבר כל משתמש היה חייב לקבל אישור של המכון לפני עריכה, זה כבר מזמן ירד מהפרק, אך זה לא סוף העולם. אפשר גם להוסיף הודעה בדף הרישום לחשבון שתסביר את זה, וגם תסביר שזה ארעי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:18, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::::באו נמתין עוד 24 שעות נראה אם יהיה עוד השחתה מכוונת (יש סימנים לכך שכל השלושה היו אותו משחית) אם כן נפעיל זאת [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 21:37, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::::::מסכים עם {{א|יוסף}} שזה כנראה אותו אחד. גם ההשחתה של הרגע באותו דפוס. ותודה ל[[משתמש:Davidnead|דוד]] עך הטיפול המהיר. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:26, 15 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::::::התודה היא, גם בפעם הזו וגם בחלק מהאחרות, ל{{א|אומר מעט}} העירני. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:33, 15 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== פסקאות "ספורט" ==<br />
<br />
מה כדאי לדעתכם לעשות עם פסקאות ספורט בנאליות בערכים, כגון [[שטוטגרט#ספורט]].<br />
כדאי:<br />
* כעקרון להשאיר<br />
* כעקרון להוריד, ולהשאיר אם יש סיבה מיוחדת<br />
אני נוטה לאופציה השנייה. בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:41, 14 בפברואר 2018 (IST)<br />
:לדעתי, עדיף בינתיים להשאיר עד שתהיה קבוצה גדולה יותר לדיון (כשתהיה קבוצה גדולה יותר - אני אישית אצביע בעד הסרה באופן עקרוני). [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • כ"ט בשבט ה'תשע"ח • 11:13, 14 בפברואר 2018 (IST)<br />
::{{א|יוסף|ע}}{{א|Davidnead|ו}}{{א|צב"י|ד}} {{א|מוסיף והולך|מ}}{{א|אומר מעט|י}}{{א|יוני|ש}}{{א|יהודה שמחה ולדמן|ה}}{{א|יהודה 1|ו}}{{א|Black penny|?}} [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 23:56, 14 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::לצמצם למינימום, במקרה זה זה כבר מינימום אז להשאיר. אם תהיה התנגדות אפשר להעביר למהדורה כללית - למרות שאני נגד שימוש מיותר במהדורות. החשבון שאני עושה הוא שבהחלט יתכן שנרחיב מעט את קהל הקוראים שלנו עם המידע הזה, (גם אם זה לא הקוראים הכי פנטיים בעולם...) ומאידך לא ממש נאבד קוראים בגללו, כל זמן שזה לא יהיה מוגזם. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 00:01, 15 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::בערכים על ערי חוץ לארץ ועל אומות העולם מה זה מפריע? זה חלק ממה שחשוב בערים האלו יש תקציב מיוחד לזה וזה חלק מרכזי בתרבות. אבל בערי ישראל ועל עם ישראל זה כבר דבר שונה, כאן נכנס בחשבון מה ראוי על פי תורה ומה חשוב באספקלרית התורה--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 01:41, 15 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::כמידע יבש אינני רואה כל בעיה להשאיר את פסקאות הספורט. לדעתי ראוי להשאיר במרחב הערכים את כל הידע שאינו סותר באופן ישיר את י"ג עיקרי האמונה. ולכתוב פסקאות חדשים בין כה לא נראה לי שמישהו כאן יעשה את זה. ולכן הישן ניתן להשאיר לדעתי, והבו דלא נוסיף עלייהו. אך כמובן להשאירם כמידע יבש (בעיר פלוני יש קבוצת כדורגל), ולא מתוך ניסוח של הערצה (קבוצת הכודרגל זכתה בתחרויות רבות בעולם). [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 10:57, 15 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== סטנדרט לגבי פסקת "בספרות החיצונית" ==<br />
{{א|יוסף|מ}}{{א|Davidnead|צ}}{{א|צב"י|י}}{{א|מוסיף והולך|ע}} {{א|יוני|ל}}{{א|יהודה שמחה ולדמן|ק}}{{א|יהודה 1|ב}}{{א|איש גלילי|ו}}{{א|בן-ימין|ע}} {{א|מלא כל הארץ|ס}}טנדרט שבהתייחסות לנושאים של קודש שבויקיפדיה אוהבים לערבב חז"ל עם דעות חוקרים וכופרים ולהציגם כשווים, {{ש}}אנו מאידך נפרידם כך שאת הדעות הכפרניות, מחקריות, ספרים חיצוניים וכיוב' נשים בפיסקא "בספרות החיצונית". <br />
<br />
בנוסף מבחינת מיקום בתוך הערך - כשם שדעות חז"ל שהוספתי פעמים רבות וכיוב' נזרקו לסוף הערכים שם, כך יאה לאותה פיסקא אצלנו שתושם בירכתי הספינה.<br />
ראו [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D&type=revision&diff=371483&oldid=371480 דוגמה כאן] להוספת פיסקה כזו. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:57, 15 בפברואר 2018 (IST)<br />
::כבר היו על זה דיונים בכמה מקומות. כדאי לכתוב תמצית של מסקנות, לעת עתה לא נראה לי שהוסכם דבר אחד על כולם. אבל לפי הבנתי הוסכם על פשרה שדעות שיש להם חשיבות אנציקלופדית לכל הפחות בציבור הכללי ויש מקום להתווכח אם הם כפירה, ישארו במהדורה הכללית ויוסרו בבסיסית. דעות שאין להם חשיבות כלל או שהם כפירה ודאי ימחקו. דעות שאינם סותרות את התורה כלל אבל הם מאנשים לא ראויים יש להוריד להערה או לפיסקה נחותה יותר.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • א' באדר ה'תשע"ח • 19:28, 15 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
==שיתוף פעולה עם ויקיפדיה==<br />
שלום רב לכל העורכים באתר המכלול. לאחרונה נוצר בוויקיפדיה העברית דיון ארוך על המכלול ([https://he.wikipedia.org/wiki/ויקיפדיה:כיכר_העיר#%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C_-_%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94!]). הצעתי שם ואני מציע גם כאן להקים דף שירכז את הקשר בין שני האתרים. השם המוצע הוא "ויקיפדיה:קשר עם המכלול" לוויקיפדיה ו"מכלול:קשר עם ויקיפדיה" במכלול (השמות כמובן יכולים להשתנות בהתאם לבחירתכם פה ולבחירה שלנו שם, זאת רק הצעה ראשונית). כמו שכתבתי בדיון שם אני מציע למכלול לשתף פעולה באופן פעיל עם ויקיפדיה כדי לקבל כלים טכניים שונים, בוטים, שיתוף בנושאים לשוניים ועוד שיש בוויקיפדיה. בוויקיפדיה יש אלפי דפים שמלאים בתוכן טכני, ידע שנצבר במהלך עשור וחצי לקיומה של ויקיפדיה. תובנות על הפעלת האתר ועוד - דברים שכלל לא קשורים למהות האתר. אתם יכולים כמובן לבחור איך לכתוב את התוכן באתר שלכם ומה למחוק ומה להוסיף. עם זאת, אני חושב ששיתוף פעולה כזה יכול לסייע למכלול. אני חושב שזה יקטין את המתח שנוצר (אני ממליץ לכולם לקרוא את הדיון) ובסופו של דבר יהיה טוב גם לוויקיפדיה העברית. היות שאני לא מתכוון להיות פעיל באתר זה אם יש הערות ספציפיות אלי הכי טוב לעשות את זה בדף השיחה שלי בוויקיפדיה. [[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]] ([[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]]) 08:08, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:שיתוף פעולה יהיה פורה ומפרה עבור שתי האנציקלופדיות (כפי שהוא בין אנשים וחברות גם בחוץ). כמובן נשמח בהחלט לסיוע (הנצרך ביותר) עם נושאים טכניים מהחברים בויקיפדיה העברית.{{ש}}לא כל כך ברור מה יהיה בדפי הקשר שאתה מציע, מכיוון שאין עדיין קשר כזה. אבל מה שכן, כשיהיו דיונים פורים (ויפה שעה אחת קודם), ודאי טוב יהיה להעלות דפים כאלו כאן ושם. אציין לחיוב ({{שכוייח}}) את הגישה השיתופית שאתה נוקט, שאינה ברורה מאליה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:19, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
::שלום [[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]]. גם אני רוצה לציין לחיוב את הגישה השיתופית שאתה מציע, שיש בה גם פרקטיות וענייניות. כמי שנושא בעול הטכני של המכלול בהחלט אשמח לשיתוף פעולה כזה, וזה בהחלט יתרום להקטנת המתח (שנוצר בחלקו עקב תחושת ה"מאחורי הגב" של ויקיפדים שלא הכירו), ואני גם מאמין שבסופו של דבר גם ויקיפדיה תיתרם מכך. אבל, אני תוהה מה יהיו הציפיות של הוויקיפדים משיתו"פ כזה - ואם זה לא יגרום בסופו של דבר לתוצאה הפוכה אם לא נעמוד בציפיות כאלו מסיבות שויקיפדים יתקשו אולי להבין. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 08:38, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::גם אני מצטרף להודות ל{{א|Gilgamesh}} על היוזמה לשיתוף פעולה והקטנת המתיחות. אמנם לא כל כך הבנתי איך בדיוק זה אמור להיעשות. אני חושב שראוי שפשוט ייפתח דף שמי שיש לו הערות או בקשות יפנה לדף זה לכתוב אותם. אמנם אפשר להסתפק בדפי אולם הדיונים במכלול והמזנון בויקיפדיה. בנוסף, יש משתמשים שנחסמים להם דפים בגלל נטפרי ואז לא יוכלו לפנות לשם. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' באדר ה'תשע"ח • 10:11, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::בהחלט יוזמה ברוכה, יישר כח לגילגמש על הרעיון, נראה עד כמה הוא יוכל להיות ישים בפועל (יש כאן לכאורה כמה בעיות, טכניות בעיקר, לא פשוטות). {{א|יהודה 1|יהודה}}, אני כן רואה מעלה בדף מיוחד לזה, ודווקא בגלל הבעיה של נטפרי - ייתכן כי הרעיון של דף מיוחד לעניין זה יהיה יעיל יותר (ואם ייחסם מפעם לפעם - ננסה למצוא פתרונות כמו שנסינו עד היום). ומלבד זה, זה סתם כך טוב בשביל הסדר הטוב. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ג' באדר ה'תשע"ח • 10:26, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::מבחינה טכנית יש לי כמה רעיונות. יתכן שנוכל לפתוח דף בוויקיפדיה שיוצג גם פה ו/או להיפך. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 10:38, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::כרגע הגישה בוויקיפדיה כלפי המכלול היא עוינת. לדעתי, שלא בצדק ובחלקו זה נובע מתחושת פגיעה לא מוצדקת בעיני. לדעתי חלק מהוויקיפדים נעלבו שערכיהם (שעליהם עמלו במשך זמן רב, לעתים שנים) מועברים בשלמותם לאתר אחר ואף נערכים שלא בהתאם למה שהם רוצים ואין להם שום יכולת להשפיע על זה. אני, באופן אישי, לא רואה בכך פגיעה, להיפך. אם יש קהל שרוצה לקבל את התוכן בהתאם למה שהוא רגיל אז טוב שקיים אתר כמו מכלול. אכן ניסיתי להוריד את המתח בדיון והצגתי את עמדתי ואני מקווה שבסופו של דבר הרוחות ירגעו. לגבי הפן הטכני: אני חושב שכדאי להקים דף משותף בשני האתרים שיארכו בו דיונים הקשורים בשניהם כך שישמר תיעוד משותף. אפשר למשל להעתיק את הדיון שמתקיים בכיכר העיר בוויקיפדיה לכאן ולארכב גם כאן כדי שישמר ולהבא לערוך דיונים על המכלול בוויקיפדיה בדף יעודי. לגבי העזרה הטכנית: אני לא איש טכני. מעולם לא עשיתי שום דבר טכני בוויקיפדיה. אני נמצא שם מאפריל 2004 ואני עדיין בקושי יודע לייצר טבלאות שלא לדבר על הפעלת בוטים ודברים כאלה. פשוט ויקיפדיה משופעת בעורכים בעלי ידע טכני נרחב, חלקם למדו את הדברים האלה במסגרות רציניות והם יכולים לייצר כל בוט בעולם פחות או יותר. אני מציע, לאחר שהרוחות ירגעו והוויקיפדים יראו שהמכלול הזה הוא לא שד נורא כל כך, לפנות למפעילי הבוטים ולבקש את התכנה של הבוט כדי שיהיה אפשר להפעילה פה, במכלול. לדוגמה בוט החלפות שמתקן שגיאות כתיב, בוט סדר פרקים, בדיקת עריכה (צ'קטי) ועוד. אני מקווה שזה יעזור לכם פה.<br />
::::::באשר לוויקיפדיה - נראה שהרוחות סוערות מאוד כרגע בגלל זכויות יוצרים. אני לא מבין בזה שום דבר ומבחינתי הסימון הקטן בתחתית העמוד זה בסדר גמור, אבל נראה שיש כאלה שזה לא מספק אותם. אני לא יודע מה בדיוק אפשר לעשות, אולי להעתיק את רשימת התורמים לדף שיחה או משהו כזה (שוב משהו שהבוט יכול לעשות כי להתחיל להעתיק עשרות אלפי רשימות ביד זה נשמע לי די קשה - כאן אולי מישהו מוויקיפדיה יכול לייצר לכם בוט כזה ונגמר העניין) אבל כדאי להבין מה בדיוק ישביע את הרצון של הוויקיפדים הקפדנים בעניין זכות יוצרים כדי ליישר את ההדורים ולצאת לדרך חדשה. בנוסף לכך נוצרו בוויקיפדיה נהלים רבים מאוד, חלקם כתובים וחלקם לא כתובים שתפקידם לאפשר עריכה שיתופית תוך ניהול מחלוקת אידיאולוגית שסופה הצגת מוצר מוגמר שהוא פחות או יותר בסדר. אני לא יודע איך הדברים מתנהלים כאן, אבל כדאי לכם לאמץ חלק מהדברים האלה, כמובן בהתאם לרוח המיזם שלכם כך שהכל יהיה על פי מה שאתם מחליטים פה. <br />
::::::דבר נוסף שאני יכול להציע הוא הגעה למפגשים של ויקיפדיה יש שני מפגשים מסורתיים - הרצאות בחורף ופיקניק בקיץ. הפיקניק הוא אירוע חברתי (מקפידים על מזון כשר), אפילו אני אתאיסט גמור יצאתי מגדרי להשיג מזון כשר בכשרות הרצויה (עם תעודות והכל, בסוף אף אחד לא טרח להסתכל על זה - היה קצת מתסכל) ולהתנהל על פי הנחיות דתיות כשהיתי מעורב בהכנת הפיקניק. חלק מהדברים נראו לי מופרכים למדי אבל ניסיתי לעשות כל מה שאפשר כדי שהדבר יתנהל בהתאם לנדרש (כולל שמירת הבשר מחוץ למקרר הטמא שלי, הזמנת ויקיפד דתי שיפתח את היין וכו') גם בלעדיי מקפידים על הדברים האלה כך שאתם יכולים לבוא בכיף. זה כאמור אירוע חברתי ולא רשמי ואין שם שום הרצאות וסתם אפשר לבוא ולהכיר ויקיפדים. זה מסייע לשיתוף הפעולה כי רואים את האדם מאחורי המסך וכו'. הרצאות גם כן יכולות להיות מעניינות עבורכם. אני שונא הרצאות והיתי אולי פעם או פעמיים באירוע הזה והשתעממתי נורא, אבל זאת ההזדמנות שלכם להציג את המכלול בפני הקהל הוויקיפדי, לדבר על האתר שלכם ויתכן שתזכו לשיתוף פעולה כתוצאה מכך. [[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]] ([[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]]) 14:00, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::[[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]] מוכיח שהשורה התחתונה היא [[סובלנות]] ופתיחות. [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ג' באדר ה'תשע"ח • 15:03, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::: איך [[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]] אמר? '''נראה שהרוחות סוערות מאוד כרגע בגלל זכויות יוצרים, אני לא מבין בזה שום דבר'''. זאת בדיוק הנקודה, הוא באמת לא מבין בזה דבר, ודעתו בנושא לא נחשבת. חבל גילגמש שאתה נותן כאן גיבוי להתנהלות של האתר בנושא זכויות יוצרים. <br />
::::::::הבעלים של האתר הוא [[משתמש:יוסף]], חבל שאינו פועל לפי כל מה שנאמר לו, חבל שאינו מקשיב. חבל גם שהוא לא נכנס לוויקיפדיה ומסביר אישית את מה שהוא עשה ועושה בנושא. הרוחות לא ירגעו עד שלא תסדירו את הנושא כמו שצריך. תודה. [[משתמש:Hanay|Hanay]] ([[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]]) 18:52, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::אני לא נותן גיבוי לשום דבר, אני רק מנסה להציע דרך שבה שני האתרים יסתדרו האחד עם השני ואף הצעתי להתייעץ עם אנשים שכן מבינים בזה. הצעתי גם דרך להעביר את רשימת התורמים (בעזרת בוט). יתכן שיש דברים נוספים. הכי טוב לרכז רשימה מסודרת כדי שגם לאנשי המכלול יהיה ברור מה צריך לעשות. אני חושב שהם משתדלים לעשות כמיטב יכולתם בנושא הזה. לדעתי, לא צריך לראות פה נסיון לפלגיאט כמו שקורה פעמים רבות במקומות אחרים. אני חושב שעלינו לסייע להם בעניין הזה. הם מראים רצון טוב אז אם יהיה רצון טוב גם בצד שלנו, הם יצליחו לעשות את מה שנדרש והכל יהיה בסדר מבחינת זכויות היוצרים. [[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]] ([[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]]) 18:58, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::::קראתי את הדיון כאן ושם, ואין לי אלא להסכים עם דבריהם של גילגמש ושל אומר מעט. הדיון נוצר עקב עריכת התוכן. אם עריכה שלי לא תהיה טובה אספקלרייתית, קהל היעד לא יקרא את הערך שכתבתי, והמכלול לא יגשים את היעד שלו. אין ויכוח על כך שיש תכנים שאי אפשר לציין אותם, משום שזוהי מדיניות המכלול. [[משתמש:Black penny|הפני השחור]] ([[שיחת משתמש:Black penny|שיחה]]) 19:01, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::::[[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]], כל הכבוד על היזמה והשיתופיות. יהיה מרגש להיפגש עם אדם ערכי ופלורליסט אמיתי כמוך. <br />
:::::::::::[[משתמש:Hanay|Hanay]] זכויות היוצרים עומדות בראש סדרי העדיפויות שלנו (התבנית הראשונה שנוצרה במכלול הייתה תבנית הקרדיט לויקיפדיה!), וכך דברי הוויקיפדים בעניין זכיות היוצרים (ונציגי קרן ויקימדיה עמם הייתי בקשר, כפי הידוע לך) נלקחים על ידנו במלוא הרצינות. נעשית בדיקה משפטית מקיפה ומתבצעים ניסיונות לממש את המסקנות בכל רחבי המכלול. התקדמנו בזה רבות, אלא שיישום סופי ומקיף של משימה זו דבר שלוקח זמן. כפי שאת ודאי יודעת, גם לוויקיפדיה עברו הרישיונות לשימוש חופשי מספר גלגולים. משאביו של המכלול מוגבלים, והוא מדרג גבוה ברשימה את נושא זכויות היוצרים. אנו מקווים מאוד, ואף נחושים, כי בסופו של תהליך יהיו כל הצדדים מרוצים.<br />
:::::::::::נראה כי מעבר לדרישה המשפטית לפחות חלק מהוויקיפדים מעוניינים בקרדיט בולט יותר מכפי הנדרש בחוק היבש. אנו מוקירים את יוצרי התוכן החופשי ומכירים להם תודה עמוקה, ועל כן לוקחים זאת לתשומת לבנו, ובודקים כיצד ליישם זאת בפועל באופן נאות ומתוקן. אנו משערים כי לא נוכל למלאות את משאלתו של כל ויקיפד וויקיפדית כפי איך שנראה להם כי אמור הקרדיט להופיע, אבל נשתדל מאוד לרצות את רוח הכלל כפי שתוצג על ידי הוויקיפדים.<br />
:::::::::::כחלק ממטרת היסוד של ויקיפדיה להנגיש מידע חופשי עבור כל אחד, אנו פועלים להגיש את המידע עבור הקהילה הדתית-חרדית שחלק ממנה חסום או מתנזר מוויקיפדיה, ועל כן אנו מתאימים את התוכן על פי כללים ייעודיים שהצבנו ומשפרים זאת עוד ועוד. העבודה הנפלאה של הפעילים בוויקיפדיה משרתת אותנו באופן נאמן, וערכים אלו מופיעים אצלנו כיצירה נגזרת של הדפים המקוריים בוויקיפדיה, כשהם ממשיכים להופיע אצלנו בכפוף לרישיון CC BY-SA 3.0 באופן מוצהר. דפים שנוצרים באתר המכלול ושאינם מבוססים על תוכן בוויקיפדיה, בשלב זה ומסיבות שונות הם מוגנים ומעוגנים בזכויות יוצרים השייכים למכון לאוריינות וידע כהלכה. אנו שוקלים ואף מעוניינים ליצור שיתוף פעולה פורה ברוח הצעתו של גילגמש, ונשמח לבדוק כיצד נוכל אף לתרום לבור זה שממימיו אנו נהנים. בהוקרה רבה, [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 20:47, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::::בהזדמנות זו אתנצל על שאינני עונה באופן מידי על פניות. לא תמיד אני מוצא את הזמן לשבת ולכתוב תגובה, ובעניינים רגישים אלו חשוב לי להיות ברור ומובן כנדרש. מקווה גם שתביני את מניעתי לעת עתה מהשתתפות בדיונים בכיכר העיר הוויקיפדי. ניתן לשלוח לי מייל באופן אישי (יש לך את המייל שלי בדף שיחתי בקישור "שלח דוא"ל למשתמש", כפי שזה גם בוויקיפדיה. מקווה ששם תהיה היענותו מהירה יותר. [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 21:35, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::::::אוסיף, שההשתמשות בויקיפדיה כמקור לרוב הערכים נובעת מכך שהמכלול עדיין לא תפס וזו זמני בלבד ע"מ להקל על ההקמה, בעתיד נחליף את הערכים שיובאו בערכים שיווצרו במכלול--[[משתמש:אלי|אלי]] • [[שיחת משתמש:אלי|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 12:18, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::::::[[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]], במסגרת שיתוף הפעולה שהצעת, ראה נא [http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=החקלאות_בישראל&type=revision&diff=22483363&oldid=22330956 שינוי זה]. [[משתמש:Black penny|הפני השחור]] ([[שיחת משתמש:Black penny|שיחה]]) 19:50, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה|13|0}}פתחתי בויקיפדיה חשבון בשם [[W:he:משתמש:יהודה 01]]. מקווה שיביא תועלת. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 13:16, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:מומלץ {{א|Black penny|לך}} לפנות לדף המשתמש שלו בויקיפדיה. לא נראה לי שהוא ממשיך להסתכל כאן. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' באדר ה'תשע"ח • 15:40, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== יוסף בן מתתיהו ==<br />
<br />
{{הועבר|מ=שיחה:אבנט (בגד כהונה)}}<br />
<br />
העברתי את דברי יוסף בן מתתיהו להערות. מישהו חושב שצריך לנהוג אחרת כאן (או מקרים דומים)? להשאיר כפי שהיה, למחוק לגמרי? לשים בפיסקה במקום? אחר? <small>(תיוג:{{א|יוסף}},{{א|יהודה 1}},{{א|אומר מעט}},{{א|איש גלילי}},{{א|Davidnead}},{{א|מוסיף והולך}},{{א|יהודה שמחה ולדמן}})</small> [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 01:23, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
:עדיף להמנע בכלל מלייבא ערכים כאלו שעלולים להיות בהם שאלות עד שיתרחב מעגל העורכים שיודעים להחליט ולטפל בדברים כאלו. בעבר רובם של ערכי פרשת השבוע לא היו כחולים מטעם זה. ובפרט כעת שמעט המנטרים של המכלול נמצאים בחופשה. מה עוד שנשאר הרבה עבודה בדפים שהובאו בעבר ומה לנו להוסיף עבודה חדשה לפני שננקה את הישנים? [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 06:52, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
::אם צריך לייבא או לא זו גם שאלה. אך כאן רציתי לדון על הפרט הטכני. בנוסף אינני מסכים עם האמירה כי הערכים צריכים להיות מושלמים וזה גם בלתי אפשרי. גם אם באורח פלא עד היום בשתיים וחצי מיובאים כל ערכי ויקיפדיה, מנוקים ונערכים לשביעות רצוננו (ונניח שאנו מסכימים על כל דבר) '''עדיין''' תוך שנה אנחנו כבר ממש לא מעודכנים עם הגרסאות בויקיפדיה. מעבר לכך בויקיםדיה ישנם עשרות אלפי ערכים במצב לא טוב ולא מקצועי ואנו מייבאים גם אותם כי יש להם עדיין ערך. אני חולק באופן נחרץ על השאיפה להיות במיידי מקור ידע מושלם ואמין ומלא וכו' - הכח של אנצ' שיתופית הוא דווקא בדינאמיות וביכולת הגדילה וההשתנות הבלתי פוסקים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:41, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::{{נגד חזק}}, תוספות כאלו בשם יוסף בן מתיתיהו הן לעניות דעתי חלק ממהות המכלול. בקש למושלמות - אומר מעט מתכוון למושלמות בתחום הנקיות והאספקלריה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 08:45, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::{{נגד}} לפי מה שידוע לי הראשונים הסתמכו עליו. יש אומרים שהוא ראוי להיות בר סמכא עד כדי שאסור לנו לחלוק עליו. אמנם נראה לי שהשיטה הרווחת היא אחרת ובפרט במקומות שהוא הצדיק את [[טיטוס]] אבל זה לא דומה לדברי שאר חוקרים חיצוניים.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 09:22, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::{{נמנע}}, צריך לבדוק כל מקום לגופו, כאן ספציפית לא היה לי פנאי לראות את השינוי ולעיין בו. אבל: מחד, אינני מסכים להתייחסות אל יוספוס פלאוויוס כספרות "משלנו" (אפילו הראשונים שהתייחסו לדבריו, התייחסו לספר העברי של "יוסף בן גוריון", ולא לספרים המקוריים ביוונית, כך למיטב ידיעתי). ומאידך, אינני מסכים גם לדחייתו לגמרי החוצה, סוף סוף מדובר בעדות של אדם שהיה שם, ולדבריו גם כהן (אם כי כמדומני שלא מצאנו ששירת בפועל לפני ה' בבית המקדש). [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 10:21, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}<br />
אולי יואילו המתנגדים להגיד למה (בסגול) הם מתנגדים... כי לא הייתה שאלה בוליאנית. בערך הנכחי הוא לא הוצא החוצה ולא נשאר במקומו אלא הועבר להערות באותו מקום שהיה. ישנה אפשרות נוספת של העברה לפיסקה נפרדת ויש את שתי האפשרויות הקיצוניות של לא לגעת ולמחוק. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:46, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
:אני בעיקר התנגדתי להתייחסות אליו כספרות חיצונית. בפועל כאן נראה לי שמתאים להכניסו להערה כמו כל מקור אחר. רק במקום שהוא מוסיף דבר חדש נראה לי שיש להכניסו בפסקה הרגילה [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 12:31, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
::ועל דא קא בכינא, אין סיבה להחזיק אותו יותר חשוב מספר חנוך והדומים לו, ועל אחת כמה וכמה לא יותר מספריו של פילון האלכסנדורני (לפי מה שיוספוס מספר על עצמו - הוא נטה לדעת האיסיים, אלא שיש לדון האם האיסיים היו כופרים בתורה שבעל פה <small>(כמו שמקובל היום לומר)</small> או לא). [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 12:42, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::אני דווקא לא תומך בהחשבתו כחלק מהספרות שלנו, התנגדותי היא דווקא משום שאני סבור שהבאת ספרות חיצונית במינון סביר ובצורה מתאימה היא חלק ממהות המכלול שנועד להנגיש גם ידע חול כטבחות ורוקחות ויש בזה טעם לשבח גדול עבור דורינו ובשביל זה איננו אנציקלופדיית קודש בעלמא. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:28, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}<br />
מציע הצבעה (שאח"כ תועבר ע"י ההנהלה לדף שירכז הבנות מסוג זה): <br />
<small>(ושוב, תיוג:{{א|יוסף}},{{א|יהודה 1}},{{א|אומר מעט}},{{א|איש גלילי}},{{א|Davidnead}},{{א|מוסיף והולך}},{{א|יהודה שמחה ולדמן}})</small><br />
=== להעביר להערות\לפיסקה נפרדת ===<br />
# [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 13:12, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
=== להשאיר במקום, ליד חז"ל וכיוב' ===<br />
# [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 14:05, 19 בפברואר 2018 (IST) - באנציקלופדיה התלמודית היה מקום לטאטא אותו. שכן מטרת האנציקלופדיה היא פסיקה הלכתית. כאן יש להביא את מגוון הדעות והעדויות שיש בנושא '''אך, כמובן לשנות את הניסוח''', שיהא משמע שדעת חז"ל היא סמכותית והמקורות האחרים אינם כי אם אנקדוטות מידע בעלמא.<br />
# [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:28, 19 בפברואר 2018 (IST) - אני לא חושב שנושא וכותרת ההצבעה נכונים זה לא הנקודה.<br />
#:מה הפתרון? הרי ברור שלא נשקיע מיטב זמננו בשיחות על כל עריכה כזו, והפועל היוצא יהיה שערכים ישארו עם הבעיות הויקיפדיות או לא יגיעו כלל. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:10, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::ההצבעה צריכה להיות על מקומם של אסמכתאות היסטוריות חיצוניות למקורות יהודים, עד כמה הם לגיטימיות בתוך גוף הטקסט. יתכן שהצבעה זו אולי כן משקפת את זה, אך היא דיכטומית מידי. לכן תיקנתי את הצבעתי. אני מסכים עם כל מילה של צב"י. לדעתי כאנקדוטות יש להם חשיבות ראשונה במעלה שהיא שמייחדת את המכלול מחיבורים תורניים כלשהם. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 16:22, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
=== לדון בכל מקום לגופו ===<br />
# [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 13:17, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
#:לדון כל מקרה לא ריאלי בשלב זה לדעתי. אין כח אדם וגם בדיון כל מקרה לגופו '''כמו כאן''' יוצא המיץ עד שמגיעים (אם בכלל) לכלל הסכמה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:08, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
#::אתה לא חייב לפתוח דיון על כל מקום, אם תהיה התנגדות למעשיך יפתח דיון. לדעתי לא שייך לקבוע מדיניות בדבר שמשתנה ממקום למקום לפי ההקשר. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 16:50, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
# [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 13:29, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
==יבוא ערכים בעייתיים==<br />
הצורך בהצבעה, ובפרט דברי ר' עידו, מחזקים את דברי למעלה שעדיף להימנע בכלל מלייבא ערכים כאלו כו'. [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 14:16, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
:בדבר שאין עליו הכרעה, בדיוק בשביל זה יש את תבנית מהדורות, בחמש לחיצות באשף והתוכן הבעיתי נעלם ממרחב הערכים ומסווג (לצורך זה נוסיף סיווג חדש '''נסוח יהודי>מקורות חצונים'''), מה שיאפשר אחר כך דיון מרוכז וחזרה לכל המקומות וטיפול בהתאם למה שיוכרע, ובינתיים עד שיוכרע מרחב הערכים נשאר נקי ללא ספק איסור או סרך איסור [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 02:50, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
::{{א|יוסף}}, לא לקחת כאן בצורה קיצונית למדי את תפקידה של תבנית המהדורות? [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ה' באדר ה'תשע"ח • 04:56, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::מצטרף לשאלת איש גלילי. כמו כן זו לא שאלת איסור אלא שאלה של ערך אנציקלופדי ושל מיקום נכון בערך. כמו כן אם נסיר בלי סוף במהדורות לא נגמור, דברים שמסירים ייקח שנים אם בכלל להחזיר. עדיף יותר להימנע מלייבא ערך מלייבא אותו ולחתוך בצורה גורפת למהדורות רק בגלל קושי בהפעלת שיקול דעת מספיק. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 09:25, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::אם הבנתי נכון, מטרת מהדורות היא להיות פתרון זמני עד שיגובש מדיניות המכלול. אבל כעת אני רואה שבעצם גם על המדיניות הראשונית אין כללים ברורים והסכמה, אז איפה אנחנו עומדים? (המכלול הרי נוסד בתשע"ה). [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ה' באדר ה'תשע"ח • 09:37, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::{{א|אומר מעט}} הבנת נכון {{ציטוטון|מטרת מהדורות היא '''לצנזור''' באופן זמני כל תוכן בעיתי, עד שיגובש מדיניות איך '''להתאים''' תוכן זה}} כל דבר שאין בו מדיניות נכנס לתבנית הזו. וכך הוא נמחק מהמכלול עד שתהיה בו מדיניות איך להתאמו למכלול<br />
:::::{{א|איש גלילי}} אני לא אומר שאין לקבל החלטה ומדיניות בדבר זה. (אני בעד לרכז את הדיונים הללו בדף שדוד הכין ולהתחיל לחתור לכוון הכרעות בדברים כאלו)<br />
:::::מה שאני אומר זה שכל עוד אין החלטה. במקום לומר לא לייבא את הערך כלל, או לומר חיללה ליבא ולהשאיר אותו בעייתי ללא טיפול, אני אומר כן לייבא, ואת כל מה שיש בו ספק להכניס לתבנית עד שיוכע. זה הרבה יותר טוב (ופחות קיצוני) מאמירה לא לייבא. <br />
:::::{{א|Davidnead|דוד}} יותר טוב שיהיה את הערך גם אם מצונזר מכל ספק, מאשר לא יהיה את הערך כלל. מכמה סיבות 1. מצד קוראים שיש להם כבר את מה שבבדאי טוב. 2. מצד העורכים שהדברים הבעיתיים אותרו סומנו. זה יכול להמתין זמן שם זמן ארוך וזה יכול להמתין זמן קצר. שם לב בערך [[אורים ותומים]] שמתי מהדורות ומחקתי כל מה שספק בעיתי, ותוך זמן קצר בא {{א|עידו}} וחלק מסוים שהיה לו רעיון טוב ומוסכם איך להתאם אותו הוא התאים והציא אותו מהמהדורות וחלק הוא השאיר בתבנית וזא יותאם ויצא בזמן אחר, המכלול זה פרויקט של שנים ולא ניתן להשלים אותו תוך זמן קצר. מה שכן ניתן להשלים תוך זמן קצר זה יבוא מויקיפדיה של כל מה שיש לו חשיבות בשביל הציבור שלנו (כ-200,000 ערכים) ולנקום אותם עם מהדוררות ולהתחיל את כל הדיונים על כל המדיניות של ההתאמה. <br />
:::::(ברור לגמרי שערך שלא נקי עדיף שלא יהיה אותו כלל, ושמי שלא יכול אפילו רק להכניס למהדורות שלא ייבא אותו כלל) [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 20:52, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::{{א|יוסף}}, שאלה של סדר עדיפויות. השאלה מה הטעם לייבא 200 אלף ערכים ולהשאיר טונות עבודה, במקום לייבא בקצב שאנו יכולים לעמוד בו ולעבוד כמו שצריך. החיפזון מהשטן, ועד עכשיו הוא רק יצר לנו בעיות. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 21:50, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::זה טונות עבודה גם אם זה ממתין בויקיפדיה. על ידי התבנית מהדורות ניתן שמה שכן נקי יוצג כבר כיום במכלול ויתן לקואים את התוכן. וכל טונות העבודה יעמדו אצלנו ארוזים ומסווגים בתבניות. כמובן מי שמיבא בחיפזון והוא לא מנקה את הערך אם התבנית מבא חיללה את השטן למכלול אנחמו חיבים להקפיד על זה בכול החומרה והתוקף [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 22:11, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
==הצבעה==<br />
{{א|יוסף}}, {{א|מכה"כ}}, {{א|צב"י}}, {{א|עידו}}, {{א|יהודה 1}}, {{א|איש גלילי}}, {{א|Davidnead}}, {{א|מוסיף והולך}}, {{א|יהודה שמחה ולדמן}} וכל השאר, בואו נעמוד על המנין ונצביע על הענין, האם תפקידנו בשעה זו לייבא 200 אלף ערכים או להשביח את הקיים. [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 22:15, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:אם אתה רוצה להשביח את הקיים, תתחיל ב[[המכלול:דלפק ייעוץ#קוד LaTeX|קוד LaTeX]]. [[משתמש:יהודה שמחה ולדמן|יהודה שמחה ולדמן]] ([[שיחת משתמש:יהודה שמחה ולדמן|שיחה]]) 22:28, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
::{{בעד}} הצבעה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:59, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::מה ההצבעה תהיה? האם לאסור יבוא כליל כדי להכריח עבודה על הקיים בלבד? [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 23:17, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::אדרבה תביע דעתך כליל לא כליל וכו'. [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 23:19, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::הצבעה מסוג זה ממחישה את הבעייתיות שבמכלול. לדידי, כל תרומה מבורכת. אם לא יהיה כיף לעורכים לא יערכו. להמחשה - אם "תכריח" את יהודה שמחה להפסיק לעבוד על ערכי מתמטיקה ולהתרכז בספרות ערבית עתיקה אז מה יקרה לדעתך (למצולמים אין כל קשר לכתבה)? [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 23:29, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::דבריך אמת. וכמו כן אין חשק לערוך כאשר הותיקים נעלמו ואין ניטור (והמכלול אינו מתקדם מלבד במספר הדפים). [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 23:38, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::ספציפית דעתי, הגם שאינני מיוחס, שכמות הערכים חשובה ביותר, בנושאים בעלי משמעות בענייני חול, כגון רפואה וביולוגיה שהוזנחו בריצות הייבוא שקדמו להצטרפותי. המלאות היא שנותנת למכלול את היתרון על פני המיזמים התורניים המקרטעים האחרים. כמובן מסכים שאין לאפשר יבוא של תוכן בעייתי מכלולית. אבל דווקא גישתו של יוסף שאפשר תמיד להוריד אספקלרית, ספקא לחומרא, ובהמשך להתפלפל על חודה של מערכת רבייה אצל הזבובאים המקרינים האסייתיים. אין שום בעיה עם ערך שחסר בו מידע, ערך חלקי טוב מערך שאינו קיים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 23:45, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::המלאות של המכלול נותנת אשליה של מצליחנות לעומת המקרטעים האחרים, אך לטווח ארוך זה לא יחזיק מים, זה ילך ויגווע. והנה לך דוגמא לעורכים שנמאס להם מזה. רק איכות ויסודיות תבטיח מוצר טוב. עלינו לזכור שאנו משתלטים על כמות ענק שוויקיפדיה השתלטו עליה במשך 15 שנה. אין כאן הצבעה להכריח משהו, אלא על הקו שבו כדאי להתמקד. אני מציע להתמקד בקיים, כאשר אין פירושו למנוע ייבוא אלא להקפיד על כל ייבוא שיהיה בשלימות וביסודיות, לא לייבא חפיף עם תירוצי מהדורות. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 00:43, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{סוף העברה}} [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 05:47, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
אני די מצטרף לדעת דוד. אינני חושב שיש בעיה בעצם הייבוא, וגם אין לי בעייה עם זה שמישהו מרגיש שזה לא בשבילו לעבור על הערכים הקיימים, הוא מעדיף במקום זה להביא חדשים. אלא שצריך להוציא מהראש את הייבוא לשם ייבוא, ולעשות "ניקוי" כדי שזה לא יראה נורא, ואת כל היתר להשאיר לגמדים שלא יבואו. אין לנו מטרה לגדול בכמות הערכים בכמות כזאת גדולה על חשבון האיכות, הגענו כבר לכ-50,000 ערכים שזה מספר גדול מאוד <small>(לשם השוואה - בוויקיפדיה הגיעו ל-50,000 ערכים כשלש וחצי שנים לאחר הקמתה, כאשר היו בה מעל לחמשים עורכים פעילים, לפי המפגש הוויקיפדי שהתקיים יותר מחצי שנה לפני שהגיעו למספר הזה, ראה [[w:he:ויקיפדיה:ציוני דרך#2006|כאן]])</small>, ואין לנו צורך להגזים ולדבר על 200,000 ערכים <small>(בוויקיפדיה הגיעו למספר הזה לאחר שלש עשרה וחצי שנים, עם מאות עורכים, ראה [[w:he:ויקיפדיה:ציוני דרך#2016|כאן]]. יש גם לזכור שמספר הערכים כיום בוויקיפדיה איננו גדול בהרבה מהמספר הזה, והוא כולל אלפי ערכים שאין להם צורך כלל במכלול)</small>. ה"קלות" שבייבוא ערכים מוויקיפדיה נותנת לנו אשליה שזאת עבודה קלה, ומפילה אותנו בפח בכך שאיננו מקיימים את ייעודנו. נכון שהרבה יותר קל לשכתב ערך ולהתאימו למבט יהודי מאשר ליצור אותו מההתחלה ועד הסוף, אבל אסור לנו לשכוח שתפקידנו הוא אכן לשכתב אותו כמו שצריך, גם כך הקצב יהיה מהיר יותר כי יש לנו תשתית.<br />
<br />
לכן אני אומר, ימשיכו המייבאים לייבאות ערכים, אבל: כל ערך שמייבאים, צריך לפני כן ואחרי כן לבודקו היטב בשימת לב אם הוא אכן ראוי לבוא בקהל ואיך הוא ראוי לבוא בקהל. המחשבה שהבדיקה היסודית והעבודה היסודית תאט את הייבוא טועה ותועה בעיני, עדיף לנו 500 ערכים בחודש מעובדים כיאות, מאשר 4,500 בחודש <small>(בערך הקצב הממוצע שהמכלול עומד בו מאז הצטרפותי)</small> מיובאים בצורה מינימלית עם מחיקות ו/או תבניות מהדורות בלי חשבון.<br />
<br />
ולסיכום: כל עריכה מבורכת - כן. כל ייבוא מבורך - לא. המייבא צריך לראות את עצמו כאילו הוא כעת יוצר ערך חדש במכלול, ועליו לחשוב האם הוא אכן מוכן ליצור כאן את הערך הזה, אם לא - שישנה בו את כל מה שהוא חושב שצריך להיראות אחרת. תבניות המהדורות נועדו לעזור לדברים שאמנם לא צריכים להיות כאן כפי שהם, ומנגד - איננו רוצים לאבד את המידע הזה שאיננו יודעים מי יביאו ביום מן הימים הנה, ומצד שלישי - המייבא איננו יודע איך לטפל בהם כראוי. הם לא נועדו: לא לפתור דיונים בין העורכים, לא להקל ייבוא בעייתי, ולא למנוע עריכות מועילות. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 06:08, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:אני מצטרף ל{{א|איש גלילי}} ו{{א|Davidnead|דוד}}. נראה לי שמישהו צריך למלא את החסר של {{א|מוסיף והולך}}. בינתיים כדאי לייבא רק ערכים שברור למייבא שהוא יוכל בעצמו להשלים אותם כאן. או לערוך את הקודמים. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 09:35, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}הבה ונפתח את ההצבעה כהצעתו של {{א|אומר מעט}}. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 10:20, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:אין שום טעם להצבעה, כולם מסכימים שצריך לייבא רק ייבוא איכותי. כולם גם יסכימו בהצבעה מקבילה אם הייתה שיש לערוך רק עריכות איכותיות. מחילה אבל לדעתי אין תוצר פרקטי מהצבעה זו. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:37, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::אדרבה, אם יש {{א|עידו|לך}} ניסוח אחר טוב יותר להגדרת הוויכוח, אתה מוזמן לעדכן את הכותרות. לפי דבריך כעת, אני כבר באמת נבוך, ואינני יודע על מה נסוב הוויכוח. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 10:46, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::אני בכלל שאלתי על מקורות חיצוניים וסמי-חיצוניים ואיך למקם אותם ... והנה אנחנו מצביעים על אם תיאורטית להפסיק לייבא או להשקיע בעריכות כשאין כמעט מייבאים ועורכים. אני לא חושב שזה עניין של ניסוח, אלא של הרבה מחשבות בכל מני כוונים שכל אחד רואה אחרת. <br />
:::בכל מקרה אין מניעה מלהצביע הצבעות כאלו (מלבד אולי בזבוז זמן).<br />
:::ואם להוסיף, אני לא תומך בגישת ערך מושלם מהרגע הראשון. לא בייבוא ולא בעריכות. זה טוב למי שמוציא ספר - שם זה "זבנג וגמרנו". פה לא. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:08, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::אתה צודק, אכן זה נושא נפרד מהנושא שאתה פתחת (אפשר גם לשנות את כותרת הפסקה הנוכחית, שלא ממש קשורה לפסקה שלפניה). אבל אני רואה שבדיון הנוכחי אתה בעד האפשרות הראשונה - להמשיך לייבא עם נקיון בסיסי. למה שלא תוסיף את עצמך שם?<br />
::::אני אישית רואה דרך ארוכה בין "ערך מושלם מהרגע הראשון", ובין ייבוא ערך מוויקיפדיה עם שכבות של בעיות ולפתור אותם עם מחיקות קלות והצבת תבניות מהדורות, יש גם הרבה אפשרויות באמצע. אם שמת לב, לא נתתי אופציה - "לייבא רק כאשר אני הופך את הערך למושלם", כי כנראה שאין כאן מישהו שירצה להצביע לטובת דעה כזאת. אבל כן נתתי אופציה (ואף הצבעתי לה) - "לייבא עם עריכות מעמיקות כאילו אני יוצר כעת ערך חדש", כלומר לא לחשוב שמכיון שאני מביא ערך מוגמר מספיק לי לעבור עליו ברפרוף עין ולמחוק מילים חשודות על ידי תבנית מהדורות, אני צריך להבין שיצרתי ערך חדש במכלול, ואני צריך להיות אחראי שהוא יהיה ראוי להיות כאן (גם אם לא מושלם). לדוגמא: תאר לעצמך שהערך [[למנצח על אילת השחר]] לא היה קיים בוויקיפדיה, ומישהו היה יוצר אותו כאן בצורה בה הוא יובא, האם היה עלינו לעבור עליו ולשפץ אותו, או פשוט למחוק אותו כי הוא לא מתאים? [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 11:18, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::מה השאלה, '''אם יש מי שיש לו זמן ומוכן לסדר את הערך''' ודאי שטוב לעבור עליו ולשפצו? כמדומני שכולם יסכימו על כך. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:42, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::אם יש מי שיש לו זמן ומוכן לסדר את הערך, בסדר גמור. אבל זה לגיטימי בעיניך להביא ערך במצב כזה ולסמוך על אם יש מי שיש לו זמן? [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 11:51, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::ברור שלא. אני מסכים עם כל מה שאמרת לעיל ולהלן. אני פשוט חושב שכולם פחות או יותר מסכימים על זה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 12:24, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::אז איפה הוויכוח? [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 12:29, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::שאל את {{א|Davidnead}} ו{{א|אומר מעט}} כי אני לא בטוח. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 12:35, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
=== להמשיך לייבא עם נקיון בסיסי ===<br />
<br />
=== להפסיק את הייבוא לחלוטין, ולהתמקד בעריכת ערכים קיימים ===<br />
<br />
=== לייבא עם עריכות מעמיקות כאילו אני יוצר כעת ערך חדש ===<br />
:לא באמת מוגדר בצורה טובה ההבדל בין נקיון בסיסי לבין עריכות מעמיקות. וגם (למיטב ידיעתי) לא מוגדר סטנדרט לערך חדש. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:40, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::כמדומני שההגדרה נמצאת במה שכתבתי למעלה - {{ציטוטון|המייבא צריך לראות את עצמו כאילו הוא כעת יוצר ערך חדש במכלול, ועליו לחשוב האם הוא אכן מוכן ליצור כאן את הערך הזה, אם לא - שישנה בו את כל מה שהוא חושב שצריך להיראות אחרת}}. וזה ההבדל בין מישהו שרק מצנזר ו"מנקה" את מה שבעייתי בערך. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 12:29, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::אני מוכן לראות כאן קצרמרים שהתוכן שלהם בסדר ושיורחבו בהמשך אם מישהו ירצה להרחיבם. כך ש"ברמה של ערך חדש" פירושו שמה שיש טוב הוא אך לא בהכרח שלם. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 12:35, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::בהחלט, אז ממש אין ויכוח. מה נעשה שהמצב הנתון הוא הרבה יותר גרוע. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 12:53, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
# [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 10:20, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
# [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 12:41, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
#:להישאר בגישת {{מונחון|המחקנים|הסוברים שלא לסמוך על עורכים אחרים שיבואו ולמחוק כל ערך במצב גרוע}} כל זמן שאין מספיק עורכים. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 12:41, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
# [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 13:32, 21 בפברואר 2018 (IST) <br />
#:לא חסר ערכים לייבא שאין בהם כלל בעיות (ייבאתי אלפים כאלו), ובעת הזאת אין צורך לייבא דווקא ערכים שדורשים הרבה עבודה. [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 13:32, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
# [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 15:01, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== גניזה ==<br />
<br />
בערכי חול רבים (לדוגמא [[פאי]]) קיים תוכן החייב בגניזה. לכאורה אנחנו מכשילים את הרבים שידפיסו דפים, ולא יזכרו שהם טעונים גניזה. נראה לי שצריך ליצור תבנית הדף טעון גניזה. ולהציבה בערכים אלה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 15:53, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:מבחינת נראות זה לא נראה כל כך טוב. כמדומני שיש יותר אנשים שזה יראה להם מוזר מאשר אנשים שידפיסו את הדף. אולי יש לחקות את [[פרוייקט השו"ת]] - שם מופיע אזהרה המחייבת בגניזה רק על הדפים המודפסים מתוך הדיסק, ולא על גבי התוכן עצמו. [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 16:21, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::מן הסתם אמור להיות לזה פתרון טכני (שזה יופיע רק בעת הדפסת דף), {{א|davidnead|דוד}}? [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 16:35, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== מזל טוב ==<br />
{{הועבר|ל=המכלול:שיח עורכים# מזל טוב}} [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ז' באדר ה'תשע"ח • 10:45, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== חממה ==<br />
<br />
האם לא ראוי שמי שיוצא לחופשה ומפסיק להיות פעיל יוציא את שמו מרשימת החונכים? ואולי גם אחרים רשאים להוציא במקרה כזה. {{א|Davidnead|דוד}} ו{{א|עידו}} מה דעתכם?--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ג באדר ה'תשע"ח • 21:57, 27 בפברואר 2018 (IST)<br />
:נו נו... [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:29, 27 בפברואר 2018 (IST)<br />
::אם יוצא לחופשה קצובה כמו נניח שבועיים-שלושה ויודע מתי חוזר, אין צורך. <br />
::אולם, במקרים אחרים שהמכלולאי אינו יודע מתי ואם יחזור. פשיטא שראוי לו להסיר ובכל מקרה כדאי לקבוע זאת בנוהל. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 04:56, 28 בפברואר 2018 (IST)<br />
==ארכוב של הדף==<br />
{{א|Davidnead|דוד}} ניסיתי לארכב את הדף על ידי העתקת קוד המקור שלו וכו' ומשום מה זה נחסם על ידי נטפרי. מה יכול להיות בקוד המקור של הדף הזה? גם אולם הדיונים אותו דבר.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"א באדר ה'תשע"ח • 22:21, 7 במרץ 2018 (IST)<br />
:סליחה זה עצמו אולם הדיונים. בדלפק הייעוץ שאיליו התכוונתי באמת אין בעייה--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"א באדר ה'תשע"ח • 22:23, 7 במרץ 2018 (IST)<br />
::אנא, בדפים מרכזיים כגון אלו תשתדל לארכב רק מסיבות ענייניות כשיש עומס אמיתי, אי אפשר לפתור את בעיית נטרפי על ידי אירכוב כל דף שהם חוסמים. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 23:18, 7 במרץ 2018 (IST)<br />
:::אני חושב שזה כבר עמוס מדיי. הבעייה כעת הפוכה. שנטפרי לא נותנים לארכב.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"א באדר ה'תשע"ח • 09:43, 8 במרץ 2018 (IST)<br />
::::{{א|Davidnead|דוד}} אם לא שמת לב כבר כתבתי בלוח המודעות פיתרון לעריכה כאן גם אם יש פיסקה שנטפרי חוסם. את הפיסקה הבעייתית בעצמה אפשר לפתור על ידי חילוק המילה עם מקפים.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ב באדר ה'תשע"ח • 21:52, 8 במרץ 2018 (IST)<br />
== איות שמות ביידיש ==<br />
{{הועבר|מ=שיחת משתמש:צביקה}}<br />
<br />
שלום לך ותודה על תרומותיך. המכלול כתוב בעברית, ולכן אנו בדרך כלל מעדיפים את הכתיב הנפוץ שהקורא המצוי יכיר ויבין. יישר כח. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • כ"ב באדר ה'תשע"ח • 12:45, 9 במרץ 2018 (IST)<br />
:[[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]], במקרה זה לכאורה כן נכון לתקן לעפשטין כמו שכתוב בספריו. כעין זה תוקן ב[[רבי שמואל אויערבאך]]. יש הבדל בין שימוש כללי בשם משפחה, לשם ידוע של רב.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 10:22, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
{{סוף העברה}}<br />
::מה {{א|עידו|דע}}{{א|Davidnead|תכם}}?--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 10:24, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
:::לתשומת {{א|יהודה 1|לבך}}, גם אצל רבי שמואל אויערבאך כבר הפכו את ההחלטה. בראשית ימי כאן הייתי בעד הכתיב הנכון, וטרחתי להחליף בכל מקום את קוסוב בקאסוב ואת מנדל במענדיל (או מענדל, לפי מנהג הרב המדובר), אבל שכנעו אותי [[המכלול:חדר דיונים לכתיבה יהודית#איות שמות באידיש|כאן]] <small>(וראה עוד [[שיחת תבנית:אדמו"רי קוסוב-ויז'ניץ|כאן]])</small> שהדבר החשוב ביותר בכתיבה אנציקלופדית הוא לכתוב בצורה הברורה ביותר שכל קורא מזדמן יבין על מה מדובר. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 12:44, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
::::ראיתי רק עכשיו. אני לא כל כך משוכנע, אם כי ודאי לא מדובר בנושא של אספקלריה. הטענה שהועלתה שם שאי אפשר לקבוע החלטות עכשיו כי אולי יבואו משתמשים אחרים וירצו להיפך לא מובנת לי. כל זמן שמגיע משתמש חדש נותנים לו להביע את דעתו ועושים מחדש. למה שלא נתייחס לדעת העורכים כעת? אמנם צריכים לדעת מה הקוראים חושבים אבל את זה אפשר לדעת לפי העורכים. אם אין הרבה עורכים אולי זה מוכיח שאין הרבה קוראים שאיכפת להם {{עצב}}...--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 12:53, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::{{א|יוסף}}? {{א|Davidnead|דוד}}?--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 13:01, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::כעת אני חושב שוב שכתיב באידיש אכן אינו נחשב לכתיב נכון ובדומה לכתיב אנגלי. אבל בכל זאת הבדיקה אמורה להיות לכאורה על ידי מבחן גוגל ולא על פי כללי ויקיפדיה. גם לכללים שלהם יש קוראים שמתנגדים (גם אם הם מיעוט, ודוגמא לדבר בשם פול שאני מאז ומעולם היכרתי פאול)--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 13:05, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
{{שבירה|7}}כעת אני מסכים אם הטענה שעדיף להישאר בשב ואל תעשה. יש רק לשאול מה היחס למשתמשים שיחליטו לשנות, האם להחזיר למצב הקודם, או להישאר גם בזה בשוא"ת. מצד אחד אי אפשר שכל אחד יעשה דבר אחר ולא תהיה אחידות מאידך כשיש מעט מדיי עורכים חבל לריב על שטויות. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 13:17, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
:צר לי לחלוק היכא שיש הסכמה מקיר לקיר. אך, נהיר גם לאחרוני הכופרים עמי הארצות, כשמש בצהריים, שאויערבאך זה אוירבך ועפשטיין זה אפשטיין. זה רק פחות נח להם לקרוא בגלל הקונוטציה הדתית. הטיעון של קריאות אינו נכון בחלק לא במבוטל מהמקרים. החלטה גורפת על הכתיב החילוני שגויה בעיני. <br />
:זה אולי נכון עבור [[מהר שלל חש בז|מאהער שאלאל חאש באז]], אבל כאמור ברוב המקרים הכתיב היידי עובד מצוין. והוא שעלינו לשמר. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 13:23, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
::הכתיב היידי אינו הכתיב האמיתי אחרי שנקבעו כללי כתיב שאינם קשורים ללה"ק. אמנם גם הכתיב שמשתמשים בו היום אינו דוקא הכתיב של לשון הקודש. לא לשון המקרא ולא לשון המשנה. אבל זה השפה המדוברת והנכתבת אצל קהל היעד של הקוראים. לכן אני לא רואה צורך לשמר כללי כתיב יידי יותר מלכתוב באותיות לועזיות. אפשר ואולי גם ראוי להכניס זאת בסוגריים כמו שמכניסים שמות שמקורם משפות זרות. אבל לא שזה יהיה השם העיקרי. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ז באדר ה'תשע"ח • 19:26, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
:::[[משתמש:יהודה 1|יהודה]], מה פירוש "נקבעו"? מי קבע - הוד רוממותה [[האקדמיה ללשון העברית]]? ואנחנו מצויים לומר אמן באופן עוור? שם צריך להיות שם, אדם זכאי לבחור שמו. אם כתב עצמו כאויערבאך הערך צריך להיות כך, ואם כתב אוירבך (ויש גם כאלו) אז גם הערך יהא אוירבך. למה בכפייה? ועוד עפ"י אותם שאין בהם לחלוחית של תורה... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:04, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
::::{{א|עידו}}באמת כתבתי לא ברור, התכוונתי שכללי הכתיב של אידיש אינם כללי לשון הקודש. עכשיו אם אתה רוצה לדון איך נקרא בלשון הקודש אויערבאך זה כמו איך נקרא אורליאנ"ש לדעתי זה צריך להיות בלי אלפים ועיינים. האקדמיה אמנם לא מוסמכת להכריח אותנו. אבל צריך שהכתיב יהיה כמו שקוראי העברית מכירים. אז אם קהל היעד שלנו הם מחדשי דקדוק לשון הקודש באופן עצמאי עלינו לפתוח דיון על כל מילה. וכל זמן שלא נשתמש במה שמקובל בעולם ואת זה רואים לפי תוצאות גוגל. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 10:01, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== שיקום ==<br />
<br />
לפי המצב כעת שהמנטרים והעורכים הותיקים נעלמו לתקופה בלתי ידועה. ומאידך מצטרפים חדשים רבים שאין מספיק מי שידריך אותם. חשבתי שראוי לשנות את הגישה ולקבוע שמעתה '''אין ערכים חדשים'''. לא מיובאים ולא יצירות. מי שרוצה שיעשה את זה בטיוטה. המטרה. כל עריכה בעייתית שלא מנוטרת משפיעה לטווח ארוך על כל המיזם. חדשים לומדים מטעויות הקודמים להם וכך תדרדר כאן רמת הכתיבה ל-0. לכן הפיתרון שאני מציע הוא להתמקד רק בעריכת הערכים הקיימים כאן. ולא להכניס שום ערך חדש למרחב הערכים. כך יהיה פחות פוטנציאל לנזק ודרדור רמת הכתיבה, ומאידך את יהיה קל לחדשים ללמוד את הכללים ולהשתפר מתוך הערכים הטובים שכבר קיימים.<br />
:מתייג את {{א|איש גלילי}} {{א|יהודה שמחה ולדמן}} {{א|האלקושי}} {{א|עידו}} עם דוד ויוסף כבר התכתבתי בפרטי.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 22:19, 14 במרץ 2018 (IST)<br />
::הלכת רחוק, עדיף לקבוע הגבלה על ייבוא מויקיפדיה לפי הוותק. [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] ([[שיחת משתמש:האלקושי|שיחה]]) 22:22, 14 במרץ 2018 (IST)<br />
:::{{א|האלקושי}} לא כל כך הבנתי למה התכוונת. אבל נראה לי שזה לא מספיק. תעקוב אחרי העריכות האחרונות ותראה כמה מתוכם בעייתיות ואי אפשר לטפל בכולם.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 22:25, 14 במרץ 2018 (IST)<br />
::::{{א|יהודה 1|יהודה}} - {{א|האלקושי}} התכוון לומר שסביר להניח שעורכים שיש להם ותק בוויקיפדיה עריכותיהם יהיו באיכות מספקת ואין סיבה להגבילם בהגבלות שהצעת. האלקושי - אני חושב שיהודה רוצה לומר שגם כאלו שיודעים לערוך איכותית כדאי להגביל, ואולי אפילו דווקא אותם, משום שהמטרה היא לא רק למנוע עריכות ירודות אלא למקד את המאמצים של משאבי העורכים המועטים שלנו בשיפור הקיים. אני אישית תומך ברעיון, אך אני חושש שאי אפשר לכפות על אנשים ואין אדם עורך אלא במקום שלבו חפץ. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:48, 14 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::גם עורכים שיש להם ותק בויקיפדיה, צריכים לדעת איך מתייחסים לדברים שרוצים לצנזר כאן, אני ידוע שכפייה עלולה להבריח חלק אבל אם זה רק לפסק זמן מסויים, זה לא יזיק כל כך. מלבד זה, אפשר אולי לעשות את זה במסגרת של מבצע. כעין רעיון שעושים בויקיפדיה לפעמים באופן שכולם יסכימו להצטרף. אבל נראה לי שאם לא יסכימו עדיף לכפות.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 22:53, 14 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::בין אם בכפיה ובין אם לא, אני מבין שאתה מציע פרוייקט שהוא סוג של מבצע, לפיכך אני ממליץ שתגדיר היטב את המטרות והיעדים שלו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:55, 14 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::::{{א|יהודה 1|יהודה}}, אנחנו צריכים לאפשר כל עריכה מועילה, בין קצת בין הרבה. אפשר לנסות לשכנע אדם להשקיע במקום שנראה לך מועיל יותר, כגון לשפר ערך קיים פלוני במקום לכתוב ערך חדש אלמוני או להיפך. אבל לחסום? זה רק יבריח את העורך שבא לתרום ואתה מתייחס אליו כאל פועל שלך. <br />
:::::::מה שאפשר זה להגדיר מדיניות ברורה במכלול כדי שאפשר יהיה לאורה לקבוע מה מועיל ומה לא. יש אכן גם דברים שיוצא שכרו בהפסדו. אך הפתרון היחיד הוא הגדרות ברורות וכמובן '''על פי דעת תורה'''. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 07:59, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
{{שבירה|7}}חשבתי על זה בלילה ואני חושב שהבעייה עמוקה יותר ולא תיפתר בהצעה הזו, אני חושב כעת דווקא על כיון הפוך לאפשר גם תרומות של אנונימיים. נראה לי שמנסיון בויקיפדיה הרבה נרתעים מלהירשם וכתובים כאנונימיים. חלקם מזיקים אבל חלקם מועילים ויכולים אחר כך גם להירשם ולתרום. אני פותח את הדיון בפיסקה הבאה. אם כי ייתכן שזה שייך בכלל לשיח עורכים--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 09:56, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
מה זה מנטרים? ומה הפירוש שנעלמו העורכים הותיקים? ותגדל קושייתי למה לא ליצור ערכים חדשים? זה תלוי מה הערך. אם הכותב שלו כתב את זה בצורה טובה אז למה לא. יש הרבה מאוד ערכים שממש חסרים. עכשיו חיפשתי ערך על הגעלת כלים ובכלל אין כזה ערך. מה יכול להיות בזה רע מאשר כלום.<br />
<br />
==קהל היעד של המכלול==<br />
אני חושב כעת שהבעייה שלנו היא שאין לנו קהל יעד ברור שיכול להתגבש לכדי קהילה. <br />
{{ש}}אלה שמרגישים טוב בויקיפדיה לא צריכים את המכלול.<br />
{{ש}}אלה שבטוחים שויקיפדיה פסולה וצריכים למצוא לה תחליף הם בדרך כלל הציבור החרדי הנחשב ל"שמרן" יותר. הם אלה שבשבילם בעצם אנחנו עושים את מהדורת הבסיסי.<br />
{{ש}}גם אצלם יכולים להיות מחלוקות שייגרמו שהם לא יכולים להיות קהילה אבל את זה אולי אפשר לסדר בקלות יותר.<br />
{{ש}}אלה שבשבילם נועדה המהדורה הכללית הם אלה שסבורים שהדרך הנכונה היא למשל [http://ravtzair.blogspot.co.il/2015/12/blog-post_3.html אביגדור אמיתי] אני אמנם הצלחתי "לבלוע" את זה איך שהו אבל נראה לי שרבים בציבור החרדי סבורים שהוא כופר. מאידך הקהילה שמרשה לעצמה לקבל את דבריו וגם סבורה שויקיפדיה פסולה מונה אולי מספר חד ספרתי של בני אדם.<br />
{{ש}}אז בשביל מי אנחנו עובדים? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 09:56, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
:מה שנשאר כן הם אלה שגם אם לא מסכימים לדעות מסויימות שייכנסו כאן בכל זאת זה מוגדר אצלם כ"הרע במיעוטו". אבל איך ניצור קהילה מהם עם האנשים שסבורים שדעות מסויימות נצרכות להיכתב, והם סבורים שזה כפירה?<br />
:אם מתכוונים לכתוב בשביל אנשים שלא יכולים להצטרף לקהילה, הסיכוי להצלחה קלוש.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 11:38, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
::כעת אני חושב שיש להבחין בין '''שיתופיות''' ל'''קהילתיות'''. אנחנו לא חייבים להיות קהילה מגובשת. אני משער שהחרדים שתורמים בויקיפדיה אפילו אם הם מסתדרים שם היטב. הם לא מרגישים חלק מהקהילה. <br />
::מה שכן צריכים הוא נכונות של כל העורכים להסכים לקבל על עצמם את המדיניות שתגובש. ושגם אם זה לא ימצא חן בעיניהם הם ילכו על פיה. וגם ישמרו אחרים שלא יסטו ממנה בלי דיון מחודש.<br />
::משכך אנחנו יכולים ליצור צירוף מהרואים את המכלול כ"הרע במיעוטו" עם הרואים אותו כ"לכתחילה". ועם אלה שבעצם ויקיפדיה טובה בשבילם אבל "למה לא לתרום לעוד מיזם".<br />
:::כעת נשארת רק השאלה: איך אנחנו יודעים מה יביא לנו יותר תורמים. האם דרך הקיצוניות, או ריקוד המה יפית כלפי קוראים שבדרך החוצה מהציבור החרדי, או שלל אפשרויות ביניים?--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 16:53, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
::::ידועה פרשת נתן סליפקין שהוכרז ע"י גדולי הדור ככופר, לגבי כך שלא רבים הם המצטרפים זה בעיקר חוסר חשיבות וצורך בציבור החרדי לאנציקלופדיה וכן סיבות נוספות, זה שהמכלול בנוי על ויקיפדיה מוריד, חסר כללי אספקלריה וועדה רוחנית, ישנה בעיה לשקע את הראש בהררי מידע של חול, ישנה בעיה לכתוב דברי תורה בצורה יבשה כאילו זה דברי חול 'ומידע', ואצל רבים כמוני פשוט אין זמן [[משתמש:אלי|אלי]] • [[שיחת משתמש:אלי|שיחה]] • כ"ט באדר ה'תשע"ח • 21:51, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::אכתוב בעזרת ה' בפירוט בשבוע הבא. רק דבר אחד חשוב להבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים. אפילו אם זה יביא לנו אלף עורכים, המכלול לא ירקוד מה יפית כלפי אלו שבדרך החוצה מהציבור החרדי ולא יקבל על עצמו השקפות פשרניות לשם גיוס מתנדבים, מטרת המכלול היא שכל יהדי שצריך ידע יקבל לו את כל ידע בהשקפה תורנית מלאה ולא מתוך פשרות ופסיחה על שתי הסעיפים. בדיוק לשם כך המדיניות החד משמעית של המכלול היא שבכל מקום שיש מידע שיש בו חשש אולי הוא בעייתי אחת דינו להימחק ממרחב הערכים על ידי "תבנית סינון". [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 02:45, 16 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::אני חושש שלפי דברי {{א|אלי}}, והמצב כעת. המכלול לא יוכל למלא את יעודו. אם {{א|יוסף}} רוצה להתקדם נדרש להפעיל סופית את הוועדה הרוחנית. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ט באדר ה'תשע"ח • 11:30, 16 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::::אני מניח שיש אנשים שאצלם קיים רק שחור ולבן, מין איזה חלוקה ברורה של העולם, אלה שרוצים וויקיפדיה ואלה שרוצים אנציקלופדיה 'עולם ומלואו'. אני מבין את התפיסה הזאת תכל'ס זה מקל על תפיסת המציאות, עושה אותה ברורה, פשוטה, ונוחה לעיכול. אך דא עקא שהמציאות אינה כזאת, המציאות מורכבת, ובין וויקיפדיה לבין מרווה לצמא, יש ספקטרום של דעות ורצונות, וכפייה של משטרת מחשבות, תבריח את מרבית שוכני הספקטרום ותשאיר כאן רק את אלו שתפיסת המציאות שלהם הינה חד מימדית. [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] ([[שיחת משתמש:האלקושי|שיחה]]) 22:06, 18 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::::[[משתמש:האלקושי|כמה]] אנשים לדעתך יאמינו במכלול? תבחר לך איזה קבוצת דיעות שתרצה. אני חיפשתי קהל יעד מוגדר. לא לקבוע דעות מראש. ברור שיש כאלו שלא יסתדרו זה עם זה. <br />
::::::::האם התגובה שלך היא אליי או {{א|יוסף|ליוסף}}? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 10:00, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::::::בקיצור אתה מעדיף כאן את עידו או את [[W:he:משתמש:E.F Edits|אלעד פלח]](דוגמא). אין סיכוי לשניהם לעבוד יחד. (בלי כפייה) [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 10:10, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}<br />
ניכר מעריכותי שככלל אינני חד-ממדי כפי שמנסה בדמגוגיה [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] להקניטני ולגמדני. ומכיוון שמלאתי כרסי בחול כשלושים שנה, אף ידיעותי במדעים יחסית רבות הן ומהן אני תורם גם כאן במיזם (ובנוסף כ-20,000 עריכות בוויקיפדיה). לגבי דאגתו של {{א|אלי}}, אני לא מוטרד. לדעתילא רק שיש דרישה לאנציקלופדיה בעולם החרדי אלא שהיא אף כזו שלא ניתן יהיה לעצור את התממשות האנצ' הזו ודומותיה. אמנם צודק האלקושי שאני חד-ממדי - באמונתי חסרת הפשרות בקב"ה ותורתו. מי שלא מבין שהכל בתורה, ממנה הכל והיא המקור, על פיה נברא העולם והיא ספר ההדרכה וההכוונה, היא אורו של עולם, אם כן מי שלא אוחז כך כופר בקב"ה ובמקבלי השמועה. באותה חד-ממדיות משבח הזהר הקדוש דווקא את יתרו - שהוא משמעות "ויחד" היינו שיתרו הגיע לדרגה הגבוהה ביותר (אף מעל של משה ואברהם) של [[ייחוד השם]] - הידיעה שהוא אחד ויחיד. ואולי דווקא בגלל שיתרו היה במ"ט שערי טומאה ועבד כל עבודות זרות שבעולם ובחר ב-ה'. סיכומו של דבר - חד גוניות זו, אם לא נשמרה, סופנו להחטיא הרבים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:42, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
:::{{א|עידו}} נראה שלא הבנת את דברי האלקושי וממילא ההיפגעות שלך מיותרת. הוא התכוין שיש אנשים שרואים בעולם שני סוגים בלבד והשאלה מי מתוכם גדול יותר ואליו נכוון. אבל יש הרבה יותר סוגים. אתה אחד מהם. אני כנראה סוג אחר ויש הרבה גווני ביניים בין הקצוות. וכמו הדוגמא שהבאתי מאלעד פלאח שהוא קרוב לקצה השני של הספקטרום. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 10:49, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
::::הבנתי נכון שהאלקושי מציג אותי באופן חד-גוני מה שאינו נכון, וזאת עשה כדי להצדיק הוצאת דברי תורה ממרחב הערכים כי זה לא מודרני מספיק. אני לא מייצג קצה אלא את הנורמה עפ"י התורה. אמנם הרחוקים מהתורה ירצו להמעיט בערכה המוחלט ולהציגה כפחותה ולא רלוונטית. אמנם אתה צודק שההיפגעות מיותרת אך זאת רק בגלל שהיפגעות תמיד מיותרת. דא עקא שאני רחוק מלהיות מתוקן מידות ולכן גם פגיע. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:53, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
:::::התכוונתי לשאלה שפתחה את הדיון למי מכוון המכלול? השאלה הזאת הציגה כביכול יש רק שני סוגי אנשים, וממילא ממה נפשך וכו'... ועל כך באו דברי, דעות אנושיות אינם כך או כך, אלא ישנו רצף שכולנו נמצאים עליו, והמכלול מכווין לטווח מסוים ברצף ולכן השאלה הזו אינה נכונה מעיקרה, בנוגע לאביגדור אמיתי אני לא יודע מה דעתי בנוגע לדבריו אני רק יודע שהרמב"ם כתב במפורש כדבריו. לגבי דבריו של מיודעינו היקר שבאדם {{א|עידו}} לא דיברתי עליך ולא ניסיתי לפגוע בך, הנידון על הכנסת דברי תורה לערכים, אתה בוודאי מתכווין לנידון בשמש, ובכן כשכתבתי את תגובתי כאן עדיין לא ראיתי את הנידון שם, (אתה יכול לראות את זמני התגובות), כמו"כ מעולם לא ניסיתי אפי' לפגום בחד המימדיות של האמונה. נראה כאילו אתה מנסה יותר מידי להילחם בטחנות רוח, אתה מגן על כבוד שמיים ויורק אש וגופרית על סביבותיך בשעה שאף אינו מעלה בדעתו לפגוע בכבוד שמיים, אתה מגן על כבודך בחירוף נפש במקום שלא דובר בך כלל. צר לי, בחר את מלחמותיך בחכמה, כי אם לא כך לכשיבוא היום שבו אכן נזדקק למלחמה אזי תיהיה מותש ממלחמות הכזב שלך. [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] ([[שיחת משתמש:האלקושי|שיחה]]) 11:05, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::{{א|האלקושי}} אני לא יודע מה אתה מתכוין שהרמב"ם כתב כדבריו. אני בכלל שבעתי מויכוחים כאלה ועדיף לשלוח אותם לרבנים שיכריעו. המקור שראיתי לזה הוא דברי רבי אברהם בן הרמב"ם. אבל בכל זאת נראה לי שגדולי הדור המוכרים כעת בציבור החרדי סבורים שאסור לנו לומר כן. ראה ערך [[W:he:נתן סליפקין|נתן סליפקין]] שאלי הביא. וכעת לך תמצא לך קהל יעד שיקרא את המכלול אם דבריו ייתקבלו בכל זאת בלי הסתייגות. ומנגד קהל ייעד שיקרא אם דבריו ייתקבלו עם הסתייגות וקהל ייעד שיקרא אם דבריו יימחקו לגמרי. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 11:18, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::::הרמב"ם במורה ח"ג פי"ד ולא רק הוא, כך כתבו גם ר' שרירא גאון, הרדב"ז ועוד רבים אחרים. [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] ([[שיחת משתמש:האלקושי|שיחה]]) 11:21, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::::תודה. באמת ראיתי שמביאים ולא היה לי זמן לבדוק. עם זאת זו לא הדעה המקובלת ולא יועיל לך להוסיף עוד מקורות קדומים ולטעון שאמרו כן. כי אומרים על כעין זה לראשונים היה מותר ולנו אסור. ועוד, שנראה לי שבעלי התוספות לא סברו כן. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 11:32, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
{{שבירה|8|8}}ומה {{א|האלקושי|אתה}} עונה על שאלתי? (באיזו דרך יבואו יותר?) [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 11:33, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
:באופן אחד כתיבה אובייקטיבית ככל האפשר, למעט במקום שקשור לתאווה, לזלזול בגדולי ישראל, ולכפירה מובהקת. במקום שיש מח' (לא בין סליפקין לר' אלישיב, אלא בין שני גדולים וכדו') יש לדווח על זה בצורה יבשה. כתיבה כזאת תתאים לטווח הרחב ביותר של אנשים, ייתכן שחלקם לא יאהבו את זה, אבל הם יוכלו לשרוד כתיבה כזאת. ובנוסף יש לזכור שזה האפשרות היחידה של קיום אנציקלופדיה ז"א אני יודע שלכולנו יש רגשות עזים כלפי היהדות וכלפי קודשא בריך הוא ואורייתא והמסתעף, אבל כשאנו מגיעים לכתוב אנציקלופדיה אנחנו מוכרחים לנטרל את הרגש ולדווח בצורה יבשה, מכמה סיבות א' כי זה המשמעות של אנציקלופדיה ומקור המהימנות שלה דיווח יבש. ב. כי אם לא נעשה כן אין לדבר סוף, כל אחד יש לו את דעותיו הוא בנוגע ליהדות, ואזי יום אחד יבוא אחד ויאמר שאם בערך על שמש לא כותבים כך וכך הרי זה כפירה וכו' ביום אחר יבוא עצניק ויכריז את האני מאמין שלו וכו' וכו' - (אתה יכול לומר שבמכלול יכנסו רק הדעות של הזרם המרכזי - ואז מה? ניהיה סניף של יתד? ויתירה מזו מה בנוגע לדברים שיתד לא החליט בהם?) סופו של דבר הדרך הבטוחה ביותר היא לקבוע קו אדום אחד ברור - אין במכלול תאווה, כפירה ברורה, וזילזול בגדולי ישראל, כל השאר נכתב באופן יבש חף מרגש, ובהחלטה של רוב קולות. [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] ([[שיחת משתמש:האלקושי|שיחה]]) 11:48, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
::אבל סליפקין "צודק" הרמב"ם כמוהו וכו'. אז זו כפירה ברורה? עכשיו נבריח את כל מי שסבור כך. אני חושב שצריך כאן דבר ברור. למעשה כשהצטרפתי אחת השאלות שהטרידה אותי, איך נתייחס למחלוקת בציבור הליטאי. אז זה היה אצלי בבחינת "דייה לצרה בשעתה". אבל כבר הגיע הזמן. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 12:00, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
:::דיווח יבש במקום כזה ידווח על דברי הרמב"ם וכנגד זה יכתוב שגדולי דורינו כתבו לא כך, מסליפקין ניתן להתעלם מכיוון שאינו רלוונטי ואין מקום לשרבבו בין שני גדולי עולם. גם במחלוקת בציבור הליטאי ניתן לנקוט בלשון יבשה, אין מקומנו להחליט שהאמת היא עם רוב בניין ומניין, או שמא משנאיך ה' אשנא בלי שום פשרות. אנו רק מדווחים על טענות שני הצדדים ותו לא. [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] ([[שיחת משתמש:האלקושי|שיחה]]) 12:05, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
::::{{א|האלקושי|אבל}} בכל צד יש שסבורים שהצד השני כופר, אז זה יבריח עורכים משני הצדדים. בקיצור הפיתרון לדעתך הוא שבכל מקום שיש מחלוקת אם זו כפירה (ולא שהכופרים עצמם רוצים שיקבלו את דעתם) יש להכניס את זה בצורה יבשה אפילו אם חלק לא מסכימים לזה עד בורחים. הבנתי נכון? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 12:15, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::נכון, אבל רק במקום שבו יש אנשים גדולים משני הצדדים. לגבי הבורחים אני לא מסכים איתך, לא נראה לי שאנשי דגל ואנשי עץ יברחו למקרא תיאור ניטרלי. [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] ([[שיחת משתמש:האלקושי|שיחה]]) 12:21, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::{{א|האלקושי}} מבטא די טוב מה שיש לי לומר בדיון הזה. אדגיש במיוחד את הנקודה שהמפתח לשאלתו של {{א|יהודה 1|יהודה}} הוא לא איזה קהל יעד נוכל/גדאי יותר לרצות, אלא מה יוכלו לשרוד הכי הרבה אנשים. כלומר כדי להכיל קשת רחבה של סגנונות דרושה תחמיד הפתשרות, מה שבעיני אחד טוב בעיני אחר רע. כאשר אתה מציג משהו באמצע בעצם הצגת משהו שאינו טוב בעיני שניהם, דיעבדי לכו"ע, אך מאידך שניהם יכולים לחיות איתו. זו הדרך היחידה כשפונים לקהל יעד רחב ומגוון. לכן אין השאלה לאיזה קהל יעד לפנות, אלא עד כמה אנו יכולים למתוח את גבולות הדיעבד באופן שיותר נרוויח קהל מאשר נפסיד. והתשובה היא ניטרליות. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 14:15, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
{{שבירה|6}}נראה לי שהקביעה מי קהל היעד תלויה גם בלמי יזיק יותר אם לא יהיה קיים המכלול. אני מחלק את הציבור החרדי לעניין זה ל-3 קבוצות. 1. אלה שרוצים אנציקלופדיה נקייה לחלוטין מתכנים של כפירה או דומה לה. להם כמובן אם לא נתאים בגלל שנהיה "קרים" מדיי, לא נזיק במיוחד. לא יהיה להם לאן לברוח והם יחליטו האם להעדיף להינזר מהאינטרנט לגמרי, או להעדיף את המכלול כהרע במיעוטו. 2. אלה שרוצים ויקיפדיה, אלא שאיכפת להם השייכות המגזרית. (ורוצים שיכניסו יותר את דעות החרדים כלגיטימיות). להם כמובן יזיק מאוד אם המכלול יהיה "חרדי מדאי". הם פשוט יברחו לויקיפדיה ויסתדרו שם. צריך בשבילם שהמכלול יהיה שווה לפי דעתם לאיכות של ויקיפדיה אלא שהוא מתעטר בחרדיות. מאידך דבר כזה יבריח את הקוראים מהסוג הראשון. 3. אלה שויקיפדיה בשבילם היא כפירה וכיו"ב אבל בכל זאת הם רוצים את כל סוגי הידע הקיים בעולם ושווה להם אפי' לרעות בשדות זרים בשביל זה. מהם אם נעלים מידע הם ילכו לראותו בויקיפדיה ולא עשינו כלום. אמנם אין בעייה בשבילם שיהיה "חרדי מדאי" בסיגנון ובלבד שלא יחסר כל הידע המדעי או שאר ענייני חול המעניינים אותם. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 15:29, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
:במקום בו גדולי דורנו הכריעו כשיטה מסוימת, אי"ז פשוט להביא דעה המסווגת אצלם ככפירה [ובעצם אין חילוק אם אדם גדול כתב את הדברים או נוצרי למשל], עיקר החילוק לדעתי הוא שבדבר מפורסם לכל לדוגמא הצדוקים ניתן להביא, ובדבר שאינו מפורסם לא שהרי איננו יכולים ללמד מינות גם עם הסתייגות--[[משתמש:אלי|אלי]] • [[שיחת משתמש:אלי|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 15:57, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
::מחלוקות בתוך הציבור החרדי עצמו, שיש גדולים לכאן ולכאן, כמובן שאנחנו לא מכניסים את ראשנו בין ההרים, אלא מביאים את שני הצדדים באובייקטיביות, כדברי {{א|האלקושי}}. <br />
::בספר שמירת הגוף והנפש בהקדמה, מספר ששאל את רבי שלמה זלמן על דעת רבי אברהם בן הרמב"ם הנ"ל. רבי שלמה זלמן אמר לו שברור שהאמת עם רבי אברהם בן הרמב"ם אבל בספר שיכתוב לעיקר כדעת החולקת ולא כדבריו. כלומר יש לגדולי ישראל עוד שקולים חינוכים מה לפרסם ומה לא, מתי כן ומתי לא. לכן כששאלתי את פיהם - הם נתנו לי הוראה חד משמעית שבשלב ראשון דעות כאלו וכדוגמתם לצנזר [עם תבנית סינון]. בשלב שני (ולעורכי אספקלריה כבר בשלב זה תחת דף מותאם) נרכז את כל השאלות ואת כל הצדדים לכאן או לשם ונעלה על שולחן גדולי ישראל ונקבל מהם הכרעות איך להציג את הכול באספקלריה תורנית אמיתית, ללא צורך בצנזור. בינתיים מה שלא מקובל לכתוב עליו בציבור החרדי - פשוט מצנזרים עם תבנית, זה מדיניות ברורה וחד משמעית!. <br />
::{{א|יהודה 1}} בשלבי ההקמה והביסוס של המכלול, ששאלתי את גדולי ישראל למי לכוון את המכלול כך שישמש לו הצלה רוחנית, הם אמרו לי - שלב ראשון לתת מענה לאלו הרגילים הכשרים שצרכים ידע כשר, פשוט לספק להם ידע כשר ללא פקפוק כמו שעושים כל חברות הסינון שמסננים-מצנזרים אינטרנט (צרכים תמיד לזכור, גדולי ישראל קבעו: אינטרנט זה דבר רע! והשימוש באינטרנט ובכלל זה במכלול, זה דיעבד אחד גדול, אלא שהמכלול הוא הרע במיעוטו והוא "הלכתחילה שבדיעבד", אבל לעולם הוא לא יהיה לכתחילה! לכתחילה זה לשבת בבית המדרש וללמוד גמרא). בשלב שני - לפעול הצלת אלו שיצר הסקרנות גורם להם לרעות בשדות זרים, כמו שיש "ישיבות למתמודדים עם יצר התאווה והנאות העולם הזה" לתת מענה לכאלו שנמשכים לרחוב, כך המכלול ישמש כ"ישיבה למתמודדים עם יצר הסקרנות והידע הגלובאלי" לתת מענה לאלו שנמשכים לידע. אבל זה רק בשלב שני ובתנאי שלא יהיה על חשבון הקבוצה הראשונה. אם כן קהל היעד של המכלול:<br />
::*בשלב ראשון של הצנזור והסיווג, קהל היעד של המכלול: אלה שרוצים '''אנציקלופדיה באיכות של ויקיפדיה, אבל בתנאי שתהיה נקייה לחלוטין מתכנים של כפירה או דומה לה''', ובכל מקום שיש התנגשות בין האיכות לנקיות - אם אפשר להתאמץ שלא תהיה סתירה, מה טוב, ואם אי אפשר או שכרגע אי אפשר - אזי הנקיות היא זו שתגבר!. <br />
::* בשלב השני אחרי התיקון ההתאמה של התכנים שצונזרו והחזרתם למרחב כשהם מתוקנים, יהיה למכלול '''עוד''' קהל יעד, והוא: אלה שוויקיפדיה בשבילם היא כפירה וכיו"ב אבל בכל זאת הם יצר הסקרנות דוחף אותם והם רוצים את כל סוגי הידע הקיים בעולם, ושווה להם אפי' לרעות בשדות זרים בשביל זה. מהם אם נעלים מידע הם ילכו לראותו בוויקיפדיה ולא עשינו כלום. אמנם טוב בשבילם שיהיה חרדי למהדרין בסגנון וברוח הדברים, ובלבד שלא יחסר כל הידע המדעי או שאר ענייני חול המעניינים אותם. <br />
::* לא כקהל יעד מרכזי: כל זאת היא חלוקה סוציולוגית תאורטית אבל כמו שכתב האלוקשי המציאות כשלעצמה אינה כזאת, המציאות מורכבת, ובין אלו לאלו, יש ספקטרום של דעות ורצונות, והגיוני שבמשך כל השלבים גם חלק מאלה שרוצים ויקיפדיה אלא שאכפת להם השייכות המגזרית או שאכפת להם דברים אחרים בוויקיפדיה יבחרו במכלול. אבל כמאמור זה לא קהל יעד מוגדר שאנחנו יכולים לפעול על פיו בגיבוש המדיניות. [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 10:00, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
::::{{א|יוסף}},זה אומר שהיום צריכים לעשות מה שאפשר כדי לרצות את הרוצים ידע כשר, אפילו אם יש כאלה שיטענו שזה יבריח את השאר. ורק אחרי שתקבע המדיניות בכל הנושאים יהיה אפשר לערוך מחדש לקהל היעד שרוצים יותר ידע. הבנתי נכון? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' בניסן ה'תשע"ח • 10:12, 20 במרץ 2018 (IST) <br />
:::לא הבנתי מה בכלל הבעייה שאלה שלא רוצים ידע כשר יברחו מפה. הרי זה המטרה שלנו!!! הגיע הזמן להתחיל לנקות את כל הערכים עם הזבל של וקיפדיה. בכלל אני חושב שבערכים ממכלול הקודש של תורה אין צורך להביא מהמקום הטמא את החומר שלנו. "לא לכם ולנו לבנות בית לאלוקינו"!<br />
:::אני בכלל לא מבין למה צריך'לצנזר'. כלום יש כאן אינו צענזור גוי שדורש לשמור את דברי הבלע והכפירה?! מה שלא נראה טוב צריך לסלק מייד מדין 'ובערת הרע מקרבך'. לכן אני חושב שצריך לשנות את המדיניות של צנזור עם תבנית (בכלל לא כ"כ הבנתי מה תועל התבנית) ולהתחיל לנקות את הדברים. לא מבין למה צריך ליצור שאלות חדשות. יש כאן דברים שאין מישהו ממרנן גדולי ישראל שיתיר להם אפילו לזמן מועט. חובה למחקן מייד!!! האים מי שרוצה דברים נקיים הוא מי שצריך לחשוב פעמיים? אתמהה!! אדרבה מי שחושב שאפשר לכתוב כאן מהבליהם שישאל הוא את דעת תורה ויראה מה מותר ומה אסור. שאלה אחרת יש לי אם המכלול הוא רק דיעבד אז למה אנחנו משאירים פתוח את המכלול ונותנים לכולם לערוך בהמכלול? ברור שמעלת לימוד התוה"ק הוא לאין ערוך יותר מכל משהו אחר אבל עדיין מותר לכל יהודי לראות בהמכלול על פי הוראת דעת תורה שלו. זה לא רק יצר התאווה והנאות העולם. אני צריך הרבה פעמים לבדוק דברים לשם סיבות שלי ואני צריך אינצקלופדיה כשרה בלי כל המרעין בישין של וקיפדיה. אני תומך מאוד במה שכתב יוסף שיש לראות שהנקיות תהיה לפני הכול ועל כל ספק קל יש לשמור על פך השמן הטהור שלנו בזמן שיש כל כך הרבה קליפות בחוץ. אנחנו לא צריכים לדאוג לאלו שחולים וכושלים ב'עץ הדעת' לראות את כל הידע שבעולם ה"י. {{שכח לחתום|המעוררים}}<br />
::::{{א|המעוררים}} אשריך שאתה לא מהם ומהמונם. אבל אם אנחנו לא נדאג גם לרועים בשדות זרים הסכנה שלהם חמורה יותר מהסכנה שלך אם לא יהיה על טהרת הקודש. אתה יכול לא לקרוא בכלל. והם יקראו את כל הדברים הטמאים. אכן זו השיטה כעת לנקות כל מה שיש אפילו ספק. אבל התבנית דרושה כי אם יש שאלה אם לכתוב דבר מסויים ונעלים אותו זה יקשה אחר כך להחזיר. כעת כל השאלות יהיו סגורות ב"מכסה" שרק מי שרוצה יכול לראות. וכל השאר מותר ללא שאלה. ובלבד שיהיה שיתוף פעולה מצד הציבור שעל כל שאלה יעורר. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' בניסן ה'תשע"ח • 16:35, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::אני חושב שאתה טועה. דווקא מי שמקפיד על מה שקורא (ויודע כמה הזהירו רבותינו מקריאה בספרי החיצוניים) צריך לתת לו יותר אפשרות שהרי הבא ליטהר והבא ליטמא כו'. אם נצטרך להתפשר אין לדבר סוף וככה החלו גם רוחות ההשכלה באירופה. כשיש שאלה לא מיבעיא אבל ברוב הפעמים זה בכלל לא שאלה סתם הרהורי מינות. מה הפירוש שאנחנו נותנים לדברי כפירה לשכון בתוכינו שמי שירצה יוכל לראות?! הלזאת ייקרא אתר חרדי? יש מספיק אתרים 'חרדיים' שמכילים את כל הזוהמא שבעולם עם איצטלא של פושט טלפיו. תמונה של טשולנט בראש השער אינה הופכת את המקום לחרדי. חרדי זה מה שעליו חנכנו כל הדורות לברוח כמיטחווי אש מכל אשר רוח זרה בו. החת"ס זיע"א עמד בפרץ על כל סדק קל שגילה בחומת היהדות והיו הם דברים מעין אלו. בני אל יפתוך חטאים! שמא יכשלו אלו שבשוליים כו' זה מפיתויי הייצר. יש מספיק ארגונים שדואגים למסכנים אלו. אנחנו צריכים לא לסור מן הדרך אשר צווינו ימין ושמאל ולזעוק מי לה' אלי!--{{שכח לחתום|המעוררים}} <br />
:::::הדיון כאן מעניין. רציתי להוסיף כמה נקודות בקשר לכך. הראשונה, בקשר למה שחלק מן הכותבים יצרו השוואה בין דעת רב שרירא גאון לאנשים כנתן סליפקין (שאגב אין לי מושג מיהו, שמעתי עליו רק מהדיון כאן), נא עיינו בספר באר הגולה למהר"ל מפראג - שהוא המקור החשוב בנושא הזה, לא מובאה זניחה בספר שמירת הגוף והנפש - שכבר הביא אנשים שניסו להיאחז בדעתו, וכן בדעת ראשונים אחרים שהביאוהו, והשיב על כך בדברים נכוחים. <br />
::::עוד שתי נקודות השלובות זו בזו, הראשונה, שיש להבחין בין מקרים שהדעות הובאו עבור שמירת כבודם של חז"ל, לבין מקרים שהם הובאו בשביל להמעיט את דמותם. בדורינו, גם אם המביאים את הדעות הללו חושבים שהדבר 'מציל' כביכול את כבודם של חז"ל, הרי שיש לפקפק מאוד אם הדבר נכון מבחינה מציאותית. השניה, יש לזכור, שלכל הדעות מחוייבים להאמין ש'מורא רבך כמורא שמים', וכמו כן להאמין בכל מה שכתבו בכל הספרים בכל הדורות על קדושתם הנשבגת של כל מילה מדברי התנאים הקדושים, גם בשיחת חולין, וכו' וכו'. האם כל האנשים העוסקים בכך אכן מסוגלים נפשית לאחד בקרבם את שני הקצוות? סביר להניח שלא. {{שכח לחתום|עם סגולה}} <blockquote>כפי שהבהיר המכון אין זה מדאגתינו לשמור על מי שדברי רבותינו נראים להם לא מציאותים אז הם פקפקים בדברי חז"ל. הדברים אשר הגידו לנו כך הם לא פחות ולא יותר ולא נסור מהם. אין צורך להתאחד עם אותם שולי המחנה אלא יש להתפלל ולקוות שישובו אלינו בתשובה. אנחנו צריכים לעמוד בלא לסגת מהיהדות בכלום.ובסופו של דבר יערה ה' ממרום רוח טהרה על אלו. ברור שכשיראו שיש פה אתר כשר באמת יצטרפו עוד ועוד אנשים וגם הם יבואו בבושת. תמיד ככה היה שהיו כאלה שניסו לנגוס במסורת שבידינו אבל בסוף האמת והאור ניצחו.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 19:26, 21 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
<br />
==שינוי שם תבנית האספקלריה {{תב|מהדורות}}==<br />
{{הועבר|ל=המכלול:לוח מודעות#הסבר:}}--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ב' בניסן ה'תשע"ח • 10:33, 18 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== {{תב|הבהרה}} ==<br />
<br />
האם יש להימנע ככל האפשר משימוש בתבנית זו. אני נוהג לשים אותה בכל מקום שדעתי חסרה הבהרה. בין אם נראה שקל להבהיר ובין אם לא. מה דעתכם--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' בניסן ה'תשע"ח • 16:13, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:התבנית נועדה למשפטים שהמסר או חלק ממנו לא ברור. ישנם בהחלט מקומות בהם התבנית ראויה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 16:32, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== ר"ת בהמכלול ==<br />
<br />
אמרו לי שאסור לשים ר"ת בהמכלול משום שבויקפדיה אין ר"ת. אני לא מבין למה אנחנו צריכים לעשות מעשה קוף אחריהם. זה תרבות של האקדמיה ולנו אין חלק בכך. האם נכתוב 'אדונינו מורינו ורבינו' במקום 'אדמו"ר'? כך גם ב'חז"ל' 'ערש"ק' 'חוה"מ'. צריך לכתוב מה שיותר נהוג בשדות שלנו ולא אחר רעיה בשדות זרים. {{שכח לחתום|המעוררים}}<br />
:אפשר לשים גם גימטריאות ורמזים כדרך חכמינו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 17:37, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
::אולי לא הסברתי את עצמי מספיק טוב: ברור שבמקומות שציינו בספרים ר"ת וגימ' ורמזים ודאי ראוי להוסיפם. אני מתכוון שבמקום לכתוב 'ראשי תיבות' אפשר לכתוב גם 'ר"ת' כמקובל בכל הספרים. {{שכח לחתום|המעוררים}}<br />
:::בקשר לשאלת{{א|המעוררים|ך}} הראשונה: אדמו"ר וחז"ל אפשר להשאיר. חוה"מ, אישית נראה לי שאפשר להשאיר (אם כי עדיף לפתוח), לא יודע אם כולם יסכימו. ערש"ק ודומיו נהוג לפתוח. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:05, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
::::מי מוסמך לקבוע בזה?[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] ([[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]]) 20:52, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::לקבוע - המכלולאים כקבוצה עם הסכמה יחסית גורפת, או מדיניות מוכתבת מלמעלה. <br />
:::::קח בחשבון שהסיכוי להציץ לרגע קט ומיד לשאוף שדברים שבנו כאן במשך זמן לא מועט והרבה השקעה ישתנו בין רגע כאשר אפילו לא הוכחת שאתה מבין את הטענות לאשורן - נמוך למדי. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 20 במרץ 2018 (IST) <br />
::::::אם המכלולאים אז נחכה לדעתם ואם מדיניות אז נחכה לדעתם. את הסוגיה אני מכיר לא מהיום ולא יודע מה אני ריך להוכיח שהבנתי. אולי גם אתה לא הבנת אותי. צר לי על היחס שאני מקבל כאן על ההתחלה. זה מתאים יותר לויקיפדיה ולא לנו.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] ([[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]]) 21:22, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::::כבר הבעתי את דעתי ב[[שיחת משתמש:ניסוך המים|דף שיחתי]], והיא ש'הקב"ה' (ראה מה שהערתי שם), 'וכו' ', וכפשוט 'אדמו"ר' ו'חז"ל' (שכשם שהוא נכתב כך הוא נקרא) - אפשר לכתוב בר"ת. משא"כ 'ר"ת', 'ע(ר)ש"ק', ואפילו 'חוה"מ' שהם ר"ת פחות מוכרים - כדאי למעט בכתיבתם. כפשוט, אין זה שייך לדפי שיחה וכיו"ב. [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 22:29, 20 במרץ 2018 (IST) <br />
::::::::זה רעיון טוב לנהוג כפי מה שמקובל אצלינו. לכן גם 'נפק"מ' עדיף בר"ת. כדאי להכין רשימה מסודרת של המילים.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] ([[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]]) 22:50, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::::::מסכים עם הכלל שניסח {{א|ניסוח המים}} ועם העצה הפרקטית של {{א|המעוררים}} בעקבותיה, שתהיה לנו רשימה מסודרת. {{א|Davidnead|דוד}}, תרצה להפנות את המעוררים למקום הנכון לפתוח רשימה ואולי להוסיף שם מה שכבר יש לגביו נוהל/הסכמה? [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 23:19, 20 במרץ 2018 (IST) <blockquote></blockquote><br />
{{שבירה}}לא אדע מדוע מאסו {{א|ניסוך המים|אחי}}{{א|המעוררים|נו}} בלשון אבותינו, ובחרו להם דרך מעקשת ופתלתלה אשר לא הלכנו בה. הלא מאז ומקדם בעת כתוב ה' את תורתו הקדושה - לא כתבה בראשי תבות, וגם רבותינו התנאים והאמוראים ואחריהם הגאונים והראשונים כמעט ולא כתבו בראשי תבות, ורב דבריהם היו בתבות שלמות ברורות וצחות, כאשר נראה נכוחה בכתבי היד הרבים מספר. רק בעת הופעת הדפוס בידי האדומים שנואי הא-להים, כתבו בראשי תבות למען המעט בהוצאות הדפוס. ומדוע נבחר לכת בדרכם, עלינו להשמר מכל משמר מלשון האומות, ומלשון הכופרים, וגם מקצורי התבות, אך ורק בלשון התורה הקדושה כאשר צונו א-להינו, וכאשר זעק על זה נחמיה התרשתא, ב[[s:נחמיה יג/טעמים|סדר העשירי מספר עזרא]]. ולשומעים ינעם ותבא עליהם ברכת טוב. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 23:33 (IST)<br />
:א. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]], אני מוחה על ביזוי כבודם של רבותינו גדולי ישראל שכולם ללא יוצא מן הכלל כותבים בראשי תיבות ולטענתך "בחרו להם דרך מעקשת ופתלתלה אשר לא הלכנו בה" כו' עפ"ל. ב. דומני שטעות היא בידך לומר שרק בעת הדפוס החלו להשתמש בר"ת, והמומחים לכת"י טרם המצאת הדפוס יבואו ויעידו. ג. אינני מסכים עם [[משתמש:המעוררים|המעוררים]] לגבי כתיבת נפק"מ (דרך אגב, מילה לא אנציקלופדית שבכללות לא שייך להכניסה לערכים) וכן אני מתנגד לכתיבת רוב הר"ת בתוך הערכים מלבד ר"ת מסוימים מאד. [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 23:41, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
::ברוך תהיה לה' על אשר ברכתני ללחך עפר, כי חפץ הייתי עד מאד ללחך את עפר צדיקי וקדושי ישראל כלם. אך כאשר יבא אדם ויזעק בקול גדול על חרוף דרך אבותינו כאשר נכתוב בתבות שלמות, ענה אענה לו כאשר השכילנו בינה אדוננו שלמה מלך ישראל {{ציטוטון|עֲנֵ֣ה כְ֭סִיל כְּאִוַּלְתּ֑וֹ פֶּן־יִהְיֶ֖ה חָכָ֣ם בְּעֵינָֽיו}}, כי לא היתה ולא תהיה שום מעלה אמתית בעבודת ה' א-להינו כאשר נכתוב בראשי תבות, ואין זה כי אם אשר חפצו להקל מעבודתם, והעוסקים במלאכת הקדש ירצו להקל על קוראי הדברים לבל יקשה בעיניהם. וככל אשר נרחיב את גבל שומעי לקח ה' מפי מקלדתנו כן נרחיב את גבולות הקדושה עד אשר תפוצינה על פני כל הארץ ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 23:50 (IST)<br />
:::אה"נ, אף אני סבירא לי ש'''בדרך כלל''' אין תועלת בכתיבת ראשי תיבות, אך בשביל נוחות הכותבים ואף הקוראים - שכן יש חוסר נוחות בראיית מילים רבות כשדי במילה אחת - יש לנהוג (וכן נהגו אבותינו ורבותינו (שחירפתם על לא דבר ולא השבת על כך ולא כלום), אך אין לזה כל שיכות לעניננו) בכתיבת ר"ת. [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 00:06, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
::::סלח נא לי, אך אמרתי בלבי כי אם עד הנה לא הבנת מה היתה הכונה בדברי, לא אוכל באר עוד. יאריך ה' ימיך ושנותיך בנעימים. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 00:14 (IST)<br />
:::::רק אוסיף זאת, כי רק עתה שמתי אל לבי אשר {{א|ניסוך המים|חלקת}} על דברי על ראשי התבות טרם בא הדפוס. אם בקשת את דברי המומחים לכתבי היד, הנה הם לפניך, הרבה מאד הגיתי בכתבי היד, וזה דרכי מקדם. אך שים נא לבך כי לא אמרתי אשר לא היו כותבים בראשי תבות כלל, כי אם אשר כמעט ולא כתבו בראשי תבות. ראשי התבות התרבו עד ללא הכר מעת הופעת הדפוס, ורבו למאד שגגות הדפוס מפני אשר שנו את הדברים לקצרם, וכאשר באו המדפיסים אשר אחריהם ופתחו את ראשי התבות שבשו מאשר כתב הגאון בכתב ידו. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 00:24 (IST)<br />
::::::אני חושב שבדורות האחרונים ממש, התחילו לפתוח את כל הר"ת שנהגו בהם שנים רבות. וזה בגלל שהרבה מתקשים בקריאה נכונה של ראשי תיבות. לכן כאן גם ראוי להימנע מכל ר"ת אפילו אם כולם מכירים חוץ מר"ת שכבר נהפכו למילה בפני עצמה. כמו {{א|י. ברקוביץ}} אני רואה שהתורה עצמה לא נכתבה בר"ת, אבל מאידך התורה שבע"פ שלא ניתנה ליכתב היא שכתבו בה ר"ת רבים. ובגמרא נמצא דבר דומה בעיניין טבלא של סוטה שנכתבה בביהמ"ק שנכתבה נוטריקון כי אסור לכתוב מגילה לתינוק להתלמד בה. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 09:50, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::::ואני חושב שהדיון הזה ליצני, מופקע מעיקרא, ומנוגד למדיניות המכלול הבסיסית. המכלול כתוב בעברית תקנית, למען נוחות הקריאה של קהל היעד העיקרי שלו. עברית תקנית פותחת ראשי תיבות, אלא במקום שנקרא "ראשי תיבות שהפכו למילה". מי שחפץ - יכול לדפדף בהיסטוריה הארכאית של המכלול, למשל בגרסאות הראשונות של העמוד הראשי, ולראות את "חכמת מפקחי הגלים" במקום "ארכיאולוגיה" וכדו' - ושיצביע בעד. בזמנו מדיניות לשונית זו סולקה בבושת פנים מהמכלול. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 10:13, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
{{שבירה|7}}זה לא דומה. אנחנו לא ממציאים מילים חדשות אבל למה לא לכתוב ר"ת המוכרים לכולם, כמו ק"ו או סיפור יצי"מ? האמת שאין בזה קו ברור אולי גם גז"ש וכו"פ (כלל ופרט, או כפתור ופרח, ואולי בכלל כרתי ופלתי?) [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 10:26, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
:כי זה לא נוח, ולא מקובל בעברית תקנית. כתיבה ספרותית תקינה היא לפתוח ראשי תיבות ולא לנקוט בקיצורים, כך נעים ונוח לעין. מלבד ר"ת שמשמשים גם בלשון הדיבור. כמו 'רשב"א' למשל. האם אתה כותב גם 'רה"מ' במקום ראש הממשלה רק בגלל שזה מוכר לכולם? או שמא מתוך איזה רצון לקבל תחושה של בית מדרש דוחפים ראשי תיבות שלא במקומם. אפילו בספרים תורניים כיום (הערוכים לשונית, לא העילגים) המגמה לפתוח ר"ת. דיו לא עולה כסף, כ"ש דיו וירטואלי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 10:51, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
::זה חלק מהויכוח זה רק דיו או שיש בזה עניין תורני מסויים? רה"מ כך כתוב בעיתונים. ויש הרבה ר"ת שהיגיעו מהצבא. אז מה הבעייה בר"ת שהיגיעו ממקור תורני. למה את זה למחוק? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 11:02, 21 במרץ 2018 (IST) <blockquote>אוי ואבוי 'תחושה של ביהמ"ד' הצילו! נו דוקא בגלל זה אנחנו רוצים שיפה כזאתי. המכונים התורניים באמת נבדלים בין אלו שמגמת האקדמיה מול עיניהם לבין אלו שמתחברים לשורשים. הדימיון למה שכתוב בתורה בענין ר"ת הוא מגוחך. ובענין הראשונים שאלתי למישהו שעוסק רבות בכתבי ידות והוא אמר לי שזה מאד מקובל היה אז. בהתחלה זה היה 'השלמת תיבה' למחצה ושליש תיבות ואחר כך זה הפך לאותיות בודדות (כזה: א'ע'פ'כ'). וכל זה הרבה לפני המצאת הדפוס שהיתה רק בתחילת האחרונים. אגב, גם בגמ' (שבת קה:) אי' ר"ת על נמרצ"ת. וגם אני מוחה על ביזוי כבוד רבותינו. בענין ר"ת שמתקשים בהם מסתבר שראוי לפתוח אבל בר"ת כמו ביהמ"ק אעפ"כ וכיו"ב אין שום סיבה לפתוח. יותר נח לקרוא את זה ככה. לקרוא לדיון הזה ליצני זה גובל ביוהרא. מי קבע את המדיניות הבסיסית ועל סמך מה? אני לא חושב שיש כזו מדיניות שמתגדת לר"ת המקובלים בביהמ"ד (והנה עוד ר"ת שעדיפים מאשר לפתוח אותם). לא דיברנו על המצאת מלים אלא על כתיבת מילים שיותר מקובלות אצלינו. זה לא בגלל חסכון או לא חסכון אלא בגלל שיהיה יותר נעים לבן תורה לקרוא את הדברים פה וממילא הכלל של לשון הדיבור לא תקף פה כי לא מדובר על שמיעת הדברים אלא על כתיבתם. אני שב וממלליץ לפתוח רשימה מסודרת על המלים שכולם מסכימים וכך נלך צעד אחר צעד עד להשלמת המאגר. יהודה אשמח אם תפתח רשימה כזו ונשלים אותה. אני לא יודע איך ואיפה אפשר לפתוח דף כזה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 11:26, 21 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
:::אבקש מחילה ברבים מר' [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] שיחי' ואברכו בכל הברכות וכו' וכל המברך מתברך, ואבקשו שיבאר את דבריו מדוע אין להשתמש בר"ת, אם כי אינני חוזר מדברי הקודמים אלא ממעט התבטאויות חריפות שנכתבו בעידנא דריתחא (את דעתי בעניין ר"ת כבר הבעתי לעיל, ונראה שכן דעת רוב חו"ר המכלול). [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 14:55, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== ה' או הקב"ה ==<br />
בעקבות דברי ניסוך המים בדף שיחתו. אני גם חושב שעדיף לכתוב הקב"ה מאשר ה'. לחילונים וכדו' אומרים ה' אבל אצלנו אומרים הקב"ה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] ([[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]]) 22:47, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:בעיני שתי האפשרויות קבילות. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 23:20, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
::ככותבי בדף שיחתי, לענ"ד עדיף לכתוב הקב"ה ולאו מטעם [[משתמש:המעוררים|המעוררים]], אלא שבכתיבה נראה יותר מכובד (היינו '''כתיבה''' מכובדת) הקב"ה משאר כינויים. [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 23:43, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:::גם אני מצטרף--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 09:45, 21 במרץ 2018 (IST) <blockquote>האים ניתן לקבוע כעת את הדברים? כעת יש 3 שמעדיפים כתיבת הקב"ה ו1 ששתיהם שוים לו.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 13:20, 21 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
::::אעיר רק כי להיות מכלולאי עם זכות הצבעה דרוש מינימום של ותק וכמות עריכות. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:05, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::א. איפה זה כתוב? ב. מה המטרה בזה?? זה גם כן אופן איך לשמור מ'דעות זרות' וליאש עורכים שבאים לשמור על המקום? ג. כמה זה 'ותק' וכמה עריכות נדרשות? האים כל אחד יכול להחליט את זה? חוץ מזה במקרים כאלו לא נראה לי שזה נדרש בכלל כל הסיפור. רואים ברור מה העורכים מעדיפים. אני רוצה שיוסף יבדוק במכון אם זה נכון ואם כן לשנות את זה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 19:30, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::אענה שוב את חלקי מעט, אף כי נלאתי מבאר את הדברים הנכוחים, אולי יחוס אולי ירחם, ואולי ישכיל בינה כי לא כל אשר יהגה בלבו שלא כמוהו רע וחוטא הוא, והוכיחו מעשיו כי חפצו לעכור את ישראל, את ה' ואת תורתו הקדושה אשר נתן לנו ביד משה.<br />
::::::האיש אשר לא בא הנה בהבנה כי יש אנשים רבים מבני ישראל, וכשם שאין פרצופיהם דומים זה לזה כן אין דעותיהם דומות זו לזו, והוא בטוח בזדון לבו כי הוא הוא צדיק יסוד העולם, וכל המתוכח עמו כחולק על השכינה. האיש הזה אין מקומו פה, וטוב יעשו השוטרים (המכונים פה "מפעילי מערכת") אם ימנעוהו מערוך פה. אם אראה כי אותו אדם עודנו מחזיק ברעתו, ומחרף את כל העומד בדרכו, אבקש זאת מן השוטרים, ואני תפלה כי יקבלו את דברי. כי רע עלי מעשי האיש הזה יותר מכל הרעות אשר ראה מקום זה מיום עמדו על דעתו, ואף כי צעיר אנכי לימים במקום, אך התבוננתי היטב במשך זמן רב על מעשי המקום הזה, וישר הוא בעיני, ומי אשר אין הדברים ישרים בעיניו נכונו לו מקומות רבים וטובים אחרים, ואל נא יבא הנה לדבר סרה ולחרף ולגדף ככל העולה על רוחו, ואל נא יבאיש את הרעות והאהבה השוררת בין היושבים במקום הקדוש הזה. הכותב בברכת "כי ימינך פשוטה לקבל שבים", הקטן [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 19:42 (IST)<br />
:::::::אני לא יודע מי שמך לאחראי על מניעת עורכים ומאין חשבת בכלל ככה. אני גם לא יודע מה הסמכויות שלך ומי שלח אותך. אני רק שם לב שמקרוב באת ואתה כמעט לא עורך פה אלא אם כן לשמור על מקדשי ויקליפדיה. אין לך סמוכות לומר על מעשי שהם רעים ודוקא מתוך כך ניכרת כונתך. ירא המכון וישפוט. בינתיים שים לב בדיון הזה לדוגמא הרוב הסכימו איתי ובינתיים לא ראיתי כל מתנגד לכך ואתה עוד אומר שאני לא מסוגל לקבל דעות של אחרים. נ.ב. לשון מקרא אינה מפצה על תוכן הדברים. היא פשוט מיותרת בענין זה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 19:52, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::::חזיתי דמאיסא {{א|המעוררים|עלך}} לישנא דאורייתא, ואכתב בלישנא דארמאה כדכתבו רבנן בתלמודא. לא סלקא דעתך למיסבר דאיכא טובי מיהודאי דאתרא הדין דלא אתיבו מדעם על פתגמך, ולא משום דשפירין אינון בעיניהון, אלא משום דלא חשיבין אינון בעיניהון לאתבא עליהון. ומכל מקום, לא תקין פתגמא הדין דעבדית, דלפתגמך - פלוגתא אי למכתב '''ה'''' אי למכתב '''הקב"ה''' (ואנא סביר דאית למכתב '''קודשא בריך הוא''', ובדיעבד אפשר למכתב '''רבונא דעלמא כולא''') - דא איהי פלוגתא בעיקרי אורייתא דמשה, ומאן דסבר דצריך למכתב ה' איהו מאן דבעי לייאשא משתמשין דאתו למיטר ית אתרא הדין. אית בי מדרשא חד בירושלם קרתא דשופריא, ונטורי קרתא שמיה, תמן יתבין אינון דסברין דנטרין ית כל עלמא, וכל מאן דפליג עליהון איהו מחריב ית תורת משה, ודיניה כדין שבתי בר מרדכי צבי שר"י וכדין משה בר מנחם מענדיל דמן ברלין שר"י, ושאר פושעי ישראל. מאן דבעי לאשתתפא ב"אנצקלופדיא" דכולי עלמא חברין בה, בעי למידע דאית בין חברין פלוגתין טובי, וכולהו בעי למעבד רעוא דקודשא בריך הוא. לספרא על פלוגתא דבין רבנא משה יהושע ואחוהי רבנא מרדכי, אפשר ואפשר דאית ביה משום שמתא דקדמונאי, ברם לחסדא גבר מישראל דליתך ידע כלל ית עובדוהי, ולחוד דא דפליג עלך בכמה פתגמין, דא איהו ודאי פתגם בישא, ורחמנא אמר "ואהבת לרעך כמוך", "לא תקלל חרש", "לא תשנא את אחיך בלבבך", וכו' וכו'. קודשא בריך יברך יתך בכל מילי דמיטב, ואנת תוב מאורחתך בישתין והוא רחום יכפר עון וגו'. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 21:32 (IST) <br />
:::::::::תגובה ליצנית ובלתי משעשעת. הכי קל זה להגיד למישהו שהוא קיצוני כו' ושהוא לא בסדר כי 'ואהבת לרעך' כו'. אני רוצה לדון באופן נורמלי ומה שאני דנתי בו רק מראה שיש כאן מספיק כאל שנענו לזה והסכימו להעדיף את 'הקב"ה'. אם יש מישהו שמצטרף אליך להצעותיך נהדר אבל בינתיים נספור לפי רוב המשתמשים. להבא אם תמשיך לדון בי אישית ובמגמתי וכדו' אני ימנע מלענות לך בגלל שלא באתי לפה למלחמות או לשחק בשפות שונות. אתה יכול להגיד אם אתה רוה את השינוי או לא רוצה אבל לא להסיט את הדיון למקומות שלא קשורים.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 23:49, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}לדעתי לא מתאים לכתוב הקב"ה בפסוקים במקום ה'. "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה..." מתאים יותר מאשר "וַיֹּאמֶר הקב"ה אֶל מֹשֶׁה..." [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 00:42, 22 במרץ 2018 (IST)<blockquote>הערה נכונה. אם אנחנו מדברים על פסוק אז צריך להיזהר ולהשאיר את שם ה' כפי שהיה עד עכשו.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 09:27, 22 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
:::{{א|י. ברקוביץ}} וכי יאות למשתעי בלישנא דממלל ביה לבן ארמאה רשיעא? {{קריצה}} [[משתמש:קיש קיש קריא|קיש קיש קריא]] ([[שיחת משתמש:קיש קיש קריא|שיחה]]) 13:33, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::::לשונות הפסוקים אינם נוגעים לענייננו, והדבר פשוט לכל בר דעת (הרי גם בויקיפדיה לא שינו בציטוטי הפסוקים ל'א-לוהים'), נראה ש[[משתמש:עידו|עידו]] התכוון לעניין אחר.<br />
::::(משום מה יש ההופכים כל דבר (כתיבת או אי כתיבת ר"ת, כתיבת ה' או שאר כינויים) לעניין עקרוני, בשעה שהעניין היחיד הנוגע כאן הוא נוחות הכותבים והמשתמשים והכתיבה בצורה מכובדת, ולא עניין הנוגע לדת) [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:33, 22 במרץ 2018 (IST) <blockquote>ברור שלא מדובר באיסור משס"ה לאוין אבל גם לבישת כיפה היא בכלל אפילו לא חובה מדרבנן. הרעיו ןהוא רק שצריך לשמר את איך שאנחנו רגילים במקום שאין סיבה טובה לשנות. בענין שלנו זה גם יותר טוב וגם יותר מכובד.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:42, 22 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
<br />
== תאריך לעז ==<br />
<br />
נכנסתי עכשיו לערך של מחסום ארז וראיתי שההוא מלא בתאריכים נוצריים. אני לא מבין למה צריך דוקא תארכים כאלה. אני חושב שכל חרדי נורמלי מכיר יותר תאריכים יהודיים מאשר גויים. ראוי להחליף את כל התאריכים בערכים ליהודיים. עוד לא ראיתי שום גוף חרדי שמדפיס דברים בתאריך לועזי חוץ מכאלו שבקצה המחנה[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 13:15, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
:או חוצניקים. {{א|המעוררים|כדאי}} להחליף את התאריכים אבל נראה לי שבכגון זה משאירים את הלועזי בסוגריים.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 11:11, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::ברוב לוחות השנה יש תאריך לועזי. ותראה את מה שכותב על זה בעל הלוח "דבר בעיתו"--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 11:11, 22 במרץ 2018 (IST) <blockquote>לוח שנה זה משהו אחר.יש הרבה אנשים שעובדים עם תאריך לועזי [עד ביאת גוא"צ שישיב את תפארת בית דוד וכל העמים יקראו בשפה אחת] ולכן צריכים את זה. הערכים שלנו הם לא לוח שנה וחרדי נורמלי מספיק שכותבים לו שהרב אלישיב נפטר בתאריך פלוני - יהודי. התאריך הלועזי מיותר ואף מגוחך.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 11:16, 22 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
<br />
<sub></sub>== לכתוב אנציקלופדיה חרדית - או לנקות את האנציקלופדיה? ==<br />
<br />
הריני להעלות שאלה המטרידה זמן רב, בנוסח כזה או אחר, את עורכי המכלול מכל קצווי הקשת. השאלה התעוררה בי שוב לאחרונה לאור אופי העריכות והעורכים בתקופה האחרונה במכלול:<br />
<br />
האם אנו רואים את עצמינו כבאים לכתוב אנציקלופדיה חרדית, כאשר אנו רק נעזרים בתכני ויקיפדיה כבסיס לידע שאין בכוחנו לכתוב לבד?<br />
{{ש}}או שמא אנו רואים עצמינו כבאים "לנקות את וויקיפדיה" ולבער מתוכה כל זכר לחמץ ושאור.<br />
<br />
אבהיר שכמובן אם כך ואם כך המכלול חייב להיות אנציקלופדיה נקייה וכשירה לחלוטין. אולם לשאלה זו הדנה בדגש הכללי עשויות להיות כמה וכמה השלכות. וביניהם זו שרציתי לדון בה עכשיו:<br />
<br />
*האם עורכי המכלול צריכים להיות עורכים עם רף מינימלי של יכולות כתיבה אנציקלופדית, והעריכות נדרשות לעמוד ברף מינימלי של סטנדרטים אנציקלופדיים? האם מצופה מהם להשתתף גם בערכים תכנים שאינם נוגעים לאספקלריה?<br />
*או שמא כל יהודי שחשקה נפשו לאחוז בידו נר ונוצה מוזמן ורצוי להשתתף ממבצע ביעור החמץ בערכים? ואף אם אין ידיו רב לו באנציקלופדיות, מכל מקום בהשקפה טהורה כל חרדי בחזקת בקי ביחס לחילוניות הוויקיפדית.<br />
מובן מאליו שכל יהודי הנאמן לאספקלריה התורנית של המכלול רשם להירשם ולערוך במכלול. ומובן שאת כולם צריך לקבל בסבר פנים יפות. אולם השאלה היא היכן לשים את הגבולות ואיזה עורכים לעודד לערוך ואיזה מהם לשלוח ראשית לאימון ולימוד ה"מקצוע", או אולי להצמיד להם חונך שיפקח על פעילותם והם יהיו מחוייבים לפיקוחו, כנהוג בוויקיפדיה במקרים מסויימים.<br />
{{ש}}ייתכן שיהיו תקופות שנידון זה לא יהיה בעל משמעות רחבה כל כך. אולם כיום, שמנגנון הניטור במכלול משותק כמעט לחלוטין, שימה עלינו לפחות להחליט איזה כיוון לעודד וכיצד עלינו לקבל חדשים, לבל נמצא את עצמינו מוצפים בשטף הבולע אותנו בלי יכולת לעמוד בו. במיוחד חשוב הדבר בתקופת בין הזמנים בה אנשים רבים (ומהם שאינם רגילים לעשות בעריכות ויקי או בכתיבה בכלל) פנויים יותר ומוצאים פנאי להעסיק את עצמם בהשקעה במיזם הקדוש הזה.<br />
<br />
יש מקום להרחיב את הדיון לאינספור השלכות מהשאלה הנ"ל, מהם ולחומרא ומהם לקולא, אולם אשמח להתייחסות העורכים ראשית דווקא לזווית שציינתי. אני מוצא לנכון לתייג פה כמה {{א|צב"י|ע}}{{א|איש גלילי|ו}}{{א|מוסיף והולך|ר}}{{א|אומר מעט|כ}}{{א|האלקושי|י}}{{א|בן-ימין|ם}} ותיקים, מהם שכבר תקופה אינם איתנו, וסביר שלולי כן לא יראו את הדיון היסודי הזה. <br />
<br />
אני יודע שהדברים רגישים, וכולי תקווה שדבריי וכוונתי יובנו על נכונה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:02, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:אני חושב שעל פי הכיון ש{{א|יוסף}} התווה בדיון שאני פתחתי. אמורים לקבל כל אחד שרוצה לנסות לתקן באספקלריה. אמנם מי שלא רוצה להיכנס לדיון יש להדריך אותו שישתמש בסקריפט דוויוח על תוכן בלתי הולם ולא ייגע בעצמו. כמו כן שייראו [[שיחת משתמש:יוסף#אני מבקש שתבהיר למשתמש.... שחלילה לנו מלה"ר באתר הזה|שם]]. אני חושב שהגישה שהיתה עד היום שגוייה והבריחה גם קוראים וגם עורכים, ומאידך בדרך שהזכרתי לא יברחו אלא עורכים מעטים. וגם אם לא יבואו קוראים מסויימים. זה לא נורא כל כך לעת עתה. כמו כן אני חולק באופן עקרוני על ההיסמכות המיותרת על ויקיפדיה. לדעתי כל מה שנראה לנו נכון יותר צריכים לשנות. אלא אם כן יש דברים שאנחנו רואים אותם כשאלה למומחים למשל [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A5&diff=362975&oldid=362971 תיקון זה] אינו שאלה כלל. ובכל זאת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A5#%D7%A9%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8 לא תוקן] עד שבאתי גם [https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A5&diff=22338952&oldid=22311843 לשם]. <br />
::זו מסתמא לא דוגמה יחידה כל אחד יכול למצוא במה שהוא מכיר. לכן מי שסבור שאין שאלה ואפשר למחוק תוכן מסויים בלי תבנית יש לדון איתו, ולא להתעקש על הכלל בלי לחשוב. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 13:23, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::לא נכנסתי כאן שאלה של מחיקה עם תבנית או לא (שכבר נקבעה על ידי המכון) או של היצמדות לתכני וויקיפדיה. ציינתי שיש לשאלה הנ"ל השלכות רבות ואכן אלו חלק מהן, אך אני התייחסתי להשלכה הספציפית של סוג העורכים והעריכות שאנו מצפים שיעצבו את אופי המכלול אופי הקהילה.<br />
:::אשמח מאוד להבין מה בדיוק ל{{א|יהודה 1|דעתך}} הבריח בעבר את העורכים שפעלו פה ואיך זה קשור לשאלה שהצגתי, ולמה אתה קורא "היגשה שהייתה עד היום" ומהי הגישה החילופית שאתה מציע. גם אם פירטת משהו בדיונים אחרים כדאי שתכתוב את זה מחדש באופן שמתייחס לדיון הזה כדי שלא יקשה על המשתתפים לפענח את כוונתך. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:32, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>אני גם חושב כמו יהודה.התפקיד צריך להיות גם וגם- גם לכתוב אנציקלופדיה ולהרחיב אותה [אני משתדל לא רק לנקות אלא גם להרחיב ערכים שחסר שם הרבה מידע חשוב] וגם לנקות. ברור שצריך נקיון יסודי לבער כל חמירא וחמיעא [בפרט שהימים כעת מסוגלים] משום שאם לא 'מוטב לא העלית'. ברור גם שהעורכים צריכים להכיר את הכתיבה ולהיות עם יכולות כאלו [אולי אפשר לקבוע שרק מי שרגיל בכתיבה יכול לעשות את זה. אני עושה את זה בכולל שלי כבר כמה שנים ביחד עם החברותא שאנחנו מעלים חבורות וחידו"ת גם של אחרים על הכתב לתועלת כולם ובאמת עם הזמן למדתי הרבה בכתיבה וזה כל הזמן משתבח כפי שהעידו לי כמה מחברי בכולל. יש גם אחרים שמשתמשים בחוברות שאנחנו מוציאיים ומוקירים טובה לכולל] ואם לא אז צריך באמת ללמד אותם [לא יודע מה זה חונך אבל זה נשמע רעיון מעוד טוב שמישהו ילוה אותם ויסביר להם. יש הרבה ת"ח שיכולים להתקדם ככה וגם המכלול ירויח מיזה]. לחלק בין ערכים לערכים כנראה שאין סיבה. אם מדובר רק על ניקוי אז צריך לתת לכמה שיותר בגלל שבאופן הזה נהיה יכולים תוך כמה שבועות אולי לנקות את כל המכלול מכל פירור של חמץ. כמו שיהודה אמר גם המכון ויוסף אמרו כמה פעמים שהדבר הראשון במעלתו זה הנקיות של המקום ואם יהיה מקום נקי אז הוא גם יביא עוד ועוד אנשים שהיום לא מגיעים לפה בנתיים. אני גם בפעם הראשונה חששתי קצת אם ואיך לעזור כאן כי זה באמת קצת קשה ללמוד איך עורכים פה אבל החלטתי 'לקפוץ למים' וב"ה הספקתי בנתיים הרבה ואני כל יום לומד עוד דברים. אני גם חושב שאם אנחנו נדקדק מדי הרבה זה ימנע מהרבה אנשים לבוא ולערך פה. צריך לדרבן את כולם לערוך פה ולהסביר להם איך עושים את זה. זה תפקיד קודש. על דברים שלא ברור אם צריך למחוק [לדוגמא אולי יהיו כאלו שירצו למנוע דברים בענין קו התאריך] אז א"א לתת לכל אחד למחוק. אבל דברים שנראה ברור שהם מיותרים ונכתבו בצורה זולה ע"י אחב"י הטועים מצוה למחוק אותם בפרט מתי שהם לא תורמים לערך כלום. הגישה היא לתת לכמה שיותר לערוך [רק אם הם יודעים לכתוב נורמלי] ובסוף כולם יראו בתפארת המכלול בעז"ה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 14:06, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote><br />
::::::{{א|Davidnead|הגישה}} שלדעתי הבריחה את כולם היא שהמקצועיות צריכה להיות בלי פשרות. ועל דברים שיש בעיות השקפתיות לא נפסול כלום בלי לשאול רב וכו'. כנראה שסברו שהקוראים לא רוצים לראות אתר לא מקצועי וזה ייגרום להם לברוח לויקיפדיה. אבל אני חושב שלפי מה שיוסף אמר בדיון [[המכלול:אולם דיונים#קהל היעד של המכלול|כאן]]. קהל היעד שלנו בשלב זה הם לא אלו שרוצים מקצועיות אלא אלה שרוצים '''נקי'''. כדי להרחיב את הספקטרום ולא להיות בשחור ולבן אגדיר את זה כך: מי מבעיניו עדיף "אנציקלופדית עולם ומלואו" על פני ויקיפדיה, הוא קהל היעד שלנו. אנשים מסוג זה ייברחו מהר יותר ממה שלא לטעמם ולרוחם, מאשר ממה שלא מקצועי כגון, כתוב בסופרלטיבים, שגיאות כתיב, כפילות, רגשנות, תוכן לא קשור וכו'. הם לא ייברחו מזה כי חשוב להם יותר הנקיות. הרחבתי יותר בהודעה הקודמת שלי שאפילו אלה שכן רוצים מקצועיות לא ייברחו מהר כל כך כי הם יכולים לתקן את זה. וכמו שראיתי הקוראים של ויקיפדיה לא ברחו למרות בעיות מקצועיות גם שם. --[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בניסן ה'תשע"ח • 09:51, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::::{{ציטוטון|בשלב ראשון של הצנזור והסיווג, קהל היעד של המכלול: אלה שרוצים אנציקלופדיה באיכות של ויקיפדיה, אבל בתנאי שתהיה נקייה לחלוטין מתכנים של כפירה או דומה לה, ובכל מקום שיש התנגשות בין האיכות לנקיות - אם אפשר להתאמץ שלא תהיה סתירה, מה טוב, ואם אי אפשר או שכרגע אי אפשר - אזי הנקיות היא זו שתגבר! בשלב השני אחרי התיקון ההתאמה של התכנים שצונזרו והחזרתם למרחב כשהם מתוקנים, יהיה למכלול עוד קהל יעד, והוא: אלה שוויקיפדיה בשבילם היא כפירה וכיו"ב אבל בכל זאת הם יצר הסקרנות דוחף אותם והם רוצים את כל סוגי הידע הקיים בעולם, ושווה להם אפי' לרעות בשדות זרים בשביל זה. מהם אם נעלים מידע הם ילכו לראותו בוויקיפדיה ולא עשינו כלום. אמנם טוב בשבילם שיהיה חרדי למהדרין בסגנון וברוח הדברים, ובלבד שלא יחסר כל הידע המדעי או שאר ענייני חול המעניינים אותם.}} זה מה שיוסף אמר בשם הרבנים [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בניסן ה'תשע"ח • 09:55, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::::::גא"ם שצריך נקי ומקצועי ודווקא בזה הסדר, היינו קודם כל נקי, אח"כ מקצועי. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:30, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
{{שבירה|8}}{{א|עידו|למע}}{{א|Davidnead|ש}}{{א|יוסף|ה}} זה לא מוגדר היטב. "נקי ואחר כך מקצועי" אומר שמותר לנו לקבל כל אחד שלא יודע לכתוב כלל ובלבד שיהיה נקי? האם תכתוב גם באנגלית בשביל זה? (מי שלא יודע עברית יכתוב כאן באנגלית). אמנם נראה לי שבכל זאת אפשר לסמוך על האינטואיציה של העורכים הפעילים כעת ועל הקוראים שירצו להצטרף, שהנזק לא יהיה חמור מדאי. כמו"כ צריך קצת הפעלת שכל ישר, וכי מי שסובר שאסור לומר שכדור הארץ מסתובב צריך לקבל את זה? ואולי יאמר גם שאסור לומר ש[[פאי]] הוא 3.14? אבל אני מקווה שמי שמגיע לכאן יודע במה באמת יש בעייה השקפתית, ובמה זה רק לדעת בודדים בעייה. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בניסן ה'תשע"ח • 10:40, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
:אני רואה שלא בדיוק עניתי בצורה ישירה על שאלת דוד, אלא רק היצעתי עיקרון משלי. למעשה התוצאה היא כך: כל יהודי שחשקה נפשו לאחוז בידו נר ונוצה מוזמן ורצוי להשתתף ממבצע ביעור החמץ בערכים. ואף אם אין ידיו רב לו באנציקלופדיות, מכל מקום בהשקפה טהורה כל חרדי בחזקת בקי ביחס לחילוניות הוויקיפדית. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בניסן ה'תשע"ח • 10:45, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
::אמנם אינך יכול לקבוע מיהו חרדי. ואף [[הלמ"ס]] שהשקיע כמה מליונים של תקלין חדתין כדי להגדיר מיהו חרדי, [http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=101894379#9.8625.6.default טרם עלה בידו] עד לכתיבת שורות אלו. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:48, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::{{א|עידו}}, אבל מי שבא כדי לנקות ודאי יביא תועלת ואם הוא לא חרדי ולא ימצא חן בעיניו התיקונים אז הויכוח יועבר לדף השיחה של הערך ואם לא יוכרע על ידי רוב עורכים יוכרע ע"י [[שיחת משתמש:יוסף#אני מבקש שתבהיר למשתמש.... שחלילה לנו מלה"ר באתר הזה|הוועדה הרוחנית]] [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בניסן ה'תשע"ח • 10:57, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::אני לא מביו גדול בדיונים. ולא מאד מוצלח בהם. בגדל מסכים עם כל מה שאמרת. תמצית המוטו שלי - כל עריכה מועילה מתקבלת בברכה. וכל מקום שומה עליו להגדיר מה נחשב מועיל. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:03, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::{{א|יהודה 1|יהודה}} אני לא בטוח שפירושם הנכון של דבר יוסף הנ"ל הם כדבריך, ומ"מ הם לאו דווקא בשם הרבנים, וכן הדיון הזה מיועד לשמוע את דעת המכלולאים כי לשם שמיעת דעתו של יוסף בלבד לא היה צורך לפתוח דיון. אני למשל סבור שאי אפשר לתת לכל אחד להשתתף בביעור חמץ הזה, משום שיהיה בכך הריגת הנחש יחד עם שבירת החבית. עלינו להביא אנשים שיודעים לכתוב אנציקלופדיה, ושיהיו חרדים, וממילא כתיבת האנציקלופדיה תהיה חרדית, שכן גם הם חרדים כשרים מן הסתם.<br />
:::::ובאשר לטענתך כי ההקפדה על מקצועיות הבריחה עורכים, אגלה אוזנך כי ההפיך הוא הנכון. מי שמכיר את מצב המכלול בשנה שנתיים האחרונות, יודע שבמשך התקופה שהעורכים והעריכות היו ברמה ירודה ועיקר הדגש ניתן על ניקיון, כאשר חוץ מידידנו מוסיף והולך כמעט לא היו כאן מי שידיו רב לא בכתיבה אנציקלופדית - באותה תקופה היה המכלול שמם מאין יושב, עם עשרות גולשים ביום. (ואף הניקיון לא היה מוצלח כל כך מחוסר כוחות איכות) רק לפני כשנה כאשר הצטרפו כמה עורכים בודדים שכשרון כתיבתם אינו נופל מהתלהבותם לביעור חמץ, או לכל הפחות עומד ברף מסויים, רק אז בעיתוי מקרי ומופלא החל המכלול לצמוח בקצב מהיר עד שהגיע למצב כיום של אלפי גולשים ביום.<br />
:::::ודא עקא, עם חזרת המצב של הכתיבה האיכותית נעדרה והחסידות השוטה הולכת ומתגברת, אין ספק שעם כל הכאב התהליך יתהפך (אם כי לאט יותר) ואט אט ניסוג אחור עד חזרה לימים משמימים קדמונים. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 10:56, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::::{{א|Davidnead|דוד}} {{כתב מחוק|הייתה התנגשות עריכה}} ומשום מה לא נשמרו הדברים שלך. מ"מ ראיתי אותם בגירסאות קודמות. ואני לא רואה שזה מה שהבריח את הקוראים, או העורכים. למעשה ברור שכשיש כאלה שעובדים בהתלהבות וידעים להדריך אחרים זה מוסיף, אבל אם בשלב מסויים נמאס להם מה הועלנו. כך זה מתקדם לאט אבל בטוח. מספיק אחד או שניים שידעו לערוך ברמה סבירה גם אם לא מקצועית והדרכת העורכים תהיה בקצב סביר כדי שזה יתקדם הלאה. ובלבד שאנחנו יודעים מה העיקר ומה הטפל. חוץ מזה נראה לי שכוונו לקהל יעד אחר ממה שאנחנו מכוונים עכשיו. החרדים השמרנים פחות מעוניינים בכתיבת אנציקלופדיה. ולכן יש מהם פחות. אבל זה לא אומר שזה ייסוג אחור עד שייתיבש. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בניסן ה'תשע"ח • 11:10, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::::מוסיף היה פה שנה ולא זזו הדברים עד שהצטרפו עוד שניים שלושה בעלי ידע בתחום שגררו עוד כמה וכמוהם, ורק אז החלו להתעניין ציבור גדול איכותי פחות. (הרבה ציבור, כי שמרנים יש הרבה, וגם אם פחות מתעניינים אבל מאוד רוצים לנקות, רק עם הכמות יורדת האיכות). עם כן דווקא הציבור שאתה מכוון אליו הגיע בעקבות העורכים המקצועיים. בשלב כלשהו נמאס להם? הסבר מעניין. צ"ע. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 11:17, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
{{שבירה|7}}כל אלה שעזבו יחד עזבו זה בעיקבות זה או בגלל מה שאמרתי לך בפרטי. אני הגעתי למכלול בכלל מהפורום של נטפרי. מי אמר לך שאם היית נענה לדרישותיהם זה לא היה מתקדם יותר טוב? ואם כוונתך שאי אפשר לעשות אנציקלופדיה כשרה למהדרין אז תגדיר מחדש את קהל היעד הראשוני. אגלה עוד דבר שהיתה תקופה שחשבתי לפרוש כי אמרתי מסונן עם נטפרי יש לי כבר בויקיפדיה ואם כאן לא יהיה טוב '''יותר''' מהסינון של נטפרי מה אני צריך בכלל? אבל אז דיברתי עם יוסף והוא אמר לי שכאן לא יהיה פחות טוב מנטפרי. אתה יכול לטעון שנטפרי לא בשבילנו. אז לא צריך בכלל לדאוג לגולשי נטפרי!!! הם לא יתקלקלו בויקיפדיה. אז קהל היעד שלך הם גולשי נתיב? מה הם סבורים? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בניסן ה'תשע"ח • 11:25, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
:לא כ"כ הבנתי מה אמרת לי בפרטי לגבי הסיבה שהם עזבו וגם עכשיו אני לא מבין מה זה "בעקבות זה". גם אין לחלק את קהלי היעד לפי חברות סינון. גם אין חלילה כוונתי שא"א לעשות אנציקלופדיה כשירה למהדרין, וכפי שהדגשתי, אלא שאלתי הייתה מי צריכים להיות כותבי אנציקלופדיה כזו. האם "עורכי אנציקלופדיה" או "מנקים". משול למה הדבר דומה, לטבח שהיכן אוכל מקולקל. מי צריך להחליף אותו? טבחים שיודעים להכין אוכל שאינו מקולקל, או מנקים היודעים לזרוק אוכל מקולקל לפח אבל מומחיות בהכנת אוכל תחליפי מוטלת בספק? <br />
:כ"כ כפי שכתבתי לך בפרטי איני חושב שצריך בכלל לבחור קהל יעד, די בכך שביסודו של המכלול עומד נאמנות להשקפה חרדית, יש לתת לקהל היעד לבחור את עצמו, להשתת בעריכות ולהשפיע על יצוב המכלול. אולם לא כל קורא הוא עורך, מתוך כל קבוצה של קהל יעד של עורכים יש קבוצה מצומצמת שהינם גם בעלי יכולות עריכה, וזאת אף שלנקות כל חרדי יודע. <br />
:בקשר לדרישות נטפרי, הריני להודיעך שלא היו להם דרישות, המו"מ התפוצץ בגלל טענות שלא מצאו חן בעיניהם ולא בגלל דרישות או הצעות מעשיות שהיו להם לשיפור, והעניין יפתר בסופו של דבר כשגם הרבנים שלהם יסבירו להם מהי הדרך הנכונה ויעמידום על טעותם. יש גם להבדיל בין "הכשר" שינתן על ידי רבנים, שינתן לכל מקום ובלבד שהוא נקי, גם לסופרמרקט, לבין עידוד ותמיכה והכוונה של רבנים במיזם ולתועלת המיזם מצד הכרת חשיבותו להצלת הדור, שניתן על ידי רבנים המבינים את צרכי הדור וממילא לא יתנו אותו לכל דבר ובלבד נקי אלא יתנו אותו לדבר שראוי למלא את מטרותיו. השאלה אם אנו רוצים "הכשר" ל"מוצר" שנייצר לקהל יעד שנבחר, או שאנו רוצים להקים פרוייקט עם תועלת נשגבה המכוון למטרתו הנכונה, אף אם יש בכך יתר קושי ודרך ארוכה יותר. וכאמור שוב - לדעתי הקהל יקבע זאת בעצמו, אם יתנו לו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 11:47, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
<br />
:::אני לא מבין מהיכן המשפט הזה על עידו ואם אתה אומר אותו בשם עצמך או בשם אחר. מ"מ לא חושב שיש למשפט כזה מקום פה. אבל במחילה על קושי הבנתי, עדיין לא הבנתי מה התכוונת במשפט/ציטוט זה. כ"כ ההשקפות אף פעם לא יהיו מקובלות על כולם, תמיד יש חילוקי דעות בהשקפה כידוע. אין ברירה אלא ליצור ממוצע נסבל על כולם, והדרך המעולה ליצור את זה זה בדיוק על ידי כינוס כולם ושכולם יחליטו - זה בדיוק מה שקורה בוויקיפדיה - על ידי שכל אחד מושך לצידו נוצר ממוצע וממילא זה מייצג קהל יעד. מיון אינו השוואה נכונה כי איננו עוסקים ברשימות. כל עריכה עשויה להיות לא רק מיון על קלקול תוכן (או השבחתו). [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 12:30, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::{{א|Davidnead|אם}} יש מי שאומר את המשפט הזה (והיה מי שאמר לי משהו אחר, שהוא לא יכול להדריך את החדשים. וזה יהרוס הכל). אתה מבין שהוא לא יעבוד כאן יחד איתו. אז מצאנו כבר שתי קצוות בציבור החרדי (שראוי להיקרא חרדי) שלא יכולים לעבוד יחד. איך אתה רוצה עכשיו שנדע את מי לקבל ואת מי לדחות. אולךי ההכרעה תהיה באמת לפי התגובות כאן. אבל עדיין לא היה מענה ישיר לשאלה שלך שהיציגה שתי קצוות כי מה נקרא "רף מינימלי של יכולות כתיבה אנציקלופדית, והעריכות נדרשות לעמוד ברף מינימלי של סטנדרטים אנציקלופדיים" שהוא יידע מעצמו לא למחוק תוכן שבעייתי לדעתו בגלל שהוא מספיק חשוב שאסור למחוק אותו? עכשיו על רעיון המיון לא אמרתי שזה מיון ידני אלא שזה פועל כמו אלגוריתם מיון ממוחשב [http://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA#.D7.9E.D7.94_.D7.99.D7.A7.D7.A8.D7.94_.D7.90.D7.9D_.D7.94.D7.9E.D7.95.D7.9F_.D7.A9.D7.9C_.D7.90.D7.A0.D7.A9.D7.99.D7.9D_.D7.97.D7.93.D7.A9.D7.99.D7.9D_.D7.A9.D7.9C.D7.90_.D7.9E.D7.91.D7.99.D7.A0.D7.99.D7.9D_.D7.9E.D7.94_.D7.A7.D7.95.D7.A8.D7.94_.D7.9B.D7.90.D7.9F_.D7.99.D7.A4.D7.9C.D7.95.D7.A9_.D7.9C.D7.9E.D7.9B.D7.9C.D7.95.D7.9C_.D7.95.D7.99.D7.94.D7.A8.D7.95.D7.A1_.D7.90.D7.95.D7.AA.D7.94.3F ראה כאן] יש כמה סוגי אלגוריתמים (הערך על אחד מהם נעלם לי כעת) הצד השווה בכולם שיש פעולה שמועילה ויש פעולה שמזיקה אבל סך הפעולות המועילות מנצח את המזיקות. וזה מספיק כדי ליצור בסופו של דבר תוצאה רצויה. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בניסן ה'תשע"ח • 12:48, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::לא באתי לקבוע כללי מהו רף מינימלי ואת מי לקבל. אבל יש דברים שהם ברורים לכל שהם מתחת למינימום. אתה רואה עורך חסר ניסיון כלל שבא לנקות חופשי ולמעשה עריכותיו הם ניקוי ולא כתיבה. הקהילה צריכה להחליט עם היא מעודדת עריכות כאלה או מצביה דרישות בפני עורכים כאלו. כמובן, כמו כל כלל, כל יישום של מקרה פרטי נבדק לגופו. והציטוט על עידו עדיין לא יפה, זה ירידה לרמה אישית לראוי למחוק את זה מפה. ברור שיש 2 קצוות - גם בוויקיפדיה יש קצוות כאלו. תן לכולם להיכנס והם יקבעו לבד, מי שהרוב לא יתאים לו - יברח. אבל כושר עריכה אינו קשור לקצוות החרדיות. מכל הקצוות יש עורכים מוכשרים לכתיבת אנציקלופדיה ויש כאלו שאין להם עם אנציקלופדיה כלום ולא יעסקו בה בחיים אלא רק פה מצד ניקוי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:04, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::::מחקתי את זה (גם בגלל סיבה נוספת). למעשה מי שלא כותב אלא מנקה אפשר לדרוש ממנו שיעשה את זה דרך הדיווח על תוכן לא הולם. וחוץ מזה שאפשר תמיד לתקן אחריו בלי לבטל את כל מה שהוא עשה. למעשה זו מחלוקת גם בויקיפדיה נראה לי ששם השיטה המקובלת היא בצורה מסויימת ולי נראה שזו טעות (אבל גם עורכים אחרים שם סבורים כך והם המיעוט). אם אחד כתב במקום אחד דבר טוב ומחק במקום אחר בצורה שהרסה הכל. האם לשחזר את עריכתו או להשאיר את מה כן טוב אפילו שזו עבודה קשה יותר. אני חושב כמו הצד השני. כעת אצלנו מי שרק מוחק ולא מתקן כלום במקום אחר נזקו אינו גדול כלל כי ממה נפשך תוכן זה צריך להימחק אם נקבל את דעתו. ואם הוא כתב ברמה ירודה במקום אחר זה גם לא מפריע כי אפשר לתקן את זה. אז סך הכל אנחנו במגמת השבחה ולא במגמת קילקול. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בניסן ה'תשע"ח • 13:23, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::::נו, לא השתכנעתי. עבור נא על 2000 השינויים האחרונים ואמור לי כמה מתוכם השבחה וכמה קלקול, וכמה עבודה מיותר נוצרה לאחרים כתוצאה מועורכים שלא ידעו את מקומם. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:52, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::::::ואני חושב כעת שהשאלה היתה [[ברירה כוזבת]]. ודאי שצריך שיידעו לכתוב. אבל אם הם סבורים שתוכן מסויים צריך להישמט או להשתנות אין להתווכח על זה בטענות אנציקלופדיות, ולכן מי שבא לנקות גם אם הוא לא באמת בקי בכתיבה אנציקלופדית יש לדון לגוף הדברים שלו ולא לפסול אותו בגלל שהוא לא מבין בכתיבה. מאידך אם נראה שהוא באמת לא מבין בכתיבה יש לדרוש ממנו ללמוד זאת. אם הוא מבלבל וטוען שמה שנלמד מויקיפדיה או משאר האנציקלופדיות לא מתאים לחרדים יש לדחות אותו. אבל רק כשזה נוגע למקצועיות ולא לטענות השקפתיות. כאשר טענתו היא [[רדוקטיו אד היטלרום]] יש להסביר לו את זה. לא תמיד על ידי הפנייה לערך הנ"ל זה יועיל. עדיין לא בדקתי את השיניים האחרונים אבל חלק מהם הם בכלל בדפי שיחה. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י' בניסן ה'תשע"ח • 18:54, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
{{שבירה|8}}אני רוצה לציין כעת (שכחתי מזה בסערת הדיון) שלא דיברתי כלל על השקפותיהם של הפורשים מכאן. מי שיש לו חשדות, עליו לבדוק. וידוע חומר האיסור לחשוד בכשרים. הביקורת שלי היתה רק שסברתי שהניסיון למשוך אנשים מסויימים, הוא שגרם לטעות שהבריחה בסופו של דבר גם אותם.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י' בניסן ה'תשע"ח • 11:03, 26 במרץ 2018 (IDT)<br />
גם אני חושב שאלו שהיו כאן פעם גרמו לאחרים שלא לערוך. ב"ה היום איתרבו ספסלי בגלל הרצון להגדיל תורה ולהאדיר. חן חן ליהודה על חלקו הרב בכך. כמה שיותר נקי ככה יהיה פה עוד עורכים. אלו שמוכנים להתפשר יש להם את ויקליפדיה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • י"א בניסן ה'תשע"ח • 14:28, 27 במרץ 2018 (IDT)</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=378767שיחה:רבי עזריה מן האדומים2018-03-27T11:23:03Z<p>המעוררים: /* "רבי"? */</p>
<hr />
<div>==שינוי שם הערך==<br />
יש להחליף את שם הערך ל"רבי עזריה מן האדומים". ולהפנות את הדף הזה לשם. איני יודע אם יש לי בכלל אפשרות לעשות כן. [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 15:54, 7 בספטמבר 2017 (IDT)<br />
:{{א|צב"י}}, יש לך את האפשרות, וזה פשוט מאוד. ראה [[עזרה:איך לשנות שם של דף]]. אם תרצה, אוכל לעשות זאת בשמחה, אבל באמת שזה פשוט וקל. ארבעה קליקים וזה הכול. [[משתמש:מוסיף והולך|מוסיף והולך]] ([[שיחת משתמש:מוסיף והולך|שיחה]]) 07:57, 8 בספטמבר 2017 (IDT)<br />
::תודה רבה על המידע, [[משתמש:מוסיף והולך|מוסיף והולך]]. אני חסום לדף משום מה, ואשמח אם כן שמלאכתי יעשה על ידי אחרים. [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 10:18, 8 בספטמבר 2017 (IDT)<br />
:::בכל אופן, בשביל "שלא להשאיר הנייר חלק", ואולי גם בשביל פעמים הבאות, אעתיק כאן את הרלוונטי:<br />
{{מסגרת|כדי לשנות שם של דף, יש לעמוד עם העכבר מעל המשולש השחור ההפוך ( {{כפתור|תפריט נסתר}} ) הנמצא בפינה השמאלית העליונה מימין לתיבת החיפוש (מכונה בשם "לשונית ההעברה"), ומהתפריט שייפתח לבחור "העברה" (עבור משתמשים שונים התפריט עשוי להכיל גם אפשרויות אחרות). לחיצה זו תעביר אתכם לטופס ההעברה, שם תתבקשו לבחור את שמו החדש.}}<br />
:::מקווה שכעת הדף לא נחסם ;-) [[משתמש:מוסיף והולך|מוסיף והולך]] ([[שיחת משתמש:מוסיף והולך|שיחה]]) 13:05, 8 בספטמבר 2017 (IDT)<br />
<br />
== "רבי"? ==<br />
<br />
{{א|Davidnead}} לפני כחצי שנה העברת את הערך להכיל את התואר "רבי", אולי בעת ייבוא המוני וללא בחינה עמוקה של פעלו של האיש, ואילו חושבני כי ספק רב אם ניתן לתארו כך. מבקש שתשחזר לעזריה מן האדומים. מהערך עולה כי מרבית גדולי הדור סברו כי היה רשע מרושע. אך אם מישהו חושב אחרת הבה נקיים דיון. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:42, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
:שלום {{א|עידו}}. ראשית כפי שאתה יכול להבחין ההעברה נעשתה על דעת 3 עורכים, כולם בעלי ידיים ורגליים בתחום ומכירים את האיש ופועלו. שנית, אני סבור שהגישה בה נקטת בעריכותיך בערך אינה נכונה, ודומה למחלוקת שהייתה לנו במקום אחר. הגדרתו ההיסטורית של האיש הוא "שנוי במחלוקת" כך מתייחסים אליו בספרות למיניה, וכך גם עולה מתוך הערך. אין תפקידנו לקבל הכרעות אלא לצטט ולאסוף ידע ודעות. הצורה שניסחת את הפתיח, מלבד שהיא שיפוטית בסגנונה (מסגנון שנידון בעבר ברחבי המכלול ונפסל כמה פעמים. ראה דוגמה ב[[המכלול:אספקלריה/ניסוחים/אולם דיונים#בחסדי שמים, תוך נסים וכד']]), היא לוקה בכך שהיא לגמרי אינה תואמת את תוכן הערך. זו קביעה שיפוטית שאינה מסתמכת על דבר מלבד דעתך (או "ידיעתך") האישית, כאשר הערך מפרט את הנושא בהרחבה באופן הרבה הרבה פחות חד משמעי אם בכלל. אם אתה סבור שהערך שגוי, עליך לשכתב אותו או לדרוש שכתוב. הוספת ניסוח שיפוטי בפתיח באופן לא תואם היא דוגמה להתמקדות בניקוי שלא מביאה בחשבון אנציקלופדיות. הערך כפי שעלה בידינו כעת מגחיך ומבלבל את הקורא. נקודה אחרונה זו נכונה בלי קשר לדעתי האישית על איך להכתיר/לשפוט את האיש. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 17:48, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
::אני חולק עליך. הערך מתאר בפירוט את הכעס שהכעיס האיש ופעלו את גדולי הדור כמעט באופן מוחלט. וזה ניכר שם טרם עריכתי. הוא היה כר פורה לדעות כפירה והשכלה כפי שמפורט בערך גם טרם עריכתי. בוא נדבר תכלס, מה בדיוק "האיש ופעלו" כדבריך שמקנה לו את התואר רבי? [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:27, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::אני לא כל כך מבין בנושא. אבל ראיתי שהרב מרדכי נויגרשל חיבר פירוש על הספר באר הגולה של המהר"ל ושם הוא מוזכר. מעניין איך הוא מתואר שם. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י' בניסן ה'תשע"ח • 18:30, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::האיש קרא לחז"ל טועים, השו"ע הטיל חרם גמור, אחרים קראו לשורפו. המתונים "רק" הביעו עליו ביקורת. ואנחנו נכתירו רבי??? [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:33, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::גם אני תמהתי כל ימי על הכבוד אשר הנחילו קדמונינו לאיש הזה, אחר הדברים הקשים אשר כתב עליו רבנו הגדול סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה רבי יוסף בן אפרים קארו, וכל זקני דורו עמו. ואולם, ספרים רבים מחכמינו זכרו את שמו בכבוד גדול, ועתה ראיתי בספר זה כי בספר "שדי חמד" כתב כי בדבר זה נראה אות משמים כי נרצה ספרו לפני הא-להים. על כן אמרתי, אינו נכון לדעתי לעשות משפט כזה לאיש הזה, וינוח בשלום על משכבו. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • י' בניסן ה'תשע"ח • 18:45 (IDT)<br />
::::::{{א|י. ברקוביץ}} האם השדי חמד סבר שצריכים לקרוא לו רב? ומיהם הספרים האחרים שהזכרת.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י' בניסן ה'תשע"ח • 18:59, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::::{{א|Davidnead|עכ}}{{א|עידו|שיו}} זה בסדר? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י' בניסן ה'תשע"ח • 19:26, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
{{שבירה}}זה נושא קשה ובעייתי. בפרט שהמתנגדים מבארים דבריהם בפירוט, ואלו שמתייחסים בכבוד מכסים טפחיים. אבל דבר אחד ברור, שכל הספרים מגדולי האחרונים בכל הדורות מזכירים את שמו בכינוי 'רבי', והדבר ניתן לבדיקה פשוטה באוצר החכמה, ואם כן ברור שאין לשנות מהנהגתם.{{שכח לחתום|עם סגולה}}<br />
:{{ציטוטון|נמצאים גם כאלה אשר הזכירו את שם ר' עזריה לתהילה, כמו ר' דוד גאנס ב"צמח דוד" ובספר "נחמד ונעים", ובעל תוי"ט (מנחות פ"י ג), ור' שלמה ידידיה נורצי ב'מנחת שי' (זכריה י"ד ה), ור' שלמה דילמידיגו ב"מצרף לחכמה" (ת' ע"ב), ור' יהודה אריה ממודינא, ור' מנשה בן ישראל בספרו de fragilidad דף פ', אך בספר "תשועת ישראל" לקח רוב ענייני פ"ג מהספר "מאור עינים" מבלי הזכיר שמו. ר' יעקב יהודה אריה הדפיס בסוף ספרו תבנית היכל, "מה שהועתק על ידי לשון הזהב והאדרת ר"ע מן האדומים בספרו "מאור עינים". גם הזכירו ר' יצחק למפירונטי בספר "פחד יצחק" ערך כליות, ר' מלאכי הכהן בספר "יד מלאכי" כללי שני התלמודים, סי' י"ב, ר' ישעיה ברלין בספר "מיני תרגומא" בסופו, ר' אליעזר פליקלש בספר "מלאכת הקדש" דף ב' ע"ג. גם מרן החיד"א, שכזכור חשף את מכתב החרם של מרן הבית יוסף, מזכיר את הספר "ועיינתי בו באקראי ועראי..", בספרו 'כסא רחמים' על מסכת סופרים.}}<br />
<br />
:{{ציטוטון|רבי יעקב עמדן זצ"ל הוציא גם הוא חרם חמור על הספר וציווה לשורפו, אך לאחר מכן חזר בו והתבטא עליו כי "לא תתעב אדומי". הוא מוחה על דבריו של רבי אביעד שר שלום באזילה אמר כי רבי עזריה ביקש להדיחנו מעל רבותינו בעניין המניין ליצירה, והיעב"ץ מגיב .."במחילת כבודו, שקר ענה בו.. דבריו כנים וישרים שלא חטא כך, רק במה שנטה לסיפורי הבלי הגויים.. וגרם לו שהיה פתי מאמין לכל דבר.. אך לא נתכוון למרוד בה', ואין צריך לומר בשום דבר הנוגע למעשיו חלילה, אדרבה נראה שהיה ירא ה' בפועל"... גם הרב חננאל ניפי, שחי בסוף המאה השמונה עשרה, מספר כי ראה כתב האוסר על קריאת הספר ללא אישור מרבני העיר, אך לאחר שקראו, לא מצא בו שום פסול. הוא מוסיף ואומר, כי ייתכן שהאיסור נועד כדי למנוע מתלמיד צעיר לטעות באחדים מן הדברים המובאים בספר.|[http://mechapes.blogspot.co.il/2010/03/blog-post_3789.html אהרן מלאך- המשכיל הראשון או ראש לחכמים? - עזריה מן האדומים]}}--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 21:03, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
<br />
::לא הכל כאן מדויק. לא בדקתי אחרי כולם, אבל יחסו של התוספות יו"ט ודאי לא יכול היה להיות יותר מדי חיובי, באשר היה תלמיד מובהק למהר"ל, שכתב נגד הספר מרורות. כל ה'תהילה' שאותו סופר מייחס לתוספות יו"ט, מתבטאת בהבאת דבריו. וכל משכיל יבין את הביקורת העדינה והמרומזת במילותיו שם 'וכן ראיתי לחכם בספר המתואר מאור עינים בפ"ג מהחלק שממנו המתואר אמרי בינה', לאמור - הוא מתאר את הספר שלו כ'מאיר עינים', וכן הוא זה שמתאר את הספר שלו כ'אמרי בינה'. לא בדקתי את שאר המראי מקומות. <br />
::באופן אישי אפשר לומר המון הסברים בקשר למחלוקת ולסוגיא בכלל, אבל דעת הדיוטות אינה משנה כל כך, ודאי לא בנידון חמור כזה. מה שכן, שמבחינה מעשית, אם כולם קוראים לו רבי (ויש מקפידים לקרוא ר', צורה יותר מסתייגת), אין להשמיט, ודאי לא באנציקלופדיה שלא אמורה לחוות דעה אישית. גם אם לדעת כל אותם רבנים ומחברים הוא היה אפיקורס גמור, לא היו קוראים לו רבי, ובכך גם נפתרה השאלה האם לכנותו אפיקורס או כופר [[משתמש:עם סגולה|עם סגולה]] ([[שיחת משתמש:עם סגולה|שיחה]]) 21:27, 25 במרץ 2018 (IDT). <br />
:::בקשר לכל השאר, הסברא אומרת להביא עובדות בלי פרשנות. גם כי ככה עושים אנציקלופדיה, וגם כי אין לאף אחד סמכות להביע דעה אישית בשאלה כזו, פרט לגדולי הדור [[משתמש:עם סגולה|עם סגולה]] ([[שיחת משתמש:עם סגולה|שיחה]]) 21:25, 25 במרץ 2018 (IDT).<br />
::::כנים ותכליתיים דברי {{א|עם סגולה}}, וכמוהם דברי {{א|יוסף}} ו{{א|י. ברקוביץ}}, {{א|עידו}} אני במקומך הייתי חושש יותר ונזהר בדבריי בפרט בציבור בדברי אישית כך חריף על בן אדם. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 23:01, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
<br />
::כעת קראתי את הערך קצת בעיון, ואני חושב שהעובדות לא מובאות מדויק. קודם כל אין משקל נכון לדעות המוזכרות. נראה מוזר להזכיר את שיטת המהר"ל יחד עם שיטת רבי חננאל ניפי - במחילה מכבוד תורתו שאולי עצום וגדול הוא, אבל לצערי אני הקטן רואה את שמו כאן לראשונה. לא שמעתי עליו עד היום. הסיפור שהתנגדות חכמי צפת שככה בסופו של דבר מוזכר בלי מקור, ומי שיקרא את דברי השדי חמד בערכו של רבי עזריה יסיק מן הסתם שהוא מצוץ מן האצבע. זה נכון שבסוף לא נחתם חרם, אבל ההתנגדות לא 'שככה'. למעשה אין גדול בישראל מוכר שלא הסתייג מדעותיו (אם כי לא פסלו את אישיותו). התנגדותו של המהר"ל לא אמורה לקבל את התיאור הכביכול עניני 'לעיתים', דברי המהר"ל הם בבחינת 'קול גדול ולא יסף', וכדידוע למי שמכיר את ביאור המהר"ל בספר תפארת ישראל על פסוק זה. דברי היעב"ץ על 'לא תתעב אדומי' הם בלי מקור, וכשחיפשתי אותם מצאתי בספר 'יודע ספר' באוצר החכמה עמוד 174 שלא נמצא מקומו, ומן הסתם זה לשונו של יצחק סטנוב, שלא נדבר עליו כעת. בכלל להפוך את התנגדות הרבנים הלא מוכרים מאיטליה וחזרתם בהם אח"כ למוקד הדיון, ורק אח"כ להביא את דברי המהר"ל והיעב"ץ כהערת שוליים היא לא כל כך תקינה. יכול להיות שזה בדיוק התפקיד והתיקון שהמכלול צריך להביא בערכים כאלו. פשוט עובדות לאשורן, בלי חריצת משפט ובלי אהדה נסתרת מטעמים לא עניניים ולא הגונים [[משתמש:עם סגולה|עם סגולה]] ([[שיחת משתמש:עם סגולה|שיחה]]) 23:14, 25 במרץ 2018 (IDT).<br />
:::תגובה לדוד - אכן יש להזהר בפרט בציבור וכיוב' אלא שלא דיברתי דבר שאינו רשום בערך. ומי שדיבר חריפות באיש הם גדולי הדור. ואני הקטן, אף קטנתי גם המקום הזה מכל חברי, רק דברי רבותינו הבאתי. {{א|Davidnead|אתה}} לעומת זאת תקפתני אישית בתחילת הדיון וכעת, לא רק על התואר רבי נושא הדיון הנכחי, שכולם מסכימים לכאורה שיש מקום לדון והמקרה אינו נהיר דיו, אלא אף על עריכותי האחרות בערך, שנראה שאין כאן המסכימים אתך עליהם כלל ב"ה. השווה את הערך לפני שעבדתי עליו ולאחר מכן. ואם כבר ארחיב ואציין כי תחושתי זו ממך הנה לאורך עבודתי במכלול אשר זכיתי למעט הוקרה עליה לפחות מאחרים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 23:26, 25 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::{{א|עם סגולה}} - צדקו גם דבריך האחרונים. מסכים שזה אכן בדיוק תפקיד המכלול בערכים מסוג זה. אלא שזו עבודה עדינה הצריכה התעמקות בסוגיה - ומי שירים את הכפפה אדרבה.<br />
::::{{א|עידו}} - כוונתי הייתה לתואר החריף שתיארת אותו בתקציר העריכה, הכונה הייתה שלאור העולה בדיון והציטוטים קשה להכריע בחריפות כה בוטה ואיננו מרוויחים מזה כלום. גדולים וטובים נמנעו מהתייחסות כזו לאיש בהזכירם אותו. מ"מ חלילה לא הייתה כאן כוונת התקפה, הלא הארה בלבד. מחילה אם זה התפרש בצורה פוגענית.<br />
::::איני יודע למה אתה חש שהתקפתי אותך אישית בתחילת הערך, הייתה לי ביקורת עניינית על העריכה, ופירטתי אותה במדוייק אחת לאחת, לא היה שם שמץ של משהו אישי. עם זאת, אם זה כן נשמע כך לאחרים, ובפרט אם אתה חש כך לאורך כל דרכך במכלול, כנראה שעלי לעשות חשיבה מחדש על היחס שלי. מקוה שבכל אופן תדונני לכף זכות שלא היה כאן דבר מכוון, אלא להיפך מתוך שראיתי בך "בר פלוגתא" ראוי חשתי שאפשר הוכח לחכם וכו'. לגבי ההוקרה אין צריך לי ולשכמותי להוקיר את נחישותך להיות עמוד התווך בים הסער של המכלול בעת הסופה והסער שהוא עובר, אחרים לא היו מחזיקים בכך מעמד. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 00:59, 26 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::עידו גם אני מרגיש ככה מדוד ואולי זה קשור אליו ולא רק אליך אז אתה לא צריך להתפעל מזה. נראה לי שההצעה של ניסוך המים לכתוב ר' היא הצעה טובה ומתאימה לכל הצדדים.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • י"א בניסן ה'תשע"ח • 14:23, 27 במרץ 2018 (IDT)</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%90%D7%99_%D7%A7%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%A9&diff=378766שיחה:רבי חסדאי קרשקש2018-03-27T11:20:49Z<p>המעוררים: </p>
<hr />
<div>== הפתיח ==<br />
<br />
צורם לי הפתיח כפי שהוא כעת:<br />
{{ציטוט|רבי חסדאי (בר' אברהם) קְרֶשְקַש (בראשי תיבות: רח"ק; ה'ק', 1340 בקירוב, ברצלונה – אחרי ה'ק"ע, 1410, סרגוסה) היה רב, פילוסוף ומנהיג יהודי בימי הביניים. נחשב לאחד מחשובי הפילוסופים והתאולוגים היהודים. מהראשונים שהטילו ספק בקביעותיה של הפילוסופיה היוונית ובייחוד זו של אריסטו.}}<br />
האם הוא ראה עצמו כפילוסוף? האם כך ראוי לכנותו? <br />
הייתי שמח להצעות לניסוח, טרם שאעשה מלאכתי בקודש ואסתכן בכך שאכעיס יהודים טובים ברשלנותי ואזלת ידי.<br />
{{ש}}רבנים רבים '''נאלצו''' להתעסק בפילוסופיה כדי להשיב מלחמה שערה אל מול הנוצרים ומעלליהם. כמדומני שכך הוא בצדיק דידן.<br />
{{ש}}דעות נוספות{{א|יוסף|?}}{{א|יהודה 1|?}}{{א|Davidnead|?}}{{א|י. ברקוביץ|?}}{{א|ניסוך המים|?}}{{א|עם סגולה|?}}{{א|המעוררים|?}}{{א|ילקוט השבעתי אתכם|?}}<br />
{{ש}}בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:20, 26 במרץ 2018 (IDT)<br />
:{{א|עידו}}, ראיתי שיש מחברים מאותה תקופה שבשער ספריהם או בכינוי גדולי הדורות שאחריהם מכונים כך. האם גם הוא כן אני לא יודע.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י' בניסן ה'תשע"ח • 11:27, 26 במרץ 2018 (IDT)<br />
::באותה תקופה חלק מגדולי ספריו באמת נחשבו לפילוסופים. ועדיין יש מקום לשינויים עדינים בפתיח כדי שיהיה קצת יותר מכובד, כרגע הוא מגדירו כפילוסוף ומציין באגב שפרנסתו הצדדית הייתה מו"צ (רב) בקהילה כלשהי... שינויים עדינים יספיקו לזה. שמח שכינית אותי יהודי טוב. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 11:34, 26 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::תודה שאתה מתעניין בדעתי. קודם כל הפילוספיה לא היתה מכוונת בעד או נגד הנוצרים. גדולי ישראל נאלצו בד"כ להיאבק מול הפילוספופים עצמם, שבכלל כפרו בתורת משה. העיסוק בפילוסופיה יהודית אינו נחשב כדבר פסול. לדעת הרמב"ם זו אפילו מצוה 'דע את אלוקי אביך', גם מי שלא הלך רחוק כל כך, להרבה דעות לא היה בזה פסול, ואפילו הרמ"א כתב שהפילוספיה והקבלה יחדיו ילכון ושניהם כאחד טובים. כיום קיימות כמה סיבות לכך שזנחו את העיסוק בה, אבל ודאי שדעת גדולי הראשונים נותרה בעינה, ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה. ברור שאם לעין החרדית של היום זה צורם, אז יש מקום לשינויים עדינים כדברי דוד. [[משתמש:עם סגולה|עם סגולה]] ([[שיחת משתמש:עם סגולה|שיחה]]) 11:40, 26 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::ובלבד שלא לסטות מהמציאות האמיתית.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י' בניסן ה'תשע"ח • 12:05, 26 במרץ 2018 (IDT)<br />
{{שבירה}}<br />
{{א|Davidnead|רו}}{{א|יהודה 1|צה}} להציע ניסוח? [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:23, 26 במרץ 2018 (IDT)<br />
::אולי 'עסק בפילוסופיה', או 'הוגה פילוסופיה יהודית'? האמת, אני רגיל מאוד במינוח הזה מהרבה אנציקלופדיות, ואני צריך להיכנס לנעליים רגישות יותר, של מישהו שעוד לא הורגל בו, ועדיין מרגיש את הצרימה הטבעית הנורמלית <br />
:::אני סתם רוצה לציין מהרהורי ליבי, שלגבי רבי חסדאי יש התלבטות כפולה ומכופלת, כי מחד הוא היה ממש מגדולי דורו בהלכה, ואפשר לספור אותו יחד עם הר"ן וכו', וזה עוול שהדבר לא מודגש, אבל מאידך עלינו להתחשב במורשת שהוא השאיר, וזו מתבטאת בעיקר בספריו הפילוסופיים, אז כיצד מגדירים אדם? במורשתו או במהותו? שאלה מענינת, שאולי כדאי לתת לה מקום בערך. ובכלל אין לזלזל בתפקידו הפילוסופי, והוא הראשון שהרס את מזבח אריסטו, ועל כך מקומו שמור לו, גם בתולדות עמינו, ולהבדיל גם בין אומות העולם (אף שנראה לי שמנסים לגמד את חלקו).[[משתמש:עם סגולה|עם סגולה]] ([[שיחת משתמש:עם סגולה|שיחה]]) 15:31, 26 במרץ 2018 (IDT).<br />
::::ניסיתי לבדוק לפי ספר סדר הדורות. אני לא יודע אם זה המודד הנכון אבל ברבי חיסדאי הוא בכלל לא כתב כלום רק שנפטר בשנת ה"א קנ"ב (אם אני זוכר נכון, אני לא נמצא כעת ליד הספר)--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"א בניסן ה'תשע"ח • 18:59, 26 במרץ 2018 (IDT)<br />
<br />
:::::לעניות דעתי כפי שהביטוי פילוסופיא מפורש לפי בעלי התוספות במסכת שבת קיט הכוונה היא למין, ובד"כ אצל חז"ל לא מצינו שהם נקראו כך אלא שנאבקו בפילוסופים, לכן המושג 'פילוסופיא יהודית' יש בו מעין סתירה ואולי אפילו מיעוט מהמושג יהדות, לכן לפי עניות דעתי רצוי להוריד את התואר פילוסוף, ולציין ב'אודות חייו' 'אודות משנתו' שלחם נגד הפילוסופיא{{שכח לחתום|ילקוט השבעתי אתכם}}<br />
<br />
::::::[[משתמש:יהודה 1]], לא בדקתי כעת. קראתי עליו לפני כמה שנים בספר עמודי המחשבה הישראלית לשמחה בונם אורבך. זה ספר שאינו מצוי אצלי, והידיעות שנכתבו הם על פי הזכרון משם. בקשר לטענה אודות הפילוסופיה ממה שכתוב בגמרא, הגמרא מזכירה את המינוח הזה במשמעות אחרת לגמרי. אי אפשר למחוק את העובדות, שהרמב"ם ראה את העיסוק בה כמצווה, וכן בעל חובת הלבבות בשער היחוד, וכן רבי ידעיה הברדשי בתשובות הרשב"א, ועוד ועוד, וכולם כתבו באריכות ובפירוט, ספרות שלמה מעשרות גדולי עולם. ההלכה לא נפסקה כמותם, ואפשר לכתוב כמה ספרים על כל הדעות בנושא. אבל שיכתוב מציאות מחדש זה עיסוק בשביל פשקוויל, ולא בשביל אנציקלופדיה. עם סגולה [[משתמש:עם סגולה|עם סגולה]] ([[שיחת משתמש:עם סגולה|שיחה]]) 09:34, 27 במרץ 2018 (IDT)[[משתמש:עם סגולה|עם סגולה]] ([[שיחת משתמש:עם סגולה|שיחה]]) 09:33, 27 במרץ 2018 (IDT)<br />
{{שבירה}}<br />
[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%90%D7%99_%D7%A7%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%A9&type=revision&diff=378701&oldid=378699 טבלתי ידי וערכתי קלות].{{ש}}נראה לכם{{א|יוסף|?}}{{א|יהודה 1|?}}{{א|Davidnead|?}}{{א|י. ברקוביץ|?}}{{א|ניסוך המים|?}}{{א|עם סגולה|?}}{{א|המעוררים|?}}{{א|ילקוט השבעתי אתכם|?}} [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 09:59, 27 במרץ 2018 (IDT)<br />
:{{א|עידו}} אתה בטוח במשפט: "שם לעצמו למטרה להגן על יהודים בפולמוס הפילוסופי היהודי-נוצרי"? אם לא, נראה לי שכדאי להשמיטו. אפשר לכתוב " הוא נחשב גם לאחד מחשובי הפילוסופים והתאולוגים. מהראשונים שהטילו ספק בקביעותיה של הפילוסופיה היוונית ובייחוד זו של אריסטו". [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"א בניסן ה'תשע"ח • 10:27, 27 במרץ 2018 (IDT)<br />
::[[משתמש:עם סגולה|עם סגולה]] אני מסכים עם דבריך שהם בעצם תגובה לדברי {{א|ילקוט השבעתי אתכם}}. אבל למעשה קיימת אצלי מבוכה בעניין באופן עקרוני. מי שקיבל מרבו שדבר מסויים נכון ואין אפשרות אחרת, (כל דרך נוספת היא וודאי סטייה), הוא מסתמא ימצא דרך ליישב את כל הדברים המקובלים אצל כולם כמקור כדי לדחות את הראיות. ומה שהוא לא ימצא הוא יכול לטעון או שזה לא ספר מוסמך או שהבעייה היא בקוצר הבנתינו. לכן אני לא יודע איך אפשר לקבוע מה נכון ומה לא נכון בעובדות היסטוריות. לפי מי אנחנו קובעים. נכון שאנחנו צריכים לכתוב אנציקלופדיה שזה אומר להביא את כל הדעות בכל נושא. אבל כאשר השאלה אם פלוני סבר כן או לא, זה עצמו דבר הנתון לויכוח איך נכריע? בויקיפדיה הפיתרון פשוט. מה שמקובל בקונצנזוס המדעי. כל דבר אחר נחשב לטרחנות. אצלנו לכאורה דברים כאלה אמורים להיות מוכרעים ע"פ רבנים. {{א|Davidnead|ל}}{{א|יוסף|א}}{{א|אלי|?}} [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"א בניסן ה'תשע"ח • 10:27, 27 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::ואולי גם כאן הפיתרון הוא מה שהיציע יוסף בדף שיחתו. כל זמן שהויכוח הוא בין עורכים בעלי חזקת כשרות זה יוכרע על פי הרוב. אבל תהיה הסמכות לוועדת הרבנים לקבוע למי אין חזקת כשרות. שזה בדרך כלל מגיע כאשר ניכר מדבריו שהוא רוצה לבזות את דברי התורה או לעבור על ההלכות. אז דעתו לא תהיה נחשבת גם בעניינים כאלה של בעד או נגד הפילוסופיא וכד' [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"א בניסן ה'תשע"ח • 10:37, 27 במרץ 2018 (IDT)<br />
<br />
::::::[[משתמש:יהודה 1]] היקר, הבעיה שהעלית נכונה לגבי עימותים אחרים בציבור החרדי, הבולטים שבהם א) קבוצות שמחונכות להאמין (או להגיד, אין לי מושג מדויק) שדעת הרה"ק מסאטמר בענין שלוש שבועות היא האמת היחידה, וכל השאר טועים ב) קבוצות שמחונכות להאמין שהרבי מליובאביטש זי"ע הוא... (לשני הכיוונים), לגבי הדברים הללו זה באמת בעיה, ובעצם גם הרבנים אינם יכולים להוות פיתרון מוחלט, כי הרב שלא מאמין באמונה המסומית הרי הוא גם פסול... הנושא שמדובר כאן אינו אמונה ולא שיטה כלל וכלל. זה פשוט חוסר ידיעה גמור. מעולם לא קם רב או הוגה שחשב שלדעת בעל חובת הלבבות העיסוק בפילוסופיה יהודית אינו מעיקרי הדת, פשוטו כמשמעו, אלו דברים שכתובים על ידו בשיא הביאור והאריכות. כנ"ל לגבי שאר המראי מקומות שהבאתי. ולכן מדובר בטעות ולא יותר. אם כי ברור שההלכה למעשה אינו כן, אבל הרי איננו מדברים על הלכה למעשה. לגבי מה שהצעת לי להכחיל את הערך. חן חן. אולי בהמשך . האמת שיש לי הרבה מה לתרום, אבל אני צריך זמן ועצבים ללמוד את המערכת הטכנית של התוכנה כאן. יש איזה מדריך 'טכני' טוב לתוכנה? מקווה שיהיה לי הזמן והסבלנות לקרוא אותו. [[משתמש:עם סגולה|עם סגולה]] ([[שיחת משתמש:עם סגולה|שיחה]]) 13:58, 27 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::::::א"א שכל אחד יחליט מה שנראה לו כתורה מהר סיני אבל גם א"א שכל דרדק יגיד מה שהוא חושב במקומות שנזהרו בהן הראשונים כבגחלי אש. איך לכתוב את הדברים של שער היחוד זה נקודה אחת אבל אם בכלל לכתוב אותן זה משהו שצריך דע"ת.וועדת הרבנים של המכלול צריכה להכריע בזה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • י"א בניסן ה'תשע"ח • 14:20, 27 במרץ 2018 (IDT)</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=378762שיחת משתמש:המעוררים2018-03-27T11:16:39Z<p>המעוררים: /* נסכים */</p>
<hr />
<div>{{בה}} • [[משתמש:עמודא דנהורא|עמודא דנהורא]] • [[שיחת משתמש:עמודא דנהורא|שיחה]] • ד' בניסן ה'תשע"ח • 01:34, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== רשת"בים במכלול ==<br />
<br />
לגבי [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D&curid=14307&diff=377378&oldid=57001 העריכה הזו שביצעת] - רציתי להסב את תשומת לבך שבמכלול כעקרון אנו כותבים ללא ראשי תיבות כלומר פורשים אותם למילים עצמן. <br />
{{ש}}בפרט בעריכתך:<br />
* כמו"כ --> כמו כן, יצ"מ --> יציאת מצריים. <br />
* אמנם חז"ל כן מקובל לכתוב <br />
[[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 16:15, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:זה מחוקי האקאדעמיע הטמאה. בכל הספרים שלנו נכתב עם ר"ת. לא נכון המעשה הזה אשר אתם עושים. כשאין סיבה מיוחדת לא צריך לזוז ממסורת אבותינו בידינו. כלום יש מי שאינו יודע מה זה יצ"מ?? {{שכח לחתום|המעוררים}}<br />
::זה הנוהל כרגע. נהלים נקבעים על ידי דיונים או קביעה של המכון. אתה יכול לפתוח על כך דיון או לפנות ל{{א|יוסף|הנהלת המכון}}. בכל מקרה כעקרון מקפידים כאן על נהלים ולא מאפשרים חריגה חוזרת היכא דמזיד. <br />
::אגב, כיום גם בספרות התורנית ישנה מגמה של הפחתה ברשת"בים. אך בחיבורים עצמאיים, כל מחבר אדון לעצמו, מה שאינו נכון כאן. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 16:39, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:::איפה אני יכול לפתוח על זה דיון? כמו כן (ח"ו לכתוב כמו"כ) היה נשמע שיש קצת סתירה בדבריך אם אפשר לפתוח על זה דיון או שהנהלת המכון מחליטה בזה.<br />
::::בדף השיחה מותר לך לכתוב כמה ר"ת שאתה רוצה. אבל בערכים נמנעים מזה. דיון אתה יכול לפתוח [[המכלול:אולם דיונים|שם]] אבל מי שיקבע הם רוב העורכים. המכון קובע רק במה נקרא כפירה שאסור להכניס וכו'. --[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' בניסן ה'תשע"ח • 17:14, 20 במרץ 2018 (IST) בסדר. אפתח דיון שם.<br />
{{שבירה}}<br />
אפשר ומומלץ לפתוח דיון בכל נושא שאתה רוצה. אם זה ספציפית לערך פלוני אז דף השיחה שלו זה המקום לדיון. <br />
{{ש}}אם זה כללי יותר, אז תלוי מה הנושא. יש לדוגמא את [[המכלול:אולם דיונים]]. בכל מקרה תמיד תוכל לשאול אותי או אחד המכלולאים היכן כדאי לפתוח את הדיון.{{ש}}הנהלת המכון מחליטה בד"כ היכן שיש נושאים הדורשים הכרעה של דעת תורה וכיוב'. וכן בקביעת כוון כללי של המכלול. מלבד זאת ההנהגה היא לא להתערב. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 17:51, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
==חתימה והזחה==<br />
אני לא יודע עד כמה אתה מעוניין לקבל את הכללים כאן אחרי שחלקם הועתקו מויקיפדיה אבל כך הדרך כאן: {{הזחה וחתימה}}--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' בניסן ה'תשע"ח • 17:14, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
אשתדל בל"נ. אין לי בעייה עם מה שהועתק משם אבל בלבד שאיננו הולכים אחריהם בעיניים עיורות. את כפתור חתימה לא מצאתי היכן הוא אמור להיות? הסימנים שכתבת לי קשים להקלדה. גם ההזיחה לא הסתדרה לי. שמתי נקודותיים אבל זה פתואם קפץ לי קדימה.{{שכח לחתום|המעוררים}}<br />
::יישר כח לכולם על הרצון הטוב, של [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] להעיר נקודות לשיפור. ושל {{א|המעוררים}} על הנכונות ללמוד. <br />
::הזחה עושים ע"י נקודותיים (:: להזחה כפולה וכן הלאה)<br />
::חותמים ע"י כתיבת ארבע "טילדות" בסוף הודעה כך: <nowiki>~~~~</nowiki><br />
::בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 17:45, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== עריכה שיתופית ==<br />
<br />
ארצה להסב את תשומת לבך לעניין מהותי כאן. מכיוון שהמקום פועל בשיטת עריכה שיתופית. משמעות הדבר היא שעלול להווצר מצב בו אתה מבצע עריכה שמשתמש אחר חולק עליה ומכיוון שהערך פתוח גם לעריכות שלו הוא יכול לשחזר את עריכתך. <br />
{{ש}}באופן דומה אתה יכול לחלוק על עריכתו של משתמש אחר ולשחזר או לשנות דברים שכתב הוא, בדיוק כפי שעשית בערכים שערכת, מישהו אחר הרי כתב אותם לפניך, ובמרביתם אף מספר משתמשים ולא אחד.<br />
{{ש}}משכן, עם הזמן מתקבעים להם נהלי המקום כדי למנוע מלחמות עריכה מתישות. <br />
{{ש}}משנקבע נוהל, רוב המשתמשים הוותיקים יקפידו עליו ואף ישחזרו עריכות של חדשים שאינם מכירים את הנוהל ועברו עליו. כך עשה דוד בנוגע לעריכתך.<br />
{{ש}}הדרך הנכונה בנושא שיש עליו מחלוקת היא לכתוב בדף השיחה את העריכה הרצויה. ולדון עליה. אם מגיעים להסכמה, מה טוב. ואם לא יש דרכים להכרעת מחלוקת, תלוי בעניין. <br />
{{ש}}כללו של דבר - הידברות איפה שיש מחלוקת עדיפה על קביעת עובדות שתוביל בד"כ לשחזורים ובמקרים חריגים אף לחסימה ע"י מפעיל מערכת. <br />
{{ש}}בכל מקרה המקום פתוח לכל הצעה לשיפור. <br />
{{ש}}בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:13, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:אבל מי שערך את העירכה שעליה אני חולק הוא סך הכול אחר מוויקיפדיה גלוי ראש. אני חולק על כך שניתן להכניס את התוכן להמכלול ולכן אני מוחק אותו. אתה לא מתכוין שעל כל עריכה אני צריך לפתוח דיון מייגע בדף השיחה. איפה שיש ספק אני מסכים שיש לדון תחילה. אני חושב שצריך להחליט שאיפה שיש משהו שנכתב שלא ע"פ התוה"ק יש למחקו תיכף ומיד ואם מישהו חושב אחרת שיפתח דיון.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] ([[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]]) 20:11, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
::יתכן, לא התעמקתי בתוכן העריכה וההיסטוריה שלה בוויקליפהידה. דיברתי לא על הנידון דידן אלא על הכלל. <br />
::בהחלט, עם הזמן, כאשר תרכוש את אמון המכלולאים כאן ולמחק בטענת לש"ה. סביר שידך תהיה על העליונה. אולם עד אז מחיקות גורפות דביר שישוחזרו. <br />
::תוכל באופן פרקטי לחלק את המחיקה הגורפת לחלקים קטנים בהם אם ישנו פרט שברור לך שיהיה מוסכם שהוא לש"ה סביר יותר שהמחיקה תחזיק או לחילופין שתגלה שיש אף על פרט זה מחלוקת. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:28, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== לשון הרע במכלול ==<br />
<br />
באופן כללי אמת שיכולה להיות בעיית לשון הרע, בעיקר במידע שמגיע מוויקיפדיה. ואני שותף מלא לרצון שלך לבער נגע רע זה היכן שיהיה.<br />
{{ש}}משכן, תוכל לדרוש מקור אמין על כל מה שלדעתך אינו נכון. או שעובר על גדר לשון הרע {{א|Davidnead|אולי}} אפילו כדאי לייצר תבנית מיוחדת של "חשש לשון הרע" שאם לא תקבל מענה בזמן סביר, יהיה ניתן להסיר את התוכן. <br />
{{ש}}בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:18, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:אכן צריך לבער את הגע ולבחון דברים בפרט על ת"ח במשנה זהירות, מאידך אני {{נגד}} "חששות" למיניהם. כלומר לא בונים אנציקלופדיה על אי ידיעה. אם אתה רוצה לעשות משהו - טרח נא לוודא ולברר שאתה עושה את הדבר הנכון. אי אפשר רק מתוך "אולי, לא בטוח" לבצע עריכות. אף אחד לא מבטיח שתקבל מענה ולא מחוייב לתת אותו, האחריות היא על מי שמעוניין להסיר. האחריות על הכנסת התוכן למכלול היא על מייבא הדף, ואם אתם סבורים שהוא לא ביקר מספיק את הערך לפני שהשאיר אותו במרחב הערכים, ניתן לפנות אליו ולדרוש שיתקן, ובמקרה קיצוני אף לדרוש מחיקת הערך ש"יובא ללא בקרה" עד שמישהו ייבא אותו בצורה אחראית. אך אין מקום לכתיבת תוכן - והשחתתו מספק. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:08, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:<blockquote>:איך דורשים מקור אמין? ולמה צריך לדרוש מקור ללה"ר? זה עצמו לה"ר. צריך למחוק וזהו. גם אני נגד 'חששות' ולכן אני רוצה לבער אותם שלא יהיה כל חשש פה. עכשיו אני מבין למה כל העדה שתקה במעשה זמרי. אמרו להם שיטרחו לברר שהדבר אסור. רק פינחס התנער ופעל לפי דע"ת. לי אין ספק שלה"ר זה דבר שאסור ולה"ר זה משהו שמדבר בגנאי של מישהו. עולם הפוך ראיתי. הכול מותר ומי שחושב שאסור שיביא הוכחה ומכתב מסנהדריה גדולה המאושרת ע"י ק' רבנים. דוד אני רוצה לדעת אם המכון מאשר את מה שכתבת פה.לאור התפתחות השיחה פה כנראה שאצטרך לשאול דע"ת להמשך עריכה במקום עד שהמכון יטפל במה שקורה פה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] ([[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]]) 20:44, 20 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
::::{{א|Davidnead|ואני}} {{בעד}} לשים תבנית עלך כל דבר כזה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 10:02, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::אשתדל להגיב לחלק ממה שכתבת במקומות שונים, אך אציין שבאמת לדעתי אסור ליהודי לערוך במקום כזה ללא דעת תורה, בלי קשר למחלוקות שהתגלעו פה. ורצוי שתתייעץ בהקדם לפני שאתה ממשיך, וכך כל אחד. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 17:02, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== עצה קטנה ==<br />
עצתי לך - קח לך זמן מסוים שתגדיר. לעריכות בהן תתרום מידע שנהיר לך שאינו בעייתי לדעת אחרים כאן, במהלך אותו זמן מסויים תראה איך הדברים עובדים ותכיר את הכללים יותר. תוכל לדוגמא לקחת סוגייה שאתה לא מכיר לעומק (אם יש כזו) ולכתוב עליה ערך כאן (אם אינו קיים כבר), כך ממילא עצם הליקוט, הלימוד והכתיבה שכרם בצידם עבורך, מלבד זיכוי הרבים שבדבר.<br />
{{ש}}לאחר מכן תחזור לנושאים בוערים וחשובים אך שמעלים על מוקד את השיחה עצמה אם לא נזהרים. <br />
{{ש}}[[משתמש:ניסוך המים]] למשל ברגעים אלו עמל על המשימה החשובה מאין כמוה של כתיבת הערך "בריאת העולם" או "ששת ימי בראשית". [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 21:02, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:את האמת כך חשבתי בהתחלה אבל כשאני רואה שלה"ר וכדו' עובר כאן בשקט אני באמת לא יודע עם אני יוכל לכתוב בכזה מקום. אני ארצה לשאול דע"ת. בינתיים אני מחכה להנהלה שתראה את מה שקורה כאן. מימי לא נפגשתי באדם חרדי שמתעקש לשמוע ולהפיץ לה"ר [תראה מה כתוב חז"ל על כותבי פלסתר, וע' גם בשו"ע או"ח סי' ש"ז סעיף ט"ז 'ומי שחיברן ומי שהעתיקן, וא"צ לומר המדפיסן, מחטיאים את הרבים' וע' במ"ב שם 'וכן מוכרי ספרים הסוחרים בענינים כאלו וממציאין אותם לקונים לקרות בהם']. במקרה הכי פחות טוב הוא אומר שהוא טעה או משהו אחר אבל אף פעם הוא לא נשאר על שלו משום שככה זה. אסור לשחק באש. תזכור שלה"ר שמוצג פה וראו אותו 'רק' 10,000 אנשים הוא לה"ר שלא היית יכל לומר אותו בשום אופן אחר. איך אפשר לנהוג כך בקלות ראש? ![[משתמש:המעוררים|המעוררים]] ([[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]]) 21:19, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
::מסכים לחלוטין עם הדחיפות לברר הלכתית את העניין ועדיף דעה של דיין מומחה בנושא. <br />
::מה קורה עם נושא ההזחה של תגובות עם סימני ':'? תראה בעריכות שלי ותיישם [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 21:30, 20 במרץ 2018 (IST) <blockquote>אני משתדל בזה אבל פתאום היתה לי 'התנגשות' שזרקה לי את העבודה לפח והייתי צריך לכתוב מחדש באיזה חלון שלא הבנתי איך כותבים שם. מתנצל.</blockquote><blockquote>אני שמח שאתה כנה לדבר ה' ולא לרוחות זרות. לא רק שצריך לברר זאת דחוף אלא עד שלא מבררים לא כותבים דברים כאלו. וכהמעשה הידוע עם הח"ח שאמר לו מישהו שעד היום היה אפשר לדבר והוא סגר את הפיות והח"ח השיב לו שאדרבה עד היום היה אסור לדבר מספק והיום אפשר לדבר מה שמותר.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] ([[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]]) 21:38, 20 במרץ 2018 :::אגב למה אחרי השם שלי כתוב תאריך לועזי? צריך שיהיה תאריך יהודי. יש פוסקים שסוברים שזה בכלל בעיה מהתורה משום ש'החודש הזה לכם' גו' כמו שקראנו השבוע בתורה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] ([[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]]) 21:40, 20 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
::::בא נא אל תוך הדף המכונה [[מיוחד:העדפות|העדפות]] אשר לך, שם תראה כי תוכל לבחור לך חתימה חדשה, העתק נא אל תוך התיבה אשר שם את אלה האותיות: <br /><code><nowiki>[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • {{ס:#זמןמ:xhxjj xjx xhxjY|+6 hours}} •</nowiki></code>. רב ברכות לך ולכל בני ישראל. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 23:51 (IST) <blockquote>::תודה רבה הרב ברקוביץ. יישר כוח על העמידה על המשמר על חומת הדת. בזכות יהודים יקרים כמותך נזכה לאתר קדוש.[[משתמש:המעוררים|&#91;&#91;משתמש:המעוררים&#124;המעוררים&#93;&#93; • &#91;&#91;שיחת משתמש:המעוררים&#124;שיחה&#93;&#93; • &#123;&#123;ס:#זמןמ:xhxjj xjx xhxjY&#124;+6 hours&#125;&#125; •]] ([[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]]) 10:26, 21 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
:גם לדעת מי שסובר שיש איסור, האיסור הוא לקרוא לחודש מרץ החודש השלישי, או לנובמבר האחד עשר. לקרוא לחודשים לועזיים בשמם לא ידוע לי על איסור כזה. • [[משתמש:עמודא דנהורא|עמודא דנהורא]] • [[שיחת משתמש:עמודא דנהורא|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 00:18, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
::האים גם רבותיך אמרו 'ב15 ליולי 1952 הייתי אצל הבריסקער רב'?! אם לא אז כדאי שאף אנו נלך בדרכם ולא נשתמש בתאריכים לועזיים זרים. גם אם זה לא איסור דאו' ממש אז זה כן נגד רצון התורה התורה רצתה שיהיו לנו תאריכים משלנו ואין שום סיבה להכנע לתאריכים הגויים של תרבות יון ורומי.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] ([[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]]) 10:24, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
:::שכחתי לבאר כי יש גם להציב אות V על יד התבות הכתובות שם '''התייחסות לחתימה כקוד ויקי (ללא קישור אוטומטי)'''. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 16:16 (IST) <blockquote>יישר כח.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 18:53, 21 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
<br />
== איסור?! ==<br />
<br />
למרות תודתי, אך אין איסור לכתוב את שם ה', ודאי לא באופן ווירטואלי... אלא שצדקת ודאי על מנת שלא לפרוץ גדר, וכמדיניות המכלול. [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 22:24, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:איסור של המכון. [[משתמש:המעוררים|המעוררים]] ([[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]]) 22:44, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== התלהבות דקדושה ==<br />
<br />
כנראה שיש ויהיו הרבה דברים שלא אסכים איתך, אך חשוב לציין נקודה, מקוה שתבין אותה. המניע שלי לאי ההסכמות האלו זה לא משיכה לקליפות, כפי שלצערי אתה מנסה להציג. אלא ההבנה שליהודים שיראת שמים בוערת בקרבם אין מה לחפש באינטרנט, ולא באנצקלופדיה. אנצוקלפדיה זו נועדה לאנשים שיש להם צורך, וממילא מלכתחילה יש בה סוג מסויים של דיעבד, כשם שהותר אניטנר כשר ואף אחד לא טוען שהוא רצוי ולכתחילה. אמנם אנצ' כשלעצמה אינה רעיון רע כי מקום בעולמינו לענייני חולין, אך היות שהיום ענייני החולין שבויים עמוק בידים טמאות (להבדיל במעבר שהיו חלק ניכר מהם בידי חכמי ישראל הדגולים במגוון תחומי מדע), תהליך חילוץ הידע מידיהם הטמאות הוא ארוך ומייגע ודורש שבעה נקיים של כובד ראש. זריקת מידע על ימין ועל שמאל תהפוך אותנו מהר מאוד לקדושים, אך תחטא למטרה שאנו רוצים לבנות - אנצקלופדיה שתוציא באמת את כל הידיע מידי הטומאה, ובכך תהוה כתובת ליראי ה' הזקוקים לזה - ולא ירעו בשדות זרים. נכון להמצב כיום, הייתי ממליץ ליהודים הספוני באוהל ויכולים להימנע מצריכת אנציקלופדיה - להימנע מזה באמת ולשקוע במכמני התורה הטהורה. ולא תורתם של פשרנים אשר מכניסים אותה בצורות שונים לידי האקדמיה הטמאה, אלא התורה התורה כמתוכנתה בישיבות וכוללים בדרך המסורה מרבותינו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 16:59, 21 במרץ 2018 (IST)<blockquote>אני לגמרי איתך. לימוד התורה הקדושה מקומו בבית המדרש בלבד אא"כ יורו לנו אחרת רבוה"ק. מתוך ההבנה שלך 'שליהודים שיראת שמים בוערת בקרבם אין מה לחפש באינטרנט' נראה שאתה משוטט באינטרנט בהצהרה שאין יראת שמים בוערת בקרבך. חבל ותמיד אפשר לחזור בתשובה. לי רבי מורי התיר להשתמש באינטרנט בחסימה מהודרת למה שאני צריך ואף לגבי האתר הזה שאלתי דע"ת והוא אמר לי שניתן להשתמש בזה ואף לסייע אבל אמר לי שאני יזהר בגלל שיש כאלו שהם רק מתחזים לחרדים כדי למשוך לבבות תמימים מהמחנה. אני עדיין מקוה שהמקום פה הוא אכן טהור לגמרי וכך הבנתי גם מיוסף ששיך להנהלת המכון [ואולי המנהל שלה. לא הבנתי ברור את זה] אז במילא אין לך זכות כזאתי להגיד את זה על אחרים. אני גם כן במגמה לעזור לאינצקלופדיה כשרה ועוד יותר חושב שצריך לחשוב היטב איך לעשות את זה אבל ברור שאת המאמצים צריך לעשות בניכוש הקוצים ולא להתייחס לעוד מעלת ויקליפהדיה וחכמיה כקודש קדשים. תאמין לי שאחרי שנגמור לזרוק את כל הזבל החוצה עוד ישאר לנו הרבה מידע טוב וראוי ואדרבה יוסיפו עוד ועוד להנות ממעשי ידינו הטהור. זה יהיה אנציקלופדיה לתפארת. יש לי הרגשה שיש פה קומץ עורכים קטן מאוד שרואה את ויקליפהדיהה בחרדת קודש וחשובה למאין כמותה ועל כן מנסה לייאש אחרים שמנסים את טהרת המקום. היום בדקתי אחורה וראיתי שהיו פה עוד כמה וכמה שאמרו ממש את דברי אלה אך עכשיו הם כבר לא עורכים פה ואולי הם היתיאשו. אני מקוה שאני לא יתיאש בזה. אני רק לא מבין כ"כ למה המכון נותן לכמה קולות מעטים להפריע את מלאכת הקודש. אם אתה גם מאלו שמבינים שבשביל קומץ המעטים שחשוב להם כל פירור מידע של הו"ק ויקליפהדיה אין סיבה למנוע את הטוב מהמוני בית ישראל אז אין דברי אמורים איליך. רק שאני יודע שזה אחד מדרכי היצר בדור שלנו להציל את אלו שאולי יכשלו במקום אחר.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 19:07, 21 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
<br />
== כללי התנהגות בקהילת המכלול ==<br />
<br />
{{אזהרה כללית|לתשומך ליבך, התנצחויותיך מאז שהגעת, בעשרות דיונים מול כל מי שלא מסכים איתך, אינה מכובדת ואינה מכבדת, ואינה עומדת ב[[המכלול:כללי התנהגות בין חבר העורכים|כללי התנהגות בין חבר העורכים]]. אנא ראה לתקן זאת בהקדם ולהירתם לתרומות מועילות ומכבדות, כדי להימנע מלהיקלע לאי נעימיות.}}<br />
דיבור תוקפני כללי אנשים המזכירים כללים פשוטים הנהוגים פה ומוכרים לכל הוא רק דוגמה. אנא הימנע בעתיד מהתנהגות דומה. בברכה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 00:44, 22 במרץ 2018 (IST)<blockquote>אני ישמח אם תראה לי על מה בדיוק אתה מתכוין. בינתיים אני חושב שאם יש דיבור תוקפני זה מה שנאמר לי לאורך כל הדרך. והכל בגלל מה?? בגלל שמישהו ציין על כמה דברים שהם לא בסדר [והם באמת נמחקו בסוף]... חבל שזה היחס שמקבל עורך חדש שבא לכתוב פה. אני לא חושב שאני מתנצח מול כל מי שלא מסכים איתי ואני אפילו חושב הפוך אז כדאי שכל אחד יקח ביקורת לעצמו ולא יפנה אותה לשני. ראה לדוגמה בדיון על ה' או הקב"ה. ועם כל הכבוד אני בספק גדול אם בכלל ניהלתי עשרות דיונים... לשון גוזמא היא סימן שאתה חותר להוקיע אותי לשם הוקעה. מילת עידוד אחת לא קיבלת ממך על כל ההשקעה שאני שם פה. אם האינצקלופדיה עשויה להמוני בית ישראל אז כדאי שתתרגל שיש [הרבה] כאלו שרגילים לחשוב אחרת ממך.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 09:22, 22 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
<br />
== [[נסכים (קרבן)|נסכים]] ==<br />
<br />
{{שכוייח}} על [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%A1%D7%9B%D7%99%D7%9D_%28%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%9F%29&type=revision&diff=377789&oldid=356919 התרומות הרבות בדף "נסכים"]! <br />
{{ש}}ארצה להסב את תשומת לבך כי יחד עם התרומות המועילות, ישנן בעריכות אלו מספר דברים הדורשים תיקון. אני כותב לך כאן מכיוון שזו הזדמנות לך ללמוד כללים ועצות ממכלולאים ותיקים כדי למנוע מצב שישחזרו את עריכותיך ותגרם עגמת נפש ללא צורך.<br />
{{ש}}ממליץ לך בחום לפנות ל{{א|Davidnead|דוד}} או {{א|יוסף}} לטובת סיוע בתיקון הליקויים. <br />
{{ש}}בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 07:22, 22 במרץ 2018 (IST)<blockquote>תודה על התודה ועל ההמלצה. אפנה אליהם.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 09:14, 22 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
:בינתיים מחקתי את כל מה שעשית שם ואני מתכוין לעבוד על זה מחדש. נא ראה בתקצירי העריכה שלי. אם אתה לא מבין תשאל אותי. באופן כללי, אין לערב את שאר דיני המנחות עם נסכים.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"א בניסן ה'תשע"ח • 12:31, 27 במרץ 2018 (IDT)<br />
::רק עכשיו חזרתי בגלל שיש לי קצת זמן. תעשה איך שאתה מבין אבל אל תמחוק את מה שכתבתי לגמרי.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • י"א בניסן ה'תשע"ח • 14:16, 27 במרץ 2018 (IDT)</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D&diff=378128בריאת העולם2018-03-23T11:23:24Z<p>המעוררים: /* מטרת הבריאה */</p>
<hr />
<div>{{טיוטה ציבורית}}<br />
'''בריאת העולם''' על ידי [[ה']] נעשתה בששה ימים המכונים '''ששת ימי בראשית''' וביום השביעי נח ה' מכל מלאכה, כמתואר בספר [[בראשית]] בתחילתו.<br />
<br />
==אופן הבריאה==<br />
מובא ב[[מדרש]], שהקב"ה ברא את העולם על ידי התורה: {{ציטוטון|בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם בונה פלטין אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אומן, והאומן אינו בונה אותה מדעת עצמו, אלא {{מונחון|דיפתראות|קלף לא מעובד כל צרכו.}} ופינקסאות יש לו, לדעת היאך הוא עושה חדרים, היאך הוא עושה פשפשין. כך היה הקדוש ברוך הוא, מביט בתורה ובורא את העולם}}{{הערה|{{ויקיטקסט|בראשית רבה א א}}.}}.<br />
<br />
==היום הראשון==<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת [[שמים|הַשָּׁמַיִם]] וְאֵת [[כדור הארץ|הָאָרֶץ]]{{הערה|לשיטת [[פירוש רש"י לתורה|רש"י]] (בפירוש שעל פי [[פשט]]), הפסוק לא בא לתאר את בריאת השמים והארץ, אלא שבתחילת הבריאה והארץ היתה כו'}}. וְהָאָרֶץ הָיְתָה [[תוהו ובוהו|תֹהוּ וָבֹהוּ]] וְ[[חושך|חֹשֶׁךְ]] עַל פְּנֵי [[תהום (יהדות)|תְהוֹם]], וְ[[רוח אלוקים|רוּחַ אֱלֹקִים ]] מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי [[מים|הַמָּיִם]]. וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי [[אור|אוֹר]], וַיְהִי אוֹר. וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וַיַּבְדֵּל אֱלֹקִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר [[יום|יוֹם]] וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא [[לילה|לָיְלָה]], וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד.|{{תנ"ך|בראשית|א|א|ה}}}}<br />
לשיטת [[פירוש רש"י לתורה|רש"י]], המים וה[[אש]] נבראו לפני השמים והארץ, והשמים נעשו מאש ומים ועדיין היו [[לח|לחים]] ביום הראשון, והאור{{הערה|לפי הפירוש שעל פי [[דרש]], ולפי [[פשט]] פירש שלא ראוי לו ול[[חושך]] לשמש בערבוביה}} שנברא הוא [[אור הגנוז (יהדות)|האור הגנוז]], שאחר שראה ה' את האור שנברא אינו ראוי לרשעים - הבדילו מהחושך וגנזו ל[[צדיק|צדיקים]] [[לעתיד לבוא]].<br />
<br />
==היום השני==<br />
{{ציטוט|וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים , יְהִי [[רקיע|רָקִיעַ]] בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם. וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים אֶת הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין [[מים תחתונים|הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ]] וּבֵין [[מים עליונים|הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ]], וַיְהִי כֵן. וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי.|{{תנ"ך|בראשית|א|ו|ח}}}}<br />
לשיטת [[פירוש רש"י לתורה|רש"י]], ביום זה השמים, שנבראו ביום ראשון, התחזקו ונקרשו בגערת ה' "יהי רקיע" ונשארו תלויים במאמר ה'.<br />
<br />
==היום השלישי==<br />
{{ציטוט|וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים , יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה [[יבשה|הַיַּבָּשָׁה]], וַיְהִי כֵן. וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא [[ים|יַמִּים]], וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב. וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים , תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ, וַיְהִי כֵן. וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי.|{{תנ"ך|בראשית|א|ט|יג}}}}<br />
<br />
האוה"ח מדייק מתוך הפסוקים שכל הבריאה כבר היתה קיימת בתחילת הבריאה אך יצאה מהכוח אל הפועל כל יום ביומו. בזה הוא מסביר את 'ותוצא הארץ'. כמותו כתבו גם בראשונים.<br />
<br />
==היום הרביעי==<br />
{{ציטוט|וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה, וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים. וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ, וַיְהִי כֵן. וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים, אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים. וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹקִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ. וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ, וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי.|{{תנ"ך|בראשית|א|יד|יט}}}}<br />
<br />
==היום החמישי==<br />
כ וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. כא וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב. כב וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ. כג וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי.<br />
<br />
==היום השישי==<br />
כד וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי כֵן. כה וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב. כו וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ. כז וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם. כח וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ. כט וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה. ל וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי כֵן. לא וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי.<br />
<br />
===עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות===<br />
{{הפניה לערך מורחב|עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות}}<br />
ביום זה [[בין השמשות]] נבראו עשרה דברים הנמנים ב[[מסכת אבות]].<br />
<br />
==היום השביעי==<br />
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. ב וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. ג וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת.<br />
<br />
==דברים נוספים שנבראו אז==<br />
ה[[שיתין]] נבראו גם כן בששת ימי בראשית{{הערה|{{ויקיטקסט|תלמוד בבלי|סוכה מט א}}.}}.<br />
<br />
==מטרת הבריאה==<br />
הבריאה נועדה בשביל [[התורה]] ובשביל [[עם ישראל]]{{הערה|[[פירוש רש"י לתורה|רש"י]] {{תנ"ך|בראשית|א|א}}}}. ובמדרש תנחומא (נשא ט"ז): 'בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את העולם נתאוה שיהא לו דירה בתחתונים כמו שיש בעליונים'- 'שתכלית בריאת עולם הזה הוא שנתאוה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים' (תניא פרק ל"ו ועי' גם בת עין פר' פקודי ובספרי ר' צדוק הכהן).<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=378127המכלול:אולם דיונים2018-03-23T11:06:29Z<p>המעוררים: /* לכתוב אנציקלופדיה חרדית - או לנקות את האנציקלופדיה? */</p>
<hr />
<div>{{תבנית:אולם דיונים/פתיח}}<br />
<br />
== תנאי ליצירת ערך חדש ==<br />
<br />
אני רוצה להכניס רפורמה בעניין יצירת ערכים, שנכון לתקופה זו שעדיין אין לנו ביקורת עמיתים מספקת, כל ערך חדש שייווצר, ייווצר בטיוטה, ורק אחר הסכמת העורכים יועבר למרחב הערכים. מניסיון, זה אולי מעצבן בעת כתיבת הערך, אבל זה חשוב ומאתגר ולאחר מעשה משביח את הערך ונותן סיפוק. אשמח לדעות נוספות - תמיכה או התנגדות. [[משתמש:מוסיף והולך|מוסיף והולך]] • [[שיחת משתמש:מוסיף והולך|שיחה]] • א' בשבט ה'תשע"ח • 00:26, 17 בינואר 2018 (IST)<br />
:{{בעד}}. למיטב ידיעתי, זה הנוהג בוויקיפדיה כלפי משתמשים חדשים, משכך, סביר שבתקופה זו נחמיר על עצמינו כולנו כמשתמשים חדשים. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 00:40, 17 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{בעד}}. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • א' בשבט ה'תשע"ח • 08:46, 17 בינואר 2018 (IST)<br />
:::{{בעד}}, אם כי יש ליצור דף [[טיוטה:המכלול:דפי טיוטה המועמדים להיכנס למכלול|מיוחד]], בו ירוכזו כל הטיוטות הדורשות הרחבה, כדי לנעוץ שם את כל הטיוטות. אחרת, לא יווצרו דיונים על ידי עורכי המכלול, מאחר והטיוטות תהיינה סמויות מן העין. [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 13:52, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
::::יש כבר את [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:_%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95_%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C&action=purge זה]. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ב' בשבט ה'תשע"ח • 13:57, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::דף קטגוריה זה מתעדכן (או יותר נכון: לא מתעדכן) באופן אוטומטי, ולכן לא רואים שם את הטיוטות. רציתי להציע שכל מי שיכתוב טיוטה, ובדעתו להתחיל לייבא אותו למכלול ולפתח דיון עליו, שיכניס את שמו לדף מיוחד באופן ידני. ואולי ייצרו תבנית חדשה שיתייג את העורכים על טיוטה מוכנה לייבוא? [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 14:18, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
::::::{{א|צב"י}} ככל הנראה תוך שבוע-שבועיים עניין העידכון יפתר סופית. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 14:41, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::::{{א|צב"י}} - תמהני, כעת סתרת את עצמך בעת שהעברת את הערך החדש (והמרתק!) שלך על אכילת דפים לשבת ממרחב המשתמש למרחב הראשי וזאת אפילו בלי לעבור בדרך בטיוטה. מאי קא סבר? [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:04, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
::::::::{{א|Davidnead|האמת}} היא ששכחתי בעת ההעברה מהמדיניות החדשה. תודה על הסבת תשומת לבי. אולי תוכל להעבירו לטיוטה מבלי להותיר הפניות? [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 18:09, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::::::{{א|צב"י|תראה}}, זה עוד לא נקבע כמדיניות, זה עדיין בדיון. אבל לאור מיכך הנלהבת התפלאתי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:16, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}<br />
{{בעד}}, אך נראה לי עדיף להעביר את '[[טיוטה:המכלול:דפי טיוטה המועמדים להיכנס למכלול]]' ל[[המכלול:ביקורת עמיתים: טיוטות]]. {{א|צב"י}}? בברכה, [[משתמש:מלא כל הארץ|מכה"כ]] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 12:20, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
:{{א|מלא כל הארץ|למה לא?}}. [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 15:12, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{כתב מחוק|{{נגד}}}} נראה לי שעדיף להשתמש בתבנית {{תב|בעבודה מתמשכת}} כך יראו שהערך קיים ושעדיין הוא לא מושלם. מצד שני העורך העיקרי יידע שיש לו סיכוי לקבל עזרה מאחרים. או לפחות לעשות הפנייה מהערך הראשי לטיוטה. נראה לי שערכים שנמצאים בטיוטה נשארים שם בלי גואל. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 15:27, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
:::{{א|יהודה 1|יהודה}} - עורך שאיכפת לו מהערך שלו ישקיע בו כדי שלא ייקבר, עורך שיוצר משהו והולך ולא איכפת לא לטפח את הערך שלו כדי שיהיה ראוי להיכנס למרחב - על דא קא בכינא, ואת אלו אנו רוצים לסנן. אנו רוצים איכות, לא עצלות. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 15:47, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
::::ואם הוא מתכוין לעשות את זה באיטיות, לכן אסור שייראו את זה בינתיים? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 15:51, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::הנסיון מראה, שלפעמים לא מדובר על עשייה באיטיות, אלא על שכחה בכלל. כאשר מישהו יודע שיש אצלו ערך בטיוטה והוא צריך לשכנע את הקהילה שהוא יכול להכניסו למרחב הערכים - אוטומטית הוא משקיע יותר בערך כדי שהוא יהיה ראוי לבוא בקהל. משא"כ אם הוא כבר נכנס למרחב, הוא שוכח לטפל בערך, והוא נבלע בתוך מרחב הערכים כערך לא מוגמר. בוויקיפדיה יש שני דברים שונים מכאן: א. יש להם הרבה יותר מנטרים, שיכולים להעיר לאדם על ערכים שצריכים להיות מטופלים על ידו. ב. כאן רוב העורכים (ואני בתוכם) הם בגדר עורכים חדשים, כלפי עריכה בסגנון ויקיפדיה בכלל, ועריכה לפי נהלי המכלול בפרט, מה שיוצר הרבה יותר בעיות בערכים חדשים. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 16:02, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
::::::נתתי שני פתרונות אפשריים, העברה לטיוטה עם השארת הפנייה מהערך הראשי (כך מי שמחפש את הערך באקראי יראה שהוא בטיוטה, וכן קישורים אילוי יעבירו לטיוטה) או הכנסת תבנית בעבודה מתמשכת בגוף הערך. האם פתרונות אלה לא ממריצים מספיק להשקיע בערך כדי שיושלם? למעשה מה שמטריד אותי הוא שכשאני רואה ערכים בטיוטה, זה "דוחק" בי לנסות לטפל בהם אבל זה למעלה מכוחי לטפל בכל הערכים. נוח לי יותר שאדע שערכים של אחרים יכולים "להסתדר" בלעדי. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 16:12, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::::תבנית בעבודה מתמשכת אינה ממריצה מספיק, וכמדומני שוויקיפדיה אפילו תוכיח לזה, כמה פעמים צריך להזכיר לעורך להסיר את התבנית מהערך שלו, כי הוא נזנח ברבות הזמן. הפניה מהראשי, אינני יודע, אבל גם אינני מוצא סיבה. אם הבעיה {{א|יהודה 1|שלך}} היא עם תחושת האחריות שלך על טיוטות של אחרים, אתה צריך לשנות את זה בחשיבה שלך, כי זה ממש "פונקט פארקערט", כשזה במרחב הערכים זה מחייב אותך לדאוג שהערכים במרחב יהיו ברמה ראויה, אבל כשזה כטיוטה (או עדיף: במרחב המשתמש) זאת ממש לא אחריותך אלא אחריות יוצר הערך בלבד. האם אתה מרגיש חובה לטפל ב[[טיוטה:אדני צדק]] שיצרתי היום? לא נראה לי, אבל אם הייתי יוצר את [[אדני צדק]] - היית חייב לעמוד בפני ההחלטה האם לבקש את מחיקתו או להתחיל לעבוד עליו (במקרה ספציפי זה, מסתבר שהאפשרות לבקש את המחיקה היתה הנכונה, אבל זאת רק דוגמא). נו, לא רציתי להעמיס עליך ושמתי את זה בטיוטה (כעת אני חושב אולי היה עדיף שהייתי שם את זה ב[[משתמש:איש גלילי/אדני צדק]]). [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 16:18, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::::::אתה צודק קיבלתי. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 16:24, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
משכך אני סבור שאפשר לומר שהמדיניות התקבלה, ברוב מוחץ של קהילת העורכים הגדולה שלנו. מעתה כל עוד לא סופקה סיבה לדחות את האמור לעיל כל ערך חדש יווצר רק בטיוטה או יועבר לטיוטה, עד להבעת תמיכה מצד הקהילה בדף השיחה להעברת הערך למרחב הערכים. אם תהיה בעיה ויהיה צורך, נגבש קריטריון מה נקרא תמיכת הקהילה. לעת עתה לא חושב שיהיה צורך כזה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 16:37, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
:ובכל זאת יש לחשוב על פתרון, איך ידעו שאר העורכים (שאינם נכנסים ל'שינויים אחרונים') שיש כאן ערך חדש שביכלתם לתרום להם ולהרחיב אותם? האם כולם יחכו עד בוש עד שיוצר הערך 'ישחרר' את הערך שלו למרחב המכלול? [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 11:33, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
::[[המכלול:העברת דפי טיוטה]] - זה הפיתרון. באחריות העורך להשיג את הסכמת הקהילה, וזו הדרך הפורמלית. ככלל הרעיון הוא גלגול האחריות על איכות הערך על העורך. כמובן שאם ברצונו הוא יכול להזמין עורכים עוד קודם לעזור לשפר/להרחיב וכו'. בצורה כזו זה ישיג תשומת לב מהקהילה עוד יותר, וזה גם מופיע בשינויים אחרונים. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 12:03, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}<br />
{{נגד חזק}} ערך חדש יכול להכנס ברגע שהוא בשל למרחב הערכים. כלומר אם יש בו מידע מועיל ותורם לרבים. הוא לא חייב להיות שלם ולא מושלם. המחיר שנשלם בכבדות היא הברחת עורכים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 09:27, 26 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
{{נגד חזק}} אני מסכים עם עידו. התועלת הגדולה מערכים חדשים יכולה להיות עצומה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 09:25, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== תבנית קרדיט חדשה ==<br />
מכמה סיבות עומדת להיכנס לשימוש תבנית חדשה לקרדיט במקום {{תב|ו}} ו{{תב|וח}} ובמקום כל תבניות הקרדיט הנחוצות. ברצוני להתייעץ איתכם על השם המתאים לתבנית:<br />
<br />
*{{תב|ק}}<br />
*{{תב|קר}}<br />
*{{תב|קרד}}<br />
*{{תב|קרט}}<br />
*{{תב|קרדיט}} - לא אפשרי כבר תפוס למשהו אחר.<br />
<br />
או הצעות אחרות, רק ממצות ומהירות. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:46, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
:{{בעד}} {{תב|ק}}. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ג' בשבט ה'תשע"ח • 19:49, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{א|איש גלילי|שכחתי}} לציין: אפשר יותר מאפשרות אחת. למשל {{תב|קרד}} + {{תב|ק}} בתור קיצור. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:52, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
:::טוב, סליחה על חוסר הנימוס, לאחר שבדקתי והתבנית {{תב|ק}} כבר תפוסה בוויקיפדיה לשימוש אחר, ולאחר התייעצות בפרטי עם ה{{א|מוסיף והולך|מומחה הלשוני}} שלנו, החלטתי ללכת על {{תב|קרד}}, אני מאמין שזה יהיה מקובל על כולם. {{ש}} אז מהיום זו תבנית הקרדיט החדשה של המכלול, ולא יהיה הבדל בין מכלול הקודש לחול. כדאי להיכנס לתבנית ולקרוא פעם אחת את הוראות השימוש. בגדול באופן רגיל של קרדיט לוויקיפדיה העברית כששם הערך במכלול זהה לשם הערך המקורי - השימוש זהה לקודם, רק <nowiki>{{קרד}}</nowiki> במקום <nowiki>{{וח}}</nowiki>. בברכה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:27, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
::::בדקתי את תפקידה של תבנית {{תב|ק}} בוויקיפדיה, והיא בסך הכל קיצור לתבנית {{תב|רווח קשיח}}. כמדומני שאפשר, ואף רצוי להוסיף אותו כקיצור ל{{תב|קרד}}, שהיא הרבה יותר שימושית{{א|Davidnead|.}} [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 23:35, 21 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::זו לא שאלה של עדיפות, אלא תאר לעצמך שייבאנו ערך עם {{תב|ק}} באמצע שורה? איך זה נשמע לך? [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 00:25, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
::::::צודק. לא חשבתי. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 00:40, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== תמונות בעייתיות ==<br />
<br />
האם יש מדיניות לגבי [[מטאורולוגיה#היסטוריה של המטאורולוגיה|תמונות של פסלי אדם]] ושאר דברים שהם [[טיוטא/רומא העתיקה#היסטוריה|על גבול הע"ז]]? <br />
{{ש}}בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 13:09, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
:נושא זה עלה לדיון, ולא הוסכם על מדיניות ברורה. בגדול כיום כל עוד הדברים לא ממש בוטים מסתירים את זה כיום, וכל אחד מפעיל שיקול דעת עצמי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:37, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== ערכי יהדות שנמחקו בויקי ==<br />
<br />
מישהו יודע כיצד (מחפשים ו)ניגשים לערכים בנושאי יהדות שנמחקו בויקיפדיה העברית? <br />
{{ש}}במהלך השנים ראיתי ערכים רבים על רבנים חשובים, ישיבות ונושאים שונים ביהדות שנמחקו עקב מדיניות לא אוהדת ולא בגלל רמה ירודה של הערכים. <br />
{{ש}}אני מעוניין לחפשם ולהביאם לכאן. רעיונות?<br />
{{ש}}בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:30, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
:אין אפשרות להציג דף שנמחק. אולי אם יש מפעילים שיש לך קשר איתם ויסכימו לך. אני חושב על קובץ על יד. לא ברור אם יסכים לעזור לך אבל ייתכן שכדאי לך לפנות אליו במייל.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ח • 12:38, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{א|ביקורת}} מפעיל שם. הבעיה היא שאיני בטוח איך מסתדרים עם עניין זכויות היוצרים, מרגע שהערך נמחק רשימת התורמים כבר לא נגישה לקורא ולכן אולי לא מספיק להוסיף הפניה לוויקיפדיה. בברכה, [[משתמש:מלא כל הארץ|מכה"כ]] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ח • 15:57, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
:::באמת שכחתי ממנו, על בעיית זכויות היוצרים חשבתי. אבל ייתכן שמי שהערך שלו נמחק לא זכאי לקרדיט.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י' בשבט ה'תשע"ח • 19:31, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
::::למה שהוא לא יהיה זכאי? [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • י' בשבט ה'תשע"ח • 19:53, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::כי זה לא התקבל כתרומה שלו. מצד שני ייתכן שאדרבה יש לו זכויות יוצרים מוחלטות על זה. אבל אם הוא יודע על המכלול מסתמא הוא יעדיף לתרום לו ולא יתרעם על הגניבה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י' בשבט ה'תשע"ח • 19:56, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
::::::מסתבר כמו שאמרת שיש לו זכויות יוצרים על זה, ומסתבר שבאמת ירצה לתרום למכלול (לפחות כמו שרצה לתרום לוויקיפדיה), אבל גם ירצה שיהיה כתוב שהוא תרם. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • י' בשבט ה'תשע"ח • 20:53, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::::אם יהיה בויקיפדיה מפעיל שיירצה יש אפשרות לייבא את הערך אם כל הגרסאות, כך יינתן קרדיט לכל אלו שיצרו וערכו את הערך עד שנמחק. אבל אני מניח שמפעלים לא מאוד לא ירצו, ואפילו לא נראה לי שכדאי בשלב זה לבקש מהם זאת [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 14:42, 28 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== ערכים על אלילים ==<br />
<br />
בעת עבודה על הערך המיובא [[תרח]] נתקלתי בערך הקיים במכלול על האליל [[אל הסער האנטולי]]. <br />
<br />
לא מרגיש נח עם הערך. מה המדיניות? הערך אף מכיל תמונות הע"ז עצמה...<br />
<br />
בברכה,[[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:15, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
:איני פנוי כעת להיכנס לפרטים, ואף אין כרגע מדיניות פרטנית. אבל בגדול בוודאי שיש מקום לערכים על אלילים, ע"ז, וכדו' - כשם שיש מקום לערך על נצרות וכדו', וזה בכלל אבל אתה למד להורות. גם בחז"ל ובשאר מקורותינו לא חסר מידע על ע"ז, כל השאלה היא איך להציג מידע זה ומה לכלול בו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 23:32, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
::נראה לי שאין בעיה בתמונה כשלעצמה. כל זמן שזו לא תמונה לא צנועה. מאידך ידוע לי שיש הרבה שמתנגדים לתמונות של פסלים אפילו אם אינם ע"ז. אולי זה ראוי להתחלק למהדורות. בעבר היה דיון כמה צריך להיות המיעוט שסבור שצריך לצנזר כדי שיכניסו למהדורות ולא זכור לי שהיו דברים ברורים. נראה שצריך לפתוח כאן דיון על כל דבר.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ב בשבט ה'תשע"ח • 13:10, 28 בינואר 2018 (IST)<br />
:::למה אין בעיה בתמונה עצמה והרי אסור לראות צלמים? --[[משתמש:אלי|אלי]] • [[שיחת משתמש:אלי|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 10:38, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::::הסתכלות אסורה, אבל ראיה בעלמא שרי. [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 11:32, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::[[לפני עור]]{{ש}} [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:52, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::::::הדיון כאן הוא קודם כל דיון הלכתי מצטט כאן תשובה של רבי משה פיינשטין שנראה לי שקשורה מאוד לנושא שלנו.<br />
<br />
{{ציטוט|בענין אחד שפרנסתו להיות מורה בבתי הספר של המדינה בדברי ימי היונים והרומים אם מותר לספר בדתיהם כ"ח ניסן תש"כ. מע"כ ידידי הנכבד מהר"ר יהודה פרנס שליט"א. <br />
<br />
הנה בדבר אחד שפרנסתו להיות מורה בבתי למוד של המדינה בדברי ימי היונים והרומים וצריך גם להגיד שעורים בעניני דתיהם ועבודת אליליהם אם יש בזה איסור דאל תפנו אל האלילים וכתר"ה מסביר הספק מכיון שכתב הרמב"ם בפ"ב מע"ז ה"ב שאיסור הקריאה בספרים שחברו עובדי כוכבים בעבודתה הוא משום שדבר זה גורם להפנות אחריה ולעשות כמה שהם עושין ובזמן הזה שדתיהם כבר מאוסים לכל העולם אין לחוש כלל שימשך אחד אחר זה אין לאסור או דשמא עכ"פ הוא בכלל האיסור אף שאין הטעם. <br />
<br />
הנכון לע"ד דלהסתכל בצורה של ע"ז שהוא ג"כ מצד אל תפנו כדאיתא בשבת דף קמ"ט אסור אף שליכא הטעם ככל האיסורין שאין תלוין בהטעם אף באלו שנאמר טעם... ולכן גם לקרא בספרים שחברו בעבודתה יש לאסור אף שנימא שבטל הטעם בזמן הזה שכבר נמאסו דעותיהם בעולם. <br />
<br />
אבל נראה פשוט שהאיסור הוא רק בספרים שחברו העכו"ם שעובדים להע"ז שהם כתבו זה לשבחה בדברי הבל ושטות שנדמה להם שהוא שבח שספרים כאלו נאסרו בשביל הטעם בלאו דאל תפנו ונאסר לעולם אף כשיתבטל הטעם שלא ימשכו בנ"א בדבריהם הטפשיים, אבל ספרים שנתחברו מכופרים בע"ז ההיא שהוא רק להתלוצץ בהם ולבזותם במה שמספרים הבלותם ושטותם לא נאסר גם אז, ומצינו גם בקראי שמספרים מעבודתם אבל כיון שהוא באופן שהוא לבזות ולהתלוצץ אינו כלום. וכ"ש שאין לאסור עתה מה שלא היה אסור אז. <br />
<br />
וא"כ כשצריך ללמד בהקורס שלו עניני דתיהם והבליהם, צריך לדבר בלשון שיבינו שהם עניני שטות והבל איך שדבר הבל זה עשו ודבר הבל זה אשר אפילו קצת בן דעת ימאס בזה וכהא שאמר ר"נ במגילה דף כ"ה כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דעכו"ם דשריא. ובאופן זה מותר, וגם אפשר יביא קצת תועלת מזה שיבין מזה שאף עתה יש כמה דברים שאף שמחזיקים הרבה בנ"א שהם באמת הבלים ודברי שטות ואין ללכת אחר הדברים שמחזיקים אף רוב עולם בעינים סתומות, כמו שהיו הרבה דורות שטעו בדברי הבל ושטות כאלו שהיו מליוני מליונים בנ"א ורק עם ישראל שהיו מתי מעט הבינו האמת וקבלו התורה ושמרוה בכל הדורות ומסרו נפשם עליה וכל העולם שחקו עליהם ובזו אותם ועתה יודעים כל אוה"ע שהאמת היה עם ישראל בזה, ואפשר יבינו שגם עתה הוא כן, ואף שודאי אין לנו לדרוש בפני אוה"ע בדבר דתם שמחזיקים היום מצד שלום המדינה שבחסד השי"ת אנו שרוים בצלה בשלום ושלוה ואנו מצוים להתפלל בשלומה מ"מ לדרוש על הבליות העמים הקדמונים הוא דבר טוב שיביא תועלת ממילא. והנני ידידו מברכו בלו"נ, משה פיינשטיין|אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן נג }}<br />
<br />
נראה לענ"ד שתמונות וערכים כאלו במכלול הם בגדר "בלשון שיבינו שהם עניני שטות והבל איך שדבר הבל זה עשו ודבר הבל זה אשר אפילו קצת בן דעת ימאס בזה" וכתב [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 12:04, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::תודה {{א|יוסף}} על הבאת הדברים. לגבי תמונות לכאו' אין זה קשור מי המחבר, ולגבי הערכים איך רואים בערכים שאלו דברי הבל, במיוחד דתות עכשויות כהנצרות [מסתמא אם כותבים משפט אחד "שזה דת הבל" וכדומה זה לא נחשב] אלא א"כ כונתך שזה מובן מעצמו [[משתמש:אלי|אלי]] • [[שיחת משתמש:אלי|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 12:35, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:::יוסף אני חושב שהדברים שהבאת אכן מדברים בעד עצמם ונותנים גושפקנא להרבה ערכים במכלול, תודה. עם זאת אני מעריך שהכרעה סופית בדברים כאלו תהיה על ידי ועדת הרבנים של המכלול. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:26, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::::#[[משתמש:Davidnead|דוד]] אתה צודק לגמרי הדיון כאן הוא בבחינת גיבוש שאלת חכם. ככתוב [[המכלול:המכון לאוריינות וידע כהלכה|בדף המכון]] "שאלות כבדות משקל שהן בבחינת "הדבר הקשה" יעלו על שולחנם של גדולי תורה. חבר העורכים ועמיתי המחקר יגבשו "שאלת חכם" שהינה בבחינת חצי תשובה אך התשובה הסופית תכרע על ידי גדולי התורה".<br />
::::#[[משתמש:אלי|אלי]] שים לב שר' משה פינשטין בונה את התשובה שלו על הסתכלות בצורה של עבודה זרה, אם כן מסתבר שדבריו הם נכונים גם לתמונות. בנוסף בהסתכלות יש עוד סברא להתר ש"בטלום עובדיהם" וכיום אין עליהם דין ע"ז אלא דין אנדרטאות שנעשו לכבוד שמותרים בהסתכלות.<br />
::::#[[משתמש:אלי|אלי]] אני מסכים איתך לגמרי שאם כותבים משפט אחד "שזה דת הבל" וכדומה זה לא נחשב. אלא שהטקסט עצמו צריך להיות בלשון שיבינו שהם עניני שטות והבל אשר אפילו קצת בן דעת ימאס בזה. מסיבה זו הצעתי [[המכלול:חדר דיונים למינוח יהודי|בחדר דיונים למינוח יהודי]] לכתוב בכל מקום במקום המילה אל את המילה אליל שמילה זו היא כינו המזלזל בעבודה זרה. (עד שנעלה את השאלה על שולחנם של גדולי תורה. כמובן שהדיון שם עדיין פתוח וכולם מוזמנים להביע את דעתם)<br />
::::#בנושא הנצרות בוא נפתח דיון נפרד<br />
::::וכתב [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 14:27, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::{{א|יוסף}} אני מסכים גם עם דבריך האחרונים רציתי רק לחדד. בנוגע לטון הזלזול. אני מסכים שלא מספיק משפט אחד, מאידך גם עשר משפטים אינה הדרך. הדרך אינה דרך פובלציסטית של ליצנותא דע"ז, הדרך היא כתיבה אנתרופולוגית "אובייקטיבית" שניכר מתוכה שאנו מסקרים תופעה אנתרופולוגית פרימיטיבית ולא יותר. ממש כמו שלצערי לעיתים היהדות מוצגת בוויקיפדיה. אין צורך במשפטים מפוצצים להעביר את המסר, המסר החזק ביותר הוא זה המועבר בין השורות. לדעתי נקודה זו עומדת ממש בבסיסו של המכלול. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 14:37, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::::::אעיר, שהאג"מ נראה כסותר את עצמו שבתחילה אסר ספר שנכתב לשבח ע"ז הא סתמא שרי ובהמשך התיר ספר שנכתב לשם התלוצצות מע"ז הא סתמא אסור, ומ"מ נ"ל שלשונו יותר נוטה שסתמא אסור ומה שכתב בתחילה משום שדיבר בהווה [[משתמש:אלי|אלי]] • [[שיחת משתמש:אלי|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 14:52, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::::יישר כוח {{א|יוסף}} אני חשבתי בהתחלה כמו הצד הראשון של השאלה, באמת צריך לברר איך לעשות את זה בלשון שיהיה מובן לכל שזה שטות והבל. הרעיו לכתוב אליל משום מה הבנתי שלא התקבל למרות שאני לא יודע מה סיבת ההתנגדות אבל לכתוב "אל" מספיק מבטא שזה שטות. למעשה ייתכן שאם יש השערה שזו עבודה זרה שכתובה בתורה יש להקל יותר כגון ה"בעל" הכנעני או "עשתורת". [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 16:41, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== לייבא או ליצור מחדש? ==<br />
<br />
יצרתי את הערך [[טיוטה:רוב (הלכה)|רוב הלכה]] בסדר שונה לחלוטין מהערך [[w:he:רוב (הלכה)]]. זה כמובן רק בטיוטה. השאלה אם עדיף לייבא ולהשלים משם. לפי איך שראיתי כעת הערך {{כתב מחוק|שם כתוב בסדר גמור.}} צריך רק תיקונים קלים. השאלה היא גם כללית. מה עדיף. לבדוק אם קיים בויקיפדיה ואם כן לייבא, או ליצור מחדש. כמובן אני מדבר בערכי קודש שיש הרבה סיכוי לעריכה מוצלחת אצלינו. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ב בשבט ה'תשע"ח • 13:23, 28 בינואר 2018 (IST)<br />
:באופן כללי, אני בעד הגרסה הוויקיפדית, אם באמת יש לך מה להוסיף/לתקן/לשפץ - תמיד תוכל לעשות זאת לאחר הייבוא. הייתי מוותר לגמרי על הייבוא רק במידה והערך המקורי דל או לא ראוי עד כדי שאין טעם לייבא ו/או אתה משוכנע שתכתוב ערך טוב ממנו מכל הבחינות. נסה לחשוב אם הערך היה קיים אצלינו אם היית מוחק וכותב מחדש או עובד על בסיס הקיים. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:46, 28 בינואר 2018 (IST)<br />
::ואז לייבא ישר למרחב הערכים?--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ב בשבט ה'תשע"ח • 13:47, 28 בינואר 2018 (IST)<br />
:::לדידי, בערכי קודש שסביר שהערך יעלה משמעותית בערכו אצלנו, לדעתי כדאי להתחיל מ-0 ולקחת חלקים עם שינוי ניסוח כנדרש היכן שתורם. אולם ישנם גם ערכי קודש בויקי שנמצאים פחות או יותר במצב ממצה ובנויים היטב, ואת אלו כדאי להביא כפי שהם עם הקרדיט. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 13:53, 28 בינואר 2018 (IST)<br />
::::ברור שלטווח הארוך המגמה היא שכל ערכי הקודש ייוצרו מחדש במכלול (שיהיה הורתם ולידתם בקדושה) ויעלו על ערכי ויקיפדיה עשרת מונים, השאלה היא האם כבר כיום יש לנו כאן במכלול קהילת עורכים די רחבה על מנת להתחיל במהלך זה. מפני שהמטרה שהאיכות של ערכי הקודש במכלול יהיו תמיד יותר ממה שקיים בויקיפדיה ולא פחות וזה דורש קהילה רחבה ולא עבודת יחיד. אומנם, אם אתה חאתה משוכנע שתוכל לכתוב לבד ערך טוב ממה שיש בוויקיפדיה, אפשרי, אך אם אתה חושש שלבסוף הוא יהיה פחות טוב, עדיף לעבוד על הגרסה הויקיפדית. [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 14:33, 28 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== אישים המוזכרים בערכי ימים לועזיים ==<br />
<br />
{{הועבר|מ=שיחת משתמש:יוסף}}<br />
היה לי דיון קצר עם {{א|davidnead|דוד}} שצריך להרחיבו לגבי מי צריך להופיע (להישאר) בערכים על ימים לועזיים המציינים בין השאר גם אישים שנולדו\נפטרו באותו תאריך. <br />
{{ש}}לדוגמא בערך [[13 ביוני]], האם צריכים להשאיר שם את:<br />
* 1986 – גל אמיתי, שחקן ומנחה טלוויזיה ישראלי<br />
* 1985 – הדר מרקס, שדרנית רדיו וקריינית פרסומות ישראלית<br />
* 1971 – סיגל שחמון, מנחת טלוויזיה, דוג' וזמרת ישראלית<br />
* 1986 – מרי קייט ואשלי אולסן, שחקניות, מעצבות אופנה ויזמיות עסקיות אמריקאיות<br />
* 1231 – אנטוניוס מפדובה, '''''קדוש''''' בכנסייה הקתולית (נולד ב-1195)<br />
* 1998 – עבדאללה אל-עקל, שחקן ערבי-ישראלי<br />
* מה לגבי שחקני כדורגל ודומיהם?<br />
מה דעתך?{{ש}}<br />
בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:52, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
:ניהלנו בעבר דיון בנושא. עקרונית, למעט פדובה אם היה לו קשר לעם ישראל יש למחוק את כולם. עדיף להתחיל אותם מאפס ולבנות אט אט את הדפים האלו עם אישים חשובים בלבד. בברכה, [[משתמש:מלא כל הארץ|מכה"כ]] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ|שיחה]] • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 19:11, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
::[[משתמש:מלא כל הארץ|מכה"כ]], מסכים אתך. אולם, נראה ש{{א|davidnead|דוד}} זכר אחרת את ההבנות שהיו... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:14, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::בדיון עם {{א|מלא כל הארץ}} - דעתו של מכה"כ אכן הייתה שיש למחוק הכל ולהתחיל מאפס. דעתי הייתה שונה. דעתי היא שבכל מקרה בין אם נתחיל מאפס ובין אם לא יש להתחיל מתוך תכנון כיצד עומדים הדפים להיראות ומה עתיד להיכנס שם, ולא להתחיל למלאת באופן מקרי - כי אז זה ידמה לתוהו ובוהו בוויקיפדיה - ומשכך, ברגע שיהיו קוים יהיה אפשר למחוק לפיהם ולקבל תוצאה דומה בפחות עבודה, ואין צורך למחוק הכל ולהתחיל מאפס. ובנוסף, כל עוד לא התחלנו ולא בנינו ולא הסכמנו על משהו - אין טעם למחוק הכל. אין טעם למלא תוכן בלי שמישהו מתכוון לכתוב אותו מחדש.<br />
:::בדיון עם {{א|עידו}} - תמכתי במחיקת זמרות, דוג' וכדו' כי לא ראוי שהם יופיעו, וכך נהגתי אני בכל ערכי התאריכים שייבאתי. לגבי מחיקת אישים שונים שאין בעיה עקרונית שיופיעו, אלא שהם פשוט שוליים ולא מעניינים אותנו - השיקול אינו דווקא חרדי, אלא שוב שיקול של סדר ותכנון מה יופיע וכמה. מצידי כמובן שהדברים השוליים אפשר למחוק, אלא אם השחקן דנן מפורסם במיוחד וכדו'. אך כל עוד לא הותוו קווים כאלו יש לשמר את הגרסה היציבה מוויקיפידה - למעט מה שלא ראוי באופן מובהק.<br />
:::אני מציע לפרוט את הדיון לפרוטות, ולדון בכל נושא בנפרד (שחקנים/יות זמרים/יות חרדים או חילונים, שחקני כדורגל, במאי סטרים, סופרים, עיתונאים, פוליטיקאים חשובים יותר או פחות, רבנים במדרג נמוך או גבוה ועוד ועוד), ואז לבחון שוב את הסך הכל. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:44, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::מסכים עם דוד שיש לגבש קווים ועקרונות מדויקים יותר, אך לדעתי לחכות עם הצמצום עד לאחר גיבוש הכללים הוא לדעתי יותר עבודה (ולא פחות כפי שהציג דוד), ובכל מקרה עד שהדבר יטופל עדיף למעט בהבלים הללו. בברכה, [[משתמש:מלא כל הארץ|מכה"כ]] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ|שיחה]] • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 20:35, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::: בשביל זה יש את תבנית מהדורות למחוק מהבסיסי כל מה שבמחלוקת ובספק, עד שיגובש מדיונות אחרי דיון מעמיק [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 21:01, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::{{א|יוסף}} זה לא ממש קשור מ-2 סיבות שנובעות מאותו שורש. ראשית זה לאו דווקא עריכה חרדית, זה לא שאלה של כשר או לא, אלא בעיקר של סדר עדיפויות. שנית, אין כל מקום לחלק בזה בין בסיסית לכללית, למעט מקרים חריגים, מאותה הסיבה שזה לא שאלה של נקי יותר או פחות. המהדורה הכללית אינה פח זבל של כל מה שלא נפתר במכלול, וזו לא שאלה כאן של מחלוקת או ספק מה כשר להיכנס באספקלריה התורנית של המכלול. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 21:27, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{סוף העברה}} [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 21:38, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}<br />
אציין רק את [http://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_1#.D7.9E.D7.94_.D7.A8.D7.90.D7.95.D7.99_.D7.9C.D7.94.D7.99.D7.95.D7.AA_.D7.91.D7.AA.D7.90.D7.A8.D7.99.D7.9B.D7.99.D7.9D_.D7.A2.D7.91.D7.A8.D7.99.D7.9D הדיון הראשון בעניין]. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 21:40, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
:[[משתמש:Davidnead|בד]]{{א|איש גלילי|י}}[[משתמש:יוסף|ון]], המקושר נראה ש[[משתמש:מעלת התורה|מעלת התורה]] ו[[משתמש:מוסיף והולך|מוסיף והולך]] הסכימו שאנשי "תרבות" (שאינם פוליטיקאים) אחת דתם להימחק. כך גם סבר בדיון המחודש [[משתמש:מלא כל הארץ|מכה"כ]] וכך סובר אנכי. נראה שיש הסכמה מוחלטת בנושא ולכן היא '''החלטה פעילה'''. {{ש}}היכן מתועדות החלטות מסוג זה?{{ש}}אם אין הסתייגויות, אשמח להתחיל להוריד כאלו להנאתי. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 17:24, 7 בפברואר 2018 (IST)<br />
::מדובר בדיון עתיק ולא ממש בעל משמעות. מ"מ גם אני לא ממש מתנגד - הכל תלוי מה. אנא פרוט את מה שאתה רוצה לפרטים, משהו גורף אף פעם לא טוב והוא לא ישקף כלום. "תרבות" זה כוללני מאוד, וגם שם סייג מוסיף "ברובם". היכן מתועד? אמור להיות מתועד ב[[המכלול:כתיבה יהודית]] בפועל הדף די ריק, ויש מעט החלטות מתועדות. כמו כל דבר, גם בזה [[המכלול:שום גמדים לא יבואו|שום גמדים לא יבואו]]. לא הייתי ממליץ רגע לתעד שם, שכן בקרוב מתוכננת רפורמה בדפי הדיונים והמדיניות שתאפשר הן דיונים מסודרים ומרוכזים והן תיעוד של ההחלטות. זה הדף: [[טיוטה:המכלול:מדריך לעריכה באספקלריה תורנית]], כרגע הוא טיוטה ואני מקוה שיכנס לשימוש בקרוב לאחר ליטוש. אתה מוזמן לנסות לעזור גם בזה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:41, 7 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::[[משתמש:Davidnead|אני]] חושב שלגבי אנשי תרבות וספורט ששם "תרומתם" היחידה, המגמה צריכה להיות מחיקה אלא אם הוסברה חשיבות. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:47, 7 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::לגבי אנשי ספורט - אני מסכים איתך. '''אבל''', כמו בכל דבר אחר, זה לא חכמה למחוק ולטעון תוכיח חשיבות. יש לא מעט אנשי ספורט שיש להם פרסום מעבר לעולם הספורט, מסיבות שונות, אם אתה מוחק עליך לדעת מה אתה מוחק, אף אחד אחר הרי לא יחזיר אותם. לגבי תרבות - שוב, תפרט, זה מילה מאוד מאוד כוללנית. למשל זלדה המשוררת היא אשת תרבות? היא ראויה לתאריך לדעתי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 23:04, 7 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::דבריך אינם מובנים. עורך שמוחק זה כי נראה לו שצריך למחוק. אם פעל לא נכון על המנטרים להעיר לו על כך. אם יש משהו חשוב שנמחק מחזירים ומעירים. בגדול מסכים אתך שכאלו שהישגיהם יוצאים דופן כדאי להשאיר כי ההשפעה שלהם בעלת מעגלים משניים בעלי משמעות. דוגמאות בולטות של ערכים שיש להם הצדקת קיום לדעתי הם: [[צ'ארלי צ'פלין]], [[דייגו מראדונה]], [[טייגר וודס]], [[קרל לואיס]], [[לאונרדו דה וינצ'י]] וכיוב' [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:10, 8 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::{{א|עידו|ה}}עניין פשוט: אף אחד לא גננת פה, כולל המנטרים. על כל עורך מוטל לערוך בצורה מיבטבית, רק בתחום שהוא מבין ומתוך שיקול דעת מעמיק. זה נכון בכל תחום, ובפרט שיש לנו מחסור במנטרים. התכוונתי להפקיע מצב בוא יבוא עורך ויבצע מחיקה גורפת של אישים רק משום שהם מתוארים כ"שחקני כדורגל" או משהו כזה. יש צורך במדיניות, ועד כמה שדובר עכשיו אני לא רואה שאנו חלוקים בתוכנה, אבל כשתהיה כזו - על כל עורך מוטל לוודא שכל שם שהוא מסיר הוא בדק את חשיבותו האנציקלופדת לעניין זה ואת ההצדקה לכך מתוך הנהלים שגובשו. אני מדגיש את זה כי אני יודע שנורא מפתה למחוק את כל מה שלא מצלצל "היימיש". [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:45, 8 בפברואר 2018 (IST)<br />
===הצעות פרקטיות===<br />
מוזמנים להציע כאן עוד בתת-תת-כותרות, מכיוונים שונים, עדיין לא להצבעה, רק שיהיו לנו רשימות מפורטות לדון אודותיהם. לדעתי יש מקום לחלק בין חשיבות תאריכי מוות ללידה.<br />
====על דרך החיוב - 1====<br />
רק הבאים בתור יזכו להיות מוזכרים בערכי תאריכים ושנים בהם נולדו (רשימה לא גמורה, אני עוד חושב, מוזנים להעיר):<br />
#אישים בתנ"ך ובש"ס (משנה, תוספתא, בבלי, ירושלמי) ובמדרשים (מכילתא, ספרא, ספרי).<br />
#נביאי שקר, ומייסדי דתות שקר.<br />
#מלכים ומושלי מדינות (נשיא, ראש ממשלה, ח'ליפה, סלטאן, שאה וכד').<br />
#רבני מדינות.<br />
#רבנים ששימשו בתור... או חיברו...<br />
#דמויות מפתח בהיסטוריה של העולם ובפרט של העם היהודי{{הבהרה|צריך לדייק}}.<br />
הרשימה לא גמורה, אני עוד חושב, מוזמנים להעיר. בברכה, [[משתמש:מלא כל הארץ|מכה"כ]] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ|שיחה]] • כ"ג בשבט ה'תשע"ח • 17:47, 8 בפברואר 2018 (IST)<br />
;הערות:<br />
הערה: לפעמים יש צורך בתאריך לידה, לפעמים פטירה, ולפעמים שניהם. קשה לשים מסמרות, אך כדאי לחדד קוים מנחים.<br />
תוספות שלי:<br />
#אישי רוח מרכזיים בעולם הכללי כמו פילוסופים, סופרים, משוררים<br />
#אנשי מדע בכירים<br />
#אישי תרבות מרכזיים כמו שקחנים וזמרים - בתנאי שהוחלט שמסיבה כלשהי הם זכאים לערך במכלול או שיש צד גבוה כזה.<br />
מי לא זכאי:<br />
#אישי תרבות כמו שחקנים או זמרים שכל פרסומם הוא רק בתוך תחום עיסוקם ולא השפיעו על העולם שמעבר למגרש הכדורגל<br />
<br />
====2====<br />
<br />
:תודה {{א|מלא כל הארץ}} על הפתיחה של דיון פרקטי סוף סוף במקום דיבורי סרק. אתפנה להרחיב אח"כ, רק אעיר בינתיים שאולי קודם לכן צריך להעמיד תמונה כללית עוד לפני הפרטים. מה אורך הרשימה שהייתם רוצים לראות בערכי התאריכים? האם אתם מודעים לכך שיש חפיפה (טכנית) בין ערכי התאריכים לערכי השנים? מה התמונה שהייתם רוצים לראות שם? מה המטרה של ערכים כאלו? [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 21:59, 8 בפברואר 2018 (IST)<br />
::דיון כזה אגב מעולם לא התקקים בפדיה, וכך נוצר מצב מגוחך שערכי התאריכים סובלים מאינפלציה של אישים שוליים באופן חסר פרופורציה, והערכים הללו לפעמים פשוט לא נעימים לקריאה. אז יש צורך להגדיר איזה קטגוריות יכנסו, אבל לא פחות מכך את המדרג, את רף הכניסה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:45, 8 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== שינוי מדיניות הרשאות עריכה בעקבות הצפת משחיתים ==<br />
<br />
בעקבות תכנית שפורסמה עלינו במוצ"ש האחרון בתקשורת הכללית, תכנית שליבתה שנאה והשמיצה את המכלול, אנו עדים בימים אחרונים להצפה של משחיתי בהתמקדמות בערכים אותם הזכירו בתכנית. ברצוני להציע שבאופן זמני ולמשך שבוע, תישלל אפשרות העריכה ממשתמשים רשומים חדשים. רק עורך ותיק בן 4 ימים יוכל לערוך, או לחילופין עורך שקודם למעמד עורך ותיק על ידי מפעילי המערכת. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 17:04, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:לדעתי אנחנו עוד לא שם. זה עדיין מעט השחתות באופן אבסולוטי. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 17:24, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::{{בעד}} השינוי למשך שבועיים, אין לנו מספיק משאבים להתמודד עם זה, וזה אמור לכאורה רק להתחזק בהתאם להתפתחות הדיון ב[[w:he:ויקיפדיה:כיכר העיר#מכלול - האנציקלופדיה השיתופית בדרך התורה!|כיכר העיר של ויקיפדיה]]. הצעתי: אפשרות העריכה תישלל למשך שבועיים ממשתמשים חדשים, אלא אם כן שלח קורות חיים לאחד ממפעילי המערכת, והלה ראה לנכון לקבלו. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • כ"ח בשבט ה'תשע"ח • 18:48, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::אבל הנה גם הגיע black penny ובינתיים יתכן שהוא בא להועיל. כרגע אני יכול לנטר את החדשים. כדאי להקשות כמה שפחות לדעתי. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:01, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::{{א|black penny|הפני השחור}} יכול לקבל את האישור החריג שהוצע, וכך כל אחד חדש הדומה לו. נשמח לשמוע גם ממנו את דעתו בדיון הנוכחי. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • כ"ח בשבט ה'תשע"ח • 19:14, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::תודה על ההתייחסות. לא שמעתי את התוכנית המדוברת, ואינני יודע איפה שודרה. בינתיים יש לי שאלות על תמונות. עבדתי עם חרדים, ויש לי קרובי משפחה חרדים. מסתבר שעדיין אינני יודע את כל התשובות, בעיקר בעניין תמונות. לעניין המדיניות, אני חושב שמדובר בגל עולה שאחר כך יירד. אפשר לבצע משהו לפרק זמן קצוב ואחר כך להסיר. [[משתמש:Black penny|הפני השחור]] ([[שיחת משתמש:Black penny|שיחה]]) 19:23, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::אפשר מקורות לתכנית בתשקורת הכללית? [[משתמש:יהודה שמחה ולדמן|יהודה שמחה ולדמן]] ([[שיחת משתמש:יהודה שמחה ולדמן|שיחה]]) 19:40, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::טוב אז גם אני {{בעד}}. שלא אפרוש מהציבור [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:41, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::{{א|יהודה שמחה ולדמן|יהודה שמחה}}, שלחתי לך באישי. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • כ"ח בשבט ה'תשע"ח • 19:42, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::אה, תכנית "הסכין בגב האומה"... נו... לא טרחתי אפילו לראות... [[משתמש:יהודה שמחה ולדמן|יהודה שמחה ולדמן]] ([[שיחת משתמש:יהודה שמחה ולדמן|שיחה]]) 19:48, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::::אני רואה שכולם בעד, אתן גם ל{{א|יוסף}} צ'אנס להביע דעה ואז אבצע את השינוי. להזכירכם בעבר כל משתמש היה חייב לקבל אישור של המכון לפני עריכה, זה כבר מזמן ירד מהפרק, אך זה לא סוף העולם. אפשר גם להוסיף הודעה בדף הרישום לחשבון שתסביר את זה, וגם תסביר שזה ארעי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:18, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::::באו נמתין עוד 24 שעות נראה אם יהיה עוד השחתה מכוונת (יש סימנים לכך שכל השלושה היו אותו משחית) אם כן נפעיל זאת [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 21:37, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::::::מסכים עם {{א|יוסף}} שזה כנראה אותו אחד. גם ההשחתה של הרגע באותו דפוס. ותודה ל[[משתמש:Davidnead|דוד]] עך הטיפול המהיר. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:26, 15 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::::::התודה היא, גם בפעם הזו וגם בחלק מהאחרות, ל{{א|אומר מעט}} העירני. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:33, 15 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== פסקאות "ספורט" ==<br />
<br />
מה כדאי לדעתכם לעשות עם פסקאות ספורט בנאליות בערכים, כגון [[שטוטגרט#ספורט]].<br />
כדאי:<br />
* כעקרון להשאיר<br />
* כעקרון להוריד, ולהשאיר אם יש סיבה מיוחדת<br />
אני נוטה לאופציה השנייה. בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:41, 14 בפברואר 2018 (IST)<br />
:לדעתי, עדיף בינתיים להשאיר עד שתהיה קבוצה גדולה יותר לדיון (כשתהיה קבוצה גדולה יותר - אני אישית אצביע בעד הסרה באופן עקרוני). [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • כ"ט בשבט ה'תשע"ח • 11:13, 14 בפברואר 2018 (IST)<br />
::{{א|יוסף|ע}}{{א|Davidnead|ו}}{{א|צב"י|ד}} {{א|מוסיף והולך|מ}}{{א|אומר מעט|י}}{{א|יוני|ש}}{{א|יהודה שמחה ולדמן|ה}}{{א|יהודה 1|ו}}{{א|Black penny|?}} [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 23:56, 14 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::לצמצם למינימום, במקרה זה זה כבר מינימום אז להשאיר. אם תהיה התנגדות אפשר להעביר למהדורה כללית - למרות שאני נגד שימוש מיותר במהדורות. החשבון שאני עושה הוא שבהחלט יתכן שנרחיב מעט את קהל הקוראים שלנו עם המידע הזה, (גם אם זה לא הקוראים הכי פנטיים בעולם...) ומאידך לא ממש נאבד קוראים בגללו, כל זמן שזה לא יהיה מוגזם. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 00:01, 15 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::בערכים על ערי חוץ לארץ ועל אומות העולם מה זה מפריע? זה חלק ממה שחשוב בערים האלו יש תקציב מיוחד לזה וזה חלק מרכזי בתרבות. אבל בערי ישראל ועל עם ישראל זה כבר דבר שונה, כאן נכנס בחשבון מה ראוי על פי תורה ומה חשוב באספקלרית התורה--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 01:41, 15 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::כמידע יבש אינני רואה כל בעיה להשאיר את פסקאות הספורט. לדעתי ראוי להשאיר במרחב הערכים את כל הידע שאינו סותר באופן ישיר את י"ג עיקרי האמונה. ולכתוב פסקאות חדשים בין כה לא נראה לי שמישהו כאן יעשה את זה. ולכן הישן ניתן להשאיר לדעתי, והבו דלא נוסיף עלייהו. אך כמובן להשאירם כמידע יבש (בעיר פלוני יש קבוצת כדורגל), ולא מתוך ניסוח של הערצה (קבוצת הכודרגל זכתה בתחרויות רבות בעולם). [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 10:57, 15 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== סטנדרט לגבי פסקת "בספרות החיצונית" ==<br />
{{א|יוסף|מ}}{{א|Davidnead|צ}}{{א|צב"י|י}}{{א|מוסיף והולך|ע}} {{א|יוני|ל}}{{א|יהודה שמחה ולדמן|ק}}{{א|יהודה 1|ב}}{{א|איש גלילי|ו}}{{א|בן-ימין|ע}} {{א|מלא כל הארץ|ס}}טנדרט שבהתייחסות לנושאים של קודש שבויקיפדיה אוהבים לערבב חז"ל עם דעות חוקרים וכופרים ולהציגם כשווים, {{ש}}אנו מאידך נפרידם כך שאת הדעות הכפרניות, מחקריות, ספרים חיצוניים וכיוב' נשים בפיסקא "בספרות החיצונית". <br />
<br />
בנוסף מבחינת מיקום בתוך הערך - כשם שדעות חז"ל שהוספתי פעמים רבות וכיוב' נזרקו לסוף הערכים שם, כך יאה לאותה פיסקא אצלנו שתושם בירכתי הספינה.<br />
ראו [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D&type=revision&diff=371483&oldid=371480 דוגמה כאן] להוספת פיסקה כזו. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:57, 15 בפברואר 2018 (IST)<br />
::כבר היו על זה דיונים בכמה מקומות. כדאי לכתוב תמצית של מסקנות, לעת עתה לא נראה לי שהוסכם דבר אחד על כולם. אבל לפי הבנתי הוסכם על פשרה שדעות שיש להם חשיבות אנציקלופדית לכל הפחות בציבור הכללי ויש מקום להתווכח אם הם כפירה, ישארו במהדורה הכללית ויוסרו בבסיסית. דעות שאין להם חשיבות כלל או שהם כפירה ודאי ימחקו. דעות שאינם סותרות את התורה כלל אבל הם מאנשים לא ראויים יש להוריד להערה או לפיסקה נחותה יותר.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • א' באדר ה'תשע"ח • 19:28, 15 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
==שיתוף פעולה עם ויקיפדיה==<br />
שלום רב לכל העורכים באתר המכלול. לאחרונה נוצר בוויקיפדיה העברית דיון ארוך על המכלול ([https://he.wikipedia.org/wiki/ויקיפדיה:כיכר_העיר#%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C_-_%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94!]). הצעתי שם ואני מציע גם כאן להקים דף שירכז את הקשר בין שני האתרים. השם המוצע הוא "ויקיפדיה:קשר עם המכלול" לוויקיפדיה ו"מכלול:קשר עם ויקיפדיה" במכלול (השמות כמובן יכולים להשתנות בהתאם לבחירתכם פה ולבחירה שלנו שם, זאת רק הצעה ראשונית). כמו שכתבתי בדיון שם אני מציע למכלול לשתף פעולה באופן פעיל עם ויקיפדיה כדי לקבל כלים טכניים שונים, בוטים, שיתוף בנושאים לשוניים ועוד שיש בוויקיפדיה. בוויקיפדיה יש אלפי דפים שמלאים בתוכן טכני, ידע שנצבר במהלך עשור וחצי לקיומה של ויקיפדיה. תובנות על הפעלת האתר ועוד - דברים שכלל לא קשורים למהות האתר. אתם יכולים כמובן לבחור איך לכתוב את התוכן באתר שלכם ומה למחוק ומה להוסיף. עם זאת, אני חושב ששיתוף פעולה כזה יכול לסייע למכלול. אני חושב שזה יקטין את המתח שנוצר (אני ממליץ לכולם לקרוא את הדיון) ובסופו של דבר יהיה טוב גם לוויקיפדיה העברית. היות שאני לא מתכוון להיות פעיל באתר זה אם יש הערות ספציפיות אלי הכי טוב לעשות את זה בדף השיחה שלי בוויקיפדיה. [[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]] ([[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]]) 08:08, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:שיתוף פעולה יהיה פורה ומפרה עבור שתי האנציקלופדיות (כפי שהוא בין אנשים וחברות גם בחוץ). כמובן נשמח בהחלט לסיוע (הנצרך ביותר) עם נושאים טכניים מהחברים בויקיפדיה העברית.{{ש}}לא כל כך ברור מה יהיה בדפי הקשר שאתה מציע, מכיוון שאין עדיין קשר כזה. אבל מה שכן, כשיהיו דיונים פורים (ויפה שעה אחת קודם), ודאי טוב יהיה להעלות דפים כאלו כאן ושם. אציין לחיוב ({{שכוייח}}) את הגישה השיתופית שאתה נוקט, שאינה ברורה מאליה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:19, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
::שלום [[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]]. גם אני רוצה לציין לחיוב את הגישה השיתופית שאתה מציע, שיש בה גם פרקטיות וענייניות. כמי שנושא בעול הטכני של המכלול בהחלט אשמח לשיתוף פעולה כזה, וזה בהחלט יתרום להקטנת המתח (שנוצר בחלקו עקב תחושת ה"מאחורי הגב" של ויקיפדים שלא הכירו), ואני גם מאמין שבסופו של דבר גם ויקיפדיה תיתרם מכך. אבל, אני תוהה מה יהיו הציפיות של הוויקיפדים משיתו"פ כזה - ואם זה לא יגרום בסופו של דבר לתוצאה הפוכה אם לא נעמוד בציפיות כאלו מסיבות שויקיפדים יתקשו אולי להבין. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 08:38, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::גם אני מצטרף להודות ל{{א|Gilgamesh}} על היוזמה לשיתוף פעולה והקטנת המתיחות. אמנם לא כל כך הבנתי איך בדיוק זה אמור להיעשות. אני חושב שראוי שפשוט ייפתח דף שמי שיש לו הערות או בקשות יפנה לדף זה לכתוב אותם. אמנם אפשר להסתפק בדפי אולם הדיונים במכלול והמזנון בויקיפדיה. בנוסף, יש משתמשים שנחסמים להם דפים בגלל נטפרי ואז לא יוכלו לפנות לשם. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' באדר ה'תשע"ח • 10:11, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::בהחלט יוזמה ברוכה, יישר כח לגילגמש על הרעיון, נראה עד כמה הוא יוכל להיות ישים בפועל (יש כאן לכאורה כמה בעיות, טכניות בעיקר, לא פשוטות). {{א|יהודה 1|יהודה}}, אני כן רואה מעלה בדף מיוחד לזה, ודווקא בגלל הבעיה של נטפרי - ייתכן כי הרעיון של דף מיוחד לעניין זה יהיה יעיל יותר (ואם ייחסם מפעם לפעם - ננסה למצוא פתרונות כמו שנסינו עד היום). ומלבד זה, זה סתם כך טוב בשביל הסדר הטוב. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ג' באדר ה'תשע"ח • 10:26, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::מבחינה טכנית יש לי כמה רעיונות. יתכן שנוכל לפתוח דף בוויקיפדיה שיוצג גם פה ו/או להיפך. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 10:38, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::כרגע הגישה בוויקיפדיה כלפי המכלול היא עוינת. לדעתי, שלא בצדק ובחלקו זה נובע מתחושת פגיעה לא מוצדקת בעיני. לדעתי חלק מהוויקיפדים נעלבו שערכיהם (שעליהם עמלו במשך זמן רב, לעתים שנים) מועברים בשלמותם לאתר אחר ואף נערכים שלא בהתאם למה שהם רוצים ואין להם שום יכולת להשפיע על זה. אני, באופן אישי, לא רואה בכך פגיעה, להיפך. אם יש קהל שרוצה לקבל את התוכן בהתאם למה שהוא רגיל אז טוב שקיים אתר כמו מכלול. אכן ניסיתי להוריד את המתח בדיון והצגתי את עמדתי ואני מקווה שבסופו של דבר הרוחות ירגעו. לגבי הפן הטכני: אני חושב שכדאי להקים דף משותף בשני האתרים שיארכו בו דיונים הקשורים בשניהם כך שישמר תיעוד משותף. אפשר למשל להעתיק את הדיון שמתקיים בכיכר העיר בוויקיפדיה לכאן ולארכב גם כאן כדי שישמר ולהבא לערוך דיונים על המכלול בוויקיפדיה בדף יעודי. לגבי העזרה הטכנית: אני לא איש טכני. מעולם לא עשיתי שום דבר טכני בוויקיפדיה. אני נמצא שם מאפריל 2004 ואני עדיין בקושי יודע לייצר טבלאות שלא לדבר על הפעלת בוטים ודברים כאלה. פשוט ויקיפדיה משופעת בעורכים בעלי ידע טכני נרחב, חלקם למדו את הדברים האלה במסגרות רציניות והם יכולים לייצר כל בוט בעולם פחות או יותר. אני מציע, לאחר שהרוחות ירגעו והוויקיפדים יראו שהמכלול הזה הוא לא שד נורא כל כך, לפנות למפעילי הבוטים ולבקש את התכנה של הבוט כדי שיהיה אפשר להפעילה פה, במכלול. לדוגמה בוט החלפות שמתקן שגיאות כתיב, בוט סדר פרקים, בדיקת עריכה (צ'קטי) ועוד. אני מקווה שזה יעזור לכם פה.<br />
::::::באשר לוויקיפדיה - נראה שהרוחות סוערות מאוד כרגע בגלל זכויות יוצרים. אני לא מבין בזה שום דבר ומבחינתי הסימון הקטן בתחתית העמוד זה בסדר גמור, אבל נראה שיש כאלה שזה לא מספק אותם. אני לא יודע מה בדיוק אפשר לעשות, אולי להעתיק את רשימת התורמים לדף שיחה או משהו כזה (שוב משהו שהבוט יכול לעשות כי להתחיל להעתיק עשרות אלפי רשימות ביד זה נשמע לי די קשה - כאן אולי מישהו מוויקיפדיה יכול לייצר לכם בוט כזה ונגמר העניין) אבל כדאי להבין מה בדיוק ישביע את הרצון של הוויקיפדים הקפדנים בעניין זכות יוצרים כדי ליישר את ההדורים ולצאת לדרך חדשה. בנוסף לכך נוצרו בוויקיפדיה נהלים רבים מאוד, חלקם כתובים וחלקם לא כתובים שתפקידם לאפשר עריכה שיתופית תוך ניהול מחלוקת אידיאולוגית שסופה הצגת מוצר מוגמר שהוא פחות או יותר בסדר. אני לא יודע איך הדברים מתנהלים כאן, אבל כדאי לכם לאמץ חלק מהדברים האלה, כמובן בהתאם לרוח המיזם שלכם כך שהכל יהיה על פי מה שאתם מחליטים פה. <br />
::::::דבר נוסף שאני יכול להציע הוא הגעה למפגשים של ויקיפדיה יש שני מפגשים מסורתיים - הרצאות בחורף ופיקניק בקיץ. הפיקניק הוא אירוע חברתי (מקפידים על מזון כשר), אפילו אני אתאיסט גמור יצאתי מגדרי להשיג מזון כשר בכשרות הרצויה (עם תעודות והכל, בסוף אף אחד לא טרח להסתכל על זה - היה קצת מתסכל) ולהתנהל על פי הנחיות דתיות כשהיתי מעורב בהכנת הפיקניק. חלק מהדברים נראו לי מופרכים למדי אבל ניסיתי לעשות כל מה שאפשר כדי שהדבר יתנהל בהתאם לנדרש (כולל שמירת הבשר מחוץ למקרר הטמא שלי, הזמנת ויקיפד דתי שיפתח את היין וכו') גם בלעדיי מקפידים על הדברים האלה כך שאתם יכולים לבוא בכיף. זה כאמור אירוע חברתי ולא רשמי ואין שם שום הרצאות וסתם אפשר לבוא ולהכיר ויקיפדים. זה מסייע לשיתוף הפעולה כי רואים את האדם מאחורי המסך וכו'. הרצאות גם כן יכולות להיות מעניינות עבורכם. אני שונא הרצאות והיתי אולי פעם או פעמיים באירוע הזה והשתעממתי נורא, אבל זאת ההזדמנות שלכם להציג את המכלול בפני הקהל הוויקיפדי, לדבר על האתר שלכם ויתכן שתזכו לשיתוף פעולה כתוצאה מכך. [[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]] ([[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]]) 14:00, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::[[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]] מוכיח שהשורה התחתונה היא [[סובלנות]] ופתיחות. [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ג' באדר ה'תשע"ח • 15:03, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::: איך [[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]] אמר? '''נראה שהרוחות סוערות מאוד כרגע בגלל זכויות יוצרים, אני לא מבין בזה שום דבר'''. זאת בדיוק הנקודה, הוא באמת לא מבין בזה דבר, ודעתו בנושא לא נחשבת. חבל גילגמש שאתה נותן כאן גיבוי להתנהלות של האתר בנושא זכויות יוצרים. <br />
::::::::הבעלים של האתר הוא [[משתמש:יוסף]], חבל שאינו פועל לפי כל מה שנאמר לו, חבל שאינו מקשיב. חבל גם שהוא לא נכנס לוויקיפדיה ומסביר אישית את מה שהוא עשה ועושה בנושא. הרוחות לא ירגעו עד שלא תסדירו את הנושא כמו שצריך. תודה. [[משתמש:Hanay|Hanay]] ([[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]]) 18:52, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::אני לא נותן גיבוי לשום דבר, אני רק מנסה להציע דרך שבה שני האתרים יסתדרו האחד עם השני ואף הצעתי להתייעץ עם אנשים שכן מבינים בזה. הצעתי גם דרך להעביר את רשימת התורמים (בעזרת בוט). יתכן שיש דברים נוספים. הכי טוב לרכז רשימה מסודרת כדי שגם לאנשי המכלול יהיה ברור מה צריך לעשות. אני חושב שהם משתדלים לעשות כמיטב יכולתם בנושא הזה. לדעתי, לא צריך לראות פה נסיון לפלגיאט כמו שקורה פעמים רבות במקומות אחרים. אני חושב שעלינו לסייע להם בעניין הזה. הם מראים רצון טוב אז אם יהיה רצון טוב גם בצד שלנו, הם יצליחו לעשות את מה שנדרש והכל יהיה בסדר מבחינת זכויות היוצרים. [[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]] ([[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]]) 18:58, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::::קראתי את הדיון כאן ושם, ואין לי אלא להסכים עם דבריהם של גילגמש ושל אומר מעט. הדיון נוצר עקב עריכת התוכן. אם עריכה שלי לא תהיה טובה אספקלרייתית, קהל היעד לא יקרא את הערך שכתבתי, והמכלול לא יגשים את היעד שלו. אין ויכוח על כך שיש תכנים שאי אפשר לציין אותם, משום שזוהי מדיניות המכלול. [[משתמש:Black penny|הפני השחור]] ([[שיחת משתמש:Black penny|שיחה]]) 19:01, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::::[[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]], כל הכבוד על היזמה והשיתופיות. יהיה מרגש להיפגש עם אדם ערכי ופלורליסט אמיתי כמוך. <br />
:::::::::::[[משתמש:Hanay|Hanay]] זכויות היוצרים עומדות בראש סדרי העדיפויות שלנו (התבנית הראשונה שנוצרה במכלול הייתה תבנית הקרדיט לויקיפדיה!), וכך דברי הוויקיפדים בעניין זכיות היוצרים (ונציגי קרן ויקימדיה עמם הייתי בקשר, כפי הידוע לך) נלקחים על ידנו במלוא הרצינות. נעשית בדיקה משפטית מקיפה ומתבצעים ניסיונות לממש את המסקנות בכל רחבי המכלול. התקדמנו בזה רבות, אלא שיישום סופי ומקיף של משימה זו דבר שלוקח זמן. כפי שאת ודאי יודעת, גם לוויקיפדיה עברו הרישיונות לשימוש חופשי מספר גלגולים. משאביו של המכלול מוגבלים, והוא מדרג גבוה ברשימה את נושא זכויות היוצרים. אנו מקווים מאוד, ואף נחושים, כי בסופו של תהליך יהיו כל הצדדים מרוצים.<br />
:::::::::::נראה כי מעבר לדרישה המשפטית לפחות חלק מהוויקיפדים מעוניינים בקרדיט בולט יותר מכפי הנדרש בחוק היבש. אנו מוקירים את יוצרי התוכן החופשי ומכירים להם תודה עמוקה, ועל כן לוקחים זאת לתשומת לבנו, ובודקים כיצד ליישם זאת בפועל באופן נאות ומתוקן. אנו משערים כי לא נוכל למלאות את משאלתו של כל ויקיפד וויקיפדית כפי איך שנראה להם כי אמור הקרדיט להופיע, אבל נשתדל מאוד לרצות את רוח הכלל כפי שתוצג על ידי הוויקיפדים.<br />
:::::::::::כחלק ממטרת היסוד של ויקיפדיה להנגיש מידע חופשי עבור כל אחד, אנו פועלים להגיש את המידע עבור הקהילה הדתית-חרדית שחלק ממנה חסום או מתנזר מוויקיפדיה, ועל כן אנו מתאימים את התוכן על פי כללים ייעודיים שהצבנו ומשפרים זאת עוד ועוד. העבודה הנפלאה של הפעילים בוויקיפדיה משרתת אותנו באופן נאמן, וערכים אלו מופיעים אצלנו כיצירה נגזרת של הדפים המקוריים בוויקיפדיה, כשהם ממשיכים להופיע אצלנו בכפוף לרישיון CC BY-SA 3.0 באופן מוצהר. דפים שנוצרים באתר המכלול ושאינם מבוססים על תוכן בוויקיפדיה, בשלב זה ומסיבות שונות הם מוגנים ומעוגנים בזכויות יוצרים השייכים למכון לאוריינות וידע כהלכה. אנו שוקלים ואף מעוניינים ליצור שיתוף פעולה פורה ברוח הצעתו של גילגמש, ונשמח לבדוק כיצד נוכל אף לתרום לבור זה שממימיו אנו נהנים. בהוקרה רבה, [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 20:47, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::::בהזדמנות זו אתנצל על שאינני עונה באופן מידי על פניות. לא תמיד אני מוצא את הזמן לשבת ולכתוב תגובה, ובעניינים רגישים אלו חשוב לי להיות ברור ומובן כנדרש. מקווה גם שתביני את מניעתי לעת עתה מהשתתפות בדיונים בכיכר העיר הוויקיפדי. ניתן לשלוח לי מייל באופן אישי (יש לך את המייל שלי בדף שיחתי בקישור "שלח דוא"ל למשתמש", כפי שזה גם בוויקיפדיה. מקווה ששם תהיה היענותו מהירה יותר. [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 21:35, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::::::אוסיף, שההשתמשות בויקיפדיה כמקור לרוב הערכים נובעת מכך שהמכלול עדיין לא תפס וזו זמני בלבד ע"מ להקל על ההקמה, בעתיד נחליף את הערכים שיובאו בערכים שיווצרו במכלול--[[משתמש:אלי|אלי]] • [[שיחת משתמש:אלי|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 12:18, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::::::[[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]], במסגרת שיתוף הפעולה שהצעת, ראה נא [http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=החקלאות_בישראל&type=revision&diff=22483363&oldid=22330956 שינוי זה]. [[משתמש:Black penny|הפני השחור]] ([[שיחת משתמש:Black penny|שיחה]]) 19:50, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה|13|0}}פתחתי בויקיפדיה חשבון בשם [[W:he:משתמש:יהודה 01]]. מקווה שיביא תועלת. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 13:16, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:מומלץ {{א|Black penny|לך}} לפנות לדף המשתמש שלו בויקיפדיה. לא נראה לי שהוא ממשיך להסתכל כאן. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' באדר ה'תשע"ח • 15:40, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== יוסף בן מתתיהו ==<br />
<br />
{{הועבר|מ=שיחה:אבנט (בגד כהונה)}}<br />
<br />
העברתי את דברי יוסף בן מתתיהו להערות. מישהו חושב שצריך לנהוג אחרת כאן (או מקרים דומים)? להשאיר כפי שהיה, למחוק לגמרי? לשים בפיסקה במקום? אחר? <small>(תיוג:{{א|יוסף}},{{א|יהודה 1}},{{א|אומר מעט}},{{א|איש גלילי}},{{א|Davidnead}},{{א|מוסיף והולך}},{{א|יהודה שמחה ולדמן}})</small> [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 01:23, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
:עדיף להמנע בכלל מלייבא ערכים כאלו שעלולים להיות בהם שאלות עד שיתרחב מעגל העורכים שיודעים להחליט ולטפל בדברים כאלו. בעבר רובם של ערכי פרשת השבוע לא היו כחולים מטעם זה. ובפרט כעת שמעט המנטרים של המכלול נמצאים בחופשה. מה עוד שנשאר הרבה עבודה בדפים שהובאו בעבר ומה לנו להוסיף עבודה חדשה לפני שננקה את הישנים? [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 06:52, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
::אם צריך לייבא או לא זו גם שאלה. אך כאן רציתי לדון על הפרט הטכני. בנוסף אינני מסכים עם האמירה כי הערכים צריכים להיות מושלמים וזה גם בלתי אפשרי. גם אם באורח פלא עד היום בשתיים וחצי מיובאים כל ערכי ויקיפדיה, מנוקים ונערכים לשביעות רצוננו (ונניח שאנו מסכימים על כל דבר) '''עדיין''' תוך שנה אנחנו כבר ממש לא מעודכנים עם הגרסאות בויקיפדיה. מעבר לכך בויקיםדיה ישנם עשרות אלפי ערכים במצב לא טוב ולא מקצועי ואנו מייבאים גם אותם כי יש להם עדיין ערך. אני חולק באופן נחרץ על השאיפה להיות במיידי מקור ידע מושלם ואמין ומלא וכו' - הכח של אנצ' שיתופית הוא דווקא בדינאמיות וביכולת הגדילה וההשתנות הבלתי פוסקים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:41, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::{{נגד חזק}}, תוספות כאלו בשם יוסף בן מתיתיהו הן לעניות דעתי חלק ממהות המכלול. בקש למושלמות - אומר מעט מתכוון למושלמות בתחום הנקיות והאספקלריה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 08:45, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::{{נגד}} לפי מה שידוע לי הראשונים הסתמכו עליו. יש אומרים שהוא ראוי להיות בר סמכא עד כדי שאסור לנו לחלוק עליו. אמנם נראה לי שהשיטה הרווחת היא אחרת ובפרט במקומות שהוא הצדיק את [[טיטוס]] אבל זה לא דומה לדברי שאר חוקרים חיצוניים.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 09:22, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::{{נמנע}}, צריך לבדוק כל מקום לגופו, כאן ספציפית לא היה לי פנאי לראות את השינוי ולעיין בו. אבל: מחד, אינני מסכים להתייחסות אל יוספוס פלאוויוס כספרות "משלנו" (אפילו הראשונים שהתייחסו לדבריו, התייחסו לספר העברי של "יוסף בן גוריון", ולא לספרים המקוריים ביוונית, כך למיטב ידיעתי). ומאידך, אינני מסכים גם לדחייתו לגמרי החוצה, סוף סוף מדובר בעדות של אדם שהיה שם, ולדבריו גם כהן (אם כי כמדומני שלא מצאנו ששירת בפועל לפני ה' בבית המקדש). [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 10:21, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}<br />
אולי יואילו המתנגדים להגיד למה (בסגול) הם מתנגדים... כי לא הייתה שאלה בוליאנית. בערך הנכחי הוא לא הוצא החוצה ולא נשאר במקומו אלא הועבר להערות באותו מקום שהיה. ישנה אפשרות נוספת של העברה לפיסקה נפרדת ויש את שתי האפשרויות הקיצוניות של לא לגעת ולמחוק. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:46, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
:אני בעיקר התנגדתי להתייחסות אליו כספרות חיצונית. בפועל כאן נראה לי שמתאים להכניסו להערה כמו כל מקור אחר. רק במקום שהוא מוסיף דבר חדש נראה לי שיש להכניסו בפסקה הרגילה [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 12:31, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
::ועל דא קא בכינא, אין סיבה להחזיק אותו יותר חשוב מספר חנוך והדומים לו, ועל אחת כמה וכמה לא יותר מספריו של פילון האלכסנדורני (לפי מה שיוספוס מספר על עצמו - הוא נטה לדעת האיסיים, אלא שיש לדון האם האיסיים היו כופרים בתורה שבעל פה <small>(כמו שמקובל היום לומר)</small> או לא). [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 12:42, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::אני דווקא לא תומך בהחשבתו כחלק מהספרות שלנו, התנגדותי היא דווקא משום שאני סבור שהבאת ספרות חיצונית במינון סביר ובצורה מתאימה היא חלק ממהות המכלול שנועד להנגיש גם ידע חול כטבחות ורוקחות ויש בזה טעם לשבח גדול עבור דורינו ובשביל זה איננו אנציקלופדיית קודש בעלמא. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:28, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}<br />
מציע הצבעה (שאח"כ תועבר ע"י ההנהלה לדף שירכז הבנות מסוג זה): <br />
<small>(ושוב, תיוג:{{א|יוסף}},{{א|יהודה 1}},{{א|אומר מעט}},{{א|איש גלילי}},{{א|Davidnead}},{{א|מוסיף והולך}},{{א|יהודה שמחה ולדמן}})</small><br />
=== להעביר להערות\לפיסקה נפרדת ===<br />
# [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 13:12, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
=== להשאיר במקום, ליד חז"ל וכיוב' ===<br />
# [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 14:05, 19 בפברואר 2018 (IST) - באנציקלופדיה התלמודית היה מקום לטאטא אותו. שכן מטרת האנציקלופדיה היא פסיקה הלכתית. כאן יש להביא את מגוון הדעות והעדויות שיש בנושא '''אך, כמובן לשנות את הניסוח''', שיהא משמע שדעת חז"ל היא סמכותית והמקורות האחרים אינם כי אם אנקדוטות מידע בעלמא.<br />
# [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:28, 19 בפברואר 2018 (IST) - אני לא חושב שנושא וכותרת ההצבעה נכונים זה לא הנקודה.<br />
#:מה הפתרון? הרי ברור שלא נשקיע מיטב זמננו בשיחות על כל עריכה כזו, והפועל היוצא יהיה שערכים ישארו עם הבעיות הויקיפדיות או לא יגיעו כלל. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:10, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::ההצבעה צריכה להיות על מקומם של אסמכתאות היסטוריות חיצוניות למקורות יהודים, עד כמה הם לגיטימיות בתוך גוף הטקסט. יתכן שהצבעה זו אולי כן משקפת את זה, אך היא דיכטומית מידי. לכן תיקנתי את הצבעתי. אני מסכים עם כל מילה של צב"י. לדעתי כאנקדוטות יש להם חשיבות ראשונה במעלה שהיא שמייחדת את המכלול מחיבורים תורניים כלשהם. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 16:22, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
=== לדון בכל מקום לגופו ===<br />
# [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 13:17, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
#:לדון כל מקרה לא ריאלי בשלב זה לדעתי. אין כח אדם וגם בדיון כל מקרה לגופו '''כמו כאן''' יוצא המיץ עד שמגיעים (אם בכלל) לכלל הסכמה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:08, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
#::אתה לא חייב לפתוח דיון על כל מקום, אם תהיה התנגדות למעשיך יפתח דיון. לדעתי לא שייך לקבוע מדיניות בדבר שמשתנה ממקום למקום לפי ההקשר. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 16:50, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
# [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 13:29, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
==יבוא ערכים בעייתיים==<br />
הצורך בהצבעה, ובפרט דברי ר' עידו, מחזקים את דברי למעלה שעדיף להימנע בכלל מלייבא ערכים כאלו כו'. [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 14:16, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
:בדבר שאין עליו הכרעה, בדיוק בשביל זה יש את תבנית מהדורות, בחמש לחיצות באשף והתוכן הבעיתי נעלם ממרחב הערכים ומסווג (לצורך זה נוסיף סיווג חדש '''נסוח יהודי>מקורות חצונים'''), מה שיאפשר אחר כך דיון מרוכז וחזרה לכל המקומות וטיפול בהתאם למה שיוכרע, ובינתיים עד שיוכרע מרחב הערכים נשאר נקי ללא ספק איסור או סרך איסור [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 02:50, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
::{{א|יוסף}}, לא לקחת כאן בצורה קיצונית למדי את תפקידה של תבנית המהדורות? [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ה' באדר ה'תשע"ח • 04:56, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::מצטרף לשאלת איש גלילי. כמו כן זו לא שאלת איסור אלא שאלה של ערך אנציקלופדי ושל מיקום נכון בערך. כמו כן אם נסיר בלי סוף במהדורות לא נגמור, דברים שמסירים ייקח שנים אם בכלל להחזיר. עדיף יותר להימנע מלייבא ערך מלייבא אותו ולחתוך בצורה גורפת למהדורות רק בגלל קושי בהפעלת שיקול דעת מספיק. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 09:25, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::אם הבנתי נכון, מטרת מהדורות היא להיות פתרון זמני עד שיגובש מדיניות המכלול. אבל כעת אני רואה שבעצם גם על המדיניות הראשונית אין כללים ברורים והסכמה, אז איפה אנחנו עומדים? (המכלול הרי נוסד בתשע"ה). [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ה' באדר ה'תשע"ח • 09:37, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::{{א|אומר מעט}} הבנת נכון {{ציטוטון|מטרת מהדורות היא '''לצנזור''' באופן זמני כל תוכן בעיתי, עד שיגובש מדיניות איך '''להתאים''' תוכן זה}} כל דבר שאין בו מדיניות נכנס לתבנית הזו. וכך הוא נמחק מהמכלול עד שתהיה בו מדיניות איך להתאמו למכלול<br />
:::::{{א|איש גלילי}} אני לא אומר שאין לקבל החלטה ומדיניות בדבר זה. (אני בעד לרכז את הדיונים הללו בדף שדוד הכין ולהתחיל לחתור לכוון הכרעות בדברים כאלו)<br />
:::::מה שאני אומר זה שכל עוד אין החלטה. במקום לומר לא לייבא את הערך כלל, או לומר חיללה ליבא ולהשאיר אותו בעייתי ללא טיפול, אני אומר כן לייבא, ואת כל מה שיש בו ספק להכניס לתבנית עד שיוכע. זה הרבה יותר טוב (ופחות קיצוני) מאמירה לא לייבא. <br />
:::::{{א|Davidnead|דוד}} יותר טוב שיהיה את הערך גם אם מצונזר מכל ספק, מאשר לא יהיה את הערך כלל. מכמה סיבות 1. מצד קוראים שיש להם כבר את מה שבבדאי טוב. 2. מצד העורכים שהדברים הבעיתיים אותרו סומנו. זה יכול להמתין זמן שם זמן ארוך וזה יכול להמתין זמן קצר. שם לב בערך [[אורים ותומים]] שמתי מהדורות ומחקתי כל מה שספק בעיתי, ותוך זמן קצר בא {{א|עידו}} וחלק מסוים שהיה לו רעיון טוב ומוסכם איך להתאם אותו הוא התאים והציא אותו מהמהדורות וחלק הוא השאיר בתבנית וזא יותאם ויצא בזמן אחר, המכלול זה פרויקט של שנים ולא ניתן להשלים אותו תוך זמן קצר. מה שכן ניתן להשלים תוך זמן קצר זה יבוא מויקיפדיה של כל מה שיש לו חשיבות בשביל הציבור שלנו (כ-200,000 ערכים) ולנקום אותם עם מהדוררות ולהתחיל את כל הדיונים על כל המדיניות של ההתאמה. <br />
:::::(ברור לגמרי שערך שלא נקי עדיף שלא יהיה אותו כלל, ושמי שלא יכול אפילו רק להכניס למהדורות שלא ייבא אותו כלל) [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 20:52, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::{{א|יוסף}}, שאלה של סדר עדיפויות. השאלה מה הטעם לייבא 200 אלף ערכים ולהשאיר טונות עבודה, במקום לייבא בקצב שאנו יכולים לעמוד בו ולעבוד כמו שצריך. החיפזון מהשטן, ועד עכשיו הוא רק יצר לנו בעיות. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 21:50, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::זה טונות עבודה גם אם זה ממתין בויקיפדיה. על ידי התבנית מהדורות ניתן שמה שכן נקי יוצג כבר כיום במכלול ויתן לקואים את התוכן. וכל טונות העבודה יעמדו אצלנו ארוזים ומסווגים בתבניות. כמובן מי שמיבא בחיפזון והוא לא מנקה את הערך אם התבנית מבא חיללה את השטן למכלול אנחמו חיבים להקפיד על זה בכול החומרה והתוקף [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 22:11, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
==הצבעה==<br />
{{א|יוסף}}, {{א|מכה"כ}}, {{א|צב"י}}, {{א|עידו}}, {{א|יהודה 1}}, {{א|איש גלילי}}, {{א|Davidnead}}, {{א|מוסיף והולך}}, {{א|יהודה שמחה ולדמן}} וכל השאר, בואו נעמוד על המנין ונצביע על הענין, האם תפקידנו בשעה זו לייבא 200 אלף ערכים או להשביח את הקיים. [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 22:15, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:אם אתה רוצה להשביח את הקיים, תתחיל ב[[המכלול:דלפק ייעוץ#קוד LaTeX|קוד LaTeX]]. [[משתמש:יהודה שמחה ולדמן|יהודה שמחה ולדמן]] ([[שיחת משתמש:יהודה שמחה ולדמן|שיחה]]) 22:28, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
::{{בעד}} הצבעה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:59, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::מה ההצבעה תהיה? האם לאסור יבוא כליל כדי להכריח עבודה על הקיים בלבד? [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 23:17, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::אדרבה תביע דעתך כליל לא כליל וכו'. [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 23:19, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::הצבעה מסוג זה ממחישה את הבעייתיות שבמכלול. לדידי, כל תרומה מבורכת. אם לא יהיה כיף לעורכים לא יערכו. להמחשה - אם "תכריח" את יהודה שמחה להפסיק לעבוד על ערכי מתמטיקה ולהתרכז בספרות ערבית עתיקה אז מה יקרה לדעתך (למצולמים אין כל קשר לכתבה)? [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 23:29, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::דבריך אמת. וכמו כן אין חשק לערוך כאשר הותיקים נעלמו ואין ניטור (והמכלול אינו מתקדם מלבד במספר הדפים). [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 23:38, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::ספציפית דעתי, הגם שאינני מיוחס, שכמות הערכים חשובה ביותר, בנושאים בעלי משמעות בענייני חול, כגון רפואה וביולוגיה שהוזנחו בריצות הייבוא שקדמו להצטרפותי. המלאות היא שנותנת למכלול את היתרון על פני המיזמים התורניים המקרטעים האחרים. כמובן מסכים שאין לאפשר יבוא של תוכן בעייתי מכלולית. אבל דווקא גישתו של יוסף שאפשר תמיד להוריד אספקלרית, ספקא לחומרא, ובהמשך להתפלפל על חודה של מערכת רבייה אצל הזבובאים המקרינים האסייתיים. אין שום בעיה עם ערך שחסר בו מידע, ערך חלקי טוב מערך שאינו קיים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 23:45, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::המלאות של המכלול נותנת אשליה של מצליחנות לעומת המקרטעים האחרים, אך לטווח ארוך זה לא יחזיק מים, זה ילך ויגווע. והנה לך דוגמא לעורכים שנמאס להם מזה. רק איכות ויסודיות תבטיח מוצר טוב. עלינו לזכור שאנו משתלטים על כמות ענק שוויקיפדיה השתלטו עליה במשך 15 שנה. אין כאן הצבעה להכריח משהו, אלא על הקו שבו כדאי להתמקד. אני מציע להתמקד בקיים, כאשר אין פירושו למנוע ייבוא אלא להקפיד על כל ייבוא שיהיה בשלימות וביסודיות, לא לייבא חפיף עם תירוצי מהדורות. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 00:43, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{סוף העברה}} [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 05:47, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
אני די מצטרף לדעת דוד. אינני חושב שיש בעיה בעצם הייבוא, וגם אין לי בעייה עם זה שמישהו מרגיש שזה לא בשבילו לעבור על הערכים הקיימים, הוא מעדיף במקום זה להביא חדשים. אלא שצריך להוציא מהראש את הייבוא לשם ייבוא, ולעשות "ניקוי" כדי שזה לא יראה נורא, ואת כל היתר להשאיר לגמדים שלא יבואו. אין לנו מטרה לגדול בכמות הערכים בכמות כזאת גדולה על חשבון האיכות, הגענו כבר לכ-50,000 ערכים שזה מספר גדול מאוד <small>(לשם השוואה - בוויקיפדיה הגיעו ל-50,000 ערכים כשלש וחצי שנים לאחר הקמתה, כאשר היו בה מעל לחמשים עורכים פעילים, לפי המפגש הוויקיפדי שהתקיים יותר מחצי שנה לפני שהגיעו למספר הזה, ראה [[w:he:ויקיפדיה:ציוני דרך#2006|כאן]])</small>, ואין לנו צורך להגזים ולדבר על 200,000 ערכים <small>(בוויקיפדיה הגיעו למספר הזה לאחר שלש עשרה וחצי שנים, עם מאות עורכים, ראה [[w:he:ויקיפדיה:ציוני דרך#2016|כאן]]. יש גם לזכור שמספר הערכים כיום בוויקיפדיה איננו גדול בהרבה מהמספר הזה, והוא כולל אלפי ערכים שאין להם צורך כלל במכלול)</small>. ה"קלות" שבייבוא ערכים מוויקיפדיה נותנת לנו אשליה שזאת עבודה קלה, ומפילה אותנו בפח בכך שאיננו מקיימים את ייעודנו. נכון שהרבה יותר קל לשכתב ערך ולהתאימו למבט יהודי מאשר ליצור אותו מההתחלה ועד הסוף, אבל אסור לנו לשכוח שתפקידנו הוא אכן לשכתב אותו כמו שצריך, גם כך הקצב יהיה מהיר יותר כי יש לנו תשתית.<br />
<br />
לכן אני אומר, ימשיכו המייבאים לייבאות ערכים, אבל: כל ערך שמייבאים, צריך לפני כן ואחרי כן לבודקו היטב בשימת לב אם הוא אכן ראוי לבוא בקהל ואיך הוא ראוי לבוא בקהל. המחשבה שהבדיקה היסודית והעבודה היסודית תאט את הייבוא טועה ותועה בעיני, עדיף לנו 500 ערכים בחודש מעובדים כיאות, מאשר 4,500 בחודש <small>(בערך הקצב הממוצע שהמכלול עומד בו מאז הצטרפותי)</small> מיובאים בצורה מינימלית עם מחיקות ו/או תבניות מהדורות בלי חשבון.<br />
<br />
ולסיכום: כל עריכה מבורכת - כן. כל ייבוא מבורך - לא. המייבא צריך לראות את עצמו כאילו הוא כעת יוצר ערך חדש במכלול, ועליו לחשוב האם הוא אכן מוכן ליצור כאן את הערך הזה, אם לא - שישנה בו את כל מה שהוא חושב שצריך להיראות אחרת. תבניות המהדורות נועדו לעזור לדברים שאמנם לא צריכים להיות כאן כפי שהם, ומנגד - איננו רוצים לאבד את המידע הזה שאיננו יודעים מי יביאו ביום מן הימים הנה, ומצד שלישי - המייבא איננו יודע איך לטפל בהם כראוי. הם לא נועדו: לא לפתור דיונים בין העורכים, לא להקל ייבוא בעייתי, ולא למנוע עריכות מועילות. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 06:08, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:אני מצטרף ל{{א|איש גלילי}} ו{{א|Davidnead|דוד}}. נראה לי שמישהו צריך למלא את החסר של {{א|מוסיף והולך}}. בינתיים כדאי לייבא רק ערכים שברור למייבא שהוא יוכל בעצמו להשלים אותם כאן. או לערוך את הקודמים. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 09:35, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}הבה ונפתח את ההצבעה כהצעתו של {{א|אומר מעט}}. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 10:20, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:אין שום טעם להצבעה, כולם מסכימים שצריך לייבא רק ייבוא איכותי. כולם גם יסכימו בהצבעה מקבילה אם הייתה שיש לערוך רק עריכות איכותיות. מחילה אבל לדעתי אין תוצר פרקטי מהצבעה זו. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:37, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::אדרבה, אם יש {{א|עידו|לך}} ניסוח אחר טוב יותר להגדרת הוויכוח, אתה מוזמן לעדכן את הכותרות. לפי דבריך כעת, אני כבר באמת נבוך, ואינני יודע על מה נסוב הוויכוח. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 10:46, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::אני בכלל שאלתי על מקורות חיצוניים וסמי-חיצוניים ואיך למקם אותם ... והנה אנחנו מצביעים על אם תיאורטית להפסיק לייבא או להשקיע בעריכות כשאין כמעט מייבאים ועורכים. אני לא חושב שזה עניין של ניסוח, אלא של הרבה מחשבות בכל מני כוונים שכל אחד רואה אחרת. <br />
:::בכל מקרה אין מניעה מלהצביע הצבעות כאלו (מלבד אולי בזבוז זמן).<br />
:::ואם להוסיף, אני לא תומך בגישת ערך מושלם מהרגע הראשון. לא בייבוא ולא בעריכות. זה טוב למי שמוציא ספר - שם זה "זבנג וגמרנו". פה לא. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:08, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::אתה צודק, אכן זה נושא נפרד מהנושא שאתה פתחת (אפשר גם לשנות את כותרת הפסקה הנוכחית, שלא ממש קשורה לפסקה שלפניה). אבל אני רואה שבדיון הנוכחי אתה בעד האפשרות הראשונה - להמשיך לייבא עם נקיון בסיסי. למה שלא תוסיף את עצמך שם?<br />
::::אני אישית רואה דרך ארוכה בין "ערך מושלם מהרגע הראשון", ובין ייבוא ערך מוויקיפדיה עם שכבות של בעיות ולפתור אותם עם מחיקות קלות והצבת תבניות מהדורות, יש גם הרבה אפשרויות באמצע. אם שמת לב, לא נתתי אופציה - "לייבא רק כאשר אני הופך את הערך למושלם", כי כנראה שאין כאן מישהו שירצה להצביע לטובת דעה כזאת. אבל כן נתתי אופציה (ואף הצבעתי לה) - "לייבא עם עריכות מעמיקות כאילו אני יוצר כעת ערך חדש", כלומר לא לחשוב שמכיון שאני מביא ערך מוגמר מספיק לי לעבור עליו ברפרוף עין ולמחוק מילים חשודות על ידי תבנית מהדורות, אני צריך להבין שיצרתי ערך חדש במכלול, ואני צריך להיות אחראי שהוא יהיה ראוי להיות כאן (גם אם לא מושלם). לדוגמא: תאר לעצמך שהערך [[למנצח על אילת השחר]] לא היה קיים בוויקיפדיה, ומישהו היה יוצר אותו כאן בצורה בה הוא יובא, האם היה עלינו לעבור עליו ולשפץ אותו, או פשוט למחוק אותו כי הוא לא מתאים? [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 11:18, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::מה השאלה, '''אם יש מי שיש לו זמן ומוכן לסדר את הערך''' ודאי שטוב לעבור עליו ולשפצו? כמדומני שכולם יסכימו על כך. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:42, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::אם יש מי שיש לו זמן ומוכן לסדר את הערך, בסדר גמור. אבל זה לגיטימי בעיניך להביא ערך במצב כזה ולסמוך על אם יש מי שיש לו זמן? [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 11:51, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::ברור שלא. אני מסכים עם כל מה שאמרת לעיל ולהלן. אני פשוט חושב שכולם פחות או יותר מסכימים על זה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 12:24, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::אז איפה הוויכוח? [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 12:29, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::שאל את {{א|Davidnead}} ו{{א|אומר מעט}} כי אני לא בטוח. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 12:35, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
=== להמשיך לייבא עם נקיון בסיסי ===<br />
<br />
=== להפסיק את הייבוא לחלוטין, ולהתמקד בעריכת ערכים קיימים ===<br />
<br />
=== לייבא עם עריכות מעמיקות כאילו אני יוצר כעת ערך חדש ===<br />
:לא באמת מוגדר בצורה טובה ההבדל בין נקיון בסיסי לבין עריכות מעמיקות. וגם (למיטב ידיעתי) לא מוגדר סטנדרט לערך חדש. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:40, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::כמדומני שההגדרה נמצאת במה שכתבתי למעלה - {{ציטוטון|המייבא צריך לראות את עצמו כאילו הוא כעת יוצר ערך חדש במכלול, ועליו לחשוב האם הוא אכן מוכן ליצור כאן את הערך הזה, אם לא - שישנה בו את כל מה שהוא חושב שצריך להיראות אחרת}}. וזה ההבדל בין מישהו שרק מצנזר ו"מנקה" את מה שבעייתי בערך. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 12:29, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::אני מוכן לראות כאן קצרמרים שהתוכן שלהם בסדר ושיורחבו בהמשך אם מישהו ירצה להרחיבם. כך ש"ברמה של ערך חדש" פירושו שמה שיש טוב הוא אך לא בהכרח שלם. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 12:35, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::בהחלט, אז ממש אין ויכוח. מה נעשה שהמצב הנתון הוא הרבה יותר גרוע. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 12:53, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
# [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 10:20, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
# [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 12:41, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
#:להישאר בגישת {{מונחון|המחקנים|הסוברים שלא לסמוך על עורכים אחרים שיבואו ולמחוק כל ערך במצב גרוע}} כל זמן שאין מספיק עורכים. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 12:41, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
# [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 13:32, 21 בפברואר 2018 (IST) <br />
#:לא חסר ערכים לייבא שאין בהם כלל בעיות (ייבאתי אלפים כאלו), ובעת הזאת אין צורך לייבא דווקא ערכים שדורשים הרבה עבודה. [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 13:32, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
# [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 15:01, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== גניזה ==<br />
<br />
בערכי חול רבים (לדוגמא [[פאי]]) קיים תוכן החייב בגניזה. לכאורה אנחנו מכשילים את הרבים שידפיסו דפים, ולא יזכרו שהם טעונים גניזה. נראה לי שצריך ליצור תבנית הדף טעון גניזה. ולהציבה בערכים אלה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 15:53, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:מבחינת נראות זה לא נראה כל כך טוב. כמדומני שיש יותר אנשים שזה יראה להם מוזר מאשר אנשים שידפיסו את הדף. אולי יש לחקות את [[פרוייקט השו"ת]] - שם מופיע אזהרה המחייבת בגניזה רק על הדפים המודפסים מתוך הדיסק, ולא על גבי התוכן עצמו. [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 16:21, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::מן הסתם אמור להיות לזה פתרון טכני (שזה יופיע רק בעת הדפסת דף), {{א|davidnead|דוד}}? [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 16:35, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== מזל טוב ==<br />
{{הועבר|ל=המכלול:שיח עורכים# מזל טוב}} [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ז' באדר ה'תשע"ח • 10:45, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== חממה ==<br />
<br />
האם לא ראוי שמי שיוצא לחופשה ומפסיק להיות פעיל יוציא את שמו מרשימת החונכים? ואולי גם אחרים רשאים להוציא במקרה כזה. {{א|Davidnead|דוד}} ו{{א|עידו}} מה דעתכם?--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ג באדר ה'תשע"ח • 21:57, 27 בפברואר 2018 (IST)<br />
:נו נו... [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:29, 27 בפברואר 2018 (IST)<br />
::אם יוצא לחופשה קצובה כמו נניח שבועיים-שלושה ויודע מתי חוזר, אין צורך. <br />
::אולם, במקרים אחרים שהמכלולאי אינו יודע מתי ואם יחזור. פשיטא שראוי לו להסיר ובכל מקרה כדאי לקבוע זאת בנוהל. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 04:56, 28 בפברואר 2018 (IST)<br />
==ארכוב של הדף==<br />
{{א|Davidnead|דוד}} ניסיתי לארכב את הדף על ידי העתקת קוד המקור שלו וכו' ומשום מה זה נחסם על ידי נטפרי. מה יכול להיות בקוד המקור של הדף הזה? גם אולם הדיונים אותו דבר.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"א באדר ה'תשע"ח • 22:21, 7 במרץ 2018 (IST)<br />
:סליחה זה עצמו אולם הדיונים. בדלפק הייעוץ שאיליו התכוונתי באמת אין בעייה--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"א באדר ה'תשע"ח • 22:23, 7 במרץ 2018 (IST)<br />
::אנא, בדפים מרכזיים כגון אלו תשתדל לארכב רק מסיבות ענייניות כשיש עומס אמיתי, אי אפשר לפתור את בעיית נטרפי על ידי אירכוב כל דף שהם חוסמים. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 23:18, 7 במרץ 2018 (IST)<br />
:::אני חושב שזה כבר עמוס מדיי. הבעייה כעת הפוכה. שנטפרי לא נותנים לארכב.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"א באדר ה'תשע"ח • 09:43, 8 במרץ 2018 (IST)<br />
::::{{א|Davidnead|דוד}} אם לא שמת לב כבר כתבתי בלוח המודעות פיתרון לעריכה כאן גם אם יש פיסקה שנטפרי חוסם. את הפיסקה הבעייתית בעצמה אפשר לפתור על ידי חילוק המילה עם מקפים.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ב באדר ה'תשע"ח • 21:52, 8 במרץ 2018 (IST)<br />
== איות שמות ביידיש ==<br />
{{הועבר|מ=שיחת משתמש:צביקה}}<br />
<br />
שלום לך ותודה על תרומותיך. המכלול כתוב בעברית, ולכן אנו בדרך כלל מעדיפים את הכתיב הנפוץ שהקורא המצוי יכיר ויבין. יישר כח. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • כ"ב באדר ה'תשע"ח • 12:45, 9 במרץ 2018 (IST)<br />
:[[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]], במקרה זה לכאורה כן נכון לתקן לעפשטין כמו שכתוב בספריו. כעין זה תוקן ב[[רבי שמואל אויערבאך]]. יש הבדל בין שימוש כללי בשם משפחה, לשם ידוע של רב.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 10:22, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
{{סוף העברה}}<br />
::מה {{א|עידו|דע}}{{א|Davidnead|תכם}}?--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 10:24, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
:::לתשומת {{א|יהודה 1|לבך}}, גם אצל רבי שמואל אויערבאך כבר הפכו את ההחלטה. בראשית ימי כאן הייתי בעד הכתיב הנכון, וטרחתי להחליף בכל מקום את קוסוב בקאסוב ואת מנדל במענדיל (או מענדל, לפי מנהג הרב המדובר), אבל שכנעו אותי [[המכלול:חדר דיונים לכתיבה יהודית#איות שמות באידיש|כאן]] <small>(וראה עוד [[שיחת תבנית:אדמו"רי קוסוב-ויז'ניץ|כאן]])</small> שהדבר החשוב ביותר בכתיבה אנציקלופדית הוא לכתוב בצורה הברורה ביותר שכל קורא מזדמן יבין על מה מדובר. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 12:44, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
::::ראיתי רק עכשיו. אני לא כל כך משוכנע, אם כי ודאי לא מדובר בנושא של אספקלריה. הטענה שהועלתה שם שאי אפשר לקבוע החלטות עכשיו כי אולי יבואו משתמשים אחרים וירצו להיפך לא מובנת לי. כל זמן שמגיע משתמש חדש נותנים לו להביע את דעתו ועושים מחדש. למה שלא נתייחס לדעת העורכים כעת? אמנם צריכים לדעת מה הקוראים חושבים אבל את זה אפשר לדעת לפי העורכים. אם אין הרבה עורכים אולי זה מוכיח שאין הרבה קוראים שאיכפת להם {{עצב}}...--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 12:53, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::{{א|יוסף}}? {{א|Davidnead|דוד}}?--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 13:01, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::כעת אני חושב שוב שכתיב באידיש אכן אינו נחשב לכתיב נכון ובדומה לכתיב אנגלי. אבל בכל זאת הבדיקה אמורה להיות לכאורה על ידי מבחן גוגל ולא על פי כללי ויקיפדיה. גם לכללים שלהם יש קוראים שמתנגדים (גם אם הם מיעוט, ודוגמא לדבר בשם פול שאני מאז ומעולם היכרתי פאול)--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 13:05, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
{{שבירה|7}}כעת אני מסכים אם הטענה שעדיף להישאר בשב ואל תעשה. יש רק לשאול מה היחס למשתמשים שיחליטו לשנות, האם להחזיר למצב הקודם, או להישאר גם בזה בשוא"ת. מצד אחד אי אפשר שכל אחד יעשה דבר אחר ולא תהיה אחידות מאידך כשיש מעט מדיי עורכים חבל לריב על שטויות. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 13:17, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
:צר לי לחלוק היכא שיש הסכמה מקיר לקיר. אך, נהיר גם לאחרוני הכופרים עמי הארצות, כשמש בצהריים, שאויערבאך זה אוירבך ועפשטיין זה אפשטיין. זה רק פחות נח להם לקרוא בגלל הקונוטציה הדתית. הטיעון של קריאות אינו נכון בחלק לא במבוטל מהמקרים. החלטה גורפת על הכתיב החילוני שגויה בעיני. <br />
:זה אולי נכון עבור [[מהר שלל חש בז|מאהער שאלאל חאש באז]], אבל כאמור ברוב המקרים הכתיב היידי עובד מצוין. והוא שעלינו לשמר. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 13:23, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
::הכתיב היידי אינו הכתיב האמיתי אחרי שנקבעו כללי כתיב שאינם קשורים ללה"ק. אמנם גם הכתיב שמשתמשים בו היום אינו דוקא הכתיב של לשון הקודש. לא לשון המקרא ולא לשון המשנה. אבל זה השפה המדוברת והנכתבת אצל קהל היעד של הקוראים. לכן אני לא רואה צורך לשמר כללי כתיב יידי יותר מלכתוב באותיות לועזיות. אפשר ואולי גם ראוי להכניס זאת בסוגריים כמו שמכניסים שמות שמקורם משפות זרות. אבל לא שזה יהיה השם העיקרי. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ז באדר ה'תשע"ח • 19:26, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
:::[[משתמש:יהודה 1|יהודה]], מה פירוש "נקבעו"? מי קבע - הוד רוממותה [[האקדמיה ללשון העברית]]? ואנחנו מצויים לומר אמן באופן עוור? שם צריך להיות שם, אדם זכאי לבחור שמו. אם כתב עצמו כאויערבאך הערך צריך להיות כך, ואם כתב אוירבך (ויש גם כאלו) אז גם הערך יהא אוירבך. למה בכפייה? ועוד עפ"י אותם שאין בהם לחלוחית של תורה... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:04, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
::::{{א|עידו}}באמת כתבתי לא ברור, התכוונתי שכללי הכתיב של אידיש אינם כללי לשון הקודש. עכשיו אם אתה רוצה לדון איך נקרא בלשון הקודש אויערבאך זה כמו איך נקרא אורליאנ"ש לדעתי זה צריך להיות בלי אלפים ועיינים. האקדמיה אמנם לא מוסמכת להכריח אותנו. אבל צריך שהכתיב יהיה כמו שקוראי העברית מכירים. אז אם קהל היעד שלנו הם מחדשי דקדוק לשון הקודש באופן עצמאי עלינו לפתוח דיון על כל מילה. וכל זמן שלא נשתמש במה שמקובל בעולם ואת זה רואים לפי תוצאות גוגל. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 10:01, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== שיקום ==<br />
<br />
לפי המצב כעת שהמנטרים והעורכים הותיקים נעלמו לתקופה בלתי ידועה. ומאידך מצטרפים חדשים רבים שאין מספיק מי שידריך אותם. חשבתי שראוי לשנות את הגישה ולקבוע שמעתה '''אין ערכים חדשים'''. לא מיובאים ולא יצירות. מי שרוצה שיעשה את זה בטיוטה. המטרה. כל עריכה בעייתית שלא מנוטרת משפיעה לטווח ארוך על כל המיזם. חדשים לומדים מטעויות הקודמים להם וכך תדרדר כאן רמת הכתיבה ל-0. לכן הפיתרון שאני מציע הוא להתמקד רק בעריכת הערכים הקיימים כאן. ולא להכניס שום ערך חדש למרחב הערכים. כך יהיה פחות פוטנציאל לנזק ודרדור רמת הכתיבה, ומאידך את יהיה קל לחדשים ללמוד את הכללים ולהשתפר מתוך הערכים הטובים שכבר קיימים.<br />
:מתייג את {{א|איש גלילי}} {{א|יהודה שמחה ולדמן}} {{א|האלקושי}} {{א|עידו}} עם דוד ויוסף כבר התכתבתי בפרטי.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 22:19, 14 במרץ 2018 (IST)<br />
::הלכת רחוק, עדיף לקבוע הגבלה על ייבוא מויקיפדיה לפי הוותק. [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] ([[שיחת משתמש:האלקושי|שיחה]]) 22:22, 14 במרץ 2018 (IST)<br />
:::{{א|האלקושי}} לא כל כך הבנתי למה התכוונת. אבל נראה לי שזה לא מספיק. תעקוב אחרי העריכות האחרונות ותראה כמה מתוכם בעייתיות ואי אפשר לטפל בכולם.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 22:25, 14 במרץ 2018 (IST)<br />
::::{{א|יהודה 1|יהודה}} - {{א|האלקושי}} התכוון לומר שסביר להניח שעורכים שיש להם ותק בוויקיפדיה עריכותיהם יהיו באיכות מספקת ואין סיבה להגבילם בהגבלות שהצעת. האלקושי - אני חושב שיהודה רוצה לומר שגם כאלו שיודעים לערוך איכותית כדאי להגביל, ואולי אפילו דווקא אותם, משום שהמטרה היא לא רק למנוע עריכות ירודות אלא למקד את המאמצים של משאבי העורכים המועטים שלנו בשיפור הקיים. אני אישית תומך ברעיון, אך אני חושש שאי אפשר לכפות על אנשים ואין אדם עורך אלא במקום שלבו חפץ. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:48, 14 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::גם עורכים שיש להם ותק בויקיפדיה, צריכים לדעת איך מתייחסים לדברים שרוצים לצנזר כאן, אני ידוע שכפייה עלולה להבריח חלק אבל אם זה רק לפסק זמן מסויים, זה לא יזיק כל כך. מלבד זה, אפשר אולי לעשות את זה במסגרת של מבצע. כעין רעיון שעושים בויקיפדיה לפעמים באופן שכולם יסכימו להצטרף. אבל נראה לי שאם לא יסכימו עדיף לכפות.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 22:53, 14 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::בין אם בכפיה ובין אם לא, אני מבין שאתה מציע פרוייקט שהוא סוג של מבצע, לפיכך אני ממליץ שתגדיר היטב את המטרות והיעדים שלו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:55, 14 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::::{{א|יהודה 1|יהודה}}, אנחנו צריכים לאפשר כל עריכה מועילה, בין קצת בין הרבה. אפשר לנסות לשכנע אדם להשקיע במקום שנראה לך מועיל יותר, כגון לשפר ערך קיים פלוני במקום לכתוב ערך חדש אלמוני או להיפך. אבל לחסום? זה רק יבריח את העורך שבא לתרום ואתה מתייחס אליו כאל פועל שלך. <br />
:::::::מה שאפשר זה להגדיר מדיניות ברורה במכלול כדי שאפשר יהיה לאורה לקבוע מה מועיל ומה לא. יש אכן גם דברים שיוצא שכרו בהפסדו. אך הפתרון היחיד הוא הגדרות ברורות וכמובן '''על פי דעת תורה'''. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 07:59, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
{{שבירה|7}}חשבתי על זה בלילה ואני חושב שהבעייה עמוקה יותר ולא תיפתר בהצעה הזו, אני חושב כעת דווקא על כיון הפוך לאפשר גם תרומות של אנונימיים. נראה לי שמנסיון בויקיפדיה הרבה נרתעים מלהירשם וכתובים כאנונימיים. חלקם מזיקים אבל חלקם מועילים ויכולים אחר כך גם להירשם ולתרום. אני פותח את הדיון בפיסקה הבאה. אם כי ייתכן שזה שייך בכלל לשיח עורכים--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 09:56, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
מה זה מנטרים? ומה הפירוש שנעלמו העורכים הותיקים? ותגדל קושייתי למה לא ליצור ערכים חדשים? זה תלוי מה הערך. אם הכותב שלו כתב את זה בצורה טובה אז למה לא. יש הרבה מאוד ערכים שממש חסרים. עכשיו חיפשתי ערך על הגעלת כלים ובכלל אין כזה ערך. מה יכול להיות בזה רע מאשר כלום.<br />
<br />
==קהל היעד של המכלול==<br />
אני חושב כעת שהבעייה שלנו היא שאין לנו קהל יעד ברור שיכול להתגבש לכדי קהילה. <br />
{{ש}}אלה שמרגישים טוב בויקיפדיה לא צריכים את המכלול.<br />
{{ש}}אלה שבטוחים שויקיפדיה פסולה וצריכים למצוא לה תחליף הם בדרך כלל הציבור החרדי הנחשב ל"שמרן" יותר. הם אלה שבשבילם בעצם אנחנו עושים את מהדורת הבסיסי.<br />
{{ש}}גם אצלם יכולים להיות מחלוקות שייגרמו שהם לא יכולים להיות קהילה אבל את זה אולי אפשר לסדר בקלות יותר.<br />
{{ש}}אלה שבשבילם נועדה המהדורה הכללית הם אלה שסבורים שהדרך הנכונה היא למשל [http://ravtzair.blogspot.co.il/2015/12/blog-post_3.html אביגדור אמיתי] אני אמנם הצלחתי "לבלוע" את זה איך שהו אבל נראה לי שרבים בציבור החרדי סבורים שהוא כופר. מאידך הקהילה שמרשה לעצמה לקבל את דבריו וגם סבורה שויקיפדיה פסולה מונה אולי מספר חד ספרתי של בני אדם.<br />
{{ש}}אז בשביל מי אנחנו עובדים? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 09:56, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
:מה שנשאר כן הם אלה שגם אם לא מסכימים לדעות מסויימות שייכנסו כאן בכל זאת זה מוגדר אצלם כ"הרע במיעוטו". אבל איך ניצור קהילה מהם עם האנשים שסבורים שדעות מסויימות נצרכות להיכתב, והם סבורים שזה כפירה?<br />
:אם מתכוונים לכתוב בשביל אנשים שלא יכולים להצטרף לקהילה, הסיכוי להצלחה קלוש.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 11:38, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
::כעת אני חושב שיש להבחין בין '''שיתופיות''' ל'''קהילתיות'''. אנחנו לא חייבים להיות קהילה מגובשת. אני משער שהחרדים שתורמים בויקיפדיה אפילו אם הם מסתדרים שם היטב. הם לא מרגישים חלק מהקהילה. <br />
::מה שכן צריכים הוא נכונות של כל העורכים להסכים לקבל על עצמם את המדיניות שתגובש. ושגם אם זה לא ימצא חן בעיניהם הם ילכו על פיה. וגם ישמרו אחרים שלא יסטו ממנה בלי דיון מחודש.<br />
::משכך אנחנו יכולים ליצור צירוף מהרואים את המכלול כ"הרע במיעוטו" עם הרואים אותו כ"לכתחילה". ועם אלה שבעצם ויקיפדיה טובה בשבילם אבל "למה לא לתרום לעוד מיזם".<br />
:::כעת נשארת רק השאלה: איך אנחנו יודעים מה יביא לנו יותר תורמים. האם דרך הקיצוניות, או ריקוד המה יפית כלפי קוראים שבדרך החוצה מהציבור החרדי, או שלל אפשרויות ביניים?--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 16:53, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
::::ידועה פרשת נתן סליפקין שהוכרז ע"י גדולי הדור ככופר, לגבי כך שלא רבים הם המצטרפים זה בעיקר חוסר חשיבות וצורך בציבור החרדי לאנציקלופדיה וכן סיבות נוספות, זה שהמכלול בנוי על ויקיפדיה מוריד, חסר כללי אספקלריה וועדה רוחנית, ישנה בעיה לשקע את הראש בהררי מידע של חול, ישנה בעיה לכתוב דברי תורה בצורה יבשה כאילו זה דברי חול 'ומידע', ואצל רבים כמוני פשוט אין זמן [[משתמש:אלי|אלי]] • [[שיחת משתמש:אלי|שיחה]] • כ"ט באדר ה'תשע"ח • 21:51, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::אכתוב בעזרת ה' בפירוט בשבוע הבא. רק דבר אחד חשוב להבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים. אפילו אם זה יביא לנו אלף עורכים, המכלול לא ירקוד מה יפית כלפי אלו שבדרך החוצה מהציבור החרדי ולא יקבל על עצמו השקפות פשרניות לשם גיוס מתנדבים, מטרת המכלול היא שכל יהדי שצריך ידע יקבל לו את כל ידע בהשקפה תורנית מלאה ולא מתוך פשרות ופסיחה על שתי הסעיפים. בדיוק לשם כך המדיניות החד משמעית של המכלול היא שבכל מקום שיש מידע שיש בו חשש אולי הוא בעייתי אחת דינו להימחק ממרחב הערכים על ידי "תבנית סינון". [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 02:45, 16 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::אני חושש שלפי דברי {{א|אלי}}, והמצב כעת. המכלול לא יוכל למלא את יעודו. אם {{א|יוסף}} רוצה להתקדם נדרש להפעיל סופית את הוועדה הרוחנית. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ט באדר ה'תשע"ח • 11:30, 16 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::::אני מניח שיש אנשים שאצלם קיים רק שחור ולבן, מין איזה חלוקה ברורה של העולם, אלה שרוצים וויקיפדיה ואלה שרוצים אנציקלופדיה 'עולם ומלואו'. אני מבין את התפיסה הזאת תכל'ס זה מקל על תפיסת המציאות, עושה אותה ברורה, פשוטה, ונוחה לעיכול. אך דא עקא שהמציאות אינה כזאת, המציאות מורכבת, ובין וויקיפדיה לבין מרווה לצמא, יש ספקטרום של דעות ורצונות, וכפייה של משטרת מחשבות, תבריח את מרבית שוכני הספקטרום ותשאיר כאן רק את אלו שתפיסת המציאות שלהם הינה חד מימדית. [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] ([[שיחת משתמש:האלקושי|שיחה]]) 22:06, 18 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::::[[משתמש:האלקושי|כמה]] אנשים לדעתך יאמינו במכלול? תבחר לך איזה קבוצת דיעות שתרצה. אני חיפשתי קהל יעד מוגדר. לא לקבוע דעות מראש. ברור שיש כאלו שלא יסתדרו זה עם זה. <br />
::::::::האם התגובה שלך היא אליי או {{א|יוסף|ליוסף}}? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 10:00, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::::::בקיצור אתה מעדיף כאן את עידו או את [[W:he:משתמש:E.F Edits|אלעד פלח]](דוגמא). אין סיכוי לשניהם לעבוד יחד. (בלי כפייה) [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 10:10, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}<br />
ניכר מעריכותי שככלל אינני חד-ממדי כפי שמנסה בדמגוגיה [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] להקניטני ולגמדני. ומכיוון שמלאתי כרסי בחול כשלושים שנה, אף ידיעותי במדעים יחסית רבות הן ומהן אני תורם גם כאן במיזם (ובנוסף כ-20,000 עריכות בוויקיפדיה). לגבי דאגתו של {{א|אלי}}, אני לא מוטרד. לדעתילא רק שיש דרישה לאנציקלופדיה בעולם החרדי אלא שהיא אף כזו שלא ניתן יהיה לעצור את התממשות האנצ' הזו ודומותיה. אמנם צודק האלקושי שאני חד-ממדי - באמונתי חסרת הפשרות בקב"ה ותורתו. מי שלא מבין שהכל בתורה, ממנה הכל והיא המקור, על פיה נברא העולם והיא ספר ההדרכה וההכוונה, היא אורו של עולם, אם כן מי שלא אוחז כך כופר בקב"ה ובמקבלי השמועה. באותה חד-ממדיות משבח הזהר הקדוש דווקא את יתרו - שהוא משמעות "ויחד" היינו שיתרו הגיע לדרגה הגבוהה ביותר (אף מעל של משה ואברהם) של [[ייחוד השם]] - הידיעה שהוא אחד ויחיד. ואולי דווקא בגלל שיתרו היה במ"ט שערי טומאה ועבד כל עבודות זרות שבעולם ובחר ב-ה'. סיכומו של דבר - חד גוניות זו, אם לא נשמרה, סופנו להחטיא הרבים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:42, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
:::{{א|עידו}} נראה שלא הבנת את דברי האלקושי וממילא ההיפגעות שלך מיותרת. הוא התכוין שיש אנשים שרואים בעולם שני סוגים בלבד והשאלה מי מתוכם גדול יותר ואליו נכוון. אבל יש הרבה יותר סוגים. אתה אחד מהם. אני כנראה סוג אחר ויש הרבה גווני ביניים בין הקצוות. וכמו הדוגמא שהבאתי מאלעד פלאח שהוא קרוב לקצה השני של הספקטרום. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 10:49, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
::::הבנתי נכון שהאלקושי מציג אותי באופן חד-גוני מה שאינו נכון, וזאת עשה כדי להצדיק הוצאת דברי תורה ממרחב הערכים כי זה לא מודרני מספיק. אני לא מייצג קצה אלא את הנורמה עפ"י התורה. אמנם הרחוקים מהתורה ירצו להמעיט בערכה המוחלט ולהציגה כפחותה ולא רלוונטית. אמנם אתה צודק שההיפגעות מיותרת אך זאת רק בגלל שהיפגעות תמיד מיותרת. דא עקא שאני רחוק מלהיות מתוקן מידות ולכן גם פגיע. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:53, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
:::::התכוונתי לשאלה שפתחה את הדיון למי מכוון המכלול? השאלה הזאת הציגה כביכול יש רק שני סוגי אנשים, וממילא ממה נפשך וכו'... ועל כך באו דברי, דעות אנושיות אינם כך או כך, אלא ישנו רצף שכולנו נמצאים עליו, והמכלול מכווין לטווח מסוים ברצף ולכן השאלה הזו אינה נכונה מעיקרה, בנוגע לאביגדור אמיתי אני לא יודע מה דעתי בנוגע לדבריו אני רק יודע שהרמב"ם כתב במפורש כדבריו. לגבי דבריו של מיודעינו היקר שבאדם {{א|עידו}} לא דיברתי עליך ולא ניסיתי לפגוע בך, הנידון על הכנסת דברי תורה לערכים, אתה בוודאי מתכווין לנידון בשמש, ובכן כשכתבתי את תגובתי כאן עדיין לא ראיתי את הנידון שם, (אתה יכול לראות את זמני התגובות), כמו"כ מעולם לא ניסיתי אפי' לפגום בחד המימדיות של האמונה. נראה כאילו אתה מנסה יותר מידי להילחם בטחנות רוח, אתה מגן על כבוד שמיים ויורק אש וגופרית על סביבותיך בשעה שאף אינו מעלה בדעתו לפגוע בכבוד שמיים, אתה מגן על כבודך בחירוף נפש במקום שלא דובר בך כלל. צר לי, בחר את מלחמותיך בחכמה, כי אם לא כך לכשיבוא היום שבו אכן נזדקק למלחמה אזי תיהיה מותש ממלחמות הכזב שלך. [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] ([[שיחת משתמש:האלקושי|שיחה]]) 11:05, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::{{א|האלקושי}} אני לא יודע מה אתה מתכוין שהרמב"ם כתב כדבריו. אני בכלל שבעתי מויכוחים כאלה ועדיף לשלוח אותם לרבנים שיכריעו. המקור שראיתי לזה הוא דברי רבי אברהם בן הרמב"ם. אבל בכל זאת נראה לי שגדולי הדור המוכרים כעת בציבור החרדי סבורים שאסור לנו לומר כן. ראה ערך [[W:he:נתן סליפקין|נתן סליפקין]] שאלי הביא. וכעת לך תמצא לך קהל יעד שיקרא את המכלול אם דבריו ייתקבלו בכל זאת בלי הסתייגות. ומנגד קהל ייעד שיקרא אם דבריו ייתקבלו עם הסתייגות וקהל ייעד שיקרא אם דבריו יימחקו לגמרי. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 11:18, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::::הרמב"ם במורה ח"ג פי"ד ולא רק הוא, כך כתבו גם ר' שרירא גאון, הרדב"ז ועוד רבים אחרים. [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] ([[שיחת משתמש:האלקושי|שיחה]]) 11:21, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::::תודה. באמת ראיתי שמביאים ולא היה לי זמן לבדוק. עם זאת זו לא הדעה המקובלת ולא יועיל לך להוסיף עוד מקורות קדומים ולטעון שאמרו כן. כי אומרים על כעין זה לראשונים היה מותר ולנו אסור. ועוד, שנראה לי שבעלי התוספות לא סברו כן. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 11:32, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
{{שבירה|8|8}}ומה {{א|האלקושי|אתה}} עונה על שאלתי? (באיזו דרך יבואו יותר?) [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 11:33, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
:באופן אחד כתיבה אובייקטיבית ככל האפשר, למעט במקום שקשור לתאווה, לזלזול בגדולי ישראל, ולכפירה מובהקת. במקום שיש מח' (לא בין סליפקין לר' אלישיב, אלא בין שני גדולים וכדו') יש לדווח על זה בצורה יבשה. כתיבה כזאת תתאים לטווח הרחב ביותר של אנשים, ייתכן שחלקם לא יאהבו את זה, אבל הם יוכלו לשרוד כתיבה כזאת. ובנוסף יש לזכור שזה האפשרות היחידה של קיום אנציקלופדיה ז"א אני יודע שלכולנו יש רגשות עזים כלפי היהדות וכלפי קודשא בריך הוא ואורייתא והמסתעף, אבל כשאנו מגיעים לכתוב אנציקלופדיה אנחנו מוכרחים לנטרל את הרגש ולדווח בצורה יבשה, מכמה סיבות א' כי זה המשמעות של אנציקלופדיה ומקור המהימנות שלה דיווח יבש. ב. כי אם לא נעשה כן אין לדבר סוף, כל אחד יש לו את דעותיו הוא בנוגע ליהדות, ואזי יום אחד יבוא אחד ויאמר שאם בערך על שמש לא כותבים כך וכך הרי זה כפירה וכו' ביום אחר יבוא עצניק ויכריז את האני מאמין שלו וכו' וכו' - (אתה יכול לומר שבמכלול יכנסו רק הדעות של הזרם המרכזי - ואז מה? ניהיה סניף של יתד? ויתירה מזו מה בנוגע לדברים שיתד לא החליט בהם?) סופו של דבר הדרך הבטוחה ביותר היא לקבוע קו אדום אחד ברור - אין במכלול תאווה, כפירה ברורה, וזילזול בגדולי ישראל, כל השאר נכתב באופן יבש חף מרגש, ובהחלטה של רוב קולות. [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] ([[שיחת משתמש:האלקושי|שיחה]]) 11:48, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
::אבל סליפקין "צודק" הרמב"ם כמוהו וכו'. אז זו כפירה ברורה? עכשיו נבריח את כל מי שסבור כך. אני חושב שצריך כאן דבר ברור. למעשה כשהצטרפתי אחת השאלות שהטרידה אותי, איך נתייחס למחלוקת בציבור הליטאי. אז זה היה אצלי בבחינת "דייה לצרה בשעתה". אבל כבר הגיע הזמן. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 12:00, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
:::דיווח יבש במקום כזה ידווח על דברי הרמב"ם וכנגד זה יכתוב שגדולי דורינו כתבו לא כך, מסליפקין ניתן להתעלם מכיוון שאינו רלוונטי ואין מקום לשרבבו בין שני גדולי עולם. גם במחלוקת בציבור הליטאי ניתן לנקוט בלשון יבשה, אין מקומנו להחליט שהאמת היא עם רוב בניין ומניין, או שמא משנאיך ה' אשנא בלי שום פשרות. אנו רק מדווחים על טענות שני הצדדים ותו לא. [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] ([[שיחת משתמש:האלקושי|שיחה]]) 12:05, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
::::{{א|האלקושי|אבל}} בכל צד יש שסבורים שהצד השני כופר, אז זה יבריח עורכים משני הצדדים. בקיצור הפיתרון לדעתך הוא שבכל מקום שיש מחלוקת אם זו כפירה (ולא שהכופרים עצמם רוצים שיקבלו את דעתם) יש להכניס את זה בצורה יבשה אפילו אם חלק לא מסכימים לזה עד בורחים. הבנתי נכון? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 12:15, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::נכון, אבל רק במקום שבו יש אנשים גדולים משני הצדדים. לגבי הבורחים אני לא מסכים איתך, לא נראה לי שאנשי דגל ואנשי עץ יברחו למקרא תיאור ניטרלי. [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] ([[שיחת משתמש:האלקושי|שיחה]]) 12:21, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::{{א|האלקושי}} מבטא די טוב מה שיש לי לומר בדיון הזה. אדגיש במיוחד את הנקודה שהמפתח לשאלתו של {{א|יהודה 1|יהודה}} הוא לא איזה קהל יעד נוכל/גדאי יותר לרצות, אלא מה יוכלו לשרוד הכי הרבה אנשים. כלומר כדי להכיל קשת רחבה של סגנונות דרושה תחמיד הפתשרות, מה שבעיני אחד טוב בעיני אחר רע. כאשר אתה מציג משהו באמצע בעצם הצגת משהו שאינו טוב בעיני שניהם, דיעבדי לכו"ע, אך מאידך שניהם יכולים לחיות איתו. זו הדרך היחידה כשפונים לקהל יעד רחב ומגוון. לכן אין השאלה לאיזה קהל יעד לפנות, אלא עד כמה אנו יכולים למתוח את גבולות הדיעבד באופן שיותר נרוויח קהל מאשר נפסיד. והתשובה היא ניטרליות. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 14:15, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
{{שבירה|6}}נראה לי שהקביעה מי קהל היעד תלויה גם בלמי יזיק יותר אם לא יהיה קיים המכלול. אני מחלק את הציבור החרדי לעניין זה ל-3 קבוצות. 1. אלה שרוצים אנציקלופדיה נקייה לחלוטין מתכנים של כפירה או דומה לה. להם כמובן אם לא נתאים בגלל שנהיה "קרים" מדיי, לא נזיק במיוחד. לא יהיה להם לאן לברוח והם יחליטו האם להעדיף להינזר מהאינטרנט לגמרי, או להעדיף את המכלול כהרע במיעוטו. 2. אלה שרוצים ויקיפדיה, אלא שאיכפת להם השייכות המגזרית. (ורוצים שיכניסו יותר את דעות החרדים כלגיטימיות). להם כמובן יזיק מאוד אם המכלול יהיה "חרדי מדאי". הם פשוט יברחו לויקיפדיה ויסתדרו שם. צריך בשבילם שהמכלול יהיה שווה לפי דעתם לאיכות של ויקיפדיה אלא שהוא מתעטר בחרדיות. מאידך דבר כזה יבריח את הקוראים מהסוג הראשון. 3. אלה שויקיפדיה בשבילם היא כפירה וכיו"ב אבל בכל זאת הם רוצים את כל סוגי הידע הקיים בעולם ושווה להם אפי' לרעות בשדות זרים בשביל זה. מהם אם נעלים מידע הם ילכו לראותו בויקיפדיה ולא עשינו כלום. אמנם אין בעייה בשבילם שיהיה "חרדי מדאי" בסיגנון ובלבד שלא יחסר כל הידע המדעי או שאר ענייני חול המעניינים אותם. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 15:29, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
:במקום בו גדולי דורנו הכריעו כשיטה מסוימת, אי"ז פשוט להביא דעה המסווגת אצלם ככפירה [ובעצם אין חילוק אם אדם גדול כתב את הדברים או נוצרי למשל], עיקר החילוק לדעתי הוא שבדבר מפורסם לכל לדוגמא הצדוקים ניתן להביא, ובדבר שאינו מפורסם לא שהרי איננו יכולים ללמד מינות גם עם הסתייגות--[[משתמש:אלי|אלי]] • [[שיחת משתמש:אלי|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 15:57, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
::מחלוקות בתוך הציבור החרדי עצמו, שיש גדולים לכאן ולכאן, כמובן שאנחנו לא מכניסים את ראשנו בין ההרים, אלא מביאים את שני הצדדים באובייקטיביות, כדברי {{א|האלקושי}}. <br />
::בספר שמירת הגוף והנפש בהקדמה, מספר ששאל את רבי שלמה זלמן על דעת רבי אברהם בן הרמב"ם הנ"ל. רבי שלמה זלמן אמר לו שברור שהאמת עם רבי אברהם בן הרמב"ם אבל בספר שיכתוב לעיקר כדעת החולקת ולא כדבריו. כלומר יש לגדולי ישראל עוד שקולים חינוכים מה לפרסם ומה לא, מתי כן ומתי לא. לכן כששאלתי את פיהם - הם נתנו לי הוראה חד משמעית שבשלב ראשון דעות כאלו וכדוגמתם לצנזר [עם תבנית סינון]. בשלב שני (ולעורכי אספקלריה כבר בשלב זה תחת דף מותאם) נרכז את כל השאלות ואת כל הצדדים לכאן או לשם ונעלה על שולחן גדולי ישראל ונקבל מהם הכרעות איך להציג את הכול באספקלריה תורנית אמיתית, ללא צורך בצנזור. בינתיים מה שלא מקובל לכתוב עליו בציבור החרדי - פשוט מצנזרים עם תבנית, זה מדיניות ברורה וחד משמעית!. <br />
::{{א|יהודה 1}} בשלבי ההקמה והביסוס של המכלול, ששאלתי את גדולי ישראל למי לכוון את המכלול כך שישמש לו הצלה רוחנית, הם אמרו לי - שלב ראשון לתת מענה לאלו הרגילים הכשרים שצרכים ידע כשר, פשוט לספק להם ידע כשר ללא פקפוק כמו שעושים כל חברות הסינון שמסננים-מצנזרים אינטרנט (צרכים תמיד לזכור, גדולי ישראל קבעו: אינטרנט זה דבר רע! והשימוש באינטרנט ובכלל זה במכלול, זה דיעבד אחד גדול, אלא שהמכלול הוא הרע במיעוטו והוא "הלכתחילה שבדיעבד", אבל לעולם הוא לא יהיה לכתחילה! לכתחילה זה לשבת בבית המדרש וללמוד גמרא). בשלב שני - לפעול הצלת אלו שיצר הסקרנות גורם להם לרעות בשדות זרים, כמו שיש "ישיבות למתמודדים עם יצר התאווה והנאות העולם הזה" לתת מענה לכאלו שנמשכים לרחוב, כך המכלול ישמש כ"ישיבה למתמודדים עם יצר הסקרנות והידע הגלובאלי" לתת מענה לאלו שנמשכים לידע. אבל זה רק בשלב שני ובתנאי שלא יהיה על חשבון הקבוצה הראשונה. אם כן קהל היעד של המכלול:<br />
::*בשלב ראשון של הצנזור והסיווג, קהל היעד של המכלול: אלה שרוצים '''אנציקלופדיה באיכות של ויקיפדיה, אבל בתנאי שתהיה נקייה לחלוטין מתכנים של כפירה או דומה לה''', ובכל מקום שיש התנגשות בין האיכות לנקיות - אם אפשר להתאמץ שלא תהיה סתירה, מה טוב, ואם אי אפשר או שכרגע אי אפשר - אזי הנקיות היא זו שתגבר!. <br />
::* בשלב השני אחרי התיקון ההתאמה של התכנים שצונזרו והחזרתם למרחב כשהם מתוקנים, יהיה למכלול '''עוד''' קהל יעד, והוא: אלה שוויקיפדיה בשבילם היא כפירה וכיו"ב אבל בכל זאת הם יצר הסקרנות דוחף אותם והם רוצים את כל סוגי הידע הקיים בעולם, ושווה להם אפי' לרעות בשדות זרים בשביל זה. מהם אם נעלים מידע הם ילכו לראותו בוויקיפדיה ולא עשינו כלום. אמנם טוב בשבילם שיהיה חרדי למהדרין בסגנון וברוח הדברים, ובלבד שלא יחסר כל הידע המדעי או שאר ענייני חול המעניינים אותם. <br />
::* לא כקהל יעד מרכזי: כל זאת היא חלוקה סוציולוגית תאורטית אבל כמו שכתב האלוקשי המציאות כשלעצמה אינה כזאת, המציאות מורכבת, ובין אלו לאלו, יש ספקטרום של דעות ורצונות, והגיוני שבמשך כל השלבים גם חלק מאלה שרוצים ויקיפדיה אלא שאכפת להם השייכות המגזרית או שאכפת להם דברים אחרים בוויקיפדיה יבחרו במכלול. אבל כמאמור זה לא קהל יעד מוגדר שאנחנו יכולים לפעול על פיו בגיבוש המדיניות. [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 10:00, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
::::{{א|יוסף}},זה אומר שהיום צריכים לעשות מה שאפשר כדי לרצות את הרוצים ידע כשר, אפילו אם יש כאלה שיטענו שזה יבריח את השאר. ורק אחרי שתקבע המדיניות בכל הנושאים יהיה אפשר לערוך מחדש לקהל היעד שרוצים יותר ידע. הבנתי נכון? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' בניסן ה'תשע"ח • 10:12, 20 במרץ 2018 (IST) <br />
:::לא הבנתי מה בכלל הבעייה שאלה שלא רוצים ידע כשר יברחו מפה. הרי זה המטרה שלנו!!! הגיע הזמן להתחיל לנקות את כל הערכים עם הזבל של וקיפדיה. בכלל אני חושב שבערכים ממכלול הקודש של תורה אין צורך להביא מהמקום הטמא את החומר שלנו. "לא לכם ולנו לבנות בית לאלוקינו"!<br />
:::אני בכלל לא מבין למה צריך'לצנזר'. כלום יש כאן אינו צענזור גוי שדורש לשמור את דברי הבלע והכפירה?! מה שלא נראה טוב צריך לסלק מייד מדין 'ובערת הרע מקרבך'. לכן אני חושב שצריך לשנות את המדיניות של צנזור עם תבנית (בכלל לא כ"כ הבנתי מה תועל התבנית) ולהתחיל לנקות את הדברים. לא מבין למה צריך ליצור שאלות חדשות. יש כאן דברים שאין מישהו ממרנן גדולי ישראל שיתיר להם אפילו לזמן מועט. חובה למחקן מייד!!! האים מי שרוצה דברים נקיים הוא מי שצריך לחשוב פעמיים? אתמהה!! אדרבה מי שחושב שאפשר לכתוב כאן מהבליהם שישאל הוא את דעת תורה ויראה מה מותר ומה אסור. שאלה אחרת יש לי אם המכלול הוא רק דיעבד אז למה אנחנו משאירים פתוח את המכלול ונותנים לכולם לערוך בהמכלול? ברור שמעלת לימוד התוה"ק הוא לאין ערוך יותר מכל משהו אחר אבל עדיין מותר לכל יהודי לראות בהמכלול על פי הוראת דעת תורה שלו. זה לא רק יצר התאווה והנאות העולם. אני צריך הרבה פעמים לבדוק דברים לשם סיבות שלי ואני צריך אינצקלופדיה כשרה בלי כל המרעין בישין של וקיפדיה. אני תומך מאוד במה שכתב יוסף שיש לראות שהנקיות תהיה לפני הכול ועל כל ספק קל יש לשמור על פך השמן הטהור שלנו בזמן שיש כל כך הרבה קליפות בחוץ. אנחנו לא צריכים לדאוג לאלו שחולים וכושלים ב'עץ הדעת' לראות את כל הידע שבעולם ה"י. {{שכח לחתום|המעוררים}}<br />
::::{{א|המעוררים}} אשריך שאתה לא מהם ומהמונם. אבל אם אנחנו לא נדאג גם לרועים בשדות זרים הסכנה שלהם חמורה יותר מהסכנה שלך אם לא יהיה על טהרת הקודש. אתה יכול לא לקרוא בכלל. והם יקראו את כל הדברים הטמאים. אכן זו השיטה כעת לנקות כל מה שיש אפילו ספק. אבל התבנית דרושה כי אם יש שאלה אם לכתוב דבר מסויים ונעלים אותו זה יקשה אחר כך להחזיר. כעת כל השאלות יהיו סגורות ב"מכסה" שרק מי שרוצה יכול לראות. וכל השאר מותר ללא שאלה. ובלבד שיהיה שיתוף פעולה מצד הציבור שעל כל שאלה יעורר. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' בניסן ה'תשע"ח • 16:35, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::אני חושב שאתה טועה. דווקא מי שמקפיד על מה שקורא (ויודע כמה הזהירו רבותינו מקריאה בספרי החיצוניים) צריך לתת לו יותר אפשרות שהרי הבא ליטהר והבא ליטמא כו'. אם נצטרך להתפשר אין לדבר סוף וככה החלו גם רוחות ההשכלה באירופה. כשיש שאלה לא מיבעיא אבל ברוב הפעמים זה בכלל לא שאלה סתם הרהורי מינות. מה הפירוש שאנחנו נותנים לדברי כפירה לשכון בתוכינו שמי שירצה יוכל לראות?! הלזאת ייקרא אתר חרדי? יש מספיק אתרים 'חרדיים' שמכילים את כל הזוהמא שבעולם עם איצטלא של פושט טלפיו. תמונה של טשולנט בראש השער אינה הופכת את המקום לחרדי. חרדי זה מה שעליו חנכנו כל הדורות לברוח כמיטחווי אש מכל אשר רוח זרה בו. החת"ס זיע"א עמד בפרץ על כל סדק קל שגילה בחומת היהדות והיו הם דברים מעין אלו. בני אל יפתוך חטאים! שמא יכשלו אלו שבשוליים כו' זה מפיתויי הייצר. יש מספיק ארגונים שדואגים למסכנים אלו. אנחנו צריכים לא לסור מן הדרך אשר צווינו ימין ושמאל ולזעוק מי לה' אלי!--{{שכח לחתום|המעוררים}} <br />
:::::הדיון כאן מעניין. רציתי להוסיף כמה נקודות בקשר לכך. הראשונה, בקשר למה שחלק מן הכותבים יצרו השוואה בין דעת רב שרירא גאון לאנשים כנתן סליפקין (שאגב אין לי מושג מיהו, שמעתי עליו רק מהדיון כאן), נא עיינו בספר באר הגולה למהר"ל מפראג - שהוא המקור החשוב בנושא הזה, לא מובאה זניחה בספר שמירת הגוף והנפש - שכבר הביא אנשים שניסו להיאחז בדעתו, וכן בדעת ראשונים אחרים שהביאוהו, והשיב על כך בדברים נכוחים. <br />
::::עוד שתי נקודות השלובות זו בזו, הראשונה, שיש להבחין בין מקרים שהדעות הובאו עבור שמירת כבודם של חז"ל, לבין מקרים שהם הובאו בשביל להמעיט את דמותם. בדורינו, גם אם המביאים את הדעות הללו חושבים שהדבר 'מציל' כביכול את כבודם של חז"ל, הרי שיש לפקפק מאוד אם הדבר נכון מבחינה מציאותית. השניה, יש לזכור, שלכל הדעות מחוייבים להאמין ש'מורא רבך כמורא שמים', וכמו כן להאמין בכל מה שכתבו בכל הספרים בכל הדורות על קדושתם הנשבגת של כל מילה מדברי התנאים הקדושים, גם בשיחת חולין, וכו' וכו'. האם כל האנשים העוסקים בכך אכן מסוגלים נפשית לאחד בקרבם את שני הקצוות? סביר להניח שלא. {{שכח לחתום|עם סגולה}} <blockquote>כפי שהבהיר המכון אין זה מדאגתינו לשמור על מי שדברי רבותינו נראים להם לא מציאותים אז הם פקפקים בדברי חז"ל. הדברים אשר הגידו לנו כך הם לא פחות ולא יותר ולא נסור מהם. אין צורך להתאחד עם אותם שולי המחנה אלא יש להתפלל ולקוות שישובו אלינו בתשובה. אנחנו צריכים לעמוד בלא לסגת מהיהדות בכלום.ובסופו של דבר יערה ה' ממרום רוח טהרה על אלו. ברור שכשיראו שיש פה אתר כשר באמת יצטרפו עוד ועוד אנשים וגם הם יבואו בבושת. תמיד ככה היה שהיו כאלה שניסו לנגוס במסורת שבידינו אבל בסוף האמת והאור ניצחו.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 19:26, 21 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
<br />
==שינוי שם תבנית האספקלריה {{תב|מהדורות}}==<br />
{{הועבר|ל=המכלול:לוח מודעות#הסבר:}}--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ב' בניסן ה'תשע"ח • 10:33, 18 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== {{תב|הבהרה}} ==<br />
<br />
האם יש להימנע ככל האפשר משימוש בתבנית זו. אני נוהג לשים אותה בכל מקום שדעתי חסרה הבהרה. בין אם נראה שקל להבהיר ובין אם לא. מה דעתכם--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' בניסן ה'תשע"ח • 16:13, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:התבנית נועדה למשפטים שהמסר או חלק ממנו לא ברור. ישנם בהחלט מקומות בהם התבנית ראויה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 16:32, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== ר"ת בהמכלול ==<br />
<br />
אמרו לי שאסור לשים ר"ת בהמכלול משום שבויקפדיה אין ר"ת. אני לא מבין למה אנחנו צריכים לעשות מעשה קוף אחריהם. זה תרבות של האקדמיה ולנו אין חלק בכך. האם נכתוב 'אדונינו מורינו ורבינו' במקום 'אדמו"ר'? כך גם ב'חז"ל' 'ערש"ק' 'חוה"מ'. צריך לכתוב מה שיותר נהוג בשדות שלנו ולא אחר רעיה בשדות זרים. {{שכח לחתום|המעוררים}}<br />
:אפשר לשים גם גימטריאות ורמזים כדרך חכמינו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 17:37, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
::אולי לא הסברתי את עצמי מספיק טוב: ברור שבמקומות שציינו בספרים ר"ת וגימ' ורמזים ודאי ראוי להוסיפם. אני מתכוון שבמקום לכתוב 'ראשי תיבות' אפשר לכתוב גם 'ר"ת' כמקובל בכל הספרים. {{שכח לחתום|המעוררים}}<br />
:::בקשר לשאלת{{א|המעוררים|ך}} הראשונה: אדמו"ר וחז"ל אפשר להשאיר. חוה"מ, אישית נראה לי שאפשר להשאיר (אם כי עדיף לפתוח), לא יודע אם כולם יסכימו. ערש"ק ודומיו נהוג לפתוח. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:05, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
::::מי מוסמך לקבוע בזה?[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] ([[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]]) 20:52, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::לקבוע - המכלולאים כקבוצה עם הסכמה יחסית גורפת, או מדיניות מוכתבת מלמעלה. <br />
:::::קח בחשבון שהסיכוי להציץ לרגע קט ומיד לשאוף שדברים שבנו כאן במשך זמן לא מועט והרבה השקעה ישתנו בין רגע כאשר אפילו לא הוכחת שאתה מבין את הטענות לאשורן - נמוך למדי. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 20 במרץ 2018 (IST) <br />
::::::אם המכלולאים אז נחכה לדעתם ואם מדיניות אז נחכה לדעתם. את הסוגיה אני מכיר לא מהיום ולא יודע מה אני ריך להוכיח שהבנתי. אולי גם אתה לא הבנת אותי. צר לי על היחס שאני מקבל כאן על ההתחלה. זה מתאים יותר לויקיפדיה ולא לנו.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] ([[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]]) 21:22, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::::כבר הבעתי את דעתי ב[[שיחת משתמש:ניסוך המים|דף שיחתי]], והיא ש'הקב"ה' (ראה מה שהערתי שם), 'וכו' ', וכפשוט 'אדמו"ר' ו'חז"ל' (שכשם שהוא נכתב כך הוא נקרא) - אפשר לכתוב בר"ת. משא"כ 'ר"ת', 'ע(ר)ש"ק', ואפילו 'חוה"מ' שהם ר"ת פחות מוכרים - כדאי למעט בכתיבתם. כפשוט, אין זה שייך לדפי שיחה וכיו"ב. [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 22:29, 20 במרץ 2018 (IST) <br />
::::::::זה רעיון טוב לנהוג כפי מה שמקובל אצלינו. לכן גם 'נפק"מ' עדיף בר"ת. כדאי להכין רשימה מסודרת של המילים.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] ([[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]]) 22:50, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::::::מסכים עם הכלל שניסח {{א|ניסוח המים}} ועם העצה הפרקטית של {{א|המעוררים}} בעקבותיה, שתהיה לנו רשימה מסודרת. {{א|Davidnead|דוד}}, תרצה להפנות את המעוררים למקום הנכון לפתוח רשימה ואולי להוסיף שם מה שכבר יש לגביו נוהל/הסכמה? [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 23:19, 20 במרץ 2018 (IST) <blockquote></blockquote><br />
{{שבירה}}לא אדע מדוע מאסו {{א|ניסוך המים|אחי}}{{א|המעוררים|נו}} בלשון אבותינו, ובחרו להם דרך מעקשת ופתלתלה אשר לא הלכנו בה. הלא מאז ומקדם בעת כתוב ה' את תורתו הקדושה - לא כתבה בראשי תבות, וגם רבותינו התנאים והאמוראים ואחריהם הגאונים והראשונים כמעט ולא כתבו בראשי תבות, ורב דבריהם היו בתבות שלמות ברורות וצחות, כאשר נראה נכוחה בכתבי היד הרבים מספר. רק בעת הופעת הדפוס בידי האדומים שנואי הא-להים, כתבו בראשי תבות למען המעט בהוצאות הדפוס. ומדוע נבחר לכת בדרכם, עלינו להשמר מכל משמר מלשון האומות, ומלשון הכופרים, וגם מקצורי התבות, אך ורק בלשון התורה הקדושה כאשר צונו א-להינו, וכאשר זעק על זה נחמיה התרשתא, ב[[s:נחמיה יג/טעמים|סדר העשירי מספר עזרא]]. ולשומעים ינעם ותבא עליהם ברכת טוב. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 23:33 (IST)<br />
:א. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]], אני מוחה על ביזוי כבודם של רבותינו גדולי ישראל שכולם ללא יוצא מן הכלל כותבים בראשי תיבות ולטענתך "בחרו להם דרך מעקשת ופתלתלה אשר לא הלכנו בה" כו' עפ"ל. ב. דומני שטעות היא בידך לומר שרק בעת הדפוס החלו להשתמש בר"ת, והמומחים לכת"י טרם המצאת הדפוס יבואו ויעידו. ג. אינני מסכים עם [[משתמש:המעוררים|המעוררים]] לגבי כתיבת נפק"מ (דרך אגב, מילה לא אנציקלופדית שבכללות לא שייך להכניסה לערכים) וכן אני מתנגד לכתיבת רוב הר"ת בתוך הערכים מלבד ר"ת מסוימים מאד. [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 23:41, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
::ברוך תהיה לה' על אשר ברכתני ללחך עפר, כי חפץ הייתי עד מאד ללחך את עפר צדיקי וקדושי ישראל כלם. אך כאשר יבא אדם ויזעק בקול גדול על חרוף דרך אבותינו כאשר נכתוב בתבות שלמות, ענה אענה לו כאשר השכילנו בינה אדוננו שלמה מלך ישראל {{ציטוטון|עֲנֵ֣ה כְ֭סִיל כְּאִוַּלְתּ֑וֹ פֶּן־יִהְיֶ֖ה חָכָ֣ם בְּעֵינָֽיו}}, כי לא היתה ולא תהיה שום מעלה אמתית בעבודת ה' א-להינו כאשר נכתוב בראשי תבות, ואין זה כי אם אשר חפצו להקל מעבודתם, והעוסקים במלאכת הקדש ירצו להקל על קוראי הדברים לבל יקשה בעיניהם. וככל אשר נרחיב את גבל שומעי לקח ה' מפי מקלדתנו כן נרחיב את גבולות הקדושה עד אשר תפוצינה על פני כל הארץ ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 23:50 (IST)<br />
:::אה"נ, אף אני סבירא לי ש'''בדרך כלל''' אין תועלת בכתיבת ראשי תיבות, אך בשביל נוחות הכותבים ואף הקוראים - שכן יש חוסר נוחות בראיית מילים רבות כשדי במילה אחת - יש לנהוג (וכן נהגו אבותינו ורבותינו (שחירפתם על לא דבר ולא השבת על כך ולא כלום), אך אין לזה כל שיכות לעניננו) בכתיבת ר"ת. [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 00:06, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
::::סלח נא לי, אך אמרתי בלבי כי אם עד הנה לא הבנת מה היתה הכונה בדברי, לא אוכל באר עוד. יאריך ה' ימיך ושנותיך בנעימים. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 00:14 (IST)<br />
:::::רק אוסיף זאת, כי רק עתה שמתי אל לבי אשר {{א|ניסוך המים|חלקת}} על דברי על ראשי התבות טרם בא הדפוס. אם בקשת את דברי המומחים לכתבי היד, הנה הם לפניך, הרבה מאד הגיתי בכתבי היד, וזה דרכי מקדם. אך שים נא לבך כי לא אמרתי אשר לא היו כותבים בראשי תבות כלל, כי אם אשר כמעט ולא כתבו בראשי תבות. ראשי התבות התרבו עד ללא הכר מעת הופעת הדפוס, ורבו למאד שגגות הדפוס מפני אשר שנו את הדברים לקצרם, וכאשר באו המדפיסים אשר אחריהם ופתחו את ראשי התבות שבשו מאשר כתב הגאון בכתב ידו. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 00:24 (IST)<br />
::::::אני חושב שבדורות האחרונים ממש, התחילו לפתוח את כל הר"ת שנהגו בהם שנים רבות. וזה בגלל שהרבה מתקשים בקריאה נכונה של ראשי תיבות. לכן כאן גם ראוי להימנע מכל ר"ת אפילו אם כולם מכירים חוץ מר"ת שכבר נהפכו למילה בפני עצמה. כמו {{א|י. ברקוביץ}} אני רואה שהתורה עצמה לא נכתבה בר"ת, אבל מאידך התורה שבע"פ שלא ניתנה ליכתב היא שכתבו בה ר"ת רבים. ובגמרא נמצא דבר דומה בעיניין טבלא של סוטה שנכתבה בביהמ"ק שנכתבה נוטריקון כי אסור לכתוב מגילה לתינוק להתלמד בה. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 09:50, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::::ואני חושב שהדיון הזה ליצני, מופקע מעיקרא, ומנוגד למדיניות המכלול הבסיסית. המכלול כתוב בעברית תקנית, למען נוחות הקריאה של קהל היעד העיקרי שלו. עברית תקנית פותחת ראשי תיבות, אלא במקום שנקרא "ראשי תיבות שהפכו למילה". מי שחפץ - יכול לדפדף בהיסטוריה הארכאית של המכלול, למשל בגרסאות הראשונות של העמוד הראשי, ולראות את "חכמת מפקחי הגלים" במקום "ארכיאולוגיה" וכדו' - ושיצביע בעד. בזמנו מדיניות לשונית זו סולקה בבושת פנים מהמכלול. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 10:13, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
{{שבירה|7}}זה לא דומה. אנחנו לא ממציאים מילים חדשות אבל למה לא לכתוב ר"ת המוכרים לכולם, כמו ק"ו או סיפור יצי"מ? האמת שאין בזה קו ברור אולי גם גז"ש וכו"פ (כלל ופרט, או כפתור ופרח, ואולי בכלל כרתי ופלתי?) [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 10:26, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
:כי זה לא נוח, ולא מקובל בעברית תקנית. כתיבה ספרותית תקינה היא לפתוח ראשי תיבות ולא לנקוט בקיצורים, כך נעים ונוח לעין. מלבד ר"ת שמשמשים גם בלשון הדיבור. כמו 'רשב"א' למשל. האם אתה כותב גם 'רה"מ' במקום ראש הממשלה רק בגלל שזה מוכר לכולם? או שמא מתוך איזה רצון לקבל תחושה של בית מדרש דוחפים ראשי תיבות שלא במקומם. אפילו בספרים תורניים כיום (הערוכים לשונית, לא העילגים) המגמה לפתוח ר"ת. דיו לא עולה כסף, כ"ש דיו וירטואלי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 10:51, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
::זה חלק מהויכוח זה רק דיו או שיש בזה עניין תורני מסויים? רה"מ כך כתוב בעיתונים. ויש הרבה ר"ת שהיגיעו מהצבא. אז מה הבעייה בר"ת שהיגיעו ממקור תורני. למה את זה למחוק? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 11:02, 21 במרץ 2018 (IST) <blockquote>אוי ואבוי 'תחושה של ביהמ"ד' הצילו! נו דוקא בגלל זה אנחנו רוצים שיפה כזאתי. המכונים התורניים באמת נבדלים בין אלו שמגמת האקדמיה מול עיניהם לבין אלו שמתחברים לשורשים. הדימיון למה שכתוב בתורה בענין ר"ת הוא מגוחך. ובענין הראשונים שאלתי למישהו שעוסק רבות בכתבי ידות והוא אמר לי שזה מאד מקובל היה אז. בהתחלה זה היה 'השלמת תיבה' למחצה ושליש תיבות ואחר כך זה הפך לאותיות בודדות (כזה: א'ע'פ'כ'). וכל זה הרבה לפני המצאת הדפוס שהיתה רק בתחילת האחרונים. אגב, גם בגמ' (שבת קה:) אי' ר"ת על נמרצ"ת. וגם אני מוחה על ביזוי כבוד רבותינו. בענין ר"ת שמתקשים בהם מסתבר שראוי לפתוח אבל בר"ת כמו ביהמ"ק אעפ"כ וכיו"ב אין שום סיבה לפתוח. יותר נח לקרוא את זה ככה. לקרוא לדיון הזה ליצני זה גובל ביוהרא. מי קבע את המדיניות הבסיסית ועל סמך מה? אני לא חושב שיש כזו מדיניות שמתגדת לר"ת המקובלים בביהמ"ד (והנה עוד ר"ת שעדיפים מאשר לפתוח אותם). לא דיברנו על המצאת מלים אלא על כתיבת מילים שיותר מקובלות אצלינו. זה לא בגלל חסכון או לא חסכון אלא בגלל שיהיה יותר נעים לבן תורה לקרוא את הדברים פה וממילא הכלל של לשון הדיבור לא תקף פה כי לא מדובר על שמיעת הדברים אלא על כתיבתם. אני שב וממלליץ לפתוח רשימה מסודרת על המלים שכולם מסכימים וכך נלך צעד אחר צעד עד להשלמת המאגר. יהודה אשמח אם תפתח רשימה כזו ונשלים אותה. אני לא יודע איך ואיפה אפשר לפתוח דף כזה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 11:26, 21 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
:::אבקש מחילה ברבים מר' [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] שיחי' ואברכו בכל הברכות וכו' וכל המברך מתברך, ואבקשו שיבאר את דבריו מדוע אין להשתמש בר"ת, אם כי אינני חוזר מדברי הקודמים אלא ממעט התבטאויות חריפות שנכתבו בעידנא דריתחא (את דעתי בעניין ר"ת כבר הבעתי לעיל, ונראה שכן דעת רוב חו"ר המכלול). [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 14:55, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== ה' או הקב"ה ==<br />
בעקבות דברי ניסוך המים בדף שיחתו. אני גם חושב שעדיף לכתוב הקב"ה מאשר ה'. לחילונים וכדו' אומרים ה' אבל אצלנו אומרים הקב"ה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] ([[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]]) 22:47, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:בעיני שתי האפשרויות קבילות. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 23:20, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
::ככותבי בדף שיחתי, לענ"ד עדיף לכתוב הקב"ה ולאו מטעם [[משתמש:המעוררים|המעוררים]], אלא שבכתיבה נראה יותר מכובד (היינו '''כתיבה''' מכובדת) הקב"ה משאר כינויים. [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 23:43, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:::גם אני מצטרף--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 09:45, 21 במרץ 2018 (IST) <blockquote>האים ניתן לקבוע כעת את הדברים? כעת יש 3 שמעדיפים כתיבת הקב"ה ו1 ששתיהם שוים לו.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 13:20, 21 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
::::אעיר רק כי להיות מכלולאי עם זכות הצבעה דרוש מינימום של ותק וכמות עריכות. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:05, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::א. איפה זה כתוב? ב. מה המטרה בזה?? זה גם כן אופן איך לשמור מ'דעות זרות' וליאש עורכים שבאים לשמור על המקום? ג. כמה זה 'ותק' וכמה עריכות נדרשות? האים כל אחד יכול להחליט את זה? חוץ מזה במקרים כאלו לא נראה לי שזה נדרש בכלל כל הסיפור. רואים ברור מה העורכים מעדיפים. אני רוצה שיוסף יבדוק במכון אם זה נכון ואם כן לשנות את זה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 19:30, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::אענה שוב את חלקי מעט, אף כי נלאתי מבאר את הדברים הנכוחים, אולי יחוס אולי ירחם, ואולי ישכיל בינה כי לא כל אשר יהגה בלבו שלא כמוהו רע וחוטא הוא, והוכיחו מעשיו כי חפצו לעכור את ישראל, את ה' ואת תורתו הקדושה אשר נתן לנו ביד משה.<br />
::::::האיש אשר לא בא הנה בהבנה כי יש אנשים רבים מבני ישראל, וכשם שאין פרצופיהם דומים זה לזה כן אין דעותיהם דומות זו לזו, והוא בטוח בזדון לבו כי הוא הוא צדיק יסוד העולם, וכל המתוכח עמו כחולק על השכינה. האיש הזה אין מקומו פה, וטוב יעשו השוטרים (המכונים פה "מפעילי מערכת") אם ימנעוהו מערוך פה. אם אראה כי אותו אדם עודנו מחזיק ברעתו, ומחרף את כל העומד בדרכו, אבקש זאת מן השוטרים, ואני תפלה כי יקבלו את דברי. כי רע עלי מעשי האיש הזה יותר מכל הרעות אשר ראה מקום זה מיום עמדו על דעתו, ואף כי צעיר אנכי לימים במקום, אך התבוננתי היטב במשך זמן רב על מעשי המקום הזה, וישר הוא בעיני, ומי אשר אין הדברים ישרים בעיניו נכונו לו מקומות רבים וטובים אחרים, ואל נא יבא הנה לדבר סרה ולחרף ולגדף ככל העולה על רוחו, ואל נא יבאיש את הרעות והאהבה השוררת בין היושבים במקום הקדוש הזה. הכותב בברכת "כי ימינך פשוטה לקבל שבים", הקטן [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 19:42 (IST)<br />
:::::::אני לא יודע מי שמך לאחראי על מניעת עורכים ומאין חשבת בכלל ככה. אני גם לא יודע מה הסמכויות שלך ומי שלח אותך. אני רק שם לב שמקרוב באת ואתה כמעט לא עורך פה אלא אם כן לשמור על מקדשי ויקליפדיה. אין לך סמוכות לומר על מעשי שהם רעים ודוקא מתוך כך ניכרת כונתך. ירא המכון וישפוט. בינתיים שים לב בדיון הזה לדוגמא הרוב הסכימו איתי ובינתיים לא ראיתי כל מתנגד לכך ואתה עוד אומר שאני לא מסוגל לקבל דעות של אחרים. נ.ב. לשון מקרא אינה מפצה על תוכן הדברים. היא פשוט מיותרת בענין זה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 19:52, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::::חזיתי דמאיסא {{א|המעוררים|עלך}} לישנא דאורייתא, ואכתב בלישנא דארמאה כדכתבו רבנן בתלמודא. לא סלקא דעתך למיסבר דאיכא טובי מיהודאי דאתרא הדין דלא אתיבו מדעם על פתגמך, ולא משום דשפירין אינון בעיניהון, אלא משום דלא חשיבין אינון בעיניהון לאתבא עליהון. ומכל מקום, לא תקין פתגמא הדין דעבדית, דלפתגמך - פלוגתא אי למכתב '''ה'''' אי למכתב '''הקב"ה''' (ואנא סביר דאית למכתב '''קודשא בריך הוא''', ובדיעבד אפשר למכתב '''רבונא דעלמא כולא''') - דא איהי פלוגתא בעיקרי אורייתא דמשה, ומאן דסבר דצריך למכתב ה' איהו מאן דבעי לייאשא משתמשין דאתו למיטר ית אתרא הדין. אית בי מדרשא חד בירושלם קרתא דשופריא, ונטורי קרתא שמיה, תמן יתבין אינון דסברין דנטרין ית כל עלמא, וכל מאן דפליג עליהון איהו מחריב ית תורת משה, ודיניה כדין שבתי בר מרדכי צבי שר"י וכדין משה בר מנחם מענדיל דמן ברלין שר"י, ושאר פושעי ישראל. מאן דבעי לאשתתפא ב"אנצקלופדיא" דכולי עלמא חברין בה, בעי למידע דאית בין חברין פלוגתין טובי, וכולהו בעי למעבד רעוא דקודשא בריך הוא. לספרא על פלוגתא דבין רבנא משה יהושע ואחוהי רבנא מרדכי, אפשר ואפשר דאית ביה משום שמתא דקדמונאי, ברם לחסדא גבר מישראל דליתך ידע כלל ית עובדוהי, ולחוד דא דפליג עלך בכמה פתגמין, דא איהו ודאי פתגם בישא, ורחמנא אמר "ואהבת לרעך כמוך", "לא תקלל חרש", "לא תשנא את אחיך בלבבך", וכו' וכו'. קודשא בריך יברך יתך בכל מילי דמיטב, ואנת תוב מאורחתך בישתין והוא רחום יכפר עון וגו'. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 21:32 (IST) <br />
:::::::::תגובה ליצנית ובלתי משעשעת. הכי קל זה להגיד למישהו שהוא קיצוני כו' ושהוא לא בסדר כי 'ואהבת לרעך' כו'. אני רוצה לדון באופן נורמלי ומה שאני דנתי בו רק מראה שיש כאן מספיק כאל שנענו לזה והסכימו להעדיף את 'הקב"ה'. אם יש מישהו שמצטרף אליך להצעותיך נהדר אבל בינתיים נספור לפי רוב המשתמשים. להבא אם תמשיך לדון בי אישית ובמגמתי וכדו' אני ימנע מלענות לך בגלל שלא באתי לפה למלחמות או לשחק בשפות שונות. אתה יכול להגיד אם אתה רוה את השינוי או לא רוצה אבל לא להסיט את הדיון למקומות שלא קשורים.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 23:49, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}לדעתי לא מתאים לכתוב הקב"ה בפסוקים במקום ה'. "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה..." מתאים יותר מאשר "וַיֹּאמֶר הקב"ה אֶל מֹשֶׁה..." [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 00:42, 22 במרץ 2018 (IST)<blockquote>הערה נכונה. אם אנחנו מדברים על פסוק אז צריך להיזהר ולהשאיר את שם ה' כפי שהיה עד עכשו.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 09:27, 22 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
:::{{א|י. ברקוביץ}} וכי יאות למשתעי בלישנא דממלל ביה לבן ארמאה רשיעא? {{קריצה}} [[משתמש:קיש קיש קריא|קיש קיש קריא]] ([[שיחת משתמש:קיש קיש קריא|שיחה]]) 13:33, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::::לשונות הפסוקים אינם נוגעים לענייננו, והדבר פשוט לכל בר דעת (הרי גם בויקיפדיה לא שינו בציטוטי הפסוקים ל'א-לוהים'), נראה ש[[משתמש:עידו|עידו]] התכוון לעניין אחר.<br />
::::(משום מה יש ההופכים כל דבר (כתיבת או אי כתיבת ר"ת, כתיבת ה' או שאר כינויים) לעניין עקרוני, בשעה שהעניין היחיד הנוגע כאן הוא נוחות הכותבים והמשתמשים והכתיבה בצורה מכובדת, ולא עניין הנוגע לדת) [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:33, 22 במרץ 2018 (IST) <blockquote>ברור שלא מדובר באיסור משס"ה לאוין אבל גם לבישת כיפה היא בכלל אפילו לא חובה מדרבנן. הרעיו ןהוא רק שצריך לשמר את איך שאנחנו רגילים במקום שאין סיבה טובה לשנות. בענין שלנו זה גם יותר טוב וגם יותר מכובד.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:42, 22 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
<br />
== תאריך לעז ==<br />
<br />
נכנסתי עכשיו לערך של מחסום ארז וראיתי שההוא מלא בתאריכים נוצריים. אני לא מבין למה צריך דוקא תארכים כאלה. אני חושב שכל חרדי נורמלי מכיר יותר תאריכים יהודיים מאשר גויים. ראוי להחליף את כל התאריכים בערכים ליהודיים. עוד לא ראיתי שום גוף חרדי שמדפיס דברים בתאריך לועזי חוץ מכאלו שבקצה המחנה[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 13:15, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
:או חוצניקים. {{א|המעוררים|כדאי}} להחליף את התאריכים אבל נראה לי שבכגון זה משאירים את הלועזי בסוגריים.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 11:11, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::ברוב לוחות השנה יש תאריך לועזי. ותראה את מה שכותב על זה בעל הלוח "דבר בעיתו"--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 11:11, 22 במרץ 2018 (IST) <blockquote>לוח שנה זה משהו אחר.יש הרבה אנשים שעובדים עם תאריך לועזי [עד ביאת גוא"צ שישיב את תפארת בית דוד וכל העמים יקראו בשפה אחת] ולכן צריכים את זה. הערכים שלנו הם לא לוח שנה וחרדי נורמלי מספיק שכותבים לו שהרב אלישיב נפטר בתאריך פלוני - יהודי. התאריך הלועזי מיותר ואף מגוחך.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 11:16, 22 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
<br />
== לכתוב אנציקלופדיה חרדית - או לנקות את האנציקלופדיה? ==<br />
<br />
הריני להעלות שאלה המטרידה זמן רב, בנוסח כזה או אחר, את עורכי המכלול מכל קצווי הקשת. השאלה התעוררה בי שוב לאחרונה לאור אופי העריכות והעורכים בתקופה האחרונה במכלול:<br />
<br />
האם אנו רואים את עצמינו כבאים לכתוב אנציקלופדיה חרדית, כאשר אנו רק נעזרים בתכני ויקיפדיה כבסיס לידע שאין בכוחנו לכתוב לבד?<br />
{{ש}}או שמא אנו רואים עצמינו כבאים "לנקות את וויקיפדיה" ולבער מתוכה כל זכר לחמץ ושאור.<br />
<br />
אבהיר שכמובן אם כך ואם כך המכלול חייב להיות אנציקלופדיה נקייה וכשירה לחלוטין. אולם לשאלה זו הדנה בדגש הכללי עשויות להיות כמה וכמה השלכות. וביניהם זו שרציתי לדון בה עכשיו:<br />
<br />
*האם עורכי המכלול צריכים להיות עורכים עם רף מינימלי של יכולות כתיבה אנציקלופדית, והעריכות נדרשות לעמוד ברף מינימלי של סטנדרטים אנציקלופדיים? האם מצופה מהם להשתתף גם בערכים תכנים שאינם נוגעים לאספקלריה?<br />
*או שמא כל יהודי שחשקה נפשו לאחוז בידו נר ונוצה מוזמן ורצוי להשתתף ממבצע ביעור החמץ בערכים? ואף אם אין ידיו רב לו באנציקלופדיות, מכל מקום בהשקפה טהורה כל חרדי בחזקת בקי ביחס לחילוניות הוויקיפדית.<br />
מובן מאליו שכל יהודי הנאמן לאספקלריה התורנית של המכלול רשם להירשם ולערוך במכלול. ומובן שאת כולם צריך לקבל בסבר פנים יפות. אולם השאלה היא היכן לשים את הגבולות ואיזה עורכים לעודד לערוך ואיזה מהם לשלוח ראשית לאימון ולימוד ה"מקצוע", או אולי להצמיד להם חונך שיפקח על פעילותם והם יהיו מחוייבים לפיקוחו, כנהוג בוויקיפדיה במקרים מסויימים.<br />
{{ש}}ייתכן שיהיו תקופות שנידון זה לא יהיה בעל משמעות רחבה כל כך. אולם כיום, שמנגנון הניטור במכלול משותק כמעט לחלוטין, שימה עלינו לפחות להחליט איזה כיוון לעודד וכיצד עלינו לקבל חדשים, לבל נמצא את עצמינו מוצפים בשטף הבולע אותנו בלי יכולת לעמוד בו. במיוחד חשוב הדבר בתקופת בין הזמנים בה אנשים רבים (ומהם שאינם רגילים לעשות בעריכות ויקי או בכתיבה בכלל) פנויים יותר ומוצאים פנאי להעסיק את עצמם בהשקעה במיזם הקדוש הזה.<br />
<br />
יש מקום להרחיב את הדיון לאינספור השלכות מהשאלה הנ"ל, מהם ולחומרא ומהם לקולא, אולם אשמח להתייחסות העורכים ראשית דווקא לזווית שציינתי. אני מוצא לנכון לתייג פה כמה {{א|צב"י|ע}}{{א|איש גלילי|ו}}{{א|מוסיף והולך|ר}}{{א|אומר מעט|כ}}{{א|האלקושי|י}}{{א|בן-ימין|ם}} ותיקים, מהם שכבר תקופה אינם איתנו, וסביר שלולי כן לא יראו את הדיון היסודי הזה. <br />
<br />
אני יודע שהדברים רגישים, וכולי תקווה שדבריי וכוונתי יובנו על נכונה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:02, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:אני חושב שעל פי הכיון ש{{א|יוסף}} התווה בדיון שאני פתחתי. אמורים לקבל כל אחד שרוצה לנסות לתקן באספקלריה. אמנם מי שלא רוצה להיכנס לדיון יש להדריך אותו שישתמש בסקריפט דוויוח על תוכן בלתי הולם ולא ייגע בעצמו. כמו כן שייראו [[שיחת משתמש:יוסף#אני מבקש שתבהיר למשתמש.... שחלילה לנו מלה"ר באתר הזה|שם]]. אני חושב שהגישה שהיתה עד היום שגוייה והבריחה גם קוראים וגם עורכים, ומאידך בדרך שהזכרתי לא יברחו אלא עורכים מעטים. וגם אם לא יבואו קוראים מסויימים. זה לא נורא כל כך לעת עתה. כמו כן אני חולק באופן עקרוני על ההיסמכות המיותרת על ויקיפדיה. לדעתי כל מה שנראה לנו נכון יותר צריכים לשנות. אלא אם כן יש דברים שאנחנו רואים אותם כשאלה למומחים למשל [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A5&diff=362975&oldid=362971 תיקון זה] אינו שאלה כלל. ובכל זאת [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A5#%D7%A9%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8 לא תוקן] עד שבאתי גם [https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A5&diff=22338952&oldid=22311843 לשם]. <br />
::זו מסתמא לא דוגמה יחידה כל אחד יכול למצוא במה שהוא מכיר. לכן מי שסבור שאין שאלה ואפשר למחוק תוכן מסויים בלי תבנית יש לדון איתו, ולא להתעקש על הכלל בלי לחשוב. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 13:23, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::לא נכנסתי כאן שאלה של מחיקה עם תבנית או לא (שכבר נקבעה על ידי המכון) או של היצמדות לתכני וויקיפדיה. ציינתי שיש לשאלה הנ"ל השלכות רבות ואכן אלו חלק מהן, אך אני התייחסתי להשלכה הספציפית של סוג העורכים והעריכות שאנו מצפים שיעצבו את אופי המכלול אופי הקהילה.<br />
:::אשמח מאוד להבין מה בדיוק ל{{א|יהודה 1|דעתך}} הבריח בעבר את העורכים שפעלו פה ואיך זה קשור לשאלה שהצגתי, ולמה אתה קורא "היגשה שהייתה עד היום" ומהי הגישה החילופית שאתה מציע. גם אם פירטת משהו בדיונים אחרים כדאי שתכתוב את זה מחדש באופן שמתייחס לדיון הזה כדי שלא יקשה על המשתתפים לפענח את כוונתך. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:32, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>אני גם חושב כמו יהודה.התפקיד צריך להיות גם וגם- גם לכתוב אנציקלופדיה ולהרחיב אותה [אני משתדל לא רק לנקות אלא גם להרחיב ערכים שחסר שם הרבה מידע חשוב] וגם לנקות. ברור שצריך נקיון יסודי לבער כל חמירא וחמיעא [בפרט שהימים כעת מסוגלים] משום שאם לא 'מוטב לא העלית'. ברור גם שהעורכים צריכים להכיר את הכתיבה ולהיות עם יכולות כאלו [אולי אפשר לקבוע שרק מי שרגיל בכתיבה יכול לעשות את זה. אני עושה את זה בכולל שלי כבר כמה שנים ביחד עם החברותא שאנחנו מעלים חבורות וחידו"ת גם של אחרים על הכתב לתועלת כולם ובאמת עם הזמן למדתי הרבה בכתיבה וזה כל הזמן משתבח כפי שהעידו לי כמה מחברי בכולל. יש גם אחרים שמשתמשים בחוברות שאנחנו מוציאיים ומוקירים טובה לכולל] ואם לא אז צריך באמת ללמד אותם [לא יודע מה זה חונך אבל זה נשמע רעיון מעוד טוב שמישהו ילוה אותם ויסביר להם. יש הרבה ת"ח שיכולים להתקדם ככה וגם המכלול ירויח מיזה]. לחלק בין ערכים לערכים כנראה שאין סיבה. אם מדובר רק על ניקוי אז צריך לתת לכמה שיותר בגלל שבאופן הזה נהיה יכולים תוך כמה שבועות אולי לנקות את כל המכלול מכל פירור של חמץ. כמו שיהודה אמר גם המכון ויוסף אמרו כמה פעמים שהדבר הראשון במעלתו זה הנקיות של המקום ואם יהיה מקום נקי אז הוא גם יביא עוד ועוד אנשים שהיום לא מגיעים לפה בנתיים. אני גם בפעם הראשונה חששתי קצת אם ואיך לעזור כאן כי זה באמת קצת קשה ללמוד איך עורכים פה אבל החלטתי 'לקפוץ למים' וב"ה הספקתי בנתיים הרבה ואני כל יום לומד עוד דברים. אני גם חושב שאם אנחנו נדקדק מדי הרבה זה ימנע מהרבה אנשים לבוא ולערך פה. צריך לדרבן את כולם לערוך פה ולהסביר להם איך עושים את זה. זה תפקיד קודש. על דברים שלא ברור אם צריך למחוק [לדוגמא אולי יהיו כאלו שירצו למנוע דברים בענין קו התאריך] אז א"א לתת לכל אחד למחוק. אבל דברים שנראה ברור שהם מיותרים ונכתבו בצורה זולה ע"י אחב"י הטועים מצוה למחוק אותם בפרט מתי שהם לא תורמים לערך כלום. הגישה היא לתת לכמה שיותר לערוך [רק אם הם יודעים לכתוב נורמלי] ובסוף כולם יראו בתפארת המכלול בעז"ה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 14:06, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote></div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99._%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=378124שיחת משתמש:י. ברקוביץ2018-03-23T10:49:27Z<p>המעוררים: /* התגובות למעוררים */</p>
<hr />
<div>{{בה}} [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:43, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== אשריך ==<br />
<br />
אשריך שיפה הבחנת בדברי האנציקלופדיה ההיא: "כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה קִרְבָּם הַוּוֹת קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן" <small>({{תנ"ך|תהלים|ה}})</small><br />
{{ש}}והנה עמדת בשער המחנה לאמור, אולי יאספו כל בני לוי אל תורת משה... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 07:51, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== בריך מתייך לשלום ==<br />
<br />
תמיד נחמד לפגוש אנשים כמוך, גם פה. (בעקבות ההתפיטות ב'אולם'). בהצלחה. [[משתמש:בן-ימין|בן-ימין]] ([[שיחת משתמש:בן-ימין|שיחה]]) 00:42, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== התגובות למעוררים ==<br />
<br />
נראה לי שכדאי לדבר איתו בעברית רגילה. זה רק מכעיס אותו כשאתה משתמש בלשונות ישנות ומוכיח אותו. וגם הידע שלנו בלשונות הנ"ל דל מכדי לנהל בהם שיחה ברורה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 10:07, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:ה' ימלך לעולם ועד, ונשבע לנו כי אנו נעמוד לעולם ועד, ויען כי אין אומתנו אומה כי אם בתורותיה, הלא גם תורתנו תעמוד לעולם ועד, כאשר הוכיח הגאון. ועקב הדברים האלה, לא נכון הדבר לקרא ללשון הקדש בה נכתבה תורתנו הקדושה - '''לשון ישנה'''. אנכי כותב בעברית רגילה, האחרים הם אשר כותבים בעברית משבשת, ואין בלבי עליהם כי כך התלמדו מנעוריהם, אך אני על משמרתי אעמדה לדבר ולכתב בשפת תורת משה. אם אותו איש יקר מזרע ישראל לא יבין בלשון הקדש האמתית, או שיחר אפו בדבר אדם בלשון זו, הלא אין מקום לו במקום זה האומר יהודי אנכי. תשא ברכה מאת ה'. אענה גם אם תשלח הודעה אישית. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 16:24 (IST)<br />
::אמת אשר המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא. אמנם כן, באשר לא מנענו הא-ל ברוך הוא לקיים דבור בלשונות אחרות, אמרתי אני בליבי, מדוע בדברך עמו לא תדבר עמו בלשונו, להיות כל איש מדבר בלשון עמו? (ודבריו בארמיא דתלמודא, ובלשון האידיש-המושתת על גרמניא של אדום יוכיחו) • [[משתמש:עמודא דנהורא|עמודא דנהורא]] • [[שיחת משתמש:עמודא דנהורא|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 18:56, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:::{{תנ"ך|תהלים|יח|כז}}. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 20:11 (IST) <br />
::::יש לי הרגשה שכל ענינו של הלזה הוא רק כדי לנגח ו'לשמור' מ'רוחות זרות' הבאות 'לקלקל' את המכלול. משתמש זה מקרוב בא ועוסק בעיקר על הגנת המקום מפני ומפני עוד מספר משתמשים שבאמת באים לתרום כאן ולתת את צביון היהדות באתר זה. מתוך הכתיבה שלו והמגמה שלו זה נראה כאילו הוא מישהו מויקליפדיה או ממקום אחר דומה לו או שפעם היה כאן וחזר בשביל למנוע מרוח יהודית במקום. לאחרונה ממש הגיע עוד משתמש שגם כן נראה שבא 'לשמור' מפני ומפני עוד כמותי[ושמו יעיד עליו קיש קיש קריא. ואולי גם עוד אחד שבנתיים לא ראיתי אותו כותב כלום אז אני לא יכול לדעת- <bdi>Bennyyo</bdi>] אבל נראה לי שכל אלו אינם אלא משתמש אחד או שנים שפתחו חשבון חדש נוסף כדאי להציג כאיללו הם כמה. יוסף אם יש כזה דבר אני מבקש ממך לבדוק בההנהלה אם הם באמת כאלה שהיו פה ומי הם. מישהו אמר לי שיש כיכול ליהיות כזה דבר.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 10:54, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::[[משתמש:המעוררים|המעוררים]], אתה לא יכול לחשוד סתם. אם הוא לא מדבר לעניין פשוט אל תגיב לו.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:24, 23 במרץ 2018 (IDT) זה נראה שהוא סתם מציק לי ובמה שהוא כתב אפשר לראות את זה. שיזכור לבקש ממני מחילה בעריו"כ על מה שהוא עושה לי וגם על מה שהוא כתב כאן. הסיבה שאני חושד זה בגלל שאני באתי לפה ביחד איתו ואיך יכול להיות שהוא מכיר כל כך טוב את הדרך עבודה פה וגם למה הוא בעיקר נטפל אלי? יש כאן מלא ערכים שצריך לעזור שם והוא יכול ללכת לפינה שלו. 'החושד בכשרים' זה רק אם באמת אין שום סיבה לחשוד אבל פה נראה לי שיש פה משהו לא ישר. אני כנראה ישתדל לא לענות לו כשהוא סתם בא להציק וככה גם ל'חביריו'. תודה רבה יהודה על העזרה והתמיכה לקדש שם שמים.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:30, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::::{{א|המעוררים}} הוא כתב כבר לפני שהגעת [[שיחה:השמש|כאן]]--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:34, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>אני רואה שגם שם הוא בא נגד עידו ואלי על דבר כ"כ פשוט שהם רצו. מענין איך פתאום הוא 'נפל' לתוך הנושא הזה בדיוק ......[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:41, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote><br />
:::::::אני מבקש לשמור על כבודם של המשתתפם ועל תרבות דיון מכובדת ואינטלגנטית, פה אנציקלופדיה, ולא פורום. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 11:43, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>כנ"ל.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:46, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote><br />
:::::::: כבר כתב הרב ברקוביץ באולם הדיונים "אף כי צעיר אנכי לימים במקום, '''אך התבוננתי היטב במשך זמן רב''' על מעשי המקום הזה. [[משתמש:קיש קיש קריא|קיש קיש קריא]] ([[שיחת משתמש:קיש קיש קריא|שיחה]]) 12:01, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>קיש קיש, האם גם אתה 'צעיר לימים במקום, '''אך התבוננת היטב במשך זמן רב''' על מעשי המקום הזה'?? אני יגיד לך את האמת אני לא ילד קטן ועבדתי גם עם בחורים בישיבה ומשהו פה לא מריח לי...[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 12:05, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote><br />
::::::::::: אכן כדבריך, זמן רב. [[משתמש:קיש קיש קריא|קיש קיש קריא]] ([[שיחת משתמש:קיש קיש קריא|שיחה]]) 12:08, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>נו באמת. אני לא רוצה להתחיל עם הקשקושים הילדותיים האלה. שתיכם [ואולי זה באמת אותו אחד...] עוקבים זמן רב אחר המקום ובדיוק באתם יחד כדי לשמור על הקליפות... חברה באתי לכתוב ולנקות אנצקלופדיה ולא לעסוק במריבות על כל דקדוק הלכה של אקדמיה או פיסת מידע קדוש של ויקליפדיה. ואין צורך לפתוח 18 משתמשים אחרים כדי להגן על דעתך. אם יש משהו שכמה טוענים אותו וגם המכון מסכים אתו למה אתה מנסה להתנגד. אני באמת לא רוצה לריב ח"ו ולא בשביל זה באתי. אם אתה גר בבני ברק ותרצה לפגוש אותי אולי ככה זה יהיה יותר נח. 'אל נא תהי מריבה ביני ובינך'. תגיד לי מתי נח לך ואני ינסה לסדר את תזה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 12:18, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote><br />
{{שבירה|13|1}}{{א|המעוררים}}, תפסיק לחשוד בלי הוכחה. תבדוק את [[מיוחד:תרומות/קיש קיש קריא|מה]] [[מיוחד:תרומות/י. ברקוביץ|שהם]] עשו חוץ מלריב איתך. לא באנו לכאן כדי לריב. אם אחרי הכל בסוף הויכוח הסתיים אין צורך להמשיך להזכיר אותו.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 12:57, 23 במרץ 2018 (IDT)<blockquote>כבדהו חשדהו. תסתכל באמת במה שהם עשו ותראה בעצמך מה העיקר שלהם. אני מאד רוצה להפסיק את הויכוח אבל שיקחו לעצמם משהו לעשות בערכים ולתת לנו להמשיך בהרחבת הטוב כאן.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 13:28, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote><br />
:{{א|המעוררים}} היקר. יישר כוח על תרומותיך המועילות. ברצוני להסב את תשומת ליבך שבכל מקום יש קנטרנים, וטבעו של מקום כזה למשוך דיונים עד בלי סוף. עצתי לך אם אינך רוצה לבזבז את משאבי הזמן המן-הסתם-מוגבלים שלך לריק, התעלם מדיונים קנטרניים אלו והתמקד בעריכות מועילות במרחב הערכים, בשדרוגם שיפורם וניקוים כשאיפתך הטהורה. זוהי תובנה שכל עורך ויקי מגיע אליה בשלב כלשהו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:37, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:<blockquote>תודה רבה. אני יאמץ את העצה ואני מקוה שבאמת לא יטפלו אלי עוד סתם.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 13:49, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote></div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D&diff=378123בריאת העולם2018-03-23T10:47:41Z<p>המעוררים: /* מטרת הבריאה */</p>
<hr />
<div>{{טיוטה ציבורית}}<br />
'''בריאת העולם''' על ידי [[ה']] נעשתה בששה ימים המכונים '''ששת ימי בראשית''' וביום השביעי נח ה' מכל מלאכה, כמתואר בספר [[בראשית]] בתחילתו.<br />
<br />
==אופן הבריאה==<br />
מובא ב[[מדרש]], שהקב"ה ברא את העולם על ידי התורה: {{ציטוטון|בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם בונה פלטין אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אומן, והאומן אינו בונה אותה מדעת עצמו, אלא {{מונחון|דיפתראות|קלף לא מעובד כל צרכו.}} ופינקסאות יש לו, לדעת היאך הוא עושה חדרים, היאך הוא עושה פשפשין. כך היה הקדוש ברוך הוא, מביט בתורה ובורא את העולם}}{{הערה|{{ויקיטקסט|בראשית רבה א א}}.}}.<br />
<br />
==היום הראשון==<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת [[שמים|הַשָּׁמַיִם]] וְאֵת [[כדור הארץ|הָאָרֶץ]]{{הערה|לשיטת [[פירוש רש"י לתורה|רש"י]] (בפירוש שעל פי [[פשט]]), הפסוק לא בא לתאר את בריאת השמים והארץ, אלא שבתחילת הבריאה והארץ היתה כו'}}. וְהָאָרֶץ הָיְתָה [[תוהו ובוהו|תֹהוּ וָבֹהוּ]] וְ[[חושך|חֹשֶׁךְ]] עַל פְּנֵי [[תהום (יהדות)|תְהוֹם]], וְ[[רוח אלוקים|רוּחַ אֱלֹקִים ]] מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי [[מים|הַמָּיִם]]. וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי [[אור|אוֹר]], וַיְהִי אוֹר. וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וַיַּבְדֵּל אֱלֹקִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר [[יום|יוֹם]] וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא [[לילה|לָיְלָה]], וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד.|{{תנ"ך|בראשית|א|א|ה}}}}<br />
לשיטת [[פירוש רש"י לתורה|רש"י]], המים וה[[אש]] נבראו לפני השמים והארץ, והשמים נעשו מאש ומים ועדיין היו [[לח|לחים]] ביום הראשון, והאור{{הערה|לפי הפירוש שעל פי [[דרש]], ולפי [[פשט]] פירש שלא ראוי לו ול[[חושך]] לשמש בערבוביה}} שנברא הוא [[אור הגנוז (יהדות)|האור הגנוז]], שאחר שראה ה' את האור שנברא אינו ראוי לרשעים - הבדילו מהחושך וגנזו ל[[צדיק|צדיקים]] [[לעתיד לבוא]].<br />
<br />
==היום השני==<br />
{{ציטוט|וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים , יְהִי [[רקיע|רָקִיעַ]] בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם. וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים אֶת הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין [[מים תחתונים|הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ]] וּבֵין [[מים עליונים|הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ]], וַיְהִי כֵן. וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי.|{{תנ"ך|בראשית|א|ו|ח}}}}<br />
לשיטת [[פירוש רש"י לתורה|רש"י]], ביום זה השמים, שנבראו ביום ראשון, התחזקו ונקרשו בגערת ה' "יהי רקיע" ונשארו תלויים במאמר ה'.<br />
<br />
==היום השלישי==<br />
{{ציטוט|וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים , יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה [[יבשה|הַיַּבָּשָׁה]], וַיְהִי כֵן. וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא [[ים|יַמִּים]], וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב. וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים , תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ, וַיְהִי כֵן. וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי.|{{תנ"ך|בראשית|א|ט|יג}}}}<br />
<br />
האוה"ח מדייק מתוך הפסוקים שכל הבריאה כבר היתה קיימת בתחילת הבריאה אך יצאה מהכוח אל הפועל כל יום ביומו. בזה הוא מסביר את 'ותוצא הארץ'. כמותו כתבו גם בראשונים.<br />
<br />
==היום הרביעי==<br />
{{ציטוט|וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה, וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים. וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ, וַיְהִי כֵן. וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים, אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים. וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹקִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ. וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ, וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי.|{{תנ"ך|בראשית|א|יד|יט}}}}<br />
<br />
==היום החמישי==<br />
כ וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. כא וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב. כב וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ. כג וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי.<br />
<br />
==היום השישי==<br />
כד וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי כֵן. כה וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב. כו וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ. כז וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם. כח וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ. כט וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה. ל וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי כֵן. לא וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי.<br />
<br />
==היום השביעי==<br />
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. ב וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. ג וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת.<br />
<br />
==מטרת הבריאה==<br />
הבריאה נועדה בשביל [[התורה]] ובשביל [[עם ישראל]]{{הערה|[[פירוש רש"י לתורה|רש"י]] {{תנ"ך|בראשית|א|א}}}}. ובמדרש תנחומא (נשא ט"ז): 'בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את העולם נתאוה שיהא לו דירה בתחתונים כמו שיש בעליונים'- 'שתכלית בריאת עולם הזה הוא שנתאוה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים' (תניא פרק ל"ו ועי' גם בת עין פר' פקודי).<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D&diff=378122בריאת העולם2018-03-23T10:43:24Z<p>המעוררים: /* מטרת הבריאה */</p>
<hr />
<div>{{טיוטה ציבורית}}<br />
'''בריאת העולם''' על ידי [[ה']] נעשתה בששה ימים המכונים '''ששת ימי בראשית''' וביום השביעי נח ה' מכל מלאכה, כמתואר בספר [[בראשית]] בתחילתו.<br />
<br />
==אופן הבריאה==<br />
מובא ב[[מדרש]], שהקב"ה ברא את העולם על ידי התורה: {{ציטוטון|בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם בונה פלטין אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אומן, והאומן אינו בונה אותה מדעת עצמו, אלא {{מונחון|דיפתראות|קלף לא מעובד כל צרכו.}} ופינקסאות יש לו, לדעת היאך הוא עושה חדרים, היאך הוא עושה פשפשין. כך היה הקדוש ברוך הוא, מביט בתורה ובורא את העולם}}{{הערה|{{ויקיטקסט|בראשית רבה א א}}.}}.<br />
<br />
==היום הראשון==<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת [[שמים|הַשָּׁמַיִם]] וְאֵת [[כדור הארץ|הָאָרֶץ]]{{הערה|לשיטת [[פירוש רש"י לתורה|רש"י]] (בפירוש שעל פי [[פשט]]), הפסוק לא בא לתאר את בריאת השמים והארץ, אלא שבתחילת הבריאה והארץ היתה כו'}}. וְהָאָרֶץ הָיְתָה [[תוהו ובוהו|תֹהוּ וָבֹהוּ]] וְ[[חושך|חֹשֶׁךְ]] עַל פְּנֵי [[תהום (יהדות)|תְהוֹם]], וְ[[רוח אלוקים|רוּחַ אֱלֹקִים ]] מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי [[מים|הַמָּיִם]]. וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי [[אור|אוֹר]], וַיְהִי אוֹר. וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וַיַּבְדֵּל אֱלֹקִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר [[יום|יוֹם]] וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא [[לילה|לָיְלָה]], וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד.|{{תנ"ך|בראשית|א|א|ה}}}}<br />
לשיטת [[פירוש רש"י לתורה|רש"י]], המים וה[[אש]] נבראו לפני השמים והארץ, והשמים נעשו מאש ומים ועדיין היו [[לח|לחים]] ביום הראשון, והאור{{הערה|לפי הפירוש שעל פי [[דרש]], ולפי [[פשט]] פירש שלא ראוי לו ול[[חושך]] לשמש בערבוביה}} שנברא הוא [[אור הגנוז (יהדות)|האור הגנוז]], שאחר שראה ה' את האור שנברא אינו ראוי לרשעים - הבדילו מהחושך וגנזו ל[[צדיק|צדיקים]] [[לעתיד לבוא]].<br />
<br />
==היום השני==<br />
{{ציטוט|וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים , יְהִי [[רקיע|רָקִיעַ]] בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם. וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים אֶת הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין [[מים תחתונים|הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ]] וּבֵין [[מים עליונים|הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ]], וַיְהִי כֵן. וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי.|{{תנ"ך|בראשית|א|ו|ח}}}}<br />
לשיטת [[פירוש רש"י לתורה|רש"י]], ביום זה השמים, שנבראו ביום ראשון, התחזקו ונקרשו בגערת ה' "יהי רקיע" ונשארו תלויים במאמר ה'.<br />
<br />
==היום השלישי==<br />
{{ציטוט|וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים , יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה [[יבשה|הַיַּבָּשָׁה]], וַיְהִי כֵן. וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא [[ים|יַמִּים]], וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב. וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים , תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ, וַיְהִי כֵן. וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי.|{{תנ"ך|בראשית|א|ט|יג}}}}<br />
<br />
האוה"ח מדייק מתוך הפסוקים שכל הבריאה כבר היתה קיימת בתחילת הבריאה אך יצאה מהכוח אל הפועל כל יום ביומו. בזה הוא מסביר את 'ותוצא הארץ'. כמותו כתבו גם בראשונים.<br />
<br />
==היום הרביעי==<br />
{{ציטוט|וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה, וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים. וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ, וַיְהִי כֵן. וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים, אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים. וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹקִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ. וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ, וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי.|{{תנ"ך|בראשית|א|יד|יט}}}}<br />
<br />
==היום החמישי==<br />
כ וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. כא וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב. כב וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ. כג וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי.<br />
<br />
==היום השישי==<br />
כד וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי כֵן. כה וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב. כו וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ. כז וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם. כח וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ. כט וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה. ל וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי כֵן. לא וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי.<br />
<br />
==היום השביעי==<br />
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. ב וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. ג וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת.<br />
<br />
==מטרת הבריאה==<br />
הבריאה נועדה בשביל [[התורה]] ובשביל [[עם ישראל]]{{הערה|[[פירוש רש"י לתורה|רש"י]] {{תנ"ך|בראשית|א|א}}}}. ובמדרש תנחומא (נשא ט"ז): 'בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את העולם נתאוה שיהא לו דירה בתחתונים כמו שיש בעליונים'- 'שתכלית בריאת עולם הזה הוא שנתאוה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים' (תניא פרק ל"ו).<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D&diff=378121בריאת העולם2018-03-23T10:40:59Z<p>המעוררים: /* מטרת הבריאה */</p>
<hr />
<div>{{טיוטה ציבורית}}<br />
'''בריאת העולם''' על ידי [[ה']] נעשתה בששה ימים המכונים '''ששת ימי בראשית''' וביום השביעי נח ה' מכל מלאכה, כמתואר בספר [[בראשית]] בתחילתו.<br />
<br />
==אופן הבריאה==<br />
מובא ב[[מדרש]], שהקב"ה ברא את העולם על ידי התורה: {{ציטוטון|בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם בונה פלטין אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אומן, והאומן אינו בונה אותה מדעת עצמו, אלא {{מונחון|דיפתראות|קלף לא מעובד כל צרכו.}} ופינקסאות יש לו, לדעת היאך הוא עושה חדרים, היאך הוא עושה פשפשין. כך היה הקדוש ברוך הוא, מביט בתורה ובורא את העולם}}{{הערה|{{ויקיטקסט|בראשית רבה א א}}.}}.<br />
<br />
==היום הראשון==<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת [[שמים|הַשָּׁמַיִם]] וְאֵת [[כדור הארץ|הָאָרֶץ]]{{הערה|לשיטת [[פירוש רש"י לתורה|רש"י]] (בפירוש שעל פי [[פשט]]), הפסוק לא בא לתאר את בריאת השמים והארץ, אלא שבתחילת הבריאה והארץ היתה כו'}}. וְהָאָרֶץ הָיְתָה [[תוהו ובוהו|תֹהוּ וָבֹהוּ]] וְ[[חושך|חֹשֶׁךְ]] עַל פְּנֵי [[תהום (יהדות)|תְהוֹם]], וְ[[רוח אלוקים|רוּחַ אֱלֹקִים ]] מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי [[מים|הַמָּיִם]]. וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי [[אור|אוֹר]], וַיְהִי אוֹר. וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וַיַּבְדֵּל אֱלֹקִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר [[יום|יוֹם]] וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא [[לילה|לָיְלָה]], וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד.|{{תנ"ך|בראשית|א|א|ה}}}}<br />
לשיטת [[פירוש רש"י לתורה|רש"י]], המים וה[[אש]] נבראו לפני השמים והארץ, והשמים נעשו מאש ומים ועדיין היו [[לח|לחים]] ביום הראשון, והאור{{הערה|לפי הפירוש שעל פי [[דרש]], ולפי [[פשט]] פירש שלא ראוי לו ול[[חושך]] לשמש בערבוביה}} שנברא הוא [[אור הגנוז (יהדות)|האור הגנוז]], שאחר שראה ה' את האור שנברא אינו ראוי לרשעים - הבדילו מהחושך וגנזו ל[[צדיק|צדיקים]] [[לעתיד לבוא]].<br />
<br />
==היום השני==<br />
{{ציטוט|וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים , יְהִי [[רקיע|רָקִיעַ]] בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם. וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים אֶת הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין [[מים תחתונים|הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ]] וּבֵין [[מים עליונים|הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ]], וַיְהִי כֵן. וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי.|{{תנ"ך|בראשית|א|ו|ח}}}}<br />
לשיטת [[פירוש רש"י לתורה|רש"י]], ביום זה השמים, שנבראו ביום ראשון, התחזקו ונקרשו בגערת ה' "יהי רקיע" ונשארו תלויים במאמר ה'.<br />
<br />
==היום השלישי==<br />
{{ציטוט|וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים , יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה [[יבשה|הַיַּבָּשָׁה]], וַיְהִי כֵן. וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא [[ים|יַמִּים]], וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב. וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים , תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ, וַיְהִי כֵן. וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי.|{{תנ"ך|בראשית|א|ט|יג}}}}<br />
<br />
האוה"ח מדייק מתוך הפסוקים שכל הבריאה כבר היתה קיימת בתחילת הבריאה אך יצאה מהכוח אל הפועל כל יום ביומו. בזה הוא מסביר את 'ותוצא הארץ'. כמותו כתבו גם בראשונים.<br />
<br />
==היום הרביעי==<br />
{{ציטוט|וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה, וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים. וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ, וַיְהִי כֵן. וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים, אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים. וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹקִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ. וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ, וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי.|{{תנ"ך|בראשית|א|יד|יט}}}}<br />
<br />
==היום החמישי==<br />
כ וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. כא וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב. כב וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ. כג וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי.<br />
<br />
==היום השישי==<br />
כד וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי כֵן. כה וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב. כו וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ. כז וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם. כח וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ. כט וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה. ל וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי כֵן. לא וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי.<br />
<br />
==היום השביעי==<br />
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. ב וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. ג וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת.<br />
<br />
==מטרת הבריאה==<br />
הבריאה נועדה בשביל [[התורה]] ובשביל [[עם ישראל]]{{הערה|[[פירוש רש"י לתורה|רש"י]] {{תנ"ך|בראשית|א|א}}}}. ובמדרש תנחומא (נשא ט"ז): 'בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את העולם נתאוה שיהא לו דירה בתחתונים כמו שיש בעליונים'.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99._%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=378116שיחת משתמש:י. ברקוביץ2018-03-23T10:28:18Z<p>המעוררים: /* התגובות למעוררים */</p>
<hr />
<div>{{בה}} [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:43, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== אשריך ==<br />
<br />
אשריך שיפה הבחנת בדברי האנציקלופדיה ההיא: "כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה קִרְבָּם הַוּוֹת קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן" <small>({{תנ"ך|תהלים|ה}})</small><br />
{{ש}}והנה עמדת בשער המחנה לאמור, אולי יאספו כל בני לוי אל תורת משה... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 07:51, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== בריך מתייך לשלום ==<br />
<br />
תמיד נחמד לפגוש אנשים כמוך, גם פה. (בעקבות ההתפיטות ב'אולם'). בהצלחה. [[משתמש:בן-ימין|בן-ימין]] ([[שיחת משתמש:בן-ימין|שיחה]]) 00:42, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== התגובות למעוררים ==<br />
<br />
נראה לי שכדאי לדבר איתו בעברית רגילה. זה רק מכעיס אותו כשאתה משתמש בלשונות ישנות ומוכיח אותו. וגם הידע שלנו בלשונות הנ"ל דל מכדי לנהל בהם שיחה ברורה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 10:07, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:ה' ימלך לעולם ועד, ונשבע לנו כי אנו נעמוד לעולם ועד, ויען כי אין אומתנו אומה כי אם בתורותיה, הלא גם תורתנו תעמוד לעולם ועד, כאשר הוכיח הגאון. ועקב הדברים האלה, לא נכון הדבר לקרא ללשון הקדש בה נכתבה תורתנו הקדושה - '''לשון ישנה'''. אנכי כותב בעברית רגילה, האחרים הם אשר כותבים בעברית משבשת, ואין בלבי עליהם כי כך התלמדו מנעוריהם, אך אני על משמרתי אעמדה לדבר ולכתב בשפת תורת משה. אם אותו איש יקר מזרע ישראל לא יבין בלשון הקדש האמתית, או שיחר אפו בדבר אדם בלשון זו, הלא אין מקום לו במקום זה האומר יהודי אנכי. תשא ברכה מאת ה'. אענה גם אם תשלח הודעה אישית. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 16:24 (IST)<br />
::אמת אשר המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא. אמנם כן, באשר לא מנענו הא-ל ברוך הוא לקיים דבור בלשונות אחרות, אמרתי אני בליבי, מדוע בדברך עמו לא תדבר עמו בלשונו, להיות כל איש מדבר בלשון עמו? (ודבריו בארמיא דתלמודא, ובלשון האידיש-המושתת על גרמניא של אדום יוכיחו) • [[משתמש:עמודא דנהורא|עמודא דנהורא]] • [[שיחת משתמש:עמודא דנהורא|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 18:56, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:::{{תנ"ך|תהלים|יח|כז}}. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 20:11 (IST) <br />
::::יש לי הרגשה שכל ענינו של הלזה הוא רק כדי לנגח ו'לשמור' מ'רוחות זרות' הבאות 'לקלקל' את המכלול. משתמש זה מקרוב בא ועוסק בעיקר על הגנת המקום מפני ומפני עוד מספר משתמשים שבאמת באים לתרום כאן ולתת את צביון היהדות באתר זה. מתוך הכתיבה שלו והמגמה שלו זה נראה כאילו הוא מישהו מויקליפדיה או ממקום אחר דומה לו או שפעם היה כאן וחזר בשביל למנוע מרוח יהודית במקום. לאחרונה ממש הגיע עוד משתמש שגם כן נראה שבא 'לשמור' מפני ומפני עוד כמותי[ושמו יעיד עליו קיש קיש קריא. ואולי גם עוד אחד שבנתיים לא ראיתי אותו כותב כלום אז אני לא יכול לדעת- <bdi>Bennyyo</bdi>] אבל נראה לי שכל אלו אינם אלא משתמש אחד או שנים שפתחו חשבון חדש נוסף כדאי להציג כאיללו הם כמה. יוסף אם יש כזה דבר אני מבקש ממך לבדוק בההנהלה אם הם באמת כאלה שהיו פה ומי הם. מישהו אמר לי שיש כיכול ליהיות כזה דבר.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 10:54, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::[[משתמש:המעוררים|המעוררים]], אתה לא יכול לחשוד סתם. אם הוא לא מדבר לעניין פשוט אל תגיב לו.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:24, 23 במרץ 2018 (IDT) זה נראה שהוא סתם מציק לי ובמה שהוא כתב אפשר לראות את זה. שיזכור לבקש ממני מחילה בעריו"כ על מה שהוא עושה לי וגם על מה שהוא כתב כאן. הסיבה שאני חושד זה בגלל שאני באתי לפה ביחד איתו ואיך יכול להיות שהוא מכיר כל כך טוב את הדרך עבודה פה וגם למה הוא בעיקר נטפל אלי? יש כאן מלא ערכים שצריך לעזור שם והוא יכול ללכת לפינה שלו. 'החושד בכשרים' זה רק אם באמת אין שום סיבה לחשוד אבל פה נראה לי שיש פה משהו לא ישר. אני כנראה ישתדל לא לענות לו כשהוא סתם בא להציק וככה גם ל'חביריו'. תודה רבה יהודה על העזרה והתמיכה לקדש שם שמים.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:30, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::::{{א|המעוררים}} הוא כתב כבר לפני שהגעת [[שיחה:השמש|כאן]]--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:34, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>אני רואה שגם שם הוא בא נגד עידו ואלי על דבר כ"כ פשוט שהם רצו. מענין איך פתאום הוא 'נפל' לתוך הנושא הזה בדיוק ......[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:41, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote><br />
:::::::אני מבקש לשמור על כבודם של המשתתפם ועל תרבות דיון מכובדת ואינטלגנטית, פה אנציקלופדיה, ולא פורום. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 11:43, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>כנ"ל.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:46, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote><br />
:::::::: כבר כתב הרב ברקוביץ באולם הדיונים "אף כי צעיר אנכי לימים במקום, '''אך התבוננתי היטב במשך זמן רב''' על מעשי המקום הזה. [[משתמש:קיש קיש קריא|קיש קיש קריא]] ([[שיחת משתמש:קיש קיש קריא|שיחה]]) 12:01, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>קיש קיש, האם גם אתה 'צעיר לימים במקום, '''אך התבוננת היטב במשך זמן רב''' על מעשי המקום הזה'?? אני יגיד לך את האמת אני לא ילד קטן ועבדתי גם עם בחורים בישיבה ומשהו פה לא מריח לי...[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 12:05, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote><br />
::::::::::: אכן כדבריך, זמן רב. [[משתמש:קיש קיש קריא|קיש קיש קריא]] ([[שיחת משתמש:קיש קיש קריא|שיחה]]) 12:08, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>נו באמת. אני לא רוצה להתחיל עם הקשקושים הילדותיים האלה. שתיכם [ואולי זה באמת אותו אחד...] עוקבים זמן רב אחר המקום ובדיוק באתם יחד כדי לשמור על הקליפות... חברה באתי לכתוב ולנקות אנצקלופדיה ולא לעסוק במריבות על כל דקדוק הלכה של אקדמיה או פיסת מידע קדוש של ויקליפדיה. ואין צורך לפתוח 18 משתמשים אחרים כדי להגן על דעתך. אם יש משהו שכמה טוענים אותו וגם המכון מסכים אתו למה אתה מנסה להתנגד. אני באמת לא רוצה לריב ח"ו ולא בשביל זה באתי. אם אתה גר בבני ברק ותרצה לפגוש אותי אולי ככה זה יהיה יותר נח. 'אל נא תהי מריבה ביני ובינך'. תגיד לי מתי נח לך ואני ינסה לסדר את תזה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 12:18, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote><br />
{{שבירה|13|1}}{{א|המעוררים}}, תפסיק לחשוד בלי הוכחה. תבדוק את [[מיוחד:תרומות/קיש קיש קריא|מה]] [[מיוחד:תרומות/י. ברקוביץ|שהם]] עשו חוץ מלריב איתך. לא באנו לכאן כדי לריב. אם אחרי הכל בסוף הויכוח הסתיים אין צורך להמשיך להזכיר אותו.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 12:57, 23 במרץ 2018 (IDT)<blockquote>כבדהו חשדהו. תסתכל באמת במה שהם עשו ותראה בעצמך מה העיקר שלהם. אני מאד רוצה להפסיק את הויכוח אבל שיקחו לעצמם משהו לעשות בערכים ולתת לנו להמשיך בהרחבת הטוב כאן.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 13:28, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote></div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%91&diff=378115שיחה:חסידות קאליב2018-03-23T10:26:19Z<p>המעוררים: /* קאליב בישראל */</p>
<hr />
<div>== ניסוחים ==<br />
<br />
{{א|המעוררים}} יישר כוח על התיקונים. רק יש לי הערה על מה שמחקת את "לפי המסורת החסידית" האם זה בגלל שאתה יודע שאף יהודי כשר לא מפקפק על זה. (על הגולם מפראג למשל, שמעתי מפקפקים). כמו כן למה היית צריך להוסיף "המוני יהודים" אם יש מספר מסוים משוער יש לכתוב אותו (עדיף עם מקור), אם לא "המון" זה דבר שתלוי לפי האדם המודד מה זה המון 100,000 או אולי דווקא 10,000,000--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 11:32, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:זה בגלל שאף אחד לא מתנגד לזה. זה לא דומה לסיפור של הגולם [שגם עליו המקל ראש בזה צריך לבדוק אחריו] שהוא סיפור שמחוץ לגדר הטבע ויש טענות נגד זה. בסיפור שלנו זה סיפור שכל סובביו ידעו אותו אלא שויקילפיהדיה כמובן יסייגו את זה בכלל שזה לא נכתב בעיתונות התקופה... על המוני אני מסכים אבל כמו שזה עכשו זה יכול להיות גם שבאו כמה מאות איש בלבד. לפי המסופר באו לשם רבבות וגם אם יש גוזמא קלה מידי אלפים לא נפקא.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 14:41, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::"מרכז מוסדות גדול". האין זה רק בנין א'? [[משתמש:קיש קיש קריא|קיש קיש קריא]] ([[שיחת משתמש:קיש קיש קריא|שיחה]]) 20:38, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:::{{א|המעוררים}} תראה [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%91&diff=378083&oldid=377929 עכשיו]--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:48, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
<br />
== קאליב בישראל ==<br />
<br />
"עלה לישראל והקים את מרכז קאליב בראשון לציון. בשנת תש"מ עבר לבני ברק שם הקים מרכז גדול לתורה וחסידות ובשנת תשס"ב עבר לירושלים גם בה פתח מרכז מוסדות גדול".{{א|המעוררים}} מה המשמעות של "גדול" שהרבה באים לשם? שהשטח גדול? שהוא מכיל הרבה מוסדות כגון חיידר ביהכ"נ וביהמ"ד?--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:57, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:הכונה שזה לא סתם בית מדרש קטן כמו שיש להרבה רב'ס אלא בנין גדול של כמה קומות ואגפים. אולי כדאי להסביר את זה בערך ברור יותר.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 12:02, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
::מעולם לא ראיתי שיכתבו על אדמו"ר ש"פתח אולם שמחות". [[משתמש:קיש קיש קריא|קיש קיש קריא]] ([[שיחת משתמש:קיש קיש קריא|שיחה]]) 12:18, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::{{א|המעוררים}}?--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 12:46, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::תיקנתי.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 12:50, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::אני לא יודע מה הבעיה בזה שהוא פתח את האולם שמחות. זה בסך הכל עוזר למשפחות ברוכות ילדים ויש לו הרבה דברים שהוא עשה ואחרים לא עשו [מרכז שמע ישראל ואינצקלופדיה לשואה ובר בי רב דחד יומא ויש גם עוד דברים מענינים אצלו כמו שהוא שר סולה קוקוש וגם שהוא נישא בעת זקנותו ממש בזיו"ש]. אני מבקש שתחזירו את זה. זה דבר שכולם מצינים לשבחו.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 13:26, 23 במרץ 2018 (IDT)</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%92%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%95&diff=378104חגי ישראל ומועדיו2018-03-23T09:33:12Z<p>המעוררים: /* שמות ימי החג והמועד */</p>
<hr />
<div>{{תקציר פורטל|שבת ומועדי ישראל}}<br />
[[קובץ:Laubhüttenfest.jpg|שמאל|ממוזער|300px|כרטיס ברכה ל[[ראש השנה]]. ביום זה מתחילים [[עשרת ימי תשובה]], לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס ל[[ארבעת המינים]], אותם אוחזים ב[[חג הסוכות]] (ראו תמונה).]]<br />
'''חגים ומועדים''' הוא כינוי לכלל ה[[חג]]ים והמועדים הקיימים בעם ישראל. זמנם של החגים והמועדים נקבע על פי [[הלוח]]. תחת הגדרה זאת נכנסים ימים רבים: חלקם מצווים עוד מה[[תורה]], חלקם נקבעו על ידי [[חז"ל]] וחלקם נוספו במשך השנים. ניתן לסווג את החגים והמועדים למספר סוגים: קיימים חגים שהם ימי [[שמחה]] [ונקראים גם בשם הכללי 'ימים טובים'], ומועדים שהם ימי [[צום]] ו[[תענית]], ימי אבל וזיכרון וימי תשובה. לימים אלו יש משמעות עמוקה בכך שהם משפיעים על היהודי לכל השנה ובספרים נכתב דברים נשגבים על הימים טובים ומה הם מסוגלים.<br />
<br />
מקורו של המונח בתקופה המקראית; המילה "חג" מבטאת הקרבת [[קרבן חגיגה]] בימים שאותם קבעה התורה, ולעתים התורה מכנה את הקרבן בשם המקוצר "חג".{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|יח}}}} מקורה של המילה חג הוא מלחוג, ב[[עלייה לרגל]] היו חגים ב[[בית המקדש]]. במקרא מצוינים שלושה חגים והם המועדים לעלייה לרגל: [[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]].<br />
<br />
כמעט כל הדינים הקשורים למועדים [כולל התעניות] כתובים ב[[סדר מועד]].<br />
<br />
==מועדים מהתורה==<br />
[[קובץ:Ahawah Children's Home, Berlin; Passover Seder Table.jpg|300px|ממוזער|סדר פסח, ברלין, שנות העשרים]]<br />
בתורה מוזכרים שמונה מועדים. כל המועדים מוזכרים כזכר ל[[יציאת מצרים]], אך לכל אחד מהם משמעות שונה ולרובם מצוות המיוחדות להם:<br />
* '''[[שבת]]:''' זכר ל[[בריאת העולם (יהדות)|מעשה בראשית]], לכך שה' ברא את העולם בשישה ימים ושבת ביום השביעי, וכן זכר ליציאת מצרים.<br />
* '''[[ראש חודש]]:''' היום הראשון לחודש, וייתכן שקשור גם ליציאת מצרים שהרי המצווה הראשונה שבה נצטוו ישראל לפני יציאת מצרים היא [[קידוש החודש]] [דרוש מקור].<br />
* '''[[פסח]] ו[[שביעי של פסח]]:''' [[יציאת מצרים]] ולידתו של [[עם ישראל]] כעם. אוכלים [[מצה|מצות]] לזכר הלחם שאכלו בני ישראל בצאתם ממצרים וכן את קרבן פסח שנוהג בזמן שביהמ"ק קים.<br />
* '''[[שבועות]]:''' [[מתן תורה]] ב[[הר סיני]].<br />
* '''[[ראש השנה]]:''' יום בו [[תקיעת שופר|תוקעים בשופרות]] כדי להכריז על יום דין לכל ברואי העולם ולהמליך את הקב"ה על כל העולם ועל בואו של יום הכיפורים עשרה ימים לאחר מכן.<br />
* '''[[יום הכיפורים]]:''' יום [[צום]] ומחילת עוונות בין איש לרעהו לכפרת חטאיהם של כל בני ישראל.<br />
* '''[[סוכות]]:''' ישיבה ב[[סוכה]] לזכר הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] בזמן [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]].<br />
* '''[[שמיני עצרת]]:''' יום חג נוסף לאחר שבעת ימי חג הסוכות.<br />
<br />
שבעת המועדים מלבד ראש חודש ושבת נקראים "מקראי קודש", כלומר אסורים בעשיית [[ל"ט אבות מלאכה|מלאכה]], ומ[[חז"ל|דרבנן]] גם איסורי [[שבות]] ושאר איסורי חז"ל לשבתות. מצווה המשותפת לכל ימי מקרא קודש היא הדלקת [[נרות שבת ויום טוב]]. שבת ויום הכיפורים אסורים בעשיית כל מלאכה, אך המועדים האחרים (כולל היום האחרון של פסח) מוגדרים כ"[[יום טוב]]" ומותרים בעשיית [[מלאכת אוכל נפש]]. ראש חודש מותר בעשיית מלאכה, אך נוהגים בו יותר קודש ויש הנוהגים שלא לעשות בו מלאכות מסוימות [זה בפרט לנשים שהם לא היו בחטא העגל]. [[חול המועד]] אסור ג"כ במלאכה אבל במלאכות שאין בהם טורח והם לצורך המועד מותר [ויש עוד דינים בזה].<br />
<br />
===שלוש הרגלים===<br />
[[קובץ:Sukkah in Tel Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|300px|סוכה]]<br />
החגים פסח, שבועות וסוכות, מיוחדים במצוות [[עלייה לרגל]] שיש בהם, ועל כן הם מכונים "[[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]]" ומקריבים בהם [[עולת ראייה]] ו[[שלמי חגיגה]]. התורה מדגישה כי שלוש הרגלים הן זכר ל[[יציאת מצרים]]. התורה חוזרת ואומרת במצוות החגים: "וְזָכַרְתָּ כִּי־עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|יב}}}} ומכאן רואים שצריך לזכור את המסכן, את הגר, העני, היתום והאלמנה, כשם שה' זכר את בני ישראל שהיו גרים במצרים.<br />
<br />
* '''יציאת מצרים:''' [[ט"ו בניסן]], היום הראשון של חג הפסח הוא היום בו יצא עם ישראל ממצרים, כמו שנאמר:<br />
:{{ציטוטון|אֶת־חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי־בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא־יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}}} וכן: {{ציטוטון|כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|טז|א}}}}<br />
:[[שביעי של פסח]] הוא היום שבו אירעה [[קריעת ים סוף]].<br />
* '''מתן תורה:''' חג ה[[שבועות]] הוא היום בו קיבל עם ישראל את התורה.<br />
:{{ציטוטון|דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן.... וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.... וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|ט|כב|קצר=כן}}}}<br />
:{{ציטוטון|וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה.|{{תנ"ך|דברים|טז|י|יב|קצר=כן}}}}<br />
* '''נדודים במדבר:''' חג הסוכות הוא זכר לענני כבוד שבהם הקיף ה' את עם ישראל בצאתם ממצרים, שנאמר:<br />
:{{ציטוטון|בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל־הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|מג|קצר=כן}}}}<br />
:חז"ל מסבירים שהתורה ציוותה לחוג את חג הסוכות בתשרי ולא בניסן מפני שגם בלי ציווי התורה הרבה אנשים יוצאים בניסן מהבית לשדה בגלל החום ובונים סוכות, ואז לא היה היכר שהסוכה היא זכר ליציאת מצרים ולא מפני שחם בבית.<br />
<br />
פרט לכך, התורה קושרת את שלוש הרגלים למנהגי ה[[חקלאות]]:<br />
* '''חג האביב:''' חג הפסח חל בתחילת עונת הבשלת החיטה והשעורה. במהלך ימי החג מתקיים טקס [[הנפת העומר]] מהתבואה הבשלה הראשונה ואחריו מתחילה [[ספירת העומר]] עד חג שבועות, "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה".{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|ט}}}}<br />
* '''חג הקציר:''' חג השבועות נקרא 'חג הקציר'. "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה" ({{תנ"ך|שמות|כג|טז|קצר=כן}}); על חג השבועות נאמר גם: "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" ({{תנ"ך|שמות|לד|כב|קצר=כן}}).<br />
* '''חג האסיף:''' חג סוכות נקרא 'חג האסיף'. "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת־מַעֲשֶׂיךָ מִן־הַשָּׂדֶה" (שם).<br />
<br />
===מקורות בתנ"ך===<br />
המועד הראשון שמוזכר הוא שבת, מיד לאחר סיפור [[מעשה בראשית]]: {{ציטוטון|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ|{{תנ"ך|בראשית|ב|ג}}}} שבת מוזכרת במקומות רבים נוספים בתורה.{{הערה|בעיקר {{תנ"ך|שמות|לא|יב|יז}}, וכן [[עשרת הדברות]]}}. לאחריה מוזכרים גם [[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]], פסח שבועות וסוכות: {{ציטוטון|שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ... וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה|{{תנ"ך|שמות|כג|יד|טז}}}}. הרגלים נזכרים גם ב{{תנ"ך|דברים|טז}}.<br />
<br />
המקום הראשון בו מוזכרים כל מועדי השנה באופן מסודר הוא ב{{תנ"ך|ויקרא|כג}}. בפרק זה מפורטים המועדים השונים, עם הכינוי "מקרא קודש" ואיסור עשיית מלאכה: {{ציטוטון|וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי...|{{תנ"ך|ויקרא|כג|א|ב}}}}<br />
בפרק מפורטות מצוות השבת, פסח, שבועות, סוכות, ראש השנה ויום הכיפורים, ובנוסף גם [[ספירת העומר]], [[שתי הלחם]] ו[[מתנות עניים#פירוט מתנות העניים|לקט ופאה]]. על כל מועד מוזכר ה[[תאריך]] שלו וה[[מצווה|מצוות]] המיוחדות לו.<br />
<br />
מקור בולט נוסף לחגים בתורה הוא ספר [[במדבר]], פרקים {{תנ"ך|במדבר|כח|ללא=ספר|קצר=כן}}-{{תנ"ך|במדבר|כט|ללא=ספר|קצר=כן}}, שם מצוינים כל ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] שיש להקריב בימים אלה. כאן מוזכר גם ראש חודש. אזכור נוסף מובא קודם לכן: {{ציטוטון|וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת|{{תנ"ך|במדבר|י|י}}}}<br />
<br />
בנוסף, סדר [[יום הכיפורים בבית המקדש]] מתואר בהרחבה ב{{תנ"ך|ויקרא|טז}}.<br />
<br />
המועדים הללו מוזכרים גם ב[[נביאים]] וב[[כתובים]]. כך למשל נאמר {{ציטוטון|אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד...|{{תנ"ך|ישעיהו|נח|יג}}}}<br />
<br />
===מקורות בספרות חז"ל===<br />
לשבת מוקדשת [[מסכת שבת]], מהארוכות שבמסכתות הש"ס. לפסח מוקדשת [[מסכת פסחים]], לסוכות [[מסכת סוכה]], לראש השנה [[מסכת ראש השנה]], וליום הכיפורים [[מסכת יומא]]. לשבועות אין מסכת בפני עצמו, אך דיני יום טוב בכללותם מוצגים ב[[מסכת ביצה]]. לחול המועד מוקדשת מסכת [[מועד קטן]].<br />
<br />
===שמות ימי החג והמועד===<br />
{| class="wikitable mw-collapsible" width="800"<br />
! שם מוכר !! שם בתורה !! שם בחז"ל !! שמות נוספים<br />
|-<br />
| פסח (חג)|| חג המצות{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}; {{תנ"ך|שמות|לד|יח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|ו}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|יג}} ו{{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|כא|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|לה|יז}}}} || פסח || חג החירות, זמן חירותנו<br />
|-<br />
| שבועות (חג)|| חג (ה)שבועות,{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|י}} ו{{תנ"ך|דברים|טז|טז|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}}} יום הביכורים,{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כח|כו}}}} חג הקציר{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טז}}}} || עצרת || חג מתן תורה, יום הקהל, יום החמישים<br />
|-<br />
| ראש השנה (חג)|| זיכרון תרועה,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כד}}}} יום תרועה{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כט|א}}}} || ראש השנה || יום הזיכרון<br />
|-<br />
| יום כיפור (מועד)|| יום (ה)כיפורים,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כז|כח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כה|ט}}}} שבת שבתון{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|טז|לא}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|לב}}}} || אין || אין<br />
|-<br />
| סוכות (חג)|| חג הסוכות,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג האסיף{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג || אין<br />
|-<br />
| שמחת תורה (חג)|| שמיני עצרת,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג || אין<br />
|}<br />
<br />
==מועדים מדרבנן==<br />
חז"ל קבעו ימי שמחה בימים שנעשו בהם ניסים לעם ישראל כדי לפרסם את הנס ועל ידי כך לחזק את האמונה בה'. את ימי הצום קבעו חז"ל כזכר לחורבן כדי להתאבל על בית המקדש וכדי שיהיו תזכורת לעוונות שהחריבו את בתי המקדש, דבר שיגרום לחזור בתשובה.<br />
<br />
===ימי השמחה===<br />
בימי בית שני הוסיפו חז"ל למועדים מדאורייתא ימי שמחה מדרבנן בימים בהם נעשו ניסים. העיקריים בהם אלו "ימי ה[[פורים]]", שנקבע ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]], ו[[חנוכה]] שנקבע בימי [[מרד החשמונאים]]. בעבר צוינו ימים רבים נוספים המפורטים ב[[מגילת תענית]], כדוגמת "[[יום ניקנור]]" על תבוסת המצביא היווני בפני המכבים, אולם בעקבות חורבן [[בית המקדש השני]] בטלו מועדים אלה שמלכתחילה נקבעו בעקבות אירועים מקומיים ובעלי חשיבות פחותה. למעשה מלבד פורים וחנוכה, אין ימים אחרים בעלי מחויבות דתית.<br />
<br />
בחנוכה תיקנו חכמים [[הדלקת נרות חנוכה|להדליק נרות]] ולגמור את ההלל בכל יום, ובפורים תיקנו [[אנשי כנסת הגדולה]] 4 מצוות: [[קריאת מגילה]], [[מתנות לאביונים]], [[משלוח מנות]] ומשתה ושמחה. בחנוכה ובפורים מותר לעבוד, אם כי נהגו שלא לעבוד ביום הפורים. בשני ה"חגים" החדשים תיקנו חכמים להוסיף בתפילה ובברכת המזון את נוסח "[[על הניסים]]" המיוחד לכל אחד משני החגים. בימי החנוכה אין מצוות שמחה, אבל בפורים, כאמור לעיל, אחת המצוות היא משתה ושמחה ובכלל זה נהגו להרבות בבשר (שמחה) ויין (משתה).<br />
<br />
חז"ל הגדירו גם את יום [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] כיום טוב, אולם לא קבעו לגביו הלכות מיוחדות. גם [[ל"ג בעומר]] נחשב החל מימי הביניים כיום שמחה, אך בלי מצוות והלכות מיוחדות. ימים אלו מתבטאים כיום מבחינה הלכתית רק בכך שאין אומרים בהם תחנון ושאסור להתענות בהם ולהספיד בהם. עם זאת, ישנם מנהגים שונים הקשורים לל"ג בעומר: הדלקת [[מדורה|מדורות]], <br />
עלייה ל[[קבר רשב"י]] וביצוע [[חלאקה]].<br />
<br />
===הצומות וימי האבל===<br />
[[קובץ:AKOTEL323.JPG|שמאל|ממוזער|300px|[[קינה|קינות]] ליד [[הכותל המערבי]]]]<br />
הנביאים שהיו בזמן חורבן [[בית המקדש הראשון]] תיקנו [[ארבע תעניות]] כאבל על חורבן בית המקדש:<br />
* ביום [[עשרה בטבת]] היום בו החל המצור על ירושלים,<br />
* ביום שבעה עשר בתמוז בו נפרצה חומת ירושלים,<br />
* ביום [[תשעה באב]] בו נחרב בית המקדש,<br />
* וביום [[צום גדליה|שלושה בתשרי]] בו נרצח גדליה בן אחיקם על ידי ישמעאל בן נתינה, דבר שעורר את חמתו של [[נבוכדנצר]] על שארית הפליטה.<br />
<br />
לאחר בניין [[בית המקדש השני]] התבטלו מרבית התעניות והפכו לימי חג, אולם לאחר חורבן בית המקדש השני חזרו התעניות להיות ימי צום ואבל. צום תשעה בתמוז הפך לצום ביום [[שבעה עשר בתמוז]], היום בו נבקעה חומת ירושלים בזמן בית המקדש השני. פרט לארבע התעניות, נוהגים לצום ביום י"ג באדר, תענית הנקראת [[תענית אסתר]] והיא לזכר התענית שצמה אסתר לפני שנכנסה למלך אחשוורוש.<br />
<br />
כל ימי הצום הינם ימים שבהם הצום הוא רק מ[[עלות השחר]] ועד [[צאת הכוכבים]] מלבד תשעה באב שצמים בו בין בלילה ובין ביום. כל הצומות אסורים רק באכילה ושתייה, פרט לתשעה באב שאסור גם בנעילת נעלי עור, ברחיצה וסיכה ובתשמיש המיטה.<br />
<br />
=== ראשי שנים ===<br />
[[קובץ:Bsisa1.JPG|200px|ממוזער|טקס ה[[בסיסה]], מנהג של [[יהדות צפון אפריקה]] לא' בניסן.]]<br />
{{הפניה לערך מורחב|ראשי שנים ביהדות}}<br />
חז"ל קבעו ארבעה תאריכים בשנה שבהם מתחיל מניין השנה עבור תחומים שונים:<br />
* '''א' בניסן – ראש השנה למלכים ולרגלים:''' מיום זה מתחילים לספור את שנות שלטונם של מלכים או מנהיגים אחרים, וכן את חגי השנה.<br />
* '''א' באלול – ראש השנה למעשר בהמה:''' מיום זה התחילו לספור את שנות חייהן של ה[[בהמה|בהמות]] בתקופת המקדש.<br />
* '''א' בתשרי – ראש השנה לשמיטה ויובל, לנטיעות ולירקות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של העצים לשם קיום מצוות [[איסור ערלה|ערלה]], וכן את [[שנת שמיטה|שנות השמיטה]] ו[[שנת היובל|היובל]]. על פי המסורת, מקובל לספור מיום זה את שנות העולם. ביום זה מתקיים גם חג מהתורה הנקרא בימינו "[[ראש השנה]]", שפותח את [[עשרת ימי תשובה]].<br />
* '''ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של פירות האילן, לשם קביעת [[מעשרות]]. בגלות איבד יום זה את משמעותו המקורית, וברבות השנים קיבל אופי של געגוע לארץ ישראל ולפירותיה. כיום יש הנוהגים לערוך בו [[סדר ט"ו בשבט]].<br />
<br />
===מקורות בתנ"ך===<br />
פורים מתואר כולו ב[[מגילת אסתר]], כולל הציווי לחגוג.<br />
<br />
ארבע התעניות מוזכרות באופן עקיף: {{ציטוטון|כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים|{{תנ"ך|זכריה|ח|ט}}}}<br />
<br />
===מקורות בספרות חז"ל===<br />
לפורים מוקדשת [[מסכת מגילה]]. לחנוכה אין מקור, ולמעשה רוב דיני חז"ל מובאים בגמרא.{{הערה|{{בבלי|שבת|כא}} - [[:s:שבת כג ב|כג]], בעיקר מפורסמת סוגיית "מאי חנוכה" המובאת ב{{בבלי|שבת|כא|ב|ללא=שם}}}} סיפור חנוכה מתואר ב[[הספרים החיצוניים|ספרים החיצוניים]] [[ספר מקבים|מקבים]]. דיני התעניות מצויים ב[[מסכת תענית]].<br />
<br />
<br />
==שמירת החגים בשואה==<br />
בזמן [[השואה]], יהודים רבים, (כולל כאלה שלא שמרו מסורת לפני המלחמה) הקפידו על קיום מצוות החגים.{{הערה|1=יפה אליאך, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16225 שמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות-הריכוז] באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}} יהודים דבקו במסורת כדי לא לאבד צלם אנוש, ולזכור מי הם ומאיפה באו. כך מספר הרב [[סיני אדלר]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בהגיע ימי חנוכה, הצלחנו, להשיג נר אחד, אשר היה בשבילנו נכס רב משמעות. בלילה הראשון של חנוכה התאספנו בקומה העליונה של אחד הדרגשים והדלקנו בצוותא את הנר היקר לנו עד מאד. בוודאי שהדלקה זאת של הנר הדליקה גם בלבנו תקוות חדשות לעתיד טוב שבוא יבוא, וחיזקה את ביטחוננו הגדול ב"מעוז צור ישועתי". ברגע כזה התעוררו בנו הגעגועים הגדולים אל העבר, אל הימים שבהם חגגנו את ימי החנוכה כל אחד בבית הוריו ברוב שמחה. אבל העבר הזה נעלם ואיננו ולכן התעוררה ביתר שאת הבקשה הבוקעת מעומק לבנו לעתיד שאמנם רחוק עדיין, אבל בו תתקיים תפילתנו ששרנוה גם אז: "תכון בית תפלתי ושם תודה נזבח, לעת תכין מטבח מצר המנבח, אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח"{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16136 מזכרונותיו של הרב סיני אדלר על חנוכה באושוויץ - בירקנאו], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}}}<br />
<br />
בתנאי מחנות העבודה היה בלתי-אפשרי שלא לעבוד בשבת וחגים. על כן, היו יהודים שהיו מסתפקים במצוות זכירת שבת, או שהיו שומרים אותה בד' אמות (בפרטיות). היו יהודים שהיו מתאמצים מאוד כדי להשיג בחירוף-נפש תשמישים למצוות.{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16142 מעדותה של שרה שטרן קטן על החיים הדתיים בגטו לודז'], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}<br />
<br />
===בחוקי מדינת ישראל===<br />
ב[[פקודת סדרי השלטון והמשפט]] אימץ החוק ה[[ישראל]]י את ההגדרה ההלכתית והגדיר רק את חגי התורה כימי מנוחה, שבהתאם ל[[חוק שעות עבודה ומנוחה]] אסור להעביד יהודי בהם. בימים טובים שאינם "חגים דאורייתא", כמו פורים וחנוכה, אין החוק אוסר עבודה, וכן בימי חול המועד.<br />
<br />
יום העצמאות מוגדר כ[[יום שבתון]],{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/chok_yom_haatzmaut.htm יום העצמאות - חוקים] באתר [[הכנסת]]}} אך אין איסור לפתוח בו [[חנות|חנויות]].<br />
<br />
==רשימה כרונולוגית של כל החגים והמועדים==<br />
<br />
{| class="wikitable mw-collapsible" width="1100"<br />
!קטגוריה !!תאריך !!שם החג/המועד !!סיבה לקיומו !!מצוות ומנהגים !!יום עסקים<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ט"ו בניסן|ט"ו]] - [[כ"א בניסן|כ"א]] ב[[ניסן]] || [[פסח]] || [[מכת בכורות]] ב[[ליל הסדר]], [[יציאת מצרים]] בראשון של פסח, [[קריעת ים סוף]] ב[[שביעי של פסח]] || איסור אכילת [[חמץ]], אכילת [[מצה|מצות]], [[סיפור יציאת מצרים]], [[קערת הפסח]], [[תפילת טל]]. בעבר גם [[קורבן פסח]] ו[[מנחת העומר]] || לא<br />
|-<br />
| מנהג || [[י"ח באייר]] || [[ל"ג בעומר]] || פטירת [[רשב"י]] והפסקת ה[[מגפה]] של תלמידי [[רבי עקיבא]] || נוהגים להדליק [[מדורה|מדורות]] ולעלות ל[[קבר רשב"י]] || כן<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ו' בסיוון]] || [[שבועות]] || קבלת התורה ב[[מעמד הר סיני]] || נוהגים [[לימוד תורה|ללמוד תורה]] כל הלילה, לקרוא את [[מגילת רות]] ואת [[עשרת הדיברות]] ולאכול מאכלי חלב. בעבר הקריבו את [[שתי הלחם]] || לא<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[י"ז בתמוז]] || [[שבעה עשר בתמוז]] || לזכר בקיעת [[חומות ירושלים]] || צום || כן<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[ט' באב]] || [[תשעה באב]] || לזכר חורבן [[בית המקדש|בתי המקדש]], [[חורבן בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[חורבן בית שני|השני]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מנהג || [[ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)#סיבות לחג בדברי חז"ל|חמישה דברים שאירעו בו]] || ריקודים בכרמים, שידוכים || כן<br />
|-<br />
|מדאורייתא|| [[א' בתשרי]] || [[ראש השנה]] || [[ראשי שנים ביהדות#אחד בתשרי|ראש השנה החקלאי]], יום [[בריאת האדם]] לפי חז"ל, יום דין לכל ברואי העולם ופתיחת [[עשרת ימי תשובה]], א' מדאורייתא וב' מדרבנן|| [[תקיעת שופר]]. נוהגים לקיים [[התרת נדרים]], [[סדר ליל ראש השנה]] ו[[תשליך]] || לא<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[ג' בתשרי]] || [[צום גדליה]] || לזכר רציחת [[גדליה בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה בישראל, בידי [[ישמעאל בן נתניה]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[י' בתשרי]] || [[יום הכיפורים]] || כפרת עוונות || [[צום]], תפילה, [[תשובה]]. בעבר היה זה היום היחיד בשנה בו נכנס [[הכהן הגדול]] ל[[קודש הקודשים]] || לא<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ט"ו בתשרי|ט"ו]] - [[כ"א בתשרי|כ"א]] ב[[תשרי]] || [[סוכות]] || הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] במשך 40 שנות [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]] || ישיבה ב[[סוכה]], [[ארבעת המינים]]. בעבר גם [[ניסוך המים]], [[הושענות]] (כיום [[פיוטי הושענות]]) ו[[מצוות ערבה במקדש|מצוות ערבה]] (כיום [[חיבוט ערבה]]) || לא<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[כ"ב בתשרי]] || [[שמיני עצרת]] || לאחר סיום סוכות, שמיועד לכל העולם, יום המיוחד לעם ישראל בלבד || [[תפילת הגשם]] || לא<br />
|-<br />
| מנהג || [[כ"ב בתשרי]] / [[כ"ג בתשרי]] (חו"ל) || [[שמחת תורה]] || סיום מחזור של [[קריאת התורה]] והתחלת קריאה חדשה || נוהגים [[עלייה לתורה|להעלות לתורה]] את כל המתפללים ולעשות [[הקפות]] עם [[ספר תורה|ספרי תורה]] || לא<br />
|-<br />
| מדרבנן || [[כ"ה בכסלו]] - [[ב' בטבת|ב']] / [[ג' בטבת|ג']] ב[[טבת]] || [[חנוכה]] || ניצחון ה[[חשמונאים]] על ה[[הממלכה הסלאוקית|יוונים]], טיהור [[בית המקדש]] ו[[נס פך השמן]] || הדלקת [[נרות חנוכה]]. נוהגים לאכול מאכלים רוויים ב[[שמן זית]] || כן<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[י' בטבת]] || [[עשרה בטבת]] ו[[יום הקדיש הכללי]] || תחילת המצור על ירושלים, יום זיכרון לנספים ב[[השואה|שואה]] || צום והדלקת נרות נשמה || כן<br />
|-<br />
| מנהג || [[ט"ו בשבט]] || [[ט"ו בשבט (מועד)|ט"ו בשבט]] || [[ראש השנה לאילן (הלכה)|ראש השנה לאילנות]] || [[סדר ט"ו בשבט]], כיום נוהגים גם לנטוע עצים || כן<br />
|-<br />
| תענית (מנהג) || [[י"ג באדר]] || [[תענית אסתר]] || לזכר צום [[אסתר המלכה]] וכל עם ישראל שישב ב[[שושן (עיר)|שושן]] עקב הגזירה שגזר [[המן]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מדרבנן || [[י"ד באדר]] / [[ט"ו באדר]] ([[שושן פורים]]) || [[פורים]] || הצלת היהודים מגזרות ההשמדה של [[המן]] במלכות [[אחשוורוש]] || [[מקרא מגילה]], [[משלוח מנות]], [[מתנות לאביונים]], [[סעודת פורים]], נוהגים [[תחפושת|להתחפש]] || לא<br />
|}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חג]] <br />
*[[יום טוב]] <br />
*[[חול המועד]] <br />
*[[מגילת תענית]]<br />
*[[אסרו חג]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Jewish holidays|שם ויקישיתוף=חגי ישראל|ויקיטקסט=קטגוריה:מועדים|שם ויקיטקסט=מועדים|ויקיציטוט=קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|שם ויקיציטוט=חגי ישראל ומועדיו}}<br />
* {{קיצור שולחן ערוך|98|הלכות יום טוב}}<br />
* אתר [http://www.drivehq.com/web/yakov/index.htm חג שמח]<br />
* [http://www.kipa.co.il/holidays/ חגי ישראל בפורטל כיפה]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{חגי ישראל ומועדיו}}<br />
{{הלכה}}<br />
[[קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|*]]<br />
{{ו}}</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%95&diff=378100שיחת משתמש:עידו2018-03-23T09:21:00Z<p>המעוררים: /* הצעה נפלאה */</p>
<hr />
<div>== ברוך הבא לעצמי ==<br />
<br />
{{בה}}<br />
מי אני? זאת ה'''''תשובה'''''!<br />
בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 05:42, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
:ברוך בואך בצל קורתנו! נקווה שתהיה לנו לעזר רב, בהצלחה רבה! ("גנבת" לי את התבנית, לפחות נכתוב ידני {{קריצה}}) [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ז' בשבט ה'תשע"ח • 12:34, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{א|Tshuva|עידו}} דומנ י שקישור מתאים על המילה "תשובה" ימנע טעויות מביכות כאלו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 14:19, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
:::[[משתמש:Davidnead| ]] רציתי שהמבין יבין משיקולים שונים. 17:58, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== מדיניות הסרת תמונות ==<br />
<br />
שלום, עידו, וברוך בואך למכלול. הננו שמחים מאוד על שזכינו למכלולאי נמרץ ומוכשר כמוך, יהי בואו לברכה לכולנו.<br />
<br />
בקשר ל[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%98&curid=144682&diff=364942&oldid=364941 עריכה] הזאת, רציתי להסב את תשומת לבך שבמדיניות המכלול נקבע לבינתיים שלא להסיר תמונות כי אם לכסותם ב[[תבנית:תמונה חילופית]]. [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 12:40, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
:{{OK}} [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 12:49, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== עריכה בתוך {{תב|מהדורות}} ==<br />
<br />
שלום עידו, בקשר לעריכתך בערך [[גלים מילימטריים]]. אני אישית לא בטוח שיש צורך להסיר תוכן זה מבחינה יהודית, אבל כמובן איני יכול להתווכח איתך כל עוד אין על זה מדיניות ברורה. מה שכן, חובה לעשות הסרה זו בתוך תבנית מהדורות בדיוק מסיבות כאלו. לפיכך, בחן את [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=גלים_מילימטריים&type=revision&diff=365011&oldid=364965 עריכתי זו], החזרתי את התוכן שהסרת לתוך תבנית מהדורות, כך שהוא מוסר, אבל על ידי התבנית, ובמהדורה הכללית הרשתי לעמי להחזירו לגמרי בשינוי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 14:57, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
:{{OK}} <br />
{{ש}}בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:07, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
:אני מתזכר שוב, בקשר ל[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מפרץ_מקסיקו&curid=144984&diff=366022&oldid=366017 עריכתך זו]. עריכות כאלו נעשות במכלול רק באמצעות תבנית המהדורות, אנא לטיפולך. תודה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:52, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
::תזכורת - ההערה הנ"ל מחכה לטיופל. עמך הסליחה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:37, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:::[[משתמש:Davidnead|טופל]], נא בדוק והער [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:53, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::::יישר כוח. ברמת העיקרון העריכה תקינה ועומדת בנדרש. אני מוסיף כרגע 2 תיקונים: 1. אני מוסיף איזכור לתקופה המשוערת על ידי מתן שם התקופה במקום נקיבת מספר השנים, זו שיטה שאנו משתמשים בה הרבה. 2. אני מוסיף תוכן למהדורה הבסיסית שכן התוכן לא עד כדי כך בעייתי שצריך להסירו לגמרי מהבסיסית. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:31, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== הערך Base64 ==<br />
<br />
נראה לי כדאי לייבא אותו לכאן עם קרדיט לויקיפדיה האנגלית. (כתוב בתקציר העריכה יצרתי אותו על ידי תרגום תוכן, ושים <nowiki>{{קרד|ויקי|אנגלית|Base64}}</nowiki>). מכאן תשכתב אותו כראוי. למה לעבוד בשבילם? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ח • 12:46, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
:סליחה ראיתי שכבר ייבאת אותו.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ח • 12:47, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{א|יהודה 1}}, אל תדאג, מרץ התרומה האנציקלופדי שלי עבר למכלול. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]])<br />
<br />
== בקרת ייבוא ==<br />
<br />
שלום עידו היקר, אחר התודה על המרץ והרעננות שאתה משקיע פה. שים לב כי בערך [[איסלנד]] שייבאת יש בפסקה "היווצרות האי" מידע כפרני. יכולת לאתר אותו בקלות על ידי שימוש בגאד'גט בדיקת מילים חשודות המותקן לך כברירת מחדל (לחצן בחלק העליון של התפריט הימני, מומלץ להשתמש בו בכל ערך שמיבאים). אנא טפל בו בבקשה על פי [[תבנית:מהדורות/שורה|המדיניות]]. שבוע טוב, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:25, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
:מצוין, תודה<br />
:טופל.<br />
:בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 21:03, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
::חשוב לשים לב בעניינים רגישים כגון אלו לא לנקוט הסברים ותיקונים כלאחר יד העשויים להשמיט את התמונה המדעית אותה חפץ לדעת הקורא ללא הכרח לכך, בדיוק לפיכך אנו משתמשים ב{{תב|מהדורות}} וכפי שהקדמתי. [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=איסלנד&action=historysubmit&type=revision&diff=365455&oldid=365436 כאן] תוכל לראות כיצד השבתי את הטקסט המקורי ושיבצתי את עריכתך בתוך תבנית המהדורות. את הטקסט שאתה כתבת הכנסתי לתוך הפרמט המוצג לקוראים המהדורה הבסיסית - כי לשם הוא מתאים לדעתי, ולמהדורה הכללית הכנסתי ליקון בסגנון שונה. אנא ראה שם. תודה! [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 23:44, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
:::ההשערה הזו ללא מקורות וללא ביסוס (לא רק בערך אלא גם במחקר) אי לכך אין לה מקום לדעתי בערך, גם לא במהדורה הבסיסית. לא כל דבר שכתוב בויקיפדיה הוא הקדש. אני יכול לשים "דרוש מקור" אם אתה רוצה לשבוע ומשלא ימצא כזה למחוק. כך הנהלים בויקיפדיה גם. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 17:01, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
::::אני לא מבין אותך. אתה לא מחקת את ההשערה, אלא רק את השערת הזמן. אין ספק של פי המחקר עד כמה שהייתה התפצלות כזו היא לא הייתה אתמול. האם האומדן שהובא שם אינו האומדן המקובל להשערה זו במחקר? בנוסף, את עריכתך נימק כ"עריכה חרדית". בגאולוגיה איני מבין הרבה, אך שינוי מידע גיאולוגי מסיבות של עריכה חרדית ולא מסיבות שהן לגופו של עניין, נעשות אך ורק בתוך תבנית מהדורות. כמובן שאם אתה מבין בגאולוגיה ואתה כותב משהו שמשקף את הקונצזוס בעניין - זה לא רלוונטי וזה הופך לעריכה רגילה ככל עריכה אחרת. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 17:14, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
<s>:::::אסביר. ראשית לא היה כתוב שזו השערה (פגיעת המטאוריט) אלא מוצג כעובדה. בנוסף גם ההשערה אינה מבוססת כלל ועיקר ואף בערך באנגלית (המפורט עשרת מונים) זה לא מופיע. בקיצור זה משפט של כפירה סתמית לשם הכפירה ו'''ללא מחקר ומקור''' ולה אין מקום אפילו בויקי העברית. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:04, 30 בינואר 2018 (IST)</s><br />
:::::::::סליחה, [[משתמש:davidnead|אתה]] צודק ואני לא דקדקתי בכוונת המשורר... אוסיף את המידע וארחיב. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:21, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
אני שוב פה: בערך [[הוריקן קתרינה#ביזה והתנהגות עבריינית בניו אורלינס בחסות הוריקן קתרינה]] קיים ביטוי לא מקובל במרחב הערכים במכלול. לא הוסכמה מדיניות סופית לגבי השימוש במונח, אך תוכל לראות את הדיון בעניי ב[[המכלול:חדר דיונים למינוח יהודי/צניעות#אונס]]. מחוסר מדיניות אחרת פעל כפי הבנתך על פי רוח הדיון שם, אך עשה זאת בתוך תבנית מהדורות. אני אישית נוטה להשאיר את הביטוי לפחות במהדורה הכללית, כל עוד אין לו ביטוי חילופי הולם. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:22, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
===בקרת ייבוא 2===<br />
כמה תיקונים נדרשים בערכים שייבאת:<br />
*[[כתב סיני#תרבות הכתב הסיני]] - מוזכר ביטוי על אלילהם בלי הסתייגות. נהוג מרכאות או משהו דומה. בפסקה "שיטות תעתיק" יש צורך במכלולזציה. <br />
** '''''פתחתי דיון בדף השיחה שם.''''' (והוספתי גרשיים) [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:15, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
***שיפרתי את הגרשיים לפי טעמי. ושכחת את המכלולזציה בפסקה האחרת. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:39, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
****טופל, נא נטר [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
*****אני שוב מזכיר - המכלולזציה בפסקה "שיטות תעתיק" - שכחת. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 01:02, 1 בפברואר 2018 (IST)<br />
*[[רכס הרים#תזוזת לוחות טקטוניים]] - תיארוך של מליוני שנים.<br />
**'''''[[משתמש:Davidnead|טופל]], נא בדוק אם עפ"י הנהוג''''' [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:15, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
***הוספתי טיבה הבהרה בבסיסי לתת מעט יותר מאשר משפט עמום (זה בסדר זו בעיה מוכרת). לגבי הכללי - לא נהוג להשאיר טווח שנים כזה אפילו בכללי. לא יודע להגיד לך פתרון, אם לא תצליח לחשוב על ניסוח יצירתי המעביר את המספר בלי לנקוב במספר תיאלץ להשאיר בינתיים את זה ריק, אבל לא להשאיר מספר כפרני לכאורה כזה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:43, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
****שמתי כרגע את אותו הניסוח של הבסיסי בכללי, נא נטר [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
*[[מערכת העצבים#חלוקה לאזורים במערכת העצבים המרכזית]] - תהליכים אבולוציונריים<br />
** '''''מה הבעייה עם "תהליכים אבולוציונריים" - לא סותר שום דבר בתורה.'''''<br />
***תיאורטית אתה צודק בפועל הביטוי הוא בגדר "אשר שנא וכו'", וכן לא סתם הוא מקשר לערך "האבולוציה של האדם". ראה את הדיונים על ביטוי זה בדף המונחים. הקו הוא שבמקום שאפשר בקלות פשוט מחליפים לצורה כלשהי של "התפתחות" במקום אבולוציה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:45, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
****טופל, נא נטר [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
תודה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:45, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:ראה הערות לעיל בפנים [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:17, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::[[משתמש:Davidnead|דוד]], ראה הערות **** נוספות [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
''יישר כוח''' על כל התיקונים. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 01:00, 1 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== מייל ==<br />
<br />
שלחתי לך. אם אתה לא רואה ייתכן שהיגיע לספאם--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ד בשבט ה'תשע"ח • 15:49, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
:ראית{{א|יהודה 1|י}}, הוספת גם בויקיפדיה העברית. והכללת כדי להסביר גם על '=' בודד. מצוין. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 16:49, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== כוכב מייבא ==<br />
<br />
{| style="background-color: #dae8da; border: 1px solid #fceb92; {{box-shadow|1px|1px|5px|black}} {{border-radius|12px}}"<br />
|rowspan="2" style="vertical-align: middle; padding: 5px;" | [[File:Aviation Barnstar Hires.png|70px]]<br />
|style="font-size: x-large; padding: 3px 3px 0 3px; height: 1.5em;" | '''כוכב מייבא'''<br />
|-<br />
|style="vertical-align: middle; padding: 3px;" |בשם [[המכלול:המכון לאוריינות וידע כהלכה|המכון]], [[המכלול:חבר העורכים|המכלולאים]] ועשרות אלפי קוראי המכלול, תודה ענקית על יבוא איכותי ונקי של אלפי ערכים בפרק זמן כה קצר. בקצב זה תוך מספר חודשים נעמוד על 200,000 ערכים, ונשלים את מלאכת הייבוא. בזכות פעילותך הנמרצת במכלול יש כבר {{מספר ערכים}} ערכים!{{ש}} בהוקרה רבה וגדולה [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]])<br />
|}<br />
:[[תמונה:Face-blush.svg|30px|הסמקה]]{{ש}}בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:34, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
::אתה יכול לבקש הרשאה ממפעילים כדי לחסוך את הצורך בכתיבת תקציר והכנסת התבנית. [[המכלול:בקשות ממפעילים/הרשאות|כאן]]--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו בשבט ה'תשע"ח • 09:52, 11 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C%3A%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&type=revision&diff=368365&oldid=367296 לבקש אפשר]...[[משתמש:יהודה 1|.]] [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:22, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== תוכן ==<br />
<br />
שלום עידו, מדוע ראיתי שיש כאן עורכים שלוקחים תוכן מהוויקיפדיה הרגילה ומשנים אותו? חשבתי שבאתי לאנציקלופדיה יהודית אמיתית. מאוכזבני קשות. בברכה, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 17:50, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:{{א|ויזל|מ}}טרת המכלול להנגיש מידע אמין ובאופן מכובד, הן של קודש והן של חול. משכן שימוש במידע מויקיפדיה עם בקרה ודאי ישרת את ציבור הקוראים נאמנה. מדוע זה תתאכזב? <br />
:בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 17:59, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::אז מדוע להעתיק מידע משם? בשביל לכתוב אנציקלופדיה אמיתית עלינו לכתוב את המידע בעצמנו, ולא לעתיקו. בוודאי ללא מתן זכויות יוצרים, דבר המהווה עבירה חמורה על החוק במדינת ישראל. בברכה, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 18:09, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::{{א|ויזל|ע}}רכים מויקיפדיה מקבלים קרדיט כאן, ואנחנו עונים על המוגדר בחוק ואף מעבר לכך. שנית ודאי מומלץ להשתמש במה שמועיל ולסנן מה שמזיק. שלישית, הנני עורך גם בויקיפדיה וכתבתי שם מאות אם לא אלפי ערכים. אתה ודאי מוזמן לתרום עריכות "אמיתיות" ולחזק את עוצמתו השועטת של המכלול. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:16, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::אעיר למשל ש{{א|ויזל}} עריכתך המושקעת בערך [[פוליטיקה]] עם כל הרצון הטוב דורשת הרבה שיפור, היא מתומצת ושטחית מידי, מתייחס רק למצב כיום, ומציגה את דרכם של המפלגות החרדיות באור לא מדוייק ולא חיובי. זו סיבה למה כדאי ראשית להתבסס על תוכן קיים, כי כתיבת תוכן חדש דורשת המון עבודה כדי שיצא איכותי ברמה גבוהה. בלי רמה גבוהה הפרויקט שלנו ידרדר מהר מאוד. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:21, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::לא העתקתי את התוכן מוויקיפדיה, מלבד התמונות. דוד, אין לי כוונה להציג אף מפלגה באור חיובי או שלילי, אלא באופן אובייקטיבי. לא אפרגן לאף מפלגה משום שאני לא שופר תעמולה. בברכה, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 18:30, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::עידו ו[[משתמש:Davidnead|דוד]], צר לי כי הנכם חושבים שעלינו להפוך לשופר תעמולתי. שכן, עידו, כל עריכה אשר לא מוצאת חן בעיניך ראויה לשחזור ואזהרה לכותב לפי מה שראיתי. עידו, הנני גם עורך בוויקיפדיה. יש לי מעל 10,000 עריכות. אני יודע איך כותבים. אם המכלול ימשיך כך, הוא עשוי להיפגע קשות ולא יוכל לעולם לספק תוכן איכותי וראוי. ראיתי כאן אוסף שטויות אחד גדול. תעמולה לשמה. אני מודיע בזאת על פרישתי לאלתר מהמכלול. שיהיה לכם בהצלחה! {{ש}}נזכרתי בדבר עידו, אם היית עושה את מה שעשית לי בוויקיפדיה, היית נחסם ללא הגבלת זמן. {{ש}}היו שלום, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 18:40, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::נשמח לראותך תורם ופועל בהמשך אם תמצא לנכון. תודה על הדגים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:49, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::{{א|ויזל}} - גם אני סבור שהאזהרה לא הייתה נחוצה. עליך להבין שהייתה לנו היום הצפה של כמה משחיתים שניסוי בכוח לבצע עריכות פוגעניות כלפי חרדים. העריכה שלך אמנם לא נמצאת בשוה להם, אך הביטוי "אם כי בפועל מצטרפות לכל ממשלה אשר תיתן יותר כסף לבחורי הישיבות" - הוא רחוק מלהיות מדוייק, ומנוסח באופן שלילי. איננו מנסים להיות שופר של אף אחד, אך איננו מוכנים גם להתבטא בצורה ששונאינו מתבטאים. יתירה מכך - גם בוויקיפדיה ביטוי כזה לא היה עובר, הוא מידי שטחי ולא אובייקטיבי. אם בכל אופן זה נעשה בתום לב ואתה סבור אחרת - נשמח בהשתתפותך. אובייקטיביות (לא מזוית כמו בוויקיפדיה) היא מקוי היסוד שלנו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:11, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}מעניין שגם בוויקיפדיה [[w:he:מיוחד:הבדלים/22437512|מחקו הערב עריכה דומה]], והמשחזר עדיין לא נחסם. [[משתמש:יוקל|יוקל]] ([[שיחת משתמש:יוקל|שיחה]]) 02:51, 13 בפברואר 2018 (IST)<br />
:מעניין עוד יותר, שהמשחזר - המגדיר את עצמו כשמאלני - גם הסביר היטב את השחזור [[w:he:שיחת משתמש:אלי גודין#למה שחזרת את העריכה המועילה שלי בערך פוליטיקה?|כאן]], וזה לשונו:<br />
:{{ציטוטון|שלום גם לך.}}<br />
:{{ציטוטון|מכמה סיבות; א. יש ערך נפרד על הפוליטיקה בישראל, מה שאומר שאין צורך להרחיב. ב. גם אם בחרת להרחיב, אין מקום להביא פרשנות מקורית שלך (שיש לומר דווקא די משעשעת). ג. שגיאות עובדתיות. ד. שגיאות כתיב.}}<br />
:לתשומת ליבו של הרב {{א|ויזל}}. [[משתמש:יוקל|יוקל]] ([[שיחת משתמש:יוקל|שיחה]]) 03:00, 13 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::לאור תגובות רבות כאן, אני נדרש להגיב. ראשית, דבריי כוונו לגבי אזהרת השווא של עידו ולא לגבי השחזור. שנית, אין אני הבאתי את התוכן לויקיפדיה העברית היום לפנות בוקר. שלישית, מתקיים כעת דיון נרחב בויקיפדיה לגבי המכלול. יש אף השוקלים לתבוע את האתר על הפרת זכויות יוצרים בגין אי מתן קרדיט כמו שצריך לתת. אני כמובן לא מתנגד לתביעה נגד האתר, שכן אני רואה בה לגיטימית לחלוטין ואף צודקת. האתר משקר במצח נחושה לקוראיו ומשכתב תוכן כרצונו. הרי מדוע נמחקו תכנים על דברים שנטענו כי היו לפני 5778 שנים? האתר הזה לעולם לא ישיג את יעודו. חבל על זמנכם... אם אתם באמת רוצים לתרום למגזרכם, עליכם להביא להם אמת לאמיתה, ולא חצאי אמת ואף שקרים. בברכה, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 17:06, 13 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{א|ויזל}} ידידי - אני חושב שכשם שקיבלת שכר על הדרישה, תקבל כעת שכר על הפרישה... ישר כוח והמשך הצלחה! [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:06, 13 בפברואר 2018 (IST)<br />
==כתוב על עצמך==<br />
{{כתוב על עצמך|ללא}} [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 02:22, 19 בפברואר 2018 (IST) (ברור שאתה מכיר את זה אבל כתזכורת, בעיקר יהיה מעניין לראות איך אתה רואה את המכלול)<br />
{{ש}}<br />
..[[משתמש:יוסף|.]] [[תמונה:Emojione BW 1F914.svg|60px]] {{ש}}[[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:27, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:לפחות תיצור דף ריק כדי שהקישורים אליך יהיו כחולים.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 15:16, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::למה זה משנה? [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:27, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::כי לפעמים מכניסים <nowiki>{{א|עידו|מה דעתך}}</nowiki> ורוצים לדעת שלא התבלבלו. אז בודקים בתצוגה מקדימה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' באדר ה'תשע"ח • 10:53, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::<span style="background-color:blue; color:white">&nbsp;&nbsp;הוכחל&nbsp;&nbsp;</span> [[משתמש:יהודה 1|.]] [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:56, 25 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== חתימה עם תאריך עברי ==<br />
<br />
ראה [[עזרה:חתימה#חתימה עם תאריך עברי|שם]], אם זה מעניין אותך.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' באדר ה'תשע"ח • 11:52, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
:מכיר, תודה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 13:16, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== מיון עולם הטבע ==<br />
<br />
תראה את [[מיוחד:הבדלים/373560|העריכה שלי אחריך]].--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"א באדר ה'תשע"ח • 22:33, 25 בפברואר 2018 (IST)<br />
:ראיתי [[משתמש:יהודה 1|מצוין]]! [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:53, 25 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== שאלה על סגנון עריכה בתהליך של כתיבת ערך ==<br />
הנני מנסה לעשות indent בפיסקה איך עושים את זה<br />
<br />
[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 22:54, 3 במרץ 2018 (IST)<br />
:[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|עם]] סימן נקודותיים כזה ':'. בעברית זה נקרא הזחה. פעמיים נקודותיים (::) יזיח רווח כפול וכן הלאה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 00:04, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
תודה רבה, סיימתי ג"כ להכין את הערך של [[שלוש השבועות]] הנני מקווה שהוא בנוי נכון, הכל הבאתי לפי מקורות מבוססים, סליחה על האורך של הערות שולים (מה לעשות אבל צריך להביא מקור)<br />
<br />
::אם ישנן טעיות בעריכה נא לעדכן אותי ע"מ שאוכל להציג את התוכן כראוי.<br />
::[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 12:40, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:::אינני מנטר את הערך ובכלל אין לי הרשאות ניטור. אם תרצה תוכל לבקש ניטור העריכות, לדוגמא ב[[המכלול:חממה]] [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:42, 16 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== מה אני צריך למחוק... ==<br />
<br />
בס"ד<br />
לקח לי הרבה זמן לעבוד על כך<br />
אז מה הם הייחסוים שאני צריך להכניס, מבלי למחוק אם אפשר<br />
<br />
מהם הסימונים שאני צריך לעשות בשביל שיוצג כראוי<br />
[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 18:44, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ראשית]] צריך להביא את הערך כפי שהוא ללא כל שינוי. לשם כך אז אני צריך למחוק את הקיים ואז "להתחיל מ-0" כלומר, לייבא מחדש כדי שהייבוא יהיה כסדר. כדי שלא תאבד השקעתך, ייצרתי לך [[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם/טיוטה:שלוש השבועות|טיוטה פרטית של הערך]]. לאחר המחיקה והייבוא התקין, תוכל לשוב ולעשות את השינויים שעבדת עליהם ואחרים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:59, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
::נו טוב שיהיה<br />
::[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 19:12, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:::ביקשתי גם את המחיקה הנדרשת ואוכל גם לייבא עבורך אח"כ, כדי שתראה כיצד לעשות זאת אם תרצה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:14, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== תוך כמה זמן הערך יעלה מחדש ==<br />
ישנם עוד ערכים שהנני מעוניין להכניס ולהרחיב<br />
<br />
[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 21:35, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שלוש_השבועות&action=history ייובא כבר] כבר ע"י {{א|ויקרא האדם שמות}} {{א|ילקוט השבעתי אתכם|עבורך}}. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:38, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== תודה רבה ==<br />
<br />
עידו, אין חכם כבעל הנסיון, תודה על התמיכה והעידוד ! [[משתמש:יהודי מאוד פשוט|יהודי מאוד פשוט]] ([[שיחת משתמש:יהודי מאוד פשוט|שיחה]]) 17:34, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== שאלה ==<br />
<br />
* אני מקווה שאני במקום הנכון.<br />
*אני שואל היכן אני יכול לקרוא על המתרחש כעת בימים אלו כאן ולתרום להמשך העבודה.<br />
*האם יש איזה דף ציבורי בו ניתן לשוחח על הדברים?<br />
*גם למה אני לא יכול לקרוא את הערך על יציאת מצרים?? זה נראה לי יותר חשוב משטויות אחרים שיש במכלול. {{שכח לחתום|המעוררים}}<br />
:*כאן (דף השיחה שלי) מקום מצוין אם רצית עזרה אישית. <br />
:*{{א|המעוררים|על}} מה ש"מתרחש כעת" תוכל לעקוב בדף [[מיוחד:שינויים אחרונים]].<br />
:*דפים ציבוריים ישנם רבים, חלקם פעילים יותר וחלקם פחות. כמה לדוגמה הם: [[המכלול:אולם דיונים]], [[המכלול:בקשות ממפעילים]], [[המכלול:שער החבורה]], [[המכלול:פיתוח התשתית]]<br />
:*כנראה משום שיש תוכן בדף שהוכנס למהדורות. אם אתה רוצה לצפות בדף וע"י כך להיחשף גם לתוכן שהוסר, תוכל להיכנס ל"העדפות" (למעלה, בראש הדף), לבחור בטופס את "אספקלריה (גרסת בטא)" ושם לסמן את "מהדורה כללית" ואת "כלי עריכת אספקלריא".<br />
:בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:59, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
==ערב טוב==<br />
שלום למכלולאי. • [[משתמש:עמודא דנהורא|עמודא דנהורא]] • [[שיחת משתמש:עמודא דנהורא|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 01:54, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:[[File:Emojione BW 1F609.svg|30px]]<br />
:[[משתמש:עמודא דנהורא|א]]שריך ש 1:54 הוא "ערב" ... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 07:10, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::למה אי אפשר לשלוח אליך דוא"ל דרך המערכת? מופיעה לי שגיאה. • [[משתמש:עמודא דנהורא|עמודא דנהורא]] • [[שיחת משתמש:עמודא דנהורא|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 11:00, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:::? אבדוק... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:20, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::::לכאורה אין סיבה מוצדקת. בהעדפות מאופשר. [[משתמש:עמודא דנהורא|נסה]] לשלוח למשתמש הוויקליפדי שלי [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:29, 22 במרץ 2018 (IST) <br />
:::::שלום עידו. מה דעתך על קריאת של 'ויקיפדיה' שבמחוזותינו בשם 'ויקליפדיה' כדי להביע את סלידתינו מהמקום הכפרני הזה?[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 14:51, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::כפי שאתה רואה, אהבתי. אך עצתי היא בגדול להשתמש בזה בעיקר במשפטים בהם רוצים להבליט את הסכנה ששם ולא כל הזמן. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:54, 22 במרץ 2018 (IST) <blockquote>אז אולי רק בדף המדיניות שלנו לגבי הערכים שאנחנו מביאים מויקליפדיה או גם בשורת הקרדיט. זה חשוב מאוד בשרות הקרידט בגלל ששם אנחנו כאילו מספרים שאנחנו מסתמכים עליהם ומפארים אותם וזה בבחינת כמש"כ במד' 'לפניהם ולא לפני עכו"ם מנין לבעלי דינין של ישראל שיש להם דין זה עם זה שיודעים שהעכו"ם דנין אותו הדין כדיני ישראל שאסור להזדקק לפניהם, תלמוד לומר אשר תשים לפניהם לפני ישראל ולא לפני כותים שכל מי שמניח דייני ישראל והולך לפני עכו"ם כפר בהקדוש ברוך הוא תחלה ואחרי כן כפר בתורה שנא' (דברים לב) כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים'[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:07, 22 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
::::::::[[משתמש:המעוררים|המעוררים]], אני חושב שעדיף פשוט לא להכירם בלי צורך. להשתמש בשם גנאי רק כשמדגישים שאנחנו בעצם לא רוצים להעתיק מהם. אבל בעצם כיון שרוב התוכן כאן מועתק מהם יש לכאורה דין של "לא תעב מצרי כי גר היית בארצו" (לאו דווקא אבל יש חיוב הכרת הטוב גם לאנשים רעים).--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:22, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>אז אולי רק במקומות שאנחנו רוצים להדגיש את זה שאנחנו בעצם מתנגדים לדברי הכפירה והפריצות שם כמו שעידו הציע.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:38, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote><br />
<br />
== תוכו אכל קליפתו זרק ==<br />
<br />
איך אניי יכול להביא ערכים מויקליפדיה? זה מורכב מאד או שאפשר בתהליך קצר לעשות את זה??[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:10, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:פשוט להפליא. אך ראשית, נא קרא את [[המכלול:ייבוא מוויקיפדיה]]. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:37, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== כוכב לעמוד התווך ==<br />
<br />
דרך כוכב מיעקב. אני לא יודע איך עושים כוכבים כאלה אבל רציתי להביע את הוקרתי העמוקה לך על כל מה שאתה עושה למען המקום הקדוש הזה. באמת רואים את כל ההשקעה שיש כאן וכל הכמות והאיכות זה בגללך. אתה הוא עמוד התווך המרכזי של עיקר הדברים שנעשים כאן ולך יאתה תהילה. ובלעדך לא ירים איש את ידו ואת רגלו.. שליחות הקודש שאתה עושה גבוהה מאין כמתה ושכרך ודאי רב משמים. אין הרהה שמבינים שאיסוף ידע לשם ידע הוא בבחינת חטא עץ הדעת וקלקול עצום ורק מי שיש יראת שמים בלבבו הוא יודע מה וכיצד לפעול לתועלת כלל ישראל. על כן תודתי בשם כל אתר 'המכלול' נתונה לך להמשיך לעמוד בפרץ ולהוסיף חילים לתורה. 'שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ'!! [[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:15, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
Emoji u1f44f.svgשְכּוֹיֵיח! גדול.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:17, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:תודה [[משתמש:המעוררים|לך]] על המחמאות. למעשה אינני כאן מתחילתו של המיזם. ישנם {{א|Davidnead|כמה}} וכמה שבנו טרם הגעתי, במו ידיהם תשתיות, כללים, מבנה וגם ייבוא כמותי לרבבותיו כפשוטו, שהגיעונו לכאן, חפרו בארות, ואת מימיהם אנו שותים. <br />
:הנה לך שעור ראשון:<br />
::העתקת לעיל שמו של קובץ - '''"Emoji u1f44f.svg"'''. אין די בכך כדי שהקובץ יוצג, אלא יש להכניסו ל[[תבנית:תמונה]].<br />
::כדי להציג את התמונה תצטרך להשתמש בתבנית התמוונה בקוד המקור כך - העתק את הטקסט הבא לתוך קוד המקור: '''''<nowiki>[[תמונה:Emoji u1f44f.svg|30px]]</nowiki>'''''. זה יתן את הפלט של מחיאת הכפיים הזו: [[תמונה:Emoji u1f44f.svg|30px]]<br />
::תרגיל - פתח את קוד המקור של דף השיחה כאן ועשה זאת (תוכל כמובן לשנות שם את גודל התמונה ע"י הפרמטר של הפיקסלים שהוא בדוגמא שלי '''''30px'''''... <br />
::[[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:52, 22 במרץ 2018 (IST) <blockquote>'אין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה'!! בפרט מי שמכניס את ה'נשמה' '''''הרי הוא כעושה את הסוף כולו!'''''[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:11, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote><br />
<br />
== הצעה נפלאה ==<br />
<br />
ממש עכשיו שוחחתי עם ידיד קרוב על המקום הנפלא הזה וזה נורא ענין אותו. יש לו הרבה פירושים וליקוטים שהוא כתב על החומש והוא אמר שהוא יכול להוסיף את זה בערכים המתאימים. אבל הוא אמר לי שאין לו גישה לאינטרנט כל הזמן אז הכי פשוט לו לשלוח למייל את מה שהוא כתב ואתם תערכו את זה בערכים. אם צריך אני יכול גם לעזור בזה מה שאני יודע כי אני ממש מסתבך אם כל הדברים המורכבים יותר. הידיד הזה הוא ת"ח ממש וכשהוא למד בישיבת מיר הוא היה ידוע לשם דבר של עילוי ממש היום הוא ר"מ חשוב בישיבה של יותר מ250 בחורים.הוא גם וודאי יוכל להוסיף ברמה תורנית ורוחנית של האתר אם הוא ירשום את עצמו בהמשך. יש לו גם קשר קרוב עם הרב שטיין וזה יכול לעזור לנו הרבה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:23, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:ב"ה, שכוייח. תרומות מתקבלות בברכה. אמנם כאן לא נהוג להביא חידושים בעצמנו, אפילו שיש פה גם עורכים ת"ח, אלא רק להביא דברי חכמים שקדמונו, וכמובן גם דברי גדולי הפוסקים של זמננו.<br />
:אני מציע שתלבש בגדי עבודה ותתחיל ללמוד להתעסק עם קוד מקור. אנחה אותך שלב שלב. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:57, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::{{א|המעוררים|המעורר}} "הרב שטיין"? "לעזור לנו"? [[משתמש:קיש קיש קריא|קיש קיש קריא]] ([[שיחת משתמש:קיש קיש קריא|שיחה]]) 17:22, 22 במרץ 2018 (IST) <br />
:::קוד מקור-אני ינסה בהמשך. לא מדובר על חידושים סתם אלא על דברים שכבר כתובים. לא יודע מה רוצה קיש קיש אבל כבר כתבתי במקום אחר דצריך לבדוק מי הוא ומה תפקידו כאן. בנתיים אני לא מגיב על דבריו שלא נראים הם לשלום.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 10:57, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>את ה'תבניות' אפשר רק בהקוד מקור?? אם כן אין לי אפשרות למחוק עם תבניות אז אני מוחק רגיל עד שאני יתרגל להקוד מקור הזה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:03, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::'''[[משתמש:המעוררים|תכנס]] כבר לקוד מקור!''' זה לא נושך, ואני פה אתך. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:26, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::אני יתחיל לנסות עוד. אתה אנטיויקלען או עידו?? בהתחלה ראיתי שאנטיויקלען כתב את זה ופתאום אני רואה שזה אתה. וכל הזמן שאני בא לכתוב כתוב לי שאם אני יכתוב אז אני מאבד משהו אז אני מנסה לפתוח מחדש ושוב זה קורה לי. בא נקוה שעכשו זה לא יקרה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח •<br />
:::::* אני הוא והוא אני [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 12:17, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::::* אז יכול להיות גם שקיש קיש וברקוביץ ודוד זה אותו אחד?? או לפחות חלק מהם??[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 12:20, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::::{{א|המעוררים|המעורר}} הזכרת את '''הרב שטיין''' נא להבהיר לנו מי הוא? [[משתמש:קיש קיש קריא|קיש קיש קריא]] ([[שיחת משתמש:קיש קיש קריא|שיחה]]) 11:54, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::::הרב מנחם שטיין שידיו רב לו בענינים האלה. בטח שמעת עליו.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 12:00, 23 במרץ 2018 (IDT)</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99._%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=378098שיחת משתמש:י. ברקוביץ2018-03-23T09:18:56Z<p>המעוררים: /* התגובות למעוררים */</p>
<hr />
<div>{{בה}} [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:43, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== אשריך ==<br />
<br />
אשריך שיפה הבחנת בדברי האנציקלופדיה ההיא: "כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה קִרְבָּם הַוּוֹת קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן" <small>({{תנ"ך|תהלים|ה}})</small><br />
{{ש}}והנה עמדת בשער המחנה לאמור, אולי יאספו כל בני לוי אל תורת משה... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 07:51, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== בריך מתייך לשלום ==<br />
<br />
תמיד נחמד לפגוש אנשים כמוך, גם פה. (בעקבות ההתפיטות ב'אולם'). בהצלחה. [[משתמש:בן-ימין|בן-ימין]] ([[שיחת משתמש:בן-ימין|שיחה]]) 00:42, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== התגובות למעוררים ==<br />
<br />
נראה לי שכדאי לדבר איתו בעברית רגילה. זה רק מכעיס אותו כשאתה משתמש בלשונות ישנות ומוכיח אותו. וגם הידע שלנו בלשונות הנ"ל דל מכדי לנהל בהם שיחה ברורה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 10:07, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:ה' ימלך לעולם ועד, ונשבע לנו כי אנו נעמוד לעולם ועד, ויען כי אין אומתנו אומה כי אם בתורותיה, הלא גם תורתנו תעמוד לעולם ועד, כאשר הוכיח הגאון. ועקב הדברים האלה, לא נכון הדבר לקרא ללשון הקדש בה נכתבה תורתנו הקדושה - '''לשון ישנה'''. אנכי כותב בעברית רגילה, האחרים הם אשר כותבים בעברית משבשת, ואין בלבי עליהם כי כך התלמדו מנעוריהם, אך אני על משמרתי אעמדה לדבר ולכתב בשפת תורת משה. אם אותו איש יקר מזרע ישראל לא יבין בלשון הקדש האמתית, או שיחר אפו בדבר אדם בלשון זו, הלא אין מקום לו במקום זה האומר יהודי אנכי. תשא ברכה מאת ה'. אענה גם אם תשלח הודעה אישית. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 16:24 (IST)<br />
::אמת אשר המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא. אמנם כן, באשר לא מנענו הא-ל ברוך הוא לקיים דבור בלשונות אחרות, אמרתי אני בליבי, מדוע בדברך עמו לא תדבר עמו בלשונו, להיות כל איש מדבר בלשון עמו? (ודבריו בארמיא דתלמודא, ובלשון האידיש-המושתת על גרמניא של אדום יוכיחו) • [[משתמש:עמודא דנהורא|עמודא דנהורא]] • [[שיחת משתמש:עמודא דנהורא|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 18:56, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:::{{תנ"ך|תהלים|יח|כז}}. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 20:11 (IST) <br />
::::יש לי הרגשה שכל ענינו של הלזה הוא רק כדי לנגח ו'לשמור' מ'רוחות זרות' הבאות 'לקלקל' את המכלול. משתמש זה מקרוב בא ועוסק בעיקר על הגנת המקום מפני ומפני עוד מספר משתמשים שבאמת באים לתרום כאן ולתת את צביון היהדות באתר זה. מתוך הכתיבה שלו והמגמה שלו זה נראה כאילו הוא מישהו מויקליפדיה או ממקום אחר דומה לו או שפעם היה כאן וחזר בשביל למנוע מרוח יהודית במקום. לאחרונה ממש הגיע עוד משתמש שגם כן נראה שבא 'לשמור' מפני ומפני עוד כמותי[ושמו יעיד עליו קיש קיש קריא. ואולי גם עוד אחד שבנתיים לא ראיתי אותו כותב כלום אז אני לא יכול לדעת- <bdi>Bennyyo</bdi>] אבל נראה לי שכל אלו אינם אלא משתמש אחד או שנים שפתחו חשבון חדש נוסף כדאי להציג כאיללו הם כמה. יוסף אם יש כזה דבר אני מבקש ממך לבדוק בההנהלה אם הם באמת כאלה שהיו פה ומי הם. מישהו אמר לי שיש כיכול ליהיות כזה דבר.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 10:54, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::[[משתמש:המעוררים|המעוררים]], אתה לא יכול לחשוד סתם. אם הוא לא מדבר לעניין פשוט אל תגיב לו.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:24, 23 במרץ 2018 (IDT) זה נראה שהוא סתם מציק לי ובמה שהוא כתב אפשר לראות את זה. שיזכור לבקש ממני מחילה בעריו"כ על מה שהוא עושה לי וגם על מה שהוא כתב כאן. הסיבה שאני חושד זה בגלל שאני באתי לפה ביחד איתו ואיך יכול להיות שהוא מכיר כל כך טוב את הדרך עבודה פה וגם למה הוא בעיקר נטפל אלי? יש כאן מלא ערכים שצריך לעזור שם והוא יכול ללכת לפינה שלו. 'החושד בכשרים' זה רק אם באמת אין שום סיבה לחשוד אבל פה נראה לי שיש פה משהו לא ישר. אני כנראה ישתדל לא לענות לו כשהוא סתם בא להציק וככה גם ל'חביריו'. תודה רבה יהודה על העזרה והתמיכה לקדש שם שמים.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:30, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::::{{א|המעוררים}} הוא כתב כבר לפני שהגעת [[שיחה:השמש|כאן]]--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:34, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>אני רואה שגם שם הוא בא נגד עידו ואלי על דבר כ"כ פשוט שהם רצו. מענין איך פתאום הוא 'נפל' לתוך הנושא הזה בדיוק ......[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:41, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote><br />
:::::::אני מבקש לשמור על כבודם של המשתתפם ועל תרבות דיון מכובדת ואינטלגנטית, פה אנציקלופדיה, ולא פורום. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 11:43, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>כנ"ל.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:46, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote><br />
:::::::: כבר כתב הרב ברקוביץ באולם הדיונים "אף כי צעיר אנכי לימים במקום, '''אך התבוננתי היטב במשך זמן רב''' על מעשי המקום הזה. [[משתמש:קיש קיש קריא|קיש קיש קריא]] ([[שיחת משתמש:קיש קיש קריא|שיחה]]) 12:01, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>קיש קיש, האם גם אתה 'צעיר לימים במקום, '''אך התבוננת היטב במשך זמן רב''' על מעשי המקום הזה'?? אני יגיד לך את האמת אני לא ילד קטן ועבדתי גם עם בחורים בישיבה ומשהו פה לא מריח לי...[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 12:05, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote><br />
::::::::::: אכן כדבריך, זמן רב. [[משתמש:קיש קיש קריא|קיש קיש קריא]] ([[שיחת משתמש:קיש קיש קריא|שיחה]]) 12:08, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>נו באמת. אני לא רוצה להתחיל עם הקשקושים הילדותיים האלה. שתיכם [ואולי זה באמת אותו אחד...] עוקבים זמן רב אחר המקום ובדיוק באתם יחד כדי לשמור על הקליפות... חברה באתי לכתוב ולנקות אנצקלופדיה ולא לעסוק במריבות על כל דקדוק הלכה של אקדמיה או פיסת מידע קדוש של ויקליפדיה. ואין צורך לפתוח 18 משתמשים אחרים כדי להגן על דעתך. אם יש משהו שכמה טוענים אותו וגם המכון מסכים אתו למה אתה מנסה להתנגד. אני באמת לא רוצה לריב ח"ו ולא בשביל זה באתי. אם אתה גר בבני ברק ותרצה לפגוש אותי אולי ככה זה יהיה יותר נח. 'אל נא תהי מריבה ביני ובינך'. תגיד לי מתי נח לך ואני ינסה לסדר את תזה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 12:18, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote></div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%91&diff=378094חסידות קאליב2018-03-23T09:07:09Z<p>המעוררים: /* קאליב בישראל */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:KALIVRISHON.jpg|ממוזער|250px|קריית קאליב בראשון לציון]]<br />
'''חסידות קאליב''' היא [[חסידות]] [[הונגריה|הונגרית]] שמייסדה היה רבי [[יצחק אייזיק טויב]] מ[[קאלוב]]. נוסדה בשנים של ת"ר. <br />
<br />
==תולדות החסידות==<br />
רבי יצחק אייזיק טויב נולד לרבי משה יחזקאל בשנת [[תק"ד]] ([[1744]]){{הערה|לפי מקור אחר, בשנת [[תקי"א]], [[1751]].}}. בעיירה סרנץ' בהונגריה. רבי יצחק אייזיק התייתם מאביו והיה רועה [[אווז]]ים בשביל לפרנס את אמו. רבי [[לייב שרה'ס]] מצאו ונתן סכום כסף לאמו לפרנסת ביתה ולקחו לרבי [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג|שמעלקא מניקלשבורג]]. אחר שגדל חזר להונגריה לעיירה [[נאג'קאלו|קאליב]] והיה ה[[אדמו"ר]] החסידי הראשון בהונגריה. נפטר ב[[ז' באדר]] [[תקפ"א]] ([[1821]]). ביום השנה היו עולים עשרות אלפי יהודים{{מקור}} לקברו מכל רחבי הונגריה.<br />
<br />
אחר פטירת רבי יצחק אייזיק כיהן בנו רבי משה חיים בעיירה [[רוזדול]] ("ראזלא") שב[[גאליציה]]. רבי משה חיים היה חתן רבי [[צבי הירש מזידיטשוב]]{{הערה|בזיווג שני נישאה לרבי דב בער מ[[חסידות קוריץ|טלוסט]] ובזיווג שלישי לרב יוסף רוטנברג מקוזיבה סבו של רבי יהוסף אבי [[חסידות קוסון]].}}. נפטר ב[[כ"ו בתמוז]] [[תקצ"א]]. מלבד ממשיכו רבי שלמה היה לו עוד בן, רבי יצחק לייביש שכיהן ברבנות בחאטין ולאחר מכן ב[[יאס]] כממלא מקום חמיו, הרב [[ישעיה שור]]. רבי יצחק לייביש היה חותנו של רבי מנחם מנדל מ[[חסידות קוסוב#זבלטוב|זבלטוב]]. <br />
<br />
אחר פטירת רבי משה חיים כיהן אחריו בנו רבי שלמה מראזלא. רבי שלמה נולד בערך בשנת [[תק"פ]]. היה חתן דודו רבי [[יהודה צבי מראזלא]] (חתן רבי [[צבי הירש מזידיטשוב]]). נפטר ב[[ג' בחשוון]] [[תרמ"א]]. חתניו היו רבי יהודה צבי לנגר מ[[חסידות סטרטין|סטרטין]] והרב מרדכי בנו של רבי אלימלך מ[[חסידות טאש|טאש]].<br />
<br />
אחר פטירת רבי שלמה כיהן אחריו בנו רבי יהודה צבי מראזלא. רבי יהודה צבי היה חתן רבי אליעזר צבי מ[[חסידות קומרנו|קאמארנה]]. נפטר ב[[א' בסיוון]] [[תרמ"ו]]. לאחר פטירתו של רבי יהודה צבי כיהנו שלושה מבניו כאדמו"רים, רבי פנחס חיים מראזלא, רבי משה מקאלוב ורבי אברהם מרדכי שלום מפומורין-[[סאסוב]]. <br />
<br />
===רבי פנחס חיים מרוזלא=== <br />
רבי פנחס חיים נולד ב[[כ"ב בתשרי]] [[תרכ"ז]], היה חתן רבי אברהם חיים הורביץ (השני) מ[[חסידות לינסק|לינסק]]. כיהן אחרי אביו רבי יהודה צבי ברוזלה. בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] ברח ל[[מרגיטה|מארגארטן]] ולאחריה חזר לרוזלה. <br />
<br />
אחריו כיהנו שניים מבניו וחתנו כאדמו"רים:<br />
*רבי יחיאל יהודה כיהן כאדמו"ר ברוזלא ומארגארטן. היה חתנו של רבי אשר אנשיל מ[[חסידות אלעסק#שושלת סטניסלב|אלעסק-סטניסלב]]. חיבר ספרים רבים וביניהם "לב שמח החדש". נפטר ב[[י"ט באב]] [[תרצ"ט]]. 6 מתוך 7 צאצאיו נספו בשואה ב[[אושוויץ]] ורק בנו [[מנחם מנדל טאוב]], שלימים מונה לאדמו"ר, שרד.<br />
*רבי משה עזרא מסמשובר, היה חתן רבי ברוך מ[[חסידות גלגוב#סאסרגן|בריזדוביץ]], נרצח ב[[אושוויץ]] [[ה' בסיוון]] [[תש"ד]] עם כל משפחתו.<br />
*רבי יחיאל מיכל צוקרברג כיהן כאדמו"ר ב[[סטרי]]. נרצח בשואה עם כל משפחתו. <br />
<br />
====קאליב בישראל==== <br />
בנו של רבי יחיאל יהודה, רבי [[מנחם מנדל טאוב]] מכהן כיום כ[[אדמו"ר]] מקאליב. אחרי [[השואה]] התגורר ב[[קליבלנד]] שב[[ארצות הברית]], לאחר מכן עבר לשכונת בנסונהרסט שב[[ברוקלין]]. בשנת [[תשכ"ג]] עלה לישראל והקים את מרכז קאליב ב[[ראשון לציון]]. בשנת [[תש"מ]] עבר ל[[בני ברק]] שם הקים מרכז גדול לתורה וחסידות ובשנת [[תשס"ב]] עבר ל[[ירושלים]] גם בה פתח בית מדרש ו[[כולל אברכים]] ו[[אולם שמחות]] ועוד<br />
<br />
===רבי משה מקאלוב===<br />
רבי משה חזר לקאלוב, עירו של סב סבו רבי יצחק אייזיק וכיהן שם כאדמו"ר. חיבר את הספר "עת רצון". נפטר ב[[בודפשט]] ב[[י"ט באייר]] [[תרצ"ו]]. <br />
<br />
אחריו כיהן בנו רבי מנחם מנדל שלמה. נולד בשנת [[תרס"ב]]. חתן רבי ישכר דוב מ[[שושלת בעלז|לינסק]]. עבר לגור ב[[וולי לואי מיהאי|מיהאיפאלווא]] שב[[טרנסילבניה]] (זיבענברגען) שם התגוררו חסידי קאלוב רבים. לאחר מכן עבר ל[[ארד (עיר)|אראד]]. אחר [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת [[תש"ו]] עבר ל[[ארצות הברית]] והתגורר בברוקלין בשכונת [[בורו פארק]] ולאחר מכן ב[[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]]. חיבר את הספר "חקל תפוחין". שכל את בנו הרב נפתלי אריה לייבוש. חתניו היו רבי ישראל מסטניסלב-מונסי (בנו של [[יצחק אייזיק רוזנבוים|האדמו"ר מזוטשקא]]), רבי יצחק אשכנזי אדמו"ר מ[[חסידות אלעסק|אלעסק]] ורבי נתן דוד רוזנברגר רב ב[[גמזו (מושב)|גמזו]].<br />
<br />
====קאלוב בארצות הברית====<br />
כיום מכהן בנו רבי משה מקאלוב. עוסק רבות ב[[החזרה בתשובה]].{{ש}}<br />
*בניו של רבי משה הם: <br />
**רבי אליעזר צבי (חתנו של רבי [[שמואל יעקב קאהן]], האדמו"ר מ[[תולדות אברהם יצחק]]) ומכהן כרב קהילת קאלוב ב[[ביתר עילית]] <br />
**רבי אהרן שמעון (חתן הרב [[חיים מאיר וואזנר]]) רב קהילת קאלוב בבורו פארק <br />
**רבי ישכר דוב (חתן רבי יצחק יחיאל מיכל פנט האדמו"ר מ[[חסידות דעעש|דעעש בני ברק]])<br />
**רבי נפתלי מרדכי (חתן רבי ישראל הגר האדמו"ר מ[[ויז'ניץ מונסי]]). <br />
*חתניו הם: <br />
**רבי [[דוד הגר]] האדמו"ר מ[[ויז'ניץ לונדון]] בנו של רבי [[מרדכי הגר]] האדמו"ר מ[[חסידות ויז'ניץ מונסי|ויז'ניץ מונסי]].<br />
**רבי אשר מרדכי רוזנבוים מ[[חסידות סטרוז'ניץ|מאשלאוי]] <br />
**רבי מנחם נחום בן רבי חי יצחק מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]]<br />
**רבי שאול שמחה פרידמן רב קהילת "שמן למנחה" ובנו של רבי חיים אלעזר [[גאב"ד]] טענקא<br />
**רבי יעקב מוסקוביץ' (בן רבי יצחק אלעזר מ[[חסידות שאץ|שאץ מונסי]])<br />
**הרב אלכסנדר אשכנזי רב קהילת קוריץ (בנו של רבי חנוך דוב מהורדענקא) <br />
**רבי אלעזר יונה גינזבורג, בן רבי משולם פייש מ[[חסידות חוסט|חוסט בורו פארק]].<br />
<br />
===רבי אברהם מרדכי שלום מפומורין===<br />
רבי אברהם מרדכי שלום היה חתן רבי שלמה מייער מ[[חסידות סאסוב|סאסוב]]. היה נחשב לתלמיד חכם מופלג וכיהן כרב ב[[פומוריאני|פומורין]]. בשנת [[תרע"ד]] ([[1914]]) עבר ל[[לבוב]] יחד עם חמיו. אחר פטירת חמיו מילא את מקומו ברבנות. בשנת [[תרפ"ו]] עבר לסאסוב שם כיהן כאדמו"ר. נפטר ב[[כ"ד באדר]] [[תרצ"ז]] ([[1937]]). בניו רבי יהודה ורבי חנוך העניך מילאו את מקומו, רבי יהודה כאדמו"ר ורבי חנוך העניך כרב. שניהם נרצחו ב[[השואה|שואה]] בגטו [[זלוטשוב]].<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{חסידויות}}<br />
{{מיון רגיל:קאלוב, חסידות}}<br />
[[קטגוריה:חצרות חסידיות]]<br />
[[קטגוריה:יהדות הונגריה]]<br />
[[קטגוריה:חסידות קאליב|*]]</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%91&diff=378093חסידות קאליב2018-03-23T09:07:00Z<p>המעוררים: /* קאליב בישראל */ מנסה קוד מקור</p>
<hr />
<div>[[קובץ:KALIVRISHON.jpg|ממוזער|250px|קריית קאליב בראשון לציון]]<br />
'''חסידות קאליב''' היא [[חסידות]] [[הונגריה|הונגרית]] שמייסדה היה רבי [[יצחק אייזיק טויב]] מ[[קאלוב]]. נוסדה בשנים של ת"ר. <br />
<br />
==תולדות החסידות==<br />
רבי יצחק אייזיק טויב נולד לרבי משה יחזקאל בשנת [[תק"ד]] ([[1744]]){{הערה|לפי מקור אחר, בשנת [[תקי"א]], [[1751]].}}. בעיירה סרנץ' בהונגריה. רבי יצחק אייזיק התייתם מאביו והיה רועה [[אווז]]ים בשביל לפרנס את אמו. רבי [[לייב שרה'ס]] מצאו ונתן סכום כסף לאמו לפרנסת ביתה ולקחו לרבי [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג|שמעלקא מניקלשבורג]]. אחר שגדל חזר להונגריה לעיירה [[נאג'קאלו|קאליב]] והיה ה[[אדמו"ר]] החסידי הראשון בהונגריה. נפטר ב[[ז' באדר]] [[תקפ"א]] ([[1821]]). ביום השנה היו עולים עשרות אלפי יהודים{{מקור}} לקברו מכל רחבי הונגריה.<br />
<br />
אחר פטירת רבי יצחק אייזיק כיהן בנו רבי משה חיים בעיירה [[רוזדול]] ("ראזלא") שב[[גאליציה]]. רבי משה חיים היה חתן רבי [[צבי הירש מזידיטשוב]]{{הערה|בזיווג שני נישאה לרבי דב בער מ[[חסידות קוריץ|טלוסט]] ובזיווג שלישי לרב יוסף רוטנברג מקוזיבה סבו של רבי יהוסף אבי [[חסידות קוסון]].}}. נפטר ב[[כ"ו בתמוז]] [[תקצ"א]]. מלבד ממשיכו רבי שלמה היה לו עוד בן, רבי יצחק לייביש שכיהן ברבנות בחאטין ולאחר מכן ב[[יאס]] כממלא מקום חמיו, הרב [[ישעיה שור]]. רבי יצחק לייביש היה חותנו של רבי מנחם מנדל מ[[חסידות קוסוב#זבלטוב|זבלטוב]]. <br />
<br />
אחר פטירת רבי משה חיים כיהן אחריו בנו רבי שלמה מראזלא. רבי שלמה נולד בערך בשנת [[תק"פ]]. היה חתן דודו רבי [[יהודה צבי מראזלא]] (חתן רבי [[צבי הירש מזידיטשוב]]). נפטר ב[[ג' בחשוון]] [[תרמ"א]]. חתניו היו רבי יהודה צבי לנגר מ[[חסידות סטרטין|סטרטין]] והרב מרדכי בנו של רבי אלימלך מ[[חסידות טאש|טאש]].<br />
<br />
אחר פטירת רבי שלמה כיהן אחריו בנו רבי יהודה צבי מראזלא. רבי יהודה צבי היה חתן רבי אליעזר צבי מ[[חסידות קומרנו|קאמארנה]]. נפטר ב[[א' בסיוון]] [[תרמ"ו]]. לאחר פטירתו של רבי יהודה צבי כיהנו שלושה מבניו כאדמו"רים, רבי פנחס חיים מראזלא, רבי משה מקאלוב ורבי אברהם מרדכי שלום מפומורין-[[סאסוב]]. <br />
<br />
===רבי פנחס חיים מרוזלא=== <br />
רבי פנחס חיים נולד ב[[כ"ב בתשרי]] [[תרכ"ז]], היה חתן רבי אברהם חיים הורביץ (השני) מ[[חסידות לינסק|לינסק]]. כיהן אחרי אביו רבי יהודה צבי ברוזלה. בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] ברח ל[[מרגיטה|מארגארטן]] ולאחריה חזר לרוזלה. <br />
<br />
אחריו כיהנו שניים מבניו וחתנו כאדמו"רים:<br />
*רבי יחיאל יהודה כיהן כאדמו"ר ברוזלא ומארגארטן. היה חתנו של רבי אשר אנשיל מ[[חסידות אלעסק#שושלת סטניסלב|אלעסק-סטניסלב]]. חיבר ספרים רבים וביניהם "לב שמח החדש". נפטר ב[[י"ט באב]] [[תרצ"ט]]. 6 מתוך 7 צאצאיו נספו בשואה ב[[אושוויץ]] ורק בנו [[מנחם מנדל טאוב]], שלימים מונה לאדמו"ר, שרד.<br />
*רבי משה עזרא מסמשובר, היה חתן רבי ברוך מ[[חסידות גלגוב#סאסרגן|בריזדוביץ]], נרצח ב[[אושוויץ]] [[ה' בסיוון]] [[תש"ד]] עם כל משפחתו.<br />
*רבי יחיאל מיכל צוקרברג כיהן כאדמו"ר ב[[סטרי]]. נרצח בשואה עם כל משפחתו. <br />
<br />
====קאליב בישראל==== <br />
בנו של רבי יחיאל יהודה, רבי [[מנחם מנדל טאוב]] מכהן כיום כ[[אדמו"ר]] מקאליב. אחרי [[השואה]] התגורר ב[[קליבלנד]] שב[[ארצות הברית]], לאחר מכן עבר לשכונת בנסונהרסט שב[[ברוקלין]]. בשנת [[תשכ"ג]] עלה לישראל והקים את מרכז קאליב ב[[ראשון לציון]]. בשנת [[תש"מ]] עבר ל[[בני ברק]] שם הקים מרכז גדול לתורה וחסידות ובשנת [[תשס"ב]] עבר ל[[ירושלים]] גם בה פתח בית מדרש ו[[כולל אברכים]] ו[[אולם שמחות] ועוד<br />
<br />
===רבי משה מקאלוב===<br />
רבי משה חזר לקאלוב, עירו של סב סבו רבי יצחק אייזיק וכיהן שם כאדמו"ר. חיבר את הספר "עת רצון". נפטר ב[[בודפשט]] ב[[י"ט באייר]] [[תרצ"ו]]. <br />
<br />
אחריו כיהן בנו רבי מנחם מנדל שלמה. נולד בשנת [[תרס"ב]]. חתן רבי ישכר דוב מ[[שושלת בעלז|לינסק]]. עבר לגור ב[[וולי לואי מיהאי|מיהאיפאלווא]] שב[[טרנסילבניה]] (זיבענברגען) שם התגוררו חסידי קאלוב רבים. לאחר מכן עבר ל[[ארד (עיר)|אראד]]. אחר [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת [[תש"ו]] עבר ל[[ארצות הברית]] והתגורר בברוקלין בשכונת [[בורו פארק]] ולאחר מכן ב[[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]]. חיבר את הספר "חקל תפוחין". שכל את בנו הרב נפתלי אריה לייבוש. חתניו היו רבי ישראל מסטניסלב-מונסי (בנו של [[יצחק אייזיק רוזנבוים|האדמו"ר מזוטשקא]]), רבי יצחק אשכנזי אדמו"ר מ[[חסידות אלעסק|אלעסק]] ורבי נתן דוד רוזנברגר רב ב[[גמזו (מושב)|גמזו]].<br />
<br />
====קאלוב בארצות הברית====<br />
כיום מכהן בנו רבי משה מקאלוב. עוסק רבות ב[[החזרה בתשובה]].{{ש}}<br />
*בניו של רבי משה הם: <br />
**רבי אליעזר צבי (חתנו של רבי [[שמואל יעקב קאהן]], האדמו"ר מ[[תולדות אברהם יצחק]]) ומכהן כרב קהילת קאלוב ב[[ביתר עילית]] <br />
**רבי אהרן שמעון (חתן הרב [[חיים מאיר וואזנר]]) רב קהילת קאלוב בבורו פארק <br />
**רבי ישכר דוב (חתן רבי יצחק יחיאל מיכל פנט האדמו"ר מ[[חסידות דעעש|דעעש בני ברק]])<br />
**רבי נפתלי מרדכי (חתן רבי ישראל הגר האדמו"ר מ[[ויז'ניץ מונסי]]). <br />
*חתניו הם: <br />
**רבי [[דוד הגר]] האדמו"ר מ[[ויז'ניץ לונדון]] בנו של רבי [[מרדכי הגר]] האדמו"ר מ[[חסידות ויז'ניץ מונסי|ויז'ניץ מונסי]].<br />
**רבי אשר מרדכי רוזנבוים מ[[חסידות סטרוז'ניץ|מאשלאוי]] <br />
**רבי מנחם נחום בן רבי חי יצחק מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]]<br />
**רבי שאול שמחה פרידמן רב קהילת "שמן למנחה" ובנו של רבי חיים אלעזר [[גאב"ד]] טענקא<br />
**רבי יעקב מוסקוביץ' (בן רבי יצחק אלעזר מ[[חסידות שאץ|שאץ מונסי]])<br />
**הרב אלכסנדר אשכנזי רב קהילת קוריץ (בנו של רבי חנוך דוב מהורדענקא) <br />
**רבי אלעזר יונה גינזבורג, בן רבי משולם פייש מ[[חסידות חוסט|חוסט בורו פארק]].<br />
<br />
===רבי אברהם מרדכי שלום מפומורין===<br />
רבי אברהם מרדכי שלום היה חתן רבי שלמה מייער מ[[חסידות סאסוב|סאסוב]]. היה נחשב לתלמיד חכם מופלג וכיהן כרב ב[[פומוריאני|פומורין]]. בשנת [[תרע"ד]] ([[1914]]) עבר ל[[לבוב]] יחד עם חמיו. אחר פטירת חמיו מילא את מקומו ברבנות. בשנת [[תרפ"ו]] עבר לסאסוב שם כיהן כאדמו"ר. נפטר ב[[כ"ד באדר]] [[תרצ"ז]] ([[1937]]). בניו רבי יהודה ורבי חנוך העניך מילאו את מקומו, רבי יהודה כאדמו"ר ורבי חנוך העניך כרב. שניהם נרצחו ב[[השואה|שואה]] בגטו [[זלוטשוב]].<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{חסידויות}}<br />
{{מיון רגיל:קאלוב, חסידות}}<br />
[[קטגוריה:חצרות חסידיות]]<br />
[[קטגוריה:יהדות הונגריה]]<br />
[[קטגוריה:חסידות קאליב|*]]</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%91&diff=378092חסידות קאליב2018-03-23T09:06:35Z<p>המעוררים: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:KALIVRISHON.jpg|ממוזער|250px|קריית קאליב בראשון לציון]]<br />
'''חסידות קאליב''' היא [[חסידות]] [[הונגריה|הונגרית]] שמייסדה היה רבי [[יצחק אייזיק טויב]] מ[[קאלוב]]. נוסדה בשנים של ת"ר. <br />
<br />
==תולדות החסידות==<br />
רבי יצחק אייזיק טויב נולד לרבי משה יחזקאל בשנת [[תק"ד]] ([[1744]]){{הערה|לפי מקור אחר, בשנת [[תקי"א]], [[1751]].}}. בעיירה סרנץ' בהונגריה. רבי יצחק אייזיק התייתם מאביו והיה רועה [[אווז]]ים בשביל לפרנס את אמו. רבי [[לייב שרה'ס]] מצאו ונתן סכום כסף לאמו לפרנסת ביתה ולקחו לרבי [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג|שמעלקא מניקלשבורג]]. אחר שגדל חזר להונגריה לעיירה [[נאג'קאלו|קאליב]] והיה ה[[אדמו"ר]] החסידי הראשון בהונגריה. נפטר ב[[ז' באדר]] [[תקפ"א]] ([[1821]]). ביום השנה היו עולים עשרות אלפי יהודים{{מקור}} לקברו מכל רחבי הונגריה.<br />
<br />
אחר פטירת רבי יצחק אייזיק כיהן בנו רבי משה חיים בעיירה [[רוזדול]] ("ראזלא") שב[[גאליציה]]. רבי משה חיים היה חתן רבי [[צבי הירש מזידיטשוב]]{{הערה|בזיווג שני נישאה לרבי דב בער מ[[חסידות קוריץ|טלוסט]] ובזיווג שלישי לרב יוסף רוטנברג מקוזיבה סבו של רבי יהוסף אבי [[חסידות קוסון]].}}. נפטר ב[[כ"ו בתמוז]] [[תקצ"א]]. מלבד ממשיכו רבי שלמה היה לו עוד בן, רבי יצחק לייביש שכיהן ברבנות בחאטין ולאחר מכן ב[[יאס]] כממלא מקום חמיו, הרב [[ישעיה שור]]. רבי יצחק לייביש היה חותנו של רבי מנחם מנדל מ[[חסידות קוסוב#זבלטוב|זבלטוב]]. <br />
<br />
אחר פטירת רבי משה חיים כיהן אחריו בנו רבי שלמה מראזלא. רבי שלמה נולד בערך בשנת [[תק"פ]]. היה חתן דודו רבי [[יהודה צבי מראזלא]] (חתן רבי [[צבי הירש מזידיטשוב]]). נפטר ב[[ג' בחשוון]] [[תרמ"א]]. חתניו היו רבי יהודה צבי לנגר מ[[חסידות סטרטין|סטרטין]] והרב מרדכי בנו של רבי אלימלך מ[[חסידות טאש|טאש]].<br />
<br />
אחר פטירת רבי שלמה כיהן אחריו בנו רבי יהודה צבי מראזלא. רבי יהודה צבי היה חתן רבי אליעזר צבי מ[[חסידות קומרנו|קאמארנה]]. נפטר ב[[א' בסיוון]] [[תרמ"ו]]. לאחר פטירתו של רבי יהודה צבי כיהנו שלושה מבניו כאדמו"רים, רבי פנחס חיים מראזלא, רבי משה מקאלוב ורבי אברהם מרדכי שלום מפומורין-[[סאסוב]]. <br />
<br />
===רבי פנחס חיים מרוזלא=== <br />
רבי פנחס חיים נולד ב[[כ"ב בתשרי]] [[תרכ"ז]], היה חתן רבי אברהם חיים הורביץ (השני) מ[[חסידות לינסק|לינסק]]. כיהן אחרי אביו רבי יהודה צבי ברוזלה. בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] ברח ל[[מרגיטה|מארגארטן]] ולאחריה חזר לרוזלה. <br />
<br />
אחריו כיהנו שניים מבניו וחתנו כאדמו"רים:<br />
*רבי יחיאל יהודה כיהן כאדמו"ר ברוזלא ומארגארטן. היה חתנו של רבי אשר אנשיל מ[[חסידות אלעסק#שושלת סטניסלב|אלעסק-סטניסלב]]. חיבר ספרים רבים וביניהם "לב שמח החדש". נפטר ב[[י"ט באב]] [[תרצ"ט]]. 6 מתוך 7 צאצאיו נספו בשואה ב[[אושוויץ]] ורק בנו [[מנחם מנדל טאוב]], שלימים מונה לאדמו"ר, שרד.<br />
*רבי משה עזרא מסמשובר, היה חתן רבי ברוך מ[[חסידות גלגוב#סאסרגן|בריזדוביץ]], נרצח ב[[אושוויץ]] [[ה' בסיוון]] [[תש"ד]] עם כל משפחתו.<br />
*רבי יחיאל מיכל צוקרברג כיהן כאדמו"ר ב[[סטרי]]. נרצח בשואה עם כל משפחתו. <br />
<br />
====קאליב בישראל==== <br />
בנו של רבי יחיאל יהודה, רבי [[מנחם מנדל טאוב]] מכהן כיום כ[[אדמו"ר]] מקאליב. אחרי [[השואה]] התגורר ב[[קליבלנד]] שב[[ארצות הברית]], לאחר מכן עבר לשכונת בנסונהרסט שב[[ברוקלין]]. בשנת [[תשכ"ג]] עלה לישראל והקים את מרכז קאליב ב[[ראשון לציון]]. בשנת [[תש"מ]] עבר ל[[בני ברק]] שם הקים מרכז גדול לתורה וחסידות ובשנת [[תשס"ב]] עבר ל[[ירושלים]] גם בה פתח בית מדרש ו[[כולל אברכים]] ואולם שמחות ועוד<br />
<br />
===רבי משה מקאלוב===<br />
רבי משה חזר לקאלוב, עירו של סב סבו רבי יצחק אייזיק וכיהן שם כאדמו"ר. חיבר את הספר "עת רצון". נפטר ב[[בודפשט]] ב[[י"ט באייר]] [[תרצ"ו]]. <br />
<br />
אחריו כיהן בנו רבי מנחם מנדל שלמה. נולד בשנת [[תרס"ב]]. חתן רבי ישכר דוב מ[[שושלת בעלז|לינסק]]. עבר לגור ב[[וולי לואי מיהאי|מיהאיפאלווא]] שב[[טרנסילבניה]] (זיבענברגען) שם התגוררו חסידי קאלוב רבים. לאחר מכן עבר ל[[ארד (עיר)|אראד]]. אחר [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת [[תש"ו]] עבר ל[[ארצות הברית]] והתגורר בברוקלין בשכונת [[בורו פארק]] ולאחר מכן ב[[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]]. חיבר את הספר "חקל תפוחין". שכל את בנו הרב נפתלי אריה לייבוש. חתניו היו רבי ישראל מסטניסלב-מונסי (בנו של [[יצחק אייזיק רוזנבוים|האדמו"ר מזוטשקא]]), רבי יצחק אשכנזי אדמו"ר מ[[חסידות אלעסק|אלעסק]] ורבי נתן דוד רוזנברגר רב ב[[גמזו (מושב)|גמזו]].<br />
<br />
====קאלוב בארצות הברית====<br />
כיום מכהן בנו רבי משה מקאלוב. עוסק רבות ב[[החזרה בתשובה]].{{ש}}<br />
*בניו של רבי משה הם: <br />
**רבי אליעזר צבי (חתנו של רבי [[שמואל יעקב קאהן]], האדמו"ר מ[[תולדות אברהם יצחק]]) ומכהן כרב קהילת קאלוב ב[[ביתר עילית]] <br />
**רבי אהרן שמעון (חתן הרב [[חיים מאיר וואזנר]]) רב קהילת קאלוב בבורו פארק <br />
**רבי ישכר דוב (חתן רבי יצחק יחיאל מיכל פנט האדמו"ר מ[[חסידות דעעש|דעעש בני ברק]])<br />
**רבי נפתלי מרדכי (חתן רבי ישראל הגר האדמו"ר מ[[ויז'ניץ מונסי]]). <br />
*חתניו הם: <br />
**רבי [[דוד הגר]] האדמו"ר מ[[ויז'ניץ לונדון]] בנו של רבי [[מרדכי הגר]] האדמו"ר מ[[חסידות ויז'ניץ מונסי|ויז'ניץ מונסי]].<br />
**רבי אשר מרדכי רוזנבוים מ[[חסידות סטרוז'ניץ|מאשלאוי]] <br />
**רבי מנחם נחום בן רבי חי יצחק מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]]<br />
**רבי שאול שמחה פרידמן רב קהילת "שמן למנחה" ובנו של רבי חיים אלעזר [[גאב"ד]] טענקא<br />
**רבי יעקב מוסקוביץ' (בן רבי יצחק אלעזר מ[[חסידות שאץ|שאץ מונסי]])<br />
**הרב אלכסנדר אשכנזי רב קהילת קוריץ (בנו של רבי חנוך דוב מהורדענקא) <br />
**רבי אלעזר יונה גינזבורג, בן רבי משולם פייש מ[[חסידות חוסט|חוסט בורו פארק]].<br />
<br />
===רבי אברהם מרדכי שלום מפומורין===<br />
רבי אברהם מרדכי שלום היה חתן רבי שלמה מייער מ[[חסידות סאסוב|סאסוב]]. היה נחשב לתלמיד חכם מופלג וכיהן כרב ב[[פומוריאני|פומורין]]. בשנת [[תרע"ד]] ([[1914]]) עבר ל[[לבוב]] יחד עם חמיו. אחר פטירת חמיו מילא את מקומו ברבנות. בשנת [[תרפ"ו]] עבר לסאסוב שם כיהן כאדמו"ר. נפטר ב[[כ"ד באדר]] [[תרצ"ז]] ([[1937]]). בניו רבי יהודה ורבי חנוך העניך מילאו את מקומו, רבי יהודה כאדמו"ר ורבי חנוך העניך כרב. שניהם נרצחו ב[[השואה|שואה]] בגטו [[זלוטשוב]].<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{חסידויות}}<br />
{{מיון רגיל:קאלוב, חסידות}}<br />
[[קטגוריה:חצרות חסידיות]]<br />
[[קטגוריה:יהדות הונגריה]]<br />
[[קטגוריה:חסידות קאליב|*]]</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99._%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=378091שיחת משתמש:י. ברקוביץ2018-03-23T09:05:05Z<p>המעוררים: /* התגובות למעוררים */</p>
<hr />
<div>{{בה}} [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:43, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== אשריך ==<br />
<br />
אשריך שיפה הבחנת בדברי האנציקלופדיה ההיא: "כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה קִרְבָּם הַוּוֹת קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן" <small>({{תנ"ך|תהלים|ה}})</small><br />
{{ש}}והנה עמדת בשער המחנה לאמור, אולי יאספו כל בני לוי אל תורת משה... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 07:51, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== בריך מתייך לשלום ==<br />
<br />
תמיד נחמד לפגוש אנשים כמוך, גם פה. (בעקבות ההתפיטות ב'אולם'). בהצלחה. [[משתמש:בן-ימין|בן-ימין]] ([[שיחת משתמש:בן-ימין|שיחה]]) 00:42, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== התגובות למעוררים ==<br />
<br />
נראה לי שכדאי לדבר איתו בעברית רגילה. זה רק מכעיס אותו כשאתה משתמש בלשונות ישנות ומוכיח אותו. וגם הידע שלנו בלשונות הנ"ל דל מכדי לנהל בהם שיחה ברורה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 10:07, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:ה' ימלך לעולם ועד, ונשבע לנו כי אנו נעמוד לעולם ועד, ויען כי אין אומתנו אומה כי אם בתורותיה, הלא גם תורתנו תעמוד לעולם ועד, כאשר הוכיח הגאון. ועקב הדברים האלה, לא נכון הדבר לקרא ללשון הקדש בה נכתבה תורתנו הקדושה - '''לשון ישנה'''. אנכי כותב בעברית רגילה, האחרים הם אשר כותבים בעברית משבשת, ואין בלבי עליהם כי כך התלמדו מנעוריהם, אך אני על משמרתי אעמדה לדבר ולכתב בשפת תורת משה. אם אותו איש יקר מזרע ישראל לא יבין בלשון הקדש האמתית, או שיחר אפו בדבר אדם בלשון זו, הלא אין מקום לו במקום זה האומר יהודי אנכי. תשא ברכה מאת ה'. אענה גם אם תשלח הודעה אישית. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 16:24 (IST)<br />
::אמת אשר המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא. אמנם כן, באשר לא מנענו הא-ל ברוך הוא לקיים דבור בלשונות אחרות, אמרתי אני בליבי, מדוע בדברך עמו לא תדבר עמו בלשונו, להיות כל איש מדבר בלשון עמו? (ודבריו בארמיא דתלמודא, ובלשון האידיש-המושתת על גרמניא של אדום יוכיחו) • [[משתמש:עמודא דנהורא|עמודא דנהורא]] • [[שיחת משתמש:עמודא דנהורא|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 18:56, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:::{{תנ"ך|תהלים|יח|כז}}. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 20:11 (IST) <br />
::::יש לי הרגשה שכל ענינו של הלזה הוא רק כדי לנגח ו'לשמור' מ'רוחות זרות' הבאות 'לקלקל' את המכלול. משתמש זה מקרוב בא ועוסק בעיקר על הגנת המקום מפני ומפני עוד מספר משתמשים שבאמת באים לתרום כאן ולתת את צביון היהדות באתר זה. מתוך הכתיבה שלו והמגמה שלו זה נראה כאילו הוא מישהו מויקליפדיה או ממקום אחר דומה לו או שפעם היה כאן וחזר בשביל למנוע מרוח יהודית במקום. לאחרונה ממש הגיע עוד משתמש שגם כן נראה שבא 'לשמור' מפני ומפני עוד כמותי[ושמו יעיד עליו קיש קיש קריא. ואולי גם עוד אחד שבנתיים לא ראיתי אותו כותב כלום אז אני לא יכול לדעת- <bdi>Bennyyo</bdi>] אבל נראה לי שכל אלו אינם אלא משתמש אחד או שנים שפתחו חשבון חדש נוסף כדאי להציג כאיללו הם כמה. יוסף אם יש כזה דבר אני מבקש ממך לבדוק בההנהלה אם הם באמת כאלה שהיו פה ומי הם. מישהו אמר לי שיש כיכול ליהיות כזה דבר.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 10:54, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::[[משתמש:המעוררים|המעוררים]], אתה לא יכול לחשוד סתם. אם הוא לא מדבר לעניין פשוט אל תגיב לו.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:24, 23 במרץ 2018 (IDT) זה נראה שהוא סתם מציק לי ובמה שהוא כתב אפשר לראות את זה. שיזכור לבקש ממני מחילה בעריו"כ על מה שהוא עושה לי וגם על מה שהוא כתב כאן. הסיבה שאני חושד זה בגלל שאני באתי לפה ביחד איתו ואיך יכול להיות שהוא מכיר כל כך טוב את הדרך עבודה פה וגם למה הוא בעיקר נטפל אלי? יש כאן מלא ערכים שצריך לעזור שם והוא יכול ללכת לפינה שלו. 'החושד בכשרים' זה רק אם באמת אין שום סיבה לחשוד אבל פה נראה לי שיש פה משהו לא ישר. אני כנראה ישתדל לא לענות לו כשהוא סתם בא להציק וככה גם ל'חביריו'. תודה רבה יהודה על העזרה והתמיכה לקדש שם שמים.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:30, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::::{{א|המעוררים}} הוא כתב כבר לפני שהגעת [[שיחה:השמש|כאן]]--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:34, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>אני רואה שגם שם הוא בא נגד עידו ואלי על דבר כ"כ פשוט שהם רצו. מענין איך פתאום הוא 'נפל' לתוך הנושא הזה בדיוק ......[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:41, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote><br />
:::::::אני מבקש לשמור על כבודם של המשתתפם ועל תרבות דיון מכובדת ואינטלגנטית, פה אנציקלופדיה, ולא פורום. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 11:43, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>כנ"ל.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:46, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote><br />
:::::::: כבר כתב הרב ברקוביץ באולם הדיונים "אף כי צעיר אנכי לימים במקום, '''אך התבוננתי היטב במשך זמן רב''' על מעשי המקום הזה. [[משתמש:קיש קיש קריא|קיש קיש קריא]] ([[שיחת משתמש:קיש קיש קריא|שיחה]]) 12:01, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>קיש קיש, האם גם אתה 'צעיר לימים במקום, '''אך התבוננת היטב במשך זמן רב''' על מעשי המקום הזה'?? אני יגיד לך את האמת אני לא ילד קטן ועבדתי גם עם בחורים בישיבה ומשהו פה לא מריח לי...[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 12:05, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote></div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%91&diff=378090שיחה:חסידות קאליב2018-03-23T09:02:11Z<p>המעוררים: /* קאליב בישראל */</p>
<hr />
<div>== ניסוחים ==<br />
<br />
{{א|המעוררים}} יישר כוח על התיקונים. רק יש לי הערה על מה שמחקת את "לפי המסורת החסידית" האם זה בגלל שאתה יודע שאף יהודי כשר לא מפקפק על זה. (על הגולם מפראג למשל, שמעתי מפקפקים). כמו כן למה היית צריך להוסיף "המוני יהודים" אם יש מספר מסוים משוער יש לכתוב אותו (עדיף עם מקור), אם לא "המון" זה דבר שתלוי לפי האדם המודד מה זה המון 100,000 או אולי דווקא 10,000,000--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 11:32, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:זה בגלל שאף אחד לא מתנגד לזה. זה לא דומה לסיפור של הגולם [שגם עליו המקל ראש בזה צריך לבדוק אחריו] שהוא סיפור שמחוץ לגדר הטבע ויש טענות נגד זה. בסיפור שלנו זה סיפור שכל סובביו ידעו אותו אלא שויקילפיהדיה כמובן יסייגו את זה בכלל שזה לא נכתב בעיתונות התקופה... על המוני אני מסכים אבל כמו שזה עכשו זה יכול להיות גם שבאו כמה מאות איש בלבד. לפי המסופר באו לשם רבבות וגם אם יש גוזמא קלה מידי אלפים לא נפקא.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 14:41, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::"מרכז מוסדות גדול". האין זה רק בנין א'? [[משתמש:קיש קיש קריא|קיש קיש קריא]] ([[שיחת משתמש:קיש קיש קריא|שיחה]]) 20:38, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:::{{א|המעוררים}} תראה [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%91&diff=378083&oldid=377929 עכשיו]--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:48, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
<br />
== קאליב בישראל ==<br />
<br />
"עלה לישראל והקים את מרכז קאליב בראשון לציון. בשנת תש"מ עבר לבני ברק שם הקים מרכז גדול לתורה וחסידות ובשנת תשס"ב עבר לירושלים גם בה פתח מרכז מוסדות גדול".{{א|המעוררים}} מה המשמעות של "גדול" שהרבה באים לשם? שהשטח גדול? שהוא מכיל הרבה מוסדות כגון חיידר ביהכ"נ וביהמ"ד?--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:57, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:הכונה שזה לא סתם בית מדרש קטן כמו שיש להרבה רב'ס אלא בנין גדול של כמה קומות ואגפים. אולי כדאי להסביר את זה בערך ברור יותר.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 12:02, 23 במרץ 2018 (IDT)</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%95&diff=378088שיחת משתמש:עידו2018-03-23T09:00:19Z<p>המעוררים: /* הצעה נפלאה */</p>
<hr />
<div>== ברוך הבא לעצמי ==<br />
<br />
{{בה}}<br />
מי אני? זאת ה'''''תשובה'''''!<br />
בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 05:42, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
:ברוך בואך בצל קורתנו! נקווה שתהיה לנו לעזר רב, בהצלחה רבה! ("גנבת" לי את התבנית, לפחות נכתוב ידני {{קריצה}}) [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ז' בשבט ה'תשע"ח • 12:34, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{א|Tshuva|עידו}} דומנ י שקישור מתאים על המילה "תשובה" ימנע טעויות מביכות כאלו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 14:19, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
:::[[משתמש:Davidnead| ]] רציתי שהמבין יבין משיקולים שונים. 17:58, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== מדיניות הסרת תמונות ==<br />
<br />
שלום, עידו, וברוך בואך למכלול. הננו שמחים מאוד על שזכינו למכלולאי נמרץ ומוכשר כמוך, יהי בואו לברכה לכולנו.<br />
<br />
בקשר ל[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%98&curid=144682&diff=364942&oldid=364941 עריכה] הזאת, רציתי להסב את תשומת לבך שבמדיניות המכלול נקבע לבינתיים שלא להסיר תמונות כי אם לכסותם ב[[תבנית:תמונה חילופית]]. [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 12:40, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
:{{OK}} [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 12:49, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== עריכה בתוך {{תב|מהדורות}} ==<br />
<br />
שלום עידו, בקשר לעריכתך בערך [[גלים מילימטריים]]. אני אישית לא בטוח שיש צורך להסיר תוכן זה מבחינה יהודית, אבל כמובן איני יכול להתווכח איתך כל עוד אין על זה מדיניות ברורה. מה שכן, חובה לעשות הסרה זו בתוך תבנית מהדורות בדיוק מסיבות כאלו. לפיכך, בחן את [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=גלים_מילימטריים&type=revision&diff=365011&oldid=364965 עריכתי זו], החזרתי את התוכן שהסרת לתוך תבנית מהדורות, כך שהוא מוסר, אבל על ידי התבנית, ובמהדורה הכללית הרשתי לעמי להחזירו לגמרי בשינוי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 14:57, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
:{{OK}} <br />
{{ש}}בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:07, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
:אני מתזכר שוב, בקשר ל[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מפרץ_מקסיקו&curid=144984&diff=366022&oldid=366017 עריכתך זו]. עריכות כאלו נעשות במכלול רק באמצעות תבנית המהדורות, אנא לטיפולך. תודה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:52, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
::תזכורת - ההערה הנ"ל מחכה לטיופל. עמך הסליחה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:37, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:::[[משתמש:Davidnead|טופל]], נא בדוק והער [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:53, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::::יישר כוח. ברמת העיקרון העריכה תקינה ועומדת בנדרש. אני מוסיף כרגע 2 תיקונים: 1. אני מוסיף איזכור לתקופה המשוערת על ידי מתן שם התקופה במקום נקיבת מספר השנים, זו שיטה שאנו משתמשים בה הרבה. 2. אני מוסיף תוכן למהדורה הבסיסית שכן התוכן לא עד כדי כך בעייתי שצריך להסירו לגמרי מהבסיסית. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:31, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== הערך Base64 ==<br />
<br />
נראה לי כדאי לייבא אותו לכאן עם קרדיט לויקיפדיה האנגלית. (כתוב בתקציר העריכה יצרתי אותו על ידי תרגום תוכן, ושים <nowiki>{{קרד|ויקי|אנגלית|Base64}}</nowiki>). מכאן תשכתב אותו כראוי. למה לעבוד בשבילם? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ח • 12:46, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
:סליחה ראיתי שכבר ייבאת אותו.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ח • 12:47, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{א|יהודה 1}}, אל תדאג, מרץ התרומה האנציקלופדי שלי עבר למכלול. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]])<br />
<br />
== בקרת ייבוא ==<br />
<br />
שלום עידו היקר, אחר התודה על המרץ והרעננות שאתה משקיע פה. שים לב כי בערך [[איסלנד]] שייבאת יש בפסקה "היווצרות האי" מידע כפרני. יכולת לאתר אותו בקלות על ידי שימוש בגאד'גט בדיקת מילים חשודות המותקן לך כברירת מחדל (לחצן בחלק העליון של התפריט הימני, מומלץ להשתמש בו בכל ערך שמיבאים). אנא טפל בו בבקשה על פי [[תבנית:מהדורות/שורה|המדיניות]]. שבוע טוב, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:25, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
:מצוין, תודה<br />
:טופל.<br />
:בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 21:03, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
::חשוב לשים לב בעניינים רגישים כגון אלו לא לנקוט הסברים ותיקונים כלאחר יד העשויים להשמיט את התמונה המדעית אותה חפץ לדעת הקורא ללא הכרח לכך, בדיוק לפיכך אנו משתמשים ב{{תב|מהדורות}} וכפי שהקדמתי. [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=איסלנד&action=historysubmit&type=revision&diff=365455&oldid=365436 כאן] תוכל לראות כיצד השבתי את הטקסט המקורי ושיבצתי את עריכתך בתוך תבנית המהדורות. את הטקסט שאתה כתבת הכנסתי לתוך הפרמט המוצג לקוראים המהדורה הבסיסית - כי לשם הוא מתאים לדעתי, ולמהדורה הכללית הכנסתי ליקון בסגנון שונה. אנא ראה שם. תודה! [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 23:44, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
:::ההשערה הזו ללא מקורות וללא ביסוס (לא רק בערך אלא גם במחקר) אי לכך אין לה מקום לדעתי בערך, גם לא במהדורה הבסיסית. לא כל דבר שכתוב בויקיפדיה הוא הקדש. אני יכול לשים "דרוש מקור" אם אתה רוצה לשבוע ומשלא ימצא כזה למחוק. כך הנהלים בויקיפדיה גם. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 17:01, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
::::אני לא מבין אותך. אתה לא מחקת את ההשערה, אלא רק את השערת הזמן. אין ספק של פי המחקר עד כמה שהייתה התפצלות כזו היא לא הייתה אתמול. האם האומדן שהובא שם אינו האומדן המקובל להשערה זו במחקר? בנוסף, את עריכתך נימק כ"עריכה חרדית". בגאולוגיה איני מבין הרבה, אך שינוי מידע גיאולוגי מסיבות של עריכה חרדית ולא מסיבות שהן לגופו של עניין, נעשות אך ורק בתוך תבנית מהדורות. כמובן שאם אתה מבין בגאולוגיה ואתה כותב משהו שמשקף את הקונצזוס בעניין - זה לא רלוונטי וזה הופך לעריכה רגילה ככל עריכה אחרת. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 17:14, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
<s>:::::אסביר. ראשית לא היה כתוב שזו השערה (פגיעת המטאוריט) אלא מוצג כעובדה. בנוסף גם ההשערה אינה מבוססת כלל ועיקר ואף בערך באנגלית (המפורט עשרת מונים) זה לא מופיע. בקיצור זה משפט של כפירה סתמית לשם הכפירה ו'''ללא מחקר ומקור''' ולה אין מקום אפילו בויקי העברית. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:04, 30 בינואר 2018 (IST)</s><br />
:::::::::סליחה, [[משתמש:davidnead|אתה]] צודק ואני לא דקדקתי בכוונת המשורר... אוסיף את המידע וארחיב. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:21, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
אני שוב פה: בערך [[הוריקן קתרינה#ביזה והתנהגות עבריינית בניו אורלינס בחסות הוריקן קתרינה]] קיים ביטוי לא מקובל במרחב הערכים במכלול. לא הוסכמה מדיניות סופית לגבי השימוש במונח, אך תוכל לראות את הדיון בעניי ב[[המכלול:חדר דיונים למינוח יהודי/צניעות#אונס]]. מחוסר מדיניות אחרת פעל כפי הבנתך על פי רוח הדיון שם, אך עשה זאת בתוך תבנית מהדורות. אני אישית נוטה להשאיר את הביטוי לפחות במהדורה הכללית, כל עוד אין לו ביטוי חילופי הולם. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:22, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
===בקרת ייבוא 2===<br />
כמה תיקונים נדרשים בערכים שייבאת:<br />
*[[כתב סיני#תרבות הכתב הסיני]] - מוזכר ביטוי על אלילהם בלי הסתייגות. נהוג מרכאות או משהו דומה. בפסקה "שיטות תעתיק" יש צורך במכלולזציה. <br />
** '''''פתחתי דיון בדף השיחה שם.''''' (והוספתי גרשיים) [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:15, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
***שיפרתי את הגרשיים לפי טעמי. ושכחת את המכלולזציה בפסקה האחרת. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:39, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
****טופל, נא נטר [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
*****אני שוב מזכיר - המכלולזציה בפסקה "שיטות תעתיק" - שכחת. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 01:02, 1 בפברואר 2018 (IST)<br />
*[[רכס הרים#תזוזת לוחות טקטוניים]] - תיארוך של מליוני שנים.<br />
**'''''[[משתמש:Davidnead|טופל]], נא בדוק אם עפ"י הנהוג''''' [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:15, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
***הוספתי טיבה הבהרה בבסיסי לתת מעט יותר מאשר משפט עמום (זה בסדר זו בעיה מוכרת). לגבי הכללי - לא נהוג להשאיר טווח שנים כזה אפילו בכללי. לא יודע להגיד לך פתרון, אם לא תצליח לחשוב על ניסוח יצירתי המעביר את המספר בלי לנקוב במספר תיאלץ להשאיר בינתיים את זה ריק, אבל לא להשאיר מספר כפרני לכאורה כזה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:43, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
****שמתי כרגע את אותו הניסוח של הבסיסי בכללי, נא נטר [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
*[[מערכת העצבים#חלוקה לאזורים במערכת העצבים המרכזית]] - תהליכים אבולוציונריים<br />
** '''''מה הבעייה עם "תהליכים אבולוציונריים" - לא סותר שום דבר בתורה.'''''<br />
***תיאורטית אתה צודק בפועל הביטוי הוא בגדר "אשר שנא וכו'", וכן לא סתם הוא מקשר לערך "האבולוציה של האדם". ראה את הדיונים על ביטוי זה בדף המונחים. הקו הוא שבמקום שאפשר בקלות פשוט מחליפים לצורה כלשהי של "התפתחות" במקום אבולוציה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:45, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
****טופל, נא נטר [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
תודה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:45, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:ראה הערות לעיל בפנים [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:17, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::[[משתמש:Davidnead|דוד]], ראה הערות **** נוספות [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
''יישר כוח''' על כל התיקונים. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 01:00, 1 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== מייל ==<br />
<br />
שלחתי לך. אם אתה לא רואה ייתכן שהיגיע לספאם--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ד בשבט ה'תשע"ח • 15:49, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
:ראית{{א|יהודה 1|י}}, הוספת גם בויקיפדיה העברית. והכללת כדי להסביר גם על '=' בודד. מצוין. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 16:49, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== כוכב מייבא ==<br />
<br />
{| style="background-color: #dae8da; border: 1px solid #fceb92; {{box-shadow|1px|1px|5px|black}} {{border-radius|12px}}"<br />
|rowspan="2" style="vertical-align: middle; padding: 5px;" | [[File:Aviation Barnstar Hires.png|70px]]<br />
|style="font-size: x-large; padding: 3px 3px 0 3px; height: 1.5em;" | '''כוכב מייבא'''<br />
|-<br />
|style="vertical-align: middle; padding: 3px;" |בשם [[המכלול:המכון לאוריינות וידע כהלכה|המכון]], [[המכלול:חבר העורכים|המכלולאים]] ועשרות אלפי קוראי המכלול, תודה ענקית על יבוא איכותי ונקי של אלפי ערכים בפרק זמן כה קצר. בקצב זה תוך מספר חודשים נעמוד על 200,000 ערכים, ונשלים את מלאכת הייבוא. בזכות פעילותך הנמרצת במכלול יש כבר {{מספר ערכים}} ערכים!{{ש}} בהוקרה רבה וגדולה [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]])<br />
|}<br />
:[[תמונה:Face-blush.svg|30px|הסמקה]]{{ש}}בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:34, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
::אתה יכול לבקש הרשאה ממפעילים כדי לחסוך את הצורך בכתיבת תקציר והכנסת התבנית. [[המכלול:בקשות ממפעילים/הרשאות|כאן]]--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו בשבט ה'תשע"ח • 09:52, 11 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C%3A%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&type=revision&diff=368365&oldid=367296 לבקש אפשר]...[[משתמש:יהודה 1|.]] [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:22, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== תוכן ==<br />
<br />
שלום עידו, מדוע ראיתי שיש כאן עורכים שלוקחים תוכן מהוויקיפדיה הרגילה ומשנים אותו? חשבתי שבאתי לאנציקלופדיה יהודית אמיתית. מאוכזבני קשות. בברכה, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 17:50, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:{{א|ויזל|מ}}טרת המכלול להנגיש מידע אמין ובאופן מכובד, הן של קודש והן של חול. משכן שימוש במידע מויקיפדיה עם בקרה ודאי ישרת את ציבור הקוראים נאמנה. מדוע זה תתאכזב? <br />
:בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 17:59, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::אז מדוע להעתיק מידע משם? בשביל לכתוב אנציקלופדיה אמיתית עלינו לכתוב את המידע בעצמנו, ולא לעתיקו. בוודאי ללא מתן זכויות יוצרים, דבר המהווה עבירה חמורה על החוק במדינת ישראל. בברכה, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 18:09, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::{{א|ויזל|ע}}רכים מויקיפדיה מקבלים קרדיט כאן, ואנחנו עונים על המוגדר בחוק ואף מעבר לכך. שנית ודאי מומלץ להשתמש במה שמועיל ולסנן מה שמזיק. שלישית, הנני עורך גם בויקיפדיה וכתבתי שם מאות אם לא אלפי ערכים. אתה ודאי מוזמן לתרום עריכות "אמיתיות" ולחזק את עוצמתו השועטת של המכלול. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:16, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::אעיר למשל ש{{א|ויזל}} עריכתך המושקעת בערך [[פוליטיקה]] עם כל הרצון הטוב דורשת הרבה שיפור, היא מתומצת ושטחית מידי, מתייחס רק למצב כיום, ומציגה את דרכם של המפלגות החרדיות באור לא מדוייק ולא חיובי. זו סיבה למה כדאי ראשית להתבסס על תוכן קיים, כי כתיבת תוכן חדש דורשת המון עבודה כדי שיצא איכותי ברמה גבוהה. בלי רמה גבוהה הפרויקט שלנו ידרדר מהר מאוד. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:21, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::לא העתקתי את התוכן מוויקיפדיה, מלבד התמונות. דוד, אין לי כוונה להציג אף מפלגה באור חיובי או שלילי, אלא באופן אובייקטיבי. לא אפרגן לאף מפלגה משום שאני לא שופר תעמולה. בברכה, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 18:30, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::עידו ו[[משתמש:Davidnead|דוד]], צר לי כי הנכם חושבים שעלינו להפוך לשופר תעמולתי. שכן, עידו, כל עריכה אשר לא מוצאת חן בעיניך ראויה לשחזור ואזהרה לכותב לפי מה שראיתי. עידו, הנני גם עורך בוויקיפדיה. יש לי מעל 10,000 עריכות. אני יודע איך כותבים. אם המכלול ימשיך כך, הוא עשוי להיפגע קשות ולא יוכל לעולם לספק תוכן איכותי וראוי. ראיתי כאן אוסף שטויות אחד גדול. תעמולה לשמה. אני מודיע בזאת על פרישתי לאלתר מהמכלול. שיהיה לכם בהצלחה! {{ש}}נזכרתי בדבר עידו, אם היית עושה את מה שעשית לי בוויקיפדיה, היית נחסם ללא הגבלת זמן. {{ש}}היו שלום, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 18:40, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::נשמח לראותך תורם ופועל בהמשך אם תמצא לנכון. תודה על הדגים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:49, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::{{א|ויזל}} - גם אני סבור שהאזהרה לא הייתה נחוצה. עליך להבין שהייתה לנו היום הצפה של כמה משחיתים שניסוי בכוח לבצע עריכות פוגעניות כלפי חרדים. העריכה שלך אמנם לא נמצאת בשוה להם, אך הביטוי "אם כי בפועל מצטרפות לכל ממשלה אשר תיתן יותר כסף לבחורי הישיבות" - הוא רחוק מלהיות מדוייק, ומנוסח באופן שלילי. איננו מנסים להיות שופר של אף אחד, אך איננו מוכנים גם להתבטא בצורה ששונאינו מתבטאים. יתירה מכך - גם בוויקיפדיה ביטוי כזה לא היה עובר, הוא מידי שטחי ולא אובייקטיבי. אם בכל אופן זה נעשה בתום לב ואתה סבור אחרת - נשמח בהשתתפותך. אובייקטיביות (לא מזוית כמו בוויקיפדיה) היא מקוי היסוד שלנו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:11, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}מעניין שגם בוויקיפדיה [[w:he:מיוחד:הבדלים/22437512|מחקו הערב עריכה דומה]], והמשחזר עדיין לא נחסם. [[משתמש:יוקל|יוקל]] ([[שיחת משתמש:יוקל|שיחה]]) 02:51, 13 בפברואר 2018 (IST)<br />
:מעניין עוד יותר, שהמשחזר - המגדיר את עצמו כשמאלני - גם הסביר היטב את השחזור [[w:he:שיחת משתמש:אלי גודין#למה שחזרת את העריכה המועילה שלי בערך פוליטיקה?|כאן]], וזה לשונו:<br />
:{{ציטוטון|שלום גם לך.}}<br />
:{{ציטוטון|מכמה סיבות; א. יש ערך נפרד על הפוליטיקה בישראל, מה שאומר שאין צורך להרחיב. ב. גם אם בחרת להרחיב, אין מקום להביא פרשנות מקורית שלך (שיש לומר דווקא די משעשעת). ג. שגיאות עובדתיות. ד. שגיאות כתיב.}}<br />
:לתשומת ליבו של הרב {{א|ויזל}}. [[משתמש:יוקל|יוקל]] ([[שיחת משתמש:יוקל|שיחה]]) 03:00, 13 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::לאור תגובות רבות כאן, אני נדרש להגיב. ראשית, דבריי כוונו לגבי אזהרת השווא של עידו ולא לגבי השחזור. שנית, אין אני הבאתי את התוכן לויקיפדיה העברית היום לפנות בוקר. שלישית, מתקיים כעת דיון נרחב בויקיפדיה לגבי המכלול. יש אף השוקלים לתבוע את האתר על הפרת זכויות יוצרים בגין אי מתן קרדיט כמו שצריך לתת. אני כמובן לא מתנגד לתביעה נגד האתר, שכן אני רואה בה לגיטימית לחלוטין ואף צודקת. האתר משקר במצח נחושה לקוראיו ומשכתב תוכן כרצונו. הרי מדוע נמחקו תכנים על דברים שנטענו כי היו לפני 5778 שנים? האתר הזה לעולם לא ישיג את יעודו. חבל על זמנכם... אם אתם באמת רוצים לתרום למגזרכם, עליכם להביא להם אמת לאמיתה, ולא חצאי אמת ואף שקרים. בברכה, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 17:06, 13 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{א|ויזל}} ידידי - אני חושב שכשם שקיבלת שכר על הדרישה, תקבל כעת שכר על הפרישה... ישר כוח והמשך הצלחה! [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:06, 13 בפברואר 2018 (IST)<br />
==כתוב על עצמך==<br />
{{כתוב על עצמך|ללא}} [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 02:22, 19 בפברואר 2018 (IST) (ברור שאתה מכיר את זה אבל כתזכורת, בעיקר יהיה מעניין לראות איך אתה רואה את המכלול)<br />
{{ש}}<br />
..[[משתמש:יוסף|.]] [[תמונה:Emojione BW 1F914.svg|60px]] {{ש}}[[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:27, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:לפחות תיצור דף ריק כדי שהקישורים אליך יהיו כחולים.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 15:16, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::למה זה משנה? [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:27, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::כי לפעמים מכניסים <nowiki>{{א|עידו|מה דעתך}}</nowiki> ורוצים לדעת שלא התבלבלו. אז בודקים בתצוגה מקדימה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' באדר ה'תשע"ח • 10:53, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::<span style="background-color:blue; color:white">&nbsp;&nbsp;הוכחל&nbsp;&nbsp;</span> [[משתמש:יהודה 1|.]] [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:56, 25 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== חתימה עם תאריך עברי ==<br />
<br />
ראה [[עזרה:חתימה#חתימה עם תאריך עברי|שם]], אם זה מעניין אותך.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' באדר ה'תשע"ח • 11:52, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
:מכיר, תודה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 13:16, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== מיון עולם הטבע ==<br />
<br />
תראה את [[מיוחד:הבדלים/373560|העריכה שלי אחריך]].--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"א באדר ה'תשע"ח • 22:33, 25 בפברואר 2018 (IST)<br />
:ראיתי [[משתמש:יהודה 1|מצוין]]! [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:53, 25 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== שאלה על סגנון עריכה בתהליך של כתיבת ערך ==<br />
הנני מנסה לעשות indent בפיסקה איך עושים את זה<br />
<br />
[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 22:54, 3 במרץ 2018 (IST)<br />
:[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|עם]] סימן נקודותיים כזה ':'. בעברית זה נקרא הזחה. פעמיים נקודותיים (::) יזיח רווח כפול וכן הלאה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 00:04, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
תודה רבה, סיימתי ג"כ להכין את הערך של [[שלוש השבועות]] הנני מקווה שהוא בנוי נכון, הכל הבאתי לפי מקורות מבוססים, סליחה על האורך של הערות שולים (מה לעשות אבל צריך להביא מקור)<br />
<br />
::אם ישנן טעיות בעריכה נא לעדכן אותי ע"מ שאוכל להציג את התוכן כראוי.<br />
::[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 12:40, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:::אינני מנטר את הערך ובכלל אין לי הרשאות ניטור. אם תרצה תוכל לבקש ניטור העריכות, לדוגמא ב[[המכלול:חממה]] [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:42, 16 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== מה אני צריך למחוק... ==<br />
<br />
בס"ד<br />
לקח לי הרבה זמן לעבוד על כך<br />
אז מה הם הייחסוים שאני צריך להכניס, מבלי למחוק אם אפשר<br />
<br />
מהם הסימונים שאני צריך לעשות בשביל שיוצג כראוי<br />
[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 18:44, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ראשית]] צריך להביא את הערך כפי שהוא ללא כל שינוי. לשם כך אז אני צריך למחוק את הקיים ואז "להתחיל מ-0" כלומר, לייבא מחדש כדי שהייבוא יהיה כסדר. כדי שלא תאבד השקעתך, ייצרתי לך [[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם/טיוטה:שלוש השבועות|טיוטה פרטית של הערך]]. לאחר המחיקה והייבוא התקין, תוכל לשוב ולעשות את השינויים שעבדת עליהם ואחרים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:59, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
::נו טוב שיהיה<br />
::[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 19:12, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:::ביקשתי גם את המחיקה הנדרשת ואוכל גם לייבא עבורך אח"כ, כדי שתראה כיצד לעשות זאת אם תרצה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:14, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== תוך כמה זמן הערך יעלה מחדש ==<br />
ישנם עוד ערכים שהנני מעוניין להכניס ולהרחיב<br />
<br />
[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 21:35, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שלוש_השבועות&action=history ייובא כבר] כבר ע"י {{א|ויקרא האדם שמות}} {{א|ילקוט השבעתי אתכם|עבורך}}. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:38, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== תודה רבה ==<br />
<br />
עידו, אין חכם כבעל הנסיון, תודה על התמיכה והעידוד ! [[משתמש:יהודי מאוד פשוט|יהודי מאוד פשוט]] ([[שיחת משתמש:יהודי מאוד פשוט|שיחה]]) 17:34, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== שאלה ==<br />
<br />
* אני מקווה שאני במקום הנכון.<br />
*אני שואל היכן אני יכול לקרוא על המתרחש כעת בימים אלו כאן ולתרום להמשך העבודה.<br />
*האם יש איזה דף ציבורי בו ניתן לשוחח על הדברים?<br />
*גם למה אני לא יכול לקרוא את הערך על יציאת מצרים?? זה נראה לי יותר חשוב משטויות אחרים שיש במכלול. {{שכח לחתום|המעוררים}}<br />
:*כאן (דף השיחה שלי) מקום מצוין אם רצית עזרה אישית. <br />
:*{{א|המעוררים|על}} מה ש"מתרחש כעת" תוכל לעקוב בדף [[מיוחד:שינויים אחרונים]].<br />
:*דפים ציבוריים ישנם רבים, חלקם פעילים יותר וחלקם פחות. כמה לדוגמה הם: [[המכלול:אולם דיונים]], [[המכלול:בקשות ממפעילים]], [[המכלול:שער החבורה]], [[המכלול:פיתוח התשתית]]<br />
:*כנראה משום שיש תוכן בדף שהוכנס למהדורות. אם אתה רוצה לצפות בדף וע"י כך להיחשף גם לתוכן שהוסר, תוכל להיכנס ל"העדפות" (למעלה, בראש הדף), לבחור בטופס את "אספקלריה (גרסת בטא)" ושם לסמן את "מהדורה כללית" ואת "כלי עריכת אספקלריא".<br />
:בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:59, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
==ערב טוב==<br />
שלום למכלולאי. • [[משתמש:עמודא דנהורא|עמודא דנהורא]] • [[שיחת משתמש:עמודא דנהורא|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 01:54, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:[[File:Emojione BW 1F609.svg|30px]]<br />
:[[משתמש:עמודא דנהורא|א]]שריך ש 1:54 הוא "ערב" ... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 07:10, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::למה אי אפשר לשלוח אליך דוא"ל דרך המערכת? מופיעה לי שגיאה. • [[משתמש:עמודא דנהורא|עמודא דנהורא]] • [[שיחת משתמש:עמודא דנהורא|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 11:00, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:::? אבדוק... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:20, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::::לכאורה אין סיבה מוצדקת. בהעדפות מאופשר. [[משתמש:עמודא דנהורא|נסה]] לשלוח למשתמש הוויקליפדי שלי [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:29, 22 במרץ 2018 (IST) <br />
:::::שלום עידו. מה דעתך על קריאת של 'ויקיפדיה' שבמחוזותינו בשם 'ויקליפדיה' כדי להביע את סלידתינו מהמקום הכפרני הזה?[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 14:51, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::כפי שאתה רואה, אהבתי. אך עצתי היא בגדול להשתמש בזה בעיקר במשפטים בהם רוצים להבליט את הסכנה ששם ולא כל הזמן. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:54, 22 במרץ 2018 (IST) <blockquote>אז אולי רק בדף המדיניות שלנו לגבי הערכים שאנחנו מביאים מויקליפדיה או גם בשורת הקרדיט. זה חשוב מאוד בשרות הקרידט בגלל ששם אנחנו כאילו מספרים שאנחנו מסתמכים עליהם ומפארים אותם וזה בבחינת כמש"כ במד' 'לפניהם ולא לפני עכו"ם מנין לבעלי דינין של ישראל שיש להם דין זה עם זה שיודעים שהעכו"ם דנין אותו הדין כדיני ישראל שאסור להזדקק לפניהם, תלמוד לומר אשר תשים לפניהם לפני ישראל ולא לפני כותים שכל מי שמניח דייני ישראל והולך לפני עכו"ם כפר בהקדוש ברוך הוא תחלה ואחרי כן כפר בתורה שנא' (דברים לב) כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים'[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:07, 22 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
::::::::[[משתמש:המעוררים|המעוררים]], אני חושב שעדיף פשוט לא להכירם בלי צורך. להשתמש בשם גנאי רק כשמדגישים שאנחנו בעצם לא רוצים להעתיק מהם. אבל בעצם כיון שרוב התוכן כאן מועתק מהם יש לכאורה דין של "לא תעב מצרי כי גר היית בארצו" (לאו דווקא אבל יש חיוב הכרת הטוב גם לאנשים רעים).--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:22, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>אז אולי רק במקומות שאנחנו רוצים להדגיש את זה שאנחנו בעצם מתנגדים לדברי הכפירה והפריצות שם כמו שעידו הציע.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:38, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote><br />
<br />
== תוכו אכל קליפתו זרק ==<br />
<br />
איך אניי יכול להביא ערכים מויקליפדיה? זה מורכב מאד או שאפשר בתהליך קצר לעשות את זה??[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:10, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:פשוט להפליא. אך ראשית, נא קרא את [[המכלול:ייבוא מוויקיפדיה]]. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:37, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== כוכב לעמוד התווך ==<br />
<br />
דרך כוכב מיעקב. אני לא יודע איך עושים כוכבים כאלה אבל רציתי להביע את הוקרתי העמוקה לך על כל מה שאתה עושה למען המקום הקדוש הזה. באמת רואים את כל ההשקעה שיש כאן וכל הכמות והאיכות זה בגללך. אתה הוא עמוד התווך המרכזי של עיקר הדברים שנעשים כאן ולך יאתה תהילה. ובלעדך לא ירים איש את ידו ואת רגלו.. שליחות הקודש שאתה עושה גבוהה מאין כמתה ושכרך ודאי רב משמים. אין הרהה שמבינים שאיסוף ידע לשם ידע הוא בבחינת חטא עץ הדעת וקלקול עצום ורק מי שיש יראת שמים בלבבו הוא יודע מה וכיצד לפעול לתועלת כלל ישראל. על כן תודתי בשם כל אתר 'המכלול' נתונה לך להמשיך לעמוד בפרץ ולהוסיף חילים לתורה. 'שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ'!! [[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:15, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
Emoji u1f44f.svgשְכּוֹיֵיח! גדול.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:17, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:תודה [[משתמש:המעוררים|לך]] על המחמאות. למעשה אינני כאן מתחילתו של המיזם. ישנם {{א|Davidnead|כמה}} וכמה שבנו טרם הגעתי, במו ידיהם תשתיות, כללים, מבנה וגם ייבוא כמותי לרבבותיו כפשוטו, שהגיעונו לכאן, חפרו בארות, ואת מימיהם אנו שותים. <br />
:הנה לך שעור ראשון:<br />
::העתקת לעיל שמו של קובץ - '''"Emoji u1f44f.svg"'''. אין די בכך כדי שהקובץ יוצג, אלא יש להכניסו ל[[תבנית:תמונה]].<br />
::כדי להציג את התמונה תצטרך להשתמש בתבנית התמוונה בקוד המקור כך - העתק את הטקסט הבא לתוך קוד המקור: '''''<nowiki>[[תמונה:Emoji u1f44f.svg|30px]]</nowiki>'''''. זה יתן את הפלט של מחיאת הכפיים הזו: [[תמונה:Emoji u1f44f.svg|30px]]<br />
::תרגיל - פתח את קוד המקור של דף השיחה כאן ועשה זאת (תוכל כמובן לשנות שם את גודל התמונה ע"י הפרמטר של הפיקסלים שהוא בדוגמא שלי '''''30px'''''... <br />
::[[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:52, 22 במרץ 2018 (IST) <blockquote>'אין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה'!! בפרט מי שמכניס את ה'נשמה' '''''הרי הוא כעושה את הסוף כולו!'''''[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:11, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote><br />
<br />
== הצעה נפלאה ==<br />
<br />
ממש עכשיו שוחחתי עם ידיד קרוב על המקום הנפלא הזה וזה נורא ענין אותו. יש לו הרבה פירושים וליקוטים שהוא כתב על החומש והוא אמר שהוא יכול להוסיף את זה בערכים המתאימים. אבל הוא אמר לי שאין לו גישה לאינטרנט כל הזמן אז הכי פשוט לו לשלוח למייל את מה שהוא כתב ואתם תערכו את זה בערכים. אם צריך אני יכול גם לעזור בזה מה שאני יודע כי אני ממש מסתבך אם כל הדברים המורכבים יותר. הידיד הזה הוא ת"ח ממש וכשהוא למד בישיבת מיר הוא היה ידוע לשם דבר של עילוי ממש היום הוא ר"מ חשוב בישיבה של יותר מ250 בחורים.הוא גם וודאי יוכל להוסיף ברמה תורנית ורוחנית של האתר אם הוא ירשום את עצמו בהמשך. יש לו גם קשר קרוב עם הרב שטיין וזה יכול לעזור לנו הרבה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:23, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:ב"ה, שכוייח. תרומות מתקבלות בברכה. אמנם כאן לא נהוג להביא חידושים בעצמנו, אפילו שיש פה גם עורכים ת"ח, אלא רק להביא דברי חכמים שקדמונו, וכמובן גם דברי גדולי הפוסקים של זמננו.<br />
:אני מציע שתלבש בגדי עבודה ותתחיל ללמוד להתעסק עם קוד מקור. אנחה אותך שלב שלב. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:57, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::{{א|המעוררים|המעורר}} "הרב שטיין"? "לעזור לנו"? [[משתמש:קיש קיש קריא|קיש קיש קריא]] ([[שיחת משתמש:קיש קיש קריא|שיחה]]) 17:22, 22 במרץ 2018 (IST) <br />
:::קוד מקור-אני ינסה בהמשך. לא מדובר על חידושים סתם אלא על דברים שכבר כתובים. לא יודע מה רוצה קיש קיש אבל כבר כתבתי במקום אחר דצריך לבדוק מי הוא ומה תפקידו כאן. בנתיים אני לא מגיב על דבריו שלא נראים הם לשלום.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 10:57, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>את ה'תבניות' אפשר רק בהקוד מקור?? אם כן אין לי אפשרות למחוק עם תבניות אז אני מוחק רגיל עד שאני יתרגל להקוד מקור הזה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:03, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::'''[[משתמש:המעוררים|תכנס]] כבר לקוד מקור!''' זה לא נושך, ואני פה אתך. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:26, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::אני יתחיל לנסות עוד. אתה אנטיויקלען או עידו?? בהתחלה ראיתי שאנטיויקלען כתב את זה ופתאום אני רואה שזה אתה. וכל הזמן שאני בא לכתוב כתוב לי שאם אני יכתוב אז אני מאבד משהו אז אני מנסה לפתוח מחדש ושוב זה קורה לי. בא נקוה שעכשו זה לא יקרה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח •<br />
::::::{{א|המעוררים|המעורר}} הזכרת את '''הרב שטיין''' נא להבהיר לנו מי הוא? [[משתמש:קיש קיש קריא|קיש קיש קריא]] ([[שיחת משתמש:קיש קיש קריא|שיחה]]) 11:54, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::::הרב מנחם שטיין שידיו רב לו בענינים האלה. בטח שמעת עליו.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 12:00, 23 במרץ 2018 (IDT)</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99._%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=378082שיחת משתמש:י. ברקוביץ2018-03-23T08:46:46Z<p>המעוררים: /* התגובות למעוררים */</p>
<hr />
<div>{{בה}} [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:43, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== אשריך ==<br />
<br />
אשריך שיפה הבחנת בדברי האנציקלופדיה ההיא: "כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה קִרְבָּם הַוּוֹת קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן" <small>({{תנ"ך|תהלים|ה}})</small><br />
{{ש}}והנה עמדת בשער המחנה לאמור, אולי יאספו כל בני לוי אל תורת משה... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 07:51, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== בריך מתייך לשלום ==<br />
<br />
תמיד נחמד לפגוש אנשים כמוך, גם פה. (בעקבות ההתפיטות ב'אולם'). בהצלחה. [[משתמש:בן-ימין|בן-ימין]] ([[שיחת משתמש:בן-ימין|שיחה]]) 00:42, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== התגובות למעוררים ==<br />
<br />
נראה לי שכדאי לדבר איתו בעברית רגילה. זה רק מכעיס אותו כשאתה משתמש בלשונות ישנות ומוכיח אותו. וגם הידע שלנו בלשונות הנ"ל דל מכדי לנהל בהם שיחה ברורה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 10:07, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:ה' ימלך לעולם ועד, ונשבע לנו כי אנו נעמוד לעולם ועד, ויען כי אין אומתנו אומה כי אם בתורותיה, הלא גם תורתנו תעמוד לעולם ועד, כאשר הוכיח הגאון. ועקב הדברים האלה, לא נכון הדבר לקרא ללשון הקדש בה נכתבה תורתנו הקדושה - '''לשון ישנה'''. אנכי כותב בעברית רגילה, האחרים הם אשר כותבים בעברית משבשת, ואין בלבי עליהם כי כך התלמדו מנעוריהם, אך אני על משמרתי אעמדה לדבר ולכתב בשפת תורת משה. אם אותו איש יקר מזרע ישראל לא יבין בלשון הקדש האמתית, או שיחר אפו בדבר אדם בלשון זו, הלא אין מקום לו במקום זה האומר יהודי אנכי. תשא ברכה מאת ה'. אענה גם אם תשלח הודעה אישית. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 16:24 (IST)<br />
::אמת אשר המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא. אמנם כן, באשר לא מנענו הא-ל ברוך הוא לקיים דבור בלשונות אחרות, אמרתי אני בליבי, מדוע בדברך עמו לא תדבר עמו בלשונו, להיות כל איש מדבר בלשון עמו? (ודבריו בארמיא דתלמודא, ובלשון האידיש-המושתת על גרמניא של אדום יוכיחו) • [[משתמש:עמודא דנהורא|עמודא דנהורא]] • [[שיחת משתמש:עמודא דנהורא|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 18:56, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:::{{תנ"ך|תהלים|יח|כז}}. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 20:11 (IST) <br />
::::יש לי הרגשה שכל ענינו של הלזה הוא רק כדי לנגח ו'לשמור' מ'רוחות זרות' הבאות 'לקלקל' את המכלול. משתמש זה מקרוב בא ועוסק בעיקר על הגנת המקום מפני ומפני עוד מספר משתמשים שבאמת באים לתרום כאן ולתת את צביון היהדות באתר זה. מתוך הכתיבה שלו והמגמה שלו זה נראה כאילו הוא מישהו מויקליפדיה או ממקום אחר דומה לו או שפעם היה כאן וחזר בשביל למנוע מרוח יהודית במקום. לאחרונה ממש הגיע עוד משתמש שגם כן נראה שבא 'לשמור' מפני ומפני עוד כמותי[ושמו יעיד עליו קיש קיש קריא. ואולי גם עוד אחד שבנתיים לא ראיתי אותו כותב כלום אז אני לא יכול לדעת- <bdi>Bennyyo</bdi>] אבל נראה לי שכל אלו אינם אלא משתמש אחד או שנים שפתחו חשבון חדש נוסף כדאי להציג כאיללו הם כמה. יוסף אם יש כזה דבר אני מבקש ממך לבדוק בההנהלה אם הם באמת כאלה שהיו פה ומי הם. מישהו אמר לי שיש כיכול ליהיות כזה דבר.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 10:54, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::[[משתמש:המעוררים|המעוררים]], אתה לא יכול לחשוד סתם. אם הוא לא מדבר לעניין פשוט אל תגיב לו.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:24, 23 במרץ 2018 (IDT) זה נראה שהוא סתם מציק לי ובמה שהוא כתב אפשר לראות את זה. שיזכור לבקש ממני מחילה בעריו"כ על מה שהוא עושה לי וגם על מה שהוא כתב כאן. הסיבה שאני חושד זה בגלל שאני באתי לפה ביחד איתו ואיך יכול להיות שהוא מכיר כל כך טוב את הדרך עבודה פה וגם למה הוא בעיקר נטפל אלי? יש כאן מלא ערכים שצריך לעזור שם והוא יכול ללכת לפינה שלו. 'החושד בכשרים' זה רק אם באמת אין שום סיבה לחשוד אבל פה נראה לי שיש פה משהו לא ישר. אני כנראה ישתדל לא לענות לו כשהוא סתם בא להציק וככה גם ל'חביריו'. תודה רבה יהודה על העזרה והתמיכה לקדש שם שמים.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:30, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::::{{א|המעוררים}} הוא כתב כבר לפני שהגעת [[שיחה:השמש|כאן]]--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:34, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>אני רואה שגם שם הוא בא נגד עידו ואלי על דבר כ"כ פשוט שהם רצו. מענין איך פתאום הוא 'נפל' לתוך הנושא הזה בדיוק ......[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:41, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote><br />
:::::::אני מבקש לשמור על כבודם של המשתתפם ועל תרבות דיון מכובדת ואינטלגנטית, פה אנציקלופדיה, ולא פורום. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 11:43, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>כנ"ל.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:46, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote></div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99._%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=378079שיחת משתמש:י. ברקוביץ2018-03-23T08:41:18Z<p>המעוררים: /* התגובות למעוררים */</p>
<hr />
<div>{{בה}} [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:43, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== אשריך ==<br />
<br />
אשריך שיפה הבחנת בדברי האנציקלופדיה ההיא: "כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה קִרְבָּם הַוּוֹת קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן" <small>({{תנ"ך|תהלים|ה}})</small><br />
{{ש}}והנה עמדת בשער המחנה לאמור, אולי יאספו כל בני לוי אל תורת משה... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 07:51, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== בריך מתייך לשלום ==<br />
<br />
תמיד נחמד לפגוש אנשים כמוך, גם פה. (בעקבות ההתפיטות ב'אולם'). בהצלחה. [[משתמש:בן-ימין|בן-ימין]] ([[שיחת משתמש:בן-ימין|שיחה]]) 00:42, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== התגובות למעוררים ==<br />
<br />
נראה לי שכדאי לדבר איתו בעברית רגילה. זה רק מכעיס אותו כשאתה משתמש בלשונות ישנות ומוכיח אותו. וגם הידע שלנו בלשונות הנ"ל דל מכדי לנהל בהם שיחה ברורה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 10:07, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:ה' ימלך לעולם ועד, ונשבע לנו כי אנו נעמוד לעולם ועד, ויען כי אין אומתנו אומה כי אם בתורותיה, הלא גם תורתנו תעמוד לעולם ועד, כאשר הוכיח הגאון. ועקב הדברים האלה, לא נכון הדבר לקרא ללשון הקדש בה נכתבה תורתנו הקדושה - '''לשון ישנה'''. אנכי כותב בעברית רגילה, האחרים הם אשר כותבים בעברית משבשת, ואין בלבי עליהם כי כך התלמדו מנעוריהם, אך אני על משמרתי אעמדה לדבר ולכתב בשפת תורת משה. אם אותו איש יקר מזרע ישראל לא יבין בלשון הקדש האמתית, או שיחר אפו בדבר אדם בלשון זו, הלא אין מקום לו במקום זה האומר יהודי אנכי. תשא ברכה מאת ה'. אענה גם אם תשלח הודעה אישית. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 16:24 (IST)<br />
::אמת אשר המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא. אמנם כן, באשר לא מנענו הא-ל ברוך הוא לקיים דבור בלשונות אחרות, אמרתי אני בליבי, מדוע בדברך עמו לא תדבר עמו בלשונו, להיות כל איש מדבר בלשון עמו? (ודבריו בארמיא דתלמודא, ובלשון האידיש-המושתת על גרמניא של אדום יוכיחו) • [[משתמש:עמודא דנהורא|עמודא דנהורא]] • [[שיחת משתמש:עמודא דנהורא|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 18:56, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:::{{תנ"ך|תהלים|יח|כז}}. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 20:11 (IST) <br />
::::יש לי הרגשה שכל ענינו של הלזה הוא רק כדי לנגח ו'לשמור' מ'רוחות זרות' הבאות 'לקלקל' את המכלול. משתמש זה מקרוב בא ועוסק בעיקר על הגנת המקום מפני ומפני עוד מספר משתמשים שבאמת באים לתרום כאן ולתת את צביון היהדות באתר זה. מתוך הכתיבה שלו והמגמה שלו זה נראה כאילו הוא מישהו מויקליפדיה או ממקום אחר דומה לו או שפעם היה כאן וחזר בשביל למנוע מרוח יהודית במקום. לאחרונה ממש הגיע עוד משתמש שגם כן נראה שבא 'לשמור' מפני ומפני עוד כמותי[ושמו יעיד עליו קיש קיש קריא. ואולי גם עוד אחד שבנתיים לא ראיתי אותו כותב כלום אז אני לא יכול לדעת- <bdi>Bennyyo</bdi>] אבל נראה לי שכל אלו אינם אלא משתמש אחד או שנים שפתחו חשבון חדש נוסף כדאי להציג כאיללו הם כמה. יוסף אם יש כזה דבר אני מבקש ממך לבדוק בההנהלה אם הם באמת כאלה שהיו פה ומי הם. מישהו אמר לי שיש כיכול ליהיות כזה דבר.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 10:54, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::[[משתמש:המעוררים|המעוררים]], אתה לא יכול לחשוד סתם. אם הוא לא מדבר לעניין פשוט אל תגיב לו.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:24, 23 במרץ 2018 (IDT) זה נראה שהוא סתם מציק לי ובמה שהוא כתב אפשר לראות את זה. שיזכור לבקש ממני מחילה בעריו"כ על מה שהוא עושה לי וגם על מה שהוא כתב כאן. הסיבה שאני חושד זה בגלל שאני באתי לפה ביחד איתו ואיך יכול להיות שהוא מכיר כל כך טוב את הדרך עבודה פה וגם למה הוא בעיקר נטפל אלי? יש כאן מלא ערכים שצריך לעזור שם והוא יכול ללכת לפינה שלו. 'החושד בכשרים' זה רק אם באמת אין שום סיבה לחשוד אבל פה נראה לי שיש פה משהו לא ישר. אני כנראה ישתדל לא לענות לו כשהוא סתם בא להציק וככה גם ל'חביריו'. תודה רבה יהודה על העזרה והתמיכה לקדש שם שמים.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:30, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::::{{א|המעוררים}} הוא כתב כבר לפני שהגעת [[שיחה:השמש|כאן]]--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:34, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>אני רואה שגם שם הוא בא נגד עידו ואלי על דבר כ"כ פשוט שהם רצו. מענין איך פתאום הוא 'נפל' לתוך הנושא הזה בדיוק ......[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:41, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote></div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%95&diff=378078שיחת משתמש:עידו2018-03-23T08:38:02Z<p>המעוררים: /* ערב טוב */</p>
<hr />
<div>== ברוך הבא לעצמי ==<br />
<br />
{{בה}}<br />
מי אני? זאת ה'''''תשובה'''''!<br />
בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 05:42, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
:ברוך בואך בצל קורתנו! נקווה שתהיה לנו לעזר רב, בהצלחה רבה! ("גנבת" לי את התבנית, לפחות נכתוב ידני {{קריצה}}) [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ז' בשבט ה'תשע"ח • 12:34, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{א|Tshuva|עידו}} דומנ י שקישור מתאים על המילה "תשובה" ימנע טעויות מביכות כאלו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 14:19, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
:::[[משתמש:Davidnead| ]] רציתי שהמבין יבין משיקולים שונים. 17:58, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== מדיניות הסרת תמונות ==<br />
<br />
שלום, עידו, וברוך בואך למכלול. הננו שמחים מאוד על שזכינו למכלולאי נמרץ ומוכשר כמוך, יהי בואו לברכה לכולנו.<br />
<br />
בקשר ל[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%98&curid=144682&diff=364942&oldid=364941 עריכה] הזאת, רציתי להסב את תשומת לבך שבמדיניות המכלול נקבע לבינתיים שלא להסיר תמונות כי אם לכסותם ב[[תבנית:תמונה חילופית]]. [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 12:40, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
:{{OK}} [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 12:49, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== עריכה בתוך {{תב|מהדורות}} ==<br />
<br />
שלום עידו, בקשר לעריכתך בערך [[גלים מילימטריים]]. אני אישית לא בטוח שיש צורך להסיר תוכן זה מבחינה יהודית, אבל כמובן איני יכול להתווכח איתך כל עוד אין על זה מדיניות ברורה. מה שכן, חובה לעשות הסרה זו בתוך תבנית מהדורות בדיוק מסיבות כאלו. לפיכך, בחן את [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=גלים_מילימטריים&type=revision&diff=365011&oldid=364965 עריכתי זו], החזרתי את התוכן שהסרת לתוך תבנית מהדורות, כך שהוא מוסר, אבל על ידי התבנית, ובמהדורה הכללית הרשתי לעמי להחזירו לגמרי בשינוי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 14:57, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
:{{OK}} <br />
{{ש}}בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:07, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
:אני מתזכר שוב, בקשר ל[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מפרץ_מקסיקו&curid=144984&diff=366022&oldid=366017 עריכתך זו]. עריכות כאלו נעשות במכלול רק באמצעות תבנית המהדורות, אנא לטיפולך. תודה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:52, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
::תזכורת - ההערה הנ"ל מחכה לטיופל. עמך הסליחה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:37, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:::[[משתמש:Davidnead|טופל]], נא בדוק והער [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:53, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::::יישר כוח. ברמת העיקרון העריכה תקינה ועומדת בנדרש. אני מוסיף כרגע 2 תיקונים: 1. אני מוסיף איזכור לתקופה המשוערת על ידי מתן שם התקופה במקום נקיבת מספר השנים, זו שיטה שאנו משתמשים בה הרבה. 2. אני מוסיף תוכן למהדורה הבסיסית שכן התוכן לא עד כדי כך בעייתי שצריך להסירו לגמרי מהבסיסית. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:31, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== הערך Base64 ==<br />
<br />
נראה לי כדאי לייבא אותו לכאן עם קרדיט לויקיפדיה האנגלית. (כתוב בתקציר העריכה יצרתי אותו על ידי תרגום תוכן, ושים <nowiki>{{קרד|ויקי|אנגלית|Base64}}</nowiki>). מכאן תשכתב אותו כראוי. למה לעבוד בשבילם? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ח • 12:46, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
:סליחה ראיתי שכבר ייבאת אותו.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ח • 12:47, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{א|יהודה 1}}, אל תדאג, מרץ התרומה האנציקלופדי שלי עבר למכלול. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]])<br />
<br />
== בקרת ייבוא ==<br />
<br />
שלום עידו היקר, אחר התודה על המרץ והרעננות שאתה משקיע פה. שים לב כי בערך [[איסלנד]] שייבאת יש בפסקה "היווצרות האי" מידע כפרני. יכולת לאתר אותו בקלות על ידי שימוש בגאד'גט בדיקת מילים חשודות המותקן לך כברירת מחדל (לחצן בחלק העליון של התפריט הימני, מומלץ להשתמש בו בכל ערך שמיבאים). אנא טפל בו בבקשה על פי [[תבנית:מהדורות/שורה|המדיניות]]. שבוע טוב, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:25, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
:מצוין, תודה<br />
:טופל.<br />
:בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 21:03, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
::חשוב לשים לב בעניינים רגישים כגון אלו לא לנקוט הסברים ותיקונים כלאחר יד העשויים להשמיט את התמונה המדעית אותה חפץ לדעת הקורא ללא הכרח לכך, בדיוק לפיכך אנו משתמשים ב{{תב|מהדורות}} וכפי שהקדמתי. [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=איסלנד&action=historysubmit&type=revision&diff=365455&oldid=365436 כאן] תוכל לראות כיצד השבתי את הטקסט המקורי ושיבצתי את עריכתך בתוך תבנית המהדורות. את הטקסט שאתה כתבת הכנסתי לתוך הפרמט המוצג לקוראים המהדורה הבסיסית - כי לשם הוא מתאים לדעתי, ולמהדורה הכללית הכנסתי ליקון בסגנון שונה. אנא ראה שם. תודה! [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 23:44, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
:::ההשערה הזו ללא מקורות וללא ביסוס (לא רק בערך אלא גם במחקר) אי לכך אין לה מקום לדעתי בערך, גם לא במהדורה הבסיסית. לא כל דבר שכתוב בויקיפדיה הוא הקדש. אני יכול לשים "דרוש מקור" אם אתה רוצה לשבוע ומשלא ימצא כזה למחוק. כך הנהלים בויקיפדיה גם. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 17:01, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
::::אני לא מבין אותך. אתה לא מחקת את ההשערה, אלא רק את השערת הזמן. אין ספק של פי המחקר עד כמה שהייתה התפצלות כזו היא לא הייתה אתמול. האם האומדן שהובא שם אינו האומדן המקובל להשערה זו במחקר? בנוסף, את עריכתך נימק כ"עריכה חרדית". בגאולוגיה איני מבין הרבה, אך שינוי מידע גיאולוגי מסיבות של עריכה חרדית ולא מסיבות שהן לגופו של עניין, נעשות אך ורק בתוך תבנית מהדורות. כמובן שאם אתה מבין בגאולוגיה ואתה כותב משהו שמשקף את הקונצזוס בעניין - זה לא רלוונטי וזה הופך לעריכה רגילה ככל עריכה אחרת. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 17:14, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
<s>:::::אסביר. ראשית לא היה כתוב שזו השערה (פגיעת המטאוריט) אלא מוצג כעובדה. בנוסף גם ההשערה אינה מבוססת כלל ועיקר ואף בערך באנגלית (המפורט עשרת מונים) זה לא מופיע. בקיצור זה משפט של כפירה סתמית לשם הכפירה ו'''ללא מחקר ומקור''' ולה אין מקום אפילו בויקי העברית. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:04, 30 בינואר 2018 (IST)</s><br />
:::::::::סליחה, [[משתמש:davidnead|אתה]] צודק ואני לא דקדקתי בכוונת המשורר... אוסיף את המידע וארחיב. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:21, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
אני שוב פה: בערך [[הוריקן קתרינה#ביזה והתנהגות עבריינית בניו אורלינס בחסות הוריקן קתרינה]] קיים ביטוי לא מקובל במרחב הערכים במכלול. לא הוסכמה מדיניות סופית לגבי השימוש במונח, אך תוכל לראות את הדיון בעניי ב[[המכלול:חדר דיונים למינוח יהודי/צניעות#אונס]]. מחוסר מדיניות אחרת פעל כפי הבנתך על פי רוח הדיון שם, אך עשה זאת בתוך תבנית מהדורות. אני אישית נוטה להשאיר את הביטוי לפחות במהדורה הכללית, כל עוד אין לו ביטוי חילופי הולם. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:22, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
===בקרת ייבוא 2===<br />
כמה תיקונים נדרשים בערכים שייבאת:<br />
*[[כתב סיני#תרבות הכתב הסיני]] - מוזכר ביטוי על אלילהם בלי הסתייגות. נהוג מרכאות או משהו דומה. בפסקה "שיטות תעתיק" יש צורך במכלולזציה. <br />
** '''''פתחתי דיון בדף השיחה שם.''''' (והוספתי גרשיים) [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:15, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
***שיפרתי את הגרשיים לפי טעמי. ושכחת את המכלולזציה בפסקה האחרת. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:39, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
****טופל, נא נטר [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
*****אני שוב מזכיר - המכלולזציה בפסקה "שיטות תעתיק" - שכחת. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 01:02, 1 בפברואר 2018 (IST)<br />
*[[רכס הרים#תזוזת לוחות טקטוניים]] - תיארוך של מליוני שנים.<br />
**'''''[[משתמש:Davidnead|טופל]], נא בדוק אם עפ"י הנהוג''''' [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:15, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
***הוספתי טיבה הבהרה בבסיסי לתת מעט יותר מאשר משפט עמום (זה בסדר זו בעיה מוכרת). לגבי הכללי - לא נהוג להשאיר טווח שנים כזה אפילו בכללי. לא יודע להגיד לך פתרון, אם לא תצליח לחשוב על ניסוח יצירתי המעביר את המספר בלי לנקוב במספר תיאלץ להשאיר בינתיים את זה ריק, אבל לא להשאיר מספר כפרני לכאורה כזה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:43, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
****שמתי כרגע את אותו הניסוח של הבסיסי בכללי, נא נטר [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
*[[מערכת העצבים#חלוקה לאזורים במערכת העצבים המרכזית]] - תהליכים אבולוציונריים<br />
** '''''מה הבעייה עם "תהליכים אבולוציונריים" - לא סותר שום דבר בתורה.'''''<br />
***תיאורטית אתה צודק בפועל הביטוי הוא בגדר "אשר שנא וכו'", וכן לא סתם הוא מקשר לערך "האבולוציה של האדם". ראה את הדיונים על ביטוי זה בדף המונחים. הקו הוא שבמקום שאפשר בקלות פשוט מחליפים לצורה כלשהי של "התפתחות" במקום אבולוציה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:45, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
****טופל, נא נטר [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
תודה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:45, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:ראה הערות לעיל בפנים [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:17, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::[[משתמש:Davidnead|דוד]], ראה הערות **** נוספות [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
''יישר כוח''' על כל התיקונים. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 01:00, 1 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== מייל ==<br />
<br />
שלחתי לך. אם אתה לא רואה ייתכן שהיגיע לספאם--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ד בשבט ה'תשע"ח • 15:49, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
:ראית{{א|יהודה 1|י}}, הוספת גם בויקיפדיה העברית. והכללת כדי להסביר גם על '=' בודד. מצוין. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 16:49, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== כוכב מייבא ==<br />
<br />
{| style="background-color: #dae8da; border: 1px solid #fceb92; {{box-shadow|1px|1px|5px|black}} {{border-radius|12px}}"<br />
|rowspan="2" style="vertical-align: middle; padding: 5px;" | [[File:Aviation Barnstar Hires.png|70px]]<br />
|style="font-size: x-large; padding: 3px 3px 0 3px; height: 1.5em;" | '''כוכב מייבא'''<br />
|-<br />
|style="vertical-align: middle; padding: 3px;" |בשם [[המכלול:המכון לאוריינות וידע כהלכה|המכון]], [[המכלול:חבר העורכים|המכלולאים]] ועשרות אלפי קוראי המכלול, תודה ענקית על יבוא איכותי ונקי של אלפי ערכים בפרק זמן כה קצר. בקצב זה תוך מספר חודשים נעמוד על 200,000 ערכים, ונשלים את מלאכת הייבוא. בזכות פעילותך הנמרצת במכלול יש כבר {{מספר ערכים}} ערכים!{{ש}} בהוקרה רבה וגדולה [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]])<br />
|}<br />
:[[תמונה:Face-blush.svg|30px|הסמקה]]{{ש}}בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:34, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
::אתה יכול לבקש הרשאה ממפעילים כדי לחסוך את הצורך בכתיבת תקציר והכנסת התבנית. [[המכלול:בקשות ממפעילים/הרשאות|כאן]]--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו בשבט ה'תשע"ח • 09:52, 11 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C%3A%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&type=revision&diff=368365&oldid=367296 לבקש אפשר]...[[משתמש:יהודה 1|.]] [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:22, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== תוכן ==<br />
<br />
שלום עידו, מדוע ראיתי שיש כאן עורכים שלוקחים תוכן מהוויקיפדיה הרגילה ומשנים אותו? חשבתי שבאתי לאנציקלופדיה יהודית אמיתית. מאוכזבני קשות. בברכה, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 17:50, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:{{א|ויזל|מ}}טרת המכלול להנגיש מידע אמין ובאופן מכובד, הן של קודש והן של חול. משכן שימוש במידע מויקיפדיה עם בקרה ודאי ישרת את ציבור הקוראים נאמנה. מדוע זה תתאכזב? <br />
:בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 17:59, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::אז מדוע להעתיק מידע משם? בשביל לכתוב אנציקלופדיה אמיתית עלינו לכתוב את המידע בעצמנו, ולא לעתיקו. בוודאי ללא מתן זכויות יוצרים, דבר המהווה עבירה חמורה על החוק במדינת ישראל. בברכה, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 18:09, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::{{א|ויזל|ע}}רכים מויקיפדיה מקבלים קרדיט כאן, ואנחנו עונים על המוגדר בחוק ואף מעבר לכך. שנית ודאי מומלץ להשתמש במה שמועיל ולסנן מה שמזיק. שלישית, הנני עורך גם בויקיפדיה וכתבתי שם מאות אם לא אלפי ערכים. אתה ודאי מוזמן לתרום עריכות "אמיתיות" ולחזק את עוצמתו השועטת של המכלול. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:16, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::אעיר למשל ש{{א|ויזל}} עריכתך המושקעת בערך [[פוליטיקה]] עם כל הרצון הטוב דורשת הרבה שיפור, היא מתומצת ושטחית מידי, מתייחס רק למצב כיום, ומציגה את דרכם של המפלגות החרדיות באור לא מדוייק ולא חיובי. זו סיבה למה כדאי ראשית להתבסס על תוכן קיים, כי כתיבת תוכן חדש דורשת המון עבודה כדי שיצא איכותי ברמה גבוהה. בלי רמה גבוהה הפרויקט שלנו ידרדר מהר מאוד. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:21, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::לא העתקתי את התוכן מוויקיפדיה, מלבד התמונות. דוד, אין לי כוונה להציג אף מפלגה באור חיובי או שלילי, אלא באופן אובייקטיבי. לא אפרגן לאף מפלגה משום שאני לא שופר תעמולה. בברכה, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 18:30, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::עידו ו[[משתמש:Davidnead|דוד]], צר לי כי הנכם חושבים שעלינו להפוך לשופר תעמולתי. שכן, עידו, כל עריכה אשר לא מוצאת חן בעיניך ראויה לשחזור ואזהרה לכותב לפי מה שראיתי. עידו, הנני גם עורך בוויקיפדיה. יש לי מעל 10,000 עריכות. אני יודע איך כותבים. אם המכלול ימשיך כך, הוא עשוי להיפגע קשות ולא יוכל לעולם לספק תוכן איכותי וראוי. ראיתי כאן אוסף שטויות אחד גדול. תעמולה לשמה. אני מודיע בזאת על פרישתי לאלתר מהמכלול. שיהיה לכם בהצלחה! {{ש}}נזכרתי בדבר עידו, אם היית עושה את מה שעשית לי בוויקיפדיה, היית נחסם ללא הגבלת זמן. {{ש}}היו שלום, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 18:40, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::נשמח לראותך תורם ופועל בהמשך אם תמצא לנכון. תודה על הדגים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:49, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::{{א|ויזל}} - גם אני סבור שהאזהרה לא הייתה נחוצה. עליך להבין שהייתה לנו היום הצפה של כמה משחיתים שניסוי בכוח לבצע עריכות פוגעניות כלפי חרדים. העריכה שלך אמנם לא נמצאת בשוה להם, אך הביטוי "אם כי בפועל מצטרפות לכל ממשלה אשר תיתן יותר כסף לבחורי הישיבות" - הוא רחוק מלהיות מדוייק, ומנוסח באופן שלילי. איננו מנסים להיות שופר של אף אחד, אך איננו מוכנים גם להתבטא בצורה ששונאינו מתבטאים. יתירה מכך - גם בוויקיפדיה ביטוי כזה לא היה עובר, הוא מידי שטחי ולא אובייקטיבי. אם בכל אופן זה נעשה בתום לב ואתה סבור אחרת - נשמח בהשתתפותך. אובייקטיביות (לא מזוית כמו בוויקיפדיה) היא מקוי היסוד שלנו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:11, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}מעניין שגם בוויקיפדיה [[w:he:מיוחד:הבדלים/22437512|מחקו הערב עריכה דומה]], והמשחזר עדיין לא נחסם. [[משתמש:יוקל|יוקל]] ([[שיחת משתמש:יוקל|שיחה]]) 02:51, 13 בפברואר 2018 (IST)<br />
:מעניין עוד יותר, שהמשחזר - המגדיר את עצמו כשמאלני - גם הסביר היטב את השחזור [[w:he:שיחת משתמש:אלי גודין#למה שחזרת את העריכה המועילה שלי בערך פוליטיקה?|כאן]], וזה לשונו:<br />
:{{ציטוטון|שלום גם לך.}}<br />
:{{ציטוטון|מכמה סיבות; א. יש ערך נפרד על הפוליטיקה בישראל, מה שאומר שאין צורך להרחיב. ב. גם אם בחרת להרחיב, אין מקום להביא פרשנות מקורית שלך (שיש לומר דווקא די משעשעת). ג. שגיאות עובדתיות. ד. שגיאות כתיב.}}<br />
:לתשומת ליבו של הרב {{א|ויזל}}. [[משתמש:יוקל|יוקל]] ([[שיחת משתמש:יוקל|שיחה]]) 03:00, 13 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::לאור תגובות רבות כאן, אני נדרש להגיב. ראשית, דבריי כוונו לגבי אזהרת השווא של עידו ולא לגבי השחזור. שנית, אין אני הבאתי את התוכן לויקיפדיה העברית היום לפנות בוקר. שלישית, מתקיים כעת דיון נרחב בויקיפדיה לגבי המכלול. יש אף השוקלים לתבוע את האתר על הפרת זכויות יוצרים בגין אי מתן קרדיט כמו שצריך לתת. אני כמובן לא מתנגד לתביעה נגד האתר, שכן אני רואה בה לגיטימית לחלוטין ואף צודקת. האתר משקר במצח נחושה לקוראיו ומשכתב תוכן כרצונו. הרי מדוע נמחקו תכנים על דברים שנטענו כי היו לפני 5778 שנים? האתר הזה לעולם לא ישיג את יעודו. חבל על זמנכם... אם אתם באמת רוצים לתרום למגזרכם, עליכם להביא להם אמת לאמיתה, ולא חצאי אמת ואף שקרים. בברכה, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 17:06, 13 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{א|ויזל}} ידידי - אני חושב שכשם שקיבלת שכר על הדרישה, תקבל כעת שכר על הפרישה... ישר כוח והמשך הצלחה! [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:06, 13 בפברואר 2018 (IST)<br />
==כתוב על עצמך==<br />
{{כתוב על עצמך|ללא}} [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 02:22, 19 בפברואר 2018 (IST) (ברור שאתה מכיר את זה אבל כתזכורת, בעיקר יהיה מעניין לראות איך אתה רואה את המכלול)<br />
{{ש}}<br />
..[[משתמש:יוסף|.]] [[תמונה:Emojione BW 1F914.svg|60px]] {{ש}}[[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:27, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:לפחות תיצור דף ריק כדי שהקישורים אליך יהיו כחולים.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 15:16, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::למה זה משנה? [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:27, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::כי לפעמים מכניסים <nowiki>{{א|עידו|מה דעתך}}</nowiki> ורוצים לדעת שלא התבלבלו. אז בודקים בתצוגה מקדימה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' באדר ה'תשע"ח • 10:53, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::<span style="background-color:blue; color:white">&nbsp;&nbsp;הוכחל&nbsp;&nbsp;</span> [[משתמש:יהודה 1|.]] [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:56, 25 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== חתימה עם תאריך עברי ==<br />
<br />
ראה [[עזרה:חתימה#חתימה עם תאריך עברי|שם]], אם זה מעניין אותך.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' באדר ה'תשע"ח • 11:52, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
:מכיר, תודה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 13:16, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== מיון עולם הטבע ==<br />
<br />
תראה את [[מיוחד:הבדלים/373560|העריכה שלי אחריך]].--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"א באדר ה'תשע"ח • 22:33, 25 בפברואר 2018 (IST)<br />
:ראיתי [[משתמש:יהודה 1|מצוין]]! [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:53, 25 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== שאלה על סגנון עריכה בתהליך של כתיבת ערך ==<br />
הנני מנסה לעשות indent בפיסקה איך עושים את זה<br />
<br />
[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 22:54, 3 במרץ 2018 (IST)<br />
:[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|עם]] סימן נקודותיים כזה ':'. בעברית זה נקרא הזחה. פעמיים נקודותיים (::) יזיח רווח כפול וכן הלאה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 00:04, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
תודה רבה, סיימתי ג"כ להכין את הערך של [[שלוש השבועות]] הנני מקווה שהוא בנוי נכון, הכל הבאתי לפי מקורות מבוססים, סליחה על האורך של הערות שולים (מה לעשות אבל צריך להביא מקור)<br />
<br />
::אם ישנן טעיות בעריכה נא לעדכן אותי ע"מ שאוכל להציג את התוכן כראוי.<br />
::[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 12:40, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:::אינני מנטר את הערך ובכלל אין לי הרשאות ניטור. אם תרצה תוכל לבקש ניטור העריכות, לדוגמא ב[[המכלול:חממה]] [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:42, 16 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== מה אני צריך למחוק... ==<br />
<br />
בס"ד<br />
לקח לי הרבה זמן לעבוד על כך<br />
אז מה הם הייחסוים שאני צריך להכניס, מבלי למחוק אם אפשר<br />
<br />
מהם הסימונים שאני צריך לעשות בשביל שיוצג כראוי<br />
[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 18:44, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ראשית]] צריך להביא את הערך כפי שהוא ללא כל שינוי. לשם כך אז אני צריך למחוק את הקיים ואז "להתחיל מ-0" כלומר, לייבא מחדש כדי שהייבוא יהיה כסדר. כדי שלא תאבד השקעתך, ייצרתי לך [[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם/טיוטה:שלוש השבועות|טיוטה פרטית של הערך]]. לאחר המחיקה והייבוא התקין, תוכל לשוב ולעשות את השינויים שעבדת עליהם ואחרים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:59, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
::נו טוב שיהיה<br />
::[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 19:12, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:::ביקשתי גם את המחיקה הנדרשת ואוכל גם לייבא עבורך אח"כ, כדי שתראה כיצד לעשות זאת אם תרצה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:14, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== תוך כמה זמן הערך יעלה מחדש ==<br />
ישנם עוד ערכים שהנני מעוניין להכניס ולהרחיב<br />
<br />
[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 21:35, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שלוש_השבועות&action=history ייובא כבר] כבר ע"י {{א|ויקרא האדם שמות}} {{א|ילקוט השבעתי אתכם|עבורך}}. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:38, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== תודה רבה ==<br />
<br />
עידו, אין חכם כבעל הנסיון, תודה על התמיכה והעידוד ! [[משתמש:יהודי מאוד פשוט|יהודי מאוד פשוט]] ([[שיחת משתמש:יהודי מאוד פשוט|שיחה]]) 17:34, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== שאלה ==<br />
<br />
* אני מקווה שאני במקום הנכון.<br />
*אני שואל היכן אני יכול לקרוא על המתרחש כעת בימים אלו כאן ולתרום להמשך העבודה.<br />
*האם יש איזה דף ציבורי בו ניתן לשוחח על הדברים?<br />
*גם למה אני לא יכול לקרוא את הערך על יציאת מצרים?? זה נראה לי יותר חשוב משטויות אחרים שיש במכלול. {{שכח לחתום|המעוררים}}<br />
:*כאן (דף השיחה שלי) מקום מצוין אם רצית עזרה אישית. <br />
:*{{א|המעוררים|על}} מה ש"מתרחש כעת" תוכל לעקוב בדף [[מיוחד:שינויים אחרונים]].<br />
:*דפים ציבוריים ישנם רבים, חלקם פעילים יותר וחלקם פחות. כמה לדוגמה הם: [[המכלול:אולם דיונים]], [[המכלול:בקשות ממפעילים]], [[המכלול:שער החבורה]], [[המכלול:פיתוח התשתית]]<br />
:*כנראה משום שיש תוכן בדף שהוכנס למהדורות. אם אתה רוצה לצפות בדף וע"י כך להיחשף גם לתוכן שהוסר, תוכל להיכנס ל"העדפות" (למעלה, בראש הדף), לבחור בטופס את "אספקלריה (גרסת בטא)" ושם לסמן את "מהדורה כללית" ואת "כלי עריכת אספקלריא".<br />
:בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:59, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
==ערב טוב==<br />
שלום למכלולאי. • [[משתמש:עמודא דנהורא|עמודא דנהורא]] • [[שיחת משתמש:עמודא דנהורא|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 01:54, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:[[File:Emojione BW 1F609.svg|30px]]<br />
:[[משתמש:עמודא דנהורא|א]]שריך ש 1:54 הוא "ערב" ... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 07:10, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::למה אי אפשר לשלוח אליך דוא"ל דרך המערכת? מופיעה לי שגיאה. • [[משתמש:עמודא דנהורא|עמודא דנהורא]] • [[שיחת משתמש:עמודא דנהורא|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 11:00, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:::? אבדוק... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:20, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::::לכאורה אין סיבה מוצדקת. בהעדפות מאופשר. [[משתמש:עמודא דנהורא|נסה]] לשלוח למשתמש הוויקליפדי שלי [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:29, 22 במרץ 2018 (IST) <br />
:::::שלום עידו. מה דעתך על קריאת של 'ויקיפדיה' שבמחוזותינו בשם 'ויקליפדיה' כדי להביע את סלידתינו מהמקום הכפרני הזה?[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 14:51, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::כפי שאתה רואה, אהבתי. אך עצתי היא בגדול להשתמש בזה בעיקר במשפטים בהם רוצים להבליט את הסכנה ששם ולא כל הזמן. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:54, 22 במרץ 2018 (IST) <blockquote>אז אולי רק בדף המדיניות שלנו לגבי הערכים שאנחנו מביאים מויקליפדיה או גם בשורת הקרדיט. זה חשוב מאוד בשרות הקרידט בגלל ששם אנחנו כאילו מספרים שאנחנו מסתמכים עליהם ומפארים אותם וזה בבחינת כמש"כ במד' 'לפניהם ולא לפני עכו"ם מנין לבעלי דינין של ישראל שיש להם דין זה עם זה שיודעים שהעכו"ם דנין אותו הדין כדיני ישראל שאסור להזדקק לפניהם, תלמוד לומר אשר תשים לפניהם לפני ישראל ולא לפני כותים שכל מי שמניח דייני ישראל והולך לפני עכו"ם כפר בהקדוש ברוך הוא תחלה ואחרי כן כפר בתורה שנא' (דברים לב) כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים'[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:07, 22 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
::::::::[[משתמש:המעוררים|המעוררים]], אני חושב שעדיף פשוט לא להכירם בלי צורך. להשתמש בשם גנאי רק כשמדגישים שאנחנו בעצם לא רוצים להעתיק מהם. אבל בעצם כיון שרוב התוכן כאן מועתק מהם יש לכאורה דין של "לא תעב מצרי כי גר היית בארצו" (לאו דווקא אבל יש חיוב הכרת הטוב גם לאנשים רעים).--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:22, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>אז אולי רק במקומות שאנחנו רוצים להדגיש את זה שאנחנו בעצם מתנגדים לדברי הכפירה והפריצות שם כמו שעידו הציע.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:38, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote><br />
<br />
== תוכו אכל קליפתו זרק ==<br />
<br />
איך אניי יכול להביא ערכים מויקליפדיה? זה מורכב מאד או שאפשר בתהליך קצר לעשות את זה??[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:10, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:פשוט להפליא. אך ראשית, נא קרא את [[המכלול:ייבוא מוויקיפדיה]]. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:37, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== כוכב לעמוד התווך ==<br />
<br />
דרך כוכב מיעקב. אני לא יודע איך עושים כוכבים כאלה אבל רציתי להביע את הוקרתי העמוקה לך על כל מה שאתה עושה למען המקום הקדוש הזה. באמת רואים את כל ההשקעה שיש כאן וכל הכמות והאיכות זה בגללך. אתה הוא עמוד התווך המרכזי של עיקר הדברים שנעשים כאן ולך יאתה תהילה. ובלעדך לא ירים איש את ידו ואת רגלו.. שליחות הקודש שאתה עושה גבוהה מאין כמתה ושכרך ודאי רב משמים. אין הרהה שמבינים שאיסוף ידע לשם ידע הוא בבחינת חטא עץ הדעת וקלקול עצום ורק מי שיש יראת שמים בלבבו הוא יודע מה וכיצד לפעול לתועלת כלל ישראל. על כן תודתי בשם כל אתר 'המכלול' נתונה לך להמשיך לעמוד בפרץ ולהוסיף חילים לתורה. 'שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ'!! [[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:15, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
Emoji u1f44f.svgשְכּוֹיֵיח! גדול.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:17, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:תודה [[משתמש:המעוררים|לך]] על המחמאות. למעשה אינני כאן מתחילתו של המיזם. ישנם {{א|Davidnead|כמה}} וכמה שבנו טרם הגעתי, במו ידיהם תשתיות, כללים, מבנה וגם ייבוא כמותי לרבבותיו כפשוטו, שהגיעונו לכאן, חפרו בארות, ואת מימיהם אנו שותים. <br />
:הנה לך שעור ראשון:<br />
::העתקת לעיל שמו של קובץ - '''"Emoji u1f44f.svg"'''. אין די בכך כדי שהקובץ יוצג, אלא יש להכניסו ל[[תבנית:תמונה]].<br />
::כדי להציג את התמונה תצטרך להשתמש בתבנית התמוונה בקוד המקור כך - העתק את הטקסט הבא לתוך קוד המקור: '''''<nowiki>[[תמונה:Emoji u1f44f.svg|30px]]</nowiki>'''''. זה יתן את הפלט של מחיאת הכפיים הזו: [[תמונה:Emoji u1f44f.svg|30px]]<br />
::תרגיל - פתח את קוד המקור של דף השיחה כאן ועשה זאת (תוכל כמובן לשנות שם את גודל התמונה ע"י הפרמטר של הפיקסלים שהוא בדוגמא שלי '''''30px'''''... <br />
::[[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:52, 22 במרץ 2018 (IST) <blockquote>'אין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה'!! בפרט מי שמכניס את ה'נשמה' '''''הרי הוא כעושה את הסוף כולו!'''''[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:11, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote><br />
<br />
== הצעה נפלאה ==<br />
<br />
ממש עכשיו שוחחתי עם ידיד קרוב על המקום הנפלא הזה וזה נורא ענין אותו. יש לו הרבה פירושים וליקוטים שהוא כתב על החומש והוא אמר שהוא יכול להוסיף את זה בערכים המתאימים. אבל הוא אמר לי שאין לו גישה לאינטרנט כל הזמן אז הכי פשוט לו לשלוח למייל את מה שהוא כתב ואתם תערכו את זה בערכים. אם צריך אני יכול גם לעזור בזה מה שאני יודע כי אני ממש מסתבך אם כל הדברים המורכבים יותר. הידיד הזה הוא ת"ח ממש וכשהוא למד בישיבת מיר הוא היה ידוע לשם דבר של עילוי ממש היום הוא ר"מ חשוב בישיבה של יותר מ250 בחורים.הוא גם וודאי יוכל להוסיף ברמה תורנית ורוחנית של האתר אם הוא ירשום את עצמו בהמשך. יש לו גם קשר קרוב עם הרב שטיין וזה יכול לעזור לנו הרבה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:23, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:ב"ה, שכוייח. תרומות מתקבלות בברכה. אמנם כאן לא נהוג להביא חידושים בעצמנו, אפילו שיש פה גם עורכים ת"ח, אלא רק להביא דברי חכמים שקדמונו, וכמובן גם דברי גדולי הפוסקים של זמננו.<br />
:אני מציע שתלבש בגדי עבודה ותתחיל ללמוד להתעסק עם קוד מקור. אנחה אותך שלב שלב. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:57, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::{{א|המעוררים|המעורר}} "הרב שטיין"? "לעזור לנו"? [[משתמש:קיש קיש קריא|קיש קיש קריא]] ([[שיחת משתמש:קיש קיש קריא|שיחה]]) 17:22, 22 במרץ 2018 (IST) <br />
:::קוד מקור-אני ינסה בהמשך. לא מדובר על חידושים סתם אלא על דברים שכבר כתובים. לא יודע מה רוצה קיש קיש אבל כבר כתבתי במקום אחר דצריך לבדוק מי הוא ומה תפקידו כאן. בנתיים אני לא מגיב על דבריו שלא נראים הם לשלום.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 10:57, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>את ה'תבניות' אפשר רק בהקוד מקור?? אם כן אין לי אפשרות למחוק עם תבניות אז אני מוחק רגיל עד שאני יתרגל להקוד מקור הזה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:03, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::'''[[משתמש:המעוררים|תכנס]] כבר לקוד מקור!''' זה לא נושך, ואני פה אתך. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:26, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::אני יתחיל לנסות עוד. אתה אנטיויקלען או עידו?? בהתחלה ראיתי שאנטיויקלען כתב את זה ופתאום אני רואה שזה אתה. וכל הזמן שאני בא לכתוב כתוב לי שאם אני יכתוב אז אני מאבד משהו אז אני מנסה לפתוח מחדש ושוב זה קורה לי. בא נקוה שעכשו זה לא יקרה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח •</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%95&diff=378076שיחת משתמש:עידו2018-03-23T08:36:02Z<p>המעוררים: /* הצעה נפלאה */</p>
<hr />
<div>== ברוך הבא לעצמי ==<br />
<br />
{{בה}}<br />
מי אני? זאת ה'''''תשובה'''''!<br />
בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 05:42, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
:ברוך בואך בצל קורתנו! נקווה שתהיה לנו לעזר רב, בהצלחה רבה! ("גנבת" לי את התבנית, לפחות נכתוב ידני {{קריצה}}) [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ז' בשבט ה'תשע"ח • 12:34, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{א|Tshuva|עידו}} דומנ י שקישור מתאים על המילה "תשובה" ימנע טעויות מביכות כאלו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 14:19, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
:::[[משתמש:Davidnead| ]] רציתי שהמבין יבין משיקולים שונים. 17:58, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== מדיניות הסרת תמונות ==<br />
<br />
שלום, עידו, וברוך בואך למכלול. הננו שמחים מאוד על שזכינו למכלולאי נמרץ ומוכשר כמוך, יהי בואו לברכה לכולנו.<br />
<br />
בקשר ל[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%98&curid=144682&diff=364942&oldid=364941 עריכה] הזאת, רציתי להסב את תשומת לבך שבמדיניות המכלול נקבע לבינתיים שלא להסיר תמונות כי אם לכסותם ב[[תבנית:תמונה חילופית]]. [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 12:40, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
:{{OK}} [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 12:49, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== עריכה בתוך {{תב|מהדורות}} ==<br />
<br />
שלום עידו, בקשר לעריכתך בערך [[גלים מילימטריים]]. אני אישית לא בטוח שיש צורך להסיר תוכן זה מבחינה יהודית, אבל כמובן איני יכול להתווכח איתך כל עוד אין על זה מדיניות ברורה. מה שכן, חובה לעשות הסרה זו בתוך תבנית מהדורות בדיוק מסיבות כאלו. לפיכך, בחן את [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=גלים_מילימטריים&type=revision&diff=365011&oldid=364965 עריכתי זו], החזרתי את התוכן שהסרת לתוך תבנית מהדורות, כך שהוא מוסר, אבל על ידי התבנית, ובמהדורה הכללית הרשתי לעמי להחזירו לגמרי בשינוי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 14:57, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
:{{OK}} <br />
{{ש}}בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:07, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
:אני מתזכר שוב, בקשר ל[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מפרץ_מקסיקו&curid=144984&diff=366022&oldid=366017 עריכתך זו]. עריכות כאלו נעשות במכלול רק באמצעות תבנית המהדורות, אנא לטיפולך. תודה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:52, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
::תזכורת - ההערה הנ"ל מחכה לטיופל. עמך הסליחה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:37, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:::[[משתמש:Davidnead|טופל]], נא בדוק והער [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:53, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::::יישר כוח. ברמת העיקרון העריכה תקינה ועומדת בנדרש. אני מוסיף כרגע 2 תיקונים: 1. אני מוסיף איזכור לתקופה המשוערת על ידי מתן שם התקופה במקום נקיבת מספר השנים, זו שיטה שאנו משתמשים בה הרבה. 2. אני מוסיף תוכן למהדורה הבסיסית שכן התוכן לא עד כדי כך בעייתי שצריך להסירו לגמרי מהבסיסית. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:31, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== הערך Base64 ==<br />
<br />
נראה לי כדאי לייבא אותו לכאן עם קרדיט לויקיפדיה האנגלית. (כתוב בתקציר העריכה יצרתי אותו על ידי תרגום תוכן, ושים <nowiki>{{קרד|ויקי|אנגלית|Base64}}</nowiki>). מכאן תשכתב אותו כראוי. למה לעבוד בשבילם? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ח • 12:46, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
:סליחה ראיתי שכבר ייבאת אותו.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ח • 12:47, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{א|יהודה 1}}, אל תדאג, מרץ התרומה האנציקלופדי שלי עבר למכלול. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]])<br />
<br />
== בקרת ייבוא ==<br />
<br />
שלום עידו היקר, אחר התודה על המרץ והרעננות שאתה משקיע פה. שים לב כי בערך [[איסלנד]] שייבאת יש בפסקה "היווצרות האי" מידע כפרני. יכולת לאתר אותו בקלות על ידי שימוש בגאד'גט בדיקת מילים חשודות המותקן לך כברירת מחדל (לחצן בחלק העליון של התפריט הימני, מומלץ להשתמש בו בכל ערך שמיבאים). אנא טפל בו בבקשה על פי [[תבנית:מהדורות/שורה|המדיניות]]. שבוע טוב, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:25, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
:מצוין, תודה<br />
:טופל.<br />
:בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 21:03, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
::חשוב לשים לב בעניינים רגישים כגון אלו לא לנקוט הסברים ותיקונים כלאחר יד העשויים להשמיט את התמונה המדעית אותה חפץ לדעת הקורא ללא הכרח לכך, בדיוק לפיכך אנו משתמשים ב{{תב|מהדורות}} וכפי שהקדמתי. [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=איסלנד&action=historysubmit&type=revision&diff=365455&oldid=365436 כאן] תוכל לראות כיצד השבתי את הטקסט המקורי ושיבצתי את עריכתך בתוך תבנית המהדורות. את הטקסט שאתה כתבת הכנסתי לתוך הפרמט המוצג לקוראים המהדורה הבסיסית - כי לשם הוא מתאים לדעתי, ולמהדורה הכללית הכנסתי ליקון בסגנון שונה. אנא ראה שם. תודה! [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 23:44, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
:::ההשערה הזו ללא מקורות וללא ביסוס (לא רק בערך אלא גם במחקר) אי לכך אין לה מקום לדעתי בערך, גם לא במהדורה הבסיסית. לא כל דבר שכתוב בויקיפדיה הוא הקדש. אני יכול לשים "דרוש מקור" אם אתה רוצה לשבוע ומשלא ימצא כזה למחוק. כך הנהלים בויקיפדיה גם. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 17:01, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
::::אני לא מבין אותך. אתה לא מחקת את ההשערה, אלא רק את השערת הזמן. אין ספק של פי המחקר עד כמה שהייתה התפצלות כזו היא לא הייתה אתמול. האם האומדן שהובא שם אינו האומדן המקובל להשערה זו במחקר? בנוסף, את עריכתך נימק כ"עריכה חרדית". בגאולוגיה איני מבין הרבה, אך שינוי מידע גיאולוגי מסיבות של עריכה חרדית ולא מסיבות שהן לגופו של עניין, נעשות אך ורק בתוך תבנית מהדורות. כמובן שאם אתה מבין בגאולוגיה ואתה כותב משהו שמשקף את הקונצזוס בעניין - זה לא רלוונטי וזה הופך לעריכה רגילה ככל עריכה אחרת. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 17:14, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
<s>:::::אסביר. ראשית לא היה כתוב שזו השערה (פגיעת המטאוריט) אלא מוצג כעובדה. בנוסף גם ההשערה אינה מבוססת כלל ועיקר ואף בערך באנגלית (המפורט עשרת מונים) זה לא מופיע. בקיצור זה משפט של כפירה סתמית לשם הכפירה ו'''ללא מחקר ומקור''' ולה אין מקום אפילו בויקי העברית. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:04, 30 בינואר 2018 (IST)</s><br />
:::::::::סליחה, [[משתמש:davidnead|אתה]] צודק ואני לא דקדקתי בכוונת המשורר... אוסיף את המידע וארחיב. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:21, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
אני שוב פה: בערך [[הוריקן קתרינה#ביזה והתנהגות עבריינית בניו אורלינס בחסות הוריקן קתרינה]] קיים ביטוי לא מקובל במרחב הערכים במכלול. לא הוסכמה מדיניות סופית לגבי השימוש במונח, אך תוכל לראות את הדיון בעניי ב[[המכלול:חדר דיונים למינוח יהודי/צניעות#אונס]]. מחוסר מדיניות אחרת פעל כפי הבנתך על פי רוח הדיון שם, אך עשה זאת בתוך תבנית מהדורות. אני אישית נוטה להשאיר את הביטוי לפחות במהדורה הכללית, כל עוד אין לו ביטוי חילופי הולם. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:22, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
===בקרת ייבוא 2===<br />
כמה תיקונים נדרשים בערכים שייבאת:<br />
*[[כתב סיני#תרבות הכתב הסיני]] - מוזכר ביטוי על אלילהם בלי הסתייגות. נהוג מרכאות או משהו דומה. בפסקה "שיטות תעתיק" יש צורך במכלולזציה. <br />
** '''''פתחתי דיון בדף השיחה שם.''''' (והוספתי גרשיים) [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:15, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
***שיפרתי את הגרשיים לפי טעמי. ושכחת את המכלולזציה בפסקה האחרת. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:39, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
****טופל, נא נטר [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
*****אני שוב מזכיר - המכלולזציה בפסקה "שיטות תעתיק" - שכחת. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 01:02, 1 בפברואר 2018 (IST)<br />
*[[רכס הרים#תזוזת לוחות טקטוניים]] - תיארוך של מליוני שנים.<br />
**'''''[[משתמש:Davidnead|טופל]], נא בדוק אם עפ"י הנהוג''''' [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:15, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
***הוספתי טיבה הבהרה בבסיסי לתת מעט יותר מאשר משפט עמום (זה בסדר זו בעיה מוכרת). לגבי הכללי - לא נהוג להשאיר טווח שנים כזה אפילו בכללי. לא יודע להגיד לך פתרון, אם לא תצליח לחשוב על ניסוח יצירתי המעביר את המספר בלי לנקוב במספר תיאלץ להשאיר בינתיים את זה ריק, אבל לא להשאיר מספר כפרני לכאורה כזה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:43, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
****שמתי כרגע את אותו הניסוח של הבסיסי בכללי, נא נטר [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
*[[מערכת העצבים#חלוקה לאזורים במערכת העצבים המרכזית]] - תהליכים אבולוציונריים<br />
** '''''מה הבעייה עם "תהליכים אבולוציונריים" - לא סותר שום דבר בתורה.'''''<br />
***תיאורטית אתה צודק בפועל הביטוי הוא בגדר "אשר שנא וכו'", וכן לא סתם הוא מקשר לערך "האבולוציה של האדם". ראה את הדיונים על ביטוי זה בדף המונחים. הקו הוא שבמקום שאפשר בקלות פשוט מחליפים לצורה כלשהי של "התפתחות" במקום אבולוציה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:45, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
****טופל, נא נטר [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
תודה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:45, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:ראה הערות לעיל בפנים [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:17, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::[[משתמש:Davidnead|דוד]], ראה הערות **** נוספות [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
''יישר כוח''' על כל התיקונים. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 01:00, 1 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== מייל ==<br />
<br />
שלחתי לך. אם אתה לא רואה ייתכן שהיגיע לספאם--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ד בשבט ה'תשע"ח • 15:49, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
:ראית{{א|יהודה 1|י}}, הוספת גם בויקיפדיה העברית. והכללת כדי להסביר גם על '=' בודד. מצוין. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 16:49, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== כוכב מייבא ==<br />
<br />
{| style="background-color: #dae8da; border: 1px solid #fceb92; {{box-shadow|1px|1px|5px|black}} {{border-radius|12px}}"<br />
|rowspan="2" style="vertical-align: middle; padding: 5px;" | [[File:Aviation Barnstar Hires.png|70px]]<br />
|style="font-size: x-large; padding: 3px 3px 0 3px; height: 1.5em;" | '''כוכב מייבא'''<br />
|-<br />
|style="vertical-align: middle; padding: 3px;" |בשם [[המכלול:המכון לאוריינות וידע כהלכה|המכון]], [[המכלול:חבר העורכים|המכלולאים]] ועשרות אלפי קוראי המכלול, תודה ענקית על יבוא איכותי ונקי של אלפי ערכים בפרק זמן כה קצר. בקצב זה תוך מספר חודשים נעמוד על 200,000 ערכים, ונשלים את מלאכת הייבוא. בזכות פעילותך הנמרצת במכלול יש כבר {{מספר ערכים}} ערכים!{{ש}} בהוקרה רבה וגדולה [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]])<br />
|}<br />
:[[תמונה:Face-blush.svg|30px|הסמקה]]{{ש}}בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:34, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
::אתה יכול לבקש הרשאה ממפעילים כדי לחסוך את הצורך בכתיבת תקציר והכנסת התבנית. [[המכלול:בקשות ממפעילים/הרשאות|כאן]]--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו בשבט ה'תשע"ח • 09:52, 11 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C%3A%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&type=revision&diff=368365&oldid=367296 לבקש אפשר]...[[משתמש:יהודה 1|.]] [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:22, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== תוכן ==<br />
<br />
שלום עידו, מדוע ראיתי שיש כאן עורכים שלוקחים תוכן מהוויקיפדיה הרגילה ומשנים אותו? חשבתי שבאתי לאנציקלופדיה יהודית אמיתית. מאוכזבני קשות. בברכה, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 17:50, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:{{א|ויזל|מ}}טרת המכלול להנגיש מידע אמין ובאופן מכובד, הן של קודש והן של חול. משכן שימוש במידע מויקיפדיה עם בקרה ודאי ישרת את ציבור הקוראים נאמנה. מדוע זה תתאכזב? <br />
:בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 17:59, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::אז מדוע להעתיק מידע משם? בשביל לכתוב אנציקלופדיה אמיתית עלינו לכתוב את המידע בעצמנו, ולא לעתיקו. בוודאי ללא מתן זכויות יוצרים, דבר המהווה עבירה חמורה על החוק במדינת ישראל. בברכה, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 18:09, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::{{א|ויזל|ע}}רכים מויקיפדיה מקבלים קרדיט כאן, ואנחנו עונים על המוגדר בחוק ואף מעבר לכך. שנית ודאי מומלץ להשתמש במה שמועיל ולסנן מה שמזיק. שלישית, הנני עורך גם בויקיפדיה וכתבתי שם מאות אם לא אלפי ערכים. אתה ודאי מוזמן לתרום עריכות "אמיתיות" ולחזק את עוצמתו השועטת של המכלול. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:16, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::אעיר למשל ש{{א|ויזל}} עריכתך המושקעת בערך [[פוליטיקה]] עם כל הרצון הטוב דורשת הרבה שיפור, היא מתומצת ושטחית מידי, מתייחס רק למצב כיום, ומציגה את דרכם של המפלגות החרדיות באור לא מדוייק ולא חיובי. זו סיבה למה כדאי ראשית להתבסס על תוכן קיים, כי כתיבת תוכן חדש דורשת המון עבודה כדי שיצא איכותי ברמה גבוהה. בלי רמה גבוהה הפרויקט שלנו ידרדר מהר מאוד. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:21, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::לא העתקתי את התוכן מוויקיפדיה, מלבד התמונות. דוד, אין לי כוונה להציג אף מפלגה באור חיובי או שלילי, אלא באופן אובייקטיבי. לא אפרגן לאף מפלגה משום שאני לא שופר תעמולה. בברכה, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 18:30, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::עידו ו[[משתמש:Davidnead|דוד]], צר לי כי הנכם חושבים שעלינו להפוך לשופר תעמולתי. שכן, עידו, כל עריכה אשר לא מוצאת חן בעיניך ראויה לשחזור ואזהרה לכותב לפי מה שראיתי. עידו, הנני גם עורך בוויקיפדיה. יש לי מעל 10,000 עריכות. אני יודע איך כותבים. אם המכלול ימשיך כך, הוא עשוי להיפגע קשות ולא יוכל לעולם לספק תוכן איכותי וראוי. ראיתי כאן אוסף שטויות אחד גדול. תעמולה לשמה. אני מודיע בזאת על פרישתי לאלתר מהמכלול. שיהיה לכם בהצלחה! {{ש}}נזכרתי בדבר עידו, אם היית עושה את מה שעשית לי בוויקיפדיה, היית נחסם ללא הגבלת זמן. {{ש}}היו שלום, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 18:40, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::נשמח לראותך תורם ופועל בהמשך אם תמצא לנכון. תודה על הדגים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:49, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::{{א|ויזל}} - גם אני סבור שהאזהרה לא הייתה נחוצה. עליך להבין שהייתה לנו היום הצפה של כמה משחיתים שניסוי בכוח לבצע עריכות פוגעניות כלפי חרדים. העריכה שלך אמנם לא נמצאת בשוה להם, אך הביטוי "אם כי בפועל מצטרפות לכל ממשלה אשר תיתן יותר כסף לבחורי הישיבות" - הוא רחוק מלהיות מדוייק, ומנוסח באופן שלילי. איננו מנסים להיות שופר של אף אחד, אך איננו מוכנים גם להתבטא בצורה ששונאינו מתבטאים. יתירה מכך - גם בוויקיפדיה ביטוי כזה לא היה עובר, הוא מידי שטחי ולא אובייקטיבי. אם בכל אופן זה נעשה בתום לב ואתה סבור אחרת - נשמח בהשתתפותך. אובייקטיביות (לא מזוית כמו בוויקיפדיה) היא מקוי היסוד שלנו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:11, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}מעניין שגם בוויקיפדיה [[w:he:מיוחד:הבדלים/22437512|מחקו הערב עריכה דומה]], והמשחזר עדיין לא נחסם. [[משתמש:יוקל|יוקל]] ([[שיחת משתמש:יוקל|שיחה]]) 02:51, 13 בפברואר 2018 (IST)<br />
:מעניין עוד יותר, שהמשחזר - המגדיר את עצמו כשמאלני - גם הסביר היטב את השחזור [[w:he:שיחת משתמש:אלי גודין#למה שחזרת את העריכה המועילה שלי בערך פוליטיקה?|כאן]], וזה לשונו:<br />
:{{ציטוטון|שלום גם לך.}}<br />
:{{ציטוטון|מכמה סיבות; א. יש ערך נפרד על הפוליטיקה בישראל, מה שאומר שאין צורך להרחיב. ב. גם אם בחרת להרחיב, אין מקום להביא פרשנות מקורית שלך (שיש לומר דווקא די משעשעת). ג. שגיאות עובדתיות. ד. שגיאות כתיב.}}<br />
:לתשומת ליבו של הרב {{א|ויזל}}. [[משתמש:יוקל|יוקל]] ([[שיחת משתמש:יוקל|שיחה]]) 03:00, 13 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::לאור תגובות רבות כאן, אני נדרש להגיב. ראשית, דבריי כוונו לגבי אזהרת השווא של עידו ולא לגבי השחזור. שנית, אין אני הבאתי את התוכן לויקיפדיה העברית היום לפנות בוקר. שלישית, מתקיים כעת דיון נרחב בויקיפדיה לגבי המכלול. יש אף השוקלים לתבוע את האתר על הפרת זכויות יוצרים בגין אי מתן קרדיט כמו שצריך לתת. אני כמובן לא מתנגד לתביעה נגד האתר, שכן אני רואה בה לגיטימית לחלוטין ואף צודקת. האתר משקר במצח נחושה לקוראיו ומשכתב תוכן כרצונו. הרי מדוע נמחקו תכנים על דברים שנטענו כי היו לפני 5778 שנים? האתר הזה לעולם לא ישיג את יעודו. חבל על זמנכם... אם אתם באמת רוצים לתרום למגזרכם, עליכם להביא להם אמת לאמיתה, ולא חצאי אמת ואף שקרים. בברכה, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 17:06, 13 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{א|ויזל}} ידידי - אני חושב שכשם שקיבלת שכר על הדרישה, תקבל כעת שכר על הפרישה... ישר כוח והמשך הצלחה! [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:06, 13 בפברואר 2018 (IST)<br />
==כתוב על עצמך==<br />
{{כתוב על עצמך|ללא}} [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 02:22, 19 בפברואר 2018 (IST) (ברור שאתה מכיר את זה אבל כתזכורת, בעיקר יהיה מעניין לראות איך אתה רואה את המכלול)<br />
{{ש}}<br />
..[[משתמש:יוסף|.]] [[תמונה:Emojione BW 1F914.svg|60px]] {{ש}}[[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:27, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:לפחות תיצור דף ריק כדי שהקישורים אליך יהיו כחולים.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 15:16, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::למה זה משנה? [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:27, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::כי לפעמים מכניסים <nowiki>{{א|עידו|מה דעתך}}</nowiki> ורוצים לדעת שלא התבלבלו. אז בודקים בתצוגה מקדימה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' באדר ה'תשע"ח • 10:53, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::<span style="background-color:blue; color:white">&nbsp;&nbsp;הוכחל&nbsp;&nbsp;</span> [[משתמש:יהודה 1|.]] [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:56, 25 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== חתימה עם תאריך עברי ==<br />
<br />
ראה [[עזרה:חתימה#חתימה עם תאריך עברי|שם]], אם זה מעניין אותך.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' באדר ה'תשע"ח • 11:52, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
:מכיר, תודה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 13:16, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== מיון עולם הטבע ==<br />
<br />
תראה את [[מיוחד:הבדלים/373560|העריכה שלי אחריך]].--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"א באדר ה'תשע"ח • 22:33, 25 בפברואר 2018 (IST)<br />
:ראיתי [[משתמש:יהודה 1|מצוין]]! [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:53, 25 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== שאלה על סגנון עריכה בתהליך של כתיבת ערך ==<br />
הנני מנסה לעשות indent בפיסקה איך עושים את זה<br />
<br />
[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 22:54, 3 במרץ 2018 (IST)<br />
:[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|עם]] סימן נקודותיים כזה ':'. בעברית זה נקרא הזחה. פעמיים נקודותיים (::) יזיח רווח כפול וכן הלאה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 00:04, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
תודה רבה, סיימתי ג"כ להכין את הערך של [[שלוש השבועות]] הנני מקווה שהוא בנוי נכון, הכל הבאתי לפי מקורות מבוססים, סליחה על האורך של הערות שולים (מה לעשות אבל צריך להביא מקור)<br />
<br />
::אם ישנן טעיות בעריכה נא לעדכן אותי ע"מ שאוכל להציג את התוכן כראוי.<br />
::[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 12:40, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:::אינני מנטר את הערך ובכלל אין לי הרשאות ניטור. אם תרצה תוכל לבקש ניטור העריכות, לדוגמא ב[[המכלול:חממה]] [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:42, 16 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== מה אני צריך למחוק... ==<br />
<br />
בס"ד<br />
לקח לי הרבה זמן לעבוד על כך<br />
אז מה הם הייחסוים שאני צריך להכניס, מבלי למחוק אם אפשר<br />
<br />
מהם הסימונים שאני צריך לעשות בשביל שיוצג כראוי<br />
[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 18:44, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ראשית]] צריך להביא את הערך כפי שהוא ללא כל שינוי. לשם כך אז אני צריך למחוק את הקיים ואז "להתחיל מ-0" כלומר, לייבא מחדש כדי שהייבוא יהיה כסדר. כדי שלא תאבד השקעתך, ייצרתי לך [[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם/טיוטה:שלוש השבועות|טיוטה פרטית של הערך]]. לאחר המחיקה והייבוא התקין, תוכל לשוב ולעשות את השינויים שעבדת עליהם ואחרים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:59, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
::נו טוב שיהיה<br />
::[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 19:12, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:::ביקשתי גם את המחיקה הנדרשת ואוכל גם לייבא עבורך אח"כ, כדי שתראה כיצד לעשות זאת אם תרצה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:14, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== תוך כמה זמן הערך יעלה מחדש ==<br />
ישנם עוד ערכים שהנני מעוניין להכניס ולהרחיב<br />
<br />
[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 21:35, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שלוש_השבועות&action=history ייובא כבר] כבר ע"י {{א|ויקרא האדם שמות}} {{א|ילקוט השבעתי אתכם|עבורך}}. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:38, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== תודה רבה ==<br />
<br />
עידו, אין חכם כבעל הנסיון, תודה על התמיכה והעידוד ! [[משתמש:יהודי מאוד פשוט|יהודי מאוד פשוט]] ([[שיחת משתמש:יהודי מאוד פשוט|שיחה]]) 17:34, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== שאלה ==<br />
<br />
* אני מקווה שאני במקום הנכון.<br />
*אני שואל היכן אני יכול לקרוא על המתרחש כעת בימים אלו כאן ולתרום להמשך העבודה.<br />
*האם יש איזה דף ציבורי בו ניתן לשוחח על הדברים?<br />
*גם למה אני לא יכול לקרוא את הערך על יציאת מצרים?? זה נראה לי יותר חשוב משטויות אחרים שיש במכלול. {{שכח לחתום|המעוררים}}<br />
:*כאן (דף השיחה שלי) מקום מצוין אם רצית עזרה אישית. <br />
:*{{א|המעוררים|על}} מה ש"מתרחש כעת" תוכל לעקוב בדף [[מיוחד:שינויים אחרונים]].<br />
:*דפים ציבוריים ישנם רבים, חלקם פעילים יותר וחלקם פחות. כמה לדוגמה הם: [[המכלול:אולם דיונים]], [[המכלול:בקשות ממפעילים]], [[המכלול:שער החבורה]], [[המכלול:פיתוח התשתית]]<br />
:*כנראה משום שיש תוכן בדף שהוכנס למהדורות. אם אתה רוצה לצפות בדף וע"י כך להיחשף גם לתוכן שהוסר, תוכל להיכנס ל"העדפות" (למעלה, בראש הדף), לבחור בטופס את "אספקלריה (גרסת בטא)" ושם לסמן את "מהדורה כללית" ואת "כלי עריכת אספקלריא".<br />
:בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:59, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
==ערב טוב==<br />
שלום למכלולאי. • [[משתמש:עמודא דנהורא|עמודא דנהורא]] • [[שיחת משתמש:עמודא דנהורא|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 01:54, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:[[File:Emojione BW 1F609.svg|30px]]<br />
:[[משתמש:עמודא דנהורא|א]]שריך ש 1:54 הוא "ערב" ... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 07:10, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::למה אי אפשר לשלוח אליך דוא"ל דרך המערכת? מופיעה לי שגיאה. • [[משתמש:עמודא דנהורא|עמודא דנהורא]] • [[שיחת משתמש:עמודא דנהורא|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 11:00, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:::? אבדוק... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:20, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::::לכאורה אין סיבה מוצדקת. בהעדפות מאופשר. [[משתמש:עמודא דנהורא|נסה]] לשלוח למשתמש הוויקליפדי שלי [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:29, 22 במרץ 2018 (IST) <br />
:::::שלום עידו. מה דעתך על קריאת של 'ויקיפדיה' שבמחוזותינו בשם 'ויקליפדיה' כדי להביע את סלידתינו מהמקום הכפרני הזה?[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 14:51, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::כפי שאתה רואה, אהבתי. אך עצתי היא בגדול להשתמש בזה בעיקר במשפטים בהם רוצים להבליט את הסכנה ששם ולא כל הזמן. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:54, 22 במרץ 2018 (IST) <blockquote>אז אולי רק בדף המדיניות שלנו לגבי הערכים שאנחנו מביאים מויקליפדיה או גם בשורת הקרדיט. זה חשוב מאוד בשרות הקרידט בגלל ששם אנחנו כאילו מספרים שאנחנו מסתמכים עליהם ומפארים אותם וזה בבחינת כמש"כ במד' 'לפניהם ולא לפני עכו"ם מנין לבעלי דינין של ישראל שיש להם דין זה עם זה שיודעים שהעכו"ם דנין אותו הדין כדיני ישראל שאסור להזדקק לפניהם, תלמוד לומר אשר תשים לפניהם לפני ישראל ולא לפני כותים שכל מי שמניח דייני ישראל והולך לפני עכו"ם כפר בהקדוש ברוך הוא תחלה ואחרי כן כפר בתורה שנא' (דברים לב) כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים'[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:07, 22 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
::::::::[[משתמש:המעוררים|המעוררים]], אני חושב שעדיף פשוט לא להכירם בלי צורך. להשתמש בשם גנאי רק כשמדגישים שאנחנו בעצם לא רוצים להעתיק מהם. אבל בעצם כיון שרוב התוכן כאן מועתק מהם יש לכאורה דין של "לא תעב מצרי כי גר היית בארצו" (לאו דווקא אבל יש חיוב הכרת הטוב גם לאנשים רעים).--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:22, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
<br />
== תוכו אכל קליפתו זרק ==<br />
<br />
איך אניי יכול להביא ערכים מויקליפדיה? זה מורכב מאד או שאפשר בתהליך קצר לעשות את זה??[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:10, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:פשוט להפליא. אך ראשית, נא קרא את [[המכלול:ייבוא מוויקיפדיה]]. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:37, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== כוכב לעמוד התווך ==<br />
<br />
דרך כוכב מיעקב. אני לא יודע איך עושים כוכבים כאלה אבל רציתי להביע את הוקרתי העמוקה לך על כל מה שאתה עושה למען המקום הקדוש הזה. באמת רואים את כל ההשקעה שיש כאן וכל הכמות והאיכות זה בגללך. אתה הוא עמוד התווך המרכזי של עיקר הדברים שנעשים כאן ולך יאתה תהילה. ובלעדך לא ירים איש את ידו ואת רגלו.. שליחות הקודש שאתה עושה גבוהה מאין כמתה ושכרך ודאי רב משמים. אין הרהה שמבינים שאיסוף ידע לשם ידע הוא בבחינת חטא עץ הדעת וקלקול עצום ורק מי שיש יראת שמים בלבבו הוא יודע מה וכיצד לפעול לתועלת כלל ישראל. על כן תודתי בשם כל אתר 'המכלול' נתונה לך להמשיך לעמוד בפרץ ולהוסיף חילים לתורה. 'שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ'!! [[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:15, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
Emoji u1f44f.svgשְכּוֹיֵיח! גדול.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:17, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:תודה [[משתמש:המעוררים|לך]] על המחמאות. למעשה אינני כאן מתחילתו של המיזם. ישנם {{א|Davidnead|כמה}} וכמה שבנו טרם הגעתי, במו ידיהם תשתיות, כללים, מבנה וגם ייבוא כמותי לרבבותיו כפשוטו, שהגיעונו לכאן, חפרו בארות, ואת מימיהם אנו שותים. <br />
:הנה לך שעור ראשון:<br />
::העתקת לעיל שמו של קובץ - '''"Emoji u1f44f.svg"'''. אין די בכך כדי שהקובץ יוצג, אלא יש להכניסו ל[[תבנית:תמונה]].<br />
::כדי להציג את התמונה תצטרך להשתמש בתבנית התמוונה בקוד המקור כך - העתק את הטקסט הבא לתוך קוד המקור: '''''<nowiki>[[תמונה:Emoji u1f44f.svg|30px]]</nowiki>'''''. זה יתן את הפלט של מחיאת הכפיים הזו: [[תמונה:Emoji u1f44f.svg|30px]]<br />
::תרגיל - פתח את קוד המקור של דף השיחה כאן ועשה זאת (תוכל כמובן לשנות שם את גודל התמונה ע"י הפרמטר של הפיקסלים שהוא בדוגמא שלי '''''30px'''''... <br />
::[[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:52, 22 במרץ 2018 (IST) <blockquote>'אין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה'!! בפרט מי שמכניס את ה'נשמה' '''''הרי הוא כעושה את הסוף כולו!'''''[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:11, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote><br />
<br />
== הצעה נפלאה ==<br />
<br />
ממש עכשיו שוחחתי עם ידיד קרוב על המקום הנפלא הזה וזה נורא ענין אותו. יש לו הרבה פירושים וליקוטים שהוא כתב על החומש והוא אמר שהוא יכול להוסיף את זה בערכים המתאימים. אבל הוא אמר לי שאין לו גישה לאינטרנט כל הזמן אז הכי פשוט לו לשלוח למייל את מה שהוא כתב ואתם תערכו את זה בערכים. אם צריך אני יכול גם לעזור בזה מה שאני יודע כי אני ממש מסתבך אם כל הדברים המורכבים יותר. הידיד הזה הוא ת"ח ממש וכשהוא למד בישיבת מיר הוא היה ידוע לשם דבר של עילוי ממש היום הוא ר"מ חשוב בישיבה של יותר מ250 בחורים.הוא גם וודאי יוכל להוסיף ברמה תורנית ורוחנית של האתר אם הוא ירשום את עצמו בהמשך. יש לו גם קשר קרוב עם הרב שטיין וזה יכול לעזור לנו הרבה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:23, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:ב"ה, שכוייח. תרומות מתקבלות בברכה. אמנם כאן לא נהוג להביא חידושים בעצמנו, אפילו שיש פה גם עורכים ת"ח, אלא רק להביא דברי חכמים שקדמונו, וכמובן גם דברי גדולי הפוסקים של זמננו.<br />
:אני מציע שתלבש בגדי עבודה ותתחיל ללמוד להתעסק עם קוד מקור. אנחה אותך שלב שלב. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:57, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::{{א|המעוררים|המעורר}} "הרב שטיין"? "לעזור לנו"? [[משתמש:קיש קיש קריא|קיש קיש קריא]] ([[שיחת משתמש:קיש קיש קריא|שיחה]]) 17:22, 22 במרץ 2018 (IST) <br />
:::קוד מקור-אני ינסה בהמשך. לא מדובר על חידושים סתם אלא על דברים שכבר כתובים. לא יודע מה רוצה קיש קיש אבל כבר כתבתי במקום אחר דצריך לבדוק מי הוא ומה תפקידו כאן. בנתיים אני לא מגיב על דבריו שלא נראים הם לשלום.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 10:57, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>את ה'תבניות' אפשר רק בהקוד מקור?? אם כן אין לי אפשרות למחוק עם תבניות אז אני מוחק רגיל עד שאני יתרגל להקוד מקור הזה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:03, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
::::'''[[משתמש:המעוררים|תכנס]] כבר לקוד מקור!''' זה לא נושך, ואני פה אתך. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:26, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::אני יתחיל לנסות עוד. אתה אנטיויקלען או עידו?? בהתחלה ראיתי שאנטיויקלען כתב את זה ופתאום אני רואה שזה אתה. וכל הזמן שאני בא לכתוב כתוב לי שאם אני יכתוב אז אני מאבד משהו אז אני מנסה לפתוח מחדש ושוב זה קורה לי. בא נקוה שעכשו זה לא יקרה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח •</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99._%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=378075שיחת משתמש:י. ברקוביץ2018-03-23T08:31:26Z<p>המעוררים: /* התגובות למעוררים */</p>
<hr />
<div>{{בה}} [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:43, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== אשריך ==<br />
<br />
אשריך שיפה הבחנת בדברי האנציקלופדיה ההיא: "כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה קִרְבָּם הַוּוֹת קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן" <small>({{תנ"ך|תהלים|ה}})</small><br />
{{ש}}והנה עמדת בשער המחנה לאמור, אולי יאספו כל בני לוי אל תורת משה... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 07:51, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== בריך מתייך לשלום ==<br />
<br />
תמיד נחמד לפגוש אנשים כמוך, גם פה. (בעקבות ההתפיטות ב'אולם'). בהצלחה. [[משתמש:בן-ימין|בן-ימין]] ([[שיחת משתמש:בן-ימין|שיחה]]) 00:42, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== התגובות למעוררים ==<br />
<br />
נראה לי שכדאי לדבר איתו בעברית רגילה. זה רק מכעיס אותו כשאתה משתמש בלשונות ישנות ומוכיח אותו. וגם הידע שלנו בלשונות הנ"ל דל מכדי לנהל בהם שיחה ברורה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 10:07, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:ה' ימלך לעולם ועד, ונשבע לנו כי אנו נעמוד לעולם ועד, ויען כי אין אומתנו אומה כי אם בתורותיה, הלא גם תורתנו תעמוד לעולם ועד, כאשר הוכיח הגאון. ועקב הדברים האלה, לא נכון הדבר לקרא ללשון הקדש בה נכתבה תורתנו הקדושה - '''לשון ישנה'''. אנכי כותב בעברית רגילה, האחרים הם אשר כותבים בעברית משבשת, ואין בלבי עליהם כי כך התלמדו מנעוריהם, אך אני על משמרתי אעמדה לדבר ולכתב בשפת תורת משה. אם אותו איש יקר מזרע ישראל לא יבין בלשון הקדש האמתית, או שיחר אפו בדבר אדם בלשון זו, הלא אין מקום לו במקום זה האומר יהודי אנכי. תשא ברכה מאת ה'. אענה גם אם תשלח הודעה אישית. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 16:24 (IST)<br />
::אמת אשר המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא. אמנם כן, באשר לא מנענו הא-ל ברוך הוא לקיים דבור בלשונות אחרות, אמרתי אני בליבי, מדוע בדברך עמו לא תדבר עמו בלשונו, להיות כל איש מדבר בלשון עמו? (ודבריו בארמיא דתלמודא, ובלשון האידיש-המושתת על גרמניא של אדום יוכיחו) • [[משתמש:עמודא דנהורא|עמודא דנהורא]] • [[שיחת משתמש:עמודא דנהורא|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 18:56, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:::{{תנ"ך|תהלים|יח|כז}}. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 20:11 (IST) <br />
::::יש לי הרגשה שכל ענינו של הלזה הוא רק כדי לנגח ו'לשמור' מ'רוחות זרות' הבאות 'לקלקל' את המכלול. משתמש זה מקרוב בא ועוסק בעיקר על הגנת המקום מפני ומפני עוד מספר משתמשים שבאמת באים לתרום כאן ולתת את צביון היהדות באתר זה. מתוך הכתיבה שלו והמגמה שלו זה נראה כאילו הוא מישהו מויקליפדיה או ממקום אחר דומה לו או שפעם היה כאן וחזר בשביל למנוע מרוח יהודית במקום. לאחרונה ממש הגיע עוד משתמש שגם כן נראה שבא 'לשמור' מפני ומפני עוד כמותי[ושמו יעיד עליו קיש קיש קריא. ואולי גם עוד אחד שבנתיים לא ראיתי אותו כותב כלום אז אני לא יכול לדעת- <bdi>Bennyyo</bdi>] אבל נראה לי שכל אלו אינם אלא משתמש אחד או שנים שפתחו חשבון חדש נוסף כדאי להציג כאיללו הם כמה. יוסף אם יש כזה דבר אני מבקש ממך לבדוק בההנהלה אם הם באמת כאלה שהיו פה ומי הם. מישהו אמר לי שיש כיכול ליהיות כזה דבר.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 10:54, 23 במרץ 2018 (IDT)<br />
:::::[[משתמש:המעוררים|המעוררים]], אתה לא יכול לחשוד סתם. אם הוא לא מדבר לעניין פשוט אל תגיב לו.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:24, 23 במרץ 2018 (IDT) זה נראה שהוא סתם מציק לי ובמה שהוא כתב אפשר לראות את זה. שיזכור לבקש ממני מחילה בעריו"כ על מה שהוא עושה לי וגם על מה שהוא כתב כאן. הסיבה שאני חושד זה בגלל שאני באתי לפה ביחד איתו ואיך יכול להיות שהוא מכיר כל כך טוב את הדרך עבודה פה וגם למה הוא בעיקר נטפל אלי? יש כאן מלא ערכים שצריך לעזור שם והוא יכול ללכת לפינה שלו. 'החושד בכשרים' זה רק אם באמת אין שום סיבה לחשוד אבל פה נראה לי שיש פה משהו לא ישר. אני כנראה ישתדל לא לענות לו כשהוא סתם בא להציק וככה גם ל'חביריו'. תודה רבה יהודה על העזרה והתמיכה לקדש שם שמים.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:30, 23 במרץ 2018 (IDT)</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%92%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%95&diff=378067חגי ישראל ומועדיו2018-03-23T08:22:48Z<p>המעוררים: /* שלוש הרגלים */</p>
<hr />
<div>{{תקציר פורטל|שבת ומועדי ישראל}}<br />
[[קובץ:Laubhüttenfest.jpg|שמאל|ממוזער|300px|כרטיס ברכה ל[[ראש השנה]]. ביום זה מתחילים [[עשרת ימי תשובה]], לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס ל[[ארבעת המינים]], אותם אוחזים ב[[חג הסוכות]] (ראו תמונה).]]<br />
'''חגים ומועדים''' הוא כינוי לכלל ה[[חג]]ים והמועדים הקיימים בעם ישראל. זמנם של החגים והמועדים נקבע על פי [[הלוח]]. תחת הגדרה זאת נכנסים ימים רבים: חלקם מצווים עוד מה[[תורה]], חלקם נקבעו על ידי [[חז"ל]] וחלקם נוספו במשך השנים. ניתן לסווג את החגים והמועדים למספר סוגים: קיימים חגים שהם ימי [[שמחה]] [ונקראים גם בשם הכללי 'ימים טובים'], ומועדים שהם ימי [[צום]] ו[[תענית]], ימי אבל וזיכרון וימי תשובה. לימים אלו יש משמעות עמוקה בכך שהם משפיעים על היהודי לכל השנה ובספרים נכתב דברים נשגבים על הימים טובים ומה הם מסוגלים.<br />
<br />
מקורו של המונח בתקופה המקראית; המילה "חג" מבטאת הקרבת [[קרבן חגיגה]] בימים שאותם קבעה התורה, ולעתים התורה מכנה את הקרבן בשם המקוצר "חג".{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|יח}}}} מקורה של המילה חג הוא מלחוג, ב[[עלייה לרגל]] היו חגים ב[[בית המקדש]]. במקרא מצוינים שלושה חגים והם המועדים לעלייה לרגל: [[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]].<br />
<br />
כמעט כל הדינים הקשורים למועדים [כולל התעניות] כתובים ב[[סדר מועד]].<br />
<br />
==מועדים מהתורה==<br />
[[קובץ:Ahawah Children's Home, Berlin; Passover Seder Table.jpg|300px|ממוזער|סדר פסח, ברלין, שנות העשרים]]<br />
בתורה מוזכרים שמונה מועדים. כל המועדים מוזכרים כזכר ל[[יציאת מצרים]], אך לכל אחד מהם משמעות שונה ולרובם מצוות המיוחדות להם:<br />
* '''[[שבת]]:''' זכר ל[[בריאת העולם (יהדות)|מעשה בראשית]], לכך שה' ברא את העולם בשישה ימים ושבת ביום השביעי, וכן זכר ליציאת מצרים.<br />
* '''[[ראש חודש]]:''' היום הראשון לחודש, וייתכן שקשור גם ליציאת מצרים שהרי המצווה הראשונה שבה נצטוו ישראל לפני יציאת מצרים היא [[קידוש החודש]] [דרוש מקור].<br />
* '''[[פסח]] ו[[שביעי של פסח]]:''' [[יציאת מצרים]] ולידתו של [[עם ישראל]] כעם. אוכלים [[מצה|מצות]] לזכר הלחם שאכלו בני ישראל בצאתם ממצרים וכן את קרבן פסח שנוהג בזמן שביהמ"ק קים.<br />
* '''[[שבועות]]:''' [[מתן תורה]] ב[[הר סיני]].<br />
* '''[[ראש השנה]]:''' יום בו [[תקיעת שופר|תוקעים בשופרות]] כדי להכריז על יום דין לכל ברואי העולם ולהמליך את הקב"ה על כל העולם ועל בואו של יום הכיפורים עשרה ימים לאחר מכן.<br />
* '''[[יום הכיפורים]]:''' יום [[צום]] ומחילת עוונות בין איש לרעהו לכפרת חטאיהם של כל בני ישראל.<br />
* '''[[סוכות]]:''' ישיבה ב[[סוכה]] לזכר הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] בזמן [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]].<br />
* '''[[שמיני עצרת]]:''' יום חג נוסף לאחר שבעת ימי חג הסוכות.<br />
<br />
שבעת המועדים מלבד ראש חודש ושבת נקראים "מקראי קודש", כלומר אסורים בעשיית [[ל"ט אבות מלאכה|מלאכה]], ומ[[חז"ל|דרבנן]] גם איסורי [[שבות]] ושאר איסורי חז"ל לשבתות. מצווה המשותפת לכל ימי מקרא קודש היא הדלקת [[נרות שבת ויום טוב]]. שבת ויום הכיפורים אסורים בעשיית כל מלאכה, אך המועדים האחרים (כולל היום האחרון של פסח) מוגדרים כ"[[יום טוב]]" ומותרים בעשיית [[מלאכת אוכל נפש]]. ראש חודש מותר בעשיית מלאכה, אך נוהגים בו יותר קודש ויש הנוהגים שלא לעשות בו מלאכות מסוימות [זה בפרט לנשים שהם לא היו בחטא העגל]. [[חול המועד]] אסור ג"כ במלאכה אבל במלאכות שאין בהם טורח והם לצורך המועד מותר [ויש עוד דינים בזה].<br />
<br />
===שלוש הרגלים===<br />
[[קובץ:Sukkah in Tel Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|300px|סוכה]]<br />
החגים פסח, שבועות וסוכות, מיוחדים במצוות [[עלייה לרגל]] שיש בהם, ועל כן הם מכונים "[[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]]" ומקריבים בהם [[עולת ראייה]] ו[[שלמי חגיגה]]. התורה מדגישה כי שלוש הרגלים הן זכר ל[[יציאת מצרים]]. התורה חוזרת ואומרת במצוות החגים: "וְזָכַרְתָּ כִּי־עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|יב}}}} ומכאן רואים שצריך לזכור את המסכן, את הגר, העני, היתום והאלמנה, כשם שה' זכר את בני ישראל שהיו גרים במצרים.<br />
<br />
* '''יציאת מצרים:''' [[ט"ו בניסן]], היום הראשון של חג הפסח הוא היום בו יצא עם ישראל ממצרים, כמו שנאמר:<br />
:{{ציטוטון|אֶת־חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי־בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא־יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}}} וכן: {{ציטוטון|כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|טז|א}}}}<br />
:[[שביעי של פסח]] הוא היום שבו אירעה [[קריעת ים סוף]].<br />
* '''מתן תורה:''' חג ה[[שבועות]] הוא היום בו קיבל עם ישראל את התורה.<br />
:{{ציטוטון|דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן.... וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.... וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|ט|כב|קצר=כן}}}}<br />
:{{ציטוטון|וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה.|{{תנ"ך|דברים|טז|י|יב|קצר=כן}}}}<br />
* '''נדודים במדבר:''' חג הסוכות הוא זכר לענני כבוד שבהם הקיף ה' את עם ישראל בצאתם ממצרים, שנאמר:<br />
:{{ציטוטון|בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל־הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|מג|קצר=כן}}}}<br />
:חז"ל מסבירים שהתורה ציוותה לחוג את חג הסוכות בתשרי ולא בניסן מפני שגם בלי ציווי התורה הרבה אנשים יוצאים בניסן מהבית לשדה בגלל החום ובונים סוכות, ואז לא היה היכר שהסוכה היא זכר ליציאת מצרים ולא מפני שחם בבית.<br />
<br />
פרט לכך, התורה קושרת את שלוש הרגלים למנהגי ה[[חקלאות]]:<br />
* '''חג האביב:''' חג הפסח חל בתחילת עונת הבשלת החיטה והשעורה. במהלך ימי החג מתקיים טקס [[הנפת העומר]] מהתבואה הבשלה הראשונה ואחריו מתחילה [[ספירת העומר]] עד חג שבועות, "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה".{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|ט}}}}<br />
* '''חג הקציר:''' חג השבועות נקרא 'חג הקציר'. "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה" ({{תנ"ך|שמות|כג|טז|קצר=כן}}); על חג השבועות נאמר גם: "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" ({{תנ"ך|שמות|לד|כב|קצר=כן}}).<br />
* '''חג האסיף:''' חג סוכות נקרא 'חג האסיף'. "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת־מַעֲשֶׂיךָ מִן־הַשָּׂדֶה" (שם).<br />
<br />
===מקורות בתנ"ך===<br />
המועד הראשון שמוזכר הוא שבת, מיד לאחר סיפור [[מעשה בראשית]]: {{ציטוטון|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ|{{תנ"ך|בראשית|ב|ג}}}} שבת מוזכרת במקומות רבים נוספים בתורה.{{הערה|בעיקר {{תנ"ך|שמות|לא|יב|יז}}, וכן [[עשרת הדברות]]}}. לאחריה מוזכרים גם [[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]], פסח שבועות וסוכות: {{ציטוטון|שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ... וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה|{{תנ"ך|שמות|כג|יד|טז}}}}. הרגלים נזכרים גם ב{{תנ"ך|דברים|טז}}.<br />
<br />
המקום הראשון בו מוזכרים כל מועדי השנה באופן מסודר הוא ב{{תנ"ך|ויקרא|כג}}. בפרק זה מפורטים המועדים השונים, עם הכינוי "מקרא קודש" ואיסור עשיית מלאכה: {{ציטוטון|וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי...|{{תנ"ך|ויקרא|כג|א|ב}}}}<br />
בפרק מפורטות מצוות השבת, פסח, שבועות, סוכות, ראש השנה ויום הכיפורים, ובנוסף גם [[ספירת העומר]], [[שתי הלחם]] ו[[מתנות עניים#פירוט מתנות העניים|לקט ופאה]]. על כל מועד מוזכר ה[[תאריך]] שלו וה[[מצווה|מצוות]] המיוחדות לו.<br />
<br />
מקור בולט נוסף לחגים בתורה הוא ספר [[במדבר]], פרקים {{תנ"ך|במדבר|כח|ללא=ספר|קצר=כן}}-{{תנ"ך|במדבר|כט|ללא=ספר|קצר=כן}}, שם מצוינים כל ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] שיש להקריב בימים אלה. כאן מוזכר גם ראש חודש. אזכור נוסף מובא קודם לכן: {{ציטוטון|וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת|{{תנ"ך|במדבר|י|י}}}}<br />
<br />
בנוסף, סדר [[יום הכיפורים בבית המקדש]] מתואר בהרחבה ב{{תנ"ך|ויקרא|טז}}.<br />
<br />
המועדים הללו מוזכרים גם ב[[נביאים]] וב[[כתובים]]. כך למשל נאמר {{ציטוטון|אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד...|{{תנ"ך|ישעיהו|נח|יג}}}}<br />
<br />
===מקורות בספרות חז"ל===<br />
לשבת מוקדשת [[מסכת שבת]], מהארוכות שבמסכתות הש"ס. לפסח מוקדשת [[מסכת פסחים]], לסוכות [[מסכת סוכה]], לראש השנה [[מסכת ראש השנה]], וליום הכיפורים [[מסכת יומא]]. לשבועות אין מסכת בפני עצמו, אך דיני יום טוב בכללותם מוצגים ב[[מסכת ביצה]]. לחול המועד מוקדשת מסכת [[מועד קטן]].<br />
<br />
===שמות ימי החג והמועד===<br />
{| class="wikitable mw-collapsible" width="800"<br />
! שם פופולרי !! שם מקראי !! שם חז"לי !! כינויים נוספים<br />
|-<br />
| פסח (חג)|| חג המצות{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}; {{תנ"ך|שמות|לד|יח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|ו}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|יג}} ו{{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|כא|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|לה|יז}}}} || פסח || חג החירות, זמן חירותנו<br />
|-<br />
| שבועות (חג)|| חג (ה)שבועות,{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|י}} ו{{תנ"ך|דברים|טז|טז|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}}} יום הביכורים,{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כח|כו}}}} חג הקציר{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טז}}}} || עצרת || חג מתן תורה, יום הקהל, יום החמישים<br />
|-<br />
| ראש השנה (חג)|| זיכרון תרועה,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כד}}}} יום תרועה{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כט|א}}}} || ראש השנה || יום הזיכרון<br />
|-<br />
| יום כיפור (מועד)|| יום (ה)כיפורים,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כז|כח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כה|ט}}}} שבת שבתון{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|טז|לא}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|לב}}}} || אין || אין<br />
|-<br />
| סוכות (חג)|| חג הסוכות,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג האסיף{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג || אין<br />
|-<br />
| שמחת תורה (חג)|| שמיני עצרת,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג || אין<br />
|}<br />
<br />
==מועדים מדרבנן==<br />
חז"ל קבעו ימי שמחה בימים שנעשו בהם ניסים לעם ישראל כדי לפרסם את הנס ועל ידי כך לחזק את האמונה בה'. את ימי הצום קבעו חז"ל כזכר לחורבן כדי להתאבל על בית המקדש וכדי שיהיו תזכורת לעוונות שהחריבו את בתי המקדש, דבר שיגרום לחזור בתשובה.<br />
<br />
===ימי השמחה===<br />
בימי בית שני הוסיפו חז"ל למועדים מדאורייתא ימי שמחה מדרבנן בימים בהם נעשו ניסים. העיקריים בהם אלו "ימי ה[[פורים]]", שנקבע ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]], ו[[חנוכה]] שנקבע בימי [[מרד החשמונאים]]. בעבר צוינו ימים רבים נוספים המפורטים ב[[מגילת תענית]], כדוגמת "[[יום ניקנור]]" על תבוסת המצביא היווני בפני המכבים, אולם בעקבות חורבן [[בית המקדש השני]] בטלו מועדים אלה שמלכתחילה נקבעו בעקבות אירועים מקומיים ובעלי חשיבות פחותה. למעשה מלבד פורים וחנוכה, אין ימים אחרים בעלי מחויבות דתית.<br />
<br />
בחנוכה תיקנו חכמים [[הדלקת נרות חנוכה|להדליק נרות]] ולגמור את ההלל בכל יום, ובפורים תיקנו [[אנשי כנסת הגדולה]] 4 מצוות: [[קריאת מגילה]], [[מתנות לאביונים]], [[משלוח מנות]] ומשתה ושמחה. בחנוכה ובפורים מותר לעבוד, אם כי נהגו שלא לעבוד ביום הפורים. בשני ה"חגים" החדשים תיקנו חכמים להוסיף בתפילה ובברכת המזון את נוסח "[[על הניסים]]" המיוחד לכל אחד משני החגים. בימי החנוכה אין מצוות שמחה, אבל בפורים, כאמור לעיל, אחת המצוות היא משתה ושמחה ובכלל זה נהגו להרבות בבשר (שמחה) ויין (משתה).<br />
<br />
חז"ל הגדירו גם את יום [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] כיום טוב, אולם לא קבעו לגביו הלכות מיוחדות. גם [[ל"ג בעומר]] נחשב החל מימי הביניים כיום שמחה, אך בלי מצוות והלכות מיוחדות. ימים אלו מתבטאים כיום מבחינה הלכתית רק בכך שאין אומרים בהם תחנון ושאסור להתענות בהם ולהספיד בהם. עם זאת, ישנם מנהגים שונים הקשורים לל"ג בעומר: הדלקת [[מדורה|מדורות]], <br />
עלייה ל[[קבר רשב"י]] וביצוע [[חלאקה]].<br />
<br />
===הצומות וימי האבל===<br />
[[קובץ:AKOTEL323.JPG|שמאל|ממוזער|300px|[[קינה|קינות]] ליד [[הכותל המערבי]]]]<br />
הנביאים שהיו בזמן חורבן [[בית המקדש הראשון]] תיקנו [[ארבע תעניות]] כאבל על חורבן בית המקדש:<br />
* ביום [[עשרה בטבת]] היום בו החל המצור על ירושלים,<br />
* ביום שבעה עשר בתמוז בו נפרצה חומת ירושלים,<br />
* ביום [[תשעה באב]] בו נחרב בית המקדש,<br />
* וביום [[צום גדליה|שלושה בתשרי]] בו נרצח גדליה בן אחיקם על ידי ישמעאל בן נתינה, דבר שעורר את חמתו של [[נבוכדנצר]] על שארית הפליטה.<br />
<br />
לאחר בניין [[בית המקדש השני]] התבטלו מרבית התעניות והפכו לימי חג, אולם לאחר חורבן בית המקדש השני חזרו התעניות להיות ימי צום ואבל. צום תשעה בתמוז הפך לצום ביום [[שבעה עשר בתמוז]], היום בו נבקעה חומת ירושלים בזמן בית המקדש השני. פרט לארבע התעניות, נוהגים לצום ביום י"ג באדר, תענית הנקראת [[תענית אסתר]] והיא לזכר התענית שצמה אסתר לפני שנכנסה למלך אחשוורוש.<br />
<br />
כל ימי הצום הינם ימים שבהם הצום הוא רק מ[[עלות השחר]] ועד [[צאת הכוכבים]] מלבד תשעה באב שצמים בו בין בלילה ובין ביום. כל הצומות אסורים רק באכילה ושתייה, פרט לתשעה באב שאסור גם בנעילת נעלי עור, ברחיצה וסיכה ובתשמיש המיטה.<br />
<br />
=== ראשי שנים ===<br />
[[קובץ:Bsisa1.JPG|200px|ממוזער|טקס ה[[בסיסה]], מנהג של [[יהדות צפון אפריקה]] לא' בניסן.]]<br />
{{הפניה לערך מורחב|ראשי שנים ביהדות}}<br />
חז"ל קבעו ארבעה תאריכים בשנה שבהם מתחיל מניין השנה עבור תחומים שונים:<br />
* '''א' בניסן – ראש השנה למלכים ולרגלים:''' מיום זה מתחילים לספור את שנות שלטונם של מלכים או מנהיגים אחרים, וכן את חגי השנה.<br />
* '''א' באלול – ראש השנה למעשר בהמה:''' מיום זה התחילו לספור את שנות חייהן של ה[[בהמה|בהמות]] בתקופת המקדש.<br />
* '''א' בתשרי – ראש השנה לשמיטה ויובל, לנטיעות ולירקות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של העצים לשם קיום מצוות [[איסור ערלה|ערלה]], וכן את [[שנת שמיטה|שנות השמיטה]] ו[[שנת היובל|היובל]]. על פי המסורת, מקובל לספור מיום זה את שנות העולם. ביום זה מתקיים גם חג מהתורה הנקרא בימינו "[[ראש השנה]]", שפותח את [[עשרת ימי תשובה]].<br />
* '''ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של פירות האילן, לשם קביעת [[מעשרות]]. בגלות איבד יום זה את משמעותו המקורית, וברבות השנים קיבל אופי של געגוע לארץ ישראל ולפירותיה. כיום יש הנוהגים לערוך בו [[סדר ט"ו בשבט]].<br />
<br />
===מקורות בתנ"ך===<br />
פורים מתואר כולו ב[[מגילת אסתר]], כולל הציווי לחגוג.<br />
<br />
ארבע התעניות מוזכרות באופן עקיף: {{ציטוטון|כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים|{{תנ"ך|זכריה|ח|ט}}}}<br />
<br />
===מקורות בספרות חז"ל===<br />
לפורים מוקדשת [[מסכת מגילה]]. לחנוכה אין מקור, ולמעשה רוב דיני חז"ל מובאים בגמרא.{{הערה|{{בבלי|שבת|כא}} - [[:s:שבת כג ב|כג]], בעיקר מפורסמת סוגיית "מאי חנוכה" המובאת ב{{בבלי|שבת|כא|ב|ללא=שם}}}} סיפור חנוכה מתואר ב[[הספרים החיצוניים|ספרים החיצוניים]] [[ספר מקבים|מקבים]]. דיני התעניות מצויים ב[[מסכת תענית]].<br />
<br />
<br />
==שמירת החגים בשואה==<br />
בזמן [[השואה]], יהודים רבים, (כולל כאלה שלא שמרו מסורת לפני המלחמה) הקפידו על קיום מצוות החגים.{{הערה|1=יפה אליאך, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16225 שמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות-הריכוז] באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}} יהודים דבקו במסורת כדי לא לאבד צלם אנוש, ולזכור מי הם ומאיפה באו. כך מספר הרב [[סיני אדלר]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בהגיע ימי חנוכה, הצלחנו, להשיג נר אחד, אשר היה בשבילנו נכס רב משמעות. בלילה הראשון של חנוכה התאספנו בקומה העליונה של אחד הדרגשים והדלקנו בצוותא את הנר היקר לנו עד מאד. בוודאי שהדלקה זאת של הנר הדליקה גם בלבנו תקוות חדשות לעתיד טוב שבוא יבוא, וחיזקה את ביטחוננו הגדול ב"מעוז צור ישועתי". ברגע כזה התעוררו בנו הגעגועים הגדולים אל העבר, אל הימים שבהם חגגנו את ימי החנוכה כל אחד בבית הוריו ברוב שמחה. אבל העבר הזה נעלם ואיננו ולכן התעוררה ביתר שאת הבקשה הבוקעת מעומק לבנו לעתיד שאמנם רחוק עדיין, אבל בו תתקיים תפילתנו ששרנוה גם אז: "תכון בית תפלתי ושם תודה נזבח, לעת תכין מטבח מצר המנבח, אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח"{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16136 מזכרונותיו של הרב סיני אדלר על חנוכה באושוויץ - בירקנאו], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}}}<br />
<br />
בתנאי מחנות העבודה היה בלתי-אפשרי שלא לעבוד בשבת וחגים. על כן, היו יהודים שהיו מסתפקים במצוות זכירת שבת, או שהיו שומרים אותה בד' אמות (בפרטיות). היו יהודים שהיו מתאמצים מאוד כדי להשיג בחירוף-נפש תשמישים למצוות.{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16142 מעדותה של שרה שטרן קטן על החיים הדתיים בגטו לודז'], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}<br />
<br />
===בחוקי מדינת ישראל===<br />
ב[[פקודת סדרי השלטון והמשפט]] אימץ החוק ה[[ישראל]]י את ההגדרה ההלכתית והגדיר רק את חגי התורה כימי מנוחה, שבהתאם ל[[חוק שעות עבודה ומנוחה]] אסור להעביד יהודי בהם. בימים טובים שאינם "חגים דאורייתא", כמו פורים וחנוכה, אין החוק אוסר עבודה, וכן בימי חול המועד.<br />
<br />
יום העצמאות מוגדר כ[[יום שבתון]],{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/chok_yom_haatzmaut.htm יום העצמאות - חוקים] באתר [[הכנסת]]}} אך אין איסור לפתוח בו [[חנות|חנויות]].<br />
<br />
==רשימה כרונולוגית של כל החגים והמועדים==<br />
<br />
{| class="wikitable mw-collapsible" width="1100"<br />
!קטגוריה !!תאריך !!שם החג/המועד !!סיבה לקיומו !!מצוות ומנהגים !!יום עסקים<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ט"ו בניסן|ט"ו]] - [[כ"א בניסן|כ"א]] ב[[ניסן]] || [[פסח]] || [[מכת בכורות]] ב[[ליל הסדר]], [[יציאת מצרים]] בראשון של פסח, [[קריעת ים סוף]] ב[[שביעי של פסח]] || איסור אכילת [[חמץ]], אכילת [[מצה|מצות]], [[סיפור יציאת מצרים]], [[קערת הפסח]], [[תפילת טל]]. בעבר גם [[קורבן פסח]] ו[[מנחת העומר]] || לא<br />
|-<br />
| מנהג || [[י"ח באייר]] || [[ל"ג בעומר]] || פטירת [[רשב"י]] והפסקת ה[[מגפה]] של תלמידי [[רבי עקיבא]] || נוהגים להדליק [[מדורה|מדורות]] ולעלות ל[[קבר רשב"י]] || כן<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ו' בסיוון]] || [[שבועות]] || קבלת התורה ב[[מעמד הר סיני]] || נוהגים [[לימוד תורה|ללמוד תורה]] כל הלילה, לקרוא את [[מגילת רות]] ואת [[עשרת הדיברות]] ולאכול מאכלי חלב. בעבר הקריבו את [[שתי הלחם]] || לא<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[י"ז בתמוז]] || [[שבעה עשר בתמוז]] || לזכר בקיעת [[חומות ירושלים]] || צום || כן<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[ט' באב]] || [[תשעה באב]] || לזכר חורבן [[בית המקדש|בתי המקדש]], [[חורבן בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[חורבן בית שני|השני]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מנהג || [[ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)#סיבות לחג בדברי חז"ל|חמישה דברים שאירעו בו]] || ריקודים בכרמים, שידוכים || כן<br />
|-<br />
|מדאורייתא|| [[א' בתשרי]] || [[ראש השנה]] || [[ראשי שנים ביהדות#אחד בתשרי|ראש השנה החקלאי]], יום [[בריאת האדם]] לפי חז"ל, יום דין לכל ברואי העולם ופתיחת [[עשרת ימי תשובה]], א' מדאורייתא וב' מדרבנן|| [[תקיעת שופר]]. נוהגים לקיים [[התרת נדרים]], [[סדר ליל ראש השנה]] ו[[תשליך]] || לא<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[ג' בתשרי]] || [[צום גדליה]] || לזכר רציחת [[גדליה בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה בישראל, בידי [[ישמעאל בן נתניה]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[י' בתשרי]] || [[יום הכיפורים]] || כפרת עוונות || [[צום]], תפילה, [[תשובה]]. בעבר היה זה היום היחיד בשנה בו נכנס [[הכהן הגדול]] ל[[קודש הקודשים]] || לא<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ט"ו בתשרי|ט"ו]] - [[כ"א בתשרי|כ"א]] ב[[תשרי]] || [[סוכות]] || הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] במשך 40 שנות [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]] || ישיבה ב[[סוכה]], [[ארבעת המינים]]. בעבר גם [[ניסוך המים]], [[הושענות]] (כיום [[פיוטי הושענות]]) ו[[מצוות ערבה במקדש|מצוות ערבה]] (כיום [[חיבוט ערבה]]) || לא<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[כ"ב בתשרי]] || [[שמיני עצרת]] || לאחר סיום סוכות, שמיועד לכל העולם, יום המיוחד לעם ישראל בלבד || [[תפילת הגשם]] || לא<br />
|-<br />
| מנהג || [[כ"ב בתשרי]] / [[כ"ג בתשרי]] (חו"ל) || [[שמחת תורה]] || סיום מחזור של [[קריאת התורה]] והתחלת קריאה חדשה || נוהגים [[עלייה לתורה|להעלות לתורה]] את כל המתפללים ולעשות [[הקפות]] עם [[ספר תורה|ספרי תורה]] || לא<br />
|-<br />
| מדרבנן || [[כ"ה בכסלו]] - [[ב' בטבת|ב']] / [[ג' בטבת|ג']] ב[[טבת]] || [[חנוכה]] || ניצחון ה[[חשמונאים]] על ה[[הממלכה הסלאוקית|יוונים]], טיהור [[בית המקדש]] ו[[נס פך השמן]] || הדלקת [[נרות חנוכה]]. נוהגים לאכול מאכלים רוויים ב[[שמן זית]] || כן<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[י' בטבת]] || [[עשרה בטבת]] ו[[יום הקדיש הכללי]] || תחילת המצור על ירושלים, יום זיכרון לנספים ב[[השואה|שואה]] || צום והדלקת נרות נשמה || כן<br />
|-<br />
| מנהג || [[ט"ו בשבט]] || [[ט"ו בשבט (מועד)|ט"ו בשבט]] || [[ראש השנה לאילן (הלכה)|ראש השנה לאילנות]] || [[סדר ט"ו בשבט]], כיום נוהגים גם לנטוע עצים || כן<br />
|-<br />
| תענית (מנהג) || [[י"ג באדר]] || [[תענית אסתר]] || לזכר צום [[אסתר המלכה]] וכל עם ישראל שישב ב[[שושן (עיר)|שושן]] עקב הגזירה שגזר [[המן]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מדרבנן || [[י"ד באדר]] / [[ט"ו באדר]] ([[שושן פורים]]) || [[פורים]] || הצלת היהודים מגזרות ההשמדה של [[המן]] במלכות [[אחשוורוש]] || [[מקרא מגילה]], [[משלוח מנות]], [[מתנות לאביונים]], [[סעודת פורים]], נוהגים [[תחפושת|להתחפש]] || לא<br />
|}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חג]] <br />
*[[יום טוב]] <br />
*[[חול המועד]] <br />
*[[מגילת תענית]]<br />
*[[אסרו חג]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Jewish holidays|שם ויקישיתוף=חגי ישראל|ויקיטקסט=קטגוריה:מועדים|שם ויקיטקסט=מועדים|ויקיציטוט=קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|שם ויקיציטוט=חגי ישראל ומועדיו}}<br />
* {{קיצור שולחן ערוך|98|הלכות יום טוב}}<br />
* אתר [http://www.drivehq.com/web/yakov/index.htm חג שמח]<br />
* [http://www.kipa.co.il/holidays/ חגי ישראל בפורטל כיפה]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{חגי ישראל ומועדיו}}<br />
{{הלכה}}<br />
[[קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|*]]<br />
{{ו}}</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%92%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%95&diff=378065חגי ישראל ומועדיו2018-03-23T08:21:33Z<p>המעוררים: /* שלוש הרגלים */</p>
<hr />
<div>{{תקציר פורטל|שבת ומועדי ישראל}}<br />
[[קובץ:Laubhüttenfest.jpg|שמאל|ממוזער|300px|כרטיס ברכה ל[[ראש השנה]]. ביום זה מתחילים [[עשרת ימי תשובה]], לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס ל[[ארבעת המינים]], אותם אוחזים ב[[חג הסוכות]] (ראו תמונה).]]<br />
'''חגים ומועדים''' הוא כינוי לכלל ה[[חג]]ים והמועדים הקיימים בעם ישראל. זמנם של החגים והמועדים נקבע על פי [[הלוח]]. תחת הגדרה זאת נכנסים ימים רבים: חלקם מצווים עוד מה[[תורה]], חלקם נקבעו על ידי [[חז"ל]] וחלקם נוספו במשך השנים. ניתן לסווג את החגים והמועדים למספר סוגים: קיימים חגים שהם ימי [[שמחה]] [ונקראים גם בשם הכללי 'ימים טובים'], ומועדים שהם ימי [[צום]] ו[[תענית]], ימי אבל וזיכרון וימי תשובה. לימים אלו יש משמעות עמוקה בכך שהם משפיעים על היהודי לכל השנה ובספרים נכתב דברים נשגבים על הימים טובים ומה הם מסוגלים.<br />
<br />
מקורו של המונח בתקופה המקראית; המילה "חג" מבטאת הקרבת [[קרבן חגיגה]] בימים שאותם קבעה התורה, ולעתים התורה מכנה את הקרבן בשם המקוצר "חג".{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|יח}}}} מקורה של המילה חג הוא מלחוג, ב[[עלייה לרגל]] היו חגים ב[[בית המקדש]]. במקרא מצוינים שלושה חגים והם המועדים לעלייה לרגל: [[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]].<br />
<br />
כמעט כל הדינים הקשורים למועדים [כולל התעניות] כתובים ב[[סדר מועד]].<br />
<br />
==מועדים מהתורה==<br />
[[קובץ:Ahawah Children's Home, Berlin; Passover Seder Table.jpg|300px|ממוזער|סדר פסח, ברלין, שנות העשרים]]<br />
בתורה מוזכרים שמונה מועדים. כל המועדים מוזכרים כזכר ל[[יציאת מצרים]], אך לכל אחד מהם משמעות שונה ולרובם מצוות המיוחדות להם:<br />
* '''[[שבת]]:''' זכר ל[[בריאת העולם (יהדות)|מעשה בראשית]], לכך שה' ברא את העולם בשישה ימים ושבת ביום השביעי, וכן זכר ליציאת מצרים.<br />
* '''[[ראש חודש]]:''' היום הראשון לחודש, וייתכן שקשור גם ליציאת מצרים שהרי המצווה הראשונה שבה נצטוו ישראל לפני יציאת מצרים היא [[קידוש החודש]] [דרוש מקור].<br />
* '''[[פסח]] ו[[שביעי של פסח]]:''' [[יציאת מצרים]] ולידתו של [[עם ישראל]] כעם. אוכלים [[מצה|מצות]] לזכר הלחם שאכלו בני ישראל בצאתם ממצרים וכן את קרבן פסח שנוהג בזמן שביהמ"ק קים.<br />
* '''[[שבועות]]:''' [[מתן תורה]] ב[[הר סיני]].<br />
* '''[[ראש השנה]]:''' יום בו [[תקיעת שופר|תוקעים בשופרות]] כדי להכריז על יום דין לכל ברואי העולם ולהמליך את הקב"ה על כל העולם ועל בואו של יום הכיפורים עשרה ימים לאחר מכן.<br />
* '''[[יום הכיפורים]]:''' יום [[צום]] ומחילת עוונות בין איש לרעהו לכפרת חטאיהם של כל בני ישראל.<br />
* '''[[סוכות]]:''' ישיבה ב[[סוכה]] לזכר הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] בזמן [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]].<br />
* '''[[שמיני עצרת]]:''' יום חג נוסף לאחר שבעת ימי חג הסוכות.<br />
<br />
שבעת המועדים מלבד ראש חודש ושבת נקראים "מקראי קודש", כלומר אסורים בעשיית [[ל"ט אבות מלאכה|מלאכה]], ומ[[חז"ל|דרבנן]] גם איסורי [[שבות]] ושאר איסורי חז"ל לשבתות. מצווה המשותפת לכל ימי מקרא קודש היא הדלקת [[נרות שבת ויום טוב]]. שבת ויום הכיפורים אסורים בעשיית כל מלאכה, אך המועדים האחרים (כולל היום האחרון של פסח) מוגדרים כ"[[יום טוב]]" ומותרים בעשיית [[מלאכת אוכל נפש]]. ראש חודש מותר בעשיית מלאכה, אך נוהגים בו יותר קודש ויש הנוהגים שלא לעשות בו מלאכות מסוימות [זה בפרט לנשים שהם לא היו בחטא העגל]. [[חול המועד]] אסור ג"כ במלאכה אבל במלאכות שאין בהם טורח והם לצורך המועד מותר [ויש עוד דינים בזה].<br />
<br />
===שלוש הרגלים===<br />
[[קובץ:Sukkah in Tel Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|300px|סוכה]]<br />
החגים פסח, שבועות וסוכות, מיוחדים במצוות [[עלייה לרגל]] שיש בהם, ועל כן הם מכונים "[[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]]" ומקריבים בהם [[עולת ראייה]] ו[[שלמי חגיגה]]. התורה מדגישה כי שלוש הרגלים הן זכר ל[[יציאת מצרים]]. התורה חוזרת ואומרת במצוות החגים: "וְזָכַרְתָּ כִּי־עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|יב}}}} ומכאן נובע גם האופי הסוציאלי של החגים: לזכור את החלש בחברה, את הגר, העני, היתום והאלמנה, כשם שה' זכר את בני ישראל שהיו גרים במצרים.<br />
<br />
* '''יציאת מצרים:''' [[ט"ו בניסן]], היום הראשון של חג הפסח הוא היום בו יצא עם ישראל ממצרים, כמו שנאמר:<br />
:{{ציטוטון|אֶת־חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי־בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא־יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}}} וכן: {{ציטוטון|כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|טז|א}}}}<br />
:[[שביעי של פסח]] הוא היום שבו אירעה [[קריעת ים סוף]].<br />
* '''מתן תורה:''' חג ה[[שבועות]] הוא היום בו קיבל עם ישראל את התורה.<br />
:{{ציטוטון|דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן.... וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.... וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|ט|כב|קצר=כן}}}}<br />
:{{ציטוטון|וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה.|{{תנ"ך|דברים|טז|י|יב|קצר=כן}}}}<br />
* '''נדודים במדבר:''' חג הסוכות הוא זכר לענני כבוד שבהם הקיף ה' את עם ישראל בצאתם ממצרים, שנאמר:<br />
:{{ציטוטון|בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל־הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|מג|קצר=כן}}}}<br />
:חז"ל מסבירים שהתורה ציוותה לחוג את חג הסוכות בתשרי ולא בניסן מפני שגם בלי ציווי התורה הרבה אנשים יוצאים בניסן מהבית לשדה בגלל החום ובונים סוכות, ואז לא היה היכר שהסוכה היא זכר ליציאת מצרים ולא מפני שחם בבית.<br />
<br />
פרט לכך, התורה קושרת את שלוש הרגלים למנהגי ה[[חקלאות]]:<br />
* '''חג האביב:''' חג הפסח חל בתחילת עונת הבשלת החיטה והשעורה. במהלך ימי החג מתקיים טקס [[הנפת העומר]] מהתבואה הבשלה הראשונה ואחריו מתחילה [[ספירת העומר]] עד חג שבועות, "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה".{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|ט}}}}<br />
* '''חג הקציר:''' חג השבועות נקרא 'חג הקציר'. "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה" ({{תנ"ך|שמות|כג|טז|קצר=כן}}); על חג השבועות נאמר גם: "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" ({{תנ"ך|שמות|לד|כב|קצר=כן}}).<br />
* '''חג האסיף:''' חג סוכות נקרא 'חג האסיף'. "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת־מַעֲשֶׂיךָ מִן־הַשָּׂדֶה" (שם).<br />
<br />
===מקורות בתנ"ך===<br />
המועד הראשון שמוזכר הוא שבת, מיד לאחר סיפור [[מעשה בראשית]]: {{ציטוטון|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ|{{תנ"ך|בראשית|ב|ג}}}} שבת מוזכרת במקומות רבים נוספים בתורה.{{הערה|בעיקר {{תנ"ך|שמות|לא|יב|יז}}, וכן [[עשרת הדברות]]}}. לאחריה מוזכרים גם [[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]], פסח שבועות וסוכות: {{ציטוטון|שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ... וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה|{{תנ"ך|שמות|כג|יד|טז}}}}. הרגלים נזכרים גם ב{{תנ"ך|דברים|טז}}.<br />
<br />
המקום הראשון בו מוזכרים כל מועדי השנה באופן מסודר הוא ב{{תנ"ך|ויקרא|כג}}. בפרק זה מפורטים המועדים השונים, עם הכינוי "מקרא קודש" ואיסור עשיית מלאכה: {{ציטוטון|וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי...|{{תנ"ך|ויקרא|כג|א|ב}}}}<br />
בפרק מפורטות מצוות השבת, פסח, שבועות, סוכות, ראש השנה ויום הכיפורים, ובנוסף גם [[ספירת העומר]], [[שתי הלחם]] ו[[מתנות עניים#פירוט מתנות העניים|לקט ופאה]]. על כל מועד מוזכר ה[[תאריך]] שלו וה[[מצווה|מצוות]] המיוחדות לו.<br />
<br />
מקור בולט נוסף לחגים בתורה הוא ספר [[במדבר]], פרקים {{תנ"ך|במדבר|כח|ללא=ספר|קצר=כן}}-{{תנ"ך|במדבר|כט|ללא=ספר|קצר=כן}}, שם מצוינים כל ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] שיש להקריב בימים אלה. כאן מוזכר גם ראש חודש. אזכור נוסף מובא קודם לכן: {{ציטוטון|וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת|{{תנ"ך|במדבר|י|י}}}}<br />
<br />
בנוסף, סדר [[יום הכיפורים בבית המקדש]] מתואר בהרחבה ב{{תנ"ך|ויקרא|טז}}.<br />
<br />
המועדים הללו מוזכרים גם ב[[נביאים]] וב[[כתובים]]. כך למשל נאמר {{ציטוטון|אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד...|{{תנ"ך|ישעיהו|נח|יג}}}}<br />
<br />
===מקורות בספרות חז"ל===<br />
לשבת מוקדשת [[מסכת שבת]], מהארוכות שבמסכתות הש"ס. לפסח מוקדשת [[מסכת פסחים]], לסוכות [[מסכת סוכה]], לראש השנה [[מסכת ראש השנה]], וליום הכיפורים [[מסכת יומא]]. לשבועות אין מסכת בפני עצמו, אך דיני יום טוב בכללותם מוצגים ב[[מסכת ביצה]]. לחול המועד מוקדשת מסכת [[מועד קטן]].<br />
<br />
===שמות ימי החג והמועד===<br />
{| class="wikitable mw-collapsible" width="800"<br />
! שם פופולרי !! שם מקראי !! שם חז"לי !! כינויים נוספים<br />
|-<br />
| פסח (חג)|| חג המצות{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}; {{תנ"ך|שמות|לד|יח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|ו}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|יג}} ו{{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|כא|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|לה|יז}}}} || פסח || חג החירות, זמן חירותנו<br />
|-<br />
| שבועות (חג)|| חג (ה)שבועות,{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|י}} ו{{תנ"ך|דברים|טז|טז|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}}} יום הביכורים,{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כח|כו}}}} חג הקציר{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טז}}}} || עצרת || חג מתן תורה, יום הקהל, יום החמישים<br />
|-<br />
| ראש השנה (חג)|| זיכרון תרועה,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כד}}}} יום תרועה{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כט|א}}}} || ראש השנה || יום הזיכרון<br />
|-<br />
| יום כיפור (מועד)|| יום (ה)כיפורים,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כז|כח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כה|ט}}}} שבת שבתון{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|טז|לא}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|לב}}}} || אין || אין<br />
|-<br />
| סוכות (חג)|| חג הסוכות,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג האסיף{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג || אין<br />
|-<br />
| שמחת תורה (חג)|| שמיני עצרת,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג || אין<br />
|}<br />
<br />
==מועדים מדרבנן==<br />
חז"ל קבעו ימי שמחה בימים שנעשו בהם ניסים לעם ישראל כדי לפרסם את הנס ועל ידי כך לחזק את האמונה בה'. את ימי הצום קבעו חז"ל כזכר לחורבן כדי להתאבל על בית המקדש וכדי שיהיו תזכורת לעוונות שהחריבו את בתי המקדש, דבר שיגרום לחזור בתשובה.<br />
<br />
===ימי השמחה===<br />
בימי בית שני הוסיפו חז"ל למועדים מדאורייתא ימי שמחה מדרבנן בימים בהם נעשו ניסים. העיקריים בהם אלו "ימי ה[[פורים]]", שנקבע ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]], ו[[חנוכה]] שנקבע בימי [[מרד החשמונאים]]. בעבר צוינו ימים רבים נוספים המפורטים ב[[מגילת תענית]], כדוגמת "[[יום ניקנור]]" על תבוסת המצביא היווני בפני המכבים, אולם בעקבות חורבן [[בית המקדש השני]] בטלו מועדים אלה שמלכתחילה נקבעו בעקבות אירועים מקומיים ובעלי חשיבות פחותה. למעשה מלבד פורים וחנוכה, אין ימים אחרים בעלי מחויבות דתית.<br />
<br />
בחנוכה תיקנו חכמים [[הדלקת נרות חנוכה|להדליק נרות]] ולגמור את ההלל בכל יום, ובפורים תיקנו [[אנשי כנסת הגדולה]] 4 מצוות: [[קריאת מגילה]], [[מתנות לאביונים]], [[משלוח מנות]] ומשתה ושמחה. בחנוכה ובפורים מותר לעבוד, אם כי נהגו שלא לעבוד ביום הפורים. בשני ה"חגים" החדשים תיקנו חכמים להוסיף בתפילה ובברכת המזון את נוסח "[[על הניסים]]" המיוחד לכל אחד משני החגים. בימי החנוכה אין מצוות שמחה, אבל בפורים, כאמור לעיל, אחת המצוות היא משתה ושמחה ובכלל זה נהגו להרבות בבשר (שמחה) ויין (משתה).<br />
<br />
חז"ל הגדירו גם את יום [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] כיום טוב, אולם לא קבעו לגביו הלכות מיוחדות. גם [[ל"ג בעומר]] נחשב החל מימי הביניים כיום שמחה, אך בלי מצוות והלכות מיוחדות. ימים אלו מתבטאים כיום מבחינה הלכתית רק בכך שאין אומרים בהם תחנון ושאסור להתענות בהם ולהספיד בהם. עם זאת, ישנם מנהגים שונים הקשורים לל"ג בעומר: הדלקת [[מדורה|מדורות]], <br />
עלייה ל[[קבר רשב"י]] וביצוע [[חלאקה]].<br />
<br />
===הצומות וימי האבל===<br />
[[קובץ:AKOTEL323.JPG|שמאל|ממוזער|300px|[[קינה|קינות]] ליד [[הכותל המערבי]]]]<br />
הנביאים שהיו בזמן חורבן [[בית המקדש הראשון]] תיקנו [[ארבע תעניות]] כאבל על חורבן בית המקדש:<br />
* ביום [[עשרה בטבת]] היום בו החל המצור על ירושלים,<br />
* ביום שבעה עשר בתמוז בו נפרצה חומת ירושלים,<br />
* ביום [[תשעה באב]] בו נחרב בית המקדש,<br />
* וביום [[צום גדליה|שלושה בתשרי]] בו נרצח גדליה בן אחיקם על ידי ישמעאל בן נתינה, דבר שעורר את חמתו של [[נבוכדנצר]] על שארית הפליטה.<br />
<br />
לאחר בניין [[בית המקדש השני]] התבטלו מרבית התעניות והפכו לימי חג, אולם לאחר חורבן בית המקדש השני חזרו התעניות להיות ימי צום ואבל. צום תשעה בתמוז הפך לצום ביום [[שבעה עשר בתמוז]], היום בו נבקעה חומת ירושלים בזמן בית המקדש השני. פרט לארבע התעניות, נוהגים לצום ביום י"ג באדר, תענית הנקראת [[תענית אסתר]] והיא לזכר התענית שצמה אסתר לפני שנכנסה למלך אחשוורוש.<br />
<br />
כל ימי הצום הינם ימים שבהם הצום הוא רק מ[[עלות השחר]] ועד [[צאת הכוכבים]] מלבד תשעה באב שצמים בו בין בלילה ובין ביום. כל הצומות אסורים רק באכילה ושתייה, פרט לתשעה באב שאסור גם בנעילת נעלי עור, ברחיצה וסיכה ובתשמיש המיטה.<br />
<br />
=== ראשי שנים ===<br />
[[קובץ:Bsisa1.JPG|200px|ממוזער|טקס ה[[בסיסה]], מנהג של [[יהדות צפון אפריקה]] לא' בניסן.]]<br />
{{הפניה לערך מורחב|ראשי שנים ביהדות}}<br />
חז"ל קבעו ארבעה תאריכים בשנה שבהם מתחיל מניין השנה עבור תחומים שונים:<br />
* '''א' בניסן – ראש השנה למלכים ולרגלים:''' מיום זה מתחילים לספור את שנות שלטונם של מלכים או מנהיגים אחרים, וכן את חגי השנה.<br />
* '''א' באלול – ראש השנה למעשר בהמה:''' מיום זה התחילו לספור את שנות חייהן של ה[[בהמה|בהמות]] בתקופת המקדש.<br />
* '''א' בתשרי – ראש השנה לשמיטה ויובל, לנטיעות ולירקות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של העצים לשם קיום מצוות [[איסור ערלה|ערלה]], וכן את [[שנת שמיטה|שנות השמיטה]] ו[[שנת היובל|היובל]]. על פי המסורת, מקובל לספור מיום זה את שנות העולם. ביום זה מתקיים גם חג מהתורה הנקרא בימינו "[[ראש השנה]]", שפותח את [[עשרת ימי תשובה]].<br />
* '''ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של פירות האילן, לשם קביעת [[מעשרות]]. בגלות איבד יום זה את משמעותו המקורית, וברבות השנים קיבל אופי של געגוע לארץ ישראל ולפירותיה. כיום יש הנוהגים לערוך בו [[סדר ט"ו בשבט]].<br />
<br />
===מקורות בתנ"ך===<br />
פורים מתואר כולו ב[[מגילת אסתר]], כולל הציווי לחגוג.<br />
<br />
ארבע התעניות מוזכרות באופן עקיף: {{ציטוטון|כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים|{{תנ"ך|זכריה|ח|ט}}}}<br />
<br />
===מקורות בספרות חז"ל===<br />
לפורים מוקדשת [[מסכת מגילה]]. לחנוכה אין מקור, ולמעשה רוב דיני חז"ל מובאים בגמרא.{{הערה|{{בבלי|שבת|כא}} - [[:s:שבת כג ב|כג]], בעיקר מפורסמת סוגיית "מאי חנוכה" המובאת ב{{בבלי|שבת|כא|ב|ללא=שם}}}} סיפור חנוכה מתואר ב[[הספרים החיצוניים|ספרים החיצוניים]] [[ספר מקבים|מקבים]]. דיני התעניות מצויים ב[[מסכת תענית]].<br />
<br />
<br />
==שמירת החגים בשואה==<br />
בזמן [[השואה]], יהודים רבים, (כולל כאלה שלא שמרו מסורת לפני המלחמה) הקפידו על קיום מצוות החגים.{{הערה|1=יפה אליאך, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16225 שמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות-הריכוז] באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}} יהודים דבקו במסורת כדי לא לאבד צלם אנוש, ולזכור מי הם ומאיפה באו. כך מספר הרב [[סיני אדלר]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בהגיע ימי חנוכה, הצלחנו, להשיג נר אחד, אשר היה בשבילנו נכס רב משמעות. בלילה הראשון של חנוכה התאספנו בקומה העליונה של אחד הדרגשים והדלקנו בצוותא את הנר היקר לנו עד מאד. בוודאי שהדלקה זאת של הנר הדליקה גם בלבנו תקוות חדשות לעתיד טוב שבוא יבוא, וחיזקה את ביטחוננו הגדול ב"מעוז צור ישועתי". ברגע כזה התעוררו בנו הגעגועים הגדולים אל העבר, אל הימים שבהם חגגנו את ימי החנוכה כל אחד בבית הוריו ברוב שמחה. אבל העבר הזה נעלם ואיננו ולכן התעוררה ביתר שאת הבקשה הבוקעת מעומק לבנו לעתיד שאמנם רחוק עדיין, אבל בו תתקיים תפילתנו ששרנוה גם אז: "תכון בית תפלתי ושם תודה נזבח, לעת תכין מטבח מצר המנבח, אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח"{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16136 מזכרונותיו של הרב סיני אדלר על חנוכה באושוויץ - בירקנאו], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}}}<br />
<br />
בתנאי מחנות העבודה היה בלתי-אפשרי שלא לעבוד בשבת וחגים. על כן, היו יהודים שהיו מסתפקים במצוות זכירת שבת, או שהיו שומרים אותה בד' אמות (בפרטיות). היו יהודים שהיו מתאמצים מאוד כדי להשיג בחירוף-נפש תשמישים למצוות.{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16142 מעדותה של שרה שטרן קטן על החיים הדתיים בגטו לודז'], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}<br />
<br />
===בחוקי מדינת ישראל===<br />
ב[[פקודת סדרי השלטון והמשפט]] אימץ החוק ה[[ישראל]]י את ההגדרה ההלכתית והגדיר רק את חגי התורה כימי מנוחה, שבהתאם ל[[חוק שעות עבודה ומנוחה]] אסור להעביד יהודי בהם. בימים טובים שאינם "חגים דאורייתא", כמו פורים וחנוכה, אין החוק אוסר עבודה, וכן בימי חול המועד.<br />
<br />
יום העצמאות מוגדר כ[[יום שבתון]],{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/chok_yom_haatzmaut.htm יום העצמאות - חוקים] באתר [[הכנסת]]}} אך אין איסור לפתוח בו [[חנות|חנויות]].<br />
<br />
==רשימה כרונולוגית של כל החגים והמועדים==<br />
<br />
{| class="wikitable mw-collapsible" width="1100"<br />
!קטגוריה !!תאריך !!שם החג/המועד !!סיבה לקיומו !!מצוות ומנהגים !!יום עסקים<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ט"ו בניסן|ט"ו]] - [[כ"א בניסן|כ"א]] ב[[ניסן]] || [[פסח]] || [[מכת בכורות]] ב[[ליל הסדר]], [[יציאת מצרים]] בראשון של פסח, [[קריעת ים סוף]] ב[[שביעי של פסח]] || איסור אכילת [[חמץ]], אכילת [[מצה|מצות]], [[סיפור יציאת מצרים]], [[קערת הפסח]], [[תפילת טל]]. בעבר גם [[קורבן פסח]] ו[[מנחת העומר]] || לא<br />
|-<br />
| מנהג || [[י"ח באייר]] || [[ל"ג בעומר]] || פטירת [[רשב"י]] והפסקת ה[[מגפה]] של תלמידי [[רבי עקיבא]] || נוהגים להדליק [[מדורה|מדורות]] ולעלות ל[[קבר רשב"י]] || כן<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ו' בסיוון]] || [[שבועות]] || קבלת התורה ב[[מעמד הר סיני]] || נוהגים [[לימוד תורה|ללמוד תורה]] כל הלילה, לקרוא את [[מגילת רות]] ואת [[עשרת הדיברות]] ולאכול מאכלי חלב. בעבר הקריבו את [[שתי הלחם]] || לא<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[י"ז בתמוז]] || [[שבעה עשר בתמוז]] || לזכר בקיעת [[חומות ירושלים]] || צום || כן<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[ט' באב]] || [[תשעה באב]] || לזכר חורבן [[בית המקדש|בתי המקדש]], [[חורבן בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[חורבן בית שני|השני]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מנהג || [[ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)#סיבות לחג בדברי חז"ל|חמישה דברים שאירעו בו]] || ריקודים בכרמים, שידוכים || כן<br />
|-<br />
|מדאורייתא|| [[א' בתשרי]] || [[ראש השנה]] || [[ראשי שנים ביהדות#אחד בתשרי|ראש השנה החקלאי]], יום [[בריאת האדם]] לפי חז"ל, יום דין לכל ברואי העולם ופתיחת [[עשרת ימי תשובה]], א' מדאורייתא וב' מדרבנן|| [[תקיעת שופר]]. נוהגים לקיים [[התרת נדרים]], [[סדר ליל ראש השנה]] ו[[תשליך]] || לא<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[ג' בתשרי]] || [[צום גדליה]] || לזכר רציחת [[גדליה בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה בישראל, בידי [[ישמעאל בן נתניה]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[י' בתשרי]] || [[יום הכיפורים]] || כפרת עוונות || [[צום]], תפילה, [[תשובה]]. בעבר היה זה היום היחיד בשנה בו נכנס [[הכהן הגדול]] ל[[קודש הקודשים]] || לא<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ט"ו בתשרי|ט"ו]] - [[כ"א בתשרי|כ"א]] ב[[תשרי]] || [[סוכות]] || הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] במשך 40 שנות [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]] || ישיבה ב[[סוכה]], [[ארבעת המינים]]. בעבר גם [[ניסוך המים]], [[הושענות]] (כיום [[פיוטי הושענות]]) ו[[מצוות ערבה במקדש|מצוות ערבה]] (כיום [[חיבוט ערבה]]) || לא<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[כ"ב בתשרי]] || [[שמיני עצרת]] || לאחר סיום סוכות, שמיועד לכל העולם, יום המיוחד לעם ישראל בלבד || [[תפילת הגשם]] || לא<br />
|-<br />
| מנהג || [[כ"ב בתשרי]] / [[כ"ג בתשרי]] (חו"ל) || [[שמחת תורה]] || סיום מחזור של [[קריאת התורה]] והתחלת קריאה חדשה || נוהגים [[עלייה לתורה|להעלות לתורה]] את כל המתפללים ולעשות [[הקפות]] עם [[ספר תורה|ספרי תורה]] || לא<br />
|-<br />
| מדרבנן || [[כ"ה בכסלו]] - [[ב' בטבת|ב']] / [[ג' בטבת|ג']] ב[[טבת]] || [[חנוכה]] || ניצחון ה[[חשמונאים]] על ה[[הממלכה הסלאוקית|יוונים]], טיהור [[בית המקדש]] ו[[נס פך השמן]] || הדלקת [[נרות חנוכה]]. נוהגים לאכול מאכלים רוויים ב[[שמן זית]] || כן<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[י' בטבת]] || [[עשרה בטבת]] ו[[יום הקדיש הכללי]] || תחילת המצור על ירושלים, יום זיכרון לנספים ב[[השואה|שואה]] || צום והדלקת נרות נשמה || כן<br />
|-<br />
| מנהג || [[ט"ו בשבט]] || [[ט"ו בשבט (מועד)|ט"ו בשבט]] || [[ראש השנה לאילן (הלכה)|ראש השנה לאילנות]] || [[סדר ט"ו בשבט]], כיום נוהגים גם לנטוע עצים || כן<br />
|-<br />
| תענית (מנהג) || [[י"ג באדר]] || [[תענית אסתר]] || לזכר צום [[אסתר המלכה]] וכל עם ישראל שישב ב[[שושן (עיר)|שושן]] עקב הגזירה שגזר [[המן]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מדרבנן || [[י"ד באדר]] / [[ט"ו באדר]] ([[שושן פורים]]) || [[פורים]] || הצלת היהודים מגזרות ההשמדה של [[המן]] במלכות [[אחשוורוש]] || [[מקרא מגילה]], [[משלוח מנות]], [[מתנות לאביונים]], [[סעודת פורים]], נוהגים [[תחפושת|להתחפש]] || לא<br />
|}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חג]] <br />
*[[יום טוב]] <br />
*[[חול המועד]] <br />
*[[מגילת תענית]]<br />
*[[אסרו חג]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Jewish holidays|שם ויקישיתוף=חגי ישראל|ויקיטקסט=קטגוריה:מועדים|שם ויקיטקסט=מועדים|ויקיציטוט=קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|שם ויקיציטוט=חגי ישראל ומועדיו}}<br />
* {{קיצור שולחן ערוך|98|הלכות יום טוב}}<br />
* אתר [http://www.drivehq.com/web/yakov/index.htm חג שמח]<br />
* [http://www.kipa.co.il/holidays/ חגי ישראל בפורטל כיפה]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{חגי ישראל ומועדיו}}<br />
{{הלכה}}<br />
[[קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|*]]<br />
{{ו}}</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%92%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%95&diff=378064חגי ישראל ומועדיו2018-03-23T08:20:57Z<p>המעוררים: /* מועדים מהתורה */</p>
<hr />
<div>{{תקציר פורטל|שבת ומועדי ישראל}}<br />
[[קובץ:Laubhüttenfest.jpg|שמאל|ממוזער|300px|כרטיס ברכה ל[[ראש השנה]]. ביום זה מתחילים [[עשרת ימי תשובה]], לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס ל[[ארבעת המינים]], אותם אוחזים ב[[חג הסוכות]] (ראו תמונה).]]<br />
'''חגים ומועדים''' הוא כינוי לכלל ה[[חג]]ים והמועדים הקיימים בעם ישראל. זמנם של החגים והמועדים נקבע על פי [[הלוח]]. תחת הגדרה זאת נכנסים ימים רבים: חלקם מצווים עוד מה[[תורה]], חלקם נקבעו על ידי [[חז"ל]] וחלקם נוספו במשך השנים. ניתן לסווג את החגים והמועדים למספר סוגים: קיימים חגים שהם ימי [[שמחה]] [ונקראים גם בשם הכללי 'ימים טובים'], ומועדים שהם ימי [[צום]] ו[[תענית]], ימי אבל וזיכרון וימי תשובה. לימים אלו יש משמעות עמוקה בכך שהם משפיעים על היהודי לכל השנה ובספרים נכתב דברים נשגבים על הימים טובים ומה הם מסוגלים.<br />
<br />
מקורו של המונח בתקופה המקראית; המילה "חג" מבטאת הקרבת [[קרבן חגיגה]] בימים שאותם קבעה התורה, ולעתים התורה מכנה את הקרבן בשם המקוצר "חג".{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|יח}}}} מקורה של המילה חג הוא מלחוג, ב[[עלייה לרגל]] היו חגים ב[[בית המקדש]]. במקרא מצוינים שלושה חגים והם המועדים לעלייה לרגל: [[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]].<br />
<br />
כמעט כל הדינים הקשורים למועדים [כולל התעניות] כתובים ב[[סדר מועד]].<br />
<br />
==מועדים מהתורה==<br />
[[קובץ:Ahawah Children's Home, Berlin; Passover Seder Table.jpg|300px|ממוזער|סדר פסח, ברלין, שנות העשרים]]<br />
בתורה מוזכרים שמונה מועדים. כל המועדים מוזכרים כזכר ל[[יציאת מצרים]], אך לכל אחד מהם משמעות שונה ולרובם מצוות המיוחדות להם:<br />
* '''[[שבת]]:''' זכר ל[[בריאת העולם (יהדות)|מעשה בראשית]], לכך שה' ברא את העולם בשישה ימים ושבת ביום השביעי, וכן זכר ליציאת מצרים.<br />
* '''[[ראש חודש]]:''' היום הראשון לחודש, וייתכן שקשור גם ליציאת מצרים שהרי המצווה הראשונה שבה נצטוו ישראל לפני יציאת מצרים היא [[קידוש החודש]] [דרוש מקור].<br />
* '''[[פסח]] ו[[שביעי של פסח]]:''' [[יציאת מצרים]] ולידתו של [[עם ישראל]] כעם. אוכלים [[מצה|מצות]] לזכר הלחם שאכלו בני ישראל בצאתם ממצרים וכן את קרבן פסח שנוהג בזמן שביהמ"ק קים.<br />
* '''[[שבועות]]:''' [[מתן תורה]] ב[[הר סיני]].<br />
* '''[[ראש השנה]]:''' יום בו [[תקיעת שופר|תוקעים בשופרות]] כדי להכריז על יום דין לכל ברואי העולם ולהמליך את הקב"ה על כל העולם ועל בואו של יום הכיפורים עשרה ימים לאחר מכן.<br />
* '''[[יום הכיפורים]]:''' יום [[צום]] ומחילת עוונות בין איש לרעהו לכפרת חטאיהם של כל בני ישראל.<br />
* '''[[סוכות]]:''' ישיבה ב[[סוכה]] לזכר הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] בזמן [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]].<br />
* '''[[שמיני עצרת]]:''' יום חג נוסף לאחר שבעת ימי חג הסוכות.<br />
<br />
שבעת המועדים מלבד ראש חודש ושבת נקראים "מקראי קודש", כלומר אסורים בעשיית [[ל"ט אבות מלאכה|מלאכה]], ומ[[חז"ל|דרבנן]] גם איסורי [[שבות]] ושאר איסורי חז"ל לשבתות. מצווה המשותפת לכל ימי מקרא קודש היא הדלקת [[נרות שבת ויום טוב]]. שבת ויום הכיפורים אסורים בעשיית כל מלאכה, אך המועדים האחרים (כולל היום האחרון של פסח) מוגדרים כ"[[יום טוב]]" ומותרים בעשיית [[מלאכת אוכל נפש]]. ראש חודש מותר בעשיית מלאכה, אך נוהגים בו יותר קודש ויש הנוהגים שלא לעשות בו מלאכות מסוימות [זה בפרט לנשים שהם לא היו בחטא העגל]. [[חול המועד]] אסור ג"כ במלאכה אבל במלאכות שאין בהם טורח והם לצורך המועד מותר [ויש עוד דינים בזה].<br />
<br />
===שלוש הרגלים===<br />
[[קובץ:Sukkah in Tel Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|300px|סוכה]]<br />
החגים פסח, שבועות וסוכות, מיוחדים במצוות [[עלייה לרגל]] שיש בהם, ועל כן הם מכונים "[[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]]" ומקריבים בהם [[עולת ראייה]] ו[[שלמי חגיגה]]. התורה מדגישה כי שלוש הרגלים הן זכר ל[[יציאת מצרים]]. התורה חוזרת ואומרת במצוות החגים: "וְזָכַרְתָּ כִּי־עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|יב}}}} ומכאן נובע גם האופי הסוציאלי של החגים: לזכור את החלש בחברה, את הגר, העני, היתום והאלמנה, כשם שה' זכר את בני ישראל שהיו גרים במצרים.<br />
<br />
* '''יציאת מצרים:''' [[ט"ו בניסן]], היום הראשון של חג הפסח הוא היום בו יצא עם ישראל ממצרים, כמו שנאמר:<br />
:{{ציטוטון|אֶת־חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי־בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא־יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}}} וכן: {{ציטוטון|כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|טז|א}}}}<br />
:[[שביעי של פסח]] נחשב ליום שבו אירעה [[קריעת ים סוף]].<br />
* '''מתן תורה:''' חג ה[[שבועות]] הוא היום בו קיבל עם ישראל את התורה.<br />
:{{ציטוטון|דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן.... וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.... וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|ט|כב|קצר=כן}}}}<br />
:{{ציטוטון|וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה.|{{תנ"ך|דברים|טז|י|יב|קצר=כן}}}}<br />
* '''נדודים במדבר:''' חג הסוכות הוא זכר לענני כבוד שבהם הקיף ה' את עם ישראל בצאתם ממצרים, שנאמר:<br />
:{{ציטוטון|בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל־הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|מג|קצר=כן}}}}<br />
:חז"ל מסבירים שהתורה ציוותה לחוג את חג הסוכות בתשרי ולא בניסן מפני שגם בלי ציווי התורה הרבה אנשים יוצאים בניסן מהבית לשדה בגלל החום ובונים סוכות, ואז לא היה היכר שהסוכה היא זכר ליציאת מצרים ולא מפני שחם בבית.<br />
<br />
פרט לכך, התורה קושרת את שלוש הרגלים למנהגי ה[[חקלאות]]:<br />
* '''חג האביב:''' חג הפסח חל בתחילת עונת הבשלת החיטה והשעורה. במהלך ימי החג מתקיים טקס [[הנפת העומר]] מהתבואה הבשלה הראשונה ואחריו מתחילה [[ספירת העומר]] עד חג שבועות, "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה".{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|ט}}}}<br />
* '''חג הקציר:''' חג השבועות נקרא 'חג הקציר'. "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה" ({{תנ"ך|שמות|כג|טז|קצר=כן}}); על חג השבועות נאמר גם: "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" ({{תנ"ך|שמות|לד|כב|קצר=כן}}).<br />
* '''חג האסיף:''' חג סוכות נקרא 'חג האסיף'. "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת־מַעֲשֶׂיךָ מִן־הַשָּׂדֶה" (שם).<br />
<br />
===מקורות בתנ"ך===<br />
המועד הראשון שמוזכר הוא שבת, מיד לאחר סיפור [[מעשה בראשית]]: {{ציטוטון|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ|{{תנ"ך|בראשית|ב|ג}}}} שבת מוזכרת במקומות רבים נוספים בתורה.{{הערה|בעיקר {{תנ"ך|שמות|לא|יב|יז}}, וכן [[עשרת הדברות]]}}. לאחריה מוזכרים גם [[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]], פסח שבועות וסוכות: {{ציטוטון|שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ... וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה|{{תנ"ך|שמות|כג|יד|טז}}}}. הרגלים נזכרים גם ב{{תנ"ך|דברים|טז}}.<br />
<br />
המקום הראשון בו מוזכרים כל מועדי השנה באופן מסודר הוא ב{{תנ"ך|ויקרא|כג}}. בפרק זה מפורטים המועדים השונים, עם הכינוי "מקרא קודש" ואיסור עשיית מלאכה: {{ציטוטון|וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי...|{{תנ"ך|ויקרא|כג|א|ב}}}}<br />
בפרק מפורטות מצוות השבת, פסח, שבועות, סוכות, ראש השנה ויום הכיפורים, ובנוסף גם [[ספירת העומר]], [[שתי הלחם]] ו[[מתנות עניים#פירוט מתנות העניים|לקט ופאה]]. על כל מועד מוזכר ה[[תאריך]] שלו וה[[מצווה|מצוות]] המיוחדות לו.<br />
<br />
מקור בולט נוסף לחגים בתורה הוא ספר [[במדבר]], פרקים {{תנ"ך|במדבר|כח|ללא=ספר|קצר=כן}}-{{תנ"ך|במדבר|כט|ללא=ספר|קצר=כן}}, שם מצוינים כל ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] שיש להקריב בימים אלה. כאן מוזכר גם ראש חודש. אזכור נוסף מובא קודם לכן: {{ציטוטון|וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת|{{תנ"ך|במדבר|י|י}}}}<br />
<br />
בנוסף, סדר [[יום הכיפורים בבית המקדש]] מתואר בהרחבה ב{{תנ"ך|ויקרא|טז}}.<br />
<br />
המועדים הללו מוזכרים גם ב[[נביאים]] וב[[כתובים]]. כך למשל נאמר {{ציטוטון|אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד...|{{תנ"ך|ישעיהו|נח|יג}}}}<br />
<br />
===מקורות בספרות חז"ל===<br />
לשבת מוקדשת [[מסכת שבת]], מהארוכות שבמסכתות הש"ס. לפסח מוקדשת [[מסכת פסחים]], לסוכות [[מסכת סוכה]], לראש השנה [[מסכת ראש השנה]], וליום הכיפורים [[מסכת יומא]]. לשבועות אין מסכת בפני עצמו, אך דיני יום טוב בכללותם מוצגים ב[[מסכת ביצה]]. לחול המועד מוקדשת מסכת [[מועד קטן]].<br />
<br />
===שמות ימי החג והמועד===<br />
{| class="wikitable mw-collapsible" width="800"<br />
! שם פופולרי !! שם מקראי !! שם חז"לי !! כינויים נוספים<br />
|-<br />
| פסח (חג)|| חג המצות{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}; {{תנ"ך|שמות|לד|יח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|ו}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|יג}} ו{{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|כא|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|לה|יז}}}} || פסח || חג החירות, זמן חירותנו<br />
|-<br />
| שבועות (חג)|| חג (ה)שבועות,{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|י}} ו{{תנ"ך|דברים|טז|טז|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}}} יום הביכורים,{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כח|כו}}}} חג הקציר{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טז}}}} || עצרת || חג מתן תורה, יום הקהל, יום החמישים<br />
|-<br />
| ראש השנה (חג)|| זיכרון תרועה,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כד}}}} יום תרועה{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כט|א}}}} || ראש השנה || יום הזיכרון<br />
|-<br />
| יום כיפור (מועד)|| יום (ה)כיפורים,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כז|כח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כה|ט}}}} שבת שבתון{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|טז|לא}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|לב}}}} || אין || אין<br />
|-<br />
| סוכות (חג)|| חג הסוכות,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג האסיף{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג || אין<br />
|-<br />
| שמחת תורה (חג)|| שמיני עצרת,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג || אין<br />
|}<br />
<br />
==מועדים מדרבנן==<br />
חז"ל קבעו ימי שמחה בימים שנעשו בהם ניסים לעם ישראל כדי לפרסם את הנס ועל ידי כך לחזק את האמונה בה'. את ימי הצום קבעו חז"ל כזכר לחורבן כדי להתאבל על בית המקדש וכדי שיהיו תזכורת לעוונות שהחריבו את בתי המקדש, דבר שיגרום לחזור בתשובה.<br />
<br />
===ימי השמחה===<br />
בימי בית שני הוסיפו חז"ל למועדים מדאורייתא ימי שמחה מדרבנן בימים בהם נעשו ניסים. העיקריים בהם אלו "ימי ה[[פורים]]", שנקבע ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]], ו[[חנוכה]] שנקבע בימי [[מרד החשמונאים]]. בעבר צוינו ימים רבים נוספים המפורטים ב[[מגילת תענית]], כדוגמת "[[יום ניקנור]]" על תבוסת המצביא היווני בפני המכבים, אולם בעקבות חורבן [[בית המקדש השני]] בטלו מועדים אלה שמלכתחילה נקבעו בעקבות אירועים מקומיים ובעלי חשיבות פחותה. למעשה מלבד פורים וחנוכה, אין ימים אחרים בעלי מחויבות דתית.<br />
<br />
בחנוכה תיקנו חכמים [[הדלקת נרות חנוכה|להדליק נרות]] ולגמור את ההלל בכל יום, ובפורים תיקנו [[אנשי כנסת הגדולה]] 4 מצוות: [[קריאת מגילה]], [[מתנות לאביונים]], [[משלוח מנות]] ומשתה ושמחה. בחנוכה ובפורים מותר לעבוד, אם כי נהגו שלא לעבוד ביום הפורים. בשני ה"חגים" החדשים תיקנו חכמים להוסיף בתפילה ובברכת המזון את נוסח "[[על הניסים]]" המיוחד לכל אחד משני החגים. בימי החנוכה אין מצוות שמחה, אבל בפורים, כאמור לעיל, אחת המצוות היא משתה ושמחה ובכלל זה נהגו להרבות בבשר (שמחה) ויין (משתה).<br />
<br />
חז"ל הגדירו גם את יום [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] כיום טוב, אולם לא קבעו לגביו הלכות מיוחדות. גם [[ל"ג בעומר]] נחשב החל מימי הביניים כיום שמחה, אך בלי מצוות והלכות מיוחדות. ימים אלו מתבטאים כיום מבחינה הלכתית רק בכך שאין אומרים בהם תחנון ושאסור להתענות בהם ולהספיד בהם. עם זאת, ישנם מנהגים שונים הקשורים לל"ג בעומר: הדלקת [[מדורה|מדורות]], <br />
עלייה ל[[קבר רשב"י]] וביצוע [[חלאקה]].<br />
<br />
===הצומות וימי האבל===<br />
[[קובץ:AKOTEL323.JPG|שמאל|ממוזער|300px|[[קינה|קינות]] ליד [[הכותל המערבי]]]]<br />
הנביאים שהיו בזמן חורבן [[בית המקדש הראשון]] תיקנו [[ארבע תעניות]] כאבל על חורבן בית המקדש:<br />
* ביום [[עשרה בטבת]] היום בו החל המצור על ירושלים,<br />
* ביום שבעה עשר בתמוז בו נפרצה חומת ירושלים,<br />
* ביום [[תשעה באב]] בו נחרב בית המקדש,<br />
* וביום [[צום גדליה|שלושה בתשרי]] בו נרצח גדליה בן אחיקם על ידי ישמעאל בן נתינה, דבר שעורר את חמתו של [[נבוכדנצר]] על שארית הפליטה.<br />
<br />
לאחר בניין [[בית המקדש השני]] התבטלו מרבית התעניות והפכו לימי חג, אולם לאחר חורבן בית המקדש השני חזרו התעניות להיות ימי צום ואבל. צום תשעה בתמוז הפך לצום ביום [[שבעה עשר בתמוז]], היום בו נבקעה חומת ירושלים בזמן בית המקדש השני. פרט לארבע התעניות, נוהגים לצום ביום י"ג באדר, תענית הנקראת [[תענית אסתר]] והיא לזכר התענית שצמה אסתר לפני שנכנסה למלך אחשוורוש.<br />
<br />
כל ימי הצום הינם ימים שבהם הצום הוא רק מ[[עלות השחר]] ועד [[צאת הכוכבים]] מלבד תשעה באב שצמים בו בין בלילה ובין ביום. כל הצומות אסורים רק באכילה ושתייה, פרט לתשעה באב שאסור גם בנעילת נעלי עור, ברחיצה וסיכה ובתשמיש המיטה.<br />
<br />
=== ראשי שנים ===<br />
[[קובץ:Bsisa1.JPG|200px|ממוזער|טקס ה[[בסיסה]], מנהג של [[יהדות צפון אפריקה]] לא' בניסן.]]<br />
{{הפניה לערך מורחב|ראשי שנים ביהדות}}<br />
חז"ל קבעו ארבעה תאריכים בשנה שבהם מתחיל מניין השנה עבור תחומים שונים:<br />
* '''א' בניסן – ראש השנה למלכים ולרגלים:''' מיום זה מתחילים לספור את שנות שלטונם של מלכים או מנהיגים אחרים, וכן את חגי השנה.<br />
* '''א' באלול – ראש השנה למעשר בהמה:''' מיום זה התחילו לספור את שנות חייהן של ה[[בהמה|בהמות]] בתקופת המקדש.<br />
* '''א' בתשרי – ראש השנה לשמיטה ויובל, לנטיעות ולירקות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של העצים לשם קיום מצוות [[איסור ערלה|ערלה]], וכן את [[שנת שמיטה|שנות השמיטה]] ו[[שנת היובל|היובל]]. על פי המסורת, מקובל לספור מיום זה את שנות העולם. ביום זה מתקיים גם חג מהתורה הנקרא בימינו "[[ראש השנה]]", שפותח את [[עשרת ימי תשובה]].<br />
* '''ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של פירות האילן, לשם קביעת [[מעשרות]]. בגלות איבד יום זה את משמעותו המקורית, וברבות השנים קיבל אופי של געגוע לארץ ישראל ולפירותיה. כיום יש הנוהגים לערוך בו [[סדר ט"ו בשבט]].<br />
<br />
===מקורות בתנ"ך===<br />
פורים מתואר כולו ב[[מגילת אסתר]], כולל הציווי לחגוג.<br />
<br />
ארבע התעניות מוזכרות באופן עקיף: {{ציטוטון|כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים|{{תנ"ך|זכריה|ח|ט}}}}<br />
<br />
===מקורות בספרות חז"ל===<br />
לפורים מוקדשת [[מסכת מגילה]]. לחנוכה אין מקור, ולמעשה רוב דיני חז"ל מובאים בגמרא.{{הערה|{{בבלי|שבת|כא}} - [[:s:שבת כג ב|כג]], בעיקר מפורסמת סוגיית "מאי חנוכה" המובאת ב{{בבלי|שבת|כא|ב|ללא=שם}}}} סיפור חנוכה מתואר ב[[הספרים החיצוניים|ספרים החיצוניים]] [[ספר מקבים|מקבים]]. דיני התעניות מצויים ב[[מסכת תענית]].<br />
<br />
<br />
==שמירת החגים בשואה==<br />
בזמן [[השואה]], יהודים רבים, (כולל כאלה שלא שמרו מסורת לפני המלחמה) הקפידו על קיום מצוות החגים.{{הערה|1=יפה אליאך, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16225 שמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות-הריכוז] באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}} יהודים דבקו במסורת כדי לא לאבד צלם אנוש, ולזכור מי הם ומאיפה באו. כך מספר הרב [[סיני אדלר]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בהגיע ימי חנוכה, הצלחנו, להשיג נר אחד, אשר היה בשבילנו נכס רב משמעות. בלילה הראשון של חנוכה התאספנו בקומה העליונה של אחד הדרגשים והדלקנו בצוותא את הנר היקר לנו עד מאד. בוודאי שהדלקה זאת של הנר הדליקה גם בלבנו תקוות חדשות לעתיד טוב שבוא יבוא, וחיזקה את ביטחוננו הגדול ב"מעוז צור ישועתי". ברגע כזה התעוררו בנו הגעגועים הגדולים אל העבר, אל הימים שבהם חגגנו את ימי החנוכה כל אחד בבית הוריו ברוב שמחה. אבל העבר הזה נעלם ואיננו ולכן התעוררה ביתר שאת הבקשה הבוקעת מעומק לבנו לעתיד שאמנם רחוק עדיין, אבל בו תתקיים תפילתנו ששרנוה גם אז: "תכון בית תפלתי ושם תודה נזבח, לעת תכין מטבח מצר המנבח, אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח"{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16136 מזכרונותיו של הרב סיני אדלר על חנוכה באושוויץ - בירקנאו], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}}}<br />
<br />
בתנאי מחנות העבודה היה בלתי-אפשרי שלא לעבוד בשבת וחגים. על כן, היו יהודים שהיו מסתפקים במצוות זכירת שבת, או שהיו שומרים אותה בד' אמות (בפרטיות). היו יהודים שהיו מתאמצים מאוד כדי להשיג בחירוף-נפש תשמישים למצוות.{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16142 מעדותה של שרה שטרן קטן על החיים הדתיים בגטו לודז'], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}<br />
<br />
===בחוקי מדינת ישראל===<br />
ב[[פקודת סדרי השלטון והמשפט]] אימץ החוק ה[[ישראל]]י את ההגדרה ההלכתית והגדיר רק את חגי התורה כימי מנוחה, שבהתאם ל[[חוק שעות עבודה ומנוחה]] אסור להעביד יהודי בהם. בימים טובים שאינם "חגים דאורייתא", כמו פורים וחנוכה, אין החוק אוסר עבודה, וכן בימי חול המועד.<br />
<br />
יום העצמאות מוגדר כ[[יום שבתון]],{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/chok_yom_haatzmaut.htm יום העצמאות - חוקים] באתר [[הכנסת]]}} אך אין איסור לפתוח בו [[חנות|חנויות]].<br />
<br />
==רשימה כרונולוגית של כל החגים והמועדים==<br />
<br />
{| class="wikitable mw-collapsible" width="1100"<br />
!קטגוריה !!תאריך !!שם החג/המועד !!סיבה לקיומו !!מצוות ומנהגים !!יום עסקים<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ט"ו בניסן|ט"ו]] - [[כ"א בניסן|כ"א]] ב[[ניסן]] || [[פסח]] || [[מכת בכורות]] ב[[ליל הסדר]], [[יציאת מצרים]] בראשון של פסח, [[קריעת ים סוף]] ב[[שביעי של פסח]] || איסור אכילת [[חמץ]], אכילת [[מצה|מצות]], [[סיפור יציאת מצרים]], [[קערת הפסח]], [[תפילת טל]]. בעבר גם [[קורבן פסח]] ו[[מנחת העומר]] || לא<br />
|-<br />
| מנהג || [[י"ח באייר]] || [[ל"ג בעומר]] || פטירת [[רשב"י]] והפסקת ה[[מגפה]] של תלמידי [[רבי עקיבא]] || נוהגים להדליק [[מדורה|מדורות]] ולעלות ל[[קבר רשב"י]] || כן<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ו' בסיוון]] || [[שבועות]] || קבלת התורה ב[[מעמד הר סיני]] || נוהגים [[לימוד תורה|ללמוד תורה]] כל הלילה, לקרוא את [[מגילת רות]] ואת [[עשרת הדיברות]] ולאכול מאכלי חלב. בעבר הקריבו את [[שתי הלחם]] || לא<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[י"ז בתמוז]] || [[שבעה עשר בתמוז]] || לזכר בקיעת [[חומות ירושלים]] || צום || כן<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[ט' באב]] || [[תשעה באב]] || לזכר חורבן [[בית המקדש|בתי המקדש]], [[חורבן בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[חורבן בית שני|השני]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מנהג || [[ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)#סיבות לחג בדברי חז"ל|חמישה דברים שאירעו בו]] || ריקודים בכרמים, שידוכים || כן<br />
|-<br />
|מדאורייתא|| [[א' בתשרי]] || [[ראש השנה]] || [[ראשי שנים ביהדות#אחד בתשרי|ראש השנה החקלאי]], יום [[בריאת האדם]] לפי חז"ל, יום דין לכל ברואי העולם ופתיחת [[עשרת ימי תשובה]], א' מדאורייתא וב' מדרבנן|| [[תקיעת שופר]]. נוהגים לקיים [[התרת נדרים]], [[סדר ליל ראש השנה]] ו[[תשליך]] || לא<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[ג' בתשרי]] || [[צום גדליה]] || לזכר רציחת [[גדליה בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה בישראל, בידי [[ישמעאל בן נתניה]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[י' בתשרי]] || [[יום הכיפורים]] || כפרת עוונות || [[צום]], תפילה, [[תשובה]]. בעבר היה זה היום היחיד בשנה בו נכנס [[הכהן הגדול]] ל[[קודש הקודשים]] || לא<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ט"ו בתשרי|ט"ו]] - [[כ"א בתשרי|כ"א]] ב[[תשרי]] || [[סוכות]] || הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] במשך 40 שנות [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]] || ישיבה ב[[סוכה]], [[ארבעת המינים]]. בעבר גם [[ניסוך המים]], [[הושענות]] (כיום [[פיוטי הושענות]]) ו[[מצוות ערבה במקדש|מצוות ערבה]] (כיום [[חיבוט ערבה]]) || לא<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[כ"ב בתשרי]] || [[שמיני עצרת]] || לאחר סיום סוכות, שמיועד לכל העולם, יום המיוחד לעם ישראל בלבד || [[תפילת הגשם]] || לא<br />
|-<br />
| מנהג || [[כ"ב בתשרי]] / [[כ"ג בתשרי]] (חו"ל) || [[שמחת תורה]] || סיום מחזור של [[קריאת התורה]] והתחלת קריאה חדשה || נוהגים [[עלייה לתורה|להעלות לתורה]] את כל המתפללים ולעשות [[הקפות]] עם [[ספר תורה|ספרי תורה]] || לא<br />
|-<br />
| מדרבנן || [[כ"ה בכסלו]] - [[ב' בטבת|ב']] / [[ג' בטבת|ג']] ב[[טבת]] || [[חנוכה]] || ניצחון ה[[חשמונאים]] על ה[[הממלכה הסלאוקית|יוונים]], טיהור [[בית המקדש]] ו[[נס פך השמן]] || הדלקת [[נרות חנוכה]]. נוהגים לאכול מאכלים רוויים ב[[שמן זית]] || כן<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[י' בטבת]] || [[עשרה בטבת]] ו[[יום הקדיש הכללי]] || תחילת המצור על ירושלים, יום זיכרון לנספים ב[[השואה|שואה]] || צום והדלקת נרות נשמה || כן<br />
|-<br />
| מנהג || [[ט"ו בשבט]] || [[ט"ו בשבט (מועד)|ט"ו בשבט]] || [[ראש השנה לאילן (הלכה)|ראש השנה לאילנות]] || [[סדר ט"ו בשבט]], כיום נוהגים גם לנטוע עצים || כן<br />
|-<br />
| תענית (מנהג) || [[י"ג באדר]] || [[תענית אסתר]] || לזכר צום [[אסתר המלכה]] וכל עם ישראל שישב ב[[שושן (עיר)|שושן]] עקב הגזירה שגזר [[המן]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מדרבנן || [[י"ד באדר]] / [[ט"ו באדר]] ([[שושן פורים]]) || [[פורים]] || הצלת היהודים מגזרות ההשמדה של [[המן]] במלכות [[אחשוורוש]] || [[מקרא מגילה]], [[משלוח מנות]], [[מתנות לאביונים]], [[סעודת פורים]], נוהגים [[תחפושת|להתחפש]] || לא<br />
|}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חג]] <br />
*[[יום טוב]] <br />
*[[חול המועד]] <br />
*[[מגילת תענית]]<br />
*[[אסרו חג]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Jewish holidays|שם ויקישיתוף=חגי ישראל|ויקיטקסט=קטגוריה:מועדים|שם ויקיטקסט=מועדים|ויקיציטוט=קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|שם ויקיציטוט=חגי ישראל ומועדיו}}<br />
* {{קיצור שולחן ערוך|98|הלכות יום טוב}}<br />
* אתר [http://www.drivehq.com/web/yakov/index.htm חג שמח]<br />
* [http://www.kipa.co.il/holidays/ חגי ישראל בפורטל כיפה]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{חגי ישראל ומועדיו}}<br />
{{הלכה}}<br />
[[קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|*]]<br />
{{ו}}</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%92%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%95&diff=378063חגי ישראל ומועדיו2018-03-23T08:19:49Z<p>המעוררים: /* מועדים מהתורה */</p>
<hr />
<div>{{תקציר פורטל|שבת ומועדי ישראל}}<br />
[[קובץ:Laubhüttenfest.jpg|שמאל|ממוזער|300px|כרטיס ברכה ל[[ראש השנה]]. ביום זה מתחילים [[עשרת ימי תשובה]], לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס ל[[ארבעת המינים]], אותם אוחזים ב[[חג הסוכות]] (ראו תמונה).]]<br />
'''חגים ומועדים''' הוא כינוי לכלל ה[[חג]]ים והמועדים הקיימים בעם ישראל. זמנם של החגים והמועדים נקבע על פי [[הלוח]]. תחת הגדרה זאת נכנסים ימים רבים: חלקם מצווים עוד מה[[תורה]], חלקם נקבעו על ידי [[חז"ל]] וחלקם נוספו במשך השנים. ניתן לסווג את החגים והמועדים למספר סוגים: קיימים חגים שהם ימי [[שמחה]] [ונקראים גם בשם הכללי 'ימים טובים'], ומועדים שהם ימי [[צום]] ו[[תענית]], ימי אבל וזיכרון וימי תשובה. לימים אלו יש משמעות עמוקה בכך שהם משפיעים על היהודי לכל השנה ובספרים נכתב דברים נשגבים על הימים טובים ומה הם מסוגלים.<br />
<br />
מקורו של המונח בתקופה המקראית; המילה "חג" מבטאת הקרבת [[קרבן חגיגה]] בימים שאותם קבעה התורה, ולעתים התורה מכנה את הקרבן בשם המקוצר "חג".{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|יח}}}} מקורה של המילה חג הוא מלחוג, ב[[עלייה לרגל]] היו חגים ב[[בית המקדש]]. במקרא מצוינים שלושה חגים והם המועדים לעלייה לרגל: [[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]].<br />
<br />
כמעט כל הדינים הקשורים למועדים [כולל התעניות] כתובים ב[[סדר מועד]].<br />
<br />
==מועדים מהתורה==<br />
[[קובץ:Ahawah Children's Home, Berlin; Passover Seder Table.jpg|300px|ממוזער|סדר פסח, ברלין, שנות העשרים]]<br />
בתורה מוזכרים שמונה מועדים. כל המועדים מוזכרים כזכר ל[[יציאת מצרים]], אך לכל אחד מהם משמעות שונה ולרובם מצוות המיוחדות להם:<br />
* '''[[שבת]]:''' זכר ל[[בריאת העולם (יהדות)|מעשה בראשית]], לכך שה' ברא את העולם בשישה ימים ושבת ביום השביעי, וכן זכר ליציאת מצרים.<br />
* '''[[ראש חודש]]:''' היום הראשון לחודש, וייתכן שקשור גם ליציאת מצרים שהרי המצווה הראשונה שבה נצטוו ישראל לפני יציאת מצרים היא [[קידוש החודש]] [דרוש מקור].<br />
* '''[[פסח]] ו[[שביעי של פסח]]:''' [[יציאת מצרים]] ולידתו של [[עם ישראל]] כעם. אוכלים [[מצה|מצות]] לזכר הלחם שאכלו בני ישראל בצאתם ממצרים וכן את קרבן פסח שנוהג בזמן שביהמ"ק קים.<br />
* '''[[שבועות]]:''' [[מתן תורה]] ב[[הר סיני]].<br />
* '''[[ראש השנה]]:''' יום בו [[תקיעת שופר|תוקעים בשופרות]] כדי להכריז על יום דין לכל ברואי העולם ולהמליך את הקב"ה על כל העולם ועל בואו של יום הכיפורים עשרה ימים לאחר מכן.<br />
* '''[[יום הכיפורים]]:''' יום [[צום]] ומחילת עוונות בין איש לרעהו לכפרת חטאיהם של כל בני ישראל.<br />
* '''[[סוכות]]:''' ישיבה ב[[סוכה]] לזכר הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] בזמן [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]].<br />
* '''[[שמיני עצרת]]:''' יום חג נוסף לאחר שבעת ימי חג הסוכות.<br />
<br />
שבעת המועדים מלבד ראש חודש ושבת נקראים "מקראי קודש", כלומר אסורים בעשיית [[ל"ט אבות מלאכה|מלאכה]], ומ[[חז"ל|דרבנן]] גם איסורי [[שבות]] ושאר איסורי חז"ל לשבתות. מצווה המשותפת לכל ימי מקרא קודש היא הדלקת [[נרות שבת ויום טוב]]. שבת ויום הכיפורים אסורים בעשיית כל מלאכה, אך המועדים האחרים (כולל היום האחרון של פסח) מוגדרים כ"[[יום טוב]]" ומותרים בעשיית [[מלאכת אוכל נפש]]. ראש חודש מותר בעשיית מלאכה, אך נוהגים בו יותר קודש ויש הנוהגים שלא לעשות בו מלאכות מסוימות [זה בפרט לנשים שהם לא היו בחטא העגל]. [[חול המועד]] מותר במלאכה פשוטה, אך אסור לעבוד בו.<br />
<br />
===שלוש הרגלים===<br />
[[קובץ:Sukkah in Tel Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|300px|סוכה]]<br />
החגים פסח, שבועות וסוכות, מיוחדים במצוות [[עלייה לרגל]] שיש בהם, ועל כן הם מכונים "[[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]]" ומקריבים בהם [[עולת ראייה]] ו[[שלמי חגיגה]]. התורה מדגישה כי שלוש הרגלים הן זכר ל[[יציאת מצרים]]. התורה חוזרת ואומרת במצוות החגים: "וְזָכַרְתָּ כִּי־עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|יב}}}} ומכאן נובע גם האופי הסוציאלי של החגים: לזכור את החלש בחברה, את הגר, העני, היתום והאלמנה, כשם שה' זכר את בני ישראל שהיו גרים במצרים.<br />
<br />
* '''יציאת מצרים:''' [[ט"ו בניסן]], היום הראשון של חג הפסח הוא היום בו יצא עם ישראל ממצרים, כמו שנאמר:<br />
:{{ציטוטון|אֶת־חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי־בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא־יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}}} וכן: {{ציטוטון|כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|טז|א}}}}<br />
:[[שביעי של פסח]] נחשב ליום שבו אירעה [[קריעת ים סוף]].<br />
* '''מתן תורה:''' חג ה[[שבועות]] הוא היום בו קיבל עם ישראל את התורה.<br />
:{{ציטוטון|דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן.... וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.... וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|ט|כב|קצר=כן}}}}<br />
:{{ציטוטון|וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה.|{{תנ"ך|דברים|טז|י|יב|קצר=כן}}}}<br />
* '''נדודים במדבר:''' חג הסוכות הוא זכר לענני כבוד שבהם הקיף ה' את עם ישראל בצאתם ממצרים, שנאמר:<br />
:{{ציטוטון|בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל־הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|מג|קצר=כן}}}}<br />
:חז"ל מסבירים שהתורה ציוותה לחוג את חג הסוכות בתשרי ולא בניסן מפני שגם בלי ציווי התורה הרבה אנשים יוצאים בניסן מהבית לשדה בגלל החום ובונים סוכות, ואז לא היה היכר שהסוכה היא זכר ליציאת מצרים ולא מפני שחם בבית.<br />
<br />
פרט לכך, התורה קושרת את שלוש הרגלים למנהגי ה[[חקלאות]]:<br />
* '''חג האביב:''' חג הפסח חל בתחילת עונת הבשלת החיטה והשעורה. במהלך ימי החג מתקיים טקס [[הנפת העומר]] מהתבואה הבשלה הראשונה ואחריו מתחילה [[ספירת העומר]] עד חג שבועות, "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה".{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|ט}}}}<br />
* '''חג הקציר:''' חג השבועות נקרא 'חג הקציר'. "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה" ({{תנ"ך|שמות|כג|טז|קצר=כן}}); על חג השבועות נאמר גם: "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" ({{תנ"ך|שמות|לד|כב|קצר=כן}}).<br />
* '''חג האסיף:''' חג סוכות נקרא 'חג האסיף'. "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת־מַעֲשֶׂיךָ מִן־הַשָּׂדֶה" (שם).<br />
<br />
===מקורות בתנ"ך===<br />
המועד הראשון שמוזכר הוא שבת, מיד לאחר סיפור [[מעשה בראשית]]: {{ציטוטון|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ|{{תנ"ך|בראשית|ב|ג}}}} שבת מוזכרת במקומות רבים נוספים בתורה.{{הערה|בעיקר {{תנ"ך|שמות|לא|יב|יז}}, וכן [[עשרת הדברות]]}}. לאחריה מוזכרים גם [[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]], פסח שבועות וסוכות: {{ציטוטון|שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ... וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה|{{תנ"ך|שמות|כג|יד|טז}}}}. הרגלים נזכרים גם ב{{תנ"ך|דברים|טז}}.<br />
<br />
המקום הראשון בו מוזכרים כל מועדי השנה באופן מסודר הוא ב{{תנ"ך|ויקרא|כג}}. בפרק זה מפורטים המועדים השונים, עם הכינוי "מקרא קודש" ואיסור עשיית מלאכה: {{ציטוטון|וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי...|{{תנ"ך|ויקרא|כג|א|ב}}}}<br />
בפרק מפורטות מצוות השבת, פסח, שבועות, סוכות, ראש השנה ויום הכיפורים, ובנוסף גם [[ספירת העומר]], [[שתי הלחם]] ו[[מתנות עניים#פירוט מתנות העניים|לקט ופאה]]. על כל מועד מוזכר ה[[תאריך]] שלו וה[[מצווה|מצוות]] המיוחדות לו.<br />
<br />
מקור בולט נוסף לחגים בתורה הוא ספר [[במדבר]], פרקים {{תנ"ך|במדבר|כח|ללא=ספר|קצר=כן}}-{{תנ"ך|במדבר|כט|ללא=ספר|קצר=כן}}, שם מצוינים כל ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] שיש להקריב בימים אלה. כאן מוזכר גם ראש חודש. אזכור נוסף מובא קודם לכן: {{ציטוטון|וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת|{{תנ"ך|במדבר|י|י}}}}<br />
<br />
בנוסף, סדר [[יום הכיפורים בבית המקדש]] מתואר בהרחבה ב{{תנ"ך|ויקרא|טז}}.<br />
<br />
המועדים הללו מוזכרים גם ב[[נביאים]] וב[[כתובים]]. כך למשל נאמר {{ציטוטון|אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד...|{{תנ"ך|ישעיהו|נח|יג}}}}<br />
<br />
===מקורות בספרות חז"ל===<br />
לשבת מוקדשת [[מסכת שבת]], מהארוכות שבמסכתות הש"ס. לפסח מוקדשת [[מסכת פסחים]], לסוכות [[מסכת סוכה]], לראש השנה [[מסכת ראש השנה]], וליום הכיפורים [[מסכת יומא]]. לשבועות אין מסכת בפני עצמו, אך דיני יום טוב בכללותם מוצגים ב[[מסכת ביצה]]. לחול המועד מוקדשת מסכת [[מועד קטן]].<br />
<br />
===שמות ימי החג והמועד===<br />
{| class="wikitable mw-collapsible" width="800"<br />
! שם פופולרי !! שם מקראי !! שם חז"לי !! כינויים נוספים<br />
|-<br />
| פסח (חג)|| חג המצות{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}; {{תנ"ך|שמות|לד|יח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|ו}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|יג}} ו{{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|כא|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|לה|יז}}}} || פסח || חג החירות, זמן חירותנו<br />
|-<br />
| שבועות (חג)|| חג (ה)שבועות,{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|י}} ו{{תנ"ך|דברים|טז|טז|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}}} יום הביכורים,{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כח|כו}}}} חג הקציר{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טז}}}} || עצרת || חג מתן תורה, יום הקהל, יום החמישים<br />
|-<br />
| ראש השנה (חג)|| זיכרון תרועה,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כד}}}} יום תרועה{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כט|א}}}} || ראש השנה || יום הזיכרון<br />
|-<br />
| יום כיפור (מועד)|| יום (ה)כיפורים,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כז|כח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כה|ט}}}} שבת שבתון{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|טז|לא}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|לב}}}} || אין || אין<br />
|-<br />
| סוכות (חג)|| חג הסוכות,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג האסיף{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג || אין<br />
|-<br />
| שמחת תורה (חג)|| שמיני עצרת,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג || אין<br />
|}<br />
<br />
==מועדים מדרבנן==<br />
חז"ל קבעו ימי שמחה בימים שנעשו בהם ניסים לעם ישראל כדי לפרסם את הנס ועל ידי כך לחזק את האמונה בה'. את ימי הצום קבעו חז"ל כזכר לחורבן כדי להתאבל על בית המקדש וכדי שיהיו תזכורת לעוונות שהחריבו את בתי המקדש, דבר שיגרום לחזור בתשובה.<br />
<br />
===ימי השמחה===<br />
בימי בית שני הוסיפו חז"ל למועדים מדאורייתא ימי שמחה מדרבנן בימים בהם נעשו ניסים. העיקריים בהם אלו "ימי ה[[פורים]]", שנקבע ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]], ו[[חנוכה]] שנקבע בימי [[מרד החשמונאים]]. בעבר צוינו ימים רבים נוספים המפורטים ב[[מגילת תענית]], כדוגמת "[[יום ניקנור]]" על תבוסת המצביא היווני בפני המכבים, אולם בעקבות חורבן [[בית המקדש השני]] בטלו מועדים אלה שמלכתחילה נקבעו בעקבות אירועים מקומיים ובעלי חשיבות פחותה. למעשה מלבד פורים וחנוכה, אין ימים אחרים בעלי מחויבות דתית.<br />
<br />
בחנוכה תיקנו חכמים [[הדלקת נרות חנוכה|להדליק נרות]] ולגמור את ההלל בכל יום, ובפורים תיקנו [[אנשי כנסת הגדולה]] 4 מצוות: [[קריאת מגילה]], [[מתנות לאביונים]], [[משלוח מנות]] ומשתה ושמחה. בחנוכה ובפורים מותר לעבוד, אם כי נהגו שלא לעבוד ביום הפורים. בשני ה"חגים" החדשים תיקנו חכמים להוסיף בתפילה ובברכת המזון את נוסח "[[על הניסים]]" המיוחד לכל אחד משני החגים. בימי החנוכה אין מצוות שמחה, אבל בפורים, כאמור לעיל, אחת המצוות היא משתה ושמחה ובכלל זה נהגו להרבות בבשר (שמחה) ויין (משתה).<br />
<br />
חז"ל הגדירו גם את יום [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] כיום טוב, אולם לא קבעו לגביו הלכות מיוחדות. גם [[ל"ג בעומר]] נחשב החל מימי הביניים כיום שמחה, אך בלי מצוות והלכות מיוחדות. ימים אלו מתבטאים כיום מבחינה הלכתית רק בכך שאין אומרים בהם תחנון ושאסור להתענות בהם ולהספיד בהם. עם זאת, ישנם מנהגים שונים הקשורים לל"ג בעומר: הדלקת [[מדורה|מדורות]], <br />
עלייה ל[[קבר רשב"י]] וביצוע [[חלאקה]].<br />
<br />
===הצומות וימי האבל===<br />
[[קובץ:AKOTEL323.JPG|שמאל|ממוזער|300px|[[קינה|קינות]] ליד [[הכותל המערבי]]]]<br />
הנביאים שהיו בזמן חורבן [[בית המקדש הראשון]] תיקנו [[ארבע תעניות]] כאבל על חורבן בית המקדש:<br />
* ביום [[עשרה בטבת]] היום בו החל המצור על ירושלים,<br />
* ביום שבעה עשר בתמוז בו נפרצה חומת ירושלים,<br />
* ביום [[תשעה באב]] בו נחרב בית המקדש,<br />
* וביום [[צום גדליה|שלושה בתשרי]] בו נרצח גדליה בן אחיקם על ידי ישמעאל בן נתינה, דבר שעורר את חמתו של [[נבוכדנצר]] על שארית הפליטה.<br />
<br />
לאחר בניין [[בית המקדש השני]] התבטלו מרבית התעניות והפכו לימי חג, אולם לאחר חורבן בית המקדש השני חזרו התעניות להיות ימי צום ואבל. צום תשעה בתמוז הפך לצום ביום [[שבעה עשר בתמוז]], היום בו נבקעה חומת ירושלים בזמן בית המקדש השני. פרט לארבע התעניות, נוהגים לצום ביום י"ג באדר, תענית הנקראת [[תענית אסתר]] והיא לזכר התענית שצמה אסתר לפני שנכנסה למלך אחשוורוש.<br />
<br />
כל ימי הצום הינם ימים שבהם הצום הוא רק מ[[עלות השחר]] ועד [[צאת הכוכבים]] מלבד תשעה באב שצמים בו בין בלילה ובין ביום. כל הצומות אסורים רק באכילה ושתייה, פרט לתשעה באב שאסור גם בנעילת נעלי עור, ברחיצה וסיכה ובתשמיש המיטה.<br />
<br />
=== ראשי שנים ===<br />
[[קובץ:Bsisa1.JPG|200px|ממוזער|טקס ה[[בסיסה]], מנהג של [[יהדות צפון אפריקה]] לא' בניסן.]]<br />
{{הפניה לערך מורחב|ראשי שנים ביהדות}}<br />
חז"ל קבעו ארבעה תאריכים בשנה שבהם מתחיל מניין השנה עבור תחומים שונים:<br />
* '''א' בניסן – ראש השנה למלכים ולרגלים:''' מיום זה מתחילים לספור את שנות שלטונם של מלכים או מנהיגים אחרים, וכן את חגי השנה.<br />
* '''א' באלול – ראש השנה למעשר בהמה:''' מיום זה התחילו לספור את שנות חייהן של ה[[בהמה|בהמות]] בתקופת המקדש.<br />
* '''א' בתשרי – ראש השנה לשמיטה ויובל, לנטיעות ולירקות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של העצים לשם קיום מצוות [[איסור ערלה|ערלה]], וכן את [[שנת שמיטה|שנות השמיטה]] ו[[שנת היובל|היובל]]. על פי המסורת, מקובל לספור מיום זה את שנות העולם. ביום זה מתקיים גם חג מהתורה הנקרא בימינו "[[ראש השנה]]", שפותח את [[עשרת ימי תשובה]].<br />
* '''ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של פירות האילן, לשם קביעת [[מעשרות]]. בגלות איבד יום זה את משמעותו המקורית, וברבות השנים קיבל אופי של געגוע לארץ ישראל ולפירותיה. כיום יש הנוהגים לערוך בו [[סדר ט"ו בשבט]].<br />
<br />
===מקורות בתנ"ך===<br />
פורים מתואר כולו ב[[מגילת אסתר]], כולל הציווי לחגוג.<br />
<br />
ארבע התעניות מוזכרות באופן עקיף: {{ציטוטון|כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים|{{תנ"ך|זכריה|ח|ט}}}}<br />
<br />
===מקורות בספרות חז"ל===<br />
לפורים מוקדשת [[מסכת מגילה]]. לחנוכה אין מקור, ולמעשה רוב דיני חז"ל מובאים בגמרא.{{הערה|{{בבלי|שבת|כא}} - [[:s:שבת כג ב|כג]], בעיקר מפורסמת סוגיית "מאי חנוכה" המובאת ב{{בבלי|שבת|כא|ב|ללא=שם}}}} סיפור חנוכה מתואר ב[[הספרים החיצוניים|ספרים החיצוניים]] [[ספר מקבים|מקבים]]. דיני התעניות מצויים ב[[מסכת תענית]].<br />
<br />
<br />
==שמירת החגים בשואה==<br />
בזמן [[השואה]], יהודים רבים, (כולל כאלה שלא שמרו מסורת לפני המלחמה) הקפידו על קיום מצוות החגים.{{הערה|1=יפה אליאך, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16225 שמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות-הריכוז] באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}} יהודים דבקו במסורת כדי לא לאבד צלם אנוש, ולזכור מי הם ומאיפה באו. כך מספר הרב [[סיני אדלר]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בהגיע ימי חנוכה, הצלחנו, להשיג נר אחד, אשר היה בשבילנו נכס רב משמעות. בלילה הראשון של חנוכה התאספנו בקומה העליונה של אחד הדרגשים והדלקנו בצוותא את הנר היקר לנו עד מאד. בוודאי שהדלקה זאת של הנר הדליקה גם בלבנו תקוות חדשות לעתיד טוב שבוא יבוא, וחיזקה את ביטחוננו הגדול ב"מעוז צור ישועתי". ברגע כזה התעוררו בנו הגעגועים הגדולים אל העבר, אל הימים שבהם חגגנו את ימי החנוכה כל אחד בבית הוריו ברוב שמחה. אבל העבר הזה נעלם ואיננו ולכן התעוררה ביתר שאת הבקשה הבוקעת מעומק לבנו לעתיד שאמנם רחוק עדיין, אבל בו תתקיים תפילתנו ששרנוה גם אז: "תכון בית תפלתי ושם תודה נזבח, לעת תכין מטבח מצר המנבח, אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח"{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16136 מזכרונותיו של הרב סיני אדלר על חנוכה באושוויץ - בירקנאו], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}}}<br />
<br />
בתנאי מחנות העבודה היה בלתי-אפשרי שלא לעבוד בשבת וחגים. על כן, היו יהודים שהיו מסתפקים במצוות זכירת שבת, או שהיו שומרים אותה בד' אמות (בפרטיות). היו יהודים שהיו מתאמצים מאוד כדי להשיג בחירוף-נפש תשמישים למצוות.{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16142 מעדותה של שרה שטרן קטן על החיים הדתיים בגטו לודז'], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}<br />
<br />
===בחוקי מדינת ישראל===<br />
ב[[פקודת סדרי השלטון והמשפט]] אימץ החוק ה[[ישראל]]י את ההגדרה ההלכתית והגדיר רק את חגי התורה כימי מנוחה, שבהתאם ל[[חוק שעות עבודה ומנוחה]] אסור להעביד יהודי בהם. בימים טובים שאינם "חגים דאורייתא", כמו פורים וחנוכה, אין החוק אוסר עבודה, וכן בימי חול המועד.<br />
<br />
יום העצמאות מוגדר כ[[יום שבתון]],{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/chok_yom_haatzmaut.htm יום העצמאות - חוקים] באתר [[הכנסת]]}} אך אין איסור לפתוח בו [[חנות|חנויות]].<br />
<br />
==רשימה כרונולוגית של כל החגים והמועדים==<br />
<br />
{| class="wikitable mw-collapsible" width="1100"<br />
!קטגוריה !!תאריך !!שם החג/המועד !!סיבה לקיומו !!מצוות ומנהגים !!יום עסקים<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ט"ו בניסן|ט"ו]] - [[כ"א בניסן|כ"א]] ב[[ניסן]] || [[פסח]] || [[מכת בכורות]] ב[[ליל הסדר]], [[יציאת מצרים]] בראשון של פסח, [[קריעת ים סוף]] ב[[שביעי של פסח]] || איסור אכילת [[חמץ]], אכילת [[מצה|מצות]], [[סיפור יציאת מצרים]], [[קערת הפסח]], [[תפילת טל]]. בעבר גם [[קורבן פסח]] ו[[מנחת העומר]] || לא<br />
|-<br />
| מנהג || [[י"ח באייר]] || [[ל"ג בעומר]] || פטירת [[רשב"י]] והפסקת ה[[מגפה]] של תלמידי [[רבי עקיבא]] || נוהגים להדליק [[מדורה|מדורות]] ולעלות ל[[קבר רשב"י]] || כן<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ו' בסיוון]] || [[שבועות]] || קבלת התורה ב[[מעמד הר סיני]] || נוהגים [[לימוד תורה|ללמוד תורה]] כל הלילה, לקרוא את [[מגילת רות]] ואת [[עשרת הדיברות]] ולאכול מאכלי חלב. בעבר הקריבו את [[שתי הלחם]] || לא<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[י"ז בתמוז]] || [[שבעה עשר בתמוז]] || לזכר בקיעת [[חומות ירושלים]] || צום || כן<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[ט' באב]] || [[תשעה באב]] || לזכר חורבן [[בית המקדש|בתי המקדש]], [[חורבן בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[חורבן בית שני|השני]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מנהג || [[ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)#סיבות לחג בדברי חז"ל|חמישה דברים שאירעו בו]] || ריקודים בכרמים, שידוכים || כן<br />
|-<br />
|מדאורייתא|| [[א' בתשרי]] || [[ראש השנה]] || [[ראשי שנים ביהדות#אחד בתשרי|ראש השנה החקלאי]], יום [[בריאת האדם]] לפי חז"ל, יום דין לכל ברואי העולם ופתיחת [[עשרת ימי תשובה]], א' מדאורייתא וב' מדרבנן|| [[תקיעת שופר]]. נוהגים לקיים [[התרת נדרים]], [[סדר ליל ראש השנה]] ו[[תשליך]] || לא<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[ג' בתשרי]] || [[צום גדליה]] || לזכר רציחת [[גדליה בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה בישראל, בידי [[ישמעאל בן נתניה]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[י' בתשרי]] || [[יום הכיפורים]] || כפרת עוונות || [[צום]], תפילה, [[תשובה]]. בעבר היה זה היום היחיד בשנה בו נכנס [[הכהן הגדול]] ל[[קודש הקודשים]] || לא<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ט"ו בתשרי|ט"ו]] - [[כ"א בתשרי|כ"א]] ב[[תשרי]] || [[סוכות]] || הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] במשך 40 שנות [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]] || ישיבה ב[[סוכה]], [[ארבעת המינים]]. בעבר גם [[ניסוך המים]], [[הושענות]] (כיום [[פיוטי הושענות]]) ו[[מצוות ערבה במקדש|מצוות ערבה]] (כיום [[חיבוט ערבה]]) || לא<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[כ"ב בתשרי]] || [[שמיני עצרת]] || לאחר סיום סוכות, שמיועד לכל העולם, יום המיוחד לעם ישראל בלבד || [[תפילת הגשם]] || לא<br />
|-<br />
| מנהג || [[כ"ב בתשרי]] / [[כ"ג בתשרי]] (חו"ל) || [[שמחת תורה]] || סיום מחזור של [[קריאת התורה]] והתחלת קריאה חדשה || נוהגים [[עלייה לתורה|להעלות לתורה]] את כל המתפללים ולעשות [[הקפות]] עם [[ספר תורה|ספרי תורה]] || לא<br />
|-<br />
| מדרבנן || [[כ"ה בכסלו]] - [[ב' בטבת|ב']] / [[ג' בטבת|ג']] ב[[טבת]] || [[חנוכה]] || ניצחון ה[[חשמונאים]] על ה[[הממלכה הסלאוקית|יוונים]], טיהור [[בית המקדש]] ו[[נס פך השמן]] || הדלקת [[נרות חנוכה]]. נוהגים לאכול מאכלים רוויים ב[[שמן זית]] || כן<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[י' בטבת]] || [[עשרה בטבת]] ו[[יום הקדיש הכללי]] || תחילת המצור על ירושלים, יום זיכרון לנספים ב[[השואה|שואה]] || צום והדלקת נרות נשמה || כן<br />
|-<br />
| מנהג || [[ט"ו בשבט]] || [[ט"ו בשבט (מועד)|ט"ו בשבט]] || [[ראש השנה לאילן (הלכה)|ראש השנה לאילנות]] || [[סדר ט"ו בשבט]], כיום נוהגים גם לנטוע עצים || כן<br />
|-<br />
| תענית (מנהג) || [[י"ג באדר]] || [[תענית אסתר]] || לזכר צום [[אסתר המלכה]] וכל עם ישראל שישב ב[[שושן (עיר)|שושן]] עקב הגזירה שגזר [[המן]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מדרבנן || [[י"ד באדר]] / [[ט"ו באדר]] ([[שושן פורים]]) || [[פורים]] || הצלת היהודים מגזרות ההשמדה של [[המן]] במלכות [[אחשוורוש]] || [[מקרא מגילה]], [[משלוח מנות]], [[מתנות לאביונים]], [[סעודת פורים]], נוהגים [[תחפושת|להתחפש]] || לא<br />
|}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חג]] <br />
*[[יום טוב]] <br />
*[[חול המועד]] <br />
*[[מגילת תענית]]<br />
*[[אסרו חג]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Jewish holidays|שם ויקישיתוף=חגי ישראל|ויקיטקסט=קטגוריה:מועדים|שם ויקיטקסט=מועדים|ויקיציטוט=קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|שם ויקיציטוט=חגי ישראל ומועדיו}}<br />
* {{קיצור שולחן ערוך|98|הלכות יום טוב}}<br />
* אתר [http://www.drivehq.com/web/yakov/index.htm חג שמח]<br />
* [http://www.kipa.co.il/holidays/ חגי ישראל בפורטל כיפה]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{חגי ישראל ומועדיו}}<br />
{{הלכה}}<br />
[[קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|*]]<br />
{{ו}}</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%92%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%95&diff=378062חגי ישראל ומועדיו2018-03-23T08:18:12Z<p>המעוררים: /* מועדים מהתורה */</p>
<hr />
<div>{{תקציר פורטל|שבת ומועדי ישראל}}<br />
[[קובץ:Laubhüttenfest.jpg|שמאל|ממוזער|300px|כרטיס ברכה ל[[ראש השנה]]. ביום זה מתחילים [[עשרת ימי תשובה]], לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס ל[[ארבעת המינים]], אותם אוחזים ב[[חג הסוכות]] (ראו תמונה).]]<br />
'''חגים ומועדים''' הוא כינוי לכלל ה[[חג]]ים והמועדים הקיימים בעם ישראל. זמנם של החגים והמועדים נקבע על פי [[הלוח]]. תחת הגדרה זאת נכנסים ימים רבים: חלקם מצווים עוד מה[[תורה]], חלקם נקבעו על ידי [[חז"ל]] וחלקם נוספו במשך השנים. ניתן לסווג את החגים והמועדים למספר סוגים: קיימים חגים שהם ימי [[שמחה]] [ונקראים גם בשם הכללי 'ימים טובים'], ומועדים שהם ימי [[צום]] ו[[תענית]], ימי אבל וזיכרון וימי תשובה. לימים אלו יש משמעות עמוקה בכך שהם משפיעים על היהודי לכל השנה ובספרים נכתב דברים נשגבים על הימים טובים ומה הם מסוגלים.<br />
<br />
מקורו של המונח בתקופה המקראית; המילה "חג" מבטאת הקרבת [[קרבן חגיגה]] בימים שאותם קבעה התורה, ולעתים התורה מכנה את הקרבן בשם המקוצר "חג".{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|יח}}}} מקורה של המילה חג הוא מלחוג, ב[[עלייה לרגל]] היו חגים ב[[בית המקדש]]. במקרא מצוינים שלושה חגים והם המועדים לעלייה לרגל: [[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]].<br />
<br />
כמעט כל הדינים הקשורים למועדים [כולל התעניות] כתובים ב[[סדר מועד]].<br />
<br />
==מועדים מהתורה==<br />
[[קובץ:Ahawah Children's Home, Berlin; Passover Seder Table.jpg|300px|ממוזער|סדר פסח, ברלין, שנות העשרים]]<br />
בתורה מוזכרים שמונה מועדים. כל המועדים מוזכרים כזכר ל[[יציאת מצרים]], אך לכל אחד מהם משמעות שונה ולרובם מצוות המיוחדות להם:<br />
* '''[[שבת]]:''' זכר ל[[בריאת העולם (יהדות)|מעשה בראשית]], לכך שה' ברא את העולם בשישה ימים ושבת ביום השביעי, וכן זכר ליציאת מצרים.<br />
* '''[[ראש חודש]]:''' היום הראשון לחודש, וייתכן שקשור גם ליציאת מצרים שהרי המצווה הראשונה שבה נצטוו ישראל לפני יציאת מצרים היא [[קידוש החודש]] [דרוש מקור].<br />
* '''[[פסח]] ו[[שביעי של פסח]]:''' [[יציאת מצרים]] ולידתו של [[עם ישראל]] כעם. אוכלים [[מצה|מצות]] לזכר הלחם שאכלו בני ישראל בצאתם ממצרים וכן את קרבן פסח שנוהג בזמן שביהמ"ק קים.<br />
* '''[[שבועות]]:''' [[מתן תורה]] ב[[הר סיני]].<br />
* '''[[ראש השנה]]:''' יום בו [[תקיעת שופר|תוקעים בשופרות]] כדי להכריז על יום דין לכל ברואי העולם ולהמליך את הקב"ה על כל העולם ועל בואו של יום הכיפורים עשרה ימים לאחר מכן.<br />
* '''[[יום הכיפורים]]:''' יום [[צום]] ומחילת עוונות בין איש לרעהו לכפרת חטאיהם של כל בני ישראל.<br />
* '''[[סוכות]]:''' ישיבה ב[[סוכה]] לזכר הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] בזמן [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]].<br />
* '''[[שמיני עצרת]]:''' יום חג נוסף לאחר שבעת ימי חג הסוכות.<br />
<br />
שבעת המועדים מלבד ראש חודש ושבת נקראים "מקראי קודש", כלומר אסורים בעשיית [[ל"ט אבות מלאכה|מלאכה]], ומ[[חז"ל|דרבנן]] גם איסורי [[שבות]] ושאר איסורי חז"ל לשבתות. מצווה המשותפת לכל ימי מקרא קודש היא הדלקת [[נרות שבת ויום טוב]]. שבת ויום הכיפורים אסורים בעשיית כל מלאכה, אך המועדים האחרים (כולל היום האחרון של פסח) מוגדרים כ"[[יום טוב]]" ומותרים בעשיית [[מלאכת אוכל נפש]]. ראש חודש מותר בעשיית מלאכה, אך נוהגים בו יותר בחגיגיות ויש הנוהגים שלא לעשות בו מלאכות מסוימות. [[חול המועד]] מותר במלאכה פשוטה, אך אסור לעבוד בו.<br />
<br />
===שלוש הרגלים===<br />
[[קובץ:Sukkah in Tel Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|300px|סוכה]]<br />
החגים פסח, שבועות וסוכות, מיוחדים במצוות [[עלייה לרגל]] שיש בהם, ועל כן הם מכונים "[[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]]" ומקריבים בהם [[עולת ראייה]] ו[[שלמי חגיגה]]. התורה מדגישה כי שלוש הרגלים הן זכר ל[[יציאת מצרים]]. התורה חוזרת ואומרת במצוות החגים: "וְזָכַרְתָּ כִּי־עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|יב}}}} ומכאן נובע גם האופי הסוציאלי של החגים: לזכור את החלש בחברה, את הגר, העני, היתום והאלמנה, כשם שה' זכר את בני ישראל שהיו גרים במצרים.<br />
<br />
* '''יציאת מצרים:''' [[ט"ו בניסן]], היום הראשון של חג הפסח הוא היום בו יצא עם ישראל ממצרים, כמו שנאמר:<br />
:{{ציטוטון|אֶת־חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי־בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא־יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}}} וכן: {{ציטוטון|כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|טז|א}}}}<br />
:[[שביעי של פסח]] נחשב ליום שבו אירעה [[קריעת ים סוף]].<br />
* '''מתן תורה:''' חג ה[[שבועות]] הוא היום בו קיבל עם ישראל את התורה.<br />
:{{ציטוטון|דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן.... וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.... וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|ט|כב|קצר=כן}}}}<br />
:{{ציטוטון|וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה.|{{תנ"ך|דברים|טז|י|יב|קצר=כן}}}}<br />
* '''נדודים במדבר:''' חג הסוכות הוא זכר לענני כבוד שבהם הקיף ה' את עם ישראל בצאתם ממצרים, שנאמר:<br />
:{{ציטוטון|בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל־הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|מג|קצר=כן}}}}<br />
:חז"ל מסבירים שהתורה ציוותה לחוג את חג הסוכות בתשרי ולא בניסן מפני שגם בלי ציווי התורה הרבה אנשים יוצאים בניסן מהבית לשדה בגלל החום ובונים סוכות, ואז לא היה היכר שהסוכה היא זכר ליציאת מצרים ולא מפני שחם בבית.<br />
<br />
פרט לכך, התורה קושרת את שלוש הרגלים למנהגי ה[[חקלאות]]:<br />
* '''חג האביב:''' חג הפסח חל בתחילת עונת הבשלת החיטה והשעורה. במהלך ימי החג מתקיים טקס [[הנפת העומר]] מהתבואה הבשלה הראשונה ואחריו מתחילה [[ספירת העומר]] עד חג שבועות, "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה".{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|ט}}}}<br />
* '''חג הקציר:''' חג השבועות נקרא 'חג הקציר'. "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה" ({{תנ"ך|שמות|כג|טז|קצר=כן}}); על חג השבועות נאמר גם: "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" ({{תנ"ך|שמות|לד|כב|קצר=כן}}).<br />
* '''חג האסיף:''' חג סוכות נקרא 'חג האסיף'. "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת־מַעֲשֶׂיךָ מִן־הַשָּׂדֶה" (שם).<br />
<br />
===מקורות בתנ"ך===<br />
המועד הראשון שמוזכר הוא שבת, מיד לאחר סיפור [[מעשה בראשית]]: {{ציטוטון|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ|{{תנ"ך|בראשית|ב|ג}}}} שבת מוזכרת במקומות רבים נוספים בתורה.{{הערה|בעיקר {{תנ"ך|שמות|לא|יב|יז}}, וכן [[עשרת הדברות]]}}. לאחריה מוזכרים גם [[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]], פסח שבועות וסוכות: {{ציטוטון|שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ... וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה|{{תנ"ך|שמות|כג|יד|טז}}}}. הרגלים נזכרים גם ב{{תנ"ך|דברים|טז}}.<br />
<br />
המקום הראשון בו מוזכרים כל מועדי השנה באופן מסודר הוא ב{{תנ"ך|ויקרא|כג}}. בפרק זה מפורטים המועדים השונים, עם הכינוי "מקרא קודש" ואיסור עשיית מלאכה: {{ציטוטון|וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי...|{{תנ"ך|ויקרא|כג|א|ב}}}}<br />
בפרק מפורטות מצוות השבת, פסח, שבועות, סוכות, ראש השנה ויום הכיפורים, ובנוסף גם [[ספירת העומר]], [[שתי הלחם]] ו[[מתנות עניים#פירוט מתנות העניים|לקט ופאה]]. על כל מועד מוזכר ה[[תאריך]] שלו וה[[מצווה|מצוות]] המיוחדות לו.<br />
<br />
מקור בולט נוסף לחגים בתורה הוא ספר [[במדבר]], פרקים {{תנ"ך|במדבר|כח|ללא=ספר|קצר=כן}}-{{תנ"ך|במדבר|כט|ללא=ספר|קצר=כן}}, שם מצוינים כל ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] שיש להקריב בימים אלה. כאן מוזכר גם ראש חודש. אזכור נוסף מובא קודם לכן: {{ציטוטון|וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת|{{תנ"ך|במדבר|י|י}}}}<br />
<br />
בנוסף, סדר [[יום הכיפורים בבית המקדש]] מתואר בהרחבה ב{{תנ"ך|ויקרא|טז}}.<br />
<br />
המועדים הללו מוזכרים גם ב[[נביאים]] וב[[כתובים]]. כך למשל נאמר {{ציטוטון|אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד...|{{תנ"ך|ישעיהו|נח|יג}}}}<br />
<br />
===מקורות בספרות חז"ל===<br />
לשבת מוקדשת [[מסכת שבת]], מהארוכות שבמסכתות הש"ס. לפסח מוקדשת [[מסכת פסחים]], לסוכות [[מסכת סוכה]], לראש השנה [[מסכת ראש השנה]], וליום הכיפורים [[מסכת יומא]]. לשבועות אין מסכת בפני עצמו, אך דיני יום טוב בכללותם מוצגים ב[[מסכת ביצה]]. לחול המועד מוקדשת מסכת [[מועד קטן]].<br />
<br />
===שמות ימי החג והמועד===<br />
{| class="wikitable mw-collapsible" width="800"<br />
! שם פופולרי !! שם מקראי !! שם חז"לי !! כינויים נוספים<br />
|-<br />
| פסח (חג)|| חג המצות{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}; {{תנ"ך|שמות|לד|יח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|ו}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|יג}} ו{{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|כא|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|לה|יז}}}} || פסח || חג החירות, זמן חירותנו<br />
|-<br />
| שבועות (חג)|| חג (ה)שבועות,{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|י}} ו{{תנ"ך|דברים|טז|טז|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}}} יום הביכורים,{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כח|כו}}}} חג הקציר{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טז}}}} || עצרת || חג מתן תורה, יום הקהל, יום החמישים<br />
|-<br />
| ראש השנה (חג)|| זיכרון תרועה,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כד}}}} יום תרועה{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כט|א}}}} || ראש השנה || יום הזיכרון<br />
|-<br />
| יום כיפור (מועד)|| יום (ה)כיפורים,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כז|כח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כה|ט}}}} שבת שבתון{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|טז|לא}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|לב}}}} || אין || אין<br />
|-<br />
| סוכות (חג)|| חג הסוכות,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג האסיף{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג || אין<br />
|-<br />
| שמחת תורה (חג)|| שמיני עצרת,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג || אין<br />
|}<br />
<br />
==מועדים מדרבנן==<br />
חז"ל קבעו ימי שמחה בימים שנעשו בהם ניסים לעם ישראל כדי לפרסם את הנס ועל ידי כך לחזק את האמונה בה'. את ימי הצום קבעו חז"ל כזכר לחורבן כדי להתאבל על בית המקדש וכדי שיהיו תזכורת לעוונות שהחריבו את בתי המקדש, דבר שיגרום לחזור בתשובה.<br />
<br />
===ימי השמחה===<br />
בימי בית שני הוסיפו חז"ל למועדים מדאורייתא ימי שמחה מדרבנן בימים בהם נעשו ניסים. העיקריים בהם אלו "ימי ה[[פורים]]", שנקבע ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]], ו[[חנוכה]] שנקבע בימי [[מרד החשמונאים]]. בעבר צוינו ימים רבים נוספים המפורטים ב[[מגילת תענית]], כדוגמת "[[יום ניקנור]]" על תבוסת המצביא היווני בפני המכבים, אולם בעקבות חורבן [[בית המקדש השני]] בטלו מועדים אלה שמלכתחילה נקבעו בעקבות אירועים מקומיים ובעלי חשיבות פחותה. למעשה מלבד פורים וחנוכה, אין ימים אחרים בעלי מחויבות דתית.<br />
<br />
בחנוכה תיקנו חכמים [[הדלקת נרות חנוכה|להדליק נרות]] ולגמור את ההלל בכל יום, ובפורים תיקנו [[אנשי כנסת הגדולה]] 4 מצוות: [[קריאת מגילה]], [[מתנות לאביונים]], [[משלוח מנות]] ומשתה ושמחה. בחנוכה ובפורים מותר לעבוד, אם כי נהגו שלא לעבוד ביום הפורים. בשני ה"חגים" החדשים תיקנו חכמים להוסיף בתפילה ובברכת המזון את נוסח "[[על הניסים]]" המיוחד לכל אחד משני החגים. בימי החנוכה אין מצוות שמחה, אבל בפורים, כאמור לעיל, אחת המצוות היא משתה ושמחה ובכלל זה נהגו להרבות בבשר (שמחה) ויין (משתה).<br />
<br />
חז"ל הגדירו גם את יום [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] כיום טוב, אולם לא קבעו לגביו הלכות מיוחדות. גם [[ל"ג בעומר]] נחשב החל מימי הביניים כיום שמחה, אך בלי מצוות והלכות מיוחדות. ימים אלו מתבטאים כיום מבחינה הלכתית רק בכך שאין אומרים בהם תחנון ושאסור להתענות בהם ולהספיד בהם. עם זאת, ישנם מנהגים שונים הקשורים לל"ג בעומר: הדלקת [[מדורה|מדורות]], <br />
עלייה ל[[קבר רשב"י]] וביצוע [[חלאקה]].<br />
<br />
===הצומות וימי האבל===<br />
[[קובץ:AKOTEL323.JPG|שמאל|ממוזער|300px|[[קינה|קינות]] ליד [[הכותל המערבי]]]]<br />
הנביאים שהיו בזמן חורבן [[בית המקדש הראשון]] תיקנו [[ארבע תעניות]] כאבל על חורבן בית המקדש:<br />
* ביום [[עשרה בטבת]] היום בו החל המצור על ירושלים,<br />
* ביום שבעה עשר בתמוז בו נפרצה חומת ירושלים,<br />
* ביום [[תשעה באב]] בו נחרב בית המקדש,<br />
* וביום [[צום גדליה|שלושה בתשרי]] בו נרצח גדליה בן אחיקם על ידי ישמעאל בן נתינה, דבר שעורר את חמתו של [[נבוכדנצר]] על שארית הפליטה.<br />
<br />
לאחר בניין [[בית המקדש השני]] התבטלו מרבית התעניות והפכו לימי חג, אולם לאחר חורבן בית המקדש השני חזרו התעניות להיות ימי צום ואבל. צום תשעה בתמוז הפך לצום ביום [[שבעה עשר בתמוז]], היום בו נבקעה חומת ירושלים בזמן בית המקדש השני. פרט לארבע התעניות, נוהגים לצום ביום י"ג באדר, תענית הנקראת [[תענית אסתר]] והיא לזכר התענית שצמה אסתר לפני שנכנסה למלך אחשוורוש.<br />
<br />
כל ימי הצום הינם ימים שבהם הצום הוא רק מ[[עלות השחר]] ועד [[צאת הכוכבים]] מלבד תשעה באב שצמים בו בין בלילה ובין ביום. כל הצומות אסורים רק באכילה ושתייה, פרט לתשעה באב שאסור גם בנעילת נעלי עור, ברחיצה וסיכה ובתשמיש המיטה.<br />
<br />
=== ראשי שנים ===<br />
[[קובץ:Bsisa1.JPG|200px|ממוזער|טקס ה[[בסיסה]], מנהג של [[יהדות צפון אפריקה]] לא' בניסן.]]<br />
{{הפניה לערך מורחב|ראשי שנים ביהדות}}<br />
חז"ל קבעו ארבעה תאריכים בשנה שבהם מתחיל מניין השנה עבור תחומים שונים:<br />
* '''א' בניסן – ראש השנה למלכים ולרגלים:''' מיום זה מתחילים לספור את שנות שלטונם של מלכים או מנהיגים אחרים, וכן את חגי השנה.<br />
* '''א' באלול – ראש השנה למעשר בהמה:''' מיום זה התחילו לספור את שנות חייהן של ה[[בהמה|בהמות]] בתקופת המקדש.<br />
* '''א' בתשרי – ראש השנה לשמיטה ויובל, לנטיעות ולירקות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של העצים לשם קיום מצוות [[איסור ערלה|ערלה]], וכן את [[שנת שמיטה|שנות השמיטה]] ו[[שנת היובל|היובל]]. על פי המסורת, מקובל לספור מיום זה את שנות העולם. ביום זה מתקיים גם חג מהתורה הנקרא בימינו "[[ראש השנה]]", שפותח את [[עשרת ימי תשובה]].<br />
* '''ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של פירות האילן, לשם קביעת [[מעשרות]]. בגלות איבד יום זה את משמעותו המקורית, וברבות השנים קיבל אופי של געגוע לארץ ישראל ולפירותיה. כיום יש הנוהגים לערוך בו [[סדר ט"ו בשבט]].<br />
<br />
===מקורות בתנ"ך===<br />
פורים מתואר כולו ב[[מגילת אסתר]], כולל הציווי לחגוג.<br />
<br />
ארבע התעניות מוזכרות באופן עקיף: {{ציטוטון|כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים|{{תנ"ך|זכריה|ח|ט}}}}<br />
<br />
===מקורות בספרות חז"ל===<br />
לפורים מוקדשת [[מסכת מגילה]]. לחנוכה אין מקור, ולמעשה רוב דיני חז"ל מובאים בגמרא.{{הערה|{{בבלי|שבת|כא}} - [[:s:שבת כג ב|כג]], בעיקר מפורסמת סוגיית "מאי חנוכה" המובאת ב{{בבלי|שבת|כא|ב|ללא=שם}}}} סיפור חנוכה מתואר ב[[הספרים החיצוניים|ספרים החיצוניים]] [[ספר מקבים|מקבים]]. דיני התעניות מצויים ב[[מסכת תענית]].<br />
<br />
<br />
==שמירת החגים בשואה==<br />
בזמן [[השואה]], יהודים רבים, (כולל כאלה שלא שמרו מסורת לפני המלחמה) הקפידו על קיום מצוות החגים.{{הערה|1=יפה אליאך, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16225 שמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות-הריכוז] באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}} יהודים דבקו במסורת כדי לא לאבד צלם אנוש, ולזכור מי הם ומאיפה באו. כך מספר הרב [[סיני אדלר]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בהגיע ימי חנוכה, הצלחנו, להשיג נר אחד, אשר היה בשבילנו נכס רב משמעות. בלילה הראשון של חנוכה התאספנו בקומה העליונה של אחד הדרגשים והדלקנו בצוותא את הנר היקר לנו עד מאד. בוודאי שהדלקה זאת של הנר הדליקה גם בלבנו תקוות חדשות לעתיד טוב שבוא יבוא, וחיזקה את ביטחוננו הגדול ב"מעוז צור ישועתי". ברגע כזה התעוררו בנו הגעגועים הגדולים אל העבר, אל הימים שבהם חגגנו את ימי החנוכה כל אחד בבית הוריו ברוב שמחה. אבל העבר הזה נעלם ואיננו ולכן התעוררה ביתר שאת הבקשה הבוקעת מעומק לבנו לעתיד שאמנם רחוק עדיין, אבל בו תתקיים תפילתנו ששרנוה גם אז: "תכון בית תפלתי ושם תודה נזבח, לעת תכין מטבח מצר המנבח, אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח"{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16136 מזכרונותיו של הרב סיני אדלר על חנוכה באושוויץ - בירקנאו], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}}}<br />
<br />
בתנאי מחנות העבודה היה בלתי-אפשרי שלא לעבוד בשבת וחגים. על כן, היו יהודים שהיו מסתפקים במצוות זכירת שבת, או שהיו שומרים אותה בד' אמות (בפרטיות). היו יהודים שהיו מתאמצים מאוד כדי להשיג בחירוף-נפש תשמישים למצוות.{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16142 מעדותה של שרה שטרן קטן על החיים הדתיים בגטו לודז'], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}<br />
<br />
===בחוקי מדינת ישראל===<br />
ב[[פקודת סדרי השלטון והמשפט]] אימץ החוק ה[[ישראל]]י את ההגדרה ההלכתית והגדיר רק את חגי התורה כימי מנוחה, שבהתאם ל[[חוק שעות עבודה ומנוחה]] אסור להעביד יהודי בהם. בימים טובים שאינם "חגים דאורייתא", כמו פורים וחנוכה, אין החוק אוסר עבודה, וכן בימי חול המועד.<br />
<br />
יום העצמאות מוגדר כ[[יום שבתון]],{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/chok_yom_haatzmaut.htm יום העצמאות - חוקים] באתר [[הכנסת]]}} אך אין איסור לפתוח בו [[חנות|חנויות]].<br />
<br />
==רשימה כרונולוגית של כל החגים והמועדים==<br />
<br />
{| class="wikitable mw-collapsible" width="1100"<br />
!קטגוריה !!תאריך !!שם החג/המועד !!סיבה לקיומו !!מצוות ומנהגים !!יום עסקים<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ט"ו בניסן|ט"ו]] - [[כ"א בניסן|כ"א]] ב[[ניסן]] || [[פסח]] || [[מכת בכורות]] ב[[ליל הסדר]], [[יציאת מצרים]] בראשון של פסח, [[קריעת ים סוף]] ב[[שביעי של פסח]] || איסור אכילת [[חמץ]], אכילת [[מצה|מצות]], [[סיפור יציאת מצרים]], [[קערת הפסח]], [[תפילת טל]]. בעבר גם [[קורבן פסח]] ו[[מנחת העומר]] || לא<br />
|-<br />
| מנהג || [[י"ח באייר]] || [[ל"ג בעומר]] || פטירת [[רשב"י]] והפסקת ה[[מגפה]] של תלמידי [[רבי עקיבא]] || נוהגים להדליק [[מדורה|מדורות]] ולעלות ל[[קבר רשב"י]] || כן<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ו' בסיוון]] || [[שבועות]] || קבלת התורה ב[[מעמד הר סיני]] || נוהגים [[לימוד תורה|ללמוד תורה]] כל הלילה, לקרוא את [[מגילת רות]] ואת [[עשרת הדיברות]] ולאכול מאכלי חלב. בעבר הקריבו את [[שתי הלחם]] || לא<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[י"ז בתמוז]] || [[שבעה עשר בתמוז]] || לזכר בקיעת [[חומות ירושלים]] || צום || כן<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[ט' באב]] || [[תשעה באב]] || לזכר חורבן [[בית המקדש|בתי המקדש]], [[חורבן בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[חורבן בית שני|השני]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מנהג || [[ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)#סיבות לחג בדברי חז"ל|חמישה דברים שאירעו בו]] || ריקודים בכרמים, שידוכים || כן<br />
|-<br />
|מדאורייתא|| [[א' בתשרי]] || [[ראש השנה]] || [[ראשי שנים ביהדות#אחד בתשרי|ראש השנה החקלאי]], יום [[בריאת האדם]] לפי חז"ל, יום דין לכל ברואי העולם ופתיחת [[עשרת ימי תשובה]], א' מדאורייתא וב' מדרבנן|| [[תקיעת שופר]]. נוהגים לקיים [[התרת נדרים]], [[סדר ליל ראש השנה]] ו[[תשליך]] || לא<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[ג' בתשרי]] || [[צום גדליה]] || לזכר רציחת [[גדליה בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה בישראל, בידי [[ישמעאל בן נתניה]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[י' בתשרי]] || [[יום הכיפורים]] || כפרת עוונות || [[צום]], תפילה, [[תשובה]]. בעבר היה זה היום היחיד בשנה בו נכנס [[הכהן הגדול]] ל[[קודש הקודשים]] || לא<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ט"ו בתשרי|ט"ו]] - [[כ"א בתשרי|כ"א]] ב[[תשרי]] || [[סוכות]] || הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] במשך 40 שנות [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]] || ישיבה ב[[סוכה]], [[ארבעת המינים]]. בעבר גם [[ניסוך המים]], [[הושענות]] (כיום [[פיוטי הושענות]]) ו[[מצוות ערבה במקדש|מצוות ערבה]] (כיום [[חיבוט ערבה]]) || לא<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[כ"ב בתשרי]] || [[שמיני עצרת]] || לאחר סיום סוכות, שמיועד לכל העולם, יום המיוחד לעם ישראל בלבד || [[תפילת הגשם]] || לא<br />
|-<br />
| מנהג || [[כ"ב בתשרי]] / [[כ"ג בתשרי]] (חו"ל) || [[שמחת תורה]] || סיום מחזור של [[קריאת התורה]] והתחלת קריאה חדשה || נוהגים [[עלייה לתורה|להעלות לתורה]] את כל המתפללים ולעשות [[הקפות]] עם [[ספר תורה|ספרי תורה]] || לא<br />
|-<br />
| מדרבנן || [[כ"ה בכסלו]] - [[ב' בטבת|ב']] / [[ג' בטבת|ג']] ב[[טבת]] || [[חנוכה]] || ניצחון ה[[חשמונאים]] על ה[[הממלכה הסלאוקית|יוונים]], טיהור [[בית המקדש]] ו[[נס פך השמן]] || הדלקת [[נרות חנוכה]]. נוהגים לאכול מאכלים רוויים ב[[שמן זית]] || כן<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[י' בטבת]] || [[עשרה בטבת]] ו[[יום הקדיש הכללי]] || תחילת המצור על ירושלים, יום זיכרון לנספים ב[[השואה|שואה]] || צום והדלקת נרות נשמה || כן<br />
|-<br />
| מנהג || [[ט"ו בשבט]] || [[ט"ו בשבט (מועד)|ט"ו בשבט]] || [[ראש השנה לאילן (הלכה)|ראש השנה לאילנות]] || [[סדר ט"ו בשבט]], כיום נוהגים גם לנטוע עצים || כן<br />
|-<br />
| תענית (מנהג) || [[י"ג באדר]] || [[תענית אסתר]] || לזכר צום [[אסתר המלכה]] וכל עם ישראל שישב ב[[שושן (עיר)|שושן]] עקב הגזירה שגזר [[המן]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מדרבנן || [[י"ד באדר]] / [[ט"ו באדר]] ([[שושן פורים]]) || [[פורים]] || הצלת היהודים מגזרות ההשמדה של [[המן]] במלכות [[אחשוורוש]] || [[מקרא מגילה]], [[משלוח מנות]], [[מתנות לאביונים]], [[סעודת פורים]], נוהגים [[תחפושת|להתחפש]] || לא<br />
|}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חג]] <br />
*[[יום טוב]] <br />
*[[חול המועד]] <br />
*[[מגילת תענית]]<br />
*[[אסרו חג]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Jewish holidays|שם ויקישיתוף=חגי ישראל|ויקיטקסט=קטגוריה:מועדים|שם ויקיטקסט=מועדים|ויקיציטוט=קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|שם ויקיציטוט=חגי ישראל ומועדיו}}<br />
* {{קיצור שולחן ערוך|98|הלכות יום טוב}}<br />
* אתר [http://www.drivehq.com/web/yakov/index.htm חג שמח]<br />
* [http://www.kipa.co.il/holidays/ חגי ישראל בפורטל כיפה]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{חגי ישראל ומועדיו}}<br />
{{הלכה}}<br />
[[קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|*]]<br />
{{ו}}</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%92%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%95&diff=378061חגי ישראל ומועדיו2018-03-23T08:16:47Z<p>המעוררים: /* מועדים מהתורה */</p>
<hr />
<div>{{תקציר פורטל|שבת ומועדי ישראל}}<br />
[[קובץ:Laubhüttenfest.jpg|שמאל|ממוזער|300px|כרטיס ברכה ל[[ראש השנה]]. ביום זה מתחילים [[עשרת ימי תשובה]], לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס ל[[ארבעת המינים]], אותם אוחזים ב[[חג הסוכות]] (ראו תמונה).]]<br />
'''חגים ומועדים''' הוא כינוי לכלל ה[[חג]]ים והמועדים הקיימים בעם ישראל. זמנם של החגים והמועדים נקבע על פי [[הלוח]]. תחת הגדרה זאת נכנסים ימים רבים: חלקם מצווים עוד מה[[תורה]], חלקם נקבעו על ידי [[חז"ל]] וחלקם נוספו במשך השנים. ניתן לסווג את החגים והמועדים למספר סוגים: קיימים חגים שהם ימי [[שמחה]] [ונקראים גם בשם הכללי 'ימים טובים'], ומועדים שהם ימי [[צום]] ו[[תענית]], ימי אבל וזיכרון וימי תשובה. לימים אלו יש משמעות עמוקה בכך שהם משפיעים על היהודי לכל השנה ובספרים נכתב דברים נשגבים על הימים טובים ומה הם מסוגלים.<br />
<br />
מקורו של המונח בתקופה המקראית; המילה "חג" מבטאת הקרבת [[קרבן חגיגה]] בימים שאותם קבעה התורה, ולעתים התורה מכנה את הקרבן בשם המקוצר "חג".{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|יח}}}} מקורה של המילה חג הוא מלחוג, ב[[עלייה לרגל]] היו חגים ב[[בית המקדש]]. במקרא מצוינים שלושה חגים והם המועדים לעלייה לרגל: [[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]].<br />
<br />
כמעט כל הדינים הקשורים למועדים [כולל התעניות] כתובים ב[[סדר מועד]].<br />
<br />
==מועדים מהתורה==<br />
[[קובץ:Ahawah Children's Home, Berlin; Passover Seder Table.jpg|300px|ממוזער|סדר פסח, ברלין, שנות העשרים]]<br />
בתורה מוזכרים שמונה מועדים. כל המועדים מוזכרים כזכר ל[[יציאת מצרים]], אך לכל אחד מהם משמעות שונה ולרובם מצוות המיוחדות להם:<br />
* '''[[שבת]]:''' זכר ל[[בריאת העולם (יהדות)|מעשה בראשית]], לכך שה' ברא את העולם בשישה ימים ושבת ביום השביעי, וכן זכר ליציאת מצרים.<br />
* '''[[ראש חודש]]:''' היום הראשון לחודש, וייתכן שקשור גם ליציאת מצרים שהרי המצווה הראשונה שבה נצטוו ישראל לפני יציאת מצרים היא [[קידוש החודש]] [דרוש מקור].<br />
* '''[[פסח]] ו[[שביעי של פסח]]:''' [[יציאת מצרים]] ולידתו של [[עם ישראל]] כעם. אוכלים [[מצה|מצות]] לזכר הלחם שאכלו בני ישראל בצאתם ממצרים וכן את קרבן פסח שנוהג בזמן שביהמ"ק קים.<br />
* '''[[שבועות]]:''' [[מתן תורה]] ב[[הר סיני]].<br />
* '''[[ראש השנה]]:''' יום בו [[תקיעת שופר|תוקעים בשופרות]] כדי להכריז על יום דין לכל ברואי העולם ועל בואו של יום הכיפורים עשרה ימים לאחר מכן.<br />
* '''[[יום הכיפורים]]:''' יום [[צום]] ומחילת עוונות בין איש לרעהו לכפרת חטאיהם של כל בני ישראל.<br />
* '''[[סוכות]]:''' ישיבה ב[[סוכה]] לזכר הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] בזמן [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]].<br />
* '''[[שמיני עצרת]]:''' יום חג נוסף לאחר שבעת ימי חג הסוכות.<br />
<br />
שבעת המועדים מלבד ראש חודש ושבת נקראים "מקראי קודש", כלומר אסורים בעשיית [[ל"ט אבות מלאכה|מלאכה]], ומ[[חז"ל|דרבנן]] גם איסורי [[שבות]] ושאר איסורי חז"ל לשבתות. מצווה המשותפת לכל ימי מקרא קודש היא הדלקת [[נרות שבת ויום טוב]]. שבת ויום הכיפורים אסורים בעשיית כל מלאכה, אך המועדים האחרים (כולל היום האחרון של פסח) מוגדרים כ"[[יום טוב]]" ומותרים בעשיית [[מלאכת אוכל נפש]]. ראש חודש מותר בעשיית מלאכה, אך נוהגים בו יותר בחגיגיות ויש הנוהגים שלא לעשות בו מלאכות מסוימות. [[חול המועד]] מותר במלאכה פשוטה, אך אסור לעבוד בו.<br />
<br />
===שלוש הרגלים===<br />
[[קובץ:Sukkah in Tel Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|300px|סוכה]]<br />
החגים פסח, שבועות וסוכות, מיוחדים במצוות [[עלייה לרגל]] שיש בהם, ועל כן הם מכונים "[[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]]" ומקריבים בהם [[עולת ראייה]] ו[[שלמי חגיגה]]. התורה מדגישה כי שלוש הרגלים הן זכר ל[[יציאת מצרים]]. התורה חוזרת ואומרת במצוות החגים: "וְזָכַרְתָּ כִּי־עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|יב}}}} ומכאן נובע גם האופי הסוציאלי של החגים: לזכור את החלש בחברה, את הגר, העני, היתום והאלמנה, כשם שה' זכר את בני ישראל שהיו גרים במצרים.<br />
<br />
* '''יציאת מצרים:''' [[ט"ו בניסן]], היום הראשון של חג הפסח הוא היום בו יצא עם ישראל ממצרים, כמו שנאמר:<br />
:{{ציטוטון|אֶת־חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי־בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא־יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}}} וכן: {{ציטוטון|כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|טז|א}}}}<br />
:[[שביעי של פסח]] נחשב ליום שבו אירעה [[קריעת ים סוף]].<br />
* '''מתן תורה:''' חג ה[[שבועות]] הוא היום בו קיבל עם ישראל את התורה.<br />
:{{ציטוטון|דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן.... וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.... וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|ט|כב|קצר=כן}}}}<br />
:{{ציטוטון|וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה.|{{תנ"ך|דברים|טז|י|יב|קצר=כן}}}}<br />
* '''נדודים במדבר:''' חג הסוכות הוא זכר לענני כבוד שבהם הקיף ה' את עם ישראל בצאתם ממצרים, שנאמר:<br />
:{{ציטוטון|בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל־הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|מג|קצר=כן}}}}<br />
:חז"ל מסבירים שהתורה ציוותה לחוג את חג הסוכות בתשרי ולא בניסן מפני שגם בלי ציווי התורה הרבה אנשים יוצאים בניסן מהבית לשדה בגלל החום ובונים סוכות, ואז לא היה היכר שהסוכה היא זכר ליציאת מצרים ולא מפני שחם בבית.<br />
<br />
פרט לכך, התורה קושרת את שלוש הרגלים למנהגי ה[[חקלאות]]:<br />
* '''חג האביב:''' חג הפסח חל בתחילת עונת הבשלת החיטה והשעורה. במהלך ימי החג מתקיים טקס [[הנפת העומר]] מהתבואה הבשלה הראשונה ואחריו מתחילה [[ספירת העומר]] עד חג שבועות, "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה".{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|ט}}}}<br />
* '''חג הקציר:''' חג השבועות נקרא 'חג הקציר'. "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה" ({{תנ"ך|שמות|כג|טז|קצר=כן}}); על חג השבועות נאמר גם: "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" ({{תנ"ך|שמות|לד|כב|קצר=כן}}).<br />
* '''חג האסיף:''' חג סוכות נקרא 'חג האסיף'. "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת־מַעֲשֶׂיךָ מִן־הַשָּׂדֶה" (שם).<br />
<br />
===מקורות בתנ"ך===<br />
המועד הראשון שמוזכר הוא שבת, מיד לאחר סיפור [[מעשה בראשית]]: {{ציטוטון|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ|{{תנ"ך|בראשית|ב|ג}}}} שבת מוזכרת במקומות רבים נוספים בתורה.{{הערה|בעיקר {{תנ"ך|שמות|לא|יב|יז}}, וכן [[עשרת הדברות]]}}. לאחריה מוזכרים גם [[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]], פסח שבועות וסוכות: {{ציטוטון|שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ... וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה|{{תנ"ך|שמות|כג|יד|טז}}}}. הרגלים נזכרים גם ב{{תנ"ך|דברים|טז}}.<br />
<br />
המקום הראשון בו מוזכרים כל מועדי השנה באופן מסודר הוא ב{{תנ"ך|ויקרא|כג}}. בפרק זה מפורטים המועדים השונים, עם הכינוי "מקרא קודש" ואיסור עשיית מלאכה: {{ציטוטון|וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי...|{{תנ"ך|ויקרא|כג|א|ב}}}}<br />
בפרק מפורטות מצוות השבת, פסח, שבועות, סוכות, ראש השנה ויום הכיפורים, ובנוסף גם [[ספירת העומר]], [[שתי הלחם]] ו[[מתנות עניים#פירוט מתנות העניים|לקט ופאה]]. על כל מועד מוזכר ה[[תאריך]] שלו וה[[מצווה|מצוות]] המיוחדות לו.<br />
<br />
מקור בולט נוסף לחגים בתורה הוא ספר [[במדבר]], פרקים {{תנ"ך|במדבר|כח|ללא=ספר|קצר=כן}}-{{תנ"ך|במדבר|כט|ללא=ספר|קצר=כן}}, שם מצוינים כל ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] שיש להקריב בימים אלה. כאן מוזכר גם ראש חודש. אזכור נוסף מובא קודם לכן: {{ציטוטון|וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת|{{תנ"ך|במדבר|י|י}}}}<br />
<br />
בנוסף, סדר [[יום הכיפורים בבית המקדש]] מתואר בהרחבה ב{{תנ"ך|ויקרא|טז}}.<br />
<br />
המועדים הללו מוזכרים גם ב[[נביאים]] וב[[כתובים]]. כך למשל נאמר {{ציטוטון|אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד...|{{תנ"ך|ישעיהו|נח|יג}}}}<br />
<br />
===מקורות בספרות חז"ל===<br />
לשבת מוקדשת [[מסכת שבת]], מהארוכות שבמסכתות הש"ס. לפסח מוקדשת [[מסכת פסחים]], לסוכות [[מסכת סוכה]], לראש השנה [[מסכת ראש השנה]], וליום הכיפורים [[מסכת יומא]]. לשבועות אין מסכת בפני עצמו, אך דיני יום טוב בכללותם מוצגים ב[[מסכת ביצה]]. לחול המועד מוקדשת מסכת [[מועד קטן]].<br />
<br />
===שמות ימי החג והמועד===<br />
{| class="wikitable mw-collapsible" width="800"<br />
! שם פופולרי !! שם מקראי !! שם חז"לי !! כינויים נוספים<br />
|-<br />
| פסח (חג)|| חג המצות{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}; {{תנ"ך|שמות|לד|יח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|ו}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|יג}} ו{{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|כא|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|לה|יז}}}} || פסח || חג החירות, זמן חירותנו<br />
|-<br />
| שבועות (חג)|| חג (ה)שבועות,{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|י}} ו{{תנ"ך|דברים|טז|טז|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}}} יום הביכורים,{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כח|כו}}}} חג הקציר{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טז}}}} || עצרת || חג מתן תורה, יום הקהל, יום החמישים<br />
|-<br />
| ראש השנה (חג)|| זיכרון תרועה,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כד}}}} יום תרועה{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כט|א}}}} || ראש השנה || יום הזיכרון<br />
|-<br />
| יום כיפור (מועד)|| יום (ה)כיפורים,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כז|כח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כה|ט}}}} שבת שבתון{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|טז|לא}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|לב}}}} || אין || אין<br />
|-<br />
| סוכות (חג)|| חג הסוכות,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג האסיף{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג || אין<br />
|-<br />
| שמחת תורה (חג)|| שמיני עצרת,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג || אין<br />
|}<br />
<br />
==מועדים מדרבנן==<br />
חז"ל קבעו ימי שמחה בימים שנעשו בהם ניסים לעם ישראל כדי לפרסם את הנס ועל ידי כך לחזק את האמונה בה'. את ימי הצום קבעו חז"ל כזכר לחורבן כדי להתאבל על בית המקדש וכדי שיהיו תזכורת לעוונות שהחריבו את בתי המקדש, דבר שיגרום לחזור בתשובה.<br />
<br />
===ימי השמחה===<br />
בימי בית שני הוסיפו חז"ל למועדים מדאורייתא ימי שמחה מדרבנן בימים בהם נעשו ניסים. העיקריים בהם אלו "ימי ה[[פורים]]", שנקבע ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]], ו[[חנוכה]] שנקבע בימי [[מרד החשמונאים]]. בעבר צוינו ימים רבים נוספים המפורטים ב[[מגילת תענית]], כדוגמת "[[יום ניקנור]]" על תבוסת המצביא היווני בפני המכבים, אולם בעקבות חורבן [[בית המקדש השני]] בטלו מועדים אלה שמלכתחילה נקבעו בעקבות אירועים מקומיים ובעלי חשיבות פחותה. למעשה מלבד פורים וחנוכה, אין ימים אחרים בעלי מחויבות דתית.<br />
<br />
בחנוכה תיקנו חכמים [[הדלקת נרות חנוכה|להדליק נרות]] ולגמור את ההלל בכל יום, ובפורים תיקנו [[אנשי כנסת הגדולה]] 4 מצוות: [[קריאת מגילה]], [[מתנות לאביונים]], [[משלוח מנות]] ומשתה ושמחה. בחנוכה ובפורים מותר לעבוד, אם כי נהגו שלא לעבוד ביום הפורים. בשני ה"חגים" החדשים תיקנו חכמים להוסיף בתפילה ובברכת המזון את נוסח "[[על הניסים]]" המיוחד לכל אחד משני החגים. בימי החנוכה אין מצוות שמחה, אבל בפורים, כאמור לעיל, אחת המצוות היא משתה ושמחה ובכלל זה נהגו להרבות בבשר (שמחה) ויין (משתה).<br />
<br />
חז"ל הגדירו גם את יום [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] כיום טוב, אולם לא קבעו לגביו הלכות מיוחדות. גם [[ל"ג בעומר]] נחשב החל מימי הביניים כיום שמחה, אך בלי מצוות והלכות מיוחדות. ימים אלו מתבטאים כיום מבחינה הלכתית רק בכך שאין אומרים בהם תחנון ושאסור להתענות בהם ולהספיד בהם. עם זאת, ישנם מנהגים שונים הקשורים לל"ג בעומר: הדלקת [[מדורה|מדורות]], <br />
עלייה ל[[קבר רשב"י]] וביצוע [[חלאקה]].<br />
<br />
===הצומות וימי האבל===<br />
[[קובץ:AKOTEL323.JPG|שמאל|ממוזער|300px|[[קינה|קינות]] ליד [[הכותל המערבי]]]]<br />
הנביאים שהיו בזמן חורבן [[בית המקדש הראשון]] תיקנו [[ארבע תעניות]] כאבל על חורבן בית המקדש:<br />
* ביום [[עשרה בטבת]] היום בו החל המצור על ירושלים,<br />
* ביום שבעה עשר בתמוז בו נפרצה חומת ירושלים,<br />
* ביום [[תשעה באב]] בו נחרב בית המקדש,<br />
* וביום [[צום גדליה|שלושה בתשרי]] בו נרצח גדליה בן אחיקם על ידי ישמעאל בן נתינה, דבר שעורר את חמתו של [[נבוכדנצר]] על שארית הפליטה.<br />
<br />
לאחר בניין [[בית המקדש השני]] התבטלו מרבית התעניות והפכו לימי חג, אולם לאחר חורבן בית המקדש השני חזרו התעניות להיות ימי צום ואבל. צום תשעה בתמוז הפך לצום ביום [[שבעה עשר בתמוז]], היום בו נבקעה חומת ירושלים בזמן בית המקדש השני. פרט לארבע התעניות, נוהגים לצום ביום י"ג באדר, תענית הנקראת [[תענית אסתר]] והיא לזכר התענית שצמה אסתר לפני שנכנסה למלך אחשוורוש.<br />
<br />
כל ימי הצום הינם ימים שבהם הצום הוא רק מ[[עלות השחר]] ועד [[צאת הכוכבים]] מלבד תשעה באב שצמים בו בין בלילה ובין ביום. כל הצומות אסורים רק באכילה ושתייה, פרט לתשעה באב שאסור גם בנעילת נעלי עור, ברחיצה וסיכה ובתשמיש המיטה.<br />
<br />
=== ראשי שנים ===<br />
[[קובץ:Bsisa1.JPG|200px|ממוזער|טקס ה[[בסיסה]], מנהג של [[יהדות צפון אפריקה]] לא' בניסן.]]<br />
{{הפניה לערך מורחב|ראשי שנים ביהדות}}<br />
חז"ל קבעו ארבעה תאריכים בשנה שבהם מתחיל מניין השנה עבור תחומים שונים:<br />
* '''א' בניסן – ראש השנה למלכים ולרגלים:''' מיום זה מתחילים לספור את שנות שלטונם של מלכים או מנהיגים אחרים, וכן את חגי השנה.<br />
* '''א' באלול – ראש השנה למעשר בהמה:''' מיום זה התחילו לספור את שנות חייהן של ה[[בהמה|בהמות]] בתקופת המקדש.<br />
* '''א' בתשרי – ראש השנה לשמיטה ויובל, לנטיעות ולירקות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של העצים לשם קיום מצוות [[איסור ערלה|ערלה]], וכן את [[שנת שמיטה|שנות השמיטה]] ו[[שנת היובל|היובל]]. על פי המסורת, מקובל לספור מיום זה את שנות העולם. ביום זה מתקיים גם חג מהתורה הנקרא בימינו "[[ראש השנה]]", שפותח את [[עשרת ימי תשובה]].<br />
* '''ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של פירות האילן, לשם קביעת [[מעשרות]]. בגלות איבד יום זה את משמעותו המקורית, וברבות השנים קיבל אופי של געגוע לארץ ישראל ולפירותיה. כיום יש הנוהגים לערוך בו [[סדר ט"ו בשבט]].<br />
<br />
===מקורות בתנ"ך===<br />
פורים מתואר כולו ב[[מגילת אסתר]], כולל הציווי לחגוג.<br />
<br />
ארבע התעניות מוזכרות באופן עקיף: {{ציטוטון|כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים|{{תנ"ך|זכריה|ח|ט}}}}<br />
<br />
===מקורות בספרות חז"ל===<br />
לפורים מוקדשת [[מסכת מגילה]]. לחנוכה אין מקור, ולמעשה רוב דיני חז"ל מובאים בגמרא.{{הערה|{{בבלי|שבת|כא}} - [[:s:שבת כג ב|כג]], בעיקר מפורסמת סוגיית "מאי חנוכה" המובאת ב{{בבלי|שבת|כא|ב|ללא=שם}}}} סיפור חנוכה מתואר ב[[הספרים החיצוניים|ספרים החיצוניים]] [[ספר מקבים|מקבים]]. דיני התעניות מצויים ב[[מסכת תענית]].<br />
<br />
<br />
==שמירת החגים בשואה==<br />
בזמן [[השואה]], יהודים רבים, (כולל כאלה שלא שמרו מסורת לפני המלחמה) הקפידו על קיום מצוות החגים.{{הערה|1=יפה אליאך, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16225 שמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות-הריכוז] באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}} יהודים דבקו במסורת כדי לא לאבד צלם אנוש, ולזכור מי הם ומאיפה באו. כך מספר הרב [[סיני אדלר]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בהגיע ימי חנוכה, הצלחנו, להשיג נר אחד, אשר היה בשבילנו נכס רב משמעות. בלילה הראשון של חנוכה התאספנו בקומה העליונה של אחד הדרגשים והדלקנו בצוותא את הנר היקר לנו עד מאד. בוודאי שהדלקה זאת של הנר הדליקה גם בלבנו תקוות חדשות לעתיד טוב שבוא יבוא, וחיזקה את ביטחוננו הגדול ב"מעוז צור ישועתי". ברגע כזה התעוררו בנו הגעגועים הגדולים אל העבר, אל הימים שבהם חגגנו את ימי החנוכה כל אחד בבית הוריו ברוב שמחה. אבל העבר הזה נעלם ואיננו ולכן התעוררה ביתר שאת הבקשה הבוקעת מעומק לבנו לעתיד שאמנם רחוק עדיין, אבל בו תתקיים תפילתנו ששרנוה גם אז: "תכון בית תפלתי ושם תודה נזבח, לעת תכין מטבח מצר המנבח, אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח"{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16136 מזכרונותיו של הרב סיני אדלר על חנוכה באושוויץ - בירקנאו], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}}}<br />
<br />
בתנאי מחנות העבודה היה בלתי-אפשרי שלא לעבוד בשבת וחגים. על כן, היו יהודים שהיו מסתפקים במצוות זכירת שבת, או שהיו שומרים אותה בד' אמות (בפרטיות). היו יהודים שהיו מתאמצים מאוד כדי להשיג בחירוף-נפש תשמישים למצוות.{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16142 מעדותה של שרה שטרן קטן על החיים הדתיים בגטו לודז'], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}<br />
<br />
===בחוקי מדינת ישראל===<br />
ב[[פקודת סדרי השלטון והמשפט]] אימץ החוק ה[[ישראל]]י את ההגדרה ההלכתית והגדיר רק את חגי התורה כימי מנוחה, שבהתאם ל[[חוק שעות עבודה ומנוחה]] אסור להעביד יהודי בהם. בימים טובים שאינם "חגים דאורייתא", כמו פורים וחנוכה, אין החוק אוסר עבודה, וכן בימי חול המועד.<br />
<br />
יום העצמאות מוגדר כ[[יום שבתון]],{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/chok_yom_haatzmaut.htm יום העצמאות - חוקים] באתר [[הכנסת]]}} אך אין איסור לפתוח בו [[חנות|חנויות]].<br />
<br />
==רשימה כרונולוגית של כל החגים והמועדים==<br />
<br />
{| class="wikitable mw-collapsible" width="1100"<br />
!קטגוריה !!תאריך !!שם החג/המועד !!סיבה לקיומו !!מצוות ומנהגים !!יום עסקים<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ט"ו בניסן|ט"ו]] - [[כ"א בניסן|כ"א]] ב[[ניסן]] || [[פסח]] || [[מכת בכורות]] ב[[ליל הסדר]], [[יציאת מצרים]] בראשון של פסח, [[קריעת ים סוף]] ב[[שביעי של פסח]] || איסור אכילת [[חמץ]], אכילת [[מצה|מצות]], [[סיפור יציאת מצרים]], [[קערת הפסח]], [[תפילת טל]]. בעבר גם [[קורבן פסח]] ו[[מנחת העומר]] || לא<br />
|-<br />
| מנהג || [[י"ח באייר]] || [[ל"ג בעומר]] || פטירת [[רשב"י]] והפסקת ה[[מגפה]] של תלמידי [[רבי עקיבא]] || נוהגים להדליק [[מדורה|מדורות]] ולעלות ל[[קבר רשב"י]] || כן<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ו' בסיוון]] || [[שבועות]] || קבלת התורה ב[[מעמד הר סיני]] || נוהגים [[לימוד תורה|ללמוד תורה]] כל הלילה, לקרוא את [[מגילת רות]] ואת [[עשרת הדיברות]] ולאכול מאכלי חלב. בעבר הקריבו את [[שתי הלחם]] || לא<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[י"ז בתמוז]] || [[שבעה עשר בתמוז]] || לזכר בקיעת [[חומות ירושלים]] || צום || כן<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[ט' באב]] || [[תשעה באב]] || לזכר חורבן [[בית המקדש|בתי המקדש]], [[חורבן בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[חורבן בית שני|השני]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מנהג || [[ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)#סיבות לחג בדברי חז"ל|חמישה דברים שאירעו בו]] || ריקודים בכרמים, שידוכים || כן<br />
|-<br />
|מדאורייתא|| [[א' בתשרי]] || [[ראש השנה]] || [[ראשי שנים ביהדות#אחד בתשרי|ראש השנה החקלאי]], יום [[בריאת האדם]] לפי חז"ל, יום דין לכל ברואי העולם ופתיחת [[עשרת ימי תשובה]], א' מדאורייתא וב' מדרבנן|| [[תקיעת שופר]]. נוהגים לקיים [[התרת נדרים]], [[סדר ליל ראש השנה]] ו[[תשליך]] || לא<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[ג' בתשרי]] || [[צום גדליה]] || לזכר רציחת [[גדליה בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה בישראל, בידי [[ישמעאל בן נתניה]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[י' בתשרי]] || [[יום הכיפורים]] || כפרת עוונות || [[צום]], תפילה, [[תשובה]]. בעבר היה זה היום היחיד בשנה בו נכנס [[הכהן הגדול]] ל[[קודש הקודשים]] || לא<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ט"ו בתשרי|ט"ו]] - [[כ"א בתשרי|כ"א]] ב[[תשרי]] || [[סוכות]] || הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] במשך 40 שנות [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]] || ישיבה ב[[סוכה]], [[ארבעת המינים]]. בעבר גם [[ניסוך המים]], [[הושענות]] (כיום [[פיוטי הושענות]]) ו[[מצוות ערבה במקדש|מצוות ערבה]] (כיום [[חיבוט ערבה]]) || לא<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[כ"ב בתשרי]] || [[שמיני עצרת]] || לאחר סיום סוכות, שמיועד לכל העולם, יום המיוחד לעם ישראל בלבד || [[תפילת הגשם]] || לא<br />
|-<br />
| מנהג || [[כ"ב בתשרי]] / [[כ"ג בתשרי]] (חו"ל) || [[שמחת תורה]] || סיום מחזור של [[קריאת התורה]] והתחלת קריאה חדשה || נוהגים [[עלייה לתורה|להעלות לתורה]] את כל המתפללים ולעשות [[הקפות]] עם [[ספר תורה|ספרי תורה]] || לא<br />
|-<br />
| מדרבנן || [[כ"ה בכסלו]] - [[ב' בטבת|ב']] / [[ג' בטבת|ג']] ב[[טבת]] || [[חנוכה]] || ניצחון ה[[חשמונאים]] על ה[[הממלכה הסלאוקית|יוונים]], טיהור [[בית המקדש]] ו[[נס פך השמן]] || הדלקת [[נרות חנוכה]]. נוהגים לאכול מאכלים רוויים ב[[שמן זית]] || כן<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[י' בטבת]] || [[עשרה בטבת]] ו[[יום הקדיש הכללי]] || תחילת המצור על ירושלים, יום זיכרון לנספים ב[[השואה|שואה]] || צום והדלקת נרות נשמה || כן<br />
|-<br />
| מנהג || [[ט"ו בשבט]] || [[ט"ו בשבט (מועד)|ט"ו בשבט]] || [[ראש השנה לאילן (הלכה)|ראש השנה לאילנות]] || [[סדר ט"ו בשבט]], כיום נוהגים גם לנטוע עצים || כן<br />
|-<br />
| תענית (מנהג) || [[י"ג באדר]] || [[תענית אסתר]] || לזכר צום [[אסתר המלכה]] וכל עם ישראל שישב ב[[שושן (עיר)|שושן]] עקב הגזירה שגזר [[המן]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מדרבנן || [[י"ד באדר]] / [[ט"ו באדר]] ([[שושן פורים]]) || [[פורים]] || הצלת היהודים מגזרות ההשמדה של [[המן]] במלכות [[אחשוורוש]] || [[מקרא מגילה]], [[משלוח מנות]], [[מתנות לאביונים]], [[סעודת פורים]], נוהגים [[תחפושת|להתחפש]] || לא<br />
|}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חג]] <br />
*[[יום טוב]] <br />
*[[חול המועד]] <br />
*[[מגילת תענית]]<br />
*[[אסרו חג]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Jewish holidays|שם ויקישיתוף=חגי ישראל|ויקיטקסט=קטגוריה:מועדים|שם ויקיטקסט=מועדים|ויקיציטוט=קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|שם ויקיציטוט=חגי ישראל ומועדיו}}<br />
* {{קיצור שולחן ערוך|98|הלכות יום טוב}}<br />
* אתר [http://www.drivehq.com/web/yakov/index.htm חג שמח]<br />
* [http://www.kipa.co.il/holidays/ חגי ישראל בפורטל כיפה]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{חגי ישראל ומועדיו}}<br />
{{הלכה}}<br />
[[קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|*]]<br />
{{ו}}</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%92%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%95&diff=378060חגי ישראל ומועדיו2018-03-23T08:13:30Z<p>המעוררים: /* מועדים מהתורה */</p>
<hr />
<div>{{תקציר פורטל|שבת ומועדי ישראל}}<br />
[[קובץ:Laubhüttenfest.jpg|שמאל|ממוזער|300px|כרטיס ברכה ל[[ראש השנה]]. ביום זה מתחילים [[עשרת ימי תשובה]], לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס ל[[ארבעת המינים]], אותם אוחזים ב[[חג הסוכות]] (ראו תמונה).]]<br />
'''חגים ומועדים''' הוא כינוי לכלל ה[[חג]]ים והמועדים הקיימים בעם ישראל. זמנם של החגים והמועדים נקבע על פי [[הלוח]]. תחת הגדרה זאת נכנסים ימים רבים: חלקם מצווים עוד מה[[תורה]], חלקם נקבעו על ידי [[חז"ל]] וחלקם נוספו במשך השנים. ניתן לסווג את החגים והמועדים למספר סוגים: קיימים חגים שהם ימי [[שמחה]] [ונקראים גם בשם הכללי 'ימים טובים'], ומועדים שהם ימי [[צום]] ו[[תענית]], ימי אבל וזיכרון וימי תשובה. לימים אלו יש משמעות עמוקה בכך שהם משפיעים על היהודי לכל השנה ובספרים נכתב דברים נשגבים על הימים טובים ומה הם מסוגלים.<br />
<br />
מקורו של המונח בתקופה המקראית; המילה "חג" מבטאת הקרבת [[קרבן חגיגה]] בימים שאותם קבעה התורה, ולעתים התורה מכנה את הקרבן בשם המקוצר "חג".{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|יח}}}} מקורה של המילה חג הוא מלחוג, ב[[עלייה לרגל]] היו חגים ב[[בית המקדש]]. במקרא מצוינים שלושה חגים והם המועדים לעלייה לרגל: [[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]].<br />
<br />
כמעט כל הדינים הקשורים למועדים [כולל התעניות] כתובים ב[[סדר מועד]].<br />
<br />
==מועדים מהתורה==<br />
[[קובץ:Ahawah Children's Home, Berlin; Passover Seder Table.jpg|300px|ממוזער|סדר פסח, ברלין, שנות העשרים]]<br />
בתורה מוזכרים שמונה מועדים. כל המועדים מוזכרים כזכר ל[[יציאת מצרים]], אך לכל אחד מהם משמעות שונה ולרובם מצוות המיוחדות להם:<br />
* '''[[שבת]]:''' זכר ל[[בריאת העולם (יהדות)|מעשה בראשית]], לכך שה' ברא את העולם בשישה ימים ושבת ביום השביעי, וכן זכר ליציאת מצרים.<br />
* '''[[ראש חודש]]:''' היום הראשון לחודש, וייתכן שקשור גם ליציאת מצרים שהרי המצווה הראשונה שבה נצטוו ישראל לפני יציאת מצרים היא [[קידוש החודש]] [דרוש מקור].<br />
* '''[[פסח]] ו[[שביעי של פסח]]:''' [[יציאת מצרים]] ולידתו של [[עם ישראל]] כעם. אוכלים [[מצה|מצות]] לזכר הלחם שאכלו בני ישראל בצאתם ממצרים.<br />
* '''[[שבועות]]:''' [[מתן תורה]] ב[[הר סיני]].<br />
* '''[[ראש השנה]]:''' יום בו [[תקיעת שופר|תוקעים בשופרות]] כדי להכריז על יום דין לכל ברואי העולם ועל בואו של יום הכיפורים עשרה ימים לאחר מכן.<br />
* '''[[יום הכיפורים]]:''' יום [[צום]] ומחילת עוונות בין איש לרעהו לכפרת חטאיהם של כל בני ישראל.<br />
* '''[[סוכות]]:''' ישיבה ב[[סוכה]] לזכר הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] בזמן [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]].<br />
* '''[[שמיני עצרת]]:''' יום חג נוסף לאחר שבעת ימי חג הסוכות.<br />
<br />
שבעת המועדים מלבד ראש חודש ושבת נקראים "מקראי קודש", כלומר אסורים בעשיית [[ל"ט אבות מלאכה|מלאכה]], ומ[[חז"ל|דרבנן]] גם איסורי [[שבות]] ושאר איסורי חז"ל לשבתות. מצווה המשותפת לכל ימי מקרא קודש היא הדלקת [[נרות שבת ויום טוב]]. שבת ויום הכיפורים אסורים בעשיית כל מלאכה, אך המועדים האחרים (כולל היום האחרון של פסח) מוגדרים כ"[[יום טוב]]" ומותרים בעשיית [[מלאכת אוכל נפש]]. ראש חודש מותר בעשיית מלאכה, אך נוהגים בו יותר בחגיגיות ויש הנוהגים שלא לעשות בו מלאכות מסוימות. [[חול המועד]] מותר במלאכה פשוטה, אך אסור לעבוד בו.<br />
<br />
===שלוש הרגלים===<br />
[[קובץ:Sukkah in Tel Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|300px|סוכה]]<br />
החגים פסח, שבועות וסוכות, מיוחדים במצוות [[עלייה לרגל]] שיש בהם, ועל כן הם מכונים "[[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]]" ומקריבים בהם [[עולת ראייה]] ו[[שלמי חגיגה]]. התורה מדגישה כי שלוש הרגלים הן זכר ל[[יציאת מצרים]]. התורה חוזרת ואומרת במצוות החגים: "וְזָכַרְתָּ כִּי־עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|יב}}}} ומכאן נובע גם האופי הסוציאלי של החגים: לזכור את החלש בחברה, את הגר, העני, היתום והאלמנה, כשם שה' זכר את בני ישראל שהיו גרים במצרים.<br />
<br />
* '''יציאת מצרים:''' [[ט"ו בניסן]], היום הראשון של חג הפסח הוא היום בו יצא עם ישראל ממצרים, כמו שנאמר:<br />
:{{ציטוטון|אֶת־חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי־בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא־יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}}} וכן: {{ציטוטון|כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|טז|א}}}}<br />
:[[שביעי של פסח]] נחשב ליום שבו אירעה [[קריעת ים סוף]].<br />
* '''מתן תורה:''' חג ה[[שבועות]] הוא היום בו קיבל עם ישראל את התורה.<br />
:{{ציטוטון|דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן.... וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.... וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|ט|כב|קצר=כן}}}}<br />
:{{ציטוטון|וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה.|{{תנ"ך|דברים|טז|י|יב|קצר=כן}}}}<br />
* '''נדודים במדבר:''' חג הסוכות הוא זכר לענני כבוד שבהם הקיף ה' את עם ישראל בצאתם ממצרים, שנאמר:<br />
:{{ציטוטון|בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל־הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|מג|קצר=כן}}}}<br />
:חז"ל מסבירים שהתורה ציוותה לחוג את חג הסוכות בתשרי ולא בניסן מפני שגם בלי ציווי התורה הרבה אנשים יוצאים בניסן מהבית לשדה בגלל החום ובונים סוכות, ואז לא היה היכר שהסוכה היא זכר ליציאת מצרים ולא מפני שחם בבית.<br />
<br />
פרט לכך, התורה קושרת את שלוש הרגלים למנהגי ה[[חקלאות]]:<br />
* '''חג האביב:''' חג הפסח חל בתחילת עונת הבשלת החיטה והשעורה. במהלך ימי החג מתקיים טקס [[הנפת העומר]] מהתבואה הבשלה הראשונה ואחריו מתחילה [[ספירת העומר]] עד חג שבועות, "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה".{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|ט}}}}<br />
* '''חג הקציר:''' חג השבועות נקרא 'חג הקציר'. "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה" ({{תנ"ך|שמות|כג|טז|קצר=כן}}); על חג השבועות נאמר גם: "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" ({{תנ"ך|שמות|לד|כב|קצר=כן}}).<br />
* '''חג האסיף:''' חג סוכות נקרא 'חג האסיף'. "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת־מַעֲשֶׂיךָ מִן־הַשָּׂדֶה" (שם).<br />
<br />
===מקורות בתנ"ך===<br />
המועד הראשון שמוזכר הוא שבת, מיד לאחר סיפור [[מעשה בראשית]]: {{ציטוטון|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ|{{תנ"ך|בראשית|ב|ג}}}} שבת מוזכרת במקומות רבים נוספים בתורה.{{הערה|בעיקר {{תנ"ך|שמות|לא|יב|יז}}, וכן [[עשרת הדברות]]}}. לאחריה מוזכרים גם [[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]], פסח שבועות וסוכות: {{ציטוטון|שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ... וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה|{{תנ"ך|שמות|כג|יד|טז}}}}. הרגלים נזכרים גם ב{{תנ"ך|דברים|טז}}.<br />
<br />
המקום הראשון בו מוזכרים כל מועדי השנה באופן מסודר הוא ב{{תנ"ך|ויקרא|כג}}. בפרק זה מפורטים המועדים השונים, עם הכינוי "מקרא קודש" ואיסור עשיית מלאכה: {{ציטוטון|וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי...|{{תנ"ך|ויקרא|כג|א|ב}}}}<br />
בפרק מפורטות מצוות השבת, פסח, שבועות, סוכות, ראש השנה ויום הכיפורים, ובנוסף גם [[ספירת העומר]], [[שתי הלחם]] ו[[מתנות עניים#פירוט מתנות העניים|לקט ופאה]]. על כל מועד מוזכר ה[[תאריך]] שלו וה[[מצווה|מצוות]] המיוחדות לו.<br />
<br />
מקור בולט נוסף לחגים בתורה הוא ספר [[במדבר]], פרקים {{תנ"ך|במדבר|כח|ללא=ספר|קצר=כן}}-{{תנ"ך|במדבר|כט|ללא=ספר|קצר=כן}}, שם מצוינים כל ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] שיש להקריב בימים אלה. כאן מוזכר גם ראש חודש. אזכור נוסף מובא קודם לכן: {{ציטוטון|וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת|{{תנ"ך|במדבר|י|י}}}}<br />
<br />
בנוסף, סדר [[יום הכיפורים בבית המקדש]] מתואר בהרחבה ב{{תנ"ך|ויקרא|טז}}.<br />
<br />
המועדים הללו מוזכרים גם ב[[נביאים]] וב[[כתובים]]. כך למשל נאמר {{ציטוטון|אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד...|{{תנ"ך|ישעיהו|נח|יג}}}}<br />
<br />
===מקורות בספרות חז"ל===<br />
לשבת מוקדשת [[מסכת שבת]], מהארוכות שבמסכתות הש"ס. לפסח מוקדשת [[מסכת פסחים]], לסוכות [[מסכת סוכה]], לראש השנה [[מסכת ראש השנה]], וליום הכיפורים [[מסכת יומא]]. לשבועות אין מסכת בפני עצמו, אך דיני יום טוב בכללותם מוצגים ב[[מסכת ביצה]]. לחול המועד מוקדשת מסכת [[מועד קטן]].<br />
<br />
===שמות ימי החג והמועד===<br />
{| class="wikitable mw-collapsible" width="800"<br />
! שם פופולרי !! שם מקראי !! שם חז"לי !! כינויים נוספים<br />
|-<br />
| פסח (חג)|| חג המצות{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}; {{תנ"ך|שמות|לד|יח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|ו}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|יג}} ו{{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|כא|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|לה|יז}}}} || פסח || חג החירות, זמן חירותנו<br />
|-<br />
| שבועות (חג)|| חג (ה)שבועות,{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|י}} ו{{תנ"ך|דברים|טז|טז|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}}} יום הביכורים,{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כח|כו}}}} חג הקציר{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טז}}}} || עצרת || חג מתן תורה, יום הקהל, יום החמישים<br />
|-<br />
| ראש השנה (חג)|| זיכרון תרועה,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כד}}}} יום תרועה{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כט|א}}}} || ראש השנה || יום הזיכרון<br />
|-<br />
| יום כיפור (מועד)|| יום (ה)כיפורים,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כז|כח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כה|ט}}}} שבת שבתון{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|טז|לא}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|לב}}}} || אין || אין<br />
|-<br />
| סוכות (חג)|| חג הסוכות,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג האסיף{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג || אין<br />
|-<br />
| שמחת תורה (חג)|| שמיני עצרת,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג || אין<br />
|}<br />
<br />
==מועדים מדרבנן==<br />
חז"ל קבעו ימי שמחה בימים שנעשו בהם ניסים לעם ישראל כדי לפרסם את הנס ועל ידי כך לחזק את האמונה בה'. את ימי הצום קבעו חז"ל כזכר לחורבן כדי להתאבל על בית המקדש וכדי שיהיו תזכורת לעוונות שהחריבו את בתי המקדש, דבר שיגרום לחזור בתשובה.<br />
<br />
===ימי השמחה===<br />
בימי בית שני הוסיפו חז"ל למועדים מדאורייתא ימי שמחה מדרבנן בימים בהם נעשו ניסים. העיקריים בהם אלו "ימי ה[[פורים]]", שנקבע ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]], ו[[חנוכה]] שנקבע בימי [[מרד החשמונאים]]. בעבר צוינו ימים רבים נוספים המפורטים ב[[מגילת תענית]], כדוגמת "[[יום ניקנור]]" על תבוסת המצביא היווני בפני המכבים, אולם בעקבות חורבן [[בית המקדש השני]] בטלו מועדים אלה שמלכתחילה נקבעו בעקבות אירועים מקומיים ובעלי חשיבות פחותה. למעשה מלבד פורים וחנוכה, אין ימים אחרים בעלי מחויבות דתית.<br />
<br />
בחנוכה תיקנו חכמים [[הדלקת נרות חנוכה|להדליק נרות]] ולגמור את ההלל בכל יום, ובפורים תיקנו [[אנשי כנסת הגדולה]] 4 מצוות: [[קריאת מגילה]], [[מתנות לאביונים]], [[משלוח מנות]] ומשתה ושמחה. בחנוכה ובפורים מותר לעבוד, אם כי נהגו שלא לעבוד ביום הפורים. בשני ה"חגים" החדשים תיקנו חכמים להוסיף בתפילה ובברכת המזון את נוסח "[[על הניסים]]" המיוחד לכל אחד משני החגים. בימי החנוכה אין מצוות שמחה, אבל בפורים, כאמור לעיל, אחת המצוות היא משתה ושמחה ובכלל זה נהגו להרבות בבשר (שמחה) ויין (משתה).<br />
<br />
חז"ל הגדירו גם את יום [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] כיום טוב, אולם לא קבעו לגביו הלכות מיוחדות. גם [[ל"ג בעומר]] נחשב החל מימי הביניים כיום שמחה, אך בלי מצוות והלכות מיוחדות. ימים אלו מתבטאים כיום מבחינה הלכתית רק בכך שאין אומרים בהם תחנון ושאסור להתענות בהם ולהספיד בהם. עם זאת, ישנם מנהגים שונים הקשורים לל"ג בעומר: הדלקת [[מדורה|מדורות]], <br />
עלייה ל[[קבר רשב"י]] וביצוע [[חלאקה]].<br />
<br />
===הצומות וימי האבל===<br />
[[קובץ:AKOTEL323.JPG|שמאל|ממוזער|300px|[[קינה|קינות]] ליד [[הכותל המערבי]]]]<br />
הנביאים שהיו בזמן חורבן [[בית המקדש הראשון]] תיקנו [[ארבע תעניות]] כאבל על חורבן בית המקדש:<br />
* ביום [[עשרה בטבת]] היום בו החל המצור על ירושלים,<br />
* ביום שבעה עשר בתמוז בו נפרצה חומת ירושלים,<br />
* ביום [[תשעה באב]] בו נחרב בית המקדש,<br />
* וביום [[צום גדליה|שלושה בתשרי]] בו נרצח גדליה בן אחיקם על ידי ישמעאל בן נתינה, דבר שעורר את חמתו של [[נבוכדנצר]] על שארית הפליטה.<br />
<br />
לאחר בניין [[בית המקדש השני]] התבטלו מרבית התעניות והפכו לימי חג, אולם לאחר חורבן בית המקדש השני חזרו התעניות להיות ימי צום ואבל. צום תשעה בתמוז הפך לצום ביום [[שבעה עשר בתמוז]], היום בו נבקעה חומת ירושלים בזמן בית המקדש השני. פרט לארבע התעניות, נוהגים לצום ביום י"ג באדר, תענית הנקראת [[תענית אסתר]] והיא לזכר התענית שצמה אסתר לפני שנכנסה למלך אחשוורוש.<br />
<br />
כל ימי הצום הינם ימים שבהם הצום הוא רק מ[[עלות השחר]] ועד [[צאת הכוכבים]] מלבד תשעה באב שצמים בו בין בלילה ובין ביום. כל הצומות אסורים רק באכילה ושתייה, פרט לתשעה באב שאסור גם בנעילת נעלי עור, ברחיצה וסיכה ובתשמיש המיטה.<br />
<br />
=== ראשי שנים ===<br />
[[קובץ:Bsisa1.JPG|200px|ממוזער|טקס ה[[בסיסה]], מנהג של [[יהדות צפון אפריקה]] לא' בניסן.]]<br />
{{הפניה לערך מורחב|ראשי שנים ביהדות}}<br />
חז"ל קבעו ארבעה תאריכים בשנה שבהם מתחיל מניין השנה עבור תחומים שונים:<br />
* '''א' בניסן – ראש השנה למלכים ולרגלים:''' מיום זה מתחילים לספור את שנות שלטונם של מלכים או מנהיגים אחרים, וכן את חגי השנה.<br />
* '''א' באלול – ראש השנה למעשר בהמה:''' מיום זה התחילו לספור את שנות חייהן של ה[[בהמה|בהמות]] בתקופת המקדש.<br />
* '''א' בתשרי – ראש השנה לשמיטה ויובל, לנטיעות ולירקות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של העצים לשם קיום מצוות [[איסור ערלה|ערלה]], וכן את [[שנת שמיטה|שנות השמיטה]] ו[[שנת היובל|היובל]]. על פי המסורת, מקובל לספור מיום זה את שנות העולם. ביום זה מתקיים גם חג מהתורה הנקרא בימינו "[[ראש השנה]]", שפותח את [[עשרת ימי תשובה]].<br />
* '''ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של פירות האילן, לשם קביעת [[מעשרות]]. בגלות איבד יום זה את משמעותו המקורית, וברבות השנים קיבל אופי של געגוע לארץ ישראל ולפירותיה. כיום יש הנוהגים לערוך בו [[סדר ט"ו בשבט]].<br />
<br />
===מקורות בתנ"ך===<br />
פורים מתואר כולו ב[[מגילת אסתר]], כולל הציווי לחגוג.<br />
<br />
ארבע התעניות מוזכרות באופן עקיף: {{ציטוטון|כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים|{{תנ"ך|זכריה|ח|ט}}}}<br />
<br />
===מקורות בספרות חז"ל===<br />
לפורים מוקדשת [[מסכת מגילה]]. לחנוכה אין מקור, ולמעשה רוב דיני חז"ל מובאים בגמרא.{{הערה|{{בבלי|שבת|כא}} - [[:s:שבת כג ב|כג]], בעיקר מפורסמת סוגיית "מאי חנוכה" המובאת ב{{בבלי|שבת|כא|ב|ללא=שם}}}} סיפור חנוכה מתואר ב[[הספרים החיצוניים|ספרים החיצוניים]] [[ספר מקבים|מקבים]]. דיני התעניות מצויים ב[[מסכת תענית]].<br />
<br />
<br />
==שמירת החגים בשואה==<br />
בזמן [[השואה]], יהודים רבים, (כולל כאלה שלא שמרו מסורת לפני המלחמה) הקפידו על קיום מצוות החגים.{{הערה|1=יפה אליאך, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16225 שמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות-הריכוז] באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}} יהודים דבקו במסורת כדי לא לאבד צלם אנוש, ולזכור מי הם ומאיפה באו. כך מספר הרב [[סיני אדלר]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בהגיע ימי חנוכה, הצלחנו, להשיג נר אחד, אשר היה בשבילנו נכס רב משמעות. בלילה הראשון של חנוכה התאספנו בקומה העליונה של אחד הדרגשים והדלקנו בצוותא את הנר היקר לנו עד מאד. בוודאי שהדלקה זאת של הנר הדליקה גם בלבנו תקוות חדשות לעתיד טוב שבוא יבוא, וחיזקה את ביטחוננו הגדול ב"מעוז צור ישועתי". ברגע כזה התעוררו בנו הגעגועים הגדולים אל העבר, אל הימים שבהם חגגנו את ימי החנוכה כל אחד בבית הוריו ברוב שמחה. אבל העבר הזה נעלם ואיננו ולכן התעוררה ביתר שאת הבקשה הבוקעת מעומק לבנו לעתיד שאמנם רחוק עדיין, אבל בו תתקיים תפילתנו ששרנוה גם אז: "תכון בית תפלתי ושם תודה נזבח, לעת תכין מטבח מצר המנבח, אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח"{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16136 מזכרונותיו של הרב סיני אדלר על חנוכה באושוויץ - בירקנאו], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}}}<br />
<br />
בתנאי מחנות העבודה היה בלתי-אפשרי שלא לעבוד בשבת וחגים. על כן, היו יהודים שהיו מסתפקים במצוות זכירת שבת, או שהיו שומרים אותה בד' אמות (בפרטיות). היו יהודים שהיו מתאמצים מאוד כדי להשיג בחירוף-נפש תשמישים למצוות.{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16142 מעדותה של שרה שטרן קטן על החיים הדתיים בגטו לודז'], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}<br />
<br />
===בחוקי מדינת ישראל===<br />
ב[[פקודת סדרי השלטון והמשפט]] אימץ החוק ה[[ישראל]]י את ההגדרה ההלכתית והגדיר רק את חגי התורה כימי מנוחה, שבהתאם ל[[חוק שעות עבודה ומנוחה]] אסור להעביד יהודי בהם. בימים טובים שאינם "חגים דאורייתא", כמו פורים וחנוכה, אין החוק אוסר עבודה, וכן בימי חול המועד.<br />
<br />
יום העצמאות מוגדר כ[[יום שבתון]],{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/chok_yom_haatzmaut.htm יום העצמאות - חוקים] באתר [[הכנסת]]}} אך אין איסור לפתוח בו [[חנות|חנויות]].<br />
<br />
==רשימה כרונולוגית של כל החגים והמועדים==<br />
<br />
{| class="wikitable mw-collapsible" width="1100"<br />
!קטגוריה !!תאריך !!שם החג/המועד !!סיבה לקיומו !!מצוות ומנהגים !!יום עסקים<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ט"ו בניסן|ט"ו]] - [[כ"א בניסן|כ"א]] ב[[ניסן]] || [[פסח]] || [[מכת בכורות]] ב[[ליל הסדר]], [[יציאת מצרים]] בראשון של פסח, [[קריעת ים סוף]] ב[[שביעי של פסח]] || איסור אכילת [[חמץ]], אכילת [[מצה|מצות]], [[סיפור יציאת מצרים]], [[קערת הפסח]], [[תפילת טל]]. בעבר גם [[קורבן פסח]] ו[[מנחת העומר]] || לא<br />
|-<br />
| מנהג || [[י"ח באייר]] || [[ל"ג בעומר]] || פטירת [[רשב"י]] והפסקת ה[[מגפה]] של תלמידי [[רבי עקיבא]] || נוהגים להדליק [[מדורה|מדורות]] ולעלות ל[[קבר רשב"י]] || כן<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ו' בסיוון]] || [[שבועות]] || קבלת התורה ב[[מעמד הר סיני]] || נוהגים [[לימוד תורה|ללמוד תורה]] כל הלילה, לקרוא את [[מגילת רות]] ואת [[עשרת הדיברות]] ולאכול מאכלי חלב. בעבר הקריבו את [[שתי הלחם]] || לא<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[י"ז בתמוז]] || [[שבעה עשר בתמוז]] || לזכר בקיעת [[חומות ירושלים]] || צום || כן<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[ט' באב]] || [[תשעה באב]] || לזכר חורבן [[בית המקדש|בתי המקדש]], [[חורבן בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[חורבן בית שני|השני]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מנהג || [[ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)#סיבות לחג בדברי חז"ל|חמישה דברים שאירעו בו]] || ריקודים בכרמים, שידוכים || כן<br />
|-<br />
|מדאורייתא|| [[א' בתשרי]] || [[ראש השנה]] || [[ראשי שנים ביהדות#אחד בתשרי|ראש השנה החקלאי]], יום [[בריאת האדם]] לפי חז"ל, יום דין לכל ברואי העולם ופתיחת [[עשרת ימי תשובה]], א' מדאורייתא וב' מדרבנן|| [[תקיעת שופר]]. נוהגים לקיים [[התרת נדרים]], [[סדר ליל ראש השנה]] ו[[תשליך]] || לא<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[ג' בתשרי]] || [[צום גדליה]] || לזכר רציחת [[גדליה בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה בישראל, בידי [[ישמעאל בן נתניה]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[י' בתשרי]] || [[יום הכיפורים]] || כפרת עוונות || [[צום]], תפילה, [[תשובה]]. בעבר היה זה היום היחיד בשנה בו נכנס [[הכהן הגדול]] ל[[קודש הקודשים]] || לא<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ט"ו בתשרי|ט"ו]] - [[כ"א בתשרי|כ"א]] ב[[תשרי]] || [[סוכות]] || הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] במשך 40 שנות [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]] || ישיבה ב[[סוכה]], [[ארבעת המינים]]. בעבר גם [[ניסוך המים]], [[הושענות]] (כיום [[פיוטי הושענות]]) ו[[מצוות ערבה במקדש|מצוות ערבה]] (כיום [[חיבוט ערבה]]) || לא<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[כ"ב בתשרי]] || [[שמיני עצרת]] || לאחר סיום סוכות, שמיועד לכל העולם, יום המיוחד לעם ישראל בלבד || [[תפילת הגשם]] || לא<br />
|-<br />
| מנהג || [[כ"ב בתשרי]] / [[כ"ג בתשרי]] (חו"ל) || [[שמחת תורה]] || סיום מחזור של [[קריאת התורה]] והתחלת קריאה חדשה || נוהגים [[עלייה לתורה|להעלות לתורה]] את כל המתפללים ולעשות [[הקפות]] עם [[ספר תורה|ספרי תורה]] || לא<br />
|-<br />
| מדרבנן || [[כ"ה בכסלו]] - [[ב' בטבת|ב']] / [[ג' בטבת|ג']] ב[[טבת]] || [[חנוכה]] || ניצחון ה[[חשמונאים]] על ה[[הממלכה הסלאוקית|יוונים]], טיהור [[בית המקדש]] ו[[נס פך השמן]] || הדלקת [[נרות חנוכה]]. נוהגים לאכול מאכלים רוויים ב[[שמן זית]] || כן<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[י' בטבת]] || [[עשרה בטבת]] ו[[יום הקדיש הכללי]] || תחילת המצור על ירושלים, יום זיכרון לנספים ב[[השואה|שואה]] || צום והדלקת נרות נשמה || כן<br />
|-<br />
| מנהג || [[ט"ו בשבט]] || [[ט"ו בשבט (מועד)|ט"ו בשבט]] || [[ראש השנה לאילן (הלכה)|ראש השנה לאילנות]] || [[סדר ט"ו בשבט]], כיום נוהגים גם לנטוע עצים || כן<br />
|-<br />
| תענית (מנהג) || [[י"ג באדר]] || [[תענית אסתר]] || לזכר צום [[אסתר המלכה]] וכל עם ישראל שישב ב[[שושן (עיר)|שושן]] עקב הגזירה שגזר [[המן]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מדרבנן || [[י"ד באדר]] / [[ט"ו באדר]] ([[שושן פורים]]) || [[פורים]] || הצלת היהודים מגזרות ההשמדה של [[המן]] במלכות [[אחשוורוש]] || [[מקרא מגילה]], [[משלוח מנות]], [[מתנות לאביונים]], [[סעודת פורים]], נוהגים [[תחפושת|להתחפש]] || לא<br />
|}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חג]] <br />
*[[יום טוב]] <br />
*[[חול המועד]] <br />
*[[מגילת תענית]]<br />
*[[אסרו חג]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Jewish holidays|שם ויקישיתוף=חגי ישראל|ויקיטקסט=קטגוריה:מועדים|שם ויקיטקסט=מועדים|ויקיציטוט=קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|שם ויקיציטוט=חגי ישראל ומועדיו}}<br />
* {{קיצור שולחן ערוך|98|הלכות יום טוב}}<br />
* אתר [http://www.drivehq.com/web/yakov/index.htm חג שמח]<br />
* [http://www.kipa.co.il/holidays/ חגי ישראל בפורטל כיפה]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{חגי ישראל ומועדיו}}<br />
{{הלכה}}<br />
[[קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|*]]<br />
{{ו}}</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%95&diff=378059שיחת משתמש:עידו2018-03-23T08:11:17Z<p>המעוררים: /* כוכב לעמוד התווך */</p>
<hr />
<div>== ברוך הבא לעצמי ==<br />
<br />
{{בה}}<br />
מי אני? זאת ה'''''תשובה'''''!<br />
בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 05:42, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
:ברוך בואך בצל קורתנו! נקווה שתהיה לנו לעזר רב, בהצלחה רבה! ("גנבת" לי את התבנית, לפחות נכתוב ידני {{קריצה}}) [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ז' בשבט ה'תשע"ח • 12:34, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{א|Tshuva|עידו}} דומנ י שקישור מתאים על המילה "תשובה" ימנע טעויות מביכות כאלו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 14:19, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
:::[[משתמש:Davidnead| ]] רציתי שהמבין יבין משיקולים שונים. 17:58, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== מדיניות הסרת תמונות ==<br />
<br />
שלום, עידו, וברוך בואך למכלול. הננו שמחים מאוד על שזכינו למכלולאי נמרץ ומוכשר כמוך, יהי בואו לברכה לכולנו.<br />
<br />
בקשר ל[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%98&curid=144682&diff=364942&oldid=364941 עריכה] הזאת, רציתי להסב את תשומת לבך שבמדיניות המכלול נקבע לבינתיים שלא להסיר תמונות כי אם לכסותם ב[[תבנית:תמונה חילופית]]. [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 12:40, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
:{{OK}} [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 12:49, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== עריכה בתוך {{תב|מהדורות}} ==<br />
<br />
שלום עידו, בקשר לעריכתך בערך [[גלים מילימטריים]]. אני אישית לא בטוח שיש צורך להסיר תוכן זה מבחינה יהודית, אבל כמובן איני יכול להתווכח איתך כל עוד אין על זה מדיניות ברורה. מה שכן, חובה לעשות הסרה זו בתוך תבנית מהדורות בדיוק מסיבות כאלו. לפיכך, בחן את [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=גלים_מילימטריים&type=revision&diff=365011&oldid=364965 עריכתי זו], החזרתי את התוכן שהסרת לתוך תבנית מהדורות, כך שהוא מוסר, אבל על ידי התבנית, ובמהדורה הכללית הרשתי לעמי להחזירו לגמרי בשינוי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 14:57, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
:{{OK}} <br />
{{ש}}בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:07, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
:אני מתזכר שוב, בקשר ל[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מפרץ_מקסיקו&curid=144984&diff=366022&oldid=366017 עריכתך זו]. עריכות כאלו נעשות במכלול רק באמצעות תבנית המהדורות, אנא לטיפולך. תודה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:52, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
::תזכורת - ההערה הנ"ל מחכה לטיופל. עמך הסליחה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:37, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:::[[משתמש:Davidnead|טופל]], נא בדוק והער [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:53, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::::יישר כוח. ברמת העיקרון העריכה תקינה ועומדת בנדרש. אני מוסיף כרגע 2 תיקונים: 1. אני מוסיף איזכור לתקופה המשוערת על ידי מתן שם התקופה במקום נקיבת מספר השנים, זו שיטה שאנו משתמשים בה הרבה. 2. אני מוסיף תוכן למהדורה הבסיסית שכן התוכן לא עד כדי כך בעייתי שצריך להסירו לגמרי מהבסיסית. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:31, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== הערך Base64 ==<br />
<br />
נראה לי כדאי לייבא אותו לכאן עם קרדיט לויקיפדיה האנגלית. (כתוב בתקציר העריכה יצרתי אותו על ידי תרגום תוכן, ושים <nowiki>{{קרד|ויקי|אנגלית|Base64}}</nowiki>). מכאן תשכתב אותו כראוי. למה לעבוד בשבילם? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ח • 12:46, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
:סליחה ראיתי שכבר ייבאת אותו.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ח • 12:47, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{א|יהודה 1}}, אל תדאג, מרץ התרומה האנציקלופדי שלי עבר למכלול. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]])<br />
<br />
== בקרת ייבוא ==<br />
<br />
שלום עידו היקר, אחר התודה על המרץ והרעננות שאתה משקיע פה. שים לב כי בערך [[איסלנד]] שייבאת יש בפסקה "היווצרות האי" מידע כפרני. יכולת לאתר אותו בקלות על ידי שימוש בגאד'גט בדיקת מילים חשודות המותקן לך כברירת מחדל (לחצן בחלק העליון של התפריט הימני, מומלץ להשתמש בו בכל ערך שמיבאים). אנא טפל בו בבקשה על פי [[תבנית:מהדורות/שורה|המדיניות]]. שבוע טוב, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:25, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
:מצוין, תודה<br />
:טופל.<br />
:בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 21:03, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
::חשוב לשים לב בעניינים רגישים כגון אלו לא לנקוט הסברים ותיקונים כלאחר יד העשויים להשמיט את התמונה המדעית אותה חפץ לדעת הקורא ללא הכרח לכך, בדיוק לפיכך אנו משתמשים ב{{תב|מהדורות}} וכפי שהקדמתי. [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=איסלנד&action=historysubmit&type=revision&diff=365455&oldid=365436 כאן] תוכל לראות כיצד השבתי את הטקסט המקורי ושיבצתי את עריכתך בתוך תבנית המהדורות. את הטקסט שאתה כתבת הכנסתי לתוך הפרמט המוצג לקוראים המהדורה הבסיסית - כי לשם הוא מתאים לדעתי, ולמהדורה הכללית הכנסתי ליקון בסגנון שונה. אנא ראה שם. תודה! [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 23:44, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
:::ההשערה הזו ללא מקורות וללא ביסוס (לא רק בערך אלא גם במחקר) אי לכך אין לה מקום לדעתי בערך, גם לא במהדורה הבסיסית. לא כל דבר שכתוב בויקיפדיה הוא הקדש. אני יכול לשים "דרוש מקור" אם אתה רוצה לשבוע ומשלא ימצא כזה למחוק. כך הנהלים בויקיפדיה גם. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 17:01, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
::::אני לא מבין אותך. אתה לא מחקת את ההשערה, אלא רק את השערת הזמן. אין ספק של פי המחקר עד כמה שהייתה התפצלות כזו היא לא הייתה אתמול. האם האומדן שהובא שם אינו האומדן המקובל להשערה זו במחקר? בנוסף, את עריכתך נימק כ"עריכה חרדית". בגאולוגיה איני מבין הרבה, אך שינוי מידע גיאולוגי מסיבות של עריכה חרדית ולא מסיבות שהן לגופו של עניין, נעשות אך ורק בתוך תבנית מהדורות. כמובן שאם אתה מבין בגאולוגיה ואתה כותב משהו שמשקף את הקונצזוס בעניין - זה לא רלוונטי וזה הופך לעריכה רגילה ככל עריכה אחרת. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 17:14, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
<s>:::::אסביר. ראשית לא היה כתוב שזו השערה (פגיעת המטאוריט) אלא מוצג כעובדה. בנוסף גם ההשערה אינה מבוססת כלל ועיקר ואף בערך באנגלית (המפורט עשרת מונים) זה לא מופיע. בקיצור זה משפט של כפירה סתמית לשם הכפירה ו'''ללא מחקר ומקור''' ולה אין מקום אפילו בויקי העברית. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:04, 30 בינואר 2018 (IST)</s><br />
:::::::::סליחה, [[משתמש:davidnead|אתה]] צודק ואני לא דקדקתי בכוונת המשורר... אוסיף את המידע וארחיב. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:21, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
אני שוב פה: בערך [[הוריקן קתרינה#ביזה והתנהגות עבריינית בניו אורלינס בחסות הוריקן קתרינה]] קיים ביטוי לא מקובל במרחב הערכים במכלול. לא הוסכמה מדיניות סופית לגבי השימוש במונח, אך תוכל לראות את הדיון בעניי ב[[המכלול:חדר דיונים למינוח יהודי/צניעות#אונס]]. מחוסר מדיניות אחרת פעל כפי הבנתך על פי רוח הדיון שם, אך עשה זאת בתוך תבנית מהדורות. אני אישית נוטה להשאיר את הביטוי לפחות במהדורה הכללית, כל עוד אין לו ביטוי חילופי הולם. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:22, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
===בקרת ייבוא 2===<br />
כמה תיקונים נדרשים בערכים שייבאת:<br />
*[[כתב סיני#תרבות הכתב הסיני]] - מוזכר ביטוי על אלילהם בלי הסתייגות. נהוג מרכאות או משהו דומה. בפסקה "שיטות תעתיק" יש צורך במכלולזציה. <br />
** '''''פתחתי דיון בדף השיחה שם.''''' (והוספתי גרשיים) [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:15, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
***שיפרתי את הגרשיים לפי טעמי. ושכחת את המכלולזציה בפסקה האחרת. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:39, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
****טופל, נא נטר [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
*****אני שוב מזכיר - המכלולזציה בפסקה "שיטות תעתיק" - שכחת. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 01:02, 1 בפברואר 2018 (IST)<br />
*[[רכס הרים#תזוזת לוחות טקטוניים]] - תיארוך של מליוני שנים.<br />
**'''''[[משתמש:Davidnead|טופל]], נא בדוק אם עפ"י הנהוג''''' [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:15, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
***הוספתי טיבה הבהרה בבסיסי לתת מעט יותר מאשר משפט עמום (זה בסדר זו בעיה מוכרת). לגבי הכללי - לא נהוג להשאיר טווח שנים כזה אפילו בכללי. לא יודע להגיד לך פתרון, אם לא תצליח לחשוב על ניסוח יצירתי המעביר את המספר בלי לנקוב במספר תיאלץ להשאיר בינתיים את זה ריק, אבל לא להשאיר מספר כפרני לכאורה כזה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:43, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
****שמתי כרגע את אותו הניסוח של הבסיסי בכללי, נא נטר [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
*[[מערכת העצבים#חלוקה לאזורים במערכת העצבים המרכזית]] - תהליכים אבולוציונריים<br />
** '''''מה הבעייה עם "תהליכים אבולוציונריים" - לא סותר שום דבר בתורה.'''''<br />
***תיאורטית אתה צודק בפועל הביטוי הוא בגדר "אשר שנא וכו'", וכן לא סתם הוא מקשר לערך "האבולוציה של האדם". ראה את הדיונים על ביטוי זה בדף המונחים. הקו הוא שבמקום שאפשר בקלות פשוט מחליפים לצורה כלשהי של "התפתחות" במקום אבולוציה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:45, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
****טופל, נא נטר [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
תודה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:45, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:ראה הערות לעיל בפנים [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:17, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::[[משתמש:Davidnead|דוד]], ראה הערות **** נוספות [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
''יישר כוח''' על כל התיקונים. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 01:00, 1 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== מייל ==<br />
<br />
שלחתי לך. אם אתה לא רואה ייתכן שהיגיע לספאם--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ד בשבט ה'תשע"ח • 15:49, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
:ראית{{א|יהודה 1|י}}, הוספת גם בויקיפדיה העברית. והכללת כדי להסביר גם על '=' בודד. מצוין. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 16:49, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== כוכב מייבא ==<br />
<br />
{| style="background-color: #dae8da; border: 1px solid #fceb92; {{box-shadow|1px|1px|5px|black}} {{border-radius|12px}}"<br />
|rowspan="2" style="vertical-align: middle; padding: 5px;" | [[File:Aviation Barnstar Hires.png|70px]]<br />
|style="font-size: x-large; padding: 3px 3px 0 3px; height: 1.5em;" | '''כוכב מייבא'''<br />
|-<br />
|style="vertical-align: middle; padding: 3px;" |בשם [[המכלול:המכון לאוריינות וידע כהלכה|המכון]], [[המכלול:חבר העורכים|המכלולאים]] ועשרות אלפי קוראי המכלול, תודה ענקית על יבוא איכותי ונקי של אלפי ערכים בפרק זמן כה קצר. בקצב זה תוך מספר חודשים נעמוד על 200,000 ערכים, ונשלים את מלאכת הייבוא. בזכות פעילותך הנמרצת במכלול יש כבר {{מספר ערכים}} ערכים!{{ש}} בהוקרה רבה וגדולה [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]])<br />
|}<br />
:[[תמונה:Face-blush.svg|30px|הסמקה]]{{ש}}בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:34, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
::אתה יכול לבקש הרשאה ממפעילים כדי לחסוך את הצורך בכתיבת תקציר והכנסת התבנית. [[המכלול:בקשות ממפעילים/הרשאות|כאן]]--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו בשבט ה'תשע"ח • 09:52, 11 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C%3A%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&type=revision&diff=368365&oldid=367296 לבקש אפשר]...[[משתמש:יהודה 1|.]] [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:22, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== תוכן ==<br />
<br />
שלום עידו, מדוע ראיתי שיש כאן עורכים שלוקחים תוכן מהוויקיפדיה הרגילה ומשנים אותו? חשבתי שבאתי לאנציקלופדיה יהודית אמיתית. מאוכזבני קשות. בברכה, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 17:50, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:{{א|ויזל|מ}}טרת המכלול להנגיש מידע אמין ובאופן מכובד, הן של קודש והן של חול. משכן שימוש במידע מויקיפדיה עם בקרה ודאי ישרת את ציבור הקוראים נאמנה. מדוע זה תתאכזב? <br />
:בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 17:59, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::אז מדוע להעתיק מידע משם? בשביל לכתוב אנציקלופדיה אמיתית עלינו לכתוב את המידע בעצמנו, ולא לעתיקו. בוודאי ללא מתן זכויות יוצרים, דבר המהווה עבירה חמורה על החוק במדינת ישראל. בברכה, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 18:09, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::{{א|ויזל|ע}}רכים מויקיפדיה מקבלים קרדיט כאן, ואנחנו עונים על המוגדר בחוק ואף מעבר לכך. שנית ודאי מומלץ להשתמש במה שמועיל ולסנן מה שמזיק. שלישית, הנני עורך גם בויקיפדיה וכתבתי שם מאות אם לא אלפי ערכים. אתה ודאי מוזמן לתרום עריכות "אמיתיות" ולחזק את עוצמתו השועטת של המכלול. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:16, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::אעיר למשל ש{{א|ויזל}} עריכתך המושקעת בערך [[פוליטיקה]] עם כל הרצון הטוב דורשת הרבה שיפור, היא מתומצת ושטחית מידי, מתייחס רק למצב כיום, ומציגה את דרכם של המפלגות החרדיות באור לא מדוייק ולא חיובי. זו סיבה למה כדאי ראשית להתבסס על תוכן קיים, כי כתיבת תוכן חדש דורשת המון עבודה כדי שיצא איכותי ברמה גבוהה. בלי רמה גבוהה הפרויקט שלנו ידרדר מהר מאוד. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:21, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::לא העתקתי את התוכן מוויקיפדיה, מלבד התמונות. דוד, אין לי כוונה להציג אף מפלגה באור חיובי או שלילי, אלא באופן אובייקטיבי. לא אפרגן לאף מפלגה משום שאני לא שופר תעמולה. בברכה, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 18:30, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::עידו ו[[משתמש:Davidnead|דוד]], צר לי כי הנכם חושבים שעלינו להפוך לשופר תעמולתי. שכן, עידו, כל עריכה אשר לא מוצאת חן בעיניך ראויה לשחזור ואזהרה לכותב לפי מה שראיתי. עידו, הנני גם עורך בוויקיפדיה. יש לי מעל 10,000 עריכות. אני יודע איך כותבים. אם המכלול ימשיך כך, הוא עשוי להיפגע קשות ולא יוכל לעולם לספק תוכן איכותי וראוי. ראיתי כאן אוסף שטויות אחד גדול. תעמולה לשמה. אני מודיע בזאת על פרישתי לאלתר מהמכלול. שיהיה לכם בהצלחה! {{ש}}נזכרתי בדבר עידו, אם היית עושה את מה שעשית לי בוויקיפדיה, היית נחסם ללא הגבלת זמן. {{ש}}היו שלום, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 18:40, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::נשמח לראותך תורם ופועל בהמשך אם תמצא לנכון. תודה על הדגים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:49, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::{{א|ויזל}} - גם אני סבור שהאזהרה לא הייתה נחוצה. עליך להבין שהייתה לנו היום הצפה של כמה משחיתים שניסוי בכוח לבצע עריכות פוגעניות כלפי חרדים. העריכה שלך אמנם לא נמצאת בשוה להם, אך הביטוי "אם כי בפועל מצטרפות לכל ממשלה אשר תיתן יותר כסף לבחורי הישיבות" - הוא רחוק מלהיות מדוייק, ומנוסח באופן שלילי. איננו מנסים להיות שופר של אף אחד, אך איננו מוכנים גם להתבטא בצורה ששונאינו מתבטאים. יתירה מכך - גם בוויקיפדיה ביטוי כזה לא היה עובר, הוא מידי שטחי ולא אובייקטיבי. אם בכל אופן זה נעשה בתום לב ואתה סבור אחרת - נשמח בהשתתפותך. אובייקטיביות (לא מזוית כמו בוויקיפדיה) היא מקוי היסוד שלנו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:11, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}מעניין שגם בוויקיפדיה [[w:he:מיוחד:הבדלים/22437512|מחקו הערב עריכה דומה]], והמשחזר עדיין לא נחסם. [[משתמש:יוקל|יוקל]] ([[שיחת משתמש:יוקל|שיחה]]) 02:51, 13 בפברואר 2018 (IST)<br />
:מעניין עוד יותר, שהמשחזר - המגדיר את עצמו כשמאלני - גם הסביר היטב את השחזור [[w:he:שיחת משתמש:אלי גודין#למה שחזרת את העריכה המועילה שלי בערך פוליטיקה?|כאן]], וזה לשונו:<br />
:{{ציטוטון|שלום גם לך.}}<br />
:{{ציטוטון|מכמה סיבות; א. יש ערך נפרד על הפוליטיקה בישראל, מה שאומר שאין צורך להרחיב. ב. גם אם בחרת להרחיב, אין מקום להביא פרשנות מקורית שלך (שיש לומר דווקא די משעשעת). ג. שגיאות עובדתיות. ד. שגיאות כתיב.}}<br />
:לתשומת ליבו של הרב {{א|ויזל}}. [[משתמש:יוקל|יוקל]] ([[שיחת משתמש:יוקל|שיחה]]) 03:00, 13 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::לאור תגובות רבות כאן, אני נדרש להגיב. ראשית, דבריי כוונו לגבי אזהרת השווא של עידו ולא לגבי השחזור. שנית, אין אני הבאתי את התוכן לויקיפדיה העברית היום לפנות בוקר. שלישית, מתקיים כעת דיון נרחב בויקיפדיה לגבי המכלול. יש אף השוקלים לתבוע את האתר על הפרת זכויות יוצרים בגין אי מתן קרדיט כמו שצריך לתת. אני כמובן לא מתנגד לתביעה נגד האתר, שכן אני רואה בה לגיטימית לחלוטין ואף צודקת. האתר משקר במצח נחושה לקוראיו ומשכתב תוכן כרצונו. הרי מדוע נמחקו תכנים על דברים שנטענו כי היו לפני 5778 שנים? האתר הזה לעולם לא ישיג את יעודו. חבל על זמנכם... אם אתם באמת רוצים לתרום למגזרכם, עליכם להביא להם אמת לאמיתה, ולא חצאי אמת ואף שקרים. בברכה, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 17:06, 13 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{א|ויזל}} ידידי - אני חושב שכשם שקיבלת שכר על הדרישה, תקבל כעת שכר על הפרישה... ישר כוח והמשך הצלחה! [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:06, 13 בפברואר 2018 (IST)<br />
==כתוב על עצמך==<br />
{{כתוב על עצמך|ללא}} [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 02:22, 19 בפברואר 2018 (IST) (ברור שאתה מכיר את זה אבל כתזכורת, בעיקר יהיה מעניין לראות איך אתה רואה את המכלול)<br />
{{ש}}<br />
..[[משתמש:יוסף|.]] [[תמונה:Emojione BW 1F914.svg|60px]] {{ש}}[[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:27, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:לפחות תיצור דף ריק כדי שהקישורים אליך יהיו כחולים.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 15:16, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::למה זה משנה? [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:27, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::כי לפעמים מכניסים <nowiki>{{א|עידו|מה דעתך}}</nowiki> ורוצים לדעת שלא התבלבלו. אז בודקים בתצוגה מקדימה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' באדר ה'תשע"ח • 10:53, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::<span style="background-color:blue; color:white">&nbsp;&nbsp;הוכחל&nbsp;&nbsp;</span> [[משתמש:יהודה 1|.]] [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:56, 25 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== חתימה עם תאריך עברי ==<br />
<br />
ראה [[עזרה:חתימה#חתימה עם תאריך עברי|שם]], אם זה מעניין אותך.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' באדר ה'תשע"ח • 11:52, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
:מכיר, תודה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 13:16, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== מיון עולם הטבע ==<br />
<br />
תראה את [[מיוחד:הבדלים/373560|העריכה שלי אחריך]].--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"א באדר ה'תשע"ח • 22:33, 25 בפברואר 2018 (IST)<br />
:ראיתי [[משתמש:יהודה 1|מצוין]]! [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:53, 25 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== שאלה על סגנון עריכה בתהליך של כתיבת ערך ==<br />
הנני מנסה לעשות indent בפיסקה איך עושים את זה<br />
<br />
[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 22:54, 3 במרץ 2018 (IST)<br />
:[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|עם]] סימן נקודותיים כזה ':'. בעברית זה נקרא הזחה. פעמיים נקודותיים (::) יזיח רווח כפול וכן הלאה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 00:04, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
תודה רבה, סיימתי ג"כ להכין את הערך של [[שלוש השבועות]] הנני מקווה שהוא בנוי נכון, הכל הבאתי לפי מקורות מבוססים, סליחה על האורך של הערות שולים (מה לעשות אבל צריך להביא מקור)<br />
<br />
::אם ישנן טעיות בעריכה נא לעדכן אותי ע"מ שאוכל להציג את התוכן כראוי.<br />
::[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 12:40, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:::אינני מנטר את הערך ובכלל אין לי הרשאות ניטור. אם תרצה תוכל לבקש ניטור העריכות, לדוגמא ב[[המכלול:חממה]] [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:42, 16 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== מה אני צריך למחוק... ==<br />
<br />
בס"ד<br />
לקח לי הרבה זמן לעבוד על כך<br />
אז מה הם הייחסוים שאני צריך להכניס, מבלי למחוק אם אפשר<br />
<br />
מהם הסימונים שאני צריך לעשות בשביל שיוצג כראוי<br />
[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 18:44, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ראשית]] צריך להביא את הערך כפי שהוא ללא כל שינוי. לשם כך אז אני צריך למחוק את הקיים ואז "להתחיל מ-0" כלומר, לייבא מחדש כדי שהייבוא יהיה כסדר. כדי שלא תאבד השקעתך, ייצרתי לך [[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם/טיוטה:שלוש השבועות|טיוטה פרטית של הערך]]. לאחר המחיקה והייבוא התקין, תוכל לשוב ולעשות את השינויים שעבדת עליהם ואחרים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:59, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
::נו טוב שיהיה<br />
::[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 19:12, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:::ביקשתי גם את המחיקה הנדרשת ואוכל גם לייבא עבורך אח"כ, כדי שתראה כיצד לעשות זאת אם תרצה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:14, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== תוך כמה זמן הערך יעלה מחדש ==<br />
ישנם עוד ערכים שהנני מעוניין להכניס ולהרחיב<br />
<br />
[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 21:35, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שלוש_השבועות&action=history ייובא כבר] כבר ע"י {{א|ויקרא האדם שמות}} {{א|ילקוט השבעתי אתכם|עבורך}}. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:38, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== תודה רבה ==<br />
<br />
עידו, אין חכם כבעל הנסיון, תודה על התמיכה והעידוד ! [[משתמש:יהודי מאוד פשוט|יהודי מאוד פשוט]] ([[שיחת משתמש:יהודי מאוד פשוט|שיחה]]) 17:34, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== שאלה ==<br />
<br />
* אני מקווה שאני במקום הנכון.<br />
*אני שואל היכן אני יכול לקרוא על המתרחש כעת בימים אלו כאן ולתרום להמשך העבודה.<br />
*האם יש איזה דף ציבורי בו ניתן לשוחח על הדברים?<br />
*גם למה אני לא יכול לקרוא את הערך על יציאת מצרים?? זה נראה לי יותר חשוב משטויות אחרים שיש במכלול. {{שכח לחתום|המעוררים}}<br />
:*כאן (דף השיחה שלי) מקום מצוין אם רצית עזרה אישית. <br />
:*{{א|המעוררים|על}} מה ש"מתרחש כעת" תוכל לעקוב בדף [[מיוחד:שינויים אחרונים]].<br />
:*דפים ציבוריים ישנם רבים, חלקם פעילים יותר וחלקם פחות. כמה לדוגמה הם: [[המכלול:אולם דיונים]], [[המכלול:בקשות ממפעילים]], [[המכלול:שער החבורה]], [[המכלול:פיתוח התשתית]]<br />
:*כנראה משום שיש תוכן בדף שהוכנס למהדורות. אם אתה רוצה לצפות בדף וע"י כך להיחשף גם לתוכן שהוסר, תוכל להיכנס ל"העדפות" (למעלה, בראש הדף), לבחור בטופס את "אספקלריה (גרסת בטא)" ושם לסמן את "מהדורה כללית" ואת "כלי עריכת אספקלריא".<br />
:בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:59, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
==ערב טוב==<br />
שלום למכלולאי. • [[משתמש:עמודא דנהורא|עמודא דנהורא]] • [[שיחת משתמש:עמודא דנהורא|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 01:54, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:[[File:Emojione BW 1F609.svg|30px]]<br />
:[[משתמש:עמודא דנהורא|א]]שריך ש 1:54 הוא "ערב" ... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 07:10, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::למה אי אפשר לשלוח אליך דוא"ל דרך המערכת? מופיעה לי שגיאה. • [[משתמש:עמודא דנהורא|עמודא דנהורא]] • [[שיחת משתמש:עמודא דנהורא|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 11:00, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:::? אבדוק... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:20, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::::לכאורה אין סיבה מוצדקת. בהעדפות מאופשר. [[משתמש:עמודא דנהורא|נסה]] לשלוח למשתמש הוויקליפדי שלי [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:29, 22 במרץ 2018 (IST) <br />
:::::שלום עידו. מה דעתך על קריאת של 'ויקיפדיה' שבמחוזותינו בשם 'ויקליפדיה' כדי להביע את סלידתינו מהמקום הכפרני הזה?[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 14:51, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::כפי שאתה רואה, אהבתי. אך עצתי היא בגדול להשתמש בזה בעיקר במשפטים בהם רוצים להבליט את הסכנה ששם ולא כל הזמן. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:54, 22 במרץ 2018 (IST) <blockquote>אז אולי רק בדף המדיניות שלנו לגבי הערכים שאנחנו מביאים מויקליפדיה או גם בשורת הקרדיט. זה חשוב מאוד בשרות הקרידט בגלל ששם אנחנו כאילו מספרים שאנחנו מסתמכים עליהם ומפארים אותם וזה בבחינת כמש"כ במד' 'לפניהם ולא לפני עכו"ם מנין לבעלי דינין של ישראל שיש להם דין זה עם זה שיודעים שהעכו"ם דנין אותו הדין כדיני ישראל שאסור להזדקק לפניהם, תלמוד לומר אשר תשים לפניהם לפני ישראל ולא לפני כותים שכל מי שמניח דייני ישראל והולך לפני עכו"ם כפר בהקדוש ברוך הוא תחלה ואחרי כן כפר בתורה שנא' (דברים לב) כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים'[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:07, 22 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
<br />
== תוכו אכל קליפתו זרק ==<br />
<br />
איך אניי יכול להביא ערכים מויקליפדיה? זה מורכב מאד או שאפשר בתהליך קצר לעשות את זה??[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:10, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:פשוט להפליא. אך ראשית, נא קרא את [[המכלול:ייבוא מוויקיפדיה]]. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:37, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== כוכב לעמוד התווך ==<br />
<br />
דרך כוכב מיעקב. אני לא יודע איך עושים כוכבים כאלה אבל רציתי להביע את הוקרתי העמוקה לך על כל מה שאתה עושה למען המקום הקדוש הזה. באמת רואים את כל ההשקעה שיש כאן וכל הכמות והאיכות זה בגללך. אתה הוא עמוד התווך המרכזי של עיקר הדברים שנעשים כאן ולך יאתה תהילה. ובלעדך לא ירים איש את ידו ואת רגלו.. שליחות הקודש שאתה עושה גבוהה מאין כמתה ושכרך ודאי רב משמים. אין הרהה שמבינים שאיסוף ידע לשם ידע הוא בבחינת חטא עץ הדעת וקלקול עצום ורק מי שיש יראת שמים בלבבו הוא יודע מה וכיצד לפעול לתועלת כלל ישראל. על כן תודתי בשם כל אתר 'המכלול' נתונה לך להמשיך לעמוד בפרץ ולהוסיף חילים לתורה. 'שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ'!! [[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:15, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
Emoji u1f44f.svgשְכּוֹיֵיח! גדול.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:17, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:תודה [[משתמש:המעוררים|לך]] על המחמאות. למעשה אינני כאן מתחילתו של המיזם. ישנם {{א|Davidnead|כמה}} וכמה שבנו טרם הגעתי, במו ידיהם תשתיות, כללים, מבנה וגם ייבוא כמותי לרבבותיו כפשוטו, שהגיעונו לכאן, חפרו בארות, ואת מימיהם אנו שותים. <br />
:הנה לך שעור ראשון:<br />
::העתקת לעיל שמו של קובץ - '''"Emoji u1f44f.svg"'''. אין די בכך כדי שהקובץ יוצג, אלא יש להכניסו ל[[תבנית:תמונה]].<br />
::כדי להציג את התמונה תצטרך להשתמש בתבנית התמוונה בקוד המקור כך - העתק את הטקסט הבא לתוך קוד המקור: '''''<nowiki>[[תמונה:Emoji u1f44f.svg|30px]]</nowiki>'''''. זה יתן את הפלט של מחיאת הכפיים הזו: [[תמונה:Emoji u1f44f.svg|30px]]<br />
::תרגיל - פתח את קוד המקור של דף השיחה כאן ועשה זאת (תוכל כמובן לשנות שם את גודל התמונה ע"י הפרמטר של הפיקסלים שהוא בדוגמא שלי '''''30px'''''... <br />
::[[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:52, 22 במרץ 2018 (IST) <blockquote>'אין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה'!! בפרט מי שמכניס את ה'נשמה' '''''הרי הוא כעושה את הסוף כולו!'''''[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:11, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote><br />
<br />
== הצעה נפלאה ==<br />
<br />
ממש עכשיו שוחחתי עם ידיד קרוב על המקום הנפלא הזה וזה נורא ענין אותו. יש לו הרבה פירושים וליקוטים שהוא כתב על החומש והוא אמר שהוא יכול להוסיף את זה בערכים המתאימים. אבל הוא אמר לי שאין לו גישה לאינטרנט כל הזמן אז הכי פשוט לו לשלוח למייל את מה שהוא כתב ואתם תערכו את זה בערכים. אם צריך אני יכול גם לעזור בזה מה שאני יודע כי אני ממש מסתבך אם כל הדברים המורכבים יותר. הידיד הזה הוא ת"ח ממש וכשהוא למד בישיבת מיר הוא היה ידוע לשם דבר של עילוי ממש היום הוא ר"מ חשוב בישיבה של יותר מ250 בחורים.הוא גם וודאי יוכל להוסיף ברמה תורנית ורוחנית של האתר אם הוא ירשום את עצמו בהמשך. יש לו גם קשר קרוב עם הרב שטיין וזה יכול לעזור לנו הרבה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:23, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:ב"ה, שכוייח. תרומות מתקבלות בברכה. אמנם כאן לא נהוג להביא חידושים בעצמנו, אפילו שיש פה גם עורכים ת"ח, אלא רק להביא דברי חכמים שקדמונו, וכמובן גם דברי גדולי הפוסקים של זמננו.<br />
:אני מציע שתלבש בגדי עבודה ותתחיל ללמוד להתעסק עם קוד מקור. אנחה אותך שלב שלב. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:57, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::{{א|המעוררים|המעורר}} "הרב שטיין"? "לעזור לנו"? [[משתמש:קיש קיש קריא|קיש קיש קריא]] ([[שיחת משתמש:קיש קיש קריא|שיחה]]) 17:22, 22 במרץ 2018 (IST) קוד מקור-אני ינסה בהמשך. לא מדובר על חידושים סתם אלא על דברים שכבר כתובים. לא יודע מה רוצה קיש קיש אבל כבר כתבתי במקום אחר דצריך לבדוק מי הוא ומה תפקידו כאן. בנתיים אני לא מגיב על דבריו שלא נראים הם לשלום.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 10:57, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>את ה'תבניות' אפשר רק בהקוד מקור?? אם כן אין לי אפשרות למחוק עם תבניות אז אני מוחק רגיל עד שאני יתרגל להקוד מקור הזה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:03, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote></div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%92%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%95&diff=378058חגי ישראל ומועדיו2018-03-23T08:06:01Z<p>המעוררים: </p>
<hr />
<div>{{תקציר פורטל|שבת ומועדי ישראל}}<br />
[[קובץ:Laubhüttenfest.jpg|שמאל|ממוזער|300px|כרטיס ברכה ל[[ראש השנה]]. ביום זה מתחילים [[עשרת ימי תשובה]], לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס ל[[ארבעת המינים]], אותם אוחזים ב[[חג הסוכות]] (ראו תמונה).]]<br />
'''חגים ומועדים''' הוא כינוי לכלל ה[[חג]]ים והמועדים הקיימים בעם ישראל. זמנם של החגים והמועדים נקבע על פי [[הלוח]]. תחת הגדרה זאת נכנסים ימים רבים: חלקם מצווים עוד מה[[תורה]], חלקם נקבעו על ידי [[חז"ל]] וחלקם נוספו במשך השנים. ניתן לסווג את החגים והמועדים למספר סוגים: קיימים חגים שהם ימי [[שמחה]] [ונקראים גם בשם הכללי 'ימים טובים'], ומועדים שהם ימי [[צום]] ו[[תענית]], ימי אבל וזיכרון וימי תשובה. לימים אלו יש משמעות עמוקה בכך שהם משפיעים על היהודי לכל השנה ובספרים נכתב דברים נשגבים על הימים טובים ומה הם מסוגלים.<br />
<br />
מקורו של המונח בתקופה המקראית; המילה "חג" מבטאת הקרבת [[קרבן חגיגה]] בימים שאותם קבעה התורה, ולעתים התורה מכנה את הקרבן בשם המקוצר "חג".{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|יח}}}} מקורה של המילה חג הוא מלחוג, ב[[עלייה לרגל]] היו חגים ב[[בית המקדש]]. במקרא מצוינים שלושה חגים והם המועדים לעלייה לרגל: [[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]].<br />
<br />
כמעט כל הדינים הקשורים למועדים [כולל התעניות] כתובים ב[[סדר מועד]].<br />
<br />
==מועדים מהתורה==<br />
[[קובץ:Ahawah Children's Home, Berlin; Passover Seder Table.jpg|300px|ממוזער|סדר פסח, ברלין, שנות העשרים]]<br />
בתורה מוזכרים שמונה מועדים. כל המועדים מוזכרים כזכר ל[[יציאת מצרים]], אך לכל אחד מהם משמעות שונה ולרובם מצוות המיוחדות להם:<br />
* '''[[שבת]]:''' זכר ל[[בריאת העולם (יהדות)|מעשה בראשית]], לכך שה' ברא את העולם בשישה ימים ושבת ביום השביעי, וכן זכר ליציאת מצרים.<br />
* '''[[ראש חודש]]:''' היום הראשון לחודש, וייתכן שקשור גם ליציאת מצרים שהרי המצווה הראשונה שבה נצטוו ישראל לפני יציאת מצרים היא [[קידוש החודש]].<br />
* '''[[פסח]] ו[[שביעי של פסח]]:''' [[יציאת מצרים]] ולידתו של [[עם ישראל]] כעם. אוכלים [[מצה|מצות]] לזכר הלחם שאכלו בני ישראל בצאתם ממצרים.<br />
* '''[[שבועות]]:''' [[מתן תורה]] ב[[הר סיני]].<br />
* '''[[ראש השנה]]:''' יום בו [[תקיעת שופר|תוקעים בשופרות]] כדי להכריז על יום דין לכל ברואי העולם ועל בואו של יום הכיפורים עשרה ימים לאחר מכן.<br />
* '''[[יום הכיפורים]]:''' יום [[צום]] ומחילת עוונות בין איש לרעהו לכפרת חטאיהם של כל בני ישראל.<br />
* '''[[סוכות]]:''' ישיבה ב[[סוכה]] לזכר הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] בזמן [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]].<br />
* '''[[שמיני עצרת]]:''' יום חג נוסף לאחר שבעת ימי חג הסוכות.<br />
<br />
שבעת המועדים מלבד ראש חודש ושבת נקראים "מקראי קודש", כלומר אסורים בעשיית [[ל"ט אבות מלאכה|מלאכה]], ומ[[חז"ל|דרבנן]] גם איסורי [[שבות]] ושאר איסורי חז"ל לשבתות. מצווה המשותפת לכל ימי מקרא קודש היא הדלקת [[נרות שבת ויום טוב]]. שבת ויום הכיפורים אסורים בעשיית כל מלאכה, אך המועדים האחרים (כולל היום האחרון של פסח) מוגדרים כ"[[יום טוב]]" ומותרים בעשיית [[מלאכת אוכל נפש]]. ראש חודש מותר בעשיית מלאכה, אך נוהגים בו יותר בחגיגיות ויש הנוהגים שלא לעשות בו מלאכות מסוימות. [[חול המועד]] מותר במלאכה פשוטה, אך אסור לעבוד בו.<br />
<br />
===שלוש הרגלים===<br />
[[קובץ:Sukkah in Tel Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|300px|סוכה]]<br />
החגים פסח, שבועות וסוכות, מיוחדים במצוות [[עלייה לרגל]] שיש בהם, ועל כן הם מכונים "[[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]]" ומקריבים בהם [[עולת ראייה]] ו[[שלמי חגיגה]]. התורה מדגישה כי שלוש הרגלים הן זכר ל[[יציאת מצרים]]. התורה חוזרת ואומרת במצוות החגים: "וְזָכַרְתָּ כִּי־עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|יב}}}} ומכאן נובע גם האופי הסוציאלי של החגים: לזכור את החלש בחברה, את הגר, העני, היתום והאלמנה, כשם שה' זכר את בני ישראל שהיו גרים במצרים.<br />
<br />
* '''יציאת מצרים:''' [[ט"ו בניסן]], היום הראשון של חג הפסח הוא היום בו יצא עם ישראל ממצרים, כמו שנאמר:<br />
:{{ציטוטון|אֶת־חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי־בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא־יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}}} וכן: {{ציטוטון|כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|טז|א}}}}<br />
:[[שביעי של פסח]] נחשב ליום שבו אירעה [[קריעת ים סוף]].<br />
* '''מתן תורה:''' חג ה[[שבועות]] הוא היום בו קיבל עם ישראל את התורה.<br />
:{{ציטוטון|דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן.... וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.... וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|ט|כב|קצר=כן}}}}<br />
:{{ציטוטון|וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה.|{{תנ"ך|דברים|טז|י|יב|קצר=כן}}}}<br />
* '''נדודים במדבר:''' חג הסוכות הוא זכר לענני כבוד שבהם הקיף ה' את עם ישראל בצאתם ממצרים, שנאמר:<br />
:{{ציטוטון|בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל־הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|מג|קצר=כן}}}}<br />
:חז"ל מסבירים שהתורה ציוותה לחוג את חג הסוכות בתשרי ולא בניסן מפני שגם בלי ציווי התורה הרבה אנשים יוצאים בניסן מהבית לשדה בגלל החום ובונים סוכות, ואז לא היה היכר שהסוכה היא זכר ליציאת מצרים ולא מפני שחם בבית.<br />
<br />
פרט לכך, התורה קושרת את שלוש הרגלים למנהגי ה[[חקלאות]]:<br />
* '''חג האביב:''' חג הפסח חל בתחילת עונת הבשלת החיטה והשעורה. במהלך ימי החג מתקיים טקס [[הנפת העומר]] מהתבואה הבשלה הראשונה ואחריו מתחילה [[ספירת העומר]] עד חג שבועות, "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה".{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|ט}}}}<br />
* '''חג הקציר:''' חג השבועות נקרא 'חג הקציר'. "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה" ({{תנ"ך|שמות|כג|טז|קצר=כן}}); על חג השבועות נאמר גם: "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" ({{תנ"ך|שמות|לד|כב|קצר=כן}}).<br />
* '''חג האסיף:''' חג סוכות נקרא 'חג האסיף'. "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת־מַעֲשֶׂיךָ מִן־הַשָּׂדֶה" (שם).<br />
<br />
===מקורות בתנ"ך===<br />
המועד הראשון שמוזכר הוא שבת, מיד לאחר סיפור [[מעשה בראשית]]: {{ציטוטון|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ|{{תנ"ך|בראשית|ב|ג}}}} שבת מוזכרת במקומות רבים נוספים בתורה.{{הערה|בעיקר {{תנ"ך|שמות|לא|יב|יז}}, וכן [[עשרת הדברות]]}}. לאחריה מוזכרים גם [[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]], פסח שבועות וסוכות: {{ציטוטון|שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ... וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה|{{תנ"ך|שמות|כג|יד|טז}}}}. הרגלים נזכרים גם ב{{תנ"ך|דברים|טז}}.<br />
<br />
המקום הראשון בו מוזכרים כל מועדי השנה באופן מסודר הוא ב{{תנ"ך|ויקרא|כג}}. בפרק זה מפורטים המועדים השונים, עם הכינוי "מקרא קודש" ואיסור עשיית מלאכה: {{ציטוטון|וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי...|{{תנ"ך|ויקרא|כג|א|ב}}}}<br />
בפרק מפורטות מצוות השבת, פסח, שבועות, סוכות, ראש השנה ויום הכיפורים, ובנוסף גם [[ספירת העומר]], [[שתי הלחם]] ו[[מתנות עניים#פירוט מתנות העניים|לקט ופאה]]. על כל מועד מוזכר ה[[תאריך]] שלו וה[[מצווה|מצוות]] המיוחדות לו.<br />
<br />
מקור בולט נוסף לחגים בתורה הוא ספר [[במדבר]], פרקים {{תנ"ך|במדבר|כח|ללא=ספר|קצר=כן}}-{{תנ"ך|במדבר|כט|ללא=ספר|קצר=כן}}, שם מצוינים כל ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] שיש להקריב בימים אלה. כאן מוזכר גם ראש חודש. אזכור נוסף מובא קודם לכן: {{ציטוטון|וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת|{{תנ"ך|במדבר|י|י}}}}<br />
<br />
בנוסף, סדר [[יום הכיפורים בבית המקדש]] מתואר בהרחבה ב{{תנ"ך|ויקרא|טז}}.<br />
<br />
המועדים הללו מוזכרים גם ב[[נביאים]] וב[[כתובים]]. כך למשל נאמר {{ציטוטון|אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד...|{{תנ"ך|ישעיהו|נח|יג}}}}<br />
<br />
===מקורות בספרות חז"ל===<br />
לשבת מוקדשת [[מסכת שבת]], מהארוכות שבמסכתות הש"ס. לפסח מוקדשת [[מסכת פסחים]], לסוכות [[מסכת סוכה]], לראש השנה [[מסכת ראש השנה]], וליום הכיפורים [[מסכת יומא]]. לשבועות אין מסכת בפני עצמו, אך דיני יום טוב בכללותם מוצגים ב[[מסכת ביצה]]. לחול המועד מוקדשת מסכת [[מועד קטן]].<br />
<br />
===שמות ימי החג והמועד===<br />
{| class="wikitable mw-collapsible" width="800"<br />
! שם פופולרי !! שם מקראי !! שם חז"לי !! כינויים נוספים<br />
|-<br />
| פסח (חג)|| חג המצות{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}; {{תנ"ך|שמות|לד|יח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|ו}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|יג}} ו{{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|כא|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|לה|יז}}}} || פסח || חג החירות, זמן חירותנו<br />
|-<br />
| שבועות (חג)|| חג (ה)שבועות,{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|י}} ו{{תנ"ך|דברים|טז|טז|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}}} יום הביכורים,{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כח|כו}}}} חג הקציר{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טז}}}} || עצרת || חג מתן תורה, יום הקהל, יום החמישים<br />
|-<br />
| ראש השנה (חג)|| זיכרון תרועה,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כד}}}} יום תרועה{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כט|א}}}} || ראש השנה || יום הזיכרון<br />
|-<br />
| יום כיפור (מועד)|| יום (ה)כיפורים,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כז|כח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כה|ט}}}} שבת שבתון{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|טז|לא}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|לב}}}} || אין || אין<br />
|-<br />
| סוכות (חג)|| חג הסוכות,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג האסיף{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג || אין<br />
|-<br />
| שמחת תורה (חג)|| שמיני עצרת,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג || אין<br />
|}<br />
<br />
==מועדים מדרבנן==<br />
חז"ל קבעו ימי שמחה בימים שנעשו בהם ניסים לעם ישראל כדי לפרסם את הנס ועל ידי כך לחזק את האמונה בה'. את ימי הצום קבעו חז"ל כזכר לחורבן כדי להתאבל על בית המקדש וכדי שיהיו תזכורת לעוונות שהחריבו את בתי המקדש, דבר שיגרום לחזור בתשובה.<br />
<br />
===ימי השמחה===<br />
בימי בית שני הוסיפו חז"ל למועדים מדאורייתא ימי שמחה מדרבנן בימים בהם נעשו ניסים. העיקריים בהם אלו "ימי ה[[פורים]]", שנקבע ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]], ו[[חנוכה]] שנקבע בימי [[מרד החשמונאים]]. בעבר צוינו ימים רבים נוספים המפורטים ב[[מגילת תענית]], כדוגמת "[[יום ניקנור]]" על תבוסת המצביא היווני בפני המכבים, אולם בעקבות חורבן [[בית המקדש השני]] בטלו מועדים אלה שמלכתחילה נקבעו בעקבות אירועים מקומיים ובעלי חשיבות פחותה. למעשה מלבד פורים וחנוכה, אין ימים אחרים בעלי מחויבות דתית.<br />
<br />
בחנוכה תיקנו חכמים [[הדלקת נרות חנוכה|להדליק נרות]] ולגמור את ההלל בכל יום, ובפורים תיקנו [[אנשי כנסת הגדולה]] 4 מצוות: [[קריאת מגילה]], [[מתנות לאביונים]], [[משלוח מנות]] ומשתה ושמחה. בחנוכה ובפורים מותר לעבוד, אם כי נהגו שלא לעבוד ביום הפורים. בשני ה"חגים" החדשים תיקנו חכמים להוסיף בתפילה ובברכת המזון את נוסח "[[על הניסים]]" המיוחד לכל אחד משני החגים. בימי החנוכה אין מצוות שמחה, אבל בפורים, כאמור לעיל, אחת המצוות היא משתה ושמחה ובכלל זה נהגו להרבות בבשר (שמחה) ויין (משתה).<br />
<br />
חז"ל הגדירו גם את יום [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] כיום טוב, אולם לא קבעו לגביו הלכות מיוחדות. גם [[ל"ג בעומר]] נחשב החל מימי הביניים כיום שמחה, אך בלי מצוות והלכות מיוחדות. ימים אלו מתבטאים כיום מבחינה הלכתית רק בכך שאין אומרים בהם תחנון ושאסור להתענות בהם ולהספיד בהם. עם זאת, ישנם מנהגים שונים הקשורים לל"ג בעומר: הדלקת [[מדורה|מדורות]], <br />
עלייה ל[[קבר רשב"י]] וביצוע [[חלאקה]].<br />
<br />
===הצומות וימי האבל===<br />
[[קובץ:AKOTEL323.JPG|שמאל|ממוזער|300px|[[קינה|קינות]] ליד [[הכותל המערבי]]]]<br />
הנביאים שהיו בזמן חורבן [[בית המקדש הראשון]] תיקנו [[ארבע תעניות]] כאבל על חורבן בית המקדש:<br />
* ביום [[עשרה בטבת]] היום בו החל המצור על ירושלים,<br />
* ביום שבעה עשר בתמוז בו נפרצה חומת ירושלים,<br />
* ביום [[תשעה באב]] בו נחרב בית המקדש,<br />
* וביום [[צום גדליה|שלושה בתשרי]] בו נרצח גדליה בן אחיקם על ידי ישמעאל בן נתינה, דבר שעורר את חמתו של [[נבוכדנצר]] על שארית הפליטה.<br />
<br />
לאחר בניין [[בית המקדש השני]] התבטלו מרבית התעניות והפכו לימי חג, אולם לאחר חורבן בית המקדש השני חזרו התעניות להיות ימי צום ואבל. צום תשעה בתמוז הפך לצום ביום [[שבעה עשר בתמוז]], היום בו נבקעה חומת ירושלים בזמן בית המקדש השני. פרט לארבע התעניות, נוהגים לצום ביום י"ג באדר, תענית הנקראת [[תענית אסתר]] והיא לזכר התענית שצמה אסתר לפני שנכנסה למלך אחשוורוש.<br />
<br />
כל ימי הצום הינם ימים שבהם הצום הוא רק מ[[עלות השחר]] ועד [[צאת הכוכבים]] מלבד תשעה באב שצמים בו בין בלילה ובין ביום. כל הצומות אסורים רק באכילה ושתייה, פרט לתשעה באב שאסור גם בנעילת נעלי עור, ברחיצה וסיכה ובתשמיש המיטה.<br />
<br />
=== ראשי שנים ===<br />
[[קובץ:Bsisa1.JPG|200px|ממוזער|טקס ה[[בסיסה]], מנהג של [[יהדות צפון אפריקה]] לא' בניסן.]]<br />
{{הפניה לערך מורחב|ראשי שנים ביהדות}}<br />
חז"ל קבעו ארבעה תאריכים בשנה שבהם מתחיל מניין השנה עבור תחומים שונים:<br />
* '''א' בניסן – ראש השנה למלכים ולרגלים:''' מיום זה מתחילים לספור את שנות שלטונם של מלכים או מנהיגים אחרים, וכן את חגי השנה.<br />
* '''א' באלול – ראש השנה למעשר בהמה:''' מיום זה התחילו לספור את שנות חייהן של ה[[בהמה|בהמות]] בתקופת המקדש.<br />
* '''א' בתשרי – ראש השנה לשמיטה ויובל, לנטיעות ולירקות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של העצים לשם קיום מצוות [[איסור ערלה|ערלה]], וכן את [[שנת שמיטה|שנות השמיטה]] ו[[שנת היובל|היובל]]. על פי המסורת, מקובל לספור מיום זה את שנות העולם. ביום זה מתקיים גם חג מהתורה הנקרא בימינו "[[ראש השנה]]", שפותח את [[עשרת ימי תשובה]].<br />
* '''ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של פירות האילן, לשם קביעת [[מעשרות]]. בגלות איבד יום זה את משמעותו המקורית, וברבות השנים קיבל אופי של געגוע לארץ ישראל ולפירותיה. כיום יש הנוהגים לערוך בו [[סדר ט"ו בשבט]].<br />
<br />
===מקורות בתנ"ך===<br />
פורים מתואר כולו ב[[מגילת אסתר]], כולל הציווי לחגוג.<br />
<br />
ארבע התעניות מוזכרות באופן עקיף: {{ציטוטון|כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים|{{תנ"ך|זכריה|ח|ט}}}}<br />
<br />
===מקורות בספרות חז"ל===<br />
לפורים מוקדשת [[מסכת מגילה]]. לחנוכה אין מקור, ולמעשה רוב דיני חז"ל מובאים בגמרא.{{הערה|{{בבלי|שבת|כא}} - [[:s:שבת כג ב|כג]], בעיקר מפורסמת סוגיית "מאי חנוכה" המובאת ב{{בבלי|שבת|כא|ב|ללא=שם}}}} סיפור חנוכה מתואר ב[[הספרים החיצוניים|ספרים החיצוניים]] [[ספר מקבים|מקבים]]. דיני התעניות מצויים ב[[מסכת תענית]].<br />
<br />
<br />
==שמירת החגים בשואה==<br />
בזמן [[השואה]], יהודים רבים, (כולל כאלה שלא שמרו מסורת לפני המלחמה) הקפידו על קיום מצוות החגים.{{הערה|1=יפה אליאך, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16225 שמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות-הריכוז] באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}} יהודים דבקו במסורת כדי לא לאבד צלם אנוש, ולזכור מי הם ומאיפה באו. כך מספר הרב [[סיני אדלר]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בהגיע ימי חנוכה, הצלחנו, להשיג נר אחד, אשר היה בשבילנו נכס רב משמעות. בלילה הראשון של חנוכה התאספנו בקומה העליונה של אחד הדרגשים והדלקנו בצוותא את הנר היקר לנו עד מאד. בוודאי שהדלקה זאת של הנר הדליקה גם בלבנו תקוות חדשות לעתיד טוב שבוא יבוא, וחיזקה את ביטחוננו הגדול ב"מעוז צור ישועתי". ברגע כזה התעוררו בנו הגעגועים הגדולים אל העבר, אל הימים שבהם חגגנו את ימי החנוכה כל אחד בבית הוריו ברוב שמחה. אבל העבר הזה נעלם ואיננו ולכן התעוררה ביתר שאת הבקשה הבוקעת מעומק לבנו לעתיד שאמנם רחוק עדיין, אבל בו תתקיים תפילתנו ששרנוה גם אז: "תכון בית תפלתי ושם תודה נזבח, לעת תכין מטבח מצר המנבח, אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח"{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16136 מזכרונותיו של הרב סיני אדלר על חנוכה באושוויץ - בירקנאו], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}}}<br />
<br />
בתנאי מחנות העבודה היה בלתי-אפשרי שלא לעבוד בשבת וחגים. על כן, היו יהודים שהיו מסתפקים במצוות זכירת שבת, או שהיו שומרים אותה בד' אמות (בפרטיות). היו יהודים שהיו מתאמצים מאוד כדי להשיג בחירוף-נפש תשמישים למצוות.{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16142 מעדותה של שרה שטרן קטן על החיים הדתיים בגטו לודז'], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}<br />
<br />
===בחוקי מדינת ישראל===<br />
ב[[פקודת סדרי השלטון והמשפט]] אימץ החוק ה[[ישראל]]י את ההגדרה ההלכתית והגדיר רק את חגי התורה כימי מנוחה, שבהתאם ל[[חוק שעות עבודה ומנוחה]] אסור להעביד יהודי בהם. בימים טובים שאינם "חגים דאורייתא", כמו פורים וחנוכה, אין החוק אוסר עבודה, וכן בימי חול המועד.<br />
<br />
יום העצמאות מוגדר כ[[יום שבתון]],{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/chok_yom_haatzmaut.htm יום העצמאות - חוקים] באתר [[הכנסת]]}} אך אין איסור לפתוח בו [[חנות|חנויות]].<br />
<br />
==רשימה כרונולוגית של כל החגים והמועדים==<br />
<br />
{| class="wikitable mw-collapsible" width="1100"<br />
!קטגוריה !!תאריך !!שם החג/המועד !!סיבה לקיומו !!מצוות ומנהגים !!יום עסקים<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ט"ו בניסן|ט"ו]] - [[כ"א בניסן|כ"א]] ב[[ניסן]] || [[פסח]] || [[מכת בכורות]] ב[[ליל הסדר]], [[יציאת מצרים]] בראשון של פסח, [[קריעת ים סוף]] ב[[שביעי של פסח]] || איסור אכילת [[חמץ]], אכילת [[מצה|מצות]], [[סיפור יציאת מצרים]], [[קערת הפסח]], [[תפילת טל]]. בעבר גם [[קורבן פסח]] ו[[מנחת העומר]] || לא<br />
|-<br />
| מנהג || [[י"ח באייר]] || [[ל"ג בעומר]] || פטירת [[רשב"י]] והפסקת ה[[מגפה]] של תלמידי [[רבי עקיבא]] || נוהגים להדליק [[מדורה|מדורות]] ולעלות ל[[קבר רשב"י]] || כן<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ו' בסיוון]] || [[שבועות]] || קבלת התורה ב[[מעמד הר סיני]] || נוהגים [[לימוד תורה|ללמוד תורה]] כל הלילה, לקרוא את [[מגילת רות]] ואת [[עשרת הדיברות]] ולאכול מאכלי חלב. בעבר הקריבו את [[שתי הלחם]] || לא<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[י"ז בתמוז]] || [[שבעה עשר בתמוז]] || לזכר בקיעת [[חומות ירושלים]] || צום || כן<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[ט' באב]] || [[תשעה באב]] || לזכר חורבן [[בית המקדש|בתי המקדש]], [[חורבן בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[חורבן בית שני|השני]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מנהג || [[ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)#סיבות לחג בדברי חז"ל|חמישה דברים שאירעו בו]] || ריקודים בכרמים, שידוכים || כן<br />
|-<br />
|מדאורייתא|| [[א' בתשרי]] || [[ראש השנה]] || [[ראשי שנים ביהדות#אחד בתשרי|ראש השנה החקלאי]], יום [[בריאת האדם]] לפי חז"ל, יום דין לכל ברואי העולם ופתיחת [[עשרת ימי תשובה]], א' מדאורייתא וב' מדרבנן|| [[תקיעת שופר]]. נוהגים לקיים [[התרת נדרים]], [[סדר ליל ראש השנה]] ו[[תשליך]] || לא<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[ג' בתשרי]] || [[צום גדליה]] || לזכר רציחת [[גדליה בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה בישראל, בידי [[ישמעאל בן נתניה]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[י' בתשרי]] || [[יום הכיפורים]] || כפרת עוונות || [[צום]], תפילה, [[תשובה]]. בעבר היה זה היום היחיד בשנה בו נכנס [[הכהן הגדול]] ל[[קודש הקודשים]] || לא<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ט"ו בתשרי|ט"ו]] - [[כ"א בתשרי|כ"א]] ב[[תשרי]] || [[סוכות]] || הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] במשך 40 שנות [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]] || ישיבה ב[[סוכה]], [[ארבעת המינים]]. בעבר גם [[ניסוך המים]], [[הושענות]] (כיום [[פיוטי הושענות]]) ו[[מצוות ערבה במקדש|מצוות ערבה]] (כיום [[חיבוט ערבה]]) || לא<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[כ"ב בתשרי]] || [[שמיני עצרת]] || לאחר סיום סוכות, שמיועד לכל העולם, יום המיוחד לעם ישראל בלבד || [[תפילת הגשם]] || לא<br />
|-<br />
| מנהג || [[כ"ב בתשרי]] / [[כ"ג בתשרי]] (חו"ל) || [[שמחת תורה]] || סיום מחזור של [[קריאת התורה]] והתחלת קריאה חדשה || נוהגים [[עלייה לתורה|להעלות לתורה]] את כל המתפללים ולעשות [[הקפות]] עם [[ספר תורה|ספרי תורה]] || לא<br />
|-<br />
| מדרבנן || [[כ"ה בכסלו]] - [[ב' בטבת|ב']] / [[ג' בטבת|ג']] ב[[טבת]] || [[חנוכה]] || ניצחון ה[[חשמונאים]] על ה[[הממלכה הסלאוקית|יוונים]], טיהור [[בית המקדש]] ו[[נס פך השמן]] || הדלקת [[נרות חנוכה]]. נוהגים לאכול מאכלים רוויים ב[[שמן זית]] || כן<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[י' בטבת]] || [[עשרה בטבת]] ו[[יום הקדיש הכללי]] || תחילת המצור על ירושלים, יום זיכרון לנספים ב[[השואה|שואה]] || צום והדלקת נרות נשמה || כן<br />
|-<br />
| מנהג || [[ט"ו בשבט]] || [[ט"ו בשבט (מועד)|ט"ו בשבט]] || [[ראש השנה לאילן (הלכה)|ראש השנה לאילנות]] || [[סדר ט"ו בשבט]], כיום נוהגים גם לנטוע עצים || כן<br />
|-<br />
| תענית (מנהג) || [[י"ג באדר]] || [[תענית אסתר]] || לזכר צום [[אסתר המלכה]] וכל עם ישראל שישב ב[[שושן (עיר)|שושן]] עקב הגזירה שגזר [[המן]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מדרבנן || [[י"ד באדר]] / [[ט"ו באדר]] ([[שושן פורים]]) || [[פורים]] || הצלת היהודים מגזרות ההשמדה של [[המן]] במלכות [[אחשוורוש]] || [[מקרא מגילה]], [[משלוח מנות]], [[מתנות לאביונים]], [[סעודת פורים]], נוהגים [[תחפושת|להתחפש]] || לא<br />
|}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חג]] <br />
*[[יום טוב]] <br />
*[[חול המועד]] <br />
*[[מגילת תענית]]<br />
*[[אסרו חג]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Jewish holidays|שם ויקישיתוף=חגי ישראל|ויקיטקסט=קטגוריה:מועדים|שם ויקיטקסט=מועדים|ויקיציטוט=קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|שם ויקיציטוט=חגי ישראל ומועדיו}}<br />
* {{קיצור שולחן ערוך|98|הלכות יום טוב}}<br />
* אתר [http://www.drivehq.com/web/yakov/index.htm חג שמח]<br />
* [http://www.kipa.co.il/holidays/ חגי ישראל בפורטל כיפה]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{חגי ישראל ומועדיו}}<br />
{{הלכה}}<br />
[[קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|*]]<br />
{{ו}}</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%92%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%95&diff=378057חגי ישראל ומועדיו2018-03-23T08:04:19Z<p>המעוררים: </p>
<hr />
<div>{{תקציר פורטל|שבת ומועדי ישראל}}<br />
[[קובץ:Laubhüttenfest.jpg|שמאל|ממוזער|300px|כרטיס ברכה ל[[ראש השנה]]. ביום זה מתחילים [[עשרת ימי תשובה]], לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס ל[[ארבעת המינים]], אותם אוחזים ב[[חג הסוכות]] (ראו תמונה).]]<br />
'''חגים ומועדים''' הוא כינוי לכלל ה[[חג]]ים והמועדים הקיימים בעם ישראל. זמנם של החגים והמועדים נקבע על פי [[הלוח]]. תחת הגדרה זאת נכנסים ימים רבים: חלקם מצווים עוד מה[[תורה]], חלקם נקבעו על ידי [[חז"ל]] וחלקם נוספו במשך השנים. ניתן לסווג את החגים והמועדים למספר סוגים: קיימים חגים שהם ימי [[שמחה]] [ונקראים גם בשם הכללי 'ימים טובים'], ומועדים שהם ימי [[צום]] ו[[תענית]], ימי אבל וזיכרון וימי תשובה. לימים אלו יש משמעות עמוקה בכך שהם משפיעים על היהודי לכל השנה ובספרים נכתב דברים נשגבים על הימים טובים ומה הם מסוגלים.<br />
<br />
מקורו של המונח בתקופה המקראית; המילה "חג" מבטאת הקרבת [[קרבן חגיגה]] בימים שאותם קבעה התורה, ולעתים התורה מכנה את הקרבן בשם המקוצר "חג".{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|יח}}}} מקורה של המילה חג הוא מלחוג, ב[[עלייה לרגל]] היו חגים ב[[בית המקדש]]. במקרא מצוינים שלושה חגים והם המועדים לעלייה לרגל: [[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]].<br />
<br />
רוב הדינים הרלוונטיים נידונים ב[[סדר מועד]].<br />
<br />
==מועדים מהתורה==<br />
[[קובץ:Ahawah Children's Home, Berlin; Passover Seder Table.jpg|300px|ממוזער|סדר פסח, ברלין, שנות העשרים]]<br />
בתורה מוזכרים שמונה מועדים. כל המועדים מוזכרים כזכר ל[[יציאת מצרים]], אך לכל אחד מהם משמעות שונה ולרובם מצוות המיוחדות להם:<br />
* '''[[שבת]]:''' זכר ל[[בריאת העולם (יהדות)|מעשה בראשית]], לכך שה' ברא את העולם בשישה ימים ושבת ביום השביעי, וכן זכר ליציאת מצרים.<br />
* '''[[ראש חודש]]:''' היום הראשון לחודש, וייתכן שקשור גם ליציאת מצרים שהרי המצווה הראשונה שבה נצטוו ישראל לפני יציאת מצרים היא [[קידוש החודש]].<br />
* '''[[פסח]] ו[[שביעי של פסח]]:''' [[יציאת מצרים]] ולידתו של [[עם ישראל]] כעם. אוכלים [[מצה|מצות]] לזכר הלחם שאכלו בני ישראל בצאתם ממצרים.<br />
* '''[[שבועות]]:''' [[מתן תורה]] ב[[הר סיני]].<br />
* '''[[ראש השנה]]:''' יום בו [[תקיעת שופר|תוקעים בשופרות]] כדי להכריז על יום דין לכל ברואי העולם ועל בואו של יום הכיפורים עשרה ימים לאחר מכן.<br />
* '''[[יום הכיפורים]]:''' יום [[צום]] ומחילת עוונות בין איש לרעהו לכפרת חטאיהם של כל בני ישראל.<br />
* '''[[סוכות]]:''' ישיבה ב[[סוכה]] לזכר הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] בזמן [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]].<br />
* '''[[שמיני עצרת]]:''' יום חג נוסף לאחר שבעת ימי חג הסוכות.<br />
<br />
שבעת המועדים מלבד ראש חודש ושבת נקראים "מקראי קודש", כלומר אסורים בעשיית [[ל"ט אבות מלאכה|מלאכה]], ומ[[חז"ל|דרבנן]] גם איסורי [[שבות]] ושאר איסורי חז"ל לשבתות. מצווה המשותפת לכל ימי מקרא קודש היא הדלקת [[נרות שבת ויום טוב]]. שבת ויום הכיפורים אסורים בעשיית כל מלאכה, אך המועדים האחרים (כולל היום האחרון של פסח) מוגדרים כ"[[יום טוב]]" ומותרים בעשיית [[מלאכת אוכל נפש]]. ראש חודש מותר בעשיית מלאכה, אך נוהגים בו יותר בחגיגיות ויש הנוהגים שלא לעשות בו מלאכות מסוימות. [[חול המועד]] מותר במלאכה פשוטה, אך אסור לעבוד בו.<br />
<br />
===שלוש הרגלים===<br />
[[קובץ:Sukkah in Tel Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|300px|סוכה]]<br />
החגים פסח, שבועות וסוכות, מיוחדים במצוות [[עלייה לרגל]] שיש בהם, ועל כן הם מכונים "[[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]]" ומקריבים בהם [[עולת ראייה]] ו[[שלמי חגיגה]]. התורה מדגישה כי שלוש הרגלים הן זכר ל[[יציאת מצרים]]. התורה חוזרת ואומרת במצוות החגים: "וְזָכַרְתָּ כִּי־עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|יב}}}} ומכאן נובע גם האופי הסוציאלי של החגים: לזכור את החלש בחברה, את הגר, העני, היתום והאלמנה, כשם שה' זכר את בני ישראל שהיו גרים במצרים.<br />
<br />
* '''יציאת מצרים:''' [[ט"ו בניסן]], היום הראשון של חג הפסח הוא היום בו יצא עם ישראל ממצרים, כמו שנאמר:<br />
:{{ציטוטון|אֶת־חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי־בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא־יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}}} וכן: {{ציטוטון|כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|טז|א}}}}<br />
:[[שביעי של פסח]] נחשב ליום שבו אירעה [[קריעת ים סוף]].<br />
* '''מתן תורה:''' חג ה[[שבועות]] הוא היום בו קיבל עם ישראל את התורה.<br />
:{{ציטוטון|דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן.... וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.... וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|ט|כב|קצר=כן}}}}<br />
:{{ציטוטון|וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה.|{{תנ"ך|דברים|טז|י|יב|קצר=כן}}}}<br />
* '''נדודים במדבר:''' חג הסוכות הוא זכר לענני כבוד שבהם הקיף ה' את עם ישראל בצאתם ממצרים, שנאמר:<br />
:{{ציטוטון|בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל־הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|מג|קצר=כן}}}}<br />
:חז"ל מסבירים שהתורה ציוותה לחוג את חג הסוכות בתשרי ולא בניסן מפני שגם בלי ציווי התורה הרבה אנשים יוצאים בניסן מהבית לשדה בגלל החום ובונים סוכות, ואז לא היה היכר שהסוכה היא זכר ליציאת מצרים ולא מפני שחם בבית.<br />
<br />
פרט לכך, התורה קושרת את שלוש הרגלים למנהגי ה[[חקלאות]]:<br />
* '''חג האביב:''' חג הפסח חל בתחילת עונת הבשלת החיטה והשעורה. במהלך ימי החג מתקיים טקס [[הנפת העומר]] מהתבואה הבשלה הראשונה ואחריו מתחילה [[ספירת העומר]] עד חג שבועות, "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה".{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|ט}}}}<br />
* '''חג הקציר:''' חג השבועות נקרא 'חג הקציר'. "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה" ({{תנ"ך|שמות|כג|טז|קצר=כן}}); על חג השבועות נאמר גם: "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" ({{תנ"ך|שמות|לד|כב|קצר=כן}}).<br />
* '''חג האסיף:''' חג סוכות נקרא 'חג האסיף'. "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת־מַעֲשֶׂיךָ מִן־הַשָּׂדֶה" (שם).<br />
<br />
===מקורות בתנ"ך===<br />
המועד הראשון שמוזכר הוא שבת, מיד לאחר סיפור [[מעשה בראשית]]: {{ציטוטון|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ|{{תנ"ך|בראשית|ב|ג}}}} שבת מוזכרת במקומות רבים נוספים בתורה.{{הערה|בעיקר {{תנ"ך|שמות|לא|יב|יז}}, וכן [[עשרת הדברות]]}}. לאחריה מוזכרים גם [[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]], פסח שבועות וסוכות: {{ציטוטון|שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ... וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה|{{תנ"ך|שמות|כג|יד|טז}}}}. הרגלים נזכרים גם ב{{תנ"ך|דברים|טז}}.<br />
<br />
המקום הראשון בו מוזכרים כל מועדי השנה באופן מסודר הוא ב{{תנ"ך|ויקרא|כג}}. בפרק זה מפורטים המועדים השונים, עם הכינוי "מקרא קודש" ואיסור עשיית מלאכה: {{ציטוטון|וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי...|{{תנ"ך|ויקרא|כג|א|ב}}}}<br />
בפרק מפורטות מצוות השבת, פסח, שבועות, סוכות, ראש השנה ויום הכיפורים, ובנוסף גם [[ספירת העומר]], [[שתי הלחם]] ו[[מתנות עניים#פירוט מתנות העניים|לקט ופאה]]. על כל מועד מוזכר ה[[תאריך]] שלו וה[[מצווה|מצוות]] המיוחדות לו.<br />
<br />
מקור בולט נוסף לחגים בתורה הוא ספר [[במדבר]], פרקים {{תנ"ך|במדבר|כח|ללא=ספר|קצר=כן}}-{{תנ"ך|במדבר|כט|ללא=ספר|קצר=כן}}, שם מצוינים כל ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] שיש להקריב בימים אלה. כאן מוזכר גם ראש חודש. אזכור נוסף מובא קודם לכן: {{ציטוטון|וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת|{{תנ"ך|במדבר|י|י}}}}<br />
<br />
בנוסף, סדר [[יום הכיפורים בבית המקדש]] מתואר בהרחבה ב{{תנ"ך|ויקרא|טז}}.<br />
<br />
המועדים הללו מוזכרים גם ב[[נביאים]] וב[[כתובים]]. כך למשל נאמר {{ציטוטון|אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד...|{{תנ"ך|ישעיהו|נח|יג}}}}<br />
<br />
===מקורות בספרות חז"ל===<br />
לשבת מוקדשת [[מסכת שבת]], מהארוכות שבמסכתות הש"ס. לפסח מוקדשת [[מסכת פסחים]], לסוכות [[מסכת סוכה]], לראש השנה [[מסכת ראש השנה]], וליום הכיפורים [[מסכת יומא]]. לשבועות אין מסכת בפני עצמו, אך דיני יום טוב בכללותם מוצגים ב[[מסכת ביצה]]. לחול המועד מוקדשת מסכת [[מועד קטן]].<br />
<br />
===שמות ימי החג והמועד===<br />
{| class="wikitable mw-collapsible" width="800"<br />
! שם פופולרי !! שם מקראי !! שם חז"לי !! כינויים נוספים<br />
|-<br />
| פסח (חג)|| חג המצות{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}; {{תנ"ך|שמות|לד|יח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|ו}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|יג}} ו{{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|כא|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|לה|יז}}}} || פסח || חג החירות, זמן חירותנו<br />
|-<br />
| שבועות (חג)|| חג (ה)שבועות,{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|י}} ו{{תנ"ך|דברים|טז|טז|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}}} יום הביכורים,{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כח|כו}}}} חג הקציר{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טז}}}} || עצרת || חג מתן תורה, יום הקהל, יום החמישים<br />
|-<br />
| ראש השנה (חג)|| זיכרון תרועה,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כד}}}} יום תרועה{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כט|א}}}} || ראש השנה || יום הזיכרון<br />
|-<br />
| יום כיפור (מועד)|| יום (ה)כיפורים,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כז|כח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כה|ט}}}} שבת שבתון{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|טז|לא}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|לב}}}} || אין || אין<br />
|-<br />
| סוכות (חג)|| חג הסוכות,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג האסיף{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג || אין<br />
|-<br />
| שמחת תורה (חג)|| שמיני עצרת,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג || אין<br />
|}<br />
<br />
==מועדים מדרבנן==<br />
חז"ל קבעו ימי שמחה בימים שנעשו בהם ניסים לעם ישראל כדי לפרסם את הנס ועל ידי כך לחזק את האמונה בה'. את ימי הצום קבעו חז"ל כזכר לחורבן כדי להתאבל על בית המקדש וכדי שיהיו תזכורת לעוונות שהחריבו את בתי המקדש, דבר שיגרום לחזור בתשובה.<br />
<br />
===ימי השמחה===<br />
בימי בית שני הוסיפו חז"ל למועדים מדאורייתא ימי שמחה מדרבנן בימים בהם נעשו ניסים. העיקריים בהם אלו "ימי ה[[פורים]]", שנקבע ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]], ו[[חנוכה]] שנקבע בימי [[מרד החשמונאים]]. בעבר צוינו ימים רבים נוספים המפורטים ב[[מגילת תענית]], כדוגמת "[[יום ניקנור]]" על תבוסת המצביא היווני בפני המכבים, אולם בעקבות חורבן [[בית המקדש השני]] בטלו מועדים אלה שמלכתחילה נקבעו בעקבות אירועים מקומיים ובעלי חשיבות פחותה. למעשה מלבד פורים וחנוכה, אין ימים אחרים בעלי מחויבות דתית.<br />
<br />
בחנוכה תיקנו חכמים [[הדלקת נרות חנוכה|להדליק נרות]] ולגמור את ההלל בכל יום, ובפורים תיקנו [[אנשי כנסת הגדולה]] 4 מצוות: [[קריאת מגילה]], [[מתנות לאביונים]], [[משלוח מנות]] ומשתה ושמחה. בחנוכה ובפורים מותר לעבוד, אם כי נהגו שלא לעבוד ביום הפורים. בשני ה"חגים" החדשים תיקנו חכמים להוסיף בתפילה ובברכת המזון את נוסח "[[על הניסים]]" המיוחד לכל אחד משני החגים. בימי החנוכה אין מצוות שמחה, אבל בפורים, כאמור לעיל, אחת המצוות היא משתה ושמחה ובכלל זה נהגו להרבות בבשר (שמחה) ויין (משתה).<br />
<br />
חז"ל הגדירו גם את יום [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] כיום טוב, אולם לא קבעו לגביו הלכות מיוחדות. גם [[ל"ג בעומר]] נחשב החל מימי הביניים כיום שמחה, אך בלי מצוות והלכות מיוחדות. ימים אלו מתבטאים כיום מבחינה הלכתית רק בכך שאין אומרים בהם תחנון ושאסור להתענות בהם ולהספיד בהם. עם זאת, ישנם מנהגים שונים הקשורים לל"ג בעומר: הדלקת [[מדורה|מדורות]], <br />
עלייה ל[[קבר רשב"י]] וביצוע [[חלאקה]].<br />
<br />
===הצומות וימי האבל===<br />
[[קובץ:AKOTEL323.JPG|שמאל|ממוזער|300px|[[קינה|קינות]] ליד [[הכותל המערבי]]]]<br />
הנביאים שהיו בזמן חורבן [[בית המקדש הראשון]] תיקנו [[ארבע תעניות]] כאבל על חורבן בית המקדש:<br />
* ביום [[עשרה בטבת]] היום בו החל המצור על ירושלים,<br />
* ביום שבעה עשר בתמוז בו נפרצה חומת ירושלים,<br />
* ביום [[תשעה באב]] בו נחרב בית המקדש,<br />
* וביום [[צום גדליה|שלושה בתשרי]] בו נרצח גדליה בן אחיקם על ידי ישמעאל בן נתינה, דבר שעורר את חמתו של [[נבוכדנצר]] על שארית הפליטה.<br />
<br />
לאחר בניין [[בית המקדש השני]] התבטלו מרבית התעניות והפכו לימי חג, אולם לאחר חורבן בית המקדש השני חזרו התעניות להיות ימי צום ואבל. צום תשעה בתמוז הפך לצום ביום [[שבעה עשר בתמוז]], היום בו נבקעה חומת ירושלים בזמן בית המקדש השני. פרט לארבע התעניות, נוהגים לצום ביום י"ג באדר, תענית הנקראת [[תענית אסתר]] והיא לזכר התענית שצמה אסתר לפני שנכנסה למלך אחשוורוש.<br />
<br />
כל ימי הצום הינם ימים שבהם הצום הוא רק מ[[עלות השחר]] ועד [[צאת הכוכבים]] מלבד תשעה באב שצמים בו בין בלילה ובין ביום. כל הצומות אסורים רק באכילה ושתייה, פרט לתשעה באב שאסור גם בנעילת נעלי עור, ברחיצה וסיכה ובתשמיש המיטה.<br />
<br />
=== ראשי שנים ===<br />
[[קובץ:Bsisa1.JPG|200px|ממוזער|טקס ה[[בסיסה]], מנהג של [[יהדות צפון אפריקה]] לא' בניסן.]]<br />
{{הפניה לערך מורחב|ראשי שנים ביהדות}}<br />
חז"ל קבעו ארבעה תאריכים בשנה שבהם מתחיל מניין השנה עבור תחומים שונים:<br />
* '''א' בניסן – ראש השנה למלכים ולרגלים:''' מיום זה מתחילים לספור את שנות שלטונם של מלכים או מנהיגים אחרים, וכן את חגי השנה.<br />
* '''א' באלול – ראש השנה למעשר בהמה:''' מיום זה התחילו לספור את שנות חייהן של ה[[בהמה|בהמות]] בתקופת המקדש.<br />
* '''א' בתשרי – ראש השנה לשמיטה ויובל, לנטיעות ולירקות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של העצים לשם קיום מצוות [[איסור ערלה|ערלה]], וכן את [[שנת שמיטה|שנות השמיטה]] ו[[שנת היובל|היובל]]. על פי המסורת, מקובל לספור מיום זה את שנות העולם. ביום זה מתקיים גם חג מהתורה הנקרא בימינו "[[ראש השנה]]", שפותח את [[עשרת ימי תשובה]].<br />
* '''ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של פירות האילן, לשם קביעת [[מעשרות]]. בגלות איבד יום זה את משמעותו המקורית, וברבות השנים קיבל אופי של געגוע לארץ ישראל ולפירותיה. כיום יש הנוהגים לערוך בו [[סדר ט"ו בשבט]].<br />
<br />
===מקורות בתנ"ך===<br />
פורים מתואר כולו ב[[מגילת אסתר]], כולל הציווי לחגוג.<br />
<br />
ארבע התעניות מוזכרות באופן עקיף: {{ציטוטון|כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים|{{תנ"ך|זכריה|ח|ט}}}}<br />
<br />
===מקורות בספרות חז"ל===<br />
לפורים מוקדשת [[מסכת מגילה]]. לחנוכה אין מקור, ולמעשה רוב דיני חז"ל מובאים בגמרא.{{הערה|{{בבלי|שבת|כא}} - [[:s:שבת כג ב|כג]], בעיקר מפורסמת סוגיית "מאי חנוכה" המובאת ב{{בבלי|שבת|כא|ב|ללא=שם}}}} סיפור חנוכה מתואר ב[[הספרים החיצוניים|ספרים החיצוניים]] [[ספר מקבים|מקבים]]. דיני התעניות מצויים ב[[מסכת תענית]].<br />
<br />
<br />
==שמירת החגים בשואה==<br />
בזמן [[השואה]], יהודים רבים, (כולל כאלה שלא שמרו מסורת לפני המלחמה) הקפידו על קיום מצוות החגים.{{הערה|1=יפה אליאך, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16225 שמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות-הריכוז] באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}} יהודים דבקו במסורת כדי לא לאבד צלם אנוש, ולזכור מי הם ומאיפה באו. כך מספר הרב [[סיני אדלר]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בהגיע ימי חנוכה, הצלחנו, להשיג נר אחד, אשר היה בשבילנו נכס רב משמעות. בלילה הראשון של חנוכה התאספנו בקומה העליונה של אחד הדרגשים והדלקנו בצוותא את הנר היקר לנו עד מאד. בוודאי שהדלקה זאת של הנר הדליקה גם בלבנו תקוות חדשות לעתיד טוב שבוא יבוא, וחיזקה את ביטחוננו הגדול ב"מעוז צור ישועתי". ברגע כזה התעוררו בנו הגעגועים הגדולים אל העבר, אל הימים שבהם חגגנו את ימי החנוכה כל אחד בבית הוריו ברוב שמחה. אבל העבר הזה נעלם ואיננו ולכן התעוררה ביתר שאת הבקשה הבוקעת מעומק לבנו לעתיד שאמנם רחוק עדיין, אבל בו תתקיים תפילתנו ששרנוה גם אז: "תכון בית תפלתי ושם תודה נזבח, לעת תכין מטבח מצר המנבח, אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח"{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16136 מזכרונותיו של הרב סיני אדלר על חנוכה באושוויץ - בירקנאו], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}}}<br />
<br />
בתנאי מחנות העבודה היה בלתי-אפשרי שלא לעבוד בשבת וחגים. על כן, היו יהודים שהיו מסתפקים במצוות זכירת שבת, או שהיו שומרים אותה בד' אמות (בפרטיות). היו יהודים שהיו מתאמצים מאוד כדי להשיג בחירוף-נפש תשמישים למצוות.{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16142 מעדותה של שרה שטרן קטן על החיים הדתיים בגטו לודז'], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}<br />
<br />
===בחוקי מדינת ישראל===<br />
ב[[פקודת סדרי השלטון והמשפט]] אימץ החוק ה[[ישראל]]י את ההגדרה ההלכתית והגדיר רק את חגי התורה כימי מנוחה, שבהתאם ל[[חוק שעות עבודה ומנוחה]] אסור להעביד יהודי בהם. בימים טובים שאינם "חגים דאורייתא", כמו פורים וחנוכה, אין החוק אוסר עבודה, וכן בימי חול המועד.<br />
<br />
יום העצמאות מוגדר כ[[יום שבתון]],{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/chok_yom_haatzmaut.htm יום העצמאות - חוקים] באתר [[הכנסת]]}} אך אין איסור לפתוח בו [[חנות|חנויות]].<br />
<br />
==רשימה כרונולוגית של כל החגים והמועדים==<br />
<br />
{| class="wikitable mw-collapsible" width="1100"<br />
!קטגוריה !!תאריך !!שם החג/המועד !!סיבה לקיומו !!מצוות ומנהגים !!יום עסקים<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ט"ו בניסן|ט"ו]] - [[כ"א בניסן|כ"א]] ב[[ניסן]] || [[פסח]] || [[מכת בכורות]] ב[[ליל הסדר]], [[יציאת מצרים]] בראשון של פסח, [[קריעת ים סוף]] ב[[שביעי של פסח]] || איסור אכילת [[חמץ]], אכילת [[מצה|מצות]], [[סיפור יציאת מצרים]], [[קערת הפסח]], [[תפילת טל]]. בעבר גם [[קורבן פסח]] ו[[מנחת העומר]] || לא<br />
|-<br />
| מנהג || [[י"ח באייר]] || [[ל"ג בעומר]] || פטירת [[רשב"י]] והפסקת ה[[מגפה]] של תלמידי [[רבי עקיבא]] || נוהגים להדליק [[מדורה|מדורות]] ולעלות ל[[קבר רשב"י]] || כן<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ו' בסיוון]] || [[שבועות]] || קבלת התורה ב[[מעמד הר סיני]] || נוהגים [[לימוד תורה|ללמוד תורה]] כל הלילה, לקרוא את [[מגילת רות]] ואת [[עשרת הדיברות]] ולאכול מאכלי חלב. בעבר הקריבו את [[שתי הלחם]] || לא<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[י"ז בתמוז]] || [[שבעה עשר בתמוז]] || לזכר בקיעת [[חומות ירושלים]] || צום || כן<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[ט' באב]] || [[תשעה באב]] || לזכר חורבן [[בית המקדש|בתי המקדש]], [[חורבן בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[חורבן בית שני|השני]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מנהג || [[ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)#סיבות לחג בדברי חז"ל|חמישה דברים שאירעו בו]] || ריקודים בכרמים, שידוכים || כן<br />
|-<br />
|מדאורייתא|| [[א' בתשרי]] || [[ראש השנה]] || [[ראשי שנים ביהדות#אחד בתשרי|ראש השנה החקלאי]], יום [[בריאת האדם]] לפי חז"ל, יום דין לכל ברואי העולם ופתיחת [[עשרת ימי תשובה]], א' מדאורייתא וב' מדרבנן|| [[תקיעת שופר]]. נוהגים לקיים [[התרת נדרים]], [[סדר ליל ראש השנה]] ו[[תשליך]] || לא<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[ג' בתשרי]] || [[צום גדליה]] || לזכר רציחת [[גדליה בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה בישראל, בידי [[ישמעאל בן נתניה]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[י' בתשרי]] || [[יום הכיפורים]] || כפרת עוונות || [[צום]], תפילה, [[תשובה]]. בעבר היה זה היום היחיד בשנה בו נכנס [[הכהן הגדול]] ל[[קודש הקודשים]] || לא<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ט"ו בתשרי|ט"ו]] - [[כ"א בתשרי|כ"א]] ב[[תשרי]] || [[סוכות]] || הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] במשך 40 שנות [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]] || ישיבה ב[[סוכה]], [[ארבעת המינים]]. בעבר גם [[ניסוך המים]], [[הושענות]] (כיום [[פיוטי הושענות]]) ו[[מצוות ערבה במקדש|מצוות ערבה]] (כיום [[חיבוט ערבה]]) || לא<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[כ"ב בתשרי]] || [[שמיני עצרת]] || לאחר סיום סוכות, שמיועד לכל העולם, יום המיוחד לעם ישראל בלבד || [[תפילת הגשם]] || לא<br />
|-<br />
| מנהג || [[כ"ב בתשרי]] / [[כ"ג בתשרי]] (חו"ל) || [[שמחת תורה]] || סיום מחזור של [[קריאת התורה]] והתחלת קריאה חדשה || נוהגים [[עלייה לתורה|להעלות לתורה]] את כל המתפללים ולעשות [[הקפות]] עם [[ספר תורה|ספרי תורה]] || לא<br />
|-<br />
| מדרבנן || [[כ"ה בכסלו]] - [[ב' בטבת|ב']] / [[ג' בטבת|ג']] ב[[טבת]] || [[חנוכה]] || ניצחון ה[[חשמונאים]] על ה[[הממלכה הסלאוקית|יוונים]], טיהור [[בית המקדש]] ו[[נס פך השמן]] || הדלקת [[נרות חנוכה]]. נוהגים לאכול מאכלים רוויים ב[[שמן זית]] || כן<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[י' בטבת]] || [[עשרה בטבת]] ו[[יום הקדיש הכללי]] || תחילת המצור על ירושלים, יום זיכרון לנספים ב[[השואה|שואה]] || צום והדלקת נרות נשמה || כן<br />
|-<br />
| מנהג || [[ט"ו בשבט]] || [[ט"ו בשבט (מועד)|ט"ו בשבט]] || [[ראש השנה לאילן (הלכה)|ראש השנה לאילנות]] || [[סדר ט"ו בשבט]], כיום נוהגים גם לנטוע עצים || כן<br />
|-<br />
| תענית (מנהג) || [[י"ג באדר]] || [[תענית אסתר]] || לזכר צום [[אסתר המלכה]] וכל עם ישראל שישב ב[[שושן (עיר)|שושן]] עקב הגזירה שגזר [[המן]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מדרבנן || [[י"ד באדר]] / [[ט"ו באדר]] ([[שושן פורים]]) || [[פורים]] || הצלת היהודים מגזרות ההשמדה של [[המן]] במלכות [[אחשוורוש]] || [[מקרא מגילה]], [[משלוח מנות]], [[מתנות לאביונים]], [[סעודת פורים]], נוהגים [[תחפושת|להתחפש]] || לא<br />
|}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חג]] <br />
*[[יום טוב]] <br />
*[[חול המועד]] <br />
*[[מגילת תענית]]<br />
*[[אסרו חג]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Jewish holidays|שם ויקישיתוף=חגי ישראל|ויקיטקסט=קטגוריה:מועדים|שם ויקיטקסט=מועדים|ויקיציטוט=קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|שם ויקיציטוט=חגי ישראל ומועדיו}}<br />
* {{קיצור שולחן ערוך|98|הלכות יום טוב}}<br />
* אתר [http://www.drivehq.com/web/yakov/index.htm חג שמח]<br />
* [http://www.kipa.co.il/holidays/ חגי ישראל בפורטל כיפה]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{חגי ישראל ומועדיו}}<br />
{{הלכה}}<br />
[[קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|*]]<br />
{{ו}}</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%95&diff=378056שיחת משתמש:עידו2018-03-23T08:03:53Z<p>המעוררים: /* הצעה נפלאה */</p>
<hr />
<div>== ברוך הבא לעצמי ==<br />
<br />
{{בה}}<br />
מי אני? זאת ה'''''תשובה'''''!<br />
בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 05:42, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
:ברוך בואך בצל קורתנו! נקווה שתהיה לנו לעזר רב, בהצלחה רבה! ("גנבת" לי את התבנית, לפחות נכתוב ידני {{קריצה}}) [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ז' בשבט ה'תשע"ח • 12:34, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{א|Tshuva|עידו}} דומנ י שקישור מתאים על המילה "תשובה" ימנע טעויות מביכות כאלו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 14:19, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
:::[[משתמש:Davidnead| ]] רציתי שהמבין יבין משיקולים שונים. 17:58, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== מדיניות הסרת תמונות ==<br />
<br />
שלום, עידו, וברוך בואך למכלול. הננו שמחים מאוד על שזכינו למכלולאי נמרץ ומוכשר כמוך, יהי בואו לברכה לכולנו.<br />
<br />
בקשר ל[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%98&curid=144682&diff=364942&oldid=364941 עריכה] הזאת, רציתי להסב את תשומת לבך שבמדיניות המכלול נקבע לבינתיים שלא להסיר תמונות כי אם לכסותם ב[[תבנית:תמונה חילופית]]. [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 12:40, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
:{{OK}} [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 12:49, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== עריכה בתוך {{תב|מהדורות}} ==<br />
<br />
שלום עידו, בקשר לעריכתך בערך [[גלים מילימטריים]]. אני אישית לא בטוח שיש צורך להסיר תוכן זה מבחינה יהודית, אבל כמובן איני יכול להתווכח איתך כל עוד אין על זה מדיניות ברורה. מה שכן, חובה לעשות הסרה זו בתוך תבנית מהדורות בדיוק מסיבות כאלו. לפיכך, בחן את [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=גלים_מילימטריים&type=revision&diff=365011&oldid=364965 עריכתי זו], החזרתי את התוכן שהסרת לתוך תבנית מהדורות, כך שהוא מוסר, אבל על ידי התבנית, ובמהדורה הכללית הרשתי לעמי להחזירו לגמרי בשינוי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 14:57, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
:{{OK}} <br />
{{ש}}בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:07, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
:אני מתזכר שוב, בקשר ל[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מפרץ_מקסיקו&curid=144984&diff=366022&oldid=366017 עריכתך זו]. עריכות כאלו נעשות במכלול רק באמצעות תבנית המהדורות, אנא לטיפולך. תודה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:52, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
::תזכורת - ההערה הנ"ל מחכה לטיופל. עמך הסליחה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:37, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:::[[משתמש:Davidnead|טופל]], נא בדוק והער [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:53, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::::יישר כוח. ברמת העיקרון העריכה תקינה ועומדת בנדרש. אני מוסיף כרגע 2 תיקונים: 1. אני מוסיף איזכור לתקופה המשוערת על ידי מתן שם התקופה במקום נקיבת מספר השנים, זו שיטה שאנו משתמשים בה הרבה. 2. אני מוסיף תוכן למהדורה הבסיסית שכן התוכן לא עד כדי כך בעייתי שצריך להסירו לגמרי מהבסיסית. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:31, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== הערך Base64 ==<br />
<br />
נראה לי כדאי לייבא אותו לכאן עם קרדיט לויקיפדיה האנגלית. (כתוב בתקציר העריכה יצרתי אותו על ידי תרגום תוכן, ושים <nowiki>{{קרד|ויקי|אנגלית|Base64}}</nowiki>). מכאן תשכתב אותו כראוי. למה לעבוד בשבילם? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ח • 12:46, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
:סליחה ראיתי שכבר ייבאת אותו.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ח • 12:47, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{א|יהודה 1}}, אל תדאג, מרץ התרומה האנציקלופדי שלי עבר למכלול. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]])<br />
<br />
== בקרת ייבוא ==<br />
<br />
שלום עידו היקר, אחר התודה על המרץ והרעננות שאתה משקיע פה. שים לב כי בערך [[איסלנד]] שייבאת יש בפסקה "היווצרות האי" מידע כפרני. יכולת לאתר אותו בקלות על ידי שימוש בגאד'גט בדיקת מילים חשודות המותקן לך כברירת מחדל (לחצן בחלק העליון של התפריט הימני, מומלץ להשתמש בו בכל ערך שמיבאים). אנא טפל בו בבקשה על פי [[תבנית:מהדורות/שורה|המדיניות]]. שבוע טוב, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:25, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
:מצוין, תודה<br />
:טופל.<br />
:בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 21:03, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
::חשוב לשים לב בעניינים רגישים כגון אלו לא לנקוט הסברים ותיקונים כלאחר יד העשויים להשמיט את התמונה המדעית אותה חפץ לדעת הקורא ללא הכרח לכך, בדיוק לפיכך אנו משתמשים ב{{תב|מהדורות}} וכפי שהקדמתי. [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=איסלנד&action=historysubmit&type=revision&diff=365455&oldid=365436 כאן] תוכל לראות כיצד השבתי את הטקסט המקורי ושיבצתי את עריכתך בתוך תבנית המהדורות. את הטקסט שאתה כתבת הכנסתי לתוך הפרמט המוצג לקוראים המהדורה הבסיסית - כי לשם הוא מתאים לדעתי, ולמהדורה הכללית הכנסתי ליקון בסגנון שונה. אנא ראה שם. תודה! [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 23:44, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
:::ההשערה הזו ללא מקורות וללא ביסוס (לא רק בערך אלא גם במחקר) אי לכך אין לה מקום לדעתי בערך, גם לא במהדורה הבסיסית. לא כל דבר שכתוב בויקיפדיה הוא הקדש. אני יכול לשים "דרוש מקור" אם אתה רוצה לשבוע ומשלא ימצא כזה למחוק. כך הנהלים בויקיפדיה גם. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 17:01, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
::::אני לא מבין אותך. אתה לא מחקת את ההשערה, אלא רק את השערת הזמן. אין ספק של פי המחקר עד כמה שהייתה התפצלות כזו היא לא הייתה אתמול. האם האומדן שהובא שם אינו האומדן המקובל להשערה זו במחקר? בנוסף, את עריכתך נימק כ"עריכה חרדית". בגאולוגיה איני מבין הרבה, אך שינוי מידע גיאולוגי מסיבות של עריכה חרדית ולא מסיבות שהן לגופו של עניין, נעשות אך ורק בתוך תבנית מהדורות. כמובן שאם אתה מבין בגאולוגיה ואתה כותב משהו שמשקף את הקונצזוס בעניין - זה לא רלוונטי וזה הופך לעריכה רגילה ככל עריכה אחרת. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 17:14, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
<s>:::::אסביר. ראשית לא היה כתוב שזו השערה (פגיעת המטאוריט) אלא מוצג כעובדה. בנוסף גם ההשערה אינה מבוססת כלל ועיקר ואף בערך באנגלית (המפורט עשרת מונים) זה לא מופיע. בקיצור זה משפט של כפירה סתמית לשם הכפירה ו'''ללא מחקר ומקור''' ולה אין מקום אפילו בויקי העברית. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:04, 30 בינואר 2018 (IST)</s><br />
:::::::::סליחה, [[משתמש:davidnead|אתה]] צודק ואני לא דקדקתי בכוונת המשורר... אוסיף את המידע וארחיב. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:21, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
אני שוב פה: בערך [[הוריקן קתרינה#ביזה והתנהגות עבריינית בניו אורלינס בחסות הוריקן קתרינה]] קיים ביטוי לא מקובל במרחב הערכים במכלול. לא הוסכמה מדיניות סופית לגבי השימוש במונח, אך תוכל לראות את הדיון בעניי ב[[המכלול:חדר דיונים למינוח יהודי/צניעות#אונס]]. מחוסר מדיניות אחרת פעל כפי הבנתך על פי רוח הדיון שם, אך עשה זאת בתוך תבנית מהדורות. אני אישית נוטה להשאיר את הביטוי לפחות במהדורה הכללית, כל עוד אין לו ביטוי חילופי הולם. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:22, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
===בקרת ייבוא 2===<br />
כמה תיקונים נדרשים בערכים שייבאת:<br />
*[[כתב סיני#תרבות הכתב הסיני]] - מוזכר ביטוי על אלילהם בלי הסתייגות. נהוג מרכאות או משהו דומה. בפסקה "שיטות תעתיק" יש צורך במכלולזציה. <br />
** '''''פתחתי דיון בדף השיחה שם.''''' (והוספתי גרשיים) [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:15, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
***שיפרתי את הגרשיים לפי טעמי. ושכחת את המכלולזציה בפסקה האחרת. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:39, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
****טופל, נא נטר [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
*****אני שוב מזכיר - המכלולזציה בפסקה "שיטות תעתיק" - שכחת. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 01:02, 1 בפברואר 2018 (IST)<br />
*[[רכס הרים#תזוזת לוחות טקטוניים]] - תיארוך של מליוני שנים.<br />
**'''''[[משתמש:Davidnead|טופל]], נא בדוק אם עפ"י הנהוג''''' [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:15, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
***הוספתי טיבה הבהרה בבסיסי לתת מעט יותר מאשר משפט עמום (זה בסדר זו בעיה מוכרת). לגבי הכללי - לא נהוג להשאיר טווח שנים כזה אפילו בכללי. לא יודע להגיד לך פתרון, אם לא תצליח לחשוב על ניסוח יצירתי המעביר את המספר בלי לנקוב במספר תיאלץ להשאיר בינתיים את זה ריק, אבל לא להשאיר מספר כפרני לכאורה כזה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:43, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
****שמתי כרגע את אותו הניסוח של הבסיסי בכללי, נא נטר [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
*[[מערכת העצבים#חלוקה לאזורים במערכת העצבים המרכזית]] - תהליכים אבולוציונריים<br />
** '''''מה הבעייה עם "תהליכים אבולוציונריים" - לא סותר שום דבר בתורה.'''''<br />
***תיאורטית אתה צודק בפועל הביטוי הוא בגדר "אשר שנא וכו'", וכן לא סתם הוא מקשר לערך "האבולוציה של האדם". ראה את הדיונים על ביטוי זה בדף המונחים. הקו הוא שבמקום שאפשר בקלות פשוט מחליפים לצורה כלשהי של "התפתחות" במקום אבולוציה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:45, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
****טופל, נא נטר [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
תודה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:45, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:ראה הערות לעיל בפנים [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:17, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::[[משתמש:Davidnead|דוד]], ראה הערות **** נוספות [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
''יישר כוח''' על כל התיקונים. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 01:00, 1 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== מייל ==<br />
<br />
שלחתי לך. אם אתה לא רואה ייתכן שהיגיע לספאם--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ד בשבט ה'תשע"ח • 15:49, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
:ראית{{א|יהודה 1|י}}, הוספת גם בויקיפדיה העברית. והכללת כדי להסביר גם על '=' בודד. מצוין. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 16:49, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== כוכב מייבא ==<br />
<br />
{| style="background-color: #dae8da; border: 1px solid #fceb92; {{box-shadow|1px|1px|5px|black}} {{border-radius|12px}}"<br />
|rowspan="2" style="vertical-align: middle; padding: 5px;" | [[File:Aviation Barnstar Hires.png|70px]]<br />
|style="font-size: x-large; padding: 3px 3px 0 3px; height: 1.5em;" | '''כוכב מייבא'''<br />
|-<br />
|style="vertical-align: middle; padding: 3px;" |בשם [[המכלול:המכון לאוריינות וידע כהלכה|המכון]], [[המכלול:חבר העורכים|המכלולאים]] ועשרות אלפי קוראי המכלול, תודה ענקית על יבוא איכותי ונקי של אלפי ערכים בפרק זמן כה קצר. בקצב זה תוך מספר חודשים נעמוד על 200,000 ערכים, ונשלים את מלאכת הייבוא. בזכות פעילותך הנמרצת במכלול יש כבר {{מספר ערכים}} ערכים!{{ש}} בהוקרה רבה וגדולה [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]])<br />
|}<br />
:[[תמונה:Face-blush.svg|30px|הסמקה]]{{ש}}בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:34, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
::אתה יכול לבקש הרשאה ממפעילים כדי לחסוך את הצורך בכתיבת תקציר והכנסת התבנית. [[המכלול:בקשות ממפעילים/הרשאות|כאן]]--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו בשבט ה'תשע"ח • 09:52, 11 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C%3A%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&type=revision&diff=368365&oldid=367296 לבקש אפשר]...[[משתמש:יהודה 1|.]] [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:22, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== תוכן ==<br />
<br />
שלום עידו, מדוע ראיתי שיש כאן עורכים שלוקחים תוכן מהוויקיפדיה הרגילה ומשנים אותו? חשבתי שבאתי לאנציקלופדיה יהודית אמיתית. מאוכזבני קשות. בברכה, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 17:50, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:{{א|ויזל|מ}}טרת המכלול להנגיש מידע אמין ובאופן מכובד, הן של קודש והן של חול. משכן שימוש במידע מויקיפדיה עם בקרה ודאי ישרת את ציבור הקוראים נאמנה. מדוע זה תתאכזב? <br />
:בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 17:59, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::אז מדוע להעתיק מידע משם? בשביל לכתוב אנציקלופדיה אמיתית עלינו לכתוב את המידע בעצמנו, ולא לעתיקו. בוודאי ללא מתן זכויות יוצרים, דבר המהווה עבירה חמורה על החוק במדינת ישראל. בברכה, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 18:09, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::{{א|ויזל|ע}}רכים מויקיפדיה מקבלים קרדיט כאן, ואנחנו עונים על המוגדר בחוק ואף מעבר לכך. שנית ודאי מומלץ להשתמש במה שמועיל ולסנן מה שמזיק. שלישית, הנני עורך גם בויקיפדיה וכתבתי שם מאות אם לא אלפי ערכים. אתה ודאי מוזמן לתרום עריכות "אמיתיות" ולחזק את עוצמתו השועטת של המכלול. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:16, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::אעיר למשל ש{{א|ויזל}} עריכתך המושקעת בערך [[פוליטיקה]] עם כל הרצון הטוב דורשת הרבה שיפור, היא מתומצת ושטחית מידי, מתייחס רק למצב כיום, ומציגה את דרכם של המפלגות החרדיות באור לא מדוייק ולא חיובי. זו סיבה למה כדאי ראשית להתבסס על תוכן קיים, כי כתיבת תוכן חדש דורשת המון עבודה כדי שיצא איכותי ברמה גבוהה. בלי רמה גבוהה הפרויקט שלנו ידרדר מהר מאוד. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:21, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::לא העתקתי את התוכן מוויקיפדיה, מלבד התמונות. דוד, אין לי כוונה להציג אף מפלגה באור חיובי או שלילי, אלא באופן אובייקטיבי. לא אפרגן לאף מפלגה משום שאני לא שופר תעמולה. בברכה, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 18:30, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::עידו ו[[משתמש:Davidnead|דוד]], צר לי כי הנכם חושבים שעלינו להפוך לשופר תעמולתי. שכן, עידו, כל עריכה אשר לא מוצאת חן בעיניך ראויה לשחזור ואזהרה לכותב לפי מה שראיתי. עידו, הנני גם עורך בוויקיפדיה. יש לי מעל 10,000 עריכות. אני יודע איך כותבים. אם המכלול ימשיך כך, הוא עשוי להיפגע קשות ולא יוכל לעולם לספק תוכן איכותי וראוי. ראיתי כאן אוסף שטויות אחד גדול. תעמולה לשמה. אני מודיע בזאת על פרישתי לאלתר מהמכלול. שיהיה לכם בהצלחה! {{ש}}נזכרתי בדבר עידו, אם היית עושה את מה שעשית לי בוויקיפדיה, היית נחסם ללא הגבלת זמן. {{ש}}היו שלום, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 18:40, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::נשמח לראותך תורם ופועל בהמשך אם תמצא לנכון. תודה על הדגים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:49, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::{{א|ויזל}} - גם אני סבור שהאזהרה לא הייתה נחוצה. עליך להבין שהייתה לנו היום הצפה של כמה משחיתים שניסוי בכוח לבצע עריכות פוגעניות כלפי חרדים. העריכה שלך אמנם לא נמצאת בשוה להם, אך הביטוי "אם כי בפועל מצטרפות לכל ממשלה אשר תיתן יותר כסף לבחורי הישיבות" - הוא רחוק מלהיות מדוייק, ומנוסח באופן שלילי. איננו מנסים להיות שופר של אף אחד, אך איננו מוכנים גם להתבטא בצורה ששונאינו מתבטאים. יתירה מכך - גם בוויקיפדיה ביטוי כזה לא היה עובר, הוא מידי שטחי ולא אובייקטיבי. אם בכל אופן זה נעשה בתום לב ואתה סבור אחרת - נשמח בהשתתפותך. אובייקטיביות (לא מזוית כמו בוויקיפדיה) היא מקוי היסוד שלנו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:11, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}מעניין שגם בוויקיפדיה [[w:he:מיוחד:הבדלים/22437512|מחקו הערב עריכה דומה]], והמשחזר עדיין לא נחסם. [[משתמש:יוקל|יוקל]] ([[שיחת משתמש:יוקל|שיחה]]) 02:51, 13 בפברואר 2018 (IST)<br />
:מעניין עוד יותר, שהמשחזר - המגדיר את עצמו כשמאלני - גם הסביר היטב את השחזור [[w:he:שיחת משתמש:אלי גודין#למה שחזרת את העריכה המועילה שלי בערך פוליטיקה?|כאן]], וזה לשונו:<br />
:{{ציטוטון|שלום גם לך.}}<br />
:{{ציטוטון|מכמה סיבות; א. יש ערך נפרד על הפוליטיקה בישראל, מה שאומר שאין צורך להרחיב. ב. גם אם בחרת להרחיב, אין מקום להביא פרשנות מקורית שלך (שיש לומר דווקא די משעשעת). ג. שגיאות עובדתיות. ד. שגיאות כתיב.}}<br />
:לתשומת ליבו של הרב {{א|ויזל}}. [[משתמש:יוקל|יוקל]] ([[שיחת משתמש:יוקל|שיחה]]) 03:00, 13 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::לאור תגובות רבות כאן, אני נדרש להגיב. ראשית, דבריי כוונו לגבי אזהרת השווא של עידו ולא לגבי השחזור. שנית, אין אני הבאתי את התוכן לויקיפדיה העברית היום לפנות בוקר. שלישית, מתקיים כעת דיון נרחב בויקיפדיה לגבי המכלול. יש אף השוקלים לתבוע את האתר על הפרת זכויות יוצרים בגין אי מתן קרדיט כמו שצריך לתת. אני כמובן לא מתנגד לתביעה נגד האתר, שכן אני רואה בה לגיטימית לחלוטין ואף צודקת. האתר משקר במצח נחושה לקוראיו ומשכתב תוכן כרצונו. הרי מדוע נמחקו תכנים על דברים שנטענו כי היו לפני 5778 שנים? האתר הזה לעולם לא ישיג את יעודו. חבל על זמנכם... אם אתם באמת רוצים לתרום למגזרכם, עליכם להביא להם אמת לאמיתה, ולא חצאי אמת ואף שקרים. בברכה, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 17:06, 13 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{א|ויזל}} ידידי - אני חושב שכשם שקיבלת שכר על הדרישה, תקבל כעת שכר על הפרישה... ישר כוח והמשך הצלחה! [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:06, 13 בפברואר 2018 (IST)<br />
==כתוב על עצמך==<br />
{{כתוב על עצמך|ללא}} [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 02:22, 19 בפברואר 2018 (IST) (ברור שאתה מכיר את זה אבל כתזכורת, בעיקר יהיה מעניין לראות איך אתה רואה את המכלול)<br />
{{ש}}<br />
..[[משתמש:יוסף|.]] [[תמונה:Emojione BW 1F914.svg|60px]] {{ש}}[[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:27, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:לפחות תיצור דף ריק כדי שהקישורים אליך יהיו כחולים.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 15:16, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::למה זה משנה? [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:27, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::כי לפעמים מכניסים <nowiki>{{א|עידו|מה דעתך}}</nowiki> ורוצים לדעת שלא התבלבלו. אז בודקים בתצוגה מקדימה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' באדר ה'תשע"ח • 10:53, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::<span style="background-color:blue; color:white">&nbsp;&nbsp;הוכחל&nbsp;&nbsp;</span> [[משתמש:יהודה 1|.]] [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:56, 25 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== חתימה עם תאריך עברי ==<br />
<br />
ראה [[עזרה:חתימה#חתימה עם תאריך עברי|שם]], אם זה מעניין אותך.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' באדר ה'תשע"ח • 11:52, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
:מכיר, תודה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 13:16, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== מיון עולם הטבע ==<br />
<br />
תראה את [[מיוחד:הבדלים/373560|העריכה שלי אחריך]].--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"א באדר ה'תשע"ח • 22:33, 25 בפברואר 2018 (IST)<br />
:ראיתי [[משתמש:יהודה 1|מצוין]]! [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:53, 25 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== שאלה על סגנון עריכה בתהליך של כתיבת ערך ==<br />
הנני מנסה לעשות indent בפיסקה איך עושים את זה<br />
<br />
[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 22:54, 3 במרץ 2018 (IST)<br />
:[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|עם]] סימן נקודותיים כזה ':'. בעברית זה נקרא הזחה. פעמיים נקודותיים (::) יזיח רווח כפול וכן הלאה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 00:04, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
תודה רבה, סיימתי ג"כ להכין את הערך של [[שלוש השבועות]] הנני מקווה שהוא בנוי נכון, הכל הבאתי לפי מקורות מבוססים, סליחה על האורך של הערות שולים (מה לעשות אבל צריך להביא מקור)<br />
<br />
::אם ישנן טעיות בעריכה נא לעדכן אותי ע"מ שאוכל להציג את התוכן כראוי.<br />
::[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 12:40, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:::אינני מנטר את הערך ובכלל אין לי הרשאות ניטור. אם תרצה תוכל לבקש ניטור העריכות, לדוגמא ב[[המכלול:חממה]] [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:42, 16 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== מה אני צריך למחוק... ==<br />
<br />
בס"ד<br />
לקח לי הרבה זמן לעבוד על כך<br />
אז מה הם הייחסוים שאני צריך להכניס, מבלי למחוק אם אפשר<br />
<br />
מהם הסימונים שאני צריך לעשות בשביל שיוצג כראוי<br />
[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 18:44, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ראשית]] צריך להביא את הערך כפי שהוא ללא כל שינוי. לשם כך אז אני צריך למחוק את הקיים ואז "להתחיל מ-0" כלומר, לייבא מחדש כדי שהייבוא יהיה כסדר. כדי שלא תאבד השקעתך, ייצרתי לך [[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם/טיוטה:שלוש השבועות|טיוטה פרטית של הערך]]. לאחר המחיקה והייבוא התקין, תוכל לשוב ולעשות את השינויים שעבדת עליהם ואחרים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:59, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
::נו טוב שיהיה<br />
::[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 19:12, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:::ביקשתי גם את המחיקה הנדרשת ואוכל גם לייבא עבורך אח"כ, כדי שתראה כיצד לעשות זאת אם תרצה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:14, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== תוך כמה זמן הערך יעלה מחדש ==<br />
ישנם עוד ערכים שהנני מעוניין להכניס ולהרחיב<br />
<br />
[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 21:35, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שלוש_השבועות&action=history ייובא כבר] כבר ע"י {{א|ויקרא האדם שמות}} {{א|ילקוט השבעתי אתכם|עבורך}}. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:38, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== תודה רבה ==<br />
<br />
עידו, אין חכם כבעל הנסיון, תודה על התמיכה והעידוד ! [[משתמש:יהודי מאוד פשוט|יהודי מאוד פשוט]] ([[שיחת משתמש:יהודי מאוד פשוט|שיחה]]) 17:34, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== שאלה ==<br />
<br />
* אני מקווה שאני במקום הנכון.<br />
*אני שואל היכן אני יכול לקרוא על המתרחש כעת בימים אלו כאן ולתרום להמשך העבודה.<br />
*האם יש איזה דף ציבורי בו ניתן לשוחח על הדברים?<br />
*גם למה אני לא יכול לקרוא את הערך על יציאת מצרים?? זה נראה לי יותר חשוב משטויות אחרים שיש במכלול. {{שכח לחתום|המעוררים}}<br />
:*כאן (דף השיחה שלי) מקום מצוין אם רצית עזרה אישית. <br />
:*{{א|המעוררים|על}} מה ש"מתרחש כעת" תוכל לעקוב בדף [[מיוחד:שינויים אחרונים]].<br />
:*דפים ציבוריים ישנם רבים, חלקם פעילים יותר וחלקם פחות. כמה לדוגמה הם: [[המכלול:אולם דיונים]], [[המכלול:בקשות ממפעילים]], [[המכלול:שער החבורה]], [[המכלול:פיתוח התשתית]]<br />
:*כנראה משום שיש תוכן בדף שהוכנס למהדורות. אם אתה רוצה לצפות בדף וע"י כך להיחשף גם לתוכן שהוסר, תוכל להיכנס ל"העדפות" (למעלה, בראש הדף), לבחור בטופס את "אספקלריה (גרסת בטא)" ושם לסמן את "מהדורה כללית" ואת "כלי עריכת אספקלריא".<br />
:בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:59, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
==ערב טוב==<br />
שלום למכלולאי. • [[משתמש:עמודא דנהורא|עמודא דנהורא]] • [[שיחת משתמש:עמודא דנהורא|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 01:54, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:[[File:Emojione BW 1F609.svg|30px]]<br />
:[[משתמש:עמודא דנהורא|א]]שריך ש 1:54 הוא "ערב" ... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 07:10, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::למה אי אפשר לשלוח אליך דוא"ל דרך המערכת? מופיעה לי שגיאה. • [[משתמש:עמודא דנהורא|עמודא דנהורא]] • [[שיחת משתמש:עמודא דנהורא|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 11:00, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:::? אבדוק... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:20, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::::לכאורה אין סיבה מוצדקת. בהעדפות מאופשר. [[משתמש:עמודא דנהורא|נסה]] לשלוח למשתמש הוויקליפדי שלי [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:29, 22 במרץ 2018 (IST) <br />
:::::שלום עידו. מה דעתך על קריאת של 'ויקיפדיה' שבמחוזותינו בשם 'ויקליפדיה' כדי להביע את סלידתינו מהמקום הכפרני הזה?[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 14:51, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::כפי שאתה רואה, אהבתי. אך עצתי היא בגדול להשתמש בזה בעיקר במשפטים בהם רוצים להבליט את הסכנה ששם ולא כל הזמן. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:54, 22 במרץ 2018 (IST) <blockquote>אז אולי רק בדף המדיניות שלנו לגבי הערכים שאנחנו מביאים מויקליפדיה או גם בשורת הקרדיט. זה חשוב מאוד בשרות הקרידט בגלל ששם אנחנו כאילו מספרים שאנחנו מסתמכים עליהם ומפארים אותם וזה בבחינת כמש"כ במד' 'לפניהם ולא לפני עכו"ם מנין לבעלי דינין של ישראל שיש להם דין זה עם זה שיודעים שהעכו"ם דנין אותו הדין כדיני ישראל שאסור להזדקק לפניהם, תלמוד לומר אשר תשים לפניהם לפני ישראל ולא לפני כותים שכל מי שמניח דייני ישראל והולך לפני עכו"ם כפר בהקדוש ברוך הוא תחלה ואחרי כן כפר בתורה שנא' (דברים לב) כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים'[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:07, 22 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
<br />
== תוכו אכל קליפתו זרק ==<br />
<br />
איך אניי יכול להביא ערכים מויקליפדיה? זה מורכב מאד או שאפשר בתהליך קצר לעשות את זה??[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:10, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:פשוט להפליא. אך ראשית, נא קרא את [[המכלול:ייבוא מוויקיפדיה]]. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:37, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== כוכב לעמוד התווך ==<br />
<br />
דרך כוכב מיעקב. אני לא יודע איך עושים כוכבים כאלה אבל רציתי להביע את הוקרתי העמוקה לך על כל מה שאתה עושה למען המקום הקדוש הזה. באמת רואים את כל ההשקעה שיש כאן וכל הכמות והאיכות זה בגללך. אתה הוא עמוד התווך המרכזי של עיקר הדברים שנעשים כאן ולך יאתה תהילה. ובלעדך לא ירים איש את ידו ואת רגלו.. שליחות הקודש שאתה עושה גבוהה מאין כמתה ושכרך ודאי רב משמים. אין הרהה שמבינים שאיסוף ידע לשם ידע הוא בבחינת חטא עץ הדעת וקלקול עצום ורק מי שיש יראת שמים בלבבו הוא יודע מה וכיצד לפעול לתועלת כלל ישראל. על כן תודתי בשם כל אתר 'המכלול' נתונה לך להמשיך לעמוד בפרץ ולהוסיף חילים לתורה. 'שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ'!! [[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:15, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
Emoji u1f44f.svgשְכּוֹיֵיח! גדול.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:17, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:תודה [[משתמש:המעוררים|לך]] על המחמאות. למעשה אינני כאן מתחילתו של המיזם. ישנם {{א|Davidnead|כמה}} וכמה שבנו טרם הגעתי, במו ידיהם תשתיות, כללים, מבנה וגם ייבוא כמותי לרבבותיו כפשוטו, שהגיעונו לכאן, חפרו בארות, ואת מימיהם אנו שותים. <br />
:הנה לך שעור ראשון:<br />
::העתקת לעיל שמו של קובץ - '''"Emoji u1f44f.svg"'''. אין די בכך כדי שהקובץ יוצג, אלא יש להכניסו ל[[תבנית:תמונה]].<br />
::כדי להציג את התמונה תצטרך להשתמש בתבנית התמוונה בקוד המקור כך - העתק את הטקסט הבא לתוך קוד המקור: '''''<nowiki>[[תמונה:Emoji u1f44f.svg|30px]]</nowiki>'''''. זה יתן את הפלט של מחיאת הכפיים הזו: [[תמונה:Emoji u1f44f.svg|30px]]<br />
::תרגיל - פתח את קוד המקור של דף השיחה כאן ועשה זאת (תוכל כמובן לשנות שם את גודל התמונה ע"י הפרמטר של הפיקסלים שהוא בדוגמא שלי '''''30px'''''... <br />
::[[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:52, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== הצעה נפלאה ==<br />
<br />
ממש עכשיו שוחחתי עם ידיד קרוב על המקום הנפלא הזה וזה נורא ענין אותו. יש לו הרבה פירושים וליקוטים שהוא כתב על החומש והוא אמר שהוא יכול להוסיף את זה בערכים המתאימים. אבל הוא אמר לי שאין לו גישה לאינטרנט כל הזמן אז הכי פשוט לו לשלוח למייל את מה שהוא כתב ואתם תערכו את זה בערכים. אם צריך אני יכול גם לעזור בזה מה שאני יודע כי אני ממש מסתבך אם כל הדברים המורכבים יותר. הידיד הזה הוא ת"ח ממש וכשהוא למד בישיבת מיר הוא היה ידוע לשם דבר של עילוי ממש היום הוא ר"מ חשוב בישיבה של יותר מ250 בחורים.הוא גם וודאי יוכל להוסיף ברמה תורנית ורוחנית של האתר אם הוא ירשום את עצמו בהמשך. יש לו גם קשר קרוב עם הרב שטיין וזה יכול לעזור לנו הרבה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:23, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:ב"ה, שכוייח. תרומות מתקבלות בברכה. אמנם כאן לא נהוג להביא חידושים בעצמנו, אפילו שיש פה גם עורכים ת"ח, אלא רק להביא דברי חכמים שקדמונו, וכמובן גם דברי גדולי הפוסקים של זמננו.<br />
:אני מציע שתלבש בגדי עבודה ותתחיל ללמוד להתעסק עם קוד מקור. אנחה אותך שלב שלב. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:57, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::{{א|המעוררים|המעורר}} "הרב שטיין"? "לעזור לנו"? [[משתמש:קיש קיש קריא|קיש קיש קריא]] ([[שיחת משתמש:קיש קיש קריא|שיחה]]) 17:22, 22 במרץ 2018 (IST) קוד מקור-אני ינסה בהמשך. לא מדובר על חידושים סתם אלא על דברים שכבר כתובים. לא יודע מה רוצה קיש קיש אבל כבר כתבתי במקום אחר דצריך לבדוק מי הוא ומה תפקידו כאן. בנתיים אני לא מגיב על דבריו שלא נראים הם לשלום.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 10:57, 23 במרץ 2018 (IDT) <blockquote>את ה'תבניות' אפשר רק בהקוד מקור?? אם כן אין לי אפשרות למחוק עם תבניות אז אני מוחק רגיל עד שאני יתרגל להקוד מקור הזה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 11:03, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote></div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%92%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%95&diff=378054חגי ישראל ומועדיו2018-03-23T08:02:31Z<p>המעוררים: </p>
<hr />
<div>{{תקציר פורטל|שבת ומועדי ישראל}}<br />
[[קובץ:Laubhüttenfest.jpg|שמאל|ממוזער|300px|כרטיס ברכה ל[[ראש השנה]]. ביום זה מתחילים [[עשרת ימי תשובה]], לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס ל[[ארבעת המינים]], אותם אוחזים ב[[חג הסוכות]] (ראו תמונה).]]<br />
'''חגים ומועדים''' הוא כינוי לכלל ה[[חג]]ים והמועדים הקיימים בעם ישראל. זמנם של החגים והמועדים נקבע על פי [[הלוח]]. תחת הגדרה זאת נכנסים ימים רבים: חלקם מצווים עוד מה[[תורה]], חלקם נקבעו על ידי [[חז"ל]] וחלקם נוספו במשך השנים. ניתן לסווג את החגים והמועדים למספר סוגים: קיימים חגים שהם ימי [[שמחה]] [ונקראים גם בשם הכללי 'ימים טובים'], ומועדים שהם ימי [[צום]] ו[[תענית]], ימי אבל וזיכרון וימי תשובה. לימים אלו יש משמעות עמוקה בכך שהם משפיעים על היהודי לכל השנה ובספרים נכתב דברים נשגבים על הימים טובים ומה הם מסוגלים.<br />
<br />
מקורו של המונח בתקופה המקראית; המילה "חג" מבטאת הקרבת [[קרבן חגיגה]] בימים שאותם קבעה התורה, ולעתים התורה מכנה את הקרבן בשם המקוצר "חג".{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|יח}}}} מקורה של המילה חג הוא מלחוג, ב[[עלייה לרגל]] היו חגים ב[[בית המקדש]]. הערבית משמרת מונח זה במילה [[חאג']] - עלייה לרגל. במקרא מצוינים שלושה חגים והם המועדים לעלייה לרגל: [[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]].<br />
<br />
רוב הדינים הרלוונטיים נידונים ב[[סדר מועד]].<br />
<br />
==מועדים מהתורה==<br />
[[קובץ:Ahawah Children's Home, Berlin; Passover Seder Table.jpg|300px|ממוזער|סדר פסח, ברלין, שנות העשרים]]<br />
בתורה מוזכרים שמונה מועדים. כל המועדים מוזכרים כזכר ל[[יציאת מצרים]], אך לכל אחד מהם משמעות שונה ולרובם מצוות המיוחדות להם:<br />
* '''[[שבת]]:''' זכר ל[[בריאת העולם (יהדות)|מעשה בראשית]], לכך שה' ברא את העולם בשישה ימים ושבת ביום השביעי, וכן זכר ליציאת מצרים.<br />
* '''[[ראש חודש]]:''' היום הראשון לחודש, וייתכן שקשור גם ליציאת מצרים שהרי המצווה הראשונה שבה נצטוו ישראל לפני יציאת מצרים היא [[קידוש החודש]].<br />
* '''[[פסח]] ו[[שביעי של פסח]]:''' [[יציאת מצרים]] ולידתו של [[עם ישראל]] כעם. אוכלים [[מצה|מצות]] לזכר הלחם שאכלו בני ישראל בצאתם ממצרים.<br />
* '''[[שבועות]]:''' [[מתן תורה]] ב[[הר סיני]].<br />
* '''[[ראש השנה]]:''' יום בו [[תקיעת שופר|תוקעים בשופרות]] כדי להכריז על יום דין לכל ברואי העולם ועל בואו של יום הכיפורים עשרה ימים לאחר מכן.<br />
* '''[[יום הכיפורים]]:''' יום [[צום]] ומחילת עוונות בין איש לרעהו לכפרת חטאיהם של כל בני ישראל.<br />
* '''[[סוכות]]:''' ישיבה ב[[סוכה]] לזכר הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] בזמן [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]].<br />
* '''[[שמיני עצרת]]:''' יום חג נוסף לאחר שבעת ימי חג הסוכות.<br />
<br />
שבעת המועדים מלבד ראש חודש ושבת נקראים "מקראי קודש", כלומר אסורים בעשיית [[ל"ט אבות מלאכה|מלאכה]], ומ[[חז"ל|דרבנן]] גם איסורי [[שבות]] ושאר איסורי חז"ל לשבתות. מצווה המשותפת לכל ימי מקרא קודש היא הדלקת [[נרות שבת ויום טוב]]. שבת ויום הכיפורים אסורים בעשיית כל מלאכה, אך המועדים האחרים (כולל היום האחרון של פסח) מוגדרים כ"[[יום טוב]]" ומותרים בעשיית [[מלאכת אוכל נפש]]. ראש חודש מותר בעשיית מלאכה, אך נוהגים בו יותר בחגיגיות ויש הנוהגים שלא לעשות בו מלאכות מסוימות. [[חול המועד]] מותר במלאכה פשוטה, אך אסור לעבוד בו.<br />
<br />
===שלוש הרגלים===<br />
[[קובץ:Sukkah in Tel Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|300px|סוכה]]<br />
החגים פסח, שבועות וסוכות, מיוחדים במצוות [[עלייה לרגל]] שיש בהם, ועל כן הם מכונים "[[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]]" ומקריבים בהם [[עולת ראייה]] ו[[שלמי חגיגה]]. התורה מדגישה כי שלוש הרגלים הן זכר ל[[יציאת מצרים]]. התורה חוזרת ואומרת במצוות החגים: "וְזָכַרְתָּ כִּי־עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|יב}}}} ומכאן נובע גם האופי הסוציאלי של החגים: לזכור את החלש בחברה, את הגר, העני, היתום והאלמנה, כשם שה' זכר את בני ישראל שהיו גרים במצרים.<br />
<br />
* '''יציאת מצרים:''' [[ט"ו בניסן]], היום הראשון של חג הפסח הוא היום בו יצא עם ישראל ממצרים, כמו שנאמר:<br />
:{{ציטוטון|אֶת־חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי־בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא־יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}}} וכן: {{ציטוטון|כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|טז|א}}}}<br />
:[[שביעי של פסח]] נחשב ליום שבו אירעה [[קריעת ים סוף]].<br />
* '''מתן תורה:''' חג ה[[שבועות]] הוא היום בו קיבל עם ישראל את התורה.<br />
:{{ציטוטון|דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן.... וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.... וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|ט|כב|קצר=כן}}}}<br />
:{{ציטוטון|וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה.|{{תנ"ך|דברים|טז|י|יב|קצר=כן}}}}<br />
* '''נדודים במדבר:''' חג הסוכות הוא זכר לענני כבוד שבהם הקיף ה' את עם ישראל בצאתם ממצרים, שנאמר:<br />
:{{ציטוטון|בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל־הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|מג|קצר=כן}}}}<br />
:חז"ל מסבירים שהתורה ציוותה לחוג את חג הסוכות בתשרי ולא בניסן מפני שגם בלי ציווי התורה הרבה אנשים יוצאים בניסן מהבית לשדה בגלל החום ובונים סוכות, ואז לא היה היכר שהסוכה היא זכר ליציאת מצרים ולא מפני שחם בבית.<br />
<br />
פרט לכך, התורה קושרת את שלוש הרגלים למנהגי ה[[חקלאות]]:<br />
* '''חג האביב:''' חג הפסח חל בתחילת עונת הבשלת החיטה והשעורה. במהלך ימי החג מתקיים טקס [[הנפת העומר]] מהתבואה הבשלה הראשונה ואחריו מתחילה [[ספירת העומר]] עד חג שבועות, "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה".{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|ט}}}}<br />
* '''חג הקציר:''' חג השבועות נקרא 'חג הקציר'. "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה" ({{תנ"ך|שמות|כג|טז|קצר=כן}}); על חג השבועות נאמר גם: "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" ({{תנ"ך|שמות|לד|כב|קצר=כן}}).<br />
* '''חג האסיף:''' חג סוכות נקרא 'חג האסיף'. "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת־מַעֲשֶׂיךָ מִן־הַשָּׂדֶה" (שם).<br />
<br />
===מקורות בתנ"ך===<br />
המועד הראשון שמוזכר הוא שבת, מיד לאחר סיפור [[מעשה בראשית]]: {{ציטוטון|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ|{{תנ"ך|בראשית|ב|ג}}}} שבת מוזכרת במקומות רבים נוספים בתורה.{{הערה|בעיקר {{תנ"ך|שמות|לא|יב|יז}}, וכן [[עשרת הדברות]]}}. לאחריה מוזכרים גם [[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]], פסח שבועות וסוכות: {{ציטוטון|שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ... וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה|{{תנ"ך|שמות|כג|יד|טז}}}}. הרגלים נזכרים גם ב{{תנ"ך|דברים|טז}}.<br />
<br />
המקום הראשון בו מוזכרים כל מועדי השנה באופן מסודר הוא ב{{תנ"ך|ויקרא|כג}}. בפרק זה מפורטים המועדים השונים, עם הכינוי "מקרא קודש" ואיסור עשיית מלאכה: {{ציטוטון|וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי...|{{תנ"ך|ויקרא|כג|א|ב}}}}<br />
בפרק מפורטות מצוות השבת, פסח, שבועות, סוכות, ראש השנה ויום הכיפורים, ובנוסף גם [[ספירת העומר]], [[שתי הלחם]] ו[[מתנות עניים#פירוט מתנות העניים|לקט ופאה]]. על כל מועד מוזכר ה[[תאריך]] שלו וה[[מצווה|מצוות]] המיוחדות לו.<br />
<br />
מקור בולט נוסף לחגים בתורה הוא ספר [[במדבר]], פרקים {{תנ"ך|במדבר|כח|ללא=ספר|קצר=כן}}-{{תנ"ך|במדבר|כט|ללא=ספר|קצר=כן}}, שם מצוינים כל ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] שיש להקריב בימים אלה. כאן מוזכר גם ראש חודש. אזכור נוסף מובא קודם לכן: {{ציטוטון|וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת|{{תנ"ך|במדבר|י|י}}}}<br />
<br />
בנוסף, סדר [[יום הכיפורים בבית המקדש]] מתואר בהרחבה ב{{תנ"ך|ויקרא|טז}}.<br />
<br />
המועדים הללו מוזכרים גם ב[[נביאים]] וב[[כתובים]]. כך למשל נאמר {{ציטוטון|אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד...|{{תנ"ך|ישעיהו|נח|יג}}}}<br />
<br />
===מקורות בספרות חז"ל===<br />
לשבת מוקדשת [[מסכת שבת]], מהארוכות שבמסכתות הש"ס. לפסח מוקדשת [[מסכת פסחים]], לסוכות [[מסכת סוכה]], לראש השנה [[מסכת ראש השנה]], וליום הכיפורים [[מסכת יומא]]. לשבועות אין מסכת בפני עצמו, אך דיני יום טוב בכללותם מוצגים ב[[מסכת ביצה]]. לחול המועד מוקדשת מסכת [[מועד קטן]].<br />
<br />
===שמות ימי החג והמועד===<br />
{| class="wikitable mw-collapsible" width="800"<br />
! שם פופולרי !! שם מקראי !! שם חז"לי !! כינויים נוספים<br />
|-<br />
| פסח (חג)|| חג המצות{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}; {{תנ"ך|שמות|לד|יח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|ו}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|יג}} ו{{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|כא|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|לה|יז}}}} || פסח || חג החירות, זמן חירותנו<br />
|-<br />
| שבועות (חג)|| חג (ה)שבועות,{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|י}} ו{{תנ"ך|דברים|טז|טז|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}}} יום הביכורים,{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כח|כו}}}} חג הקציר{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טז}}}} || עצרת || חג מתן תורה, יום הקהל, יום החמישים<br />
|-<br />
| ראש השנה (חג)|| זיכרון תרועה,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כד}}}} יום תרועה{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כט|א}}}} || ראש השנה || יום הזיכרון<br />
|-<br />
| יום כיפור (מועד)|| יום (ה)כיפורים,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כז|כח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כה|ט}}}} שבת שבתון{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|טז|לא}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|לב}}}} || אין || אין<br />
|-<br />
| סוכות (חג)|| חג הסוכות,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג האסיף{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג || אין<br />
|-<br />
| שמחת תורה (חג)|| שמיני עצרת,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג || אין<br />
|}<br />
<br />
==מועדים מדרבנן==<br />
חז"ל קבעו ימי שמחה בימים שנעשו בהם ניסים לעם ישראל כדי לפרסם את הנס ועל ידי כך לחזק את האמונה בה'. את ימי הצום קבעו חז"ל כזכר לחורבן כדי להתאבל על בית המקדש וכדי שיהיו תזכורת לעוונות שהחריבו את בתי המקדש, דבר שיגרום לחזור בתשובה.<br />
<br />
===ימי השמחה===<br />
בימי בית שני הוסיפו חז"ל למועדים מדאורייתא ימי שמחה מדרבנן בימים בהם נעשו ניסים. העיקריים בהם אלו "ימי ה[[פורים]]", שנקבע ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]], ו[[חנוכה]] שנקבע בימי [[מרד החשמונאים]]. בעבר צוינו ימים רבים נוספים המפורטים ב[[מגילת תענית]], כדוגמת "[[יום ניקנור]]" על תבוסת המצביא היווני בפני המכבים, אולם בעקבות חורבן [[בית המקדש השני]] בטלו מועדים אלה שמלכתחילה נקבעו בעקבות אירועים מקומיים ובעלי חשיבות פחותה. למעשה מלבד פורים וחנוכה, אין ימים אחרים בעלי מחויבות דתית.<br />
<br />
בחנוכה תיקנו חכמים [[הדלקת נרות חנוכה|להדליק נרות]] ולגמור את ההלל בכל יום, ובפורים תיקנו [[אנשי כנסת הגדולה]] 4 מצוות: [[קריאת מגילה]], [[מתנות לאביונים]], [[משלוח מנות]] ומשתה ושמחה. בחנוכה ובפורים מותר לעבוד, אם כי נהגו שלא לעבוד ביום הפורים. בשני ה"חגים" החדשים תיקנו חכמים להוסיף בתפילה ובברכת המזון את נוסח "[[על הניסים]]" המיוחד לכל אחד משני החגים. בימי החנוכה אין מצוות שמחה, אבל בפורים, כאמור לעיל, אחת המצוות היא משתה ושמחה ובכלל זה נהגו להרבות בבשר (שמחה) ויין (משתה).<br />
<br />
חז"ל הגדירו גם את יום [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] כיום טוב, אולם לא קבעו לגביו הלכות מיוחדות. גם [[ל"ג בעומר]] נחשב החל מימי הביניים כיום שמחה, אך בלי מצוות והלכות מיוחדות. ימים אלו מתבטאים כיום מבחינה הלכתית רק בכך שאין אומרים בהם תחנון ושאסור להתענות בהם ולהספיד בהם. עם זאת, ישנם מנהגים שונים הקשורים לל"ג בעומר: הדלקת [[מדורה|מדורות]], <br />
עלייה ל[[קבר רשב"י]] וביצוע [[חלאקה]].<br />
<br />
===הצומות וימי האבל===<br />
[[קובץ:AKOTEL323.JPG|שמאל|ממוזער|300px|[[קינה|קינות]] ליד [[הכותל המערבי]]]]<br />
הנביאים שהיו בזמן חורבן [[בית המקדש הראשון]] תיקנו [[ארבע תעניות]] כאבל על חורבן בית המקדש:<br />
* ביום [[עשרה בטבת]] היום בו החל המצור על ירושלים,<br />
* ביום שבעה עשר בתמוז בו נפרצה חומת ירושלים,<br />
* ביום [[תשעה באב]] בו נחרב בית המקדש,<br />
* וביום [[צום גדליה|שלושה בתשרי]] בו נרצח גדליה בן אחיקם על ידי ישמעאל בן נתינה, דבר שעורר את חמתו של [[נבוכדנצר]] על שארית הפליטה.<br />
<br />
לאחר בניין [[בית המקדש השני]] התבטלו מרבית התעניות והפכו לימי חג, אולם לאחר חורבן בית המקדש השני חזרו התעניות להיות ימי צום ואבל. צום תשעה בתמוז הפך לצום ביום [[שבעה עשר בתמוז]], היום בו נבקעה חומת ירושלים בזמן בית המקדש השני. פרט לארבע התעניות, נוהגים לצום ביום י"ג באדר, תענית הנקראת [[תענית אסתר]] והיא לזכר התענית שצמה אסתר לפני שנכנסה למלך אחשוורוש.<br />
<br />
כל ימי הצום הינם ימים שבהם הצום הוא רק מ[[עלות השחר]] ועד [[צאת הכוכבים]] מלבד תשעה באב שצמים בו בין בלילה ובין ביום. כל הצומות אסורים רק באכילה ושתייה, פרט לתשעה באב שאסור גם בנעילת נעלי עור, ברחיצה וסיכה ובתשמיש המיטה.<br />
<br />
=== ראשי שנים ===<br />
[[קובץ:Bsisa1.JPG|200px|ממוזער|טקס ה[[בסיסה]], מנהג של [[יהדות צפון אפריקה]] לא' בניסן.]]<br />
{{הפניה לערך מורחב|ראשי שנים ביהדות}}<br />
חז"ל קבעו ארבעה תאריכים בשנה שבהם מתחיל מניין השנה עבור תחומים שונים:<br />
* '''א' בניסן – ראש השנה למלכים ולרגלים:''' מיום זה מתחילים לספור את שנות שלטונם של מלכים או מנהיגים אחרים, וכן את חגי השנה.<br />
* '''א' באלול – ראש השנה למעשר בהמה:''' מיום זה התחילו לספור את שנות חייהן של ה[[בהמה|בהמות]] בתקופת המקדש.<br />
* '''א' בתשרי – ראש השנה לשמיטה ויובל, לנטיעות ולירקות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של העצים לשם קיום מצוות [[איסור ערלה|ערלה]], וכן את [[שנת שמיטה|שנות השמיטה]] ו[[שנת היובל|היובל]]. על פי המסורת, מקובל לספור מיום זה את שנות העולם. ביום זה מתקיים גם חג מהתורה הנקרא בימינו "[[ראש השנה]]", שפותח את [[עשרת ימי תשובה]].<br />
* '''ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של פירות האילן, לשם קביעת [[מעשרות]]. בגלות איבד יום זה את משמעותו המקורית, וברבות השנים קיבל אופי של געגוע לארץ ישראל ולפירותיה. כיום יש הנוהגים לערוך בו [[סדר ט"ו בשבט]].<br />
<br />
===מקורות בתנ"ך===<br />
פורים מתואר כולו ב[[מגילת אסתר]], כולל הציווי לחגוג.<br />
<br />
ארבע התעניות מוזכרות באופן עקיף: {{ציטוטון|כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים|{{תנ"ך|זכריה|ח|ט}}}}<br />
<br />
===מקורות בספרות חז"ל===<br />
לפורים מוקדשת [[מסכת מגילה]]. לחנוכה אין מקור, ולמעשה רוב דיני חז"ל מובאים בגמרא.{{הערה|{{בבלי|שבת|כא}} - [[:s:שבת כג ב|כג]], בעיקר מפורסמת סוגיית "מאי חנוכה" המובאת ב{{בבלי|שבת|כא|ב|ללא=שם}}}} סיפור חנוכה מתואר ב[[הספרים החיצוניים|ספרים החיצוניים]] [[ספר מקבים|מקבים]]. דיני התעניות מצויים ב[[מסכת תענית]].<br />
<br />
<br />
==שמירת החגים בשואה==<br />
בזמן [[השואה]], יהודים רבים, (כולל כאלה שלא שמרו מסורת לפני המלחמה) הקפידו על קיום מצוות החגים.{{הערה|1=יפה אליאך, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16225 שמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות-הריכוז] באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}} יהודים דבקו במסורת כדי לא לאבד צלם אנוש, ולזכור מי הם ומאיפה באו. כך מספר הרב [[סיני אדלר]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בהגיע ימי חנוכה, הצלחנו, להשיג נר אחד, אשר היה בשבילנו נכס רב משמעות. בלילה הראשון של חנוכה התאספנו בקומה העליונה של אחד הדרגשים והדלקנו בצוותא את הנר היקר לנו עד מאד. בוודאי שהדלקה זאת של הנר הדליקה גם בלבנו תקוות חדשות לעתיד טוב שבוא יבוא, וחיזקה את ביטחוננו הגדול ב"מעוז צור ישועתי". ברגע כזה התעוררו בנו הגעגועים הגדולים אל העבר, אל הימים שבהם חגגנו את ימי החנוכה כל אחד בבית הוריו ברוב שמחה. אבל העבר הזה נעלם ואיננו ולכן התעוררה ביתר שאת הבקשה הבוקעת מעומק לבנו לעתיד שאמנם רחוק עדיין, אבל בו תתקיים תפילתנו ששרנוה גם אז: "תכון בית תפלתי ושם תודה נזבח, לעת תכין מטבח מצר המנבח, אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח"{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16136 מזכרונותיו של הרב סיני אדלר על חנוכה באושוויץ - בירקנאו], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}}}<br />
<br />
בתנאי מחנות העבודה היה בלתי-אפשרי שלא לעבוד בשבת וחגים. על כן, היו יהודים שהיו מסתפקים במצוות זכירת שבת, או שהיו שומרים אותה בד' אמות (בפרטיות). היו יהודים שהיו מתאמצים מאוד כדי להשיג בחירוף-נפש תשמישים למצוות.{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16142 מעדותה של שרה שטרן קטן על החיים הדתיים בגטו לודז'], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}<br />
<br />
===בחוקי מדינת ישראל===<br />
ב[[פקודת סדרי השלטון והמשפט]] אימץ החוק ה[[ישראל]]י את ההגדרה ההלכתית והגדיר רק את חגי התורה כימי מנוחה, שבהתאם ל[[חוק שעות עבודה ומנוחה]] אסור להעביד יהודי בהם. בימים טובים שאינם "חגים דאורייתא", כמו פורים וחנוכה, אין החוק אוסר עבודה, וכן בימי חול המועד.<br />
<br />
יום העצמאות מוגדר כ[[יום שבתון]],{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/chok_yom_haatzmaut.htm יום העצמאות - חוקים] באתר [[הכנסת]]}} אך אין איסור לפתוח בו [[חנות|חנויות]].<br />
<br />
==רשימה כרונולוגית של כל החגים והמועדים==<br />
<br />
{| class="wikitable mw-collapsible" width="1100"<br />
!קטגוריה !!תאריך !!שם החג/המועד !!סיבה לקיומו !!מצוות ומנהגים !!יום עסקים<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ט"ו בניסן|ט"ו]] - [[כ"א בניסן|כ"א]] ב[[ניסן]] || [[פסח]] || [[מכת בכורות]] ב[[ליל הסדר]], [[יציאת מצרים]] בראשון של פסח, [[קריעת ים סוף]] ב[[שביעי של פסח]] || איסור אכילת [[חמץ]], אכילת [[מצה|מצות]], [[סיפור יציאת מצרים]], [[קערת הפסח]], [[תפילת טל]]. בעבר גם [[קורבן פסח]] ו[[מנחת העומר]] || לא<br />
|-<br />
| מנהג || [[י"ח באייר]] || [[ל"ג בעומר]] || פטירת [[רשב"י]] והפסקת ה[[מגפה]] של תלמידי [[רבי עקיבא]] || נוהגים להדליק [[מדורה|מדורות]] ולעלות ל[[קבר רשב"י]] || כן<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ו' בסיוון]] || [[שבועות]] || קבלת התורה ב[[מעמד הר סיני]] || נוהגים [[לימוד תורה|ללמוד תורה]] כל הלילה, לקרוא את [[מגילת רות]] ואת [[עשרת הדיברות]] ולאכול מאכלי חלב. בעבר הקריבו את [[שתי הלחם]] || לא<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[י"ז בתמוז]] || [[שבעה עשר בתמוז]] || לזכר בקיעת [[חומות ירושלים]] || צום || כן<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[ט' באב]] || [[תשעה באב]] || לזכר חורבן [[בית המקדש|בתי המקדש]], [[חורבן בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[חורבן בית שני|השני]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מנהג || [[ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)#סיבות לחג בדברי חז"ל|חמישה דברים שאירעו בו]] || ריקודים בכרמים, שידוכים || כן<br />
|-<br />
|מדאורייתא|| [[א' בתשרי]] || [[ראש השנה]] || [[ראשי שנים ביהדות#אחד בתשרי|ראש השנה החקלאי]], יום [[בריאת האדם]] לפי חז"ל, יום דין לכל ברואי העולם ופתיחת [[עשרת ימי תשובה]], א' מדאורייתא וב' מדרבנן|| [[תקיעת שופר]]. נוהגים לקיים [[התרת נדרים]], [[סדר ליל ראש השנה]] ו[[תשליך]] || לא<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[ג' בתשרי]] || [[צום גדליה]] || לזכר רציחת [[גדליה בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה בישראל, בידי [[ישמעאל בן נתניה]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[י' בתשרי]] || [[יום הכיפורים]] || כפרת עוונות || [[צום]], תפילה, [[תשובה]]. בעבר היה זה היום היחיד בשנה בו נכנס [[הכהן הגדול]] ל[[קודש הקודשים]] || לא<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ט"ו בתשרי|ט"ו]] - [[כ"א בתשרי|כ"א]] ב[[תשרי]] || [[סוכות]] || הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] במשך 40 שנות [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]] || ישיבה ב[[סוכה]], [[ארבעת המינים]]. בעבר גם [[ניסוך המים]], [[הושענות]] (כיום [[פיוטי הושענות]]) ו[[מצוות ערבה במקדש|מצוות ערבה]] (כיום [[חיבוט ערבה]]) || לא<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[כ"ב בתשרי]] || [[שמיני עצרת]] || לאחר סיום סוכות, שמיועד לכל העולם, יום המיוחד לעם ישראל בלבד || [[תפילת הגשם]] || לא<br />
|-<br />
| מנהג || [[כ"ב בתשרי]] / [[כ"ג בתשרי]] (חו"ל) || [[שמחת תורה]] || סיום מחזור של [[קריאת התורה]] והתחלת קריאה חדשה || נוהגים [[עלייה לתורה|להעלות לתורה]] את כל המתפללים ולעשות [[הקפות]] עם [[ספר תורה|ספרי תורה]] || לא<br />
|-<br />
| מדרבנן || [[כ"ה בכסלו]] - [[ב' בטבת|ב']] / [[ג' בטבת|ג']] ב[[טבת]] || [[חנוכה]] || ניצחון ה[[חשמונאים]] על ה[[הממלכה הסלאוקית|יוונים]], טיהור [[בית המקדש]] ו[[נס פך השמן]] || הדלקת [[נרות חנוכה]]. נוהגים לאכול מאכלים רוויים ב[[שמן זית]] || כן<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[י' בטבת]] || [[עשרה בטבת]] ו[[יום הקדיש הכללי]] || תחילת המצור על ירושלים, יום זיכרון לנספים ב[[השואה|שואה]] || צום והדלקת נרות נשמה || כן<br />
|-<br />
| מנהג || [[ט"ו בשבט]] || [[ט"ו בשבט (מועד)|ט"ו בשבט]] || [[ראש השנה לאילן (הלכה)|ראש השנה לאילנות]] || [[סדר ט"ו בשבט]], כיום נוהגים גם לנטוע עצים || כן<br />
|-<br />
| תענית (מנהג) || [[י"ג באדר]] || [[תענית אסתר]] || לזכר צום [[אסתר המלכה]] וכל עם ישראל שישב ב[[שושן (עיר)|שושן]] עקב הגזירה שגזר [[המן]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מדרבנן || [[י"ד באדר]] / [[ט"ו באדר]] ([[שושן פורים]]) || [[פורים]] || הצלת היהודים מגזרות ההשמדה של [[המן]] במלכות [[אחשוורוש]] || [[מקרא מגילה]], [[משלוח מנות]], [[מתנות לאביונים]], [[סעודת פורים]], נוהגים [[תחפושת|להתחפש]] || לא<br />
|}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חג]] <br />
*[[יום טוב]] <br />
*[[חול המועד]] <br />
*[[מגילת תענית]]<br />
*[[אסרו חג]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Jewish holidays|שם ויקישיתוף=חגי ישראל|ויקיטקסט=קטגוריה:מועדים|שם ויקיטקסט=מועדים|ויקיציטוט=קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|שם ויקיציטוט=חגי ישראל ומועדיו}}<br />
* {{קיצור שולחן ערוך|98|הלכות יום טוב}}<br />
* אתר [http://www.drivehq.com/web/yakov/index.htm חג שמח]<br />
* [http://www.kipa.co.il/holidays/ חגי ישראל בפורטל כיפה]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{חגי ישראל ומועדיו}}<br />
{{הלכה}}<br />
[[קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|*]]<br />
{{ו}}</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%92%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%95&diff=378053חגי ישראל ומועדיו2018-03-23T08:01:28Z<p>המעוררים: </p>
<hr />
<div>{{תקציר פורטל|שבת ומועדי ישראל}}<br />
[[קובץ:Laubhüttenfest.jpg|שמאל|ממוזער|300px|כרטיס ברכה ל[[ראש השנה]]. ביום זה מתחילים [[עשרת ימי תשובה]], לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס ל[[ארבעת המינים]], אותם אוחזים ב[[חג הסוכות]] (ראו תמונה).]]<br />
'''חגים ומועדים''' הוא כינוי לכלל ה[[חג]]ים והמועדים הקיימים בעם ישראל. זמנם של החגים והמועדים נקבע על פי [[הלוח]]. תחת הגדרה זאת נכנסים ימים רבים: חלקם מצווים עוד מה[[תורה]], חלקם נקבעו על ידי [[חז"ל]] וחלקם נוספו במשך השנים. ניתן לסווג את החגים והמועדים למספר סוגים: קיימים חגים שהם ימי [[שמחה]] [ונקראים גם בשם הכללי 'ימים טובים'], ומועדים שהם ימי [[צום]] ו[[תענית]], ימי אבל וזיכרון וימי תשובה. לימים אלו יש משמעות עמוקה בכך שהם משפיעים על היהודי לכל השנה.<br />
<br />
מקורו של המונח בתקופה המקראית; המילה "חג" מבטאת הקרבת [[קרבן חגיגה]] בימים שאותם קבעה התורה, ולעתים התורה מכנה את הקרבן בשם המקוצר "חג".{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|יח}}}} מקורה של המילה חג הוא מלחוג, ב[[עלייה לרגל]] היו חגים ב[[בית המקדש]]. הערבית משמרת מונח זה במילה [[חאג']] - עלייה לרגל. במקרא מצוינים שלושה חגים והם המועדים לעלייה לרגל: [[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]].<br />
<br />
רוב הדינים הרלוונטיים נידונים ב[[סדר מועד]].<br />
<br />
==מועדים מהתורה==<br />
[[קובץ:Ahawah Children's Home, Berlin; Passover Seder Table.jpg|300px|ממוזער|סדר פסח, ברלין, שנות העשרים]]<br />
בתורה מוזכרים שמונה מועדים. כל המועדים מוזכרים כזכר ל[[יציאת מצרים]], אך לכל אחד מהם משמעות שונה ולרובם מצוות המיוחדות להם:<br />
* '''[[שבת]]:''' זכר ל[[בריאת העולם (יהדות)|מעשה בראשית]], לכך שה' ברא את העולם בשישה ימים ושבת ביום השביעי, וכן זכר ליציאת מצרים.<br />
* '''[[ראש חודש]]:''' היום הראשון לחודש, וייתכן שקשור גם ליציאת מצרים שהרי המצווה הראשונה שבה נצטוו ישראל לפני יציאת מצרים היא [[קידוש החודש]].<br />
* '''[[פסח]] ו[[שביעי של פסח]]:''' [[יציאת מצרים]] ולידתו של [[עם ישראל]] כעם. אוכלים [[מצה|מצות]] לזכר הלחם שאכלו בני ישראל בצאתם ממצרים.<br />
* '''[[שבועות]]:''' [[מתן תורה]] ב[[הר סיני]].<br />
* '''[[ראש השנה]]:''' יום בו [[תקיעת שופר|תוקעים בשופרות]] כדי להכריז על יום דין לכל ברואי העולם ועל בואו של יום הכיפורים עשרה ימים לאחר מכן.<br />
* '''[[יום הכיפורים]]:''' יום [[צום]] ומחילת עוונות בין איש לרעהו לכפרת חטאיהם של כל בני ישראל.<br />
* '''[[סוכות]]:''' ישיבה ב[[סוכה]] לזכר הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] בזמן [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]].<br />
* '''[[שמיני עצרת]]:''' יום חג נוסף לאחר שבעת ימי חג הסוכות.<br />
<br />
שבעת המועדים מלבד ראש חודש ושבת נקראים "מקראי קודש", כלומר אסורים בעשיית [[ל"ט אבות מלאכה|מלאכה]], ומ[[חז"ל|דרבנן]] גם איסורי [[שבות]] ושאר איסורי חז"ל לשבתות. מצווה המשותפת לכל ימי מקרא קודש היא הדלקת [[נרות שבת ויום טוב]]. שבת ויום הכיפורים אסורים בעשיית כל מלאכה, אך המועדים האחרים (כולל היום האחרון של פסח) מוגדרים כ"[[יום טוב]]" ומותרים בעשיית [[מלאכת אוכל נפש]]. ראש חודש מותר בעשיית מלאכה, אך נוהגים בו יותר בחגיגיות ויש הנוהגים שלא לעשות בו מלאכות מסוימות. [[חול המועד]] מותר במלאכה פשוטה, אך אסור לעבוד בו.<br />
<br />
===שלוש הרגלים===<br />
[[קובץ:Sukkah in Tel Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|300px|סוכה]]<br />
החגים פסח, שבועות וסוכות, מיוחדים במצוות [[עלייה לרגל]] שיש בהם, ועל כן הם מכונים "[[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]]" ומקריבים בהם [[עולת ראייה]] ו[[שלמי חגיגה]]. התורה מדגישה כי שלוש הרגלים הן זכר ל[[יציאת מצרים]]. התורה חוזרת ואומרת במצוות החגים: "וְזָכַרְתָּ כִּי־עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|יב}}}} ומכאן נובע גם האופי הסוציאלי של החגים: לזכור את החלש בחברה, את הגר, העני, היתום והאלמנה, כשם שה' זכר את בני ישראל שהיו גרים במצרים.<br />
<br />
* '''יציאת מצרים:''' [[ט"ו בניסן]], היום הראשון של חג הפסח הוא היום בו יצא עם ישראל ממצרים, כמו שנאמר:<br />
:{{ציטוטון|אֶת־חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי־בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא־יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}}} וכן: {{ציטוטון|כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|טז|א}}}}<br />
:[[שביעי של פסח]] נחשב ליום שבו אירעה [[קריעת ים סוף]].<br />
* '''מתן תורה:''' חג ה[[שבועות]] הוא היום בו קיבל עם ישראל את התורה.<br />
:{{ציטוטון|דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן.... וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.... וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|ט|כב|קצר=כן}}}}<br />
:{{ציטוטון|וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה.|{{תנ"ך|דברים|טז|י|יב|קצר=כן}}}}<br />
* '''נדודים במדבר:''' חג הסוכות הוא זכר לענני כבוד שבהם הקיף ה' את עם ישראל בצאתם ממצרים, שנאמר:<br />
:{{ציטוטון|בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל־הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|מג|קצר=כן}}}}<br />
:חז"ל מסבירים שהתורה ציוותה לחוג את חג הסוכות בתשרי ולא בניסן מפני שגם בלי ציווי התורה הרבה אנשים יוצאים בניסן מהבית לשדה בגלל החום ובונים סוכות, ואז לא היה היכר שהסוכה היא זכר ליציאת מצרים ולא מפני שחם בבית.<br />
<br />
פרט לכך, התורה קושרת את שלוש הרגלים למנהגי ה[[חקלאות]]:<br />
* '''חג האביב:''' חג הפסח חל בתחילת עונת הבשלת החיטה והשעורה. במהלך ימי החג מתקיים טקס [[הנפת העומר]] מהתבואה הבשלה הראשונה ואחריו מתחילה [[ספירת העומר]] עד חג שבועות, "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה".{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|ט}}}}<br />
* '''חג הקציר:''' חג השבועות נקרא 'חג הקציר'. "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה" ({{תנ"ך|שמות|כג|טז|קצר=כן}}); על חג השבועות נאמר גם: "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" ({{תנ"ך|שמות|לד|כב|קצר=כן}}).<br />
* '''חג האסיף:''' חג סוכות נקרא 'חג האסיף'. "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת־מַעֲשֶׂיךָ מִן־הַשָּׂדֶה" (שם).<br />
<br />
===מקורות בתנ"ך===<br />
המועד הראשון שמוזכר הוא שבת, מיד לאחר סיפור [[מעשה בראשית]]: {{ציטוטון|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ|{{תנ"ך|בראשית|ב|ג}}}} שבת מוזכרת במקומות רבים נוספים בתורה.{{הערה|בעיקר {{תנ"ך|שמות|לא|יב|יז}}, וכן [[עשרת הדברות]]}}. לאחריה מוזכרים גם [[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]], פסח שבועות וסוכות: {{ציטוטון|שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ... וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה|{{תנ"ך|שמות|כג|יד|טז}}}}. הרגלים נזכרים גם ב{{תנ"ך|דברים|טז}}.<br />
<br />
המקום הראשון בו מוזכרים כל מועדי השנה באופן מסודר הוא ב{{תנ"ך|ויקרא|כג}}. בפרק זה מפורטים המועדים השונים, עם הכינוי "מקרא קודש" ואיסור עשיית מלאכה: {{ציטוטון|וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי...|{{תנ"ך|ויקרא|כג|א|ב}}}}<br />
בפרק מפורטות מצוות השבת, פסח, שבועות, סוכות, ראש השנה ויום הכיפורים, ובנוסף גם [[ספירת העומר]], [[שתי הלחם]] ו[[מתנות עניים#פירוט מתנות העניים|לקט ופאה]]. על כל מועד מוזכר ה[[תאריך]] שלו וה[[מצווה|מצוות]] המיוחדות לו.<br />
<br />
מקור בולט נוסף לחגים בתורה הוא ספר [[במדבר]], פרקים {{תנ"ך|במדבר|כח|ללא=ספר|קצר=כן}}-{{תנ"ך|במדבר|כט|ללא=ספר|קצר=כן}}, שם מצוינים כל ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] שיש להקריב בימים אלה. כאן מוזכר גם ראש חודש. אזכור נוסף מובא קודם לכן: {{ציטוטון|וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת|{{תנ"ך|במדבר|י|י}}}}<br />
<br />
בנוסף, סדר [[יום הכיפורים בבית המקדש]] מתואר בהרחבה ב{{תנ"ך|ויקרא|טז}}.<br />
<br />
המועדים הללו מוזכרים גם ב[[נביאים]] וב[[כתובים]]. כך למשל נאמר {{ציטוטון|אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד...|{{תנ"ך|ישעיהו|נח|יג}}}}<br />
<br />
===מקורות בספרות חז"ל===<br />
לשבת מוקדשת [[מסכת שבת]], מהארוכות שבמסכתות הש"ס. לפסח מוקדשת [[מסכת פסחים]], לסוכות [[מסכת סוכה]], לראש השנה [[מסכת ראש השנה]], וליום הכיפורים [[מסכת יומא]]. לשבועות אין מסכת בפני עצמו, אך דיני יום טוב בכללותם מוצגים ב[[מסכת ביצה]]. לחול המועד מוקדשת מסכת [[מועד קטן]].<br />
<br />
===שמות ימי החג והמועד===<br />
{| class="wikitable mw-collapsible" width="800"<br />
! שם פופולרי !! שם מקראי !! שם חז"לי !! כינויים נוספים<br />
|-<br />
| פסח (חג)|| חג המצות{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}; {{תנ"ך|שמות|לד|יח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|ו}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|יג}} ו{{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|כא|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|לה|יז}}}} || פסח || חג החירות, זמן חירותנו<br />
|-<br />
| שבועות (חג)|| חג (ה)שבועות,{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|י}} ו{{תנ"ך|דברים|טז|טז|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}}} יום הביכורים,{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כח|כו}}}} חג הקציר{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טז}}}} || עצרת || חג מתן תורה, יום הקהל, יום החמישים<br />
|-<br />
| ראש השנה (חג)|| זיכרון תרועה,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כד}}}} יום תרועה{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כט|א}}}} || ראש השנה || יום הזיכרון<br />
|-<br />
| יום כיפור (מועד)|| יום (ה)כיפורים,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כז|כח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כה|ט}}}} שבת שבתון{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|טז|לא}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|לב}}}} || אין || אין<br />
|-<br />
| סוכות (חג)|| חג הסוכות,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג האסיף{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג || אין<br />
|-<br />
| שמחת תורה (חג)|| שמיני עצרת,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג || אין<br />
|}<br />
<br />
==מועדים מדרבנן==<br />
חז"ל קבעו ימי שמחה בימים שנעשו בהם ניסים לעם ישראל כדי לפרסם את הנס ועל ידי כך לחזק את האמונה בה'. את ימי הצום קבעו חז"ל כזכר לחורבן כדי להתאבל על בית המקדש וכדי שיהיו תזכורת לעוונות שהחריבו את בתי המקדש, דבר שיגרום לחזור בתשובה.<br />
<br />
===ימי השמחה===<br />
בימי בית שני הוסיפו חז"ל למועדים מדאורייתא ימי שמחה מדרבנן בימים בהם נעשו ניסים. העיקריים בהם אלו "ימי ה[[פורים]]", שנקבע ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]], ו[[חנוכה]] שנקבע בימי [[מרד החשמונאים]]. בעבר צוינו ימים רבים נוספים המפורטים ב[[מגילת תענית]], כדוגמת "[[יום ניקנור]]" על תבוסת המצביא היווני בפני המכבים, אולם בעקבות חורבן [[בית המקדש השני]] בטלו מועדים אלה שמלכתחילה נקבעו בעקבות אירועים מקומיים ובעלי חשיבות פחותה. למעשה מלבד פורים וחנוכה, אין ימים אחרים בעלי מחויבות דתית.<br />
<br />
בחנוכה תיקנו חכמים [[הדלקת נרות חנוכה|להדליק נרות]] ולגמור את ההלל בכל יום, ובפורים תיקנו [[אנשי כנסת הגדולה]] 4 מצוות: [[קריאת מגילה]], [[מתנות לאביונים]], [[משלוח מנות]] ומשתה ושמחה. בחנוכה ובפורים מותר לעבוד, אם כי נהגו שלא לעבוד ביום הפורים. בשני ה"חגים" החדשים תיקנו חכמים להוסיף בתפילה ובברכת המזון את נוסח "[[על הניסים]]" המיוחד לכל אחד משני החגים. בימי החנוכה אין מצוות שמחה, אבל בפורים, כאמור לעיל, אחת המצוות היא משתה ושמחה ובכלל זה נהגו להרבות בבשר (שמחה) ויין (משתה).<br />
<br />
חז"ל הגדירו גם את יום [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] כיום טוב, אולם לא קבעו לגביו הלכות מיוחדות. גם [[ל"ג בעומר]] נחשב החל מימי הביניים כיום שמחה, אך בלי מצוות והלכות מיוחדות. ימים אלו מתבטאים כיום מבחינה הלכתית רק בכך שאין אומרים בהם תחנון ושאסור להתענות בהם ולהספיד בהם. עם זאת, ישנם מנהגים שונים הקשורים לל"ג בעומר: הדלקת [[מדורה|מדורות]], <br />
עלייה ל[[קבר רשב"י]] וביצוע [[חלאקה]].<br />
<br />
===הצומות וימי האבל===<br />
[[קובץ:AKOTEL323.JPG|שמאל|ממוזער|300px|[[קינה|קינות]] ליד [[הכותל המערבי]]]]<br />
הנביאים שהיו בזמן חורבן [[בית המקדש הראשון]] תיקנו [[ארבע תעניות]] כאבל על חורבן בית המקדש:<br />
* ביום [[עשרה בטבת]] היום בו החל המצור על ירושלים,<br />
* ביום שבעה עשר בתמוז בו נפרצה חומת ירושלים,<br />
* ביום [[תשעה באב]] בו נחרב בית המקדש,<br />
* וביום [[צום גדליה|שלושה בתשרי]] בו נרצח גדליה בן אחיקם על ידי ישמעאל בן נתינה, דבר שעורר את חמתו של [[נבוכדנצר]] על שארית הפליטה.<br />
<br />
לאחר בניין [[בית המקדש השני]] התבטלו מרבית התעניות והפכו לימי חג, אולם לאחר חורבן בית המקדש השני חזרו התעניות להיות ימי צום ואבל. צום תשעה בתמוז הפך לצום ביום [[שבעה עשר בתמוז]], היום בו נבקעה חומת ירושלים בזמן בית המקדש השני. פרט לארבע התעניות, נוהגים לצום ביום י"ג באדר, תענית הנקראת [[תענית אסתר]] והיא לזכר התענית שצמה אסתר לפני שנכנסה למלך אחשוורוש.<br />
<br />
כל ימי הצום הינם ימים שבהם הצום הוא רק מ[[עלות השחר]] ועד [[צאת הכוכבים]] מלבד תשעה באב שצמים בו בין בלילה ובין ביום. כל הצומות אסורים רק באכילה ושתייה, פרט לתשעה באב שאסור גם בנעילת נעלי עור, ברחיצה וסיכה ובתשמיש המיטה.<br />
<br />
=== ראשי שנים ===<br />
[[קובץ:Bsisa1.JPG|200px|ממוזער|טקס ה[[בסיסה]], מנהג של [[יהדות צפון אפריקה]] לא' בניסן.]]<br />
{{הפניה לערך מורחב|ראשי שנים ביהדות}}<br />
חז"ל קבעו ארבעה תאריכים בשנה שבהם מתחיל מניין השנה עבור תחומים שונים:<br />
* '''א' בניסן – ראש השנה למלכים ולרגלים:''' מיום זה מתחילים לספור את שנות שלטונם של מלכים או מנהיגים אחרים, וכן את חגי השנה.<br />
* '''א' באלול – ראש השנה למעשר בהמה:''' מיום זה התחילו לספור את שנות חייהן של ה[[בהמה|בהמות]] בתקופת המקדש.<br />
* '''א' בתשרי – ראש השנה לשמיטה ויובל, לנטיעות ולירקות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של העצים לשם קיום מצוות [[איסור ערלה|ערלה]], וכן את [[שנת שמיטה|שנות השמיטה]] ו[[שנת היובל|היובל]]. על פי המסורת, מקובל לספור מיום זה את שנות העולם. ביום זה מתקיים גם חג מהתורה הנקרא בימינו "[[ראש השנה]]", שפותח את [[עשרת ימי תשובה]].<br />
* '''ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של פירות האילן, לשם קביעת [[מעשרות]]. בגלות איבד יום זה את משמעותו המקורית, וברבות השנים קיבל אופי של געגוע לארץ ישראל ולפירותיה. כיום יש הנוהגים לערוך בו [[סדר ט"ו בשבט]].<br />
<br />
===מקורות בתנ"ך===<br />
פורים מתואר כולו ב[[מגילת אסתר]], כולל הציווי לחגוג.<br />
<br />
ארבע התעניות מוזכרות באופן עקיף: {{ציטוטון|כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים|{{תנ"ך|זכריה|ח|ט}}}}<br />
<br />
===מקורות בספרות חז"ל===<br />
לפורים מוקדשת [[מסכת מגילה]]. לחנוכה אין מקור, ולמעשה רוב דיני חז"ל מובאים בגמרא.{{הערה|{{בבלי|שבת|כא}} - [[:s:שבת כג ב|כג]], בעיקר מפורסמת סוגיית "מאי חנוכה" המובאת ב{{בבלי|שבת|כא|ב|ללא=שם}}}} סיפור חנוכה מתואר ב[[הספרים החיצוניים|ספרים החיצוניים]] [[ספר מקבים|מקבים]]. דיני התעניות מצויים ב[[מסכת תענית]].<br />
<br />
<br />
==שמירת החגים בשואה==<br />
בזמן [[השואה]], יהודים רבים, (כולל כאלה שלא שמרו מסורת לפני המלחמה) הקפידו על קיום מצוות החגים.{{הערה|1=יפה אליאך, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16225 שמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות-הריכוז] באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}} יהודים דבקו במסורת כדי לא לאבד צלם אנוש, ולזכור מי הם ומאיפה באו. כך מספר הרב [[סיני אדלר]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בהגיע ימי חנוכה, הצלחנו, להשיג נר אחד, אשר היה בשבילנו נכס רב משמעות. בלילה הראשון של חנוכה התאספנו בקומה העליונה של אחד הדרגשים והדלקנו בצוותא את הנר היקר לנו עד מאד. בוודאי שהדלקה זאת של הנר הדליקה גם בלבנו תקוות חדשות לעתיד טוב שבוא יבוא, וחיזקה את ביטחוננו הגדול ב"מעוז צור ישועתי". ברגע כזה התעוררו בנו הגעגועים הגדולים אל העבר, אל הימים שבהם חגגנו את ימי החנוכה כל אחד בבית הוריו ברוב שמחה. אבל העבר הזה נעלם ואיננו ולכן התעוררה ביתר שאת הבקשה הבוקעת מעומק לבנו לעתיד שאמנם רחוק עדיין, אבל בו תתקיים תפילתנו ששרנוה גם אז: "תכון בית תפלתי ושם תודה נזבח, לעת תכין מטבח מצר המנבח, אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח"{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16136 מזכרונותיו של הרב סיני אדלר על חנוכה באושוויץ - בירקנאו], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}}}<br />
<br />
בתנאי מחנות העבודה היה בלתי-אפשרי שלא לעבוד בשבת וחגים. על כן, היו יהודים שהיו מסתפקים במצוות זכירת שבת, או שהיו שומרים אותה בד' אמות (בפרטיות). היו יהודים שהיו מתאמצים מאוד כדי להשיג בחירוף-נפש תשמישים למצוות.{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16142 מעדותה של שרה שטרן קטן על החיים הדתיים בגטו לודז'], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}<br />
<br />
===בחוקי מדינת ישראל===<br />
ב[[פקודת סדרי השלטון והמשפט]] אימץ החוק ה[[ישראל]]י את ההגדרה ההלכתית והגדיר רק את חגי התורה כימי מנוחה, שבהתאם ל[[חוק שעות עבודה ומנוחה]] אסור להעביד יהודי בהם. בימים טובים שאינם "חגים דאורייתא", כמו פורים וחנוכה, אין החוק אוסר עבודה, וכן בימי חול המועד.<br />
<br />
יום העצמאות מוגדר כ[[יום שבתון]],{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/chok_yom_haatzmaut.htm יום העצמאות - חוקים] באתר [[הכנסת]]}} אך אין איסור לפתוח בו [[חנות|חנויות]].<br />
<br />
==רשימה כרונולוגית של כל החגים והמועדים==<br />
<br />
{| class="wikitable mw-collapsible" width="1100"<br />
!קטגוריה !!תאריך !!שם החג/המועד !!סיבה לקיומו !!מצוות ומנהגים !!יום עסקים<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ט"ו בניסן|ט"ו]] - [[כ"א בניסן|כ"א]] ב[[ניסן]] || [[פסח]] || [[מכת בכורות]] ב[[ליל הסדר]], [[יציאת מצרים]] בראשון של פסח, [[קריעת ים סוף]] ב[[שביעי של פסח]] || איסור אכילת [[חמץ]], אכילת [[מצה|מצות]], [[סיפור יציאת מצרים]], [[קערת הפסח]], [[תפילת טל]]. בעבר גם [[קורבן פסח]] ו[[מנחת העומר]] || לא<br />
|-<br />
| מנהג || [[י"ח באייר]] || [[ל"ג בעומר]] || פטירת [[רשב"י]] והפסקת ה[[מגפה]] של תלמידי [[רבי עקיבא]] || נוהגים להדליק [[מדורה|מדורות]] ולעלות ל[[קבר רשב"י]] || כן<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ו' בסיוון]] || [[שבועות]] || קבלת התורה ב[[מעמד הר סיני]] || נוהגים [[לימוד תורה|ללמוד תורה]] כל הלילה, לקרוא את [[מגילת רות]] ואת [[עשרת הדיברות]] ולאכול מאכלי חלב. בעבר הקריבו את [[שתי הלחם]] || לא<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[י"ז בתמוז]] || [[שבעה עשר בתמוז]] || לזכר בקיעת [[חומות ירושלים]] || צום || כן<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[ט' באב]] || [[תשעה באב]] || לזכר חורבן [[בית המקדש|בתי המקדש]], [[חורבן בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[חורבן בית שני|השני]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מנהג || [[ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)#סיבות לחג בדברי חז"ל|חמישה דברים שאירעו בו]] || ריקודים בכרמים, שידוכים || כן<br />
|-<br />
|מדאורייתא|| [[א' בתשרי]] || [[ראש השנה]] || [[ראשי שנים ביהדות#אחד בתשרי|ראש השנה החקלאי]], יום [[בריאת האדם]] לפי חז"ל, יום דין לכל ברואי העולם ופתיחת [[עשרת ימי תשובה]], א' מדאורייתא וב' מדרבנן|| [[תקיעת שופר]]. נוהגים לקיים [[התרת נדרים]], [[סדר ליל ראש השנה]] ו[[תשליך]] || לא<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[ג' בתשרי]] || [[צום גדליה]] || לזכר רציחת [[גדליה בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה בישראל, בידי [[ישמעאל בן נתניה]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[י' בתשרי]] || [[יום הכיפורים]] || כפרת עוונות || [[צום]], תפילה, [[תשובה]]. בעבר היה זה היום היחיד בשנה בו נכנס [[הכהן הגדול]] ל[[קודש הקודשים]] || לא<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ט"ו בתשרי|ט"ו]] - [[כ"א בתשרי|כ"א]] ב[[תשרי]] || [[סוכות]] || הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] במשך 40 שנות [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]] || ישיבה ב[[סוכה]], [[ארבעת המינים]]. בעבר גם [[ניסוך המים]], [[הושענות]] (כיום [[פיוטי הושענות]]) ו[[מצוות ערבה במקדש|מצוות ערבה]] (כיום [[חיבוט ערבה]]) || לא<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[כ"ב בתשרי]] || [[שמיני עצרת]] || לאחר סיום סוכות, שמיועד לכל העולם, יום המיוחד לעם ישראל בלבד || [[תפילת הגשם]] || לא<br />
|-<br />
| מנהג || [[כ"ב בתשרי]] / [[כ"ג בתשרי]] (חו"ל) || [[שמחת תורה]] || סיום מחזור של [[קריאת התורה]] והתחלת קריאה חדשה || נוהגים [[עלייה לתורה|להעלות לתורה]] את כל המתפללים ולעשות [[הקפות]] עם [[ספר תורה|ספרי תורה]] || לא<br />
|-<br />
| מדרבנן || [[כ"ה בכסלו]] - [[ב' בטבת|ב']] / [[ג' בטבת|ג']] ב[[טבת]] || [[חנוכה]] || ניצחון ה[[חשמונאים]] על ה[[הממלכה הסלאוקית|יוונים]], טיהור [[בית המקדש]] ו[[נס פך השמן]] || הדלקת [[נרות חנוכה]]. נוהגים לאכול מאכלים רוויים ב[[שמן זית]] || כן<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[י' בטבת]] || [[עשרה בטבת]] ו[[יום הקדיש הכללי]] || תחילת המצור על ירושלים, יום זיכרון לנספים ב[[השואה|שואה]] || צום והדלקת נרות נשמה || כן<br />
|-<br />
| מנהג || [[ט"ו בשבט]] || [[ט"ו בשבט (מועד)|ט"ו בשבט]] || [[ראש השנה לאילן (הלכה)|ראש השנה לאילנות]] || [[סדר ט"ו בשבט]], כיום נוהגים גם לנטוע עצים || כן<br />
|-<br />
| תענית (מנהג) || [[י"ג באדר]] || [[תענית אסתר]] || לזכר צום [[אסתר המלכה]] וכל עם ישראל שישב ב[[שושן (עיר)|שושן]] עקב הגזירה שגזר [[המן]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מדרבנן || [[י"ד באדר]] / [[ט"ו באדר]] ([[שושן פורים]]) || [[פורים]] || הצלת היהודים מגזרות ההשמדה של [[המן]] במלכות [[אחשוורוש]] || [[מקרא מגילה]], [[משלוח מנות]], [[מתנות לאביונים]], [[סעודת פורים]], נוהגים [[תחפושת|להתחפש]] || לא<br />
|}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חג]] <br />
*[[יום טוב]] <br />
*[[חול המועד]] <br />
*[[מגילת תענית]]<br />
*[[אסרו חג]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Jewish holidays|שם ויקישיתוף=חגי ישראל|ויקיטקסט=קטגוריה:מועדים|שם ויקיטקסט=מועדים|ויקיציטוט=קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|שם ויקיציטוט=חגי ישראל ומועדיו}}<br />
* {{קיצור שולחן ערוך|98|הלכות יום טוב}}<br />
* אתר [http://www.drivehq.com/web/yakov/index.htm חג שמח]<br />
* [http://www.kipa.co.il/holidays/ חגי ישראל בפורטל כיפה]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{חגי ישראל ומועדיו}}<br />
{{הלכה}}<br />
[[קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|*]]<br />
{{ו}}</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%92%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%95&diff=378051חגי ישראל ומועדיו2018-03-23T07:59:43Z<p>המעוררים: </p>
<hr />
<div>{{תקציר פורטל|שבת ומועדי ישראל}}<br />
[[קובץ:Laubhüttenfest.jpg|שמאל|ממוזער|300px|כרטיס ברכה ל[[ראש השנה]]. ביום זה מתחילים [[עשרת ימי תשובה]], לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס ל[[ארבעת המינים]], אותם אוחזים ב[[חג הסוכות]] (ראו תמונה).]]<br />
'''חגים ומועדים''' הוא כינוי לכלל ה[[חג]]ים והמועדים הקיימים בעם ישראל. זמנם של החגים והמועדים נקבע על פי [[הלוח]]. תחת הגדרה זאת נכנסים ימים רבים: חלקם מצווים עוד מה[[תורה]], חלקם נקבעו על ידי [[חז"ל]] וחלקם נוספו במשך השנים. ניתן לסווג את החגים והמועדים למספר סוגים: קיימים חגים שהם ימי [[שמחה]] [ונקראים גם בשם הכללי 'ימים טובים'], ומועדים שהם ימי [[צום]] ו[[תענית]], ימי אבל וזיכרון וימי תשובה.<br />
<br />
מקורו של המונח בתקופה המקראית; המילה "חג" מבטאת הקרבת [[קרבן חגיגה]] בימים שאותם קבעה התורה, ולעתים התורה מכנה את הקרבן בשם המקוצר "חג".{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|יח}}}} מקורה של המילה חג הוא מלחוג, ב[[עלייה לרגל]] היו חגים ב[[בית המקדש]]. הערבית משמרת מונח זה במילה [[חאג']] - עלייה לרגל. במקרא מצוינים שלושה חגים והם המועדים לעלייה לרגל: [[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]].<br />
<br />
רוב הדינים הרלוונטיים נידונים ב[[סדר מועד]].<br />
<br />
==מועדים מהתורה==<br />
[[קובץ:Ahawah Children's Home, Berlin; Passover Seder Table.jpg|300px|ממוזער|סדר פסח, ברלין, שנות העשרים]]<br />
בתורה מוזכרים שמונה מועדים. כל המועדים מוזכרים כזכר ל[[יציאת מצרים]], אך לכל אחד מהם משמעות שונה ולרובם מצוות המיוחדות להם:<br />
* '''[[שבת]]:''' זכר ל[[בריאת העולם (יהדות)|מעשה בראשית]], לכך שה' ברא את העולם בשישה ימים ושבת ביום השביעי, וכן זכר ליציאת מצרים.<br />
* '''[[ראש חודש]]:''' היום הראשון לחודש, וייתכן שקשור גם ליציאת מצרים שהרי המצווה הראשונה שבה נצטוו ישראל לפני יציאת מצרים היא [[קידוש החודש]].<br />
* '''[[פסח]] ו[[שביעי של פסח]]:''' [[יציאת מצרים]] ולידתו של [[עם ישראל]] כעם. אוכלים [[מצה|מצות]] לזכר הלחם שאכלו בני ישראל בצאתם ממצרים.<br />
* '''[[שבועות]]:''' [[מתן תורה]] ב[[הר סיני]].<br />
* '''[[ראש השנה]]:''' יום בו [[תקיעת שופר|תוקעים בשופרות]] כדי להכריז על יום דין לכל ברואי העולם ועל בואו של יום הכיפורים עשרה ימים לאחר מכן.<br />
* '''[[יום הכיפורים]]:''' יום [[צום]] ומחילת עוונות בין איש לרעהו לכפרת חטאיהם של כל בני ישראל.<br />
* '''[[סוכות]]:''' ישיבה ב[[סוכה]] לזכר הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] בזמן [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]].<br />
* '''[[שמיני עצרת]]:''' יום חג נוסף לאחר שבעת ימי חג הסוכות.<br />
<br />
שבעת המועדים מלבד ראש חודש ושבת נקראים "מקראי קודש", כלומר אסורים בעשיית [[ל"ט אבות מלאכה|מלאכה]], ומ[[חז"ל|דרבנן]] גם איסורי [[שבות]] ושאר איסורי חז"ל לשבתות. מצווה המשותפת לכל ימי מקרא קודש היא הדלקת [[נרות שבת ויום טוב]]. שבת ויום הכיפורים אסורים בעשיית כל מלאכה, אך המועדים האחרים (כולל היום האחרון של פסח) מוגדרים כ"[[יום טוב]]" ומותרים בעשיית [[מלאכת אוכל נפש]]. ראש חודש מותר בעשיית מלאכה, אך נוהגים בו יותר בחגיגיות ויש הנוהגים שלא לעשות בו מלאכות מסוימות. [[חול המועד]] מותר במלאכה פשוטה, אך אסור לעבוד בו.<br />
<br />
===שלוש הרגלים===<br />
[[קובץ:Sukkah in Tel Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|300px|סוכה]]<br />
החגים פסח, שבועות וסוכות, מיוחדים במצוות [[עלייה לרגל]] שיש בהם, ועל כן הם מכונים "[[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]]" ומקריבים בהם [[עולת ראייה]] ו[[שלמי חגיגה]]. התורה מדגישה כי שלוש הרגלים הן זכר ל[[יציאת מצרים]]. התורה חוזרת ואומרת במצוות החגים: "וְזָכַרְתָּ כִּי־עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|יב}}}} ומכאן נובע גם האופי הסוציאלי של החגים: לזכור את החלש בחברה, את הגר, העני, היתום והאלמנה, כשם שה' זכר את בני ישראל שהיו גרים במצרים.<br />
<br />
* '''יציאת מצרים:''' [[ט"ו בניסן]], היום הראשון של חג הפסח הוא היום בו יצא עם ישראל ממצרים, כמו שנאמר:<br />
:{{ציטוטון|אֶת־חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי־בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא־יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}}} וכן: {{ציטוטון|כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|טז|א}}}}<br />
:[[שביעי של פסח]] נחשב ליום שבו אירעה [[קריעת ים סוף]].<br />
* '''מתן תורה:''' חג ה[[שבועות]] הוא היום בו קיבל עם ישראל את התורה.<br />
:{{ציטוטון|דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן.... וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.... וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|ט|כב|קצר=כן}}}}<br />
:{{ציטוטון|וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה.|{{תנ"ך|דברים|טז|י|יב|קצר=כן}}}}<br />
* '''נדודים במדבר:''' חג הסוכות הוא זכר לענני כבוד שבהם הקיף ה' את עם ישראל בצאתם ממצרים, שנאמר:<br />
:{{ציטוטון|בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל־הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|מג|קצר=כן}}}}<br />
:חז"ל מסבירים שהתורה ציוותה לחוג את חג הסוכות בתשרי ולא בניסן מפני שגם בלי ציווי התורה הרבה אנשים יוצאים בניסן מהבית לשדה בגלל החום ובונים סוכות, ואז לא היה היכר שהסוכה היא זכר ליציאת מצרים ולא מפני שחם בבית.<br />
<br />
פרט לכך, התורה קושרת את שלוש הרגלים למנהגי ה[[חקלאות]]:<br />
* '''חג האביב:''' חג הפסח חל בתחילת עונת הבשלת החיטה והשעורה. במהלך ימי החג מתקיים טקס [[הנפת העומר]] מהתבואה הבשלה הראשונה ואחריו מתחילה [[ספירת העומר]] עד חג שבועות, "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה".{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|ט}}}}<br />
* '''חג הקציר:''' חג השבועות נקרא 'חג הקציר'. "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה" ({{תנ"ך|שמות|כג|טז|קצר=כן}}); על חג השבועות נאמר גם: "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" ({{תנ"ך|שמות|לד|כב|קצר=כן}}).<br />
* '''חג האסיף:''' חג סוכות נקרא 'חג האסיף'. "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת־מַעֲשֶׂיךָ מִן־הַשָּׂדֶה" (שם).<br />
<br />
===מקורות בתנ"ך===<br />
המועד הראשון שמוזכר הוא שבת, מיד לאחר סיפור [[מעשה בראשית]]: {{ציטוטון|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ|{{תנ"ך|בראשית|ב|ג}}}} שבת מוזכרת במקומות רבים נוספים בתורה.{{הערה|בעיקר {{תנ"ך|שמות|לא|יב|יז}}, וכן [[עשרת הדברות]]}}. לאחריה מוזכרים גם [[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]], פסח שבועות וסוכות: {{ציטוטון|שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ... וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה|{{תנ"ך|שמות|כג|יד|טז}}}}. הרגלים נזכרים גם ב{{תנ"ך|דברים|טז}}.<br />
<br />
המקום הראשון בו מוזכרים כל מועדי השנה באופן מסודר הוא ב{{תנ"ך|ויקרא|כג}}. בפרק זה מפורטים המועדים השונים, עם הכינוי "מקרא קודש" ואיסור עשיית מלאכה: {{ציטוטון|וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי...|{{תנ"ך|ויקרא|כג|א|ב}}}}<br />
בפרק מפורטות מצוות השבת, פסח, שבועות, סוכות, ראש השנה ויום הכיפורים, ובנוסף גם [[ספירת העומר]], [[שתי הלחם]] ו[[מתנות עניים#פירוט מתנות העניים|לקט ופאה]]. על כל מועד מוזכר ה[[תאריך]] שלו וה[[מצווה|מצוות]] המיוחדות לו.<br />
<br />
מקור בולט נוסף לחגים בתורה הוא ספר [[במדבר]], פרקים {{תנ"ך|במדבר|כח|ללא=ספר|קצר=כן}}-{{תנ"ך|במדבר|כט|ללא=ספר|קצר=כן}}, שם מצוינים כל ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] שיש להקריב בימים אלה. כאן מוזכר גם ראש חודש. אזכור נוסף מובא קודם לכן: {{ציטוטון|וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת|{{תנ"ך|במדבר|י|י}}}}<br />
<br />
בנוסף, סדר [[יום הכיפורים בבית המקדש]] מתואר בהרחבה ב{{תנ"ך|ויקרא|טז}}.<br />
<br />
המועדים הללו מוזכרים גם ב[[נביאים]] וב[[כתובים]]. כך למשל נאמר {{ציטוטון|אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד...|{{תנ"ך|ישעיהו|נח|יג}}}}<br />
<br />
===מקורות בספרות חז"ל===<br />
לשבת מוקדשת [[מסכת שבת]], מהארוכות שבמסכתות הש"ס. לפסח מוקדשת [[מסכת פסחים]], לסוכות [[מסכת סוכה]], לראש השנה [[מסכת ראש השנה]], וליום הכיפורים [[מסכת יומא]]. לשבועות אין מסכת בפני עצמו, אך דיני יום טוב בכללותם מוצגים ב[[מסכת ביצה]]. לחול המועד מוקדשת מסכת [[מועד קטן]].<br />
<br />
===שמות ימי החג והמועד===<br />
{| class="wikitable mw-collapsible" width="800"<br />
! שם פופולרי !! שם מקראי !! שם חז"לי !! כינויים נוספים<br />
|-<br />
| פסח (חג)|| חג המצות{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}; {{תנ"ך|שמות|לד|יח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|ו}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|יג}} ו{{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|כא|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|לה|יז}}}} || פסח || חג החירות, זמן חירותנו<br />
|-<br />
| שבועות (חג)|| חג (ה)שבועות,{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|י}} ו{{תנ"ך|דברים|טז|טז|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}}} יום הביכורים,{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כח|כו}}}} חג הקציר{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טז}}}} || עצרת || חג מתן תורה, יום הקהל, יום החמישים<br />
|-<br />
| ראש השנה (חג)|| זיכרון תרועה,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כד}}}} יום תרועה{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כט|א}}}} || ראש השנה || יום הזיכרון<br />
|-<br />
| יום כיפור (מועד)|| יום (ה)כיפורים,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כז|כח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כה|ט}}}} שבת שבתון{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|טז|לא}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|לב}}}} || אין || אין<br />
|-<br />
| סוכות (חג)|| חג הסוכות,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג האסיף{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג || אין<br />
|-<br />
| שמחת תורה (חג)|| שמיני עצרת,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג || אין<br />
|}<br />
<br />
==מועדים מדרבנן==<br />
חז"ל קבעו ימי שמחה בימים שנעשו בהם ניסים לעם ישראל כדי לפרסם את הנס ועל ידי כך לחזק את האמונה בה'. את ימי הצום קבעו חז"ל כזכר לחורבן כדי להתאבל על בית המקדש וכדי שיהיו תזכורת לעוונות שהחריבו את בתי המקדש, דבר שיגרום לחזור בתשובה.<br />
<br />
===ימי השמחה===<br />
בימי בית שני הוסיפו חז"ל למועדים מדאורייתא ימי שמחה מדרבנן בימים בהם נעשו ניסים. העיקריים בהם אלו "ימי ה[[פורים]]", שנקבע ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]], ו[[חנוכה]] שנקבע בימי [[מרד החשמונאים]]. בעבר צוינו ימים רבים נוספים המפורטים ב[[מגילת תענית]], כדוגמת "[[יום ניקנור]]" על תבוסת המצביא היווני בפני המכבים, אולם בעקבות חורבן [[בית המקדש השני]] בטלו מועדים אלה שמלכתחילה נקבעו בעקבות אירועים מקומיים ובעלי חשיבות פחותה. למעשה מלבד פורים וחנוכה, אין ימים אחרים בעלי מחויבות דתית.<br />
<br />
בחנוכה תיקנו חכמים [[הדלקת נרות חנוכה|להדליק נרות]] ולגמור את ההלל בכל יום, ובפורים תיקנו [[אנשי כנסת הגדולה]] 4 מצוות: [[קריאת מגילה]], [[מתנות לאביונים]], [[משלוח מנות]] ומשתה ושמחה. בחנוכה ובפורים מותר לעבוד, אם כי נהגו שלא לעבוד ביום הפורים. בשני ה"חגים" החדשים תיקנו חכמים להוסיף בתפילה ובברכת המזון את נוסח "[[על הניסים]]" המיוחד לכל אחד משני החגים. בימי החנוכה אין מצוות שמחה, אבל בפורים, כאמור לעיל, אחת המצוות היא משתה ושמחה ובכלל זה נהגו להרבות בבשר (שמחה) ויין (משתה).<br />
<br />
חז"ל הגדירו גם את יום [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] כיום טוב, אולם לא קבעו לגביו הלכות מיוחדות. גם [[ל"ג בעומר]] נחשב החל מימי הביניים כיום שמחה, אך בלי מצוות והלכות מיוחדות. ימים אלו מתבטאים כיום מבחינה הלכתית רק בכך שאין אומרים בהם תחנון ושאסור להתענות בהם ולהספיד בהם. עם זאת, ישנם מנהגים שונים הקשורים לל"ג בעומר: הדלקת [[מדורה|מדורות]], <br />
עלייה ל[[קבר רשב"י]] וביצוע [[חלאקה]].<br />
<br />
===הצומות וימי האבל===<br />
[[קובץ:AKOTEL323.JPG|שמאל|ממוזער|300px|[[קינה|קינות]] ליד [[הכותל המערבי]]]]<br />
הנביאים שהיו בזמן חורבן [[בית המקדש הראשון]] תיקנו [[ארבע תעניות]] כאבל על חורבן בית המקדש:<br />
* ביום [[עשרה בטבת]] היום בו החל המצור על ירושלים,<br />
* ביום שבעה עשר בתמוז בו נפרצה חומת ירושלים,<br />
* ביום [[תשעה באב]] בו נחרב בית המקדש,<br />
* וביום [[צום גדליה|שלושה בתשרי]] בו נרצח גדליה בן אחיקם על ידי ישמעאל בן נתינה, דבר שעורר את חמתו של [[נבוכדנצר]] על שארית הפליטה.<br />
<br />
לאחר בניין [[בית המקדש השני]] התבטלו מרבית התעניות והפכו לימי חג, אולם לאחר חורבן בית המקדש השני חזרו התעניות להיות ימי צום ואבל. צום תשעה בתמוז הפך לצום ביום [[שבעה עשר בתמוז]], היום בו נבקעה חומת ירושלים בזמן בית המקדש השני. פרט לארבע התעניות, נוהגים לצום ביום י"ג באדר, תענית הנקראת [[תענית אסתר]] והיא לזכר התענית שצמה אסתר לפני שנכנסה למלך אחשוורוש.<br />
<br />
כל ימי הצום הינם ימים שבהם הצום הוא רק מ[[עלות השחר]] ועד [[צאת הכוכבים]] מלבד תשעה באב שצמים בו בין בלילה ובין ביום. כל הצומות אסורים רק באכילה ושתייה, פרט לתשעה באב שאסור גם בנעילת נעלי עור, ברחיצה וסיכה ובתשמיש המיטה.<br />
<br />
=== ראשי שנים ===<br />
[[קובץ:Bsisa1.JPG|200px|ממוזער|טקס ה[[בסיסה]], מנהג של [[יהדות צפון אפריקה]] לא' בניסן.]]<br />
{{הפניה לערך מורחב|ראשי שנים ביהדות}}<br />
חז"ל קבעו ארבעה תאריכים בשנה שבהם מתחיל מניין השנה עבור תחומים שונים:<br />
* '''א' בניסן – ראש השנה למלכים ולרגלים:''' מיום זה מתחילים לספור את שנות שלטונם של מלכים או מנהיגים אחרים, וכן את חגי השנה.<br />
* '''א' באלול – ראש השנה למעשר בהמה:''' מיום זה התחילו לספור את שנות חייהן של ה[[בהמה|בהמות]] בתקופת המקדש.<br />
* '''א' בתשרי – ראש השנה לשמיטה ויובל, לנטיעות ולירקות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של העצים לשם קיום מצוות [[איסור ערלה|ערלה]], וכן את [[שנת שמיטה|שנות השמיטה]] ו[[שנת היובל|היובל]]. על פי המסורת, מקובל לספור מיום זה את שנות העולם. ביום זה מתקיים גם חג מהתורה הנקרא בימינו "[[ראש השנה]]", שפותח את [[עשרת ימי תשובה]].<br />
* '''ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של פירות האילן, לשם קביעת [[מעשרות]]. בגלות איבד יום זה את משמעותו המקורית, וברבות השנים קיבל אופי של געגוע לארץ ישראל ולפירותיה. כיום יש הנוהגים לערוך בו [[סדר ט"ו בשבט]].<br />
<br />
===מקורות בתנ"ך===<br />
פורים מתואר כולו ב[[מגילת אסתר]], כולל הציווי לחגוג.<br />
<br />
ארבע התעניות מוזכרות באופן עקיף: {{ציטוטון|כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים|{{תנ"ך|זכריה|ח|ט}}}}<br />
<br />
===מקורות בספרות חז"ל===<br />
לפורים מוקדשת [[מסכת מגילה]]. לחנוכה אין מקור, ולמעשה רוב דיני חז"ל מובאים בגמרא.{{הערה|{{בבלי|שבת|כא}} - [[:s:שבת כג ב|כג]], בעיקר מפורסמת סוגיית "מאי חנוכה" המובאת ב{{בבלי|שבת|כא|ב|ללא=שם}}}} סיפור חנוכה מתואר ב[[הספרים החיצוניים|ספרים החיצוניים]] [[ספר מקבים|מקבים]]. דיני התעניות מצויים ב[[מסכת תענית]].<br />
<br />
<br />
==שמירת החגים בשואה==<br />
בזמן [[השואה]], יהודים רבים, (כולל כאלה שלא שמרו מסורת לפני המלחמה) הקפידו על קיום מצוות החגים.{{הערה|1=יפה אליאך, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16225 שמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות-הריכוז] באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}} יהודים דבקו במסורת כדי לא לאבד צלם אנוש, ולזכור מי הם ומאיפה באו. כך מספר הרב [[סיני אדלר]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בהגיע ימי חנוכה, הצלחנו, להשיג נר אחד, אשר היה בשבילנו נכס רב משמעות. בלילה הראשון של חנוכה התאספנו בקומה העליונה של אחד הדרגשים והדלקנו בצוותא את הנר היקר לנו עד מאד. בוודאי שהדלקה זאת של הנר הדליקה גם בלבנו תקוות חדשות לעתיד טוב שבוא יבוא, וחיזקה את ביטחוננו הגדול ב"מעוז צור ישועתי". ברגע כזה התעוררו בנו הגעגועים הגדולים אל העבר, אל הימים שבהם חגגנו את ימי החנוכה כל אחד בבית הוריו ברוב שמחה. אבל העבר הזה נעלם ואיננו ולכן התעוררה ביתר שאת הבקשה הבוקעת מעומק לבנו לעתיד שאמנם רחוק עדיין, אבל בו תתקיים תפילתנו ששרנוה גם אז: "תכון בית תפלתי ושם תודה נזבח, לעת תכין מטבח מצר המנבח, אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח"{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16136 מזכרונותיו של הרב סיני אדלר על חנוכה באושוויץ - בירקנאו], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}}}<br />
<br />
בתנאי מחנות העבודה היה בלתי-אפשרי שלא לעבוד בשבת וחגים. על כן, היו יהודים שהיו מסתפקים במצוות זכירת שבת, או שהיו שומרים אותה בד' אמות (בפרטיות). היו יהודים שהיו מתאמצים מאוד כדי להשיג בחירוף-נפש תשמישים למצוות.{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16142 מעדותה של שרה שטרן קטן על החיים הדתיים בגטו לודז'], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}<br />
<br />
===בחוקי מדינת ישראל===<br />
ב[[פקודת סדרי השלטון והמשפט]] אימץ החוק ה[[ישראל]]י את ההגדרה ההלכתית והגדיר רק את חגי התורה כימי מנוחה, שבהתאם ל[[חוק שעות עבודה ומנוחה]] אסור להעביד יהודי בהם. בימים טובים שאינם "חגים דאורייתא", כמו פורים וחנוכה, אין החוק אוסר עבודה, וכן בימי חול המועד.<br />
<br />
יום העצמאות מוגדר כ[[יום שבתון]],{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/chok_yom_haatzmaut.htm יום העצמאות - חוקים] באתר [[הכנסת]]}} אך אין איסור לפתוח בו [[חנות|חנויות]].<br />
<br />
==רשימה כרונולוגית של כל החגים והמועדים==<br />
<br />
{| class="wikitable mw-collapsible" width="1100"<br />
!קטגוריה !!תאריך !!שם החג/המועד !!סיבה לקיומו !!מצוות ומנהגים !!יום עסקים<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ט"ו בניסן|ט"ו]] - [[כ"א בניסן|כ"א]] ב[[ניסן]] || [[פסח]] || [[מכת בכורות]] ב[[ליל הסדר]], [[יציאת מצרים]] בראשון של פסח, [[קריעת ים סוף]] ב[[שביעי של פסח]] || איסור אכילת [[חמץ]], אכילת [[מצה|מצות]], [[סיפור יציאת מצרים]], [[קערת הפסח]], [[תפילת טל]]. בעבר גם [[קורבן פסח]] ו[[מנחת העומר]] || לא<br />
|-<br />
| מנהג || [[י"ח באייר]] || [[ל"ג בעומר]] || פטירת [[רשב"י]] והפסקת ה[[מגפה]] של תלמידי [[רבי עקיבא]] || נוהגים להדליק [[מדורה|מדורות]] ולעלות ל[[קבר רשב"י]] || כן<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ו' בסיוון]] || [[שבועות]] || קבלת התורה ב[[מעמד הר סיני]] || נוהגים [[לימוד תורה|ללמוד תורה]] כל הלילה, לקרוא את [[מגילת רות]] ואת [[עשרת הדיברות]] ולאכול מאכלי חלב. בעבר הקריבו את [[שתי הלחם]] || לא<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[י"ז בתמוז]] || [[שבעה עשר בתמוז]] || לזכר בקיעת [[חומות ירושלים]] || צום || כן<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[ט' באב]] || [[תשעה באב]] || לזכר חורבן [[בית המקדש|בתי המקדש]], [[חורבן בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[חורבן בית שני|השני]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מנהג || [[ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)#סיבות לחג בדברי חז"ל|חמישה דברים שאירעו בו]] || ריקודים בכרמים, שידוכים || כן<br />
|-<br />
|מדאורייתא|| [[א' בתשרי]] || [[ראש השנה]] || [[ראשי שנים ביהדות#אחד בתשרי|ראש השנה החקלאי]], יום [[בריאת האדם]] לפי חז"ל, יום דין לכל ברואי העולם ופתיחת [[עשרת ימי תשובה]], א' מדאורייתא וב' מדרבנן|| [[תקיעת שופר]]. נוהגים לקיים [[התרת נדרים]], [[סדר ליל ראש השנה]] ו[[תשליך]] || לא<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[ג' בתשרי]] || [[צום גדליה]] || לזכר רציחת [[גדליה בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה בישראל, בידי [[ישמעאל בן נתניה]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[י' בתשרי]] || [[יום הכיפורים]] || כפרת עוונות || [[צום]], תפילה, [[תשובה]]. בעבר היה זה היום היחיד בשנה בו נכנס [[הכהן הגדול]] ל[[קודש הקודשים]] || לא<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ט"ו בתשרי|ט"ו]] - [[כ"א בתשרי|כ"א]] ב[[תשרי]] || [[סוכות]] || הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] במשך 40 שנות [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]] || ישיבה ב[[סוכה]], [[ארבעת המינים]]. בעבר גם [[ניסוך המים]], [[הושענות]] (כיום [[פיוטי הושענות]]) ו[[מצוות ערבה במקדש|מצוות ערבה]] (כיום [[חיבוט ערבה]]) || לא<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[כ"ב בתשרי]] || [[שמיני עצרת]] || לאחר סיום סוכות, שמיועד לכל העולם, יום המיוחד לעם ישראל בלבד || [[תפילת הגשם]] || לא<br />
|-<br />
| מנהג || [[כ"ב בתשרי]] / [[כ"ג בתשרי]] (חו"ל) || [[שמחת תורה]] || סיום מחזור של [[קריאת התורה]] והתחלת קריאה חדשה || נוהגים [[עלייה לתורה|להעלות לתורה]] את כל המתפללים ולעשות [[הקפות]] עם [[ספר תורה|ספרי תורה]] || לא<br />
|-<br />
| מדרבנן || [[כ"ה בכסלו]] - [[ב' בטבת|ב']] / [[ג' בטבת|ג']] ב[[טבת]] || [[חנוכה]] || ניצחון ה[[חשמונאים]] על ה[[הממלכה הסלאוקית|יוונים]], טיהור [[בית המקדש]] ו[[נס פך השמן]] || הדלקת [[נרות חנוכה]]. נוהגים לאכול מאכלים רוויים ב[[שמן זית]] || כן<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[י' בטבת]] || [[עשרה בטבת]] ו[[יום הקדיש הכללי]] || תחילת המצור על ירושלים, יום זיכרון לנספים ב[[השואה|שואה]] || צום והדלקת נרות נשמה || כן<br />
|-<br />
| מנהג || [[ט"ו בשבט]] || [[ט"ו בשבט (מועד)|ט"ו בשבט]] || [[ראש השנה לאילן (הלכה)|ראש השנה לאילנות]] || [[סדר ט"ו בשבט]], כיום נוהגים גם לנטוע עצים || כן<br />
|-<br />
| תענית (מנהג) || [[י"ג באדר]] || [[תענית אסתר]] || לזכר צום [[אסתר המלכה]] וכל עם ישראל שישב ב[[שושן (עיר)|שושן]] עקב הגזירה שגזר [[המן]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מדרבנן || [[י"ד באדר]] / [[ט"ו באדר]] ([[שושן פורים]]) || [[פורים]] || הצלת היהודים מגזרות ההשמדה של [[המן]] במלכות [[אחשוורוש]] || [[מקרא מגילה]], [[משלוח מנות]], [[מתנות לאביונים]], [[סעודת פורים]], נוהגים [[תחפושת|להתחפש]] || לא<br />
|}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חג]] <br />
*[[יום טוב]] <br />
*[[חול המועד]] <br />
*[[מגילת תענית]]<br />
*[[אסרו חג]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Jewish holidays|שם ויקישיתוף=חגי ישראל|ויקיטקסט=קטגוריה:מועדים|שם ויקיטקסט=מועדים|ויקיציטוט=קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|שם ויקיציטוט=חגי ישראל ומועדיו}}<br />
* {{קיצור שולחן ערוך|98|הלכות יום טוב}}<br />
* אתר [http://www.drivehq.com/web/yakov/index.htm חג שמח]<br />
* [http://www.kipa.co.il/holidays/ חגי ישראל בפורטל כיפה]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{חגי ישראל ומועדיו}}<br />
{{הלכה}}<br />
[[קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|*]]<br />
{{ו}}</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%95&diff=378050שיחת משתמש:עידו2018-03-23T07:57:30Z<p>המעוררים: /* הצעה נפלאה */</p>
<hr />
<div>== ברוך הבא לעצמי ==<br />
<br />
{{בה}}<br />
מי אני? זאת ה'''''תשובה'''''!<br />
בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 05:42, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
:ברוך בואך בצל קורתנו! נקווה שתהיה לנו לעזר רב, בהצלחה רבה! ("גנבת" לי את התבנית, לפחות נכתוב ידני {{קריצה}}) [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ז' בשבט ה'תשע"ח • 12:34, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{א|Tshuva|עידו}} דומנ י שקישור מתאים על המילה "תשובה" ימנע טעויות מביכות כאלו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 14:19, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
:::[[משתמש:Davidnead| ]] רציתי שהמבין יבין משיקולים שונים. 17:58, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== מדיניות הסרת תמונות ==<br />
<br />
שלום, עידו, וברוך בואך למכלול. הננו שמחים מאוד על שזכינו למכלולאי נמרץ ומוכשר כמוך, יהי בואו לברכה לכולנו.<br />
<br />
בקשר ל[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%98&curid=144682&diff=364942&oldid=364941 עריכה] הזאת, רציתי להסב את תשומת לבך שבמדיניות המכלול נקבע לבינתיים שלא להסיר תמונות כי אם לכסותם ב[[תבנית:תמונה חילופית]]. [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 12:40, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
:{{OK}} [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 12:49, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== עריכה בתוך {{תב|מהדורות}} ==<br />
<br />
שלום עידו, בקשר לעריכתך בערך [[גלים מילימטריים]]. אני אישית לא בטוח שיש צורך להסיר תוכן זה מבחינה יהודית, אבל כמובן איני יכול להתווכח איתך כל עוד אין על זה מדיניות ברורה. מה שכן, חובה לעשות הסרה זו בתוך תבנית מהדורות בדיוק מסיבות כאלו. לפיכך, בחן את [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=גלים_מילימטריים&type=revision&diff=365011&oldid=364965 עריכתי זו], החזרתי את התוכן שהסרת לתוך תבנית מהדורות, כך שהוא מוסר, אבל על ידי התבנית, ובמהדורה הכללית הרשתי לעמי להחזירו לגמרי בשינוי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 14:57, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
:{{OK}} <br />
{{ש}}בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:07, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
:אני מתזכר שוב, בקשר ל[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מפרץ_מקסיקו&curid=144984&diff=366022&oldid=366017 עריכתך זו]. עריכות כאלו נעשות במכלול רק באמצעות תבנית המהדורות, אנא לטיפולך. תודה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:52, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
::תזכורת - ההערה הנ"ל מחכה לטיופל. עמך הסליחה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:37, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:::[[משתמש:Davidnead|טופל]], נא בדוק והער [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:53, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::::יישר כוח. ברמת העיקרון העריכה תקינה ועומדת בנדרש. אני מוסיף כרגע 2 תיקונים: 1. אני מוסיף איזכור לתקופה המשוערת על ידי מתן שם התקופה במקום נקיבת מספר השנים, זו שיטה שאנו משתמשים בה הרבה. 2. אני מוסיף תוכן למהדורה הבסיסית שכן התוכן לא עד כדי כך בעייתי שצריך להסירו לגמרי מהבסיסית. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:31, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== הערך Base64 ==<br />
<br />
נראה לי כדאי לייבא אותו לכאן עם קרדיט לויקיפדיה האנגלית. (כתוב בתקציר העריכה יצרתי אותו על ידי תרגום תוכן, ושים <nowiki>{{קרד|ויקי|אנגלית|Base64}}</nowiki>). מכאן תשכתב אותו כראוי. למה לעבוד בשבילם? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ח • 12:46, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
:סליחה ראיתי שכבר ייבאת אותו.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ח • 12:47, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{א|יהודה 1}}, אל תדאג, מרץ התרומה האנציקלופדי שלי עבר למכלול. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]])<br />
<br />
== בקרת ייבוא ==<br />
<br />
שלום עידו היקר, אחר התודה על המרץ והרעננות שאתה משקיע פה. שים לב כי בערך [[איסלנד]] שייבאת יש בפסקה "היווצרות האי" מידע כפרני. יכולת לאתר אותו בקלות על ידי שימוש בגאד'גט בדיקת מילים חשודות המותקן לך כברירת מחדל (לחצן בחלק העליון של התפריט הימני, מומלץ להשתמש בו בכל ערך שמיבאים). אנא טפל בו בבקשה על פי [[תבנית:מהדורות/שורה|המדיניות]]. שבוע טוב, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:25, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
:מצוין, תודה<br />
:טופל.<br />
:בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 21:03, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
::חשוב לשים לב בעניינים רגישים כגון אלו לא לנקוט הסברים ותיקונים כלאחר יד העשויים להשמיט את התמונה המדעית אותה חפץ לדעת הקורא ללא הכרח לכך, בדיוק לפיכך אנו משתמשים ב{{תב|מהדורות}} וכפי שהקדמתי. [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=איסלנד&action=historysubmit&type=revision&diff=365455&oldid=365436 כאן] תוכל לראות כיצד השבתי את הטקסט המקורי ושיבצתי את עריכתך בתוך תבנית המהדורות. את הטקסט שאתה כתבת הכנסתי לתוך הפרמט המוצג לקוראים המהדורה הבסיסית - כי לשם הוא מתאים לדעתי, ולמהדורה הכללית הכנסתי ליקון בסגנון שונה. אנא ראה שם. תודה! [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 23:44, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
:::ההשערה הזו ללא מקורות וללא ביסוס (לא רק בערך אלא גם במחקר) אי לכך אין לה מקום לדעתי בערך, גם לא במהדורה הבסיסית. לא כל דבר שכתוב בויקיפדיה הוא הקדש. אני יכול לשים "דרוש מקור" אם אתה רוצה לשבוע ומשלא ימצא כזה למחוק. כך הנהלים בויקיפדיה גם. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 17:01, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
::::אני לא מבין אותך. אתה לא מחקת את ההשערה, אלא רק את השערת הזמן. אין ספק של פי המחקר עד כמה שהייתה התפצלות כזו היא לא הייתה אתמול. האם האומדן שהובא שם אינו האומדן המקובל להשערה זו במחקר? בנוסף, את עריכתך נימק כ"עריכה חרדית". בגאולוגיה איני מבין הרבה, אך שינוי מידע גיאולוגי מסיבות של עריכה חרדית ולא מסיבות שהן לגופו של עניין, נעשות אך ורק בתוך תבנית מהדורות. כמובן שאם אתה מבין בגאולוגיה ואתה כותב משהו שמשקף את הקונצזוס בעניין - זה לא רלוונטי וזה הופך לעריכה רגילה ככל עריכה אחרת. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 17:14, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
<s>:::::אסביר. ראשית לא היה כתוב שזו השערה (פגיעת המטאוריט) אלא מוצג כעובדה. בנוסף גם ההשערה אינה מבוססת כלל ועיקר ואף בערך באנגלית (המפורט עשרת מונים) זה לא מופיע. בקיצור זה משפט של כפירה סתמית לשם הכפירה ו'''ללא מחקר ומקור''' ולה אין מקום אפילו בויקי העברית. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:04, 30 בינואר 2018 (IST)</s><br />
:::::::::סליחה, [[משתמש:davidnead|אתה]] צודק ואני לא דקדקתי בכוונת המשורר... אוסיף את המידע וארחיב. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:21, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
אני שוב פה: בערך [[הוריקן קתרינה#ביזה והתנהגות עבריינית בניו אורלינס בחסות הוריקן קתרינה]] קיים ביטוי לא מקובל במרחב הערכים במכלול. לא הוסכמה מדיניות סופית לגבי השימוש במונח, אך תוכל לראות את הדיון בעניי ב[[המכלול:חדר דיונים למינוח יהודי/צניעות#אונס]]. מחוסר מדיניות אחרת פעל כפי הבנתך על פי רוח הדיון שם, אך עשה זאת בתוך תבנית מהדורות. אני אישית נוטה להשאיר את הביטוי לפחות במהדורה הכללית, כל עוד אין לו ביטוי חילופי הולם. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:22, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
===בקרת ייבוא 2===<br />
כמה תיקונים נדרשים בערכים שייבאת:<br />
*[[כתב סיני#תרבות הכתב הסיני]] - מוזכר ביטוי על אלילהם בלי הסתייגות. נהוג מרכאות או משהו דומה. בפסקה "שיטות תעתיק" יש צורך במכלולזציה. <br />
** '''''פתחתי דיון בדף השיחה שם.''''' (והוספתי גרשיים) [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:15, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
***שיפרתי את הגרשיים לפי טעמי. ושכחת את המכלולזציה בפסקה האחרת. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:39, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
****טופל, נא נטר [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
*****אני שוב מזכיר - המכלולזציה בפסקה "שיטות תעתיק" - שכחת. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 01:02, 1 בפברואר 2018 (IST)<br />
*[[רכס הרים#תזוזת לוחות טקטוניים]] - תיארוך של מליוני שנים.<br />
**'''''[[משתמש:Davidnead|טופל]], נא בדוק אם עפ"י הנהוג''''' [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:15, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
***הוספתי טיבה הבהרה בבסיסי לתת מעט יותר מאשר משפט עמום (זה בסדר זו בעיה מוכרת). לגבי הכללי - לא נהוג להשאיר טווח שנים כזה אפילו בכללי. לא יודע להגיד לך פתרון, אם לא תצליח לחשוב על ניסוח יצירתי המעביר את המספר בלי לנקוב במספר תיאלץ להשאיר בינתיים את זה ריק, אבל לא להשאיר מספר כפרני לכאורה כזה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:43, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
****שמתי כרגע את אותו הניסוח של הבסיסי בכללי, נא נטר [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
*[[מערכת העצבים#חלוקה לאזורים במערכת העצבים המרכזית]] - תהליכים אבולוציונריים<br />
** '''''מה הבעייה עם "תהליכים אבולוציונריים" - לא סותר שום דבר בתורה.'''''<br />
***תיאורטית אתה צודק בפועל הביטוי הוא בגדר "אשר שנא וכו'", וכן לא סתם הוא מקשר לערך "האבולוציה של האדם". ראה את הדיונים על ביטוי זה בדף המונחים. הקו הוא שבמקום שאפשר בקלות פשוט מחליפים לצורה כלשהי של "התפתחות" במקום אבולוציה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:45, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
****טופל, נא נטר [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
תודה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:45, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:ראה הערות לעיל בפנים [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:17, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::[[משתמש:Davidnead|דוד]], ראה הערות **** נוספות [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
''יישר כוח''' על כל התיקונים. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 01:00, 1 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== מייל ==<br />
<br />
שלחתי לך. אם אתה לא רואה ייתכן שהיגיע לספאם--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ד בשבט ה'תשע"ח • 15:49, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
:ראית{{א|יהודה 1|י}}, הוספת גם בויקיפדיה העברית. והכללת כדי להסביר גם על '=' בודד. מצוין. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 16:49, 30 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== כוכב מייבא ==<br />
<br />
{| style="background-color: #dae8da; border: 1px solid #fceb92; {{box-shadow|1px|1px|5px|black}} {{border-radius|12px}}"<br />
|rowspan="2" style="vertical-align: middle; padding: 5px;" | [[File:Aviation Barnstar Hires.png|70px]]<br />
|style="font-size: x-large; padding: 3px 3px 0 3px; height: 1.5em;" | '''כוכב מייבא'''<br />
|-<br />
|style="vertical-align: middle; padding: 3px;" |בשם [[המכלול:המכון לאוריינות וידע כהלכה|המכון]], [[המכלול:חבר העורכים|המכלולאים]] ועשרות אלפי קוראי המכלול, תודה ענקית על יבוא איכותי ונקי של אלפי ערכים בפרק זמן כה קצר. בקצב זה תוך מספר חודשים נעמוד על 200,000 ערכים, ונשלים את מלאכת הייבוא. בזכות פעילותך הנמרצת במכלול יש כבר {{מספר ערכים}} ערכים!{{ש}} בהוקרה רבה וגדולה [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]])<br />
|}<br />
:[[תמונה:Face-blush.svg|30px|הסמקה]]{{ש}}בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:34, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
::אתה יכול לבקש הרשאה ממפעילים כדי לחסוך את הצורך בכתיבת תקציר והכנסת התבנית. [[המכלול:בקשות ממפעילים/הרשאות|כאן]]--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו בשבט ה'תשע"ח • 09:52, 11 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C%3A%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&type=revision&diff=368365&oldid=367296 לבקש אפשר]...[[משתמש:יהודה 1|.]] [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:22, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== תוכן ==<br />
<br />
שלום עידו, מדוע ראיתי שיש כאן עורכים שלוקחים תוכן מהוויקיפדיה הרגילה ומשנים אותו? חשבתי שבאתי לאנציקלופדיה יהודית אמיתית. מאוכזבני קשות. בברכה, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 17:50, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:{{א|ויזל|מ}}טרת המכלול להנגיש מידע אמין ובאופן מכובד, הן של קודש והן של חול. משכן שימוש במידע מויקיפדיה עם בקרה ודאי ישרת את ציבור הקוראים נאמנה. מדוע זה תתאכזב? <br />
:בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 17:59, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::אז מדוע להעתיק מידע משם? בשביל לכתוב אנציקלופדיה אמיתית עלינו לכתוב את המידע בעצמנו, ולא לעתיקו. בוודאי ללא מתן זכויות יוצרים, דבר המהווה עבירה חמורה על החוק במדינת ישראל. בברכה, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 18:09, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::{{א|ויזל|ע}}רכים מויקיפדיה מקבלים קרדיט כאן, ואנחנו עונים על המוגדר בחוק ואף מעבר לכך. שנית ודאי מומלץ להשתמש במה שמועיל ולסנן מה שמזיק. שלישית, הנני עורך גם בויקיפדיה וכתבתי שם מאות אם לא אלפי ערכים. אתה ודאי מוזמן לתרום עריכות "אמיתיות" ולחזק את עוצמתו השועטת של המכלול. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:16, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::אעיר למשל ש{{א|ויזל}} עריכתך המושקעת בערך [[פוליטיקה]] עם כל הרצון הטוב דורשת הרבה שיפור, היא מתומצת ושטחית מידי, מתייחס רק למצב כיום, ומציגה את דרכם של המפלגות החרדיות באור לא מדוייק ולא חיובי. זו סיבה למה כדאי ראשית להתבסס על תוכן קיים, כי כתיבת תוכן חדש דורשת המון עבודה כדי שיצא איכותי ברמה גבוהה. בלי רמה גבוהה הפרויקט שלנו ידרדר מהר מאוד. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:21, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::לא העתקתי את התוכן מוויקיפדיה, מלבד התמונות. דוד, אין לי כוונה להציג אף מפלגה באור חיובי או שלילי, אלא באופן אובייקטיבי. לא אפרגן לאף מפלגה משום שאני לא שופר תעמולה. בברכה, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 18:30, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::עידו ו[[משתמש:Davidnead|דוד]], צר לי כי הנכם חושבים שעלינו להפוך לשופר תעמולתי. שכן, עידו, כל עריכה אשר לא מוצאת חן בעיניך ראויה לשחזור ואזהרה לכותב לפי מה שראיתי. עידו, הנני גם עורך בוויקיפדיה. יש לי מעל 10,000 עריכות. אני יודע איך כותבים. אם המכלול ימשיך כך, הוא עשוי להיפגע קשות ולא יוכל לעולם לספק תוכן איכותי וראוי. ראיתי כאן אוסף שטויות אחד גדול. תעמולה לשמה. אני מודיע בזאת על פרישתי לאלתר מהמכלול. שיהיה לכם בהצלחה! {{ש}}נזכרתי בדבר עידו, אם היית עושה את מה שעשית לי בוויקיפדיה, היית נחסם ללא הגבלת זמן. {{ש}}היו שלום, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 18:40, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::נשמח לראותך תורם ופועל בהמשך אם תמצא לנכון. תודה על הדגים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:49, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::{{א|ויזל}} - גם אני סבור שהאזהרה לא הייתה נחוצה. עליך להבין שהייתה לנו היום הצפה של כמה משחיתים שניסוי בכוח לבצע עריכות פוגעניות כלפי חרדים. העריכה שלך אמנם לא נמצאת בשוה להם, אך הביטוי "אם כי בפועל מצטרפות לכל ממשלה אשר תיתן יותר כסף לבחורי הישיבות" - הוא רחוק מלהיות מדוייק, ומנוסח באופן שלילי. איננו מנסים להיות שופר של אף אחד, אך איננו מוכנים גם להתבטא בצורה ששונאינו מתבטאים. יתירה מכך - גם בוויקיפדיה ביטוי כזה לא היה עובר, הוא מידי שטחי ולא אובייקטיבי. אם בכל אופן זה נעשה בתום לב ואתה סבור אחרת - נשמח בהשתתפותך. אובייקטיביות (לא מזוית כמו בוויקיפדיה) היא מקוי היסוד שלנו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:11, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}מעניין שגם בוויקיפדיה [[w:he:מיוחד:הבדלים/22437512|מחקו הערב עריכה דומה]], והמשחזר עדיין לא נחסם. [[משתמש:יוקל|יוקל]] ([[שיחת משתמש:יוקל|שיחה]]) 02:51, 13 בפברואר 2018 (IST)<br />
:מעניין עוד יותר, שהמשחזר - המגדיר את עצמו כשמאלני - גם הסביר היטב את השחזור [[w:he:שיחת משתמש:אלי גודין#למה שחזרת את העריכה המועילה שלי בערך פוליטיקה?|כאן]], וזה לשונו:<br />
:{{ציטוטון|שלום גם לך.}}<br />
:{{ציטוטון|מכמה סיבות; א. יש ערך נפרד על הפוליטיקה בישראל, מה שאומר שאין צורך להרחיב. ב. גם אם בחרת להרחיב, אין מקום להביא פרשנות מקורית שלך (שיש לומר דווקא די משעשעת). ג. שגיאות עובדתיות. ד. שגיאות כתיב.}}<br />
:לתשומת ליבו של הרב {{א|ויזל}}. [[משתמש:יוקל|יוקל]] ([[שיחת משתמש:יוקל|שיחה]]) 03:00, 13 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::לאור תגובות רבות כאן, אני נדרש להגיב. ראשית, דבריי כוונו לגבי אזהרת השווא של עידו ולא לגבי השחזור. שנית, אין אני הבאתי את התוכן לויקיפדיה העברית היום לפנות בוקר. שלישית, מתקיים כעת דיון נרחב בויקיפדיה לגבי המכלול. יש אף השוקלים לתבוע את האתר על הפרת זכויות יוצרים בגין אי מתן קרדיט כמו שצריך לתת. אני כמובן לא מתנגד לתביעה נגד האתר, שכן אני רואה בה לגיטימית לחלוטין ואף צודקת. האתר משקר במצח נחושה לקוראיו ומשכתב תוכן כרצונו. הרי מדוע נמחקו תכנים על דברים שנטענו כי היו לפני 5778 שנים? האתר הזה לעולם לא ישיג את יעודו. חבל על זמנכם... אם אתם באמת רוצים לתרום למגזרכם, עליכם להביא להם אמת לאמיתה, ולא חצאי אמת ואף שקרים. בברכה, [[משתמש:ויזל|ויזל]] ([[שיחת משתמש:ויזל|שיחה]]) 17:06, 13 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{א|ויזל}} ידידי - אני חושב שכשם שקיבלת שכר על הדרישה, תקבל כעת שכר על הפרישה... ישר כוח והמשך הצלחה! [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:06, 13 בפברואר 2018 (IST)<br />
==כתוב על עצמך==<br />
{{כתוב על עצמך|ללא}} [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 02:22, 19 בפברואר 2018 (IST) (ברור שאתה מכיר את זה אבל כתזכורת, בעיקר יהיה מעניין לראות איך אתה רואה את המכלול)<br />
{{ש}}<br />
..[[משתמש:יוסף|.]] [[תמונה:Emojione BW 1F914.svg|60px]] {{ש}}[[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:27, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:לפחות תיצור דף ריק כדי שהקישורים אליך יהיו כחולים.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 15:16, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::למה זה משנה? [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:27, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::כי לפעמים מכניסים <nowiki>{{א|עידו|מה דעתך}}</nowiki> ורוצים לדעת שלא התבלבלו. אז בודקים בתצוגה מקדימה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' באדר ה'תשע"ח • 10:53, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::<span style="background-color:blue; color:white">&nbsp;&nbsp;הוכחל&nbsp;&nbsp;</span> [[משתמש:יהודה 1|.]] [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:56, 25 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== חתימה עם תאריך עברי ==<br />
<br />
ראה [[עזרה:חתימה#חתימה עם תאריך עברי|שם]], אם זה מעניין אותך.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' באדר ה'תשע"ח • 11:52, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
:מכיר, תודה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 13:16, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== מיון עולם הטבע ==<br />
<br />
תראה את [[מיוחד:הבדלים/373560|העריכה שלי אחריך]].--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"א באדר ה'תשע"ח • 22:33, 25 בפברואר 2018 (IST)<br />
:ראיתי [[משתמש:יהודה 1|מצוין]]! [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:53, 25 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== שאלה על סגנון עריכה בתהליך של כתיבת ערך ==<br />
הנני מנסה לעשות indent בפיסקה איך עושים את זה<br />
<br />
[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 22:54, 3 במרץ 2018 (IST)<br />
:[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|עם]] סימן נקודותיים כזה ':'. בעברית זה נקרא הזחה. פעמיים נקודותיים (::) יזיח רווח כפול וכן הלאה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 00:04, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
תודה רבה, סיימתי ג"כ להכין את הערך של [[שלוש השבועות]] הנני מקווה שהוא בנוי נכון, הכל הבאתי לפי מקורות מבוססים, סליחה על האורך של הערות שולים (מה לעשות אבל צריך להביא מקור)<br />
<br />
::אם ישנן טעיות בעריכה נא לעדכן אותי ע"מ שאוכל להציג את התוכן כראוי.<br />
::[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 12:40, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:::אינני מנטר את הערך ובכלל אין לי הרשאות ניטור. אם תרצה תוכל לבקש ניטור העריכות, לדוגמא ב[[המכלול:חממה]] [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:42, 16 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== מה אני צריך למחוק... ==<br />
<br />
בס"ד<br />
לקח לי הרבה זמן לעבוד על כך<br />
אז מה הם הייחסוים שאני צריך להכניס, מבלי למחוק אם אפשר<br />
<br />
מהם הסימונים שאני צריך לעשות בשביל שיוצג כראוי<br />
[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 18:44, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ראשית]] צריך להביא את הערך כפי שהוא ללא כל שינוי. לשם כך אז אני צריך למחוק את הקיים ואז "להתחיל מ-0" כלומר, לייבא מחדש כדי שהייבוא יהיה כסדר. כדי שלא תאבד השקעתך, ייצרתי לך [[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם/טיוטה:שלוש השבועות|טיוטה פרטית של הערך]]. לאחר המחיקה והייבוא התקין, תוכל לשוב ולעשות את השינויים שעבדת עליהם ואחרים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:59, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
::נו טוב שיהיה<br />
::[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 19:12, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:::ביקשתי גם את המחיקה הנדרשת ואוכל גם לייבא עבורך אח"כ, כדי שתראה כיצד לעשות זאת אם תרצה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:14, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== תוך כמה זמן הערך יעלה מחדש ==<br />
ישנם עוד ערכים שהנני מעוניין להכניס ולהרחיב<br />
<br />
[[משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|ילקוט השבעתי אתכם]] ([[שיחת משתמש:ילקוט השבעתי אתכם|שיחה]]) 21:35, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
:[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שלוש_השבועות&action=history ייובא כבר] כבר ע"י {{א|ויקרא האדם שמות}} {{א|ילקוט השבעתי אתכם|עבורך}}. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:38, 4 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== תודה רבה ==<br />
<br />
עידו, אין חכם כבעל הנסיון, תודה על התמיכה והעידוד ! [[משתמש:יהודי מאוד פשוט|יהודי מאוד פשוט]] ([[שיחת משתמש:יהודי מאוד פשוט|שיחה]]) 17:34, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== שאלה ==<br />
<br />
* אני מקווה שאני במקום הנכון.<br />
*אני שואל היכן אני יכול לקרוא על המתרחש כעת בימים אלו כאן ולתרום להמשך העבודה.<br />
*האם יש איזה דף ציבורי בו ניתן לשוחח על הדברים?<br />
*גם למה אני לא יכול לקרוא את הערך על יציאת מצרים?? זה נראה לי יותר חשוב משטויות אחרים שיש במכלול. {{שכח לחתום|המעוררים}}<br />
:*כאן (דף השיחה שלי) מקום מצוין אם רצית עזרה אישית. <br />
:*{{א|המעוררים|על}} מה ש"מתרחש כעת" תוכל לעקוב בדף [[מיוחד:שינויים אחרונים]].<br />
:*דפים ציבוריים ישנם רבים, חלקם פעילים יותר וחלקם פחות. כמה לדוגמה הם: [[המכלול:אולם דיונים]], [[המכלול:בקשות ממפעילים]], [[המכלול:שער החבורה]], [[המכלול:פיתוח התשתית]]<br />
:*כנראה משום שיש תוכן בדף שהוכנס למהדורות. אם אתה רוצה לצפות בדף וע"י כך להיחשף גם לתוכן שהוסר, תוכל להיכנס ל"העדפות" (למעלה, בראש הדף), לבחור בטופס את "אספקלריה (גרסת בטא)" ושם לסמן את "מהדורה כללית" ואת "כלי עריכת אספקלריא".<br />
:בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:59, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
==ערב טוב==<br />
שלום למכלולאי. • [[משתמש:עמודא דנהורא|עמודא דנהורא]] • [[שיחת משתמש:עמודא דנהורא|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 01:54, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:[[File:Emojione BW 1F609.svg|30px]]<br />
:[[משתמש:עמודא דנהורא|א]]שריך ש 1:54 הוא "ערב" ... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 07:10, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::למה אי אפשר לשלוח אליך דוא"ל דרך המערכת? מופיעה לי שגיאה. • [[משתמש:עמודא דנהורא|עמודא דנהורא]] • [[שיחת משתמש:עמודא דנהורא|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 11:00, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:::? אבדוק... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:20, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::::לכאורה אין סיבה מוצדקת. בהעדפות מאופשר. [[משתמש:עמודא דנהורא|נסה]] לשלוח למשתמש הוויקליפדי שלי [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:29, 22 במרץ 2018 (IST) <br />
:::::שלום עידו. מה דעתך על קריאת של 'ויקיפדיה' שבמחוזותינו בשם 'ויקליפדיה' כדי להביע את סלידתינו מהמקום הכפרני הזה?[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 14:51, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::כפי שאתה רואה, אהבתי. אך עצתי היא בגדול להשתמש בזה בעיקר במשפטים בהם רוצים להבליט את הסכנה ששם ולא כל הזמן. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:54, 22 במרץ 2018 (IST) <blockquote>אז אולי רק בדף המדיניות שלנו לגבי הערכים שאנחנו מביאים מויקליפדיה או גם בשורת הקרדיט. זה חשוב מאוד בשרות הקרידט בגלל ששם אנחנו כאילו מספרים שאנחנו מסתמכים עליהם ומפארים אותם וזה בבחינת כמש"כ במד' 'לפניהם ולא לפני עכו"ם מנין לבעלי דינין של ישראל שיש להם דין זה עם זה שיודעים שהעכו"ם דנין אותו הדין כדיני ישראל שאסור להזדקק לפניהם, תלמוד לומר אשר תשים לפניהם לפני ישראל ולא לפני כותים שכל מי שמניח דייני ישראל והולך לפני עכו"ם כפר בהקדוש ברוך הוא תחלה ואחרי כן כפר בתורה שנא' (דברים לב) כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים'[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:07, 22 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
<br />
== תוכו אכל קליפתו זרק ==<br />
<br />
איך אניי יכול להביא ערכים מויקליפדיה? זה מורכב מאד או שאפשר בתהליך קצר לעשות את זה??[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:10, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:פשוט להפליא. אך ראשית, נא קרא את [[המכלול:ייבוא מוויקיפדיה]]. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:37, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== כוכב לעמוד התווך ==<br />
<br />
דרך כוכב מיעקב. אני לא יודע איך עושים כוכבים כאלה אבל רציתי להביע את הוקרתי העמוקה לך על כל מה שאתה עושה למען המקום הקדוש הזה. באמת רואים את כל ההשקעה שיש כאן וכל הכמות והאיכות זה בגללך. אתה הוא עמוד התווך המרכזי של עיקר הדברים שנעשים כאן ולך יאתה תהילה. ובלעדך לא ירים איש את ידו ואת רגלו.. שליחות הקודש שאתה עושה גבוהה מאין כמתה ושכרך ודאי רב משמים. אין הרהה שמבינים שאיסוף ידע לשם ידע הוא בבחינת חטא עץ הדעת וקלקול עצום ורק מי שיש יראת שמים בלבבו הוא יודע מה וכיצד לפעול לתועלת כלל ישראל. על כן תודתי בשם כל אתר 'המכלול' נתונה לך להמשיך לעמוד בפרץ ולהוסיף חילים לתורה. 'שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ'!! [[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:15, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
Emoji u1f44f.svgשְכּוֹיֵיח! גדול.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:17, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:תודה [[משתמש:המעוררים|לך]] על המחמאות. למעשה אינני כאן מתחילתו של המיזם. ישנם {{א|Davidnead|כמה}} וכמה שבנו טרם הגעתי, במו ידיהם תשתיות, כללים, מבנה וגם ייבוא כמותי לרבבותיו כפשוטו, שהגיעונו לכאן, חפרו בארות, ואת מימיהם אנו שותים. <br />
:הנה לך שעור ראשון:<br />
::העתקת לעיל שמו של קובץ - '''"Emoji u1f44f.svg"'''. אין די בכך כדי שהקובץ יוצג, אלא יש להכניסו ל[[תבנית:תמונה]].<br />
::כדי להציג את התמונה תצטרך להשתמש בתבנית התמוונה בקוד המקור כך - העתק את הטקסט הבא לתוך קוד המקור: '''''<nowiki>[[תמונה:Emoji u1f44f.svg|30px]]</nowiki>'''''. זה יתן את הפלט של מחיאת הכפיים הזו: [[תמונה:Emoji u1f44f.svg|30px]]<br />
::תרגיל - פתח את קוד המקור של דף השיחה כאן ועשה זאת (תוכל כמובן לשנות שם את גודל התמונה ע"י הפרמטר של הפיקסלים שהוא בדוגמא שלי '''''30px'''''... <br />
::[[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:52, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== הצעה נפלאה ==<br />
<br />
ממש עכשיו שוחחתי עם ידיד קרוב על המקום הנפלא הזה וזה נורא ענין אותו. יש לו הרבה פירושים וליקוטים שהוא כתב על החומש והוא אמר שהוא יכול להוסיף את זה בערכים המתאימים. אבל הוא אמר לי שאין לו גישה לאינטרנט כל הזמן אז הכי פשוט לו לשלוח למייל את מה שהוא כתב ואתם תערכו את זה בערכים. אם צריך אני יכול גם לעזור בזה מה שאני יודע כי אני ממש מסתבך אם כל הדברים המורכבים יותר. הידיד הזה הוא ת"ח ממש וכשהוא למד בישיבת מיר הוא היה ידוע לשם דבר של עילוי ממש היום הוא ר"מ חשוב בישיבה של יותר מ250 בחורים.הוא גם וודאי יוכל להוסיף ברמה תורנית ורוחנית של האתר אם הוא ירשום את עצמו בהמשך. יש לו גם קשר קרוב עם הרב שטיין וזה יכול לעזור לנו הרבה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:23, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:ב"ה, שכוייח. תרומות מתקבלות בברכה. אמנם כאן לא נהוג להביא חידושים בעצמנו, אפילו שיש פה גם עורכים ת"ח, אלא רק להביא דברי חכמים שקדמונו, וכמובן גם דברי גדולי הפוסקים של זמננו.<br />
:אני מציע שתלבש בגדי עבודה ותתחיל ללמוד להתעסק עם קוד מקור. אנחה אותך שלב שלב. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 15:57, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::{{א|המעוררים|המעורר}} "הרב שטיין"? "לעזור לנו"? [[משתמש:קיש קיש קריא|קיש קיש קריא]] ([[שיחת משתמש:קיש קיש קריא|שיחה]]) 17:22, 22 במרץ 2018 (IST) קוד מקור-אני ינסה בהמשך. לא מדובר על חידושים סתם אלא על דברים שכבר כתובים. לא יודע מה רוצה קיש קיש אבל כבר כתבתי במקום אחר דצריך לבדוק מי הוא ומה תפקידו כאן. בנתיים אני לא מגיב על דבריו שלא נראים הם לשלום.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 10:57, 23 במרץ 2018 (IDT)</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99._%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=378047שיחת משתמש:י. ברקוביץ2018-03-23T07:54:47Z<p>המעוררים: /* התגובות למעוררים */</p>
<hr />
<div>{{בה}} [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:43, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== אשריך ==<br />
<br />
אשריך שיפה הבחנת בדברי האנציקלופדיה ההיא: "כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה קִרְבָּם הַוּוֹת קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן" <small>({{תנ"ך|תהלים|ה}})</small><br />
{{ש}}והנה עמדת בשער המחנה לאמור, אולי יאספו כל בני לוי אל תורת משה... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 07:51, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== בריך מתייך לשלום ==<br />
<br />
תמיד נחמד לפגוש אנשים כמוך, גם פה. (בעקבות ההתפיטות ב'אולם'). בהצלחה. [[משתמש:בן-ימין|בן-ימין]] ([[שיחת משתמש:בן-ימין|שיחה]]) 00:42, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== התגובות למעוררים ==<br />
<br />
נראה לי שכדאי לדבר איתו בעברית רגילה. זה רק מכעיס אותו כשאתה משתמש בלשונות ישנות ומוכיח אותו. וגם הידע שלנו בלשונות הנ"ל דל מכדי לנהל בהם שיחה ברורה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 10:07, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:ה' ימלך לעולם ועד, ונשבע לנו כי אנו נעמוד לעולם ועד, ויען כי אין אומתנו אומה כי אם בתורותיה, הלא גם תורתנו תעמוד לעולם ועד, כאשר הוכיח הגאון. ועקב הדברים האלה, לא נכון הדבר לקרא ללשון הקדש בה נכתבה תורתנו הקדושה - '''לשון ישנה'''. אנכי כותב בעברית רגילה, האחרים הם אשר כותבים בעברית משבשת, ואין בלבי עליהם כי כך התלמדו מנעוריהם, אך אני על משמרתי אעמדה לדבר ולכתב בשפת תורת משה. אם אותו איש יקר מזרע ישראל לא יבין בלשון הקדש האמתית, או שיחר אפו בדבר אדם בלשון זו, הלא אין מקום לו במקום זה האומר יהודי אנכי. תשא ברכה מאת ה'. אענה גם אם תשלח הודעה אישית. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 16:24 (IST)<br />
::אמת אשר המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא. אמנם כן, באשר לא מנענו הא-ל ברוך הוא לקיים דבור בלשונות אחרות, אמרתי אני בליבי, מדוע בדברך עמו לא תדבר עמו בלשונו, להיות כל איש מדבר בלשון עמו? (ודבריו בארמיא דתלמודא, ובלשון האידיש-המושתת על גרמניא של אדום יוכיחו) • [[משתמש:עמודא דנהורא|עמודא דנהורא]] • [[שיחת משתמש:עמודא דנהורא|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 18:56, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
:::{{תנ"ך|תהלים|יח|כז}}. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 20:11 (IST) <blockquote>יש לי הרגשה שכל ענינו של הלזה הוא רק כדי לנגח ו'לשמור' מ'רוחות זרות' הבאות 'לקלקל' את המכלול. משתמש זה מקרוב בא ועוסק בעיקר על הגנת המקום מפני ומפני עוד מספר משתמשים שבאמת באים לתרום כאן ולתת את צביון היהדות באתר זה. מתוך הכתיבה שלו והמגמה שלו זה נראה כאילו הוא מישהו מויקליפדיה או ממקום אחר דומה לו או שפעם היה כאן וחזר בשביל למנוע מרוח יהודית במקום. לאחרונה ממש הגיע עוד משתמש שגם כן נראה שבא 'לשמור' מפני ומפני עוד כמותי[ושמו יעיד עליו קיש קיש קריא. ואולי גם עוד אחד שבנתיים לא ראיתי אותו כותב כלום אז אני לא יכול לדעת- <bdi>Bennyyo</bdi>] אבל נראה לי שכל אלו אינם אלא משתמש אחד או שנים שפתחו חשבון חדש נוסף כדאי להציג כאיללו הם כמה. יוסף אם יש כזה דבר אני מבקש ממך לבדוק בההנהלה אם הם באמת כאלה שהיו פה ומי הם. מישהו אמר לי שיש כיכול ליהיות כזה דבר.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ח • 10:54, 23 במרץ 2018 (IDT)</blockquote></div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%92%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%95&diff=378044חגי ישראל ומועדיו2018-03-23T07:44:46Z<p>המעוררים: </p>
<hr />
<div>{{תקציר פורטל|שבת ומועדי ישראל}}<br />
[[קובץ:Laubhüttenfest.jpg|שמאל|ממוזער|300px|כרטיס ברכה ל[[ראש השנה]]. ביום זה מתחילים [[עשרת ימי תשובה]], לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס ל[[ארבעת המינים]], אותם אוחזים ב[[חג הסוכות]] (ראו תמונה).]]<br />
'''חגים ומועדים''' הוא כינוי לכלל ה[[חג]]ים והמועדים הקיימים בעם ישראל. זמנם של החגים והמועדים נקבע על פי [[הלוח]]. תחת הגדרה זאת נכנסים ימים רבים: חלקם מצווים עוד מה[[תורה]], חלקם נקבעו על ידי [[חז"ל]] וחלקם נוספו במשך השנים. ניתן לסווג את החגים והמועדים למספר סוגים: קיימים חגים שהם ימי [[שמחה]], ומועדים שהם ימי [[צום]] ו[[תענית]], ימי אבל וזיכרון וימי תשובה.<br />
<br />
מקורו של המונח בתקופה המקראית; המילה "חג" מבטאת הקרבת [[קרבן חגיגה]] בימים שאותם קבעה התורה, ולעתים התורה מכנה את הקרבן בשם המקוצר "חג".{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|יח}}}} מקורה של המילה חג הוא מלחוג, ב[[עלייה לרגל]] היו חגים ב[[בית המקדש]]. הערבית משמרת מונח זה במילה [[חאג']] - עלייה לרגל. במקרא מצוינים שלושה חגים והם המועדים לעלייה לרגל: [[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]].<br />
<br />
רוב הדינים הרלוונטיים נידונים ב[[סדר מועד]].<br />
<br />
==מועדים מהתורה==<br />
[[קובץ:Ahawah Children's Home, Berlin; Passover Seder Table.jpg|300px|ממוזער|סדר פסח, ברלין, שנות העשרים]]<br />
בתורה מוזכרים שמונה מועדים. כל המועדים מוזכרים כזכר ל[[יציאת מצרים]], אך לכל אחד מהם משמעות שונה ולרובם מצוות המיוחדות להם:<br />
* '''[[שבת]]:''' זכר ל[[בריאת העולם (יהדות)|מעשה בראשית]], לכך שה' ברא את העולם בשישה ימים ושבת ביום השביעי, וכן זכר ליציאת מצרים.<br />
* '''[[ראש חודש]]:''' היום הראשון לחודש, וייתכן שקשור גם ליציאת מצרים שהרי המצווה הראשונה שבה נצטוו ישראל לפני יציאת מצרים היא [[קידוש החודש]].<br />
* '''[[פסח]] ו[[שביעי של פסח]]:''' [[יציאת מצרים]] ולידתו של [[עם ישראל]] כעם. אוכלים [[מצה|מצות]] לזכר הלחם שאכלו בני ישראל בצאתם ממצרים.<br />
* '''[[שבועות]]:''' [[מתן תורה]] ב[[הר סיני]].<br />
* '''[[ראש השנה]]:''' יום בו [[תקיעת שופר|תוקעים בשופרות]] כדי להכריז על יום דין לכל ברואי העולם ועל בואו של יום הכיפורים עשרה ימים לאחר מכן.<br />
* '''[[יום הכיפורים]]:''' יום [[צום]] ומחילת עוונות בין איש לרעהו לכפרת חטאיהם של כל בני ישראל.<br />
* '''[[סוכות]]:''' ישיבה ב[[סוכה]] לזכר הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] בזמן [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]].<br />
* '''[[שמיני עצרת]]:''' יום חג נוסף לאחר שבעת ימי חג הסוכות.<br />
<br />
שבעת המועדים מלבד ראש חודש ושבת נקראים "מקראי קודש", כלומר אסורים בעשיית [[ל"ט אבות מלאכה|מלאכה]], ומ[[חז"ל|דרבנן]] גם איסורי [[שבות]] ושאר איסורי חז"ל לשבתות. מצווה המשותפת לכל ימי מקרא קודש היא הדלקת [[נרות שבת ויום טוב]]. שבת ויום הכיפורים אסורים בעשיית כל מלאכה, אך המועדים האחרים (כולל היום האחרון של פסח) מוגדרים כ"[[יום טוב]]" ומותרים בעשיית [[מלאכת אוכל נפש]]. ראש חודש מותר בעשיית מלאכה, אך נוהגים בו יותר בחגיגיות ויש הנוהגים שלא לעשות בו מלאכות מסוימות. [[חול המועד]] מותר במלאכה פשוטה, אך אסור לעבוד בו.<br />
<br />
===שלוש הרגלים===<br />
[[קובץ:Sukkah in Tel Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|300px|סוכה]]<br />
החגים פסח, שבועות וסוכות, מיוחדים במצוות [[עלייה לרגל]] שיש בהם, ועל כן הם מכונים "[[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]]" ומקריבים בהם [[עולת ראייה]] ו[[שלמי חגיגה]]. התורה מדגישה כי שלוש הרגלים הן זכר ל[[יציאת מצרים]]. התורה חוזרת ואומרת במצוות החגים: "וְזָכַרְתָּ כִּי־עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|יב}}}} ומכאן נובע גם האופי הסוציאלי של החגים: לזכור את החלש בחברה, את הגר, העני, היתום והאלמנה, כשם שה' זכר את בני ישראל שהיו גרים במצרים.<br />
<br />
* '''יציאת מצרים:''' [[ט"ו בניסן]], היום הראשון של חג הפסח הוא היום בו יצא עם ישראל ממצרים, כמו שנאמר:<br />
:{{ציטוטון|אֶת־חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי־בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא־יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}}} וכן: {{ציטוטון|כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|טז|א}}}}<br />
:[[שביעי של פסח]] נחשב ליום שבו אירעה [[קריעת ים סוף]].<br />
* '''מתן תורה:''' חג ה[[שבועות]] הוא היום בו קיבל עם ישראל את התורה.<br />
:{{ציטוטון|דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן.... וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.... וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|ט|כב|קצר=כן}}}}<br />
:{{ציטוטון|וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה.|{{תנ"ך|דברים|טז|י|יב|קצר=כן}}}}<br />
* '''נדודים במדבר:''' חג הסוכות הוא זכר לענני כבוד שבהם הקיף ה' את עם ישראל בצאתם ממצרים, שנאמר:<br />
:{{ציטוטון|בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל־הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|מג|קצר=כן}}}}<br />
:חז"ל מסבירים שהתורה ציוותה לחוג את חג הסוכות בתשרי ולא בניסן מפני שגם בלי ציווי התורה הרבה אנשים יוצאים בניסן מהבית לשדה בגלל החום ובונים סוכות, ואז לא היה היכר שהסוכה היא זכר ליציאת מצרים ולא מפני שחם בבית.<br />
<br />
פרט לכך, התורה קושרת את שלוש הרגלים למנהגי ה[[חקלאות]]:<br />
* '''חג האביב:''' חג הפסח חל בתחילת עונת הבשלת החיטה והשעורה. במהלך ימי החג מתקיים טקס [[הנפת העומר]] מהתבואה הבשלה הראשונה ואחריו מתחילה [[ספירת העומר]] עד חג שבועות, "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה".{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|ט}}}}<br />
* '''חג הקציר:''' חג השבועות נקרא 'חג הקציר'. "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה" ({{תנ"ך|שמות|כג|טז|קצר=כן}}); על חג השבועות נאמר גם: "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" ({{תנ"ך|שמות|לד|כב|קצר=כן}}).<br />
* '''חג האסיף:''' חג סוכות נקרא 'חג האסיף'. "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת־מַעֲשֶׂיךָ מִן־הַשָּׂדֶה" (שם).<br />
<br />
===מקורות בתנ"ך===<br />
המועד הראשון שמוזכר הוא שבת, מיד לאחר סיפור [[מעשה בראשית]]: {{ציטוטון|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ|{{תנ"ך|בראשית|ב|ג}}}} שבת מוזכרת במקומות רבים נוספים בתורה.{{הערה|בעיקר {{תנ"ך|שמות|לא|יב|יז}}, וכן [[עשרת הדברות]]}}. לאחריה מוזכרים גם [[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]], פסח שבועות וסוכות: {{ציטוטון|שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ... וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה|{{תנ"ך|שמות|כג|יד|טז}}}}. הרגלים נזכרים גם ב{{תנ"ך|דברים|טז}}.<br />
<br />
המקום הראשון בו מוזכרים כל מועדי השנה באופן מסודר הוא ב{{תנ"ך|ויקרא|כג}}. בפרק זה מפורטים המועדים השונים, עם הכינוי "מקרא קודש" ואיסור עשיית מלאכה: {{ציטוטון|וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי...|{{תנ"ך|ויקרא|כג|א|ב}}}}<br />
בפרק מפורטות מצוות השבת, פסח, שבועות, סוכות, ראש השנה ויום הכיפורים, ובנוסף גם [[ספירת העומר]], [[שתי הלחם]] ו[[מתנות עניים#פירוט מתנות העניים|לקט ופאה]]. על כל מועד מוזכר ה[[תאריך]] שלו וה[[מצווה|מצוות]] המיוחדות לו.<br />
<br />
מקור בולט נוסף לחגים בתורה הוא ספר [[במדבר]], פרקים {{תנ"ך|במדבר|כח|ללא=ספר|קצר=כן}}-{{תנ"ך|במדבר|כט|ללא=ספר|קצר=כן}}, שם מצוינים כל ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] שיש להקריב בימים אלה. כאן מוזכר גם ראש חודש. אזכור נוסף מובא קודם לכן: {{ציטוטון|וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת|{{תנ"ך|במדבר|י|י}}}}<br />
<br />
בנוסף, סדר [[יום הכיפורים בבית המקדש]] מתואר בהרחבה ב{{תנ"ך|ויקרא|טז}}.<br />
<br />
המועדים הללו מוזכרים גם ב[[נביאים]] וב[[כתובים]]. כך למשל נאמר {{ציטוטון|אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד...|{{תנ"ך|ישעיהו|נח|יג}}}}<br />
<br />
===מקורות בספרות חז"ל===<br />
לשבת מוקדשת [[מסכת שבת]], מהארוכות שבמסכתות הש"ס. לפסח מוקדשת [[מסכת פסחים]], לסוכות [[מסכת סוכה]], לראש השנה [[מסכת ראש השנה]], וליום הכיפורים [[מסכת יומא]]. לשבועות אין מסכת בפני עצמו, אך דיני יום טוב בכללותם מוצגים ב[[מסכת ביצה]]. לחול המועד מוקדשת מסכת [[מועד קטן]].<br />
<br />
===שמות ימי החג והמועד===<br />
{| class="wikitable mw-collapsible" width="800"<br />
! שם פופולרי !! שם מקראי !! שם חז"לי !! כינויים נוספים<br />
|-<br />
| פסח (חג)|| חג המצות{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}; {{תנ"ך|שמות|לד|יח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|ו}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|יג}} ו{{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|כא|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|לה|יז}}}} || פסח || חג החירות, זמן חירותנו<br />
|-<br />
| שבועות (חג)|| חג (ה)שבועות,{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|י}} ו{{תנ"ך|דברים|טז|טז|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}}} יום הביכורים,{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כח|כו}}}} חג הקציר{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|טז}}}} || עצרת || חג מתן תורה, יום הקהל, יום החמישים<br />
|-<br />
| ראש השנה (חג)|| זיכרון תרועה,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כד}}}} יום תרועה{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כט|א}}}} || ראש השנה || יום הזיכרון<br />
|-<br />
| יום כיפור (מועד)|| יום (ה)כיפורים,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כז|כח}}; {{תנ"ך|ויקרא|כה|ט}}}} שבת שבתון{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|טז|לא}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|לב}}}} || אין || אין<br />
|-<br />
| סוכות (חג)|| חג הסוכות,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג האסיף{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג || אין<br />
|-<br />
| שמחת תורה (חג)|| שמיני עצרת,{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד}}; {{תנ"ך|דברים|טז|טז}}; {{תנ"ך|דברים|לא|י}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יג}}; {{תנ"ך|עזרא|ג|ד}}}} חג{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד|כב}}}} || חג || אין<br />
|}<br />
<br />
==מועדים מדרבנן==<br />
חז"ל קבעו ימי שמחה בימים שנעשו בהם ניסים לעם ישראל כדי לפרסם את הנס ועל ידי כך לחזק את האמונה בה'. את ימי הצום קבעו חז"ל כזכר לחורבן כדי להתאבל על בית המקדש וכדי שיהיו תזכורת לעוונות שהחריבו את בתי המקדש, דבר שיגרום לחזור בתשובה.<br />
<br />
===ימי השמחה===<br />
בימי בית שני הוסיפו חז"ל למועדים מדאורייתא ימי שמחה מדרבנן בימים בהם נעשו ניסים. העיקריים בהם אלו "ימי ה[[פורים]]", שנקבע ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]], ו[[חנוכה]] שנקבע בימי [[מרד החשמונאים]]. בעבר צוינו ימים רבים נוספים המפורטים ב[[מגילת תענית]], כדוגמת "[[יום ניקנור]]" על תבוסת המצביא היווני בפני המכבים, אולם בעקבות חורבן [[בית המקדש השני]] בטלו מועדים אלה שמלכתחילה נקבעו בעקבות אירועים מקומיים ובעלי חשיבות פחותה. למעשה מלבד פורים וחנוכה, אין ימים אחרים בעלי מחויבות דתית.<br />
<br />
בחנוכה תיקנו חכמים [[הדלקת נרות חנוכה|להדליק נרות]] ולגמור את ההלל בכל יום, ובפורים תיקנו [[אנשי כנסת הגדולה]] 4 מצוות: [[קריאת מגילה]], [[מתנות לאביונים]], [[משלוח מנות]] ומשתה ושמחה. בחנוכה ובפורים מותר לעבוד, אם כי נהגו שלא לעבוד ביום הפורים. בשני ה"חגים" החדשים תיקנו חכמים להוסיף בתפילה ובברכת המזון את נוסח "[[על הניסים]]" המיוחד לכל אחד משני החגים. בימי החנוכה אין מצוות שמחה, אבל בפורים, כאמור לעיל, אחת המצוות היא משתה ושמחה ובכלל זה נהגו להרבות בבשר (שמחה) ויין (משתה).<br />
<br />
חז"ל הגדירו גם את יום [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] כיום טוב, אולם לא קבעו לגביו הלכות מיוחדות. גם [[ל"ג בעומר]] נחשב החל מימי הביניים כיום שמחה, אך בלי מצוות והלכות מיוחדות. ימים אלו מתבטאים כיום מבחינה הלכתית רק בכך שאין אומרים בהם תחנון ושאסור להתענות בהם ולהספיד בהם. עם זאת, ישנם מנהגים שונים הקשורים לל"ג בעומר: הדלקת [[מדורה|מדורות]], <br />
עלייה ל[[קבר רשב"י]] וביצוע [[חלאקה]].<br />
<br />
===הצומות וימי האבל===<br />
[[קובץ:AKOTEL323.JPG|שמאל|ממוזער|300px|[[קינה|קינות]] ליד [[הכותל המערבי]]]]<br />
הנביאים שהיו בזמן חורבן [[בית המקדש הראשון]] תיקנו [[ארבע תעניות]] כאבל על חורבן בית המקדש:<br />
* ביום [[עשרה בטבת]] היום בו החל המצור על ירושלים,<br />
* ביום שבעה עשר בתמוז בו נפרצה חומת ירושלים,<br />
* ביום [[תשעה באב]] בו נחרב בית המקדש,<br />
* וביום [[צום גדליה|שלושה בתשרי]] בו נרצח גדליה בן אחיקם על ידי ישמעאל בן נתינה, דבר שעורר את חמתו של [[נבוכדנצר]] על שארית הפליטה.<br />
<br />
לאחר בניין [[בית המקדש השני]] התבטלו מרבית התעניות והפכו לימי חג, אולם לאחר חורבן בית המקדש השני חזרו התעניות להיות ימי צום ואבל. צום תשעה בתמוז הפך לצום ביום [[שבעה עשר בתמוז]], היום בו נבקעה חומת ירושלים בזמן בית המקדש השני. פרט לארבע התעניות, נוהגים לצום ביום י"ג באדר, תענית הנקראת [[תענית אסתר]] והיא לזכר התענית שצמה אסתר לפני שנכנסה למלך אחשוורוש.<br />
<br />
כל ימי הצום הינם ימים שבהם הצום הוא רק מ[[עלות השחר]] ועד [[צאת הכוכבים]] מלבד תשעה באב שצמים בו בין בלילה ובין ביום. כל הצומות אסורים רק באכילה ושתייה, פרט לתשעה באב שאסור גם בנעילת נעלי עור, ברחיצה וסיכה ובתשמיש המיטה.<br />
<br />
=== ראשי שנים ===<br />
[[קובץ:Bsisa1.JPG|200px|ממוזער|טקס ה[[בסיסה]], מנהג של [[יהדות צפון אפריקה]] לא' בניסן.]]<br />
{{הפניה לערך מורחב|ראשי שנים ביהדות}}<br />
חז"ל קבעו ארבעה תאריכים בשנה שבהם מתחיל מניין השנה עבור תחומים שונים:<br />
* '''א' בניסן – ראש השנה למלכים ולרגלים:''' מיום זה מתחילים לספור את שנות שלטונם של מלכים או מנהיגים אחרים, וכן את חגי השנה.<br />
* '''א' באלול – ראש השנה למעשר בהמה:''' מיום זה התחילו לספור את שנות חייהן של ה[[בהמה|בהמות]] בתקופת המקדש.<br />
* '''א' בתשרי – ראש השנה לשמיטה ויובל, לנטיעות ולירקות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של העצים לשם קיום מצוות [[איסור ערלה|ערלה]], וכן את [[שנת שמיטה|שנות השמיטה]] ו[[שנת היובל|היובל]]. על פי המסורת, מקובל לספור מיום זה את שנות העולם. ביום זה מתקיים גם חג מהתורה הנקרא בימינו "[[ראש השנה]]", שפותח את [[עשרת ימי תשובה]].<br />
* '''ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות:''' מיום זה מתחילים לספור את שנותיהם של פירות האילן, לשם קביעת [[מעשרות]]. בגלות איבד יום זה את משמעותו המקורית, וברבות השנים קיבל אופי של געגוע לארץ ישראל ולפירותיה. כיום יש הנוהגים לערוך בו [[סדר ט"ו בשבט]].<br />
<br />
===מקורות בתנ"ך===<br />
פורים מתואר כולו ב[[מגילת אסתר]], כולל הציווי לחגוג.<br />
<br />
ארבע התעניות מוזכרות באופן עקיף: {{ציטוטון|כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים|{{תנ"ך|זכריה|ח|ט}}}}<br />
<br />
===מקורות בספרות חז"ל===<br />
לפורים מוקדשת [[מסכת מגילה]]. לחנוכה אין מקור, ולמעשה רוב דיני חז"ל מובאים בגמרא.{{הערה|{{בבלי|שבת|כא}} - [[:s:שבת כג ב|כג]], בעיקר מפורסמת סוגיית "מאי חנוכה" המובאת ב{{בבלי|שבת|כא|ב|ללא=שם}}}} סיפור חנוכה מתואר ב[[הספרים החיצוניים|ספרים החיצוניים]] [[ספר מקבים|מקבים]]. דיני התעניות מצויים ב[[מסכת תענית]].<br />
<br />
<br />
==שמירת החגים בשואה==<br />
בזמן [[השואה]], יהודים רבים, (כולל כאלה שלא שמרו מסורת לפני המלחמה) הקפידו על קיום מצוות החגים.{{הערה|1=יפה אליאך, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16225 שמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות-הריכוז] באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}} יהודים דבקו במסורת כדי לא לאבד צלם אנוש, ולזכור מי הם ומאיפה באו. כך מספר הרב [[סיני אדלר]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בהגיע ימי חנוכה, הצלחנו, להשיג נר אחד, אשר היה בשבילנו נכס רב משמעות. בלילה הראשון של חנוכה התאספנו בקומה העליונה של אחד הדרגשים והדלקנו בצוותא את הנר היקר לנו עד מאד. בוודאי שהדלקה זאת של הנר הדליקה גם בלבנו תקוות חדשות לעתיד טוב שבוא יבוא, וחיזקה את ביטחוננו הגדול ב"מעוז צור ישועתי". ברגע כזה התעוררו בנו הגעגועים הגדולים אל העבר, אל הימים שבהם חגגנו את ימי החנוכה כל אחד בבית הוריו ברוב שמחה. אבל העבר הזה נעלם ואיננו ולכן התעוררה ביתר שאת הבקשה הבוקעת מעומק לבנו לעתיד שאמנם רחוק עדיין, אבל בו תתקיים תפילתנו ששרנוה גם אז: "תכון בית תפלתי ושם תודה נזבח, לעת תכין מטבח מצר המנבח, אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח"{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16136 מזכרונותיו של הרב סיני אדלר על חנוכה באושוויץ - בירקנאו], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}}}<br />
<br />
בתנאי מחנות העבודה היה בלתי-אפשרי שלא לעבוד בשבת וחגים. על כן, היו יהודים שהיו מסתפקים במצוות זכירת שבת, או שהיו שומרים אותה בד' אמות (בפרטיות). היו יהודים שהיו מתאמצים מאוד כדי להשיג בחירוף-נפש תשמישים למצוות.{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16142 מעדותה של שרה שטרן קטן על החיים הדתיים בגטו לודז'], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}<br />
<br />
===בחוקי מדינת ישראל===<br />
ב[[פקודת סדרי השלטון והמשפט]] אימץ החוק ה[[ישראל]]י את ההגדרה ההלכתית והגדיר רק את חגי התורה כימי מנוחה, שבהתאם ל[[חוק שעות עבודה ומנוחה]] אסור להעביד יהודי בהם. בימים טובים שאינם "חגים דאורייתא", כמו פורים וחנוכה, אין החוק אוסר עבודה, וכן בימי חול המועד.<br />
<br />
יום העצמאות מוגדר כ[[יום שבתון]],{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/chok_yom_haatzmaut.htm יום העצמאות - חוקים] באתר [[הכנסת]]}} אך אין איסור לפתוח בו [[חנות|חנויות]].<br />
<br />
==רשימה כרונולוגית של כל החגים והמועדים==<br />
<br />
{| class="wikitable mw-collapsible" width="1100"<br />
!קטגוריה !!תאריך !!שם החג/המועד !!סיבה לקיומו !!מצוות ומנהגים !!יום עסקים<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ט"ו בניסן|ט"ו]] - [[כ"א בניסן|כ"א]] ב[[ניסן]] || [[פסח]] || [[מכת בכורות]] ב[[ליל הסדר]], [[יציאת מצרים]] בראשון של פסח, [[קריעת ים סוף]] ב[[שביעי של פסח]] || איסור אכילת [[חמץ]], אכילת [[מצה|מצות]], [[סיפור יציאת מצרים]], [[קערת הפסח]], [[תפילת טל]]. בעבר גם [[קורבן פסח]] ו[[מנחת העומר]] || לא<br />
|-<br />
| מנהג || [[י"ח באייר]] || [[ל"ג בעומר]] || פטירת [[רשב"י]] והפסקת ה[[מגפה]] של תלמידי [[רבי עקיבא]] || נוהגים להדליק [[מדורה|מדורות]] ולעלות ל[[קבר רשב"י]] || כן<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ו' בסיוון]] || [[שבועות]] || קבלת התורה ב[[מעמד הר סיני]] || נוהגים [[לימוד תורה|ללמוד תורה]] כל הלילה, לקרוא את [[מגילת רות]] ואת [[עשרת הדיברות]] ולאכול מאכלי חלב. בעבר הקריבו את [[שתי הלחם]] || לא<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[י"ז בתמוז]] || [[שבעה עשר בתמוז]] || לזכר בקיעת [[חומות ירושלים]] || צום || כן<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[ט' באב]] || [[תשעה באב]] || לזכר חורבן [[בית המקדש|בתי המקדש]], [[חורבן בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[חורבן בית שני|השני]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מנהג || [[ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] || [[ט"ו באב (מועד)#סיבות לחג בדברי חז"ל|חמישה דברים שאירעו בו]] || ריקודים בכרמים, שידוכים || כן<br />
|-<br />
|מדאורייתא|| [[א' בתשרי]] || [[ראש השנה]] || [[ראשי שנים ביהדות#אחד בתשרי|ראש השנה החקלאי]], יום [[בריאת האדם]] לפי חז"ל, יום דין לכל ברואי העולם ופתיחת [[עשרת ימי תשובה]], א' מדאורייתא וב' מדרבנן|| [[תקיעת שופר]]. נוהגים לקיים [[התרת נדרים]], [[סדר ליל ראש השנה]] ו[[תשליך]] || לא<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[ג' בתשרי]] || [[צום גדליה]] || לזכר רציחת [[גדליה בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה בישראל, בידי [[ישמעאל בן נתניה]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[י' בתשרי]] || [[יום הכיפורים]] || כפרת עוונות || [[צום]], תפילה, [[תשובה]]. בעבר היה זה היום היחיד בשנה בו נכנס [[הכהן הגדול]] ל[[קודש הקודשים]] || לא<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[ט"ו בתשרי|ט"ו]] - [[כ"א בתשרי|כ"א]] ב[[תשרי]] || [[סוכות]] || הסוכות שבהם ישבו [[יהודים|בני ישראל]] במשך 40 שנות [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]] || ישיבה ב[[סוכה]], [[ארבעת המינים]]. בעבר גם [[ניסוך המים]], [[הושענות]] (כיום [[פיוטי הושענות]]) ו[[מצוות ערבה במקדש|מצוות ערבה]] (כיום [[חיבוט ערבה]]) || לא<br />
|-<br />
| מדאורייתא || [[כ"ב בתשרי]] || [[שמיני עצרת]] || לאחר סיום סוכות, שמיועד לכל העולם, יום המיוחד לעם ישראל בלבד || [[תפילת הגשם]] || לא<br />
|-<br />
| מנהג || [[כ"ב בתשרי]] / [[כ"ג בתשרי]] (חו"ל) || [[שמחת תורה]] || סיום מחזור של [[קריאת התורה]] והתחלת קריאה חדשה || נוהגים [[עלייה לתורה|להעלות לתורה]] את כל המתפללים ולעשות [[הקפות]] עם [[ספר תורה|ספרי תורה]] || לא<br />
|-<br />
| מדרבנן || [[כ"ה בכסלו]] - [[ב' בטבת|ב']] / [[ג' בטבת|ג']] ב[[טבת]] || [[חנוכה]] || ניצחון ה[[חשמונאים]] על ה[[הממלכה הסלאוקית|יוונים]], טיהור [[בית המקדש]] ו[[נס פך השמן]] || הדלקת [[נרות חנוכה]]. נוהגים לאכול מאכלים רוויים ב[[שמן זית]] || כן<br />
|-<br />
| [[ארבע תעניות]] || [[י' בטבת]] || [[עשרה בטבת]] ו[[יום הקדיש הכללי]] || תחילת המצור על ירושלים, יום זיכרון לנספים ב[[השואה|שואה]] || צום והדלקת נרות נשמה || כן<br />
|-<br />
| מנהג || [[ט"ו בשבט]] || [[ט"ו בשבט (מועד)|ט"ו בשבט]] || [[ראש השנה לאילן (הלכה)|ראש השנה לאילנות]] || [[סדר ט"ו בשבט]], כיום נוהגים גם לנטוע עצים || כן<br />
|-<br />
| תענית (מנהג) || [[י"ג באדר]] || [[תענית אסתר]] || לזכר צום [[אסתר המלכה]] וכל עם ישראל שישב ב[[שושן (עיר)|שושן]] עקב הגזירה שגזר [[המן]] || צום || כן<br />
|-<br />
| מדרבנן || [[י"ד באדר]] / [[ט"ו באדר]] ([[שושן פורים]]) || [[פורים]] || הצלת היהודים מגזרות ההשמדה של [[המן]] במלכות [[אחשוורוש]] || [[מקרא מגילה]], [[משלוח מנות]], [[מתנות לאביונים]], [[סעודת פורים]], נוהגים [[תחפושת|להתחפש]] || לא<br />
|}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חג]] <br />
*[[יום טוב]] <br />
*[[חול המועד]] <br />
*[[מגילת תענית]]<br />
*[[אסרו חג]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Jewish holidays|שם ויקישיתוף=חגי ישראל|ויקיטקסט=קטגוריה:מועדים|שם ויקיטקסט=מועדים|ויקיציטוט=קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|שם ויקיציטוט=חגי ישראל ומועדיו}}<br />
* {{קיצור שולחן ערוך|98|הלכות יום טוב}}<br />
* אתר [http://www.drivehq.com/web/yakov/index.htm חג שמח]<br />
* [http://www.kipa.co.il/holidays/ חגי ישראל בפורטל כיפה]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{חגי ישראל ומועדיו}}<br />
{{הלכה}}<br />
[[קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו|*]]<br />
{{ו}}</div>המעורריםhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=378002המכלול:אולם דיונים2018-03-22T13:42:15Z<p>המעוררים: /* ה' או הקב"ה */</p>
<hr />
<div>{{תבנית:אולם דיונים/פתיח}}<br />
<br />
== תנאי ליצירת ערך חדש ==<br />
<br />
אני רוצה להכניס רפורמה בעניין יצירת ערכים, שנכון לתקופה זו שעדיין אין לנו ביקורת עמיתים מספקת, כל ערך חדש שייווצר, ייווצר בטיוטה, ורק אחר הסכמת העורכים יועבר למרחב הערכים. מניסיון, זה אולי מעצבן בעת כתיבת הערך, אבל זה חשוב ומאתגר ולאחר מעשה משביח את הערך ונותן סיפוק. אשמח לדעות נוספות - תמיכה או התנגדות. [[משתמש:מוסיף והולך|מוסיף והולך]] • [[שיחת משתמש:מוסיף והולך|שיחה]] • א' בשבט ה'תשע"ח • 00:26, 17 בינואר 2018 (IST)<br />
:{{בעד}}. למיטב ידיעתי, זה הנוהג בוויקיפדיה כלפי משתמשים חדשים, משכך, סביר שבתקופה זו נחמיר על עצמינו כולנו כמשתמשים חדשים. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 00:40, 17 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{בעד}}. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • א' בשבט ה'תשע"ח • 08:46, 17 בינואר 2018 (IST)<br />
:::{{בעד}}, אם כי יש ליצור דף [[טיוטה:המכלול:דפי טיוטה המועמדים להיכנס למכלול|מיוחד]], בו ירוכזו כל הטיוטות הדורשות הרחבה, כדי לנעוץ שם את כל הטיוטות. אחרת, לא יווצרו דיונים על ידי עורכי המכלול, מאחר והטיוטות תהיינה סמויות מן העין. [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 13:52, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
::::יש כבר את [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:_%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95_%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C&action=purge זה]. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ב' בשבט ה'תשע"ח • 13:57, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::דף קטגוריה זה מתעדכן (או יותר נכון: לא מתעדכן) באופן אוטומטי, ולכן לא רואים שם את הטיוטות. רציתי להציע שכל מי שיכתוב טיוטה, ובדעתו להתחיל לייבא אותו למכלול ולפתח דיון עליו, שיכניס את שמו לדף מיוחד באופן ידני. ואולי ייצרו תבנית חדשה שיתייג את העורכים על טיוטה מוכנה לייבוא? [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 14:18, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
::::::{{א|צב"י}} ככל הנראה תוך שבוע-שבועיים עניין העידכון יפתר סופית. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 14:41, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::::{{א|צב"י}} - תמהני, כעת סתרת את עצמך בעת שהעברת את הערך החדש (והמרתק!) שלך על אכילת דפים לשבת ממרחב המשתמש למרחב הראשי וזאת אפילו בלי לעבור בדרך בטיוטה. מאי קא סבר? [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:04, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
::::::::{{א|Davidnead|האמת}} היא ששכחתי בעת ההעברה מהמדיניות החדשה. תודה על הסבת תשומת לבי. אולי תוכל להעבירו לטיוטה מבלי להותיר הפניות? [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 18:09, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::::::{{א|צב"י|תראה}}, זה עוד לא נקבע כמדיניות, זה עדיין בדיון. אבל לאור מיכך הנלהבת התפלאתי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:16, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}<br />
{{בעד}}, אך נראה לי עדיף להעביר את '[[טיוטה:המכלול:דפי טיוטה המועמדים להיכנס למכלול]]' ל[[המכלול:ביקורת עמיתים: טיוטות]]. {{א|צב"י}}? בברכה, [[משתמש:מלא כל הארץ|מכה"כ]] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 12:20, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
:{{א|מלא כל הארץ|למה לא?}}. [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 15:12, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{כתב מחוק|{{נגד}}}} נראה לי שעדיף להשתמש בתבנית {{תב|בעבודה מתמשכת}} כך יראו שהערך קיים ושעדיין הוא לא מושלם. מצד שני העורך העיקרי יידע שיש לו סיכוי לקבל עזרה מאחרים. או לפחות לעשות הפנייה מהערך הראשי לטיוטה. נראה לי שערכים שנמצאים בטיוטה נשארים שם בלי גואל. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 15:27, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
:::{{א|יהודה 1|יהודה}} - עורך שאיכפת לו מהערך שלו ישקיע בו כדי שלא ייקבר, עורך שיוצר משהו והולך ולא איכפת לא לטפח את הערך שלו כדי שיהיה ראוי להיכנס למרחב - על דא קא בכינא, ואת אלו אנו רוצים לסנן. אנו רוצים איכות, לא עצלות. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 15:47, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
::::ואם הוא מתכוין לעשות את זה באיטיות, לכן אסור שייראו את זה בינתיים? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 15:51, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::הנסיון מראה, שלפעמים לא מדובר על עשייה באיטיות, אלא על שכחה בכלל. כאשר מישהו יודע שיש אצלו ערך בטיוטה והוא צריך לשכנע את הקהילה שהוא יכול להכניסו למרחב הערכים - אוטומטית הוא משקיע יותר בערך כדי שהוא יהיה ראוי לבוא בקהל. משא"כ אם הוא כבר נכנס למרחב, הוא שוכח לטפל בערך, והוא נבלע בתוך מרחב הערכים כערך לא מוגמר. בוויקיפדיה יש שני דברים שונים מכאן: א. יש להם הרבה יותר מנטרים, שיכולים להעיר לאדם על ערכים שצריכים להיות מטופלים על ידו. ב. כאן רוב העורכים (ואני בתוכם) הם בגדר עורכים חדשים, כלפי עריכה בסגנון ויקיפדיה בכלל, ועריכה לפי נהלי המכלול בפרט, מה שיוצר הרבה יותר בעיות בערכים חדשים. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 16:02, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
::::::נתתי שני פתרונות אפשריים, העברה לטיוטה עם השארת הפנייה מהערך הראשי (כך מי שמחפש את הערך באקראי יראה שהוא בטיוטה, וכן קישורים אילוי יעבירו לטיוטה) או הכנסת תבנית בעבודה מתמשכת בגוף הערך. האם פתרונות אלה לא ממריצים מספיק להשקיע בערך כדי שיושלם? למעשה מה שמטריד אותי הוא שכשאני רואה ערכים בטיוטה, זה "דוחק" בי לנסות לטפל בהם אבל זה למעלה מכוחי לטפל בכל הערכים. נוח לי יותר שאדע שערכים של אחרים יכולים "להסתדר" בלעדי. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 16:12, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::::תבנית בעבודה מתמשכת אינה ממריצה מספיק, וכמדומני שוויקיפדיה אפילו תוכיח לזה, כמה פעמים צריך להזכיר לעורך להסיר את התבנית מהערך שלו, כי הוא נזנח ברבות הזמן. הפניה מהראשי, אינני יודע, אבל גם אינני מוצא סיבה. אם הבעיה {{א|יהודה 1|שלך}} היא עם תחושת האחריות שלך על טיוטות של אחרים, אתה צריך לשנות את זה בחשיבה שלך, כי זה ממש "פונקט פארקערט", כשזה במרחב הערכים זה מחייב אותך לדאוג שהערכים במרחב יהיו ברמה ראויה, אבל כשזה כטיוטה (או עדיף: במרחב המשתמש) זאת ממש לא אחריותך אלא אחריות יוצר הערך בלבד. האם אתה מרגיש חובה לטפל ב[[טיוטה:אדני צדק]] שיצרתי היום? לא נראה לי, אבל אם הייתי יוצר את [[אדני צדק]] - היית חייב לעמוד בפני ההחלטה האם לבקש את מחיקתו או להתחיל לעבוד עליו (במקרה ספציפי זה, מסתבר שהאפשרות לבקש את המחיקה היתה הנכונה, אבל זאת רק דוגמא). נו, לא רציתי להעמיס עליך ושמתי את זה בטיוטה (כעת אני חושב אולי היה עדיף שהייתי שם את זה ב[[משתמש:איש גלילי/אדני צדק]]). [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 16:18, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::::::אתה צודק קיבלתי. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 16:24, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
משכך אני סבור שאפשר לומר שהמדיניות התקבלה, ברוב מוחץ של קהילת העורכים הגדולה שלנו. מעתה כל עוד לא סופקה סיבה לדחות את האמור לעיל כל ערך חדש יווצר רק בטיוטה או יועבר לטיוטה, עד להבעת תמיכה מצד הקהילה בדף השיחה להעברת הערך למרחב הערכים. אם תהיה בעיה ויהיה צורך, נגבש קריטריון מה נקרא תמיכת הקהילה. לעת עתה לא חושב שיהיה צורך כזה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 16:37, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
:ובכל זאת יש לחשוב על פתרון, איך ידעו שאר העורכים (שאינם נכנסים ל'שינויים אחרונים') שיש כאן ערך חדש שביכלתם לתרום להם ולהרחיב אותם? האם כולם יחכו עד בוש עד שיוצר הערך 'ישחרר' את הערך שלו למרחב המכלול? [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 11:33, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
::[[המכלול:העברת דפי טיוטה]] - זה הפיתרון. באחריות העורך להשיג את הסכמת הקהילה, וזו הדרך הפורמלית. ככלל הרעיון הוא גלגול האחריות על איכות הערך על העורך. כמובן שאם ברצונו הוא יכול להזמין עורכים עוד קודם לעזור לשפר/להרחיב וכו'. בצורה כזו זה ישיג תשומת לב מהקהילה עוד יותר, וזה גם מופיע בשינויים אחרונים. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 12:03, 23 בינואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}<br />
{{נגד חזק}} ערך חדש יכול להכנס ברגע שהוא בשל למרחב הערכים. כלומר אם יש בו מידע מועיל ותורם לרבים. הוא לא חייב להיות שלם ולא מושלם. המחיר שנשלם בכבדות היא הברחת עורכים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 09:27, 26 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
{{נגד חזק}} אני מסכים עם עידו. התועלת הגדולה מערכים חדשים יכולה להיות עצומה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 09:25, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== תבנית קרדיט חדשה ==<br />
מכמה סיבות עומדת להיכנס לשימוש תבנית חדשה לקרדיט במקום {{תב|ו}} ו{{תב|וח}} ובמקום כל תבניות הקרדיט הנחוצות. ברצוני להתייעץ איתכם על השם המתאים לתבנית:<br />
<br />
*{{תב|ק}}<br />
*{{תב|קר}}<br />
*{{תב|קרד}}<br />
*{{תב|קרט}}<br />
*{{תב|קרדיט}} - לא אפשרי כבר תפוס למשהו אחר.<br />
<br />
או הצעות אחרות, רק ממצות ומהירות. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:46, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
:{{בעד}} {{תב|ק}}. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ג' בשבט ה'תשע"ח • 19:49, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{א|איש גלילי|שכחתי}} לציין: אפשר יותר מאפשרות אחת. למשל {{תב|קרד}} + {{תב|ק}} בתור קיצור. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:52, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
:::טוב, סליחה על חוסר הנימוס, לאחר שבדקתי והתבנית {{תב|ק}} כבר תפוסה בוויקיפדיה לשימוש אחר, ולאחר התייעצות בפרטי עם ה{{א|מוסיף והולך|מומחה הלשוני}} שלנו, החלטתי ללכת על {{תב|קרד}}, אני מאמין שזה יהיה מקובל על כולם. {{ש}} אז מהיום זו תבנית הקרדיט החדשה של המכלול, ולא יהיה הבדל בין מכלול הקודש לחול. כדאי להיכנס לתבנית ולקרוא פעם אחת את הוראות השימוש. בגדול באופן רגיל של קרדיט לוויקיפדיה העברית כששם הערך במכלול זהה לשם הערך המקורי - השימוש זהה לקודם, רק <nowiki>{{קרד}}</nowiki> במקום <nowiki>{{וח}}</nowiki>. בברכה, [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:27, 18 בינואר 2018 (IST)<br />
::::בדקתי את תפקידה של תבנית {{תב|ק}} בוויקיפדיה, והיא בסך הכל קיצור לתבנית {{תב|רווח קשיח}}. כמדומני שאפשר, ואף רצוי להוסיף אותו כקיצור ל{{תב|קרד}}, שהיא הרבה יותר שימושית{{א|Davidnead|.}} [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 23:35, 21 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::זו לא שאלה של עדיפות, אלא תאר לעצמך שייבאנו ערך עם {{תב|ק}} באמצע שורה? איך זה נשמע לך? [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 00:25, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
::::::צודק. לא חשבתי. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ח • 00:40, 22 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== תמונות בעייתיות ==<br />
<br />
האם יש מדיניות לגבי [[מטאורולוגיה#היסטוריה של המטאורולוגיה|תמונות של פסלי אדם]] ושאר דברים שהם [[טיוטא/רומא העתיקה#היסטוריה|על גבול הע"ז]]? <br />
{{ש}}בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 13:09, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
:נושא זה עלה לדיון, ולא הוסכם על מדיניות ברורה. בגדול כיום כל עוד הדברים לא ממש בוטים מסתירים את זה כיום, וכל אחד מפעיל שיקול דעת עצמי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:37, 24 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== ערכי יהדות שנמחקו בויקי ==<br />
<br />
מישהו יודע כיצד (מחפשים ו)ניגשים לערכים בנושאי יהדות שנמחקו בויקיפדיה העברית? <br />
{{ש}}במהלך השנים ראיתי ערכים רבים על רבנים חשובים, ישיבות ונושאים שונים ביהדות שנמחקו עקב מדיניות לא אוהדת ולא בגלל רמה ירודה של הערכים. <br />
{{ש}}אני מעוניין לחפשם ולהביאם לכאן. רעיונות?<br />
{{ש}}בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:30, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
:אין אפשרות להציג דף שנמחק. אולי אם יש מפעילים שיש לך קשר איתם ויסכימו לך. אני חושב על קובץ על יד. לא ברור אם יסכים לעזור לך אבל ייתכן שכדאי לך לפנות אליו במייל.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ח • 12:38, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
::{{א|ביקורת}} מפעיל שם. הבעיה היא שאיני בטוח איך מסתדרים עם עניין זכויות היוצרים, מרגע שהערך נמחק רשימת התורמים כבר לא נגישה לקורא ולכן אולי לא מספיק להוסיף הפניה לוויקיפדיה. בברכה, [[משתמש:מלא כל הארץ|מכה"כ]] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ח • 15:57, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
:::באמת שכחתי ממנו, על בעיית זכויות היוצרים חשבתי. אבל ייתכן שמי שהערך שלו נמחק לא זכאי לקרדיט.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י' בשבט ה'תשע"ח • 19:31, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
::::למה שהוא לא יהיה זכאי? [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • י' בשבט ה'תשע"ח • 19:53, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::כי זה לא התקבל כתרומה שלו. מצד שני ייתכן שאדרבה יש לו זכויות יוצרים מוחלטות על זה. אבל אם הוא יודע על המכלול מסתמא הוא יעדיף לתרום לו ולא יתרעם על הגניבה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י' בשבט ה'תשע"ח • 19:56, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
::::::מסתבר כמו שאמרת שיש לו זכויות יוצרים על זה, ומסתבר שבאמת ירצה לתרום למכלול (לפחות כמו שרצה לתרום לוויקיפדיה), אבל גם ירצה שיהיה כתוב שהוא תרם. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • י' בשבט ה'תשע"ח • 20:53, 25 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::::אם יהיה בויקיפדיה מפעיל שיירצה יש אפשרות לייבא את הערך אם כל הגרסאות, כך יינתן קרדיט לכל אלו שיצרו וערכו את הערך עד שנמחק. אבל אני מניח שמפעלים לא מאוד לא ירצו, ואפילו לא נראה לי שכדאי בשלב זה לבקש מהם זאת [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 14:42, 28 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== ערכים על אלילים ==<br />
<br />
בעת עבודה על הערך המיובא [[תרח]] נתקלתי בערך הקיים במכלול על האליל [[אל הסער האנטולי]]. <br />
<br />
לא מרגיש נח עם הערך. מה המדיניות? הערך אף מכיל תמונות הע"ז עצמה...<br />
<br />
בברכה,[[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:15, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
:איני פנוי כעת להיכנס לפרטים, ואף אין כרגע מדיניות פרטנית. אבל בגדול בוודאי שיש מקום לערכים על אלילים, ע"ז, וכדו' - כשם שיש מקום לערך על נצרות וכדו', וזה בכלל אבל אתה למד להורות. גם בחז"ל ובשאר מקורותינו לא חסר מידע על ע"ז, כל השאלה היא איך להציג מידע זה ומה לכלול בו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 23:32, 27 בינואר 2018 (IST)<br />
::נראה לי שאין בעיה בתמונה כשלעצמה. כל זמן שזו לא תמונה לא צנועה. מאידך ידוע לי שיש הרבה שמתנגדים לתמונות של פסלים אפילו אם אינם ע"ז. אולי זה ראוי להתחלק למהדורות. בעבר היה דיון כמה צריך להיות המיעוט שסבור שצריך לצנזר כדי שיכניסו למהדורות ולא זכור לי שהיו דברים ברורים. נראה שצריך לפתוח כאן דיון על כל דבר.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ב בשבט ה'תשע"ח • 13:10, 28 בינואר 2018 (IST)<br />
:::למה אין בעיה בתמונה עצמה והרי אסור לראות צלמים? --[[משתמש:אלי|אלי]] • [[שיחת משתמש:אלי|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 10:38, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::::הסתכלות אסורה, אבל ראיה בעלמא שרי. [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 11:32, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::[[לפני עור]]{{ש}} [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:52, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::::::הדיון כאן הוא קודם כל דיון הלכתי מצטט כאן תשובה של רבי משה פיינשטין שנראה לי שקשורה מאוד לנושא שלנו.<br />
<br />
{{ציטוט|בענין אחד שפרנסתו להיות מורה בבתי הספר של המדינה בדברי ימי היונים והרומים אם מותר לספר בדתיהם כ"ח ניסן תש"כ. מע"כ ידידי הנכבד מהר"ר יהודה פרנס שליט"א. <br />
<br />
הנה בדבר אחד שפרנסתו להיות מורה בבתי למוד של המדינה בדברי ימי היונים והרומים וצריך גם להגיד שעורים בעניני דתיהם ועבודת אליליהם אם יש בזה איסור דאל תפנו אל האלילים וכתר"ה מסביר הספק מכיון שכתב הרמב"ם בפ"ב מע"ז ה"ב שאיסור הקריאה בספרים שחברו עובדי כוכבים בעבודתה הוא משום שדבר זה גורם להפנות אחריה ולעשות כמה שהם עושין ובזמן הזה שדתיהם כבר מאוסים לכל העולם אין לחוש כלל שימשך אחד אחר זה אין לאסור או דשמא עכ"פ הוא בכלל האיסור אף שאין הטעם. <br />
<br />
הנכון לע"ד דלהסתכל בצורה של ע"ז שהוא ג"כ מצד אל תפנו כדאיתא בשבת דף קמ"ט אסור אף שליכא הטעם ככל האיסורין שאין תלוין בהטעם אף באלו שנאמר טעם... ולכן גם לקרא בספרים שחברו בעבודתה יש לאסור אף שנימא שבטל הטעם בזמן הזה שכבר נמאסו דעותיהם בעולם. <br />
<br />
אבל נראה פשוט שהאיסור הוא רק בספרים שחברו העכו"ם שעובדים להע"ז שהם כתבו זה לשבחה בדברי הבל ושטות שנדמה להם שהוא שבח שספרים כאלו נאסרו בשביל הטעם בלאו דאל תפנו ונאסר לעולם אף כשיתבטל הטעם שלא ימשכו בנ"א בדבריהם הטפשיים, אבל ספרים שנתחברו מכופרים בע"ז ההיא שהוא רק להתלוצץ בהם ולבזותם במה שמספרים הבלותם ושטותם לא נאסר גם אז, ומצינו גם בקראי שמספרים מעבודתם אבל כיון שהוא באופן שהוא לבזות ולהתלוצץ אינו כלום. וכ"ש שאין לאסור עתה מה שלא היה אסור אז. <br />
<br />
וא"כ כשצריך ללמד בהקורס שלו עניני דתיהם והבליהם, צריך לדבר בלשון שיבינו שהם עניני שטות והבל איך שדבר הבל זה עשו ודבר הבל זה אשר אפילו קצת בן דעת ימאס בזה וכהא שאמר ר"נ במגילה דף כ"ה כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דעכו"ם דשריא. ובאופן זה מותר, וגם אפשר יביא קצת תועלת מזה שיבין מזה שאף עתה יש כמה דברים שאף שמחזיקים הרבה בנ"א שהם באמת הבלים ודברי שטות ואין ללכת אחר הדברים שמחזיקים אף רוב עולם בעינים סתומות, כמו שהיו הרבה דורות שטעו בדברי הבל ושטות כאלו שהיו מליוני מליונים בנ"א ורק עם ישראל שהיו מתי מעט הבינו האמת וקבלו התורה ושמרוה בכל הדורות ומסרו נפשם עליה וכל העולם שחקו עליהם ובזו אותם ועתה יודעים כל אוה"ע שהאמת היה עם ישראל בזה, ואפשר יבינו שגם עתה הוא כן, ואף שודאי אין לנו לדרוש בפני אוה"ע בדבר דתם שמחזיקים היום מצד שלום המדינה שבחסד השי"ת אנו שרוים בצלה בשלום ושלוה ואנו מצוים להתפלל בשלומה מ"מ לדרוש על הבליות העמים הקדמונים הוא דבר טוב שיביא תועלת ממילא. והנני ידידו מברכו בלו"נ, משה פיינשטיין|אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן נג }}<br />
<br />
נראה לענ"ד שתמונות וערכים כאלו במכלול הם בגדר "בלשון שיבינו שהם עניני שטות והבל איך שדבר הבל זה עשו ודבר הבל זה אשר אפילו קצת בן דעת ימאס בזה" וכתב [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 12:04, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::תודה {{א|יוסף}} על הבאת הדברים. לגבי תמונות לכאו' אין זה קשור מי המחבר, ולגבי הערכים איך רואים בערכים שאלו דברי הבל, במיוחד דתות עכשויות כהנצרות [מסתמא אם כותבים משפט אחד "שזה דת הבל" וכדומה זה לא נחשב] אלא א"כ כונתך שזה מובן מעצמו [[משתמש:אלי|אלי]] • [[שיחת משתמש:אלי|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 12:35, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:::יוסף אני חושב שהדברים שהבאת אכן מדברים בעד עצמם ונותנים גושפקנא להרבה ערכים במכלול, תודה. עם זאת אני מעריך שהכרעה סופית בדברים כאלו תהיה על ידי ועדת הרבנים של המכלול. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:26, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::::#[[משתמש:Davidnead|דוד]] אתה צודק לגמרי הדיון כאן הוא בבחינת גיבוש שאלת חכם. ככתוב [[המכלול:המכון לאוריינות וידע כהלכה|בדף המכון]] "שאלות כבדות משקל שהן בבחינת "הדבר הקשה" יעלו על שולחנם של גדולי תורה. חבר העורכים ועמיתי המחקר יגבשו "שאלת חכם" שהינה בבחינת חצי תשובה אך התשובה הסופית תכרע על ידי גדולי התורה".<br />
::::#[[משתמש:אלי|אלי]] שים לב שר' משה פינשטין בונה את התשובה שלו על הסתכלות בצורה של עבודה זרה, אם כן מסתבר שדבריו הם נכונים גם לתמונות. בנוסף בהסתכלות יש עוד סברא להתר ש"בטלום עובדיהם" וכיום אין עליהם דין ע"ז אלא דין אנדרטאות שנעשו לכבוד שמותרים בהסתכלות.<br />
::::#[[משתמש:אלי|אלי]] אני מסכים איתך לגמרי שאם כותבים משפט אחד "שזה דת הבל" וכדומה זה לא נחשב. אלא שהטקסט עצמו צריך להיות בלשון שיבינו שהם עניני שטות והבל אשר אפילו קצת בן דעת ימאס בזה. מסיבה זו הצעתי [[המכלול:חדר דיונים למינוח יהודי|בחדר דיונים למינוח יהודי]] לכתוב בכל מקום במקום המילה אל את המילה אליל שמילה זו היא כינו המזלזל בעבודה זרה. (עד שנעלה את השאלה על שולחנם של גדולי תורה. כמובן שהדיון שם עדיין פתוח וכולם מוזמנים להביע את דעתם)<br />
::::#בנושא הנצרות בוא נפתח דיון נפרד<br />
::::וכתב [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 14:27, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::{{א|יוסף}} אני מסכים גם עם דבריך האחרונים רציתי רק לחדד. בנוגע לטון הזלזול. אני מסכים שלא מספיק משפט אחד, מאידך גם עשר משפטים אינה הדרך. הדרך אינה דרך פובלציסטית של ליצנותא דע"ז, הדרך היא כתיבה אנתרופולוגית "אובייקטיבית" שניכר מתוכה שאנו מסקרים תופעה אנתרופולוגית פרימיטיבית ולא יותר. ממש כמו שלצערי לעיתים היהדות מוצגת בוויקיפדיה. אין צורך במשפטים מפוצצים להעביר את המסר, המסר החזק ביותר הוא זה המועבר בין השורות. לדעתי נקודה זו עומדת ממש בבסיסו של המכלול. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 14:37, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
::::::אעיר, שהאג"מ נראה כסותר את עצמו שבתחילה אסר ספר שנכתב לשבח ע"ז הא סתמא שרי ובהמשך התיר ספר שנכתב לשם התלוצצות מע"ז הא סתמא אסור, ומ"מ נ"ל שלשונו יותר נוטה שסתמא אסור ומה שכתב בתחילה משום שדיבר בהווה [[משתמש:אלי|אלי]] • [[שיחת משתמש:אלי|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 14:52, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
:::::::יישר כוח {{א|יוסף}} אני חשבתי בהתחלה כמו הצד הראשון של השאלה, באמת צריך לברר איך לעשות את זה בלשון שיהיה מובן לכל שזה שטות והבל. הרעיו לכתוב אליל משום מה הבנתי שלא התקבל למרות שאני לא יודע מה סיבת ההתנגדות אבל לכתוב "אל" מספיק מבטא שזה שטות. למעשה ייתכן שאם יש השערה שזו עבודה זרה שכתובה בתורה יש להקל יותר כגון ה"בעל" הכנעני או "עשתורת". [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 16:41, 31 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== לייבא או ליצור מחדש? ==<br />
<br />
יצרתי את הערך [[טיוטה:רוב (הלכה)|רוב הלכה]] בסדר שונה לחלוטין מהערך [[w:he:רוב (הלכה)]]. זה כמובן רק בטיוטה. השאלה אם עדיף לייבא ולהשלים משם. לפי איך שראיתי כעת הערך {{כתב מחוק|שם כתוב בסדר גמור.}} צריך רק תיקונים קלים. השאלה היא גם כללית. מה עדיף. לבדוק אם קיים בויקיפדיה ואם כן לייבא, או ליצור מחדש. כמובן אני מדבר בערכי קודש שיש הרבה סיכוי לעריכה מוצלחת אצלינו. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ב בשבט ה'תשע"ח • 13:23, 28 בינואר 2018 (IST)<br />
:באופן כללי, אני בעד הגרסה הוויקיפדית, אם באמת יש לך מה להוסיף/לתקן/לשפץ - תמיד תוכל לעשות זאת לאחר הייבוא. הייתי מוותר לגמרי על הייבוא רק במידה והערך המקורי דל או לא ראוי עד כדי שאין טעם לייבא ו/או אתה משוכנע שתכתוב ערך טוב ממנו מכל הבחינות. נסה לחשוב אם הערך היה קיים אצלינו אם היית מוחק וכותב מחדש או עובד על בסיס הקיים. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:46, 28 בינואר 2018 (IST)<br />
::ואז לייבא ישר למרחב הערכים?--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ב בשבט ה'תשע"ח • 13:47, 28 בינואר 2018 (IST)<br />
:::לדידי, בערכי קודש שסביר שהערך יעלה משמעותית בערכו אצלנו, לדעתי כדאי להתחיל מ-0 ולקחת חלקים עם שינוי ניסוח כנדרש היכן שתורם. אולם ישנם גם ערכי קודש בויקי שנמצאים פחות או יותר במצב ממצה ובנויים היטב, ואת אלו כדאי להביא כפי שהם עם הקרדיט. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 13:53, 28 בינואר 2018 (IST)<br />
::::ברור שלטווח הארוך המגמה היא שכל ערכי הקודש ייוצרו מחדש במכלול (שיהיה הורתם ולידתם בקדושה) ויעלו על ערכי ויקיפדיה עשרת מונים, השאלה היא האם כבר כיום יש לנו כאן במכלול קהילת עורכים די רחבה על מנת להתחיל במהלך זה. מפני שהמטרה שהאיכות של ערכי הקודש במכלול יהיו תמיד יותר ממה שקיים בויקיפדיה ולא פחות וזה דורש קהילה רחבה ולא עבודת יחיד. אומנם, אם אתה חאתה משוכנע שתוכל לכתוב לבד ערך טוב ממה שיש בוויקיפדיה, אפשרי, אך אם אתה חושש שלבסוף הוא יהיה פחות טוב, עדיף לעבוד על הגרסה הויקיפדית. [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 14:33, 28 בינואר 2018 (IST)<br />
<br />
== אישים המוזכרים בערכי ימים לועזיים ==<br />
<br />
{{הועבר|מ=שיחת משתמש:יוסף}}<br />
היה לי דיון קצר עם {{א|davidnead|דוד}} שצריך להרחיבו לגבי מי צריך להופיע (להישאר) בערכים על ימים לועזיים המציינים בין השאר גם אישים שנולדו\נפטרו באותו תאריך. <br />
{{ש}}לדוגמא בערך [[13 ביוני]], האם צריכים להשאיר שם את:<br />
* 1986 – גל אמיתי, שחקן ומנחה טלוויזיה ישראלי<br />
* 1985 – הדר מרקס, שדרנית רדיו וקריינית פרסומות ישראלית<br />
* 1971 – סיגל שחמון, מנחת טלוויזיה, דוג' וזמרת ישראלית<br />
* 1986 – מרי קייט ואשלי אולסן, שחקניות, מעצבות אופנה ויזמיות עסקיות אמריקאיות<br />
* 1231 – אנטוניוס מפדובה, '''''קדוש''''' בכנסייה הקתולית (נולד ב-1195)<br />
* 1998 – עבדאללה אל-עקל, שחקן ערבי-ישראלי<br />
* מה לגבי שחקני כדורגל ודומיהם?<br />
מה דעתך?{{ש}}<br />
בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:52, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
:ניהלנו בעבר דיון בנושא. עקרונית, למעט פדובה אם היה לו קשר לעם ישראל יש למחוק את כולם. עדיף להתחיל אותם מאפס ולבנות אט אט את הדפים האלו עם אישים חשובים בלבד. בברכה, [[משתמש:מלא כל הארץ|מכה"כ]] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ|שיחה]] • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 19:11, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
::[[משתמש:מלא כל הארץ|מכה"כ]], מסכים אתך. אולם, נראה ש{{א|davidnead|דוד}} זכר אחרת את ההבנות שהיו... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:14, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::בדיון עם {{א|מלא כל הארץ}} - דעתו של מכה"כ אכן הייתה שיש למחוק הכל ולהתחיל מאפס. דעתי הייתה שונה. דעתי היא שבכל מקרה בין אם נתחיל מאפס ובין אם לא יש להתחיל מתוך תכנון כיצד עומדים הדפים להיראות ומה עתיד להיכנס שם, ולא להתחיל למלאת באופן מקרי - כי אז זה ידמה לתוהו ובוהו בוויקיפדיה - ומשכך, ברגע שיהיו קוים יהיה אפשר למחוק לפיהם ולקבל תוצאה דומה בפחות עבודה, ואין צורך למחוק הכל ולהתחיל מאפס. ובנוסף, כל עוד לא התחלנו ולא בנינו ולא הסכמנו על משהו - אין טעם למחוק הכל. אין טעם למלא תוכן בלי שמישהו מתכוון לכתוב אותו מחדש.<br />
:::בדיון עם {{א|עידו}} - תמכתי במחיקת זמרות, דוג' וכדו' כי לא ראוי שהם יופיעו, וכך נהגתי אני בכל ערכי התאריכים שייבאתי. לגבי מחיקת אישים שונים שאין בעיה עקרונית שיופיעו, אלא שהם פשוט שוליים ולא מעניינים אותנו - השיקול אינו דווקא חרדי, אלא שוב שיקול של סדר ותכנון מה יופיע וכמה. מצידי כמובן שהדברים השוליים אפשר למחוק, אלא אם השחקן דנן מפורסם במיוחד וכדו'. אך כל עוד לא הותוו קווים כאלו יש לשמר את הגרסה היציבה מוויקיפידה - למעט מה שלא ראוי באופן מובהק.<br />
:::אני מציע לפרוט את הדיון לפרוטות, ולדון בכל נושא בנפרד (שחקנים/יות זמרים/יות חרדים או חילונים, שחקני כדורגל, במאי סטרים, סופרים, עיתונאים, פוליטיקאים חשובים יותר או פחות, רבנים במדרג נמוך או גבוה ועוד ועוד), ואז לבחון שוב את הסך הכל. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:44, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::מסכים עם דוד שיש לגבש קווים ועקרונות מדויקים יותר, אך לדעתי לחכות עם הצמצום עד לאחר גיבוש הכללים הוא לדעתי יותר עבודה (ולא פחות כפי שהציג דוד), ובכל מקרה עד שהדבר יטופל עדיף למעט בהבלים הללו. בברכה, [[משתמש:מלא כל הארץ|מכה"כ]] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ|שיחה]] • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 20:35, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::: בשביל זה יש את תבנית מהדורות למחוק מהבסיסי כל מה שבמחלוקת ובספק, עד שיגובש מדיונות אחרי דיון מעמיק [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 21:01, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::{{א|יוסף}} זה לא ממש קשור מ-2 סיבות שנובעות מאותו שורש. ראשית זה לאו דווקא עריכה חרדית, זה לא שאלה של כשר או לא, אלא בעיקר של סדר עדיפויות. שנית, אין כל מקום לחלק בזה בין בסיסית לכללית, למעט מקרים חריגים, מאותה הסיבה שזה לא שאלה של נקי יותר או פחות. המהדורה הכללית אינה פח זבל של כל מה שלא נפתר במכלול, וזו לא שאלה כאן של מחלוקת או ספק מה כשר להיכנס באספקלריה התורנית של המכלול. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 21:27, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{סוף העברה}} [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 21:38, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}<br />
אציין רק את [http://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_1#.D7.9E.D7.94_.D7.A8.D7.90.D7.95.D7.99_.D7.9C.D7.94.D7.99.D7.95.D7.AA_.D7.91.D7.AA.D7.90.D7.A8.D7.99.D7.9B.D7.99.D7.9D_.D7.A2.D7.91.D7.A8.D7.99.D7.9D הדיון הראשון בעניין]. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 21:40, 6 בפברואר 2018 (IST)<br />
:[[משתמש:Davidnead|בד]]{{א|איש גלילי|י}}[[משתמש:יוסף|ון]], המקושר נראה ש[[משתמש:מעלת התורה|מעלת התורה]] ו[[משתמש:מוסיף והולך|מוסיף והולך]] הסכימו שאנשי "תרבות" (שאינם פוליטיקאים) אחת דתם להימחק. כך גם סבר בדיון המחודש [[משתמש:מלא כל הארץ|מכה"כ]] וכך סובר אנכי. נראה שיש הסכמה מוחלטת בנושא ולכן היא '''החלטה פעילה'''. {{ש}}היכן מתועדות החלטות מסוג זה?{{ש}}אם אין הסתייגויות, אשמח להתחיל להוריד כאלו להנאתי. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 17:24, 7 בפברואר 2018 (IST)<br />
::מדובר בדיון עתיק ולא ממש בעל משמעות. מ"מ גם אני לא ממש מתנגד - הכל תלוי מה. אנא פרוט את מה שאתה רוצה לפרטים, משהו גורף אף פעם לא טוב והוא לא ישקף כלום. "תרבות" זה כוללני מאוד, וגם שם סייג מוסיף "ברובם". היכן מתועד? אמור להיות מתועד ב[[המכלול:כתיבה יהודית]] בפועל הדף די ריק, ויש מעט החלטות מתועדות. כמו כל דבר, גם בזה [[המכלול:שום גמדים לא יבואו|שום גמדים לא יבואו]]. לא הייתי ממליץ רגע לתעד שם, שכן בקרוב מתוכננת רפורמה בדפי הדיונים והמדיניות שתאפשר הן דיונים מסודרים ומרוכזים והן תיעוד של ההחלטות. זה הדף: [[טיוטה:המכלול:מדריך לעריכה באספקלריה תורנית]], כרגע הוא טיוטה ואני מקוה שיכנס לשימוש בקרוב לאחר ליטוש. אתה מוזמן לנסות לעזור גם בזה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 18:41, 7 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::[[משתמש:Davidnead|אני]] חושב שלגבי אנשי תרבות וספורט ששם "תרומתם" היחידה, המגמה צריכה להיות מחיקה אלא אם הוסברה חשיבות. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:47, 7 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::לגבי אנשי ספורט - אני מסכים איתך. '''אבל''', כמו בכל דבר אחר, זה לא חכמה למחוק ולטעון תוכיח חשיבות. יש לא מעט אנשי ספורט שיש להם פרסום מעבר לעולם הספורט, מסיבות שונות, אם אתה מוחק עליך לדעת מה אתה מוחק, אף אחד אחר הרי לא יחזיר אותם. לגבי תרבות - שוב, תפרט, זה מילה מאוד מאוד כוללנית. למשל זלדה המשוררת היא אשת תרבות? היא ראויה לתאריך לדעתי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 23:04, 7 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::דבריך אינם מובנים. עורך שמוחק זה כי נראה לו שצריך למחוק. אם פעל לא נכון על המנטרים להעיר לו על כך. אם יש משהו חשוב שנמחק מחזירים ומעירים. בגדול מסכים אתך שכאלו שהישגיהם יוצאים דופן כדאי להשאיר כי ההשפעה שלהם בעלת מעגלים משניים בעלי משמעות. דוגמאות בולטות של ערכים שיש להם הצדקת קיום לדעתי הם: [[צ'ארלי צ'פלין]], [[דייגו מראדונה]], [[טייגר וודס]], [[קרל לואיס]], [[לאונרדו דה וינצ'י]] וכיוב' [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:10, 8 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::{{א|עידו|ה}}עניין פשוט: אף אחד לא גננת פה, כולל המנטרים. על כל עורך מוטל לערוך בצורה מיבטבית, רק בתחום שהוא מבין ומתוך שיקול דעת מעמיק. זה נכון בכל תחום, ובפרט שיש לנו מחסור במנטרים. התכוונתי להפקיע מצב בוא יבוא עורך ויבצע מחיקה גורפת של אישים רק משום שהם מתוארים כ"שחקני כדורגל" או משהו כזה. יש צורך במדיניות, ועד כמה שדובר עכשיו אני לא רואה שאנו חלוקים בתוכנה, אבל כשתהיה כזו - על כל עורך מוטל לוודא שכל שם שהוא מסיר הוא בדק את חשיבותו האנציקלופדת לעניין זה ואת ההצדקה לכך מתוך הנהלים שגובשו. אני מדגיש את זה כי אני יודע שנורא מפתה למחוק את כל מה שלא מצלצל "היימיש". [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:45, 8 בפברואר 2018 (IST)<br />
===הצעות פרקטיות===<br />
מוזמנים להציע כאן עוד בתת-תת-כותרות, מכיוונים שונים, עדיין לא להצבעה, רק שיהיו לנו רשימות מפורטות לדון אודותיהם. לדעתי יש מקום לחלק בין חשיבות תאריכי מוות ללידה.<br />
====על דרך החיוב - 1====<br />
רק הבאים בתור יזכו להיות מוזכרים בערכי תאריכים ושנים בהם נולדו (רשימה לא גמורה, אני עוד חושב, מוזנים להעיר):<br />
#אישים בתנ"ך ובש"ס (משנה, תוספתא, בבלי, ירושלמי) ובמדרשים (מכילתא, ספרא, ספרי).<br />
#נביאי שקר, ומייסדי דתות שקר.<br />
#מלכים ומושלי מדינות (נשיא, ראש ממשלה, ח'ליפה, סלטאן, שאה וכד').<br />
#רבני מדינות.<br />
#רבנים ששימשו בתור... או חיברו...<br />
#דמויות מפתח בהיסטוריה של העולם ובפרט של העם היהודי{{הבהרה|צריך לדייק}}.<br />
הרשימה לא גמורה, אני עוד חושב, מוזמנים להעיר. בברכה, [[משתמש:מלא כל הארץ|מכה"כ]] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ|שיחה]] • כ"ג בשבט ה'תשע"ח • 17:47, 8 בפברואר 2018 (IST)<br />
;הערות:<br />
הערה: לפעמים יש צורך בתאריך לידה, לפעמים פטירה, ולפעמים שניהם. קשה לשים מסמרות, אך כדאי לחדד קוים מנחים.<br />
תוספות שלי:<br />
#אישי רוח מרכזיים בעולם הכללי כמו פילוסופים, סופרים, משוררים<br />
#אנשי מדע בכירים<br />
#אישי תרבות מרכזיים כמו שקחנים וזמרים - בתנאי שהוחלט שמסיבה כלשהי הם זכאים לערך במכלול או שיש צד גבוה כזה.<br />
מי לא זכאי:<br />
#אישי תרבות כמו שחקנים או זמרים שכל פרסומם הוא רק בתוך תחום עיסוקם ולא השפיעו על העולם שמעבר למגרש הכדורגל<br />
<br />
====2====<br />
<br />
:תודה {{א|מלא כל הארץ}} על הפתיחה של דיון פרקטי סוף סוף במקום דיבורי סרק. אתפנה להרחיב אח"כ, רק אעיר בינתיים שאולי קודם לכן צריך להעמיד תמונה כללית עוד לפני הפרטים. מה אורך הרשימה שהייתם רוצים לראות בערכי התאריכים? האם אתם מודעים לכך שיש חפיפה (טכנית) בין ערכי התאריכים לערכי השנים? מה התמונה שהייתם רוצים לראות שם? מה המטרה של ערכים כאלו? [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 21:59, 8 בפברואר 2018 (IST)<br />
::דיון כזה אגב מעולם לא התקקים בפדיה, וכך נוצר מצב מגוחך שערכי התאריכים סובלים מאינפלציה של אישים שוליים באופן חסר פרופורציה, והערכים הללו לפעמים פשוט לא נעימים לקריאה. אז יש צורך להגדיר איזה קטגוריות יכנסו, אבל לא פחות מכך את המדרג, את רף הכניסה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:45, 8 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== שינוי מדיניות הרשאות עריכה בעקבות הצפת משחיתים ==<br />
<br />
בעקבות תכנית שפורסמה עלינו במוצ"ש האחרון בתקשורת הכללית, תכנית שליבתה שנאה והשמיצה את המכלול, אנו עדים בימים אחרונים להצפה של משחיתי בהתמקדמות בערכים אותם הזכירו בתכנית. ברצוני להציע שבאופן זמני ולמשך שבוע, תישלל אפשרות העריכה ממשתמשים רשומים חדשים. רק עורך ותיק בן 4 ימים יוכל לערוך, או לחילופין עורך שקודם למעמד עורך ותיק על ידי מפעילי המערכת. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 17:04, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:לדעתי אנחנו עוד לא שם. זה עדיין מעט השחתות באופן אבסולוטי. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 17:24, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::{{בעד}} השינוי למשך שבועיים, אין לנו מספיק משאבים להתמודד עם זה, וזה אמור לכאורה רק להתחזק בהתאם להתפתחות הדיון ב[[w:he:ויקיפדיה:כיכר העיר#מכלול - האנציקלופדיה השיתופית בדרך התורה!|כיכר העיר של ויקיפדיה]]. הצעתי: אפשרות העריכה תישלל למשך שבועיים ממשתמשים חדשים, אלא אם כן שלח קורות חיים לאחד ממפעילי המערכת, והלה ראה לנכון לקבלו. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • כ"ח בשבט ה'תשע"ח • 18:48, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::אבל הנה גם הגיע black penny ובינתיים יתכן שהוא בא להועיל. כרגע אני יכול לנטר את החדשים. כדאי להקשות כמה שפחות לדעתי. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:01, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::{{א|black penny|הפני השחור}} יכול לקבל את האישור החריג שהוצע, וכך כל אחד חדש הדומה לו. נשמח לשמוע גם ממנו את דעתו בדיון הנוכחי. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • כ"ח בשבט ה'תשע"ח • 19:14, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::תודה על ההתייחסות. לא שמעתי את התוכנית המדוברת, ואינני יודע איפה שודרה. בינתיים יש לי שאלות על תמונות. עבדתי עם חרדים, ויש לי קרובי משפחה חרדים. מסתבר שעדיין אינני יודע את כל התשובות, בעיקר בעניין תמונות. לעניין המדיניות, אני חושב שמדובר בגל עולה שאחר כך יירד. אפשר לבצע משהו לפרק זמן קצוב ואחר כך להסיר. [[משתמש:Black penny|הפני השחור]] ([[שיחת משתמש:Black penny|שיחה]]) 19:23, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::אפשר מקורות לתכנית בתשקורת הכללית? [[משתמש:יהודה שמחה ולדמן|יהודה שמחה ולדמן]] ([[שיחת משתמש:יהודה שמחה ולדמן|שיחה]]) 19:40, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::טוב אז גם אני {{בעד}}. שלא אפרוש מהציבור [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 19:41, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::{{א|יהודה שמחה ולדמן|יהודה שמחה}}, שלחתי לך באישי. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • כ"ח בשבט ה'תשע"ח • 19:42, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::אה, תכנית "הסכין בגב האומה"... נו... לא טרחתי אפילו לראות... [[משתמש:יהודה שמחה ולדמן|יהודה שמחה ולדמן]] ([[שיחת משתמש:יהודה שמחה ולדמן|שיחה]]) 19:48, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::::אני רואה שכולם בעד, אתן גם ל{{א|יוסף}} צ'אנס להביע דעה ואז אבצע את השינוי. להזכירכם בעבר כל משתמש היה חייב לקבל אישור של המכון לפני עריכה, זה כבר מזמן ירד מהפרק, אך זה לא סוף העולם. אפשר גם להוסיף הודעה בדף הרישום לחשבון שתסביר את זה, וגם תסביר שזה ארעי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 20:18, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::::באו נמתין עוד 24 שעות נראה אם יהיה עוד השחתה מכוונת (יש סימנים לכך שכל השלושה היו אותו משחית) אם כן נפעיל זאת [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 21:37, 12 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::::::מסכים עם {{א|יוסף}} שזה כנראה אותו אחד. גם ההשחתה של הרגע באותו דפוס. ותודה ל[[משתמש:Davidnead|דוד]] עך הטיפול המהיר. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 22:26, 15 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::::::התודה היא, גם בפעם הזו וגם בחלק מהאחרות, ל{{א|אומר מעט}} העירני. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:33, 15 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== פסקאות "ספורט" ==<br />
<br />
מה כדאי לדעתכם לעשות עם פסקאות ספורט בנאליות בערכים, כגון [[שטוטגרט#ספורט]].<br />
כדאי:<br />
* כעקרון להשאיר<br />
* כעקרון להוריד, ולהשאיר אם יש סיבה מיוחדת<br />
אני נוטה לאופציה השנייה. בברכה, [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:41, 14 בפברואר 2018 (IST)<br />
:לדעתי, עדיף בינתיים להשאיר עד שתהיה קבוצה גדולה יותר לדיון (כשתהיה קבוצה גדולה יותר - אני אישית אצביע בעד הסרה באופן עקרוני). [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • כ"ט בשבט ה'תשע"ח • 11:13, 14 בפברואר 2018 (IST)<br />
::{{א|יוסף|ע}}{{א|Davidnead|ו}}{{א|צב"י|ד}} {{א|מוסיף והולך|מ}}{{א|אומר מעט|י}}{{א|יוני|ש}}{{א|יהודה שמחה ולדמן|ה}}{{א|יהודה 1|ו}}{{א|Black penny|?}} [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 23:56, 14 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::לצמצם למינימום, במקרה זה זה כבר מינימום אז להשאיר. אם תהיה התנגדות אפשר להעביר למהדורה כללית - למרות שאני נגד שימוש מיותר במהדורות. החשבון שאני עושה הוא שבהחלט יתכן שנרחיב מעט את קהל הקוראים שלנו עם המידע הזה, (גם אם זה לא הקוראים הכי פנטיים בעולם...) ומאידך לא ממש נאבד קוראים בגללו, כל זמן שזה לא יהיה מוגזם. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 00:01, 15 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::בערכים על ערי חוץ לארץ ועל אומות העולם מה זה מפריע? זה חלק ממה שחשוב בערים האלו יש תקציב מיוחד לזה וזה חלק מרכזי בתרבות. אבל בערי ישראל ועל עם ישראל זה כבר דבר שונה, כאן נכנס בחשבון מה ראוי על פי תורה ומה חשוב באספקלרית התורה--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 01:41, 15 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::כמידע יבש אינני רואה כל בעיה להשאיר את פסקאות הספורט. לדעתי ראוי להשאיר במרחב הערכים את כל הידע שאינו סותר באופן ישיר את י"ג עיקרי האמונה. ולכתוב פסקאות חדשים בין כה לא נראה לי שמישהו כאן יעשה את זה. ולכן הישן ניתן להשאיר לדעתי, והבו דלא נוסיף עלייהו. אך כמובן להשאירם כמידע יבש (בעיר פלוני יש קבוצת כדורגל), ולא מתוך ניסוח של הערצה (קבוצת הכודרגל זכתה בתחרויות רבות בעולם). [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 10:57, 15 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== סטנדרט לגבי פסקת "בספרות החיצונית" ==<br />
{{א|יוסף|מ}}{{א|Davidnead|צ}}{{א|צב"י|י}}{{א|מוסיף והולך|ע}} {{א|יוני|ל}}{{א|יהודה שמחה ולדמן|ק}}{{א|יהודה 1|ב}}{{א|איש גלילי|ו}}{{א|בן-ימין|ע}} {{א|מלא כל הארץ|ס}}טנדרט שבהתייחסות לנושאים של קודש שבויקיפדיה אוהבים לערבב חז"ל עם דעות חוקרים וכופרים ולהציגם כשווים, {{ש}}אנו מאידך נפרידם כך שאת הדעות הכפרניות, מחקריות, ספרים חיצוניים וכיוב' נשים בפיסקא "בספרות החיצונית". <br />
<br />
בנוסף מבחינת מיקום בתוך הערך - כשם שדעות חז"ל שהוספתי פעמים רבות וכיוב' נזרקו לסוף הערכים שם, כך יאה לאותה פיסקא אצלנו שתושם בירכתי הספינה.<br />
ראו [http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D&type=revision&diff=371483&oldid=371480 דוגמה כאן] להוספת פיסקה כזו. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:57, 15 בפברואר 2018 (IST)<br />
::כבר היו על זה דיונים בכמה מקומות. כדאי לכתוב תמצית של מסקנות, לעת עתה לא נראה לי שהוסכם דבר אחד על כולם. אבל לפי הבנתי הוסכם על פשרה שדעות שיש להם חשיבות אנציקלופדית לכל הפחות בציבור הכללי ויש מקום להתווכח אם הם כפירה, ישארו במהדורה הכללית ויוסרו בבסיסית. דעות שאין להם חשיבות כלל או שהם כפירה ודאי ימחקו. דעות שאינם סותרות את התורה כלל אבל הם מאנשים לא ראויים יש להוריד להערה או לפיסקה נחותה יותר.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • א' באדר ה'תשע"ח • 19:28, 15 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
==שיתוף פעולה עם ויקיפדיה==<br />
שלום רב לכל העורכים באתר המכלול. לאחרונה נוצר בוויקיפדיה העברית דיון ארוך על המכלול ([https://he.wikipedia.org/wiki/ויקיפדיה:כיכר_העיר#%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C_-_%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94!]). הצעתי שם ואני מציע גם כאן להקים דף שירכז את הקשר בין שני האתרים. השם המוצע הוא "ויקיפדיה:קשר עם המכלול" לוויקיפדיה ו"מכלול:קשר עם ויקיפדיה" במכלול (השמות כמובן יכולים להשתנות בהתאם לבחירתכם פה ולבחירה שלנו שם, זאת רק הצעה ראשונית). כמו שכתבתי בדיון שם אני מציע למכלול לשתף פעולה באופן פעיל עם ויקיפדיה כדי לקבל כלים טכניים שונים, בוטים, שיתוף בנושאים לשוניים ועוד שיש בוויקיפדיה. בוויקיפדיה יש אלפי דפים שמלאים בתוכן טכני, ידע שנצבר במהלך עשור וחצי לקיומה של ויקיפדיה. תובנות על הפעלת האתר ועוד - דברים שכלל לא קשורים למהות האתר. אתם יכולים כמובן לבחור איך לכתוב את התוכן באתר שלכם ומה למחוק ומה להוסיף. עם זאת, אני חושב ששיתוף פעולה כזה יכול לסייע למכלול. אני חושב שזה יקטין את המתח שנוצר (אני ממליץ לכולם לקרוא את הדיון) ובסופו של דבר יהיה טוב גם לוויקיפדיה העברית. היות שאני לא מתכוון להיות פעיל באתר זה אם יש הערות ספציפיות אלי הכי טוב לעשות את זה בדף השיחה שלי בוויקיפדיה. [[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]] ([[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]]) 08:08, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:שיתוף פעולה יהיה פורה ומפרה עבור שתי האנציקלופדיות (כפי שהוא בין אנשים וחברות גם בחוץ). כמובן נשמח בהחלט לסיוע (הנצרך ביותר) עם נושאים טכניים מהחברים בויקיפדיה העברית.{{ש}}לא כל כך ברור מה יהיה בדפי הקשר שאתה מציע, מכיוון שאין עדיין קשר כזה. אבל מה שכן, כשיהיו דיונים פורים (ויפה שעה אחת קודם), ודאי טוב יהיה להעלות דפים כאלו כאן ושם. אציין לחיוב ({{שכוייח}}) את הגישה השיתופית שאתה נוקט, שאינה ברורה מאליה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:19, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
::שלום [[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]]. גם אני רוצה לציין לחיוב את הגישה השיתופית שאתה מציע, שיש בה גם פרקטיות וענייניות. כמי שנושא בעול הטכני של המכלול בהחלט אשמח לשיתוף פעולה כזה, וזה בהחלט יתרום להקטנת המתח (שנוצר בחלקו עקב תחושת ה"מאחורי הגב" של ויקיפדים שלא הכירו), ואני גם מאמין שבסופו של דבר גם ויקיפדיה תיתרם מכך. אבל, אני תוהה מה יהיו הציפיות של הוויקיפדים משיתו"פ כזה - ואם זה לא יגרום בסופו של דבר לתוצאה הפוכה אם לא נעמוד בציפיות כאלו מסיבות שויקיפדים יתקשו אולי להבין. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 08:38, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::גם אני מצטרף להודות ל{{א|Gilgamesh}} על היוזמה לשיתוף פעולה והקטנת המתיחות. אמנם לא כל כך הבנתי איך בדיוק זה אמור להיעשות. אני חושב שראוי שפשוט ייפתח דף שמי שיש לו הערות או בקשות יפנה לדף זה לכתוב אותם. אמנם אפשר להסתפק בדפי אולם הדיונים במכלול והמזנון בויקיפדיה. בנוסף, יש משתמשים שנחסמים להם דפים בגלל נטפרי ואז לא יוכלו לפנות לשם. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' באדר ה'תשע"ח • 10:11, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::בהחלט יוזמה ברוכה, יישר כח לגילגמש על הרעיון, נראה עד כמה הוא יוכל להיות ישים בפועל (יש כאן לכאורה כמה בעיות, טכניות בעיקר, לא פשוטות). {{א|יהודה 1|יהודה}}, אני כן רואה מעלה בדף מיוחד לזה, ודווקא בגלל הבעיה של נטפרי - ייתכן כי הרעיון של דף מיוחד לעניין זה יהיה יעיל יותר (ואם ייחסם מפעם לפעם - ננסה למצוא פתרונות כמו שנסינו עד היום). ומלבד זה, זה סתם כך טוב בשביל הסדר הטוב. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ג' באדר ה'תשע"ח • 10:26, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::מבחינה טכנית יש לי כמה רעיונות. יתכן שנוכל לפתוח דף בוויקיפדיה שיוצג גם פה ו/או להיפך. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 10:38, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::כרגע הגישה בוויקיפדיה כלפי המכלול היא עוינת. לדעתי, שלא בצדק ובחלקו זה נובע מתחושת פגיעה לא מוצדקת בעיני. לדעתי חלק מהוויקיפדים נעלבו שערכיהם (שעליהם עמלו במשך זמן רב, לעתים שנים) מועברים בשלמותם לאתר אחר ואף נערכים שלא בהתאם למה שהם רוצים ואין להם שום יכולת להשפיע על זה. אני, באופן אישי, לא רואה בכך פגיעה, להיפך. אם יש קהל שרוצה לקבל את התוכן בהתאם למה שהוא רגיל אז טוב שקיים אתר כמו מכלול. אכן ניסיתי להוריד את המתח בדיון והצגתי את עמדתי ואני מקווה שבסופו של דבר הרוחות ירגעו. לגבי הפן הטכני: אני חושב שכדאי להקים דף משותף בשני האתרים שיארכו בו דיונים הקשורים בשניהם כך שישמר תיעוד משותף. אפשר למשל להעתיק את הדיון שמתקיים בכיכר העיר בוויקיפדיה לכאן ולארכב גם כאן כדי שישמר ולהבא לערוך דיונים על המכלול בוויקיפדיה בדף יעודי. לגבי העזרה הטכנית: אני לא איש טכני. מעולם לא עשיתי שום דבר טכני בוויקיפדיה. אני נמצא שם מאפריל 2004 ואני עדיין בקושי יודע לייצר טבלאות שלא לדבר על הפעלת בוטים ודברים כאלה. פשוט ויקיפדיה משופעת בעורכים בעלי ידע טכני נרחב, חלקם למדו את הדברים האלה במסגרות רציניות והם יכולים לייצר כל בוט בעולם פחות או יותר. אני מציע, לאחר שהרוחות ירגעו והוויקיפדים יראו שהמכלול הזה הוא לא שד נורא כל כך, לפנות למפעילי הבוטים ולבקש את התכנה של הבוט כדי שיהיה אפשר להפעילה פה, במכלול. לדוגמה בוט החלפות שמתקן שגיאות כתיב, בוט סדר פרקים, בדיקת עריכה (צ'קטי) ועוד. אני מקווה שזה יעזור לכם פה.<br />
::::::באשר לוויקיפדיה - נראה שהרוחות סוערות מאוד כרגע בגלל זכויות יוצרים. אני לא מבין בזה שום דבר ומבחינתי הסימון הקטן בתחתית העמוד זה בסדר גמור, אבל נראה שיש כאלה שזה לא מספק אותם. אני לא יודע מה בדיוק אפשר לעשות, אולי להעתיק את רשימת התורמים לדף שיחה או משהו כזה (שוב משהו שהבוט יכול לעשות כי להתחיל להעתיק עשרות אלפי רשימות ביד זה נשמע לי די קשה - כאן אולי מישהו מוויקיפדיה יכול לייצר לכם בוט כזה ונגמר העניין) אבל כדאי להבין מה בדיוק ישביע את הרצון של הוויקיפדים הקפדנים בעניין זכות יוצרים כדי ליישר את ההדורים ולצאת לדרך חדשה. בנוסף לכך נוצרו בוויקיפדיה נהלים רבים מאוד, חלקם כתובים וחלקם לא כתובים שתפקידם לאפשר עריכה שיתופית תוך ניהול מחלוקת אידיאולוגית שסופה הצגת מוצר מוגמר שהוא פחות או יותר בסדר. אני לא יודע איך הדברים מתנהלים כאן, אבל כדאי לכם לאמץ חלק מהדברים האלה, כמובן בהתאם לרוח המיזם שלכם כך שהכל יהיה על פי מה שאתם מחליטים פה. <br />
::::::דבר נוסף שאני יכול להציע הוא הגעה למפגשים של ויקיפדיה יש שני מפגשים מסורתיים - הרצאות בחורף ופיקניק בקיץ. הפיקניק הוא אירוע חברתי (מקפידים על מזון כשר), אפילו אני אתאיסט גמור יצאתי מגדרי להשיג מזון כשר בכשרות הרצויה (עם תעודות והכל, בסוף אף אחד לא טרח להסתכל על זה - היה קצת מתסכל) ולהתנהל על פי הנחיות דתיות כשהיתי מעורב בהכנת הפיקניק. חלק מהדברים נראו לי מופרכים למדי אבל ניסיתי לעשות כל מה שאפשר כדי שהדבר יתנהל בהתאם לנדרש (כולל שמירת הבשר מחוץ למקרר הטמא שלי, הזמנת ויקיפד דתי שיפתח את היין וכו') גם בלעדיי מקפידים על הדברים האלה כך שאתם יכולים לבוא בכיף. זה כאמור אירוע חברתי ולא רשמי ואין שם שום הרצאות וסתם אפשר לבוא ולהכיר ויקיפדים. זה מסייע לשיתוף הפעולה כי רואים את האדם מאחורי המסך וכו'. הרצאות גם כן יכולות להיות מעניינות עבורכם. אני שונא הרצאות והיתי אולי פעם או פעמיים באירוע הזה והשתעממתי נורא, אבל זאת ההזדמנות שלכם להציג את המכלול בפני הקהל הוויקיפדי, לדבר על האתר שלכם ויתכן שתזכו לשיתוף פעולה כתוצאה מכך. [[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]] ([[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]]) 14:00, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::[[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]] מוכיח שהשורה התחתונה היא [[סובלנות]] ופתיחות. [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ג' באדר ה'תשע"ח • 15:03, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::: איך [[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]] אמר? '''נראה שהרוחות סוערות מאוד כרגע בגלל זכויות יוצרים, אני לא מבין בזה שום דבר'''. זאת בדיוק הנקודה, הוא באמת לא מבין בזה דבר, ודעתו בנושא לא נחשבת. חבל גילגמש שאתה נותן כאן גיבוי להתנהלות של האתר בנושא זכויות יוצרים. <br />
::::::::הבעלים של האתר הוא [[משתמש:יוסף]], חבל שאינו פועל לפי כל מה שנאמר לו, חבל שאינו מקשיב. חבל גם שהוא לא נכנס לוויקיפדיה ומסביר אישית את מה שהוא עשה ועושה בנושא. הרוחות לא ירגעו עד שלא תסדירו את הנושא כמו שצריך. תודה. [[משתמש:Hanay|Hanay]] ([[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]]) 18:52, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::אני לא נותן גיבוי לשום דבר, אני רק מנסה להציע דרך שבה שני האתרים יסתדרו האחד עם השני ואף הצעתי להתייעץ עם אנשים שכן מבינים בזה. הצעתי גם דרך להעביר את רשימת התורמים (בעזרת בוט). יתכן שיש דברים נוספים. הכי טוב לרכז רשימה מסודרת כדי שגם לאנשי המכלול יהיה ברור מה צריך לעשות. אני חושב שהם משתדלים לעשות כמיטב יכולתם בנושא הזה. לדעתי, לא צריך לראות פה נסיון לפלגיאט כמו שקורה פעמים רבות במקומות אחרים. אני חושב שעלינו לסייע להם בעניין הזה. הם מראים רצון טוב אז אם יהיה רצון טוב גם בצד שלנו, הם יצליחו לעשות את מה שנדרש והכל יהיה בסדר מבחינת זכויות היוצרים. [[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]] ([[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]]) 18:58, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::::קראתי את הדיון כאן ושם, ואין לי אלא להסכים עם דבריהם של גילגמש ושל אומר מעט. הדיון נוצר עקב עריכת התוכן. אם עריכה שלי לא תהיה טובה אספקלרייתית, קהל היעד לא יקרא את הערך שכתבתי, והמכלול לא יגשים את היעד שלו. אין ויכוח על כך שיש תכנים שאי אפשר לציין אותם, משום שזוהי מדיניות המכלול. [[משתמש:Black penny|הפני השחור]] ([[שיחת משתמש:Black penny|שיחה]]) 19:01, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::::[[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]], כל הכבוד על היזמה והשיתופיות. יהיה מרגש להיפגש עם אדם ערכי ופלורליסט אמיתי כמוך. <br />
:::::::::::[[משתמש:Hanay|Hanay]] זכויות היוצרים עומדות בראש סדרי העדיפויות שלנו (התבנית הראשונה שנוצרה במכלול הייתה תבנית הקרדיט לויקיפדיה!), וכך דברי הוויקיפדים בעניין זכיות היוצרים (ונציגי קרן ויקימדיה עמם הייתי בקשר, כפי הידוע לך) נלקחים על ידנו במלוא הרצינות. נעשית בדיקה משפטית מקיפה ומתבצעים ניסיונות לממש את המסקנות בכל רחבי המכלול. התקדמנו בזה רבות, אלא שיישום סופי ומקיף של משימה זו דבר שלוקח זמן. כפי שאת ודאי יודעת, גם לוויקיפדיה עברו הרישיונות לשימוש חופשי מספר גלגולים. משאביו של המכלול מוגבלים, והוא מדרג גבוה ברשימה את נושא זכויות היוצרים. אנו מקווים מאוד, ואף נחושים, כי בסופו של תהליך יהיו כל הצדדים מרוצים.<br />
:::::::::::נראה כי מעבר לדרישה המשפטית לפחות חלק מהוויקיפדים מעוניינים בקרדיט בולט יותר מכפי הנדרש בחוק היבש. אנו מוקירים את יוצרי התוכן החופשי ומכירים להם תודה עמוקה, ועל כן לוקחים זאת לתשומת לבנו, ובודקים כיצד ליישם זאת בפועל באופן נאות ומתוקן. אנו משערים כי לא נוכל למלאות את משאלתו של כל ויקיפד וויקיפדית כפי איך שנראה להם כי אמור הקרדיט להופיע, אבל נשתדל מאוד לרצות את רוח הכלל כפי שתוצג על ידי הוויקיפדים.<br />
:::::::::::כחלק ממטרת היסוד של ויקיפדיה להנגיש מידע חופשי עבור כל אחד, אנו פועלים להגיש את המידע עבור הקהילה הדתית-חרדית שחלק ממנה חסום או מתנזר מוויקיפדיה, ועל כן אנו מתאימים את התוכן על פי כללים ייעודיים שהצבנו ומשפרים זאת עוד ועוד. העבודה הנפלאה של הפעילים בוויקיפדיה משרתת אותנו באופן נאמן, וערכים אלו מופיעים אצלנו כיצירה נגזרת של הדפים המקוריים בוויקיפדיה, כשהם ממשיכים להופיע אצלנו בכפוף לרישיון CC BY-SA 3.0 באופן מוצהר. דפים שנוצרים באתר המכלול ושאינם מבוססים על תוכן בוויקיפדיה, בשלב זה ומסיבות שונות הם מוגנים ומעוגנים בזכויות יוצרים השייכים למכון לאוריינות וידע כהלכה. אנו שוקלים ואף מעוניינים ליצור שיתוף פעולה פורה ברוח הצעתו של גילגמש, ונשמח לבדוק כיצד נוכל אף לתרום לבור זה שממימיו אנו נהנים. בהוקרה רבה, [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 20:47, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::::בהזדמנות זו אתנצל על שאינני עונה באופן מידי על פניות. לא תמיד אני מוצא את הזמן לשבת ולכתוב תגובה, ובעניינים רגישים אלו חשוב לי להיות ברור ומובן כנדרש. מקווה גם שתביני את מניעתי לעת עתה מהשתתפות בדיונים בכיכר העיר הוויקיפדי. ניתן לשלוח לי מייל באופן אישי (יש לך את המייל שלי בדף שיחתי בקישור "שלח דוא"ל למשתמש", כפי שזה גם בוויקיפדיה. מקווה ששם תהיה היענותו מהירה יותר. [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 21:35, 18 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::::::אוסיף, שההשתמשות בויקיפדיה כמקור לרוב הערכים נובעת מכך שהמכלול עדיין לא תפס וזו זמני בלבד ע"מ להקל על ההקמה, בעתיד נחליף את הערכים שיובאו בערכים שיווצרו במכלול--[[משתמש:אלי|אלי]] • [[שיחת משתמש:אלי|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 12:18, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::::::[[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]], במסגרת שיתוף הפעולה שהצעת, ראה נא [http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=החקלאות_בישראל&type=revision&diff=22483363&oldid=22330956 שינוי זה]. [[משתמש:Black penny|הפני השחור]] ([[שיחת משתמש:Black penny|שיחה]]) 19:50, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה|13|0}}פתחתי בויקיפדיה חשבון בשם [[W:he:משתמש:יהודה 01]]. מקווה שיביא תועלת. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 13:16, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:מומלץ {{א|Black penny|לך}} לפנות לדף המשתמש שלו בויקיפדיה. לא נראה לי שהוא ממשיך להסתכל כאן. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ז' באדר ה'תשע"ח • 15:40, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== יוסף בן מתתיהו ==<br />
<br />
{{הועבר|מ=שיחה:אבנט (בגד כהונה)}}<br />
<br />
העברתי את דברי יוסף בן מתתיהו להערות. מישהו חושב שצריך לנהוג אחרת כאן (או מקרים דומים)? להשאיר כפי שהיה, למחוק לגמרי? לשים בפיסקה במקום? אחר? <small>(תיוג:{{א|יוסף}},{{א|יהודה 1}},{{א|אומר מעט}},{{א|איש גלילי}},{{א|Davidnead}},{{א|מוסיף והולך}},{{א|יהודה שמחה ולדמן}})</small> [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 01:23, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
:עדיף להמנע בכלל מלייבא ערכים כאלו שעלולים להיות בהם שאלות עד שיתרחב מעגל העורכים שיודעים להחליט ולטפל בדברים כאלו. בעבר רובם של ערכי פרשת השבוע לא היו כחולים מטעם זה. ובפרט כעת שמעט המנטרים של המכלול נמצאים בחופשה. מה עוד שנשאר הרבה עבודה בדפים שהובאו בעבר ומה לנו להוסיף עבודה חדשה לפני שננקה את הישנים? [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 06:52, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
::אם צריך לייבא או לא זו גם שאלה. אך כאן רציתי לדון על הפרט הטכני. בנוסף אינני מסכים עם האמירה כי הערכים צריכים להיות מושלמים וזה גם בלתי אפשרי. גם אם באורח פלא עד היום בשתיים וחצי מיובאים כל ערכי ויקיפדיה, מנוקים ונערכים לשביעות רצוננו (ונניח שאנו מסכימים על כל דבר) '''עדיין''' תוך שנה אנחנו כבר ממש לא מעודכנים עם הגרסאות בויקיפדיה. מעבר לכך בויקיםדיה ישנם עשרות אלפי ערכים במצב לא טוב ולא מקצועי ואנו מייבאים גם אותם כי יש להם עדיין ערך. אני חולק באופן נחרץ על השאיפה להיות במיידי מקור ידע מושלם ואמין ומלא וכו' - הכח של אנצ' שיתופית הוא דווקא בדינאמיות וביכולת הגדילה וההשתנות הבלתי פוסקים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:41, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::{{נגד חזק}}, תוספות כאלו בשם יוסף בן מתיתיהו הן לעניות דעתי חלק ממהות המכלול. בקש למושלמות - אומר מעט מתכוון למושלמות בתחום הנקיות והאספקלריה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 08:45, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::{{נגד}} לפי מה שידוע לי הראשונים הסתמכו עליו. יש אומרים שהוא ראוי להיות בר סמכא עד כדי שאסור לנו לחלוק עליו. אמנם נראה לי שהשיטה הרווחת היא אחרת ובפרט במקומות שהוא הצדיק את [[טיטוס]] אבל זה לא דומה לדברי שאר חוקרים חיצוניים.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 09:22, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::{{נמנע}}, צריך לבדוק כל מקום לגופו, כאן ספציפית לא היה לי פנאי לראות את השינוי ולעיין בו. אבל: מחד, אינני מסכים להתייחסות אל יוספוס פלאוויוס כספרות "משלנו" (אפילו הראשונים שהתייחסו לדבריו, התייחסו לספר העברי של "יוסף בן גוריון", ולא לספרים המקוריים ביוונית, כך למיטב ידיעתי). ומאידך, אינני מסכים גם לדחייתו לגמרי החוצה, סוף סוף מדובר בעדות של אדם שהיה שם, ולדבריו גם כהן (אם כי כמדומני שלא מצאנו ששירת בפועל לפני ה' בבית המקדש). [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 10:21, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}<br />
אולי יואילו המתנגדים להגיד למה (בסגול) הם מתנגדים... כי לא הייתה שאלה בוליאנית. בערך הנכחי הוא לא הוצא החוצה ולא נשאר במקומו אלא הועבר להערות באותו מקום שהיה. ישנה אפשרות נוספת של העברה לפיסקה נפרדת ויש את שתי האפשרויות הקיצוניות של לא לגעת ולמחוק. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:46, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
:אני בעיקר התנגדתי להתייחסות אליו כספרות חיצונית. בפועל כאן נראה לי שמתאים להכניסו להערה כמו כל מקור אחר. רק במקום שהוא מוסיף דבר חדש נראה לי שיש להכניסו בפסקה הרגילה [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 12:31, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
::ועל דא קא בכינא, אין סיבה להחזיק אותו יותר חשוב מספר חנוך והדומים לו, ועל אחת כמה וכמה לא יותר מספריו של פילון האלכסנדורני (לפי מה שיוספוס מספר על עצמו - הוא נטה לדעת האיסיים, אלא שיש לדון האם האיסיים היו כופרים בתורה שבעל פה <small>(כמו שמקובל היום לומר)</small> או לא). [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 12:42, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::אני דווקא לא תומך בהחשבתו כחלק מהספרות שלנו, התנגדותי היא דווקא משום שאני סבור שהבאת ספרות חיצונית במינון סביר ובצורה מתאימה היא חלק ממהות המכלול שנועד להנגיש גם ידע חול כטבחות ורוקחות ויש בזה טעם לשבח גדול עבור דורינו ובשביל זה איננו אנציקלופדיית קודש בעלמא. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:28, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}<br />
מציע הצבעה (שאח"כ תועבר ע"י ההנהלה לדף שירכז הבנות מסוג זה): <br />
<small>(ושוב, תיוג:{{א|יוסף}},{{א|יהודה 1}},{{א|אומר מעט}},{{א|איש גלילי}},{{א|Davidnead}},{{א|מוסיף והולך}},{{א|יהודה שמחה ולדמן}})</small><br />
=== להעביר להערות\לפיסקה נפרדת ===<br />
# [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 13:12, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
=== להשאיר במקום, ליד חז"ל וכיוב' ===<br />
# [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 14:05, 19 בפברואר 2018 (IST) - באנציקלופדיה התלמודית היה מקום לטאטא אותו. שכן מטרת האנציקלופדיה היא פסיקה הלכתית. כאן יש להביא את מגוון הדעות והעדויות שיש בנושא '''אך, כמובן לשנות את הניסוח''', שיהא משמע שדעת חז"ל היא סמכותית והמקורות האחרים אינם כי אם אנקדוטות מידע בעלמא.<br />
# [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 13:28, 19 בפברואר 2018 (IST) - אני לא חושב שנושא וכותרת ההצבעה נכונים זה לא הנקודה.<br />
#:מה הפתרון? הרי ברור שלא נשקיע מיטב זמננו בשיחות על כל עריכה כזו, והפועל היוצא יהיה שערכים ישארו עם הבעיות הויקיפדיות או לא יגיעו כלל. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:10, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::ההצבעה צריכה להיות על מקומם של אסמכתאות היסטוריות חיצוניות למקורות יהודים, עד כמה הם לגיטימיות בתוך גוף הטקסט. יתכן שהצבעה זו אולי כן משקפת את זה, אך היא דיכטומית מידי. לכן תיקנתי את הצבעתי. אני מסכים עם כל מילה של צב"י. לדעתי כאנקדוטות יש להם חשיבות ראשונה במעלה שהיא שמייחדת את המכלול מחיבורים תורניים כלשהם. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 16:22, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
=== לדון בכל מקום לגופו ===<br />
# [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 13:17, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
#:לדון כל מקרה לא ריאלי בשלב זה לדעתי. אין כח אדם וגם בדיון כל מקרה לגופו '''כמו כאן''' יוצא המיץ עד שמגיעים (אם בכלל) לכלל הסכמה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 14:08, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
#::אתה לא חייב לפתוח דיון על כל מקום, אם תהיה התנגדות למעשיך יפתח דיון. לדעתי לא שייך לקבוע מדיניות בדבר שמשתנה ממקום למקום לפי ההקשר. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 16:50, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
# [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 13:29, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
==יבוא ערכים בעייתיים==<br />
הצורך בהצבעה, ובפרט דברי ר' עידו, מחזקים את דברי למעלה שעדיף להימנע בכלל מלייבא ערכים כאלו כו'. [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ד' באדר ה'תשע"ח • 14:16, 19 בפברואר 2018 (IST)<br />
:בדבר שאין עליו הכרעה, בדיוק בשביל זה יש את תבנית מהדורות, בחמש לחיצות באשף והתוכן הבעיתי נעלם ממרחב הערכים ומסווג (לצורך זה נוסיף סיווג חדש '''נסוח יהודי>מקורות חצונים'''), מה שיאפשר אחר כך דיון מרוכז וחזרה לכל המקומות וטיפול בהתאם למה שיוכרע, ובינתיים עד שיוכרע מרחב הערכים נשאר נקי ללא ספק איסור או סרך איסור [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 02:50, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
::{{א|יוסף}}, לא לקחת כאן בצורה קיצונית למדי את תפקידה של תבנית המהדורות? [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ה' באדר ה'תשע"ח • 04:56, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::מצטרף לשאלת איש גלילי. כמו כן זו לא שאלת איסור אלא שאלה של ערך אנציקלופדי ושל מיקום נכון בערך. כמו כן אם נסיר בלי סוף במהדורות לא נגמור, דברים שמסירים ייקח שנים אם בכלל להחזיר. עדיף יותר להימנע מלייבא ערך מלייבא אותו ולחתוך בצורה גורפת למהדורות רק בגלל קושי בהפעלת שיקול דעת מספיק. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 09:25, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::אם הבנתי נכון, מטרת מהדורות היא להיות פתרון זמני עד שיגובש מדיניות המכלול. אבל כעת אני רואה שבעצם גם על המדיניות הראשונית אין כללים ברורים והסכמה, אז איפה אנחנו עומדים? (המכלול הרי נוסד בתשע"ה). [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ה' באדר ה'תשע"ח • 09:37, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::{{א|אומר מעט}} הבנת נכון {{ציטוטון|מטרת מהדורות היא '''לצנזור''' באופן זמני כל תוכן בעיתי, עד שיגובש מדיניות איך '''להתאים''' תוכן זה}} כל דבר שאין בו מדיניות נכנס לתבנית הזו. וכך הוא נמחק מהמכלול עד שתהיה בו מדיניות איך להתאמו למכלול<br />
:::::{{א|איש גלילי}} אני לא אומר שאין לקבל החלטה ומדיניות בדבר זה. (אני בעד לרכז את הדיונים הללו בדף שדוד הכין ולהתחיל לחתור לכוון הכרעות בדברים כאלו)<br />
:::::מה שאני אומר זה שכל עוד אין החלטה. במקום לומר לא לייבא את הערך כלל, או לומר חיללה ליבא ולהשאיר אותו בעייתי ללא טיפול, אני אומר כן לייבא, ואת כל מה שיש בו ספק להכניס לתבנית עד שיוכע. זה הרבה יותר טוב (ופחות קיצוני) מאמירה לא לייבא. <br />
:::::{{א|Davidnead|דוד}} יותר טוב שיהיה את הערך גם אם מצונזר מכל ספק, מאשר לא יהיה את הערך כלל. מכמה סיבות 1. מצד קוראים שיש להם כבר את מה שבבדאי טוב. 2. מצד העורכים שהדברים הבעיתיים אותרו סומנו. זה יכול להמתין זמן שם זמן ארוך וזה יכול להמתין זמן קצר. שם לב בערך [[אורים ותומים]] שמתי מהדורות ומחקתי כל מה שספק בעיתי, ותוך זמן קצר בא {{א|עידו}} וחלק מסוים שהיה לו רעיון טוב ומוסכם איך להתאם אותו הוא התאים והציא אותו מהמהדורות וחלק הוא השאיר בתבנית וזא יותאם ויצא בזמן אחר, המכלול זה פרויקט של שנים ולא ניתן להשלים אותו תוך זמן קצר. מה שכן ניתן להשלים תוך זמן קצר זה יבוא מויקיפדיה של כל מה שיש לו חשיבות בשביל הציבור שלנו (כ-200,000 ערכים) ולנקום אותם עם מהדוררות ולהתחיל את כל הדיונים על כל המדיניות של ההתאמה. <br />
:::::(ברור לגמרי שערך שלא נקי עדיף שלא יהיה אותו כלל, ושמי שלא יכול אפילו רק להכניס למהדורות שלא ייבא אותו כלל) [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 20:52, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::{{א|יוסף}}, שאלה של סדר עדיפויות. השאלה מה הטעם לייבא 200 אלף ערכים ולהשאיר טונות עבודה, במקום לייבא בקצב שאנו יכולים לעמוד בו ולעבוד כמו שצריך. החיפזון מהשטן, ועד עכשיו הוא רק יצר לנו בעיות. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 21:50, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::זה טונות עבודה גם אם זה ממתין בויקיפדיה. על ידי התבנית מהדורות ניתן שמה שכן נקי יוצג כבר כיום במכלול ויתן לקואים את התוכן. וכל טונות העבודה יעמדו אצלנו ארוזים ומסווגים בתבניות. כמובן מי שמיבא בחיפזון והוא לא מנקה את הערך אם התבנית מבא חיללה את השטן למכלול אנחמו חיבים להקפיד על זה בכול החומרה והתוקף [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 22:11, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
==הצבעה==<br />
{{א|יוסף}}, {{א|מכה"כ}}, {{א|צב"י}}, {{א|עידו}}, {{א|יהודה 1}}, {{א|איש גלילי}}, {{א|Davidnead}}, {{א|מוסיף והולך}}, {{א|יהודה שמחה ולדמן}} וכל השאר, בואו נעמוד על המנין ונצביע על הענין, האם תפקידנו בשעה זו לייבא 200 אלף ערכים או להשביח את הקיים. [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 22:15, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:אם אתה רוצה להשביח את הקיים, תתחיל ב[[המכלול:דלפק ייעוץ#קוד LaTeX|קוד LaTeX]]. [[משתמש:יהודה שמחה ולדמן|יהודה שמחה ולדמן]] ([[שיחת משתמש:יהודה שמחה ולדמן|שיחה]]) 22:28, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
::{{בעד}} הצבעה. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:59, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::מה ההצבעה תהיה? האם לאסור יבוא כליל כדי להכריח עבודה על הקיים בלבד? [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 23:17, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::אדרבה תביע דעתך כליל לא כליל וכו'. [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 23:19, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::הצבעה מסוג זה ממחישה את הבעייתיות שבמכלול. לדידי, כל תרומה מבורכת. אם לא יהיה כיף לעורכים לא יערכו. להמחשה - אם "תכריח" את יהודה שמחה להפסיק לעבוד על ערכי מתמטיקה ולהתרכז בספרות ערבית עתיקה אז מה יקרה לדעתך (למצולמים אין כל קשר לכתבה)? [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 23:29, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::דבריך אמת. וכמו כן אין חשק לערוך כאשר הותיקים נעלמו ואין ניטור (והמכלול אינו מתקדם מלבד במספר הדפים). [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 23:38, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::ספציפית דעתי, הגם שאינני מיוחס, שכמות הערכים חשובה ביותר, בנושאים בעלי משמעות בענייני חול, כגון רפואה וביולוגיה שהוזנחו בריצות הייבוא שקדמו להצטרפותי. המלאות היא שנותנת למכלול את היתרון על פני המיזמים התורניים המקרטעים האחרים. כמובן מסכים שאין לאפשר יבוא של תוכן בעייתי מכלולית. אבל דווקא גישתו של יוסף שאפשר תמיד להוריד אספקלרית, ספקא לחומרא, ובהמשך להתפלפל על חודה של מערכת רבייה אצל הזבובאים המקרינים האסייתיים. אין שום בעיה עם ערך שחסר בו מידע, ערך חלקי טוב מערך שאינו קיים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 23:45, 20 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::המלאות של המכלול נותנת אשליה של מצליחנות לעומת המקרטעים האחרים, אך לטווח ארוך זה לא יחזיק מים, זה ילך ויגווע. והנה לך דוגמא לעורכים שנמאס להם מזה. רק איכות ויסודיות תבטיח מוצר טוב. עלינו לזכור שאנו משתלטים על כמות ענק שוויקיפדיה השתלטו עליה במשך 15 שנה. אין כאן הצבעה להכריח משהו, אלא על הקו שבו כדאי להתמקד. אני מציע להתמקד בקיים, כאשר אין פירושו למנוע ייבוא אלא להקפיד על כל ייבוא שיהיה בשלימות וביסודיות, לא לייבא חפיף עם תירוצי מהדורות. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 00:43, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{סוף העברה}} [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 05:47, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
אני די מצטרף לדעת דוד. אינני חושב שיש בעיה בעצם הייבוא, וגם אין לי בעייה עם זה שמישהו מרגיש שזה לא בשבילו לעבור על הערכים הקיימים, הוא מעדיף במקום זה להביא חדשים. אלא שצריך להוציא מהראש את הייבוא לשם ייבוא, ולעשות "ניקוי" כדי שזה לא יראה נורא, ואת כל היתר להשאיר לגמדים שלא יבואו. אין לנו מטרה לגדול בכמות הערכים בכמות כזאת גדולה על חשבון האיכות, הגענו כבר לכ-50,000 ערכים שזה מספר גדול מאוד <small>(לשם השוואה - בוויקיפדיה הגיעו ל-50,000 ערכים כשלש וחצי שנים לאחר הקמתה, כאשר היו בה מעל לחמשים עורכים פעילים, לפי המפגש הוויקיפדי שהתקיים יותר מחצי שנה לפני שהגיעו למספר הזה, ראה [[w:he:ויקיפדיה:ציוני דרך#2006|כאן]])</small>, ואין לנו צורך להגזים ולדבר על 200,000 ערכים <small>(בוויקיפדיה הגיעו למספר הזה לאחר שלש עשרה וחצי שנים, עם מאות עורכים, ראה [[w:he:ויקיפדיה:ציוני דרך#2016|כאן]]. יש גם לזכור שמספר הערכים כיום בוויקיפדיה איננו גדול בהרבה מהמספר הזה, והוא כולל אלפי ערכים שאין להם צורך כלל במכלול)</small>. ה"קלות" שבייבוא ערכים מוויקיפדיה נותנת לנו אשליה שזאת עבודה קלה, ומפילה אותנו בפח בכך שאיננו מקיימים את ייעודנו. נכון שהרבה יותר קל לשכתב ערך ולהתאימו למבט יהודי מאשר ליצור אותו מההתחלה ועד הסוף, אבל אסור לנו לשכוח שתפקידנו הוא אכן לשכתב אותו כמו שצריך, גם כך הקצב יהיה מהיר יותר כי יש לנו תשתית.<br />
<br />
לכן אני אומר, ימשיכו המייבאים לייבאות ערכים, אבל: כל ערך שמייבאים, צריך לפני כן ואחרי כן לבודקו היטב בשימת לב אם הוא אכן ראוי לבוא בקהל ואיך הוא ראוי לבוא בקהל. המחשבה שהבדיקה היסודית והעבודה היסודית תאט את הייבוא טועה ותועה בעיני, עדיף לנו 500 ערכים בחודש מעובדים כיאות, מאשר 4,500 בחודש <small>(בערך הקצב הממוצע שהמכלול עומד בו מאז הצטרפותי)</small> מיובאים בצורה מינימלית עם מחיקות ו/או תבניות מהדורות בלי חשבון.<br />
<br />
ולסיכום: כל עריכה מבורכת - כן. כל ייבוא מבורך - לא. המייבא צריך לראות את עצמו כאילו הוא כעת יוצר ערך חדש במכלול, ועליו לחשוב האם הוא אכן מוכן ליצור כאן את הערך הזה, אם לא - שישנה בו את כל מה שהוא חושב שצריך להיראות אחרת. תבניות המהדורות נועדו לעזור לדברים שאמנם לא צריכים להיות כאן כפי שהם, ומנגד - איננו רוצים לאבד את המידע הזה שאיננו יודעים מי יביאו ביום מן הימים הנה, ומצד שלישי - המייבא איננו יודע איך לטפל בהם כראוי. הם לא נועדו: לא לפתור דיונים בין העורכים, לא להקל ייבוא בעייתי, ולא למנוע עריכות מועילות. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 06:08, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:אני מצטרף ל{{א|איש גלילי}} ו{{א|Davidnead|דוד}}. נראה לי שמישהו צריך למלא את החסר של {{א|מוסיף והולך}}. בינתיים כדאי לייבא רק ערכים שברור למייבא שהוא יוכל בעצמו להשלים אותם כאן. או לערוך את הקודמים. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 09:35, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}הבה ונפתח את ההצבעה כהצעתו של {{א|אומר מעט}}. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 10:20, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:אין שום טעם להצבעה, כולם מסכימים שצריך לייבא רק ייבוא איכותי. כולם גם יסכימו בהצבעה מקבילה אם הייתה שיש לערוך רק עריכות איכותיות. מחילה אבל לדעתי אין תוצר פרקטי מהצבעה זו. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:37, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::אדרבה, אם יש {{א|עידו|לך}} ניסוח אחר טוב יותר להגדרת הוויכוח, אתה מוזמן לעדכן את הכותרות. לפי דבריך כעת, אני כבר באמת נבוך, ואינני יודע על מה נסוב הוויכוח. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 10:46, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::אני בכלל שאלתי על מקורות חיצוניים וסמי-חיצוניים ואיך למקם אותם ... והנה אנחנו מצביעים על אם תיאורטית להפסיק לייבא או להשקיע בעריכות כשאין כמעט מייבאים ועורכים. אני לא חושב שזה עניין של ניסוח, אלא של הרבה מחשבות בכל מני כוונים שכל אחד רואה אחרת. <br />
:::בכל מקרה אין מניעה מלהצביע הצבעות כאלו (מלבד אולי בזבוז זמן).<br />
:::ואם להוסיף, אני לא תומך בגישת ערך מושלם מהרגע הראשון. לא בייבוא ולא בעריכות. זה טוב למי שמוציא ספר - שם זה "זבנג וגמרנו". פה לא. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:08, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::אתה צודק, אכן זה נושא נפרד מהנושא שאתה פתחת (אפשר גם לשנות את כותרת הפסקה הנוכחית, שלא ממש קשורה לפסקה שלפניה). אבל אני רואה שבדיון הנוכחי אתה בעד האפשרות הראשונה - להמשיך לייבא עם נקיון בסיסי. למה שלא תוסיף את עצמך שם?<br />
::::אני אישית רואה דרך ארוכה בין "ערך מושלם מהרגע הראשון", ובין ייבוא ערך מוויקיפדיה עם שכבות של בעיות ולפתור אותם עם מחיקות קלות והצבת תבניות מהדורות, יש גם הרבה אפשרויות באמצע. אם שמת לב, לא נתתי אופציה - "לייבא רק כאשר אני הופך את הערך למושלם", כי כנראה שאין כאן מישהו שירצה להצביע לטובת דעה כזאת. אבל כן נתתי אופציה (ואף הצבעתי לה) - "לייבא עם עריכות מעמיקות כאילו אני יוצר כעת ערך חדש", כלומר לא לחשוב שמכיון שאני מביא ערך מוגמר מספיק לי לעבור עליו ברפרוף עין ולמחוק מילים חשודות על ידי תבנית מהדורות, אני צריך להבין שיצרתי ערך חדש במכלול, ואני צריך להיות אחראי שהוא יהיה ראוי להיות כאן (גם אם לא מושלם). לדוגמא: תאר לעצמך שהערך [[למנצח על אילת השחר]] לא היה קיים בוויקיפדיה, ומישהו היה יוצר אותו כאן בצורה בה הוא יובא, האם היה עלינו לעבור עליו ולשפץ אותו, או פשוט למחוק אותו כי הוא לא מתאים? [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 11:18, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::מה השאלה, '''אם יש מי שיש לו זמן ומוכן לסדר את הערך''' ודאי שטוב לעבור עליו ולשפצו? כמדומני שכולם יסכימו על כך. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:42, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::אם יש מי שיש לו זמן ומוכן לסדר את הערך, בסדר גמור. אבל זה לגיטימי בעיניך להביא ערך במצב כזה ולסמוך על אם יש מי שיש לו זמן? [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 11:51, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::ברור שלא. אני מסכים עם כל מה שאמרת לעיל ולהלן. אני פשוט חושב שכולם פחות או יותר מסכימים על זה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 12:24, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::::::אז איפה הוויכוח? [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 12:29, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::::::::שאל את {{א|Davidnead}} ו{{א|אומר מעט}} כי אני לא בטוח. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 12:35, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
=== להמשיך לייבא עם נקיון בסיסי ===<br />
<br />
=== להפסיק את הייבוא לחלוטין, ולהתמקד בעריכת ערכים קיימים ===<br />
<br />
=== לייבא עם עריכות מעמיקות כאילו אני יוצר כעת ערך חדש ===<br />
:לא באמת מוגדר בצורה טובה ההבדל בין נקיון בסיסי לבין עריכות מעמיקות. וגם (למיטב ידיעתי) לא מוגדר סטנדרט לערך חדש. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 11:40, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::כמדומני שההגדרה נמצאת במה שכתבתי למעלה - {{ציטוטון|המייבא צריך לראות את עצמו כאילו הוא כעת יוצר ערך חדש במכלול, ועליו לחשוב האם הוא אכן מוכן ליצור כאן את הערך הזה, אם לא - שישנה בו את כל מה שהוא חושב שצריך להיראות אחרת}}. וזה ההבדל בין מישהו שרק מצנזר ו"מנקה" את מה שבעייתי בערך. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 12:29, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:::אני מוכן לראות כאן קצרמרים שהתוכן שלהם בסדר ושיורחבו בהמשך אם מישהו ירצה להרחיבם. כך ש"ברמה של ערך חדש" פירושו שמה שיש טוב הוא אך לא בהכרח שלם. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 12:35, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::::בהחלט, אז ממש אין ויכוח. מה נעשה שהמצב הנתון הוא הרבה יותר גרוע. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 12:53, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
# [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 10:20, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
# [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 12:41, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
#:להישאר בגישת {{מונחון|המחקנים|הסוברים שלא לסמוך על עורכים אחרים שיבואו ולמחוק כל ערך במצב גרוע}} כל זמן שאין מספיק עורכים. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 12:41, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
# [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 13:32, 21 בפברואר 2018 (IST) <br />
#:לא חסר ערכים לייבא שאין בהם כלל בעיות (ייבאתי אלפים כאלו), ובעת הזאת אין צורך לייבא דווקא ערכים שדורשים הרבה עבודה. [[משתמש:אומר מעט|אומר מעט]] • [[שיחת משתמש:אומר מעט|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 13:32, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
# [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 15:01, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== גניזה ==<br />
<br />
בערכי חול רבים (לדוגמא [[פאי]]) קיים תוכן החייב בגניזה. לכאורה אנחנו מכשילים את הרבים שידפיסו דפים, ולא יזכרו שהם טעונים גניזה. נראה לי שצריך ליצור תבנית הדף טעון גניזה. ולהציבה בערכים אלה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 15:53, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
:מבחינת נראות זה לא נראה כל כך טוב. כמדומני שיש יותר אנשים שזה יראה להם מוזר מאשר אנשים שידפיסו את הדף. אולי יש לחקות את [[פרוייקט השו"ת]] - שם מופיע אזהרה המחייבת בגניזה רק על הדפים המודפסים מתוך הדיסק, ולא על גבי התוכן עצמו. [[משתמש:צב&#34;י|צב&#34;י]] ([[שיחת משתמש:צב&#34;י|שיחה]]) 16:21, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
::מן הסתם אמור להיות לזה פתרון טכני (שזה יופיע רק בעת הדפסת דף), {{א|davidnead|דוד}}? [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ו' באדר ה'תשע"ח • 16:35, 21 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== מזל טוב ==<br />
{{הועבר|ל=המכלול:שיח עורכים# מזל טוב}} [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ז' באדר ה'תשע"ח • 10:45, 22 בפברואר 2018 (IST)<br />
<br />
== חממה ==<br />
<br />
האם לא ראוי שמי שיוצא לחופשה ומפסיק להיות פעיל יוציא את שמו מרשימת החונכים? ואולי גם אחרים רשאים להוציא במקרה כזה. {{א|Davidnead|דוד}} ו{{א|עידו}} מה דעתכם?--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ג באדר ה'תשע"ח • 21:57, 27 בפברואר 2018 (IST)<br />
:נו נו... [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:29, 27 בפברואר 2018 (IST)<br />
::אם יוצא לחופשה קצובה כמו נניח שבועיים-שלושה ויודע מתי חוזר, אין צורך. <br />
::אולם, במקרים אחרים שהמכלולאי אינו יודע מתי ואם יחזור. פשיטא שראוי לו להסיר ובכל מקרה כדאי לקבוע זאת בנוהל. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 04:56, 28 בפברואר 2018 (IST)<br />
==ארכוב של הדף==<br />
{{א|Davidnead|דוד}} ניסיתי לארכב את הדף על ידי העתקת קוד המקור שלו וכו' ומשום מה זה נחסם על ידי נטפרי. מה יכול להיות בקוד המקור של הדף הזה? גם אולם הדיונים אותו דבר.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"א באדר ה'תשע"ח • 22:21, 7 במרץ 2018 (IST)<br />
:סליחה זה עצמו אולם הדיונים. בדלפק הייעוץ שאיליו התכוונתי באמת אין בעייה--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"א באדר ה'תשע"ח • 22:23, 7 במרץ 2018 (IST)<br />
::אנא, בדפים מרכזיים כגון אלו תשתדל לארכב רק מסיבות ענייניות כשיש עומס אמיתי, אי אפשר לפתור את בעיית נטרפי על ידי אירכוב כל דף שהם חוסמים. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 23:18, 7 במרץ 2018 (IST)<br />
:::אני חושב שזה כבר עמוס מדיי. הבעייה כעת הפוכה. שנטפרי לא נותנים לארכב.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"א באדר ה'תשע"ח • 09:43, 8 במרץ 2018 (IST)<br />
::::{{א|Davidnead|דוד}} אם לא שמת לב כבר כתבתי בלוח המודעות פיתרון לעריכה כאן גם אם יש פיסקה שנטפרי חוסם. את הפיסקה הבעייתית בעצמה אפשר לפתור על ידי חילוק המילה עם מקפים.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ב באדר ה'תשע"ח • 21:52, 8 במרץ 2018 (IST)<br />
== איות שמות ביידיש ==<br />
{{הועבר|מ=שיחת משתמש:צביקה}}<br />
<br />
שלום לך ותודה על תרומותיך. המכלול כתוב בעברית, ולכן אנו בדרך כלל מעדיפים את הכתיב הנפוץ שהקורא המצוי יכיר ויבין. יישר כח. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • כ"ב באדר ה'תשע"ח • 12:45, 9 במרץ 2018 (IST)<br />
:[[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]], במקרה זה לכאורה כן נכון לתקן לעפשטין כמו שכתוב בספריו. כעין זה תוקן ב[[רבי שמואל אויערבאך]]. יש הבדל בין שימוש כללי בשם משפחה, לשם ידוע של רב.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 10:22, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
{{סוף העברה}}<br />
::מה {{א|עידו|דע}}{{א|Davidnead|תכם}}?--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 10:24, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
:::לתשומת {{א|יהודה 1|לבך}}, גם אצל רבי שמואל אויערבאך כבר הפכו את ההחלטה. בראשית ימי כאן הייתי בעד הכתיב הנכון, וטרחתי להחליף בכל מקום את קוסוב בקאסוב ואת מנדל במענדיל (או מענדל, לפי מנהג הרב המדובר), אבל שכנעו אותי [[המכלול:חדר דיונים לכתיבה יהודית#איות שמות באידיש|כאן]] <small>(וראה עוד [[שיחת תבנית:אדמו"רי קוסוב-ויז'ניץ|כאן]])</small> שהדבר החשוב ביותר בכתיבה אנציקלופדית הוא לכתוב בצורה הברורה ביותר שכל קורא מזדמן יבין על מה מדובר. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 12:44, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
::::ראיתי רק עכשיו. אני לא כל כך משוכנע, אם כי ודאי לא מדובר בנושא של אספקלריה. הטענה שהועלתה שם שאי אפשר לקבוע החלטות עכשיו כי אולי יבואו משתמשים אחרים וירצו להיפך לא מובנת לי. כל זמן שמגיע משתמש חדש נותנים לו להביע את דעתו ועושים מחדש. למה שלא נתייחס לדעת העורכים כעת? אמנם צריכים לדעת מה הקוראים חושבים אבל את זה אפשר לדעת לפי העורכים. אם אין הרבה עורכים אולי זה מוכיח שאין הרבה קוראים שאיכפת להם {{עצב}}...--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 12:53, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::{{א|יוסף}}? {{א|Davidnead|דוד}}?--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 13:01, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::כעת אני חושב שוב שכתיב באידיש אכן אינו נחשב לכתיב נכון ובדומה לכתיב אנגלי. אבל בכל זאת הבדיקה אמורה להיות לכאורה על ידי מבחן גוגל ולא על פי כללי ויקיפדיה. גם לכללים שלהם יש קוראים שמתנגדים (גם אם הם מיעוט, ודוגמא לדבר בשם פול שאני מאז ומעולם היכרתי פאול)--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 13:05, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
{{שבירה|7}}כעת אני מסכים אם הטענה שעדיף להישאר בשב ואל תעשה. יש רק לשאול מה היחס למשתמשים שיחליטו לשנות, האם להחזיר למצב הקודם, או להישאר גם בזה בשוא"ת. מצד אחד אי אפשר שכל אחד יעשה דבר אחר ולא תהיה אחידות מאידך כשיש מעט מדיי עורכים חבל לריב על שטויות. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 13:17, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
:צר לי לחלוק היכא שיש הסכמה מקיר לקיר. אך, נהיר גם לאחרוני הכופרים עמי הארצות, כשמש בצהריים, שאויערבאך זה אוירבך ועפשטיין זה אפשטיין. זה רק פחות נח להם לקרוא בגלל הקונוטציה הדתית. הטיעון של קריאות אינו נכון בחלק לא במבוטל מהמקרים. החלטה גורפת על הכתיב החילוני שגויה בעיני. <br />
:זה אולי נכון עבור [[מהר שלל חש בז|מאהער שאלאל חאש באז]], אבל כאמור ברוב המקרים הכתיב היידי עובד מצוין. והוא שעלינו לשמר. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 13:23, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
::הכתיב היידי אינו הכתיב האמיתי אחרי שנקבעו כללי כתיב שאינם קשורים ללה"ק. אמנם גם הכתיב שמשתמשים בו היום אינו דוקא הכתיב של לשון הקודש. לא לשון המקרא ולא לשון המשנה. אבל זה השפה המדוברת והנכתבת אצל קהל היעד של הקוראים. לכן אני לא רואה צורך לשמר כללי כתיב יידי יותר מלכתוב באותיות לועזיות. אפשר ואולי גם ראוי להכניס זאת בסוגריים כמו שמכניסים שמות שמקורם משפות זרות. אבל לא שזה יהיה השם העיקרי. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ז באדר ה'תשע"ח • 19:26, 13 במרץ 2018 (IST)<br />
:::[[משתמש:יהודה 1|יהודה]], מה פירוש "נקבעו"? מי קבע - הוד רוממותה [[האקדמיה ללשון העברית]]? ואנחנו מצויים לומר אמן באופן עוור? שם צריך להיות שם, אדם זכאי לבחור שמו. אם כתב עצמו כאויערבאך הערך צריך להיות כך, ואם כתב אוירבך (ויש גם כאלו) אז גם הערך יהא אוירבך. למה בכפייה? ועוד עפ"י אותם שאין בהם לחלוחית של תורה... [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 08:04, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
::::{{א|עידו}}באמת כתבתי לא ברור, התכוונתי שכללי הכתיב של אידיש אינם כללי לשון הקודש. עכשיו אם אתה רוצה לדון איך נקרא בלשון הקודש אויערבאך זה כמו איך נקרא אורליאנ"ש לדעתי זה צריך להיות בלי אלפים ועיינים. האקדמיה אמנם לא מוסמכת להכריח אותנו. אבל צריך שהכתיב יהיה כמו שקוראי העברית מכירים. אז אם קהל היעד שלנו הם מחדשי דקדוק לשון הקודש באופן עצמאי עלינו לפתוח דיון על כל מילה. וכל זמן שלא נשתמש במה שמקובל בעולם ואת זה רואים לפי תוצאות גוגל. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 10:01, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== שיקום ==<br />
<br />
לפי המצב כעת שהמנטרים והעורכים הותיקים נעלמו לתקופה בלתי ידועה. ומאידך מצטרפים חדשים רבים שאין מספיק מי שידריך אותם. חשבתי שראוי לשנות את הגישה ולקבוע שמעתה '''אין ערכים חדשים'''. לא מיובאים ולא יצירות. מי שרוצה שיעשה את זה בטיוטה. המטרה. כל עריכה בעייתית שלא מנוטרת משפיעה לטווח ארוך על כל המיזם. חדשים לומדים מטעויות הקודמים להם וכך תדרדר כאן רמת הכתיבה ל-0. לכן הפיתרון שאני מציע הוא להתמקד רק בעריכת הערכים הקיימים כאן. ולא להכניס שום ערך חדש למרחב הערכים. כך יהיה פחות פוטנציאל לנזק ודרדור רמת הכתיבה, ומאידך את יהיה קל לחדשים ללמוד את הכללים ולהשתפר מתוך הערכים הטובים שכבר קיימים.<br />
:מתייג את {{א|איש גלילי}} {{א|יהודה שמחה ולדמן}} {{א|האלקושי}} {{א|עידו}} עם דוד ויוסף כבר התכתבתי בפרטי.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 22:19, 14 במרץ 2018 (IST)<br />
::הלכת רחוק, עדיף לקבוע הגבלה על ייבוא מויקיפדיה לפי הוותק. [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] ([[שיחת משתמש:האלקושי|שיחה]]) 22:22, 14 במרץ 2018 (IST)<br />
:::{{א|האלקושי}} לא כל כך הבנתי למה התכוונת. אבל נראה לי שזה לא מספיק. תעקוב אחרי העריכות האחרונות ותראה כמה מתוכם בעייתיות ואי אפשר לטפל בכולם.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 22:25, 14 במרץ 2018 (IST)<br />
::::{{א|יהודה 1|יהודה}} - {{א|האלקושי}} התכוון לומר שסביר להניח שעורכים שיש להם ותק בוויקיפדיה עריכותיהם יהיו באיכות מספקת ואין סיבה להגבילם בהגבלות שהצעת. האלקושי - אני חושב שיהודה רוצה לומר שגם כאלו שיודעים לערוך איכותית כדאי להגביל, ואולי אפילו דווקא אותם, משום שהמטרה היא לא רק למנוע עריכות ירודות אלא למקד את המאמצים של משאבי העורכים המועטים שלנו בשיפור הקיים. אני אישית תומך ברעיון, אך אני חושש שאי אפשר לכפות על אנשים ואין אדם עורך אלא במקום שלבו חפץ. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:48, 14 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::גם עורכים שיש להם ותק בויקיפדיה, צריכים לדעת איך מתייחסים לדברים שרוצים לצנזר כאן, אני ידוע שכפייה עלולה להבריח חלק אבל אם זה רק לפסק זמן מסויים, זה לא יזיק כל כך. מלבד זה, אפשר אולי לעשות את זה במסגרת של מבצע. כעין רעיון שעושים בויקיפדיה לפעמים באופן שכולם יסכימו להצטרף. אבל נראה לי שאם לא יסכימו עדיף לכפות.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 22:53, 14 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::בין אם בכפיה ובין אם לא, אני מבין שאתה מציע פרוייקט שהוא סוג של מבצע, לפיכך אני ממליץ שתגדיר היטב את המטרות והיעדים שלו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 22:55, 14 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::::{{א|יהודה 1|יהודה}}, אנחנו צריכים לאפשר כל עריכה מועילה, בין קצת בין הרבה. אפשר לנסות לשכנע אדם להשקיע במקום שנראה לך מועיל יותר, כגון לשפר ערך קיים פלוני במקום לכתוב ערך חדש אלמוני או להיפך. אבל לחסום? זה רק יבריח את העורך שבא לתרום ואתה מתייחס אליו כאל פועל שלך. <br />
:::::::מה שאפשר זה להגדיר מדיניות ברורה במכלול כדי שאפשר יהיה לאורה לקבוע מה מועיל ומה לא. יש אכן גם דברים שיוצא שכרו בהפסדו. אך הפתרון היחיד הוא הגדרות ברורות וכמובן '''על פי דעת תורה'''. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 07:59, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
{{שבירה|7}}חשבתי על זה בלילה ואני חושב שהבעייה עמוקה יותר ולא תיפתר בהצעה הזו, אני חושב כעת דווקא על כיון הפוך לאפשר גם תרומות של אנונימיים. נראה לי שמנסיון בויקיפדיה הרבה נרתעים מלהירשם וכתובים כאנונימיים. חלקם מזיקים אבל חלקם מועילים ויכולים אחר כך גם להירשם ולתרום. אני פותח את הדיון בפיסקה הבאה. אם כי ייתכן שזה שייך בכלל לשיח עורכים--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 09:56, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
מה זה מנטרים? ומה הפירוש שנעלמו העורכים הותיקים? ותגדל קושייתי למה לא ליצור ערכים חדשים? זה תלוי מה הערך. אם הכותב שלו כתב את זה בצורה טובה אז למה לא. יש הרבה מאוד ערכים שממש חסרים. עכשיו חיפשתי ערך על הגעלת כלים ובכלל אין כזה ערך. מה יכול להיות בזה רע מאשר כלום.<br />
<br />
==קהל היעד של המכלול==<br />
אני חושב כעת שהבעייה שלנו היא שאין לנו קהל יעד ברור שיכול להתגבש לכדי קהילה. <br />
{{ש}}אלה שמרגישים טוב בויקיפדיה לא צריכים את המכלול.<br />
{{ש}}אלה שבטוחים שויקיפדיה פסולה וצריכים למצוא לה תחליף הם בדרך כלל הציבור החרדי הנחשב ל"שמרן" יותר. הם אלה שבשבילם בעצם אנחנו עושים את מהדורת הבסיסי.<br />
{{ש}}גם אצלם יכולים להיות מחלוקות שייגרמו שהם לא יכולים להיות קהילה אבל את זה אולי אפשר לסדר בקלות יותר.<br />
{{ש}}אלה שבשבילם נועדה המהדורה הכללית הם אלה שסבורים שהדרך הנכונה היא למשל [http://ravtzair.blogspot.co.il/2015/12/blog-post_3.html אביגדור אמיתי] אני אמנם הצלחתי "לבלוע" את זה איך שהו אבל נראה לי שרבים בציבור החרדי סבורים שהוא כופר. מאידך הקהילה שמרשה לעצמה לקבל את דבריו וגם סבורה שויקיפדיה פסולה מונה אולי מספר חד ספרתי של בני אדם.<br />
{{ש}}אז בשביל מי אנחנו עובדים? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 09:56, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
:מה שנשאר כן הם אלה שגם אם לא מסכימים לדעות מסויימות שייכנסו כאן בכל זאת זה מוגדר אצלם כ"הרע במיעוטו". אבל איך ניצור קהילה מהם עם האנשים שסבורים שדעות מסויימות נצרכות להיכתב, והם סבורים שזה כפירה?<br />
:אם מתכוונים לכתוב בשביל אנשים שלא יכולים להצטרף לקהילה, הסיכוי להצלחה קלוש.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 11:38, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
::כעת אני חושב שיש להבחין בין '''שיתופיות''' ל'''קהילתיות'''. אנחנו לא חייבים להיות קהילה מגובשת. אני משער שהחרדים שתורמים בויקיפדיה אפילו אם הם מסתדרים שם היטב. הם לא מרגישים חלק מהקהילה. <br />
::מה שכן צריכים הוא נכונות של כל העורכים להסכים לקבל על עצמם את המדיניות שתגובש. ושגם אם זה לא ימצא חן בעיניהם הם ילכו על פיה. וגם ישמרו אחרים שלא יסטו ממנה בלי דיון מחודש.<br />
::משכך אנחנו יכולים ליצור צירוף מהרואים את המכלול כ"הרע במיעוטו" עם הרואים אותו כ"לכתחילה". ועם אלה שבעצם ויקיפדיה טובה בשבילם אבל "למה לא לתרום לעוד מיזם".<br />
:::כעת נשארת רק השאלה: איך אנחנו יודעים מה יביא לנו יותר תורמים. האם דרך הקיצוניות, או ריקוד המה יפית כלפי קוראים שבדרך החוצה מהציבור החרדי, או שלל אפשרויות ביניים?--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 16:53, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
::::ידועה פרשת נתן סליפקין שהוכרז ע"י גדולי הדור ככופר, לגבי כך שלא רבים הם המצטרפים זה בעיקר חוסר חשיבות וצורך בציבור החרדי לאנציקלופדיה וכן סיבות נוספות, זה שהמכלול בנוי על ויקיפדיה מוריד, חסר כללי אספקלריה וועדה רוחנית, ישנה בעיה לשקע את הראש בהררי מידע של חול, ישנה בעיה לכתוב דברי תורה בצורה יבשה כאילו זה דברי חול 'ומידע', ואצל רבים כמוני פשוט אין זמן [[משתמש:אלי|אלי]] • [[שיחת משתמש:אלי|שיחה]] • כ"ט באדר ה'תשע"ח • 21:51, 15 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::אכתוב בעזרת ה' בפירוט בשבוע הבא. רק דבר אחד חשוב להבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים. אפילו אם זה יביא לנו אלף עורכים, המכלול לא ירקוד מה יפית כלפי אלו שבדרך החוצה מהציבור החרדי ולא יקבל על עצמו השקפות פשרניות לשם גיוס מתנדבים, מטרת המכלול היא שכל יהדי שצריך ידע יקבל לו את כל ידע בהשקפה תורנית מלאה ולא מתוך פשרות ופסיחה על שתי הסעיפים. בדיוק לשם כך המדיניות החד משמעית של המכלול היא שבכל מקום שיש מידע שיש בו חשש אולי הוא בעייתי אחת דינו להימחק ממרחב הערכים על ידי "תבנית סינון". [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 02:45, 16 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::אני חושש שלפי דברי {{א|אלי}}, והמצב כעת. המכלול לא יוכל למלא את יעודו. אם {{א|יוסף}} רוצה להתקדם נדרש להפעיל סופית את הוועדה הרוחנית. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ט באדר ה'תשע"ח • 11:30, 16 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::::אני מניח שיש אנשים שאצלם קיים רק שחור ולבן, מין איזה חלוקה ברורה של העולם, אלה שרוצים וויקיפדיה ואלה שרוצים אנציקלופדיה 'עולם ומלואו'. אני מבין את התפיסה הזאת תכל'ס זה מקל על תפיסת המציאות, עושה אותה ברורה, פשוטה, ונוחה לעיכול. אך דא עקא שהמציאות אינה כזאת, המציאות מורכבת, ובין וויקיפדיה לבין מרווה לצמא, יש ספקטרום של דעות ורצונות, וכפייה של משטרת מחשבות, תבריח את מרבית שוכני הספקטרום ותשאיר כאן רק את אלו שתפיסת המציאות שלהם הינה חד מימדית. [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] ([[שיחת משתמש:האלקושי|שיחה]]) 22:06, 18 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::::[[משתמש:האלקושי|כמה]] אנשים לדעתך יאמינו במכלול? תבחר לך איזה קבוצת דיעות שתרצה. אני חיפשתי קהל יעד מוגדר. לא לקבוע דעות מראש. ברור שיש כאלו שלא יסתדרו זה עם זה. <br />
::::::::האם התגובה שלך היא אליי או {{א|יוסף|ליוסף}}? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 10:00, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::::::בקיצור אתה מעדיף כאן את עידו או את [[W:he:משתמש:E.F Edits|אלעד פלח]](דוגמא). אין סיכוי לשניהם לעבוד יחד. (בלי כפייה) [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 10:10, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}<br />
ניכר מעריכותי שככלל אינני חד-ממדי כפי שמנסה בדמגוגיה [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] להקניטני ולגמדני. ומכיוון שמלאתי כרסי בחול כשלושים שנה, אף ידיעותי במדעים יחסית רבות הן ומהן אני תורם גם כאן במיזם (ובנוסף כ-20,000 עריכות בוויקיפדיה). לגבי דאגתו של {{א|אלי}}, אני לא מוטרד. לדעתילא רק שיש דרישה לאנציקלופדיה בעולם החרדי אלא שהיא אף כזו שלא ניתן יהיה לעצור את התממשות האנצ' הזו ודומותיה. אמנם צודק האלקושי שאני חד-ממדי - באמונתי חסרת הפשרות בקב"ה ותורתו. מי שלא מבין שהכל בתורה, ממנה הכל והיא המקור, על פיה נברא העולם והיא ספר ההדרכה וההכוונה, היא אורו של עולם, אם כן מי שלא אוחז כך כופר בקב"ה ובמקבלי השמועה. באותה חד-ממדיות משבח הזהר הקדוש דווקא את יתרו - שהוא משמעות "ויחד" היינו שיתרו הגיע לדרגה הגבוהה ביותר (אף מעל של משה ואברהם) של [[ייחוד השם]] - הידיעה שהוא אחד ויחיד. ואולי דווקא בגלל שיתרו היה במ"ט שערי טומאה ועבד כל עבודות זרות שבעולם ובחר ב-ה'. סיכומו של דבר - חד גוניות זו, אם לא נשמרה, סופנו להחטיא הרבים. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:42, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
:::{{א|עידו}} נראה שלא הבנת את דברי האלקושי וממילא ההיפגעות שלך מיותרת. הוא התכוין שיש אנשים שרואים בעולם שני סוגים בלבד והשאלה מי מתוכם גדול יותר ואליו נכוון. אבל יש הרבה יותר סוגים. אתה אחד מהם. אני כנראה סוג אחר ויש הרבה גווני ביניים בין הקצוות. וכמו הדוגמא שהבאתי מאלעד פלאח שהוא קרוב לקצה השני של הספקטרום. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 10:49, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
::::הבנתי נכון שהאלקושי מציג אותי באופן חד-גוני מה שאינו נכון, וזאת עשה כדי להצדיק הוצאת דברי תורה ממרחב הערכים כי זה לא מודרני מספיק. אני לא מייצג קצה אלא את הנורמה עפ"י התורה. אמנם הרחוקים מהתורה ירצו להמעיט בערכה המוחלט ולהציגה כפחותה ולא רלוונטית. אמנם אתה צודק שההיפגעות מיותרת אך זאת רק בגלל שהיפגעות תמיד מיותרת. דא עקא שאני רחוק מלהיות מתוקן מידות ולכן גם פגיע. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 10:53, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
:::::התכוונתי לשאלה שפתחה את הדיון למי מכוון המכלול? השאלה הזאת הציגה כביכול יש רק שני סוגי אנשים, וממילא ממה נפשך וכו'... ועל כך באו דברי, דעות אנושיות אינם כך או כך, אלא ישנו רצף שכולנו נמצאים עליו, והמכלול מכווין לטווח מסוים ברצף ולכן השאלה הזו אינה נכונה מעיקרה, בנוגע לאביגדור אמיתי אני לא יודע מה דעתי בנוגע לדבריו אני רק יודע שהרמב"ם כתב במפורש כדבריו. לגבי דבריו של מיודעינו היקר שבאדם {{א|עידו}} לא דיברתי עליך ולא ניסיתי לפגוע בך, הנידון על הכנסת דברי תורה לערכים, אתה בוודאי מתכווין לנידון בשמש, ובכן כשכתבתי את תגובתי כאן עדיין לא ראיתי את הנידון שם, (אתה יכול לראות את זמני התגובות), כמו"כ מעולם לא ניסיתי אפי' לפגום בחד המימדיות של האמונה. נראה כאילו אתה מנסה יותר מידי להילחם בטחנות רוח, אתה מגן על כבוד שמיים ויורק אש וגופרית על סביבותיך בשעה שאף אינו מעלה בדעתו לפגוע בכבוד שמיים, אתה מגן על כבודך בחירוף נפש במקום שלא דובר בך כלל. צר לי, בחר את מלחמותיך בחכמה, כי אם לא כך לכשיבוא היום שבו אכן נזדקק למלחמה אזי תיהיה מותש ממלחמות הכזב שלך. [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] ([[שיחת משתמש:האלקושי|שיחה]]) 11:05, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::{{א|האלקושי}} אני לא יודע מה אתה מתכוין שהרמב"ם כתב כדבריו. אני בכלל שבעתי מויכוחים כאלה ועדיף לשלוח אותם לרבנים שיכריעו. המקור שראיתי לזה הוא דברי רבי אברהם בן הרמב"ם. אבל בכל זאת נראה לי שגדולי הדור המוכרים כעת בציבור החרדי סבורים שאסור לנו לומר כן. ראה ערך [[W:he:נתן סליפקין|נתן סליפקין]] שאלי הביא. וכעת לך תמצא לך קהל יעד שיקרא את המכלול אם דבריו ייתקבלו בכל זאת בלי הסתייגות. ומנגד קהל ייעד שיקרא אם דבריו ייתקבלו עם הסתייגות וקהל ייעד שיקרא אם דבריו יימחקו לגמרי. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 11:18, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::::הרמב"ם במורה ח"ג פי"ד ולא רק הוא, כך כתבו גם ר' שרירא גאון, הרדב"ז ועוד רבים אחרים. [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] ([[שיחת משתמש:האלקושי|שיחה]]) 11:21, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::::תודה. באמת ראיתי שמביאים ולא היה לי זמן לבדוק. עם זאת זו לא הדעה המקובלת ולא יועיל לך להוסיף עוד מקורות קדומים ולטעון שאמרו כן. כי אומרים על כעין זה לראשונים היה מותר ולנו אסור. ועוד, שנראה לי שבעלי התוספות לא סברו כן. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 11:32, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
{{שבירה|8|8}}ומה {{א|האלקושי|אתה}} עונה על שאלתי? (באיזו דרך יבואו יותר?) [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 11:33, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
:באופן אחד כתיבה אובייקטיבית ככל האפשר, למעט במקום שקשור לתאווה, לזלזול בגדולי ישראל, ולכפירה מובהקת. במקום שיש מח' (לא בין סליפקין לר' אלישיב, אלא בין שני גדולים וכדו') יש לדווח על זה בצורה יבשה. כתיבה כזאת תתאים לטווח הרחב ביותר של אנשים, ייתכן שחלקם לא יאהבו את זה, אבל הם יוכלו לשרוד כתיבה כזאת. ובנוסף יש לזכור שזה האפשרות היחידה של קיום אנציקלופדיה ז"א אני יודע שלכולנו יש רגשות עזים כלפי היהדות וכלפי קודשא בריך הוא ואורייתא והמסתעף, אבל כשאנו מגיעים לכתוב אנציקלופדיה אנחנו מוכרחים לנטרל את הרגש ולדווח בצורה יבשה, מכמה סיבות א' כי זה המשמעות של אנציקלופדיה ומקור המהימנות שלה דיווח יבש. ב. כי אם לא נעשה כן אין לדבר סוף, כל אחד יש לו את דעותיו הוא בנוגע ליהדות, ואזי יום אחד יבוא אחד ויאמר שאם בערך על שמש לא כותבים כך וכך הרי זה כפירה וכו' ביום אחר יבוא עצניק ויכריז את האני מאמין שלו וכו' וכו' - (אתה יכול לומר שבמכלול יכנסו רק הדעות של הזרם המרכזי - ואז מה? ניהיה סניף של יתד? ויתירה מזו מה בנוגע לדברים שיתד לא החליט בהם?) סופו של דבר הדרך הבטוחה ביותר היא לקבוע קו אדום אחד ברור - אין במכלול תאווה, כפירה ברורה, וזילזול בגדולי ישראל, כל השאר נכתב באופן יבש חף מרגש, ובהחלטה של רוב קולות. [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] ([[שיחת משתמש:האלקושי|שיחה]]) 11:48, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
::אבל סליפקין "צודק" הרמב"ם כמוהו וכו'. אז זו כפירה ברורה? עכשיו נבריח את כל מי שסבור כך. אני חושב שצריך כאן דבר ברור. למעשה כשהצטרפתי אחת השאלות שהטרידה אותי, איך נתייחס למחלוקת בציבור הליטאי. אז זה היה אצלי בבחינת "דייה לצרה בשעתה". אבל כבר הגיע הזמן. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 12:00, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
:::דיווח יבש במקום כזה ידווח על דברי הרמב"ם וכנגד זה יכתוב שגדולי דורינו כתבו לא כך, מסליפקין ניתן להתעלם מכיוון שאינו רלוונטי ואין מקום לשרבבו בין שני גדולי עולם. גם במחלוקת בציבור הליטאי ניתן לנקוט בלשון יבשה, אין מקומנו להחליט שהאמת היא עם רוב בניין ומניין, או שמא משנאיך ה' אשנא בלי שום פשרות. אנו רק מדווחים על טענות שני הצדדים ותו לא. [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] ([[שיחת משתמש:האלקושי|שיחה]]) 12:05, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
::::{{א|האלקושי|אבל}} בכל צד יש שסבורים שהצד השני כופר, אז זה יבריח עורכים משני הצדדים. בקיצור הפיתרון לדעתך הוא שבכל מקום שיש מחלוקת אם זו כפירה (ולא שהכופרים עצמם רוצים שיקבלו את דעתם) יש להכניס את זה בצורה יבשה אפילו אם חלק לא מסכימים לזה עד בורחים. הבנתי נכון? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 12:15, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::נכון, אבל רק במקום שבו יש אנשים גדולים משני הצדדים. לגבי הבורחים אני לא מסכים איתך, לא נראה לי שאנשי דגל ואנשי עץ יברחו למקרא תיאור ניטרלי. [[משתמש:האלקושי|הָאֶלְקֹשִׁי]] ([[שיחת משתמש:האלקושי|שיחה]]) 12:21, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::{{א|האלקושי}} מבטא די טוב מה שיש לי לומר בדיון הזה. אדגיש במיוחד את הנקודה שהמפתח לשאלתו של {{א|יהודה 1|יהודה}} הוא לא איזה קהל יעד נוכל/גדאי יותר לרצות, אלא מה יוכלו לשרוד הכי הרבה אנשים. כלומר כדי להכיל קשת רחבה של סגנונות דרושה תחמיד הפתשרות, מה שבעיני אחד טוב בעיני אחר רע. כאשר אתה מציג משהו באמצע בעצם הצגת משהו שאינו טוב בעיני שניהם, דיעבדי לכו"ע, אך מאידך שניהם יכולים לחיות איתו. זו הדרך היחידה כשפונים לקהל יעד רחב ומגוון. לכן אין השאלה לאיזה קהל יעד לפנות, אלא עד כמה אנו יכולים למתוח את גבולות הדיעבד באופן שיותר נרוויח קהל מאשר נפסיד. והתשובה היא ניטרליות. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 14:15, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
{{שבירה|6}}נראה לי שהקביעה מי קהל היעד תלויה גם בלמי יזיק יותר אם לא יהיה קיים המכלול. אני מחלק את הציבור החרדי לעניין זה ל-3 קבוצות. 1. אלה שרוצים אנציקלופדיה נקייה לחלוטין מתכנים של כפירה או דומה לה. להם כמובן אם לא נתאים בגלל שנהיה "קרים" מדיי, לא נזיק במיוחד. לא יהיה להם לאן לברוח והם יחליטו האם להעדיף להינזר מהאינטרנט לגמרי, או להעדיף את המכלול כהרע במיעוטו. 2. אלה שרוצים ויקיפדיה, אלא שאיכפת להם השייכות המגזרית. (ורוצים שיכניסו יותר את דעות החרדים כלגיטימיות). להם כמובן יזיק מאוד אם המכלול יהיה "חרדי מדאי". הם פשוט יברחו לויקיפדיה ויסתדרו שם. צריך בשבילם שהמכלול יהיה שווה לפי דעתם לאיכות של ויקיפדיה אלא שהוא מתעטר בחרדיות. מאידך דבר כזה יבריח את הקוראים מהסוג הראשון. 3. אלה שויקיפדיה בשבילם היא כפירה וכיו"ב אבל בכל זאת הם רוצים את כל סוגי הידע הקיים בעולם ושווה להם אפי' לרעות בשדות זרים בשביל זה. מהם אם נעלים מידע הם ילכו לראותו בויקיפדיה ולא עשינו כלום. אמנם אין בעייה בשבילם שיהיה "חרדי מדאי" בסיגנון ובלבד שלא יחסר כל הידע המדעי או שאר ענייני חול המעניינים אותם. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 15:29, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
:במקום בו גדולי דורנו הכריעו כשיטה מסוימת, אי"ז פשוט להביא דעה המסווגת אצלם ככפירה [ובעצם אין חילוק אם אדם גדול כתב את הדברים או נוצרי למשל], עיקר החילוק לדעתי הוא שבדבר מפורסם לכל לדוגמא הצדוקים ניתן להביא, ובדבר שאינו מפורסם לא שהרי איננו יכולים ללמד מינות גם עם הסתייגות--[[משתמש:אלי|אלי]] • [[שיחת משתמש:אלי|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע"ח • 15:57, 19 במרץ 2018 (IST)<br />
::מחלוקות בתוך הציבור החרדי עצמו, שיש גדולים לכאן ולכאן, כמובן שאנחנו לא מכניסים את ראשנו בין ההרים, אלא מביאים את שני הצדדים באובייקטיביות, כדברי {{א|האלקושי}}. <br />
::בספר שמירת הגוף והנפש בהקדמה, מספר ששאל את רבי שלמה זלמן על דעת רבי אברהם בן הרמב"ם הנ"ל. רבי שלמה זלמן אמר לו שברור שהאמת עם רבי אברהם בן הרמב"ם אבל בספר שיכתוב לעיקר כדעת החולקת ולא כדבריו. כלומר יש לגדולי ישראל עוד שקולים חינוכים מה לפרסם ומה לא, מתי כן ומתי לא. לכן כששאלתי את פיהם - הם נתנו לי הוראה חד משמעית שבשלב ראשון דעות כאלו וכדוגמתם לצנזר [עם תבנית סינון]. בשלב שני (ולעורכי אספקלריה כבר בשלב זה תחת דף מותאם) נרכז את כל השאלות ואת כל הצדדים לכאן או לשם ונעלה על שולחן גדולי ישראל ונקבל מהם הכרעות איך להציג את הכול באספקלריה תורנית אמיתית, ללא צורך בצנזור. בינתיים מה שלא מקובל לכתוב עליו בציבור החרדי - פשוט מצנזרים עם תבנית, זה מדיניות ברורה וחד משמעית!. <br />
::{{א|יהודה 1}} בשלבי ההקמה והביסוס של המכלול, ששאלתי את גדולי ישראל למי לכוון את המכלול כך שישמש לו הצלה רוחנית, הם אמרו לי - שלב ראשון לתת מענה לאלו הרגילים הכשרים שצרכים ידע כשר, פשוט לספק להם ידע כשר ללא פקפוק כמו שעושים כל חברות הסינון שמסננים-מצנזרים אינטרנט (צרכים תמיד לזכור, גדולי ישראל קבעו: אינטרנט זה דבר רע! והשימוש באינטרנט ובכלל זה במכלול, זה דיעבד אחד גדול, אלא שהמכלול הוא הרע במיעוטו והוא "הלכתחילה שבדיעבד", אבל לעולם הוא לא יהיה לכתחילה! לכתחילה זה לשבת בבית המדרש וללמוד גמרא). בשלב שני - לפעול הצלת אלו שיצר הסקרנות גורם להם לרעות בשדות זרים, כמו שיש "ישיבות למתמודדים עם יצר התאווה והנאות העולם הזה" לתת מענה לכאלו שנמשכים לרחוב, כך המכלול ישמש כ"ישיבה למתמודדים עם יצר הסקרנות והידע הגלובאלי" לתת מענה לאלו שנמשכים לידע. אבל זה רק בשלב שני ובתנאי שלא יהיה על חשבון הקבוצה הראשונה. אם כן קהל היעד של המכלול:<br />
::*בשלב ראשון של הצנזור והסיווג, קהל היעד של המכלול: אלה שרוצים '''אנציקלופדיה באיכות של ויקיפדיה, אבל בתנאי שתהיה נקייה לחלוטין מתכנים של כפירה או דומה לה''', ובכל מקום שיש התנגשות בין האיכות לנקיות - אם אפשר להתאמץ שלא תהיה סתירה, מה טוב, ואם אי אפשר או שכרגע אי אפשר - אזי הנקיות היא זו שתגבר!. <br />
::* בשלב השני אחרי התיקון ההתאמה של התכנים שצונזרו והחזרתם למרחב כשהם מתוקנים, יהיה למכלול '''עוד''' קהל יעד, והוא: אלה שוויקיפדיה בשבילם היא כפירה וכיו"ב אבל בכל זאת הם יצר הסקרנות דוחף אותם והם רוצים את כל סוגי הידע הקיים בעולם, ושווה להם אפי' לרעות בשדות זרים בשביל זה. מהם אם נעלים מידע הם ילכו לראותו בוויקיפדיה ולא עשינו כלום. אמנם טוב בשבילם שיהיה חרדי למהדרין בסגנון וברוח הדברים, ובלבד שלא יחסר כל הידע המדעי או שאר ענייני חול המעניינים אותם. <br />
::* לא כקהל יעד מרכזי: כל זאת היא חלוקה סוציולוגית תאורטית אבל כמו שכתב האלוקשי המציאות כשלעצמה אינה כזאת, המציאות מורכבת, ובין אלו לאלו, יש ספקטרום של דעות ורצונות, והגיוני שבמשך כל השלבים גם חלק מאלה שרוצים ויקיפדיה אלא שאכפת להם השייכות המגזרית או שאכפת להם דברים אחרים בוויקיפדיה יבחרו במכלול. אבל כמאמור זה לא קהל יעד מוגדר שאנחנו יכולים לפעול על פיו בגיבוש המדיניות. [[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 10:00, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
::::{{א|יוסף}},זה אומר שהיום צריכים לעשות מה שאפשר כדי לרצות את הרוצים ידע כשר, אפילו אם יש כאלה שיטענו שזה יבריח את השאר. ורק אחרי שתקבע המדיניות בכל הנושאים יהיה אפשר לערוך מחדש לקהל היעד שרוצים יותר ידע. הבנתי נכון? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' בניסן ה'תשע"ח • 10:12, 20 במרץ 2018 (IST) <br />
:::לא הבנתי מה בכלל הבעייה שאלה שלא רוצים ידע כשר יברחו מפה. הרי זה המטרה שלנו!!! הגיע הזמן להתחיל לנקות את כל הערכים עם הזבל של וקיפדיה. בכלל אני חושב שבערכים ממכלול הקודש של תורה אין צורך להביא מהמקום הטמא את החומר שלנו. "לא לכם ולנו לבנות בית לאלוקינו"!<br />
:::אני בכלל לא מבין למה צריך'לצנזר'. כלום יש כאן אינו צענזור גוי שדורש לשמור את דברי הבלע והכפירה?! מה שלא נראה טוב צריך לסלק מייד מדין 'ובערת הרע מקרבך'. לכן אני חושב שצריך לשנות את המדיניות של צנזור עם תבנית (בכלל לא כ"כ הבנתי מה תועל התבנית) ולהתחיל לנקות את הדברים. לא מבין למה צריך ליצור שאלות חדשות. יש כאן דברים שאין מישהו ממרנן גדולי ישראל שיתיר להם אפילו לזמן מועט. חובה למחקן מייד!!! האים מי שרוצה דברים נקיים הוא מי שצריך לחשוב פעמיים? אתמהה!! אדרבה מי שחושב שאפשר לכתוב כאן מהבליהם שישאל הוא את דעת תורה ויראה מה מותר ומה אסור. שאלה אחרת יש לי אם המכלול הוא רק דיעבד אז למה אנחנו משאירים פתוח את המכלול ונותנים לכולם לערוך בהמכלול? ברור שמעלת לימוד התוה"ק הוא לאין ערוך יותר מכל משהו אחר אבל עדיין מותר לכל יהודי לראות בהמכלול על פי הוראת דעת תורה שלו. זה לא רק יצר התאווה והנאות העולם. אני צריך הרבה פעמים לבדוק דברים לשם סיבות שלי ואני צריך אינצקלופדיה כשרה בלי כל המרעין בישין של וקיפדיה. אני תומך מאוד במה שכתב יוסף שיש לראות שהנקיות תהיה לפני הכול ועל כל ספק קל יש לשמור על פך השמן הטהור שלנו בזמן שיש כל כך הרבה קליפות בחוץ. אנחנו לא צריכים לדאוג לאלו שחולים וכושלים ב'עץ הדעת' לראות את כל הידע שבעולם ה"י. {{שכח לחתום|המעוררים}}<br />
::::{{א|המעוררים}} אשריך שאתה לא מהם ומהמונם. אבל אם אנחנו לא נדאג גם לרועים בשדות זרים הסכנה שלהם חמורה יותר מהסכנה שלך אם לא יהיה על טהרת הקודש. אתה יכול לא לקרוא בכלל. והם יקראו את כל הדברים הטמאים. אכן זו השיטה כעת לנקות כל מה שיש אפילו ספק. אבל התבנית דרושה כי אם יש שאלה אם לכתוב דבר מסויים ונעלים אותו זה יקשה אחר כך להחזיר. כעת כל השאלות יהיו סגורות ב"מכסה" שרק מי שרוצה יכול לראות. וכל השאר מותר ללא שאלה. ובלבד שיהיה שיתוף פעולה מצד הציבור שעל כל שאלה יעורר. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' בניסן ה'תשע"ח • 16:35, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::אני חושב שאתה טועה. דווקא מי שמקפיד על מה שקורא (ויודע כמה הזהירו רבותינו מקריאה בספרי החיצוניים) צריך לתת לו יותר אפשרות שהרי הבא ליטהר והבא ליטמא כו'. אם נצטרך להתפשר אין לדבר סוף וככה החלו גם רוחות ההשכלה באירופה. כשיש שאלה לא מיבעיא אבל ברוב הפעמים זה בכלל לא שאלה סתם הרהורי מינות. מה הפירוש שאנחנו נותנים לדברי כפירה לשכון בתוכינו שמי שירצה יוכל לראות?! הלזאת ייקרא אתר חרדי? יש מספיק אתרים 'חרדיים' שמכילים את כל הזוהמא שבעולם עם איצטלא של פושט טלפיו. תמונה של טשולנט בראש השער אינה הופכת את המקום לחרדי. חרדי זה מה שעליו חנכנו כל הדורות לברוח כמיטחווי אש מכל אשר רוח זרה בו. החת"ס זיע"א עמד בפרץ על כל סדק קל שגילה בחומת היהדות והיו הם דברים מעין אלו. בני אל יפתוך חטאים! שמא יכשלו אלו שבשוליים כו' זה מפיתויי הייצר. יש מספיק ארגונים שדואגים למסכנים אלו. אנחנו צריכים לא לסור מן הדרך אשר צווינו ימין ושמאל ולזעוק מי לה' אלי!--{{שכח לחתום|המעוררים}} <br />
:::::הדיון כאן מעניין. רציתי להוסיף כמה נקודות בקשר לכך. הראשונה, בקשר למה שחלק מן הכותבים יצרו השוואה בין דעת רב שרירא גאון לאנשים כנתן סליפקין (שאגב אין לי מושג מיהו, שמעתי עליו רק מהדיון כאן), נא עיינו בספר באר הגולה למהר"ל מפראג - שהוא המקור החשוב בנושא הזה, לא מובאה זניחה בספר שמירת הגוף והנפש - שכבר הביא אנשים שניסו להיאחז בדעתו, וכן בדעת ראשונים אחרים שהביאוהו, והשיב על כך בדברים נכוחים. <br />
::::עוד שתי נקודות השלובות זו בזו, הראשונה, שיש להבחין בין מקרים שהדעות הובאו עבור שמירת כבודם של חז"ל, לבין מקרים שהם הובאו בשביל להמעיט את דמותם. בדורינו, גם אם המביאים את הדעות הללו חושבים שהדבר 'מציל' כביכול את כבודם של חז"ל, הרי שיש לפקפק מאוד אם הדבר נכון מבחינה מציאותית. השניה, יש לזכור, שלכל הדעות מחוייבים להאמין ש'מורא רבך כמורא שמים', וכמו כן להאמין בכל מה שכתבו בכל הספרים בכל הדורות על קדושתם הנשבגת של כל מילה מדברי התנאים הקדושים, גם בשיחת חולין, וכו' וכו'. האם כל האנשים העוסקים בכך אכן מסוגלים נפשית לאחד בקרבם את שני הקצוות? סביר להניח שלא. {{שכח לחתום|עם סגולה}} <blockquote>כפי שהבהיר המכון אין זה מדאגתינו לשמור על מי שדברי רבותינו נראים להם לא מציאותים אז הם פקפקים בדברי חז"ל. הדברים אשר הגידו לנו כך הם לא פחות ולא יותר ולא נסור מהם. אין צורך להתאחד עם אותם שולי המחנה אלא יש להתפלל ולקוות שישובו אלינו בתשובה. אנחנו צריכים לעמוד בלא לסגת מהיהדות בכלום.ובסופו של דבר יערה ה' ממרום רוח טהרה על אלו. ברור שכשיראו שיש פה אתר כשר באמת יצטרפו עוד ועוד אנשים וגם הם יבואו בבושת. תמיד ככה היה שהיו כאלה שניסו לנגוס במסורת שבידינו אבל בסוף האמת והאור ניצחו.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 19:26, 21 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
<br />
==שינוי שם תבנית האספקלריה {{תב|מהדורות}}==<br />
{{הועבר|ל=המכלול:לוח מודעות#הסבר:}}--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ב' בניסן ה'תשע"ח • 10:33, 18 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== {{תב|הבהרה}} ==<br />
<br />
האם יש להימנע ככל האפשר משימוש בתבנית זו. אני נוהג לשים אותה בכל מקום שדעתי חסרה הבהרה. בין אם נראה שקל להבהיר ובין אם לא. מה דעתכם--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' בניסן ה'תשע"ח • 16:13, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:התבנית נועדה למשפטים שהמסר או חלק ממנו לא ברור. ישנם בהחלט מקומות בהם התבנית ראויה. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 16:32, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== ר"ת בהמכלול ==<br />
<br />
אמרו לי שאסור לשים ר"ת בהמכלול משום שבויקפדיה אין ר"ת. אני לא מבין למה אנחנו צריכים לעשות מעשה קוף אחריהם. זה תרבות של האקדמיה ולנו אין חלק בכך. האם נכתוב 'אדונינו מורינו ורבינו' במקום 'אדמו"ר'? כך גם ב'חז"ל' 'ערש"ק' 'חוה"מ'. צריך לכתוב מה שיותר נהוג בשדות שלנו ולא אחר רעיה בשדות זרים. {{שכח לחתום|המעוררים}}<br />
:אפשר לשים גם גימטריאות ורמזים כדרך חכמינו. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 17:37, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
::אולי לא הסברתי את עצמי מספיק טוב: ברור שבמקומות שציינו בספרים ר"ת וגימ' ורמזים ודאי ראוי להוסיפם. אני מתכוון שבמקום לכתוב 'ראשי תיבות' אפשר לכתוב גם 'ר"ת' כמקובל בכל הספרים. {{שכח לחתום|המעוררים}}<br />
:::בקשר לשאלת{{א|המעוררים|ך}} הראשונה: אדמו"ר וחז"ל אפשר להשאיר. חוה"מ, אישית נראה לי שאפשר להשאיר (אם כי עדיף לפתוח), לא יודע אם כולם יסכימו. ערש"ק ודומיו נהוג לפתוח. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 18:05, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
::::מי מוסמך לקבוע בזה?[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] ([[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]]) 20:52, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::לקבוע - המכלולאים כקבוצה עם הסכמה יחסית גורפת, או מדיניות מוכתבת מלמעלה. <br />
:::::קח בחשבון שהסיכוי להציץ לרגע קט ומיד לשאוף שדברים שבנו כאן במשך זמן לא מועט והרבה השקעה ישתנו בין רגע כאשר אפילו לא הוכחת שאתה מבין את הטענות לאשורן - נמוך למדי. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 20:56, 20 במרץ 2018 (IST) <br />
::::::אם המכלולאים אז נחכה לדעתם ואם מדיניות אז נחכה לדעתם. את הסוגיה אני מכיר לא מהיום ולא יודע מה אני ריך להוכיח שהבנתי. אולי גם אתה לא הבנת אותי. צר לי על היחס שאני מקבל כאן על ההתחלה. זה מתאים יותר לויקיפדיה ולא לנו.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] ([[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]]) 21:22, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::::כבר הבעתי את דעתי ב[[שיחת משתמש:ניסוך המים|דף שיחתי]], והיא ש'הקב"ה' (ראה מה שהערתי שם), 'וכו' ', וכפשוט 'אדמו"ר' ו'חז"ל' (שכשם שהוא נכתב כך הוא נקרא) - אפשר לכתוב בר"ת. משא"כ 'ר"ת', 'ע(ר)ש"ק', ואפילו 'חוה"מ' שהם ר"ת פחות מוכרים - כדאי למעט בכתיבתם. כפשוט, אין זה שייך לדפי שיחה וכיו"ב. [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 22:29, 20 במרץ 2018 (IST) <br />
::::::::זה רעיון טוב לנהוג כפי מה שמקובל אצלינו. לכן גם 'נפק"מ' עדיף בר"ת. כדאי להכין רשימה מסודרת של המילים.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] ([[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]]) 22:50, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::::::מסכים עם הכלל שניסח {{א|ניסוח המים}} ועם העצה הפרקטית של {{א|המעוררים}} בעקבותיה, שתהיה לנו רשימה מסודרת. {{א|Davidnead|דוד}}, תרצה להפנות את המעוררים למקום הנכון לפתוח רשימה ואולי להוסיף שם מה שכבר יש לגביו נוהל/הסכמה? [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 23:19, 20 במרץ 2018 (IST) <blockquote></blockquote><br />
{{שבירה}}לא אדע מדוע מאסו {{א|ניסוך המים|אחי}}{{א|המעוררים|נו}} בלשון אבותינו, ובחרו להם דרך מעקשת ופתלתלה אשר לא הלכנו בה. הלא מאז ומקדם בעת כתוב ה' את תורתו הקדושה - לא כתבה בראשי תבות, וגם רבותינו התנאים והאמוראים ואחריהם הגאונים והראשונים כמעט ולא כתבו בראשי תבות, ורב דבריהם היו בתבות שלמות ברורות וצחות, כאשר נראה נכוחה בכתבי היד הרבים מספר. רק בעת הופעת הדפוס בידי האדומים שנואי הא-להים, כתבו בראשי תבות למען המעט בהוצאות הדפוס. ומדוע נבחר לכת בדרכם, עלינו להשמר מכל משמר מלשון האומות, ומלשון הכופרים, וגם מקצורי התבות, אך ורק בלשון התורה הקדושה כאשר צונו א-להינו, וכאשר זעק על זה נחמיה התרשתא, ב[[s:נחמיה יג/טעמים|סדר העשירי מספר עזרא]]. ולשומעים ינעם ותבא עליהם ברכת טוב. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 23:33 (IST)<br />
:א. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]], אני מוחה על ביזוי כבודם של רבותינו גדולי ישראל שכולם ללא יוצא מן הכלל כותבים בראשי תיבות ולטענתך "בחרו להם דרך מעקשת ופתלתלה אשר לא הלכנו בה" כו' עפ"ל. ב. דומני שטעות היא בידך לומר שרק בעת הדפוס החלו להשתמש בר"ת, והמומחים לכת"י טרם המצאת הדפוס יבואו ויעידו. ג. אינני מסכים עם [[משתמש:המעוררים|המעוררים]] לגבי כתיבת נפק"מ (דרך אגב, מילה לא אנציקלופדית שבכללות לא שייך להכניסה לערכים) וכן אני מתנגד לכתיבת רוב הר"ת בתוך הערכים מלבד ר"ת מסוימים מאד. [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 23:41, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
::ברוך תהיה לה' על אשר ברכתני ללחך עפר, כי חפץ הייתי עד מאד ללחך את עפר צדיקי וקדושי ישראל כלם. אך כאשר יבא אדם ויזעק בקול גדול על חרוף דרך אבותינו כאשר נכתוב בתבות שלמות, ענה אענה לו כאשר השכילנו בינה אדוננו שלמה מלך ישראל {{ציטוטון|עֲנֵ֣ה כְ֭סִיל כְּאִוַּלְתּ֑וֹ פֶּן־יִהְיֶ֖ה חָכָ֣ם בְּעֵינָֽיו}}, כי לא היתה ולא תהיה שום מעלה אמתית בעבודת ה' א-להינו כאשר נכתוב בראשי תבות, ואין זה כי אם אשר חפצו להקל מעבודתם, והעוסקים במלאכת הקדש ירצו להקל על קוראי הדברים לבל יקשה בעיניהם. וככל אשר נרחיב את גבל שומעי לקח ה' מפי מקלדתנו כן נרחיב את גבולות הקדושה עד אשר תפוצינה על פני כל הארץ ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 23:50 (IST)<br />
:::אה"נ, אף אני סבירא לי ש'''בדרך כלל''' אין תועלת בכתיבת ראשי תיבות, אך בשביל נוחות הכותבים ואף הקוראים - שכן יש חוסר נוחות בראיית מילים רבות כשדי במילה אחת - יש לנהוג (וכן נהגו אבותינו ורבותינו (שחירפתם על לא דבר ולא השבת על כך ולא כלום), אך אין לזה כל שיכות לעניננו) בכתיבת ר"ת. [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 00:06, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
::::סלח נא לי, אך אמרתי בלבי כי אם עד הנה לא הבנת מה היתה הכונה בדברי, לא אוכל באר עוד. יאריך ה' ימיך ושנותיך בנעימים. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 00:14 (IST)<br />
:::::רק אוסיף זאת, כי רק עתה שמתי אל לבי אשר {{א|ניסוך המים|חלקת}} על דברי על ראשי התבות טרם בא הדפוס. אם בקשת את דברי המומחים לכתבי היד, הנה הם לפניך, הרבה מאד הגיתי בכתבי היד, וזה דרכי מקדם. אך שים נא לבך כי לא אמרתי אשר לא היו כותבים בראשי תבות כלל, כי אם אשר כמעט ולא כתבו בראשי תבות. ראשי התבות התרבו עד ללא הכר מעת הופעת הדפוס, ורבו למאד שגגות הדפוס מפני אשר שנו את הדברים לקצרם, וכאשר באו המדפיסים אשר אחריהם ופתחו את ראשי התבות שבשו מאשר כתב הגאון בכתב ידו. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 00:24 (IST)<br />
::::::אני חושב שבדורות האחרונים ממש, התחילו לפתוח את כל הר"ת שנהגו בהם שנים רבות. וזה בגלל שהרבה מתקשים בקריאה נכונה של ראשי תיבות. לכן כאן גם ראוי להימנע מכל ר"ת אפילו אם כולם מכירים חוץ מר"ת שכבר נהפכו למילה בפני עצמה. כמו {{א|י. ברקוביץ}} אני רואה שהתורה עצמה לא נכתבה בר"ת, אבל מאידך התורה שבע"פ שלא ניתנה ליכתב היא שכתבו בה ר"ת רבים. ובגמרא נמצא דבר דומה בעיניין טבלא של סוטה שנכתבה בביהמ"ק שנכתבה נוטריקון כי אסור לכתוב מגילה לתינוק להתלמד בה. [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 09:50, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::::ואני חושב שהדיון הזה ליצני, מופקע מעיקרא, ומנוגד למדיניות המכלול הבסיסית. המכלול כתוב בעברית תקנית, למען נוחות הקריאה של קהל היעד העיקרי שלו. עברית תקנית פותחת ראשי תיבות, אלא במקום שנקרא "ראשי תיבות שהפכו למילה". מי שחפץ - יכול לדפדף בהיסטוריה הארכאית של המכלול, למשל בגרסאות הראשונות של העמוד הראשי, ולראות את "חכמת מפקחי הגלים" במקום "ארכיאולוגיה" וכדו' - ושיצביע בעד. בזמנו מדיניות לשונית זו סולקה בבושת פנים מהמכלול. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 10:13, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
{{שבירה|7}}זה לא דומה. אנחנו לא ממציאים מילים חדשות אבל למה לא לכתוב ר"ת המוכרים לכולם, כמו ק"ו או סיפור יצי"מ? האמת שאין בזה קו ברור אולי גם גז"ש וכו"פ (כלל ופרט, או כפתור ופרח, ואולי בכלל כרתי ופלתי?) [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 10:26, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
:כי זה לא נוח, ולא מקובל בעברית תקנית. כתיבה ספרותית תקינה היא לפתוח ראשי תיבות ולא לנקוט בקיצורים, כך נעים ונוח לעין. מלבד ר"ת שמשמשים גם בלשון הדיבור. כמו 'רשב"א' למשל. האם אתה כותב גם 'רה"מ' במקום ראש הממשלה רק בגלל שזה מוכר לכולם? או שמא מתוך איזה רצון לקבל תחושה של בית מדרש דוחפים ראשי תיבות שלא במקומם. אפילו בספרים תורניים כיום (הערוכים לשונית, לא העילגים) המגמה לפתוח ר"ת. דיו לא עולה כסף, כ"ש דיו וירטואלי. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 10:51, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
::זה חלק מהויכוח זה רק דיו או שיש בזה עניין תורני מסויים? רה"מ כך כתוב בעיתונים. ויש הרבה ר"ת שהיגיעו מהצבא. אז מה הבעייה בר"ת שהיגיעו ממקור תורני. למה את זה למחוק? [[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 11:02, 21 במרץ 2018 (IST) <blockquote>אוי ואבוי 'תחושה של ביהמ"ד' הצילו! נו דוקא בגלל זה אנחנו רוצים שיפה כזאתי. המכונים התורניים באמת נבדלים בין אלו שמגמת האקדמיה מול עיניהם לבין אלו שמתחברים לשורשים. הדימיון למה שכתוב בתורה בענין ר"ת הוא מגוחך. ובענין הראשונים שאלתי למישהו שעוסק רבות בכתבי ידות והוא אמר לי שזה מאד מקובל היה אז. בהתחלה זה היה 'השלמת תיבה' למחצה ושליש תיבות ואחר כך זה הפך לאותיות בודדות (כזה: א'ע'פ'כ'). וכל זה הרבה לפני המצאת הדפוס שהיתה רק בתחילת האחרונים. אגב, גם בגמ' (שבת קה:) אי' ר"ת על נמרצ"ת. וגם אני מוחה על ביזוי כבוד רבותינו. בענין ר"ת שמתקשים בהם מסתבר שראוי לפתוח אבל בר"ת כמו ביהמ"ק אעפ"כ וכיו"ב אין שום סיבה לפתוח. יותר נח לקרוא את זה ככה. לקרוא לדיון הזה ליצני זה גובל ביוהרא. מי קבע את המדיניות הבסיסית ועל סמך מה? אני לא חושב שיש כזו מדיניות שמתגדת לר"ת המקובלים בביהמ"ד (והנה עוד ר"ת שעדיפים מאשר לפתוח אותם). לא דיברנו על המצאת מלים אלא על כתיבת מילים שיותר מקובלות אצלינו. זה לא בגלל חסכון או לא חסכון אלא בגלל שיהיה יותר נעים לבן תורה לקרוא את הדברים פה וממילא הכלל של לשון הדיבור לא תקף פה כי לא מדובר על שמיעת הדברים אלא על כתיבתם. אני שב וממלליץ לפתוח רשימה מסודרת על המלים שכולם מסכימים וכך נלך צעד אחר צעד עד להשלמת המאגר. יהודה אשמח אם תפתח רשימה כזו ונשלים אותה. אני לא יודע איך ואיפה אפשר לפתוח דף כזה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 11:26, 21 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
:::אבקש מחילה ברבים מר' [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] שיחי' ואברכו בכל הברכות וכו' וכל המברך מתברך, ואבקשו שיבאר את דבריו מדוע אין להשתמש בר"ת, אם כי אינני חוזר מדברי הקודמים אלא ממעט התבטאויות חריפות שנכתבו בעידנא דריתחא (את דעתי בעניין ר"ת כבר הבעתי לעיל, ונראה שכן דעת רוב חו"ר המכלול). [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 14:55, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
== ה' או הקב"ה ==<br />
בעקבות דברי ניסוך המים בדף שיחתו. אני גם חושב שעדיף לכתוב הקב"ה מאשר ה'. לחילונים וכדו' אומרים ה' אבל אצלנו אומרים הקב"ה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] ([[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]]) 22:47, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:בעיני שתי האפשרויות קבילות. [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 23:20, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
::ככותבי בדף שיחתי, לענ"ד עדיף לכתוב הקב"ה ולאו מטעם [[משתמש:המעוררים|המעוררים]], אלא שבכתיבה נראה יותר מכובד (היינו '''כתיבה''' מכובדת) הקב"ה משאר כינויים. [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 23:43, 20 במרץ 2018 (IST)<br />
:::גם אני מצטרף--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 09:45, 21 במרץ 2018 (IST) <blockquote>האים ניתן לקבוע כעת את הדברים? כעת יש 3 שמעדיפים כתיבת הקב"ה ו1 ששתיהם שוים לו.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 13:20, 21 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
::::אעיר רק כי להיות מכלולאי עם זכות הצבעה דרוש מינימום של ותק וכמות עריכות. [[משתמש:Davidnead|דוד]] ([[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]]) 19:05, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
:::::א. איפה זה כתוב? ב. מה המטרה בזה?? זה גם כן אופן איך לשמור מ'דעות זרות' וליאש עורכים שבאים לשמור על המקום? ג. כמה זה 'ותק' וכמה עריכות נדרשות? האים כל אחד יכול להחליט את זה? חוץ מזה במקרים כאלו לא נראה לי שזה נדרש בכלל כל הסיפור. רואים ברור מה העורכים מעדיפים. אני רוצה שיוסף יבדוק במכון אם זה נכון ואם כן לשנות את זה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 19:30, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::אענה שוב את חלקי מעט, אף כי נלאתי מבאר את הדברים הנכוחים, אולי יחוס אולי ירחם, ואולי ישכיל בינה כי לא כל אשר יהגה בלבו שלא כמוהו רע וחוטא הוא, והוכיחו מעשיו כי חפצו לעכור את ישראל, את ה' ואת תורתו הקדושה אשר נתן לנו ביד משה.<br />
::::::האיש אשר לא בא הנה בהבנה כי יש אנשים רבים מבני ישראל, וכשם שאין פרצופיהם דומים זה לזה כן אין דעותיהם דומות זו לזו, והוא בטוח בזדון לבו כי הוא הוא צדיק יסוד העולם, וכל המתוכח עמו כחולק על השכינה. האיש הזה אין מקומו פה, וטוב יעשו השוטרים (המכונים פה "מפעילי מערכת") אם ימנעוהו מערוך פה. אם אראה כי אותו אדם עודנו מחזיק ברעתו, ומחרף את כל העומד בדרכו, אבקש זאת מן השוטרים, ואני תפלה כי יקבלו את דברי. כי רע עלי מעשי האיש הזה יותר מכל הרעות אשר ראה מקום זה מיום עמדו על דעתו, ואף כי צעיר אנכי לימים במקום, אך התבוננתי היטב במשך זמן רב על מעשי המקום הזה, וישר הוא בעיני, ומי אשר אין הדברים ישרים בעיניו נכונו לו מקומות רבים וטובים אחרים, ואל נא יבא הנה לדבר סרה ולחרף ולגדף ככל העולה על רוחו, ואל נא יבאיש את הרעות והאהבה השוררת בין היושבים במקום הקדוש הזה. הכותב בברכת "כי ימינך פשוטה לקבל שבים", הקטן [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 19:42 (IST)<br />
:::::::אני לא יודע מי שמך לאחראי על מניעת עורכים ומאין חשבת בכלל ככה. אני גם לא יודע מה הסמכויות שלך ומי שלח אותך. אני רק שם לב שמקרוב באת ואתה כמעט לא עורך פה אלא אם כן לשמור על מקדשי ויקליפדיה. אין לך סמוכות לומר על מעשי שהם רעים ודוקא מתוך כך ניכרת כונתך. ירא המכון וישפוט. בינתיים שים לב בדיון הזה לדוגמא הרוב הסכימו איתי ובינתיים לא ראיתי כל מתנגד לכך ואתה עוד אומר שאני לא מסוגל לקבל דעות של אחרים. נ.ב. לשון מקרא אינה מפצה על תוכן הדברים. היא פשוט מיותרת בענין זה.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 19:52, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
::::::::חזיתי דמאיסא {{א|המעוררים|עלך}} לישנא דאורייתא, ואכתב בלישנא דארמאה כדכתבו רבנן בתלמודא. לא סלקא דעתך למיסבר דאיכא טובי מיהודאי דאתרא הדין דלא אתיבו מדעם על פתגמך, ולא משום דשפירין אינון בעיניהון, אלא משום דלא חשיבין אינון בעיניהון לאתבא עליהון. ומכל מקום, לא תקין פתגמא הדין דעבדית, דלפתגמך - פלוגתא אי למכתב '''ה'''' אי למכתב '''הקב"ה''' (ואנא סביר דאית למכתב '''קודשא בריך הוא''', ובדיעבד אפשר למכתב '''רבונא דעלמא כולא''') - דא איהי פלוגתא בעיקרי אורייתא דמשה, ומאן דסבר דצריך למכתב ה' איהו מאן דבעי לייאשא משתמשין דאתו למיטר ית אתרא הדין. אית בי מדרשא חד בירושלם קרתא דשופריא, ונטורי קרתא שמיה, תמן יתבין אינון דסברין דנטרין ית כל עלמא, וכל מאן דפליג עליהון איהו מחריב ית תורת משה, ודיניה כדין שבתי בר מרדכי צבי שר"י וכדין משה בר מנחם מענדיל דמן ברלין שר"י, ושאר פושעי ישראל. מאן דבעי לאשתתפא ב"אנצקלופדיא" דכולי עלמא חברין בה, בעי למידע דאית בין חברין פלוגתין טובי, וכולהו בעי למעבד רעוא דקודשא בריך הוא. לספרא על פלוגתא דבין רבנא משה יהושע ואחוהי רבנא מרדכי, אפשר ואפשר דאית ביה משום שמתא דקדמונאי, ברם לחסדא גבר מישראל דליתך ידע כלל ית עובדוהי, ולחוד דא דפליג עלך בכמה פתגמין, דא איהו ודאי פתגם בישא, ורחמנא אמר "ואהבת לרעך כמוך", "לא תקלל חרש", "לא תשנא את אחיך בלבבך", וכו' וכו'. קודשא בריך יברך יתך בכל מילי דמיטב, ואנת תוב מאורחתך בישתין והוא רחום יכפר עון וגו'. [[משתמש:י. ברקוביץ|י. ברקוביץ]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 21:32 (IST) <br />
:::::::::תגובה ליצנית ובלתי משעשעת. הכי קל זה להגיד למישהו שהוא קיצוני כו' ושהוא לא בסדר כי 'ואהבת לרעך' כו'. אני רוצה לדון באופן נורמלי ומה שאני דנתי בו רק מראה שיש כאן מספיק כאל שנענו לזה והסכימו להעדיף את 'הקב"ה'. אם יש מישהו שמצטרף אליך להצעותיך נהדר אבל בינתיים נספור לפי רוב המשתמשים. להבא אם תמשיך לדון בי אישית ובמגמתי וכדו' אני ימנע מלענות לך בגלל שלא באתי לפה למלחמות או לשחק בשפות שונות. אתה יכול להגיד אם אתה רוה את השינוי או לא רוצה אבל לא להסיט את הדיון למקומות שלא קשורים.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 23:49, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
{{שבירה}}לדעתי לא מתאים לכתוב הקב"ה בפסוקים במקום ה'. "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה..." מתאים יותר מאשר "וַיֹּאמֶר הקב"ה אֶל מֹשֶׁה..." [[משתמש:עידו|עידו]] ([[שיחת משתמש:עידו|שיחה]]) 00:42, 22 במרץ 2018 (IST)<blockquote>הערה נכונה. אם אנחנו מדברים על פסוק אז צריך להיזהר ולהשאיר את שם ה' כפי שהיה עד עכשו.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 09:27, 22 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
:::{{א|י. ברקוביץ}} וכי יאות למשתעי בלישנא דממלל ביה לבן ארמאה רשיעא? {{קריצה}} [[משתמש:קיש קיש קריא|קיש קיש קריא]] ([[שיחת משתמש:קיש קיש קריא|שיחה]]) 13:33, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::::לשונות הפסוקים אינם נוגעים לענייננו, והדבר פשוט לכל בר דעת (הרי גם בויקיפדיה לא שינו בציטוטי הפסוקים ל'א-לוהים'), נראה ש[[משתמש:עידו|עידו]] התכוון לעניין אחר.<br />
::::(משום מה יש ההופכים כל דבר (כתיבת או אי כתיבת ר"ת, כתיבת ה' או שאר כינויים) לעניין עקרוני, בשעה שהעניין היחיד הנוגע כאן הוא נוחות הכותבים והמשתמשים והכתיבה בצורה מכובדת, ולא עניין הנוגע לדת) [[משתמש:ניסוך המים|ניסוך המים]] • [[שיחת משתמש:ניסוך המים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:33, 22 במרץ 2018 (IST) <blockquote>ברור שלא מדובר באיסור משס"ה לאוין אבל גם לבישת כיפה היא בכלל אפילו לא חובה מדרבנן. הרעיו ןהוא רק שצריך לשמר את איך שאנחנו רגילים במקום שאין סיבה טובה לשנות. בענין שלנו זה גם יותר טוב וגם יותר מכובד.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 15:42, 22 במרץ 2018 (IST)</blockquote><br />
<br />
== תאריך לעז ==<br />
<br />
נכנסתי עכשיו לערך של מחסום ארז וראיתי שההוא מלא בתאריכים נוצריים. אני לא מבין למה צריך דוקא תארכים כאלה. אני חושב שכל חרדי נורמלי מכיר יותר תאריכים יהודיים מאשר גויים. ראוי להחליף את כל התאריכים בערכים ליהודיים. עוד לא ראיתי שום גוף חרדי שמדפיס דברים בתאריך לועזי חוץ מכאלו שבקצה המחנה[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע"ח • 13:15, 21 במרץ 2018 (IST)<br />
:או חוצניקים. {{א|המעוררים|כדאי}} להחליף את התאריכים אבל נראה לי שבכגון זה משאירים את הלועזי בסוגריים.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 11:11, 22 במרץ 2018 (IST)<br />
::ברוב לוחות השנה יש תאריך לועזי. ותראה את מה שכותב על זה בעל הלוח "דבר בעיתו"--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 11:11, 22 במרץ 2018 (IST) <blockquote>לוח שנה זה משהו אחר.יש הרבה אנשים שעובדים עם תאריך לועזי [עד ביאת גוא"צ שישיב את תפארת בית דוד וכל העמים יקראו בשפה אחת] ולכן צריכים את זה. הערכים שלנו הם לא לוח שנה וחרדי נורמלי מספיק שכותבים לו שהרב אלישיב נפטר בתאריך פלוני - יהודי. התאריך הלועזי מיותר ואף מגוחך.[[משתמש:המעוררים|המעוררים]] • [[שיחת משתמש:המעוררים|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ח • 11:16, 22 במרץ 2018 (IST)</blockquote></div>המעוררים