https://www.hamichlol.org.il/w/api.php?action=feedcontributions&user=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94+1&feedformat=atomהמכלול - תרומות המשתמש [he]2024-03-28T20:29:42Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.39.6https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2_%D7%99%D7%99%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9F&diff=502306המכלול:מבצע ייבוא וסינון2018-08-30T06:15:44Z<p>יהודה 1: /* יעדים יומיים */</p>
<hr />
<div><br />
{{סינון/ניווט}}<br />
'''מבצע ייבוא וסינון''' הוא מיזם מיוחד של פעילות מואצת, על מנת ליבוא למכלול ולסנן את כל ויקיפדיה העברית עד חנוכה תשע"ט.<br />
<br />
לשם הגשמת היעד השאפתני יצא המכלול במבצע ענק! החל מכ"ט סיוון ועד ב' טבת (נר שמיני של חנוכה) בכל יום נסנן במכלול 1000 ערכים!, במהלך תקופת הייבוא, נשתדל לרכז את כל המשאבים לשם הגשמת מטרה זו.<br />
<br />
===יעדי המבצע===<br />
#החל מתחילת המבצע כ"ח סיוון תשע"ח, ועד לסופו בנר שמיני של חנוכה - יבוא וסינון של 1000 ערכים כל יום.<br />
<br />
#עד סוף חנוכה תשע"ט, יבוא כל ויקיפדיה העברית למכלול, תוך סינון כל התכנים הבעייתיים, והגשה לקוראי המכלול את כל התוכן הויקיפדי כשהוא נקי ומסונן.<br />
<br />
#עד סוף חנוכה תשע"ט, סיווג כל התכנים הבעיתים הדורשים 'תיקון כבד', במטרה לתקנם ולכתבם מחדש באספקלריה תורנית בשלב השני של מערך הסינון.<br />
<br />
===יעדים יומיים===<br />
בתחילת המבצע היה במכלול 66,855 ערכים. היום יש {{מספר ערכים}} ערכים.{{ש}}<br />
<br />
{| class="mw-collapsible wikitable" style="background-color: #FFFFF0; width:100%"<br />
|יום למבצע<br />
|תאריך<br />
|יום בשבוע<br />
|מספר ערכים בסוף היום<br />
|סטטוס עמידה ביעד<br />
|יעד ערכים יומי<br />
|-<br />
|1<br />
|כ"ט סיוון<br />
|יום ג'<br />
|67,155<br />
|{{וי}} <br />
|300<br />
|-<br />
|2<br />
|ל' סיוון<br />
|יום ד'<br />
|67,655<br />
|{{וי}} <br />
|500<br />
|-<br />
|3<br />
|א' תמוז<br />
|יום ה'<br />
|68,355 <br />
|{{וי}} <br />
|700<br />
|-<br />
|4<br />
|ב' תמוז<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|69,255 <br />
|{{וי}} <br />
|יתרות: 200<br />
|-<br />
|5<br />
|ד' תמוז<br />
|יום א'<br />
|70,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|6<br />
|ה' תמוז<br />
|יום ב'<br />
|71,255 <br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|7<br />
|ו' תמוז<br />
|יום ג'<br />
|72,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|8<br />
|ז' תמוז<br />
|יום ד'<br />
|73,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|9<br />
|ח' תמוז<br />
|יום ה'<br />
|74,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|10<br />
|ט' תמוז<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|75,255<br />
|{{וי}}<br />
|יתרות: 1000<br />
|-<br />
|11<br />
|י"א תמוז<br />
|יום א'<br />
|76,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|12<br />
|י"ב תמוז<br />
|יום ב'<br />
|77,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|13<br />
|י"ג תמוז<br />
|יום ג'<br />
|78,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|14<br />
|י"ד תמוז<br />
|יום ד'<br />
|79,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|15<br />
|ט"ו תמוז<br />
|יום ה'<br />
|80,255 <br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|16<br />
|ט"ז תמוז<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|81,255<br />
|{{וי}}<br />
|יתרות: 1000<br />
|-<br />
|17<br />
|י"ח תמוז (צום)<br />
|יום א'<br />
|82,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|18<br />
|י"ט תמוז<br />
|יום ב'<br />
|83,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|19<br />
|כ' תמוז<br />
|יום ג'<br />
|84,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|20<br />
|כ"א תמוז<br />
|יום ד'<br />
|85,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|21<br />
|כ"ב תמוז<br />
|יום ה'<br />
|86,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|22<br />
|כ"ג תמוז<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|87,255<br />
|{{וי}}<br />
|יתרות: 1000<br />
|-<br />
|23<br />
|כ"ה תמוז<br />
|יום א'<br />
|88,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|24<br />
|כ"ו תמוז<br />
|יום ב'<br />
|89,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|25<br />
|כ"ז תמוז<br />
|יום ג'<br />
|90,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|26<br />
|כ"ח תמוז<br />
|יום ד'<br />
|91,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|27<br />
|כ"ט תמוז<br />
|יום ה'<br />
|92,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|28<br />
|א' אב<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|93,255<br />
|{{וי}}<br />
|יתרות: 1000<br />
|-<br />
|29<br />
|ג' אב<br />
|יום א'<br />
|94,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|30<br />
|ד' אב<br />
|יום ב'<br />
|95,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|31<br />
|ה' אב<br />
|יום ג'<br />
|96,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|32<br />
|ו' אב<br />
|יום ד'<br />
|97,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|33<br />
|ז' אב<br />
|יום ה'<br />
|98,255<br />
| rowspan="2" |{{וי}}<br />
| rowspan="2" |1000<br />
|-<br />
|34<br />
|ח' ט' י' אב<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|98,906<br />
|-<br />
|35<br />
|י"א אב<br />
|יום ב'<br />
|99,906<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|36<br />
|י"ב אב<br />
|יום ג'<br />
|100,906<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|37<br />
|י"ג אב<br />
|יום ד'<br />
| 101,424<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|38<br />
|י"ד אב<br />
|יום ה'<br />
| 102,424<br />
| rowspan="2" |{{וי}}<br />
| rowspan="2" |1000<br />
|-<br />
|39<br />
|ט"ו אב<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|102,829<br />
|-<br />
|40<br />
|י"ז אב<br />
|יום א'<br />
|103,829<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|41<br />
|י"ח אב<br />
|יום ב'<br />
|104,829<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|42<br />
|י"ט אב<br />
|יום ג'<br />
|105,829<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|43<br />
|כ' אב<br />
|יום ד'<br />
|106,706<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|44<br />
|כ"א אב<br />
|יום ה'<br />
|107,411 <br />
| rowspan="2" |{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|45<br />
|כ"ב אב<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|107,740<br />
|יתרות לשבוע הבא:40<br />
|-<br />
|46<br />
|כ"ד אב<br />
|יום א'<br />
|108,740<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|47<br />
|כ"ה אב<br />
|יום ב'<br />
|109,740<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|48<br />
|כ"ו אב<br />
|יום ג'<br />
|110,740<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|49<br />
|כ"ז אב<br />
|יום ד'<br />
|111,366<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|50<br />
|כ"ח אב<br />
|יום ה'<br />
|112,366<br />
| rowspan="2" |{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|51<br />
|כ"ט אב<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|112,587<br />
|יתרות לשבוע הבא:21<br />
|-<br />
|52<br />
|א' אלול<br />
|יום א'<br />
|113,587<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|53<br />
|ב' אלול<br />
|יום ב'<br />
|114,587<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|54<br />
|ג' אלול<br />
|יום ג'<br />
|115,587<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|55<br />
|ד' אלול<br />
|יום ד'<br />
|116,587<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|56<br />
|ה' אלול<br />
|יום ה'<br />
|117,587<br />
| rowspan="2" |{{וי}}<br />
| rowspan="2" |1000<br />
|-<br />
|57<br />
|ו' אלול<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|117,653<br />
|-<br />
|58<br />
|ח' אלול<br />
|יום א'<br />
|118,590<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|59<br />
|ט' אלול<br />
|יום ב'<br />
|119,590 <br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|60<br />
|י' אלול<br />
|יום ג'<br />
|120,010<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|61<br />
|י"א אלול<br />
|יום ד'<br />
|121,022<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|62<br />
|י"ב אלול<br />
|יום ה'<br />
| rowspan="2" |122,084 <br />
| rowspan="2" |{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|63<br />
|י"ג אלול<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|יתרות לשבוע הבא: <br />
|-<br />
|64<br />
|ט"ו אלול<br />
|יום א'<br />
|123,084<br />
|{{וי}}<br />
|,1000<br />
|-<br />
|65<br />
|ט"ז אלול<br />
|יום ב'<br />
|124,084<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|66<br />
|י"ז אלול<br />
|יום ג'<br />
|125,084<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|67<br />
|י"ח אלול<br />
|יום ד'<br />
|126,084<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|68<br />
|י"ט אלול<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|{{התקדמות|{{#חשב: {{מספר ערכים:R}}-127084 }}|1000}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|69<br />
|כ' אלול<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|70<br />
|כ"ב אלול<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|71<br />
|כ"ג אלול<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|72<br />
|כ"ד אלול<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|73<br />
|כ"ה אלול<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|74<br />
|כ"ו אלול<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|75<br />
|כ"ז אלול<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|76<br />
|ג' תשרי (צום)<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|77<br />
|ד' תשרי<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|78<br />
|ה' תשרי<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|79<br />
|ז' תשרי<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|80<br />
|ח' תשרי<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|81<br />
|י"א תשרי<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|82<br />
|ט"ז תשרי (א' דחוה'מ)<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|83<br />
|י"ז תשרי (ב' דחוה'מ)<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|84<br />
|י"ח תשרי (ג' דחוה'מ)<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|85<br />
|י"ט תשרי (ד' דחוה'מ)<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|86<br />
|כ"ג תשרי (אסרו חג)<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|87<br />
|כ"ד תשרי<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|88<br />
|כ"ה תשרי<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|89<br />
|כ"ו תשרי<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|90<br />
|כ"ח תשרי<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|91<br />
|כ"ט תשרי<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|92<br />
|ל' תשרי<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|93<br />
|א' חשוון<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|94<br />
|ב' חשוון<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|95<br />
|ג' חשוון<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|96<br />
|ה' חשוון<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|97<br />
|ו' חשוון<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|98<br />
|ז' חשוון<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|99<br />
|ח' חשוון<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|100<br />
|ט' חשוון<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|101<br />
|י' חשוון<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|102<br />
|י"ב חשוון<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|103<br />
|י"ג חשוון<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|104<br />
|י"ד חשוון<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|105<br />
|ט"ו חשוון<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|106<br />
|ט"ז חשוון<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|107<br />
|י"ז חשוון<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|108<br />
|י"ט חשוון<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|109<br />
|כ' חשוון<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|110<br />
|כ"א חשוון<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|111<br />
|כ"ב חשוון<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|112<br />
|כ"ג חשוון<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|113<br />
|כ"ד חשוון<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|114<br />
|כ"ו חשוון<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|115<br />
|כ"ז חשוון<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|116<br />
|כ"ח חשוון<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|117<br />
|כ"ט חשוון<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|118<br />
|ל' חשוון<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|119<br />
|א' כסלו<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|120<br />
|ג' כסלו<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|121<br />
|ד' כסלו<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|122<br />
|ה' כסלו<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|123<br />
|ו' כסלו<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|124<br />
|ז' כסלו<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|125<br />
|ח' כסלו<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|126<br />
|י' כסלו<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|127<br />
|י"א כסלו<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|128<br />
|י"ב כסלו<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|129<br />
|י"ג כסלו<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|130<br />
|י"ד כסלו<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|131<br />
|ט"ו כסלו<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|132<br />
|י"ז כסלו<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|133<br />
|י"ח כסלו<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|134<br />
|י"ט כסלו<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|135<br />
|כ' כסלו<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|136<br />
|כ"א כסלו<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|137<br />
|כ"ב כסלו<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|138<br />
|כ"ד כסלו<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|139<br />
|כ"ה כסלו<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|140<br />
|כ"ו כסלו<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|141<br />
|כ"ז כסלו<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|142<br />
|כ"ח כסלו<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|143<br />
|כ"ט כסלו<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|144<br />
|א' טבת<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|145<br />
|ב' טבת<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|}<br />
<br />
===פעילות המשתתפים במבצע===<br />
המשתתפים במבצע יפעלו לייבוא וסינון ערכים מויקיפדיה בהתאם למדיניות הייבוא והסינון. נשתדל כלנו לעמוד ביעד היומי של אלף ערכים.<br />
<br />
דרך הפעילות יכולה יכולה להיעשות באופן אקראי או באופן מסודר<br />
*ניתן לבחור ערך אקראי מויקיפדיה [[W:He:מיוחד:דף אקראי|כאן]], אחר כך אפשר להמשיך לקישורים שבאותו דף.<br />
*ניתן לבחור אות ולרוקן אותה מויקיפדיה באופן מסודר [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D מכאן]<br />
*ניתן לבחור נושא ולרוקן את הקטגוריות שלו באופן מסודר [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA מכאן]<br />
*ניתן ליבא ולסנן לפי בקשות קוראי המכלול [[המכלול:בקשת ערך|כאן]]<br />
*ניתן לייבא ולסנן במסגרת הכחלת ערכים בעמוד הראשי היומי. קישור "אדום" (לא קיים), צורם הוא בכל מקום. אבל בעמוד ראשי, הבעייתיות שבו גדולה. כולנו רוצים לראות את העמוד הראשי שלנו "מוכחל". מטרת המיזם היא לייבא את כל הערכים החסרים במכלול שהקישור אליהם מופיע בעמוד הראשי. ערכים אלו מוצגים בטקסט אדום, ועם ייבואם הם הופכים לכחולים - פעילים. סיימתם עם העמוד של היום? היכנסו ל[[המכלול:עמוד ראשי/מחר]]. סיימתם עם של מחר? רוצים להמשיך? היכנסו ל[[המכלול:עמוד ראשי/מחרתיים]]. סיימת עם של מחרתיים? ממשיכים? אל תצאו מהדף! פעלו לפי ההוראות: היכנסו ל[[עזרה:עריכת קוד מקור|עריכת קוד מקור]] > בקוד <nowiki>{{:עמוד ראשי|+2 day}}</nowiki> החליפו את הספרה {{קוד|2}} במספר הימים אותם אתם רוצים לדלג קדימה בתצוגת העמוד הראשי, אך עדיין אל תשמרו > לחצו על "תצוגה מקדימה". כעת תראו את הקישורים האדומים ותוכלו לטפל בהם כנדרש. רק זכרו והיזהרו לבל תשמרו את שינוי הספרה שביצעתם בדף [[המכלול:עמוד ראשי/מחרתיים]]. הוא בוצע רק בשביל הצגת הקישורים האדומים.<br />
<br />
*ניתן לייבא ולסנן את ערכי [[פורטל:ערכים בפרשה|"פרשת השבוע"]].<br />
<br />
====הפצת המבצע====<br />
המשתתפים במבצע יעזרו למכלולאים אחרים להבין את שיטת העבודה של הייבוא והסינון ויעודדו אותם לעזור במבצע.<br />
<br />
===משתתפים===<br />
(משתמש שבחר אות או קטגוריה, יציין אותה ליד שמו) <br />
{{משתמש משתתף במבצע ייבוא וסינון}}<br />
#אשתדל כל יום לפחות 10 ערכים, אתמקד לרוקן את הקטגוריות של ספורט--[[משתמש:נתנאל|נתנאל]] ([[שיחת משתמש:נתנאל|שיחה]]) 20:57, 12 ביוני 2018 (IDT)<br />
#מתחיל כרגע מהאות הראשונה של שמי: האות ש'. [[משתמש:שרגא|שרגא]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[File:Candle icon.png|25px|נר נשמה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> ל' בסיוון ה'תשע"ח • 21:47 (IDT)<br />
#קטגוריה ערים--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 22:28, 12 ביוני 2018 (IDT)<br />
#כל פעם שיטה אחרת. מי שמעוניין בערך מסויים יכול לכתוב לי בדף השיחה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ל' בסיוון ה'תשע"ח • [[משתמש:יהודה 1/שיתופיות|בואו נבנה את המכלול ביחד]] 22:35, 12 ביוני 2018 (IDT)<br />
#כל פעם שיטה אחרת --[[משתמש:ישראל יעקב|ישראל יעקב]] ([[שיחת משתמש:ישראל יעקב|שיחה]]) 23:49, 12 ביוני 2018 (IDT)<br />
#קטגוריות אקראיות. [[משתמש:מוטיאל|מוטיאל]] ([[שיחת משתמש:מוטיאל|שיחה]]) 23:57, 12 ביוני 2018 (IDT)<br />
#אקראי. [[משתמש:ישראל מאיר|ישראל מאיר]] ([[שיחת משתמש:ישראל מאיר|שיחה]]) 17:34, 13 ביוני 2018 (IDT)<br />
#אשתדל לעזור. כנ"ל [[משתמש:עם סגולה|עם סגולה]] ([[שיחת משתמש:עם סגולה|שיחה]]) 11:58, 14 ביוני 2018 (IDT)<br />
# מקווה למלאות את הערכים בבריאות הנפש בס"ד [[משתמש:מוח אחד|מוח אחד]] ([[שיחת משתמש:מוח אחד|שיחה]]) 22:40, 14 ביוני 2018 (IDT)<br />
#מייבא ערכים בעיקר מקטגוריות שמעניינות אותי (היתרון: צבירת ידע תוך כדי בדיקת הערך) --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]]) 01:12, 15 ביוני 2018 (IDT)<br />
# לקראת יום עיון בארכאולוגיה המתוכנן על ידי מטמוני ארץ, ערכי ארכאולוגיה, בל"נ כחמישים ערכים ביום. [[משתמש:אגודת מטמוני ארץ|אגודת מטמוני ארץ]] ([[שיחת משתמש:אגודת מטמוני ארץ|שיחה]]) 22:43, 19 ביוני 2018 (IDT)<br />
#ככל אשר יתן ה' בידי. [[משתמש:י. ברקוביץ|יעקב]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • י"ב בתמוז ה'תשע"ח • 12:32 (IDT)<br />
#אנסה לעזור [[משתמש:בן-ימין|בן-ימין]] ([[שיחת משתמש:בן-ימין|שיחה]]) 12:19, 1 ביולי 2018 (IDT)<br />
#משתדל לעזור אקראית. [[משתמש:איש יהודי|איש יהודי]] • [[שיחת משתמש:איש יהודי|שיחה]] • י"ב באב ה'תשע"ח • 19:30, 24 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
===מצב התקדמות כללי: ויקיפדיה - המכלול===<br />
{| class="wikitable"<br />
!{{רענון נתונים}}<br />
!מספר ערכים<br />
!%<br />
|-<br />
!ויקיפדיה<br />
!229,370<br />
!-<br />
|-<br />
|'''המכלול'''<br />
|'''{{מספר ערכים}}'''<br />
|'''{{#חשב: {{מספר ערכים:R}}/2000 round<br />
2}}'''<br />
|}<br />
{{התקדמות|{{מספר ערכים:R}}|200000}}<br />
===התנהלות בתקופת המבצע===<br />
במשך תקופת המבצע המכלולאים מתמקדים בייבוא וסינון, וקשה במקביל גם לפקח על תכנים חדשים. לכן בכל ערך חדש או בכל ערך שעבר שכתוב עריכה במשך תקופת הייבוא, בשעת הצורך כל מכלולאי יכול להסיף בו [[:קטגוריה:ביקורת עמיתים לאחר המבצע]]. <br />
<br />
כמו כן אם נפתח דיון חשוב באחד מדפי השיחה ויש לך דעה בעניין אבל אתה מבין שלא טוב כרגע לעכב את פעילות הייבוא והסינון ולהתעסק בדיון, פשוט שים שם {{תב|אחרי המבצע}} ותחתום את שמך, ותחתום את הדיון. דברים משמעותיים יקבעו אחרי המבצע. זה מתאים גם אם עולה בדעתך רעיון הצעה תוכל לציין אותה בקצרה בדף השיחה הרלוונטי ולשים {{תב|אחרי המבצע}}.<br />
כמו כן רצו על מנת שנוכל להיות יעילים ללא הסחות דעת והיגררות לדיונים מיגעים מומלץ במשך תקופת המבצע שלא להרבות בדיונים שלא בנושאי אספקלריה ומדיניות הסינון.</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%99%D7%A2%D7%93_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99&diff=502302תבנית:יעד יומי2018-08-30T06:14:16Z<p>יהודה 1: </p>
<hr />
<div>{{#תנאי:{{{מלא=כן}}}|{{מסגרת|יישור=מרכז|<small>'''{{צבע גופן|אפור|היעד היומי של}}'''</small>{{ש}}'''<small>[[המכלול:מבצע ייבוא וסינון|מבצע הייבוא הגדול]]</small>'''{{התקדמות|{{#חשב: {{מספר ערכים:R}}-127084}}|1000}}{{ש}}<small>{{צבע גופן|אפור|אתמול היו במכלול}}</small>{{ש}}{{צבע גופן|אפור|<small>127,084 ערכים</small>}}{{ש}}<small>{{צבע גופן|אפור|היעד היומי להיום</small>}} {{ש}}<small>{{צבע גופן|אפור|{{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx}} הוא:</small>}}{{ש}}{{צבע גופן|אפור|<small>128,084 ערכים</small>}}{{ש}}<small>{{צבע גופן|אפור|עכשיו יש במכלול}}</small>{{ש}}{{צבע גופן|אפור|<small>{{מספר ערכים}} ערכים}}|{{התקדמות|{{#חשב: {{מספר ערכים:R}}-71255}}|1000}}}}</small><br />
}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99&diff=502300בניהו שמואלי2018-08-30T06:13:20Z<p>יהודה 1: יהודה 1 העביר את הדף בניהו שמואלי לשם הרב בניהו שמואלי: כמקובל</p>
<hr />
<div>#הפניה [[הרב בניהו שמואלי]]</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99&diff=502299הרב בניהו שמואלי2018-08-30T06:13:20Z<p>יהודה 1: יהודה 1 העביר את הדף בניהו שמואלי לשם הרב בניהו שמואלי: כמקובל</p>
<hr />
<div>{{רב<br />
| שם = הרב בניהו שמואלי<br />
| שם בשפת המקור = <br />
| תמונה = קובץ:הרב בניהו שמואלי (משמאל) לצד הרב שלמה משה עמאר.jpg<br />
| כיתוב = הרב בניהו שמואלי (משמאל) לצד הרב [[שלמה משה עמאר]]<br />
| כינוי = <br />
| תאריך לידה עברי = [[כ' בתשרי]] [[ה'תשכ"א]]<br />
| מקום לידה = <br />
| מקום פטירה = <br />
| מקום קבורה = <br />
| תאריך לידה = [[11 באוקטובר]] [[1960]]<br />
| מקום פעילות = <br />
| השתייכות = [[חרדים ספרדים]]<br />
| תחומי עיסוק = [[קבלה]]<br />
| תפקידים נוספים = <br />
| רבותיו = הרב [[יהודה צדקה]], הרב [[בן ציון אבא שאול]], רבי [[מרדכי שרעבי]]<br />
| תלמידיו = <br />
| בני דורו = <br />
| חיבוריו = <br />
}}<br />
ה[[רב]] '''בניהו יששכר שמואלי''' (נולד ב[[כ' בתשרי]] [[ה'תשכ"א]], [[11 באוקטובר]] [[1960]]) הוא [[ראש ישיבה|ראש]] ישיבת המקובלים "[[ישיבת נהר שלום|נהר שלום]]" ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
נולד וגדל בירושלים, בנו של ה[[מקובל]] הרב שלום שמואלי. בגיל 11 החל ללמוד ב[[ישיבת פורת יוסף]]. למד אצל הרבנים [[יהודה צדקה]] ו[[בן-ציון אבא-שאול]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.neharshalom.co.il/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95/|כותרת=הרב בניהו – ידידי ישיבת נהר שלום|אתר=www.neharshalom.co.il|תאריך_וידוא=2016-11-18}}}} בהפסקת הצהריים למד עם המקובל הרב [[יוסף וולטוך]], ונסע מדי שבוע לרב [[מאיר אבוחצירא]] ב[[אשדוד]].<br />
<br />
לאחר שנישא למד בכולל פורת יוסף. לאחר פטירת הרב [[מרדכי שרעבי]] ([[ה'תשמ"ד]], [[1983]]), הזמינו אביו לפתוח כולל אברכים בישיבת "נהר שלום". כיום הוא עומד עם אביו בראשות הישיבה בשכונת [[נחלאות]] בירושלים.<br />
<br />
במשך שנים למד קבלה במוצאי שבת עם הרב [[יצחק כדורי]].<br />
<br />
מסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] מסר שיעורים בלוויין [[דר וסוחרת]] כמקדים לרב [[עובדיה יוסף]]. מדי יום ראשון מוסר שיעור המועבר בלוויין, ובשידור חוזר ב[[רדיו קול ברמה]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.neharshalom.co.il אתר ישיבת נהר שלום]<br />
* {{הספרייה הלאומית|שמואלי, בניהו יששכר בן שלום||בניהו שמואלי}}<br />
* [http://www.kikarhashabat.co.il/tag.php?t=%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99 כתבות על הרב שמואלי באתר כיכר השבת]<br />
* {{כיכר השבת|כיכר השבת|תיעוד: המקובל רבי בניהו שמואלי במערת המכפלה|208576|31 באוגוסט 2016}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שמואלי, בניהו}}<br />
<br />
[[קטגוריה:רבנים חרדים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים ספרדים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים מקובלים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבה ספרדים]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות לקבלה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]]<br />
{{ו}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9B%D7%A6%D7%90%D7%9F_%D7%9C%D7%98%D7%91%D7%97&diff=500733כצאן לטבח2018-08-29T20:04:11Z<p>יהודה 1: added Category:ביקורת עמיתים לאחר המבצע using HotCat</p>
<hr />
<div>"'''כְּצֹאן לְטֶבַח'''" הוא [[ניב (ביטוי)|ביטוי]] המתאר מי שהובל אל מותו ללא התנגדות, מבלי לנסות להתקומם ומבלי שניסה להגן על חייו, באמצעות [[דימוי]]ו ל[[צאן]] המובל ל[[שחיטה]].<br />
<br />
==מקור הביטוי==<br />
ב[[ספר ישעיהו]] מופיע ביטוי שונה במעט: {{הדגשה|כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל|ישעיהו נג ז|נ"ג, ז}}, ובספר [[תהלים]] (פרק מד) מופיעה הצורה {{הדגשה|כְּצֹאן טִבְחָה|תהלים מד כג|מ"ד, כג}}. בספר [[משלי]] נמשל האדם דווקא ל[[פרה|שור]] ההולך לטבח: {{הדגשה|כְּשׁוֹר אֶל טָבַח יָבוֹא|משלי ז כב|ז', כב}}.<br />
<br />
==ביהדות==<br />
אחד הביטויים הראשונים של הביטוי, בצורה "כצאן לטבחה", מופיע ב[[איכה רבה]], כשהוא מושם בפי [[יעקב]] המקונן על בניו ש{{ציטוטון|עכשו נמסרו ביד אויביהם כצאן לטבחה|פתיחה כד}}. צורה זו מופיעה גם ב[[אגדה (יהדות)|אגדה]] ב[[פרקי דרבי אליעזר]], שבה, לנוכח סכנה הנשקפת לבני ישראל, קורא [[משה]] ל[[שלושת האבות]]: {{ציטוטון|אם אתם בני העולם הבא עמדו לפני בשעה הזאת, שהרי בניכם נִתנו כצאן לטבחה|פרק מה}}.{{הערה|מופע נוסף של הביטוי בחיבור (פרק נג) מובא בפיהם של בני ישראל המתנים צרתם בפני משה, ששומע להם ומתפלל עבורם, על יסוד הכתוב {{הדגשה|וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה|במדבר יא ב|מדבר י"א, ב}}.}}<br />
<br />
הצורה "כצאן לטבח" מופיעה ב[[קינה]] ל[[תשעה באב]] של [[אלעזר בירבי קליר|הקליר]], המתוארכת ל[[המאה השביעית|מאה השביעית]]: {{ציטוטון|ראה כי הוסערתי כאניה / בתאניה ואניה / וקהלי כצאן לטבח מנויה...}}.<br />
<br />
ב"[[יוסיפון (ספר)|ספר יוסיפון]]", שפורסם ב[[איטליה]] ב[[המאה ה-10|מאה ה-10]], שׂם המחבר את הביטוי, כביטוי גבורה, בפיו של [[מתתיהו החשמונאי]]: {{ציטוטון|חזקו ונתחזקה ונמות במלחמה ולא נמות כצאן לטבח יובל}}.<br />
<br />
בנוסף, הצורה מופיעה ב[[פיוט]] הנאמר מדי [[שני וחמישי]] ב"[[תחנון]]" עם סיום [[תפילת שחרית]], בטקס הכולל הזלת דמעות: <br />
::{{ציטוטון|הבט משמים וראה כי היינו לעג וקלס בגויים, {{ש}}נחשבנו כצאן לטבח יובל, {{ש}}להרוג ולאבד ולמכה ולחרפה}} (נוסח זה מופיע לראשונה ב[[מחזור ויטרי]] משנת [[1208]]).<br />
<br />
==בעת החדשה==<br />
הצורה המופיעה בתהלים, "כצאן טבחה", מופיעה בסיפורו של [[יוסף חיים ברנר]] משנת [[ה'תרס"ד]], '[http://benyehuda.org/brenner/misaviv22.html מסביב לנקודה]', שבו, בעקבות תיאור [[פרעות קישינב|הפרעות בקישינב]] שואל שמואל: "והיהודים היו כצאן טבחה? לא הגנו על עצמם?".<br />
<br />
===הביטוי במסגרת זיכרון השואה===<br />
לביטוי "כצאן לטבח" מקום מרכזי ב[[זיכרון השואה בישראל]]. בראשית ימי [[מדינת ישראל]] נתפסו בה רבים מקורבנות [[השואה]] ככאלה שהלכו כצאן לטבח, והדגש הושם על זכרם של [[התנגדות יהודית בשואה|מורדי הגטאות]] והלוחמים ה[[פרטיזנים]] שהלכו בדרך ההתנגדות. כמודל לדרך ההתנגדות שימש [[כרזה|כרוז]] ב[[יידיש]] שכתב [[אבא קובנר]], ממנהיגי [[ארגון הפרטיזנים המאוחד]], ב-[[31 בדצמבר]] [[1941]] לתושבי [[גטו וילנה]], וב[[תרגום|תרגומו]] ל[[עברית]], שנעשה בידי קובנר, הופיעה הקריאה "[[אל נלך כצאן לטבח!]]" (ב[[יידיש]]: לאָמיר ניט גיין ווי שאָף צו דער שחיטה).<br />
<br />
[[ש"י עגנון]], בסיפורו "[[הסימן]]", כותב: {{ציטוטון|יפה ישיבת ארץ ישראל מישיבת חוצה לארץ, שארץ ישראל נתנה בנו כח לעמוד על נפשנו, לא כבחוצה לארץ שהלכנו לקראת צר כצאן לטבחה}}.<br />
<br />
ואכן טענת "כצאן לטבח" מתעלמת ממספר עובדות פשוטות, המסבירות את אי ההתנגדות האקטיבית בקרב מרבית ניצולי השואה. חלק מהעובדות:<br />
<br />
==== 1. "המתוקן שבאומות" ====<br />
פרופ' [[רודולף ורבה]], בספרו "[[ברחתי מאושוויץ (ספר)|ברחתי מאושוויץ]]" מוכיח שהיהודים לא האמינו שהעם הגרמני, אשר כונה "המתוקן שבאומות" מסוגל לעשות פשע שלא נתפס בדעת אנוש. לכן הייתה הדחקה גדולה מצד הקורבנות. כאשר אמרו להם ששולחים אותם למזרח כדי לעבוד – הם בחרו להאמין בכך. מה גם, שהנאצים שמרו מאוד על סודיות ההשמדה - דבר שהקשה מאוד לאשר את השמועות אשר הסתובבו בגטו בדבר הרציחות.<br />
<br />
==== 2. אוכלוסיה עויינת ====<br />
היהודים נמצאו בלב אוכלוסייה שבחלקה הגדול הייתה עויינת. מה גם, שהעונש על סיוע ליהודים היה מוות, ואילו הסגרתם תוגמלה בפרסים. ואכן ניצולי שואה מספרים, כי לאחר שנמלטו מהגטו, סיכנו עצמם בכדי לחזור אליו - שם היה בטוח יותר.<br />
<br />
==== 3. ענישה קולקטיבית ללא רחמים ====<br />
הנאצים הגיבו לכל נסיון מרד (אמיתי או מדומה) באכזריות חסרת רחמים. לא היה בעיניהם ערך לחיי יהודים. אף בימי שלטונו של [[יוסיף סטלין]] לא פרצה אף מרידה משמעותית, למרות הטיהורים בהם השתמש ושלטון האימים שלו. האנשים לא העזו להזיז יד, ובקושי העזו לדבר על דבר שהרודן העריץ לא רצה בו. וזאת - בזמן שלחיילים הייתה אפשרות למרוד בו, והייתה להם גישה לכלי נשק - [[טנק|טנקים]], [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] ועוד. בשונה כמובן מהיהודים בזמן השואה.<br />
<br />
==== 4. הטעיה מכוונת ====<br />
הנאצים השתמשו במגוון אמצעים פסיכולוגיים, בכדי להוליך שולל את היהודים. כדוגמה בלבד ננקוט את הכיתוב שהופיע בכניסה למחנות הריכוז: "[[העבודה משחררת]]". <br />
<br />
==== 6. מצב נפשי ופיזי קשה ====<br />
הנאצים הובילו את היהודים, למצב גופני גרוע מאוד, ומעבר לכך, לשבירה נפשית לאחר הזוועות שראו. כל זה אירע בתהליך הדרגתי, כאשר בתחילת השואה, היהודים לא ידעו להיכן התהליך מוביל.<br />
<br />
על אותה שבירת הרוח כתב [[פרימו לוי]] ב-1986:{{הערה|[[פרימו לוי]], '''השוקעים והניצולים''', [[הוצאת עם עובד]] [[1991]], עמ' 45-44}}<br />
{{ציטוט|תוכן=רוצה הייתי לזמן כל מי שמעז לשפוט מקרים אלה להתנסות בעצמו בניסוי מושגי כן: יצייר לו בדמיונו, אם הוא יכול, שעברו עליו חודשים או שנים בגטו, בייסורי רעב מתמיד, בתשישות, בבלבול ובהשפלה; שראה את יקיריו מתים סביבו בזה אחר זה; שנותק מן העולם, בלא אפשרות לקבל או להעביר ידיעות; ולבסוף, שהועמס על רכבת, המכילה שמונים או מאה איש בכל קרון משא; במסע לעבר הבלתי נודע, כסומא בארובה, ימים ולילות ללא שינה; ונמצא בסופו של דבר מוטל כלוא בחומותיו של תופת חסר פשר.}}ב[[פתח דבר]] לספרו "מגיא ההריגה לשער הגיא" כותב [[בני וירצברג]]:{{ציטוט|תוכן=בעיקר ריחפה לפני עיני כל הזמן הנוסחה, המזעזעת אותי כל אימת שאשמענה, על אודות הליכתנו 'כצאן לטבח יובל' – נוסחת סלף המוכיחה מדי-פעם מחדש כי הבריות מתעלמים לחלוטין מן ההשמדה הנפשית שקדמה במחשבה תחילה ובתכנון שיטתי להשמדה הפיזית ואפשרה אותה.}}<br />
<br />
==== 5. גישה מוגבלת לכלי נשק ====<br />
ליהודים כמעט ולא היתה גישה לכלי נשק, וכל שכן לכלים כבדים נגד מטוסים ועוד. גם במקרים בהם נוצר מגע בינם לבין קבוצות פרטיזנים פולניות ועוד, פעמים רבות הפרטיזנים דחו אותם ממניעים אנטישמיים.<br />
<br />
==== 6. התמסרות לבני המשפחה ואחרים ====<br />
בריחה - משמעותה להותיר מאחור בני משפחה – זקנים או ילדים, חולים או נכים – ולהסתכן במעשי נקמה קשים של הגרמנים כלפי מי שנותרו. לנאצים, כידוע, לא היה רחמים, גם לא כלפי חפים מפשע.<br />
<br />
== היחס לטענה בקרב ניצולי השואה ==<br />
הסופר [[ש. שבתאי]] בספרו "[[כצאן לטבח? (ספר)|כצאן לטבח?]]" מפריך את עצם טענת "כצאן לטבח":{{ציטוט|תוכן=---וכיצד קרה הדבר המשונה שבימינו אלה, בתקופת ההליכה כצאן לטבח, בימי הפחדנות של ששת המיליונים – התרכזה כל טיפשות ישראל וכל פחדנותו רק בשטחים שגרמניה שמה עליה את מגפה עקוב הדם, ואילו מן הצד השני של הגבול – בשווייץ ובאמריקה, בשוודיה ובאנגליה, בתורכיה ובעירק – התרכזה כל החוכמה היהודית וכל הגבורה של עם ישראל?|מקור=ק. שבתאי – כצאן לטבח? הוצאת ספרים יובל בע"מ, חיפה, תשכ"ב|אנגלית=}}<br />
<br />
והוא ממשיך:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=וכיצד זה קרה, שעמים שלמים ורבים, שלא לדבר על שבטים רבים, נשמדו בהיסטוריה, מדוע לא התמרדו אלה ולא קמו על משמידיהם? ומדוע לא התמרדו בימינו אנו הארמנים נגד התורכים? ב-1895 נרצחו שמונים אלף ארמנים על ידי התורכים – מדוע לא התקוממו ולא הגנו על עצמם? והנה מה שמסופר בספרי דברי הימים על רציחת המוני הארמנים בידי התורכים במלחמת העולם הראשונה: "ההגנה העצמית המוצלחה של הארמנים באפריל 1915, והכרזות המלחמה של העמים המאוחרים (אנגליה, צרפת ורוסיה – ק.ש.) נגד תורכיה, שפיעו על התורכים לרצוח את העם הארמני בתורכיה. התכנית בוצעה בחודשים יוני-יולי 1915, בברבריות שלא היתה דוגמתה! אנשים, נשים וטף שודדו ונרצחו בלי כל הבחנה, והנשארים הועברו למדבר"... היכן היו הגיבורים הארמנים של אפריל 1915 ביוני-יולי 1915?<br />
<br />
והיכן היו החיילים הסובייטיים – לא יהודים מטופלים בנשים וילדים וזקנים וחולים, אלא למודי מלחמה, אחד באחד – מדוע לא עמדו על נפשותיהם, כאשר הגרמנים רצחו אותם ברבבותיהם, באושוויץ ולא באושוויץ? והיכן היו הקומיסרים הסובייטיים, שנפלו בשבי היטלר ונרצחו בימיה הראשונים של מלחמת היטלר-ברית המועצות בהתאם ל"פקודת הקומיסרים" הידועה? מדוע לא התמרדו, מדוע לא עמדו על נפשותיהם? והלא הם היו קומיסרים סובייטיים, שהורתם ולידתם וחינוכם על מלחמה: "אם מחר מלחמה, נהיה מוכנים לה היום!" – הושר בצבא האדום שנים רבות לפני ה-21 ביוני 1941.<br />
<br />
והיכן היתה האינטליגנציה הפולנית וטובי קציני הצבא שלה, שנרצחו בידי הגרמנים? מדוע לא התמרדו? מדוע לא עמדו על נפשותם? ומדוע לא התמרדו תשעת אלפים הפולנים בקאטין, בשבי הרוסי? ולעניין זה לא חשוב מי רצח אותם: קלגסי היטלר או עבדי סטאלין.<br />
<br />
ומדוע לא התמרדו לוחמי ורשה הלא-יהודית לאחר שנוצחו והובלו על ידי הגרמנים למקומות שהוגלו? ומדוע לא קמו להגן על נפשותם יושבי לידיצה, הכפר הצ'כי, ולא קמו על רוצחיהם יושבי מאות כפרים באוקראינה וברוסיה הלבנה, שהגרמנים השמידו אותם עד תומם?<br />
<br />
ומדוע לא קמו להגן על עצמם, או לכל הפחות להראות סימן של התנגדות, קומוניסטים, גרמניים ולא גרמניים, שנפלו למחנות ריכוז, וביניהם הלא היו לוחמים למודי מלחמות, מנהיגי תנועה לוחמת, שכל הפילוסופיה שלהם הלא היתה מלחמה, מלחמה ומלחמה?|מקור=|אנגלית=}}<br />
<br />
בזמן המלחמה, ב-21 בינואר 1943, היה עורך "דבר לילדים" [[יצחק יציב]] אולי הראשון שחתר תחת עמדת "כצאן לטבח". תחת הכותרת "מלחמת החלש נגד החזק" הסביר כי התנגדות, מרי והתמודדות תלויים ביחסי הכוחות בין שני הצדדים, ויש להם ביטויים שונים ומיוחדים. כדי להעביר את המסר המורכב הזה לקהל קוראיו הילדים, הוא יוצא מהאנלוגיה המוכרת למלחמתו ההרואית של דוד בגוליית. לאחר כמה דוגמאות למעשי גבורה של יהודים בשואה שעיקרם העברת ידיעות וניסיונות בריחה הוא מסכם:{{הערה|[[יצחק יציב]], טור מערכת: "במעגל הימים" מתוך "[[דבר לילדים]]" 21.1.43}}{{ציטוט|תוכן=כך נאבקים יהודים להציל את נפשם מכף הנאצים. אין אנחנו יודעים הרבה באילו דרכים נלחמים אחינו שם על קיומם ועל הצלתם. אבל הם נלחמים. שונות דרכי המלחמה של החלש מדרכיו של החזק, אבל גם מלחמתו של החלש לקיומו מלחמת גבורה היא".}}<br />
<br />
== היחס לניצולי השואה במדינת ישראל ==<br />
<br />
לאחר הגעת ניצולי השואה לארץ, היה הציבור הישראלי בהלם מממדי השואה, אך גם חדור בתחושה של כעס וחוסר הבנה כלפי הניצולים עצמם. אצל רבים מקרב התושבים הותיקים בארץ, התפתחו תחושות של עליונות והסתייגות כלפי ניצולי השואה, אשר הלכו כביכול "כצאן לטבח" במקום להתמרד.<br />
<br />
ישנם הסוברים שנרטיב זה נבנה באופן מכוון "מלמעלה", תוך ניצול ציני של ניצולי וקרבנות השואה, במטרה לחנך דור צברי ולוחם.<br />
<br />
בארץ ניסתה החברה היהודית לבנות אידיאל של יהודי חדש, לוחם, תוך הצגת טענת "כצאן לטבח" שהציגה את ניצולי השואה כהתגלמות היהודי הגלותי, החלש והפסיבי שלא נאבק על חייו. ניצולי השואה נתפסו כמנוגדים באופן מוחלט לדמות הצבר הישראלי: חסון, שזוף, חדור רוח לחימה וניצב מול כל אויב. סיפורם נחשב כמעורר בושה לאומית, הוא הודחק והושתק, נחשב כזיכרון פרטי חסר חשיבות לאומית ולא חלק מהזיכרון הקולקטיבי הלאומי. הגבורה הצבאית של בני היישוב היהודי בא"י במאבקם מול הבריטים והערבים על הקמת המדינה, גרמה לחוסר הבנת כניעתם של ניצולי השואה לנאצים. חוסר הידע על מה שבאמת קרה באירופה ושתיקתם של הניצולים, עמד בבסיס טענה מופרכת זו.<br />
<br />
נושא השואה גם לא נלמד בבתי הספר תיכוניים עד סוף שנות השישים ובצורה לא מעמיקה ביסודיים. החברה הישראלית הנציחה בעיקר את הלוחמים והמתנגדים לנאצים כמו מורדי גטו ורשה, הפרטיזנים וכיו"ב. אפשר לתאר את היחס של החברה באותן שנים כשתיקה ומבוכה ביחס לשואה.<br />
<br />
וכעדותו של הסופר [[אהרן אפלפלד]]:{{ציטוט|תוכן= לפני שנים לא רבות היו מטרידים את ניצולי השואה (אם לא לומר מציקים להם) בכל מיני קושיות סרק: למה לא התקוממתם ולמה הובלתם כצאן לטבח. היו מביאים אל בתי הספר ואל קיני תנועות הנוער ניצולים-עדים ומפילים עליהם את השאלות הללו. הניצולים עמדו כנאשמים וניסו להתגונן, אך התגוננותם לא עמדה להם. הצעירים דשו את בשרם בציטטות שקיבצו מעיתונים ומספרים, ולא פעם היו הניצולים יוצאים כאשמים.<br />
|מקור=[[אהרן אפלפלד]], '''סיפור חיים''', [[כתר הוצאה לאור]], 1999, עמ' 152}}אחד הראשונים במדינת ישראל שלא גינה את היהודים שלא פנו אל דרך הגבורה היה [[נתן אלתרמן]], שנתן ביטוי לתחושתו זו במספר שירים ב[[הטור השביעי|טור השביעי]] בראשית [[שנות ה-50]].{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|אלתרמן ומלחמתו בביזוי "ההולכים כצאן לטבח"|1.2933252|4 במאי 2016}}}}{{הערה|[[דן לאור]], '''אלתרמן''', [[עם עובד]], 2013, עמ' 441.}}{{הערה|[[יעל פלדמן|Yael S. Feldman]], "'Not as Sheep Led to Slaughter’?: On Trauma, Selective Memory, and the Making of Historical Consciousness," ''Jewish Social Studies'' 19:3 Summer 2013: 139-169; p. 142.}}<br />
<br />
עם השנים, הובן כי מושג ה[[גבורה]] בשואה אינו כולל רק התנגדות בכח, אלא כולל גם גבורות אחרות, החל במאבק לשמירה על [[צלם אלוהים|צלם אנוש]] ועל מוסריות, וכלה בעזרה לזולת, ויתור על מנת אוכל זעומה למען השני, קיום מצוות למרות הסיכון הגבוה בכך, ועוד רבות. אמר הרב [[יצחק ניסנבוים]] בישיבה ב[[גטו ורשה]]: {{ציטוטון|זוהי שעה של קידוש החיים ולא של קדוש השם במוות}}.<br />
<br />
[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[יצחק רבין]] התייחס לכך בנאומו הרשמי, ב[[יום השואה]] האחרון בחייו ("אט אט הם אינם כבר בינינו, אט אט הולכים הם ונעלמים"). בדבריו, כנציג היישוב הארצישראלי מיד לאחר השואה, ביקש ראש הממשלה מחילה, הן מניצולי השואה המעטים שנותרו בחיים, והן מהמתים בשואה, שבשנים הראשונות לאחר השואה לא הובנו כראוי ואף זלזלו בהם, ואשר "רק בשנים האחרונות למדנו את גודל תעוזת נפשם, אשר למדנו כעת לכבד".<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקימילון=כצאן לטבח}}<br />
* {{הארץ|[[יעל פלדמן]] וסטיבן בומן|"ולא נמות כצאן לטבח יובל"|1.1462887|7 בדצמבר 2007}}<br />
** {{הארץ||תגובות למאמר זה|1.1466465|21 בדצמבר 07}}<br />
* {{ישראל היום|[[דינה פורת]]|למה הכוונה ב"כצאן לטבח"?|6134|2 במאי 2011}}<br />
* חן מלול, [[אלתרמן]] [http://blog.nli.org.il/eichmann_trial/ מסלק את הביטוי "כצאן לטבח" מהלקסיקון הישראלי], באתר הספרייה הלאומית, אפריל 2017<br />
* {{קישור כללי|כתובת=http://www.moreshet.org/?CategoryID=285&ArticleID=1373|הכותב=ק. שבתאי|כותרת=כצאן לטבח?|אתר=מורשת|תאריך=תשכ"ב}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ניבים וביטויים עבריים]]<br />
[[קטגוריה:זיכרון השואה]]<br />
[[קטגוריה:ניבים וביטויים תנ"כיים]]<br />
[[קטגוריה:ביקורת עמיתים לאחר המבצע]]</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=500660קומבינטוריקה2018-08-29T18:51:33Z<p>יהודה 1: /* במקורות היהדות */</p>
<hr />
<div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br />
'''קוֹמְבִּינָטוֹרִיקָה''' היא ענף ב[[מתמטיקה בדידה]], העוסק במנייה של עצמים ב[[קבוצה (מתמטיקה)|קבוצות]] סופיות המקיימות קריטריון מסוים, ובהחלטה אם קיימים עצמים "אופטימליים" בקבוצות כאלה.<br />
<br />
==מונחים בקומבינטוריקה==<br />
'''[[תמורה (מתמטיקה)|תמורה]]''' (פרמוטציה) - סידור כלשהו של עצמים שונים בשורה. באופן פורמלי, תמורה היא [[פונקציה הפיכה]] מקבוצה סופית לעצמה. <br />
<br />
מספר התמורות השונות של n עצמים הוא !n (קרי: n [[עצרת]]). פונקציית העצרת מוגדרת בצורה רקורסיבית: בסיס הרקורסיה הוא <math>1!=1</math> וערך הפונקציה ב-<math>(n+1)</math> הוא <math>n! \cdot (n+1)</math>. למשל: <math>1\cdot 2\cdot 3\cdot 4=4!=24</math>. <br />
<br />
פונקציית העצרת גדלה בקצב מהיר מאוד. [[אי-שוויון הממוצעים]] ו[[אינטגרל]] פשוט אומר כי <math>(\frac{n+1}{2})^n \geq n! \geq (\frac{n}{1+ln(n)})^n</math>. [[נוסחת סטירלינג|נוסחת סטרלינג]] נותנת פונקציה פשוטה יותר להבנה שהיא קירוב אסימפטוטי של העצרת. <br />
<br />
'''חליפות''' - מספר האפשרויות לבחור k עצמים מתוך n עצמים שונים, עם חשיבות לסדר הבחירה. <br />
<br />
לדוגמה, מספר הדרכים לשים k כדורים שונים בתוך n תאים שונים, כשבכל תא מקום לכדור אחד בלבד. הנוסחה היא <math>{n! \over (n-k)!}</math>או <math>nPr</math> כש-r מציין את k, ולפעמים <math>(n)_k</math> .<br />
<br />
'''חליפות עם חזרות''' - מספר האפשרויות לבחור k עצמים מתוך n עצמים שונים, עם חשיבות לסדר וכשיש אפשרות לחזרות (ייתכן ש-k גדול מ-n). <br />
<br />
למשל, מספר הדרכים לכתוב מילה בת 5 אותיות. יש לבחור 5 אותיות מתוך 22, אך אפשר לבחור שוב ושוב באותה אות. הנוסחה היא <big><math>n^k</math></big>.<br />
<br />
'''צירופים''' - מספר האפשרויות לבחור k עצמים מתוך n עצמים שונים בלי חזרות, כאשר אין חשיבות לסדר הבחירה. בחיי היום-יום בעיות של צירופים הן שכיחות למדי. הנוסחה היא <math>{n \choose k}</math>(קרי n על k או k מתוך n), או <math>nCr</math> כשה-r הוא k, כלומר <math>{n! \over k!(n-k)!}</math>.<br />
<br />
'''[[פונקציית החלוקה (תורת המספרים)|חלוקות]]''' - מספר הדרכים לבחור k עצמים מתוך n עצמים (ייתכן ש-k גדול מ-n), עם חזרות ובלי חשיבות לסדר.<br />
<br />
ניתן לראות זאת כבעיה <math>x_1+x_2+x_3+\cdot \cdot \cdot +x_n=k</math>. מה מספר הדרכים להכניס מספרים שלמים אי שליליים ב-N משתנים, כך שחיבורם יתן תוצאה k? כדי לפתור בעיה זו, אפשר לדמיין שטיחת k כדורים בשורה והנחת מחיצות ב-n-1 מהמקומות שביניהם. ממילא יווצרו n תאים הבאים זה אחר זה, בעלי גדלים משתנים, לפי מיקום המחיצות, שהמספר הכולל של כדורים בהם הוא k (שימו לב לאפשרות שתא אינו מכיל כדורים כלל).<br />
כלומר, מונחת לפנינו שורה ובה מקום ל-n-1 מחיצות ול-k כדורים, ויש לבחור היכן למקם את המחיצות. זו בעיית צירופים, והפתרון לה הוא <math>{k+n-1 \choose k}</math> כלומר k+n-1 על k. עוד דוגמה לחלוקות היא יצירת רצף בן k צורות כאשר הצורות נבחרות מ-n אפשרויות שונות.<br />
<br />
עם בעיות קומבינטוריקה מורכבות יותר מתמודד [[משפט פוליה]], העושה שימוש ב[[פונקציית אוילר]]. השאלה שעליה עונה משפט [[ג'ורג' פוליה|פוליה]] היא: "כיצד ניתן להכין מחרוזת בת n חרוזים מתוך מלאי חרוזים לא מוגבל ב-k צבעים שונים".<br />
<br />
'''[[נוסחת נסיגה|סדרות נסיגה]]''' - חלק מבעיות הספירה ניתנות לפתרון באופן [[רקורסיה|רקורסיבי]]. לדוגמה, אם אדם יכול לעלות ב[[גרם מדרגות]] בעליית מדרגה או בעליית שתי מדרגות בבת אחת, מספר הדרכים שבהן הוא יכול להגיע למדרגה ה-n, הוא מספר הדרכים שביכולתו להגיע למדרגה ה-n-1 ועוד מספר הדרכים שבהן הוא יכול להגיע למדרגה ה-n-2 (קל לזהות כאן את [[סדרת פיבונאצ'י]]).<br />
<br />
בעיית נסיגה מפורסמת אחרת היא [[מגדלי האנוי]], משחק הדורש העברה של n טבעות בגודל שונה ממוט אחד לשני, תוך כדי הסתייעות במוט שלישי, ובהקפדה על כך שטבעת לא תונח על גבי קטנה ממנה. מספר הצעדים הנדרשים במשחק כדי להעביר n טבעות הוא המכפלה בשתיים של מספר הצעדים הנדרשים להעברת n-1 טבעות, בתוספת אחת.<br />
<br />
פותחו נוסחאות המאפשרות חישוב ישיר של איבר בנוסחת נסיגה, מבלי צורך לחשב איבר אחר איבר. שיטה אחת להוכחת נוסחה כללית היא ה[[אינדוקציה מתמטית|אינדוקציה]].<br />
<br />
'''[[עקרון ההכלה וההפרדה]]''' - דוור מבולבל מחלק באקראי n מכתבים ל-n תיבות. מהו הסיכוי שאף מכתב לא יגיע לתעודתו הנכונה? מתברר שסיכוי זה שואף ל-<math>\frac{1}{e}</math>, כאשר [[E (קבוע מתמטי)|e]] הוא בסיס [[לוגריתם טבעי|הלוגריתם הטבעי]].<br />
פתרון הבעיה נעשה באמצעות "עקרון ההכלה וההפרדה". יש להפחית מסך האפשרויות הכללי את מספר המקרים שבהם אחד מהנמענים מקבל את המכתב המיועד לו. אלא שהפחתה זו מקטינה מדי, שכן הופחתו כל האפשרויות שבהן נמען א' מקבל את מכתבו ובנוסף, כל האפשרויות שבהן נמען ב' מקבל את מכתבו, אולם אפשרויות אלו נחתכות. בחלק מהמקרים גם נמען א' מקבל את מכתבו וגם נמען ב' מקבל את המכתב שנשלח אליו, ואין סיבה לגרוע מקרים אלו פעמיים.<br />
על כן יש להוסיף את מספר המקרים שבהם נמען א' ונמען ב' שניהם מקבלים את מכתביהם, אך זו הוספה מופרזת, משום שכך מונים יתר על המידה את המקרים שבהם נמען א', נמען ב' ונמען ג' מקבלים יחדיו את מכתביהם. לפיכך צריך להוסיף ולהפחית לסירוגין.<br />
<br />
<br />
'''[[תמורות ללא נקודות שבת]]''' (אי סדר מלא) - עשרה אנשים נכנסים למסיבה ותולים את כובעיהם על [[קולב]]. בכמה דרכים שונות הם יכולים לקחת את כובעיהם חזרה כך שאף אחד לא יקבל את כובעו המקורי בחזרה? זו למעשה בעיה קומבינטורית של [[תמורה (מתמטיקה)|תמורות]] ללא [[נקודת שבת|נקודות שבת]], כלומר תמורה שבה אף אחד מהאיברים לא נשאר במקומו. <br />
<br />
ב[[תורת ההסתברות]] וב[[תורת הגרפים]] נעשה שימוש נרחב בקומבינטוריקה. כמו כן, קיימת קומבינטוריקה גאומטרית החוקרת למשל את האפשרויות לסידור מיטבי של כדורים בתיבה.<br />
== במקורות היהדות==<br />
בספר יצירה {{מקור|פרק?}} מובא {{ציטוטון|שתי אבנים בונות שתי בתים שלש בונות ששה בתים ארבע בונות עשרים וארבעה בתים חמש בונות ק"ך בתים שש בונות שבע מאות ועשרים בתים שבע בונות חמשת אלפים וארבעים בתים מכאן ואילך צא וחשוב מה שאין הפה יכול לדבר ולא האזן יכולה לשמוע}} הפירוש הפשוט של משנה זו היא מציאת מספר התמורות השונות של עד 7 עצמים ומשם ואילך המספר גדול כל כך שאין הפה יכול לדבר ולא האוזן לשמוע (ובאמת <math>8!=40,320</math> וגדילת המספר הלאה היא במהירות רבה ביותר).<br />
<br />
==נושאים נוספים==<br />
* [[משפט החתונה]] עוסק באפשרות לבחירה של איברים מייצגים שונים זה מזה למשפחה של קבוצות.<br />
* [[משפט רמזי]] עוסק בצורה שבה סדר חייב להתקיים בקבוצה אם היא גדולה מספיק.<br />
* [[בעיית הנהגים הגחמנים]] היא בעיה העוסקת במספר הדרכים לשבץ n עצמים ב-n מקומות, כאשר לכל עצם יש מקום מועדף, ועצם שהמקום המועדף עליו תפוס, מוסט באופן עקבי כלפי מעלה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקיספר=מתמטיקה תיכונית/אלגברה תיכונית/קומבינטוריקה|שם ויקיספר=מתמטיקה תיכונית/אלגברה תיכונית/קומבינטוריקה|ויקימילון=קומבינטורי|ויקימילון 2=קומבינטוריקה}}<br />
* {{לא מדויק|534|מהי קומבינטוריקה?}}<br />
* {{אנציקלופדיה למתמטיקה|Combinatorial_analysis}}<br />
* [http://icalc.co.il/index.php/%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9D/323-%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA.html מחשבון אפשרויות בעברית]<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:קומבינטוריקה|*]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=קומבינטוריקה|גרסה=23560247}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=500656קומבינטוריקה2018-08-29T18:49:19Z<p>יהודה 1: /* מונחים בקומבינטוריקה */ לא מצאתי את המקור המדוייק.</p>
<hr />
<div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br />
'''קוֹמְבִּינָטוֹרִיקָה''' היא ענף ב[[מתמטיקה בדידה]], העוסק במנייה של עצמים ב[[קבוצה (מתמטיקה)|קבוצות]] סופיות המקיימות קריטריון מסוים, ובהחלטה אם קיימים עצמים "אופטימליים" בקבוצות כאלה.<br />
<br />
==מונחים בקומבינטוריקה==<br />
'''[[תמורה (מתמטיקה)|תמורה]]''' (פרמוטציה) - סידור כלשהו של עצמים שונים בשורה. באופן פורמלי, תמורה היא [[פונקציה הפיכה]] מקבוצה סופית לעצמה. <br />
<br />
מספר התמורות השונות של n עצמים הוא !n (קרי: n [[עצרת]]). פונקציית העצרת מוגדרת בצורה רקורסיבית: בסיס הרקורסיה הוא <math>1!=1</math> וערך הפונקציה ב-<math>(n+1)</math> הוא <math>n! \cdot (n+1)</math>. למשל: <math>1\cdot 2\cdot 3\cdot 4=4!=24</math>. <br />
<br />
פונקציית העצרת גדלה בקצב מהיר מאוד. [[אי-שוויון הממוצעים]] ו[[אינטגרל]] פשוט אומר כי <math>(\frac{n+1}{2})^n \geq n! \geq (\frac{n}{1+ln(n)})^n</math>. [[נוסחת סטירלינג|נוסחת סטרלינג]] נותנת פונקציה פשוטה יותר להבנה שהיא קירוב אסימפטוטי של העצרת. <br />
<br />
'''חליפות''' - מספר האפשרויות לבחור k עצמים מתוך n עצמים שונים, עם חשיבות לסדר הבחירה. <br />
<br />
לדוגמה, מספר הדרכים לשים k כדורים שונים בתוך n תאים שונים, כשבכל תא מקום לכדור אחד בלבד. הנוסחה היא <math>{n! \over (n-k)!}</math>או <math>nPr</math> כש-r מציין את k, ולפעמים <math>(n)_k</math> .<br />
<br />
'''חליפות עם חזרות''' - מספר האפשרויות לבחור k עצמים מתוך n עצמים שונים, עם חשיבות לסדר וכשיש אפשרות לחזרות (ייתכן ש-k גדול מ-n). <br />
<br />
למשל, מספר הדרכים לכתוב מילה בת 5 אותיות. יש לבחור 5 אותיות מתוך 22, אך אפשר לבחור שוב ושוב באותה אות. הנוסחה היא <big><math>n^k</math></big>.<br />
<br />
'''צירופים''' - מספר האפשרויות לבחור k עצמים מתוך n עצמים שונים בלי חזרות, כאשר אין חשיבות לסדר הבחירה. בחיי היום-יום בעיות של צירופים הן שכיחות למדי. הנוסחה היא <math>{n \choose k}</math>(קרי n על k או k מתוך n), או <math>nCr</math> כשה-r הוא k, כלומר <math>{n! \over k!(n-k)!}</math>.<br />
<br />
'''[[פונקציית החלוקה (תורת המספרים)|חלוקות]]''' - מספר הדרכים לבחור k עצמים מתוך n עצמים (ייתכן ש-k גדול מ-n), עם חזרות ובלי חשיבות לסדר.<br />
<br />
ניתן לראות זאת כבעיה <math>x_1+x_2+x_3+\cdot \cdot \cdot +x_n=k</math>. מה מספר הדרכים להכניס מספרים שלמים אי שליליים ב-N משתנים, כך שחיבורם יתן תוצאה k? כדי לפתור בעיה זו, אפשר לדמיין שטיחת k כדורים בשורה והנחת מחיצות ב-n-1 מהמקומות שביניהם. ממילא יווצרו n תאים הבאים זה אחר זה, בעלי גדלים משתנים, לפי מיקום המחיצות, שהמספר הכולל של כדורים בהם הוא k (שימו לב לאפשרות שתא אינו מכיל כדורים כלל).<br />
כלומר, מונחת לפנינו שורה ובה מקום ל-n-1 מחיצות ול-k כדורים, ויש לבחור היכן למקם את המחיצות. זו בעיית צירופים, והפתרון לה הוא <math>{k+n-1 \choose k}</math> כלומר k+n-1 על k. עוד דוגמה לחלוקות היא יצירת רצף בן k צורות כאשר הצורות נבחרות מ-n אפשרויות שונות.<br />
<br />
עם בעיות קומבינטוריקה מורכבות יותר מתמודד [[משפט פוליה]], העושה שימוש ב[[פונקציית אוילר]]. השאלה שעליה עונה משפט [[ג'ורג' פוליה|פוליה]] היא: "כיצד ניתן להכין מחרוזת בת n חרוזים מתוך מלאי חרוזים לא מוגבל ב-k צבעים שונים".<br />
<br />
'''[[נוסחת נסיגה|סדרות נסיגה]]''' - חלק מבעיות הספירה ניתנות לפתרון באופן [[רקורסיה|רקורסיבי]]. לדוגמה, אם אדם יכול לעלות ב[[גרם מדרגות]] בעליית מדרגה או בעליית שתי מדרגות בבת אחת, מספר הדרכים שבהן הוא יכול להגיע למדרגה ה-n, הוא מספר הדרכים שביכולתו להגיע למדרגה ה-n-1 ועוד מספר הדרכים שבהן הוא יכול להגיע למדרגה ה-n-2 (קל לזהות כאן את [[סדרת פיבונאצ'י]]).<br />
<br />
בעיית נסיגה מפורסמת אחרת היא [[מגדלי האנוי]], משחק הדורש העברה של n טבעות בגודל שונה ממוט אחד לשני, תוך כדי הסתייעות במוט שלישי, ובהקפדה על כך שטבעת לא תונח על גבי קטנה ממנה. מספר הצעדים הנדרשים במשחק כדי להעביר n טבעות הוא המכפלה בשתיים של מספר הצעדים הנדרשים להעברת n-1 טבעות, בתוספת אחת.<br />
<br />
פותחו נוסחאות המאפשרות חישוב ישיר של איבר בנוסחת נסיגה, מבלי צורך לחשב איבר אחר איבר. שיטה אחת להוכחת נוסחה כללית היא ה[[אינדוקציה מתמטית|אינדוקציה]].<br />
<br />
'''[[עקרון ההכלה וההפרדה]]''' - דוור מבולבל מחלק באקראי n מכתבים ל-n תיבות. מהו הסיכוי שאף מכתב לא יגיע לתעודתו הנכונה? מתברר שסיכוי זה שואף ל-<math>\frac{1}{e}</math>, כאשר [[E (קבוע מתמטי)|e]] הוא בסיס [[לוגריתם טבעי|הלוגריתם הטבעי]].<br />
פתרון הבעיה נעשה באמצעות "עקרון ההכלה וההפרדה". יש להפחית מסך האפשרויות הכללי את מספר המקרים שבהם אחד מהנמענים מקבל את המכתב המיועד לו. אלא שהפחתה זו מקטינה מדי, שכן הופחתו כל האפשרויות שבהן נמען א' מקבל את מכתבו ובנוסף, כל האפשרויות שבהן נמען ב' מקבל את מכתבו, אולם אפשרויות אלו נחתכות. בחלק מהמקרים גם נמען א' מקבל את מכתבו וגם נמען ב' מקבל את המכתב שנשלח אליו, ואין סיבה לגרוע מקרים אלו פעמיים.<br />
על כן יש להוסיף את מספר המקרים שבהם נמען א' ונמען ב' שניהם מקבלים את מכתביהם, אך זו הוספה מופרזת, משום שכך מונים יתר על המידה את המקרים שבהם נמען א', נמען ב' ונמען ג' מקבלים יחדיו את מכתביהם. לפיכך צריך להוסיף ולהפחית לסירוגין.<br />
<br />
<br />
'''[[תמורות ללא נקודות שבת]]''' (אי סדר מלא) - עשרה אנשים נכנסים למסיבה ותולים את כובעיהם על [[קולב]]. בכמה דרכים שונות הם יכולים לקחת את כובעיהם חזרה כך שאף אחד לא יקבל את כובעו המקורי בחזרה? זו למעשה בעיה קומבינטורית של [[תמורה (מתמטיקה)|תמורות]] ללא [[נקודת שבת|נקודות שבת]], כלומר תמורה שבה אף אחד מהאיברים לא נשאר במקומו. <br />
<br />
ב[[תורת ההסתברות]] וב[[תורת הגרפים]] נעשה שימוש נרחב בקומבינטוריקה. כמו כן, קיימת קומבינטוריקה גאומטרית החוקרת למשל את האפשרויות לסידור מיטבי של כדורים בתיבה.<br />
== במקורות היהדות==<br />
בספר יצירה {{מקור|פרק?}} מובא {{ציטוטון|שתי אבנים בונות שתי בתים שלש בונות ששה בתים ארבע בונות עשרים וארבעה בתים חמש בונות ק"ך בתים שש בונות שבע מאות ועשרים בתים שבע בונות חמשת אלפים וארבעים בתים מכאן ואילך צא וחשוב מה שאין הפה יכול לדבר ולא האזן יכולה לשמוע}} הפירוש הפשוט של משנה זו היא מציאת מספר התמורות השונות של עד 7 עצמים משם ואילך המספר גדול כל כך שאין הפה יכול לדבר ולא האוזן לשמוע (ובאמת <math>8!=40,320</math> וגדילת המספר הלאה היא במהירות רבה ביותר).<br />
<br />
==נושאים נוספים==<br />
* [[משפט החתונה]] עוסק באפשרות לבחירה של איברים מייצגים שונים זה מזה למשפחה של קבוצות.<br />
* [[משפט רמזי]] עוסק בצורה שבה סדר חייב להתקיים בקבוצה אם היא גדולה מספיק.<br />
* [[בעיית הנהגים הגחמנים]] היא בעיה העוסקת במספר הדרכים לשבץ n עצמים ב-n מקומות, כאשר לכל עצם יש מקום מועדף, ועצם שהמקום המועדף עליו תפוס, מוסט באופן עקבי כלפי מעלה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקיספר=מתמטיקה תיכונית/אלגברה תיכונית/קומבינטוריקה|שם ויקיספר=מתמטיקה תיכונית/אלגברה תיכונית/קומבינטוריקה|ויקימילון=קומבינטורי|ויקימילון 2=קומבינטוריקה}}<br />
* {{לא מדויק|534|מהי קומבינטוריקה?}}<br />
* {{אנציקלופדיה למתמטיקה|Combinatorial_analysis}}<br />
* [http://icalc.co.il/index.php/%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9D/323-%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA.html מחשבון אפשרויות בעברית]<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:קומבינטוריקה|*]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=קומבינטוריקה|גרסה=23560247}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%A1&diff=500606מפעל הפיס2018-08-29T17:45:02Z<p>יהודה 1: /* לוטו */ דיוק.</p>
<hr />
<div>{{חברה מסחרית<br />
|שם=מפעל הפיס<br />
|סמל=<br />
|תמונה=קובץ:Mifal HaPayis New-logo.jpg<br />
|כיתוב=לוגו מפעל הפיס מאוגוסט 2018<br />
|סוג=[[חברה לתועלת הציבור]]<br />
|סיסמה=בזכות הפיס<br />
|שנת הקמה=1951<br />
|פירוק החברה=<br />
|חברת אם=<br />
|חברות בנות=<br />
|משרד ראשי=<br />
|מיקום המטה=[[תל אביב]]<br />
|מייסדים=[[עיריית תל אביב]]<br />
|שליטה בחברה=<br />
|בעלות=<br />
|אנשי מפתח=יושב ראש: [[אביגדור יצחקי]]<br />
|ענפי תעשייה=[[הימורים]]<br />
|מוצרים עיקריים=<br />
|שווי=<br />
|הכנסה=6,886 מיליוני שקלים (2015)<br />
|רווח תפעולי=1,718 מיליוני שקלים (2015)<br />
|רווח=<br />
|הון עצמי=<br />
|סך המאזן=<br />
|יחס הון=<br />
|עובדים=<br />
|דף הבית=http://www.pais.co.il<br />
}}<br />
[[קובץ:Mifal HaPayis logo.svg|ממוזער|סמליל מפעל הפיס עד לאוגוסט 2018, עוצב על ידי סטודיו אדלר, ראובן אדלר ויעל קין-קמחי בשנת 2000 (רענון של סמל ישן יותר)]]<br />
[[קובץ:Beit Mifal Hapyis1960.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בית מפעל הפיס בתל אביב, 1960]]<br />
[[קובץ:בית מפעל הפיס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית מפעל הפיס בתל אביב, 2009]]<br />
[[קובץ:Beit Mifal HaPayis 2016.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית מפעל הפיס ברחוב המסגר פינת לה גוארדיה בתל אביב, דצמבר 2016]]<br />
'''מפעל הפיס''' הוא [[מונופול]] ה[[הימורים]] החוקיים ב[[ישראל]], (לצד [[המועצה להסדר ההימורים בספורט]], שהוא מונופול הימורי ה[[ספורט]] בישראל).<br />
<br />
מפעל הפיס מאוגד כ[[חברה לתועלת הציבור]]. באספה הכללית שלו משתתפים נציגי [[עירייה|עיריות]]. את יושב ראש ה[[דירקטוריון]] ממנה [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] וחברי הדירקטוריון האחרים מתמנים על ידי מועצות העיריות [[ירושלים]], [[תל אביב-יפו]] ו[[חיפה]], [[מרכז השלטון המקומי בישראל|מרכז השלטון המקומי]], ארגון המועצות האזוריות, [[שר האוצר]] ו[[שר הפנים]]. יושב ראש מפעל הפיס הנוכחי הוא [[אביגדור יצחקי]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
[[קובץ:Pais.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מפעל הפיס מציין בהבלטה את חלקו בהקמת מבני ציבור. בתמונה: [[אולם ספורט]] בקיבוץ [[כפר בלום]]]]<br />
[[קובץ:Bodek Architects Eilat Sports Center999.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[אולם ספורט צאלים אילת]] שהוקם במימון מפעל הפיס 2013]]<br />
מפעל הפיס הוקם בתל אביב ב[[אוגוסט]] [[1951]] כמפעל [[הגרלה|הגרלות]] של הרשויות המקומיות בישראל, על ידי ד"ר [[מיכאל לנדאו]] וביוזמת ראש העיר דאז של תל אביב, [[ישראל רוקח]]. מטרת הקמתו הייתה תמיכה בהקמת בתי חולים ברשויות המקומיות בישראל ובפרט בניית בית חולים גדול בתל אביב.{{הערה|{{הצופה||בית חולים בן אלף מיטות יוקם בתל אביב|1951/12/19|00400}}}} הדוגמה למפעל הגרלות לטובת הציבור נלקחה מ[[שווייץ]] והקמתו אושרה על ידי ממשלת ישראל. בשנה הראשונה, ההגרלות התקיימו אחת לחודש, ההגרלה הראשונה התקיימה באוקטובר 1951 והפרס הגדול בהגרלה זו היה 1000 ל"י.{{הערה|{{דבר||הגרלה ראשונה למפעל הפיס|1951/10/17|00412}}{{ש}}{{הצופה||מפעל הפייס עם הגרלתו הראשונה|1951/10/17|00206}}}} בשלושת החודשים הראשונים, נמכרו כרטיסים בשווי כולל של כ-110,000 לירות בממוצע להגרלה. כ-40% מההכנסות הלכו לפרסים וכ-45% הועברו למטרת בניית בתי חולים בתל אביב ובחיפה.{{הערה|{{דבר||150 אלף ל"י לאישפוז מהכנסות מפעל הפיס|1951/12/19|00401}}}} בשנת 1952 הוקצב כסף גם לבית חולים ליולדות ב[[פתח תקווה]]{{הערה|{{חרות||הקצבות מפעל הפיס|1952/10/01|00419}}}} ובשנת 1953 גם לעיריית [[צפת]].{{הערה|שם=חרות|1={{חרות||340,000 זכו 1,206,000 ל"י בפיס|1953/07/29|00303}}}} מעל 12% מההכנסות, בשנים הראשונות, שולמו למפיצים, שהיו בעיקר עולים חדשים קשישים, ציונים ותיקים ומקרים סוציאליים.{{הערה|{{הצופה||340 אלף איש זכו במפעל הפיס|1953/07/28|00414}}}}<br />
<br />
בשנת 1953 הביעה עיריית ירושלים תרעומת על שאינה מקבלת מהכספים מכיוון שבתי החולים בירושלים הם פרטיים ולא עירוניים. מועצת העיר דרשה על כן סיוע למוסדות רפואיים קיימים בעיר. באותה עת עלתה גם הצעה של [[אליהו אלישר]] שהמפעל יסייע גם לבניית בתי ספר, אולם ההצעה נדחתה אז.{{הערה|{{על המשמר||עיריית ירושלים דורשת תמיכת מפעל הפיס|1953/05/26|00205}}{{ש}}{{הצופה||תביעה משפטית נגד מפעל הפיס|1953/11/16|00203}}}} בשנת 1955 החל מפעל הפיס לחלק כספים גם לבניית בתי ספר.{{הערה|{{דבר||ישנו את ההגרלות של מפעל הפיס|1956/07/25|00213}}}}<br />
<br />
=== בית מפעל הפיס ===<br />
הנהלת מפעל הפיס שוכנת, מזה שנים רבות, ברחוב הפטמן 3 בתל אביב, בבניין ששימש גם את [[מרכז השלטון המקומי]]. בשנת [[2013]] החליטה הנהלת מפעל הפיס לעבור לבניין אחר ושנתיים אחר כך, הוחלט על מעבר הנהלת מפעל הפיס אל מבנה ב[[רחוב לה גוארדיה]] 1 בתל אביב. בשנת [[2016]] נמכר הבניין ששימש את הנהלת מפעל הפיס ברחוב הפטמן, ביחד עם הבניין הצמוד אליו, הפונה אל [[רחוב קפלן]], לשם הריסת שני הבניינים והקמתם של בנייני מגורים עם קניון.<br />
<br />
==חלוקת ההכנסות==<br />
רווחי מפעל הפיס פטורים ממס הכנסה.{{הערה|[http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/255_001.htm#Seif14 פקודת מס הכנסה, סעיף 9(2)(א)]}} למוסד ניתנה הלגיטימציה יוצאת הדופן לבחור בעצמו את האפיקים בהם הוא יכול להשקיע את הרווחים הזורמים אליו, לטובת הציבור לפי שיקול דעתו הבלעדי.<br />
<br />
בחמישים שנותיו הראשונות השקיע מפעל הפיס למעלה מ-21 מילארד ש"ח בפרויקטים למען הקהילה, החברה והאדם ב[[ישראל]].<br />
<br />
בשנים הראשונות הופנו מעל 40% מההכנסות לפרסים, מעל 40% מההכנסות למענקים למען הציבור, מעל 12% לסוכנים ועוד כ-4% להוצאות פרסום ותפעול.{{הערה|שם=חרות}}<br />
{| class="wikitable" border="2"<br />
|+ הכנסות מפעל הפיס<br />
! שנה<br />
!הכנסות (מיליוני שקלים)<br />
!זכיות כלליות (מיליוני שקלים)<br />
!אחוז הפרסים הכללי<br />
|-<br />
|2001{{הערה|שם=דוח3|מפעל הפיס, [http://www.pais.co.il/About/Documents/2003funancereport.pdf תמצית דו"חות כספיים לשנת 2003]}}<br />
|3,120<br />
|1,880<br />
|60.3%<br />
|-<br />
|2002{{הערה|שם=דוח3}}<br />
|3,024<br />
|1,869<br />
|61.8%<br />
|-<br />
|2003{{הערה|שם=דוח3}}<br />
|3,010<br />
|1,870<br />
|62.1%<br />
|-<br />
|2004{{הערה|שם=דוח6|מפעל הפיס, [http://www.pais.co.il/About/Documents/2006funancereport.pdf תמצית דו"חות כספיים לשנת 2006]}}<br />
|3,055<br />
|1,858<br />
|60.8%<br />
|-<br />
|2005{{הערה|שם=דוח6}}<br />
|3,333<br />
|2,003<br />
|61%<br />
|-<br />
|2006{{הערה|שם=דוח6}}<br />
|3,651<br />
|2,118<br />
|58%<br />
|-<br />
|2007{{הערה|שם=דוח9|מפעל הפיס, [http://www.pais.co.il/About/Documents/2009funancereport.pdf תמצית דו"חות כספיים לשנת 2009]}}<br />
|3,853<br />
|2,284<br />
|59.3%<br />
|-<br />
|2008{{הערה|שם=דוח9}}<br />
|3,947<br />
|2,369<br />
|60%<br />
|-<br />
|2009{{הערה|שם=דוח9}}<br />
|4,515<br />
|2,636<br />
|58.4%<br />
|-<br />
|2010{{הערה|מפעל הפיס, [http://www.pais.co.il/About/Documents/2010funancereport.pdf תמצית דו"חות כספיים לשנת 2010]}}<br />
|4,627<br />
|2,736<br />
|59.1%<br />
|-<br />
|2011{{הערה|שם=דוח12|מפעל הפיס, [http://www.pais.co.il/About/Documents/2012funancereport.pdf תמצית דו"חות כספיים לשנת 2012]}}<br />
|4,782<br />
|2,843<br />
|59.5%<br />
|-<br />
|2012{{הערה|שם=דוח12}}<br />
|5,097<br />
|2,969<br />
|58.2%<br />
|-<br />
|2013{{הערה|מפעל הפיס, [http://www.pais.co.il/About/Documents/2013funancereport.pdf תמצית דו"חות כספיים לשנת 2013]}}<br />
|5,829<br />
|3,388<br />
|58.1%<br />
|-<br />
|2014{{הערה|מפעל הפיס, [http://www.pais.co.il/About/Documents/2014funancereport.pdf תמצית דו"חות כספיים לשנת 2014]}}<br />
|6,239<br />
|3,637<br />
|58.3%<br />
|-<br />
|2015{{הערה|מפעל הפיס [http://www.pais.co.il/About/Documents/2015funancereport.pdf תמצית דו"חות כספיים לשנת 2015]}}<br />
|6,886<br />
|4,012<br />
|58.3%<br />
|-<br />
|2016{{הערה|שם=הערה מספר 20171213063612:2016|{{קישור כללי|כתובת=http://www.pais.co.il/About/Documents/2016financereport.pdf|הכותב=|כותרת=מפעל הפיס, תמצית דו"חות כספיים לשנת 2016|אתר=|תאריך=}}}}<br />
|6,671<br />
|4,332<br />
|64.9%<br />
|-<br />
|2017{{הערה|שם=הערה מספר 20180721223730:0|{{קישור כללי|כתובת=http://www.pais.co.il/About/Documents/2017financereport-full.pdf|הכותב=|כותרת=מפעל הפיס, תמצית דוחות כספיים לשנת 2017|אתר=|תאריך=}}}} <br />
|7,366<br />
|4,792<br />
|65.1%<br />
|}<br />
<br />
בשנים 2008–2011 הופנו בין 17-20% מההכנסות למענקים למען הציבור. בשנת 2012 הוגדל שיעור המענקים לקרוב ל-28% מההכנסות. ההוצאות של מפעל הפיס נעו באותה עת בין 18 ל-22 אחוזים מההכנסות.{{הערה|שם=דוחות|[http://www.pais.co.il/About/Pages/Freedom_of_information.aspx תמצית דוחות כספיים], אתר מפעל הפיס}}<br />
<br />
=== תמיכה בקהילה ===<br />
מפעל הפיס היא חברה לתועלת הציבור, אשר הכנסותיה הפנויות מועברות לתמיכה במיזמים שונים. מפעל הפיס תומך בהקמת מרפאות, בתי חולים, אולמות ספורט, כיתות לימוד ובתי ספר, מועדונים קהילתיים (מרכזי פיס קהילתיים), מרכזים לנוער (כגון שבטי [[הצופים העבריים|צופים]]), אולמות לאירועי תרבות, מוזיקה ואמנות, מלגות [[שכר לימוד]] ללוחמים משוחררים, מרכזים להכשרה מקצועית, [[אשכול פיס|אשכולות פיס]] וגינות ציבוריות. כמו כן, מפעל הפיס מממן [[תחרות חיבורים תורניים של מפעל הפיס|תחרות חיבורים תורניים]] ב[[המגזר החרדי|מגזר החרדי]] והדתי.{{הערה|1=[http://www.pais.co.il/News/Pages/26102009.aspx תחרות חיבורים תורניים במגזר החרדי-דתי]}}<br />
<br />
הקריטריונים לתמיכה במועצה מקומית{{הערה|[http://www.pais.co.il/About/Documents/freeinfo2013.pdf חופש המידע - פעילות מפעל הפיס לשנת 2012]}}:<br />
*גודל הרשות 50%<br />
*דירוג כלכלי - חברתי 25%<br />
*מרחק ממרכזי הערים הגדולות (תל אביב, ירושלים וחיפה) - 20%<br />
*שיעור המשרתים בצה"ל - 5%<br />
החל משנת [[2001]] פועלת '''[[מועצת הפיס לתרבות ולאמנות]]''' שמטרתה לקדם כשרונות מבטיחים בתחומי [[אמנויות הבמה]], [[קולנוע]], [[טלוויזיה]], [[ספרות]], [[שירה]] ו[[אמנות חזותית]]. בכל שנה מחליטה המועצה מראש באילו תחומים להתמקד, ומחלקת את התקציב שנקבע לשם כך לפי פניות מהציבור ופניות יזומות מטעמה ליוצרים ולגופים העוסקים בתחומי היצירה. במסגרת זו ניתן מדי שנה "[[פרס ספיר]]" ל[[ספר]] בתחום הספרות היפה.<br />
בשנת 2011 (לאחר כניסתו של עוזי דיין לתפקיד היו"ר) נקבע כי 7.5% מההכנסות הפנויות יוקצו לתחומי התרבות, האמנות והמלגות כלומר לא דרך הרשויות המקומיות ולא על פי הקריטריונים לתמיכה.{{הערה|{{TheMarker|שוקי שדה|מה עושים עם המיליארדים שנכנסים כל שנה למפעל הפיס?|1.2366545|5 ביולי 2014}}}}<br />
<br />
בשנת 2015 העביר מפעל הפיס לרשויות המקומיות סכום העולה על 1.09 מיליארד שקל -עלייה של כ-6% מסך התשלומים שבוצעו בשנת 2013 וגבוה בכ-6 מיליון שקל מהתשלומים שבוצעו בשנת 2014.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=אורה קורן|כתובת=http://www.themarker.com/news/1.2832517|כותרת=מפעל הפיס: הסכום המיועד להשקעות בקהילה - 3.7 מיליארד שקל|אתר=דה מרקר|תאריך=27.01.2016}}}} עם זאת ניתוח שיעור ההעברות לרשויות ביחס להכנסות הפיס מצביע על ירידה מתמשכת בשנים 2008–2015, כך היה אחוז ההעברות מהכנסות מפעל הפיס 26.7% בשנת 2012 ו 22.2% בשנת 2015{{הערה|שם=הערה מספר 20180721223730:1|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/education/1.2935934|הכותב=[[אור קשתי]]|כותרת=רווחי הפיס והטוטו עלו, שיעור התרומה לציבור דווקא ירד|אתר=הארץ|תאריך=6/5/2016}}}}. בשנת 2016 העביר מפעל הפיס 824 מיליון שקלים לבניית כיתות ובתי ספר וסכום זהה למועצות מקומיות, פרט לכך הועברו 83.7 מיליון שקלים למענקים למועצת הפיס לתרבות ואמנות וכ 70 מיליון שקלים לפרויקט מלגות פיס{{הערה|שם=הערה מספר 20171213063612:2016}}. בשנת 2017 הועברו 651 מיליון שקלים לבניית מוסדות חינוך, 839 מיליון למועצות מקומיות ו-71 מיליון למועצת הפיס לתרבות ואמנות{{הערה|שם=הערה מספר 20180721223730:0}}<br />
<br />
==הגרלות מפעל הפיס==<br />
מפעל הפיס מפעיל מספר סוגים של הגרלות, המכניסות ביותר למפעל הפיס הן צ'אנס, חיש-גד ולוטו.<br />
{|class="wikitable" border="2"<br />
|+ הכנסות מפעל הפיס ממשחקים בשנת 2014{{הערה|1=[http://www.talniri.co.il/marketnews/article.asp?mp=93&id=67331 אתר טלנירי]}}<br />
!משחק<br />
!הכנסות בשנת 2014 (מיליוני שקלים)<br />
!שינוי בהשוואה לשנת 2013<br />
|-<br />
|צ'אנס<br />
|1,710<br />
|19.5%+<br />
|- style="background-color: #EFEFEF;"<br />
|חיש-גד<br />
|1,549<br />
|11.6%+<br />
|-<br />
|לוטו<br />
|1,330<br />
|8.9%-<br />
|- style="background-color: #EFEFEF;"<br />
|EIL<br />
|573<br />
|7.9%+<br />
|-<br />
|קינו<br />
|479<br />
|9.9%+<br />
|- style="background-color: #EFEFEF;"<br />
|מנויים<br />
|447<br />
|3%+<br />
|-<br />
|777<br />
|124<br />
|5.1%+<br />
|- style="background-color: #EFEFEF;"<br />
|123<br />
|35<br />
|9.4%+<br />
|}<br />
=== לוטו ===<br />
[[קובץ:Lotto logo.svg|150px|שמאל|סמל הגרלת ה[[לוטו]]]]<br />
[[קובץ:MifalHaPayisZuta.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כרטיס הגרלה שבועי משנת 1976. לשונית הגרלת ה"זוטא" שנשארה, מצביעה על כך שהכרטיס לא זכה בהגרלה זו]]<br />
[[קובץ:Loto Israel1.jpg|200px|ממוזער|שמאל|כרטיס השתתפות בהגרלת [[לוטו]] של מפעל הפיס (מימין) ו[[טופס]] לבחירת המספרים על ידי המשתתף (משמאל)]]<br />
הגרלה הנערכת פעמיים בשבוע (שלישי ומוצאי שבת) בה על המשתתף לנחש 6 מספרים שיעלו בגורל מתוך 37 מספרים ומספר נוסף אחד (הקרוי "מספר חזק") מתוך 7 מספרים. סיכויי הזכייה בפרס הראשון, בניחוש של טבלה בודדת עומדים על 1 ל-16,273,488 טבלאות/צירופים. החישוב מתבצע באמצעות הנוסחה הבאה: <math>{37! \over 6!*31!}*7</math><br />
<br />
בטופס הלוטו הרגיל יש למלא לפחות 2 טבלאות וכן מספר הטבלאות הכללי שממלאים חייב להיות זוגי.<br />
אחוז ההחזר בהגרלה זו הוא כ-55% ומעלה מהכנסות מפעל הפיס להגרלה בודדת, '''המתחלקים בין הזוכים''' ובמקרה שאין זוכים ברמות הפרס העליונות, נצבר חלק מההחזר להגרלה הבאה ומתווסף אליה.<br />
סיכוי הזכייה בפרס הראשון לטופס מינימלי המכיל 2 טבלאות שונות הוא: 1 ל-8,136,745.<br />
הסיכוי לזכות בפרס כלשהו המתחיל מ-10 ש"ח ומעלה לטבלה בודדת הוא: כ-1 ל-24 טבלאות בודדות כך שהסיכוי לזכייה בפרס כלשהו בטופס מינימלי המכיל 2 טבלאות שונות הוא: כ-1 ל-12 טפסים מינימליים.<br />
<br />
קיימים טפסים מיוחדים המאפשרים להגדיל מעט את סיכוי הזכייה, כגון טופסי הגרלה שיטתיים ("Lottery Wheeling"{{כ}}{{אנ|Lottery_Wheeling}}), בהם השחקן יכול לסמן יותר משישה מספרים בטבלה או לבחור כמה מספרים חזקים בבת אחת. בשנת 2008 השיק מפעל הפיס [[טופס]] מיוחד שבו מחיר כל טבלה הוא כפול לעומת טבלה בטופס רגיל ובהתאמה הפרס מוכפל פי שניים בכל רמת פרס - טופס "דאבל לוטו". אם הפרס הרגיל בהגרלת הלוטו עומד על 18 מיליון ש"ח, למשל, אז משתתף שבידו טופס דאבל לוטו יכול לזכות בעד 36 מיליון ש"ח, אם כי אחוז ההחזר וסיכויי הזכייה אינם משתנים, אך ערך [[תוחלת]] הזכייה הצפויה משתנה (כלומר, במקרה של זכייה ב"דאבל" לוטו - הרווח כפול, אך במקרה של אי-זכייה ההפסד כפול).<br />
* הפרס הראשון המינימלי בלוטו הרגיל עומד על 4 מיליון ₪ ובלוטו הכפול, "דאבל לוטו", הפרס הראשון המינימלי הוא 8 מיליון ₪.<br />
הפרס הראשון המקסימלי בלוטו הרגיל עומד על- 28 מיליון ₪ וב"דאבל לוטו" הפרס הראשון המקסימלי הוא 56 מיליון ₪. (בעבר לא הייתה הגבלה על גובה הפרס ואף הוא הגיע לכדי 40 מיליון ₪ בלוטו הרגיל ול-80 מיליון ₪ בדאבל לוטו, הפרס התאפס כאשר זוכה יחיד גרף 40 מיליון ₪ בלוטו הרגיל. הפרס הגבוה ביותר שחולק בעבר היה בסכום של 74 מיליון ₪ ב"דאבל" לוטו). הפרס הראשון מצטבר מהגרלה להגרלה בסכומים משתנים, (לפחות מיליון ₪)<br />
כשהפרס הראשון מגיע למקסימום, הוא נשאר קבוע ועם זאת פרסי המשנה גדלים ב-50%, דבר המשפר משמעותית את אחוז ההחזר.<br />
* הפרס השני (6 מספרים בלי המספר החזק) גם הוא פרס מצטבר המתחיל מ-500,000 ₪ וגדל בסכום זהה מהגרלה להגרלה אם לא נמצא/ו זוכה/זוכים ברמת פרס זו. (בעבר לא הייתה צבירה של פרס זה ואם לא היה נמצא זוכה אזי הפרס השני היה מתווסף ומתחלק לזוכים ברמת הפרס השלישית (ניחוש נכון של חמישה מספרים בתוספת המספר ה"חזק").<br />
* לשאר הפרסים, מוקצים סכומים שנקבעים ע"פ הכנסות מפעל הפיס ומתחלקים באופן משתנה בין רמות הפרס השונות וזאת מלבד רמת הפרס השמינית, המינימלית, של 3 ניחושים נכונים הנשארת קבועה ועומדת על 10 ₪ בלוטו הרגיל ו-20 ₪ ב"דאבל לוטו".<br />
<br />
הקצאת הסכומים לפרסים נעשית באופן כזה שכל מי שמילא טבלת "דאבל" לוטו, נחשב שהכניס לקופת ההקצבות לפרסים סכום המשתווה לסכום ההכנסות מהלוטו הרגיל -2.9 ₪ לטבלה ולאחר מכן החלוקה של הפרסים מתבצעת בין כל הזוכים באותה רמת פרס באופן כללי ( בלוטו הרגיל וב"דאבל" לוטו) ומוכפלת למי שזכה ב"דאבל" לוטו.<br />
<br />
טבלת הזכיות האפשריות בהגרלת הלוטו:<br />
{| class="wikitable"<br />
|-<br />
!רמת{{ש}}הפרס!!כמות המספרים{{ש}}שצריך לנחש!!≈הקצאה {{ש}}מכלל ההכנסות!!הסתברות {{ש}} ≈1 ל-!!הסתברות{{ש}}כללית{{ש}}≈1 ל-!!הסתברות {{ש}}החל מרמת{{ש}}פרס זו ומעלה {{ש}}≈1 ל-||כמות{{ש}}הצירופים{{ש}}האפשריים{{ש}}(מתוך 16,273,488)<br />
|-<br />
|ראשון||6 +||22%-32%||16,273,488||rowspan="2"|2,324,784||16,273,488||1<br />
|-<br />
|שני||6||2.75% לפחות||2,712,248||2,324,784||6<br />
|-<br />
|שלישי||5 +||1.8%||87,492||rowspan="2"|12,499||84,319||186<br />
|-<br />
|רביעי||5||1.14%||14,582||12,432||1,116<br />
|-<br />
|חמישי||4 +||1.98%||2,333||rowspan="2"|333||1,964||6,975<br />
|-<br />
|שישי||4||4.2%||389||325||41,850<br />
|-<br />
|שביעי||3 +||6.84%||181||rowspan="2"|26||116||89,900<br />
|-<br />
|שמיני||3||14.29% בממוצע||30||24||539,400<br />
|-<br />
|'''סה״כ:||'''8 רמות פרס||'''55%-65%'''||||||||'''679,434<br />
|-<br />
|style="text-align:center";" colspan="4"|סיכויי הזכייה בטופס מינימלי (שתי טבלאות) גבוהים פי 2||style="text-align:center";" colspan="3"|סיכוי הזכייה בפרס כלשהו ≈ 1 ל-24<br />
|-<br />
|אין זכייה||2 +||0.00%||34.48||rowspan="2"|4.93||14.13||471,975<br />
|-<br />
|אין זכייה||2||0.00%||5.75||4.09||2,831,850<br />
|-<br />
|אין זכייה||1 +||0.00%||15.96||rowspan="2"|3.25||2.28||1,019,466<br />
|-<br />
|אין זכייה||1||0.00%||2.66||1.46||6,116,796<br />
|-<br />
|אין זכייה||0 +||0.00%||22.10||rowspan="2"|3.16||1.37||736,281<br />
|-<br />
|אין זכייה||0||0.00%||3.68||1||4,417,686<br />
|}<br />
<br />
==== שינויים בהגרלת הלוטו לאורך השנים ====<br />
מבנה הגרלת הלוטו שונה מספר פעמים ובכל עת, הייתה למשחק מטריצה שונה:<br />
* '''לוטו''': בין 1993 ליולי 2000, היה על הלקוח לנחש 6 מספרים מתוך 49 מספרים (סיכוי הזכייה: 1 ל-13,983,816).<br />
* '''לוטו סופר בול''': מיולי 2000 ועד מרץ 2004, היה על הלקוח לנחש 6 מספרים מתוך 45 מספרים + אופציה לניחוש אות אחת מתוך 5 אותיות בתוספת תשלום (סיכויי הזכייה: 1 ל-8,145,060 וסיכוי זכייה של 1 ל-40,725,300 לפרס גבוה יותר, בניחוש אות אחת מתוך 5).<br />
* '''לוטו מספר חזק''': בין מרץ 2004 לפברואר 2009, היה על הלקוח לנחש שישה מספרים מתוך 34 + "מספר חזק" אחד מתוך 10 (סיכוי הזכייה: 1 ל-13,449,040).<br />
* '''לוטו החדש''': מ-28 בפברואר 2009, היה על הלקוח לנחש שישה מספרים מתוך 37 מספרים + מספר חזק אחד מתוך 8 מספרים (סיכוי הזכייה: 1 ל-18,598,272).<br />
* '''לוטו החדש''' בשינוי מתכונת ההגרלה: מאז אמצע מאי 2011, על הלקוח לנחש שישה מספרים מתוך 37 מספרים + מספר חזק אחד מתוך 7 מספרים (סיכוי הזכייה: 1 ל-16,273,488).<br />
<br />
=== הגרלת אקסטרה (Extra) ===<br />
[[קובץ:Pais_Extra_Logo.png|101px|שמאל|סמל הגרלת Extra]]<br />
הגרלת אקסטרה היא הגרלה הנלווית ללוטו ובה רשאי להשתתף כל מי שרוכש כרטיס לוטו בעל 2 טבלאות לפחות וזאת על ידי סימון על-גבי הטופס במקום המיועד לכך (בפינה השמאלית התחתונה של טופס הלוטו). עלותה של השתתפות בהגרלת האקסטרה היא 6 ש"ח.<br />
סימון המספרים באקסטרה נעשה באמצעות בחירה אוטומטית ואקראית של המספרים על ידי מחשב מפעל הפיס בלבד ולא ניתן לבחור את המספרים בצורה ידנית, ישנה אפשרות שהצירופים המופקים יהיו זהים.<br />
בהגרלת האקסטרה יש לנחש 6 ספרות שכל אחת מהן מוגרלת במכונת הגרלה שונה, כאשר ערך הספרות נע בין 1 ל-7 וניחוש הספרות צריך להיות בסדר ובמיקום המדויקים.<br />
בהגרלה זו הפרס הראשון הוא קבוע על-סך 60,000 ₪ ואינו מתחלק בין הזוכים. ישנם גם פרסים קבועים משניים, הנעים בין 10 ₪ בניחוש של 2 ספרות בסדר ובמיקום המדויקים לבין 1,000 ₪ בניחוש 5 ספרות בסדר ובמיקום המדויקים.<br />
הסיכוי לזכות בפרס הראשון בהגרלת האקסטרה לכרטיס בודד הוא אחד ל-117,649, הסיכוי לזכות בפרס כלשהו הוא כ- 1 ל-4.83 (כ- 20.7%) ואחוז ההחזר עומד על כ-56.06% .<br />
<br />
טבלת הזכיות האפשריות באקסטרה:<br />
{| class="wikitable"<br />
|-<br />
!'''רמת הפרס'''!!'''כמות המספרים{{ש}}שצריך לנחש'''!!'''הפרס'''!!'''כמות הצירופים{{ש}}האפשריים{{ש}}(מתוך 117,649''')!!'''הסתברות {{ש}} ≈ 1 ל-'''!!'''הסתברות החל{{ש}}מרמת פרס זו ומעלה{{ש}} ≈ 1 ל-'''!!'''≈ [[אחוז החזר]]'''!!'''סיכום אחוז ההחזר{{ש}}מרמת פרס זו ומטה ≈'''<br />
|-<br />
|ראשונה||6||60,000 ₪||1||117,649||117,649||8.50%||56.06%<br />
|-<br />
|שנייה||5||1,000 ₪||36||3,268.03||3,179.70||5.10%||47.56%<br />
|-<br />
|שלישית||4||75 ₪||540||217.87||203.90||5.74%||42.46%<br />
|-<br />
|רביעית||3||15 ₪||4,320||27.23||24.02||9.18%||36.72%<br />
|-<br />
|חמישית||2||10 ₪||19,440||6.05||4.83||27.54%||27.54%<br />
|-<br />
|'''סה"כ:'''||'''5{{ש}}רמות פרס'''||'''תוחלת של כ- 3.36 ₪{{ש}}בממוצע לכל טבלה'''||'''24,337'''||'''4.83'''||'''4.83'''||'''56.06%'''<br />
|-<br />
|אין זכייה||1||-||46,656||2.52||1.66||0%<br />
|-<br />
|אין זכייה||0||-||46,656||2.52||1||0%<br />
|}<br />
<br />
מכיוון שקיימת חובה למלא ביחד עם האקסטרה גם שתי טבלאות לוטו לפחות, אזי הסיכוי לזכות בפרס הראשון בלוטו או בפרס הראשון באקסטרה בטופס המכיל 2 טבלאות לוטו וצירוף אקסטרה בודד הוא כ-1 ל-115,972.16 וכן הסיכוי לגרוף פרס המתחיל מ-60 אלף ש"ח ועד לגובה הפרס הראשון בלוטו בטופס מינימלי הכולל השתתפות בהגרלת אקסטרה הוא כ-1 ל-106,835.84.<br />
-הסיכוי לזכות בפרס כלשהו המתחיל מ-10 ש"ח (כאשר כל טופס המכיל 2 טבלאות ואקסטרה עלותו 11.8 ₪) הוא: כ- 1 ל-3.44 טפסים (כ- 29.07%) ואחוז ההחזר נע סביב כ-56% ומעלה.<br />
<br />
=== צ'אנס ===<br />
[[קובץ:Pais Chance logo.svg|150px|שמאל|סמל הגרלת צ'אנס]]<br />
הגרלה המתקיימת שבע פעמים בכל יום חול, שלוש פעמים ביום שישי ופעמיים במוצאי שבת. עקרון ההגרלה מבוסס על משחק קלפים. הקלפים המשתתפים במשחק הם A, J, K ו-Q (אס, נסיך, מלך ומלכה) והמספרים 7,8,9 ו-10. מפעל הפיס מגריל בכל הגרלה ארבעה קלפים, כאשר כל קלף מוגרל מסדרת הקלפים שצוינה<br />
(משמאל לימין: ♣ <span style="color: red;">♦</span> <span style="color: red;">♥</span> ♠). בהגרלה זו יש לנחש איזה צירוף קלפים יעלה בגורל, כאשר יש אפשרות לנחש קלף בודד, שני קלפים, שלושה, או ארבעה קלפים. השחקן יכול לבחור סכומי הימור שונים (בכפולות של 5 שקלים), ומכפיל הפרס גדול יותר ככל שהצירוף אותו הוא מנחש ארוך יותר.{{ש}}קיים גם טופס "'''רב-צ'אנס'''" שבו השחקן זוכה בפרסים משניים גדולים יותר (לעומת טופס "צ'אנס 4") אם הצליח לנחש 1, 2 או 3 קלפים, אך פרס ראשון (4 קלפים) נמוך יותר: פי 1,000 מסכום ההימור שלו (לעומת פרס של פי 2,000 בטופס "צ'אנס 4", שבו הפרסים המשניים קטנים). אחוז ההחזר בין שני הטפסים נוטה לטובת טופס "רב צ'אנס".<br />
{{ש}}טבלאות הזכיות האפשריות בצ'אנס:<br />
{| class="wikitable"<br />
|-<br />
!colspan="6"|טבלת סיכויי הזכייה||||Colspan="5"|טבלת מכפילי הפרס<br />
|-<br />
!כמות הקלפים{{ש}}שצריך לנחש!!רב צ'אנס!!צ'אנס 4!!צ'אנס 3!!צ'אנס 2!!צ'אנס 1||||רב צ'אנס||צ'אנס 4||צ'אנס 3||צ'אנס 2||צ'אנס 1<br />
|-<br />
|4||1/4,096||1/4,096||-||-||-||||x1,000||x2,000||-||-||-<br />
|-<br />
|3||28/4,096||28/4,096||1/512||-||-||||x20||x8/10||x300||-||-<br />
|-<br />
|2||294/4,096||294/4,096||21/512||1/64||-||||x2||x5/10||x7/10||x30|| -<br />
|-<br />
|1||1,372/4,096||1,372/4,096||147/512||14/64||1/8||||x5/10||x2/10||x3/10||x5/10||x5<br />
|-<br />
|'''הסיכוי לפרס{{ש}}כלשהו:'''||'''1:2.42{{ש}}(41.38%)'''||'''1:2.42{{ש}}(41.38%)'''||'''1:3.03{{ש}}(33.01%)'''||'''1:4.27{{ש}}(23.44%)'''||'''1:8{{ש}}(12.5%)'''<br />
|-<br />
|אין זכייה||2,401/4,096||2,401/4,096||343/512||49/64||7/8<br />
|-<br />
|'''אחוז ההחזר'''||'''69.19%'''||'''59.66%'''||'''70.08%'''||'''57.81%'''||'''62.5%'''<br />
|}<br />
<br />
בעבר, בעקבות מונדיאל 2010 עקב זליגת מהמרים אל הימורי הכדורגל שמפעילה המועצה להסדר ההימורים בספורט נוספו שיכלולים למשחק הצ'אנס והם כללו תתי-משחקים שונים: ב"צ'אנס תמונה/מספר" השחקן היה צריך לנחש אם קלף מסוים שיעלה יהיה מספר או אות (סיכוי של 1:2 לכל ניחוש). ב"צ'אנס אנדר/אובר" (בעל סיכוי זכייה של כ-0.45) השחקן צריך לנחש אם הסכום הכולל של כל הקלפים יהיה מעל, מתחת או שווה ל-42 (לקלפים A, J, K, Q נקבעו הערכים 11,12,13 ו-14). משחקים אלה אינם מתקיימים עוד.<br />
<br />
=== פיס 777 ===<br />
[[קובץ:Pais 777 logo.svg|150px|שמאל|סמל הגרלת פיס 777]]<br />
הגרלה דו יומית בה על המשתתף לנחש שבעה מספרים מתוך שבעים מספרים בטבלה, כאשר בכל יום עולים בגורל 17 מספרים מתוך ה–70. גם להגרלה זו קיימים טפסים שיטתיים בהם השחקן יכול לסמן 8 או 9 מספרים בטבלה. אם הוא מצליח לנחש 8 מספרים מתוך ה-17 שעלו בגורל הוא גורף לכיסו מעל 560,000 ש"ח (70,000 כפול 8). אם השחקן מצליח לנחש 9 מספרים מתוך ה-17 שמוגרלים הוא זוכה בסכום העולה על 2,500,000 ש"ח (70,000 כפול 36). השחקן אינו מאבד מזכייתו אם שחקנים אחרים הצליחו לנחש את הרצף נכונה גם הם. כך, אם שני שחקנים גילו את רצף כל אחד מהם זוכה ב-70 אלף שקל והפרס אינו מתחלק. בנוסף, בפיס 777 הרגיל, ישנו פרס למי שלא ניחש אף מספר (אפס מספרים) ששוויו 5 ש"ח.<br />
<br />
להגרלת פיס 777 מקצה מפעל הפיס סכום מרבי לכיסוי סך-כל הפרסים הראשונים. לכל הגרלה והגרלה מוקצים פרסים בסך כולל של 15,000,000 ₪. אם בהגרלה מסוימת מספר הזוכים בפרס הראשון הוא יותר מ-214 זוכים (לא שכיח) אזי יקבלו כל הזוכים בפרס הראשון סכום יחסי המתקבל מחלוקת הסך: 15,0000,000 ש"ח למספר הזוכים בפרס הראשון באותה הגרלה. אף על פי כן, בשלב כלשהו של המכירה מפעל הפיס רשאי לחסום ולמנוע השתתפות של צירופים מסוימים מלהשתתף בהגרלה.<br />
<br />
הסיכוי לזכות בפרס הראשון בפיס 777 הרגיל לטבלה בודדת הוא 1 ל-61,640, הסיכוי לזכות בפרס כלשהו הוא כ-1 ל-2.87 (כ-34.8%) ואחוז ההחזר עומד על כ-59.55%.<br />
<br />
טבלת הזכיות האפשריות בפיס 777:<br />
{| class="wikitable"<br />
|-<br />
!'''רמת הפרס'''!!'''כמות המספרים{{ש}}שצריך לנחש'''!!'''הפרס'''!!'''כמות הצירופים{{ש}}האפשריים{{ש}}(מתוך 1,198,774,720)'''!!'''≈ הסתברות{{ש}}1 ל-'''!!'''≈ הסתברות החל {{ש}}מרמת פרס זו ומעלה{{ש}}1 ל-'''!!'''≈ אחוז ההחזר'''!!''' סיכום אחוז ההחזר{{ש}}מרמת פרס זו ומטה ≈'''<br />
|-<br />
|ראשונה||7||70,000 ₪||19,448||61,640||61,640||16.22%||59.55%<br />
|-<br />
|שנייה||6||500 ₪||655,928||1827.60||1,774.97||3.91%||43.33%<br />
|-<br />
|שלישית||5||50 ₪||8,527,064||140.58||130.27||5.08%||39.42%<br />
|-<br />
|רביעית||4||20 ₪||55,753,880||21.50||18.46||13.29%||34.34%<br />
|-<br />
|חמישית||3||5 ₪||199,121,000||6.02||4.54||11.86%||21.05%<br />
|-<br />
|שישית||0||5 ₪||154,143,080||7.78||2.87||9.18%||9.18%<br />
|-<br />
|'''סה"כ:'''||'''6{{ש}}רמות{{ש}}פרס'''||'''תוחלת של כ- 4.17 ₪{{ש}}בממוצע לכל טבלה'''||'''418,220,400'''||'''2.87'''||'''2.87'''||'''59.55%'''<br />
|-<br />
|אין זכייה||2||-||390,277,160||3.07||1.48||0%<br />
|-<br />
|אין זכייה||1||-||390,277,160||3.07||1||0%<br />
|}<br />
<br />
=== פיס 123 ===<br />
[[קובץ:Pais 123 logo.svg|150px|שמאל|סמל הגרלת פיס 123]]<br />
הגרלה יומית בה על המשתתף לנחש רצף בן שלוש ספרות (בו כל ספרה מוגרלת מהסדרה 0 ועד 9) העולה בגורל. הרצף הנמוך ביותר שיכול לעלות בגורל הוא 000 והגבוה ביותר הוא 999, כך שסיכוי הזכייה בפרס הראשון לטבלה בודדת הוא אחד לאלף. במשחק פיס 123 קיימות שתי אפשרויות להימור: '''משחק רגיל ומשחק משולב'''. '''במשחק הרגיל''' קיימת רמת פרס אחת בלבד, אם השחקן ניחש נכונה את הרצף המורכב משלוש ספרות בסדר המדויק, אז הוא זוכה בסכום ההימור שלו כפול 600, ללא אפשרות זכייה בפרסים משניים כאמור. '''במשחק המשולב''' ישנן ארבע רמות של פרסים (פרס רגיל ושלושה פרסים משניים): אם השחקן ניחש את הרצף בסדר המדויק, אז הפרס שלו עומד על פי מאה מסכום ההימור. אם השחקן גילה את כל המספרים אך בסדר אחר (למשל הרצף שעלה בגורל הוא 739 והוא בחר ברצף 937) אז הפרס שלו הוא סכום ההימור כפול 25. אם השחקן ניחש שתי ספרות בסדר המדויק (למשל הרצף שעלה בגורל הוא 739 והוא הימר על 738), אז הפרס שלו הוא סכום ההימור כפול 5. ואם השחקן ניחש רק ספרה אחת במקומה המדויק אז הפרס שלו הוא החזר של ההימור. במשחק המשולב אחוז ההחזר הגדול ביותר ניתן לרצפים בעלי שלוש ספרות שונות. כאשר ספרה מסוימת חוזרת על עצמה 3 פעמים ברצף, אחוז ההחזר קטן יותר וזאת מכיוון שאין אפשרות לזכות ברמת הפרס השנייה (שלוש ספרות בסדר אחר) במצב זה. גם כאשר ספרה מסוימת חוזרת על עצמה 2 פעמים בצירוף, אחוז ההחזר קטן יותר מכיוון שכמות האפשרויות לזכייה בפרס השני פחותה מאשר בצירוף המכיל שלוש ספרות שונות זו מזו.<br />
<br />
מפעל הפיס פרסם בעבר כי קיימים סיכויים זהים לכל הצירופים האפשריים ונדרש ל[[תביעה (משפט בישראל)|תביעה משפטית]] בנושא.{{הערה|{{גלובס|דורון אביגד|פשרה: הפיס הטעה את הציבור בסיכויי הזכייה - ויפצה ב-5 מכוניות|1000920489}}}}<br />
<br />
חלק ניכר מהשחקנים נוהג לשלוח את הרצף 777 (אולי מתוך בלבול עם המשחק "777"). פעם אחת, כשרצף זה עלה, גרפו כל שחקני המשחק יחד מעל חצי מיליון שקלים. בדומה להגרלת 777 ולהגרלת הצ'אנס, הפרס אינו מתחלק בין הזוכים, ומתייחסים לכל שחקן כאילו הוא השחקן היחיד.<br />
<br />
הסיכוי לזכות בפרס הראשון במשחק הרגיל או המשולב הוא 1 ל-1,000 צירופים.<br />
<br />
הסיכוי לזכות בפרס כלשהו בממוצע משוקלל במשחק המשולב הוא כ-1 ל-3.67 (כ-27.24%):<br />
<math>(10/1,000*271/1,000+270/1,000*271/1,000+720/1,000*273/1,000=0.27244)</math><br />
:אחוז ההחזר במשחק הרגיל הוא 60 (תוחלת של 60 אגורות על כל שקל שמשקיעים).<br />
:אחוז ההחזר המשוקלל במשחק המשולב הוא כ-57.88 (תוחלת של כ-57.88 אגורות על כל שקל שמשקיעים)<br />
<math>(10/1,000*0.478+270/1,000*0.526+720/1,000*0.6=0.5788)</math><br />
<br />
התפלגות הנתונים במשחק המשולב:<br />
{| class="wikitable"<br />
|-<br />
!תיאור:!!טבלה שבה{{ש}}שלוש הספרות זהות{{ש}}(מתוך 10 אפשרויות)!!טבלה שבה{{ש}}שתיים מבין הספרות זהות{{ש}}(מתוך 270 אפשרויות)!!טבלה שבה{{ש}}שלוש הספרות שונות זו מזו{{ש}}(מתוך 720 אפשרויות)||שקלול||<span style="color: DarkBlue;">שקלול{{ש}}≈ 1 ל-</span>||≈ שקלול{{ש}}החל מרמת פרס{{ש}}זו ומעלה{{ש}}≈ 1 ל-||מכפיל{{ש}}הפרס<br />
|-<br />
| ניחוש 3 ספרות{{ש}}בסדר המדויק || 1/1,000 || 1/1,000 || 1/1,000 || 1/1,000 || <span style="color: DarkOrange;">1,000</span> || 1,000 || 100 x<br />
|-<br />
| ניחוש 3 ספרות{{ש}}בסדר אחר || 0/1,000 || 2/1,000 || 5/1,000 || 4.14/1,000 || <span style="color: DarkOrange;">241.55</span> || 194.55 || 25 x<br />
|-<br />
| ניחוש 2 ספרות{{ש}}במיקום המדויק || 27/1,000 || 27/1,000 || 27/1,000 || 27/1,000 || <span style="color: DarkOrange;">37.04</span> || 31.11 || 5 x<br />
|-<br />
| ניחוש ספרה אחת{{ש}}במיקום המדויק || 243/1,000 || 241/1,000 || 240/1,000 || 240.3/1,000 || <span style="color: DarkOrange;">4.16</span> || 3.67 || 1 x<br />
|-<br />
| '''סיכו הזכייה{{ש}} בפרס כלשהו:''' || '''271/1,000''' || '''271/1,000''' || '''273/1,000''' || '''272.44/1,000''' || <span style="color: DarkOrange;">'''3.67'''</span> || '''3.67'''<br />
|-<br />
| אין זכייה || 729/1,000 || 729/1,000 || 727/1,000 || 727.56/1,000 || <span style="color: DarkOrange;">1.37</span> || 1<br />
|-<br />
| '''≈אחוז ההחזר:''' || '''47.80%''' || '''52.60%''' || '''60.00%'''||style="text-align:center;" colspan="3"| <span style="color: DarkBlue;">'''57.88%'''</span><br />
|}<br />
<br />
הזכיות האפשריות בפיס 123 :<br />
{| class="wikitable"<br />
|-<br />
! רמת הפרס !! תיאור !! מכפיל הפרס !! כמות{{ש}}הצירופים{{ש}}האפשריים{{ש}}(מתוך 1,000) !! הסתברות{{ש}} ≈ 1 ל-!! הסתברות החל{{ש}} מרמת פרס זו ומעלה{{ש}} ≈ 1 ל- !! ≈אחוז ההחזר<br />
|-<br />
| רגיל || ניחוש של שלוש הספרות{{ש}}בסדר המדויק|| 600 x|| 1 || 1,000 || 1,000{{ש}}(1/1,000) || 60%<br />
|-<br />
| משולב || ניחוש של שלוש הספרות{{ש}}בסדר המדויק || 100 x|| 1 || 1,000 || 1,000{{ש}}(1/1,000) || 10%<br />
|-<br />
| משולב || ניחוש של שלוש הספרות{{ש}}בסדר אחר{{ש}}לטבלה שבה שלוש הספרות זהות || - || - || - || - || -<br />
|-<br />
| משולב || ניחוש של שלוש הספרות{{ש}}בסדר אחר{{ש}}לטבלה שבה שתיים מבין הספרות זהות || 25 x|| 2 || 500 || 333.33{{ש}}(3/1,000) || 5.00%<br />
|-<br />
| משולב || ניחוש של שלוש הספרות{{ש}}בסדר אחר{{ש}}לטבלה שבה שלוש הספרות שונות זו מזו || 25 x|| 5 || 200 || 166.67{{ש}}(6/1,000) || 12.50%<br />
|-<br />
| משולב || ניחוש של שתי ספרות{{ש}}במיקום המדויק{{ש}}לטבלה שבה שלוש הספרות זהות || 5 x|| 27 || 37.04 || 35.71{{ש}}(28/1,000) || 13.50%<br />
|-<br />
| משולב || ניחוש של שתי ספרות{{ש}}במיקום המדויק{{ש}}לטבלה שבה שתיים מבין הספרות זהות || 5 x|| 27 || 37.04 || 33.33{{ש}}(30/1,000) || 13.50%<br />
|-<br />
| משולב || ניחוש של שתי ספרות{{ש}}במיקום המדויק{{ש}}לטבלה שבה שלוש הספרות שונות זו מזו || 5 x|| 27 || 37.04 || 30.30{{ש}}(33/1,000) || 13.50%<br />
|-<br />
| משולב || ניחוש של ספרה אחת{{ש}}במיקום המדויק{{ש}}לטבלה שבה שלוש הספרות זהות || 1 x|| 243 || 4.12 || 3.69{{ש}}(271/1,000) || 24.30%<br />
|-<br />
| משולב || ניחוש של ספרה אחת{{ש}}במיקום המדויק{{ש}}לטבלה שבה שתיים מבין הספרות זהות ||1 x|| 241 || 4.15 || 3.69{{ש}}(271/1,000) || 24.10%<br />
|-<br />
| משולב || ניחוש של ספרה אחת{{ש}}במיקום המדויק{{ש}}לטבלה שבה שלוש הספרות שונות זו מזו || 1 x|| 240 || 4.17 || 3.66{{ש}}(273/1,000) || 27.40%<br />
|}<br />
<br />
{{עוגן|חישגד}}<br />
<br />
=== חישגד ===<br />
[[קובץ:Pais Hishgad logo.svg|150px|שמאל|סמל הגרלת חישגד]]<br />
הגרלה באמצעות כרטיס גירוד. בכל כרטיס יש מספר משחקים שונים כאשר המכנה המשותף הוא שלמעשה הכרטיסים הזוכים קבועים מראש, ויש לגרד את שכבת הציפוי מעל הכרטיס כדי לחשוף את הציור או המספר וכדומה, המודפסים מתחתיו. סיכוי הזכייה בהימור זה דומה לסיכוי הזכייה בפרס הראשון בלוטו - כרטיס בודד מתוך 500,000 עד 1,000,000 כרטיסים. כאשר שחקן גורף את הפרס הגדול במשחק מסוים, שאר השחקנים מגרדים את הכרטיסים שנותרו בחפיסה ולא יכולים לזכות בפרס הראשון (אי אפשר לדעת אם הפרס כבר חולק או לא). הזכייה היא בהתאם לכללי כל אחד מהמשחקים השונים, ולפי הציורים או המספרים שנחשפו. בשנת 2007 השיק מפעל הפיס תחרות של עיצוב כרטיסי חישגד. האדם שעיצב את הכרטיס שזכה בתחרות זכה ב-10,000 ש"ח וזכה לראות את הכרטיסים שעיצב מופיעים בדוכני מפעל הפיס.<br />
<br />
=== קינו (Keno) ===<br />
[[קובץ:Pais KENO logo.svg|150px|שמאל|סמל הגרלת קינו]]<br />
הגרלה הנערכת באמצעות בחירה אקראית של המספרים על ידי מחשב מפעל הפיס ומתקיימת בתדירות של 8 הגרלות בימים א עד ה והגרלות נוספות בשישי ובמוצ"ש (בעבר התקיימו עד 24 הגרלות בימים א עד ה). ההשתתפות בהגרלת הקינו אפשרית רק בנקודות מכירה ייעודיות המפוזרות ברחבי הארץ. בהגרלת הקינו על המשתתף לסמן 7 מספרים מתוך 70 ולנחש 7 מספרים מתוך 17 שעולים בגורל וזאת על מנת לזכות בפרס הראשון (בדומה להגרלת פיס 777). לפיכך, בגורל עולים 19,448 צירופים של שבעה מספרים מתוך 1,198,774,720 צירופים אפשריים כך שסיכוי הזכייה בפרס הראשון הוא 1 ל-61,640. על המשתתף לבחור גם את המחיר לצירוף ואת מספר ההגרלות בהן חפץ להשתתף.<br />
<br />
בהגרלת זו קיימים פרסים נוספים המוענקים החל מניחוש נכון של שלושה מספרים וכן, אם לא מנחשים אף מספר (אפס ניחושים) מקבלים את סכום ההימור בחזרה. בנוסף קיימים טפסים שבהם ניתן לסמן 8 או 9 מספרים בטבלה. אחוז ההחזר בהגרלה זו גבוה מבין שלל משחקי מפעל הפיס כ-77.3%.<br />
<br />
טבלת הזכיות האפשריות בהגרלת הקינו:<br />
{| class="wikitable"<br />
|-<br />
!'''רמת הפרס'''!!'''כמות המספרים{{ש}}שצריך לנחש'''!!'''מכפיל הפרס'''!!'''כמות הצירופים{{ש}}האפשריים{{ש}}(מתוך 1,198,774,720)'''!!'''≈ הסתברות{{ש}}1 ל-'''!!''' ≈ הסתברות החל {{ש}}מרמת פרס זו ומעלה{{ש}}1 ל-'''!!'''≈ אחוז ההחזר'''!!'''סיכום אחוז ההחזר{{ש}}מרמת פרס זו ומטה ≈'''<br />
|-<br />
| ראשונה || 7 || 500 x|| 19,448 || 61,640 || 61,640 || 0.8112% || 77.3127%<br />
|-<br />
| שנייה || 6 || 40 x|| 655,928 || 1827.60 || 1,774.97 || 2.1887% || 76.5015%<br />
|-<br />
| שלישית || 5 || 7 x|| 8,527,064 || 140.58 || 130.27 || 4.9792% || 74.3129%<br />
|-<br />
| רביעית || 4 || 5 x|| 55,753,880 || 21.50 || 18.46 || 23.2545% || 69.3337%<br />
|-<br />
| חמישית || 3 || 2 x|| 199,121,000 || 6.02 || 4.54 || 33.2208% || 46.0791%<br />
|-<br />
| שישית || 0 || 1 x|| 154,143,080 || 7.78 || 2.87 || 12.8584% || 12.8584%<br />
|-<br />
| '''סה"כ:'''|| '''6{{ש}}רמות{{ש}}פרס'''|| '''תוחלת של כ- 0.7731 ₪{{ש}}בממוצע על כל שקל שמשקיעים'''|| '''418,220,400''' || '''2.87''' || '''2.87''' || '''77.3127%'''<br />
|-<br />
| אין זכייה || 2 || - || 390,277,160 || 3.07 || 1.48 || 0%<br />
|-<br />
| אין זכייה|| 1 || - || 390,277,160 || 3.07 || 1 || 0%<br />
|}<br />
<br />
=== פיס פלייס (Pais Place) ===<br />
[[קובץ:Pais EIL logo.svg|150px|שמאל|סמל הגרלת חישגד אלקטרוני]]<br />
[[קובץ:Pais_Place_logo.svg|ממוזער|150px|סמל נקודות המכירה בהן מוצבות מכונות חישגד אלקטרוני]]<br />
"חישגד אלקטרוני" היא הגרלה המבוצעת באמצעות [[מכונת מזל|מכונות מזל]] אלקטרוניות בהן מסכי מגע. המכונות מוצבות בנקודות מכירה ייעודיות של מפעל הפיס במתחמים הנקראים "פיס פלייס". במכונות מזל אלה מספר סוגים של משחקים, שהשחקן יכול לבחור ביניהם. עקרון ההגרלה הוא חשיפת כרטיס גירוד המוצג על מסך מגע. בשונה מכרטיס הגירוד "חישגד", אחוז ההחזר ותדירות הזכייה בהגרלה זו גבוהים יותר והפרס הראשון מוגבל ל-20,000 ש"ח. בדומה לכרטיס הגירוד "חישגד", בהגרלה זו כל הפרסים קבועים מראש והמשחק עשוי להימכר גם כאשר הפרסים שולמו כבר, כך שלא ניתן לזכות בסכומים שהיו קיימים בסל הפרסים בתחילת הפצת סדרה מסוימת של משחק כלשהו.<br />
<br />
מפעל הפיס החל בהפעלת המכונות בשנת 2005, לאחר קבלת אישור ממשרד האוצר ומשרד המשפטים. משטרת ישראל לא שותפה בבחינת התוכנית שהגיש מפעל הפיס ובדיקת מחלקת הטכנולוגיה במשטרה העלתה כי המכונות דומות למתקני הימורים אסורים. המשטרה אף מצאה מעורבות גורמים פליליים במקומות בהם הוצבו המכונות וכן מכונות לא חוקיות שהופעלו בסמוך. בדיון שנערך בוועדת הכלכלה בנושא הביע נציג המשטרה התנגדות להפעלת המכונות, אך המשטרה חזרה בה מהתנגדותה לאחר דיון עם השר לביטחון פנים.{{הערה|שם=מממ|{{מממ|אהוד בקר|הפעלת מכונות מזל אלקטרוניות ("חיש-גד אלקטרוני") על-ידי מפעל הפיס|m03594}}}}<br />
<br />
500 המכונות של מפעל הפיס הן ממנועי הרווח המשמעותיים ביותר של החברה, ומכניסות לה יותר מחצי מיליארד ש"ח בשנה. מפעל הפיס השקיע כ־50 מיליון שקל בהקמת המכונות. בניגוד למוצרים אחרים של הפיס, כמו כרטיסי המנוי שיש ל־480 אלף משפחות, מתנגדי הפעלת המכונות מציינים כי הרווח הגדול מהמכונות הוא על גבם של מעט אנשים יחסית, ובעיקר בשכונות חלשות במיוחד.{{הערה|{{כלכליסט|[[שאול אמסטרדמסקי]] ורוני זינגר|הפיס יציע הימורים באינטרנט תמורת צמצום מכונות המזל|3688495|19 במאי 2016}}}} בשנת 2016 הודיע שר האוצר [[משה כחלון]] על קבלת המלצה של הוועדה לייעול שוק ההימורים שלא לחדש את ההיתר של מפעל הפיס להפעיל מכונות מזל. שר האוצר קבע כי מתקנים אלו הם "מכונות משומנות שנועדו להעביר כסף משכבות חלשות אל המדינה, ואת הכסף הזה אנחנו לא רוצים".{{הערה|{{וואלה!|דנה ירקצי|כחלון הודיע: מכונות מזל והימורים על מרוצי סוסים יהפכו לא חוקיים|2985044|אוגוסט 2016}}}}<br />
{| class="wikitable"<br />
|+<br />
! colspan="4" |פדיון ממכונות חישגד אלקטרוני{{הערה|שם=מממ}}<br />
|-<br />
|שנה<br />
|פידיון (מיליוני שקלים)<br />
|אחוז מהכנסות הפיס<br />
|אחוז מרווחי הפיס<br />
|-<br />
|2005<br />
|45<br />
|1%<br />
|4%<br />
|-<br />
|2006<br />
|159<br />
|4%<br />
|11%<br />
|-<br />
|2007<br />
|227<br />
|6%<br />
|15%<br />
|-<br />
|2008<br />
|288<br />
|7%<br />
|20%<br />
|-<br />
|2009<br />
|340<br />
|8%<br />
|20%<br />
|-<br />
|2010<br />
|392<br />
|9%<br />
|23%<br />
|-<br />
|2011<br />
|438<br />
|9%<br />
|25%<br />
|-<br />
|2012<br />
|487<br />
|10%<br />
|25%<br />
|-<br />
|2013<br />
|531<br />
|9%<br />
|24%<br />
|-<br />
|2014<br />
|573<br />
|9%<br />
|24%<br />
|}<br />
<br />
=== תוכנית המנויים ===<br />
[[קובץ:Pais Menuim logo.svg|150px|שמאל|סמל מפעל המנויים]]<br />
הגרלה שבועית במתכונת ההגרלה המקורית של מפעל הפיס. במקור היה המשתתף רוכש כרטיס הנושא מספר מסוים, והזוכה היה המשתתף שהמספר שכרטיסו נשא - עלה בגורל. החל ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]], הגרלה זו פתוחה רק לחברי מפעל המנויים. כל מנוי מקבל מספר כרטיס קבוע, ומדי שבוע נערכת הגרלה בה עולה אחד המספרים בגורל. בנוסף לפרסים כספיים עשויים חברי מפעל המנויים לזכות בפרסים נוספים כגון מכוניות וכרטיסי טיסה. ההגרלה פועלת בשיטת Must Win (חובה לנצח), שבה המספרים מוגרלים שוב ושוב עד שיהיה זוכה אחד לפחות בפרס הראשון. הגרלת מנוי פיס מתבצעת על ידי [[מכונת הגרלה]] שבה כדורים הנקראת: "MULTIDIGIT GEM", בעלת שישה תאים. בכל תא עשרה כדורים שמספרם נע בין 0–9 (בהגרלה משתתפים המספרים 000001 - 999999 ; המספר 000000 מבוטל).<br />
הסיכוי לזכות בפרס הראשון בהגרלת תוכנית המנויים, לכרטיס בודד, תלוי במספר המנויים הפעילים הכללי. הסיכוי לזכות בפרס כלשהו לכרטיס הוא כ-1 ל-4.38 (כ-22.83%). אחוז ההחזר בסל הפרסים הקבוע, עומד על כ-55.32%* ללא הגרלות בונוס והטבות, כתלות במספר המנויים הפעילים (אחוז ההחזר וסיכויי הזכייה יורדים ככל שיש יותר מנויים, ועולים ככל שיש פחות מנויים. כמו כן, הם עולים גם בעקבות הגרלות בונוס ו/או הטבות למנויים). אחוז ההחזר וסיכויי הזכייה לכלל סל הפרסים ישארו קבועים במקרה שכל צירופי אמיסית ההגרלה יהיו פעילים.{{ש}}היות שסכום הפרסים וכמות הזוכים ברמות פרסי ה-Must Win מוגדרים מראש לכל הגרלה, בעוד סכום ההכנסות וכמות המנויים הפעילים משתנים מעת לעת, אזי אחוז ההחזר וסיכויי הזכייה ברמות פרס אלו יורדים או עולים בהתאמה.<br />
לעומת זאת, סכום הפרסים וכמות הזוכים ברמות פרס שאינן מוגרלות בשיטת ה-Must Win מושפעים ישירות מכמות המנויים הפעילים ואינם מוגדרים מראש, כך שאחוז ההחזר וסיכויי הזכייה ברמות פרס אלו נותרים קבועים.<br />
<br />
סל הפרסים בהגרלת תוכנית המנויים:<div style="text-align: center;"><br />
<br />
{| class="wikitable"<br />
|-<br />
!'''רמת הפרס''' !!'''תיאור'''!!'''מספר המשיכות'''!!'''סכום הפרס לזוכה'''!!'''≈מכפיל הפרס{{ש}}להגרלה בודדת'''!!'''כמות הצירופים{{ש}}האפשריים{{ש}}(מתוך 1,000,000)'''!!'''כמות הזוכים{{ש}}(מתוך כלל המנויים הפעילים)*!!'''≈ הסתברות {{ש}}1 ל-'''!!'''≈ הסתברות החל מרמת פרס זו ומעלה להגרלה בודדת1 ל-'''!!'''≈ אחוז ההחזר{{ש}}להגרלה בודדת'''<br />
|-<br />
|ראשונה{{ש}}הגרלה ראשונה בחודש{{ש}} Must Win||6 ספרות||1||1,500,000 ₪||125,000||1||1||650,000*||650,000*||19.23%*<br />
|-<br />
|ראשונה{{ש}}הגרלה שנייה בחודש{{ש}} Must Win||6 ספרות||3||500,000 ₪||41,667||3||3||216,667*||216,667*||19.23%*<br />
|-<br />
|ראשונה{{ש}}הגרלה שלישית בחודש{{ש}} Must Win||6 ספרות||6||250,000 ₪||20,833||6||6||108,333*||108,333*||19.23%*<br />
|-<br />
|ראשונה{{ש}}הגרלה רביעית בחודש{{ש}} Must Win||6 ספרות||12||125,000 ₪||10,417||12||12||54,167*||54,167*||19.23%*<br />
|-<br />
|ראשונה{{ש}}הגרלה חמישית בחודש{{ש}} Must Win||6 ספרות||30||50,000 ₪||4,167||30||30||21,667*||21,667*||19.23%*<br />
|-<br />
|'''ראשונה{{ש}}ממוצע{{ש}} Must Win||'''6 ספרות||'''10.4||'''144,231 ₪||'''12,019||'''10.4||'''10.4||'''62,500*||'''62,500*||'''19.23%*<br />
|-<br />
|rowspan="6"|שנייה{{ש}}Must Win<br />
|rowspan="6"|6 ספרות<br />
|rowspan="6"|2<br />
|rowspan="6"|מכונית בשווי 130,000 ₪ °<br />
|rowspan="6"|10,833<br />
|rowspan="6"|2<br />
|rowspan="6"|2<br />
|rowspan="6"|325,000*<br />
||216,667*{{ש}}בהגרלה הראשונה||rowspan="6"|3.33%*<br />
|-<br />
|130,000*{{ש}}בהגרלה השנייה<br />
|-<br />
|81,250*{{ש}}בהגרלה השלישית<br />
|-<br />
|46,429*{{ש}}בהגרלה הרביעית<br />
|-<br />
|20,313*{{ש}}בהגרלה החמישית<br />
|-<br />
|'''ממוצע 52,419*<br />
|-<br />
|rowspan="6"|שלישית{{ש}}Must Win<br />
|rowspan="6"|6 ספרות<br />
|rowspan="6"|15<br />
|rowspan="6"|10,000 ₪<br />
|rowspan="6"|833<br />
|rowspan="6"|15<br />
|rowspan="6"|15<br />
|rowspan="6"|43,333*<br />
||36,111*{{ש}}בהגרלה הראשונה||rowspan="6"|1.92%*<br />
|-<br />
|32,500*{{ש}}בהגרלה השנייה<br />
|-<br />
|28,261*{{ש}}בהגרלה השלישית<br />
|-<br />
|22,414*{{ש}}בהגרלה הרביעית<br />
|-<br />
|13,830*{{ש}}בהגרלה החמישית<br />
|-<br />
|'''ממוצע 23,723*<br />
|-<br />
|rowspan="6"|רביעית<br />
|rowspan="6"|5 ספרות אחרונות<br />
|rowspan="6"|6<br />
|rowspan="6"|5,000 ₪<br />
|rowspan="6"|417<br />
|rowspan="6"|60<br />
|rowspan="6"|39*<br />
|rowspan="6"|16,667<br />
||11,404*{{ש}}בהגרלה הראשונה||rowspan="6"|2.5%<br />
|-<br />
|11,017*{{ש}}בהגרלה השנייה<br />
|-<br />
|10,485*{{ש}}בהגרלה השלישית<br />
|-<br />
|9,559*{{ש}}בהגרלה הרביעית<br />
|-<br />
|7,558*{{ש}}בהגרלה החמישית<br />
|-<br />
|'''ממוצע 9,789*<br />
|-<br />
|rowspan="6"|חמישית<br />
|rowspan="6"|4 ספרות אחרונות<br />
|rowspan="6"|2<br />
|rowspan="6"|1,000 ₪<br />
|rowspan="6"|83.3<br />
|rowspan="6"|200<br />
|rowspan="6"|130*<br />
|rowspan="6"|5,000<br />
||3,476*{{ש}}בהגרלה הראשונה||rowspan="6"|1.67%<br />
|-<br />
|3,439*{{ש}}בהגרלה השנייה<br />
|-<br />
|3,385*{{ש}}בהגרלה השלישית<br />
|-<br />
|3,283*{{ש}}בהגרלה הרביעית<br />
|-<br />
|3,009*{{ש}}בהגרלה החמישית<br />
|-<br />
|'''ממוצע 3,310*<br />
|-<br />
|rowspan="6"|שישית<br />
|rowspan="6"|3 ספרות אחרונות<br />
|rowspan="6"|2<br />
|rowspan="6"|100 ₪<br />
|rowspan="6"|8.33<br />
|rowspan="6"|2,000<br />
|rowspan="6"|1,300*<br />
|rowspan="6"|500<br />
||437.12*{{ש}}בהגרלה הראשונה||rowspan="6"|1.67%<br />
|-<br />
|436.53*{{ש}}בהגרלה השנייה<br />
|-<br />
|435.66*{{ש}}בהגרלה השלישית<br />
|-<br />
|433.91*{{ש}}בהגרלה הרביעית<br />
|-<br />
| 428.76*{{ש}}בהגרלה החמישית<br />
|-<br />
|'''ממוצע 434.38*<br />
|-<br />
||שביעית<br />
||3 ספרות אחרונות<br />
||6<br />
||50 ₪<br />
||4.17<br />
||6,000<br />
||3,900*<br />
||166.7<br />
||120.45*{{ש}}בממוצע||2.5%<br />
|-<br />
||שמינית<br />
||2 ספרות אחרונות<br />
||2<br />
||25 ₪<br />
||2.08<br />
||20,000<br />
||13,000*<br />
||50<br />
||35.33*{{ש}}בממוצע||4.17%<br />
|-<br />
||תשיעית<br />
||1 ספרה אחרונה<br />
||2<br />
||11 ₪<br />
||0.92<br />
||200,000<br />
||130,000*<br />
||5<br />
||4.38*||18.33%<br />
|-<br />
|'''סה"כ סל פרסים קבוע:{{ש}}(לא כולל הגרלת הבונוס)'''||'''9{{ש}}רמות{{ש}}פרס'''||'''38-67'''||'''תוחלת של כ- 6.64* ₪{{ש}}בממוצע לכל הגרלה'''||'''0.5532*''' ||'''228,278~{{ש}}עד{{ש}}228,307~'''||'''148,396*{{ש}}בממוצע'''||'''4.38*'''||'''4.38*{{ש}}(22.83%)'''||'''55.32%*{{ש}}'''<br />
|-<br />
|הגרלת בונוס{{ש}}בהגרלה החמישית בחודש בלבד{{ש}}Must Win||6 ספרות||75||חופשה זוגית בחו"ל||?||75||75||8,667*||4,037.3*{{ש}}(בונוס + מפרס רביעי ומעלה)||>55.32%*<br />
|-<br />
|אין זכייה||0||-||-||-||771,693~{{ש}}עד{{ש}}771,722~||501,604*{{ש}}בממוצע||1.296*{{ש}}(77.17%)||1||-<br />
|}<br />
</div><br />
<br />
'''*''' הערכה סטטיסטית ממרץ 2016 על פי אומדן של 650,000 מנויים פעילים.{{ש}}אחוז ההחזר, בסל הפרסים הקבוע, משוערך מקסימלי ומתבטא כתוחלת.{{ש}}<br />
'''°''' עלות המכונית בקרוב כולל גילום.<br />
<br />
===ההגרלה הגדולה===<br />
בנוסף להגרלות הקבועות נהג להגריל מפעל הפיס מדי שנה, מאז יובל ה-50 להיווסדו, פרס גדול מהרגיל העומד על 50 מיליון ש"ח. ההגרלה זוכה לתהודה תקשורתית וציבורית גדולה.<br />
<br />
== המכונות המשמשות לביצוע הגרלות מפעל הפיס ==<br />
הגרלות מפעל הפיס נערכות במכונות מבית חברת "Smartplay International"{{הערה|[http://www.smartplay.com Smartplay International] - אתר האינטרנט של ספקית ציוד ההגרלות למפעל הפיס}}:<br />
* הגרלת הלוטו והמספר החזק נערכות באמצעות מכונות הקרויות "Saturns". מכונת הלוטו היא גרסה מוקטנת של מכונת ה-"Saturns" המקורית, מכונה בגרסה זו מסוגלת לערבל עד 50 כדורים ולהגריל עד 8 כדורים. מכונת "המספר החזק" היא גרסה מיניאטורית של ה-"Saturns", המסוגלת לערבל עד 20 כדורים.<br />
* הגרלת "פיס 777" נערכת באמצעות הגרסה המקורית של ה-"Saturns", המסוגלת לערבל עד 80 כדורים.<br />
* הגרלות ה"צ'אנס" ו"פיס 123" נערכות בצמד של 3–4 מכונות הקרויות "Neptune", אשר החלו את דרכן לראשונה במפעל הפיס במאי 2008.<br />
* הגרלות ה"אקסטרה" והגרלת תוכנית המנויים נערכות במכונה הקרויה "Multidigit Gem"<br />
<br />
== כללי הפעילות העיקריים בהגרלות ==<br />
לפי החוק, מותר למכור כרטיסי הגרלה לבגירים, מגיל 18, בלבד. הזכיות, החל מסכום מסוים, חייבות במס הכנסה על-פי תקרת מס הכפופה בחוק.<br />
<br />
פרט להגרלת מפעל המנויים, בהתאם לכללים, הפרס ניתן "למוכ"ז" ([[ראשי תיבות]] של "למוסר כרטיס זה"), כלומר למחזיק הכרטיס בפועל, המציג אותו בפני מפעל הפיס בתוך תקופה הקבועה בתקנון לכל אחד מהמשחקים - לא בהכרח למי שרכש את הכרטיס. מספר תביעות משפטיות כבר התנהלו בישראל בין אנשים שרכשו במשותף כרטיס, והתגלעה ביניהם מחלוקת על חלוקת כספי הזכייה, או בשאלת הבעלות האמיתית על הכרטיס הזוכה.<br />
<br />
החל מסוף יולי 2013, בהחלטת לשכת החשבת הכללית במשרד האוצר, חלה חובה על המשתתפים אשר ממלאים טופס הגרלה העשוי לזכות בפרס הגבוה מסכום תקרת המס, להקליד את 4 הספרות האחרונות של תעודת הזהות שלהם, בעת משלוח הטפסים, וזאת על מנת למנוע הלבנות הון.<br />
אם המספר שהוקלד אינו תואם לתעודת הזהות של הטוען לפרס גבוה מתקרת המס הכפופה בחוק, הפרס ישולם על פי קביעת הרשות למלחמה בהלבנת הון.<br />
<br />
הגרלות נערכות בפיקוח מועצה מפקחת ולעיתים משודרות ב[[טלוויזיה]] ובאתר האינטרנט של מפעל הפיס.<br />
<br />
== הפצה ==<br />
[[קובץ:Mifal Hapais1952.jpg|250px|שמאל|ממוזער|דוכן מפעל הפיס בתל אביב, 1952]]<br />
[[קובץ:mifal hapais.JPG|שמאל|ממוזער|250px|דוכן של מפעל הפיס ב[[ירושלים]]]]<br />
מפעל הפיס מפיץ את ההגרלות באמצעות כ-2,500 נקודות הפצה ו[[זכיינות|זכיינים]]-מפיצים בכל רחבי [[ישראל]]. נקודות המכירה הן בחנויות (בעיקר חנויות עיתונים ופיצוחים), בדוכנים ייעודיים בעלי עיצוב אופייני המוצבים ברחובות, ובדוכנים ייעודיים בקניונים.<br />
<br />
הזכיינים אינם עובדי מפעל הפיס אלא עצמאיים, והכנסותיהם תלויות במידה עיקרית ביכולת ה[[שיווק]] שלהם. למרות זאת, הם עוברים הכשרה על ידי מפעל הפיס ומקבלים תמיכה מקצועית, השתלמויות, וכן תמריצים והטבות לזכיינים מצטיינים.<br />
<br />
תחנות שבהן נמכרו כרטיסים שזכו בסכומים גדולים נוהגות לפרסם זאת באופן מובלט, בתקווה שדבר זה ימשוך קונים נוספים לחשוב שלתחנה זו "יש מזל".<br />
<br />
== ביקורת ==<br />
* ההוצאות של מפעל הפיס על משכורות בכיריה והדרכים בהן התמיכות חולקו היו מושא לביקורת חוזרת ונשנית מצד התקשורת בישראל ו[[מבקר המדינה]].<br />
{{הפניה לערך מורחב|פרשת הפנסיות במפעל הפיס}}<br />
:באמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] פורסמו תנאי הפרישה של מספר בכירים במפעל הפיס, והתקשורת הישראלית סערה. בגבור הלחץ התקשורתי, תבע מפעל הפיס שלושה מבכיריו לשעבר, בדרישה לבטל חלק מתנאי הפרישה שלהם ולהשיב את ההפרשים רטרואקטיבית. התביעה הוגשה במרץ 1998 ל[[בית הדין לעבודה|בית הדין האזורי לעבודה]], והתנהלה בפני השופטת [[ורדה וירט-ליבנה]]. באוקטובר 2003 גזר בית הדין הפחתה משמעותית בתנאי הפרישה והשבה של ההפרשים. לאחר ערעור לבית הדין הארצי לעבודה ותהליך [[גישור]], הגיעו הצדדים באוגוסט 2007 להסכם פשרה. לפי ההסכם, תנאי הפרישה יופחתו משמעותית, וכן חלק מהכספים יושבו למפעל הפיס בפריסה על פני שנים.<br />
<br />
:בדו"ח לשנת 2006 כתב מבקר המדינה:<br />
:{{ציטוטון|מממצאי הביקורת המפורטים בדוח זה עולה כי המפעל והעומדים בראשו לא הפנימו די את מהותו הציבורית של המפעל ואת חובתם לנהוג, בין היתר בנושאים המתוארים בדוח זה, בהגינות, בשקיפות ובשוויוניות, כאשר טובת הציבור הרחב, ורק היא, עומדת לנגד עיניהם ... הדבר מעלה חשש כי בעלי תפקידים במפעל מעוניינים להמשיך ולשמר את יכולתם להשתמש בחלק ממשאביו לתועלתם האישית}}.{{הערה|1=[http://www.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?id=2&bookid=488&contentid=8997&frompage=223 דוח שנתי 57ב לשנת 2006 ולחשבונות שנת הכספים 2005 (תקציר הדוח) >> היבטים בפעולות מפעל הפיס], עמוד 223}}<br />
<br />
על פי דיווח של הממונה על השכר באוצר השכר החודשי הממוצע במפעל הפיס היה בשנת 2014 23,686 שקלים - עלייה של כ-30% מאז 2008. של המנכ"ל, אלי דדון, הסתכמה ב-71,840 שקלים, ועלות משכורתו של יושב הראש במילואים עוזי דיין הייתה 70,825 שקלים. עוד עשרה בכירים נהנו ממשכורת חודשית של בין 40 ל-50 אלף שקלים. ב-2016 לא היה למפעל הפיס אישור ניהול תקין מרשם העמותות{{הערה|שם=הערה מספר 20180721223730:1}} <br />
<br />
בדיקת [[מבקר המדינה]] במפעל הפיס בשנת 2016 העלתה כי מאז נרשם מפעל הפיס כ[[חברה לתועלת הציבור]] בשנת 2012 לא נקבע לו תקנון כמתחייב בחוק החברות אלא ביולי 2017 ותקנון זה לא קיבל את אישור [[משרד המשפטים]] עד לסוף אותה שנה. נמצא כי יו"ר דירקטוריון מפעל הפיס, עוזי דיין, חרג מסמכותו והתערב בניהול השוטף של הארגון. כך, בניגוד לנהלים, הורה היו"ר לאגף משאבי אנוש כי "כל פעולה בהתייחס לקליטה, פיטורין, שינוי בדרגה, איוש תקנים שהתפנו ושינוי בשכר במפעל תתבצע אך ורק באישור היו"ר מראש" התערבות היו"ר בהניהול השוטף התבטאה גם הטלת תפרידים על מזכיר הארגון שאינם בסמכותו והתערבות בהליך הפיטורים של היועצת המשפטית. נמצא גם כי מפעל הפיס לא העביר את חוזי העבודה של בכירים לאישור [[הממונה על השכר]] באוצר וכי חלק מהבכירים לא דיווחו על הכנסות נוספות כנדרש{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_627/9a8125f1-0077-4f3c-a361-fd337caca0ed/305-pais.pdf#search=%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%9C%20%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%A1%202018|הכותב=מבקר המדינה|כותרת=מפעל הפיס, סדרי מינהל וארגון|אתר=|תאריך=}}}}. הוצאות שכר שכר לדירקטורים ולחברי הנהלה בכירה היו בשנת 2016 3.35מיליון שקלים ועלו ל 4.13 מיליון שקלים בשנת 2017{{הערה|שם=הערה מספר 20180721223730:0}}<br />
<br />
* בשנת 1991 השתמשה החברה בדמותו של [[צ'רלי צ'פלין]] בפרסומות שלה, באופן שבית המשפט בישראל קבע שהוא מפר [[זכויות יוצרים]].{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/Files/96/930/083/m04/96083930.m04.HTM ע"א 8393/96]{{ש}}{{הארץ||גם בישראל: משפחתו של צ'רלי צ'פלין תבעה מיליון דולר ממפעל הפיס|1.1146280|17 באוקטובר 2006}}}}<br />
* בשנת [[2005]] השתמש מפעל הפיס בשיר של [[נעמי שמר]] לאחת מפרסומות הגרלת ה-50 מיליון ש"ח. בעקבות דרישה של משפחתה, שלא ידעה שיש כוונה לשנות את מילות השיר,{{הערה|{{ynet|יעל לוי|בנה של נעמי שמר נגד "50 מיליון" של מפעל הפיס|3147913|[[27 בספטמבר]] 2005}}}} התנצל מפעל הפיס על השימוש.{{הערה|{{NFC|נוה יוסף|משפחת נעמי שמר תובעת פיצויים בגין הפרת זכויות יוצרים|93515|8 בפברואר 2006}}}}<br />
<br />
===מיסוי===<br />
[[מיסוי הימורים, הגרלות ופעילות נושאת פרסים|הכנסות מהימורים חייבות במס הכנסה]], אך ניתן פטור לזכיות הקטנות מ-49,320 ש"ח (נכון ל-2017). שיעור המס על זכיות הוא 35%, ולסכומים גבוהים עולה השיעור ל-38% (עקב תוספת בסך 3% בגין [[מס יסף]]).<br />
<br />
באתר האינטרנט של מפעל הפיס ניתן מידע מלא על המס.{{הערה|[http://www.pais.co.il/Pages/winning_info.aspx מס על זכיות], באתר מפעל הפיס}} על הפרסומת של מפעל הפיס נמתחה ביקורת על שסכומי הזכייה מוצגים בסבום ברוטו ולא בסכום נטו, אחרי מס. מדובר בהפרשים מהותיים, שכן, למשל, בזכייה של 40 מיליון ש"ח, המס הוא כ-15 מיליון ש"ח, כלומר הזכייה בפועל היא כ-25 מיליון ש"ח בלבד. במילים אחרות, מפעל הפיס, כך נטען, מציג זכיות במיליוני שקלים כשבפועל הזוכים מקבלים לכיס כ-60% בלבד מהזכייה. מפעל הפיס אינו מדגיש בפרסומיו כי ישנו מיסוי כבד על הזכיות, ואם צוין, הרי שמדובר באותיות קטנות בהרבה מגודלן של סכומי הזכייה.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://www.pais.co.il מפעל הפיס] - אתר האינטרנט של מפעל ההימורים<br />
* {{גיידסטאר|520018714}}<br />
* [http://www.globes.co.il/news/מפעל_הפיס.tag כתבות על מפעל הפיס], מפעל הפיס בחדשות, באתר [http://www.globes.co.il/ גלובס]<br />
* {{הארץ|מומי דהן|ההימורים של העניים מממנים את העשירים|1.3113389|6 בנובמבר 2016}}<br />
* {{TheMarker|אורה קורן, שוקי שדה|הקופה הקטנה של מפעל הפיס - והקרב נגד "הכסף המזוהם"|1.3036588|12 באוגוסט 2016}}<br />
* {{TheMarker|שוקי שדה|הימורים {{!}} אחלה כסף? {{!}} הקזינו של המדינה|1.2835045|31 בינואר 2016}}<br />
* {{קישור כללי|כותרת=הפעלת מכונות מזל אלקטרוניות על ידי מפעל הפיס - מרכז המידע והמחקר של הכנסת|כתובת=https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03594.pdf|תאריך=25 במאי 2015|עמודים=52|ציטוט=הפעלת מכונות מזל אלקטרוניות ("חיש-גד אלקטרוני") על-ידי מפעל הפיס}}<br />
* {{TheMarker|שוקי שדה|מה עושים עם המיליארדים שנכנסים כל שנה למפעל הפיס?|1.2366545|4 ביולי 2014}}<br />
* [http://my.ynet.co.il/pic/news/zzzz_99_080414_HIMURIM.pdf גיבוש תוכנית להסדרה ופיקוח על ההימורים החוקיים בישראל], מרץ 2013<br />
* [[יעקב בורק]], [http://alaxon.co.il/article/בין-לאס-וגאס-לשדרות-רוקח/ בין לאס וגאס לשדרות רוקח], באתר [[אלכסון (כתב עת)|אלכסון]], 6 ביוני 2013<br />
* {{mako|חיים ריבלין|כך פועלת שיטת ההימורים החוקיים בישראל|58c31f449c82831018|news-israel/local|26 ביוני 2012}}<br />
* {{נענע10|[[ניב גלבוע]] ולימור גליק|מסע עם האנשים שאיבדו את כל הונם בהימורים|854970|24 בדצמבר 2011||news}}<br />
* {{נענע10|יורם שורק|אתה זוכה? המדינה זוכה!|719959|21 במאי 2010||news}}<br />
* {{נענע10|יורם שורק|לקנות חלום ולהישאר בחלום|718647|14 במאי 2010||news}}<br />
* {{נענע10|יורם שורק|צריך לנחש ״רק״ שש|716981|7 במאי 2010||news}}<br />
* [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/kalkala/2009-10-13.rtf היבטים צרכניים בהגרלות מפעל הפיס וסיכויי הזכייה בהן - ישיבת ועדת הכלכלה, הכנסת], 13 באוקטובר 2009<br />
* [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02383.pdf היבטים צרכניים בהגרלות מפעל הפיס וסיכויי הזכייה בהן - מרכז המחקר והמידע, הכנסת], 11 באוקטובר 2009<br />
* {{ynet||ראש עיריית תל-אביב יזם ההקמה|3525768|17 באפריל 2008}} - על ראשיתו של מפעל הפיס<br />
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/QRKktC3WDDc?t=159 זוכים בפיס במזומן], [[יומני כרמל]] 1951 <small><small>(התחלה 2:39)</small></small><br />
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/_TxwOYvBvzM?t=334 זוכים בפיס במזומן], [[יומני כרמל]] 1952 <small><small>(התחלה 5:34)</small></small><br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מפעל הפיס|*]]<br />
[[קטגוריה:מפעלי הגרלות]]<br />
[[קטגוריה:מונופולים בישראל]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: חברות לתועלת הציבור]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: ארגוני תרבות]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=מפעל הפיס|גרסה=23647321}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%A1&diff=500604מפעל הפיס2018-08-29T17:43:08Z<p>יהודה 1: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{חברה מסחרית<br />
|שם=מפעל הפיס<br />
|סמל=<br />
|תמונה=קובץ:Mifal HaPayis New-logo.jpg<br />
|כיתוב=לוגו מפעל הפיס מאוגוסט 2018<br />
|סוג=[[חברה לתועלת הציבור]]<br />
|סיסמה=בזכות הפיס<br />
|שנת הקמה=1951<br />
|פירוק החברה=<br />
|חברת אם=<br />
|חברות בנות=<br />
|משרד ראשי=<br />
|מיקום המטה=[[תל אביב]]<br />
|מייסדים=[[עיריית תל אביב]]<br />
|שליטה בחברה=<br />
|בעלות=<br />
|אנשי מפתח=יושב ראש: [[אביגדור יצחקי]]<br />
|ענפי תעשייה=[[הימורים]]<br />
|מוצרים עיקריים=<br />
|שווי=<br />
|הכנסה=6,886 מיליוני שקלים (2015)<br />
|רווח תפעולי=1,718 מיליוני שקלים (2015)<br />
|רווח=<br />
|הון עצמי=<br />
|סך המאזן=<br />
|יחס הון=<br />
|עובדים=<br />
|דף הבית=http://www.pais.co.il<br />
}}<br />
[[קובץ:Mifal HaPayis logo.svg|ממוזער|סמליל מפעל הפיס עד לאוגוסט 2018, עוצב על ידי סטודיו אדלר, ראובן אדלר ויעל קין-קמחי בשנת 2000 (רענון של סמל ישן יותר)]]<br />
[[קובץ:Beit Mifal Hapyis1960.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בית מפעל הפיס בתל אביב, 1960]]<br />
[[קובץ:בית מפעל הפיס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית מפעל הפיס בתל אביב, 2009]]<br />
[[קובץ:Beit Mifal HaPayis 2016.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית מפעל הפיס ברחוב המסגר פינת לה גוארדיה בתל אביב, דצמבר 2016]]<br />
'''מפעל הפיס''' הוא [[מונופול]] ה[[הימורים]] החוקיים ב[[ישראל]], (לצד [[המועצה להסדר ההימורים בספורט]], שהוא מונופול הימורי ה[[ספורט]] בישראל).<br />
<br />
מפעל הפיס מאוגד כ[[חברה לתועלת הציבור]]. באספה הכללית שלו משתתפים נציגי [[עירייה|עיריות]]. את יושב ראש ה[[דירקטוריון]] ממנה [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] וחברי הדירקטוריון האחרים מתמנים על ידי מועצות העיריות [[ירושלים]], [[תל אביב-יפו]] ו[[חיפה]], [[מרכז השלטון המקומי בישראל|מרכז השלטון המקומי]], ארגון המועצות האזוריות, [[שר האוצר]] ו[[שר הפנים]]. יושב ראש מפעל הפיס הנוכחי הוא [[אביגדור יצחקי]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
[[קובץ:Pais.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מפעל הפיס מציין בהבלטה את חלקו בהקמת מבני ציבור. בתמונה: [[אולם ספורט]] בקיבוץ [[כפר בלום]]]]<br />
[[קובץ:Bodek Architects Eilat Sports Center999.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[אולם ספורט צאלים אילת]] שהוקם במימון מפעל הפיס 2013]]<br />
מפעל הפיס הוקם בתל אביב ב[[אוגוסט]] [[1951]] כמפעל [[הגרלה|הגרלות]] של הרשויות המקומיות בישראל, על ידי ד"ר [[מיכאל לנדאו]] וביוזמת ראש העיר דאז של תל אביב, [[ישראל רוקח]]. מטרת הקמתו הייתה תמיכה בהקמת בתי חולים ברשויות המקומיות בישראל ובפרט בניית בית חולים גדול בתל אביב.{{הערה|{{הצופה||בית חולים בן אלף מיטות יוקם בתל אביב|1951/12/19|00400}}}} הדוגמה למפעל הגרלות לטובת הציבור נלקחה מ[[שווייץ]] והקמתו אושרה על ידי ממשלת ישראל. בשנה הראשונה, ההגרלות התקיימו אחת לחודש, ההגרלה הראשונה התקיימה באוקטובר 1951 והפרס הגדול בהגרלה זו היה 1000 ל"י.{{הערה|{{דבר||הגרלה ראשונה למפעל הפיס|1951/10/17|00412}}{{ש}}{{הצופה||מפעל הפייס עם הגרלתו הראשונה|1951/10/17|00206}}}} בשלושת החודשים הראשונים, נמכרו כרטיסים בשווי כולל של כ-110,000 לירות בממוצע להגרלה. כ-40% מההכנסות הלכו לפרסים וכ-45% הועברו למטרת בניית בתי חולים בתל אביב ובחיפה.{{הערה|{{דבר||150 אלף ל"י לאישפוז מהכנסות מפעל הפיס|1951/12/19|00401}}}} בשנת 1952 הוקצב כסף גם לבית חולים ליולדות ב[[פתח תקווה]]{{הערה|{{חרות||הקצבות מפעל הפיס|1952/10/01|00419}}}} ובשנת 1953 גם לעיריית [[צפת]].{{הערה|שם=חרות|1={{חרות||340,000 זכו 1,206,000 ל"י בפיס|1953/07/29|00303}}}} מעל 12% מההכנסות, בשנים הראשונות, שולמו למפיצים, שהיו בעיקר עולים חדשים קשישים, ציונים ותיקים ומקרים סוציאליים.{{הערה|{{הצופה||340 אלף איש זכו במפעל הפיס|1953/07/28|00414}}}}<br />
<br />
בשנת 1953 הביעה עיריית ירושלים תרעומת על שאינה מקבלת מהכספים מכיוון שבתי החולים בירושלים הם פרטיים ולא עירוניים. מועצת העיר דרשה על כן סיוע למוסדות רפואיים קיימים בעיר. באותה עת עלתה גם הצעה של [[אליהו אלישר]] שהמפעל יסייע גם לבניית בתי ספר, אולם ההצעה נדחתה אז.{{הערה|{{על המשמר||עיריית ירושלים דורשת תמיכת מפעל הפיס|1953/05/26|00205}}{{ש}}{{הצופה||תביעה משפטית נגד מפעל הפיס|1953/11/16|00203}}}} בשנת 1955 החל מפעל הפיס לחלק כספים גם לבניית בתי ספר.{{הערה|{{דבר||ישנו את ההגרלות של מפעל הפיס|1956/07/25|00213}}}}<br />
<br />
=== בית מפעל הפיס ===<br />
הנהלת מפעל הפיס שוכנת, מזה שנים רבות, ברחוב הפטמן 3 בתל אביב, בבניין ששימש גם את [[מרכז השלטון המקומי]]. בשנת [[2013]] החליטה הנהלת מפעל הפיס לעבור לבניין אחר ושנתיים אחר כך, הוחלט על מעבר הנהלת מפעל הפיס אל מבנה ב[[רחוב לה גוארדיה]] 1 בתל אביב. בשנת [[2016]] נמכר הבניין ששימש את הנהלת מפעל הפיס ברחוב הפטמן, ביחד עם הבניין הצמוד אליו, הפונה אל [[רחוב קפלן]], לשם הריסת שני הבניינים והקמתם של בנייני מגורים עם קניון.<br />
<br />
==חלוקת ההכנסות==<br />
רווחי מפעל הפיס פטורים ממס הכנסה.{{הערה|[http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/255_001.htm#Seif14 פקודת מס הכנסה, סעיף 9(2)(א)]}} למוסד ניתנה הלגיטימציה יוצאת הדופן לבחור בעצמו את האפיקים בהם הוא יכול להשקיע את הרווחים הזורמים אליו, לטובת הציבור לפי שיקול דעתו הבלעדי.<br />
<br />
בחמישים שנותיו הראשונות השקיע מפעל הפיס למעלה מ-21 מילארד ש"ח בפרויקטים למען הקהילה, החברה והאדם ב[[ישראל]].<br />
<br />
בשנים הראשונות הופנו מעל 40% מההכנסות לפרסים, מעל 40% מההכנסות למענקים למען הציבור, מעל 12% לסוכנים ועוד כ-4% להוצאות פרסום ותפעול.{{הערה|שם=חרות}}<br />
{| class="wikitable" border="2"<br />
|+ הכנסות מפעל הפיס<br />
! שנה<br />
!הכנסות (מיליוני שקלים)<br />
!זכיות כלליות (מיליוני שקלים)<br />
!אחוז הפרסים הכללי<br />
|-<br />
|2001{{הערה|שם=דוח3|מפעל הפיס, [http://www.pais.co.il/About/Documents/2003funancereport.pdf תמצית דו"חות כספיים לשנת 2003]}}<br />
|3,120<br />
|1,880<br />
|60.3%<br />
|-<br />
|2002{{הערה|שם=דוח3}}<br />
|3,024<br />
|1,869<br />
|61.8%<br />
|-<br />
|2003{{הערה|שם=דוח3}}<br />
|3,010<br />
|1,870<br />
|62.1%<br />
|-<br />
|2004{{הערה|שם=דוח6|מפעל הפיס, [http://www.pais.co.il/About/Documents/2006funancereport.pdf תמצית דו"חות כספיים לשנת 2006]}}<br />
|3,055<br />
|1,858<br />
|60.8%<br />
|-<br />
|2005{{הערה|שם=דוח6}}<br />
|3,333<br />
|2,003<br />
|61%<br />
|-<br />
|2006{{הערה|שם=דוח6}}<br />
|3,651<br />
|2,118<br />
|58%<br />
|-<br />
|2007{{הערה|שם=דוח9|מפעל הפיס, [http://www.pais.co.il/About/Documents/2009funancereport.pdf תמצית דו"חות כספיים לשנת 2009]}}<br />
|3,853<br />
|2,284<br />
|59.3%<br />
|-<br />
|2008{{הערה|שם=דוח9}}<br />
|3,947<br />
|2,369<br />
|60%<br />
|-<br />
|2009{{הערה|שם=דוח9}}<br />
|4,515<br />
|2,636<br />
|58.4%<br />
|-<br />
|2010{{הערה|מפעל הפיס, [http://www.pais.co.il/About/Documents/2010funancereport.pdf תמצית דו"חות כספיים לשנת 2010]}}<br />
|4,627<br />
|2,736<br />
|59.1%<br />
|-<br />
|2011{{הערה|שם=דוח12|מפעל הפיס, [http://www.pais.co.il/About/Documents/2012funancereport.pdf תמצית דו"חות כספיים לשנת 2012]}}<br />
|4,782<br />
|2,843<br />
|59.5%<br />
|-<br />
|2012{{הערה|שם=דוח12}}<br />
|5,097<br />
|2,969<br />
|58.2%<br />
|-<br />
|2013{{הערה|מפעל הפיס, [http://www.pais.co.il/About/Documents/2013funancereport.pdf תמצית דו"חות כספיים לשנת 2013]}}<br />
|5,829<br />
|3,388<br />
|58.1%<br />
|-<br />
|2014{{הערה|מפעל הפיס, [http://www.pais.co.il/About/Documents/2014funancereport.pdf תמצית דו"חות כספיים לשנת 2014]}}<br />
|6,239<br />
|3,637<br />
|58.3%<br />
|-<br />
|2015{{הערה|מפעל הפיס [http://www.pais.co.il/About/Documents/2015funancereport.pdf תמצית דו"חות כספיים לשנת 2015]}}<br />
|6,886<br />
|4,012<br />
|58.3%<br />
|-<br />
|2016{{הערה|שם=הערה מספר 20171213063612:2016|{{קישור כללי|כתובת=http://www.pais.co.il/About/Documents/2016financereport.pdf|הכותב=|כותרת=מפעל הפיס, תמצית דו"חות כספיים לשנת 2016|אתר=|תאריך=}}}}<br />
|6,671<br />
|4,332<br />
|64.9%<br />
|-<br />
|2017{{הערה|שם=הערה מספר 20180721223730:0|{{קישור כללי|כתובת=http://www.pais.co.il/About/Documents/2017financereport-full.pdf|הכותב=|כותרת=מפעל הפיס, תמצית דוחות כספיים לשנת 2017|אתר=|תאריך=}}}} <br />
|7,366<br />
|4,792<br />
|65.1%<br />
|}<br />
<br />
בשנים 2008–2011 הופנו בין 17-20% מההכנסות למענקים למען הציבור. בשנת 2012 הוגדל שיעור המענקים לקרוב ל-28% מההכנסות. ההוצאות של מפעל הפיס נעו באותה עת בין 18 ל-22 אחוזים מההכנסות.{{הערה|שם=דוחות|[http://www.pais.co.il/About/Pages/Freedom_of_information.aspx תמצית דוחות כספיים], אתר מפעל הפיס}}<br />
<br />
=== תמיכה בקהילה ===<br />
מפעל הפיס היא חברה לתועלת הציבור, אשר הכנסותיה הפנויות מועברות לתמיכה במיזמים שונים. מפעל הפיס תומך בהקמת מרפאות, בתי חולים, אולמות ספורט, כיתות לימוד ובתי ספר, מועדונים קהילתיים (מרכזי פיס קהילתיים), מרכזים לנוער (כגון שבטי [[הצופים העבריים|צופים]]), אולמות לאירועי תרבות, מוזיקה ואמנות, מלגות [[שכר לימוד]] ללוחמים משוחררים, מרכזים להכשרה מקצועית, [[אשכול פיס|אשכולות פיס]] וגינות ציבוריות. כמו כן, מפעל הפיס מממן [[תחרות חיבורים תורניים של מפעל הפיס|תחרות חיבורים תורניים]] ב[[המגזר החרדי|מגזר החרדי]] והדתי.{{הערה|1=[http://www.pais.co.il/News/Pages/26102009.aspx תחרות חיבורים תורניים במגזר החרדי-דתי]}}<br />
<br />
הקריטריונים לתמיכה במועצה מקומית{{הערה|[http://www.pais.co.il/About/Documents/freeinfo2013.pdf חופש המידע - פעילות מפעל הפיס לשנת 2012]}}:<br />
*גודל הרשות 50%<br />
*דירוג כלכלי - חברתי 25%<br />
*מרחק ממרכזי הערים הגדולות (תל אביב, ירושלים וחיפה) - 20%<br />
*שיעור המשרתים בצה"ל - 5%<br />
החל משנת [[2001]] פועלת '''[[מועצת הפיס לתרבות ולאמנות]]''' שמטרתה לקדם כשרונות מבטיחים בתחומי [[אמנויות הבמה]], [[קולנוע]], [[טלוויזיה]], [[ספרות]], [[שירה]] ו[[אמנות חזותית]]. בכל שנה מחליטה המועצה מראש באילו תחומים להתמקד, ומחלקת את התקציב שנקבע לשם כך לפי פניות מהציבור ופניות יזומות מטעמה ליוצרים ולגופים העוסקים בתחומי היצירה. במסגרת זו ניתן מדי שנה "[[פרס ספיר]]" ל[[ספר]] בתחום הספרות היפה.<br />
בשנת 2011 (לאחר כניסתו של עוזי דיין לתפקיד היו"ר) נקבע כי 7.5% מההכנסות הפנויות יוקצו לתחומי התרבות, האמנות והמלגות כלומר לא דרך הרשויות המקומיות ולא על פי הקריטריונים לתמיכה.{{הערה|{{TheMarker|שוקי שדה|מה עושים עם המיליארדים שנכנסים כל שנה למפעל הפיס?|1.2366545|5 ביולי 2014}}}}<br />
<br />
בשנת 2015 העביר מפעל הפיס לרשויות המקומיות סכום העולה על 1.09 מיליארד שקל -עלייה של כ-6% מסך התשלומים שבוצעו בשנת 2013 וגבוה בכ-6 מיליון שקל מהתשלומים שבוצעו בשנת 2014.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=אורה קורן|כתובת=http://www.themarker.com/news/1.2832517|כותרת=מפעל הפיס: הסכום המיועד להשקעות בקהילה - 3.7 מיליארד שקל|אתר=דה מרקר|תאריך=27.01.2016}}}} עם זאת ניתוח שיעור ההעברות לרשויות ביחס להכנסות הפיס מצביע על ירידה מתמשכת בשנים 2008–2015, כך היה אחוז ההעברות מהכנסות מפעל הפיס 26.7% בשנת 2012 ו 22.2% בשנת 2015{{הערה|שם=הערה מספר 20180721223730:1|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/education/1.2935934|הכותב=[[אור קשתי]]|כותרת=רווחי הפיס והטוטו עלו, שיעור התרומה לציבור דווקא ירד|אתר=הארץ|תאריך=6/5/2016}}}}. בשנת 2016 העביר מפעל הפיס 824 מיליון שקלים לבניית כיתות ובתי ספר וסכום זהה למועצות מקומיות, פרט לכך הועברו 83.7 מיליון שקלים למענקים למועצת הפיס לתרבות ואמנות וכ 70 מיליון שקלים לפרויקט מלגות פיס{{הערה|שם=הערה מספר 20171213063612:2016}}. בשנת 2017 הועברו 651 מיליון שקלים לבניית מוסדות חינוך, 839 מיליון למועצות מקומיות ו-71 מיליון למועצת הפיס לתרבות ואמנות{{הערה|שם=הערה מספר 20180721223730:0}}<br />
<br />
==הגרלות מפעל הפיס==<br />
מפעל הפיס מפעיל מספר סוגים של הגרלות, המכניסות ביותר למפעל הפיס הן צ'אנס, חיש-גד ולוטו.<br />
{|class="wikitable" border="2"<br />
|+ הכנסות מפעל הפיס ממשחקים בשנת 2014{{הערה|1=[http://www.talniri.co.il/marketnews/article.asp?mp=93&id=67331 אתר טלנירי]}}<br />
!משחק<br />
!הכנסות בשנת 2014 (מיליוני שקלים)<br />
!שינוי בהשוואה לשנת 2013<br />
|-<br />
|צ'אנס<br />
|1,710<br />
|19.5%+<br />
|- style="background-color: #EFEFEF;"<br />
|חיש-גד<br />
|1,549<br />
|11.6%+<br />
|-<br />
|לוטו<br />
|1,330<br />
|8.9%-<br />
|- style="background-color: #EFEFEF;"<br />
|EIL<br />
|573<br />
|7.9%+<br />
|-<br />
|קינו<br />
|479<br />
|9.9%+<br />
|- style="background-color: #EFEFEF;"<br />
|מנויים<br />
|447<br />
|3%+<br />
|-<br />
|777<br />
|124<br />
|5.1%+<br />
|- style="background-color: #EFEFEF;"<br />
|123<br />
|35<br />
|9.4%+<br />
|}<br />
=== לוטו ===<br />
[[קובץ:Lotto logo.svg|150px|שמאל|סמל הגרלת ה[[לוטו]]]]<br />
[[קובץ:MifalHaPayisZuta.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כרטיס הגרלה שבועי משנת 1976. לשונית הגרלת ה"זוטא" שנשארה, מצביעה על כך שהכרטיס לא זכה בהגרלה זו]]<br />
[[קובץ:Loto Israel1.jpg|200px|ממוזער|שמאל|כרטיס השתתפות בהגרלת [[לוטו]] של מפעל הפיס (מימין) ו[[טופס]] לבחירת המספרים על ידי המשתתף (משמאל)]]<br />
הגרלה הנערכת פעמיים בשבוע (שלישי ושבת) בה על המשתתף לנחש 6 מספרים שיעלו בגורל מתוך 37 מספרים ומספר נוסף אחד (הקרוי "מספר חזק") מתוך 7 מספרים. סיכויי הזכייה בפרס הראשון, בניחוש של טבלה בודדת עומדים על 1 ל-16,273,488 טבלאות/צירופים. החישוב מתבצע באמצעות הנוסחה הבאה: <math>{37! \over 6!*31!}*7</math><br />
<br />
בטופס הלוטו הרגיל יש למלא לפחות 2 טבלאות וכן מספר הטבלאות הכללי שממלאים חייב להיות זוגי.<br />
אחוז ההחזר בהגרלה זו הוא כ-55% ומעלה מהכנסות מפעל הפיס להגרלה בודדת, '''המתחלקים בין הזוכים''' ובמקרה שאין זוכים ברמות הפרס העליונות, נצבר חלק מההחזר להגרלה הבאה ומתווסף אליה.<br />
סיכוי הזכייה בפרס הראשון לטופס מינימלי המכיל 2 טבלאות שונות הוא: 1 ל-8,136,745.<br />
הסיכוי לזכות בפרס כלשהו המתחיל מ-10 ש"ח ומעלה לטבלה בודדת הוא: כ-1 ל-24 טבלאות בודדות כך שהסיכוי לזכייה בפרס כלשהו בטופס מינימלי המכיל 2 טבלאות שונות הוא: כ-1 ל-12 טפסים מינימליים.<br />
<br />
קיימים טפסים מיוחדים המאפשרים להגדיל מעט את סיכוי הזכייה, כגון טופסי הגרלה שיטתיים ("Lottery Wheeling"{{כ}}{{אנ|Lottery_Wheeling}}), בהם השחקן יכול לסמן יותר משישה מספרים בטבלה או לבחור כמה מספרים חזקים בבת אחת. בשנת 2008 השיק מפעל הפיס [[טופס]] מיוחד שבו מחיר כל טבלה הוא כפול לעומת טבלה בטופס רגיל ובהתאמה הפרס מוכפל פי שניים בכל רמת פרס - טופס "דאבל לוטו". אם הפרס הרגיל בהגרלת הלוטו עומד על 18 מיליון ש"ח, למשל, אז משתתף שבידו טופס דאבל לוטו יכול לזכות בעד 36 מיליון ש"ח, אם כי אחוז ההחזר וסיכויי הזכייה אינם משתנים, אך ערך [[תוחלת]] הזכייה הצפויה משתנה (כלומר, במקרה של זכייה ב"דאבל" לוטו - הרווח כפול, אך במקרה של אי-זכייה ההפסד כפול).<br />
* הפרס הראשון המינימלי בלוטו הרגיל עומד על 4 מיליון ₪ ובלוטו הכפול, "דאבל לוטו", הפרס הראשון המינימלי הוא 8 מיליון ₪.<br />
הפרס הראשון המקסימלי בלוטו הרגיל עומד על- 28 מיליון ₪ וב"דאבל לוטו" הפרס הראשון המקסימלי הוא 56 מיליון ₪. (בעבר לא הייתה הגבלה על גובה הפרס ואף הוא הגיע לכדי 40 מיליון ₪ בלוטו הרגיל ול-80 מיליון ₪ בדאבל לוטו, הפרס התאפס כאשר זוכה יחיד גרף 40 מיליון ₪ בלוטו הרגיל. הפרס הגבוה ביותר שחולק בעבר היה בסכום של 74 מיליון ₪ ב"דאבל" לוטו). הפרס הראשון מצטבר מהגרלה להגרלה בסכומים משתנים, (לפחות מיליון ₪)<br />
כשהפרס הראשון מגיע למקסימום, הוא נשאר קבוע ועם זאת פרסי המשנה גדלים ב-50%, דבר המשפר משמעותית את אחוז ההחזר.<br />
* הפרס השני (6 מספרים בלי המספר החזק) גם הוא פרס מצטבר המתחיל מ-500,000 ₪ וגדל בסכום זהה מהגרלה להגרלה אם לא נמצא/ו זוכה/זוכים ברמת פרס זו. (בעבר לא הייתה צבירה של פרס זה ואם לא היה נמצא זוכה אזי הפרס השני היה מתווסף ומתחלק לזוכים ברמת הפרס השלישית (ניחוש נכון של חמישה מספרים בתוספת המספר ה"חזק").<br />
* לשאר הפרסים, מוקצים סכומים שנקבעים ע"פ הכנסות מפעל הפיס ומתחלקים באופן משתנה בין רמות הפרס השונות וזאת מלבד רמת הפרס השמינית, המינימלית, של 3 ניחושים נכונים הנשארת קבועה ועומדת על 10 ₪ בלוטו הרגיל ו-20 ₪ ב"דאבל לוטו".<br />
<br />
הקצאת הסכומים לפרסים נעשית באופן כזה שכל מי שמילא טבלת "דאבל" לוטו, נחשב שהכניס לקופת ההקצבות לפרסים סכום המשתווה לסכום ההכנסות מהלוטו הרגיל -2.9 ₪ לטבלה ולאחר מכן החלוקה של הפרסים מתבצעת בין כל הזוכים באותה רמת פרס באופן כללי ( בלוטו הרגיל וב"דאבל" לוטו) ומוכפלת למי שזכה ב"דאבל" לוטו.<br />
<br />
טבלת הזכיות האפשריות בהגרלת הלוטו:<br />
{| class="wikitable"<br />
|-<br />
!רמת{{ש}}הפרס!!כמות המספרים{{ש}}שצריך לנחש!!≈הקצאה {{ש}}מכלל ההכנסות!!הסתברות {{ש}} ≈1 ל-!!הסתברות{{ש}}כללית{{ש}}≈1 ל-!!הסתברות {{ש}}החל מרמת{{ש}}פרס זו ומעלה {{ש}}≈1 ל-||כמות{{ש}}הצירופים{{ש}}האפשריים{{ש}}(מתוך 16,273,488)<br />
|-<br />
|ראשון||6 +||22%-32%||16,273,488||rowspan="2"|2,324,784||16,273,488||1<br />
|-<br />
|שני||6||2.75% לפחות||2,712,248||2,324,784||6<br />
|-<br />
|שלישי||5 +||1.8%||87,492||rowspan="2"|12,499||84,319||186<br />
|-<br />
|רביעי||5||1.14%||14,582||12,432||1,116<br />
|-<br />
|חמישי||4 +||1.98%||2,333||rowspan="2"|333||1,964||6,975<br />
|-<br />
|שישי||4||4.2%||389||325||41,850<br />
|-<br />
|שביעי||3 +||6.84%||181||rowspan="2"|26||116||89,900<br />
|-<br />
|שמיני||3||14.29% בממוצע||30||24||539,400<br />
|-<br />
|'''סה״כ:||'''8 רמות פרס||'''55%-65%'''||||||||'''679,434<br />
|-<br />
|style="text-align:center";" colspan="4"|סיכויי הזכייה בטופס מינימלי (שתי טבלאות) גבוהים פי 2||style="text-align:center";" colspan="3"|סיכוי הזכייה בפרס כלשהו ≈ 1 ל-24<br />
|-<br />
|אין זכייה||2 +||0.00%||34.48||rowspan="2"|4.93||14.13||471,975<br />
|-<br />
|אין זכייה||2||0.00%||5.75||4.09||2,831,850<br />
|-<br />
|אין זכייה||1 +||0.00%||15.96||rowspan="2"|3.25||2.28||1,019,466<br />
|-<br />
|אין זכייה||1||0.00%||2.66||1.46||6,116,796<br />
|-<br />
|אין זכייה||0 +||0.00%||22.10||rowspan="2"|3.16||1.37||736,281<br />
|-<br />
|אין זכייה||0||0.00%||3.68||1||4,417,686<br />
|}<br />
<br />
==== שינויים בהגרלת הלוטו לאורך השנים ====<br />
מבנה הגרלת הלוטו שונה מספר פעמים ובכל עת, הייתה למשחק מטריצה שונה:<br />
* '''לוטו''': בין 1993 ליולי 2000, היה על הלקוח לנחש 6 מספרים מתוך 49 מספרים (סיכוי הזכייה: 1 ל-13,983,816).<br />
* '''לוטו סופר בול''': מיולי 2000 ועד מרץ 2004, היה על הלקוח לנחש 6 מספרים מתוך 45 מספרים + אופציה לניחוש אות אחת מתוך 5 אותיות בתוספת תשלום (סיכויי הזכייה: 1 ל-8,145,060 וסיכוי זכייה של 1 ל-40,725,300 לפרס גבוה יותר, בניחוש אות אחת מתוך 5).<br />
* '''לוטו מספר חזק''': בין מרץ 2004 לפברואר 2009, היה על הלקוח לנחש שישה מספרים מתוך 34 + "מספר חזק" אחד מתוך 10 (סיכוי הזכייה: 1 ל-13,449,040).<br />
* '''לוטו החדש''': מ-28 בפברואר 2009, היה על הלקוח לנחש שישה מספרים מתוך 37 מספרים + מספר חזק אחד מתוך 8 מספרים (סיכוי הזכייה: 1 ל-18,598,272).<br />
* '''לוטו החדש''' בשינוי מתכונת ההגרלה: מאז אמצע מאי 2011, על הלקוח לנחש שישה מספרים מתוך 37 מספרים + מספר חזק אחד מתוך 7 מספרים (סיכוי הזכייה: 1 ל-16,273,488).<br />
<br />
=== הגרלת אקסטרה (Extra) ===<br />
[[קובץ:Pais_Extra_Logo.png|101px|שמאל|סמל הגרלת Extra]]<br />
הגרלת אקסטרה היא הגרלה הנלווית ללוטו ובה רשאי להשתתף כל מי שרוכש כרטיס לוטו בעל 2 טבלאות לפחות וזאת על ידי סימון על-גבי הטופס במקום המיועד לכך (בפינה השמאלית התחתונה של טופס הלוטו). עלותה של השתתפות בהגרלת האקסטרה היא 6 ש"ח.<br />
סימון המספרים באקסטרה נעשה באמצעות בחירה אוטומטית ואקראית של המספרים על ידי מחשב מפעל הפיס בלבד ולא ניתן לבחור את המספרים בצורה ידנית, ישנה אפשרות שהצירופים המופקים יהיו זהים.<br />
בהגרלת האקסטרה יש לנחש 6 ספרות שכל אחת מהן מוגרלת במכונת הגרלה שונה, כאשר ערך הספרות נע בין 1 ל-7 וניחוש הספרות צריך להיות בסדר ובמיקום המדויקים.<br />
בהגרלה זו הפרס הראשון הוא קבוע על-סך 60,000 ₪ ואינו מתחלק בין הזוכים. ישנם גם פרסים קבועים משניים, הנעים בין 10 ₪ בניחוש של 2 ספרות בסדר ובמיקום המדויקים לבין 1,000 ₪ בניחוש 5 ספרות בסדר ובמיקום המדויקים.<br />
הסיכוי לזכות בפרס הראשון בהגרלת האקסטרה לכרטיס בודד הוא אחד ל-117,649, הסיכוי לזכות בפרס כלשהו הוא כ- 1 ל-4.83 (כ- 20.7%) ואחוז ההחזר עומד על כ-56.06% .<br />
<br />
טבלת הזכיות האפשריות באקסטרה:<br />
{| class="wikitable"<br />
|-<br />
!'''רמת הפרס'''!!'''כמות המספרים{{ש}}שצריך לנחש'''!!'''הפרס'''!!'''כמות הצירופים{{ש}}האפשריים{{ש}}(מתוך 117,649''')!!'''הסתברות {{ש}} ≈ 1 ל-'''!!'''הסתברות החל{{ש}}מרמת פרס זו ומעלה{{ש}} ≈ 1 ל-'''!!'''≈ [[אחוז החזר]]'''!!'''סיכום אחוז ההחזר{{ש}}מרמת פרס זו ומטה ≈'''<br />
|-<br />
|ראשונה||6||60,000 ₪||1||117,649||117,649||8.50%||56.06%<br />
|-<br />
|שנייה||5||1,000 ₪||36||3,268.03||3,179.70||5.10%||47.56%<br />
|-<br />
|שלישית||4||75 ₪||540||217.87||203.90||5.74%||42.46%<br />
|-<br />
|רביעית||3||15 ₪||4,320||27.23||24.02||9.18%||36.72%<br />
|-<br />
|חמישית||2||10 ₪||19,440||6.05||4.83||27.54%||27.54%<br />
|-<br />
|'''סה"כ:'''||'''5{{ש}}רמות פרס'''||'''תוחלת של כ- 3.36 ₪{{ש}}בממוצע לכל טבלה'''||'''24,337'''||'''4.83'''||'''4.83'''||'''56.06%'''<br />
|-<br />
|אין זכייה||1||-||46,656||2.52||1.66||0%<br />
|-<br />
|אין זכייה||0||-||46,656||2.52||1||0%<br />
|}<br />
<br />
מכיוון שקיימת חובה למלא ביחד עם האקסטרה גם שתי טבלאות לוטו לפחות, אזי הסיכוי לזכות בפרס הראשון בלוטו או בפרס הראשון באקסטרה בטופס המכיל 2 טבלאות לוטו וצירוף אקסטרה בודד הוא כ-1 ל-115,972.16 וכן הסיכוי לגרוף פרס המתחיל מ-60 אלף ש"ח ועד לגובה הפרס הראשון בלוטו בטופס מינימלי הכולל השתתפות בהגרלת אקסטרה הוא כ-1 ל-106,835.84.<br />
-הסיכוי לזכות בפרס כלשהו המתחיל מ-10 ש"ח (כאשר כל טופס המכיל 2 טבלאות ואקסטרה עלותו 11.8 ₪) הוא: כ- 1 ל-3.44 טפסים (כ- 29.07%) ואחוז ההחזר נע סביב כ-56% ומעלה.<br />
<br />
=== צ'אנס ===<br />
[[קובץ:Pais Chance logo.svg|150px|שמאל|סמל הגרלת צ'אנס]]<br />
הגרלה המתקיימת שבע פעמים בכל יום חול, שלוש פעמים ביום שישי ופעמיים במוצאי שבת. עקרון ההגרלה מבוסס על משחק קלפים. הקלפים המשתתפים במשחק הם A, J, K ו-Q (אס, נסיך, מלך ומלכה) והמספרים 7,8,9 ו-10. מפעל הפיס מגריל בכל הגרלה ארבעה קלפים, כאשר כל קלף מוגרל מסדרת הקלפים שצוינה<br />
(משמאל לימין: ♣ <span style="color: red;">♦</span> <span style="color: red;">♥</span> ♠). בהגרלה זו יש לנחש איזה צירוף קלפים יעלה בגורל, כאשר יש אפשרות לנחש קלף בודד, שני קלפים, שלושה, או ארבעה קלפים. השחקן יכול לבחור סכומי הימור שונים (בכפולות של 5 שקלים), ומכפיל הפרס גדול יותר ככל שהצירוף אותו הוא מנחש ארוך יותר.{{ש}}קיים גם טופס "'''רב-צ'אנס'''" שבו השחקן זוכה בפרסים משניים גדולים יותר (לעומת טופס "צ'אנס 4") אם הצליח לנחש 1, 2 או 3 קלפים, אך פרס ראשון (4 קלפים) נמוך יותר: פי 1,000 מסכום ההימור שלו (לעומת פרס של פי 2,000 בטופס "צ'אנס 4", שבו הפרסים המשניים קטנים). אחוז ההחזר בין שני הטפסים נוטה לטובת טופס "רב צ'אנס".<br />
{{ש}}טבלאות הזכיות האפשריות בצ'אנס:<br />
{| class="wikitable"<br />
|-<br />
!colspan="6"|טבלת סיכויי הזכייה||||Colspan="5"|טבלת מכפילי הפרס<br />
|-<br />
!כמות הקלפים{{ש}}שצריך לנחש!!רב צ'אנס!!צ'אנס 4!!צ'אנס 3!!צ'אנס 2!!צ'אנס 1||||רב צ'אנס||צ'אנס 4||צ'אנס 3||צ'אנס 2||צ'אנס 1<br />
|-<br />
|4||1/4,096||1/4,096||-||-||-||||x1,000||x2,000||-||-||-<br />
|-<br />
|3||28/4,096||28/4,096||1/512||-||-||||x20||x8/10||x300||-||-<br />
|-<br />
|2||294/4,096||294/4,096||21/512||1/64||-||||x2||x5/10||x7/10||x30|| -<br />
|-<br />
|1||1,372/4,096||1,372/4,096||147/512||14/64||1/8||||x5/10||x2/10||x3/10||x5/10||x5<br />
|-<br />
|'''הסיכוי לפרס{{ש}}כלשהו:'''||'''1:2.42{{ש}}(41.38%)'''||'''1:2.42{{ש}}(41.38%)'''||'''1:3.03{{ש}}(33.01%)'''||'''1:4.27{{ש}}(23.44%)'''||'''1:8{{ש}}(12.5%)'''<br />
|-<br />
|אין זכייה||2,401/4,096||2,401/4,096||343/512||49/64||7/8<br />
|-<br />
|'''אחוז ההחזר'''||'''69.19%'''||'''59.66%'''||'''70.08%'''||'''57.81%'''||'''62.5%'''<br />
|}<br />
<br />
בעבר, בעקבות מונדיאל 2010 עקב זליגת מהמרים אל הימורי הכדורגל שמפעילה המועצה להסדר ההימורים בספורט נוספו שיכלולים למשחק הצ'אנס והם כללו תתי-משחקים שונים: ב"צ'אנס תמונה/מספר" השחקן היה צריך לנחש אם קלף מסוים שיעלה יהיה מספר או אות (סיכוי של 1:2 לכל ניחוש). ב"צ'אנס אנדר/אובר" (בעל סיכוי זכייה של כ-0.45) השחקן צריך לנחש אם הסכום הכולל של כל הקלפים יהיה מעל, מתחת או שווה ל-42 (לקלפים A, J, K, Q נקבעו הערכים 11,12,13 ו-14). משחקים אלה אינם מתקיימים עוד.<br />
<br />
=== פיס 777 ===<br />
[[קובץ:Pais 777 logo.svg|150px|שמאל|סמל הגרלת פיס 777]]<br />
הגרלה דו יומית בה על המשתתף לנחש שבעה מספרים מתוך שבעים מספרים בטבלה, כאשר בכל יום עולים בגורל 17 מספרים מתוך ה–70. גם להגרלה זו קיימים טפסים שיטתיים בהם השחקן יכול לסמן 8 או 9 מספרים בטבלה. אם הוא מצליח לנחש 8 מספרים מתוך ה-17 שעלו בגורל הוא גורף לכיסו מעל 560,000 ש"ח (70,000 כפול 8). אם השחקן מצליח לנחש 9 מספרים מתוך ה-17 שמוגרלים הוא זוכה בסכום העולה על 2,500,000 ש"ח (70,000 כפול 36). השחקן אינו מאבד מזכייתו אם שחקנים אחרים הצליחו לנחש את הרצף נכונה גם הם. כך, אם שני שחקנים גילו את רצף כל אחד מהם זוכה ב-70 אלף שקל והפרס אינו מתחלק. בנוסף, בפיס 777 הרגיל, ישנו פרס למי שלא ניחש אף מספר (אפס מספרים) ששוויו 5 ש"ח.<br />
<br />
להגרלת פיס 777 מקצה מפעל הפיס סכום מרבי לכיסוי סך-כל הפרסים הראשונים. לכל הגרלה והגרלה מוקצים פרסים בסך כולל של 15,000,000 ₪. אם בהגרלה מסוימת מספר הזוכים בפרס הראשון הוא יותר מ-214 זוכים (לא שכיח) אזי יקבלו כל הזוכים בפרס הראשון סכום יחסי המתקבל מחלוקת הסך: 15,0000,000 ש"ח למספר הזוכים בפרס הראשון באותה הגרלה. אף על פי כן, בשלב כלשהו של המכירה מפעל הפיס רשאי לחסום ולמנוע השתתפות של צירופים מסוימים מלהשתתף בהגרלה.<br />
<br />
הסיכוי לזכות בפרס הראשון בפיס 777 הרגיל לטבלה בודדת הוא 1 ל-61,640, הסיכוי לזכות בפרס כלשהו הוא כ-1 ל-2.87 (כ-34.8%) ואחוז ההחזר עומד על כ-59.55%.<br />
<br />
טבלת הזכיות האפשריות בפיס 777:<br />
{| class="wikitable"<br />
|-<br />
!'''רמת הפרס'''!!'''כמות המספרים{{ש}}שצריך לנחש'''!!'''הפרס'''!!'''כמות הצירופים{{ש}}האפשריים{{ש}}(מתוך 1,198,774,720)'''!!'''≈ הסתברות{{ש}}1 ל-'''!!'''≈ הסתברות החל {{ש}}מרמת פרס זו ומעלה{{ש}}1 ל-'''!!'''≈ אחוז ההחזר'''!!''' סיכום אחוז ההחזר{{ש}}מרמת פרס זו ומטה ≈'''<br />
|-<br />
|ראשונה||7||70,000 ₪||19,448||61,640||61,640||16.22%||59.55%<br />
|-<br />
|שנייה||6||500 ₪||655,928||1827.60||1,774.97||3.91%||43.33%<br />
|-<br />
|שלישית||5||50 ₪||8,527,064||140.58||130.27||5.08%||39.42%<br />
|-<br />
|רביעית||4||20 ₪||55,753,880||21.50||18.46||13.29%||34.34%<br />
|-<br />
|חמישית||3||5 ₪||199,121,000||6.02||4.54||11.86%||21.05%<br />
|-<br />
|שישית||0||5 ₪||154,143,080||7.78||2.87||9.18%||9.18%<br />
|-<br />
|'''סה"כ:'''||'''6{{ש}}רמות{{ש}}פרס'''||'''תוחלת של כ- 4.17 ₪{{ש}}בממוצע לכל טבלה'''||'''418,220,400'''||'''2.87'''||'''2.87'''||'''59.55%'''<br />
|-<br />
|אין זכייה||2||-||390,277,160||3.07||1.48||0%<br />
|-<br />
|אין זכייה||1||-||390,277,160||3.07||1||0%<br />
|}<br />
<br />
=== פיס 123 ===<br />
[[קובץ:Pais 123 logo.svg|150px|שמאל|סמל הגרלת פיס 123]]<br />
הגרלה יומית בה על המשתתף לנחש רצף בן שלוש ספרות (בו כל ספרה מוגרלת מהסדרה 0 ועד 9) העולה בגורל. הרצף הנמוך ביותר שיכול לעלות בגורל הוא 000 והגבוה ביותר הוא 999, כך שסיכוי הזכייה בפרס הראשון לטבלה בודדת הוא אחד לאלף. במשחק פיס 123 קיימות שתי אפשרויות להימור: '''משחק רגיל ומשחק משולב'''. '''במשחק הרגיל''' קיימת רמת פרס אחת בלבד, אם השחקן ניחש נכונה את הרצף המורכב משלוש ספרות בסדר המדויק, אז הוא זוכה בסכום ההימור שלו כפול 600, ללא אפשרות זכייה בפרסים משניים כאמור. '''במשחק המשולב''' ישנן ארבע רמות של פרסים (פרס רגיל ושלושה פרסים משניים): אם השחקן ניחש את הרצף בסדר המדויק, אז הפרס שלו עומד על פי מאה מסכום ההימור. אם השחקן גילה את כל המספרים אך בסדר אחר (למשל הרצף שעלה בגורל הוא 739 והוא בחר ברצף 937) אז הפרס שלו הוא סכום ההימור כפול 25. אם השחקן ניחש שתי ספרות בסדר המדויק (למשל הרצף שעלה בגורל הוא 739 והוא הימר על 738), אז הפרס שלו הוא סכום ההימור כפול 5. ואם השחקן ניחש רק ספרה אחת במקומה המדויק אז הפרס שלו הוא החזר של ההימור. במשחק המשולב אחוז ההחזר הגדול ביותר ניתן לרצפים בעלי שלוש ספרות שונות. כאשר ספרה מסוימת חוזרת על עצמה 3 פעמים ברצף, אחוז ההחזר קטן יותר וזאת מכיוון שאין אפשרות לזכות ברמת הפרס השנייה (שלוש ספרות בסדר אחר) במצב זה. גם כאשר ספרה מסוימת חוזרת על עצמה 2 פעמים בצירוף, אחוז ההחזר קטן יותר מכיוון שכמות האפשרויות לזכייה בפרס השני פחותה מאשר בצירוף המכיל שלוש ספרות שונות זו מזו.<br />
<br />
מפעל הפיס פרסם בעבר כי קיימים סיכויים זהים לכל הצירופים האפשריים ונדרש ל[[תביעה (משפט בישראל)|תביעה משפטית]] בנושא.{{הערה|{{גלובס|דורון אביגד|פשרה: הפיס הטעה את הציבור בסיכויי הזכייה - ויפצה ב-5 מכוניות|1000920489}}}}<br />
<br />
חלק ניכר מהשחקנים נוהג לשלוח את הרצף 777 (אולי מתוך בלבול עם המשחק "777"). פעם אחת, כשרצף זה עלה, גרפו כל שחקני המשחק יחד מעל חצי מיליון שקלים. בדומה להגרלת 777 ולהגרלת הצ'אנס, הפרס אינו מתחלק בין הזוכים, ומתייחסים לכל שחקן כאילו הוא השחקן היחיד.<br />
<br />
הסיכוי לזכות בפרס הראשון במשחק הרגיל או המשולב הוא 1 ל-1,000 צירופים.<br />
<br />
הסיכוי לזכות בפרס כלשהו בממוצע משוקלל במשחק המשולב הוא כ-1 ל-3.67 (כ-27.24%):<br />
<math>(10/1,000*271/1,000+270/1,000*271/1,000+720/1,000*273/1,000=0.27244)</math><br />
:אחוז ההחזר במשחק הרגיל הוא 60 (תוחלת של 60 אגורות על כל שקל שמשקיעים).<br />
:אחוז ההחזר המשוקלל במשחק המשולב הוא כ-57.88 (תוחלת של כ-57.88 אגורות על כל שקל שמשקיעים)<br />
<math>(10/1,000*0.478+270/1,000*0.526+720/1,000*0.6=0.5788)</math><br />
<br />
התפלגות הנתונים במשחק המשולב:<br />
{| class="wikitable"<br />
|-<br />
!תיאור:!!טבלה שבה{{ש}}שלוש הספרות זהות{{ש}}(מתוך 10 אפשרויות)!!טבלה שבה{{ש}}שתיים מבין הספרות זהות{{ש}}(מתוך 270 אפשרויות)!!טבלה שבה{{ש}}שלוש הספרות שונות זו מזו{{ש}}(מתוך 720 אפשרויות)||שקלול||<span style="color: DarkBlue;">שקלול{{ש}}≈ 1 ל-</span>||≈ שקלול{{ש}}החל מרמת פרס{{ש}}זו ומעלה{{ש}}≈ 1 ל-||מכפיל{{ש}}הפרס<br />
|-<br />
| ניחוש 3 ספרות{{ש}}בסדר המדויק || 1/1,000 || 1/1,000 || 1/1,000 || 1/1,000 || <span style="color: DarkOrange;">1,000</span> || 1,000 || 100 x<br />
|-<br />
| ניחוש 3 ספרות{{ש}}בסדר אחר || 0/1,000 || 2/1,000 || 5/1,000 || 4.14/1,000 || <span style="color: DarkOrange;">241.55</span> || 194.55 || 25 x<br />
|-<br />
| ניחוש 2 ספרות{{ש}}במיקום המדויק || 27/1,000 || 27/1,000 || 27/1,000 || 27/1,000 || <span style="color: DarkOrange;">37.04</span> || 31.11 || 5 x<br />
|-<br />
| ניחוש ספרה אחת{{ש}}במיקום המדויק || 243/1,000 || 241/1,000 || 240/1,000 || 240.3/1,000 || <span style="color: DarkOrange;">4.16</span> || 3.67 || 1 x<br />
|-<br />
| '''סיכו הזכייה{{ש}} בפרס כלשהו:''' || '''271/1,000''' || '''271/1,000''' || '''273/1,000''' || '''272.44/1,000''' || <span style="color: DarkOrange;">'''3.67'''</span> || '''3.67'''<br />
|-<br />
| אין זכייה || 729/1,000 || 729/1,000 || 727/1,000 || 727.56/1,000 || <span style="color: DarkOrange;">1.37</span> || 1<br />
|-<br />
| '''≈אחוז ההחזר:''' || '''47.80%''' || '''52.60%''' || '''60.00%'''||style="text-align:center;" colspan="3"| <span style="color: DarkBlue;">'''57.88%'''</span><br />
|}<br />
<br />
הזכיות האפשריות בפיס 123 :<br />
{| class="wikitable"<br />
|-<br />
! רמת הפרס !! תיאור !! מכפיל הפרס !! כמות{{ש}}הצירופים{{ש}}האפשריים{{ש}}(מתוך 1,000) !! הסתברות{{ש}} ≈ 1 ל-!! הסתברות החל{{ש}} מרמת פרס זו ומעלה{{ש}} ≈ 1 ל- !! ≈אחוז ההחזר<br />
|-<br />
| רגיל || ניחוש של שלוש הספרות{{ש}}בסדר המדויק|| 600 x|| 1 || 1,000 || 1,000{{ש}}(1/1,000) || 60%<br />
|-<br />
| משולב || ניחוש של שלוש הספרות{{ש}}בסדר המדויק || 100 x|| 1 || 1,000 || 1,000{{ש}}(1/1,000) || 10%<br />
|-<br />
| משולב || ניחוש של שלוש הספרות{{ש}}בסדר אחר{{ש}}לטבלה שבה שלוש הספרות זהות || - || - || - || - || -<br />
|-<br />
| משולב || ניחוש של שלוש הספרות{{ש}}בסדר אחר{{ש}}לטבלה שבה שתיים מבין הספרות זהות || 25 x|| 2 || 500 || 333.33{{ש}}(3/1,000) || 5.00%<br />
|-<br />
| משולב || ניחוש של שלוש הספרות{{ש}}בסדר אחר{{ש}}לטבלה שבה שלוש הספרות שונות זו מזו || 25 x|| 5 || 200 || 166.67{{ש}}(6/1,000) || 12.50%<br />
|-<br />
| משולב || ניחוש של שתי ספרות{{ש}}במיקום המדויק{{ש}}לטבלה שבה שלוש הספרות זהות || 5 x|| 27 || 37.04 || 35.71{{ש}}(28/1,000) || 13.50%<br />
|-<br />
| משולב || ניחוש של שתי ספרות{{ש}}במיקום המדויק{{ש}}לטבלה שבה שתיים מבין הספרות זהות || 5 x|| 27 || 37.04 || 33.33{{ש}}(30/1,000) || 13.50%<br />
|-<br />
| משולב || ניחוש של שתי ספרות{{ש}}במיקום המדויק{{ש}}לטבלה שבה שלוש הספרות שונות זו מזו || 5 x|| 27 || 37.04 || 30.30{{ש}}(33/1,000) || 13.50%<br />
|-<br />
| משולב || ניחוש של ספרה אחת{{ש}}במיקום המדויק{{ש}}לטבלה שבה שלוש הספרות זהות || 1 x|| 243 || 4.12 || 3.69{{ש}}(271/1,000) || 24.30%<br />
|-<br />
| משולב || ניחוש של ספרה אחת{{ש}}במיקום המדויק{{ש}}לטבלה שבה שתיים מבין הספרות זהות ||1 x|| 241 || 4.15 || 3.69{{ש}}(271/1,000) || 24.10%<br />
|-<br />
| משולב || ניחוש של ספרה אחת{{ש}}במיקום המדויק{{ש}}לטבלה שבה שלוש הספרות שונות זו מזו || 1 x|| 240 || 4.17 || 3.66{{ש}}(273/1,000) || 27.40%<br />
|}<br />
<br />
{{עוגן|חישגד}}<br />
<br />
=== חישגד ===<br />
[[קובץ:Pais Hishgad logo.svg|150px|שמאל|סמל הגרלת חישגד]]<br />
הגרלה באמצעות כרטיס גירוד. בכל כרטיס יש מספר משחקים שונים כאשר המכנה המשותף הוא שלמעשה הכרטיסים הזוכים קבועים מראש, ויש לגרד את שכבת הציפוי מעל הכרטיס כדי לחשוף את הציור או המספר וכדומה, המודפסים מתחתיו. סיכוי הזכייה בהימור זה דומה לסיכוי הזכייה בפרס הראשון בלוטו - כרטיס בודד מתוך 500,000 עד 1,000,000 כרטיסים. כאשר שחקן גורף את הפרס הגדול במשחק מסוים, שאר השחקנים מגרדים את הכרטיסים שנותרו בחפיסה ולא יכולים לזכות בפרס הראשון (אי אפשר לדעת אם הפרס כבר חולק או לא). הזכייה היא בהתאם לכללי כל אחד מהמשחקים השונים, ולפי הציורים או המספרים שנחשפו. בשנת 2007 השיק מפעל הפיס תחרות של עיצוב כרטיסי חישגד. האדם שעיצב את הכרטיס שזכה בתחרות זכה ב-10,000 ש"ח וזכה לראות את הכרטיסים שעיצב מופיעים בדוכני מפעל הפיס.<br />
<br />
=== קינו (Keno) ===<br />
[[קובץ:Pais KENO logo.svg|150px|שמאל|סמל הגרלת קינו]]<br />
הגרלה הנערכת באמצעות בחירה אקראית של המספרים על ידי מחשב מפעל הפיס ומתקיימת בתדירות של 8 הגרלות בימים א עד ה והגרלות נוספות בשישי ובמוצ"ש (בעבר התקיימו עד 24 הגרלות בימים א עד ה). ההשתתפות בהגרלת הקינו אפשרית רק בנקודות מכירה ייעודיות המפוזרות ברחבי הארץ. בהגרלת הקינו על המשתתף לסמן 7 מספרים מתוך 70 ולנחש 7 מספרים מתוך 17 שעולים בגורל וזאת על מנת לזכות בפרס הראשון (בדומה להגרלת פיס 777). לפיכך, בגורל עולים 19,448 צירופים של שבעה מספרים מתוך 1,198,774,720 צירופים אפשריים כך שסיכוי הזכייה בפרס הראשון הוא 1 ל-61,640. על המשתתף לבחור גם את המחיר לצירוף ואת מספר ההגרלות בהן חפץ להשתתף.<br />
<br />
בהגרלת זו קיימים פרסים נוספים המוענקים החל מניחוש נכון של שלושה מספרים וכן, אם לא מנחשים אף מספר (אפס ניחושים) מקבלים את סכום ההימור בחזרה. בנוסף קיימים טפסים שבהם ניתן לסמן 8 או 9 מספרים בטבלה. אחוז ההחזר בהגרלה זו גבוה מבין שלל משחקי מפעל הפיס כ-77.3%.<br />
<br />
טבלת הזכיות האפשריות בהגרלת הקינו:<br />
{| class="wikitable"<br />
|-<br />
!'''רמת הפרס'''!!'''כמות המספרים{{ש}}שצריך לנחש'''!!'''מכפיל הפרס'''!!'''כמות הצירופים{{ש}}האפשריים{{ש}}(מתוך 1,198,774,720)'''!!'''≈ הסתברות{{ש}}1 ל-'''!!''' ≈ הסתברות החל {{ש}}מרמת פרס זו ומעלה{{ש}}1 ל-'''!!'''≈ אחוז ההחזר'''!!'''סיכום אחוז ההחזר{{ש}}מרמת פרס זו ומטה ≈'''<br />
|-<br />
| ראשונה || 7 || 500 x|| 19,448 || 61,640 || 61,640 || 0.8112% || 77.3127%<br />
|-<br />
| שנייה || 6 || 40 x|| 655,928 || 1827.60 || 1,774.97 || 2.1887% || 76.5015%<br />
|-<br />
| שלישית || 5 || 7 x|| 8,527,064 || 140.58 || 130.27 || 4.9792% || 74.3129%<br />
|-<br />
| רביעית || 4 || 5 x|| 55,753,880 || 21.50 || 18.46 || 23.2545% || 69.3337%<br />
|-<br />
| חמישית || 3 || 2 x|| 199,121,000 || 6.02 || 4.54 || 33.2208% || 46.0791%<br />
|-<br />
| שישית || 0 || 1 x|| 154,143,080 || 7.78 || 2.87 || 12.8584% || 12.8584%<br />
|-<br />
| '''סה"כ:'''|| '''6{{ש}}רמות{{ש}}פרס'''|| '''תוחלת של כ- 0.7731 ₪{{ש}}בממוצע על כל שקל שמשקיעים'''|| '''418,220,400''' || '''2.87''' || '''2.87''' || '''77.3127%'''<br />
|-<br />
| אין זכייה || 2 || - || 390,277,160 || 3.07 || 1.48 || 0%<br />
|-<br />
| אין זכייה|| 1 || - || 390,277,160 || 3.07 || 1 || 0%<br />
|}<br />
<br />
=== פיס פלייס (Pais Place) ===<br />
[[קובץ:Pais EIL logo.svg|150px|שמאל|סמל הגרלת חישגד אלקטרוני]]<br />
[[קובץ:Pais_Place_logo.svg|ממוזער|150px|סמל נקודות המכירה בהן מוצבות מכונות חישגד אלקטרוני]]<br />
"חישגד אלקטרוני" היא הגרלה המבוצעת באמצעות [[מכונת מזל|מכונות מזל]] אלקטרוניות בהן מסכי מגע. המכונות מוצבות בנקודות מכירה ייעודיות של מפעל הפיס במתחמים הנקראים "פיס פלייס". במכונות מזל אלה מספר סוגים של משחקים, שהשחקן יכול לבחור ביניהם. עקרון ההגרלה הוא חשיפת כרטיס גירוד המוצג על מסך מגע. בשונה מכרטיס הגירוד "חישגד", אחוז ההחזר ותדירות הזכייה בהגרלה זו גבוהים יותר והפרס הראשון מוגבל ל-20,000 ש"ח. בדומה לכרטיס הגירוד "חישגד", בהגרלה זו כל הפרסים קבועים מראש והמשחק עשוי להימכר גם כאשר הפרסים שולמו כבר, כך שלא ניתן לזכות בסכומים שהיו קיימים בסל הפרסים בתחילת הפצת סדרה מסוימת של משחק כלשהו.<br />
<br />
מפעל הפיס החל בהפעלת המכונות בשנת 2005, לאחר קבלת אישור ממשרד האוצר ומשרד המשפטים. משטרת ישראל לא שותפה בבחינת התוכנית שהגיש מפעל הפיס ובדיקת מחלקת הטכנולוגיה במשטרה העלתה כי המכונות דומות למתקני הימורים אסורים. המשטרה אף מצאה מעורבות גורמים פליליים במקומות בהם הוצבו המכונות וכן מכונות לא חוקיות שהופעלו בסמוך. בדיון שנערך בוועדת הכלכלה בנושא הביע נציג המשטרה התנגדות להפעלת המכונות, אך המשטרה חזרה בה מהתנגדותה לאחר דיון עם השר לביטחון פנים.{{הערה|שם=מממ|{{מממ|אהוד בקר|הפעלת מכונות מזל אלקטרוניות ("חיש-גד אלקטרוני") על-ידי מפעל הפיס|m03594}}}}<br />
<br />
500 המכונות של מפעל הפיס הן ממנועי הרווח המשמעותיים ביותר של החברה, ומכניסות לה יותר מחצי מיליארד ש"ח בשנה. מפעל הפיס השקיע כ־50 מיליון שקל בהקמת המכונות. בניגוד למוצרים אחרים של הפיס, כמו כרטיסי המנוי שיש ל־480 אלף משפחות, מתנגדי הפעלת המכונות מציינים כי הרווח הגדול מהמכונות הוא על גבם של מעט אנשים יחסית, ובעיקר בשכונות חלשות במיוחד.{{הערה|{{כלכליסט|[[שאול אמסטרדמסקי]] ורוני זינגר|הפיס יציע הימורים באינטרנט תמורת צמצום מכונות המזל|3688495|19 במאי 2016}}}} בשנת 2016 הודיע שר האוצר [[משה כחלון]] על קבלת המלצה של הוועדה לייעול שוק ההימורים שלא לחדש את ההיתר של מפעל הפיס להפעיל מכונות מזל. שר האוצר קבע כי מתקנים אלו הם "מכונות משומנות שנועדו להעביר כסף משכבות חלשות אל המדינה, ואת הכסף הזה אנחנו לא רוצים".{{הערה|{{וואלה!|דנה ירקצי|כחלון הודיע: מכונות מזל והימורים על מרוצי סוסים יהפכו לא חוקיים|2985044|אוגוסט 2016}}}}<br />
{| class="wikitable"<br />
|+<br />
! colspan="4" |פדיון ממכונות חישגד אלקטרוני{{הערה|שם=מממ}}<br />
|-<br />
|שנה<br />
|פידיון (מיליוני שקלים)<br />
|אחוז מהכנסות הפיס<br />
|אחוז מרווחי הפיס<br />
|-<br />
|2005<br />
|45<br />
|1%<br />
|4%<br />
|-<br />
|2006<br />
|159<br />
|4%<br />
|11%<br />
|-<br />
|2007<br />
|227<br />
|6%<br />
|15%<br />
|-<br />
|2008<br />
|288<br />
|7%<br />
|20%<br />
|-<br />
|2009<br />
|340<br />
|8%<br />
|20%<br />
|-<br />
|2010<br />
|392<br />
|9%<br />
|23%<br />
|-<br />
|2011<br />
|438<br />
|9%<br />
|25%<br />
|-<br />
|2012<br />
|487<br />
|10%<br />
|25%<br />
|-<br />
|2013<br />
|531<br />
|9%<br />
|24%<br />
|-<br />
|2014<br />
|573<br />
|9%<br />
|24%<br />
|}<br />
<br />
=== תוכנית המנויים ===<br />
[[קובץ:Pais Menuim logo.svg|150px|שמאל|סמל מפעל המנויים]]<br />
הגרלה שבועית במתכונת ההגרלה המקורית של מפעל הפיס. במקור היה המשתתף רוכש כרטיס הנושא מספר מסוים, והזוכה היה המשתתף שהמספר שכרטיסו נשא - עלה בגורל. החל ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]], הגרלה זו פתוחה רק לחברי מפעל המנויים. כל מנוי מקבל מספר כרטיס קבוע, ומדי שבוע נערכת הגרלה בה עולה אחד המספרים בגורל. בנוסף לפרסים כספיים עשויים חברי מפעל המנויים לזכות בפרסים נוספים כגון מכוניות וכרטיסי טיסה. ההגרלה פועלת בשיטת Must Win (חובה לנצח), שבה המספרים מוגרלים שוב ושוב עד שיהיה זוכה אחד לפחות בפרס הראשון. הגרלת מנוי פיס מתבצעת על ידי [[מכונת הגרלה]] שבה כדורים הנקראת: "MULTIDIGIT GEM", בעלת שישה תאים. בכל תא עשרה כדורים שמספרם נע בין 0–9 (בהגרלה משתתפים המספרים 000001 - 999999 ; המספר 000000 מבוטל).<br />
הסיכוי לזכות בפרס הראשון בהגרלת תוכנית המנויים, לכרטיס בודד, תלוי במספר המנויים הפעילים הכללי. הסיכוי לזכות בפרס כלשהו לכרטיס הוא כ-1 ל-4.38 (כ-22.83%). אחוז ההחזר בסל הפרסים הקבוע, עומד על כ-55.32%* ללא הגרלות בונוס והטבות, כתלות במספר המנויים הפעילים (אחוז ההחזר וסיכויי הזכייה יורדים ככל שיש יותר מנויים, ועולים ככל שיש פחות מנויים. כמו כן, הם עולים גם בעקבות הגרלות בונוס ו/או הטבות למנויים). אחוז ההחזר וסיכויי הזכייה לכלל סל הפרסים ישארו קבועים במקרה שכל צירופי אמיסית ההגרלה יהיו פעילים.{{ש}}היות שסכום הפרסים וכמות הזוכים ברמות פרסי ה-Must Win מוגדרים מראש לכל הגרלה, בעוד סכום ההכנסות וכמות המנויים הפעילים משתנים מעת לעת, אזי אחוז ההחזר וסיכויי הזכייה ברמות פרס אלו יורדים או עולים בהתאמה.<br />
לעומת זאת, סכום הפרסים וכמות הזוכים ברמות פרס שאינן מוגרלות בשיטת ה-Must Win מושפעים ישירות מכמות המנויים הפעילים ואינם מוגדרים מראש, כך שאחוז ההחזר וסיכויי הזכייה ברמות פרס אלו נותרים קבועים.<br />
<br />
סל הפרסים בהגרלת תוכנית המנויים:<div style="text-align: center;"><br />
<br />
{| class="wikitable"<br />
|-<br />
!'''רמת הפרס''' !!'''תיאור'''!!'''מספר המשיכות'''!!'''סכום הפרס לזוכה'''!!'''≈מכפיל הפרס{{ש}}להגרלה בודדת'''!!'''כמות הצירופים{{ש}}האפשריים{{ש}}(מתוך 1,000,000)'''!!'''כמות הזוכים{{ש}}(מתוך כלל המנויים הפעילים)*!!'''≈ הסתברות {{ש}}1 ל-'''!!'''≈ הסתברות החל מרמת פרס זו ומעלה להגרלה בודדת1 ל-'''!!'''≈ אחוז ההחזר{{ש}}להגרלה בודדת'''<br />
|-<br />
|ראשונה{{ש}}הגרלה ראשונה בחודש{{ש}} Must Win||6 ספרות||1||1,500,000 ₪||125,000||1||1||650,000*||650,000*||19.23%*<br />
|-<br />
|ראשונה{{ש}}הגרלה שנייה בחודש{{ש}} Must Win||6 ספרות||3||500,000 ₪||41,667||3||3||216,667*||216,667*||19.23%*<br />
|-<br />
|ראשונה{{ש}}הגרלה שלישית בחודש{{ש}} Must Win||6 ספרות||6||250,000 ₪||20,833||6||6||108,333*||108,333*||19.23%*<br />
|-<br />
|ראשונה{{ש}}הגרלה רביעית בחודש{{ש}} Must Win||6 ספרות||12||125,000 ₪||10,417||12||12||54,167*||54,167*||19.23%*<br />
|-<br />
|ראשונה{{ש}}הגרלה חמישית בחודש{{ש}} Must Win||6 ספרות||30||50,000 ₪||4,167||30||30||21,667*||21,667*||19.23%*<br />
|-<br />
|'''ראשונה{{ש}}ממוצע{{ש}} Must Win||'''6 ספרות||'''10.4||'''144,231 ₪||'''12,019||'''10.4||'''10.4||'''62,500*||'''62,500*||'''19.23%*<br />
|-<br />
|rowspan="6"|שנייה{{ש}}Must Win<br />
|rowspan="6"|6 ספרות<br />
|rowspan="6"|2<br />
|rowspan="6"|מכונית בשווי 130,000 ₪ °<br />
|rowspan="6"|10,833<br />
|rowspan="6"|2<br />
|rowspan="6"|2<br />
|rowspan="6"|325,000*<br />
||216,667*{{ש}}בהגרלה הראשונה||rowspan="6"|3.33%*<br />
|-<br />
|130,000*{{ש}}בהגרלה השנייה<br />
|-<br />
|81,250*{{ש}}בהגרלה השלישית<br />
|-<br />
|46,429*{{ש}}בהגרלה הרביעית<br />
|-<br />
|20,313*{{ש}}בהגרלה החמישית<br />
|-<br />
|'''ממוצע 52,419*<br />
|-<br />
|rowspan="6"|שלישית{{ש}}Must Win<br />
|rowspan="6"|6 ספרות<br />
|rowspan="6"|15<br />
|rowspan="6"|10,000 ₪<br />
|rowspan="6"|833<br />
|rowspan="6"|15<br />
|rowspan="6"|15<br />
|rowspan="6"|43,333*<br />
||36,111*{{ש}}בהגרלה הראשונה||rowspan="6"|1.92%*<br />
|-<br />
|32,500*{{ש}}בהגרלה השנייה<br />
|-<br />
|28,261*{{ש}}בהגרלה השלישית<br />
|-<br />
|22,414*{{ש}}בהגרלה הרביעית<br />
|-<br />
|13,830*{{ש}}בהגרלה החמישית<br />
|-<br />
|'''ממוצע 23,723*<br />
|-<br />
|rowspan="6"|רביעית<br />
|rowspan="6"|5 ספרות אחרונות<br />
|rowspan="6"|6<br />
|rowspan="6"|5,000 ₪<br />
|rowspan="6"|417<br />
|rowspan="6"|60<br />
|rowspan="6"|39*<br />
|rowspan="6"|16,667<br />
||11,404*{{ש}}בהגרלה הראשונה||rowspan="6"|2.5%<br />
|-<br />
|11,017*{{ש}}בהגרלה השנייה<br />
|-<br />
|10,485*{{ש}}בהגרלה השלישית<br />
|-<br />
|9,559*{{ש}}בהגרלה הרביעית<br />
|-<br />
|7,558*{{ש}}בהגרלה החמישית<br />
|-<br />
|'''ממוצע 9,789*<br />
|-<br />
|rowspan="6"|חמישית<br />
|rowspan="6"|4 ספרות אחרונות<br />
|rowspan="6"|2<br />
|rowspan="6"|1,000 ₪<br />
|rowspan="6"|83.3<br />
|rowspan="6"|200<br />
|rowspan="6"|130*<br />
|rowspan="6"|5,000<br />
||3,476*{{ש}}בהגרלה הראשונה||rowspan="6"|1.67%<br />
|-<br />
|3,439*{{ש}}בהגרלה השנייה<br />
|-<br />
|3,385*{{ש}}בהגרלה השלישית<br />
|-<br />
|3,283*{{ש}}בהגרלה הרביעית<br />
|-<br />
|3,009*{{ש}}בהגרלה החמישית<br />
|-<br />
|'''ממוצע 3,310*<br />
|-<br />
|rowspan="6"|שישית<br />
|rowspan="6"|3 ספרות אחרונות<br />
|rowspan="6"|2<br />
|rowspan="6"|100 ₪<br />
|rowspan="6"|8.33<br />
|rowspan="6"|2,000<br />
|rowspan="6"|1,300*<br />
|rowspan="6"|500<br />
||437.12*{{ש}}בהגרלה הראשונה||rowspan="6"|1.67%<br />
|-<br />
|436.53*{{ש}}בהגרלה השנייה<br />
|-<br />
|435.66*{{ש}}בהגרלה השלישית<br />
|-<br />
|433.91*{{ש}}בהגרלה הרביעית<br />
|-<br />
| 428.76*{{ש}}בהגרלה החמישית<br />
|-<br />
|'''ממוצע 434.38*<br />
|-<br />
||שביעית<br />
||3 ספרות אחרונות<br />
||6<br />
||50 ₪<br />
||4.17<br />
||6,000<br />
||3,900*<br />
||166.7<br />
||120.45*{{ש}}בממוצע||2.5%<br />
|-<br />
||שמינית<br />
||2 ספרות אחרונות<br />
||2<br />
||25 ₪<br />
||2.08<br />
||20,000<br />
||13,000*<br />
||50<br />
||35.33*{{ש}}בממוצע||4.17%<br />
|-<br />
||תשיעית<br />
||1 ספרה אחרונה<br />
||2<br />
||11 ₪<br />
||0.92<br />
||200,000<br />
||130,000*<br />
||5<br />
||4.38*||18.33%<br />
|-<br />
|'''סה"כ סל פרסים קבוע:{{ש}}(לא כולל הגרלת הבונוס)'''||'''9{{ש}}רמות{{ש}}פרס'''||'''38-67'''||'''תוחלת של כ- 6.64* ₪{{ש}}בממוצע לכל הגרלה'''||'''0.5532*''' ||'''228,278~{{ש}}עד{{ש}}228,307~'''||'''148,396*{{ש}}בממוצע'''||'''4.38*'''||'''4.38*{{ש}}(22.83%)'''||'''55.32%*{{ש}}'''<br />
|-<br />
|הגרלת בונוס{{ש}}בהגרלה החמישית בחודש בלבד{{ש}}Must Win||6 ספרות||75||חופשה זוגית בחו"ל||?||75||75||8,667*||4,037.3*{{ש}}(בונוס + מפרס רביעי ומעלה)||>55.32%*<br />
|-<br />
|אין זכייה||0||-||-||-||771,693~{{ש}}עד{{ש}}771,722~||501,604*{{ש}}בממוצע||1.296*{{ש}}(77.17%)||1||-<br />
|}<br />
</div><br />
<br />
'''*''' הערכה סטטיסטית ממרץ 2016 על פי אומדן של 650,000 מנויים פעילים.{{ש}}אחוז ההחזר, בסל הפרסים הקבוע, משוערך מקסימלי ומתבטא כתוחלת.{{ש}}<br />
'''°''' עלות המכונית בקרוב כולל גילום.<br />
<br />
===ההגרלה הגדולה===<br />
בנוסף להגרלות הקבועות נהג להגריל מפעל הפיס מדי שנה, מאז יובל ה-50 להיווסדו, פרס גדול מהרגיל העומד על 50 מיליון ש"ח. ההגרלה זוכה לתהודה תקשורתית וציבורית גדולה.<br />
<br />
== המכונות המשמשות לביצוע הגרלות מפעל הפיס ==<br />
הגרלות מפעל הפיס נערכות במכונות מבית חברת "Smartplay International"{{הערה|[http://www.smartplay.com Smartplay International] - אתר האינטרנט של ספקית ציוד ההגרלות למפעל הפיס}}:<br />
* הגרלת הלוטו והמספר החזק נערכות באמצעות מכונות הקרויות "Saturns". מכונת הלוטו היא גרסה מוקטנת של מכונת ה-"Saturns" המקורית, מכונה בגרסה זו מסוגלת לערבל עד 50 כדורים ולהגריל עד 8 כדורים. מכונת "המספר החזק" היא גרסה מיניאטורית של ה-"Saturns", המסוגלת לערבל עד 20 כדורים.<br />
* הגרלת "פיס 777" נערכת באמצעות הגרסה המקורית של ה-"Saturns", המסוגלת לערבל עד 80 כדורים.<br />
* הגרלות ה"צ'אנס" ו"פיס 123" נערכות בצמד של 3–4 מכונות הקרויות "Neptune", אשר החלו את דרכן לראשונה במפעל הפיס במאי 2008.<br />
* הגרלות ה"אקסטרה" והגרלת תוכנית המנויים נערכות במכונה הקרויה "Multidigit Gem"<br />
<br />
== כללי הפעילות העיקריים בהגרלות ==<br />
לפי החוק, מותר למכור כרטיסי הגרלה לבגירים, מגיל 18, בלבד. הזכיות, החל מסכום מסוים, חייבות במס הכנסה על-פי תקרת מס הכפופה בחוק.<br />
<br />
פרט להגרלת מפעל המנויים, בהתאם לכללים, הפרס ניתן "למוכ"ז" ([[ראשי תיבות]] של "למוסר כרטיס זה"), כלומר למחזיק הכרטיס בפועל, המציג אותו בפני מפעל הפיס בתוך תקופה הקבועה בתקנון לכל אחד מהמשחקים - לא בהכרח למי שרכש את הכרטיס. מספר תביעות משפטיות כבר התנהלו בישראל בין אנשים שרכשו במשותף כרטיס, והתגלעה ביניהם מחלוקת על חלוקת כספי הזכייה, או בשאלת הבעלות האמיתית על הכרטיס הזוכה.<br />
<br />
החל מסוף יולי 2013, בהחלטת לשכת החשבת הכללית במשרד האוצר, חלה חובה על המשתתפים אשר ממלאים טופס הגרלה העשוי לזכות בפרס הגבוה מסכום תקרת המס, להקליד את 4 הספרות האחרונות של תעודת הזהות שלהם, בעת משלוח הטפסים, וזאת על מנת למנוע הלבנות הון.<br />
אם המספר שהוקלד אינו תואם לתעודת הזהות של הטוען לפרס גבוה מתקרת המס הכפופה בחוק, הפרס ישולם על פי קביעת הרשות למלחמה בהלבנת הון.<br />
<br />
הגרלות נערכות בפיקוח מועצה מפקחת ולעיתים משודרות ב[[טלוויזיה]] ובאתר האינטרנט של מפעל הפיס.<br />
<br />
== הפצה ==<br />
[[קובץ:Mifal Hapais1952.jpg|250px|שמאל|ממוזער|דוכן מפעל הפיס בתל אביב, 1952]]<br />
[[קובץ:mifal hapais.JPG|שמאל|ממוזער|250px|דוכן של מפעל הפיס ב[[ירושלים]]]]<br />
מפעל הפיס מפיץ את ההגרלות באמצעות כ-2,500 נקודות הפצה ו[[זכיינות|זכיינים]]-מפיצים בכל רחבי [[ישראל]]. נקודות המכירה הן בחנויות (בעיקר חנויות עיתונים ופיצוחים), בדוכנים ייעודיים בעלי עיצוב אופייני המוצבים ברחובות, ובדוכנים ייעודיים בקניונים.<br />
<br />
הזכיינים אינם עובדי מפעל הפיס אלא עצמאיים, והכנסותיהם תלויות במידה עיקרית ביכולת ה[[שיווק]] שלהם. למרות זאת, הם עוברים הכשרה על ידי מפעל הפיס ומקבלים תמיכה מקצועית, השתלמויות, וכן תמריצים והטבות לזכיינים מצטיינים.<br />
<br />
תחנות שבהן נמכרו כרטיסים שזכו בסכומים גדולים נוהגות לפרסם זאת באופן מובלט, בתקווה שדבר זה ימשוך קונים נוספים לחשוב שלתחנה זו "יש מזל".<br />
<br />
== ביקורת ==<br />
* ההוצאות של מפעל הפיס על משכורות בכיריה והדרכים בהן התמיכות חולקו היו מושא לביקורת חוזרת ונשנית מצד התקשורת בישראל ו[[מבקר המדינה]].<br />
{{הפניה לערך מורחב|פרשת הפנסיות במפעל הפיס}}<br />
:באמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] פורסמו תנאי הפרישה של מספר בכירים במפעל הפיס, והתקשורת הישראלית סערה. בגבור הלחץ התקשורתי, תבע מפעל הפיס שלושה מבכיריו לשעבר, בדרישה לבטל חלק מתנאי הפרישה שלהם ולהשיב את ההפרשים רטרואקטיבית. התביעה הוגשה במרץ 1998 ל[[בית הדין לעבודה|בית הדין האזורי לעבודה]], והתנהלה בפני השופטת [[ורדה וירט-ליבנה]]. באוקטובר 2003 גזר בית הדין הפחתה משמעותית בתנאי הפרישה והשבה של ההפרשים. לאחר ערעור לבית הדין הארצי לעבודה ותהליך [[גישור]], הגיעו הצדדים באוגוסט 2007 להסכם פשרה. לפי ההסכם, תנאי הפרישה יופחתו משמעותית, וכן חלק מהכספים יושבו למפעל הפיס בפריסה על פני שנים.<br />
<br />
:בדו"ח לשנת 2006 כתב מבקר המדינה:<br />
:{{ציטוטון|מממצאי הביקורת המפורטים בדוח זה עולה כי המפעל והעומדים בראשו לא הפנימו די את מהותו הציבורית של המפעל ואת חובתם לנהוג, בין היתר בנושאים המתוארים בדוח זה, בהגינות, בשקיפות ובשוויוניות, כאשר טובת הציבור הרחב, ורק היא, עומדת לנגד עיניהם ... הדבר מעלה חשש כי בעלי תפקידים במפעל מעוניינים להמשיך ולשמר את יכולתם להשתמש בחלק ממשאביו לתועלתם האישית}}.{{הערה|1=[http://www.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?id=2&bookid=488&contentid=8997&frompage=223 דוח שנתי 57ב לשנת 2006 ולחשבונות שנת הכספים 2005 (תקציר הדוח) >> היבטים בפעולות מפעל הפיס], עמוד 223}}<br />
<br />
על פי דיווח של הממונה על השכר באוצר השכר החודשי הממוצע במפעל הפיס היה בשנת 2014 23,686 שקלים - עלייה של כ-30% מאז 2008. של המנכ"ל, אלי דדון, הסתכמה ב-71,840 שקלים, ועלות משכורתו של יושב הראש במילואים עוזי דיין הייתה 70,825 שקלים. עוד עשרה בכירים נהנו ממשכורת חודשית של בין 40 ל-50 אלף שקלים. ב-2016 לא היה למפעל הפיס אישור ניהול תקין מרשם העמותות{{הערה|שם=הערה מספר 20180721223730:1}} <br />
<br />
בדיקת [[מבקר המדינה]] במפעל הפיס בשנת 2016 העלתה כי מאז נרשם מפעל הפיס כ[[חברה לתועלת הציבור]] בשנת 2012 לא נקבע לו תקנון כמתחייב בחוק החברות אלא ביולי 2017 ותקנון זה לא קיבל את אישור [[משרד המשפטים]] עד לסוף אותה שנה. נמצא כי יו"ר דירקטוריון מפעל הפיס, עוזי דיין, חרג מסמכותו והתערב בניהול השוטף של הארגון. כך, בניגוד לנהלים, הורה היו"ר לאגף משאבי אנוש כי "כל פעולה בהתייחס לקליטה, פיטורין, שינוי בדרגה, איוש תקנים שהתפנו ושינוי בשכר במפעל תתבצע אך ורק באישור היו"ר מראש" התערבות היו"ר בהניהול השוטף התבטאה גם הטלת תפרידים על מזכיר הארגון שאינם בסמכותו והתערבות בהליך הפיטורים של היועצת המשפטית. נמצא גם כי מפעל הפיס לא העביר את חוזי העבודה של בכירים לאישור [[הממונה על השכר]] באוצר וכי חלק מהבכירים לא דיווחו על הכנסות נוספות כנדרש{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_627/9a8125f1-0077-4f3c-a361-fd337caca0ed/305-pais.pdf#search=%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%9C%20%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%A1%202018|הכותב=מבקר המדינה|כותרת=מפעל הפיס, סדרי מינהל וארגון|אתר=|תאריך=}}}}. הוצאות שכר שכר לדירקטורים ולחברי הנהלה בכירה היו בשנת 2016 3.35מיליון שקלים ועלו ל 4.13 מיליון שקלים בשנת 2017{{הערה|שם=הערה מספר 20180721223730:0}}<br />
<br />
* בשנת 1991 השתמשה החברה בדמותו של [[צ'רלי צ'פלין]] בפרסומות שלה, באופן שבית המשפט בישראל קבע שהוא מפר [[זכויות יוצרים]].{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/Files/96/930/083/m04/96083930.m04.HTM ע"א 8393/96]{{ש}}{{הארץ||גם בישראל: משפחתו של צ'רלי צ'פלין תבעה מיליון דולר ממפעל הפיס|1.1146280|17 באוקטובר 2006}}}}<br />
* בשנת [[2005]] השתמש מפעל הפיס בשיר של [[נעמי שמר]] לאחת מפרסומות הגרלת ה-50 מיליון ש"ח. בעקבות דרישה של משפחתה, שלא ידעה שיש כוונה לשנות את מילות השיר,{{הערה|{{ynet|יעל לוי|בנה של נעמי שמר נגד "50 מיליון" של מפעל הפיס|3147913|[[27 בספטמבר]] 2005}}}} התנצל מפעל הפיס על השימוש.{{הערה|{{NFC|נוה יוסף|משפחת נעמי שמר תובעת פיצויים בגין הפרת זכויות יוצרים|93515|8 בפברואר 2006}}}}<br />
<br />
===מיסוי===<br />
[[מיסוי הימורים, הגרלות ופעילות נושאת פרסים|הכנסות מהימורים חייבות במס הכנסה]], אך ניתן פטור לזכיות הקטנות מ-49,320 ש"ח (נכון ל-2017). שיעור המס על זכיות הוא 35%, ולסכומים גבוהים עולה השיעור ל-38% (עקב תוספת בסך 3% בגין [[מס יסף]]).<br />
<br />
באתר האינטרנט של מפעל הפיס ניתן מידע מלא על המס.{{הערה|[http://www.pais.co.il/Pages/winning_info.aspx מס על זכיות], באתר מפעל הפיס}} על הפרסומת של מפעל הפיס נמתחה ביקורת על שסכומי הזכייה מוצגים בסבום ברוטו ולא בסכום נטו, אחרי מס. מדובר בהפרשים מהותיים, שכן, למשל, בזכייה של 40 מיליון ש"ח, המס הוא כ-15 מיליון ש"ח, כלומר הזכייה בפועל היא כ-25 מיליון ש"ח בלבד. במילים אחרות, מפעל הפיס, כך נטען, מציג זכיות במיליוני שקלים כשבפועל הזוכים מקבלים לכיס כ-60% בלבד מהזכייה. מפעל הפיס אינו מדגיש בפרסומיו כי ישנו מיסוי כבד על הזכיות, ואם צוין, הרי שמדובר באותיות קטנות בהרבה מגודלן של סכומי הזכייה.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://www.pais.co.il מפעל הפיס] - אתר האינטרנט של מפעל ההימורים<br />
* {{גיידסטאר|520018714}}<br />
* [http://www.globes.co.il/news/מפעל_הפיס.tag כתבות על מפעל הפיס], מפעל הפיס בחדשות, באתר [http://www.globes.co.il/ גלובס]<br />
* {{הארץ|מומי דהן|ההימורים של העניים מממנים את העשירים|1.3113389|6 בנובמבר 2016}}<br />
* {{TheMarker|אורה קורן, שוקי שדה|הקופה הקטנה של מפעל הפיס - והקרב נגד "הכסף המזוהם"|1.3036588|12 באוגוסט 2016}}<br />
* {{TheMarker|שוקי שדה|הימורים {{!}} אחלה כסף? {{!}} הקזינו של המדינה|1.2835045|31 בינואר 2016}}<br />
* {{קישור כללי|כותרת=הפעלת מכונות מזל אלקטרוניות על ידי מפעל הפיס - מרכז המידע והמחקר של הכנסת|כתובת=https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03594.pdf|תאריך=25 במאי 2015|עמודים=52|ציטוט=הפעלת מכונות מזל אלקטרוניות ("חיש-גד אלקטרוני") על-ידי מפעל הפיס}}<br />
* {{TheMarker|שוקי שדה|מה עושים עם המיליארדים שנכנסים כל שנה למפעל הפיס?|1.2366545|4 ביולי 2014}}<br />
* [http://my.ynet.co.il/pic/news/zzzz_99_080414_HIMURIM.pdf גיבוש תוכנית להסדרה ופיקוח על ההימורים החוקיים בישראל], מרץ 2013<br />
* [[יעקב בורק]], [http://alaxon.co.il/article/בין-לאס-וגאס-לשדרות-רוקח/ בין לאס וגאס לשדרות רוקח], באתר [[אלכסון (כתב עת)|אלכסון]], 6 ביוני 2013<br />
* {{mako|חיים ריבלין|כך פועלת שיטת ההימורים החוקיים בישראל|58c31f449c82831018|news-israel/local|26 ביוני 2012}}<br />
* {{נענע10|[[ניב גלבוע]] ולימור גליק|מסע עם האנשים שאיבדו את כל הונם בהימורים|854970|24 בדצמבר 2011||news}}<br />
* {{נענע10|יורם שורק|אתה זוכה? המדינה זוכה!|719959|21 במאי 2010||news}}<br />
* {{נענע10|יורם שורק|לקנות חלום ולהישאר בחלום|718647|14 במאי 2010||news}}<br />
* {{נענע10|יורם שורק|צריך לנחש ״רק״ שש|716981|7 במאי 2010||news}}<br />
* [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/kalkala/2009-10-13.rtf היבטים צרכניים בהגרלות מפעל הפיס וסיכויי הזכייה בהן - ישיבת ועדת הכלכלה, הכנסת], 13 באוקטובר 2009<br />
* [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02383.pdf היבטים צרכניים בהגרלות מפעל הפיס וסיכויי הזכייה בהן - מרכז המחקר והמידע, הכנסת], 11 באוקטובר 2009<br />
* {{ynet||ראש עיריית תל-אביב יזם ההקמה|3525768|17 באפריל 2008}} - על ראשיתו של מפעל הפיס<br />
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/QRKktC3WDDc?t=159 זוכים בפיס במזומן], [[יומני כרמל]] 1951 <small><small>(התחלה 2:39)</small></small><br />
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/_TxwOYvBvzM?t=334 זוכים בפיס במזומן], [[יומני כרמל]] 1952 <small><small>(התחלה 5:34)</small></small><br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מפעל הפיס|*]]<br />
[[קטגוריה:מפעלי הגרלות]]<br />
[[קטגוריה:מונופולים בישראל]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: חברות לתועלת הציבור]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: ארגוני תרבות]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=מפעל הפיס|גרסה=23647321}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9E%D7%99&diff=500601מקדם בינומי2018-08-29T17:42:15Z<p>יהודה 1: קישורים פנימיים</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Pascal's triangle 5.svg|שמאל|ממוזער|175px|המקדמים הבינומים מהווים את הערכים של [[משולש פסקל]]]]<br />
ב[[קומבינטוריקה]], '''מקדם בינומי''' <math> \tbinom nk </math> הוא מספר [[תת-קבוצה|תת-הקבוצות]] בגודל k שניתן לבחור מתוך קבוצה בגודל n. מכיוון שמדובר בתת-קבוצות, הבחירה מתבצעת ללא חזרות וללא חשיבות לסדר. לדוגמה, מספר האפשרויות למלא טופס [[מפעל הפיס#לוטו|לוטו]], שצריך לבחור 6 מספרים מתוך 37 הוא <math> \tbinom {37}{6}</math><br />
<br />
למקדמי הבינום שימושים רבים ב[[קומבינטוריקה]] ו[[הסתברות]]. קיימות שלוש גישות בעת העבודה עם מקדמים בינומיים, והן מוצגות כדלהלן.<br />
<br />
== הגדרה מתמטית ==<br />
לכל <math> 0 \le k \le n</math> נגדיר:<br />
<br />
<math> {n \choose k} \equiv \frac{n!}{k!\,(n-k)!} </math><br />
<br />
כאשר <math>\ n!</math> הוא ערך ה[[עצרת]] של n.<br />
<br />
ניתן להבין את ההגדרה באופן הבא - אם מקבוצה בגודל n נרצה לבחור תת-קבוצה בגודל k '''ללא''' חשיבות לסדר, אז יש n אפשרויות לבחור את האיבר הראשון בתת-הקבוצה, n-1 אפשרויות לבחור את השני, וכן הלאה עד ל-n-k+1 אפשרויות לבחור את האחרון. סך הכל נקבל שמספר תת-הקבוצות הוא <math> n(n-1)(n-2)\cdots(n-k+1) = \frac{n!}{(n-k)!}</math>. כל תת-קבוצה מופיעה <math>\ k!</math> פעמים, כמספר ה[[תמורה (מתמטיקה)|תמורות]] האפשריות שלה. לכן נחלק ב- <math>\ k!</math> ונקבל את ההגדרה המבוקשת. <br />
<br />
מההגדרה נובעת הזהות החשובה הבאה: <math> \tbinom nk = \tbinom {n}{n-k} </math>, כלומר מתקיימת סימטריה בין מקדמי הבינום.<br />
<br />
כמו כן,<br />
: <math>{ n \choose k} = \frac{n(n-1)\cdot...\cdot (n-(k-1))}{ k(k-1)(k-2) \cdot ... \cdot 1}</math><br />
נוסחה זו מאפשרת חישוב קצר ונוח יותר של המקדם הבינומי עבור ערכים קטנים של k. למשל: <br />
: <math>{ n \choose 1 } = n \ \ , \ \ { n \choose 2 } = \frac{n(n-1)}{2}</math><br />
<br />
== משולש פסקל ==<br />
{{ערך מורחב|משולש פסקל}}<br />
[[משולש פסקל]] מספק [[נוסחת נסיגה]] אשר מאפשרת לחשב את מקדמי הבינום ומתבטאת בזהות הבאה: {{ש}}<br />
<math>{n \choose m}={n-1 \choose m-1}+{n-1 \choose m}</math> עם תנאי ההתחלה <math> {0 \choose 0}=1</math> ו- <math> {n \choose n+1}=0</math>, <math> {n \choose -1}=0</math><br />
<br />
==הבינום של ניוטון==<br />
{{ערך מורחב|הבינום של ניוטון}}<br />
[[הבינום של ניוטון]] הוא נוסחה לפיתוח סכום של שני איברים. הנוסחה בצורתה הבסיסית היא:<br />
<math>(x+y)^n=\sum_{k=0}^n{n \choose k}x^ky^{n-k}</math><br />
<br /><br />
מקרה פרטי של הנוסחה הוא:<br />
<math>2^n=(1+1)^n=\sum_{k=0}^n{n \choose k}</math><br /><br />
אשר מבטאת את מספר התת-קבוצות בגודל כלשהו מתוך קבוצה בגודל n. באגף שמאל, <math>\ 2^n</math> אומר שלכל איבר יש שתי אפשרויות, או להיות בתת-קבוצה או שלא. באגף ימין, <math>\sum_{k=0}^n{n \choose k}</math> אומר שנסכום את מספר התת-קבוצות עם אפס איברים, איבר אחד, שני איברים, k איברים וכן הלאה. <br />
<br />
== זהויות עם מקדמים בינומיים ==<br />
: 1. <math>\binom{n}{k}=\binom{n}{n-k}</math><br />
<br />
:: הוכחה: אם ניעזר בנוסחה המפורשת, נקבל <math>\binom{n}{k}=\frac{n!}{k!\left ( n-k \right )!}=\frac{n!}{\left ( n-k \right )!k!}=\binom{n}{n-k}</math>. אם נסתכל על הזהות באופן קומבינטורי, בחירת <math>k</math> איברים מתוך <math>n</math> היא כמו בחירת <math>n-k</math> האיברים שלא נבחרו.<br />
<br />
: 2. <math>\binom{n}{0}+\binom{n}{1}+...+\binom{n}{n}=2^n</math><br />
<br />
:: הוכחה: אם ניעזר בבינום של ניוטון, נגלה שמתקיים <math>\binom{n}{0}+\binom{n}{1}+...+\binom{n}{n}=\left (1+1 \right )^n=2^n</math><br />
<br />
== הכללה ==<br />
עבור מספרים ממשיים, המקדם ניתן להגדרה ללא פעולת העצרת על ידי:<br />
:<math>\binom \alpha k = \frac{\alpha^{\underline k}}{k!} = \frac{\alpha(\alpha-1)(\alpha-2)\cdots(\alpha-k+1)}{k(k-1)(k-2)\cdots 1}<br />
\text{ } \forall k\in\N ,\alpha\in R.<br />
</math><br />
<br />
באופן דומה, הגדרה זו מאפשרת להגדיר את הבינום של ניוטון כאשר המעריך אינו מספר טבעי<br />
<br />
<math><br />
\begin{align}<br />
(x+y)^r & =\sum_{k=0}^\infty {r \choose k} x^{r-k} y^k \\<br />
& = x^r + r x^{r-1} y + \frac{r(r-1)}{2!} x^{r-2} y^2 + \frac{r(r-1)(r-2)}{3!} x^{r-3} y^3 + \cdots.<br />
\end{align}<br />
<br />
</math><br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[הבינום של ניוטון]]<br />
* [[משולש פסקל]]<br />
* [[מספר קטלן]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אלגברה בסיסית]]<br />
[[קטגוריה:קומבינטוריקה]]</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9E%D7%99&diff=500596מקדם בינומי2018-08-29T17:40:23Z<p>יהודה 1: דוגמא אחרת מתאימה יותר לנידון (שהסדר באמת לא משנה וגם חשוב לדעת את מספר האפשרויות)</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Pascal's triangle 5.svg|שמאל|ממוזער|175px|המקדמים הבינומים מהווים את הערכים של [[משולש פסקל]]]]<br />
ב[[קומבינטוריקה]], '''מקדם בינומי''' <math> \tbinom nk </math> הוא מספר [[תת-קבוצה|תת-הקבוצות]] בגודל k שניתן לבחור מתוך קבוצה בגודל n. מכיוון שמדובר בתת-קבוצות, הבחירה מתבצעת ללא חזרות וללא חשיבות לסדר. לדוגמה, מספר האפשרויות למלא טופס [[לוטו]], שצריך לבחור 6 מספרים מתוך 37 הוא <math> \tbinom {37}{6}</math><br />
<br />
למקדמי הבינום שימושים רבים ב[[קומבינטוריקה]] ו[[הסתברות]]. קיימות שלוש גישות בעת העבודה עם מקדמים בינומיים, והן מוצגות כדלהלן.<br />
<br />
== הגדרה מתמטית ==<br />
לכל <math> 0 \le k \le n</math> נגדיר:<br />
<br />
<math> {n \choose k} \equiv \frac{n!}{k!\,(n-k)!} </math><br />
<br />
כאשר <math>\ n!</math> הוא ערך ה[[עצרת]] של n.<br />
<br />
ניתן להבין את ההגדרה באופן הבא - אם מקבוצה בגודל n נרצה לבחור תת-קבוצה בגודל k '''ללא''' חשיבות לסדר, אז יש n אפשרויות לבחור את האיבר הראשון בתת-הקבוצה, n-1 אפשרויות לבחור את השני, וכן הלאה עד ל-n-k+1 אפשרויות לבחור את האחרון. סך הכל נקבל שמספר תת-הקבוצות הוא <math> n(n-1)(n-2)\cdots(n-k+1) = \frac{n!}{(n-k)!}</math>. כל תת-קבוצה מופיעה <math>\ k!</math> פעמים, כמספר ה[[תמורה (מתמטיקה)|תמורות]] האפשריות שלה. לכן נחלק ב- <math>\ k!</math> ונקבל את ההגדרה המבוקשת. <br />
<br />
מההגדרה נובעת הזהות החשובה הבאה: <math> \tbinom nk = \tbinom {n}{n-k} </math>, כלומר מתקיימת סימטריה בין מקדמי הבינום.<br />
<br />
כמו כן,<br />
: <math>{ n \choose k} = \frac{n(n-1)\cdot...\cdot (n-(k-1))}{ k(k-1)(k-2) \cdot ... \cdot 1}</math><br />
נוסחה זו מאפשרת חישוב קצר ונוח יותר של המקדם הבינומי עבור ערכים קטנים של k. למשל: <br />
: <math>{ n \choose 1 } = n \ \ , \ \ { n \choose 2 } = \frac{n(n-1)}{2}</math><br />
<br />
== משולש פסקל ==<br />
{{ערך מורחב|משולש פסקל}}<br />
[[משולש פסקל]] מספק [[נוסחת נסיגה]] אשר מאפשרת לחשב את מקדמי הבינום ומתבטאת בזהות הבאה: {{ש}}<br />
<math>{n \choose m}={n-1 \choose m-1}+{n-1 \choose m}</math> עם תנאי ההתחלה <math> {0 \choose 0}=1</math> ו- <math> {n \choose n+1}=0</math>, <math> {n \choose -1}=0</math><br />
<br />
==הבינום של ניוטון==<br />
{{ערך מורחב|הבינום של ניוטון}}<br />
[[הבינום של ניוטון]] הוא נוסחה לפיתוח סכום של שני איברים. הנוסחה בצורתה הבסיסית היא:<br />
<math>(x+y)^n=\sum_{k=0}^n{n \choose k}x^ky^{n-k}</math><br />
<br /><br />
מקרה פרטי של הנוסחה הוא:<br />
<math>2^n=(1+1)^n=\sum_{k=0}^n{n \choose k}</math><br /><br />
אשר מבטאת את מספר התת-קבוצות בגודל כלשהו מתוך קבוצה בגודל n. באגף שמאל, <math>\ 2^n</math> אומר שלכל איבר יש שתי אפשרויות, או להיות בתת-קבוצה או שלא. באגף ימין, <math>\sum_{k=0}^n{n \choose k}</math> אומר שנסכום את מספר התת-קבוצות עם אפס איברים, איבר אחד, שני איברים, k איברים וכן הלאה. <br />
<br />
== זהויות עם מקדמים בינומיים ==<br />
: 1. <math>\binom{n}{k}=\binom{n}{n-k}</math><br />
<br />
:: הוכחה: אם ניעזר בנוסחה המפורשת, נקבל <math>\binom{n}{k}=\frac{n!}{k!\left ( n-k \right )!}=\frac{n!}{\left ( n-k \right )!k!}=\binom{n}{n-k}</math>. אם נסתכל על הזהות באופן קומבינטורי, בחירת <math>k</math> איברים מתוך <math>n</math> היא כמו בחירת <math>n-k</math> האיברים שלא נבחרו.<br />
<br />
: 2. <math>\binom{n}{0}+\binom{n}{1}+...+\binom{n}{n}=2^n</math><br />
<br />
:: הוכחה: אם ניעזר בבינום של ניוטון, נגלה שמתקיים <math>\binom{n}{0}+\binom{n}{1}+...+\binom{n}{n}=\left (1+1 \right )^n=2^n</math><br />
<br />
== הכללה ==<br />
עבור מספרים ממשיים, המקדם ניתן להגדרה ללא פעולת העצרת על ידי:<br />
:<math>\binom \alpha k = \frac{\alpha^{\underline k}}{k!} = \frac{\alpha(\alpha-1)(\alpha-2)\cdots(\alpha-k+1)}{k(k-1)(k-2)\cdots 1}<br />
\text{ } \forall k\in\N ,\alpha\in R.<br />
</math><br />
<br />
באופן דומה, הגדרה זו מאפשרת להגדיר את הבינום של ניוטון כאשר המעריך אינו מספר טבעי<br />
<br />
<math><br />
\begin{align}<br />
(x+y)^r & =\sum_{k=0}^\infty {r \choose k} x^{r-k} y^k \\<br />
& = x^r + r x^{r-1} y + \frac{r(r-1)}{2!} x^{r-2} y^2 + \frac{r(r-1)(r-2)}{3!} x^{r-3} y^3 + \cdots.<br />
\end{align}<br />
<br />
</math><br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[הבינום של ניוטון]]<br />
* [[משולש פסקל]]<br />
* [[מספר קטלן]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אלגברה בסיסית]]<br />
[[קטגוריה:קומבינטוריקה]]</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A9_%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%9C&diff=500578משולש פסקל2018-08-29T17:25:10Z<p>יהודה 1: added Category:ביקורת עמיתים לאחר המבצע using HotCat</p>
<hr />
<div>{{לשכתב|נושא=מתמטיקה}}<br />
[[קובץ:PascalTriangleAnimated2.gif|שמאל|ממוזער|250px|חמשת השלבים הראשונים של משולש פסקל]]<br />
[[קובץ:Algebra1 12 fig003.svg|ממוזער|250px|כל מספר במשולש פסקל מהווה את סכום שני המספרים שנמצאים מעליו]]<br />
[[קובץ:Pascals triangle 30 lines.png|ממוזער|250px|שלושים הקווים הראשונים של משולש פסקל]]<br />
<br />
'''משולש פסקל''' הוא סידור של מספרים בצורת משולש, הנבנה באופן הבא: הקודקוד העליון של משולש זה מכיל את המספר 1, וכל מספר במשולש מהווה את סכום שני המספרים שנמצאים מעליו (המספרים שנמצאים על שוקי המשולש הם כולם 1). למשולש פסקל יש חשיבות רבה ב[[קומבינטוריקה]] מכיוון שהמספר ה-m בשורה ה- n הוא מספר הדרכים השונות שבהן אפשר לבחור m עצמים מתוך n עצמים, ללא חזרות וללא חשיבות לסדר.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
[[קובץ:Yanghui triangle.PNG|שמאל|ממוזער|250px|"משולש פסקל" בספרו של המתמטיקאי הסיני בן [[המאה ה-13]], [[יאנג חווי]]]]<br />
משולש פסקל היה ידוע כבר ב[[ימי הביניים]] למלומדים סיניים, הודיים ומוסלמים. [[בלז פסקל]] עסק במשולש זה, שאותו כינה "המשולש האריתמטי", בספרו Traité du triangle arithmétique, שיצא לאור בשנת [[1655]], ועסק בשימושים של משולש פסקל ב[[תורת ההסתברות]]. השם משולש פסקל, שהתקבל בעקבות תיאורו בספרו של פסקל, ניתן לו רק בתחילת [[המאה ה-18]].<br />
<br />
==תכונות מתמטיות==<br />
===מקדמי בינום===<br />
[[קובץ:Pascal triangle.svg|ממוזער|250px|המקדמים הבינומיים של [[הבינום של ניוטון]] מרכיבים יחד את משולש פסקל]]<br />
<br />
כמה דרכים יש לבחור ועד בן m חברים בכתה שיש בה n תלמידים? במלים אחרות, כמה תת-קבוצות בגודל m יש לקבוצה בגודל n? שאלה זאת ממלאת תפקיד מרכזי ב[[קומבינטוריקה]], ולכן התשובה לה זכתה לסימון מיוחד: <math>{n \choose m}</math>, הנקרא [[מקדם בינומי]]. זהו הערך במקום ה-m בשורה ה-n של משולש פסקל (בשורה ה-n יש n+1 ערכים, הממוספרים 0 עד n).<br />
<br />
כדי להיווכח בכך נקבע איבר מיוחס בקבוצה הנתונה בגודל n. יש <math>\ {n-1 \choose m}</math> תת-קבוצות בגודל m שאינן כוללות את האיבר הזה, ועוד <math>\ {n-1 \choose m-1}</math> תת-קבוצות באותו גודל הכוללות את האיבר (ועוד m-1 איברים אחרים). מכאן ש- <math>{n \choose m}={n-1 \choose m-1}+{n-1 \choose m}</math>. משולש פסקל מקודד את העובדה הזו באופן גרפי, משום שהמספרים שמעל המקום ה-m בשורה ה-n במשולש הם המקומות ה-m וה-(m-1) בשורה ה-(n-1).<br />
<br />
בזכות [[נוסחת נסיגה|נוסחת הנסיגה]] הזו, המספרים במשולש פסקל מופיעים ב[[הבינום של ניוטון|נוסחת הבינום של ניוטון]]: <math>\ (x+y)^n = (x+y)\cdot (x+y)^{n-1}</math>, ולכן המקדם של <math>\ x^ky^{n-k}</math> בביטוי משמאל שווה לסכום המקדמים של <math>\ x^{k-1}y^{n-k}</math> ושל <math>\ x^{k}y^{n-k-1}</math> בחזקה <math>\ (x+y)^{n-1}</math>. כך למשל, <math>\left(x+y\right)^4 = 1x^4 + 4x^3y + 6x^2y^2 + 4xy^3 + 1y^4</math>.<br />
<br />
=== תכונות של שורות ===<br />
* כל שורה במשולש פסקל היא סימטרית סביב האמצע שלה: <math>{n\choose m}={n\choose n-m}</math>. ניתן להיווכח בכך באופן פשוט: מספר הדרכים לבחור m עצמים, שווה למספר הדרכים לא לבחור את n-m העצמים שנותרו.<br />
* הסכום של המספרים בשורה ה-n במשולש שווה ל-<math>\,2^{n}</math> (בנוסחא: <math>\sum_{m=0}^{n} {n\choose m}=2^{n}</math>). ניתן להיווכח בכך באינדוקציה: כל מספר בשורה מסוימת, תורם פעמיים לסכום המספרים בשורה שמתחתיו; מכאן משתמע שסכום המספרים בכל שורה הוא בדיוק פעמיים סכום המספרים בשורה שמעליה. <br />
* סכום הערכים במקומות הזוגיים בשורה נתונה, שווה לסכום הערכים במקומות האי-זוגיים באותה שורה (מלבד בשורה העליונה). הסיבה היא שלכל <math>\ n>0</math> מתקיים <math>\ \sum_{m=0}^n (-1)^m{n\choose m}=(1-1)^n = 0</math>.<br />
* כל שורה במשולש פסקל הנה [[פונקציה אונימודלית|סדרה אונימודלית]].<br />
<br />
=== סדרות של מספרים ===<br />
*הקו שמתאר את הצלע החיצונית ביותר במשולש פסקל מכיל את המספרים 1,1,1,1,1...<br />
*הקו הבא המקביל לו מכיל את ה[[מספר טבעי|מספרים הטבעיים]]: 1,2,3,4....<br />
*הקו הבא המקביל לו מכיל את ה[[מספר משולשי|מספרים המשולשים]]: 1,3,6,10,.... מספרים אלו מתקבלים כאשר בונים [[משולש שווה-צלעות]] מקבוצת עצמים. <br />
*הקו הבא המקביל לו מכיל את [[מספרים טטרהדרליים|המספרים הטטרהדרליים]]: 1,4,10,20,35... מספרי הכדורים הנחוצים לבניית [[פירמידה משולשת]].<br />
* הקו הבא המקביל לו מכיל את [[מספרי סימפלקס 4]].<br />
<br />
===משולש שרפינסקי===<br />
אם צובעים את המספרים האי-זוגיים במשולש בשחור, ואת המספרים הזוגיים בלבן, מתקבל [[פרקטל]] הקרוי [[משולש שרפינסקי]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
*[http://mathworld.wolfram.com/PascalsTriangle.html כל המתמטיקה שמאחורי]<br />
*{{לא מדויק|550|משולש פסקל}}<br />
*[http://www.poeticmind.co.uk/research/%D7%9E%D7%A1%D7%A8-%D7%90%D7%96%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A9-%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%9C-%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%96%D7%90%D7%91-%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9C/ דוגמה להשפעת משולש פסקל על יצירה אומנותית] (הכתבה מלאה בטעויות מתמטיות ומציגה מספר טענות חסרות ביסוס)<br />
<br />
[[קטגוריה:אריתמטיקה]]<br />
[[קטגוריה:קומבינטוריקה]]<br />
[[קטגוריה:בלז פסקל]]<br />
[[קטגוריה:ביקורת עמיתים לאחר המבצע]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=משולש פסקל|גרסה=23631832}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A9_%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%9C&diff=500560משולש פסקל2018-08-29T17:04:49Z<p>יהודה 1: תבנית לשכתב</p>
<hr />
<div>{{לשכתב|נושא=מתמטיקה}}<br />
[[קובץ:PascalTriangleAnimated2.gif|שמאל|ממוזער|250px|חמשת השלבים הראשונים של משולש פסקל]]<br />
[[קובץ:Algebra1 12 fig003.svg|ממוזער|250px|כל מספר במשולש פסקל מהווה את סכום שני המספרים שנמצאים מעליו]]<br />
[[קובץ:Pascals triangle 30 lines.png|ממוזער|250px|שלושים הקווים הראשונים של משולש פסקל]]<br />
<br />
'''משולש פסקל''' הוא סידור של מספרים בצורת משולש, הנבנה באופן הבא: הקודקוד העליון של משולש זה מכיל את המספר 1, וכל מספר במשולש מהווה את סכום שני המספרים שנמצאים מעליו (המספרים שנמצאים על שוקי המשולש הם כולם 1). למשולש פסקל יש חשיבות רבה ב[[קומבינטוריקה]] מכיוון שהמספר ה-m בשורה ה- n הוא מספר הדרכים השונות שבהן אפשר לבחור m עצמים מתוך n עצמים, ללא חזרות וללא חשיבות לסדר.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
[[קובץ:Yanghui triangle.PNG|שמאל|ממוזער|250px|"משולש פסקל" בספרו של המתמטיקאי הסיני בן [[המאה ה-13]], [[יאנג חווי]]]]<br />
משולש פסקל היה ידוע כבר ב[[ימי הביניים]] למלומדים סיניים, הודיים ומוסלמים. [[בלז פסקל]] עסק במשולש זה, שאותו כינה "המשולש האריתמטי", בספרו Traité du triangle arithmétique, שיצא לאור בשנת [[1655]], ועסק בשימושים של משולש פסקל ב[[תורת ההסתברות]]. השם משולש פסקל, שהתקבל בעקבות תיאורו בספרו של פסקל, ניתן לו רק בתחילת [[המאה ה-18]].<br />
<br />
==תכונות מתמטיות==<br />
===מקדמי בינום===<br />
[[קובץ:Pascal triangle.svg|ממוזער|250px|המקדמים הבינומיים של [[הבינום של ניוטון]] מרכיבים יחד את משולש פסקל]]<br />
<br />
כמה דרכים יש לבחור ועד בן m חברים בכתה שיש בה n תלמידים? במלים אחרות, כמה תת-קבוצות בגודל m יש לקבוצה בגודל n? שאלה זאת ממלאת תפקיד מרכזי ב[[קומבינטוריקה]], ולכן התשובה לה זכתה לסימון מיוחד: <math>{n \choose m}</math>, הנקרא [[מקדם בינומי]]. זהו הערך במקום ה-m בשורה ה-n של משולש פסקל (בשורה ה-n יש n+1 ערכים, הממוספרים 0 עד n).<br />
<br />
כדי להיווכח בכך נקבע איבר מיוחס בקבוצה הנתונה בגודל n. יש <math>\ {n-1 \choose m}</math> תת-קבוצות בגודל m שאינן כוללות את האיבר הזה, ועוד <math>\ {n-1 \choose m-1}</math> תת-קבוצות באותו גודל הכוללות את האיבר (ועוד m-1 איברים אחרים). מכאן ש- <math>{n \choose m}={n-1 \choose m-1}+{n-1 \choose m}</math>. משולש פסקל מקודד את העובדה הזו באופן גרפי, משום שהמספרים שמעל המקום ה-m בשורה ה-n במשולש הם המקומות ה-m וה-(m-1) בשורה ה-(n-1).<br />
<br />
בזכות [[נוסחת נסיגה|נוסחת הנסיגה]] הזו, המספרים במשולש פסקל מופיעים ב[[הבינום של ניוטון|נוסחת הבינום של ניוטון]]: <math>\ (x+y)^n = (x+y)\cdot (x+y)^{n-1}</math>, ולכן המקדם של <math>\ x^ky^{n-k}</math> בביטוי משמאל שווה לסכום המקדמים של <math>\ x^{k-1}y^{n-k}</math> ושל <math>\ x^{k}y^{n-k-1}</math> בחזקה <math>\ (x+y)^{n-1}</math>. כך למשל, <math>\left(x+y\right)^4 = 1x^4 + 4x^3y + 6x^2y^2 + 4xy^3 + 1y^4</math>.<br />
<br />
=== תכונות של שורות ===<br />
* כל שורה במשולש פסקל היא סימטרית סביב האמצע שלה: <math>{n\choose m}={n\choose n-m}</math>. ניתן להיווכח בכך באופן פשוט: מספר הדרכים לבחור m עצמים, שווה למספר הדרכים לא לבחור את n-m העצמים שנותרו.<br />
* הסכום של המספרים בשורה ה-n במשולש שווה ל-<math>\,2^{n}</math> (בנוסחא: <math>\sum_{m=0}^{n} {n\choose m}=2^{n}</math>). ניתן להיווכח בכך באינדוקציה: כל מספר בשורה מסוימת, תורם פעמיים לסכום המספרים בשורה שמתחתיו; מכאן משתמע שסכום המספרים בכל שורה הוא בדיוק פעמיים סכום המספרים בשורה שמעליה. <br />
* סכום הערכים במקומות הזוגיים בשורה נתונה, שווה לסכום הערכים במקומות האי-זוגיים באותה שורה (מלבד בשורה העליונה). הסיבה היא שלכל <math>\ n>0</math> מתקיים <math>\ \sum_{m=0}^n (-1)^m{n\choose m}=(1-1)^n = 0</math>.<br />
* כל שורה במשולש פסקל הנה [[פונקציה אונימודלית|סדרה אונימודלית]].<br />
<br />
=== סדרות של מספרים ===<br />
*הקו שמתאר את הצלע החיצונית ביותר במשולש פסקל מכיל את המספרים 1,1,1,1,1...<br />
*הקו הבא המקביל לו מכיל את ה[[מספר טבעי|מספרים הטבעיים]]: 1,2,3,4....<br />
*הקו הבא המקביל לו מכיל את ה[[מספר משולשי|מספרים המשולשים]]: 1,3,6,10,.... מספרים אלו מתקבלים כאשר בונים [[משולש שווה-צלעות]] מקבוצת עצמים. <br />
*הקו הבא המקביל לו מכיל את [[מספרים טטרהדרליים|המספרים הטטרהדרליים]]: 1,4,10,20,35... מספרי הכדורים הנחוצים לבניית [[פירמידה משולשת]].<br />
* הקו הבא המקביל לו מכיל את [[מספרי סימפלקס 4]].<br />
<br />
===משולש שרפינסקי===<br />
אם צובעים את המספרים האי-זוגיים במשולש בשחור, ואת המספרים הזוגיים בלבן, מתקבל [[פרקטל]] הקרוי [[משולש שרפינסקי]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
*[http://mathworld.wolfram.com/PascalsTriangle.html כל המתמטיקה שמאחורי]<br />
*{{לא מדויק|550|משולש פסקל}}<br />
*[http://www.poeticmind.co.uk/research/%D7%9E%D7%A1%D7%A8-%D7%90%D7%96%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A9-%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%9C-%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%96%D7%90%D7%91-%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9C/ דוגמה להשפעת משולש פסקל על יצירה אומנותית] (הכתבה מלאה בטעויות מתמטיות ומציגה מספר טענות חסרות ביסוס)<br />
<br />
[[קטגוריה:אריתמטיקה]]<br />
[[קטגוריה:קומבינטוריקה]]<br />
[[קטגוריה:בלז פסקל]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=משולש פסקל|גרסה=23631832}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=500558מגדל עזריאלי שרונה2018-08-29T17:00:11Z<p>יהודה 1: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{מבנה<br />
|שם=מגדל עזריאלי שרונה<br />
|תמונה=[[קובץ:Azriely_Sarona6.jpg|מרכז|250px]]<br />
|כיתוב=מגדל עזריאלי שרונה, אוקטובר 2017<br />
|סוג=[[גורד שחקים]]<br />
|כתובת=<br />
|עיר=[[תל אביב-יפו]]<br />
|מדינה=ישראל<br />
|תאריך התחלה=[[2012]]<br />
|תאריך סיום=[[2017]]<br />
|חומרי בנייה=<br />
|גובה=238.5<br />
|גובה פנימי=<br />
|שטח=118,000 מטר רבוע משרדים{{ש}}10,500 מטר רבוע מסחר{{ש}}1,240 מטר רבוע חניון<br />
|קומות=53 ועוד 7 קומות חניון<br />
|אדריכל=<br />
משה צור<br />
|סגנון אדריכלי=<br />
|בעלים=[[קבוצת עזריאלי]]<br />
|שימוש=[[משרד]]ים, [[בית מלון|מלונאות]], [[מסחר]]<br />
|עלות=1.7 מיליארד שקל<br />
|קיבולת=<br />
|קואורדינטות={{Coord|32|4|20|N|34|47|20|E|type:landmark|display=inline,title}}<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה={{מיקום מפורט בישראל|שם=מגדל עזריאלי שרונה|רוחב=32.0722|אורך=34.7888|כותרת=לא|כיוון כתב=שמאלה}}<br />
}}<br />
'''מגדל עזריאלי שרונה''' הוא [[מגדל משרדים]] השוכן במתחם [[שרונה (מושבה)|גני שרונה]] ב[[דרך בגין (תל אביב)|דרך בגין]] ב[[תל אביב-יפו]]. המגדל מתנשא לגובה של 238.5 [[מטר]]ים{{הערה|על פי תב"ע מתוקנת [http://www.mavat.moin.gov.il/MavatPS/Forms/SV3.aspx?tid=4&tnumb=%u05ea%u05d0%2f+%u05de%u05e7%2f+4081 תא/ מק/ 4081], גובה המבנה המותר שונה מ-180 מטר ל-255.5 מטר מעל [[גובה פני הים]]. גובה פני הקרקע בחזית דרך בגין הוא כ-17 מטרים מעל פני הים, בדומה למגדל הקריה. הגובה המצוין באתר קבוצת עזריאלי מתייחס כנראה למדידה מעל פני הים}}{{הערה|ב[http://apps.land.gov.il/IturTabotData/nispachim/telmer/5008622/4.pdf תשריט תא/ מק/ 4081] מצוין גובה המבנה ביחס לפני הרחוב - 238.5 מטר}} ו-61 קומות, והוא [[גורד השחקים הגבוה בישראל]] מאז [[2016]], כשעבר בגובהו את [[מגדל משה אביב]]. בנייתו הושלמה באמצע שנת [[2017]].<br />
<br />
==המבנה==<br />
ב[[מאי]] [[2011]] זכתה קבוצת עזריאלי במכרז של [[מינהל מקרקעי ישראל]] למגרש בשטח 9.4 [[דונם]] עם תוכנית לבניית מגדל משרדים בגובה 180 מטר, בהיקף של 82,710 [[מטר רבוע]] ו-6,700 מ"ר המיועדים למסחר, תמורת 522 מיליון [[שקל חדש|שקלים]]. קבוצת עזריאלי ביקשה ממינהל מקרקעי ישראל להמיר 3,500 מ"ר שיועדו למשרדים לטובת הרחבת החלק המסחרי. בתגובה דרשה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שתיבנה קומת [[חניון|חנייה]] שמינית, אך בעקבות העלות והזמן הכרוכים בכך, הושגה פשרה על פיה במקום בניית קומת חנייה נוספת, 500 מקומות חניה יוקצו לשימוש ציבורי במחיר שלא יעלה על זה שנדרש מתושבי תל אביב בחניונים של חברת [[אחוזות החוף]], אשר בבעלות [[עיריית תל אביב-יפו]].{{הערה|{{TheMarker|רז סמולנסקי|חניון מגדל שרונה של עזריאלי יכיל 500 מקומות חנייה ציבוריים|1.1859754|8 בנובמבר 2012}}}}<br />
<br />
[[אבן פינה|אבן הפינה]] למגדל הונחה ב-[[2012]] על ידי [[דוד עזריאלי]], כחלק מפרויקט דרום [[הקריה]].{{הערה|{{ynet|אלפי שאולי|האח הגדול של עזריאלי: 50 קומות בהטיה לצד|4207591|25 במרס 2012}}}} על פי התוכנית שאושרה ב-[[2006]] אמור היה המגדל להיות נמוך ב-75 מטרים, אך ב-[[2013]] אושרה הגבהתו. המגדל נבנה על גבי [[מרכז קניות]] שגובהו שלוש קומות דו-מפלסיות. במגדל עצמו יש 50 קומות משרדים, מתוכן חמש קומות שישמשו לבית מלון בן 160 חדרים, החל מקומה 33,{{הערה|{{TheMarker|רינה רוזנברג|מלונות אפריקה ישראל תפתח בית מלון במגדל עזריאלי שרונה בת"א|1.2656794|10 ביוני [[2015]]}}}} בניהולה של חברת [[אפריקה ישראל להשקעות|אפריקה ישראל]].<br />
<br />
[[עיצוב]] המגדל מתבסס על קווים [[אלכסון|אלכסוניים]] המקנים למגדל מראה זוויתי. בנייתו של המגדל החלה עם בניית פיר ה[[בטון]] המרכזי ומסביבו נבנו הקומות עצמן. ייחודו של המגדל הוא בשטח קומה גדול יחסית של 2,400 [[מטר רבוע]]. בסך הכל, נבנו במגדל ובמרכז הקניות שטחים בהיקף של כ-120,000 מטר רבוע, ההופכים אותו למבנה המסחרי הגדול בישראל. בבסיס המגדל נחפרו שבע קומות ל[[חניון]] תת-קרקעי בעל 1,600 מקומות. במגדל הותקנו כ-34 מעליות, שהן המעליות הכי מהירות בישראל, מתוצרת OTIS, הנעות במהירות מקסימלית של 9 מטרים בשנייה (32.4 קמ״ש).<br />
<br />
במהלך בניית המגדל נהרגו שני פועלי בניין מטורקיה, בשני אירועים שונים.{{הערה|{{דבר ראשון|ניצן צבי כהן|תל אביב: הרוג שני באתר הבנייה של מגדל עזריאלי בשרונה|26892|31 ביולי 2016}} }}<br />
ב[[יוני]] [[2016]], עוד בטרם הושלמה בניית המגדל, דווח שקבוצת עזריאלי חתמה על חוזים להשכרת יותר מ-60% משטחי המבנה.{{הערה|{{כלכליסט|אורן פרוינד|ביי ביי רוטשילד: איירון סורס עוברת למגדל עזריאלי שרונה|3690372|13 ביוני 2016}}}} עם השוכרים הבולטים בבניין נמנות החברות [[אמזון ישראל]], [[פייסבוק ישראל]]{{הערה|{{כלכליסט|אורן פרוינד|מגיוס עובדים ועד השכ"ד: כל הפרטים על המעבר של פייסבוק מרוטשילד לשרונה|3718619|7 באוגוסט 2017}}}} ,איירון סורס {{אנ|IronSource}}, [[דרופבוקס]]{{הערה|https://www.geektime.co.il/dropbox-new-r-and-d-center-in-tel-aviv/}} וחברת הזמנת המלונות [[בוקינג]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001232457#utm_source=facebook&utm_medium=referral&utm_campaign=facebook|הכותב=שלומית צור|כותרת=בוקינג מתרחבת בישראל: עוברת למגדל עזריאלי שרונה בת"א|אתר=Globes|שפה=he|תאריך_וידוא=2018-06-07}}}}[[בוקינג|.]]<br />
<br />
==גלריה==<br />
<gallery widths="200px" heights="130px" perrow="3"><br />
<br />
קובץ:Azriely Sarona TelAviv 1.jpg|המגדל בבנייה, יוני 2015<br />
קובץ:Azrieli Sarona from east.jpg|מרץ 2016, מכיוון מזרח<br />
קובץ:Azriely Sarona, March 2016.jpg|מרץ 2016, מכיוון דרום<br />
קובץ:Azriely Sarona from west.jpg|מאי 2016, מכיוון מערב<br />
קובץ:Azriely Sarona, September 2016 A.jpg|ספטמבר 2016<br />
קובץ:Azrieli_Sarona_Tower,_almost_finished_-_December_2016.jpg|דצמבר 2016<br />
קובץ:Azriely_Sarona_and_Migdal_HaKiriya.jpg|המגדל בסיום בנייתו, אוגוסט 2017. מימינו [[מגדל הקריה]]<br />
</gallery><br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[מגדלי עזריאלי]]<br />
* [[הטורסו המתפתל]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים}}<br />
* {{בניין באתר גורדי השחקים העולמי|azrieli-sharona-tel-aviv-yaffo-israel}}<br />
* [http://www.azrieligroup.com/%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D-1342-%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94.aspx מרכז עזריאלי שרונה], באתר של [[קבוצת עזריאלי]]<br />
* {{Xnet|הילה שמר|האייקון החדש של ת"א מבפנים: עזריאלי-שרונה, הענק המתפתל|4921224|12 בפברואר 2017}}<br />
* {{כלכליסט|יואב סטולר|כך נהפך מגדל עזריאלי שרונה ללוקיישן החם של היי-טק|3722489|8 באוקטובר 2017}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{גורדי שחקים בישראל}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תל אביב: מגדלי משרדים|עזריאלי שרונה, מגדל]]<br />
[[קטגוריה:הקריה]]<br />
[[קטגוריה:קבוצת עזריאלי]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=מגדל עזריאלי שרונה|גרסה=23663798}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91&diff=500557מגדל משה אביב2018-08-29T16:59:58Z<p>יהודה 1: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{מבנה<br />
|שם=מגדל משה אביב<br />
|תמונה=[[קובץ:Hadmo2006_0603_115301.JPG|מרכז|250px]]<br />
|כיתוב=<br />
|סוג=[[גורד שחקים]]<br />
|כתובת=ז'בוטינסקי 7<br />
|עיר=[[רמת גן]]<br />
|מדינה=<br />
|תאריך התחלה=[[1998]]<br />
|תאריך סיום=[[2001]]<br />
|גובה=235<br />
|קומות=70<br />
|אדריכל=[[אמאב אדריכלים]]<br />
|בעלים=<br />
|שימוש=[[בית מגורים|מגורים]], [[משרד]]ים<br />
|עלות=130,000,000 [[דולר אמריקני|דולר]]<br />
|קיבולת=<br />
|קואורדינטות={{coord|32|4|59.69|N|34|48|13.24|E|type:landmark|display=inline,title}}<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה={{מיקום מפורט בישראל|שם=מגדל משה אביב|רוחב=32.083247|אורך=34.803678|כותרת=לא}}<br />
}}<br />
'''מגדל משה אביב''' (או בשמו השני '''מגדל אוסיף-אביב''' על שם החברה שבנתה אותו), הידוע גם בשמו הקודם '''מגדל שער העיר''', הוא [[גורד שחקים]] ברח' ז'בוטינסקי 7, סמוך ל[[מתחם הבורסה]] שב[[רמת גן]]. המגדל בעל 68 הקומות מתנשא לגובה של 235 [[מטר]]{{הערה|1=[http://www.haaretz.com/print-edition/business/it-s-new-it-s-revolutionary-and-it-s-very-very-tall-1.108271 It's new, it's revolutionary and it's very, very tall], באתר HAARETZ.com {{אנגלית}}}}. היה [[גורד השחקים הגבוה בישראל]] עד בניית [[מגדל עזריאלי שרונה]] בשנת 2016, שגבוה ממנו ב-3.5 מטרים. לאחר פטירת היזם שהקים אותו, משה אביב, נקרא המגדל על שמו.<br />
<br />
==המבנה==<br />
בנייתו החלה בשנת [[1998]] והושלמה בשנת [[2001]] והוא נמצא בפינתו הצפון-מזרחית של [[צומת עלית]], רמת גן. קודמו בתואר הבניין הגבוה בישראל היה [[מגדלי עזריאלי|מגדל עזריאלי]] העגול. [[מגדל עלית]] המתוכנן להיבנות בסמוך לו אמור להיות גבוה ממנו, אך מועד חנוכתו עדיין אינו ידוע.<br />
<br />
בשנת 2017 נחנך [[מגדל עזריאלי שרונה]], שגובהו הוא 238.5 מטרים, כלומר שלושה וחצי מטרים גבוה יותר ממגדל משה אביב. לאחר מכן מגדל עזריאלי שרונה קיבל את התואר הבניין הגבוה ביותר בישראל.<br />
<br />
מרבית קומות המגדל משמשות ל[[משרד]]ים, אך 12 הקומות העליונות משמשות ל[[בית מגורים|מגורים]] בלבד. השטח הבנוי במגדל כולל כ-63,000 [[מטר רבוע]] למשרדים, 17,000 מטר רבוע למגורים ו-1,200 מטר רבוע של שטחים ציבוריים. משקלו הכולל של המגדל הוא 160,000 [[קילוגרם|טון]]. במגדל כ-1,230 מקומות חניה, 98 דירות ו-24 [[מעלית|מעליות]]. מעל ל-5,000 אנשים עובדים בבניין ועלות הקמתו נאמדה ביותר מ-130 מיליון [[דולר אמריקני|דולר]]. בניית המגדל הייתה מהירה יחסית לגורד שחקים.<br />
<br />
המגדל, שתוכנן על ידי משרד האדריכלים [[אמנון ניב]] ואמנון שוורץ, מעוצב בסגנון ה[[אדריכלות פוסט מודרנית|פוסט מודרני]], תוך שימוש נרחב בזכוכית ומתכת. בקומה רגילה 42 חלונות פנורמיים שמשקיפים על מתחם הבורסה ברמת גן ועל [[תל אביב-יפו|תל אביב]]. מול המגדל שכן המפעל ההיסטורי של [[שטראוס גרופ|עלית]] ברמת גן.<br />
<br />
עם חנוכתו, ובעקבות מידע שגוי אודות גובהו של המגדל כבן 244 מטרים, דורג הלה במקום 88{{כ}}{{הערה|1=[http://homepages.ipact.nl/~egram/buildings2000.html רשימת גורדי השחקים הגבוהים בעולם בשנת 2000] (מגדל משה אביב מוזכר ברשימה, כשנה לפני חנוכתו, במקום 85 מיועד, אך שלושה מגדלים גבוהים ממנו נחנכו באותה שנה)}} ברשימת גורדי השחקים הגבוהים ביותר בעולם. בשנת [[2010]], בהתבסס על אותה השגיאה, דורג המגדל במקום ה-161{{כ}}{{הערה|1=[http://www.emporis.com/en/bu/sk/st/tp/wo/ רשימת גורדי השחקים הגבוהים ביותר בעולם]}}. ניתן לראותו פחות או יותר בבירור מ[[נתניה]] בצפון עד [[יבנה]] בדרום ומ[[מודיעין-מכבים-רעות]] במזרח. המגדל גם נראה לעין בימים בהירים ממערב ה[[שומרון]].<br />
<br />
==גלריה==<br />
<gallery><br />
תמונה:Mosheavivtower22.jpg|מגדל משה אביב, מבט ממטוס<br />
תמונה:PortaRG.JPG|למרגלות המגדל<br />
תמונה:Habursa2.jpg|מבט על גורדי השחקים בקרבת [[מתחם הבורסה]]<br />
תמונה:Shaar HaAir1.JPG|מבט על המגדל מ[[מוזיאון הארץ]]<br />
תמונה:View Of Ramat Gan Diamond Exchange District.jpg|מבט על המגדל מ[[מרכז עזריאלי]]<br />
תמונה:Ranat gan.jpg|מבט על המגדל מגשר שיפמן בתחילת [[כביש 481|רחוב ז'בוטינסקי]]<br />
תמונה:HPIM0550aviv.JPG<br />
תמונה:TLVJaborinskiStr.jpg|המגדל מרח' זבוטינסקי בתל אביב<br />
</gallery><br />
{{-}}<br />
== ראו גם ==<br />
* [[גורדי שחקים בישראל]]<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Moshe Aviv Tower}}<br />
* {{בניין באתר גורדי השחקים העולמי|104915}}<br />
* [http://www.yairkarelic.com/Albums/Dan2/index.html מבט על תל אביב וגוש דן] - צילומים מגג המגדל<br />
* {{הארץ|נועם דביר|סיכום העשור: מגדל משה אביב, הנציג הישראלי בטבלת הבניינים הגבוהים בעולם|1.1296590|25 בספטמבר 2009}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{גורדי שחקים בישראל}}<br />
<br />
[[קטגוריה:רמת גן: גורדי שחקים|משה אביב, מגדל]]<br />
[[קטגוריה:רמת גן: מגדלי משרדים|משה אביב, מגדל]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: מגדלי מגורים|משה אביב, מגדל]]<br />
[[קטגוריה:מתחם הבורסה]]<br />
[[קטגוריה:רמת גן: בתי מגורים]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=מגדל משה אביב|גרסה=23460229}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%A8&diff=500556מגדל השחר2018-08-29T16:59:46Z<p>יהודה 1: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{מבנה<br />
| שם = מגדל השחר<br />
| שם בשפת המקור = <br />
| תמונה = [[קובץ:HaShachar Tower1.jpg|מרכז|250px]]<br />
| כיתוב = מגדל השחר לאחר השלמתו - פברואר 2017<br />
| סוג = [[גורד שחקים]]<br />
| כתובת = רחוב אריאל שרון 4<br />
| עיר = [[גבעתיים]]<br />
| מדינה = ישראל<br />
| תאריך התחלה = [[2012]]<br />
| תאריך סיום = [[2017]]<br />
| תאריך פירוק = <br />
| חומרי בנייה = <br />
| גובה = 195<br />
| גובה פנימי = <br />
| שטח = 110,000 מטר רבוע סה"כ {{ש}} 49,000 מטר רבוע משרדים{{ש}}2,300 מטר רבוע מסחר<br />
| קומות = 57 ועוד 5 קומות חניון<br />
| אדריכל = ברעלי לויצקי כסיף אדריכלים ואמנון-שוורץ אדריכלים<br />
| סגנון אדריכלי = <br />
| בעלים = <br />
| שימוש = [[משרד]]ים, [[מגורים]], [[מסחר]]<br />
| עלות = מיליארד שקל<br />
| קיבולת = <br />
| קואורדינטות = {{Coord|32|4|49|N|34|48|0|E|type:landmark|display=inline,title}}<br />
| אתר אינטרנט = <br />
| מפה = {{מיקום מפורט בישראל|שם=מגדל השחר|כיוון כתב=שמאלה|רוחב=32.080278|אורך=34.8|כותרת=לא}}<br />
}}<br />
[[קובץ:Hashachar.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מגדל השחר בעת בנייתו, אפריל 2015]]<br />
'''מגדל השחר''' הוא [[גורד שחקים]] ב[[גבעתיים]], הממוקם סמוך לגבול עם [[מתחם הבורסה]] ב[[רמת גן]], שמשמש ל[[משרד]]ים ו[[בית מגורים|מגורים]]. גובהו כ-195 [[מטר]]ים,{{הערה|על פי [[תוכנית בניין עיר]] גב/380א' משנת [[2001]], גובהו של המגדל 205 מטרים מעל [[גובה פני הים]]. מפלס רחוב שפע טל המופיע בתשריט התוכנית הוא כ-10 מטרים מעל פני הים}} וכשנחנך, היה הבניין השלישי בגובהו ב[[ישראל]]. בנייתו החלה ב-[[2012]] והסתיימה בינואר [[2017]].{{הערה|{{וואלה!|יעל דראל|נחנך הפרויקט השני בגובהו בישראל: 57 קומות ומנהרה|3029961|9 בינואר 2017}}}}<br />
<br />
==מאפיינים==<br />
מגדל השחר נמצא ברחוב אריאל שרון (בעבר רחוב שפע טל) בגבעתיים, והוא כולל 53 קומות, מתוכן 38 הקומות התחתונות מיועדות למשרדים ומסחר. בקומה ה-38 נבנה [[לובי (אדריכלות)|לובי]] עבור דירות המגורים שמאכלסות את חלקו העליון של המגדל. המגדל מוקם כחלק מתוכנית הסיטי של גבעתיים שבמסגרתה יוקמו בסמוך למגדל מבנים רבים, ביניהם שני מגדלים דומים בגובהם ומגדל הסיטי, הצפוי להתנשא לגובה של כ-240 מטרים.<br />
<br />
יזמי הבנייה הן קבוצת תדהר וקבוצת סופרין שגיבשו ב-[[2012]] [[קבוצת רכישה]] שרכשה את הזכויות בקרקע מידי חברת [[שטראוס גרופ]]. סך ההשקעה בבניית המגדל מוערך בכמיליארד [[שקל חדש|שקל]]. בפרויקט נבנו 149 דירות ושטחי המשרדים משתרעים על כ-50,000 [[מטר רבוע]].{{הערה|{{TheMarker|נתן שבע|תדהר וסופרין יקימו מגדל משרדים בן 53 קומות בגבעתיים|1.1820511|9 בספטמבר 2012}}}} בבסיס המגדל נבנו חמש קומות [[חניון|חנייה]] תת-קרקעית.<br />
<br />
ב[[ספטמבר]] 2012 רכשה חברת [[כלל ביטוח]] לצורכי השקעה, 20 קומות במגדל תמורת 70 מיליון שקל. בשנת [[2015]], שכרה חברת [[יבמ ישראל]] מכלל ביטוח שבע קומות במגדל,{{הערה|{{TheMarker|רז סמולסקי, נמרוד בוסו|יבמ במו"מ לשכירת 8 קומות במגדל השחר בגבעתיים |1.2584106|8 במרץ 2015}}}} והן משמשות יחידות פיתוח של החברה.{{הערה|עידן בן טובים, [https://www.geektime.co.il/ibm-new-lab/ תחת קורת גג אחת: IBM חונכת מעבדה רב תחומית בגבעתיים], באתר "[[גיקטיים]]", 10 בספטמבר 2017}}<br />
<br />
== סדר הקומות במגדל ==<br />
* (-5) - מפלס חנייה -5<br />
* (-4) - מפלס חנייה -4<br />
* (-3) - מפלס חנייה -3<br />
* (-2) - מפלס חנייה -2<br />
* (-1) - מפלס חנייה -1<br />
*0 - קומת כניסה <br />
* 1 - לובי משרדים, כיכר<br />
* 2 - קומת ביניים<br />
*6 - קומה טכנית<br />
* קומות משרדים 7–37<br />
* 38 - לובי מגורים<br />
* 39 - קומה טכנית<br />
* קומות מגורים 40–52<br />
* קומות עליונות של פנטהאוזים ומחסנים 53–54<br />
* 55 - קומה טכנית<br />
* 57 - קומת הגג<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{בניין באתר גורדי השחקים העולמי|shachar-tower-giv-atayim-israel}}<br />
* [http://www.tidhar.co.il/resident-project.aspx?shahar-tower מגדל השחר], באתר קבוצת תדהר<br />
* [http://www.sufrin-group.com/Project/29.html מגדל השחר], באתר קבוצת סופרין<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{גורדי שחקים בישראל}}<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:ישראל: גורדי שחקים|שחר, מגדל ה-]]<br />
[[קטגוריה:גבעתיים: מבנים]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=מגדל השחר|גרסה=23557629}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=500555מגדל הקריה2018-08-29T16:59:28Z<p>יהודה 1: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{מבנה<br />
|שם=מגדל הקריה<br />
|תמונה=[[קובץ:PikiWiki Israel 21182 Government building in Tel Aviv.JPG|מרכז|250px|מגדל הקריה]]<br />
|כיתוב=<br />
|סוג=[[גורד שחקים]]<br />
|כתובת=[[דרך בגין (תל אביב)|דרך בגין]] 125<br />
|עיר=[[תל אביב-יפו]]<br />
|מדינה=<br />
|תאריך התחלה=[[2000]]<br />
|תאריך סיום=[[2005]]<br />
|גובה=158 [[מטר]]<br />
|קומות=42<br />
|אדריכל=פלג ארכיטקטים<br />
|בעלים=<br />
|שימוש=[[משרד]]ים<br />
|עלות=165,000,000 [[דולר אמריקני|דולר]]<br />
|קיבולת=<br />
|קואורדינטות={{coord|32|04|22.62|N|34|47|21.41|E|display=inline,title|type:landmark}}<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה={{מיקום מפורט בישראל|שם=מגדל הקריה|רוחב=32.07295|אורך=34.789281|כותרת=לא}}<br />
}}<br />
[[קובץ:HaKirya-Tower-MK-001.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגדל הקריה (משמאל) ו[[מגדל מרגנית]]]]<br />
[[קובץ:Buildings of Tel Aviv 4.JPG|שמאל|ממוזער|250px|המעליות החיצוניות מצידו המערבי של המגדל, שנוספו בשנת 2010]]<br />
'''מגדל הקריה''', הקרוי גם '''מגדל הממשלה''' או '''מגדל היובל''',{{הערה|{{הארץ|רז סמולסקי|מגדל של טעויות|1.1302735|4 בפברואר 2008}}}} הוא [[גורד שחקים]] שהוקם בשנת [[2005]] ב[[רחוב קפלן]] פינת [[דרך בגין (תל אביב)|דרך בגין]] ב[[תל אביב-יפו]] מול [[מגדלי עזריאלי]]. עם חנוכתו הוא היה הבניין הרביעי בגובהו ב[[ישראל]].<br />
<br />
המגדל מצופה ב[[סלע|אבן]] וב[[זכוכית]]. על המגדל [[מנחת מסוקים]] ובמרתפו כ-1,000 מקומות חניה.<br />
<br />
==הקמה==<br />
המגדל נבנה על ידי חברת [[אפריקה ישראל]] ומנרב. על פי התוכנית המקורית אמור היה הבניין לכלול 26 קומות. לאחר תחילת בנייתו, אושרו תוספות בנייה והמגדל הוגבה ב-10 קומות,{{הערה|{{כלכליסט|אורי חודי|בלעדי: אפריקה ישראל הציעה חצי מבניין הקריה למגדל|3057283|28 באפריל 2008}}}} כך שהוא כולל ביחד 36 קומות ושטח של 72 אלף [[מטר רבוע]].{{הערה|שם=גלובס|{{גלובס|עינת פז פרנקל, מיכל מרגלית|תל-אביב: 600 מקומות חניה יוקצו לציבור במגדל הקריה|1000559354|13 במאי 2010}}}} המגדל נבנה כחלק מפרויקט דרום [[הקריה]], לאחר מכירת השטח מ[[צה"ל]] לגורמים אזרחיים, וכחלק מתוכנית צמצום וריכוז משרדי ממשלה ב[[עיר|ערים]] המרכזיות, המיושמת בין השאר גם ב[[חיפה]] בבניית [[מגדל המפרש]], וב[[באר שבע]] בבניית קומפלקס בניינים חדש ומרוכז אשר מאפשר ריכוז פעילויות וצמצום עלויות. בניית המגדל איפשרה מכירת שטחים ישנים בהם השתמשה הממשלה, כמו גם הגברת היעילות והריכוז שמאפשרים שליטה קלה יותר על פעילויות וצרכים משרדיים.<br />
<br />
בשנת 2008, בקשה אפריקה ישראל להקים עוד 930 מקומות חנייה, בגלל המחסור בחניות במבנה שהקשה על השכרת המשרדים בבניין. כמו כן, לבנות מעליות שאטל חיצוניות במבנה לקומה 25, המכונה "לובי עליון", שתתפקד ככניסה נפרדדת לקומות העליונות שלא בשימוש משרדי הממשלה{{הערה|{{TheMarker|רז סמולסקי|מגדל של טעויות: מגדל היובל בתל אביב נותר ריק|1.472354|02 בפברואר 2008}}}}. בשנת 2010, השלימה חברת [[דניה סיבוס]] את החניון הנוסף, הלובי והמעליות החיצוניות מצידו המערבי של המגדל{{הערה|שם=גלובס|}}.<br />
<br />
==שימוש==<br />
24–26 קומות משמשות [[משרד]]י [[ממשלה]] של [[מחוז תל אביב]], כולל מרבית משרדי [[רשות המסים בישראל|רשות המסים]] בתל אביב, [[משרד הפנים]], משרד הבינוי והשיכון וה[[מרשם המקרקעין|טאבו]].{{הערה|{{TheMarker|חיים ביאור|עובדי ממשלה בתל אביב מסרבים לעבור לבניין החדש בקרייה|1.266048|24 בדצמבר 2004}}}} המדינה שכרה קומות אלו במחיר של כ-14 דולר למ"ר, עם אופציה לרכוש אותן.{{הערה|{{גלובס|אלעזר לוין|חברות אפריקה-ישראל ומנרב במו"מ למכירת 26 קומות בשטח 46 אלף מ"ר בקרית הממשלה|805678|15 ביוני 2004}}}} 11–12 הקומות האחרונות משמשות משרדים פרטיים, בהם חמש קומות המשמשות את מטהו של [[בנק מרכנתיל דיסקונט]].{{הערה|{{הארץ|רז סמולסקי|אפריקה ישראל מכרה לבנק מרכנתיל 5 קומות במגדל הקריה בכ-92 מיליון שקל|1.1282099|23 בספטמבר 2009}}}}<br />
<br />
{{שדרות שאול המלך}}<br />
{{ש}}{{ש}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
{{קישורי פורטל|אדריכלות|שם1=פורטל האדריכלות|ישראל|תל אביב-יפו}}<br />
* [[גורדי שחקים בישראל]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{בניין באתר גורדי השחקים העולמי|131200|מגדל הקריה}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תל אביב: מגדלי משרדים|הקריה, מגדל]]<br />
[[קטגוריה:דרך בגין (תל אביב)]]<br />
[[קטגוריה:הקריה]]<br />
[[קטגוריה:אפריקה ישראל להשקעות]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=מגדל הקריה|גרסה=23566781}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%A0%D7%95%D7%94_%D7%A0%D7%95%D7%A3&diff=500554מגדל נוה נוף2018-08-29T16:58:49Z<p>יהודה 1: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Israel Bat-Yam Nave Noff Tower.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המגדל לקראת השלמת בנייתו, מרץ [[2013]]]]<br />
[[קובץ:WikiAir IL-12-01 083.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מבט אווירי מהים, דצמבר 2012.]]<br />
'''מגדל נוה נוף''' (בעבר '''מגדל נוה''') הוא [[גורד שחקים]] בדרום [[בת ים]] ומיועד למגורים. השלמת בנייתו הסתיימה בשנת-[[2013]]{{הערה|1={{ynet|הילה ציאון|בת ים על הגובה: אין נמל, אבל בונים מגדלור|4300963|5 בנובמבר 2012}}}}. הוא כולל 42 קומות ומתנשא לגובה של 158.5 [[מטר]]ים{{הערה|1=על פי התשריט של תב"ע [http://mavat.moin.gov.il/MavatPS/Forms/SV4.aspx?tid=4&pid=5076354 בי/142/{{כ}}3/ב], באתר משרד הפנים, מנהל תכנון}}. הוא הפך למגדל המגורים הגבוה ביותר בישראל{{הערה|1={{ynet|רפי ברבירו|ynet - כלכלה - בקרוב בבת ים: מגדל המגורים הגבוה בארץ|3986767|19 בנובמבר 2010}}}} בנטלו את התואר מ[[מגדל W]] ב[[תל אביב-יפו]].<br />
<br />
תכנון המגדל החל בשנת [[2006]] על ידי משרדי ה[[אדריכל]]ים גל מרום וישר וביוזמת חברת נוה, במסגרת פיתוח אזור דרום בת ים. תחילה היה אמור המגדל להתנשא לגובה של 25 קומות, אך בטרם החלו עבודות הבנייה שונתה התוכנית ב-[[2010]]. שטח הפרויקט הוא כחמישה [[דונם]] והוא כולל 162 דירות, רובן פונות ל[[הים התיכון|ים התיכון]], שמרוחק כ-350 מטר מהמגדל. במגדל כלול לובי עם בר ו[[חדר כושר]]. בצמוד אליו נמצא פארק עירוני גדול, הטיילת העירונית ומספר [[בית מלון|בתי מלון]].<br />
<br />
חלק ניכר מהדירות במגדל נרכש בידי תושבי חוץ, בעיקר אזרחי [[צרפת]] ו[[ארצות הברית]].<br />
<br />
חלק מתושבי האזור התנגדו לבניית המגדל הגבוה בצורה יוצאת דופן{{הבהרה|מה יוצא דופן? הגובה או ההתנגדות?}} ודאגו מיכולת התשתיות באזור לתמוך במגדל זה{{דרוש מקור}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[גורדי שחקים בישראל]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.pbc.co.il/ אתר נכסים ובניין]<br />
* [http://www.navetower.co.il/ אתר המגדל]<br />
* {{בניין באתר גורדי השחקים העולמי|331529}}<br />
* [http://www.nave-gad.co.il/?CategoryID=219 דף המיזם האתר החברה היזמית]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{ש}}{{ש}}<br />
{{מסגרת תמונה כיוון|{{גורדי שחקים בישראל}}|מרכז}}<br />
<br />
{{coord|32|0|39|N|34|44|25|E|type:landmark|display=title}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:נוה נוף, מגדל}}<br />
[[קטגוריה:בת ים: מבנים]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: מגדלי מגורים]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=מגדל נוה נוף|גרסה=23551091}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%93&diff=500553מגדל מאייר ברוטשילד2018-08-29T16:58:36Z<p>יהודה 1: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{מבנה<br />
|שם=מגדל מאייר ברוטשילד<br />
|תמונה=[[קובץ:Rothschild Boulevard - WLM 2013 - ovedc - 11.JPG|250px]]<br />
|כיתוב=<sup>עבודות בניית המגדל במבט מרחוב אלנבי, אוקטובר 2013</sup>.<br />
|סוג=[[גורד שחקים]]<br />
|כתובת=<br />
|עיר=[[תל אביב-יפו]]<br />
|מדינה=<br />
|תאריך התחלה=[[2008]]<br />
|תאריך סיום=[[2014]]<br />
|גובה=158.3<br />
|קומות=42<br />
|אדריכל=[[ריצ'רד מאייר]]<br />
|בעלים=<br />
|שימוש=[[בתי מגורים|מגורים]]<br />
|עלות=<br />
|קיבולת=<br />
|קואורדינטות={{coord|32|3|48|N|34|46|24|E|type:landmark|display=inline,title}}<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה={{מיקום מפורט בישראל|שם=מגדל מאייר ברוטשילד|רוחב=32.063333|אורך=34.773333|כותרת=לא}}<br />
}}<br />
[[קובץ:Meier on Rothschild back basement under construction.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עבודות בניית המרתף. בחלקו העליון נראה הקיר לשימור ברחוב אלנבי, דצמבר 2012]]<br />
'''מגדל מאייר ברוטשילד''' הוא [[גורד שחקים]] הנמצא ב[[רחוב אלנבי]] פינת [[שדרות רוטשילד]] 34 ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]], בסמוך למגדל U-בנק. זהו הבניין השני הגבוה בישראל המשמש ל[[בית מגורים|מגורים]] בלבד, בגובה של כ-158 [[מטר]]ים, אחרי [[מגדל נוה נוף]]{{הערה|1=[http://www.mmi.gov.il/IturTabot/taba4.asp?MsTochnit=%FA%E0/3924&kod=5000&gis=false תב"ע תא/3924], באתר רשות מקרקעי ישראל. הגובה המרבי המאושר בתוכנית 180 מטר מעל פני הים וגובה פני הקרקע כ-21 מטר מעל פני הים, לדוגמה, לפי תא/מק/3837}}.<br />
<br />
==מאפיינים==<br />
המגדל תוכנן על ידי ה[[אדריכל]] הבינלאומי [[ריצ'רד מאייר]] והמגדל נקרא על שמו. פרט למגדל כולל הפרויקט גם שטחים מסחריים הפונים לרחובות [[רחוב אלנבי|אלנבי]] ויבנה, הכוללים שימור חזית של מבני המשרדים שהיו שם בעבר. בחזית הפונה לרחוב אלנבי 111 הוקם שוק אוכל מקורה, "שוק רוטשילד אלנבי", שהחליף את [[פסאז' תמר]] שפעל במקום בעבר. המגדל כולל 37 קומות שנבנו מעל [[מרכז מסחרי]] בשטח של 2,900 [[מטר רבוע]]. במרתף הבניין נבנה [[חניון]] בן שש קומות ו[[בריכת שחייה]] תיבנה על גג המרכז המסחרי.<br />
<br />
חברת ברגרואין רזידנטיאל הייתה יוזמת הפרויקט ובהמשך הצטרפה כשותפה [[קבוצת חג'ג']]-כהן.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
העבודות לבניית המגדל החלו בשנת [[2008]] על פי התוכנית המקורית שאישרה בניית 27 קומות. בשלב הראשון פונה המגרש בצומת הרחובות רוטשילד ואלנבי. בספטמבר 2009 נהרס בניין המשרדים הסמוך שבו היה פסאז' תמר, אך חזיתו נשמרה. במקביל נהרס גם בניין המשרדים במגרש הפונה לרחוב יבנה 38. בשנת 2010 אושר שינוי לבניית 32 קומות ו-92 דירות במגדל, ובמאי 2011 התקבל האישור להגבהת המגדל ל-158 מטרים עם 121 דירות ב-37 קומות. לקראת סוף שנת 2010 הסתיימו עבודות הדיפון והחפירה וחברת [[א. דורי]] נבחרה לקבלן הביצוע של המגדל. במחצית הראשונה של שנת [[2011]] הייתה עבודת בניית החניונים התת-קרקעיים בעיצומה.<br />
<br />
באוקטובר 2011 פורסם כי במגדל נמכרה לאיש עסקים יהודי אוקראיני הדירה היקרה ביותר בישראל תמורת 200 מיליון ש"ח{{הערה|[http://www.themarker.com/realestate/1.1516561 המאהל התפנה - המיליארדרים חוזרים: 200 מיליון שקל לדירה בשדרות רוטשילד], באתר [[TheMarker]]}}. הדירה הנמצאת בשלוש הקומות העליונות ושטחה כ-2,200 מטר רבוע. היא תוצאת איחוד דירת דופלקס עם הקומה שמתחתיה. בדירה מתוכננת להיבנות בריכת שחיה ומעלית פרטית בין שלוש הקומות.<br />
<br />
בקומת הקרקע של המגדל נפתח בינואר [[2017]] מתחם מסעדות גדול בשם "שוק רוטשילד אלנבי".{{הערה|{{הארץ|חן בן יוסף, עכבר העיר אונליין|מצטרף לחגיגה: שוק רוטשילד אלנבי נפתח|1.3468659|17 בינואר 2017}}}} המתחם נסגר בתחילת 2018.<br />
<br />
==גלריה==<br />
<gallery><br />
קובץ:MeierOnRothschild02.jpg|הקיר לשימור ב[[רחוב אלנבי]]. החנויות במקום נותרו פעילות ללא הבניין שעמד בגבן<br />
קובץ:MeierOnRothschild01.jpg|עבודות הבנייה, יולי 2011<br />
קובץ:Meier on Rothschild Tower - ovedc - 0.jpg|עבודות הבנייה, אוקטובר 2013<br />
קובץ:Meier on Rothschild Tower - ovedc - 1.jpg|עבודות הבנייה, אוקטובר 2013<br />
קובץ:Allenbytelaviv14.jpg|הנוף מראש המגדל במבט לכיוון צפון, ינואר 2014<br />
קובץ:POOLALENBY14.jpg|הקמת בריכת השחיה המשיקה לרחוב אלנבי, ינואר 2014<br />
קובץ:mayertower01.JPG|מכון הכושר<br />
קובץ:mayertower02.JPG|בריכת השחייה<br />
קובץ:Mayertower04.JPG|פינת אוכל בדירת הגג<br />
קובץ:Mayertower03.JPG|מבואת כניסה<br />
קובץ:Mayertower06.JPG|נוף לילי לכיוון יפו ומגדל שלום<br />
</gallery><br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[גורדי שחקים בישראל]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{בניין באתר גורדי השחקים העולמי|281705}}<br />
* [http://he.meier.co.il אתר המגדל]<br />
* {{mako|אורן אהרוני|הדירה הכי יקרה בישראל|6249d3248a6f031004|news-money/consumer|}}<br />
* {{הארץ|קשת רוזנבלום|המחאה ברוטשילד לא הגיעה למגדל "מאייר ברוטשילד"|1.2074378|17 ביולי 2013}}<br />
* [[מיכאל יעקובסון]]: [http://www.xnet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3104416,00.html מאייר על רוטשילד, אל תגידו אלנבי: מגדל המגורים היוקרתי בארץ], 27 בינואר 2014, [[Xnet]]<br />
* {{TheMarker|רז סמולסקי|העשירים בחרו: הפנטהאוז במגדל מאייר ברוטשילד - היוקרתי בישראל|1.2261865|6 במרץ 2014}}<br />
* {{הארץ|נעמה ריבה|מגדל מאייר: גבוה אבל לא מתנשא|1.4447014|18 בספטמבר 2017}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תל אביב: מגדלי מגורים|מאייר ברוטשילד, מגדל]]<br />
[[קטגוריה:רחוב אלנבי]]<br />
[[קטגוריה:שדרות רוטשילד]]<br />
[[קטגוריה:לב העיר]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=מגדל מאייר ברוטשילד|גרסה=23566620}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9D&diff=500552מגדל אמות אטריום2018-08-29T16:58:24Z<p>יהודה 1: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{מבנה<br />
|שם=מגדל אמות אטריום<br />
|תמונה=[[קובץ:Amot Atrium Tower.jpg|250px]]<br />
|כיתוב=מגדל אמות אטריום, מבט מכיוון רחוב ז'בוטינסקי, 2016<br />
|סוג=[[גורד שחקים]]<br />
|כתובת=<br />
|עיר=[[רמת גן]]<br />
|מדינה=<br />
|תאריך התחלה=[[2012]]<br />
|תאריך סיום=[[2015]]<br />
|גובה=158<br />
|קומות=40<br />
|אדריכל=<br />
|בעלים=<br />
|שימוש=[[משרד]]ים<br />
|עלות=<br />
|קיבולת=<br />
|קואורדינטות={{coord|32|4|57|N|34|48|5|E|type:landmark|display=inline,title}}<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה={{מיקום מפורט בישראל|שם=מגדל אמות אטריום|רוחב=32.0825|אורך=34.801389|כותרת=לא}}<br />
}}<br />
'''מגדל אמות אטריום''' הוא [[מגדל משרדים]] ב[[כביש 481|רחוב ז'בוטינסקי]] מול [[מתחם בורסת היהלומים]] ב[[רמת גן]]. המבנה מתנשא לגובה 158 [[מטר]] ו-40 קומות{{הערה|1=על פי תיקון תב"ע ב [http://www.mavat.moin.gov.il/MavatPS/Forms/SV3.aspx?tid=4&tnumb=506-0201640 תוכנית 506-0201640], שאושרה ביולי 2014, תתווסף קומה אחת וגובה המבנה הוא 158 מטר מעל גובה הכניסה הקובעת (או 171 מטר מעל פני הים)}}. המגדל נבנה כחלק מפרויקט "מתחם המחלבות", כשלצידו ייבנו שני מגדלים נוספים, לשימושי מגורים. בניית המגדל הושלמה בסוף [[2015]].<br />
<br />
==מאפיינים==<br />
המגדל תוכנן על ידי משרד משה צור אדריכלים (חלל הלובי בעיצוב האדריכל עודד חלף). למרות גובהו של המגדל, נבנו בו 40 קומות בלבד, כך שכל קומה גבוהה מהרגיל, בגובה של 3.8 מטר. סך השטח הבנוי במגדל עומד על 74,000 [[מטר רבוע]] והוא כולל שמונה קומות מרתף, עבור חניון בעומק של כ-30 מטר.<br />
<br />
מיתוגו של הבניין תחת השם אטריום נובע מהחלל המקורה שממוקם מעל רחבת הכניסה. חלל זה נוצר בעקבות בליטה זיזית של קומות הבניין העליונות. בליטה זו מזכירה אלמנט דומה בבניין [[הטלוויזיה המרכזית של סין]] ב[[בייג'ינג]], בתכנונו של האדריכל [[רם קולהאס]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
עד שנת [[2007]] עמד במקום המבנה ההיסטורי של מחלבות טרה ושימפניון. בשנה זו רכשה את הקרקע "[[אמות השקעות]]" שהיא זרוע ההשקעות בישראל של חברת "אלוני חץ".<br />
<br />
עקב גודלו הקטן יחסית של מגרש הבניין, נדרשה בנייה של חניון בעומק של כ-30 מטר. כיוון שמפלס [[מי תהום|מי התהום]] במקום הוא כ-14 מטר מתחת לקרקע, נדרש תכנון לבניית [[באר מים|בארות]] ושאיבת מי תהום בהספק גבוה יחסית לבניינים דומים באזור. גם התוואי של ה[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום|קו האדום]] ברכבת הקלה המתוכנן לעבור באזור הקשה על ביצוע החפירה, כיוון שלא ניתן היה לבנות עוגנים בכיוון תוואי זה{{הערה|כתב העת הנדסה בניה ותשתיות, [http://engineering.org.il/Uploads/Files/1702.pdf גיליון 51, מאי 2012], עמוד 19}}.<br />
<br />
בתחילת 2015 הגיע המגדל לגובהו המרבי והושלם בסוף אותה השנה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Amot Atrium Tower}}<br />
* {{בניין באתר גורדי השחקים העולמי|amot-atrium-ramat-gan-israel}}<br />
* [http://www.wxg.co.il/html5/?_id=9656&did=1115&title=%E0%EE%E5%FA%20%E0%E8%F8%E9%E5%ED המגדל], באתר חברת ניהול הפרויקטים וקסמן גוברין גבע<br />
* {{הארץ|דן הנדל|בניין אמות אטריום הוא בעצם מגדלור של איקאה|1.5812227|17 בפברואר 2018}}<br />
<br />
<gallery><br />
קובץ:Amot Atrium Tower RamatGan apr14 1.jpg|המגדל במהלך בנייתו, אפריל 2014<br />
קובץ:Amot Atrium Tower RamatGan apr14 2.jpg|אפריל 2014<br />
קובץ:Amot Atrium at night 2016.jpg|המגדל מואר בלילה, במבט מאחור, 2016<br />
</gallery><br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:רמת גן: מגדלי משרדים|אמות אטריום, מגדל]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=מגדל אמות אטריום|גרסה=23566678}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A8%D7%93%D7%95_%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%99_%D7%98%D7%90%D7%95%D7%95%D7%A8&diff=500551לאונרדו סיטי טאוור2018-08-29T16:58:04Z<p>יהודה 1: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{בית מלון<br />
|שם=לאונרדו סיטי טאוור<br />
|תמונה=[[קובץ:Hadmo2006_0603_121953.JPG|250px]]<br />
|מיקום=[[רמת גן]], [[ישראל]]<br />
|דירוג=<br />
|סוג=מלון עסקים<br />
|תמה=<br />
|חדרים=167 (מלבד 200 יחידות דיור)<br />
|קומות=41<br />
|מעליות=<br />
|אטרקציות=<br />
|מופעים=<br />
|שטח הימורים=<br />
|בעלות=<br />
|ניהול=<br />
|שמות קודמים=<br />
|שנה=[[1998]]{{כ}}–[[2000]]<br />
|עלות=<br />
|אדריכל=ברעלי-לויצקי-כסיף אדריכלים<br />
|שיפוצים=<br />
|קואורדינטות={{coord|32|5|4.3|N|34|47|58.6|E|type:landmark|display=inline,title}}<br />
|אתר אינטרנט=[http://www.citytower-hotel.co.il אתר המלון]<br />
|מפה={{מיקום מפורט בישראל|שם=לאונרדו סיטי טאוור|רוחב=32.084528|אורך=34.799611|כותרת=לא}}<br />
}}<br />
'''לאונרדו סיטי טאוור''' הוא [[גורד שחקים]] הממוקם ב[[מתחם הבורסה]] ב[[רמת גן]] ומשמש בחלקו כ[[בית מלון]]. הוא בעל 41 קומות ומתנשא לגובה של 157 [[מטר]]ים, כולל תורן דקורטיבי בן שישה מטרים. בנייתו הושלמה בשנת [[2000]] והוא בין המגדלים הגבוהים ב[[ישראל]].<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
[[קובץ:Westin Ramat Gan.jpg|ימין|ממוזער|מלון סיטי טאוור ומאחוריו [[מגדל משה אביב]] מכיוון [[כיכר המדינה]] בתל אביב]]<br />
בניית המלון החלה בשנת [[1997]] במגרש בו שכנה בעבר בריכת השחייה [[גלי גיל]]{{הערה|[http://www.tabainfo.co.il/entity/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA%20%22%D7%92%D7%9C%D7%99%20%D7%92%D7%99%D7%9C%22-5046659 תוכנית רג/ 1001/ 2/ א]}}. מאז שנחנך בשנת 2000 כונה המגדל "'''שרתון סיטי טאוור'''" על שם המלון שפעל במגדל. בשנת [[2009]] רכשה חברת [[פתאל ניהול מלונות]] את חברת אזורים תיירות שניהלה את מלונות שרתון בישראל{{הערה|1=[http://www.fattal.co.il/Pages/NewsAll.aspx?ID=199 דוד פתאל רוכש את חברת אזורים תיירות]}}. שליש מהבעלות על המלון עבר לידי חברת פתאל והיא אף החלה לתפקד כחברת הניהול של המלון, במקום שרתון. שם המלון שונה ל"'''לאונרדו סיטי טאוור'''".<br />
<br />
סיטי טאואר נחשב למגדל שבו בית המלון הגבוה ביותר בישראל, אך קומותיו העליונות הן דירות מגורים. הוא נחשב לאחד מהמלונות העסקיים המובחרים בישראל. בבניין מעל ל-200 יחידות דיור כמו גם 167 חדרי מלון, סוויטות וחדרים מיוחדים. בקומותיו הראשונות יש חדרי אירועים אחדים, המשמשים ל[[כנס]]ים ולשמחות. בתחתית הבניין נמצא [[חניון|מרתף חניה]] גדול, שהכניסה והיציאה ממנו נעשים דרך שער יחיד, מצב הגורם לעומס כבד מאוד בשער החניון בתחילתו ובסיומו של אירוע הנערך במלון.<br />
<br />
המגדל זכה לחשיפה טלוויזיונית רחבה בשנים [[2001]]-{{כ}}[[2002]], כאשר עלתה לאוויר הסדרה "[[סיטי טאוור (סדרת טלוויזיה)|סיטי טאוור]]", אשר סיפרה את מעלליהם הבדיוניים של הגרים בדירות המגורים שבקומות העליונות.<br />
<br />
המלון זכה לפרסום נוסף כאשר חברת הכנסת [[נעמי בלומנטל]] נחקרה במשטרה ב[[דצמבר]] [[2002]], בחשד שמימנה אירוח במלון לחברי [[הליכוד]], כ[[שוחד בחירות]]. בלומנטל הורשעה בפרשה זו ונידונה למאסר ולקנס כספי. היא קיבלה בהמשך חנינה ועונשה הומתק לעבודות שרות.<br />
<br />
במלון יש 13 מעליות - שלוש מעליות מהחנייה, שלוש מעליות מלון, ארבע מעליות לדיירי הבניין ושלוש מעליות לעובדי המלון.<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
{| align="left"<br />
|{{קישורי פורטל|אדריכלות|שם1=פורטל האדריכלות|ישראל}}<br />
|}<br />
* [[גורדי שחקים בישראל]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{בניין באתר גורדי השחקים העולמי|104902}}<br />
* [http://www.leonardo-citytower.co.il אתר המלון של לאונרדו סיטי טאוור]<br />
* [http://www.fattal.co.il/Hotel.aspx?ResortID=50&LangID=1 מלון לאונרדו סיטי טאוור באתר רשת מלונות פתאל]<br />
* [http://www.leonardo-hotels.co.il/leonardo_city_tower מלון לאונרדו סיטי טאואר באתר מותג המלונות לאונרדו]<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישראל: בתי מלון|סיטי טאוור, מגדל]]<br />
[[קטגוריה:רמת גן: גורדי שחקים|סיטי טאוור, מגדל]]<br />
[[קטגוריה:מתחם הבורסה]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: מגדלי מגורים|סיטי טאוור, מגדל]]<br />
[[קטגוריה:רמת גן: בתי מגורים]]<br />
[[קטגוריה:מלונות גורדי שחקים]]<br />
[[קטגוריה:מלונות לאונרדו]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=לאונרדו סיטי טאוור|גרסה=23617423}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9A&diff=500546המכלול:בקשת טיפול בערך2018-08-29T16:51:44Z<p>יהודה 1: /* בקשת זירוז */</p>
<hr />
<div>{{המכלול:בקשת טיפול בערך/פתיח}}<br />
<br />
== [[העולם הבא]] ==<br />
<br />
בקשת טיפול<br />
{{בוצע}}--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 16:05, 19 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[ירושלים]] ==<br />
:{{א|משה ברמן}} {{בוצע}} הערך דורש שכתוב מקיף. טיפול זה לא מתאפשר כעת.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ב באב ה'תשע"ח 12:47, 24 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[פונדמנטליזם]] ==<br />
{{א|א. בן יעקב}}{{בוצע}}--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 01:38, 25 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[דוד אברהמסון]] ==<br />
{{א|MusiCode}} {{בוצע}}--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 01:35, 25 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[דן גרטלר]] ==<br />
<br />
אם אפשר לטפל בערך תודה [[משתמש:איש חסיד|איש חסיד]] ([[שיחת משתמש:איש חסיד|שיחה]]) 15:50, 26 ביולי 2018 (IDT)<br />
:{{א|איש חסיד}} {{טופל}} פיסקה אחת הוסרה. אם חסר לך משהו תוכל לשאול ב[[שיחה:דן גרטלר|דף השיחה]].--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ד באב ה'תשע"ח 16:23, 26 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[מייקל ג'קסון]] ==<br />
נא לפתוח<br />
:{{א|David baba|בטוח}} שצריך אותו? הוא חסום בנטפרי (גם בויקיפדיה לפני המעבר למכלול).--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט"ו באב ה'תשע"ח 11:02, 27 ביולי 2018 (IDT)<br />
:: [[משתמש:David baba]] בוצע חלקי--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 01:49, 29 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[ישראל דגן]] ==<br />
{{בוצע}}--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 01:35, 29 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
== ספורט אתגרי ==<br />
<br />
נא לבדוק. [[משתמש:ישראל-משה|ישראל-משה]] ([[שיחת משתמש:ישראל-משה|שיחה]]) 20:10, 5 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
:{{טופל}}--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באב ה'תשע"ח 19:03, 8 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
<br />
== פסיכואנליזה ==<br />
<br />
אודה על קידום טיפול בערך.<br />
:{{טופל}}--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • א' באלול ה'תשע"ח 13:43, 12 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
<br />
== ספר הזהר ==<br />
<br />
אם אפשר לזרז את הטיפול --[[משתמש:רבי עקיבא|רבי עקיבא]] ([[שיחת משתמש:רבי עקיבא|שיחה]]) 14:31, 12 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[ארנולד שוורצנגר]] ==<br />
<br />
מחיקה מהירה--[[משתמש:יוצר15|יוצר15]] ([[שיחת משתמש:יוצר15|שיחה]]) 17:10, 12 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
:{{א|יוצר15}}, מה כוונתך? [[משתמש:מוטיאל|מוטיאל]] ([[שיחת משתמש:מוטיאל|שיחה]]) 17:23, 12 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[מזבח הר עיבל]] ==<br />
<br />
אבקש אישור לערוך את הערך.<br />
עסקתי בעניין בעת האחרונה.<br />
--[[משתמש:פתחיה|פתחיה]] ([[שיחת משתמש:פתחיה|שיחה]]) 16:59, 19 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
::[[משתמש:פתחיה|פתחיה]] היקר, ייבאתי [[טיוטה:הר עיבל|לכאן]] את הערך כמו שהוא בויקיפדיה, תערוך אותו, כשתשלים יהיה ניתן להעביר אותו לערך, בהצלחה רבה, ותודה על תרומתך המבורכות למכלול.--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 17:04, 19 באוגוסט 2018 (IDT) <br />
::תודה לך [[משתמש:יוסף|יוסף]], בקשתי הייתה לערך [[מזבח הר עיבל]] שחשף פרופ' [[אדם זרטל]] בשנת 1983, לא להר עיבל. [[משתמש:פתחיה|פתחיה]] ([[שיחת משתמש:פתחיה|שיחה]]) 17:11, 19 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
::: {{א|פתחיה}}, {{בוצע}}, [[משתמש:שרגא|שרגא]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[File:Candle icon.png|25px|נר נשמה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> ט' באלול ה'תשע"ח • 18:45 (IDT)<br />
<br />
==[[נוגה]] ==<br />
<br />
תודה רבה!! {{לא חתם|מ}}<br />
:{{א|מ}}, {{בוצע}}, [[משתמש:שרגא|שרגא]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[File:Candle icon.png|25px|נר נשמה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> י' באלול ה'תשע"ח • 16:32 (IDT)<br />
<br />
== [[בקר הבית]] ==<br />
{{א|משהגולד}}{{טופל}}--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 17:09, 26 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
<br />
== בקשת זירוז ==<br />
<br />
אם אפשר לזרז את הטיפול. תודה. {{לא חתם|אברהם קצנלבוגן}}<br />
:{{א|אברהם קצנלבוגן}}, לא ציינת באיזה ערך ברצונך שנטפל. [[משתמש:מוטיאל|מוטיאל]] ([[שיחת משתמש:מוטיאל|שיחה]]) 16:13, 29 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
::{{א|אברהם קצנלבוגן|יש}} להעתיק את כותרת הדף שעליו אתה מבקש זירוז. אחרת אי אפשר לדעת על מה מדובר. נראה לי שצריך לעשות תיקון בתבנית--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ט באלול ה'תשע"ח 19:34, 29 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
:::כעת ראיתי שהתבנית בסדר. אם אתה רוצה שיטפלו בערך מסויים לחץ בו על הכפתור "יצירת בקשה לזירוז הטיפול"--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ט באלול ה'תשע"ח 19:38, 29 באוגוסט 2018 (IDT).<br />
::::{{א|אברהם קצנלנבוגן|תיוג}}--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ט באלול ה'תשע"ח 19:51, 29 באוגוסט 2018 (IDT)</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%A6%27%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A1&diff=500545מגדל צ'מפיון מוטורס2018-08-29T16:50:10Z<p>יהודה 1: קרדיט</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ChampionTowerBneiBrak.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מגדל צ'מפיון מוטורס, מבט מ[[צפון]], [[2014]]]]<br />
'''מגדל צ'מפיון מוטורס''' הוא [[גורד שחקים]] ברחוב ששת הימים ב[[בני ברק]] שגובהו כ-160 [[מטר]]ים{{הערה|ב[[תוכנית בניין עיר]] [http://www.mmi.gov.il/IturTabot/taba4.asp?MsTochnit=%E1%E1%2F815&kod=6100 בב/815] הותרה בנייה לגובה של עד 172.7 מטרים מעל [[גובה פני הים]] וגובה הקרקע עומד על כ-10 מטרים|שם=תוכנית}}. עם חנוכתו בשנת [[2013]] הוא היה הבניין החמישי בגובהו ב[[ישראל]]. הבניין הוא חלק מ[[אזור תעשייה]] [[BBC - בני ברק ביזנס סנטר]].<br />
<br />
==מאפיינים והיסטוריה==<br />
לפני הקמת המגדל היה במגרש אולם תצוגה ושירות של חברת [[צ'מפיון מוטורס]] ל[[כלי תחבורה|כלי רכב]] של [[סקודה]] ו[[אאודי]]. החל משנת [[2009]] הועברה הפעילות לאתרים אחרים ובמקביל הוקם מרכז שירות חדש ב[[פתח תקווה]]. בעלת המגרש, חברת אלייד נכסים, המחזיקה בצ'מפיון מוטורס, ביקשה להשביח את זכויות הבנייה שהתירו בניית מגדל בן 16 קומות, ובשנת [[2011]] אושרה [[תוכנית בניין עיר]] להקמת מגדל בן כ-39 קומות{{הערה|שם=תוכנית}}, כשנה לאחר התחלת עבודות הבנייה.<br />
<br />
היקף הבנייה בפרויקט עומד על כ-50,000 [[מטר רבוע]], על מגרש של שמונה [[דונם]]{{הערה|{{TheMarker|רז סמולסקי|מגדל רכשה שליש ממגדל צ'מפיון מוטורס בבני ברק ב-70 מיליון שקל|1.604983}}|שם=מגדל}}. בבסיס המגדל נבנו חמש קומות [[חניון|חניה]], אף שבמקור היו אמורות להיות שש קומות חנייה, כיוון שבקומה השישית נבנה גן עם צמחייה על חשבון השטחים המיועדים לחנייה. מעל קומות החניון וקומת הגן ישנן חמש קומות מסד ומעליהן נבנו 30 קומות משרדים בשטח ממוצע של 1,600 מטר רבוע. בנוסף לחמש קומות החנייה בבסיס הבניין נבנו שלוש קומות חנייה תת-קרקעיות.<br />
<br />
הבניין עוצב כך שנראה כאילו חלקו המערבי הלבן והרחב "מחבק" את חלקו המזרחי הצר והשחור (ראו בתמונה).<br />
<br />
תוך כדי בניית המגדל בשנת 2011, רכשה חברת הביטוח [[מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים|מגדל]] שליש מהבעלות במגדל תמורת 70 מיליון שקל והפכה לשותפה בהמשך מימון בנייתו{{הערה|שם=מגדל}}.<br />
<br />
בקומת הכניסה של הבניין נבנה מרכז מסחרי. נכון ל-2016, הוא מאכלס בית קפה אחד בלבד.<br />
<br />
== סדר הקומות במגדל ==<br />
* (-3) - מפלס חנייה -3<br />
* (-2) - מפלס חנייה -2<br />
* (-1) - מפלס חנייה -1<br />
* E - לובי, מרכז מסחרי, אולמות תצוגה<br />
* 1 - מפלס חנייה +1<br />
* 2 - מפלס חנייה +2<br />
* 3 - מפלס חנייה +3<br />
* 4 - מפלס חנייה +4<br />
* 5 - מפלס חנייה +5<br />
* 6 - קומת הגן<br />
* קומות מסד 11 - 15<br />
* קומות משרדים 16 - 44<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* [http://www.3bc.co.il/#!champion-motors-tower/cze5 מגדל צ'מפיון מוטורס], באתר [[BBC - בני ברק ביזנס סנטר]]<br />
* {{בניין באתר גורדי השחקים העולמי|champion-tower-bnei-brak-israel}}<br />
*[http://www.urian.co.il/אדריכלות/בניין-צמפיון-בני-ברק/ מידע אודות המגדל], מגזין דומוס<br />
<br />
{{ש}}<br />
<gallery><br />
קובץ:Bney Brak 10.09.11 006.jpg|המגדל בבניה, ספטמבר 2011<br />
קובץ:Champion Tower 31.03.12.jpg|המגדל בבניה, מרץ 2012<br />
קובץ:New skyscraper in Bnei Brak at night-01.jpg|המגדל בלילה, דצמבר 2013<br />
קובץ:Champion Tower Bnei Brak 201408.JPG|המגדל ב-[[2014]]<br />
</gallery><br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}<br />
<br />
{{ש}}<br />
{{מסגרת תמונה כיוון|{{גורדי שחקים בישראל}}|מרכז}}<br />
<br />
{{Coord|32|5|54|N|34|49|41|E|type:landmark|display=title}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישראל: גורדי שחקים|צ'מפיון מוטורס, מגדל]]<br />
[[קטגוריה:בני ברק: מבנים]]<br />
{{קרד}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%A6%27%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A1&diff=500544מגדל צ'מפיון מוטורס2018-08-29T16:49:50Z<p>יהודה 1: יבוא מויקיפדיה העברית ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ChampionTowerBneiBrak.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מגדל צ'מפיון מוטורס, מבט מ[[צפון]], [[2014]]]]<br />
'''מגדל צ'מפיון מוטורס''' הוא [[גורד שחקים]] ברחוב ששת הימים ב[[בני ברק]] שגובהו כ-160 [[מטר]]ים{{הערה|ב[[תוכנית בניין עיר]] [http://www.mmi.gov.il/IturTabot/taba4.asp?MsTochnit=%E1%E1%2F815&kod=6100 בב/815] הותרה בנייה לגובה של עד 172.7 מטרים מעל [[גובה פני הים]] וגובה הקרקע עומד על כ-10 מטרים|שם=תוכנית}}. עם חנוכתו בשנת [[2013]] הוא היה הבניין החמישי בגובהו ב[[ישראל]]. הבניין הוא חלק מ[[אזור תעשייה]] [[BBC - בני ברק ביזנס סנטר]].<br />
<br />
==מאפיינים והיסטוריה==<br />
לפני הקמת המגדל היה במגרש אולם תצוגה ושירות של חברת [[צ'מפיון מוטורס]] ל[[כלי תחבורה|כלי רכב]] של [[סקודה]] ו[[אאודי]]. החל משנת [[2009]] הועברה הפעילות לאתרים אחרים ובמקביל הוקם מרכז שירות חדש ב[[פתח תקווה]]. בעלת המגרש, חברת אלייד נכסים, המחזיקה בצ'מפיון מוטורס, ביקשה להשביח את זכויות הבנייה שהתירו בניית מגדל בן 16 קומות, ובשנת [[2011]] אושרה [[תוכנית בניין עיר]] להקמת מגדל בן כ-39 קומות{{הערה|שם=תוכנית}}, כשנה לאחר התחלת עבודות הבנייה.<br />
<br />
היקף הבנייה בפרויקט עומד על כ-50,000 [[מטר רבוע]], על מגרש של שמונה [[דונם]]{{הערה|{{TheMarker|רז סמולסקי|מגדל רכשה שליש ממגדל צ'מפיון מוטורס בבני ברק ב-70 מיליון שקל|1.604983}}|שם=מגדל}}. בבסיס המגדל נבנו חמש קומות [[חניון|חניה]], אף שבמקור היו אמורות להיות שש קומות חנייה, כיוון שבקומה השישית נבנה גן עם צמחייה על חשבון השטחים המיועדים לחנייה. מעל קומות החניון וקומת הגן ישנן חמש קומות מסד ומעליהן נבנו 30 קומות משרדים בשטח ממוצע של 1,600 מטר רבוע. בנוסף לחמש קומות החנייה בבסיס הבניין נבנו שלוש קומות חנייה תת-קרקעיות.<br />
<br />
הבניין עוצב כך שנראה כאילו חלקו המערבי הלבן והרחב "מחבק" את חלקו המזרחי הצר והשחור (ראו בתמונה).<br />
<br />
תוך כדי בניית המגדל בשנת 2011, רכשה חברת הביטוח [[מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים|מגדל]] שליש מהבעלות במגדל תמורת 70 מיליון שקל והפכה לשותפה בהמשך מימון בנייתו{{הערה|שם=מגדל}}.<br />
<br />
בקומת הכניסה של הבניין נבנה מרכז מסחרי. נכון ל-2016, הוא מאכלס בית קפה אחד בלבד.<br />
<br />
== סדר הקומות במגדל ==<br />
* (-3) - מפלס חנייה -3<br />
* (-2) - מפלס חנייה -2<br />
* (-1) - מפלס חנייה -1<br />
* E - לובי, מרכז מסחרי, אולמות תצוגה<br />
* 1 - מפלס חנייה +1<br />
* 2 - מפלס חנייה +2<br />
* 3 - מפלס חנייה +3<br />
* 4 - מפלס חנייה +4<br />
* 5 - מפלס חנייה +5<br />
* 6 - קומת הגן<br />
* קומות מסד 11 - 15<br />
* קומות משרדים 16 - 44<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* [http://www.3bc.co.il/#!champion-motors-tower/cze5 מגדל צ'מפיון מוטורס], באתר [[BBC - בני ברק ביזנס סנטר]]<br />
* {{בניין באתר גורדי השחקים העולמי|champion-tower-bnei-brak-israel}}<br />
*[http://www.urian.co.il/אדריכלות/בניין-צמפיון-בני-ברק/ מידע אודות המגדל], מגזין דומוס<br />
<br />
{{ש}}<br />
<gallery><br />
קובץ:Bney Brak 10.09.11 006.jpg|המגדל בבניה, ספטמבר 2011<br />
קובץ:Champion Tower 31.03.12.jpg|המגדל בבניה, מרץ 2012<br />
קובץ:New skyscraper in Bnei Brak at night-01.jpg|המגדל בלילה, דצמבר 2013<br />
קובץ:Champion Tower Bnei Brak 201408.JPG|המגדל ב-[[2014]]<br />
</gallery><br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}<br />
<br />
{{ש}}<br />
{{מסגרת תמונה כיוון|{{גורדי שחקים בישראל}}|מרכז}}<br />
<br />
{{Coord|32|5|54|N|34|49|41|E|type:landmark|display=title}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישראל: גורדי שחקים|צ'מפיון מוטורס, מגדל]]<br />
[[קטגוריה:בני ברק: מבנים]]</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9A&diff=500540המכלול:בקשת טיפול בערך2018-08-29T16:38:34Z<p>יהודה 1: /* בקשת זירוז */</p>
<hr />
<div>{{המכלול:בקשת טיפול בערך/פתיח}}<br />
<br />
== [[העולם הבא]] ==<br />
<br />
בקשת טיפול<br />
{{בוצע}}--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 16:05, 19 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[ירושלים]] ==<br />
:{{א|משה ברמן}} {{בוצע}} הערך דורש שכתוב מקיף. טיפול זה לא מתאפשר כעת.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ב באב ה'תשע"ח 12:47, 24 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[פונדמנטליזם]] ==<br />
{{א|א. בן יעקב}}{{בוצע}}--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 01:38, 25 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[דוד אברהמסון]] ==<br />
{{א|MusiCode}} {{בוצע}}--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 01:35, 25 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[דן גרטלר]] ==<br />
<br />
אם אפשר לטפל בערך תודה [[משתמש:איש חסיד|איש חסיד]] ([[שיחת משתמש:איש חסיד|שיחה]]) 15:50, 26 ביולי 2018 (IDT)<br />
:{{א|איש חסיד}} {{טופל}} פיסקה אחת הוסרה. אם חסר לך משהו תוכל לשאול ב[[שיחה:דן גרטלר|דף השיחה]].--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ד באב ה'תשע"ח 16:23, 26 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[מייקל ג'קסון]] ==<br />
נא לפתוח<br />
:{{א|David baba|בטוח}} שצריך אותו? הוא חסום בנטפרי (גם בויקיפדיה לפני המעבר למכלול).--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט"ו באב ה'תשע"ח 11:02, 27 ביולי 2018 (IDT)<br />
:: [[משתמש:David baba]] בוצע חלקי--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 01:49, 29 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[ישראל דגן]] ==<br />
{{בוצע}}--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 01:35, 29 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
== ספורט אתגרי ==<br />
<br />
נא לבדוק. [[משתמש:ישראל-משה|ישראל-משה]] ([[שיחת משתמש:ישראל-משה|שיחה]]) 20:10, 5 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
:{{טופל}}--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באב ה'תשע"ח 19:03, 8 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
<br />
== פסיכואנליזה ==<br />
<br />
אודה על קידום טיפול בערך.<br />
:{{טופל}}--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • א' באלול ה'תשע"ח 13:43, 12 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
<br />
== ספר הזהר ==<br />
<br />
אם אפשר לזרז את הטיפול --[[משתמש:רבי עקיבא|רבי עקיבא]] ([[שיחת משתמש:רבי עקיבא|שיחה]]) 14:31, 12 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[ארנולד שוורצנגר]] ==<br />
<br />
מחיקה מהירה--[[משתמש:יוצר15|יוצר15]] ([[שיחת משתמש:יוצר15|שיחה]]) 17:10, 12 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
:{{א|יוצר15}}, מה כוונתך? [[משתמש:מוטיאל|מוטיאל]] ([[שיחת משתמש:מוטיאל|שיחה]]) 17:23, 12 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[מזבח הר עיבל]] ==<br />
<br />
אבקש אישור לערוך את הערך.<br />
עסקתי בעניין בעת האחרונה.<br />
--[[משתמש:פתחיה|פתחיה]] ([[שיחת משתמש:פתחיה|שיחה]]) 16:59, 19 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
::[[משתמש:פתחיה|פתחיה]] היקר, ייבאתי [[טיוטה:הר עיבל|לכאן]] את הערך כמו שהוא בויקיפדיה, תערוך אותו, כשתשלים יהיה ניתן להעביר אותו לערך, בהצלחה רבה, ותודה על תרומתך המבורכות למכלול.--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 17:04, 19 באוגוסט 2018 (IDT) <br />
::תודה לך [[משתמש:יוסף|יוסף]], בקשתי הייתה לערך [[מזבח הר עיבל]] שחשף פרופ' [[אדם זרטל]] בשנת 1983, לא להר עיבל. [[משתמש:פתחיה|פתחיה]] ([[שיחת משתמש:פתחיה|שיחה]]) 17:11, 19 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
::: {{א|פתחיה}}, {{בוצע}}, [[משתמש:שרגא|שרגא]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[File:Candle icon.png|25px|נר נשמה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> ט' באלול ה'תשע"ח • 18:45 (IDT)<br />
<br />
==[[נוגה]] ==<br />
<br />
תודה רבה!! {{לא חתם|מ}}<br />
:{{א|מ}}, {{בוצע}}, [[משתמש:שרגא|שרגא]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[File:Candle icon.png|25px|נר נשמה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> י' באלול ה'תשע"ח • 16:32 (IDT)<br />
<br />
== [[בקר הבית]] ==<br />
{{א|משהגולד}}{{טופל}}--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 17:09, 26 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
<br />
== בקשת זירוז ==<br />
<br />
אם אפשר לזרז את הטיפול. תודה. {{לא חתם|אברהם קצנלבוגן}}<br />
:{{א|אברהם קצנלבוגן}}, לא ציינת באיזה ערך ברצונך שנטפל. [[משתמש:מוטיאל|מוטיאל]] ([[שיחת משתמש:מוטיאל|שיחה]]) 16:13, 29 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
::{{א|אברהם קצנלבוגן|יש}} להעתיק את כותרת הדף שעליו אתה מבקש זירוז. אחרת אי אפשר לדעת על מה מדובר. נראה לי שצריך לעשות תיקון בתבנית--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ט באלול ה'תשע"ח 19:34, 29 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
:::כעת ראיתי שהתבנית בסדר. אם אתה רוצה שיטפלו בערך מסויים לחץ בו על הכפתור "יצירת בקשה לזירוז הטיפול"--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ט באלול ה'תשע"ח 19:38, 29 באוגוסט 2018 (IDT).</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9A&diff=500536המכלול:בקשת טיפול בערך2018-08-29T16:34:04Z<p>יהודה 1: /* בקשת זירוז */</p>
<hr />
<div>{{המכלול:בקשת טיפול בערך/פתיח}}<br />
<br />
== [[העולם הבא]] ==<br />
<br />
בקשת טיפול<br />
{{בוצע}}--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 16:05, 19 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[ירושלים]] ==<br />
:{{א|משה ברמן}} {{בוצע}} הערך דורש שכתוב מקיף. טיפול זה לא מתאפשר כעת.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ב באב ה'תשע"ח 12:47, 24 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[פונדמנטליזם]] ==<br />
{{א|א. בן יעקב}}{{בוצע}}--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 01:38, 25 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[דוד אברהמסון]] ==<br />
{{א|MusiCode}} {{בוצע}}--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 01:35, 25 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[דן גרטלר]] ==<br />
<br />
אם אפשר לטפל בערך תודה [[משתמש:איש חסיד|איש חסיד]] ([[שיחת משתמש:איש חסיד|שיחה]]) 15:50, 26 ביולי 2018 (IDT)<br />
:{{א|איש חסיד}} {{טופל}} פיסקה אחת הוסרה. אם חסר לך משהו תוכל לשאול ב[[שיחה:דן גרטלר|דף השיחה]].--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ד באב ה'תשע"ח 16:23, 26 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[מייקל ג'קסון]] ==<br />
נא לפתוח<br />
:{{א|David baba|בטוח}} שצריך אותו? הוא חסום בנטפרי (גם בויקיפדיה לפני המעבר למכלול).--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט"ו באב ה'תשע"ח 11:02, 27 ביולי 2018 (IDT)<br />
:: [[משתמש:David baba]] בוצע חלקי--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 01:49, 29 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[ישראל דגן]] ==<br />
{{בוצע}}--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 01:35, 29 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
== ספורט אתגרי ==<br />
<br />
נא לבדוק. [[משתמש:ישראל-משה|ישראל-משה]] ([[שיחת משתמש:ישראל-משה|שיחה]]) 20:10, 5 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
:{{טופל}}--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באב ה'תשע"ח 19:03, 8 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
<br />
== פסיכואנליזה ==<br />
<br />
אודה על קידום טיפול בערך.<br />
:{{טופל}}--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • א' באלול ה'תשע"ח 13:43, 12 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
<br />
== ספר הזהר ==<br />
<br />
אם אפשר לזרז את הטיפול --[[משתמש:רבי עקיבא|רבי עקיבא]] ([[שיחת משתמש:רבי עקיבא|שיחה]]) 14:31, 12 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[ארנולד שוורצנגר]] ==<br />
<br />
מחיקה מהירה--[[משתמש:יוצר15|יוצר15]] ([[שיחת משתמש:יוצר15|שיחה]]) 17:10, 12 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
:{{א|יוצר15}}, מה כוונתך? [[משתמש:מוטיאל|מוטיאל]] ([[שיחת משתמש:מוטיאל|שיחה]]) 17:23, 12 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[מזבח הר עיבל]] ==<br />
<br />
אבקש אישור לערוך את הערך.<br />
עסקתי בעניין בעת האחרונה.<br />
--[[משתמש:פתחיה|פתחיה]] ([[שיחת משתמש:פתחיה|שיחה]]) 16:59, 19 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
::[[משתמש:פתחיה|פתחיה]] היקר, ייבאתי [[טיוטה:הר עיבל|לכאן]] את הערך כמו שהוא בויקיפדיה, תערוך אותו, כשתשלים יהיה ניתן להעביר אותו לערך, בהצלחה רבה, ותודה על תרומתך המבורכות למכלול.--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 17:04, 19 באוגוסט 2018 (IDT) <br />
::תודה לך [[משתמש:יוסף|יוסף]], בקשתי הייתה לערך [[מזבח הר עיבל]] שחשף פרופ' [[אדם זרטל]] בשנת 1983, לא להר עיבל. [[משתמש:פתחיה|פתחיה]] ([[שיחת משתמש:פתחיה|שיחה]]) 17:11, 19 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
::: {{א|פתחיה}}, {{בוצע}}, [[משתמש:שרגא|שרגא]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[File:Candle icon.png|25px|נר נשמה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> ט' באלול ה'תשע"ח • 18:45 (IDT)<br />
<br />
==[[נוגה]] ==<br />
<br />
תודה רבה!! {{לא חתם|מ}}<br />
:{{א|מ}}, {{בוצע}}, [[משתמש:שרגא|שרגא]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[File:Candle icon.png|25px|נר נשמה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> י' באלול ה'תשע"ח • 16:32 (IDT)<br />
<br />
== [[בקר הבית]] ==<br />
{{א|משהגולד}}{{טופל}}--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 17:09, 26 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
<br />
== בקשת זירוז ==<br />
<br />
אם אפשר לזרז את הטיפול. תודה. {{לא חתם|אברהם קצנלבוגן}}<br />
:{{א|אברהם קצנלבוגן}}, לא ציינת באיזה ערך ברצונך שנטפל. [[משתמש:מוטיאל|מוטיאל]] ([[שיחת משתמש:מוטיאל|שיחה]]) 16:13, 29 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
::{{א|אברהם קצנלבוגן|יש}} להעתיק את כותרת הדף שעליו אתה מבקש זירוז. אחרת אי אפשר לדעת על מה מדובר. נראה לי שצריך לעשות תיקון בתבנית--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ט באלול ה'תשע"ח 19:34, 29 באוגוסט 2018 (IDT)</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9A&diff=500527המכלול:בקשת טיפול בערך2018-08-29T16:28:34Z<p>יהודה 1: גם מהדף הזה ראוי להימחק</p>
<hr />
<div>{{המכלול:בקשת טיפול בערך/פתיח}}<br />
<br />
== [[העולם הבא]] ==<br />
<br />
בקשת טיפול<br />
{{בוצע}}--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 16:05, 19 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[ירושלים]] ==<br />
:{{א|משה ברמן}} {{בוצע}} הערך דורש שכתוב מקיף. טיפול זה לא מתאפשר כעת.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ב באב ה'תשע"ח 12:47, 24 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[פונדמנטליזם]] ==<br />
{{א|א. בן יעקב}}{{בוצע}}--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 01:38, 25 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[דוד אברהמסון]] ==<br />
{{א|MusiCode}} {{בוצע}}--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 01:35, 25 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[דן גרטלר]] ==<br />
<br />
אם אפשר לטפל בערך תודה [[משתמש:איש חסיד|איש חסיד]] ([[שיחת משתמש:איש חסיד|שיחה]]) 15:50, 26 ביולי 2018 (IDT)<br />
:{{א|איש חסיד}} {{טופל}} פיסקה אחת הוסרה. אם חסר לך משהו תוכל לשאול ב[[שיחה:דן גרטלר|דף השיחה]].--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ד באב ה'תשע"ח 16:23, 26 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[מייקל ג'קסון]] ==<br />
נא לפתוח<br />
:{{א|David baba|בטוח}} שצריך אותו? הוא חסום בנטפרי (גם בויקיפדיה לפני המעבר למכלול).--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט"ו באב ה'תשע"ח 11:02, 27 ביולי 2018 (IDT)<br />
:: [[משתמש:David baba]] בוצע חלקי--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 01:49, 29 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[ישראל דגן]] ==<br />
{{בוצע}}--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 01:35, 29 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
== ספורט אתגרי ==<br />
<br />
נא לבדוק. [[משתמש:ישראל-משה|ישראל-משה]] ([[שיחת משתמש:ישראל-משה|שיחה]]) 20:10, 5 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
:{{טופל}}--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • כ"ח באב ה'תשע"ח 19:03, 8 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
<br />
== פסיכואנליזה ==<br />
<br />
אודה על קידום טיפול בערך.<br />
:{{טופל}}--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • א' באלול ה'תשע"ח 13:43, 12 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
<br />
== ספר הזהר ==<br />
<br />
אם אפשר לזרז את הטיפול --[[משתמש:רבי עקיבא|רבי עקיבא]] ([[שיחת משתמש:רבי עקיבא|שיחה]]) 14:31, 12 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[ארנולד שוורצנגר]] ==<br />
<br />
מחיקה מהירה--[[משתמש:יוצר15|יוצר15]] ([[שיחת משתמש:יוצר15|שיחה]]) 17:10, 12 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
:{{א|יוצר15}}, מה כוונתך? [[משתמש:מוטיאל|מוטיאל]] ([[שיחת משתמש:מוטיאל|שיחה]]) 17:23, 12 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
<br />
== [[מזבח הר עיבל]] ==<br />
<br />
אבקש אישור לערוך את הערך.<br />
עסקתי בעניין בעת האחרונה.<br />
--[[משתמש:פתחיה|פתחיה]] ([[שיחת משתמש:פתחיה|שיחה]]) 16:59, 19 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
::[[משתמש:פתחיה|פתחיה]] היקר, ייבאתי [[טיוטה:הר עיבל|לכאן]] את הערך כמו שהוא בויקיפדיה, תערוך אותו, כשתשלים יהיה ניתן להעביר אותו לערך, בהצלחה רבה, ותודה על תרומתך המבורכות למכלול.--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 17:04, 19 באוגוסט 2018 (IDT) <br />
::תודה לך [[משתמש:יוסף|יוסף]], בקשתי הייתה לערך [[מזבח הר עיבל]] שחשף פרופ' [[אדם זרטל]] בשנת 1983, לא להר עיבל. [[משתמש:פתחיה|פתחיה]] ([[שיחת משתמש:פתחיה|שיחה]]) 17:11, 19 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
::: {{א|פתחיה}}, {{בוצע}}, [[משתמש:שרגא|שרגא]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[File:Candle icon.png|25px|נר נשמה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> ט' באלול ה'תשע"ח • 18:45 (IDT)<br />
<br />
==[[נוגה]] ==<br />
<br />
תודה רבה!! {{לא חתם|מ}}<br />
:{{א|מ}}, {{בוצע}}, [[משתמש:שרגא|שרגא]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[File:Candle icon.png|25px|נר נשמה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> י' באלול ה'תשע"ח • 16:32 (IDT)<br />
<br />
== [[בקר הבית]] ==<br />
{{א|משהגולד}}{{טופל}}--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 17:09, 26 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
<br />
== בקשת זירוז ==<br />
<br />
אם אפשר לזרז את הטיפול. תודה. {{לא חתם|אברהם קצנלבוגן}}<br />
:{{א|אברהם קצנלבוגן}}, לא ציינת באיזה ערך ברצונך שנטפל. [[משתמש:מוטיאל|מוטיאל]] ([[שיחת משתמש:מוטיאל|שיחה]]) 16:13, 29 באוגוסט 2018 (IDT)</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9F/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9F&diff=500510שיחת המכלול:סינון/מדיניות הסינון2018-08-29T12:22:15Z<p>יהודה 1: /* תיארוך סותרת תורה */</p>
<hr />
<div>{{/פתיח}}<br />
<!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד --><br />
<br />
.<br />
==אישים ציונים==<br />
כיצד אנו אמורים להתייחס לערכים על אישים ציונים המפרטים פחות או יותר כך: גדל בחדר בבית חרדי אורתודוכסי אביו היה נכד צאצא ל... יצא/התחיל ללמוד/נמשך להשכלה/מדעים התחיל להתלבש בלבוש אירופאי וכן על זה הדרך, ובכלל על כל פרטי הציונות,<br />
<br />
דוגמאות - [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A5 כאן] [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%22%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%A9_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A5 וכאן], היות ומבצע הייבוא בעיצומו והנני נתקל בערכי אישים שכאלו בכל כמה דקות אבקש את תגובתכם בהקדם האפשרי. [[משתמש:שרגא|שרגא]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[File:Candle icon.png|25px|נר נשמה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> ל' בסיוון ה'תשע"ח •<br />
{{ש}}{{א|ועדה רוחנית המכלול|לתשובתכם}} המהירה, אודה. [[משתמש:שרגא|שרגא]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[File:Candle icon.png|25px|נר נשמה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> א' בתמוז ה'תשע"ח • 14:18 (IDT)<br />
:{{ציטוטון|גדל בחדר בבית חרדי אורתודוכסי אביו היה נכד צאצא ל... יצא/התחיל ללמוד/נמשך להשכלה/מדעים התחיל להתלבש בלבוש אירופאי וכן על זה הדרך, ובכלל על כל פרטי הציונות, וכדומה}} - צורת הסינון היא [[המכלול:סינון/מדריך סינון#אין צורך בשינוי כעת]]<br />
:[[משתמש:שרגא|אבל]] יש [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A5 בערכים] [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%22%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%A9_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A5 הנ"ל] בעיות אחרות שדורשות סינון עם תבנית סינון, לדוגמה-<br />
:{{ציטוטון| ב-[[1891]] התפרסם ספרו "העבריה והיהודיה", בו השווה את דיני האישות במקרא לאלו של התלמוד וניסה להראות כי ההלכה היהודית שאפה להביא לשוויון בין הגברים לנשים ובכך מתבטא המוסר היהודי.}}--[[משתמש:ועדה רוחנית המכלול|ועדה רוחנית המכלול]] ([[שיחת משתמש:ועדה רוחנית המכלול|שיחה]]) 20:11, 14 ביוני 2018 (IDT)<br />
::{{טופל}}, [[משתמש:שרגא|שרגא]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[File:Candle icon.png|25px|נר נשמה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> ד' בתמוז ה'תשע"ח • 11:11 (IDT)<br />
== הדף חסום בנטפרי ==<br />
<br />
לכבוד ה{{א|ועדה רוחנית המכלול|ועדה הרוחנית}}, אני לא יכול לבדוק את המדיניות בגלל שזה חסום. אולי תתקנו את זה שהרובוט לא יחסום את המילים שמצויות כאן כדוגמא.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ב' בתמוז ה'תשע"ח • [[משתמש:יהודה 1/שיתופיות|בואו נבנה את המכלול ביחד]] 21:24, 14 ביוני 2018 (IDT)<br />
:עדיין?--[[משתמש:ועדה רוחנית המכלול|ועדה רוחנית המכלול]] ([[שיחת משתמש:ועדה רוחנית המכלול|שיחה]]) 01:49, 15 ביוני 2018 (IDT)<br />
::{{א|ועדה רוחנית המכלול|כן}}--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' בתמוז ה'תשע"ח • [[משתמש:יהודה 1/שיתופיות|בואו נבנה את המכלול ביחד]] 09:37, 17 ביוני 2018 (IDT)<br />
:::{{א|ועדה רוחנית המכלול|עדיין}}... אולי יש עוד משהו חוץ מבטבלה. [[משתמש:שרגא|שרגא]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[File:Candle icon.png|25px|נר נשמה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> ד' בתמוז ה'תשע"ח • 11:11 (IDT)<br />
::::{{א|ועדה רוחנית המכלול|אתן}} כאן קישורים לפיסקאות חסומות. (יגיע לעריכות קוד מקור שלהם).<br />
*[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9F/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9F&action=edit&section=1]<br />
*[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9F/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9F&action=edit&section=5]<br />
*[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9F/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9F&action=edit&section=17]<br />
*[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9F/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9F&action=edit&section=18]<br />
*[http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9F/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9F&action=edit&section=40]<br />
--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' בתמוז ה'תשע"ח • [[משתמש:יהודה 1/שיתופיות|בואו נבנה את המכלול ביחד]] 11:54, 17 ביוני 2018 (IDT)<br />
:אפשר להגיע לפיסקאות אחרות על ידי שינוי המספר בסוף שורת הכתובת.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ד' בתמוז ה'תשע"ח • [[משתמש:יהודה 1/שיתופיות|בואו נבנה את המכלול ביחד]] 11:55, 17 ביוני 2018 (IDT)<br />
::{{א|ועדה רוחנית המכלול|לידיע}}{{א|יהודה 1|תכם}}, הדפים [[המכלול:סינון/מדיניות הסינון|מדיניות הסינון]] ו[[המכלול:סינון/מדיניות הסינון/מונחים וניסוחים|מונחים ונסוחים]], נפתחו גם למשתמשי נטפרי, {{שכוייח}}----[[משתמש:שרגא|שרגא]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[File:Candle icon.png|25px|נר נשמה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> ז' בתמוז ה'תשע"ח • 10:52 (IDT)<br />
<br />
== הערה על הניסוח ==<br />
<br />
"עובדות או דעות המבטאות כפירה" אני חושב שאין "עובדות המבטאות כפירה" אלא הצגת דעות של כפירה בניסוח מטעה כאילו הם עובדות. או שהעובדה היא שפלוני כופר. (האם כזה דבר גם צריך לסנן?)--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ט' בתמוז ה'תשע"ח • [[משתמש:יהודה 1/שיתופיות|בואו נבנה את המכלול ביחד]] 11:53, 22 ביוני 2018 (IDT)<br />
<br />
== תרבות ובידור ==<br />
<br />
האם סופרים כדוגמה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%9D_%D7%A7%D7%9C%D7%A0%D7%A1%D7%99 טום קלנסי] אמורים להיות במכלול או לנעול כתרבות ובידור?eli shteinman 14:38, 2 באוגוסט 2018 (IDT)<br />
:{{א|Eli shteinman|לכאורה}}, סופרי מדע בדיוני ועוד בערך מפורט שכזה עם תיאור כל הדמויות זה תרבות ובידור אלא אם כן תרצה לסנן זאת היטב היטב, [[משתמש:שרגא|שרגא]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[File:Candle icon.png|25px|נר נשמה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> כ"א באב ה'תשע"ח • 14:41 (IDT)<br />
<br />
== תיארוך סותרת תורה ==<br />
<br />
לענ"ד לא ניתן להתייחס למליארדי שנים של כדור הארץ או של כוכבים כסותרות את התורה. התורה הקד' מחשיבה ליום התרחשות של בוקר וערב ושנה למחזור שמשי ועונות השנה. להבדיל - המדע מתייחסת ליום כפרק זמן של 86,400 שניות אטומיות ולשנה כפרק זמן של 31,557,600 שניות אטומיות. אין הוכחה מהתורה לאורך ששת ימי בראשית לפי השעון האטומי, אלא לעובדה שהיו שש פעמים ערב ובוקר (היערות דבש כותב שמיום רביעי עד יום שישי עבר חצי שנה). כמו כן, חז"ל ומפרשי התורה כותבים שהכל נברא ביום הראשון וסודרו בששת הימים. אין הוכחה מהתורה למשך היום הראשון אליו מתייחסת התורה בשני הפסוקים הראשונים, שהרי עדיין לא היה ערב ובוקר לפני שנבראו האור והחושך וממילא עדיין לא התחיל מספר הימים.<br />
מאידך, מספר שנים המתייחס לבריות ולאנושות יש לראות בהם כסתירה לתורה.<br />
כמו כן, לפי חז"ל והמסורה הבית השני עמד 420 שנה. לפי ספרי ההיסטוריה הבית השני עמד מעל 600 שנה. רב סעדיה גאון כותב בספר האמונות והדעות סוף מאמר ח ששכתוב ההיסטוריה על ידי אומות העולם נעשה כדי ליישב את האמונה הנוצרית. לענ"ד מספר שנים הנוגד לחז"ל והמסורה בעניין זה היא סתירה לתורה ויש לשנות אותה.<br />
:{{א|מנסה לערוך|זה כבר}} נידון באריכות, והוכרע שיש לסנן עם תבנית סינון. אם יש לקבל את זה בצורה כל שהיא זה יתוקן בשלבים הבאים. שים לב שהרעיון שלך, גם אם הוא נכון הוא לא מתאים בכל מקום. וכן יש להתייחס גם לדעות החולקות על זה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • י"ח באלול ה'תשע"ח 15:22, 29 באוגוסט 2018 (IDT)</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%99%D7%A2%D7%93_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99&diff=500354תבנית:יעד יומי2018-08-29T10:31:05Z<p>יהודה 1: </p>
<hr />
<div>{{#תנאי:{{{מלא=כן}}}|{{מסגרת|יישור=מרכז|<small>'''{{צבע גופן|אפור|היעד היומי של}}'''</small>{{ש}}'''<small>[[המכלול:מבצע ייבוא וסינון|מבצע הייבוא הגדול]]</small>'''{{התקדמות|{{#חשב: {{מספר ערכים:R}}-125084}}|1000}}{{ש}}<small>{{צבע גופן|אפור|אתמול היו במכלול}}</small>{{ש}}{{צבע גופן|אפור|<small>125,084 ערכים</small>}}{{ש}}<small>{{צבע גופן|אפור|היעד היומי להיום</small>}} {{ש}}<small>{{צבע גופן|אפור|{{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx}} הוא:</small>}}{{ש}}{{צבע גופן|אפור|<small>126,084 ערכים</small>}}{{ש}}<small>{{צבע גופן|אפור|עכשיו יש במכלול}}</small>{{ש}}{{צבע גופן|אפור|<small>{{מספר ערכים}} ערכים}}|{{התקדמות|{{#חשב: {{מספר ערכים:R}}-71255}}|1000}}}}</small><br />
}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2_%D7%99%D7%99%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9F&diff=500353המכלול:מבצע ייבוא וסינון2018-08-29T10:28:41Z<p>יהודה 1: /* יעדים יומיים */</p>
<hr />
<div><br />
{{סינון/ניווט}}<br />
'''מבצע ייבוא וסינון''' הוא מיזם מיוחד של פעילות מואצת, על מנת ליבוא למכלול ולסנן את כל ויקיפדיה העברית עד חנוכה תשע"ט.<br />
<br />
לשם הגשמת היעד השאפתני יצא המכלול במבצע ענק! החל מכ"ט סיוון ועד ב' טבת (נר שמיני של חנוכה) בכל יום נסנן במכלול 1000 ערכים!, במהלך תקופת הייבוא, נשתדל לרכז את כל המשאבים לשם הגשמת מטרה זו.<br />
<br />
===יעדי המבצע===<br />
#החל מתחילת המבצע כ"ח סיוון תשע"ח, ועד לסופו בנר שמיני של חנוכה - יבוא וסינון של 1000 ערכים כל יום.<br />
<br />
#עד סוף חנוכה תשע"ט, יבוא כל ויקיפדיה העברית למכלול, תוך סינון כל התכנים הבעייתיים, והגשה לקוראי המכלול את כל התוכן הויקיפדי כשהוא נקי ומסונן.<br />
<br />
#עד סוף חנוכה תשע"ט, סיווג כל התכנים הבעיתים הדורשים 'תיקון כבד', במטרה לתקנם ולכתבם מחדש באספקלריה תורנית בשלב השני של מערך הסינון.<br />
<br />
===יעדים יומיים===<br />
בתחילת המבצע היה במכלול 66,855 ערכים. היום יש {{מספר ערכים}} ערכים.{{ש}}<br />
<br />
{| class="mw-collapsible wikitable" style="background-color: #FFFFF0; width:100%"<br />
|יום למבצע<br />
|תאריך<br />
|יום בשבוע<br />
|מספר ערכים בסוף היום<br />
|סטטוס עמידה ביעד<br />
|יעד ערכים יומי<br />
|-<br />
|1<br />
|כ"ט סיוון<br />
|יום ג'<br />
|67,155<br />
|{{וי}} <br />
|300<br />
|-<br />
|2<br />
|ל' סיוון<br />
|יום ד'<br />
|67,655<br />
|{{וי}} <br />
|500<br />
|-<br />
|3<br />
|א' תמוז<br />
|יום ה'<br />
|68,355 <br />
|{{וי}} <br />
|700<br />
|-<br />
|4<br />
|ב' תמוז<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|69,255 <br />
|{{וי}} <br />
|יתרות: 200<br />
|-<br />
|5<br />
|ד' תמוז<br />
|יום א'<br />
|70,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|6<br />
|ה' תמוז<br />
|יום ב'<br />
|71,255 <br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|7<br />
|ו' תמוז<br />
|יום ג'<br />
|72,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|8<br />
|ז' תמוז<br />
|יום ד'<br />
|73,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|9<br />
|ח' תמוז<br />
|יום ה'<br />
|74,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|10<br />
|ט' תמוז<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|75,255<br />
|{{וי}}<br />
|יתרות: 1000<br />
|-<br />
|11<br />
|י"א תמוז<br />
|יום א'<br />
|76,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|12<br />
|י"ב תמוז<br />
|יום ב'<br />
|77,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|13<br />
|י"ג תמוז<br />
|יום ג'<br />
|78,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|14<br />
|י"ד תמוז<br />
|יום ד'<br />
|79,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|15<br />
|ט"ו תמוז<br />
|יום ה'<br />
|80,255 <br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|16<br />
|ט"ז תמוז<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|81,255<br />
|{{וי}}<br />
|יתרות: 1000<br />
|-<br />
|17<br />
|י"ח תמוז (צום)<br />
|יום א'<br />
|82,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|18<br />
|י"ט תמוז<br />
|יום ב'<br />
|83,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|19<br />
|כ' תמוז<br />
|יום ג'<br />
|84,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|20<br />
|כ"א תמוז<br />
|יום ד'<br />
|85,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|21<br />
|כ"ב תמוז<br />
|יום ה'<br />
|86,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|22<br />
|כ"ג תמוז<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|87,255<br />
|{{וי}}<br />
|יתרות: 1000<br />
|-<br />
|23<br />
|כ"ה תמוז<br />
|יום א'<br />
|88,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|24<br />
|כ"ו תמוז<br />
|יום ב'<br />
|89,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|25<br />
|כ"ז תמוז<br />
|יום ג'<br />
|90,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|26<br />
|כ"ח תמוז<br />
|יום ד'<br />
|91,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|27<br />
|כ"ט תמוז<br />
|יום ה'<br />
|92,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|28<br />
|א' אב<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|93,255<br />
|{{וי}}<br />
|יתרות: 1000<br />
|-<br />
|29<br />
|ג' אב<br />
|יום א'<br />
|94,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|30<br />
|ד' אב<br />
|יום ב'<br />
|95,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|31<br />
|ה' אב<br />
|יום ג'<br />
|96,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|32<br />
|ו' אב<br />
|יום ד'<br />
|97,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|33<br />
|ז' אב<br />
|יום ה'<br />
|98,255<br />
| rowspan="2" |{{וי}}<br />
| rowspan="2" |1000<br />
|-<br />
|34<br />
|ח' ט' י' אב<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|98,906<br />
|-<br />
|35<br />
|י"א אב<br />
|יום ב'<br />
|99,906<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|36<br />
|י"ב אב<br />
|יום ג'<br />
|100,906<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|37<br />
|י"ג אב<br />
|יום ד'<br />
| 101,424<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|38<br />
|י"ד אב<br />
|יום ה'<br />
| 102,424<br />
| rowspan="2" |{{וי}}<br />
| rowspan="2" |1000<br />
|-<br />
|39<br />
|ט"ו אב<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|102,829<br />
|-<br />
|40<br />
|י"ז אב<br />
|יום א'<br />
|103,829<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|41<br />
|י"ח אב<br />
|יום ב'<br />
|104,829<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|42<br />
|י"ט אב<br />
|יום ג'<br />
|105,829<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|43<br />
|כ' אב<br />
|יום ד'<br />
|106,706<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|44<br />
|כ"א אב<br />
|יום ה'<br />
|107,411 <br />
| rowspan="2" |{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|45<br />
|כ"ב אב<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|107,740<br />
|יתרות לשבוע הבא:40<br />
|-<br />
|46<br />
|כ"ד אב<br />
|יום א'<br />
|108,740<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|47<br />
|כ"ה אב<br />
|יום ב'<br />
|109,740<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|48<br />
|כ"ו אב<br />
|יום ג'<br />
|110,740<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|49<br />
|כ"ז אב<br />
|יום ד'<br />
|111,366<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|50<br />
|כ"ח אב<br />
|יום ה'<br />
|112,366<br />
| rowspan="2" |{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|51<br />
|כ"ט אב<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|112,587<br />
|יתרות לשבוע הבא:21<br />
|-<br />
|52<br />
|א' אלול<br />
|יום א'<br />
|113,587<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|53<br />
|ב' אלול<br />
|יום ב'<br />
|114,587<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|54<br />
|ג' אלול<br />
|יום ג'<br />
|115,587<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|55<br />
|ד' אלול<br />
|יום ד'<br />
|116,587<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|56<br />
|ה' אלול<br />
|יום ה'<br />
|117,587<br />
| rowspan="2" |{{וי}}<br />
| rowspan="2" |1000<br />
|-<br />
|57<br />
|ו' אלול<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|117,653<br />
|-<br />
|58<br />
|ח' אלול<br />
|יום א'<br />
|118,590<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|59<br />
|ט' אלול<br />
|יום ב'<br />
|119,590 <br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|60<br />
|י' אלול<br />
|יום ג'<br />
|120,010<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|61<br />
|י"א אלול<br />
|יום ד'<br />
|121,022<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|62<br />
|י"ב אלול<br />
|יום ה'<br />
| rowspan="2" |122,084 <br />
| rowspan="2" |{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|63<br />
|י"ג אלול<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|יתרות לשבוע הבא: <br />
|-<br />
|64<br />
|ט"ו אלול<br />
|יום א'<br />
|122,084<br />
|{{וי}}<br />
|,1000<br />
|-<br />
|65<br />
|ט"ז אלול<br />
|יום ב'<br />
|123,084<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|66<br />
|י"ז אלול<br />
|יום ג'<br />
|124,084<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|67<br />
|י"ח אלול<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|{{התקדמות|{{#חשב: {{מספר ערכים:R}}-125084 }}|1000}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|68<br />
|י"ט אלול<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|69<br />
|כ' אלול<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|70<br />
|כ"ב אלול<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|71<br />
|כ"ג אלול<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|72<br />
|כ"ד אלול<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|73<br />
|כ"ה אלול<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|74<br />
|כ"ו אלול<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|75<br />
|כ"ז אלול<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|76<br />
|ג' תשרי (צום)<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|77<br />
|ד' תשרי<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|78<br />
|ה' תשרי<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|79<br />
|ז' תשרי<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|80<br />
|ח' תשרי<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|81<br />
|י"א תשרי<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|82<br />
|ט"ז תשרי (א' דחוה'מ)<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|83<br />
|י"ז תשרי (ב' דחוה'מ)<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|84<br />
|י"ח תשרי (ג' דחוה'מ)<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|85<br />
|י"ט תשרי (ד' דחוה'מ)<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|86<br />
|כ"ג תשרי (אסרו חג)<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|87<br />
|כ"ד תשרי<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|88<br />
|כ"ה תשרי<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|89<br />
|כ"ו תשרי<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|90<br />
|כ"ח תשרי<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|91<br />
|כ"ט תשרי<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|92<br />
|ל' תשרי<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|93<br />
|א' חשוון<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|94<br />
|ב' חשוון<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|95<br />
|ג' חשוון<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|96<br />
|ה' חשוון<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|97<br />
|ו' חשוון<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|98<br />
|ז' חשוון<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|99<br />
|ח' חשוון<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|100<br />
|ט' חשוון<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|101<br />
|י' חשוון<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|102<br />
|י"ב חשוון<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|103<br />
|י"ג חשוון<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|104<br />
|י"ד חשוון<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|105<br />
|ט"ו חשוון<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|106<br />
|ט"ז חשוון<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|107<br />
|י"ז חשוון<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|108<br />
|י"ט חשוון<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|109<br />
|כ' חשוון<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|110<br />
|כ"א חשוון<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|111<br />
|כ"ב חשוון<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|112<br />
|כ"ג חשוון<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|113<br />
|כ"ד חשוון<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|114<br />
|כ"ו חשוון<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|115<br />
|כ"ז חשוון<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|116<br />
|כ"ח חשוון<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|117<br />
|כ"ט חשוון<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|118<br />
|ל' חשוון<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|119<br />
|א' כסלו<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|120<br />
|ג' כסלו<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|121<br />
|ד' כסלו<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|122<br />
|ה' כסלו<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|123<br />
|ו' כסלו<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|124<br />
|ז' כסלו<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|125<br />
|ח' כסלו<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|126<br />
|י' כסלו<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|127<br />
|י"א כסלו<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|128<br />
|י"ב כסלו<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|129<br />
|י"ג כסלו<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|130<br />
|י"ד כסלו<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|131<br />
|ט"ו כסלו<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|132<br />
|י"ז כסלו<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|133<br />
|י"ח כסלו<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|134<br />
|י"ט כסלו<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|135<br />
|כ' כסלו<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|136<br />
|כ"א כסלו<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|137<br />
|כ"ב כסלו<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|138<br />
|כ"ד כסלו<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|139<br />
|כ"ה כסלו<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|140<br />
|כ"ו כסלו<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|141<br />
|כ"ז כסלו<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|142<br />
|כ"ח כסלו<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|143<br />
|כ"ט כסלו<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|144<br />
|א' טבת<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|145<br />
|ב' טבת<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|}<br />
<br />
===פעילות המשתתפים במבצע===<br />
המשתתפים במבצע יפעלו לייבוא וסינון ערכים מויקיפדיה בהתאם למדיניות הייבוא והסינון. נשתדל כלנו לעמוד ביעד היומי של אלף ערכים.<br />
<br />
דרך הפעילות יכולה יכולה להיעשות באופן אקראי או באופן מסודר<br />
*ניתן לבחור ערך אקראי מויקיפדיה [[W:He:מיוחד:דף אקראי|כאן]], אחר כך אפשר להמשיך לקישורים שבאותו דף.<br />
*ניתן לבחור אות ולרוקן אותה מויקיפדיה באופן מסודר [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D מכאן]<br />
*ניתן לבחור נושא ולרוקן את הקטגוריות שלו באופן מסודר [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA מכאן]<br />
*ניתן ליבא ולסנן לפי בקשות קוראי המכלול [[המכלול:בקשת ערך|כאן]]<br />
*ניתן לייבא ולסנן במסגרת הכחלת ערכים בעמוד הראשי היומי. קישור "אדום" (לא קיים), צורם הוא בכל מקום. אבל בעמוד ראשי, הבעייתיות שבו גדולה. כולנו רוצים לראות את העמוד הראשי שלנו "מוכחל". מטרת המיזם היא לייבא את כל הערכים החסרים במכלול שהקישור אליהם מופיע בעמוד הראשי. ערכים אלו מוצגים בטקסט אדום, ועם ייבואם הם הופכים לכחולים - פעילים. סיימתם עם העמוד של היום? היכנסו ל[[המכלול:עמוד ראשי/מחר]]. סיימתם עם של מחר? רוצים להמשיך? היכנסו ל[[המכלול:עמוד ראשי/מחרתיים]]. סיימת עם של מחרתיים? ממשיכים? אל תצאו מהדף! פעלו לפי ההוראות: היכנסו ל[[עזרה:עריכת קוד מקור|עריכת קוד מקור]] > בקוד <nowiki>{{:עמוד ראשי|+2 day}}</nowiki> החליפו את הספרה {{קוד|2}} במספר הימים אותם אתם רוצים לדלג קדימה בתצוגת העמוד הראשי, אך עדיין אל תשמרו > לחצו על "תצוגה מקדימה". כעת תראו את הקישורים האדומים ותוכלו לטפל בהם כנדרש. רק זכרו והיזהרו לבל תשמרו את שינוי הספרה שביצעתם בדף [[המכלול:עמוד ראשי/מחרתיים]]. הוא בוצע רק בשביל הצגת הקישורים האדומים.<br />
<br />
*ניתן לייבא ולסנן את ערכי [[פורטל:ערכים בפרשה|"פרשת השבוע"]].<br />
<br />
====הפצת המבצע====<br />
המשתתפים במבצע יעזרו למכלולאים אחרים להבין את שיטת העבודה של הייבוא והסינון ויעודדו אותם לעזור במבצע.<br />
<br />
===משתתפים===<br />
(משתמש שבחר אות או קטגוריה, יציין אותה ליד שמו) <br />
{{משתמש משתתף במבצע ייבוא וסינון}}<br />
#אשתדל כל יום לפחות 10 ערכים, אתמקד לרוקן את הקטגוריות של ספורט--[[משתמש:נתנאל|נתנאל]] ([[שיחת משתמש:נתנאל|שיחה]]) 20:57, 12 ביוני 2018 (IDT)<br />
#מתחיל כרגע מהאות הראשונה של שמי: האות ש'. [[משתמש:שרגא|שרגא]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[File:Candle icon.png|25px|נר נשמה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> ל' בסיוון ה'תשע"ח • 21:47 (IDT)<br />
#קטגוריה ערים--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 22:28, 12 ביוני 2018 (IDT)<br />
#כל פעם שיטה אחרת. מי שמעוניין בערך מסויים יכול לכתוב לי בדף השיחה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ל' בסיוון ה'תשע"ח • [[משתמש:יהודה 1/שיתופיות|בואו נבנה את המכלול ביחד]] 22:35, 12 ביוני 2018 (IDT)<br />
#כל פעם שיטה אחרת --[[משתמש:ישראל יעקב|ישראל יעקב]] ([[שיחת משתמש:ישראל יעקב|שיחה]]) 23:49, 12 ביוני 2018 (IDT)<br />
#קטגוריות אקראיות. [[משתמש:מוטיאל|מוטיאל]] ([[שיחת משתמש:מוטיאל|שיחה]]) 23:57, 12 ביוני 2018 (IDT)<br />
#אקראי. [[משתמש:ישראל מאיר|ישראל מאיר]] ([[שיחת משתמש:ישראל מאיר|שיחה]]) 17:34, 13 ביוני 2018 (IDT)<br />
#אשתדל לעזור. כנ"ל [[משתמש:עם סגולה|עם סגולה]] ([[שיחת משתמש:עם סגולה|שיחה]]) 11:58, 14 ביוני 2018 (IDT)<br />
# מקווה למלאות את הערכים בבריאות הנפש בס"ד [[משתמש:מוח אחד|מוח אחד]] ([[שיחת משתמש:מוח אחד|שיחה]]) 22:40, 14 ביוני 2018 (IDT)<br />
#מייבא ערכים בעיקר מקטגוריות שמעניינות אותי (היתרון: צבירת ידע תוך כדי בדיקת הערך) --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]]) 01:12, 15 ביוני 2018 (IDT)<br />
# לקראת יום עיון בארכאולוגיה המתוכנן על ידי מטמוני ארץ, ערכי ארכאולוגיה, בל"נ כחמישים ערכים ביום. [[משתמש:אגודת מטמוני ארץ|אגודת מטמוני ארץ]] ([[שיחת משתמש:אגודת מטמוני ארץ|שיחה]]) 22:43, 19 ביוני 2018 (IDT)<br />
#ככל אשר יתן ה' בידי. [[משתמש:י. ברקוביץ|יעקב]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • י"ב בתמוז ה'תשע"ח • 12:32 (IDT)<br />
#אנסה לעזור [[משתמש:בן-ימין|בן-ימין]] ([[שיחת משתמש:בן-ימין|שיחה]]) 12:19, 1 ביולי 2018 (IDT)<br />
#משתדל לעזור אקראית. [[משתמש:איש יהודי|איש יהודי]] • [[שיחת משתמש:איש יהודי|שיחה]] • י"ב באב ה'תשע"ח • 19:30, 24 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
===מצב התקדמות כללי: ויקיפדיה - המכלול===<br />
{| class="wikitable"<br />
!{{רענון נתונים}}<br />
!מספר ערכים<br />
!%<br />
|-<br />
!ויקיפדיה<br />
!229,370<br />
!-<br />
|-<br />
|'''המכלול'''<br />
|'''{{מספר ערכים}}'''<br />
|'''{{#חשב: {{מספר ערכים:R}}/2000 round<br />
2}}'''<br />
|}<br />
{{התקדמות|{{מספר ערכים:R}}|200000}}<br />
===התנהלות בתקופת המבצע===<br />
במשך תקופת המבצע המכלולאים מתמקדים בייבוא וסינון, וקשה במקביל גם לפקח על תכנים חדשים. לכן בכל ערך חדש או בכל ערך שעבר שכתוב עריכה במשך תקופת הייבוא, בשעת הצורך כל מכלולאי יכול להסיף בו [[:קטגוריה:ביקורת עמיתים לאחר המבצע]]. <br />
<br />
כמו כן אם נפתח דיון חשוב באחד מדפי השיחה ויש לך דעה בעניין אבל אתה מבין שלא טוב כרגע לעכב את פעילות הייבוא והסינון ולהתעסק בדיון, פשוט שים שם {{תב|אחרי המבצע}} ותחתום את שמך, ותחתום את הדיון. דברים משמעותיים יקבעו אחרי המבצע. זה מתאים גם אם עולה בדעתך רעיון הצעה תוכל לציין אותה בקצרה בדף השיחה הרלוונטי ולשים {{תב|אחרי המבצע}}.<br />
כמו כן רצו על מנת שנוכל להיות יעילים ללא הסחות דעת והיגררות לדיונים מיגעים מומלץ במשך תקופת המבצע שלא להרבות בדיונים שלא בנושאי אספקלריה ומדיניות הסינון.</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2_%D7%99%D7%99%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9F&diff=500352המכלול:מבצע ייבוא וסינון2018-08-29T10:27:47Z<p>יהודה 1: /* יעדים יומיים */ עדכון</p>
<hr />
<div><br />
{{סינון/ניווט}}<br />
'''מבצע ייבוא וסינון''' הוא מיזם מיוחד של פעילות מואצת, על מנת ליבוא למכלול ולסנן את כל ויקיפדיה העברית עד חנוכה תשע"ט.<br />
<br />
לשם הגשמת היעד השאפתני יצא המכלול במבצע ענק! החל מכ"ט סיוון ועד ב' טבת (נר שמיני של חנוכה) בכל יום נסנן במכלול 1000 ערכים!, במהלך תקופת הייבוא, נשתדל לרכז את כל המשאבים לשם הגשמת מטרה זו.<br />
<br />
===יעדי המבצע===<br />
#החל מתחילת המבצע כ"ח סיוון תשע"ח, ועד לסופו בנר שמיני של חנוכה - יבוא וסינון של 1000 ערכים כל יום.<br />
<br />
#עד סוף חנוכה תשע"ט, יבוא כל ויקיפדיה העברית למכלול, תוך סינון כל התכנים הבעייתיים, והגשה לקוראי המכלול את כל התוכן הויקיפדי כשהוא נקי ומסונן.<br />
<br />
#עד סוף חנוכה תשע"ט, סיווג כל התכנים הבעיתים הדורשים 'תיקון כבד', במטרה לתקנם ולכתבם מחדש באספקלריה תורנית בשלב השני של מערך הסינון.<br />
<br />
===יעדים יומיים===<br />
בתחילת המבצע היה במכלול 66,855 ערכים. היום יש {{מספר ערכים}} ערכים.{{ש}}<br />
<br />
{| class="mw-collapsible wikitable" style="background-color: #FFFFF0; width:100%"<br />
|יום למבצע<br />
|תאריך<br />
|יום בשבוע<br />
|מספר ערכים בסוף היום<br />
|סטטוס עמידה ביעד<br />
|יעד ערכים יומי<br />
|-<br />
|1<br />
|כ"ט סיוון<br />
|יום ג'<br />
|67,155<br />
|{{וי}} <br />
|300<br />
|-<br />
|2<br />
|ל' סיוון<br />
|יום ד'<br />
|67,655<br />
|{{וי}} <br />
|500<br />
|-<br />
|3<br />
|א' תמוז<br />
|יום ה'<br />
|68,355 <br />
|{{וי}} <br />
|700<br />
|-<br />
|4<br />
|ב' תמוז<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|69,255 <br />
|{{וי}} <br />
|יתרות: 200<br />
|-<br />
|5<br />
|ד' תמוז<br />
|יום א'<br />
|70,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|6<br />
|ה' תמוז<br />
|יום ב'<br />
|71,255 <br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|7<br />
|ו' תמוז<br />
|יום ג'<br />
|72,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|8<br />
|ז' תמוז<br />
|יום ד'<br />
|73,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|9<br />
|ח' תמוז<br />
|יום ה'<br />
|74,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|10<br />
|ט' תמוז<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|75,255<br />
|{{וי}}<br />
|יתרות: 1000<br />
|-<br />
|11<br />
|י"א תמוז<br />
|יום א'<br />
|76,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|12<br />
|י"ב תמוז<br />
|יום ב'<br />
|77,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|13<br />
|י"ג תמוז<br />
|יום ג'<br />
|78,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|14<br />
|י"ד תמוז<br />
|יום ד'<br />
|79,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|15<br />
|ט"ו תמוז<br />
|יום ה'<br />
|80,255 <br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|16<br />
|ט"ז תמוז<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|81,255<br />
|{{וי}}<br />
|יתרות: 1000<br />
|-<br />
|17<br />
|י"ח תמוז (צום)<br />
|יום א'<br />
|82,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|18<br />
|י"ט תמוז<br />
|יום ב'<br />
|83,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|19<br />
|כ' תמוז<br />
|יום ג'<br />
|84,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|20<br />
|כ"א תמוז<br />
|יום ד'<br />
|85,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|21<br />
|כ"ב תמוז<br />
|יום ה'<br />
|86,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|22<br />
|כ"ג תמוז<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|87,255<br />
|{{וי}}<br />
|יתרות: 1000<br />
|-<br />
|23<br />
|כ"ה תמוז<br />
|יום א'<br />
|88,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|24<br />
|כ"ו תמוז<br />
|יום ב'<br />
|89,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|25<br />
|כ"ז תמוז<br />
|יום ג'<br />
|90,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|26<br />
|כ"ח תמוז<br />
|יום ד'<br />
|91,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|27<br />
|כ"ט תמוז<br />
|יום ה'<br />
|92,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|28<br />
|א' אב<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|93,255<br />
|{{וי}}<br />
|יתרות: 1000<br />
|-<br />
|29<br />
|ג' אב<br />
|יום א'<br />
|94,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|30<br />
|ד' אב<br />
|יום ב'<br />
|95,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|31<br />
|ה' אב<br />
|יום ג'<br />
|96,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|32<br />
|ו' אב<br />
|יום ד'<br />
|97,255<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|33<br />
|ז' אב<br />
|יום ה'<br />
|98,255<br />
| rowspan="2" |{{וי}}<br />
| rowspan="2" |1000<br />
|-<br />
|34<br />
|ח' ט' י' אב<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|98,906<br />
|-<br />
|35<br />
|י"א אב<br />
|יום ב'<br />
|99,906<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|36<br />
|י"ב אב<br />
|יום ג'<br />
|100,906<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|37<br />
|י"ג אב<br />
|יום ד'<br />
| 101,424<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|38<br />
|י"ד אב<br />
|יום ה'<br />
| 102,424<br />
| rowspan="2" |{{וי}}<br />
| rowspan="2" |1000<br />
|-<br />
|39<br />
|ט"ו אב<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|102,829<br />
|-<br />
|40<br />
|י"ז אב<br />
|יום א'<br />
|103,829<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|41<br />
|י"ח אב<br />
|יום ב'<br />
|104,829<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|42<br />
|י"ט אב<br />
|יום ג'<br />
|105,829<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|43<br />
|כ' אב<br />
|יום ד'<br />
|106,706<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|44<br />
|כ"א אב<br />
|יום ה'<br />
|107,411 <br />
| rowspan="2" |{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|45<br />
|כ"ב אב<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|107,740<br />
|יתרות לשבוע הבא:40<br />
|-<br />
|46<br />
|כ"ד אב<br />
|יום א'<br />
|108,740<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|47<br />
|כ"ה אב<br />
|יום ב'<br />
|109,740<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|48<br />
|כ"ו אב<br />
|יום ג'<br />
|110,740<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|49<br />
|כ"ז אב<br />
|יום ד'<br />
|111,366<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|50<br />
|כ"ח אב<br />
|יום ה'<br />
|112,366<br />
| rowspan="2" |{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|51<br />
|כ"ט אב<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|112,587<br />
|יתרות לשבוע הבא:21<br />
|-<br />
|52<br />
|א' אלול<br />
|יום א'<br />
|113,587<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|53<br />
|ב' אלול<br />
|יום ב'<br />
|114,587<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|54<br />
|ג' אלול<br />
|יום ג'<br />
|115,587<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|55<br />
|ד' אלול<br />
|יום ד'<br />
|116,587<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|56<br />
|ה' אלול<br />
|יום ה'<br />
|117,587<br />
| rowspan="2" |{{וי}}<br />
| rowspan="2" |1000<br />
|-<br />
|57<br />
|ו' אלול<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|117,653<br />
|-<br />
|58<br />
|ח' אלול<br />
|יום א'<br />
|118,590<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|59<br />
|ט' אלול<br />
|יום ב'<br />
|119,590 <br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|60<br />
|י' אלול<br />
|יום ג'<br />
|120,010<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|61<br />
|י"א אלול<br />
|יום ד'<br />
|121,022<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|62<br />
|י"ב אלול<br />
|יום ה'<br />
| rowspan="2" |122,084 <br />
| rowspan="2" |{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|63<br />
|י"ג אלול<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|יתרות לשבוע הבא: <br />
|-<br />
|64<br />
|ט"ו אלול<br />
|יום א'<br />
|122,084<br />
|{{וי}}<br />
|,1000<br />
|-<br />
|65<br />
|ט"ז אלול<br />
|יום ב'<br />
|123,084<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|66<br />
|י"ז אלול<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|{{וי}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|67<br />
|י"ח אלול<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|{{התקדמות|{{#חשב: {{מספר ערכים:R}}-125084 }}|1000}}<br />
|1000<br />
|-<br />
|68<br />
|י"ט אלול<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|69<br />
|כ' אלול<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|70<br />
|כ"ב אלול<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|71<br />
|כ"ג אלול<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|72<br />
|כ"ד אלול<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|73<br />
|כ"ה אלול<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|74<br />
|כ"ו אלול<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|75<br />
|כ"ז אלול<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|76<br />
|ג' תשרי (צום)<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|77<br />
|ד' תשרי<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|78<br />
|ה' תשרי<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|79<br />
|ז' תשרי<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|80<br />
|ח' תשרי<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|81<br />
|י"א תשרי<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|82<br />
|ט"ז תשרי (א' דחוה'מ)<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|83<br />
|י"ז תשרי (ב' דחוה'מ)<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|84<br />
|י"ח תשרי (ג' דחוה'מ)<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|85<br />
|י"ט תשרי (ד' דחוה'מ)<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|86<br />
|כ"ג תשרי (אסרו חג)<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|87<br />
|כ"ד תשרי<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|88<br />
|כ"ה תשרי<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|89<br />
|כ"ו תשרי<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|90<br />
|כ"ח תשרי<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|91<br />
|כ"ט תשרי<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|92<br />
|ל' תשרי<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|93<br />
|א' חשוון<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|94<br />
|ב' חשוון<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|95<br />
|ג' חשוון<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|96<br />
|ה' חשוון<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|97<br />
|ו' חשוון<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|98<br />
|ז' חשוון<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|99<br />
|ח' חשוון<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|100<br />
|ט' חשוון<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|101<br />
|י' חשוון<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|102<br />
|י"ב חשוון<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|103<br />
|י"ג חשוון<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|104<br />
|י"ד חשוון<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|105<br />
|ט"ו חשוון<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|106<br />
|ט"ז חשוון<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|107<br />
|י"ז חשוון<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|108<br />
|י"ט חשוון<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|109<br />
|כ' חשוון<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|110<br />
|כ"א חשוון<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|111<br />
|כ"ב חשוון<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|112<br />
|כ"ג חשוון<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|113<br />
|כ"ד חשוון<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|114<br />
|כ"ו חשוון<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|115<br />
|כ"ז חשוון<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|116<br />
|כ"ח חשוון<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|117<br />
|כ"ט חשוון<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|118<br />
|ל' חשוון<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|119<br />
|א' כסלו<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|120<br />
|ג' כסלו<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|121<br />
|ד' כסלו<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|122<br />
|ה' כסלו<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|123<br />
|ו' כסלו<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|124<br />
|ז' כסלו<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|125<br />
|ח' כסלו<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|126<br />
|י' כסלו<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|127<br />
|י"א כסלו<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|128<br />
|י"ב כסלו<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|129<br />
|י"ג כסלו<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|130<br />
|י"ד כסלו<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|131<br />
|ט"ו כסלו<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|132<br />
|י"ז כסלו<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|133<br />
|י"ח כסלו<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|134<br />
|י"ט כסלו<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|135<br />
|כ' כסלו<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|136<br />
|כ"א כסלו<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|137<br />
|כ"ב כסלו<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|138<br />
|כ"ד כסלו<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|139<br />
|כ"ה כסלו<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|140<br />
|כ"ו כסלו<br />
|יום ג'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|141<br />
|כ"ז כסלו<br />
|יום ד'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|142<br />
|כ"ח כסלו<br />
|יום ה'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|143<br />
|כ"ט כסלו<br />
|יום ו' ומוצ"ש<br />
|<br />
|<br />
|יתרות לשבוע הבא<br />
|-<br />
|144<br />
|א' טבת<br />
|יום א'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|-<br />
|145<br />
|ב' טבת<br />
|יום ב'<br />
|<br />
|<br />
|1000<br />
|}<br />
<br />
===פעילות המשתתפים במבצע===<br />
המשתתפים במבצע יפעלו לייבוא וסינון ערכים מויקיפדיה בהתאם למדיניות הייבוא והסינון. נשתדל כלנו לעמוד ביעד היומי של אלף ערכים.<br />
<br />
דרך הפעילות יכולה יכולה להיעשות באופן אקראי או באופן מסודר<br />
*ניתן לבחור ערך אקראי מויקיפדיה [[W:He:מיוחד:דף אקראי|כאן]], אחר כך אפשר להמשיך לקישורים שבאותו דף.<br />
*ניתן לבחור אות ולרוקן אותה מויקיפדיה באופן מסודר [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D מכאן]<br />
*ניתן לבחור נושא ולרוקן את הקטגוריות שלו באופן מסודר [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA מכאן]<br />
*ניתן ליבא ולסנן לפי בקשות קוראי המכלול [[המכלול:בקשת ערך|כאן]]<br />
*ניתן לייבא ולסנן במסגרת הכחלת ערכים בעמוד הראשי היומי. קישור "אדום" (לא קיים), צורם הוא בכל מקום. אבל בעמוד ראשי, הבעייתיות שבו גדולה. כולנו רוצים לראות את העמוד הראשי שלנו "מוכחל". מטרת המיזם היא לייבא את כל הערכים החסרים במכלול שהקישור אליהם מופיע בעמוד הראשי. ערכים אלו מוצגים בטקסט אדום, ועם ייבואם הם הופכים לכחולים - פעילים. סיימתם עם העמוד של היום? היכנסו ל[[המכלול:עמוד ראשי/מחר]]. סיימתם עם של מחר? רוצים להמשיך? היכנסו ל[[המכלול:עמוד ראשי/מחרתיים]]. סיימת עם של מחרתיים? ממשיכים? אל תצאו מהדף! פעלו לפי ההוראות: היכנסו ל[[עזרה:עריכת קוד מקור|עריכת קוד מקור]] > בקוד <nowiki>{{:עמוד ראשי|+2 day}}</nowiki> החליפו את הספרה {{קוד|2}} במספר הימים אותם אתם רוצים לדלג קדימה בתצוגת העמוד הראשי, אך עדיין אל תשמרו > לחצו על "תצוגה מקדימה". כעת תראו את הקישורים האדומים ותוכלו לטפל בהם כנדרש. רק זכרו והיזהרו לבל תשמרו את שינוי הספרה שביצעתם בדף [[המכלול:עמוד ראשי/מחרתיים]]. הוא בוצע רק בשביל הצגת הקישורים האדומים.<br />
<br />
*ניתן לייבא ולסנן את ערכי [[פורטל:ערכים בפרשה|"פרשת השבוע"]].<br />
<br />
====הפצת המבצע====<br />
המשתתפים במבצע יעזרו למכלולאים אחרים להבין את שיטת העבודה של הייבוא והסינון ויעודדו אותם לעזור במבצע.<br />
<br />
===משתתפים===<br />
(משתמש שבחר אות או קטגוריה, יציין אותה ליד שמו) <br />
{{משתמש משתתף במבצע ייבוא וסינון}}<br />
#אשתדל כל יום לפחות 10 ערכים, אתמקד לרוקן את הקטגוריות של ספורט--[[משתמש:נתנאל|נתנאל]] ([[שיחת משתמש:נתנאל|שיחה]]) 20:57, 12 ביוני 2018 (IDT)<br />
#מתחיל כרגע מהאות הראשונה של שמי: האות ש'. [[משתמש:שרגא|שרגא]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[File:Candle icon.png|25px|נר נשמה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> ל' בסיוון ה'תשע"ח • 21:47 (IDT)<br />
#קטגוריה ערים--[[משתמש:יוסף|יוסף]] ([[שיחת משתמש:יוסף|שיחה]]) 22:28, 12 ביוני 2018 (IDT)<br />
#כל פעם שיטה אחרת. מי שמעוניין בערך מסויים יכול לכתוב לי בדף השיחה.--[[משתמש:יהודה 1|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 1|שיחה]] • ל' בסיוון ה'תשע"ח • [[משתמש:יהודה 1/שיתופיות|בואו נבנה את המכלול ביחד]] 22:35, 12 ביוני 2018 (IDT)<br />
#כל פעם שיטה אחרת --[[משתמש:ישראל יעקב|ישראל יעקב]] ([[שיחת משתמש:ישראל יעקב|שיחה]]) 23:49, 12 ביוני 2018 (IDT)<br />
#קטגוריות אקראיות. [[משתמש:מוטיאל|מוטיאל]] ([[שיחת משתמש:מוטיאל|שיחה]]) 23:57, 12 ביוני 2018 (IDT)<br />
#אקראי. [[משתמש:ישראל מאיר|ישראל מאיר]] ([[שיחת משתמש:ישראל מאיר|שיחה]]) 17:34, 13 ביוני 2018 (IDT)<br />
#אשתדל לעזור. כנ"ל [[משתמש:עם סגולה|עם סגולה]] ([[שיחת משתמש:עם סגולה|שיחה]]) 11:58, 14 ביוני 2018 (IDT)<br />
# מקווה למלאות את הערכים בבריאות הנפש בס"ד [[משתמש:מוח אחד|מוח אחד]] ([[שיחת משתמש:מוח אחד|שיחה]]) 22:40, 14 ביוני 2018 (IDT)<br />
#מייבא ערכים בעיקר מקטגוריות שמעניינות אותי (היתרון: צבירת ידע תוך כדי בדיקת הערך) --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]]) 01:12, 15 ביוני 2018 (IDT)<br />
# לקראת יום עיון בארכאולוגיה המתוכנן על ידי מטמוני ארץ, ערכי ארכאולוגיה, בל"נ כחמישים ערכים ביום. [[משתמש:אגודת מטמוני ארץ|אגודת מטמוני ארץ]] ([[שיחת משתמש:אגודת מטמוני ארץ|שיחה]]) 22:43, 19 ביוני 2018 (IDT)<br />
#ככל אשר יתן ה' בידי. [[משתמש:י. ברקוביץ|יעקב]] • [[שיחת משתמש:י. ברקוביץ|שיחה]] • י"ב בתמוז ה'תשע"ח • 12:32 (IDT)<br />
#אנסה לעזור [[משתמש:בן-ימין|בן-ימין]] ([[שיחת משתמש:בן-ימין|שיחה]]) 12:19, 1 ביולי 2018 (IDT)<br />
#משתדל לעזור אקראית. [[משתמש:איש יהודי|איש יהודי]] • [[שיחת משתמש:איש יהודי|שיחה]] • י"ב באב ה'תשע"ח • 19:30, 24 ביולי 2018 (IDT)<br />
<br />
===מצב התקדמות כללי: ויקיפדיה - המכלול===<br />
{| class="wikitable"<br />
!{{רענון נתונים}}<br />
!מספר ערכים<br />
!%<br />
|-<br />
!ויקיפדיה<br />
!229,370<br />
!-<br />
|-<br />
|'''המכלול'''<br />
|'''{{מספר ערכים}}'''<br />
|'''{{#חשב: {{מספר ערכים:R}}/2000 round<br />
2}}'''<br />
|}<br />
{{התקדמות|{{מספר ערכים:R}}|200000}}<br />
===התנהלות בתקופת המבצע===<br />
במשך תקופת המבצע המכלולאים מתמקדים בייבוא וסינון, וקשה במקביל גם לפקח על תכנים חדשים. לכן בכל ערך חדש או בכל ערך שעבר שכתוב עריכה במשך תקופת הייבוא, בשעת הצורך כל מכלולאי יכול להסיף בו [[:קטגוריה:ביקורת עמיתים לאחר המבצע]]. <br />
<br />
כמו כן אם נפתח דיון חשוב באחד מדפי השיחה ויש לך דעה בעניין אבל אתה מבין שלא טוב כרגע לעכב את פעילות הייבוא והסינון ולהתעסק בדיון, פשוט שים שם {{תב|אחרי המבצע}} ותחתום את שמך, ותחתום את הדיון. דברים משמעותיים יקבעו אחרי המבצע. זה מתאים גם אם עולה בדעתך רעיון הצעה תוכל לציין אותה בקצרה בדף השיחה הרלוונטי ולשים {{תב|אחרי המבצע}}.<br />
כמו כן רצו על מנת שנוכל להיות יעילים ללא הסחות דעת והיגררות לדיונים מיגעים מומלץ במשך תקופת המבצע שלא להרבות בדיונים שלא בנושאי אספקלריה ומדיניות הסינון.</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%A1%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%98&diff=500351תסמונת סוואנט2018-08-29T10:21:00Z<p>יהודה 1: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>'''תסמונת סוואנט''' הוא שמה של תופעה רפואית{{הבהרה|על פי הוויקיפדיה האנגלית לא מדובר באבחנה רפואית}} המתבטאת כאשר אדם בעל [[גיוון עצבי|שונות נוירולוגית]], כגון [[הספקטרום האוטיסטי|אוטיזם]], מבטא יכולות מנטליות יוצאות מגדר הרגיל (הן עבור אנשים [[נוירוטיפיקל]]ים והן עבור אנשים עם שונות נוירולוגית דומה לשלו), לעיתים קרובות בפעולות [[גאון חישוב|חישוב]], אבל לעיתים ב[[אומנות (תרבות)|אמנות]], כגון [[ציור]] ו[[מוזיקה]]. תסמונת הסוואנט היא ממשפחת תופעות "[[שוטה עילוי|השוטה העילוי]]"{{מקור}} - מצב בו רוב מתפקודיו המנטליים של אדם מסוים נמוכים מהנורמה עד כדי [[נכות]], וחלק מסוים מתפקודיו המנטליים גבוה מהנורמה עד כדי [[גאונות]]{{הערה|1=המונח "שוטה עילוי" לקוח מתרגום ספרו של [[אוליבר סאקס]], [[האיש שחשב שאשתו היא כובע]].}}. סוואנט (savant) היא מילה לועזית שמקורה ב[[צרפתית]] ופירושה הוא '''מלומד'''. שם זה החליף את שם התסמונת העתיק מסוף [[המאה ה-19]] שהיה "תסמונת האידיוט הגאון"{{מקור}}.<br />
<br />
תסמונת סוואנט היא נדירה במיוחד ולפי ההערכות היא מתרחשת באחד למיליון אנשים, והיא נדירה עוד יותר בקרב נשים. התיעוד הרפואי הראשון של התסמונת צוין ב-1783.<br />
<br />
כיום, סביר להניח, שקיימים רק כמאה בעלי תסמונת שבבעלותם יכולות יוצאות דופן בתחום המנטלי{{מקור}}.<br />
<br />
== יכולות ==<br />
תסמונת הסוואנט מתגלה בדרך כלל בשנות הילדות, ונמצאת אצל ילדים אוטיסטים מסוימים.<br />
<br />
לרוב הלוקים בתסמונת יש יכולות מנטליות נרחבות, הקרויות כישורים נלווים. הם זוכרים בעל פה [[עובדה|עובדות]], [[מספר]]ים, [[לוחית רישוי|לוחיות רישוי]], [[מפה|מפות]] ורשימות ארוכות של תוצאות [[ספורט]] ו[[מזג אוויר]].<br />
גאונים מסוימים יכולים לזכור ולשחזר קטעים ארוכים של מוזיקה, מספרים או מלל. מתועד היטב מקרה של זוג תאומים אוטיסטים שתוך דקות ספורות ידעו אם מספר בן 7 ספרות הוא ראשוני{{הערה|1=סאקס, האיש שחשב שאשתו היא כובע}}.<br />
<br />
כישורים נוספים אפשריים בלוקים בתסמונת כוללים:<br />
*הערכת מרחק מדויקת באמצעות התבוננות<br />
*חישוב היום ב[[שבוע]] בהינתן [[תאריך]] מסוים בטווח של עשרות אלפי שנים<br />
*הערכה מדויקת של חלוף ה[[זמן]], ללא התבוננות ב[[שעון]]<br />
<br />
הסיבה ליכולותיהם הגבוהות של בעלי התסמונת אינה ידועה. לחלקם יש שוני עצבי מובהק, אבל ה[[מוח]]ות של רובם הם נורמליים מבחינה [[אנטומיה|אנטומית]] ו[[פיזיולוגיה|פיזיולוגית]].<br />
<br />
קיימת גם "תסמונת הסוואנט הנרכשת" שבה אדם מפתח יכולות פנומנליות בתחום הציור, הנגינה או חישוב וכדומה, לאחר פגיעה מוחית הנוצרת במקרים כגון [[שיטיון]], [[זעזוע מוח]] או [[שבץ]]. תופעה זו נדירה ביותר בספרות הרפואית. גם גירוי חשמלי או מגנטי שמעורר או מדכא אזורים מסוימים במוח יכול ליצור באנשים מסוימים כישורים שכליים או אמנותיים יוצאי דופן.<br />
<br />
== בעלי תסמונת סוואנט מפורסמים ==<br />
[[קובץ:Daniel Tammet at Reykjavik University.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[דניאל טאמט]], המצטיין בחישוב מתמטי, זיכרון סדרתי ולמידת שפות, לוקה ב[[תסמונת אספרגר]]]]<br />
{{תמונה חילופית|[[קובץ:Temple Grandin at TED.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[טמפל גרנדין]], חוקרת [[התנהגות בעלי חיים]], לוקה ב[[הספקטרום האוטיסטי|אוטיזם]]]]}}<br />
{{טורים|מספר=2|תוכן=<br />
*[[סטיבן וילטשייר]], צייר בריטי אוטיסט<br />
*[[דניאל טאמט]], גאון אוטיסט בתפקוד גבוה מ[[בריטניה]]<br />
*[[ז'יל טראין]], אמן צרפתי אוטיסט. יוצר ה[[עיר]] הדמיונית [[אורביל]]<br />
*[[טמפל גרנדין]], חוקרת [[התנהגות בעלי חיים]], מעצבת [[בית מטבחיים|משחטות]] וסופרת [[מדע פופולרי]] שהתעשרה בזכות כישרונותיה<br />
*[[קיושי ימשיטה]], צייר יפני, בעל לקות דיבור קלה וגיוון עצבי. זיכרונו החזותי יוצא הדופן איפשר לו לצייר במשכנו שבטוקיו נופים ודמויות שונים שראה במסעותיו ביפן<br />
*[[קים פיק]] (נחשב בעבר לאוטיסט, אך בהמשך התגלה כי הוא לוקה בתסמונת אחרת), גאון אמריקאי בעל [[זיכרון חזותי]] יוצא דופן, בהשראתו נעשה הסרט "[[איש הגשם]]"<br />
*[[היקארי אואה]] [[מלחין]] יפני בעל [[עיכוב התפתחותי]]<br />
*[[ג'בדיה בקסטון]], גאון חישוב אמריקאי<br />
*[[טוני דה-בלויס]], [[מוזיקאי]] אמריקאי עיוור ואוטיסט<br />
*[[סת' פ. הנרייט]], [[משורר]]ת ו[[סופר]]ת הונגרייה אוטיסטית<br />
*[[תום העיוור]], [[פסנתרן]] אמריקאי עיוור ומוגבל בשכלו, משנות ה-60 של [[המאה התשע עשרה]]<br />
*[[ריצ'רד ואורו]], אמן סקוטי אוטיסט<br />
*[[ג'ורג' וידנר]], גאון אוטיסט אמריקאי. אמן עם יכולות חישוב וחישוב תאריכים<br />
*[[לזלי למקה]], מוזיקאי אמריקאי עיוור ובעל פגיעה מוחית<br />
*[[ג'ונתן לרמן]], אמן אמריקאי אוטיסט<br />
*[[גוטפריד מינד]], אמן שווייצרי אוטיסט מ[[המאה ה-18]]<br />
*[[ויטו מנגיאמלה]], גאון חישוב סיציליאני<br />
*[[טריסטאן מנדוזה]], גאון [[מרימבה]] פיליפיני אוטיסט<br />
*[[טים נאב]], אמן רוסי משנות ה-1830, נודע בכשרונו הקוביסטי ובמדידה מדויקת של זוויות<br />
*[[ג'רלד ניופורט]], אוטיסט אמריקאי, גיבור הסרט "מוצרט והלוויתן"<br />
*[[מאט סאבאג']], פסנתרן [[ג'אז]] אמריקאי אוטיסט<br />
*[[ג'יימס הנרי פולן]], בריטי [[חרש אילם]] (הגאון ממוסד ארלסווד)<br />
*[[מונטי פיקרן]], יצרן שעונים אמריקאי אוטיסט<br />
*[[דרק פרבציני]], פסנתרן בריטי עיוור ואוטיסט<br />
*[[אלונזו קלמנס]], [[פסל (מקצוע)|פסל]] אמריקאי.<br />
}}<br />
<br />
{{סינון/פסקה|מקורי=<br />
{{כותרת| אזכורים תרבותיים |2}}<br />
* ב[[סרט קולנוע|סרט]] "[[איש הגשם]]", שזכה בארבעה [[פרס אוסקר|פרסי אוסקר]], ובו מגלם [[דסטין הופמן]] דמות של גאון אוטיסט.<br />
* ב[[סרט קולנוע|סרט]] "[[קיוב (סרט)|קיוב]]" מופיעה דמותו של קאזן, אוטיסט גאון המסוגל לחשב גורמים ראשוניים של מספרים גדולים.<br />
* הספר [[המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה]] מאת [[מארק האדון]], שגיבורו הוא נער בן 15 הלוקה כפי הנראה ב[[אוטיזם בתפקוד גבוה]] או ב[[תסמונת אספרגר]].<br />
* ב[[סדרת טלוויזיה|סדרת הטלוויזיה]] "[[פלאש פורוורד]]" מופיעה דמותו של גבריאל מקדו, אוטיסט גאון המסוגל לזכור בצורה מושלמת תמונות ואירועים שראה.<br />
* [http://www.sf-f.org.il/story_841 מהירות החושך], ספרה של [[אליזבת מון]].<br />
* ב[[סרט קולנוע|סרט]] "[[קוד פרוץ]]" מופיעה דמותו של ילד אוטיסט המסוגל לפענח בשניות טקסט ש[[קריפטוגרפיה|הוצפן]] באמצעות קוד מורכב.<br />
* ב[[אנימה (הנפשה)|סדרת האנימה]] "[[זנקיו נו טרור]]" שתי הדמויות הראשיות לוקות בתסמונת סוואנט.<br />
* ה[[סרט קולנוע|סרט]] "[[רואה החשבון]]" שגיבורו הוא [[אוטיזם בתפקוד גבוה|אוטיסט בתפקוד גבוה]] שעובד כ[[רואה חשבון]] גאון.<br />
* ב[[סדרת טלוויזיה|סדרת הטלוויזיה]] "[[הרופא הטוב]]" שגיבורה הוא אוטיסט בתפקוד גבוה שעובד כרופא בבית החולים "סן חוזה".<br />
<br />
|סיווג=תרבות|סיווג משנה=תרבות ובידור<br />
|בסיסי=<br />
|מבוגר=}}<br />
== ראו גם ==<br />
*[[תסמונת אספרגר]]<br />
*[[גאון חישוב]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://www1.snunit.k12.il/heb_journals/mada/334196.html גאון לדבר אחד], אתר סנונית; מתוך "מדע - עיתון מדעי לכל", כרך לג, 4<br />
* {{הידען|[[סיינטיפיק אמריקן]] ישראל|גאונות אקראית / דרולד א' טרֶפֶרט|random-genius-2212145|22 בדצמבר 2014}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תסמונות הקשת האוטיסטית]]<br />
[[קטגוריה:אינטליגנציה]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=תסמונת סוואנט|גרסה=22726446}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=500350צפת2018-08-29T10:12:32Z<p>יהודה 1: /* אוכלוסייה */ העברתי להערה. (ייתכן שצריך לנסח הכל בצורה אחרת)</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר בגליל|אחר=עיר מקראית בנגב|ראו=[[חורמה]]}}<br />
<!-- שימו לב: בערך זה שתי תבניות (בשם "בוט יישובים") המשמשות את בוט היישובים על מנת שיוכל לבצע עדכון אוטומטי, ולכן אין להסירם. לפרטים נוספים ראו [[תבנית:בוט יישובים]]. תודה.-->{{בוט יישובים/8000|1|<br />
|שם בערבית=صفد<br />
|סמל=[[קובץ:Coat of arms of Safed.svg|140px]]<br />
|דגל=<br />
|תמונה=[[קובץ:Safed1.jpg|250px]]<br />
|כתובית=<br />
|מקור קואורדינטות=תבנית|<br />
|ראש העיר=[[אילן שוחט]]<br />
|אתר אינטרנט=[http://www.zefat.muni.il אתר העירייה]<br />
}}<br />
<br />
[[קובץ:מפת העיר העתיקה של צפת.jpg|ממוזער|250px|מפת העיר העתיקה של צפת]]<br />
<br />
[[קובץ:סימטה בעיר העתיקה של צפת.jpg|ממוזער|250px|סימטה בעיר העתיקה של צפת]]<br />
<br />
[[קובץ:גשר העיר העתיקה - צפת.jpg|ממוזער|250px|גשר העיר העתיקה של צפת]]<br />
[[קובץ:צפת בשלג 1.jpg|ממוזער|צפת בשלג|250px]]<br />
[[קובץ:צפת בשלג.jpg|ממוזער|צפת בשלג|250px]]<br />
<br />
'''צְפַת''' היא [[עיר]] ב[[מחוז הצפון]] ב[[ישראל]], הנחשבת לבירת [[הגליל העליון]]. צפת שוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל, העיר ממוקמת על פסגות ההרים [[הר צפת|צפת]] ו[[הר כנען|כנען]] וצופה אל ימת [[הכנרת]] ממזרח ואל [[הר מירון|רכס הרי מירון]] במערב. גובה רוב העיר כ-850–900 מטר, אך היא כוללת גם את שכונת נוף כנרת שגובהה כ-500 מטר. צפת נמנית כאחת מ"[[ארבע ערי הקודש]]" שבהן התרכזו מרבית בני [[היישוב הישן]], מסוף [[ימי הביניים]] ועד סוף [[המאה ה-19]]. בדצמבר 2016 העיר מנתה 33,636 תושבים.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
===התקופה הקדומה===<br />
ב[[מצודת צפת]] נתגלו מערות קבורה מ[[ארץ ישראל בעת העתיקה#תקופת הברונזה|תקופת הברונזה]] - התיכונה והמאוחרת, [[האלף ה-2 לפנה"ס]]. במקום נמצאו ממצאים עשירים המיצגים רצף קבורה של 800 שנה{{הערה|שם=amizur|1=חגי עמיצור, '''סקירה כללית''', מתוך: '''צפת ואתריה''', עורכים: אלי שילר וגבריאל ברקאי, הוצאת ספרים אריאל, ירושלים, 2002}}. נמצאו עדויות לקיומו של יישוב במקום החל מ[[תקופת הברזל]] – כאשר צפת הייתה בתחום נחלת [[שבט נפתלי]] – ועד [[תקופת בית ראשון]] וה[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]]. עם חורבן ערי הגליל על ידי מלך אשור ב-[[732 לפנה"ס]] חדרה לאזור אוכלוסייה [[פיניקים|פיניקית]]. נמצאו מטבעות המעידים על קיומו של יישוב בצפת בתקופת [[אלכסנדר ינאי]] – המאות [[המאה ה-1 לפנה"ס|ה-1]] ו[[המאה ה-2 לפנה"ס|ה-2 לפנה"ס]].<br />
<br />
השם "צְפַת" מוזכר במקרא רק בהקשר של כיבוש עיר של [[שבט יהודה]]: "וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה, אֶת-שִׁמְעוֹן אָחִיו, וַיַּכּוּ, אֶת-הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת; וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הָעִיר חָרְמָה". צפת זו היא בנחלת שבט יהודה בדרום הארץ ולא בצפונה.({{תנ"ך|שופטים|א|יז|קצר=כן}}).<br />
<br />
[[יוסף בן מתתיהו]], בחיבורו [[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]] ספר ב', מתאר את ההכנות שהוא בתור מפקד הגליל ערך לקראת [[המרד הגדול]]. הוא ציפה כי הצבא [[הקיסרות הרומית|הרומאי]] שבא להכריע את המרד שפרץ בארץ ישראל, יגיע אליה מ[[סוריה]] ובתחילה ינסה לכבוש את הגליל. הוא מחליט לבצר ב[[גליל העליון]] את המקומות הבאים: "סלע [[עכברה|עכבּרה]] ואת צפת (במקור: Sepph סֶפְּף או){{הערה|1=יוסף בן מתתיהו, '''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים''' (תרגום [[יעקב נפתלי שמחוני|ד"ר י. נ. שמחוני]]), הוצאת מסדה, 1968 (עמ' 185)}} ואת ימנית{{הערה|1=לפי התרגום לעיל של שמחוני: (או יבנית) היא יבנאל בצפון נחלת שבט נפתלי או לפי מקור אחר חר' אבנית סמוך לבירייה }} ואת [[הר מירון|מירון]]". הסיבה לביצורה הוא מיקומה האסטרטגי הרם, היא שולטת על מעברי ההרים מסביב. על [[הר כנען]] בסמוך ל[[ביריה]] (כיום בתוך העיר) התקיים יישוב בשם [[יבנית]] ונקרא כיום "חירבת אבנית". ביבנית היה אחד מביצורי הגליל בתקופת המרד הגדול שבנה בן מתתיהו כמפקד הגליל, ומוזכר בפיוט הקלירי הנזכר כמקום מושבה של משמרת הכהנים '''אימר'''.<br />
<br />
לאחר [[חורבן בית שני]], משפחות הכוהנים ששרדו עזבו את ירושלים ועברו לגליל, שם הן חיו בקהילות קטנות השומרות על מנהגי כהונה וטהרה רבה. בין [[כ"ד משמרות כהונה]] מ[[ימי בית שני]] נמנה גם המשמר הי"ב, הוא: [[משמרת יקים]] או פשחור צפת.<br />
<br />
בתקופת ה[[תלמוד]] מוזכרת צפת בהקשר להדלקת משואות שנועדו להודיע על [[קידוש החודש]]{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת ראש השנה]], פרק ב הלכה א}}. ב[[קינה]] [[איכה ישבה חבצלת השרון]] של ר' [[אלעזר הקליר]], שחי ב[[המאה ה-5|מאה ה-5]] וב[[המאה ה-6|מאה ה-6]], המתארת את חורבנן של ערי הכהנים בגליל, מוזכרת גם צפת:{{ציטוט|תוכן=<br />
לֹא לַמָּרוֹם עַיִן צָפַת{{ש}}<br />
וְכֶסֶף עַל חֶרֶשׂ חִפָּת {{ש}}<br />
וּבְחִזּוּק מוּסַר הֻרְפָּת{{ש}}<br />
וְנֶהֱרַס וְנִלְפַּת {{ש}}<br />
כֹּהֵן צְפָת .|מקור=[http://old.piyut.org.il/textual/393.html איכה ישבה חבצלת השרון], רבי [[אלעזר הקליר]], באתר [[הזמנה לפיוט]]|מרכאות=כן}}<br />
<br />
רבי [[אברהם אזולאי]] כותב שצפת היא [[עיר מקלט|עיר המקלט]] קדש{{הערה|חסד לאברהם, מעין ג', נהר י"ג. ראו גם "[[פנחס מקוריץ|אמרי פנחס]] השלם, חלק א', עמ' ת"ע.}}.<br />
<br />
===התקופה הצלבנית===<br />
{{הפניה לערך מורחב|מצודת צפת}}<br />
[[קובץ:Safedcitadel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שרידי המצודה הצלבנית, 2008]]<br />
עוד טרם התבססות ההתיישבות של ה[[צלבנים]] בצפת, יש עדויות לקיומו של יישוב יהודי בעיר כבר ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]]. זאת בניגוד "לדעה המקובלת, המייחסת את עלייתה של צפת לבנייה הצלבנית"{{הערה|שם=praver}}. בשנים 1102 או אפילו 1142, היה במקום ריכוז עירוני, לא עיר ממש. מצויה תעודת קניה שנערכה בשנים 1023–1024 בשביל ילד: מוסי בן הבה בן סלמון הצפתי{{הערה|[[יוסף ברסלבי]], "ידיעות ארץ ישראל", ט', תש"ב, עמ' 55–56}}{{הערה|יוסף ברסלבי, '''לחקר ארצנו - עבר ושרידים''', תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשי"ד (עמ' 62)}}.<br />
<br />
בתקופת הצלבנים הייתה צפת מבצר בעל חשיבות אסטרטגית, שתואר כ"מבצר חזק מאוד בין [[עכו]] ל[[ים כנרת]]". בצפת התקיימו זה לצד זה מבצר ועיר. שריד למצודה מהתקופה הצלבנית מ[[המאה ה-12]] מצוי במרכז צפת. צפת כונתה בפי הצלבנים "מפתח הגליל". העיר שלטה על השטח שבין עמק ה[[חולה]] לבין עמק הכנרת ועל עורקי התחבורה שעברו דרך [[גשר בנות יעקב]]. הביצורים הראשונים הוקמו בשנים [[1102]]–[[1103]] וזאת על סמך תעודה משנת 1103. בשנת [[1168]] נמכר המבצר ל[[מסדר הטמפלרים]]. בשנת [[1189]] פשטו ה[[מוסלמים]] על צפת והרסו את העיר ואת המבצר{{הערה|1=[[מירון בנבנשתי]], '''ערי ארץ-ישראל ואתריה בתקופה הצלבנית''', הוצאת אריאל, ירושלים, 1984 (עמ' 136–140)}}. [[מצודת צפת]] הייתה למבצר הצלבני הגדול במזרח. המבצר המכונה "עצום"{{הערה|שם=praver|1=[[יהושע פראוור]], '''הצלבנים: דיוקנה של חברה קולוניאלית''', מוסד ביאליק, ירושלים, 1975}} נבנה בשנית באמצע המאה ה-13 ביוזמת בֶּנוּאַ ד'אַלִינואֵן (Benedict d'Alignan), הבישוף מ[[מרסיי]]. תחת שלטון הצלבנים יוחסה למקום קדושה, כאשר נקבע כי זהו מקום המערה של "טוביה"{{הערה|שם=praver}}. גודל המתחם היה כ-40 דונם. היקף החומה החיצונית הגיע ל-850 מטר, גובה החומה – 28 מטר ועומק ה[[חפיר]] 15 מטר. בחומה החיצונית היו שבעה מגדלים גדולים בגובה של 24 מטר{{הערה|שם=amizur}}.<br />
<br />
לפי ההיסטוריון "אל פאדל"{{הערה|שם=amizur}} בחיל המצב היו שמונים אבירים ומשרתים וכן חמישה-עשר מפקדים, לכל אחד מהם היו חמישים פקודים וכן בעלי מלאכה. עם כיבוש המבצר נמנו בו אלף שריונות. מעריכים כי בזמן שלום שהו בו 1,700 איש ובעתות מלחמה - 2,200 איש.<br />
<br />
צפת שימשה מרכז מנהלי של מחוז שהתגוררו בו 10,000 איכרים ב-260 כפרים וחוות. ההיסטוריון אל עות'מאני כותב:"מצודת צפת הייתה מן האיתנים שבמבצרי הפרנקים, ומאלה שהזיקו ביותר למוסלמים. בתוכה ישבו הטמפלרים, פרשים כעורבים ממש, נכונים לפשיטות על הערים בדמשק ועד דאריא (כנראה "דהריה" - בדרום הרי חברון) וסביבותיה ומירושלים ועד "כרך" (בעבר הירדן) וסביבותיה{{הערה|שם=amizur}}.<br />
<br />
הצלבנים זיהו את צפת עם "ביתוליה" בהקשר ל[[ספר יהודית|יהודית]] שלחמה בהולופרנס. הזיהוי של ביתוליה עם "בית אל" גרמה לשרשרת טעויות: גשר בנות יעקב על שם [[יעקב]], חאן [[ג'וב יוסף]] – בעמק העולה לצפת – כמקומו של הבור בו הושלך [[יוסף]] ו"מערת שם ועבר" בצפת - כמקום בו הודיעו ליעקב על מותו של יוסף.<br />
<br />
עם התבססות הצלבנים בצפת, עלה ערכו של המקום, וב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] הייתה למרכז של יהודי הגליל.<br />
<br />
===התקופה הממלוכית===<br />
ב-[[1266]] נכבשה המצודה בידי הסולטאן ה[[ממלוכים|ממלוכי]] [[בייברס]], שהפכה ל[[עיר בירה|בירת]] מחוז הגליל בממלכתו - הוא מחוז "צאפד". גבולות המחוז היו מנהר ה[[ליטני]] בצפון עד לעיר [[ג'נין]] בדרום. מעמדה עלה על מעמד ירושלים שהייתה "נפת" ירושלים לעומת "מחוז" צפת. בתקופה הממלוכית היה בצפת יישוב יהודי בן כ-300 משפחות. בתקופה זו נבנה "בית הכנסת אליהו הנביא", המוכר כ[[בית הכנסת האר"י הספרדי]].<br />
<br />
בעדות מ[[גניזת קהיר]] מתוארת [[סמיכה לרבנות|סמיכת רבנים]] בצפת בשנת 1200: "נאום הנפצע למצוות אדוננו סעדיה בר' עובדיה זלה"ה הנסמך בצפת למצוות אדוננו" . משנת 1215 יש תעודה בה מסופר על קיום ישיבה בעיר. "ישיבת ארץ-ישראל" והעומדים בראשה ראו את עצמם כממשיכי ה[[סנהדרין]] ונהגו לסמוך רבנים. [[אלחריזי]] כתב על קיום ישיבת "גאון יעקב" בצפת ועל העומד בראשה "צדוק הצדיק"{{הערה|שם=amizur}}<br />
<br />
===התקופה העות'מאנית===<br />
===="תור הזהב"====<br />
{{ערך מורחב|צפת במאה ה-16}}<br />
ב-[[1517]] נכבשה ארץ ישראל, ובכללה צפת, בידי הטורקים. בתקופה זו התיישבו בצפת יהודים רבים מ[[גירוש ספרד|גולי ספרד]], והפכו את העיר למרכז רוחני חשוב. באותה העת היה גם מצבה ה[[כלכלה|כלכלי]] של העיר משופר. במאה ה-16, לפי המשוער, אוכלוסיית העיר הגיעה ל-13,000 נפש, כמחציתם יהודים. רבי [[משה באסולה]] שבקר בעיר ושהה בה בין השנים [[1521]] ו-[[1522]] מתאר במילים הבאות את העיר צפת באותה העת:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=העיר מלאה כל טוב ומזונות משובחות. ובזול, לקונה כל דבר בעתו. ולולא רוב השמן והתבואה שמוליכים משם לדמשק ולמקומות אחרים, לא היה שווה כלום. מכל מיני פירות וטובים נמצאים בה, ואשר לא יהיה שם, יובא מדמשק. הארץ רחבת ידיים בסחורה, הן בחנויות לבגדי צמר, הן בסדקית, הן בבשמים, – משלושת אלה יש הרבה חנויות ליהודים. והם מביאים את הסדקית והבשמים מדמשק ומוכרים בעיר...<br />
<br />
גם יש הרבה יהודים מחזרים תדיר בכפרים למכור סדקית ודברי רוכלים, וממלאים את בתיהם כל טוב. ומלבד זה יש רווח לקנות כותנה, וחוטים טווים, ומיני תרופות בזמן שהם זולים, ולמכרם בעת הראוי...ומי שאין לו קרן שישקיע אותה במסחר, צריך שיהיה בעל מלאכה. וארבע מלאכות טובות בכל ארץ ישראל: האורגים, הצורפים, והרצענים והבורסקאים, גם הבנאים. ומי שהוא בעל כוח להיות שכיר יום באותה מלאכה, פורעים אותו בטוב.|מקור=|מרכאות=כן}}<br />
<br />
בצפת ישבו ופעלו במאה ה-16 גדולי המקובלים: רבי [[משה קורדובירו]], [[האר"י]] ותלמידו רבי [[חיים ויטאל]], רבי [[יוסף קארו]] מחבר ה"[[שולחן ערוך]]", המשוררים רבי [[ישראל נג'ארה]] ורבי [[שלמה אלקבץ]] ו[[רב]]נים מפורסמים אחרים. מכאן יוזמתו של גדול הרבנים של אותו דור, רבי [[יעקב בירב]], שניסה לחדש את הסמיכה ולהקים את [[הסנהדרין]]. בצפת היו באותה תקופה שמונה עשרה ישיבות, עשרים ואחד בתי כנסת, ובית ספר גדול לילדי העניים{{הערה|1=ספר המסעות, ארץ ישראל וסוריה הדרומית, בהוצאת ישעיה פרס, עמוד 323}}. ה[[יהודים]] כינוה "בית אל", והיא הייתה אחת מ[[ארבע ערי הקודש]] (שלוש האחרות הן [[ירושלים]], [[טבריה]] ו[[חברון]]).<br />
<br />
מצבה הכלכלי של העיר היה משביע רצון. עולי ספרד הביאו עימם את תעשיית ה[[צמר]], חומר שעיבודו הצריך משאבי מים רבים, ולשם כך בנו מתקנים שונים כדוגמת ה[[מבטשה (טחנת מים)|מבטשה]] ואחרים. בעיר היו 3,000 נולי אריגה ותוצרתה התחרתה בתעשיית האריגים של [[ונציה]]. אפילו חלק מהחכמים עסקו בתעשיית הצמר{{הערה|שם=amizur}}. תושביה עסקו גם במסחר ב[[דבש]], ב[[משי]] וב[[תבלין|תבלינים]]. בשנת 1576 הוקם בצפת [[דפוס|בית הדפוס]] הראשון ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. במשך עשר שנים הדפיס חמישה ספרים{{הערה|שם=amizur}}.<br />
<br />
====דעיכת הקהילה היהודית====<br />
ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] הורגשה ירידה במעמדה הכלכלי של העיר. האריגים הזולים מ[[אנגליה]] דחקו את אריגיה ותעשיית הצמר קרסה. נחתו על העיר מכת ה[[ארבה]] ו[[מגפה|מגיפות]]. גם חכמיה המפורסמים הלכו לעולמם, והאחרים עברו לירושלים ולערים אחרות. מגפה קשה במיוחד פקדה את צפת ב-[[1747]]. ב-[[1759]] אירעה [[רעידת אדמה]], שבה נמנו כ-300 הרוגים.<br />
<br />
התאוששות קלה הורגשה בעיר בשנת [[1778]], כאשר הגיעה לארץ שיירה בת 300 [[חסידים]] שהתיישבו ברובם בצפת ([[עליית תלמידי הבעל שם טוב]]). ניתן להגדיר תקופה זו כראשית "היישוב הישן" האשכנזי בצפת. ב-[[1799]], מיד לאחר נסיגת צבאו של [[נפוליאון בונפרטה]] מ[[ארץ ישראל]], נהרס הרובע היהודי על ידי פורעים [[ערבים]] מקומיים ורבים מיהודי העיר [[טבח|נטבחו]]. ב- [[1808]] עלו לעיר גם [[ההתנגדות לחסידות|מתנגדים]] מתלמידי [[הגאון מווילנה]], שבראשם עמדו ר' [[מנחם מנדל משקלוב]] ור' [[ישראל משקלוב]] ([[עליית תלמידי הגר"א]]). חיזוק זה של היישוב בצפת גרם פריחה כלכלית מחודשת. אחד העולים, [[ישראל ב"ק]], (שמשך אחריו כ-200 עולים מ[[ברדיצ'ב]]) יסד בה [[בית דפוס]] עברי ראשון בארץ ישראל.<br />
<br />
[[קובץ:הרובע-הספרדי-צפת-1895.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרובע הספרדי בצפת, 1895]]<br />
פריחתה המחודשת של צפת הייתה קצרת ימים. ב-[[1823]] אירעה רעידת אדמה שבעקבותיה הייתה ביזה רבה בעיר. ב-[[15 ביוני]] [[1834]] הייתה [[הביזה הגדולה בצפת]] – רבים מיהודי העיר נרצחו או נפצעו ורכוש היישוב נשדד על ידי המון ערבי. ב-[[1 בינואר]] [[1837]] הרסה [[רעידת האדמה בצפת (1837)|רעידת אדמה]] נוספת את כל השכונה היהודית וגרמה למותם של כ-2,000 איש.<br />
בזמן הרעש, ניצלו המוסלמים את המצב ושדדו ובזזו את היהודים וצבא טורקי נשלח להגן עליהם ועל הנוצרים{{הערה|[[מיכאל איש-שלום]], '''מסעי נוצרים לארץ־ישראל''', עמ' 188.}}.<br />
מיד לאחר הרעש שוב פרצה בעיר מגפה וכעבור שנה, ב-[[1838]], פרעו מורדים [[דרוזים]] ו[[מוסלמים]] מצפת והכפרים סביבה ביהודי העיר. המכות שניחתו על יושביה היהודים של צפת, אם על ידי שכניהם הערבים או על ידי חולי ורעש, הביאו להידלדלות היישוב והעיר התרוקנה כמעט לגמרי מיהודיה.<br />
<br />
על פי המפקד שערך [[משה מונטיפיורי]] בשנת 1839, ישבו בצפת 1338 יהודים. ב-1856 מצא בה ד"ר פרנקל 2,100 יהודים: כ-1,300 אשכנזים וכ-800 ספרדים{{הערה|מיכאל איש-שלום, '''מסעי נוצרים לארץ־ישראל''', עמ' 192; עמ' 596, הערה 10.}}.<br />
הקונסול הבריטי באמצע המאה ה-19, [[ג'יימס פין]], ציין בספרו את "רוחם הגברית" של יהודי צפת "בהשוואה לכל שאר בני אומתם בארץ ישראל" ואת היותם מסוגלים הרבה יותר מהם "לעמוד על שלהם"{{הערה|ג'יימס פין, '''עתות סופה''', עמ' 80-79.}}.<br />
<br />
העיתון שערי ציון מכ"ג תמוז [[תרמ"א]] ([[1881]]) מדווח תחת הכותרת : "שמועה על רעש גרמה למנוסה מצפת", ובהמשך הכתבה :"מצפת מודיעים כי פשטה השמועה על פני העיר כי העיר תרגז ותרעש תחתיה, ויען כי רבים מתושבי העיר עוד יזכרו את המהפכה אשר הפך ד' ביום חרון אפו, לפני ארבעים שנה, ופחדו לנפשותיהם וילונו שני לילות מחוץ לעיר, וכאשר נוכחו כי לשווא פחדו, שבו איש לביתו"{{הערה|שערי ציון, (עיתון ירושלמי מהמאה ה-19), כ"ג תמוז תרמ"א, (1881), "שמועה על רעש גרמה למנוסה מצפת", מתוך : '''"ארץ ציון ירושלים"''', [[שלמה שבא]], [[דן בן אמוץ]], הוצאת זמורה, ביתן, מודן, תל אביב, 1973, שער ראשון, "ארץ חמדת אבות (1857-1882)", פרק : ערים ומושבות, עמוד 31}}.<br />
<br />
אחרי כל האסונות האלה נשארו בה כ-1,500 יהודים בלבד. היישוב בעיר אומנם גדל מחדש במחצית השנייה של [[המאה ה-19]], ומנה ערב [[מלחמת העולם הראשונה]] כ-13,500 נפש, בהם רוב של כ-7,500 יהודים{{הערה|1=[[בנימין זאב קדר]], '''מבט ועוד מבט על ארץ-ישראל''', משרד הביטחון ויד בן צבי, 1991 (עמ' 232–233).}}, אבל הניסיונות לפתח בה [[תעשייה]] ו[[חקלאות]] לא עלו יפה, ויהודי צפת התקיימו בעיקר על [[החלוקה]]. הקושי בפיתוח של צפת נבע בין השאר מהעדר דרכים סלולות אל העיר (ההגעה לעיר הייתה אפשרית באמצעות רכיבה על בעלי חיים ובהמות משא בלבד), המרחק הרב ל[[נמל ביירות]] ו[[נמל יפו]], והעדר קרקעות מתאימות לחקלאות מודרנית בסביבות העיר. הקהילה היהודית בעיר כמעט ולא הייתה מאורגנת מבחינת ציבורית, ובעיר לא פעלו כמעט מוסדות ציבור.<br />
<br />
בעיר פעלו קהילות חסידיות רבות{{הערה|מנחם מנדל אלבום, ארץ הצבי, מכתב ב' מונה את בתי הכנסת בעיר: [[חסידות צ'רנוביל|טשערנאבעלער]], [[חסידות סדיגורה|סאדיגערער]], [[חסידות טאלנא|טאלנער]], [[חסידות טריסק|טריסקער]], [[חסידות מקארוב|מאקארעווער]], ראמענער, בטושאנער, [[חסידות סאווראן|בנדערער]], [[חסידות ויז'ניץ|וויזניצער]], [[חסידות סטרטין|ראהאטינער]], [[חסידות קוסוב|קאסעווער]], נאווריטשער, בראדער, [[חסידות צאנז|סאנדזער]], ויקאווער, [[חסידות זידיטשוב|זודאטשובער]], פרושישער, לעמבערגער, אונגרישער, [[חסידות קרלין|קארלינער]], [[חסידות אליק|אליקער]], טשיטשלניקער, של ר' יעקיל דאקטור, [[חסידות חב"ד|חַבַדצקער]], של הר"מ סג"ל.}}.<br />
<br />
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] פקד את העיר [[רעב המוני|רעב]], [[מגפה|מגפות]] והחרמות רכוש בידי השלטון הטורקי. בין השנים 1916–1918 פקדה את העיר [[מגפה|מגפת]] [[טיפוס הבהרות]] שהפילה חללים רבים. הרופא היחיד שפעל בעיר, הד"ר [[אברהם חיים גרין]] פעל למגור המגפה{{הערה| "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", נסים לוי, יעל לוי, הוצאת [[איתי בחור]], מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך: גרין אברהם חיים, עמוד 161}}. <br />
<br />
המיסיונרים האנגלים גורשו מהעיר כאזרחי האויב, ובית-החולים שלהם נסגר. עם התגברות המגפה הוחרם בית- החולים רוטשילד מידי הקהילה היהודית והוקדש לטיפול בנפגעי הטיפוס בניהול רופאים טורקיים. בקיץ 1916 הוסב בית-החולים ל- [[בית חולים צבאי]] עבור פצועי המלחמה הטורקיים{{הערה|[https://israelitombstones.blogspot.co.il/2011/05/blog-post.html ד"ר אברהם גרין - כינה הרגה אותו 25.4.1918 – צפת ] סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950 – 1850 (עודד ישראלי)}}.<br />
<br />
חלק מתושבי העיר בעלי נתינות זרה גורשו מהארץ, חלק אחר בחר לעזוב את העיר למקומות בטוחים יותר, וחלק גויס בכפייה לצבא העות'מאני ולפלוגות העבודה שלו. כתוצאה מכל אלו פחת מאוד מספר תושבי העיר היהודים, מכ־7,000 בתחילת המלחמה לכ־2,700 בסופה. האוכלוסייה הערבית נפגעה אף היא מהמלחמה, אך בצורה פחותה מהאוכלוסייה היהודית, ומספר תושבי העיר הערביים פחת בכרבע במהלך המלחמה. במהלך המלחמה נשלחו חלק מ[[גירוש תל אביב|מגורשי תל אביב]] לצפת, שהיו בה דירות ריקות רבות באותה תקופה{{הערה|[http://www.zeevgalili.com/2012/07/16951 מדוע קראו רבני צפת להעלות על המוקד כתב עת ספרותי ומדוע החליטו לנדות את הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ], הבלוג של זאב גלילי}}. במהלך המלחמה נסלל בידי הצבא הטורקי [[כביש 89|קטע הדרך שבין ראש פינה לצפת]] כדרך כבושה לעגלות (עד אז ניתן היה להגיע לצפת רק באמצעות רכיבה על בעלי חיים).<br />
<br />
[[קובץ:Saffed.gif|שמאל|ממוזער|250px|ערביי צפת, ראשית המאה העשרים]]<br />
<br />
===תקופת המנדט===<br />
[[קובץ:British Police Station in Safed.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין המשטרה העירונית הבריטית]]<br />
ב[[תקופת המנדט]] השתנה המאזן הדמוגרפי בעיר והאוכלוסייה הערבית הפכה לרוב. צפת הייתה לבירתה של [[נפת צפת (המנדט)|נפת צפת המנדטורית]] אשר שימשה כמרכז מנהלי, תרבותי וכלכלי לכפרי הנפה<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_MAPS_JER002369512|הכותב=|כותרת=מפת צפת|אתר=הוכנה ע"י מחלקת המדידות של ממשלת המנדט. אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית|תאריך=1930}}</ref>.<br />
<br />
ב[[מאורעות תרפ"ט]] [[1929]] פרצו פורעים ערבים לרובע היהודי שלא היה מוגן. מספר הנפגעים היהודים היה 18 הרוגים ו-80 פצועים, עד שהתערבה המשטרה הבריטית והניסה את הפורעים{{הערה|{{דבר||לפני הטבח בצפת|1929/09/02|00202}}{{ש}}{{דבר|בן-אלול|צפת בחורבנה|1929/09/10|00302}}}}. בעקבות זאת עלו תלונות על הזנחת צפת על ידי המוסדות הלאומיים, דבר שהביא להגירה של הצעירים מהעיר{{הערה|{{דואר היום|זלמן קורין|זעקתה של צפת|1929/10/16|00206}}}} ועלו קריאות להקמת שכונות יהודיות ליד העיר העתיקה{{הערה|{{דבר||לבניין שכונה חדשה ליד צפת|1929/10/24|00300}}}}. באמצעות 100,000 לא"י שהוקדשו על ידי שרה לוי לצורך כך הוקמה קריית שרה על הר כנען בראשית שנות ה-30{{הערה|{{דבר||נמצאה גאולה להר כנען?|1933/07/24|00115}}{{ש}}{{דואר היום||המשק הארצישראלי בשנת תרצ"ג|1933/09/20|02900}}}}. לעומת זאת, הבטחה של קרן העזרה להקים שכונה על אדמת המצודה לא נתקיימה{{הערה|{{דואר היום||בישוב צפת|1933/09/11|00304}}}}.<br />
<br />
ב[[מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]] הותקפו יהודי צפת על ידי ערביי צפת והכפרים הסמוכים{{הערה|{{דבר||אש על צפת|1936/08/26|00529}}}}, אך בניגוד למאורעות תרפ"ט נהנו משמירה של אנשי "[[ההגנה]]". ב-13 באוגוסט 1936 פרצו ערבים חמושים ברובים ובפצצות מכיוון בית הקברות העתיק לרובע היהודי. בהתקפה זו נהרגו אב ושלושה מילדיו{{הערה|{{דבר||ליל דמים בצפת ובצופית|1936/08/14|00100}}{{ש}}{{ערוץ7||ביום ראשון: 70 שנה לרצח משפחת אונגר|153793|17 באוגוסט 2006}}}}. במאמר המערכת של [[דבר (עיתון)|דבר]] נטען בתחילת 1937 שהשליטה בפועל בעיר נתונה בידי הוועד הלאומי הערבי וכי היהודים מסוגרים ב[[גטו]]{{הערה|{{דבר|מ.ד.|דבר היום, זעקתה של צפת|1937/02/24|00111}}}}. המאורעות השפיעו לרעה על מצבם הכלכלי של יהודי העיר, בשל [[החרם הערבי]], העדר הביטחון והפגיעה במגזר ה[[תיירות]] הקייצי, והובילה לעזיבת תושבים יהודים{{הערה|{{דבר||צפת|1937/01/31|00301}}}}.<br />
<br />
בשלהי תקופת המנדט, ועם שיפור המצב הביטחוני שימשה העיר כמקום קיט ליהודי הארץ, אך הקהילה היהודית סבלה מ[[הגירה שלילית]] של צעירים, ומהעדר [[תעשייה]]{{הערה|{{הצופה|ד"ר קופל בלום|בירת הגליל|1947/10/02|00300}}}} ואספקה מסודרת ומספקת של מים. בעיר הופעל [[גנרטור]] ליצור [[חשמל]] רק בשלהי [[1944]]{{הערה|{{המשקיף||חשמל בצפת|1945/01/01|00410}}}} (שפעל רק בחלק מהיום, סיפק רק חלק מהתצרוכת, וסבל מתקלות), ורק בשלהי [[1947]] הוחל בסלילת קו חשמל מ[[טבריה]] (שהייתה מקושרת עם תחנת הכח ב[[נהריים]]) לעבר צפת{{הערה|{{הצופה|י. חזנובסקי|רשימות מן הגליל|1947/11/06|00302}}}}.<br />
<br />
על פי [[תוכנית החלוקה]] שפורסמה בסוף נובמבר 1947, יועדה צפת להיות בשטחה של המדינה היהודית (על אף שרוב האוכלוסייה בעיר הייתה ערבית), אך כביש הגישה אליה ([[כביש עכו - צפת]]) עבר ברובו בשטח המדינה הערבית.<br />
<br />
===במלחמת העצמאות===<br />
[[קובץ:Davidka Square, Safed.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטת ה[[דוידקה]] בצפת]]<br />
[[קובץ:הפילבוקס בעיר העתיקה של צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[פילבוקס]] בעיר העתיקה של צפת]]<br />
<br />
{{ערך מורחב|הקרב על צפת}}<br />
ערב [[מלחמת העצמאות]] ב-[[1948]], הייתה צפת עיר בת 12,500 תושבים, ובהם כ-2,400 יהודים. הבריטים פינו את המקום ב-[[16 באפריל]] 1948 ומסרו לידי הערבים את עמדותיהם אשר שלטו על הרובע היהודי, וכך הושם הרובע במצור. לאחר ש[[עין זיתים]] ו[[ביריה]] נכבשו על ידי ה[[פלמ"ח]] הועברה מחלקה לסיוע לאנשי הרובע. ב-[[5 במאי]] נכשל ניסיון לכבוש את המצודה שבראש הר צפת. תותחי [[צבא ההצלה]] שהוצבו במירון הפגיזו את הרובע. הכוח היהודי, בראשותם של [[מאיר מיבר]] ו[[אלעד פלד]] מנה כ-375 לוחמים שכללו את מחלקת הפלמ"ח ולוחמי "[[ההגנה|הגנה]]" נוספים. מולם עמד כוח של כ-2,000 לוחמים ערבים (על פי [[ספר תולדות ההגנה]]{{הערה|1=יהודה סלוצקי, '''קיצור תולדות ההגנה''', משרד הביטחון – ההוצאה לאור, עם עובד, 1978 (עמ' 511–512)}}), או כ-700 איש (על פי מקורות אחרים{{הערה|1=מוסטפא עבאסי, "[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_107.6.pdf צפת במלחמת העצמאות: עיון מחדש]", קתדרה 107 (ניסן תשס"ג), עמ' 115–148}}) מצבא ההצלה וערביי המקום. מעוזי הלוחמים הערבים - המצודה, בנין המשטרה העירונית ובית הספר היהודי "שלווה", נכבשו ב-10 וב-11 במאי לאחר קרבות קשים{{הערה|{{דבר||צפת שוחררה|1948/05/11|00106}}}}. כיבוש מבנים אלה הכריע את הקרב על העיר; תושבי העיר והחיילים הערבים נטשו את העיר ואת עמדותיהם ונמלטו, כולל ממבצר המשטרה שבראש [[הר כנען]]. למנוסה תרמו ירי המרגמות ובעיקר פצצות ה"[[דוידקה]]", שיותר משגרמו נזק ממשי, הפחידו את התושבים הערבים ברעש החזק שגרמו.<br />
<br />
===לאחר הקמת מדינת ישראל===<br />
עם קום המדינה מנה היישוב היהודי כ-2,300 תושבים. בריחת התושבים הערבים הביאה לכך שהעיר נותרה ברובה ריקה. אנשי צפת פוצצו חלק מהבתים הערביים, במיוחד בשכונת חרת אל אקראד. לאחר שוך הקרבות נכנסו לחלק מהבתים עולים חדשים ועיריית צפת יזמה פינוי ההריסות והאשפה ואנשי העיר תיקנו חלק מהבתים שנהרסו{{הערה|{{מעריב|יצחק זיו אב|יומה של צפת|1949/11/04|00400}}{{ש}}{{מעריב|דוד פדהצור|שייך ג'ראח של צפת|1949/12/21|00202}}}}. לראש העיר הראשון התמנה הרב [[משה פדהצור]] (פודהורצר), בן למשפחה ותיקה שהגיעה לצפת עוד בימי [[האר"י]], ומי שעמד בראש הקהילה היהודית בצפת משנות ה-30 והיה אחראי לכך שהעיר לא פונתה בפרעות 1936 ולפני מלחמת השחרור, כפי שדרשו השלטונות הבריטיים. אחד ממפעליו הבולטים כראש עיר היה הקמת [[קריית האמנים צפת]] שמשכה אליה את מיטב האומנים הישראלים בשנות ה-50 וה-60 ומיתגה את העיר כמרכז לאמנות הישראלית והיהודית.<br />
<br />
העיר קלטה עולים חדשים ו[[משרד השיכון]] הקים את השכונה החדשה בהר כנען{{הערה|{{על המשמר|צבי ג.|תקוות שנתבדו|1953/06/21|00206}}}}. בשנת 1953 התגוררו בעיר כ-7000 תושבים. ניסיונות להביא לצפת תעשייה לא צלחו בגלל המרחק הרב ממרכזי האוכלוסייה ובצפת נוצר כיס [[אבטלה]]. היו שהתלוננו שהמדינה משקיעה בהקמת ערים סמוכות: [[קריית שמונה]] ו[[חצור הגלילית]] במקום לפתח את צפת{{הערה|{{מעריב|אהרן דולב|השערוריה היתה מתוכננת|1953/06/12|00602}}}}. בתחילת 1965, לאחר עבודה של כשנתיים, נקבעו שמות לרחובות העיר{{הערה|{{מעריב|מנחם רהט|לכל רחוב בצפת יהיה שם|1965/02/28|01705}}}}. בשנת 1968 החלו חסידי ברסלב להקים את קריית ברסלב בחלק התחתון של הרובע היהודי בעיר העתיקה. העבודות עוררו חששות לפגיעה ברובע היהודי ולדיון ציבורי סביב הקמת הקריה{{הערה|{{דבר|עדית זרטל|האם צפת נהרסת?|1972/08/11|03400}}}}. בשנת 1976 החלה חברת [[שיכון ופיתוח]] בהקמת השכונה המערבית של צפת שבשלב הראשון תוכננה לכלול 270 יחידות דיור ובשלב השני 450 יחידות דיור{{הערה|{{דבר||בניית השכונה המערבית בצפת 400 מליון ל"י|1976/04/28|00514}}}}. השכונה המערבית המשיכה להתפתח והגיעה ל-1600 יחידות דיור. בסוף שנות ה-70 הוחל גם בבניית הקריה החרדית "מאור חיים" במערב צפת{{הערה|{{דבר|ישעיהו עשני|1000 דירות - בקריה חרדית חדשה בצפת|1977/08/15|00415}}{{ש}}{{מעריב||בוא לגור בצפת|1979/02/02|13600|||Ad}}}}. עד שנת 1983 הוקמו גם שכונות הדר ובנה ביתך בדרום העיר וקרית חב"ד בשיפולי הר כנען{{הערה|{{מעריב|אהרן-רפאל נחמיאס|אורח נטה ללון...|1986/02/27|01102}}}}.<br />
<br />
במהלך שנות השמונים והתשעים הוקמו בצפון העיר על הר כנען השכונות, רמת מנחם בגין, נוה אורנים, איביקור ובשיפולי ההר, בקרבת ראש פינה הוקמה שכונת נוף כנרת שתוכננה להיות שכונת יוקרה שיבנו בה בתי נופש רבים עם נוף למזרח בו נמצאת רמת הגולן והכנרת, אך יעדי השכונה הושגו במידה מועטה, מחיר הדירות לא התרומם ומרחקה היחסי של השכונה ממרכז העיר עמד בעוכריה{{הערה|http://www.haaretz.co.il/misc/1.1061039}}.<br />
<br />
בשנים אלו שוכנו בעיר עולים חדשים רבים שעלו לישראל ב[[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|גל העלייה מרוסיה]] בשנות התשעים, כמו כן הוקמו בעיר שני מרכזי קליטה שבהם נקלטו מאות עולים מ[[אתיופיה]].<br />
<br />
במהלך שנות התשעים והאלפיים אלו הואץ תהליך ההתחרדות של העיר והוקמו בה מוסדות חינוך חרדיים רבים, ישיבות, כוללים ומכללות חרדיות, כמו כן הוקם בה [[גרעין תורני]] שבמרכזו ישיבת [[אורות האר"י]], שבראשה עמד [[עזרא שיינברג]].<br />
<br />
בשנת [[2006]] בזמן [[מלחמת לבנון השנייה]] הותקפה העיר כמעט מדי יום במטחי טילים והעיר ננטשה ממרבית תושביה עד לאחר המלחמה (בשבוע האחרון נשארו בעיר רק כ-7,000).<br />
<br />
בשנת [[2011]] הוקמה בעיר [[הפקולטה לרפואה בגליל|פקולטה לרפואה]] שהיא שלוחה של [[אוניברסיטת בר-אילן]]. צפת נבחרה על מנת לעודד את פיתוח העיר ויצירת מקומות עבודה חדשים.<br />
<br />
==אוכלוסייה==<br />
{{בוט יישובים/8000|2}}<br />
<br />
להלן נתוני התפתחות האוכלוסייה בעיר{{הערה|1=נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה}}{{הערה|1={{כ}}1945: אומדן סך כל האוכלוסייה לסוף שנה זו. בחלוקה אתנית: 9,530 מוסלמים, 2,400 יהודים. מתוך סקר הכפרים [1945:http://www.palestineremembered.com/download/VillageStatistics/Table%20I/Safad/Page-071.jpg], באתר palestine remembered}}{{הערה|1=לפי הודעת ועדת הבחירות של העיר בחודש אוגוסט 2018 אוכלוסיית העיר עומדת על 38,140}} <br />
<div style="text-align: center;"><br />
<timeline><br />
ImageSize = width:700 height:220<br />
PlotArea = left:70 right:40 top:20 bottom:20<br />
TimeAxis = orientation:vertical<br />
AlignBars = justify<br />
Colors =<br />
id:gray1 value:gray(0.9)<br />
DateFormat = yyyy<br />
Period = from:0 till:40000<br />
ScaleMajor = unit:year increment:5000 start:0 gridcolor:gray1<br />
PlotData =<br />
bar:1922 color:gray1 width:1<br />
from:0 till:2300 width:15 text:5775 textcolor:red fontsize:8px<br />
bar:1931 color:gray1 width:1<br />
from:0 till:9000 width:15 text:6894 textcolor:red fontsize:8px<br />
bar:1945 color:gray1 width:1<br />
from:0 till:11000 width:15 text:11930 textcolor:red fontsize:8px<br />
bar:1948 color:gray1 width:1<br />
from:0 till:2300 width:15 text:2317 textcolor:red fontsize:8px<br />
bar:1955 color:gray1 width:1<br />
from:0 till:9000 width:15 text:9000 textcolor:red fontsize:8px<br />
bar:1961 color:gray1 width:1<br />
from:0 till:11000 width:15 text:11023 textcolor:red fontsize:8px<br />
bar:1972 color:gray1 width:1<br />
from:0 till:14000 width:15 text:13965 textcolor:red fontsize:8px<br />
bar:1983 color:gray1 width:1<br />
from:0 till:15900 width:15 text:15853 textcolor:red fontsize:8px<br />
bar:1995 color:gray1 width:1<br />
from:0 till:22000 width:15 text:21480 textcolor:red fontsize:8px<br />
bar:2000 color:gray1 width:1<br />
from:0 till:28200 width:15 text:25200 textcolor:red fontsize:8px<br />
bar:2006 color:gray1 width:1<br />
from:0 till:28100 width:15 text:28100 textcolor:red fontsize:8px<br />
bar:2011 color:gray1 width:1<br />
from:0 till:32200 width:15 text:32200 textcolor:red fontsize:8px</timeline><br />
</div><br />
<br />
==אקלים==<br />
צפת היא העיר הגבוהה והקרה ביותר במדינת ישראל{{הערה|[https://weather.walla.co.il/city/507 מזג האוויר בצפת, ישראל], באתר [[וואלה! NEWS]]}}. מזג האוויר ב[[חורף]] קר וגשום, ולעיתים יורד בעיר [[שלג]]. ב[[קיץ]] נוח עם [[לחות יחסית|אחוזי לחות]] נמוכים יחסית.<br />
{{מזג אוויר<br />
|עיר=צפת<br />
|שנה_מקס=<br />
|שנה_מינ=<br />
|שנה_משק=<br />
|ינו_מקס=9<br />
|פבר_מקס=10<br />
|מרץ_מקס=13<br />
|אפר_מקס=20<br />
|מאי_מקס=25<br />
|יונ_מקס=28<br />
|יול_מקס=30<br />
|אוג_מקס=30<br />
|ספט_מקס=28<br />
|אוק_מקס=24<br />
|נוב_מקס=17<br />
|דצמ_מקס=11<br />
|ינו_מינ=4<br />
|פבר_מינ=4<br />
|מרץ_מינ=6<br />
|אפר_מינ=11<br />
|מאי_מינ=14<br />
|יונ_מינ=17<br />
|יול_מינ=19<br />
|אוג_מינ=19<br />
|ספט_מינ=18<br />
|אוק_מינ=15<br />
|נוב_מינ=10<br />
|דצמ_מינ=6<br />
|ינו_משק=<br />
|פבר_משק=<br />
|מרץ_משק=<br />
|אפר_משק=<br />
|מאי_משק=<br />
|יונ_משק=<br />
|יול_משק=<br />
|אוג_משק=<br />
|ספט_משק=<br />
|אוק_משק=<br />
|נוב_משק=<br />
|דצמ_משק=<br />
|מקור=<br />
}}<br />
<br />
==תיירות==<br />
[[קובץ:Safed2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתים בעיר העתיקה בצפת]]<br />
[[קובץ:PikiWiki Israel 3943 Safed old city.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה בעיר העתיקה]]<br />
בזכות אקלימה ונופיה הפכה צפת לעיר תיירות, שמשכה אליה תושבים מכל קצווי הארץ בעיקר בעתות ה[[קיץ]]. בתקופת זוהרה כעיר תיירות, בשנות ה-50 וה-60, רחובה הראשי היה הומה אדם עד גדותיו. רחוב ירושלים, שלו צורה עגולה, היה רחוב קניות פופולרי. הבידור פרח בעיר, וכלל מועדוני לילה כמו "לילות כנען" ו"השעות הקטנות", שם נוצר השיר של [[נעמי שמר]] "כיבוי אורות", כמו גם "שיר הספסל" שמקורו צרפתי ובזכותו התפרסמה הזמרת [[יעל שרז]].<br />
<br />
משנות ה-50 פרח בצפת רובע אמנים, שנודע כ[[קריית האמנים צפת]] על גבול הרובע היהודי ההיסטורי. מועדון מילוא שימש מקום הכינוס של חברי הקריה שמנו ציירים, פסלים וסופרים. עם הציירים נמנו פרנקל, [[משה קסטל]], [[משה רביב (צלם)|משה רביב]], יעקב מיטלר, [[אריה מרזר]], [[מרדכי אבניאל]], [[שמשון הולצמן]], [[צבי הירש שיליס (שילת)|הירש שיליס]], [[דוד לבקובסקי]], [[ציונה תג'ר]], [[מרדכי לבנון (צייר)|מרדכי לבנון]], [[רחל שביט]] ועוד. עם הפסלים נמנה [[משה ציפר]] (כיום מוזיאון), ועם הסופרים נמנו [[יהושע בר יוסף]] ו[[שושנה שרירא]].<br />
<br />
בסוף שנות ה-70 החלה דעיכה של צפת כמוקד תיירותי. כיום יש בעיר מספר מפעלי תעשייה, אולם היא עדיין מתקיימת בעיקר על נופש ותיירות. מוקדי התיירות המרכזיים נמצאים בעיר העתיקה בצפת והם כוללים בתי כנסת עתיקים, גלריות אומנים בקרית האומנים, מפעל נרות צפת, מחלבת המאירי וקדוש, המייצרות [[גבינה צפתית]], ומוזיאון [[בית המאירי]].<br />
<br />
בשבתות רבים מן האורחים פוקדים את בתי הכנסת בעיר העתיקה. בחודשי החורף לאחר תפילת השבת נערכת "שירת הבקשות" בחלק מבתי הכנסת בעיר.<br />
<br />
מאז שנת [[1987]] מתקיים בעיר בימי הקיץ [[פסטיבל הכליזמרים בצפת]], ובו מגיעים לעיר אלפי מבקרים הנהנים מימים של [[מוזיקה יהודית]]. הפסטיבל מתקיים על מספר במות בסמטאות של העיר צפת והוא מתפרס על כשלושה ימים. המופעים פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום.<br />
<br />
כמקום מגוריו של [[האר"י]] ורבי [[חיים ויטאל]] מגדולי הקבלה מושכת העיר גם רבים המתעניים בלימודי הקבלה והיא נחשבת כמרכז עולמי ל[[מיסטיקה יהודית|מיסטיקה]] וקבלה, הרב [[שרגא ברג]] נקבר בבית העלמין בעיר וקברו מושך אף הוא מבקרים רבים.<br />
<br />
בצפת קיימים מספר מלונות: מלון רות [[רשת מלונות רימונים|רימונים]], מלון כנען ספא, מלון רון, מלון מרכזי, עשרות חדרי אירוח וצימרים.<br />
<br />
===שיקום ושימור לצד פגיעה בעיר העתיקה===<br />
<br />
הגורם המשמעותי ביותר בהצלת כמה מהמבנים ההיסטוריים בעיר, שעמדו בפני סכנת הריסה או התפוררות, היא ה[[מכללה האקדמית בצפת]] שרכשה כמה מהמבנים ההיסטוריים הבולטים בעיר וקבעה את משכנה במבנים אלה לאחר שעברו ביוזמתה שיקום ושימור באופן מקצועי וברמה אדריכלית גבוהה. הבולטים בהם הוא מבנה בית החולים רוטשילד שהוקם בראשית המאה העשרים, בית ספר כי"ח ובית החולים האנגלי ("בית בוסל" ), שנבנו בראשית המאה העשרים ועוד{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.zefat.ac.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/BildingM.pdf|הכותב=|כותרת=בתי המכללה מספרים|אתר=|תאריך=}}}}.<br />
<br />
עליית מחירי הנדל"ן לא פסחה על צפת ויחד איתה הגיעו גם משקיעים ויזמים פרטיים שהבינו את הפוטנציאל הטמון בעיר הייחודית. בעיר העתיקה מתבצעת בשנים האחרונות תנופת שיקום בתים, לרוב ללא הכוונה ופיקוח על שמירה קפדנית וראויה של שימור המבנים והמרקם העתיק של העיר. לא מעט מהשיפוצים גורמים לפגיעה במרקם הייחודי של העיר{{הערה|יאיר קראוס, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/845/434.html מעל צפת התהום]}}, רבי קומות נבנים בשולי העיר העתיקה ופוגעים בנוף שנשקף ממורדותיה, כמו בנייני מגורים בעלי 8 קומות הנבנים מול המבנה העתיק שבו שוכן מלון "רימונים". הפגיעה החמורה במרקם הייחודי של העיר, עלולה להיגרם אם תצאנה לפועל תוכניות עתידיות לבניית רבי קומות ברחוב האר"י ההיסטורי. חשיפת תוכניות אלה עוררו מחאה של אזרחים מצפת שהערך ההיסטורי הייחודי והפוטנציאל התיירותי של העיר חשובה להם, .<br />
<br />
הרס ופגיעה בעיר העתיקה של צפת נעשה כמעט באין מפריע, כאשר הרשויות הממלכתיות והגופים האמונים על שמירת הנוף והאתרים ההיסטוריים והארכאולוגיים כמעט ולא מתערבים{{הערה|שמעון כהן, המבקר יבדוק הרס אתרים היסטוריים בצפת}}. למעט עבודות החפירה והשימור בתוך העיר העתיקה, שנעשים במבני "לבנות ולהבנות" בשיתוף [[רשות העתיקות]]. בראשית שנות האלפיים נעשה סקר על ידי [[המועצה לשימור אתרים]] שמיפה כ 400 מבנים חשובים לשימור, אך כאמור כמעט ולא נעשה בו שימוש. מין הראוי שהעיר העתיקה בצפת תזכה לחסות ותמיכה ממשלתית ותקבל מעמד של עיר מורשת עולמית ולאומית{{הערה|גילה קולקה, [http://www.themarker.com/realestate/1.376924 המקומות הכי יפים של צפת נעלמו לעולם]}}.<br />
<br />
===קברי צדיקים===<br />
[[קובץ:By ovedc - zefat WLM 2015 01.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מבט מצפת על בית הקברות העתיק]]<br />
בצפת והאזור קבורים עשרות צדיקים, ביניהם: [[האר"י]] הקדוש, [[בניהו בן יהוידע]], [[נחום איש גמזו]], [[רבי פינחס בן יאיר]] (חמיו של [[רבי שמעון בר יוחאי]]), [[בנימין הצדיק]], [[הושע בן בארי]], [[חנה ושבעת בניה]], רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[יהודה בר אילעי]]. רבי [[יוסף קארו]]. בבית העלמין העתיק בצפת קבורים חלק מהם, חלקם פזורים בשכונות העיר ומחוצה לה.<br />
<br />
[[בית העלמין העתיק בצפת]] הוא מבתי העלמין העתיקים בארץ ישראל. בית הקברות מצוי לאורכו של המדרון המערבי של העיר צפת. מדי שנה מבקרים בו למעלה מ-700 אלף איש. בשטח בית העלמין נמצא גם [[מקווה האר"י]].<br />
<br />
==== תחיית המתים בצפת ====<br />
{{ערך מורחב|תחיית המתים}}<br />
מאז ומתמיד היה ביקוש רב למקומות קבורה בבית העלמין בצפת וזאת מהסיבה שלפי האמונה היהודית, ראשיתה של [[תחיית המתים]] תחל עם בואו של המשיח, ולפי האגדה העממית אחד המקומות הראשונים בו תתרחש היא בצפת{{הערה|בספר חסד לאברהם של ר' אברהם אזולאי בסעיף מעין שלישי נהר יג כתוב: "וכמו כן צפ"ת בגי' תק"ע, לרמוז שכל הדר בעיר צפ"ת יש לו יתרון על כל שאר ערי ארץ ישראל, שהנפטר שם בעבור שהוא מקום גבוה ואוירו זך יותר מכל שאר ערי ארץ ישראל, במהרה נפשו שט ופורח ב[[מערת המכפלה]] לעבור לגן עדן התחתון. וזמש"ל. מסכ"י" [[s:חסד לאברהם]]}}.<br />
<br />
==תרבות== <br />
בצפת פועלים מספר מוקדי תרבות:<br />
* '''בית יגאל אלון''' – היכל תרבות ע"ש [[יגאל אלון]].<br />
* '''חאן החמור הלבן''' – מרכז הפועל בעיר העתיקה, השואף לקדם תוכניות בריאות, אקולוגיה ותרבות. מופעל על ידי עמותת הלב"ב – המרכז לחיים בריאים בצפת{{הערה|1={{כ}}[http://halevav.org/hebrew/hebrew/index.php חאן החמור הלבן], באתר הלב"ב}}.<br />
* '''מתנ"סים''' – בצפת קיימים 3 שלוחות של החברה למתנ"סים: מתנ"ס בלום הפועל בשכונה הדרומית, מרכז "ארזים" הפועל בשכונת רמת רזים ומתנ"ס וולפסון הפועל במרכז העיר והממוקם ב[[בית הסראייה (צפת)|בית הסראייה]].<br />
* '''מודיעין צפת''' – מרכז מידע לתיירים בצפת המספק שירות ללא תשלום למבקרים בצפת ורוצים ליהנות בה.<br />
<br />
==דת==<br />
צפת מהווה את אחת מ[[ארבע ערי הקודש]] ביהדות, וככזו היא משמשת מרכז דתי חשוב ומוקד עלייה לרגל עבור מאמינים. [[צפת במאה ה-16|תהליך ההתקדשות]] החל ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] עת התיישבו בה [[גירוש ספרד|גולי ספרד]] והפכוה למרכז דתי. חכמי צפת עסקו רבות ב[[קבלה|תורת הקבלה והסוד]]. מרבית העולים לרגל מבקרים ב[[בית העלמין העתיק בצפת|בית הקברות העתיק של צפת]] ובבתי הכנסת העתיקים, בהם על פי המסורת התפללו ופעלו חכמי צפת. הפעילות הדתית כוללת תפילה באתרים קדושים, [[קברי צדיקים ביהדות|השתטחות על קברי צדיקים]], תלייה של בדים על עצים סמוכים, הדלקת נרות, טבילה ב[[מקווה]] וכו'{{הערה|העיר צפת: בין 'מרכזיות דתית' ל'פריפריה מדינתית',נגה שני, עמ' 44–45}}.<br />
<br />
==תנועות נוער==<br />
בצפת פועלים מס' שלוחות של תנועות נוער כגון [[הנוער העובד והלומד]], [[אריאל (תנועת נוער)|אריאל]], [[בני עקיבא]], פנסאים{{הערה|http://new.panasaim.com/}}, [[צבאות ה']], [[כנפיים של קרמבו]] ו[[אחרי]].<br />
<br />
כמו כן, פועלת בעיר תנועת הנוער המקומית, פסגות, הפועלת לחיזוק הקשר לעיר והתנדבות בעיר. בעיר פועלת גם מועצת נוער שאליה נבחרים נציגים מכל מוסדות וגופי הנוער בעיר, ומקיימים פרויקטים ואירועים לקידום הנוער בעיר.<br />
<br />
בנוסף קיימים מרכזי נוער שונים: מרכז [http://www.elem.org.il/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A5-%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9A-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9A/?gclid=CjwKEAjw3PGtBRCWgajpu_uY9hYSJAAICRalAX3WFmXEwKZmtlevGfwJBulCldLaDjYLQWtRl93qJRoCnk_w_wcB הפוך על הפוך], מרכז מוזיקה סלקום ווליום, מרכזי נוער במרכזים הקהילתיים- "שינקלט" שבמרכז "ארזים", "המגדל" שבמרכז "וולפסון", "המרתף" שבמרכז "סקטר".<br />
<br />
==מוסדות אקדמיים==<br />
[[קובץ:Safed 04.02.10 127.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד ממבני [[המכללה האקדמית צפת]]]]<br />
* '''[[המכללה האקדמית צפת]]''' – מכללה אקדמית שהוקמה בשנת 1970, תחת חסותה האקדמית של אוניברסיטת בר-אילן.<br />
החל משנת הלימודים תשס"ח, באישור [[המועצה להשכלה גבוהה]] (המל"ג), החלו מתקיימות במכללה תוכניות לימוד עצמאיות לתואר ראשון במספר מסלולים.<br />
המכללה עובדת בשיתוף עם המכללה האזורית צפת, אשר מאז הקמתה, בשנת 1987, פועלת בסמוך למכללה האקדמית, ונעזרת במתחם הקמפוס שלה, לשם פעילותה השוטפת.<br />
* '''[[הפקולטה לרפואה בצפת|הפקולטה לרפואה בגליל]]''' – שלוחה של אוניברסיטת בר-אילן, שהלימודים בה החלו בשנת הלימודים תשע"ב (2011–2012). בפקולטה שני מסלולי לימוד לתואר ד"ר לרפואה: מסלול לימודים ארבע-שנתי לבוגרי תואר ראשון ומסלול לימוד שלוש-שנתי לישראלים בוגרי שלוש שנות לימודי רפואה באוניברסיטאות בחו"ל.<br />
<br />
==שכונות==<br />
[[קובץ:Safed_City_Hall.jpg|שמאל|ממוזער|220px|בניין העירייה]]<br />
[[קובץ:שכונת כנען (צפת) בשלג.jpg|שמאל|ממוזער|220px|שכונת כנען בשלג (מבט מ[[מצודת צפת|המצודה]])]]<br />
<br />
צפת מורכבת משש יחידות מבניות עיקריות: העיר העתיקה, שכונת כנען, שכונת קריית שרה, שגובהה 939 מטר מעל [[פני הים]] [https://www.google.co.il/maps/place/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%A8%D7%94,+%D7%A6%D7%A4%D7%AA%E2%80%AD/@32.9788915,35.508683,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x151c23dada2f64b9:0x87d09d40a8e3afc8!5m1!1e4?hl=iw], היא השכונה הגבוהה ביותר בישראל שבתוך הקו הירוק (שכונת רמת ממרא ב[[קריית ארבע]] והיישובים [[נווה דניאל]] ו[[מג'דל שמס]] גבוהים ממנה), והוקמה על ידי שרה לוי בשנת 1928 (היום שוכן בה המכון לרפואה יהודית ע"ש הרמב"ם), שכונת רמת רזים, שכונת נוף כנרת השוכנת במורדות לכיוון ראש-פינה ושיכון דרום, החלק התחתון של העיר.{{טורים|* איביקור<br />
* אליהו פרומצ'נקו (רימונים)<br />
* גבעת שושנה<br />
* גני הדר<br />
* הגדוד השלישי<br />
* הכשרת היישוב<br />
* העיר העתיקה<br />
* השבעה<br />
* יוספטל<br />
* ירושלים<br />
* מאור חיים<br />
* מעלה כנען<br />
* מצפה הימים<br />
* מרכז העיר<br />
* נווה אורנים<br />
* נוף כנרת<br />
* עופר<br />
* רמת מנחם בגין<br />
* רסקו<br />
* רמת רזים<br />
* קריית ברסלב<br />
* [[קריית האמנים צפת|קריית האמנים]]<br />
* קריית חב"ד<br />
* קריית שרה<br />
* קרן היסוד<br />
* שיכון דרום<br />
* שיקמה<br />
* בשנת [[1985]] סופח לשטחה המוניציפלי של העיר הכפר הסמוך [[עכברה]].<br />
}}<br />
<br />
==אתרים בצפת==<br />
[[קובץ:Komanim1.JPG|שמאל|ממוזער|100px|סמליל קריית האמנים]]<br />
* [[משפחת עבו|בית עבו]] – ביתה של משפחת עבו, ממנו יוצאת תהלוכת [[ספר תורה|ספר התורה]] העתיק כל ערב [[ל"ג בעומר]], לקבר ה[[רבי שמעון בר יוחאי|רשב"י]] ב[[מירון (מושב)|מירון]] החל משנת [[1833]], [[מסורת]] זו הא המסורת העתיקה בארץ.<br />
* [[מצודת צפת]]<br />
* [[בית העלמין העתיק בצפת|בית העלמין העתיק]] – [[בית קברות]] בדרומה של העיר העתיקה היה בשימוש יהודי צפת במשך מאות שנים. בין היתר טמונים בו: רבי [[האר"י|יצחק לוריא]] (האר"י) גדול מקובלי צפת, רבי [[יוסף קארו]] מחבר ה[[שולחן ערוך]] ורבי [[שלמה אלקבץ]] מחבר הפיוט "[[לכה דודי]]". את בית הקברות פוקדים מאות אלפי מבקרים במשך כל ימות השנה ובמיוחד ב[[ה' באב]] שהוא יום פטירת האר"י. הקבורה בבית העלמין הופסקה ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]].<br />
* [[מקווה האר"י]]<br />
* [[בית הכנסת האר"י הספרדי]] – נחשב כבית כנסת העתיק ביותר בצפת. הנוסע [[משה באסולה]] מזכירו בתיאור ביקורו בצפת בראשית [[1522]]: "ויש בה ג' בתי כנסיות... ואחד של מערביים (=יוצאי צפון אפריקה), וקורין לה כנסת של אליהו ז"ל, כי היא קדומה, וקבלה בידם שאליהו ז"ל התפלל בה". על פי המסורת בבית כנסת זה התפלל ולמד האר"י. בית הכנסת נפגע ב[[רעידת האדמה בצפת (1837)|רעידת האדמה של 1837]] ושוקם לאחר מכן בעזרת הנדבן האיטלקי יצחק גואטה.<br />
* [[בית הכנסת האר"י האשכנזי]] – הוקם במהלך [[המאה ה-16]] על ידי עולים יוצאי [[ספרד]]. ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]], לאחר [[עליית החסידים]], שימש את הקהילה האשכנזית בעיר ושמו הוסב ל"בית הכנסת האר"י האשכנזי". נפגע קשות ב[[רעידת האדמה בצפת (1837)|רעידת האדמה]] שפקדה את העיר בשנת [[1837]] ושופץ מחדש בשנת [[1857]].<br />
* המרכז הבינלאומי לקבלה הצפתית<br />
* [[בית הכנסת אבוהב]]<br />
* [[בית כנסת האלשיך]]<br />
* [[בית החולים רבקה זיו]]<br />
* בית הכנסת המפואר של [[חסידות ברסלב|ברסלב]] מעל בית הקברות העתיק<br />
* המוזיאון למורשת היהדות דוברת ה[[הונגרית]]<br />
* מוזיאון [[בית המאירי]] לתולדות צפת<br />
* [[בית הכנסת רבי יוסף קארו]]<br />
* מוזיאון הדפוס (בצפת הוקם בית-הדפוס הראשון בארץ)<br />
* [[קריית האמנים צפת|קריית האמנים]], בעיר העתיקה במורדות המערביים של הר צפת<br />
* מוזיאון התנ"ך בגן המצודה<br />
* גן הפסלים{{הערה|[http://www.tau.ac.il/~ziffer/ Ziffer House: Documentation and Research Center of Israeli Visual Arts]}} והגלריה של הפסל [[משה ציפר]]<br />
{{-}}<br />
<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="4"><br />
תמונה:Olei-hagardom.jpg|[[אנדרטה לשבעה עולי הגרדום|אנדרטה לזכר שבעה מעולי הגרדום]]<br />
תמונה:Seraya - Ottoman fortress - Safed.jpg|'''[[בית הסראייה (צפת)|הסאראיה]]''', מבנה מאמצע המאה ה-18 שמיוחס לשליט בדווי ששלט בעיר באותה תקופה. ב[[רעידת האדמה בצפת (1837)|רעש הגדול ב-1837]] נהרס חלק של המבנה, שופץ על ידי העות'מאנים ושימש כבית המושל העות'מאני. [[מגדל שעון|מגדל השעון]] הוסף ב-[[1900]]. בתקופת [[המנדט הבריטי]] שימש את המושל הבריטי. ב-[[1975]] נחנך במקום מרכז קהילתי.<br />
תמונה:ביתבוסלבצפת.JPG|'''"[[בית בוסל]]"''' היה בית חולים בריטי לשימוש היהודים מ-[[1904]] עד [[1912]]. בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] הופסקה פעילות המבנה כבית חולים והמבנה שימש את הצבא העות'מאני. ב-[[1921]] הועבר המקום לסקוטים שהקימו בו קולג', ב-[[1942]] הוקם במקום [[בית הבראה]] על שם [[יוסף בוסל]]. בתחילת שנות ה-70 הפסיק בית ההבראה לפעול במתכונתו המלאה, והוסב בעונת החורף למעון קליטה לעולים חדשים. ב-[[1984]] נסגר סופית וננטש. רק אולם האוכל נותר פעיל, הפעם כאולם אירועים.<br />
תמונה:Safed_Monument.jpg|האנדרטה לחללי מלחמת השחרור, בפסגת גן המצודה<br />
</gallery><br />
<br />
==רבנים==<br />
בעיר פעל רבי [[אברהם דב מאווריטש]], שהיה מנהיג הקהילה החסידית בעיר. במאה ה-19 כיהן בעיר רבי [[שמואל הלר]]. בשנת [[תרע"ט]] הוכתר הרב [[אפרים שרגא וינגוט]] כרב העיר מטעם [[העדה החרדית]]. הוא כיהן ברבנות עד לפטירתו בשנת [[תשי"א]].<br />
הרבנים לאחר קום המדינה מטעם [[הרבנות הראשית]]:<br />
*הרב [[שמחה קפלן]] ([[תש"ח]] - [[תשמ"ט]])<br />
*הרב [[לוי ביסטריצקי]] ([[תשמ"ט]]{{הערה|הוכתר באופן רשמי רק לאחר 4 שנים.}} – [[תשס"ב]])<br />
*הרב דוד דיין (עד תשמ"ח)<br />
*הרב [[שמואל אליהו]] (החל מתשנ"ג)<br />
רבנים בולטים נוספים בעיר: הרב [[אלעזר מרדכי קניג]], מנהיג קהילות [[ברסלב בצפת]] ובחו"ל מחשובי רבני ברסלב.<br />
הרב מרדכי ביסטריצקי בנו של הרב לוי, המכהן כרבה של קהילת [[חב"ד]] בעיר, ועומד בראש מערך כשרות פרטי ומערך הכשרות של העיר צפת.<br />
וגם הרב מרדכי דב קפלן, בנו של הרב שמחה, רב ביהכנ"ס האר"י המכנה את עצמו "רב העיר העתיקה".<br />
<br />
==ערים תאומות==<br />
* {{עיר תאומה|ניקופול (בולגריה)|בולגריה}}<br />
* {{עיר תאומה|טולדו|ספרד}} <br />
* {{עיר תאומה|בודפשט|הונגריה}} <br />
במשך כ-20 שנה, עד שנת [[2014]], הייתה לצפת ברית ערים תאומות גם עם העיר [[ליל]], [[צרפת]]. בעקבות [[מבצע צוק איתן]] החליטה מועצת העיר ליל, המקיימת ברית דומה עם [[שכם]], להקפיא חד-צדדית את ברית הערים התאומות, כמחאה על פעולותיה של ישראל ברצועת עזה{{הערה|{{ישראל היום|בועז ביסמוט, דני ברנר|העיר הצרפתית ליל השעתה את הברית עם צפת|224471|10 באוקטובר 2014}}}}.<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[כיכר המעיין הרדום]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[אברהם יערי]], '''זכרונות ארץ ישראל''', [[הוצאת מסדה]] – רמת גן, מהדורה שנייה: 1974. מאמרים מתוך הספר:<br />
** [[יעקב שאול אלישר]], '''אחרי מות ר' חיים פרחי''' – 1819–1834<br />
** [[ישראל משקלוב]], '''ראשית ישוב הפרושים בארץ''' – 1808–1826; ו'''יסורי ארץ ישראל''' – 1813–1836<br />
** [[מנחם מנדל מקאמיניץ]], '''התנפלות הפלחים המורדים על יהודי צפת והרעש בצפת''' – 1834–1837<br />
** [[יהושע ילין]], '''התיישבות העולים לצפת''' – 1834–1863<br />
* [[זאב וילנאי]], '''מדריך ארץ ישראל חיפה העמקים הגליל החרמון''', הוצאת תור – ארץ ישראל, ירושלים, מהדורה שלישית: 1948<br />
* [[מירון בנבנשתי]], '''ערי ארץ-ישראל ואתריה בתקופה הצלבנית''', [[הוצאת אריאל]], ירושלים, 1984 (מידע על צפת: עמ' 136–140)<br />
* חגי עמיצור, '''סקירה כללית''' מתוך: '''צפת ואתריה''', עורכים: [[אלי שילר]] ו[[גבריאל ברקאי]], הוצאת ספרים אריאל, ירושלים, 2002<br />
* מנחם כהן, '''סיפורי צפת''', הוצאת משרד הביטחון, 2003<br />
* אייל מירון (עורך), '''צפת וכל נתיבותיה''', הוצאת יד יצחק בן צבי, 2006<br />
* [[מאיר מיבר|מאיר מיבר-מייברג]], '''בצל המצודה''', הוצאת מלוא, 1989<br />
* [[אמנון גופר]], '''סודות גליליים''', הוצאת [[עם עובד]], 2007, עמ' 10–41<br />
* [[זאב גלילי]], '''בריחה מצפת''', 2017<br />
* מוסטפא עבאסי, '''צפת בתקופת המנדט 1948-1918''', ערבים ויהודים בעיר מעורבת, הוצאת [[יד בן צבי]], 2015<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Safed|שם ויקישיתוף=צפת|ויקימסע=צפת|ויקימילון=צפת}}<br />
* [http://www.zefat.muni.il/ אתר עיריית צפת]<br />
* [http://www.zefat.net פורטל על העיר צפת]<br />
* {{ויקישיבה|צפת}}<br />
* {{ויקישיבה|בתי הכנסת בצפת}}<br />
*{{רשות העתיקות||4189}}<br />
* אמיר פרוינדליך, [http://www.iaa-conservation.org.il/Projects_Item_heb.asp?subject_id=6&site_id=4&id=10 בית כנסת האר"י האשכנזי: תעוד וסקר מבנה בית הכנסת], אתר [http://www.antiquities.org.il/default.aspx רשות העתיקות] - [http://www.iaa-conservation.org.il/ מינהל שימור], 2003<br />
* אורית סופר, ורדית שוטן-הלל, אבנר הילמן ועופר גרוסמן, [http://www.iaa-conservation.org.il/Projects_Item_heb.asp?site_id=4&subject_id=10 בית כנסת האר"י הספרדי: שיקום החזית הראשית של המבנה], אתר [http://www.antiquities.org.il/default.aspx רשות העתיקות] - [http://www.iaa-conservation.org.il/ מינהל שימור], 2005<br />
* אמיר פרוינדליך, [http://www.iaa-conservation.org.il/Projects_Item_heb.asp?site_id=4&subject_id=6 גן המצודה: תעוד מצודת צפת], אתר [http://www.antiquities.org.il/default.aspx רשות העתיקות] - [http://www.iaa-conservation.org.il/ מינהל שימור], 2004<br />
* {{ynet|[[אמנון גופר]]|ליל סליחות בצפת ונתיבותיה|3306180|24 בספטמבר 2006}}<br />
* ואדים צייטלין, אבנר הילמן, אמיר פרוינדליך, ורדית שוטן-הלל ויעקב שפר, [http://www.iaa-conservation.org.il/Projects_Item_heb.asp?subject_id=10&site_id=4&id=91 גן המצודה: ייצוב והסדרת מסלול], אתר [http://www.antiquities.org.il/default.aspx רשות העתיקות] - [http://www.iaa-conservation.org.il/ מינהל שימור], 2007<br />
* [http://www.iaa-conservation.org.il/article_Item_heb.asp?subject_id=45&id=137 פרויקט נאמני שימור למורשת העיר צפת], אתר [http://www.antiquities.org.il/default.aspx רשות העתיקות] - [http://www.iaa-conservation.org.il/ מינהל שימור], 2011<br />
* {{הארץ|יאיר אסולין|אל ראש ההר: מסע לייאוש ולאמונה בצפת|1.2763665|29 באוקטובר 2015}}<br />
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/e04gPKG-x5I?t=178 מוזיאון לאמנות נפתח בצפת], [[יומני כרמל]], מאי 1953 <small><small>(התחלה 2:58)</small></small><br />
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/BnO1yZBdLMA?t=371 צפת, עיר המסתורין], [[סרטי גבע]], [[ארכיון שפילברג]], יולי 1958 <small><small>(התחלה 6:11)</small></small><br />
<br />
'''היסטוריה'''<br />
* {{אוניברסיטת חיפה|מוסטפא עבאסי|צפת בתקופת המנדט - היבטים חברתיים ופוליטיים|227686|1999}}<br />
* {{קתדרה|שרמן ליבר|התפתחותה של האוכלוסייה היהודית בצפת, 1800–1839|46.11|46, דצמבר 1987, עמ' 23–43}}<br />
** {{קתדרה|[[אריה מורגנשטרן]]|יהודי צפת 1800–1839 - אומדנים ונתונים|49.11|49, ספטמבר 1988, עמ' 160–172}}<br />
** {{קתדרה|[[נתן שור]]|גודלה של אוכלוסיית צפת בראשית המאה הי"ט|49.11|49, ספטמבר 1988, עמ' 173–177}}<br />
* {{קתדרה|ירון בר-אל וניסים לוי|ראשיתה של הרפואה המודרנית בערי הגליל (1900-1860)|54.11|54, דצמבר 1989, עמ' 98–102}}<br />
** {{קתדרה|[[נקדימון רוגל]]|עוד על ראשית הרפואה בגליל|63.11(1)|63, אפריל 1992, עמ' 178–183}}<br />
* [[אברהם ישראל רוזניס]], ביקור בצפת ובהילולה במירון סביב 1867, {{המגיד||חלק א'|1867/12/25|00300}}, {{המגיד||חלק ב'|1868/01/15|00400}}, {{המגיד||חלק ג'|1868/01/22|00400}}, {{המגיד||חלק ד'|1868/01/29|00400}}, {{המגיד||חלק ה'|1868/02/12|00400}}, {{המגיד||חלק ו'|1868/03/04|00401}}<br />
* {{קתדרה|ריקה יצחקי-הראל|המיסיון הסקוטי בצפת עד מלחמת העולם הראשונה ותגובת היישוב היהודי לפעילות מיסיונרית|123.4|123, מרץ 2007, עמ' 79–91}}<br />
<br />
[[קובץ:Panorama Safed and Mount Meron.jpg|870px|ממוזער|מרכז|העיר העתיקה בצפת ברקע הרי מירון]]<br />
[[קובץ:Panorama Safed צפת (Sea of Galilee in the background).jpg|870px|ממוזער|מרכז|צפת, בירת [[הגליל העליון]]. בקצה התמונה ניתן להבחין באגם ה[[כנרת]].]]<br />
[[קובץ:Safed Artists Quarter Panorama.jpg|870px|ממוזער|מרכז|מבט פנורמי למרכז "רובע האמנים" של צפת]]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מחוז הצפון}}<br />
<br />
[[קטגוריה:צפת|*]]<br />
[[קטגוריה:יישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופת בית שני]]<br />
[[קטגוריה:יישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: ערים]]<br />
[[קטגוריה:קהילות ויישובים ערביים שנחרבו במלחמת העצמאות]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: ערים קדושות]]<br />
[[קטגוריה:ארץ ישראל: ערים עתיקות]]<br />
[[קטגוריה:הגליל העליון: יישובים]]<br />
[[קטגוריה:קהילות ויישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופה הצלבנית]]<br />
[[קטגוריה:קהילות ויישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופה הממלוכית]]</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%9F_%D7%98%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%92&diff=499574אלן טיורינג2018-08-28T19:44:47Z<p>יהודה 1: תבנית סינון</p>
<hr />
<div>{{מדען<br />
|שם=אלן טיורינג<br />
|שם בשפת המקור=Alan Turing<br />
|תאריך לידה=[[23 ביוני]] [[1912]]<br />
|תאריך פטירה=[[7 ביוני]] [[1954]]<br />
|תמונה=[[קובץ:Alan Turing photo.jpg|מרכז|220px]]<br />
|כיתוב=<br />
|תרומות עיקריות=ממניחי היסודות ל[[מדעי המחשב]]. היה הדמות המרכזית בפיצוח מכונת ההצפנה "[[אניגמה]]". הוגה הרעיונות החשובים של [[מכונת טיורינג]] ו[[מבחן טיורינג]].<br />
|ענף מדעי=[[מתמטיקה]]<br />
|ארצות מגורים=[[בריטניה]]<br />
|פרסים והנצחה=[[פרס טיורינג]] קרוי על שמו.<br />
|הערות=<br />
}}<br />
'''אלן מת'יסון טיורינג''' (ב[[אנגלית]]: '''Alan Mathison Turing''';{{כ}} [[23 ביוני]] [[1912]] – [[7 ביוני]] [[1954]]) היה [[מתמטיקאי]] [[בריטי]], ממניחי היסודות ל[[מדעי המחשב]]. הגיע להישגים יוצאי דופן בצד התאורטי ובצד המעשי של מדעי המחשב. בצד התאורטי הנחיל טיורינג לעולם את [[מכונת טיורינג]] – [[מודל]] מופשט למכונת חישוב אוניברסלית, אשר מתאר את אופן פעולתו של ה[[מחשב]], ואת [[מבחן טיורינג]] – מבחן הבודק האם למכונה כלשהי יש [[בינה מלאכותית]] שלא תאפשר להבחין בינה לבין אדם. טיורינג נחשב לאבי מדעי המחשב והבינה המלאכותית.<br />
<br />
בצד המעשי היה טיורינג דמות מרכזית במאמץ הבריטי ב[[מלחמת העולם השנייה]]: הוא היה אחד השותפים העיקריים ל[[פיצוח האניגמה|פיצוח ה"אניגמה"]] – [[מכונת הצפנה]] של הצבא הגרמני – מאמץ שתרם תרומה מכרעת לניצחונן של [[בעלות הברית]]. הוא גם פיתח מכונת פיענוח שכונתה "[[בומב]]", אשר מיכנה והאיצה את תהליך הפענוח של הודעות האניגמה המוצפנות.<br />
<br />
{{סינון/שורה|מקורי=טיורינג [[התאבדות|שם קץ לחייו]] בשנת [[1954]], שבועיים לפני יום הולדתו ה-42, ככל הנראה בעקבות [[תופעת לוואי|תופעות הלוואי]] של [[טיפול הורמונלי]] שנכפה עליו לאחר שהורשע ב[[הומוסקסואליות]], שהייתה באותן שנים בגדר [[עבירה]] ב[[בריטניה]]. בשנת [[2009]] התנצל ראש ממשלת [[בריטניה]], [[גורדון בראון]], התנצלות רשמית ופומבית בשם הממשלה הבריטית על "היחס המחריד שנהגו כלפי טיורינג", וב-[[2013]] העניקה לו המלכה [[אליזבת השנייה]] [[חנינה לאחר המוות]].{{הערה|[http://www.i24news.tv/en/news/international/europe/131224-britain-pardons-alan-turing-for-crime-of-being-gay Britain pardons Alan Turing for crime of being gay],{{כ}} באתר ''i24news''{{כ}}, 24 בדצמבר 2013}}|סיווג=צניעות|סיווג משנה=צניעות/בעיה חמורה|בסיסי=|מבוגר=}}<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
אלן טיורינג נולד במחוז פדינגטון ב[[לונדון]] ב-[[23 ביוני]] [[1912]] והוא [[טבילה לנצרות|הוטבל]] ב-[[7 ביולי]] באותה שנה. [[גאונות]]ו, בצד התנהגות חברתית חריגה, ניכרה בו כבר בילדותו.<br />
<br />
אביו עבד בשירות המדינה ב[[מדראס]] שב[[הודו הבריטית]]. סבו היה איש דת ממשפחה [[סקוטים|סקוטית]] של סוחרים. אמו הייתה בתו של המהנדס הראשי בחברת מסילות רכבת שפעלה בדרום הודו. עבודתו של אביו אילצה את הוריו לשהות בהודו, אולם שניהם הסכימו שהם רוצים שילדיהם יגדלו בבריטניה. הוריו נסעו תכופות להודו והשאירו את טיורינג ואחיו בלונדון, יחד עם זוג מטפלים, [[קולונל]] וגברת וורד.<br />
<br />
הוריו רשמו אותו בגיל 6 ל[[בית ספר יסודי|בית הספר היסודי]] סט. מייקלס, כדי שילמד [[לטינית]]. המנהל זיהה את כישרונו בשלב מוקדם, כפי שעשו רבים ממוריו הבאים. בגיל 10 רשמו אותו הוריו ל[[בית ספר פרטי]] בשם הייזלהרסט. בגיל 13 נשלח לבית ספר פרטי. הנטייה הטבעית של טיורינג למתמטיקה ומדע לא הוסיפו לו כבוד בקרב חלק ממוריו, בתקופה שבה החינוך הציב יותר דגש על המקצועות ההומניים. חרף זאת טיורינג המשיך להתקדם בצורה מרשימה בלימודיו. הוא אף פתר תרגילים מסובכים בלי ידע בסיסי בחשבון.<br />
<br />
בבית הספר קשר ידידות חזקה עם תלמיד לספסל הלימודים, כריסטופר מורקום. בפברואר [[1930]] נקטעה הידידות ביניהם בעקבות מותו של כריסטופר. אירוע זה ניפץ את האמונה הדתית של טיורינג והוא הפך ל[[אתאיסט]]. הוא סבר שכל התופעות, כולל דרך הפעולה של המוח האנושי, חייבות להיות [[מטריאליזם|חומריות]].<br />
<br />
===תרומה לתאוריה של מדעי המחשב===<br />
<br />
טיורינג נחשב לאחד מאבות [[מדעי המחשב]]. הוא למד [[מתמטיקה]] ב[[קינגס קולג' (קיימברידג')|קינגס קולג']] ב[[אוניברסיטת קיימברידג']]. עוד מימיו כסטודנט ([[1931]]–[[1934]]) נמשך למחקר התאורטי.<br />
<br />
טיורינג פיתח את רעיון [[מכונת טיורינג]] באופן עצמאי, בניסיון לענות על שאלות העוסקות ב[[יסודות המתמטיקה]] שהועלו על ידי [[דויד הילברט]], ופרסם אותו באפריל [[1936]].{{הערה|A. M. Turing, [http://www.cs.virginia.edu/~robins/Turing_Paper_1936.pdf On computable numbers, with an application to the Entscheidungsproblem], Proceedings of the London Mathematical Society, 2 s. vol. 42 (1936–1937)}} המטרה הייתה ליצור הגדרה מתמטית מדויקת של [[אלגוריתם]] או "תהליך מכני". עוצמתו של הרעיון נעוצה בפשטות הקיצונית של ה[[מודל]] (בהשוואה למורכבותם של מחשבים אמיתיים). [[תזת צ'רץ'-טיורינג]] קובעת כי [[מכונת טיורינג]], חרף פשטותה, מסוגלת לבצע כל [[חישוב (מדעי המחשב)|חישוב]] או [[אלגוריתם]] שהוא בר-ביצוע במחשב כלשהו. מבחינה זו, מכונת טיורינג שקולה לכל מחשב, ולכן משמשת עד היום ב[[מדעי המחשב]], בעיקר ב[[תורת הסיבוכיות]] ובתורת ה[[חישוביות]], כבסיס לחקר יכולותיו ומגבלותיו של המחשב (מחשב כלשהו, תוך התעלמות מתכונותיו של מחשב מסוים זה או אחר).<br />
<br />
בשנים [[1936]]–[[1938]] למד ב[[אוניברסיטת פרינסטון]] שב[[ארצות הברית]], ובשנת [[1938]] השלים את ה[[דוקטורט]] שלו, בהדרכת [[אלונזו צ'רץ']]. [[ג'ון פון נוימן]] הזמין אותו להצטרף ל[[המכון למחקר מתקדם|מכון למחקר מתקדם]] אך הוא העדיף לחזור למולדתו.<br />
<br />
טיורינג הוכיח כי [[בעיית העצירה]] אינה ניתנת להכרעה על ידי [[מכונת טיורינג]]. במאמרו "On Computable Numbers, With an Application to the Entscheindungsproblem" משנת [[1936]] הוכיח טיורינג כי קיימות בעיות אשר לא ניתנות לפתרון באמצעות חישוב או "אלגוריתם". במאמר טיורינג תיאר את המודל החישובי החדש שהציע, אשר בדיעבד נקרא על שמו "מכונת טיורינג", והראה באמצעותו כי מספר הבעיות אשר לא קיים להן פתרון גדול משמעותית ממספר הבעיות אשר ניתן למצוא להן פתרון. הוכחה זו נעזרת ב[[לכסון (שיטת הוכחה)|שיטת הלכסון]] שבבסיס [[האלכסון של קנטור]] להוכחה כי קבוצה אינסופית אחת גדולה מהקבוצה האינסופית השנייה.<br />
<br />
במאמר שפרסם בכתב העת Mind בשנת [[1950]], טיורינג הציע את [[מבחן טיורינג]], כדרך לוודא האם למכונה יש [[בינה מלאכותית]].<br />
<br />
===פיצוח האניגמה במלחמת העולם השנייה===<br />
{{ערך מורחב|פיצוח האניגמה}}[[קובץ:Turing_flat.jpg|ממוזער|240px|שני בתים בחצר [[בלצ'לי פארק]]. בבתים אלו עבד טיורינג בשנים [[1939]]–[[1940]], עד שהועבר לבקתה 8.]]<br />
מספטמבר [[1938]] עבד טיורינג במשרה חלקית עבור בית הספר לקידוד והצפנה. ב-1938 השלים את מחקריו ב[[אוניברסיטת פרינסטון]] והוסמך כ[[דוקטור]] מטעם אוניברסיטה זו. טיורינג התייצב ב[[בלצ'לי פארק]] שמצפון ל[[לונדון]] ב-[[4 בספטמבר]] [[1939]], והצטרף [[GCHQ|למטה התקשורת הממשלתית]], יום אחרי שבריטניה הכריזה מלחמה על [[גרמניה הנאצית]].<br />
<br />
הצוות שאליו הצטרף טיורינג הופקד על אחת המשימות הסודיות והחשובות ביותר במאמץ המלחמתי נגד [[גרמניה הנאצית]]: בניית מכונה שתפענח את ה[[צופן]] הצבאי הגרמני. הגרמנים השתמשו במכונת הצפנה ש[[שם קוד|שם הקוד]] שלה היה "[[אניגמה]]", ובאמצעותה הפכו [[מברק]]ים לרצפים אקראיים של סימנים, שרק מכונת אניגמה שנייה יכולה לתרגם בחזרה לטקסט בשפה רגילה. כדי לפענח את הצופן היה צורך לבנות מחשב שאליו יוזנו המברקים המוצפנים ויפוענחו בעזרת חישובים מסובכים.<br />
<br />
על בסיס התפיסה המתמטית של טיורינג, פיתחה המחלקה את המחשב האלקטרוני-ספרתי הראשון, שנקרא "[[קולוסוס (מחשב)|קולוסוס]]". המחשב הענק, שהושלם והוכנס לפעילות בדצמבר [[1943]], סייע לבריטים לפענח חלק גדול מתשדורות ה[[אלחוט]] המוצפנות של הצבא הגרמני, ולהפיק מהן מידע בעל חשיבות אסטרטגית עצומה. הידע שנצבר בפרויקט זה שימש בסיס לפיתוח טכנולוגיית המחשבים בבריטניה וב[[ארצות הברית]].<br />
<br />
בנוסף לכך, במהלך המלחמה הוא היה ראש בקתה 8 – האגף שהיה אחראי על קריאת האותות של הצי הגרמני. לאחר המלחמה הרבה טיורינג לעסוק ב[[בינה מלאכותית]].<br />
<br />
במהלך עבודתו בבלצ'לי פארק החל להתרועע עם [[ג'ואן קלארק]], שעבדה שם כמתמטיקאית ומפענחת. טיורינג ארגן את המשמרות שלהם שיהיו באותן שעות, כדי שאת הזמן הפנוי שלהם יוכלו לבלות יחד. בשנת 1941 הציע נישואין לג'ואן, אולם לאחר שהודה בפניה שהוא הומוסקסואל, החליט לבטל את אירוסיהם.<br />
<br />
===תרומה לתחומי מחקר אחרים===<br />
טיורינג חקר כבר בשנת [[1948]] מודלים של [[רשת עצבית מלאכותית|רשתות עצביות מלאכותיות]], אולם מאמרו התפרסם רק ב-1968, אחרי שאחרים פיתחו את התחום בנפרד.<br />
<br />
בשנת [[1949]] התמנה למנהל מעבדת החישובים ב[[אוניברסיטת מנצ'סטר]], ועסק בפיתוח [[תוכנה]] לאחד המחשבים הראשונים. במאמר שהתפרסם בשנת [[1950]] העלה את הרעיון של "[[מבחן טיורינג]]".<br />
<br />
טיורינג היה הראשון להשתמש ב[[סימולציה|סימולציות]] ממוחשבות על-מנת לחקור התפתחות בעלי-חיים. בתחילת שנות החמישים, בשנות חייו האחרונות, עסק טיורינג במחקר חלוצי על [[מורפוגנזה]] – תהליך עיצוב צורת העובר במהלך התפתחותו. טיורינג סבר באופן [[רדוקציוניזם|רדוקציוניסטי]] כי ניתן להסביר לעיתים את צורתם המורכבת של יצורים [[חיים]] באמצעות תהליכים כימיים פשוטים. במאמרו על "הבסיס הכימי של מורפוגנזה" הוצגה תאוריה שפיתח על [[מערכת ריאקציה-דיפוזיה]] (Reaction–diffusion system), אשר יכולה להסביר את היווצרותם של פסים, כתמים וספירלות בטבע, למשל, על [[עור]]ם של בעלי-חיים.<br />
{{סינון/פסקה|מקורי=<br />
{{כותרת| אחרית ימיו |3}}<br />
<br />
טיורינג מעולם לא הסתיר את עובדת היותו [[הומוסקסואל]]; אבל בבריטניה של ראשית [[שנות ה-50]] שררה אווירה פרנואידית ו[[הומופוביה|הומופובית]], במיוחד לאחר ששני הומוסקסואלים הואשמו ב[[ריגול]] ו[[עריקה|ערקו]] ל[[ברית המועצות]]. בינואר [[1952]] טיורינג נכנס למערכת יחסים עם ארנולד מוריי, מובטל בן 19. סמוך לאחר מכן ביתו נפרץ, ומוריי סיפר לטיורינג שהפורץ הוא מכר שלו. טיורינג הגיש תלונה במשטרה, ובמהלך החקירה הודה במערכת יחסים מינית עם מוריי. בעקבות כך השניים הועמדו לדין והורשעו ב-Gross indecency{{אנ|Gross indecency}} – 'חוסר מהוגנות חמור', עבירה לא מוגדרת ששימשה בין היתר להרשעת גברים שקיימו יחסים מיניים עם גברים, אך לא היו ראיות להרשעתם ב[[מעשה סדום]]. בגזר הדין ניתנה לו האפשרות לבחור בין עונש [[מאסר]] לבין המרתו ב[[מאסר על תנאי]] שיכלול [[טיפול הורמונלי]] ל[[סירוס כימי]], וטיורינג בחר באפשרות השנייה. הטיפול כלל זריקות הורמונים נשיים, על מנת לדכא את יצרו המיני. טיורינג [[שם קץ לחייו]] כעבור שנתיים, ב-[[7 ביוני]] [[1954]], ככל הנראה בשל [[תופעת לוואי|תופעות הלוואי]] של ההורמונים (צמיחת [[שדיים]], [[השמנה]] ו[[דיכאון]]).<br />
<br />
על-פי דו"ח המשטרה, טיורינג מת מ[[הרעלה|הרעלת]] [[ציאניד]], כשלצִדו תפוח חצי-אכול, טבול בציאניד. ככל הנראה כ[[מחווה (אמנות)|מחווה]] לסרט האהוב עליו, "[[שלגיה ושבעת הגמדים (סרט)|שלגיה ושבעת הגמדים]]". אמו לא קיבלה את הטענות בדבר ההתאבדות, וטענה שמותו היה תוצאה של [[רשלנות]] בטיפול בכימיקלים במעבדה (אף שטיורינג לא היה [[כימאי]]). ה[[ביוגרף]] אנדרו הודג'ס העלה השערה שטיורינג דאג לכך שנסיבות המוות לא תהיינה חד־משמעיות, כדי לתת לאמו את האפשרות להכחיש שהתאבד.<br />
|סיווג=צניעות|סיווג משנה=צניעות/בעיה חמורה<br />
|בסיסי=<br />
|מבוגר=}}<br />
<br />
==לאחר מותו==<br />
[[פרס טיורינג]], שהוא הפרס החשוב ביותר ב[[מדעי המחשב]], קרוי על-שמו של אלן טיורינג. הפרס מחולק מאז [[1966]] על ידי אגודת [[ACM]].<br />
<br />
ב-[[1986]] הופיע המחזה "[[לשבור את הצופן]]"{{אנ|Breaking the Code}} על חייו של טיורינג, מאת ה[[מחזאי]] [[יו ויטמור]] {{אנ|Hugh Whitemore}} (הוצג ב[[ישראל]] ב[[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]] ב-[[1988]] וב[[תיאטרון הספרייה]] ב-[[1994]]).<br />
<br />
ב-[[2009]], בעקבות [[עצומה]] שיזם ג'ון גרם-קמינג ושעליה חתמו למעלה מ-30 אלף בריטים,{{הערה|Caroline Davies,{{כ}} [http://www.guardian.co.uk/world/2009/sep/11/pm-apology-to-alan-turing PM's apology to codebreaker Alan Turing: we were inhumane], באתר עיתון [[הגארדיאן]], 11 בספטמבר 2009}} פרסם [[ראש ממשלת בריטניה]], [[גורדון בראון]], הודעת [[התנצלות]] "בשם ממשלת בריטניה, וכל מי שבזכות עבודתו של אלן חי בחופש", על היחס אשר לו זכה טיורינג ממוסדות השלטון הבריטי. בהצהרה הכיר בראון בטיורינג כ"הקורבן המפורסם ביותר של ה[[הומופוביה]] בבריטניה" וכתב:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין זו הגזמה לומר שבלעדי תרומתו יוצאת הדופן, ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה הייתה יכולה להיות שונה מאוד. הוא אחד הבודדים שניתן להצביע על תרומתם האישית לשינוי תוצאות המלחמה. התודה העצומה שאנו חייבים לו הופכת את היחס הבלתי אנושי שלו זכה לנורא עוד יותר.{{הערה|[http://www.freerepublic.com/focus/f-news/2337654/posts Treatment of Alan Turing was “appalling” - PM], September 10, 2009.{{ש}}Jack Schofield, [http://www.guardian.co.uk/technology/blog/2009/sep/11/turing-apology-gay No 10 apologises for "appalling" treatment of Alan Turing], Guardian, September 11, 2009}}}}<br />
<br />
בשנת [[2012]] צוין יום הולדתו המאה של טיורינג במסגרת אירועי [[ליל המדענים]]. בדצמבר 2013 העניקה לו [[אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת]] [[חנינה]].{{הערה|איתי נבו, [http://www.hayadan.org.il/late-pride-for-turing-2512138 גאווה מאוחרת לטיורינג], באתר "[[הידען]]", 25 בדצמבר 2013.}}<br />
<br />
בשנת [[2014]] הופק הסרט "[[משחק החיקוי]]", דרמה בריטית המבוססת, באופן חופשי למדי, על פרטים עיקריים מהביוגרפיה של טיורינג. הסרט בבימוי [[מורטן טילדום]], ובכיכובם של [[בנדיקט קמברבאץ']] ו[[קירה נייטלי]], זכה בפרס בחירת הקהל ב[[פסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו]] וב[[פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[דייוויד לוויט]], '''האיש שידע יותר מדי – אלן טיורינג והמצאת המחשב''', הוצאת אריה ניר, 2007.<br />
* אנדרו הודג'ס, '''טיורינג''', [[הוצאת ידיעות אחרונות]], 2001.<br />
* אנדרו הודג'ס, '''אלן טיורינג: האניגמה''', הוצאת דיונון, 2015.<br />
* '''[[אודיסאה (כתב עת)|אודיסאה]]''', גיליון 14, ינואר 2012 - מוקדש לטיורינג. <br />
* B. Jack Copeland (ed.), ''Colossus: The Secrets of Bletchley Park's Codebreaking Computers'', 2006, Oxford University Press, {{ISBN|0-19-284055-X}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקיציטוט=אלן טיורינג|ויקישיתוף=Category:Alan Turing|שם ויקישיתוף=אלן טיורינג}}<br />
* שרה לב, [http://cse.proj.ac.il/hebetim/5/turing.htm אלן טיורינג – חייו ותרומתו למדעי המחשב], הבטים בהוראת מדעי המחשב, דצמבר 1995<br />
* דנה אשכנזי וצבי לוטקר, [http://www.haayal.co.il/story_2980 על חייו ומותו של אלן טיורינג, (חלק ראשון)], [http://www.haayal.co.il/story_2981 (חלק שני)] באתר "[[האייל הקורא]]"<br />
* {{מתמטיקאי|Turing}}<br />
* {{אבני דרך|3314|עשרת החידושים הבולטים של מדעי המחשב}}<br />
* [http://www.text.org.il/index.php?book=0705022 האיש שידע יותר מדי - אלן טיורינג והמצאת המחשב], ספרו של דייוויד לוויט (אריה ניר 2007)<br />
* {{הידען|פרק מספר|פרק מתוך הספר "האיש שידע יותר מדי" בעקבות הטבח אמש במפגש של בני נוער גאים בת"א|the-man-that-knew-too-much-0208090|2 באוגוסט 2009}}<br />
* {{הארץ|שמעון שוקן|על אנושיותו של המחשב ואיוולתו של האדם (ביקורת על ספרו של דייוויד לוויט)|1.1426307|16 ביולי 2007}}<br />
* {{הארץ|אסף שטול-טראורינג, עודד ירון|הבריטים דורשים לטהר את שם אבי המחשב|1.1637507|9 בפברואר 2012}}<br />
* [[אבי בליזובסקי]], [http://www.hayadan.org.il/one-hounderts-yrears-for-bith-of-alan-turing-230612/ מאה שנה להולדתו של אלן טיורינג – ממציא המחשב המודרני וקורבן רדיפת ההומוסקסואלים בבריטניה ובעולם המערבי כולו בשנות החמישים], באתר [[הידען]], 23 ביוני 2012<br />
* {{TheMarker|ישראל פישר|תעלומת מותו של טורינג קמה לתחייה: "זו לא בהכרח התאבדות"|wallstreet/1.1739121|{{כ}}24 ביוני 2012}}<br />
* {{הארץ|נועה מנהיים|100 לאלן טיורינג - לחשוב מחוץ לארון|1.1774105|13 ביולי 2012}}<br />
* {{אודיסאה|[[רון אהרוני]]|המהפכה הקופרניקאית של אלן טיורינג|224243|14, ינואר 2012}}<br />
* {{וואלה!||הגאון שפיענח את הסוד הנאצי יזכה לחנינה אחרי מותו|2662577|21 ביולי 2013}}<br />
* {{ישראל היום|רונן דורפן|צופן טיורינג|254453|30 בינואר 2015}}<br />
* {{דודל|alan-turings-100th-birthday|יום הולדתו ה-100 של טיורינג}}, 23 ביוני 2012<br />
* {{AP|מחברת החישובים בכתב ידו של טיורינג מוצעת למכירה פומבית|-US-Turing/6afcf33a0ca1bfabc28701ef35ad7e35|9 באפריל 2015}}<br />
* {{דוידסון|איתי נבו|מפענח הצפנים שהמציא את המחשב|sciencehistory/מפענח-הצפנים-שהמציא-את-המחשב|7 ביוני 2017}}<br />
* {{הארץ|גארדיאן|נמצאו 150 מכתבים אבודים של המתמטיקאי אלן טיורינג|1.4391093|26 באוגוסט 2017}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:טיורינג, אלן}}<br />
[[קטגוריה:אלן טיורינג|*]]<br />
[[קטגוריה:לונדון: אישים]]<br />
[[קטגוריה:סגל בלצ'לי פארק]]<br />
[[קטגוריה:חוקרי בינה מלאכותית]]<br />
[[קטגוריה:חלוצי המחשוב]]<br />
[[קטגוריה:להט"בים בריטים]]<br />
[[קטגוריה:לוגיקנים בריטים]]<br />
[[קטגוריה:מדעני מחשב בריטים]]<br />
[[קטגוריה:מקבלי חנינה]]<br />
[[קטגוריה:מתאבדים: מדענים]]<br />
[[קטגוריה:מתמטיקאים בריטים]]<br />
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת מנצ'סטר]]<br />
[[קטגוריה:עמיתי החברה המלכותית]]<br />
[[קטגוריה:קצינים במסדר האימפריה הבריטית]]<br />
[[קטגוריה:אתאיסטים בריטים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת פרינסטון]]<br />
[[קטגוריה:קריפטואנליסטים בריטים]]<br />
[[קטגוריה:נפטרים ב-1954]]<br />
[[קטגוריה:מורשעים בעבירות מין]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=אלן טיורינג|גרסה=23639354}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%9F_%D7%98%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%92&diff=499565אלן טיורינג2018-08-28T19:40:37Z<p>יהודה 1: </p>
<hr />
<div>{{מדען<br />
|שם=אלן טיורינג<br />
|שם בשפת המקור=Alan Turing<br />
|תאריך לידה=[[23 ביוני]] [[1912]]<br />
|תאריך פטירה=[[7 ביוני]] [[1954]]<br />
|תמונה=[[קובץ:Alan Turing photo.jpg|מרכז|220px]]<br />
|כיתוב=<br />
|תרומות עיקריות=ממניחי היסודות ל[[מדעי המחשב]]. היה הדמות המרכזית בפיצוח מכונת ההצפנה "[[אניגמה]]". הוגה הרעיונות החשובים של [[מכונת טיורינג]] ו[[מבחן טיורינג]].<br />
|ענף מדעי=[[מתמטיקה]]<br />
|ארצות מגורים=[[בריטניה]]<br />
|פרסים והנצחה=[[פרס טיורינג]] קרוי על שמו.<br />
|הערות=<br />
}}<br />
'''אלן מת'יסון טיורינג''' (ב[[אנגלית]]: '''Alan Mathison Turing''';{{כ}} [[23 ביוני]] [[1912]] – [[7 ביוני]] [[1954]]) היה [[מתמטיקאי]] [[בריטי]], ממניחי היסודות ל[[מדעי המחשב]]. הגיע להישגים יוצאי דופן בצד התאורטי ובצד המעשי של מדעי המחשב. בצד התאורטי הנחיל טיורינג לעולם את [[מכונת טיורינג]] – [[מודל]] מופשט למכונת חישוב אוניברסלית, אשר מתאר את אופן פעולתו של ה[[מחשב]], ואת [[מבחן טיורינג]] – מבחן הבודק האם למכונה כלשהי יש [[בינה מלאכותית]] שלא תאפשר להבחין בינה לבין אדם. טיורינג נחשב לאבי מדעי המחשב והבינה המלאכותית.<br />
<br />
בצד המעשי היה טיורינג דמות מרכזית במאמץ הבריטי ב[[מלחמת העולם השנייה]]: הוא היה אחד השותפים העיקריים ל[[פיצוח האניגמה|פיצוח ה"אניגמה"]] – [[מכונת הצפנה]] של הצבא הגרמני – מאמץ שתרם תרומה מכרעת לניצחונן של [[בעלות הברית]]. הוא גם פיתח מכונת פיענוח שכונתה "[[בומב]]", אשר מיכנה והאיצה את תהליך הפענוח של הודעות האניגמה המוצפנות.<br />
<br />
{{סינון/שורה|מקורי=טיורינג [[התאבדות|שם קץ לחייו]] בשנת [[1954]], שבועיים לפני יום הולדתו ה-42, ככל הנראה בעקבות [[תופעת לוואי|תופעות הלוואי]] של [[טיפול הורמונלי]] שנכפה עליו לאחר שהורשע ב[[הומוסקסואליות]], שהייתה באותן שנים בגדר [[עבירה]] ב[[בריטניה]]. בשנת [[2009]] התנצל ראש ממשלת [[בריטניה]], [[גורדון בראון]], התנצלות רשמית ופומבית בשם הממשלה הבריטית על "היחס המחריד שנהגו כלפי טיורינג", וב-[[2013]] העניקה לו המלכה [[אליזבת השנייה]] [[חנינה לאחר המוות]].{{הערה|[http://www.i24news.tv/en/news/international/europe/131224-britain-pardons-alan-turing-for-crime-of-being-gay Britain pardons Alan Turing for crime of being gay],{{כ}} באתר ''i24news''{{כ}}, 24 בדצמבר 2013}}|סיווג=צניעות|סיווג משנה=צניעות/בעיה חמורה|בסיסי=|מבוגר=}}<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
אלן טיורינג נולד במחוז פדינגטון ב[[לונדון]] ב-[[23 ביוני]] [[1912]] והוא [[טבילה לנצרות|הוטבל]] ב-[[7 ביולי]] באותה שנה. [[גאונות]]ו, בצד התנהגות חברתית חריגה, ניכרה בו כבר בילדותו.<br />
<br />
אביו עבד בשירות המדינה ב[[מדראס]] שב[[הודו הבריטית]]. סבו היה איש דת ממשפחה [[סקוטים|סקוטית]] של סוחרים. אמו הייתה בתו של המהנדס הראשי בחברת מסילות רכבת שפעלה בדרום הודו. עבודתו של אביו אילצה את הוריו לשהות בהודו, אולם שניהם הסכימו שהם רוצים שילדיהם יגדלו בבריטניה. הוריו נסעו תכופות להודו והשאירו את טיורינג ואחיו בלונדון, יחד עם זוג מטפלים, [[קולונל]] וגברת וורד.<br />
<br />
הוריו רשמו אותו בגיל 6 ל[[בית ספר יסודי|בית הספר היסודי]] סט. מייקלס, כדי שילמד [[לטינית]]. המנהל זיהה את כישרונו בשלב מוקדם, כפי שעשו רבים ממוריו הבאים. בגיל 10 רשמו אותו הוריו ל[[בית ספר פרטי]] בשם הייזלהרסט. בגיל 13 נשלח לבית ספר פרטי. הנטייה הטבעית של טיורינג למתמטיקה ומדע לא הוסיפו לו כבוד בקרב חלק ממוריו, בתקופה שבה החינוך הציב יותר דגש על המקצועות ההומניים. חרף זאת טיורינג המשיך להתקדם בצורה מרשימה בלימודיו. הוא אף פתר תרגילים מסובכים בלי ידע בסיסי בחשבון.<br />
<br />
בבית הספר קשר ידידות חזקה עם תלמיד לספסל הלימודים, כריסטופר מורקום. בפברואר [[1930]] נקטעה הידידות ביניהם בעקבות מותו של כריסטופר. אירוע זה ניפץ את האמונה הדתית של טיורינג והוא הפך ל[[אתאיסט]]. הוא סבר שכל התופעות, כולל דרך הפעולה של המוח האנושי, חייבות להיות [[מטריאליזם|חומריות]].<br />
<br />
===תרומה לתאוריה של מדעי המחשב===<br />
<br />
טיורינג נחשב לאחד מאבות [[מדעי המחשב]]. הוא למד [[מתמטיקה]] ב[[קינגס קולג' (קיימברידג')|קינגס קולג']] ב[[אוניברסיטת קיימברידג']]. עוד מימיו כסטודנט ([[1931]]–[[1934]]) נמשך למחקר התאורטי.<br />
<br />
טיורינג פיתח את רעיון [[מכונת טיורינג]] באופן עצמאי, בניסיון לענות על שאלות העוסקות ב[[יסודות המתמטיקה]] שהועלו על ידי [[דויד הילברט]], ופרסם אותו באפריל [[1936]].{{הערה|A. M. Turing, [http://www.cs.virginia.edu/~robins/Turing_Paper_1936.pdf On computable numbers, with an application to the Entscheidungsproblem], Proceedings of the London Mathematical Society, 2 s. vol. 42 (1936–1937)}} המטרה הייתה ליצור הגדרה מתמטית מדויקת של [[אלגוריתם]] או "תהליך מכני". עוצמתו של הרעיון נעוצה בפשטות הקיצונית של ה[[מודל]] (בהשוואה למורכבותם של מחשבים אמיתיים). [[תזת צ'רץ'-טיורינג]] קובעת כי [[מכונת טיורינג]], חרף פשטותה, מסוגלת לבצע כל [[חישוב (מדעי המחשב)|חישוב]] או [[אלגוריתם]] שהוא בר-ביצוע במחשב כלשהו. מבחינה זו, מכונת טיורינג שקולה לכל מחשב, ולכן משמשת עד היום ב[[מדעי המחשב]], בעיקר ב[[תורת הסיבוכיות]] ובתורת ה[[חישוביות]], כבסיס לחקר יכולותיו ומגבלותיו של המחשב (מחשב כלשהו, תוך התעלמות מתכונותיו של מחשב מסוים זה או אחר).<br />
<br />
בשנים [[1936]]–[[1938]] למד ב[[אוניברסיטת פרינסטון]] שב[[ארצות הברית]], ובשנת [[1938]] השלים את ה[[דוקטורט]] שלו, בהדרכת [[אלונזו צ'רץ']]. [[ג'ון פון נוימן]] הזמין אותו להצטרף ל[[המכון למחקר מתקדם|מכון למחקר מתקדם]] אך הוא העדיף לחזור למולדתו.<br />
<br />
טיורינג הוכיח כי [[בעיית העצירה]] אינה ניתנת להכרעה על ידי [[מכונת טיורינג]]. במאמרו "On Computable Numbers, With an Application to the Entscheindungsproblem" משנת [[1936]] הוכיח טיורינג כי קיימות בעיות אשר לא ניתנות לפתרון באמצעות חישוב או "אלגוריתם". במאמר טיורינג תיאר את המודל החישובי החדש שהציע, אשר בדיעבד נקרא על שמו "מכונת טיורינג", והראה באמצעותו כי מספר הבעיות אשר לא קיים להן פתרון גדול משמעותית ממספר הבעיות אשר ניתן למצוא להן פתרון. הוכחה זו נעזרת ב[[לכסון (שיטת הוכחה)|שיטת הלכסון]] שבבסיס [[האלכסון של קנטור]] להוכחה כי קבוצה אינסופית אחת גדולה מהקבוצה האינסופית השנייה.<br />
<br />
במאמר שפרסם בכתב העת Mind בשנת [[1950]], טיורינג הציע את [[מבחן טיורינג]], כדרך לוודא האם למכונה יש [[בינה מלאכותית]].<br />
<br />
===פיצוח האניגמה במלחמת העולם השנייה===<br />
{{ערך מורחב|פיצוח האניגמה}}[[קובץ:Turing_flat.jpg|ממוזער|240px|שני בתים בחצר [[בלצ'לי פארק]]. בבתים אלו עבד טיורינג בשנים [[1939]]–[[1940]], עד שהועבר לבקתה 8.]]<br />
מספטמבר [[1938]] עבד טיורינג במשרה חלקית עבור בית הספר לקידוד והצפנה. ב-1938 השלים את מחקריו ב[[אוניברסיטת פרינסטון]] והוסמך כ[[דוקטור]] מטעם אוניברסיטה זו. טיורינג התייצב ב[[בלצ'לי פארק]] שמצפון ל[[לונדון]] ב-[[4 בספטמבר]] [[1939]], והצטרף [[GCHQ|למטה התקשורת הממשלתית]], יום אחרי שבריטניה הכריזה מלחמה על [[גרמניה הנאצית]].<br />
<br />
הצוות שאליו הצטרף טיורינג הופקד על אחת המשימות הסודיות והחשובות ביותר במאמץ המלחמתי נגד [[גרמניה הנאצית]]: בניית מכונה שתפענח את ה[[צופן]] הצבאי הגרמני. הגרמנים השתמשו במכונת הצפנה ש[[שם קוד|שם הקוד]] שלה היה "[[אניגמה]]", ובאמצעותה הפכו [[מברק]]ים לרצפים אקראיים של סימנים, שרק מכונת אניגמה שנייה יכולה לתרגם בחזרה לטקסט בשפה רגילה. כדי לפענח את הצופן היה צורך לבנות מחשב שאליו יוזנו המברקים המוצפנים ויפוענחו בעזרת חישובים מסובכים.<br />
<br />
על בסיס התפיסה המתמטית של טיורינג, פיתחה המחלקה את המחשב האלקטרוני-ספרתי הראשון, שנקרא "[[קולוסוס (מחשב)|קולוסוס]]". המחשב הענק, שהושלם והוכנס לפעילות בדצמבר [[1943]], סייע לבריטים לפענח חלק גדול מתשדורות ה[[אלחוט]] המוצפנות של הצבא הגרמני, ולהפיק מהן מידע בעל חשיבות אסטרטגית עצומה. הידע שנצבר בפרויקט זה שימש בסיס לפיתוח טכנולוגיית המחשבים בבריטניה וב[[ארצות הברית]].<br />
<br />
בנוסף לכך, במהלך המלחמה הוא היה ראש בקתה 8 – האגף שהיה אחראי על קריאת האותות של הצי הגרמני. לאחר המלחמה הרבה טיורינג לעסוק ב[[בינה מלאכותית]].<br />
<br />
במהלך עבודתו בבלצ'לי פארק החל להתרועע עם [[ג'ואן קלארק]], שעבדה שם כמתמטיקאית ומפענחת. טיורינג ארגן את המשמרות שלהם שיהיו באותן שעות, כדי שאת הזמן הפנוי שלהם יוכלו לבלות יחד. בשנת 1941 הציע נישואין לג'ואן, אולם לאחר שהודה בפניה שהוא הומוסקסואל, החליט לבטל את אירוסיהם.<br />
<br />
===תרומה לתחומי מחקר אחרים===<br />
טיורינג חקר כבר בשנת [[1948]] מודלים של [[רשת עצבית מלאכותית|רשתות עצביות מלאכותיות]], אולם מאמרו התפרסם רק ב-1968, אחרי שאחרים פיתחו את התחום בנפרד.<br />
<br />
בשנת [[1949]] התמנה למנהל מעבדת החישובים ב[[אוניברסיטת מנצ'סטר]], ועסק בפיתוח [[תוכנה]] לאחד המחשבים הראשונים. במאמר שהתפרסם בשנת [[1950]] העלה את הרעיון של "[[מבחן טיורינג]]".<br />
<br />
טיורינג היה הראשון להשתמש ב[[סימולציה|סימולציות]] ממוחשבות על-מנת לחקור התפתחות בעלי-חיים. בתחילת שנות החמישים, בשנות חייו האחרונות, עסק טיורינג במחקר חלוצי על [[מורפוגנזה]] – תהליך עיצוב צורת העובר במהלך התפתחותו. טיורינג סבר באופן [[רדוקציוניזם|רדוקציוניסטי]] כי ניתן להסביר לעיתים את צורתם המורכבת של יצורים [[חיים]] באמצעות תהליכים כימיים פשוטים. במאמרו על "הבסיס הכימי של מורפוגנזה" הוצגה תאוריה שפיתח על [[מערכת ריאקציה-דיפוזיה]] (Reaction–diffusion system), אשר יכולה להסביר את היווצרותם של פסים, כתמים וספירלות בטבע, למשל, על [[עור]]ם של בעלי-חיים.<br />
<br />
{{סינון/פסקה{{כותרת|אחרית ימיו|3}}<br />
<br />
טיורינג מעולם לא הסתיר את עובדת היותו [[הומוסקסואל]]; אבל בבריטניה של ראשית [[שנות ה-50]] שררה אווירה פרנואידית ו[[הומופוביה|הומופובית]], במיוחד לאחר ששני הומוסקסואלים הואשמו ב[[ריגול]] ו[[עריקה|ערקו]] ל[[ברית המועצות]]. בינואר [[1952]] טיורינג נכנס למערכת יחסים עם ארנולד מוריי, מובטל בן 19. סמוך לאחר מכן ביתו נפרץ, ומוריי סיפר לטיורינג שהפורץ הוא מכר שלו. טיורינג הגיש תלונה במשטרה, ובמהלך החקירה הודה במערכת יחסים מינית עם מוריי. בעקבות כך השניים הועמדו לדין והורשעו ב-Gross indecency{{אנ|Gross indecency}} – 'חוסר מהוגנות חמור', עבירה לא מוגדרת ששימשה בין היתר להרשעת גברים שקיימו יחסים מיניים עם גברים, אך לא היו ראיות להרשעתם ב[[מעשה סדום]]. בגזר הדין ניתנה לו האפשרות לבחור בין עונש [[מאסר]] לבין המרתו ב[[מאסר על תנאי]] שיכלול [[טיפול הורמונלי]] ל[[סירוס כימי]], וטיורינג בחר באפשרות השנייה. הטיפול כלל זריקות הורמונים נשיים, על מנת לדכא את יצרו המיני. טיורינג [[שם קץ לחייו]] כעבור שנתיים, ב-[[7 ביוני]] [[1954]], ככל הנראה בשל [[תופעת לוואי|תופעות הלוואי]] של ההורמונים (צמיחת [[שדיים]], [[השמנה]] ו[[דיכאון]]).<br />
<br />
על-פי דו"ח המשטרה, טיורינג מת מ[[הרעלה|הרעלת]] [[ציאניד]], כשלצִדו תפוח חצי-אכול, טבול בציאניד. ככל הנראה כ[[מחווה (אמנות)|מחווה]] לסרט האהוב עליו, "[[שלגיה ושבעת הגמדים (סרט)|שלגיה ושבעת הגמדים]]". אמו לא קיבלה את הטענות בדבר ההתאבדות, וטענה שמותו היה תוצאה של [[רשלנות]] בטיפול בכימיקלים במעבדה (אף שטיורינג לא היה [[כימאי]]). ה[[ביוגרף]] אנדרו הודג'ס העלה השערה שטיורינג דאג לכך שנסיבות המוות לא תהיינה חד־משמעיות, כדי לתת לאמו את האפשרות להכחיש שהתאבד.|סיווג=צניעות|סיווג משנה|צניעות/בעייה חמורה}}<br />
<br />
==לאחר מותו==<br />
[[פרס טיורינג]], שהוא הפרס החשוב ביותר ב[[מדעי המחשב]], קרוי על-שמו של אלן טיורינג. הפרס מחולק מאז [[1966]] על ידי אגודת [[ACM]].<br />
<br />
ב-[[1986]] הופיע המחזה "[[לשבור את הצופן]]"{{אנ|Breaking the Code}} על חייו של טיורינג, מאת ה[[מחזאי]] [[יו ויטמור]] {{אנ|Hugh Whitemore}} (הוצג ב[[ישראל]] ב[[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]] ב-[[1988]] וב[[תיאטרון הספרייה]] ב-[[1994]]).<br />
<br />
ב-[[2009]], בעקבות [[עצומה]] שיזם ג'ון גרם-קמינג ושעליה חתמו למעלה מ-30 אלף בריטים,{{הערה|Caroline Davies,{{כ}} [http://www.guardian.co.uk/world/2009/sep/11/pm-apology-to-alan-turing PM's apology to codebreaker Alan Turing: we were inhumane], באתר עיתון [[הגארדיאן]], 11 בספטמבר 2009}} פרסם [[ראש ממשלת בריטניה]], [[גורדון בראון]], הודעת [[התנצלות]] "בשם ממשלת בריטניה, וכל מי שבזכות עבודתו של אלן חי בחופש", על היחס אשר לו זכה טיורינג ממוסדות השלטון הבריטי. בהצהרה הכיר בראון בטיורינג כ"הקורבן המפורסם ביותר של ה[[הומופוביה]] בבריטניה" וכתב:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין זו הגזמה לומר שבלעדי תרומתו יוצאת הדופן, ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה הייתה יכולה להיות שונה מאוד. הוא אחד הבודדים שניתן להצביע על תרומתם האישית לשינוי תוצאות המלחמה. התודה העצומה שאנו חייבים לו הופכת את היחס הבלתי אנושי שלו זכה לנורא עוד יותר.{{הערה|[http://www.freerepublic.com/focus/f-news/2337654/posts Treatment of Alan Turing was “appalling” - PM], September 10, 2009.{{ש}}Jack Schofield, [http://www.guardian.co.uk/technology/blog/2009/sep/11/turing-apology-gay No 10 apologises for "appalling" treatment of Alan Turing], Guardian, September 11, 2009}}}}<br />
<br />
בשנת [[2012]] צוין יום הולדתו המאה של טיורינג במסגרת אירועי [[ליל המדענים]]. בדצמבר 2013 העניקה לו [[אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת]] [[חנינה]].{{הערה|איתי נבו, [http://www.hayadan.org.il/late-pride-for-turing-2512138 גאווה מאוחרת לטיורינג], באתר "[[הידען]]", 25 בדצמבר 2013.}}<br />
<br />
בשנת [[2014]] הופק הסרט "[[משחק החיקוי]]", דרמה בריטית המבוססת, באופן חופשי למדי, על פרטים עיקריים מהביוגרפיה של טיורינג. הסרט בבימוי [[מורטן טילדום]], ובכיכובם של [[בנדיקט קמברבאץ']] ו[[קירה נייטלי]], זכה בפרס בחירת הקהל ב[[פסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו]] וב[[פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[דייוויד לוויט]], '''האיש שידע יותר מדי – אלן טיורינג והמצאת המחשב''', הוצאת אריה ניר, 2007.<br />
* אנדרו הודג'ס, '''טיורינג''', [[הוצאת ידיעות אחרונות]], 2001.<br />
* אנדרו הודג'ס, '''אלן טיורינג: האניגמה''', הוצאת דיונון, 2015.<br />
* '''[[אודיסאה (כתב עת)|אודיסאה]]''', גיליון 14, ינואר 2012 - מוקדש לטיורינג. <br />
* B. Jack Copeland (ed.), ''Colossus: The Secrets of Bletchley Park's Codebreaking Computers'', 2006, Oxford University Press, {{ISBN|0-19-284055-X}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקיציטוט=אלן טיורינג|ויקישיתוף=Category:Alan Turing|שם ויקישיתוף=אלן טיורינג}}<br />
* שרה לב, [http://cse.proj.ac.il/hebetim/5/turing.htm אלן טיורינג – חייו ותרומתו למדעי המחשב], הבטים בהוראת מדעי המחשב, דצמבר 1995<br />
* דנה אשכנזי וצבי לוטקר, [http://www.haayal.co.il/story_2980 על חייו ומותו של אלן טיורינג, (חלק ראשון)], [http://www.haayal.co.il/story_2981 (חלק שני)] באתר "[[האייל הקורא]]"<br />
* {{מתמטיקאי|Turing}}<br />
* {{אבני דרך|3314|עשרת החידושים הבולטים של מדעי המחשב}}<br />
* [http://www.text.org.il/index.php?book=0705022 האיש שידע יותר מדי - אלן טיורינג והמצאת המחשב], ספרו של דייוויד לוויט (אריה ניר 2007)<br />
* {{הידען|פרק מספר|פרק מתוך הספר "האיש שידע יותר מדי" בעקבות הטבח אמש במפגש של בני נוער גאים בת"א|the-man-that-knew-too-much-0208090|2 באוגוסט 2009}}<br />
* {{הארץ|שמעון שוקן|על אנושיותו של המחשב ואיוולתו של האדם (ביקורת על ספרו של דייוויד לוויט)|1.1426307|16 ביולי 2007}}<br />
* {{הארץ|אסף שטול-טראורינג, עודד ירון|הבריטים דורשים לטהר את שם אבי המחשב|1.1637507|9 בפברואר 2012}}<br />
* [[אבי בליזובסקי]], [http://www.hayadan.org.il/one-hounderts-yrears-for-bith-of-alan-turing-230612/ מאה שנה להולדתו של אלן טיורינג – ממציא המחשב המודרני וקורבן רדיפת ההומוסקסואלים בבריטניה ובעולם המערבי כולו בשנות החמישים], באתר [[הידען]], 23 ביוני 2012<br />
* {{TheMarker|ישראל פישר|תעלומת מותו של טורינג קמה לתחייה: "זו לא בהכרח התאבדות"|wallstreet/1.1739121|{{כ}}24 ביוני 2012}}<br />
* {{הארץ|נועה מנהיים|100 לאלן טיורינג - לחשוב מחוץ לארון|1.1774105|13 ביולי 2012}}<br />
* {{אודיסאה|[[רון אהרוני]]|המהפכה הקופרניקאית של אלן טיורינג|224243|14, ינואר 2012}}<br />
* {{וואלה!||הגאון שפיענח את הסוד הנאצי יזכה לחנינה אחרי מותו|2662577|21 ביולי 2013}}<br />
* {{ישראל היום|רונן דורפן|צופן טיורינג|254453|30 בינואר 2015}}<br />
* {{דודל|alan-turings-100th-birthday|יום הולדתו ה-100 של טיורינג}}, 23 ביוני 2012<br />
* {{AP|מחברת החישובים בכתב ידו של טיורינג מוצעת למכירה פומבית|-US-Turing/6afcf33a0ca1bfabc28701ef35ad7e35|9 באפריל 2015}}<br />
* {{דוידסון|איתי נבו|מפענח הצפנים שהמציא את המחשב|sciencehistory/מפענח-הצפנים-שהמציא-את-המחשב|7 ביוני 2017}}<br />
* {{הארץ|גארדיאן|נמצאו 150 מכתבים אבודים של המתמטיקאי אלן טיורינג|1.4391093|26 באוגוסט 2017}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:טיורינג, אלן}}<br />
[[קטגוריה:אלן טיורינג|*]]<br />
[[קטגוריה:לונדון: אישים]]<br />
[[קטגוריה:סגל בלצ'לי פארק]]<br />
[[קטגוריה:חוקרי בינה מלאכותית]]<br />
[[קטגוריה:חלוצי המחשוב]]<br />
[[קטגוריה:להט"בים בריטים]]<br />
[[קטגוריה:לוגיקנים בריטים]]<br />
[[קטגוריה:מדעני מחשב בריטים]]<br />
[[קטגוריה:מקבלי חנינה]]<br />
[[קטגוריה:מתאבדים: מדענים]]<br />
[[קטגוריה:מתמטיקאים בריטים]]<br />
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת מנצ'סטר]]<br />
[[קטגוריה:עמיתי החברה המלכותית]]<br />
[[קטגוריה:קצינים במסדר האימפריה הבריטית]]<br />
[[קטגוריה:אתאיסטים בריטים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת פרינסטון]]<br />
[[קטגוריה:קריפטואנליסטים בריטים]]<br />
[[קטגוריה:נפטרים ב-1954]]<br />
[[קטגוריה:מורשעים בעבירות מין]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=אלן טיורינג|גרסה=23639354}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%9F_%D7%98%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%92&diff=499563אלן טיורינג2018-08-28T19:40:22Z<p>יהודה 1: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים, תבנית סינון</p>
<hr />
<div>{{מדען<br />
|שם=אלן טיורינג<br />
|שם בשפת המקור=Alan Turing<br />
|תאריך לידה=[[23 ביוני]] [[1912]]<br />
|תאריך פטירה=[[7 ביוני]] [[1954]]<br />
|תמונה=[[קובץ:Alan Turing photo.jpg|מרכז|220px]]<br />
|כיתוב=<br />
|תרומות עיקריות=ממניחי היסודות ל[[מדעי המחשב]]. היה הדמות המרכזית בפיצוח מכונת ההצפנה "[[אניגמה]]". הוגה הרעיונות החשובים של [[מכונת טיורינג]] ו[[מבחן טיורינג]].<br />
|ענף מדעי=[[מתמטיקה]]<br />
|ארצות מגורים=[[בריטניה]]<br />
|פרסים והנצחה=[[פרס טיורינג]] קרוי על שמו.<br />
|הערות=<br />
}}<br />
'''אלן מת'יסון טיורינג''' (ב[[אנגלית]]: '''Alan Mathison Turing''';{{כ}} [[23 ביוני]] [[1912]] – [[7 ביוני]] [[1954]]) היה [[מתמטיקאי]] [[בריטי]], ממניחי היסודות ל[[מדעי המחשב]]. הגיע להישגים יוצאי דופן בצד התאורטי ובצד המעשי של מדעי המחשב. בצד התאורטי הנחיל טיורינג לעולם את [[מכונת טיורינג]] – [[מודל]] מופשט למכונת חישוב אוניברסלית, אשר מתאר את אופן פעולתו של ה[[מחשב]], ואת [[מבחן טיורינג]] – מבחן הבודק האם למכונה כלשהי יש [[בינה מלאכותית]] שלא תאפשר להבחין בינה לבין אדם. טיורינג נחשב לאבי מדעי המחשב והבינה המלאכותית.<br />
<br />
בצד המעשי היה טיורינג דמות מרכזית במאמץ הבריטי ב[[מלחמת העולם השנייה]]: הוא היה אחד השותפים העיקריים ל[[פיצוח האניגמה|פיצוח ה"אניגמה"]] – [[מכונת הצפנה]] של הצבא הגרמני – מאמץ שתרם תרומה מכרעת לניצחונן של [[בעלות הברית]]. הוא גם פיתח מכונת פיענוח שכונתה "[[בומב]]", אשר מיכנה והאיצה את תהליך הפענוח של הודעות האניגמה המוצפנות.<br />
<br />
טיורינג [[התאבדות|שם קץ לחייו]] בשנת [[1954]], שבועיים לפני יום הולדתו ה-42, ככל הנראה בעקבות [[תופעת לוואי|תופעות הלוואי]] של [[טיפול הורמונלי]] שנכפה עליו לאחר שהורשע ב[[הומוסקסואליות]], שהייתה באותן שנים בגדר [[עבירה]] ב[[בריטניה]]. בשנת [[2009]] התנצל ראש ממשלת [[בריטניה]], [[גורדון בראון]], התנצלות רשמית ופומבית בשם הממשלה הבריטית על "היחס המחריד שנהגו כלפי טיורינג", וב-[[2013]] העניקה לו המלכה [[אליזבת השנייה]] [[חנינה לאחר המוות]].{{הערה|[http://www.i24news.tv/en/news/international/europe/131224-britain-pardons-alan-turing-for-crime-of-being-gay Britain pardons Alan Turing for crime of being gay],{{כ}} באתר ''i24news''{{כ}}, 24 בדצמבר 2013}}<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
אלן טיורינג נולד במחוז פדינגטון ב[[לונדון]] ב-[[23 ביוני]] [[1912]] והוא [[טבילה לנצרות|הוטבל]] ב-[[7 ביולי]] באותה שנה. [[גאונות]]ו, בצד התנהגות חברתית חריגה, ניכרה בו כבר בילדותו.<br />
<br />
אביו עבד בשירות המדינה ב[[מדראס]] שב[[הודו הבריטית]]. סבו היה איש דת ממשפחה [[סקוטים|סקוטית]] של סוחרים. אמו הייתה בתו של המהנדס הראשי בחברת מסילות רכבת שפעלה בדרום הודו. עבודתו של אביו אילצה את הוריו לשהות בהודו, אולם שניהם הסכימו שהם רוצים שילדיהם יגדלו בבריטניה. הוריו נסעו תכופות להודו והשאירו את טיורינג ואחיו בלונדון, יחד עם זוג מטפלים, [[קולונל]] וגברת וורד.<br />
<br />
הוריו רשמו אותו בגיל 6 ל[[בית ספר יסודי|בית הספר היסודי]] סט. מייקלס, כדי שילמד [[לטינית]]. המנהל זיהה את כישרונו בשלב מוקדם, כפי שעשו רבים ממוריו הבאים. בגיל 10 רשמו אותו הוריו ל[[בית ספר פרטי]] בשם הייזלהרסט. בגיל 13 נשלח לבית ספר פרטי. הנטייה הטבעית של טיורינג למתמטיקה ומדע לא הוסיפו לו כבוד בקרב חלק ממוריו, בתקופה שבה החינוך הציב יותר דגש על המקצועות ההומניים. חרף זאת טיורינג המשיך להתקדם בצורה מרשימה בלימודיו. הוא אף פתר תרגילים מסובכים בלי ידע בסיסי בחשבון.<br />
<br />
בבית הספר קשר ידידות חזקה עם תלמיד לספסל הלימודים, כריסטופר מורקום. בפברואר [[1930]] נקטעה הידידות ביניהם בעקבות מותו של כריסטופר. אירוע זה ניפץ את האמונה הדתית של טיורינג והוא הפך ל[[אתאיסט]]. הוא סבר שכל התופעות, כולל דרך הפעולה של המוח האנושי, חייבות להיות [[מטריאליזם|חומריות]].<br />
<br />
===תרומה לתאוריה של מדעי המחשב===<br />
<br />
טיורינג נחשב לאחד מאבות [[מדעי המחשב]]. הוא למד [[מתמטיקה]] ב[[קינגס קולג' (קיימברידג')|קינגס קולג']] ב[[אוניברסיטת קיימברידג']]. עוד מימיו כסטודנט ([[1931]]–[[1934]]) נמשך למחקר התאורטי.<br />
<br />
טיורינג פיתח את רעיון [[מכונת טיורינג]] באופן עצמאי, בניסיון לענות על שאלות העוסקות ב[[יסודות המתמטיקה]] שהועלו על ידי [[דויד הילברט]], ופרסם אותו באפריל [[1936]].{{הערה|A. M. Turing, [http://www.cs.virginia.edu/~robins/Turing_Paper_1936.pdf On computable numbers, with an application to the Entscheidungsproblem], Proceedings of the London Mathematical Society, 2 s. vol. 42 (1936–1937)}} המטרה הייתה ליצור הגדרה מתמטית מדויקת של [[אלגוריתם]] או "תהליך מכני". עוצמתו של הרעיון נעוצה בפשטות הקיצונית של ה[[מודל]] (בהשוואה למורכבותם של מחשבים אמיתיים). [[תזת צ'רץ'-טיורינג]] קובעת כי [[מכונת טיורינג]], חרף פשטותה, מסוגלת לבצע כל [[חישוב (מדעי המחשב)|חישוב]] או [[אלגוריתם]] שהוא בר-ביצוע במחשב כלשהו. מבחינה זו, מכונת טיורינג שקולה לכל מחשב, ולכן משמשת עד היום ב[[מדעי המחשב]], בעיקר ב[[תורת הסיבוכיות]] ובתורת ה[[חישוביות]], כבסיס לחקר יכולותיו ומגבלותיו של המחשב (מחשב כלשהו, תוך התעלמות מתכונותיו של מחשב מסוים זה או אחר).<br />
<br />
בשנים [[1936]]–[[1938]] למד ב[[אוניברסיטת פרינסטון]] שב[[ארצות הברית]], ובשנת [[1938]] השלים את ה[[דוקטורט]] שלו, בהדרכת [[אלונזו צ'רץ']]. [[ג'ון פון נוימן]] הזמין אותו להצטרף ל[[המכון למחקר מתקדם|מכון למחקר מתקדם]] אך הוא העדיף לחזור למולדתו.<br />
<br />
טיורינג הוכיח כי [[בעיית העצירה]] אינה ניתנת להכרעה על ידי [[מכונת טיורינג]]. במאמרו "On Computable Numbers, With an Application to the Entscheindungsproblem" משנת [[1936]] הוכיח טיורינג כי קיימות בעיות אשר לא ניתנות לפתרון באמצעות חישוב או "אלגוריתם". במאמר טיורינג תיאר את המודל החישובי החדש שהציע, אשר בדיעבד נקרא על שמו "מכונת טיורינג", והראה באמצעותו כי מספר הבעיות אשר לא קיים להן פתרון גדול משמעותית ממספר הבעיות אשר ניתן למצוא להן פתרון. הוכחה זו נעזרת ב[[לכסון (שיטת הוכחה)|שיטת הלכסון]] שבבסיס [[האלכסון של קנטור]] להוכחה כי קבוצה אינסופית אחת גדולה מהקבוצה האינסופית השנייה.<br />
<br />
במאמר שפרסם בכתב העת Mind בשנת [[1950]], טיורינג הציע את [[מבחן טיורינג]], כדרך לוודא האם למכונה יש [[בינה מלאכותית]].<br />
<br />
===פיצוח האניגמה במלחמת העולם השנייה===<br />
{{ערך מורחב|פיצוח האניגמה}}[[קובץ:Turing_flat.jpg|ממוזער|240px|שני בתים בחצר [[בלצ'לי פארק]]. בבתים אלו עבד טיורינג בשנים [[1939]]–[[1940]], עד שהועבר לבקתה 8.]]<br />
מספטמבר [[1938]] עבד טיורינג במשרה חלקית עבור בית הספר לקידוד והצפנה. ב-1938 השלים את מחקריו ב[[אוניברסיטת פרינסטון]] והוסמך כ[[דוקטור]] מטעם אוניברסיטה זו. טיורינג התייצב ב[[בלצ'לי פארק]] שמצפון ל[[לונדון]] ב-[[4 בספטמבר]] [[1939]], והצטרף [[GCHQ|למטה התקשורת הממשלתית]], יום אחרי שבריטניה הכריזה מלחמה על [[גרמניה הנאצית]].<br />
<br />
הצוות שאליו הצטרף טיורינג הופקד על אחת המשימות הסודיות והחשובות ביותר במאמץ המלחמתי נגד [[גרמניה הנאצית]]: בניית מכונה שתפענח את ה[[צופן]] הצבאי הגרמני. הגרמנים השתמשו במכונת הצפנה ש[[שם קוד|שם הקוד]] שלה היה "[[אניגמה]]", ובאמצעותה הפכו [[מברק]]ים לרצפים אקראיים של סימנים, שרק מכונת אניגמה שנייה יכולה לתרגם בחזרה לטקסט בשפה רגילה. כדי לפענח את הצופן היה צורך לבנות מחשב שאליו יוזנו המברקים המוצפנים ויפוענחו בעזרת חישובים מסובכים.<br />
<br />
על בסיס התפיסה המתמטית של טיורינג, פיתחה המחלקה את המחשב האלקטרוני-ספרתי הראשון, שנקרא "[[קולוסוס (מחשב)|קולוסוס]]". המחשב הענק, שהושלם והוכנס לפעילות בדצמבר [[1943]], סייע לבריטים לפענח חלק גדול מתשדורות ה[[אלחוט]] המוצפנות של הצבא הגרמני, ולהפיק מהן מידע בעל חשיבות אסטרטגית עצומה. הידע שנצבר בפרויקט זה שימש בסיס לפיתוח טכנולוגיית המחשבים בבריטניה וב[[ארצות הברית]].<br />
<br />
בנוסף לכך, במהלך המלחמה הוא היה ראש בקתה 8 – האגף שהיה אחראי על קריאת האותות של הצי הגרמני. לאחר המלחמה הרבה טיורינג לעסוק ב[[בינה מלאכותית]].<br />
<br />
במהלך עבודתו בבלצ'לי פארק החל להתרועע עם [[ג'ואן קלארק]], שעבדה שם כמתמטיקאית ומפענחת. טיורינג ארגן את המשמרות שלהם שיהיו באותן שעות, כדי שאת הזמן הפנוי שלהם יוכלו לבלות יחד. בשנת 1941 הציע נישואין לג'ואן, אולם לאחר שהודה בפניה שהוא הומוסקסואל, החליט לבטל את אירוסיהם.<br />
<br />
===תרומה לתחומי מחקר אחרים===<br />
טיורינג חקר כבר בשנת [[1948]] מודלים של [[רשת עצבית מלאכותית|רשתות עצביות מלאכותיות]], אולם מאמרו התפרסם רק ב-1968, אחרי שאחרים פיתחו את התחום בנפרד.<br />
<br />
בשנת [[1949]] התמנה למנהל מעבדת החישובים ב[[אוניברסיטת מנצ'סטר]], ועסק בפיתוח [[תוכנה]] לאחד המחשבים הראשונים. במאמר שהתפרסם בשנת [[1950]] העלה את הרעיון של "[[מבחן טיורינג]]".<br />
<br />
טיורינג היה הראשון להשתמש ב[[סימולציה|סימולציות]] ממוחשבות על-מנת לחקור התפתחות בעלי-חיים. בתחילת שנות החמישים, בשנות חייו האחרונות, עסק טיורינג במחקר חלוצי על [[מורפוגנזה]] – תהליך עיצוב צורת העובר במהלך התפתחותו. טיורינג סבר באופן [[רדוקציוניזם|רדוקציוניסטי]] כי ניתן להסביר לעיתים את צורתם המורכבת של יצורים [[חיים]] באמצעות תהליכים כימיים פשוטים. במאמרו על "הבסיס הכימי של מורפוגנזה" הוצגה תאוריה שפיתח על [[מערכת ריאקציה-דיפוזיה]] (Reaction–diffusion system), אשר יכולה להסביר את היווצרותם של פסים, כתמים וספירלות בטבע, למשל, על [[עור]]ם של בעלי-חיים.<br />
<br />
{{סינון/פסקה{{כותרת|אחרית ימיו|3}}<br />
<br />
טיורינג מעולם לא הסתיר את עובדת היותו [[הומוסקסואל]]; אבל בבריטניה של ראשית [[שנות ה-50]] שררה אווירה פרנואידית ו[[הומופוביה|הומופובית]], במיוחד לאחר ששני הומוסקסואלים הואשמו ב[[ריגול]] ו[[עריקה|ערקו]] ל[[ברית המועצות]]. בינואר [[1952]] טיורינג נכנס למערכת יחסים עם ארנולד מוריי, מובטל בן 19. סמוך לאחר מכן ביתו נפרץ, ומוריי סיפר לטיורינג שהפורץ הוא מכר שלו. טיורינג הגיש תלונה במשטרה, ובמהלך החקירה הודה במערכת יחסים מינית עם מוריי. בעקבות כך השניים הועמדו לדין והורשעו ב-Gross indecency{{אנ|Gross indecency}} – 'חוסר מהוגנות חמור', עבירה לא מוגדרת ששימשה בין היתר להרשעת גברים שקיימו יחסים מיניים עם גברים, אך לא היו ראיות להרשעתם ב[[מעשה סדום]]. בגזר הדין ניתנה לו האפשרות לבחור בין עונש [[מאסר]] לבין המרתו ב[[מאסר על תנאי]] שיכלול [[טיפול הורמונלי]] ל[[סירוס כימי]], וטיורינג בחר באפשרות השנייה. הטיפול כלל זריקות הורמונים נשיים, על מנת לדכא את יצרו המיני. טיורינג [[שם קץ לחייו]] כעבור שנתיים, ב-[[7 ביוני]] [[1954]], ככל הנראה בשל [[תופעת לוואי|תופעות הלוואי]] של ההורמונים (צמיחת [[שדיים]], [[השמנה]] ו[[דיכאון]]).<br />
<br />
על-פי דו"ח המשטרה, טיורינג מת מ[[הרעלה|הרעלת]] [[ציאניד]], כשלצִדו תפוח חצי-אכול, טבול בציאניד. ככל הנראה כ[[מחווה (אמנות)|מחווה]] לסרט האהוב עליו, "[[שלגיה ושבעת הגמדים (סרט)|שלגיה ושבעת הגמדים]]". אמו לא קיבלה את הטענות בדבר ההתאבדות, וטענה שמותו היה תוצאה של [[רשלנות]] בטיפול בכימיקלים במעבדה (אף שטיורינג לא היה [[כימאי]]). ה[[ביוגרף]] אנדרו הודג'ס העלה השערה שטיורינג דאג לכך שנסיבות המוות לא תהיינה חד־משמעיות, כדי לתת לאמו את האפשרות להכחיש שהתאבד.|סיווג=צניעות|סיווג משנה|צניעות/בעייה חמורה}}<br />
<br />
==לאחר מותו==<br />
[[פרס טיורינג]], שהוא הפרס החשוב ביותר ב[[מדעי המחשב]], קרוי על-שמו של אלן טיורינג. הפרס מחולק מאז [[1966]] על ידי אגודת [[ACM]].<br />
<br />
ב-[[1986]] הופיע המחזה "[[לשבור את הצופן]]"{{אנ|Breaking the Code}} על חייו של טיורינג, מאת ה[[מחזאי]] [[יו ויטמור]] {{אנ|Hugh Whitemore}} (הוצג ב[[ישראל]] ב[[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]] ב-[[1988]] וב[[תיאטרון הספרייה]] ב-[[1994]]).<br />
<br />
ב-[[2009]], בעקבות [[עצומה]] שיזם ג'ון גרם-קמינג ושעליה חתמו למעלה מ-30 אלף בריטים,{{הערה|Caroline Davies,{{כ}} [http://www.guardian.co.uk/world/2009/sep/11/pm-apology-to-alan-turing PM's apology to codebreaker Alan Turing: we were inhumane], באתר עיתון [[הגארדיאן]], 11 בספטמבר 2009}} פרסם [[ראש ממשלת בריטניה]], [[גורדון בראון]], הודעת [[התנצלות]] "בשם ממשלת בריטניה, וכל מי שבזכות עבודתו של אלן חי בחופש", על היחס אשר לו זכה טיורינג ממוסדות השלטון הבריטי. בהצהרה הכיר בראון בטיורינג כ"הקורבן המפורסם ביותר של ה[[הומופוביה]] בבריטניה" וכתב:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין זו הגזמה לומר שבלעדי תרומתו יוצאת הדופן, ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה הייתה יכולה להיות שונה מאוד. הוא אחד הבודדים שניתן להצביע על תרומתם האישית לשינוי תוצאות המלחמה. התודה העצומה שאנו חייבים לו הופכת את היחס הבלתי אנושי שלו זכה לנורא עוד יותר.{{הערה|[http://www.freerepublic.com/focus/f-news/2337654/posts Treatment of Alan Turing was “appalling” - PM], September 10, 2009.{{ש}}Jack Schofield, [http://www.guardian.co.uk/technology/blog/2009/sep/11/turing-apology-gay No 10 apologises for "appalling" treatment of Alan Turing], Guardian, September 11, 2009}}}}<br />
<br />
בשנת [[2012]] צוין יום הולדתו המאה של טיורינג במסגרת אירועי [[ליל המדענים]]. בדצמבר 2013 העניקה לו [[אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת]] [[חנינה]].{{הערה|איתי נבו, [http://www.hayadan.org.il/late-pride-for-turing-2512138 גאווה מאוחרת לטיורינג], באתר "[[הידען]]", 25 בדצמבר 2013.}}<br />
<br />
בשנת [[2014]] הופק הסרט "[[משחק החיקוי]]", דרמה בריטית המבוססת, באופן חופשי למדי, על פרטים עיקריים מהביוגרפיה של טיורינג. הסרט בבימוי [[מורטן טילדום]], ובכיכובם של [[בנדיקט קמברבאץ']] ו[[קירה נייטלי]], זכה בפרס בחירת הקהל ב[[פסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו]] וב[[פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[דייוויד לוויט]], '''האיש שידע יותר מדי – אלן טיורינג והמצאת המחשב''', הוצאת אריה ניר, 2007.<br />
* אנדרו הודג'ס, '''טיורינג''', [[הוצאת ידיעות אחרונות]], 2001.<br />
* אנדרו הודג'ס, '''אלן טיורינג: האניגמה''', הוצאת דיונון, 2015.<br />
* '''[[אודיסאה (כתב עת)|אודיסאה]]''', גיליון 14, ינואר 2012 - מוקדש לטיורינג. <br />
* B. Jack Copeland (ed.), ''Colossus: The Secrets of Bletchley Park's Codebreaking Computers'', 2006, Oxford University Press, {{ISBN|0-19-284055-X}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקיציטוט=אלן טיורינג|ויקישיתוף=Category:Alan Turing|שם ויקישיתוף=אלן טיורינג}}<br />
* שרה לב, [http://cse.proj.ac.il/hebetim/5/turing.htm אלן טיורינג – חייו ותרומתו למדעי המחשב], הבטים בהוראת מדעי המחשב, דצמבר 1995<br />
* דנה אשכנזי וצבי לוטקר, [http://www.haayal.co.il/story_2980 על חייו ומותו של אלן טיורינג, (חלק ראשון)], [http://www.haayal.co.il/story_2981 (חלק שני)] באתר "[[האייל הקורא]]"<br />
* {{מתמטיקאי|Turing}}<br />
* {{אבני דרך|3314|עשרת החידושים הבולטים של מדעי המחשב}}<br />
* [http://www.text.org.il/index.php?book=0705022 האיש שידע יותר מדי - אלן טיורינג והמצאת המחשב], ספרו של דייוויד לוויט (אריה ניר 2007)<br />
* {{הידען|פרק מספר|פרק מתוך הספר "האיש שידע יותר מדי" בעקבות הטבח אמש במפגש של בני נוער גאים בת"א|the-man-that-knew-too-much-0208090|2 באוגוסט 2009}}<br />
* {{הארץ|שמעון שוקן|על אנושיותו של המחשב ואיוולתו של האדם (ביקורת על ספרו של דייוויד לוויט)|1.1426307|16 ביולי 2007}}<br />
* {{הארץ|אסף שטול-טראורינג, עודד ירון|הבריטים דורשים לטהר את שם אבי המחשב|1.1637507|9 בפברואר 2012}}<br />
* [[אבי בליזובסקי]], [http://www.hayadan.org.il/one-hounderts-yrears-for-bith-of-alan-turing-230612/ מאה שנה להולדתו של אלן טיורינג – ממציא המחשב המודרני וקורבן רדיפת ההומוסקסואלים בבריטניה ובעולם המערבי כולו בשנות החמישים], באתר [[הידען]], 23 ביוני 2012<br />
* {{TheMarker|ישראל פישר|תעלומת מותו של טורינג קמה לתחייה: "זו לא בהכרח התאבדות"|wallstreet/1.1739121|{{כ}}24 ביוני 2012}}<br />
* {{הארץ|נועה מנהיים|100 לאלן טיורינג - לחשוב מחוץ לארון|1.1774105|13 ביולי 2012}}<br />
* {{אודיסאה|[[רון אהרוני]]|המהפכה הקופרניקאית של אלן טיורינג|224243|14, ינואר 2012}}<br />
* {{וואלה!||הגאון שפיענח את הסוד הנאצי יזכה לחנינה אחרי מותו|2662577|21 ביולי 2013}}<br />
* {{ישראל היום|רונן דורפן|צופן טיורינג|254453|30 בינואר 2015}}<br />
* {{דודל|alan-turings-100th-birthday|יום הולדתו ה-100 של טיורינג}}, 23 ביוני 2012<br />
* {{AP|מחברת החישובים בכתב ידו של טיורינג מוצעת למכירה פומבית|-US-Turing/6afcf33a0ca1bfabc28701ef35ad7e35|9 באפריל 2015}}<br />
* {{דוידסון|איתי נבו|מפענח הצפנים שהמציא את המחשב|sciencehistory/מפענח-הצפנים-שהמציא-את-המחשב|7 ביוני 2017}}<br />
* {{הארץ|גארדיאן|נמצאו 150 מכתבים אבודים של המתמטיקאי אלן טיורינג|1.4391093|26 באוגוסט 2017}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:טיורינג, אלן}}<br />
[[קטגוריה:אלן טיורינג|*]]<br />
[[קטגוריה:לונדון: אישים]]<br />
[[קטגוריה:סגל בלצ'לי פארק]]<br />
[[קטגוריה:חוקרי בינה מלאכותית]]<br />
[[קטגוריה:חלוצי המחשוב]]<br />
[[קטגוריה:להט"בים בריטים]]<br />
[[קטגוריה:לוגיקנים בריטים]]<br />
[[קטגוריה:מדעני מחשב בריטים]]<br />
[[קטגוריה:מקבלי חנינה]]<br />
[[קטגוריה:מתאבדים: מדענים]]<br />
[[קטגוריה:מתמטיקאים בריטים]]<br />
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת מנצ'סטר]]<br />
[[קטגוריה:עמיתי החברה המלכותית]]<br />
[[קטגוריה:קצינים במסדר האימפריה הבריטית]]<br />
[[קטגוריה:אתאיסטים בריטים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת פרינסטון]]<br />
[[קטגוריה:קריפטואנליסטים בריטים]]<br />
[[קטגוריה:נפטרים ב-1954]]<br />
[[קטגוריה:מורשעים בעבירות מין]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=אלן טיורינג|גרסה=23639354}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%94&diff=499558בעיית העצירה2018-08-28T19:35:59Z<p>יהודה 1: /* הוכחת אי-כריעות */ מיותר</p>
<hr />
<div>'''בעיית העצירה''' היא בעיה מרכזית בתחום ה[[חישוביות]], שהוא אחד מעמודי התווך של [[מדעי המחשב]] התאורטיים.<br />
<br />
בעיית העצירה מנוסחת כ[[בעיית הכרעה|בעיית ההכרעה]] הבאה: בהינתן [[תוכנית מחשב]] ו[[קלט]], האם התוכנית תסיים את פעולתה בשלב כלשהו עבור קלט זה.<br />
<br />
[[אלן טיורינג]] הוכיח ב-[[1936]] כי בעיית העצירה על [[מכונת טיורינג|מכונות טיורינג]] (מודל תאורטי של מחשב בעל זיכרון אינסופי) אינה [[חישוביות|ניתנת לחישוב]], כלומר אין [[אלגוריתם]] שמכריע עבור '''כל''' תוכנית מחשב <math>\ Q</math> וקלט <math>\ X</math> האם התוכנית <math>\ Q</math> עוצרת כאשר מופעלת על <math>\ X</math> (בקיצור: האם <math>\ Q</math> עוצרת על <math>\ X</math>).<br />
<br />
חשוב להבחין שמבחינה לוגית, בהינתן תוכנית מסוימת וקלט עבורה, התשובה לשאלה "האם היא עוצרת?" מוגדרת היטב וחד משמעית. עם זאת לא קיים '''אלגוריתם''' כללי שיודע להבחין האם תוכנית נתונה עוצרת או לא על קלט נתון, ומצליח לעשות זאת לכל תוכנית שתינתן לו ולכל קלט אפשרי עבור תוכנית זו.<br />
<br />
עם זאת, כשמדובר במחשב בעל זיכרון סופי - כל תוכנית מחשב שרצה על מחשב זה תעצור בזמן שהוא לכל היותר 2 בחזקת מספר הביטים בזיכרון המחשב של צעדים, או תיכנס ל[[לולאה אינסופית]]. מספר צעדים זה הוא אקספוננציאלי, אבל סופי. לכן ניתן לפתור את בעיית העצירה על מחשב בעל זיכרון סופי. (לדוגמה: אם זיכרון המחשב הוא 8 [[סיבית|סיביות]] (בית אחד), כל תוכנית מחשב תעצור לכל היותר אחרי 256 צעדים, או תיכנס ל[[לולאה אינסופית]]. אם זיכרון המחשב הוא 1 [[KB]]{{כ}} (8192 ביטים או 1024 בתים), כל תוכנית מחשב תעצור לכל היותר אחרי 2<sup>8192</sup> צעדים, או תיכנס ל[[לולאה אינסופית]]). בזיכרון המחשב יש לכלול גם את זיכרון המעבד, כגון אוגרים וכו', וכן את תוכנית המחשב עצמה. כמו כן לא ניתן עקרונית לממש זיכרון אינסופי, ולו בגלל הצורך בחומר לשם זיכרון וכמות החומר ביקום סופית.<br />
<br />
== הוכחת אי-כריעות ==<br />
ה[[הוכחה]] לאי-כריעות בעיית העצירה נעשית [[הוכחה בדרך השלילה|בדרך השלילה]]: מראים כי מההנחה שניתן לפתור את בעיית העצירה מגיעים לסתירה - קיימת תוכנית שעבור קלט מסוים חייבת גם לעצור וגם לא לעצור לעולם.<br />
<br />
:נניח שיש אלגוריתם <math>\ Halt(Q,X)</math> שמכריע בשאלה האם <math>\ Q</math> עוצרת על <math>\ X</math>, ונתבונן בתוכנית <math>\ A(Q)</math> הבאה המקבלת תוכנית <math>\ Q</math> כקלט:<br />
::אם <math>\ Halt(Q,Q)</math>, הכנס ל[[לולאה]] אינסופית.<br />
::אחרת, עצור.<br />
:נשים לב כי מעבירים כאן את <math>\ Q</math> פעמיים: הן בתור התוכנית שיש לבדוק והן בתור '''הקלט''' לתוכנית שעליו היא נבדקת. אין בעיה עקרונית בהעברת <math>\ Q</math> כקלט - ניתן לחשוב על כל קלט כרצף של תווים, ולכן גם תוכנית מחשב יכולה להיחשב לקלט.<br />
:נשאל עכשיו, האם תעצור <math>\ A</math> עבור הקלט <math>\ A</math>? (כלומר, במקרה שהתוכנית <math>\ A</math> תקבל את עצמה) נחלק לשני מקרים, ונקבל סתירה בשניהם:<br />
::נניח ש-<math>\ A(A)</math> תעצור. מכיוון שעל פי הצורה שבה הגדרנו את <math>\ A(A)</math>, היא עוצרת רק אם לא מתקיים <math>\ Halt(A,A)</math>, נסיק כי כך הם פני הדברים. אולם, מכיוון שמהגדרת האלגוריתם <math>\ Halt</math> הוא אינו מתקיים רק אם <math>\ A</math> אינה עוצרת על עצמה נגיע לסתירה - הנחנו ש-<math>\ A(A)</math> עוצרת וקיבלנו שהיא בהכרח אינה עוצרת.<br />
<br />
::כעת נניח כי מתקיים ההפך: <math>\ A(A)</math> נכנסת ללולאה אינסופית. על פי הגדרת <math>\ A</math>, זה קורה רק אם מתקיים <math>\ Halt(A,A)</math>. לכן, מהגדרת האלגוריתם <math>\ Halt</math>, נובע ש <math>\ A</math> עוצרת עבור הקלט <math>\ A</math> - כלומר, הנחנו שהיא אינה עוצרת וקיבלנו כי היא בהכרח עוצרת.<br />
<br />
:הנחנו שקיים אלגוריתם הפותר את בעיית העצירה והגענו לסתירה, לכן לא ייתכן אלגוריתם לפתרון בעיה זו.<br />
<br />
ניתן להשתמש ב[[משפט (מתמטיקה)|משפט]] זה כדי להוכיח גם טענה חזקה יותר: אף תכונה לא-טריוויאלית של ה[[פונקציה]] שאלגוריתם מחשב אינה ניתנת לחישוב. משפט זה ידוע בשם [[משפט רייס]]. למעשה, האפשרות להוכיח ישירות את המשפט על בעיית העצירה גרם לכך שמשפטי אי-כריעות רבים אחרים יתבססו על [[רדוקציה חישובית|רדוקציות חישוביות]] ממנה.<br />
<br />
ההוכחה לכך שבעיית העצירה אינה ניתנת לחישוב ניתנה על ידי [[אלן טיורינג]]. עם זאת, יש לשים לב שהעובדה כי ישנן פונקציות שלא ניתנות לחישוב נובעת מכך ש[[עוצמה (מתמטיקה)|עוצמת]] [[קבוצה (מתמטיקה)|קבוצת]] הפונקציות גדולה-ממש מעוצמת קבוצת [[מכונת טיורינג|מכונות טיורינג]] (בניסוח פשטני, יש '''יותר''' פונקציות מדרכים לחשבן ולכן בהכרח יש פונקציות שאי אפשר לחשב. אומנם יש לשים לב שבין הפונקציות שאינן ניתנות לחישוב נמצאות פונקציות ש"אינן מעניינות", כיוון שלא ניתן לספק להן תיאור סופי).<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[לכסון (שיטת הוכחה)|לכסון]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקיספר=תורת החישוביות|שם ויקיספר=תורת החישוביות}}<br />
* [http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=10920&code=122 הוכחה בחרוזים לאי הכריעות של בעיית העצירה]<br />
* {{לא מדויק|64|בעיית העצירה}}<br />
* [https://www.youtube.com/watch?v=92WHN-pAFCs סרטון אנימציה המסביר את בעיית העצירה וההוכחה] (קיים גם תרגום לעברית)<br />
* [https://www.youtube.com/watch?v=088kCjk1EvI וידאו של הרצאה שמסבירה את הבעיה ואת ההוכחה ללא נוסחאות ובלי להניח שם רקע מתמטי]<br />
* {{מחשבות|[[שמואל וינוגרד]]|מכונת טיורינג|m035p013-017|יולי 1972}}<br />
<br />
[[קטגוריה:בעיות חישוביות]]<br />
[[קטגוריה:חישוביות]]<br />
[[קטגוריה:הוכחות]]<br />
[[קטגוריה:בעיות שאינן ניתנות לחישוב]]</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=Brainfuck&diff=499473Brainfuck2018-08-28T16:39:31Z<p>יהודה 1: </p>
<hr />
<div>'''Brainfuck''' {{סינון/שורה|(ב[[תרגום חופשי]] מ[[אנגלית]]: "זיון מוח")|צניעות|צניעות/ניבול פה|בסיסי=(ב[[תרגום חופשי]] מ[[אנגלית]]: "לשגע את השכל") }}, ובקיצור '''BF''', היא [[שפת תכנות]] המורכבת משמונה פקודות בלבד, אך יחד עם זאת ממָמשת [[מכונת טיורינג]] אוניברסלית, ובנוסף, פונקציות [[קלט]] ו[[פלט]]. את השפה פיתח [[אורבן מילר]], בשנת 1993. השפה לא נועדה לשרת צורך מעשי כלשהו, אלא למטרת שעשוע והדגמה של מינימליזם.<br />
<br />
מטעמי נימוס, השפה מכונה גם ***Brainf או Brainf*ck.<br />
<br />
המכונה שעליה פועלת שפת BF כוללת: <br />
* [[זיכרון מחשב|זיכרון]] לאחסון התוכנית.<br />
* זיכרון נפרד לאחסון הנתונים שעליהם פועלת התוכנית. זהו מערך של תאים, שגודל כל אחד מהם [[בייט]] אחד והערך ההתחלתי של כל אחד מהם הוא 0.<br />
* מצביע על התא הנוכחי בזיכרון הנתונים. בערכו ההתחלתי המצביע מצביע על התא הראשון בזיכרון הנתונים. <br />
* מחרוזת [[קלט]].<br />
* מחרוזת [[פלט]].<br />
<br />
== הפקודות של BF ==<br />
{| class="wikitable"<br />
! הפקודה !! המשמעות<br />
|- <br />
| align="center" | < || קדם את המצביע לתא הבא<br />
|- <br />
| align="center" | > || החזר את המצביע תא אחד לאחור<br />
|- <br />
| align="center" | + || הוסף 1 לתא הנוכחי<br />
|- <br />
| align="center" | - || חסר 1 מהתא הנוכחי<br />
|- <br />
| align="center" |, || קרא תו ממחרוזת הקלט והכנס את ערך ה-[[ASCII]] שלו לתוך התא הנוכחי<br />
|- <br />
| align="center" | . || כתוב את ערך ה-ASCII של התא הנוכחי למחרוזת הפלט<br />
|- <br />
| align="center" | ] || דלג קדימה לפקודה שאחרי ה-[ המתאים אם התא הנוכחי שווה ל-0<br />
|- <br />
| align="center" | [ || דלג אחורה לפקודה שאחרי ה-] המתאים אם התא הנוכחי שונה מ-0<br />
|-<br />
| כל תו אחר || כל תו אחר, כולל רווחים ושורות חדשות, נחשב להערה, ופרשן או מהדר השפה מתעלם ממנו <br />
|}<br />
ניתן להוכיח ששפת תכנות זו מממשת [[מכונת טיורינג]] אוניברסלית [[שלמות טיורינג|שלמה]] (במידה ויש מספר אינסופי של תאים או שאין הגבלה על גודל התא). אוצר הפקודות הדל של השפה, ופשטותן של הפקודות, עושים את ה[[תכנות]] באמצעותה למשימה מייגעת (עניין המסביר את שמה). <br />
<br />
דוגמה ל[[תוכנית Hello world]] (כמובן, זו לא הדרך היחידה לייצר פלט זה):<br />
<syntaxhighlight lang="bf" line="1"><br />
+++++ +++++ מאתחל את האוגר (תא מס' 0) ב-10<br />
[ משתמש בלולאה כדי להוסיף לכל אחד מהתאים הבאים את הערכים 7/10/3/1<br />
> +++++ ++ מוסיף 7 לתא מס' 1<br />
> +++++ +++++ מוסיף 10 לתא מס' 2 <br />
> +++ מוסיף 3 לתא מס' 3<br />
> + מוסיף 1 לתא מס' 4<br />
<<<< - מחזיר את הרגיסטר לתא מס' 0<br />
]<br />
:לאחר 10 מעברים על הלולאה שבשורות 2-8 תאים 1-4 מכילים את הערכים הבאים<br />
בתא מס' 1 70<br />
תא מס' 2 מכיל 100<br />
תא מס' 3 מכיל 30<br />
תא מס' 4 מכיל 10<br />
<br />
> ++ . מדפיס 'H' מוסיף לתא 1 שמכיל 70 עוד 2 ומדפיס את קוד האסקי 72 שהוא האות<br />
> + . מדפיס 'e' המצביע מתקדם לתא 2 שמכיל 100, מוסיף לו 1 ומדפיס את קוד האסקי 101 שהוא האות<br />
+++++ ++ . מדפיס 'l' מוסיף 7 ומדפיס את קוד אסקי 108<br />
. מדפיס 'l' קוד אסקי 108<br />
+++ . מדפיס 'o' קוד אסקי 111<br />
> ++ . עובר לתא 3 שמכיל 30, מוסיף לו 2 ומדפיס את קוד אסקי 32 ומדפיס רווח <br />
<< +++++ +++++ +++++ . מדפיס 'W' <br />
> . מדפיס 'o' <br />
+++ . מדפיס 'r'<br />
----- - . מדפיס 'l'<br />
----- --- . מדפיס 'd'<br />
> + . מדפיס '!'<br />
> . יורד שורה<br />
</syntaxhighlight><br />
<br />
כאמור, רווחים, שורות חדשות, וכל תו פרט לשמונת התווים המרכיבים את השפה נחשב להערה. את אותה תוכנית ניתן לרשום, בלי כל ההערות, כך:<br />
<syntaxhighlight lang="bf">++++++++++[>+++++++>++++++++++>+++>+<<<<-]>++.>+.+++++++..+++.>++.<<+++++++++++++++.>.+++.------.--------.>+.>.</syntaxhighlight><br />
<br />
<br />
ניתן "לתרגם" בין שפת BF ובין חלק מ[[C (שפת תכנות)|שפת C]] לפי הטבלה הבאה:<br />
<br />
{| class="wikitable" style="direction: ltr;"<br />
! Brainfuck שפת !! C שפת <br />
|-<br />
| align="center" | <code>&gt;</code> || <code> ++ptr; </code><br />
|-<br />
| align="center" | <code>&lt;</code> || <code> --ptr; </code><br />
|-<br />
| align="center" | <code>+</code> || <code> ++*ptr; </code><br />
|-<br />
| align="center" | <code>-</code> || <code> --*ptr; </code><br />
|-<br />
| align="center" | <code>,</code> || <code> *ptr = getchar(); </code><br />
|-<br />
| align="center" | <code>.</code> || <code> putchar(*ptr); </code><br />
|-<br />
| align="center" | <code>[</code> || <code> while (*ptr) { </code><br />
|-<br />
| align="center" | <code>]</code> || <code> } </code><br />
|}<br />
כמובן שתרגום זה איננו מלא, ולא ניתן ליצור כך תוכנית תקינה בשפת C.<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[מכונת טיורינג]]<br />
* [[מונחים בתוכנה]]<br />
* [[Ook]], שפת תכנות פארודית ל[[אורנגאוטן|אורנגאוטנים]] המבוססת על BF.<br />
==קישרוים חיצוניים==<br />
<br />
*[https://gist.github.com/roachhd/dce54bec8ba55fb17d3a יסודות ה-brainfuck] (אנגלית)<br />
[[קטגוריה:שפות תכנות]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=Brainfuck|גרסה=23309319}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=Brainfuck&diff=499472Brainfuck2018-08-28T16:34:30Z<p>יהודה 1: /* ראו גם */</p>
<hr />
<div>'''Brainfuck''' {{סינון/שורה|(ב[[תרגום חופשי]] מ[[אנגלית]]: "זיון מוח")|צניעות|צניעות/ניבול פה|בסיסי=(ב[[תרגום חופשי]] מ[[אנגלית]]: "לשגע את השכל") }}, ובקיצור '''BF''', היא [[שפת תכנות]] המורכבת משמונה פקודות בלבד, אך יחד עם זאת ממָמשת [[מכונת טיורינג]] אוניברסלית, ובנוסף, פונקציות [[קלט]] ו[[פלט]]. את השפה פיתח [[אורבן מילר]], בשנת 1993. השפה לא נועדה לשרת צורך מעשי כלשהו, אלא למטרת שעשוע והדגמה של מינימליזם.<br />
<br />
מטעמי נימוס, השפה מכונה גם ***Brainf או Brainf*ck.<br />
<br />
המכונה שעליה פועלת שפת BF כוללת: <br />
* [[זיכרון מחשב|זיכרון]] לאחסון התוכנית.<br />
* זיכרון נפרד לאחסון הנתונים שעליהם פועלת התוכנית. זהו מערך של תאים, שגודל כל אחד מהם [[בייט]] אחד והערך ההתחלתי של כל אחד מהם הוא 0.<br />
* מצביע על התא הנוכחי בזיכרון הנתונים. בערכו ההתחלתי המצביע מצביע על התא הראשון בזיכרון הנתונים. <br />
* מחרוזת [[קלט]].<br />
* מחרוזת [[פלט]].<br />
<br />
== הפקודות של BF ==<br />
{| class="wikitable"<br />
! הפקודה !! המשמעות<br />
|- <br />
| align="center" | < || קדם את המצביע לתא הבא<br />
|- <br />
| align="center" | > || החזר את המצביע תא אחד לאחור<br />
|- <br />
| align="center" | + || הוסף 1 לתא הנוכחי<br />
|- <br />
| align="center" | - || חסר 1 מהתא הנוכחי<br />
|- <br />
| align="center" |, || קרא תו ממחרוזת הקלט והכנס את ערך ה-[[ASCII]] שלו לתוך התא הנוכחי<br />
|- <br />
| align="center" | . || כתוב את ערך ה-ASCII של התא הנוכחי למחרוזת הפלט<br />
|- <br />
| align="center" | ] || דלג קדימה לפקודה שאחרי ה-[ המתאים אם התא הנוכחי שווה ל-0<br />
|- <br />
| align="center" | [ || דלג אחורה לפקודה שאחרי ה-] המתאים אם התא הנוכחי שונה מ-0<br />
|-<br />
| כל תו אחר || כל תו אחר, כולל רווחים ושורות חדשות, נחשב להערה, ופרשן או מהדר השפה מתעלם ממנו <br />
|}<br />
ניתן להוכיח ששפת תכנות זו מממשת [[מכונת טיורינג]] אוניברסלית [[שלמות טיורינג|שלמה]] (במידה ויש מספר אינסופי של תאים או שאין הגבלה על גודל התא). אוצר הפקודות הדל של השפה, ופשטותן של הפקודות, עושים את ה[[תכנות]] באמצעותה למשימה מייגעת (עניין המסביר את שמה). <br />
<br />
דוגמה ל[[תוכנית Hello world]] (כמובן, זו לא הדרך היחידה לייצר פלט זה):<br />
<syntaxhighlight lang="bf" line="1"><br />
+++++ +++++ מאתחל את האוגר (תא מס' 0) ב-10<br />
[ משתמש בלולאה כדי להוסיף לכל אחד מהתאים הבאים את הערכים 7/10/3/1<br />
> +++++ ++ מוסיף 7 לתא מס' 1<br />
> +++++ +++++ מוסיף 10 לתא מס' 2 <br />
> +++ מוסיף 3 לתא מס' 3<br />
> + מוסיף 1 לתא מס' 4<br />
<<<< - מחזיר את הרגיסטר לתא מס' 0<br />
]<br />
:לאחר 10 מעברים על הלולאה שבשורות 2-8 תאים 1-4 מכילים את הערכים הבאים<br />
בתא מס' 1 70<br />
תא מס' 2 מכיל 100<br />
תא מס' 3 מכיל 30<br />
תא מס' 4 מכיל 10<br />
<br />
> ++ . מדפיס 'H' מוסיף לתא 1 שמכיל 70 עוד 2 ומדפיס את קוד האסקי 72 שהוא האות<br />
> + . מדפיס 'e' המצביע מתקדם לתא 2 שמכיל 100, מוסיף לו 1 ומדפיס את קוד האסקי 101 שהוא האות<br />
+++++ ++ . מדפיס 'l' מוסיף 7 ומדפיס את קוד אסקי 108<br />
. מדפיס 'l' קוד אסקי 108<br />
+++ . מדפיס 'o' קוד אסקי 111<br />
> ++ . עובר לתא 3 שמכיל 30, מוסיף לו 2 ומדפיס את קוד אסקי 32 ומדפיס רווח <br />
<< +++++ +++++ +++++ . מדפיס 'W' <br />
> . מדפיס 'o' <br />
+++ . מדפיס 'r'<br />
----- - . מדפיס 'l'<br />
----- --- . מדפיס 'd'<br />
> + . מדפיס '!'<br />
> . יורד שורה<br />
</syntaxhighlight><br />
<br />
כאמור, רווחים, שורות חדשות, וכל תו פרט לשמונת התווים המרכיבים את השפה נחשב להערה. את אותה תוכנית ניתן לרשום, בלי כל ההערות, כך:<br />
<syntaxhighlight lang="bf">++++++++++[>+++++++>++++++++++>+++>+<<<<-]>++.>+.+++++++..+++.>++.<<+++++++++++++++.>.+++.------.--------.>+.>.</syntaxhighlight><br />
<br />
<br />
ניתן "לתרגם" בין שפת BF ובין חלק מ[[C (שפת תכנות)|שפת C]] לפי הטבלה הבאה:<br />
<br />
{| class="wikitable" style="direction: ltr;"<br />
! Brainfuck שפת !! C שפת <br />
|-<br />
| align="center" | <code>&gt;</code> || <code> ++ptr; </code><br />
|-<br />
| align="center" | <code>&lt;</code> || <code> --ptr; </code><br />
|-<br />
| align="center" | <code>+</code> || <code> ++*ptr; </code><br />
|-<br />
| align="center" | <code>-</code> || <code> --*ptr; </code><br />
|-<br />
| align="center" | <code>,</code> || <code> *ptr = getchar(); </code><br />
|-<br />
| align="center" | <code>.</code> || <code> putchar(*ptr); </code><br />
|-<br />
| align="center" | <code>[</code> || <code> while (*ptr) { </code><br />
|-<br />
| align="center" | <code>]</code> || <code> } </code><br />
|}<br />
כמובן שתרגום זה איננו מלא, ולא ניתן ליצור כך תוכנית תקינה בשפת C.<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[מכונת טיורינג]]<br />
* [[מונחים בתוכנה]]<br />
* [[Ook]], שפת תכנות פארודית ל[[אורנגאוטן|אורנגאוטנים]] המבוססת על BF.<br />
<br />
[[קטגוריה:שפות תכנות]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=Brainfuck|גרסה=23309319}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99,_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA&diff=499434אנרי השני, מלך צרפת2018-08-28T12:43:38Z<p>יהודה 1: זה לא יותר כפירה מהנצרות המקורית</p>
<hr />
<div>{{מפנה|אנרי השני}}<br />
{{מנהיג<br />
|שם=אנרי השני, מלך צרפת<br />
|תמונה=[[קובץ:Henry_II_of_France..jpg|250px]]<br />
|כיתוב=אנרי השני, בציור של [[פרנסואה קלואה]]<br />
|שם בשפת המקור=Henri II<br />
|מדינה=[[ממלכת צרפת]]<br />
|תאריך לידה=[[31 במרץ]] [[1519]]<br />
|מקום לידה=שאטו סן-ז'רמן-א-ליי, [[ממלכת צרפת]] [[קובץ: Pavillon royal de la France.svg|22px]]<br />
|תאריך פטירה=[[10 ביולי]] [[1559]] <br />
|מקום פטירה=[[פלאס דה ווז']], [[ממלכת צרפת]] [[קובץ: Pavillon royal de la France.svg|22px]]<br />
|מפלגה=<br />
|בת-זוג=[[קטרינה דה מדיצ'י]]<br />
|בן-זוג=<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג<br />
|שם התפקיד=[[מלך צרפת]]<br />
|למניין=<br />
|התחלת כהונה=[[31 במרץ]] [[1547]]<br />
|סיום כהונה=[[10 ביולי]] [[1559]]<br />
|סגן=<br />
|מנהיג דת בתקופה=<br />
|הקודם בתפקיד=[[פרנסואה הראשון, מלך צרפת]]<br />
|הבא בתפקיד=[[פרנסואה השני, מלך צרפת]]<br />
}}<br />
|שם השושלת=[[בית ולואה]]<br />
|תואר=[[מלך צרפת]]<br />
|כינוי=<br />
|אב=[[פרנסואה הראשון, מלך צרפת]]<br />
|אם=[[קלוד, נסיכת צרפת]]<br />
|צאצאים=[[#ילדיו|ראו בהמשך]]<br />
|יורש העצר=}}<br />
[[קובץ:Henri II et Catherine de Médicis.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסלי קבורה של אנרי השני ורעייתו, [[קטרינה דה מדיצ'י]], ב[[בזיליקת סן דני]], [[פריז]]]]<br />
'''אנרי השני, מלך צרפת''' ('''Henri II''' {{כ}} [[31 במרץ]] [[1519]] - [[10 ביולי]] [[1559]]) היה בן ל[[שושלת ולואה]], [[מלכי צרפת|מלך]] על [[צרפת]] מה-[[31 במרץ]] [[1547]] עד מותו.<br />
<br />
== חייו ==<br />
אנרי היה בנו של המלך [[פרנסואה הראשון, מלך צרפת|פרנסואה הראשון]] שהובס ב[[קרב פאביה]] ([[24 בפברואר]] [[1524]]) בידי [[קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] ונלקח ב[[שבי]] ל[[מדריד]]. ב-[[15 במרץ]] [[1526]], בהתאם להסכם מדריד, אנרי בן השבע ואחיו יורש העצר [[פרנסואה דה פראנס]] נלקחו למדריד כבני ערובה למילוי תנאי שחרורו של אביהם משביו. הם הוחזקו בכלא במדריד במשך ארבע שנים, דבר שהטביע בהם את חותמו במשך כל חייהם.<br />
<br />
ב-[[28 באוקטובר]] [[1533]], בהשפעתו של ה[[אפיפיור]] [[קלמנס השביעי]], נערך הסכם נישואים בין אנרי לבין [[קטרינה דה מדיצ'י]], כאשר שניהם היו בני 14 שנה בלבד. היא ילדה לו עשרה ילדים, אולם היו לו גם שלוש פילגשים שילדו לו שלושה ילדים נוספים. הפילגש הבולטת ביותר שלו הייתה [[דיאן דה פואטייה]], שהייתה מבוגרת ממנו ב-20 שנים. דה פואטייה הייתה בת סודו ויועצתו של המלך בנושאים שונים ואף חתמה על מסמכים מלכותיים, תוך שהיא דוחקת את אשתו החוקית, קטרינה דה מדיצ'י והופכת בעלת עוצמה רבה יותר בחצר. ב-[[1536]] נפטר אחיו יורש העצר פרנסואה דה פראנס ואנרי תפס את מקומו. ב-1547 נפטר אביו המלך פרנסואה הראשון ואנרי ירש את הכתר בשם [[אנרי השני]].<br />
<br />
אנרי השני תבע את נסיגת ה[[אנגלים]] מ[[בולון-סור-מר]] שלחופי [[תעלת למאנש]], שנפלה לידיהם ב-[[1544]]. הוא התכונן להטיל עליה מצור, אך לבסוף הם פינו אותה ב-[[1550]]. ב- [[7 בינואר]] [[1558]] כבש צבאו של אנרי השני, תחת פיקודו של [[פרנסואה, דוכס גיז]], את העיר [[קאלה]] מידי האנגלים.<br />
<br />
אנרי השני חיפש לנקום ב[[קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] על כך שלקח בשבי את אביו, המלך פרנסואה הראשון, ועל כך שהוא עצמו ישב בכלא במדריד בהיותו ילד. בשנת [[1552]] קראו הנסיכים הלותרניים ב[[גרמניה]] לאנרי השני לתקוף את [[לורן|חבל לורן]] והוא כבש את הערים: [[טול (עיר)|טול]], [[ננסי]], [[מץ]] ו[[ורדן]]. קרל החמישי הטיל מצור על העיר מץ, אך ללא הצלחה. על פי [[שלום קאטו-קמברזי]] ([[3 באפריל]] [[1559]]) בין אנרי השני לבין מלך ספרד [[פליפה השני, מלך ספרד|פליפה השני]], בנו של קרל החמישי, נשאר חבל לורן בידי צרפת.<br />
<br />
המלך אנרי השני היה קתולי אדוק. הוא רדף את ה[[הוגנוטים]], העלה רבים מהם על המוקד, וגזר מאסר עולם על רבים אחרים. אולם לא היה בכל אלה כדי לדכא את ה"כפירה" ה[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטית]] של ההוגנוטים, ו[[מלחמות הדת בצרפת]] שהחלו ב-[[1562]] נמשכו עד [[1596]].<br />
<br />
אנרי השני השיא את בתו [[אליזבת דה ולואה, נסיכת צרפת]] ל[[פליפה השני, מלך ספרד]] במסגרת [[שלום קאטו-קמברזי]]. כדי לחגוג מאורע זה נערכו בפריז [[טורניר|תחרויות אבירים]] שבהן השתתף המלך אנרי השני. בתחרויות אלה הוא נפצע קשה בראשו ומת מהרעלת דם ב-[[10 ביולי]] [[1559]]. אנרי השני נקבר ב[[בזיליקת סן דני]] שליד [[פריז]] ובנו פרנסואה ירש את הכתר בשם [[פרנסואה השני, מלך צרפת|פרנסואה השני]].<br />
<br />
==ילדיו==<br />
<br />
ילדיו מאשתו<br />
<br />
*[[פרנסואה השני, מלך צרפת|פרנסואה]] (1544- 1560)<br />
*[[אליזבת דה ולואה, נסיכת צרפת|אליזבת]] (1545- 1568)<br />
*[[קלוד דה ולואה, נסיכת צרפת|קלוד]] (1547- 1575)<br />
*לואי (1549)<br />
*[[שארל התשיעי, מלך צרפת|שארל]] (1550- 1574)<br />
*[[אנרי השלישי, מלך צרפת|אדואר]] (1551- 1589)<br />
*[[מרגריט דה ולואה, נסיכת צרפת|מרגריט]] (1553- 1615)<br />
*[[פרנסואה, דוכס אנז'ו|ארקול/פרנסואה]] (1555- 1584)<br />
*ז'אן (1556)<br />
*ויקטואר (1556)<br />
<br />
ילדיו מפילגשיו<br />
<br />
*דיאן (1538- 1619) בתה של [[דיאן דה פואטייה]]<br />
*אנרי (1551- 1586) בנה של ג'יין פלמינג<br />
*אנרי (1557- 1621) בנה של ניקול מסביני<br />
<br />
==אילן יוחסין==<br />
{{עץ משפחה לאדם אחד<br />
|סבא רבא 1=[[ז'אן, רוזן אנגולם]]<br />
|סבתא רבתא 1=מרגריט דה רואן<br />
|סבא רבא 2=[[פיליפו השני, דוכס סבויה]]<br />
|סבתא רבתא 2=[[מרגריט מבורבון (1438–1483)|מרגריט מבורבון]]<br />
|סבא רבא 3=[[שארל הראשון, דוכס אורליאן]]<br />
|סבתא רבתא 3=[[מריה מקלווה]]<br />
|סבא רבא 4=[[פרנסואה השני, דוכס ברטאן]]<br />
|סבתא רבתא 4=[[מרגריט מפואה]]<br />
|סבא מצד אבא=[[שארל, רוזן אנגולם]]<br />
|סבתא מצד אבא=[[לואיזה, נסיכת סבויה]]<br />
|סבא מצד אמא=[[לואי השנים עשר, מלך צרפת]]<br />
|סבתא מצד אמא=[[אן מברטאן]]<br />
|אבא=[[פרנסואה הראשון, מלך צרפת]]<br />
|אמא=[[קלוד, נסיכת צרפת]]<br />
|שם=אנרי השני, מלך צרפת<br />
}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
<br />
{{מלכי צרפת}}<br />
<br />
{{סדרה|<br />
הקודם=[[פרנסואה הראשון, מלך צרפת|פרנסואה הראשון]]<br />
|רשימה=[[מלכי צרפת]]<br />
|הבא=[[פרנסואה השני, מלך צרפת|פרנסואה השני]]}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:אנרי ה-02}}<br />
[[קטגוריה:מלכי צרפת]]<br />
[[קטגוריה:בית ולואה]]<br />
[[קטגוריה:מסדר הבירית: אבירים וגבירות זרים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-16]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=אנרי השני, מלך צרפת|גרסה=23028669}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99,_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA&diff=499433אנרי השני, מלך צרפת2018-08-28T12:42:36Z<p>יהודה 1: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים, גיור מונח</p>
<hr />
<div>{{מפנה|אנרי השני}}<br />
{{מנהיג<br />
|שם=אנרי השני, מלך צרפת<br />
|תמונה=[[קובץ:Henry_II_of_France..jpg|250px]]<br />
|כיתוב=אנרי השני, בציור של [[פרנסואה קלואה]]<br />
|שם בשפת המקור=Henri II<br />
|מדינה=[[ממלכת צרפת]]<br />
|תאריך לידה=[[31 במרץ]] [[1519]]<br />
|מקום לידה=שאטו סן-ז'רמן-א-ליי, [[ממלכת צרפת]] [[קובץ: Pavillon royal de la France.svg|22px]]<br />
|תאריך פטירה=[[10 ביולי]] [[1559]] <br />
|מקום פטירה=[[פלאס דה ווז']], [[ממלכת צרפת]] [[קובץ: Pavillon royal de la France.svg|22px]]<br />
|מפלגה=<br />
|בת-זוג=[[קטרינה דה מדיצ'י]]<br />
|בן-זוג=<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג<br />
|שם התפקיד=[[מלך צרפת]]<br />
|למניין=<br />
|התחלת כהונה=[[31 במרץ]] [[1547]]<br />
|סיום כהונה=[[10 ביולי]] [[1559]]<br />
|סגן=<br />
|מנהיג דת בתקופה=<br />
|הקודם בתפקיד=[[פרנסואה הראשון, מלך צרפת]]<br />
|הבא בתפקיד=[[פרנסואה השני, מלך צרפת]]<br />
}}<br />
|שם השושלת=[[בית ולואה]]<br />
|תואר=[[מלך צרפת]]<br />
|כינוי=<br />
|אב=[[פרנסואה הראשון, מלך צרפת]]<br />
|אם=[[קלוד, נסיכת צרפת]]<br />
|צאצאים=[[#ילדיו|ראו בהמשך]]<br />
|יורש העצר=}}<br />
[[קובץ:Henri II et Catherine de Médicis.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסלי קבורה של אנרי השני ורעייתו, [[קטרינה דה מדיצ'י]], ב[[בזיליקת סן דני]], [[פריז]]]]<br />
'''אנרי השני, מלך צרפת''' ('''Henri II''' {{כ}} [[31 במרץ]] [[1519]] - [[10 ביולי]] [[1559]]) היה בן ל[[שושלת ולואה]], [[מלכי צרפת|מלך]] על [[צרפת]] מה-[[31 במרץ]] [[1547]] עד מותו.<br />
<br />
== חייו ==<br />
אנרי היה בנו של המלך [[פרנסואה הראשון, מלך צרפת|פרנסואה הראשון]] שהובס ב[[קרב פאביה]] ([[24 בפברואר]] [[1524]]) בידי [[קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] ונלקח ב[[שבי]] ל[[מדריד]]. ב-[[15 במרץ]] [[1526]], בהתאם להסכם מדריד, אנרי בן השבע ואחיו יורש העצר [[פרנסואה דה פראנס]] נלקחו למדריד כבני ערובה למילוי תנאי שחרורו של אביהם משביו. הם הוחזקו בכלא במדריד במשך ארבע שנים, דבר שהטביע בהם את חותמו במשך כל חייהם.<br />
<br />
ב-[[28 באוקטובר]] [[1533]], בהשפעתו של ה[[אפיפיור]] [[קלמנס השביעי]], נערך הסכם נישואים בין אנרי לבין [[קטרינה דה מדיצ'י]], כאשר שניהם היו בני 14 שנה בלבד. היא ילדה לו עשרה ילדים, אולם היו לו גם שלוש פילגשים שילדו לו שלושה ילדים נוספים. הפילגש הבולטת ביותר שלו הייתה [[דיאן דה פואטייה]], שהייתה מבוגרת ממנו ב-20 שנים. דה פואטייה הייתה בת סודו ויועצתו של המלך בנושאים שונים ואף חתמה על מסמכים מלכותיים, תוך שהיא דוחקת את אשתו החוקית, קטרינה דה מדיצ'י והופכת בעלת עוצמה רבה יותר בחצר. ב-[[1536]] נפטר אחיו יורש העצר פרנסואה דה פראנס ואנרי תפס את מקומו. ב-1547 נפטר אביו המלך פרנסואה הראשון ואנרי ירש את הכתר בשם [[אנרי השני]].<br />
<br />
אנרי השני תבע את נסיגת ה[[אנגלים]] מ[[בולון-סור-מר]] שלחופי [[תעלת למאנש]], שנפלה לידיהם ב-[[1544]]. הוא התכונן להטיל עליה מצור, אך לבסוף הם פינו אותה ב-[[1550]]. ב- [[7 בינואר]] [[1558]] כבש צבאו של אנרי השני, תחת פיקודו של [[פרנסואה, דוכס גיז]], את העיר [[קאלה]] מידי האנגלים.<br />
<br />
אנרי השני חיפש לנקום ב[[קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] על כך שלקח בשבי את אביו, המלך פרנסואה הראשון, ועל כך שהוא עצמו ישב בכלא במדריד בהיותו ילד. בשנת [[1552]] קראו הנסיכים הלותרניים ב[[גרמניה]] לאנרי השני לתקוף את [[לורן|חבל לורן]] והוא כבש את הערים: [[טול (עיר)|טול]], [[ננסי]], [[מץ]] ו[[ורדן]]. קרל החמישי הטיל מצור על העיר מץ, אך ללא הצלחה. על פי [[שלום קאטו-קמברזי]] ([[3 באפריל]] [[1559]]) בין אנרי השני לבין מלך ספרד [[פליפה השני, מלך ספרד|פליפה השני]], בנו של קרל החמישי, נשאר חבל לורן בידי צרפת.<br />
<br />
המלך אנרי השני היה קתולי אדוק. הוא רדף את ה[[הוגנוטים]], העלה רבים מהם על המוקד, וגזר מאסר עולם על רבים אחרים. אולם לא היה בכל אלה כדי לדכא את הכפירה ה[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטית]] של ההוגנוטים, ו[[מלחמות הדת בצרפת]] שהחלו ב-[[1562]] נמשכו עד [[1596]].<br />
<br />
אנרי השני השיא את בתו [[אליזבת דה ולואה, נסיכת צרפת]] ל[[פליפה השני, מלך ספרד]] במסגרת [[שלום קאטו-קמברזי]]. כדי לחגוג מאורע זה נערכו בפריז [[טורניר|תחרויות אבירים]] שבהן השתתף המלך אנרי השני. בתחרויות אלה הוא נפצע קשה בראשו ומת מהרעלת דם ב-[[10 ביולי]] [[1559]]. אנרי השני נקבר ב[[בזיליקת סן דני]] שליד [[פריז]] ובנו פרנסואה ירש את הכתר בשם [[פרנסואה השני, מלך צרפת|פרנסואה השני]].<br />
<br />
==ילדיו==<br />
<br />
ילדיו מאשתו<br />
<br />
*[[פרנסואה השני, מלך צרפת|פרנסואה]] (1544- 1560)<br />
*[[אליזבת דה ולואה, נסיכת צרפת|אליזבת]] (1545- 1568)<br />
*[[קלוד דה ולואה, נסיכת צרפת|קלוד]] (1547- 1575)<br />
*לואי (1549)<br />
*[[שארל התשיעי, מלך צרפת|שארל]] (1550- 1574)<br />
*[[אנרי השלישי, מלך צרפת|אדואר]] (1551- 1589)<br />
*[[מרגריט דה ולואה, נסיכת צרפת|מרגריט]] (1553- 1615)<br />
*[[פרנסואה, דוכס אנז'ו|ארקול/פרנסואה]] (1555- 1584)<br />
*ז'אן (1556)<br />
*ויקטואר (1556)<br />
<br />
ילדיו מפילגשיו<br />
<br />
*דיאן (1538- 1619) בתה של [[דיאן דה פואטייה]]<br />
*אנרי (1551- 1586) בנה של ג'יין פלמינג<br />
*אנרי (1557- 1621) בנה של ניקול מסביני<br />
<br />
==אילן יוחסין==<br />
{{עץ משפחה לאדם אחד<br />
|סבא רבא 1=[[ז'אן, רוזן אנגולם]]<br />
|סבתא רבתא 1=מרגריט דה רואן<br />
|סבא רבא 2=[[פיליפו השני, דוכס סבויה]]<br />
|סבתא רבתא 2=[[מרגריט מבורבון (1438–1483)|מרגריט מבורבון]]<br />
|סבא רבא 3=[[שארל הראשון, דוכס אורליאן]]<br />
|סבתא רבתא 3=[[מריה מקלווה]]<br />
|סבא רבא 4=[[פרנסואה השני, דוכס ברטאן]]<br />
|סבתא רבתא 4=[[מרגריט מפואה]]<br />
|סבא מצד אבא=[[שארל, רוזן אנגולם]]<br />
|סבתא מצד אבא=[[לואיזה, נסיכת סבויה]]<br />
|סבא מצד אמא=[[לואי השנים עשר, מלך צרפת]]<br />
|סבתא מצד אמא=[[אן מברטאן]]<br />
|אבא=[[פרנסואה הראשון, מלך צרפת]]<br />
|אמא=[[קלוד, נסיכת צרפת]]<br />
|שם=אנרי השני, מלך צרפת<br />
}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
<br />
{{מלכי צרפת}}<br />
<br />
{{סדרה|<br />
הקודם=[[פרנסואה הראשון, מלך צרפת|פרנסואה הראשון]]<br />
|רשימה=[[מלכי צרפת]]<br />
|הבא=[[פרנסואה השני, מלך צרפת|פרנסואה השני]]}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:אנרי ה-02}}<br />
[[קטגוריה:מלכי צרפת]]<br />
[[קטגוריה:בית ולואה]]<br />
[[קטגוריה:מסדר הבירית: אבירים וגבירות זרים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-16]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=אנרי השני, מלך צרפת|גרסה=23028669}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99,_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA&diff=499432פרנסואה השני, מלך צרפת2018-08-28T12:41:21Z<p>יהודה 1: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{מנהיג<br />
| תמונה = [[קובץ:Francesco II.jpg|250px]]<br />
| כיתוב = פרנסואה השני מלך צרפת, ברישום של [[פרנסואה קלואה]]<br />
| בת-זוג = [[מרי מלכת הסקוטים]]<br />
}}<br />
'''פרנסואה השני''' (ב[[צרפתית]]: '''François II''';{{כ}} [[19 בינואר]] [[1544]] - [[5 בדצמבר]] [[1560]]), בן ל[[שושלת ולואה]], היה [[מלך צרפת]] בשנים [[1559]]–1560.<br />
<br />
== חייו ==<br />
פרנסואה היה בנם הבכור של [[אנרי השני]] ו[[קטרינה דה מדיצ'י]], וירש את הכתר אחרי מותו של אביו ביולי 1559. הסכם ה[[נישואין]] של פרנסואה ל[[מרי מלכת הסקוטים]] נעשה בידי אביו, המלך אנרי השני ב-[[1548]] כאשר פרנסואה היה בן ארבע שנים בלבד. מרי סטוארט הוכתרה למלכת סקוטלנד ב-14 בדצמבר 1542, כשהייתה בת שישה ימים בלבד. לאחר שאושר הסכם הנישואין, המלכה בת השש מרי סטיוארט נשלחה לצרפת כדי לקבל את חינוכה בחצר המלכות הצרפתי. הנישואין נערכו ב-[[24 באפריל]] [[1558]], כאשר פרנסואה היה בן 14 ומרי סטיוארט בת 15.<br />
<br />
שנה מאוחר יותר מת אנרי השני ופרנסואה הוכתר בשם פרנסואה השני. היות שנישא למלכת סקוטלנד, פרנסואה השני היה מלך [[צרפת]] ו[[סקוטלנד]]. אך מכיוון שהיה בן 15 בלבד, אמו, קטרינה דה מדיצ'י, שמשה כעוצרת בשמו. בתקופה זו נמשכו רדיפות ה[[הוגנוטים]] (הפרוטסטנטים הצרפתיים) ורבים מהם נידונו למוות, אם כי קטרינה דה מדיצ'י עשתה ניסיונות להגיע עמם לפשרה.<br />
<br />
פרנסואה היה ילד חולני, ומת ב-[[5 בדצמבר]] [[1560]] בשל קדחת במוח. אחיו שארל ירש את הכתר בשם [[שארל התשיעי מלך צרפת|שארל התשיעי]], אבל היות שהיה בן עשר בלבד, המשיכה אמו של שארל, קטרינה דה מדיצ'י לשמש כעוצרת בשמו.<br />
<br />
==אילן יוחסין==<br />
{{עץ משפחה לאדם אחד<br />
|סבא רבא 1=[[שארל, רוזן אנגולם]]<br />
|סבתא רבתא 1=[[לואיזה, נסיכת סבויה]]<br />
|סבא רבא 2=[[לואי השנים עשר, מלך צרפת]]<br />
|סבתא רבתא 2=[[אן מברטאן]]<br />
|סבא רבא 3=[[פיירו די לורנצו דה מדיצ'י]]<br />
|סבתא רבתא 3=[[אלפונסינה אורסיני]]<br />
|סבא רבא 4=[[ז'אן השני, רוזן אוברן]]<br />
|סבתא רבתא 4=[[ז'אן דה בורבון-ונדום]]<br />
|סבא מצד אבא=[[פרנסואה הראשון, מלך צרפת]]<br />
|סבתא מצד אבא=[[קלוד, נסיכת צרפת]]<br />
|סבא מצד אמא=[[לורנצו השני, דוכס אורבינו]]<br />
|סבתא מצד אמא=[[מדלן דה לה טור ד'אוברן]]<br />
|אבא=[[אנרי השני, מלך צרפת]]<br />
|אמא=[[קטרינה דה מדיצ'י]]<br />
|שם=פרנסואה השני, מלך צרפת<br />
}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
<br />
{{מלכי צרפת}}<br />
{{סדרה|<br />
הקודם=[[אנרי השני]]<br />
|רשימה=[[מלכי צרפת]]<br />
|הבא=[[שארל התשיעי מלך צרפת|שארל התשיעי]]}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
[[קטגוריה:אבירי מסדר גיזת הזהב]]<br />
[[קטגוריה:מלכי צרפת]]<br />
[[קטגוריה:בית ולואה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-16]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=פרנסואה השני, מלך צרפת|גרסה=23598287}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%9D&diff=499431אנגולם2018-08-28T12:40:06Z<p>יהודה 1: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{עיר<br />
|שם=אנגולם<br />
|סוג יישוב=עיר<br />
|שם בשפת המקור=Angoulême<br />
|תמונה=[[קובץ:Cat01.jpg|מרכז|250px]]<br />
|כיתוב=[[הקתדרלה של אנגולם]]<br />
|מדינה=צרפת<br />
|סוג יחידה שלטונית ראשונה=[[חבלי צרפת|חבל]]<br />
|יחידה שלטונית ראשונה=[[אקיטן החדשה]]<br />
|סוג יחידה שלטונית שנייה=[[מחוזות צרפת|מחוז]]<br />
|יחידה שלטונית שנייה=[[שראנט]]<br />
|ראש העיר=<br />
|מושל=<br />
|נפות במחוז=<br />
|ערים במחוז=<br />
|שטח=21.85 <br />
|גובה=27–130 <br />
|תאריך ייסוד=<br />
|אוכלוסייה=43,112 <br />
|שנת אוכלוסייה=2008<br />
|מטרופולין=<br />
|שנת מטרופולין=<br />
|צפיפות=1,973 <br />
|שנת צפיפות=2008<br />
|קואורדינטות={{coord|45.6489|N|0.1608|E|display=inline,title|type:city}}<br />
|אזור זמן=<br />
|אתר אינטרנט=http://www.angouleme.fr<br />
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=צרפת|מפה נוספת=אקיטן החדשה|שם=אנגולם|אורך=0.1608|רוחב=45.6489|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר}}<br />
|סטטיסטיקות=<br />
}}<br />
<br />
'''אַנגוּלֵם''' (ב[[צרפתית]]: '''Angoulême''') היא [[עיר]] בדרום-מערב [[צרפת]], [[עיר בירה|בירת]] [[מחוזות צרפת|מחוז]] [[שראנט]]. אוכלוסייתה כיום היא כ-50,000 נפש בלבד, אך בעבר הייתה עיר בעלת מעמד וחשיבות גבוהה בהיותה צומת דרכים מרכזי. מתקיים בה מרכז מנהלי, מסחרי ודתי באופן רצוף במשך למעלה מאלפיים שנה. העיר ידועה במיוחד בשל ה[[קתדרלה]] ה[[אדריכלות רומנסקית|רומנסקית]] שלה, [[הקתדרלה של אנגולם]] ובשל היותה מרכז ה[[קומיקס]] של צרפת. בין [[1515]] ל-[[1589]] נשאו [[מלכי צרפת]] בתואר דוכס אנגולם ([[בית ולואה|שושלת ולואה-אנגולם]]).<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
=== מימי הביניים עד המאה ה-20 ===<br />
העיר מוזכרת על ידי [[גרגוריוס מטור]], המוסר כי היא הייתה [[דיוקסיה]] (מושב [[בישוף]]) מן [[המאה ה-3]]{{הערה|[http://www.catholicity.com/encyclopedia/a/angouleme.html דיוקסיית אנגולם] ב[[האנציקלופדיה הקתולית|אנציקלופדיה הקתולית]]}}. בשנת [[507]] לאחר שנכבשה מן ה[[ויזיגותים]] על ידי [[קלוביס הראשון]]. בהמשך עברה העיר לידי ה[[נורמנים]] ב[[המאה ה-9|מאה ה-9]].<br />
<br />
מאז המאה ה-9 הייתה העיר [[רוזן|רוזנות]]. כאשר נשא [[ג'ון, מלך אנגליה]] את איזבלה מאנגולם, יורשת הרוזנות, הפכה העיר לנחלת הכתר האנגלי. ב-[[1220]], לאחר מותו של המלך ג'ון, נישא איזבלה ליו דה לוזיניאן והעיר עברה לנחלת משפחתו עד מותו ללא יורשים של האחרון בשושלת ב-[[1302]], אז שבה העיר לנחלת הכתר. מייסד [[בית ולואה]], [[שארל, רוזן ולואה]] היה רוזן אנגולם. ב-[[1360]] הועברה העיר, במסגרת [[הסכם ברטיני]], לידי [[בית פלנטג'נט]]. ב-[[1378]] שחרר את העיר [[שארל החמישי, מלך צרפת]] מידי השלטון הבריטי וב-[[1394]] עברה הרוזנות לידי [[בית אורליאן]].<br />
<br />
אחד מיורשי הרוזנות היה ב-[[1515]] ל[[פרנסואה הראשון, מלך צרפת]]. הוא הפך את מעמד העיר ל[[דוכסות]] והעניקה לאמו, [[לואיז, נסיכת סבויה]]. בעת [[מלחמות הדת בצרפת]] סבלה העיר מ[[מצור]] חוזר ונשנה ועברה בין הצדדים. ב-[[1568]] נכבשה על ידי ה[[הוגנוטים]] בראשות [[גאספאר דה קוליני השני]] ולאחר מכן שבה הדוכסות לרשות הכתר. מ-1515 ועד הכחדותה של [[בית ולואה|שושלת ולואה]] ועליית [[בית בורבון]] ב-[[1589]] נקראה שושלת [[מלכי צרפת]] שושלת ולואה-אנגולם ומלך צרפת נשא בתואר דוכס אנגולם. הדוכס האחרון של אנגולם היה לואי-אנטואן (נפטר ב-[[1844]]), בנו של [[שארל העשירי, מלך צרפת]], הוא הוכרח לוותר על תוארו ב-[[1830]].<br />
<br />
=== המאה ה-20 ===<br />
בעקבות היותה של העיר צומת דרכים חשוב, הפכה ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] לצומת [[מסילת רכבת|מסילות רכבת]] מרכזי בו מתחברת המסילה מ[[נמל]] [[לה רושל]] למסילת [[פריז]]-[[בורדו]].<br />
<br />
לאחר כיבוש צרפת ב[[מלחמת העולם השנייה]] הייתה העיר בשטח הכיבוש הגרמני. [[יהדות צרפת|יהודי העיר והסביבה]] גורשו ל[[מחנה ריכוז|מחנות ריכוז]] מ[[תחנת רכבת|תחנת הרכבת]] שלה. אנשי [[רזיסטנס]] חיבלו ברכבות ובתחנת הרכבת, לזכרם ולזכר יהודי העיר, הוצבה בתחנה [[אנדרטה]]. בהמשך הפציצו [[בעלות הברית]] את התחנה לקראת [[הפלישה לנורמנדי]].<br />
<br />
== אתרים ==<br />
האתר המרכזי בעיר מבחינה תיירותית ודתית הוא [[הקתדרלה של אנגולם]] המוקדשת ל[[פטרוס הקדוש]]. הקתדרלה שהוקמה ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]], היא דוגמה לאדריכלות ו[[אמנות רומנסקית]].<br />
<br />
אתרי העיר התיירותיים המרכזיים מלבד הקתדרלה הם החומות והביצורים, ארמון העירייה והממשל המקומי מן [[המאה ה-19]] (hôtel de ville) פרי תכנונו של ה[[אדריכל]] [[פול אבדי]] שאף ערך את השיפוץ בקתדרלה והשוק העתיק.<br />
<br />
== מרכז קומיקס ==<br />
העיר מיצבה עצמה כבירת ה[[קומיקס]] של צרפת, יש בה [[מוזיאון]] קומיקס חשוב, ניצב בה [[פסל (יצירה)|פסל]] של [[ארז'ה]], יוצרה של דמות הקומיקס [[טינטין]] ומ-[[1974]] מתקיים בה [[פסטיבל]] הקומיקס השני בגדלו ב[[אירופה]] המעניק גם פרס חשוב בתחום{{הערה|[http://www.ambafrance-uk.org/Angouleme-International-Comics על פסטיבל הקומיקס]}}. המרכז הלאומי לקומיקס ותמונות (CNBDI) שבאנגולם הוא [[ספריית הפקדה]] רשמית ליצירות קומיקס בצרפת וסניף של [[הספרייה הלאומית של צרפת]].<br />
<br />
== ערים תאומות ==<br />
[[ערים תאומות|הערים התאומות]] של אנגולם הן:<br />
<br />
* {{עיר תאומה|ברי (בריטניה)|בריטניה|שם בשפה=Bury}}<br />
* {{עיר תאומה|שיקוטימי |קנדה|שם בשפה=Chicoutimi}}<br />
* {{עיר תאומה|גלנז'יק |רוסיה|שם בשפה=Gelendzhik}}<br />
* {{עיר תאומה|הילדסהיים|גרמניה}} <br />
* {{עיר תאומה|הופמן אסטייטס|ארצות הברית|שיקגו}}<br />
* {{עיר תאומה|סגו |מאלי|שם בשפה=Ségou}}<br />
* {{עיר תאומה|טורדה |רומניה|שם בשפה=Turda}}<br />
* {{עיר תאומה|ויטוריה|ספרד}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}<br />
<br />
[[קטגוריה:פואטו-שראנט: ערים]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=אנגולם|גרסה=23318683}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%A2%D7%A9%D7%A8,_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA&diff=499430לואי האחד עשר, מלך צרפת2018-08-28T12:39:09Z<p>יהודה 1: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{מנהיג<br />
|שם=לואי האחד עשר, מלך צרפת<br />
|תמונה=Louis XI of France.jpg<br />
|כיתוב=לואי האחד עשר, מלך צרפת<br />
|שם בשפת המקור=Louis XI<br />
|מדינה=[[ממלכת צרפת]]<br />
|מקום קבורה=<br />
|תאריך לידה=[[3 ביולי]] [[1423]]<br />
|מקום לידה=[[בורז']], [[ממלכת צרפת]] [[קובץ: Pavillon royal de la France.svg|22px]]<br />
|תאריך פטירה=[[30 באוגוסט]] [[1483]]<br />
|מקום פטירה=[[שאטו שה פלסי-לה-טור]], [[ממלכת צרפת]] [[קובץ: Pavillon royal de la France.svg|22px]]<br />
|מפלגה=<br />
|בת-זוג=[[מרגרט סטיוארט, דופינת צרפת]] {{ש}} [[קרלוטה מסבויה]]<br />
|בן-זוג=<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג<br />
|שם התפקיד=מלך [[צרפת]]<br />
|למניין=<br />
|התחלת כהונה=[[22 ביולי]] [[1461]]<br />
|סיום כהונה=[[30 באוגוסט]] [[1483]]<br />
|סגן=<br />
|מנהיג דת בתקופה=<br />
|מונרך בתקופה=<br />
|הקודם בתפקיד=[[שארל השביעי, מלך צרפת]]<br />
|הבא בתפקיד=[[שארל השמיני, מלך צרפת]]<br />
|תפקיד מעל=<br />
|תחת תפקיד=<br />
}}<br />
|תפקיד3=<br />
|שם השושלת=[[בית ולואה]]<br />
|תואר=<br />
|כינוי=<br />
|אב=[[שארל השביעי, מלך צרפת]]<br />
|אם=[[מארי מאנז'ו]]<br />
|צאצאים=[[#משפחתו|ראו בהמשך]]<br />
|יורש העצר=}}<br />
'''לואי האחד עשר''' ([[3 ביולי]] [[1423]] - [[30 באוגוסט]] [[1483]]), בן ל[[שושלת ולואה]], מלך על [[צרפת]] מ-[[1461]] עד מותו.<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
לואי האחד עשר היה בנם של [[שארל השביעי מלך צרפת]] ושל [[מארי מאנז'ו]]. ב-[[24 ביוני]] [[1436]], בגיל 13 בלבד, הוא נישא ל[[מרגרט סטיוארט, דופינת צרפת]], בתו של [[ג'יימס הראשון, מלך סקוטלנד]] שנפטרה ב-[[1444]]. הוא בז לאביו כמלך חלוש, מרד בו וחיכה להזדמנות לרשתו. ב-[[14 בפברואר]] [[1451]] הוא נשא לאישה את [[קרלוטה מסבויה]] בת השמונה, נישואין שלא הושלמו עד היותה בת ארבע עשרה שנה. היא ילדה לו שתי בנות, ובן שירש אותו אחרי מותו בשם [[שארל השמיני, מלך צרפת]].<br />
<br />
המלך לואי האחד עשר לחם נגד האצילים הפיאודלים של [[צרפת]] בערמומיות ובתחבולות הסחה. הוא היה נחוש בדעתו לאחד את צרפת תחת סמכותו של המלך בלבד. למטרה זו הוא הקדיש את מחשבותיו יומם ולילה, ועשה שימוש גם ב[[דיפלומטיה]], ב[[ריגול]] וב[[שוחד]]. לואי האחד עשר, שהיה קתולי אדוק, עשה שימוש גם בחוגי [[הכנסייה הקתולית]] נגד אויביו. הוא אסר על האצילים הפיאודלים לנהל מלחמות פרטיות ביניהם. הם התאחדו נגדו ב"ברית למען הציבור" ב-[[1464]]. ב-[[1465]] הוא נאלץ לחתום על הסכם שלום איתם, במטרה להרוויח זמן. לואי האחד עשר טמן מלכודת לאויבו העיקרי, [[שארל הראשון דוכס בורגונדיה|שארל "האמיץ" דוכס בורגונדיה]], כשגרם למלחמה בין [[שווייץ]] לבין [[דוכסות בורגונדיה]] שבה נהרג שארל "האמיץ" בקרב על העיר [[ננסי]] ב-[[1477]].<br />
<br />
ב-[[1481]] שכנע לואי האחד עשר את רנה דוכס אנז'ו לוותר על חבל [[פרובאנס]] שהפך לחלק של צרפת. ב-1483 [[פלנדריה]], שביקשה את עזרתו של לואי האחד עשר נגד [[הקיסרות הרומית הקדושה]], מסרה לידיו את מחוז [[ארטואה]] שבצפון צרפת, כולל ערי ה[[מסחר]] [[אראס]] ו[[דואה]].<br />
<br />
המלך לואי האחד עשר היה חובב [[אמנות]] ובילה את זמנו הפנוי בחברתם של משכילים. הוא עודד את המעמד הבינוני במקום את מעמד האצילים. הוא פעל גם בשטח הכלכלי, הביא אורגי [[משי]] מ[[איטליה]] וניסה להכניס את [[טוואי המשי]] לצרפת, שיפר את אמצעי ה[[תחבורה]] והנמלים, הגן על התפתחותו של ה[[חיל ים|צי]] הצרפתי ופתח שווקים חדשים לסחר החוץ של צרפת.<br />
<br />
בשנות חייו האחרונות הסתגר המלך לואי האחד עשר בארמונו. הוא סבל מ[[טחורים]] והיה נתון להתקפים של [[שבץ מוחי]]. באחרון שבהם ב-[[25 באוגוסט]] 1483, הוא איבד את כושר ה[[דיבור]], ומת חמישה ימים אחרי כן. בנו שארל ירש את הכתר בשם שארל השמיני.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
ב-[[24 ביוני]] [[1436]], התחתן לואי עם [[מרגרט סטיוארט, דופינת צרפת]] בתו של [[ג'יימס הראשון, מלך סקוטלנד]], אך לא היו לו ממנה ילדים.<br />
<br />
ב-[[14 בפברואר]] [[1451]] הוא נשא לאישה את [[קרלוטה מסבויה]], בתו של [[לודוביקו, דוכס סבויה]], ממנה היו לו 8 ילדים, מהם שלושה הגיעו לבגרות:<br />
* לואי ([[1458]]–[[1460]])<br />
* ז'ואקים ([[1459]])<br />
* לואיז ([[1460]])<br />
* [[אן מצרפת|אן]] ([[1461]]–[[1522]]), התחתנה עם [[פייר השני, דוכס בורבון]]<br />
* [[ז'אן מצרפת, דוכסית ברי|ז'אן]] ([[1464]]–[[1505]]), התחתנה עם [[לואי השנים עשר, מלך צרפת]]<br />
* פרנסואה ([[1466]])<br />
* [[שארל השמיני, מלך צרפת|שארל]] ([[1470]]–[[1498]]), התחתן עם [[אן, דוכסית ברטאן]]<br />
* פרנסואה ([[1472]]–[[1473]])<br />
<br />
==אנקדוטה==<br />
לואי האחד עשר מעולם לא שב ללבוש את הלבוש שהיה לגופו ברגע שהודיעו לו ידיעה רעה, ולא לרכוב על [[סוס]] שעליו רכב באותו רגע, ואף פקד לכרות חלק מן ה[[יער]] של לוֹש, בו הובאה אליו הידיעה על מותו של בן שזה עתה נולד{{הערה|1=[[יוהאן הויזנחה]], 1977 [1919]. '''בסתיו ימי-הביניים''', מוסד ביאליק, עמ' 38-39}}.<br />
<br />
==אילן יוחסין==<br />
{{עץ משפחה לאדם אחד<br />
|סבא רבא 1=[[שארל החמישי, מלך צרפת]]<br />
|סבתא רבתא 1=[[ז'אן מבורבון]]<br />
|סבא רבא 2=[[שטפן השלישי, דוכס בוואריה]]<br />
|סבתא רבתא 2=[[תדאה ויסקונטי]]<br />
|סבא רבא 3=[[לואי הראשון, דוכס אנז'ו]]<br />
|סבתא רבתא 3=[[מארי מבלואה, דוכסית אנז'ו]]<br />
|סבא רבא 4=[[חואן הראשון, מלך אראגון]]<br />
|סבתא רבתא 4=[[יולאנד דה באר]]<br />
|סבא מצד אבא=[[שארל השישי, מלך צרפת]]<br />
|סבתא מצד אבא=[[איזבו מבוואריה]]<br />
|סבא מצד אמא=[[לואיג'י השני, מלך נאפולי]]<br />
|סבתא מצד אמא=[[יולנדה מאראגון]]<br />
|אבא=[[שארל השביעי, מלך צרפת]]<br />
|אמא=[[מארי מאנז'ו]]<br />
|שם=לואי האחד עשר, מלך צרפת<br />
}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מלכי צרפת}}<br />
{{סדרה|<br />
הקודם=[[שארל השביעי מלך צרפת|שארל השביעי]]<br />
|רשימה=[[מלכי צרפת]]<br />
|הבא=[[שארל השמיני מלך צרפת|שארל השמיני]]<br />
}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:לואי ה-11}}<br />
[[קטגוריה:מלכי צרפת]]<br />
[[קטגוריה:בית ולואה]]<br />
[[קטגוריה:אישים במלחמת מאה השנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-15]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=לואי האחד עשר, מלך צרפת|גרסה=23030088}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%96%27%D7%90%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99,_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA&diff=499429ז'אן השני, מלך צרפת2018-08-28T12:38:25Z<p>יהודה 1: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{מנהיג}}<br />
[[קובץ:Battle-poitiers(1356).jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מיניאטורה]] של [[קרב פואטייה]] ב-[[1356]], בו הובס ז'אן "הטוב" ונלקח בשבי]]<br />
'''ז'אן השני "הטוב"''' (ב[[צרפתית]]: '''Jean II le Bon'''; {{כ}}[[16 באפריל]] [[1319]] - [[8 באפריל]] [[1364]]), בן ל[[שושלת ולואה]], מלך על [[צרפת]] מ־[[1350]] עד מותו.<br />
<br />
==חייו==<br />
ז'אן היה בנם הבכור של [[פיליפ השישי, מלך צרפת]], ואשתו ז'אן מ[[דוכסות בורגונדיה|בורגונדיה]]. ב־[[28 ביולי]] [[1332]], בגיל 13 בלבד, נישא ז'אן לבון מ[[לוקסמבורג]], בתו של [[יאן הראשון, מלך בוהמיה|יאן העיוור]], מלך [[בוהמיה]]. היא ילדה לו תשעה ילדים, שהבכור שבהם ירש את כתרו אחרי מותו. בחתונתו קיבל מאביו את [[דוכסות נורמנדיה]] ואת [[רוזן|רוזנות]] [[אנז'ו]] ומן.<br />
<br />
ב-[[8 בינואר]] [[1354]] נרצח שארל דה לה סרד, המפקד העליון של הצבא הצרפתי. [[שארל השני, מלך נווארה]], חתנו של ז'אן השני, מלך צרפת, היה מעורב ברצח זה. בתגובה, תקף ז'אן השני את נווארה. שארל השני, מלך נווארה, שהיו לו תביעות לכתר צרפת, כרת ברית עם אויבה של צרפת, [[אדוארד, הנסיך השחור]] (בנו של [[אדוארד השלישי, מלך אנגליה]]). ז'אן השני נאלץ לחתום על [[הסכם מנט]] ([[22 בפברואר]] 1354) שלפיו שארל השני, מלך נווארה ששלט על שטחים נרחבים ב[[נורמנדי]], [[שמפאן]] ו[[ברי]], קיבל לרשותו שטחים נוספים.<br />
<br />
ב-[[1355]] אדוארד, הנסיך השחור נחת עם צבאו ב[[גסקוניה]]. היות שלא יכול היה לשלם לחייליו, יצא איתם למסע של שוד וביזה. הם בזזו את הכפרים שלאורך הנהר [[גארון]] ואחר כך את הערים [[קרקסון]] ו[[נארבון]] ושבו לעיר [[בורדו]] עם השלל. על פי תוכנית המלחמה של אדוארד השלישי, בנו אדוארד, הנסיך השחור נועד לצעוד עם צבאו לעבר [[עמק הלואר]], להתאחד שם עם כוח אנגלי אחר שנחת ב[[ברטאן]] ולתקוף יחד את [[פריז]]. אך כאשר הוא הגיע לעמק הלואר התוכנית השתנתה, והצבא שנחת בברטאן הופנה ל[[נורמנדי]] ולחם שם נגד צבאו של ז'אן השני. אדוארד, הנסיך השחור פנה לעבר פריז וז'אן השני נאלץ לנטוש את המערכה בנורמנדי כדי להגן על פריז. בדרכו לעבר פריז הגיע ז'אן השני לעמק הלואר ואיגף את צבאו של אדוארד, הנסיך השחור שנותק מכוחותיו בבורדו.<br />
<br />
ב-[[19 בספטמבר]] [[1356]] אדוארד, הנסיך השחור נערך עם צבאו מדרום לעיר [[פואטייה]] במקום שהגישה היחידה אליו הייתה דרך שביל צר המוקף בסבכות שיחים משני צדדיו. אנשיו הסתתרו בין שיחים אלה והוא עצמו ניצב בעמדת תצפית. מספר אנשי צבאו הגיע ל-8,000 איש בלבד לעומת כוח גדול בהרבה שעמד לרשותו של ז'אן השני. לכן, הוא פנה בהצעה להסכם שעל פיו יישבע להימנע מללחום נגד צרפת במשך שבע שנים. ז'אן השני דחה את הצעתו זו, וכך החל [[קרב פואטייה]] שהיה אחד הקרבות החשובים של [[מלחמת מאה השנים]]. כאשר 3,000 אבירים צרפתים ניסו לעבור דרך השביל הצר, האנגלים פתחו במתקפת חיצים מבין סבכות השיחים. הקשתים האנגלים גרמו לפאניקה בין שורות הצבא הצרפתי ו-16,000 איש נסו על נפשם.<br />
<br />
ז'אן השני הורה לאביריו לרדת מעל הסוסים כדי לא לשמש מטרה לחיציהם של הקשתים האנגלים. הוא ואנשיו ובהם פיליפ, בנו הצעיר הותקפו על ידי הפרשים האנגלים. הוא לחם בגבורה ונפצע בראשו אך לבסוף נאלץ להיכנע, נלקח בשבי ל[[לונדון]] כשהוא רכוב על סוסו וקיבל כמקום מגוריו את [[ארמון סבוי]]. כשבוי של האנגלים הוא נהנה מזכויות מלכותיות והותר לו לנהל אורח חיים מלכותי. ב[[הסכם ברטיני]] שנחתם ב־[[1360]] נקבע [[כופר נפש]] בן שלושה מיליון כתרים עבור שחרור המלך מן השבי. כמו כן הוסכם כי [[לואי הראשון, מלך נאפולי|לואי, דוכס אנז'ו]], בנו של ז'אן השני, יוחזק כבן ערובה בעיר [[קאלה]] שהייתה בשלטון האנגלים. ז'אן השני הורשה לשוב לצרפת לשם גיוס הכספים הדרושים. בעת שניסה לגייס את הסכום הדרוש, נמלט בנו לואי מן השבי האנגלי תוך ניצול הזכויות המלכותיות שניתנו לו.<br />
<br />
המלך ז'אן השני זעם על הפרת ההסכם המלכותי על ידי בנו, דבר שראה כפגיעה בכבודו. היות שלא עלה בידו לגייס את הסכום הדרוש לשחרורו, חזר ז'אן השני, מלך צרפת לשביו באנגליה בתחילת [[1364]], ונפטר שם באפריל של אותה שנה. גופתו הוחזרה לצרפת והוא נקבר ב[[נקרופוליס]] של [[מלכי צרפת]], ב[[בזיליקת סן דני]] שליד פריז. בנו בכורו שארל ירש את כתרו בשם [[שארל החמישי, מלך צרפת|שארל החמישי]].<br />
<br />
==ילדיו==<br />
* [[שארל החמישי, מלך צרפת]] ([[1338]]–[[1380]])<br />
* [[לואי הראשון, דוכס אנז'ו]] ([[1339]]–[[1384]])<br />
* [[ז'אן, דוכס ברי]] ([[1340]]–[[1416]])<br />
* [[פיליפ השני, דוכס בורגונדיה]] ([[1342]]–[[1404]])<br />
* [[ז'אן מוולואה, מלכת נווארה]] ([[1343]]–[[1373]]), נישאה ל[[שארל השני, מלך נווארה]]<br />
* [[מארי מצרפת, דוכסית באר]] ([[1344]]–[[1404]]), נישאה ל[[רובר הראשון, דוכס באר]]<br />
* אנייס ([[1345]]–[[1349]])<br />
* מרגריט ([[1347]]–[[1352]])<br />
* [[איזבל, רוזנת ורטוס]] ([[1348]]–[[1372]]), נישאה ל[[ג'אן גלאצו ויסקונטי|ג'אן גָלֵאָצוֹ הראשון, דוכס מילאנו]]<br />
<br />
== אילן יוחסין ==<br />
{{עץ משפחה לאדם אחד<br />
|סבא רבא 1=[[פיליפ השלישי, מלך צרפת]]<br />
|סבתא רבתא 1=[[איזבלה מאראגון]]<br />
|סבא רבא 2=[[קרלו השני, מלך נאפולי]]<br />
|סבתא רבתא 2=[[מריה מהונגריה, מלכת נאפולי]]<br />
|סבא רבא 3=[[איג הרביעי, דוכס בורגונדי]]<br />
|סבתא רבתא 3=[[יולאנד מדריי, דוכסית בורגונדי]]<br />
|סבא רבא 4=[[לואי התשיעי, מלך צרפת]]<br />
|סבתא רבתא 4=[[מרגריט מפרובאנס]]<br />
|סבא מצד אבא=[[שארל, רוזן ולואה]]<br />
|סבתא מצד אבא=[[מרגריט, רוזנת אנז'ו]]<br />
|סבא מצד אמא=[[רובר השני, דוכס בורגונדי]]<br />
|סבתא מצד אמא=[[אנייס מצרפת, דוכסית בורגונדי]]<br />
|אבא=[[פיליפ השישי, מלך צרפת]]<br />
|אמא=[[ז'אן מבורגונדי]]<br />
|שם=ז'אן השני, מלך צרפת<br />
}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
<br />
{{מלכי צרפת}}<br />
{{סדרה|<br />
הקודם=[[פיליפ השישי, מלך צרפת|פיליפ השישי]]|<br />
רשימה=מלכי צרפת{{ש}}[[1364]]-[[1350]]|<br />
הבא=[[שארל החמישי, מלך צרפת|שארל החמישי]]}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מלכי צרפת]]<br />
[[קטגוריה:בית ולואה]]<br />
[[קטגוריה:אישים במלחמת מאה השנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-14]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=ז'אן השני, מלך צרפת|גרסה=23028474}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%94&diff=499425בית ולואה2018-08-28T12:37:14Z<p>יהודה 1: מירכאות (כך ראוי וכך גם בבית קאפה)</p>
<hr />
<div>'''בית ולואה''' הוא שמה של [[שושלת]] מלכים [[צרפת]]ית שמשלה בין השנים [[1328]]–[[1589]], ואשר נוצרה כענף של [[בית קאפה]]. מייסד השושלת הוא [[שארל, רוזן ולואה]], שהיה בנו של [[פיליפ השלישי, מלך צרפת]] ואחיו של [[פיליפ הרביעי, מלך צרפת|פיליפ הרביעי]]. בנו של שארל, [[פיליפ השישי, מלך צרפת|פיליפ מוולואה]], היה המלך הראשון לבית זה כאשר ירש את דודנו [[שארל הרביעי, מלך צרפת|שארל הרביעי]], המלך האחרון מ[[בית קאפה]], שמת ללא צאצאים.<br />
[[קובץ:FrancisIFrance.jpg|שמאל|ממוזער|200px|פרנסואה הראשון]]<br />
<br />
* [[פיליפ השישי, מלך צרפת|פיליפ השישי]] "בר המזל" [[1328]]–[[1350]]<br />
* [[ז'אן השני, מלך צרפת|ז'אן השני]] "הטוב" [[1350]]–[[1364]]<br />
* [[שארל החמישי, מלך צרפת|שארל החמישי]] "החכם" [[1364]]–[[1380]]<br />
* [[שארל השישי, מלך צרפת|שארל השישי]] "האהוב" (בזמן מאוחר יותר נקרא "המשוגע") [[1380]]–[[1422]]<br />
* [[שארל השביעי, מלך צרפת|שארל השביעי]] "המנצח" [[1422]]–[[1461]]<br />
* [[לואי האחד עשר, מלך צרפת|לואי האחד עשר]] [[1461]]–[[1483]]<br />
* [[שארל השמיני, מלך צרפת|שארל השמיני]] "החביב" [[1483]]–[[1498]]<br />
* [[לואי השנים עשר, מלך צרפת|לואי השנים עשר]] "אבי האומה" [[1498]]–[[1515]]<br />
* [[פרנסואה הראשון, מלך צרפת|פרנסואה הראשון]] [[1515]]–[[1547]] - ירש את [[דוכס]]ות [[אנגולם]] וצירף את שמה לשם השושלת<br />
* [[אנרי השני, מלך צרפת|אנרי השני]] [[1547]]–[[1559]]<br />
* [[פרנסואה השני, מלך צרפת|פרנסואה השני]] [[1559]]–[[1560]]<br />
* [[שארל התשיעי, מלך צרפת|שארל התשיעי]] [[1560]]–[[1574]]<br />
* [[אנרי השלישי, מלך צרפת|אנרי השלישי]] [[1574]]–[[1589]]<br />
<br />
לאחר שושלת זו עבר השלטון בצרפת ל[[בית בורבון]], אף הוא ענף של [[בית קאפה]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{קצרמר|היסטוריה}}<br />
<br />
[[קטגוריה:בתי אצולה צרפתים|ולואה]]<br />
[[קטגוריה:בתי מלוכה|ולואה]]<br />
[[קטגוריה:בית ולואה|*]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=בית ולואה|גרסה=21241119}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%94&diff=499423בית ולואה2018-08-28T12:36:01Z<p>יהודה 1: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>'''בית ולואה''' הוא שמה של [[שושלת]] מלכים [[צרפת]]ית שמשלה בין השנים [[1328]]–[[1589]], ואשר נוצרה כענף של [[בית קאפה]]. מייסד השושלת הוא [[שארל, רוזן ולואה]], שהיה בנו של [[פיליפ השלישי, מלך צרפת]] ואחיו של [[פיליפ הרביעי, מלך צרפת|פיליפ הרביעי]]. בנו של שארל, [[פיליפ השישי, מלך צרפת|פיליפ מוולואה]], היה המלך הראשון לבית זה כאשר ירש את דודנו [[שארל הרביעי, מלך צרפת|שארל הרביעי]], המלך האחרון מ[[בית קאפה]], שמת ללא צאצאים.<br />
[[קובץ:FrancisIFrance.jpg|שמאל|ממוזער|200px|פרנסואה הראשון]]<br />
<br />
* [[פיליפ השישי, מלך צרפת|פיליפ השישי]] בר המזל [[1328]]–[[1350]]<br />
* [[ז'אן השני, מלך צרפת|ז'אן השני]] הטוב [[1350]]–[[1364]]<br />
* [[שארל החמישי, מלך צרפת|שארל החמישי]] החכם [[1364]]–[[1380]]<br />
* [[שארל השישי, מלך צרפת|שארל השישי]] האהוב (בזמן מאוחר יותר נקרא "המשוגע") [[1380]]–[[1422]]<br />
* [[שארל השביעי, מלך צרפת|שארל השביעי]] המנצח [[1422]]–[[1461]]<br />
* [[לואי האחד עשר, מלך צרפת|לואי האחד עשר]] [[1461]]–[[1483]]<br />
* [[שארל השמיני, מלך צרפת|שארל השמיני]] החביב [[1483]]–[[1498]]<br />
* [[לואי השנים עשר, מלך צרפת|לואי השנים עשר]] אבי האומה [[1498]]–[[1515]]<br />
* [[פרנסואה הראשון, מלך צרפת|פרנסואה הראשון]] [[1515]]–[[1547]] - ירש את [[דוכס]]ות [[אנגולם]] וצירף את שמה לשם השושלת<br />
* [[אנרי השני, מלך צרפת|אנרי השני]] [[1547]]–[[1559]]<br />
* [[פרנסואה השני, מלך צרפת|פרנסואה השני]] [[1559]]–[[1560]]<br />
* [[שארל התשיעי, מלך צרפת|שארל התשיעי]] [[1560]]–[[1574]]<br />
* [[אנרי השלישי, מלך צרפת|אנרי השלישי]] [[1574]]–[[1589]]<br />
<br />
לאחר שושלת זו עבר השלטון בצרפת ל[[בית בורבון]], אף הוא ענף של [[בית קאפה]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{קצרמר|היסטוריה}}<br />
<br />
[[קטגוריה:בתי אצולה צרפתים|ולואה]]<br />
[[קטגוריה:בתי מלוכה|ולואה]]<br />
[[קטגוריה:בית ולואה|*]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=בית ולואה|גרסה=21241119}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A4_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%99,_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA&diff=499420פיליפ השישי, מלך צרפת2018-08-28T12:35:24Z<p>יהודה 1: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{מנהיג}}<br />
[[קובץ:Philippe VI de Valois.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן של פיליפ השישי מלך צרפת]]<br />
[[קובץ:Battle of crecy froissart.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מיניאטורה]] של [[קרב קרסי]]]]<br />
'''פיליפ השישי, מלך צרפת''' "בר המזל" (ב[[צרפתית]]: '''Philippe VI de Valois'''; {{כ}}[[1293]] – [[22 באוגוסט]] [[1350]]) היה ראשון למלכי [[בית ולואה|שושלת ולואה]], מלך על [[צרפת]] מ-[[1328]] עד מותו, [[רוזן]] [[אנז'ו]] מיין ובלואה.<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
פיליפ נולד ב-[[1293]] ב[[פונטנבלו]], ל[[שארל, רוזן ולואה]] (אחיו הצעיר של [[פיליפ הרביעי, מלך צרפת]]), ול[[מרגריט, רוזנת אנז'ו]], בתם של [[קרלו השני, מלך נאפולי]] ו[[מריה מהונגריה, מלכת נאפולי]].<br />
<br />
בשנת [[1328]] מת מלך צרפת [[שארל הרביעי, מלך צרפת|שארל הרביעי]]. היות שלא היה לו בן זכר שיוכל לרשתו, הוכתר פיליפ מולואה, שהיה בן דודו, למלך צרפת ב[[קתדרלה]] של [[ריימס]] ב-[[29 במאי]] 1328 ומלך בשם פיליפ השישי. [[אדוארד השלישי, מלך אנגליה]] ([[1312]]–[[1377]]), שהיה בן אחותו של המלך שארל הרביעי, תבע לעצמו את כתר ממלכת צרפת, דבר שהיה אחת הסיבות ל[[מלחמת מאה השנים]] בין [[ממלכת אנגליה]] לבין צרפת.<br />
<br />
ביולי [[1313]] נשא פיליפ לאישה את [[ז'אן מבורגונדיה]] ([[1293]]–[[1349]]), בתו של [[רובר השני, דוכס בורגונדיה]], שילדה לו שמונה ילדים. ב-[[11 בינואר]] [[1350]], אחרי מותה של ז'אן, נשא פיליפ השישי לאישה את [[בלאנש מאברה]], נסיכת [[ממלכת נווארה]], שילדה לו בת לאחר מותו.<br />
<br />
ביולי [[1333]] [[דייוויד השני, מלך סקוטלנד]], שהיה בן תשע שנים בלבד, נשלח לצרפת כדי להגן עליו מפני האנגלים. ב-[[14 במאי]] [[1334]] הוא הגיע עם אשתו שהייתה בת שלוש עשרה שנה אל עיר הנמל [[בולון-סור-מר]] והתקבל על ידי פיליפ השישי, מלך צרפת שהעניק לו כמקום מגוריו את [[טירת גייאר]] ב[[נורמנדיה]]. אניות צרפתיות שהגיעו לחופי [[סקוטלנד]] הגישו עזרה לאצילים הסקוטים במלחמתם נגד [[אנגליה]]. אדוארד השלישי, מלך אנגליה סירב לקבל את פיליפ השישי כמתווך בין סקוטלנד לבין אנגליה, ופיליפ השישי התכונן לפלוש לאנגליה ושכר אוניות ב[[איטליה]] לשם כך.<br />
<br />
באותה התקופה, נחשבה צרפת לחזקה יותר מבחינה צבאית מאשר אנגליה. צבא האבירים הצרפתי שנחשב לטוב ב[[אירופה]] ניצח את ה[[פלמים]] ב[[קרב קאסל]] ([[23 באוגוסט]] 1328). אוכלוסיית צרפת מנתה כ-14 מיליון תושבים ואילו זו של אנגליה, כשני מיליון בלבד. אולם, אנגליה שלטה בחבלי [[גסקוניה]] ו[[פואטו]] שאוכלוסייתם מנתה כארבעה מיליון תושבים. צבאו של אדוארד השלישי מנה כ-8,000 איש ואילו זה של פיליפ השישי הגיע ל 40,000 איש.<br />
אדוארד השלישי ניסה לארגן קואליציה נגד צרפת שכללה את [[דוכס]] [[ברבנט]] ואת רוזני אנו וחלרה ושילם להם במזומנים תמורת הבטחתם לבוא לעזרתו. הקואליציה נגד צרפת נעזרה בקשרי משפחה. בתו של [[וילם הראשון, רוזן אנו]], [[פיליפה מאנו]] הייתה אשתו של אדוארד השלישי, ובתו מרגרטה נישאה ל[[לודוויג הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]].<br />
<br />
אם כי [[אביניון]] השתייכה ל[[הקיסרות הרומית הקדושה|קיסרות הרומית הקדושה]], נוכחותם של האפיפיורים שם, על גבול צרפת, הייתה יתרון גדול בעבור מלך צרפת. כאשר לודוויג הרביעי ניסה להגיע להסכם של הרגע האחרון עם צרפת, פיליפ השישי הורה ל[[אפיפיור]] [[בנדיקטוס השנים עשר]] להתנות זאת בכך שהקיסר לא יהיה בן בריתם של אויבי צרפת. הקיסר טען לאי תלות באפיפיור, שהטיל עליו חרם ונידה אותו. הקיסר נכנס למשא ומתן עם אנגליה והבטיח לספק 1,000 אנשי צבא למלחמה נגד צרפת.<br />
<br />
אנגליה הייתה יצרנית ה[[צמר]] הגדולה ב[[אירופה]], אך תעשיית ה[[טקסטיל]] האנגלית לא הייתה מפותחת. 90% של הצמר האנגלי יוצאו ל[[ברוז']] ול[[גנט]] (כיום ב[[בלגיה]]), כך שהעובדים הפלמים היו תלויים בצמר האנגלי. האוניות שנשלחו על ידי פיליפ השישי הפריעו לסחר בין אנגליה לבין [[פלנדריה]], ולכן הפלמים היו בני ברית טבעיים של אנגליה.<br />
<br />
ב-[[1337]] [[אדוארד השלישי, מלך אנגליה]] הכריז מלחמה על צרפת ועל עצמו כמלך צרפת. פיליפ השישי כבש את העיר [[קמברה]] (כיום בחבל [[פיקרדיה]] בצרפת) שהשתייכה לקיסרות הרומית הקדושה, ובחורף [[1338]] אדוארד השלישי החל במשא ומתן עם צרפת. ב-[[1339]] החליט לודוויג הרביעי שלא להשתתף במלחמה. צבא הקואליציה של אדוארד השלישי שמנה כ-40,000 אלף איש הופיע לפני העיר קמברה, אך העיר לא נכנעה ורוזני אינו ו[[נמור]] עזבו את הקואליציה. אדוארד השלישי המשיך לאזור העיר [[סן-קנטן]] בין [[נהר הסום]] לבין הנהר [[אואז]], אך צבאו של פיליפ השישי היה ערוך היטב והקואליציה התפרקה. <br />
<br />
הצרפתים ריכזו אוניות לחופי ה[[תעלת למאנש|תעלה]] כדי לפלוש לאנגליה, אך הצי הצרפתי הושמד בידי האנגלים ב[[קרב סלויס]] ([[24 ביוני]] [[1340]]), שהיה הנמל של העיר ברוז'. פיליפ השישי החזיק בעיר [[טורנה]] (כיום בדרום בלגיה) והפלמים שהכריזו מלחמה על צרפת הטילו מצור על העיר. אדוארד השלישי ניסה לבוא לעזרתם אך טורנה עמדה במצור. מחסור במזומנים אילץ את אדוארד השלישי לחתום על הסכם [[שביתת נשק]].<br />
<br />
ב-[[1345]], הצלחות האנגלים בגסקוניה אילצו את פיליפ השישי לשלוח לשם את בנו ז'אן (לימים [[ז'אן השני, מלך צרפת]]). ב-[[1346]] הפלמים איימו על צרפת מצפון ואדוארד השלישי נחת בנורמנדיה ואיים על [[פריז]]. ה[[אפיפיור]] [[קלמנס השישי]] בראש 500 אבירים הגיע כדי לעזור בהגנה על פריז. צבא זה גדל ל-15,000 איש כאשר הגיעו הקשתים של [[ג'נובה]], שכירי חרב שגויסו בריביירה הצרפתית. אדוארד השלישי ויתר על תוכניתו לכבוש את פריז ופנה לתוכניתו השנייה בצפון צרפת.<br />
<br />
פיליפ השישי ריכז את צבאו בצפון צרפת כדי לבלום את התקדמותו של הצבא האנגלי. ב-[[26 באוגוסט]] 1346 אדוארד השלישי צלח את נהר הסום כדי להתחמק מרודפיו שמספרם היה גדול ממספר אנשי צבאו. הוא הגיע לסביבות הכפר [[קרסי-אן-פונטייה]] (בחבל [[פיקרדיה]] בצרפת) ושם נערך לקרב. הוא עצמו ניצב בעמדת [[תצפית (צבא)|תצפית]] ושלח לקרב את בנו [[אדוארד, הנסיך השחור]]. פיליפ השישי שהופתע, ניסה לעצור את התקדמות הצבא הצרפתי כדי להתארגן, אך ללא הצלחה. הוא קרא לקשתים מג'נובה לירות את חיציהם, אך סערת גשמים הרטיבה את חבלי הקשתות והפכה אותם ללא ניתנים לשימוש. האנגלים עשו את השימוש הראשון ב[[ארטילריה]] כאשר זרקו כדורי ברזל כדי להפחיד את הסוסים. אנשי הצבא ה[[ולשים]] של אדוארד השלישי דקרו את הסוסים שנפלו ארצה והפילו מעליהם את האבירים. כך הושמד רובו של צבא ה[[אביר]]ים הצרפתי בידי האנגלים ב[[קרב קרסי]] שהיה אחד הקרבות החשובים של [[מלחמת מאה השנים]]. באוגוסט [[1347]] כבש אדוארד השלישי את העיר [[קאלה]] שלחופי התעלה שנכנעה בעקבות מצור ממושך שגרם לרבים מתושביה לגווע ברעב.<br />
<br />
[[המוות השחור]] ([[1348]]-{{כ}}[[1350]]) הכה ב[[אירופה]] כולה. המגפה הגיעה לאירופה באוקטובר [[1347]] באמצעות אוניות [[איטליה|איטלקיות]] שבאו מחופי [[הים השחור]] ועגנו בנמל של העיר [[מסינה]] שב[[סיציליה]]. בינואר [[1348]] הגיעה המגפה לעיר [[מארסיי]] שבדרום צרפת, ומשם דרך עמק נהר ה[[רון]] לעיר אביניון שב[[פרובנס]]. בין יוני לאוגוסט 1348 הגיעה המגפה לפריז, ומשם לחופי אנגליה. המוות השחור גבה מחיר כבד בחיי אדם. תוך שנתיים איבדה אירופה כשליש מאוכלוסייתה. ז'אן מבורגונדיה, אשתו של פיליפ השישי, נפלה גם היא קורבן למגפה. המלך פיליפ השישי נפטר ב-1350 ובנו בכורו ז'אן ירש את הכתר בשם [[ז'אן השני, מלך צרפת|ז'אן השני]].<br />
<br />
==ילדיו==<br />
ילדיו מאשתו ז'אן מבורגונדיה:<br />
* [[ז'אן השני, מלך צרפת|ז'אן]] (1319 - 1364)<br />
* מארי (1326 - 1333)<br />
* [[פיליפ, דוכס אורליאן|פיליפ]] (1336 - 1375)<br />
* לואי (1328)<br />
* לואי (1330)<br />
* ז'אן (1333)<br />
* ז'אן (1337)<br />
<br />
בתו מאשתו בלאנש מאברה:<br />
* ז'אן (1351- 1371)<br />
<br />
== אילן יוחסין ==<br />
{{עץ משפחה לאדם אחד<br />
|סבא רבא 1=[[לואי התשיעי, מלך צרפת]]<br />
|סבתא רבתא 1=[[מרגריט מפרובאנס]]<br />
|סבא רבא 2=[[חיימה הראשון, מלך אראגון]]<br />
|סבתא רבתא 2=[[יולאנטה מהונגריה]]<br />
|סבא רבא 3=[[קרלו הראשון, מלך נאפולי]]<br />
|סבתא רבתא 3=[[ביאטריס מפרובאנס]]<br />
|סבא רבא 4=[[אישטוון החמישי, מלך הונגריה]]<br />
|סבתא רבתא 4=[[אליזבת הקומנית]]<br />
|סבא מצד אבא=[[פיליפ השלישי, מלך צרפת]]<br />
|סבתא מצד אבא=[[איזבלה מאראגון]]<br />
|סבא מצד אמא=[[קרלו השני, מלך נאפולי]]<br />
|סבתא מצד אמא=[[מריה מהונגריה, מלכת נאפולי]]<br />
|אבא=[[שארל, רוזן ולואה]]<br />
|אמא=[[מרגריט, רוזנת אנז'ו]]<br />
|שם=פיליפ השישי, מלך צרפת<br />
}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
<br />
{{מלכי צרפת}}<br />
{{סדרה|<br />
הקודם=[[שארל הרביעי, מלך צרפת|שארל הרביעי]]<br />
|רשימה=[[מלכי צרפת]]<br />
|הבא=[[ז'אן השני, מלך צרפת|ז'אן השני]]<br />
}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:פיליפ ה-06}}<br />
[[קטגוריה:מלכי צרפת]]<br />
[[קטגוריה:בית ולואה]]<br />
[[קטגוריה:אישים במלחמת מאה השנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-14]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=פיליפ השישי, מלך צרפת|גרסה=23157332}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%96%27%D7%90%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F,_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA&diff=499417ז'אן הראשון, מלך צרפת2018-08-28T12:34:03Z<p>יהודה 1: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{מנהיג}}<br />
'''ז'אן הראשון''' ([[15 בנובמבר]] [[1316]] - [[20 בנובמבר]] [[1316]]; נקרא "ז'אן ש[[לידה שלאחר המוות|נולד לאחר מות אביו]]". ב[[צרפתית]]: Jean Ier le Posthume) היה מלך [[צרפת]] למשך חמשת ימי חייו.<br />
<br />
הוא נולד והומלך ב-15 בנובמבר 1316, בן לשושלת הקפטינגית ובנו של המלך [[לואי העשירי]] (נולד לאחר מות אביו) וקלמנס מ[[הונגריה]].<br />
<br />
ז'אן חי חמישה ימים בלבד. רבים מאמינים שדודו, המלך העתידי [[פיליפ החמישי, מלך צרפת|פיליפ החמישי]], גרם למותו על מנת לרשת את הכתר. ישנם גם המאמינים כי פיליפ חטף את הילד והחליפו בגופה במקומו. במהלך שנות ה-50 של [[המאה ה-14]] הופיע ב[[פרובנס]] אדם שטען כי הוא ז'אן הראשון. הוא הושם בכלא מיד, ושם גם סיים את חייו.<br />
<br />
ז'אן שלט במשך חמישה ימים כאשר דודו היה [[עוצר (שליט)|עוצר]] הממלכה, עד מותו ב-[[20 בנובמבר]] 1316. הפעוט נקבר ב[[בזיליקת סן דני]]. דודו, [[פיליפ החמישי, מלך צרפת|פיליפ החמישי]], ירש את הכתר ומלך אחריו.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
<br />
{{מלכי צרפת}}<br />
{{סדרה|<br />
הקודם=[[לואי העשירי מלך צרפת|לואי העשירי]]<br />
|רשימה=[[מלכי צרפת]]<br />
|הבא=[[פיליפ החמישי מלך צרפת|פיליפ החמישי]]<br />
}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מלכי צרפת]]<br />
[[קטגוריה:השושלת הקפטינגית]]<br />
[[קטגוריה:ילדי משפחות מלוכה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-14]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=ז'אן הראשון, מלך צרפת|גרסה=23065667}}</div>יהודה 1https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99,_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA&diff=499416לואי העשירי, מלך צרפת2018-08-28T12:33:36Z<p>יהודה 1: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{מנהיג}}<br />
[[קובץ:Louis X le Hutin.jpg|ממוזער|שמאל]]<br />
'''לואי העשירי, מלך צרפת''' ([[צרפתית]]: '''Louis X'''; {{כ}}[[4 באוקטובר]] [[1289]] - [[5 ביוני]] [[1316]]) [[מלכי צרפת|מלך]] [[צרפת]] משנת [[1314]] עד שנת [[1316]], היה בן [[השושלת הקאפטינגית]].<br />
<br />
==חייו==<br />
לואי נולד ב[[פריז]] ל[[פיליפ הרביעי, מלך צרפת]], ול[[ז'אן הראשונה, מלכת נווארה]]. עם מות אביו ב-1314, הוא הפך למלך צרפת. הוכתר ב[[ריימס]] באוגוסט 1315. הוא הוכתר זה מכבר גם כמלך [[ממלכת נווארה|נווארה]] עם מות אמו ב-[[2 באפריל]] [[1305]]. ב-[[2 בספטמבר]] [[1305]] נישא למרגריט מ[[דוכסות בורגונדיה|בורגונדי]], ונולדה להם בת בשם [[ז'אן השנייה, מלכת נווארה|ז'אן]] ([[20 בינואר]] [[1312]] - [[6 באוקטובר]] [[1349]]). לואי האשים את אשתו בניאוף ועקב כך היא נכלאה, ואחר כך מתה, בבית המלכותי בגאלארד. ב-[[13 באוגוסט]] [[1315]] הוא נשא את [[קלמנס מאנז'ו]] (1293 - 1328), בתם של [[שארל מרטל מאנז'ו]] ואחותו של [[קארוי הראשון, מלך הונגריה]]. שלטונו של לואי העשירי היה קצר והתאפיין במאבק באצילי הממלכה. ב-[[1315]] הרשה ל[[יהודים]] שגורשו מצרפת ב-[[1306]] לחזור לממלכה. <br />
<br />
לואי מת בבוינסן, ואל-דה-מארנה. הוא נקבר עם אשתו השנייה ב[[בזיליקת סן דני]]. בעת מותו של לואי הייתה אשתו קלמנס בהריון, וכך לא ניתן היה לדעת מיהו יורשו של לואי כמלך צרפת עד הולדת הילד. אם יהיה הילד זכר הוא יירש את הממלכה. אם תיוולד נקבה אחיו של לואי, פיליפ, יירש את הממלכה. אחיו של לואי, [[פיליפ החמישי, מלך צרפת|פיליפ, רוזן אנז'ו]], שימש כעוצר הממלכה עד הולדת הילד. לבסוף הסתבר שהילד הוא זכר. לכן בנו של לואי, [[ז'אן הראשון, מלך צרפת|ז'אן הראשון]], ירש את הממלכה, אך הוא נפטר כעבור חמישה ימים, והכתר עבר לאחיו רוזן אנז'ו.<br />
<br />
==ילדיו==<br />
=== מנישואיו למרגריט מבורגונדי ===<br />
* [[ז'אן השנייה, מלכת נווארה]] ([[20 בינואר]] [[1312]] - [[6 באוקטובר]] [[1349]])<br />
<br />
=== מנישואיו לקלמנס מאנז'ו ===<br />
* [[ז'אן הראשון, מלך צרפת|ז'אן הראשון]] ([[15 בנובמבר]] [[1316]] - [[20 בנובמבר]] [[1316]])<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
<br />
{{מלכי צרפת}}<br />
{{סדרה|<br />
הקודם=[[פיליפ הרביעי, מלך צרפת|פיליפ הרביעי]]<br />
|רשימה=[[מלכי צרפת|מלך צרפת]]<br />
|הבא=[[ז'אן הראשון, מלך צרפת|ז'אן הראשון]]<br />
}}<br />
{{סדרה|<br />
הקודם=[[פיליפ הרביעי, מלך צרפת|פיליפ הראשון]] ו[[ז'אן הראשונה, מלכת נווארה|ז'אן הראשונה]]<br />
|רשימה=[[מלכי נווארה|מלך נווארה]]<br />
|הבא=[[ז'אן הראשון, מלך צרפת|ז'אן הראשון]]<br />
}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:לואי ה-10}}<br />
[[קטגוריה:מלכי צרפת]]<br />
[[קטגוריה:מלכי נווארה]]<br />
[[קטגוריה:השושלת הקפטינגית]]<br />
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-13]]<br />
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-14]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=לואי העשירי, מלך צרפת|גרסה=23029986}}</div>יהודה 1