https://www.hamichlol.org.il/w/api.php?action=feedcontributions&user=%D7%A7%D7%9E%D7%A5+%D7%A7%D7%98%D7%9F&feedformat=atomהמכלול - תרומות המשתמש [he]2024-03-29T09:20:20Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.39.7https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%98%D7%99&diff=2475634נפרטיטי2024-01-17T20:44:00Z<p>קמץ קטן: אין תמונה...</p>
<hr />
<div>'''נפרטיטי''' (בערך [[המאה ה-14 לפנה"ס|1370–1330 לפנה"ס]]) הייתה אשתו העיקרית של [[אחנתון]] [[פרעה|מלך מצרים]]. היא הייתה חמותו וככל הנראה גם אמו החורגת של פרעה [[תות ענח' אמון]].<br />
<br />
נפרטיטי התפרסמה בעיקר בשל ה[[פרוטומה]] המפורסמת שלה מתוך האוסף של [[המוזיאון המצרי (ברלין)|המוזיאון המצרי בברלין]], ומוצגת כיום ב[[המוזיאון החדש (ברלין)|מוזיאון החדש]] ב[[ברלין]]. הפסל הוא אחד הפסלים המועתקים ביותר של [[מצרים העתיקה]]. הפרוטומה התגלתה על ידי האגיפטולוג ה[[יהודי]] הגרמני [[לודוויג בורכהרד]] (Ludwig Borchardt) במשלחת שמומנה על ידי [[החברה הגרמנית האורינטלית]] (Deutsche Orient-Gesellschaft). על פי ההסכם עם מחלקת העתיקות המצרית הועברו חלק מהממצאים לידיה. מחלקת העתיקות גילתה שהגרמנים מצאו את הפרוטומה והעבירו אותה לגרמניה והיא דרשה את החזרתה. לטענתה כיסו הגרמנים את הפרוטומה בבוץ לפני חלוקת הממצאים וכך מנעו במרמה את העברתה למחלקת העתיקות. הגרמנים סירבו להחזירה למצרים וכתוצאה מכך החברה והמוזיאון בברלין לא קיבלו יותר רישיונות חפירה.<br />
<br />
== משפחתה ==<br />
זהות הוריה של נפרטיטי לא ידועה בבירור, אך משערים שהיא בתו של [[איי (פרעה)|איי]] שמונה מאוחר יותר ל[[פרעה]].<br />
<br />
תאוריה אחרת זיהתה את נפרטיטי כנסיכת [[מיתני]] Tadukhipa.<br />
<br />
שנת נישואיה לאמנחותפ הרביעי (שאחר כך נודע כאחנתון) אינה ידועה, אולם ידוע שהיו להם שש בנות:<br />
* מרית אתון – שנה 2<br />
* מכת אתון – שנה 3 <br />
* ענחס נפ אתון, בעתיד המלכה של תות-ענח-אמון – שנה 4<br />
* נפר נפרו אתון תא-שרית – שנה 6<br />
* נפר נפרו רע – שנה 9<br />
* סתפ נא רע – שנה 11<br />
<br />
== מלכותה ==<br />
בשנה הרביעית למלכותו (1346 לפנה"ס), הוביל אמנחותפ הרביעי מהפכה דתית בה החלו לעבוד את אליל-השמש [[אתון (אליל) |אתון]], ובה הייתה נפרטיטי שותפה בולטת. באותה שנה הוא גם החל לבנות את בירתו החדשה, אחתתון ('האופק של אתון'), במקום שידוע כיום כ[[אל-עמארנה]].<br />
<br />
בשנה החמישית למלכותו, שינה אמנחותפ הרביעי את שמו באופן רשמי לאחנתון (בין הפירושים המקובלים: 'הראוי לעבוד את אתון', 'בחירו של אתון' ו'הרוח המפוארת של אתון'), כעדות לפולחן החדש. האירוע קרה כנראה ב-2 בינואר באותה שנה.<br />
<br />
בשנה השביעית למלכותו (1343 לפנה"ס), הועברה ה[[עיר בירה|בירה]] מ[[תבאי (מצרים)|תבאי]] ל[[אל-עמארנה]], אם כי בנייתה של העיר המשיכה עוד שנתיים (עד 1341 לפנה"ס). העיר החדשה הוקדשה לדתם החדשה של הזוג המלכותי. לפי ההערכות הפרוטומה המפורסמת של נפרטיטי נוצרה בשנה זו.<br />
<br />
בתקופת מלכות אחנתון (ואולי גם לאחר מכן) שלטה נפרטיטי בצורה חסרת תקדים במצרים העתיקה. יש עדויות לכך שבשנת 12 למלכותו היא הועלתה לדרגה של מלכה שותפה, המקבילה לדרגה של פרעה.{{הערה|Reeves, Nicholas. <cite>Akhenaten: Egypt's False Prophet</cite>. p.172 Thames & Hudson. 2005. {{ISBN|0-500-28552-7}}}} <br />
<br />
נפרטיטי מוצגת לעיתים קרובות בתבליטים כשגודלה כגודלו של פרעה, דבר המסמל את חשיבותה, וכן כשהיא עובדת את אתון לבדה. אולי הדבר המרשים ביותר הוא תבליט מהמקדש באל-עמארנה (שנמצא כיום במוזיאון MFA בבוסטון) שבו היא מוצגת מכה אויב זר בעזרת אלה לפני אתון, תיאור שהיה שמור רק לפרעונים.<br />
<br />
== מותה ==<br />
בסביבות שנת 14 למלכות אחנתון (1336 לפנה"ס), פסק שמה של נפרטיטי להופיע באזכורים היסטוריים. תאוריות שונות הוצעו להסביר את היעלמותה הפתאומית. תאוריה אחת טוענת שהיא מתה במגפה, ולפי תאוריה אחרת מוות טבעי אחר הוא הגורם. <br />
<br />
בעבר הרחוק הייתה מקובלת הסברה ששמה צונזר בשל חרפה שהמיטה על בית המלוכה, אולם סברה זו נדחתה שכן המחיקה המכוונת של מצבת אשתו של אחנתון, התבררה כמצבתה של קייה.{{הערה|1=Dodson & Hilton, op. cit., p.156}}<br />
<br />
גם בדבר מקום קבורתה של נפרטיטי הועלו הצעות והשערות רבות. ב[[נובמבר]] [[2015]] פורסם, כי לפי ממצאים חדשים של הדמיות רדאר שנעשו בקברו של תות ענח' אמון, קברה של נפרטיטי נמצא אולי בחדר צדדי של קברו.{{הערה|[http://travel.walla.co.il/item/2910820 תגלית המאה? 90% שהתגלה קברה של המלכה הפרעונית נפרטיטי] באתר [[וואלה]]}}<br />
<br />
== פרסומה כיום ==<br />
נפרטיטי היא מלכת מצרים המפורסמת ביותר בתודעה המערבית אחרי [[קלאופטרה השביעית, מלכת מצרים|קלאופטרה]].<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Nefertiti|שם ויקישיתוף=נפרטיטי}}<br />
* {{ynet||הפנים האחרות של נפרטיטי|3695904}}<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:משפחות מלוכה שעל שמם כוכב לכת מינורי]]<br />
[[קטגוריה:אישים שחיו באלף ה-2 לפנה"ס]]<br />
[[קטגוריה:מלכות השושלת ה-18 במצרים]]<br />
[[קטגוריה:אל-עמארנה]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=נפרטיטי|גרסה=23643772|דרגה=עבר סינון}}</div>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%A6%D7%AA_%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%97&diff=2442490הפצצת שטיח2023-12-27T12:17:44Z<p>קמץ קטן: /* יעילות */ הרחבה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:B-29s dropping bombs.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפציצי [[B-29]] שימשו להטלת מאות אלפי טונות חומר נפץ על ערים יפניות במהלך מלחמת העולם השנייה]]<br />
[[קובץ:Rotterdam, Laurenskerk, na bombardement van mei 1940.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשנת 1940, הבעירו מפציצים גרמניים את כל המרחב הפנימי של העיר [[רוטרדם]] והרגו 814 מאזרחי העיר]]<br />
[[קובץ:Napalm.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פצצות [[נפלם]] מתפוצצות על עמדות של ה[[וייטקונג]] בדרום [[סייגון]] בשנת 1965]]<br />
המונח '''הפצצת שטיח''' מתייחס לשימוש שנעשה במספר רב של [[פצצת שימוש כללי|פצצות שימוש כללי]] בלתי מונחות, לרוב תוך שימוש בכמות גדולה יחסית של [[פצצת תבערה|פצצות תבערה]], על מנת להשיג השמדה מוחלטת של אזור היעד, במטרה להשמיד כוחות אויב ו[[ציוד]] או במטרה להוריד את המורל של האויב. המונח הפצצת שטיח נטבע בשל העובדה שהשימוש בפצצות מכסה אזור באופן מלא, באותו אופן שבו [[שטיח]] מכסה רצפה.<br />
<br />
==מקורות==<br />
במקור, הפצצת שטיח בוצעה על ידי מספר רב של מטוסים, שחזרו אל המטרה בגלים. בימינו, מפציץ כבד או [[טיל]] יכול לספק את אותו אפקט באזור מצומצם ([[שדה תעופה]] לדוגמה) על ידי שחרור מספר רב של פצצות קטנות יותר. מערכות [[ארטילריה]] מסוימות, כמו ה-[[MLRS]], יכולות גם כן לשמש להפצצת אזורים באופן דומה. הפצצת השטיח פותחה במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] על ידי [[בריטניה]]. השיטה הועתקה על ידי האמריקאים במטרה לנסות ולפגוע במורל של הגרמנים ולהשמיד ערים ששיכנו תעשיות נשק.<br />
<br />
התאוריה הזו הושפעה רבות מתאוריות של האסטרטג האיטלקי [[ג'וליו דואה]], אשר טען שמלחמות העתיד ינוהלו על ידי הפצצה הדדית של ריכוזי [[אוכלוסייה אזרחית]]. שמד הדדי שכזה אשר ימשך מספר ימים, יוכל לטענתו להביא לכך שצד אחר ימהר לדרוש הפסקת אש או הסכם שלום.<br />
<br />
התאוריה גובתה באופן גורף על ידי תעשיית הבידור והעיתונות - [[ה.ג. וולס]] תיאר בספרו "העתיד לבוא" תיאור מזוויע של השָמד אשר נגרם לְעיר. הספר הפך לרווח בהלך המחשבה הצבאית. באותה תקופה, איש לא סבר שיש אפשרות להגן מפני הפצצת שטיח. המפציצים הבריטיים באותה תקופה היו מהירים מכל מטוס קרב של האויב{{מקור|תמיד מטוסי הקרב היו מהירים יותר}}. מאחר שאמצעי התרעה מוקדמת טרם פותחו באותה תקופה, הרי שטייס מטוס הפצצה היה מוגן וקטלני. במהלך שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, נתפשה זרוע המפציצים של חיל האוויר כזרוע היוקרתית ביותר. <br />
<br />
עקרון ההשמדה המוחלטת של מטרות אזרחיות כשיטה לקיצור מלחמות נבדקה בעת [[מלחמת האזרחים הספרדית]], כאשר כוח מתנדבים גרמני בשם [[לגיון הקונדור]] הפציץ את העיר [[גרניקה (עיר)|גרניקה]] במספר גלים במהלך יממה שלמה כמעט. מספר הנפגעים היה גבוה. אף כי ההפצצה מוצגת בימינו כמעשה לא הומני, יש לזכור שהדבר תאם את הלך החשיבה הצבאית אשר רווח באותה תקופה.<br />
<br />
==השימוש במלחמת העולם השנייה==<br />
כאשר [[בריטניה]] נכנסה למלחמה נגד [[גרמניה]] בשנת [[1939]], ציפתה האוכלוסייה האזרחית להיות מופצצת תוך ימים ספורים. גובשו תוכניות להתמודדות עם מספר נפגעים גבוה ב[[לונדון]] וילדים רבים פונו לאזורים הבטוחים יחסית שמחוץ לערים. למרות שהאיום על האזרחים לא התממש מיד, ניסה ה[[הלופטוואפה במלחמת העולם השנייה|לופטוופה]] להכניע את העיר לונדון בשלבים האחרונים של [[הקרב על בריטניה]].<br />
<br />
לנאצים לא היו מספיק מפציצים על מנת להשמיד את [[לונדון]]. מטוסיהם סבלו מנזקים כבדים בשל מטוסי חיל האוויר המלכותי אשר הובלו אל מטרותיהם באמצעות ההמצאה הבריטית של מרחב אווירי הנשלט באמצעות [[רדאר]].<br />
<br />
הבריטים הקימו זרוע מפציצים אשר הייתה מסוגלת להוביל אלפי טונות של פצצות למטרה בודדת. כאשר [[ארצות הברית]] הצטרפה למלחמה הצטרף [[חיל האוויר של ארצות הברית]] למאמץ הבריטי, וגיחות הפצצה החלו להתבצע מסביב לשעון. הדוגמה הבולטת ביותר הייתה [[הפצצת דרזדן]] בה חיל האוויר של ארצות הברית ו[[חיל האוויר המלכותי]] הפציצו את העיר [[דרזדן]] במשך שלושה ימים בשלהי [[מלחמת העולם השנייה]] ([[13 בפברואר|13]] - [[15 בפברואר]] [[1945]]). 1,300 [[מפציץ|מפציצים]] כבדים הטילו 3,900 טונות של פצצות ופצצות תבערה בארבעה גלי הפצצה של מאות מפציצים. מספר הקרבנות בהפצצה נאמד בין 25,000 ל-40,000 ושטח של 34 [[קמ"ר]] במרכז העיר, שהיווה כ-85% ממבני העיר, נחרב כליל. <br />
<br />
הפצצת שטיח יושמה גם נגד ריכוזי אוכלוסייה ביפן בעת [[הפצצת טוקיו]].{{הערה|http://news.bbc.co.uk/2/hi/asia-pacific/4335101.stm}}<br />
<br />
==יעילות==<br />
ויכוחים אודות היתרונות של הפצצת שטיח לעומת [[הפצצה מדויקת]] נערכים מאז ומתמיד בקרב היסטוריונים צבאיים. יש לזכור שעד לתקופה שבה [[פצצה חכמה|פצצות חכמות]] מדויקות נהיו זמינות במהלך [[שנות ה-70 של המאה ה-20]], היו הפצצות מגובה רב לא מדויקות. הפצצות בגובה נמוך השיגו דיוק רב יותר אך הגדילו את הסיכון עבור התוקף. זו הסיבה שבעטיה אומצה אסטרטגית הפצצת השטיח - השגת דיוק רב מגובה רב אך במחיר של הרס סביבתי.<br />
<br />
הפצצת שטיח היא בעלת זיקה לדוקטרינת הנשק הגרעיני אשר מעדיפה לפגוע באזור באמצעות מספר [[ראש קרב|ראשי קרב]], בדרך כלל [[טיל בליסטי בין-יבשתי|טילים ביליסטיים בין יבשתיים]], אך לא באמצעות [[נשק גרעיני]] בודד בעל עוצמה של מספר מגה-טון.<br />
<br />
נדמה ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]] מקובל יותר להשתמש בהפצצה מדויקת על פני השימוש בהפצצת שטיח<ref>אם כי ניתן לציין את [[קרב מריופול (2022)]] ו[[הקרב על באחמוט]] ב[[מלחמת אוקראינה–רוסיה]] בהם השמיד הצבא הרוסי את הערים בהם נלחם, או את [[מלחמת חרבות ברזל]] ב2023, בה ע"פ הדיווחים נחרבו שכונות שלמות ב[[רצועת עזה]].</ref>.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[B-29]]<br />
* [[B-52]]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תעופה צבאית]]<br />
[[קטגוריה:טקטיקה צבאית]]</div>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=2427851מלחמת חרבות ברזל2023-12-09T19:51:12Z<p>קמץ קטן: /* החדירה לשטח ישראל */ קישורים פנימיים</p>
<hr />
<div>{{אקטואלי|כל הערך=כן}}<br />
{{תקציר פורטל|מלחמת חרבות ברזל}}<br />
{{סכסוך צבאי<br />
| מערכה = [[הסכסוך האיראני-ישראלי]], [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני]]<br />
| שם = מלחמת חרבות ברזל (ישראל){{הערה|{{אתר צה"ל||יומן המלחמה|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/}};{{ש}}{{אתר חיל האוויר|מערכת אתר חיל-האוויר|מלחמת "חרבות ברזל" היום ה-16|9701-61426|22 באוקטובר 2023}}}}{{ביאור|בצה"ל ננקטה גם הצורה "מבצע חרבות ברזל"{{הערה|{{טלגרם|idf_telegram/7174|{{""|... "חרבות ברזל" דובר צה"ל: מיד עם תחילת מבצע "חרבות ברזל", תוך ...}}|ערוץ=[[צה"ל|צה"ל - הערוץ הרשמי]]}}}}}}{{ש}}מלחמה פלסטינאית-ישראלית - الحرب الفلسطينية الإسرائيلية (חמאס)<br />
| שם בשפת המקור = -<br />
| תמונה = [[קובץ:Fires in Israel and the Gaza strip - 7 October 2023 (53245908850).jpg|350px|מרכז|lang=he]]{{ש}}[[קובץ:October 2023 Gaza−Israel conflict.svg|350px|מרכז|lang=he]]<br />
| כיתוב = {{יישור טקסט|ימין|<br />
::::{{מקרא|#F08080|[[רצועת עזה]] תחת שלטון [[חמאס]]}}<br />
::::{{מקרא|#FFFF00|שטחים שפונו מאזרחים}}<br />
::::{{מקרא|#5788FF|רצועת עזה תחת שליטה ישראלית}}}}<br />
| תאריך התחלה = [[7 באוקטובר]] [[2023]]<br />
| תאריך סיום = מתמשך<br />
| קרב/מלחמה = מלחמה<br />
| קרב לפני = [[מלחמת לבנון השנייה]]<br />
| קרב אחרי =<br />
| מקום = [[ישראל]], [[רצועת עזה]], [[גבול ישראל–לבנון]], [[גבול ישראל-סוריה]], [[יהודה ושומרון]], [[הים האדום]]<br />
| עילה = [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת פתע על ישראל]] שבה ביצעו אלפי [[טרור פלסטיני|מחבלים פלסטינים]] מעשי [[טבח]], [[טרור]] ו[[פשעים נגד האנושות]]<br />
| תוצאה = מתמשך<br />
| צד ראשון = {{דגל|ישראל|30|+}}<br />
* {{סמל|צבא הגנה לישראל||+}}<br />
* {{סמל|שירות הביטחון הכללי||+}}<br />
* {{סמל|המוסד||+}}<br />
* {{סמל|משטרת ישראל||+}}<br />
----<br />
בתמיכת:<br />
*{{דגל|ארצות הברית||+}}<br />
*{{דגל|הממלכה המאוחדת||+}}<br />
*{{דגל|גרמניה||+}}{{הערה|שם=מעריב396|{{מעריב אונליין||"איראן אחראית": גרמניה מחרימה את חמאס; והסיוע הצבאי שתעביר לישראל|news/israel/Article-1044396|12 באוקטובר 2023}}}}<br />
| צד שני = *{{דגל|חמאס||+}}<br />
*{{דגל|הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני||+}}<br />
* {{דגל|חזבאללה||+}}<br />
* {{דגל|חות'ים||+}}<br />
*{{דגל|סוריה||+}}<br />
----<br />
בתמיכת:<br />
*{{דגל|איראן||+}}<br />
| מנהיג ראשון = *{{סמל|משרד ראש הממשלה}} [[בנימין נתניהו]] ([[ראש ממשלת ישראל]])<br />
| מנהיג שני = *{{דגל|חמאס}} [[אסמאעיל הנייה]] (ראש [[הלשכה המדינית של חמאס]])<br />
*{{דגל|חמאס}} [[יחיא סינוואר]] (ראש חמאס ברצועת עזה)<br />
*{{דגל|הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני}} [[זיאד נח'אלה]] (מזכ"ל [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]])<br />
*{{דגל|חזבאללה}} [[חסן נסראללה]] (מזכ"ל [[חזבאללה]])<br />
*{{דגל|חות'ים}} [[עבד אל-מלכ אל-חות'י]] (מנהיג ה[[חות'ים]])<br />
*{{דגל|סוריה}} [[בשאר אל-אסד]] (נשיא [[סוריה]])<br />
| מפקד ראשון = *{{סמל|משרד הביטחון}} [[יואב גלנט]] ([[שר הביטחון]])<br />
*{{סמל|צה"ל}} רא"ל [[הרצי הלוי]] ([[הרמטכ"ל]])<br />
*{{סמל|שירות הביטחון הכללי}} [[רונן בר]] ([[ראש השב"כ]])<br />
*{{סמל|המוסד}} [[דוד ברנע]] ([[ראש המוסד]])<br />
*{{סמל|משטרת ישראל}} רנ"צ [[קובי שבתאי]] (מפכ"ל [[משטרת ישראל]])<br />
| מפקד שני = {{סמל|חמאס}} [[מוחמד דף]] (ראש הזרוע הצבאית של [[חמאס]]) {{ש}} {{סמל|הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני}} [[אכרם עג'ורי]] (ראש הזרוע הצבאית של [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]]) {{ש}} {{דגל|חזבאללה}} [[אברהים עקיל]] (ראש הזרוע הצבאית של [[חזבאללה]]) {{ש}} {{דגל|הצבא הסורי}} [[סלים חרבא]] (הרמטכ"ל ה[[סוריה|סורי]])<br />
| כוח ראשון = *{{סמל|צבא הגנה לישראל||+}}<br />
**כ-176 אלף חיילי [[צה"ל]] בשירות סדיר<br />
**כ-360 אלף חיילי מילואים<br />
*{{סמל|שירות הביטחון הכללי||+}}<br />
*{{סמל|המוסד||+}}<br />
*{{סמל|משטרת ישראל||+}}<br />
**[[קובץ:South Israel Police.jpg|20px]] [[מחוז דרום (משטרה)|מחוז דרום]]<br />
** {{סמל|משמר הגבול||+}}<br />
| כוח שני = *{{סמל|גדודי עז א-דין אל-קסאם||+}}<br />
*{{סמל|הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני}} [[פלוגות אל-קודס]]<br />
*{{דגל|חזבאללה}} [[כוח רדואן]]<br />
*{{דגל|חות'ים||+}}<br />
*{{דגל|הצבא הסורי||+}}<br />
| צד ראשון-אבדות = {{דגל|ישראל}} [[ישראלים]] ואזרחים זרים:<br />
'''הרוגים:''' כ-{{אב-מחב|הרוגים ישראלים}}, רובם אזרחים ישראלים ואזרחים זרים שנרצחו, {{אב-מחב|חיילים}} מתוכם חיילים.<br />
'''פצועים:''' כ-{{אב-מחב|פצועים ישראלים}}<br />
'''חטופים:''' כ-{{אב-מחב|חטופים במתקפת הפתע}} אזרחים ישראלים ואזרחים זרים נחטפו, ביניהם הרוגים; בהם נשים, ילדים, גברים וקשישים.<br />
| צד שני-אבדות = {{דגל|פלסטינים}}{{דגל|חמאס|18}} [[פלסטינים]]:<br />
'''הרוגים:''' מעל {{אב-מחב|הרוגים פלסטינים}} ובנוסף מעל {{אב-מחב|נעדרים פלסטינים בעזה}} נעדרים פלסטינים. בין ההרוגים: מעל {{אב-מחב|מחבלים במתקפת הפתע}} מחבלים שנהרגו בישראל,{{הערה|שם=ה5|{{כיכר השבת|כתבי כיכר השבת|עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל {{!}} עדכונים שוטפים|israel-news/s2aoyf|10 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל גראדווהל|שלב הנקמה: תקיפה חסרת תקדים {{!}} "אין מקום בטוח בעזה; הם פוגעים בכל מקום"|security-news/s2b53h|10 באוקטובר 2023}}}} לפירוט מלא ראו: [[#נפגעים פלסטינים ומחבלים]]<br />
----<br />
{{דגל|חמאס}} לפי [[משרד הבריאות של רצועת עזה]]:<br />
'''הרוגים:''' מעל {{אב-מחב|פלסטינים בעזה}} ברצועת עזה<br />
'''פצועים:''' מעל {{אב-מחב|פצועים פלסטינים}}<br />
{{דגל|פלסטינים}} פלסטינים ב[[יהודה ושומרון]]:<br />
'''הרוגים:''' מעל {{אב-מחב|פלסטינים ביהודה ושומרון}} מחבלים<br />
'''עצורים:''' מעל {{אב-מחב|עצורים ביהודה ושומרון}} מחבלים<br />
'''הוצאו להורג בידי פלסטינים''': מעל 2 פלסטינים.{{הערה|{{mako||חמאס הוציא להורג פלסטינים שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל|713c1e0cdd80381026|news-military/2022_q3|4 בספטמבר 2022}}}}<br />
----<br />
{{דגל|חזבאללה}} [[חזבאללה]]: לפי צה"ל: מעל {{אב-מחב|חזבאללה לפי צהל}} מחבלים הרוגים. לפי חזבאללה: {{אב-מחב|חזבאללה}} הרוגים.<br />
{{דגל|סוריה}} [[סוריה]]: מעל {{אב-מחב|סורים}} הרוגים<br />
| מפה = [[קובץ:Gaza Strip map2 heb e2.png|מרכז|250px|מפת רצועת עזה]]<br />
}}<br />
'''מלחמת חרבות ברזל''' היא [[מלחמה]] בין [[ישראל|מדינת ישראל]] לארגון הטרור [[חמאס]] השולט ב[[רצועת עזה]], וארגוני טרור נוספים, שפרצה בבוקרו של יום [[שבת]], חג [[שמחת תורה]] [[ה'תשפ"ד]], [[7 באוקטובר]] [[2023]], בעקבות [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת פתע]] נרחבת של ארגוני הטרור על ישראל.<br />
<br />
במהלך המתקפה ירו מתוך [[רצועת עזה]] אלפי רקטות לישראל, ואלפי מחבלים פלשו לעשרות יישובים ב[[עוטף עזה|דרום ישראל]], כבשו מפקדות צבאיות, וביצעו מאות מעשי טבח והתעללות. כ-{{אב-מחב|ישראלים במתקפת הפתע}} אזרחים ישראלים וזרים, בהם תינוקות, ילדים, נשים וקשישים נרצחו במתקפת הפתע, וכ-{{אב-מחב|חטופים במתקפת הפתע}} אזרחים ישראלים וזרים [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|נחטפו לעזה]].<br />
<br />
מדינת ישראל הכריזה על שלושה יעדים למלחמה: החזרת החטופים, מיטוט היכולות הצבאיות והשלטוניות של ארגון החמאס, ושינוי ארוך-טווח להסרת האיום מעזה על ישראל. צה"ל החל במלחמה בשלבים: ראשית טיהור{{ביאור|שם=טיהור|"טיהור" או "טיהור שטח" בהקשר הצבאי הוא ניטרול כל האיומים בתא השטח, ולרוב כוללת את הריגת כל כוחות האויב שנמצאים בו.}} בגבולות ישראל, ולאחריו לחימה בשטח הרצועה באמצעות התקפות אוויריות, התקפות ארטילריות וימיות על מוקדי חמאס בעזה, [[פינוי צפון רצועת עזה במלחמת חרבות ברזל|הזזת אוכלוסייה מצפון הרצועה]], [[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל|תמרון קרקעי]] בצפון הרצועה, והשתלטות על מוקדי השלטון של חמאס בצפון הרצועה.<br />
<br />
המלחמה הובילה להתלקחות של לחימה בזירות נוספות: ב[[החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל|חזית הצפונית]] נגד ארגוני הטרור ב[[דרום לבנון]], [[החזית התימנית במלחמת חרבות ברזל|ובחזית התימנית]] נגד ה[[חות'ים]]. [[זירת יהודה ושומרון במלחמת חרבות ברזל|בזירת יהודה ושומרון]] הוגברה הפעילות לסיכול פיגועי טרור, והיה מאמץ מצד קבוצות קיצוניות להסלים את הזירה.<br />
<br />
המלחמה הציתה שיח עולמי ער וגררה הפגנות רבות בעד ונגד. בין [[תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל|התגובות הבינלאומיות]] הרבות נמנית [[החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם|החלטת האו"ם]] שהביעה קריאה להפסקת אש. [[ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל|ההסברה הישראלית]] ניסתה להציג את העמדה הישראלית בפני העולם.<br />
<br />
הייתה גם [[הלוחמה התודעתית במלחמת חרבות ברזל|לוחמה פסיכולוגית על תודעת העורף הישראלי]], והתגייסות אזרחית בקרב [[העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל|העורף הישראלי]] לסיוע לכוחות הביטחון ולאזרחים המפונים.<br />
<br />
== תקציר האירועים ==<br />
[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הפתע]] החלה ב[[ארטילריה רקטית|מטח רקטות]] כבד לעבר [[עוטף עזה]], וגם לעבר אזורים מרוחקים יותר כמו [[גוש דן]], [[שפלת יהודה]], [[השרון]], [[ירושלים]] ו[[באר שבע]]. בחסות המטח, חדרו כ-3,000 [[טרור|מחבלים]] לשטח ישראל במטרה [[כיבוש|לכבוש]] את יישובי עוטף עזה ואת בסיסי צה"ל באזור, לטבוח בכמה שיותר אזרחים ולחטוף כמה שיותר חיילים ואזרחים ל[[רצועת עזה]]. מטרת החמאס הייתה לכבוש ערים בתוך ישראל לכיוון השפלה, לעורר [[אינתיפאדה]] ולהגיע עד שטחי יהודה ושומרון כדי להצית חזיתות נוספות במלחמה נגד ישראל.{{הערה|{{גלובס|ירון פרידמן|החוקר שמסביר - כך השתבש השלב השני בתוכנית של חמאס|1001460816|24 באוקטובר 2023}}}} אלפי המחבלים החלו במסע [[טבח]] באזרחים באזור עוטף עזה, השתלטו על בסיסי [[צה"ל]], חטפו חיילים ואזרחים ובהם נשים, [[ילדים]], [[קשיש]]ים ואזרחים זרים, תוך ביצוע [[פשע מלחמה|פשעי מלחמה]] ו[[פשעים נגד האנושות]]. בין האירועים היה ה[[הטבח במסיבת הטבע ליד רעים|טבח במסיבת הטבע ליד רעים]], שהיה ל[[פיגוע]] הגדול בתולדות המדינה, ובו נרצחו מעל 357 בני אדם. מעשי טבח נוספים בוצעו ביישובים [[הטבח בבארי|בארי]], [[הטבח בכפר עזה|כפר עזה]], [[הטבח בניר עוז|ניר עוז]], [[הטבח בנחל עוז|נחל עוז]], [[הטבח בנתיב העשרה|נתיב העשרה]], [[הטבח בחולית|חולית]], [[הטבח ביכיני|יכיני]], [[הטבח בנירים|נירים]], [[הטבח בניר יצחק|ניר יצחק]], [[קרב עין השלושה|עין השלושה]], [[הטבח בכיסופים|כיסופים]] וביישובים נוספים בעוטף. רבים מתושבי אותם יישובים [[רצח|נרצחו]] וחלקם נחטפו לרצועת עזה{{ביאור|מעשי רצח שכללו התעללות, פגיעה בנשים, עריפה, שריפה, [[ביזוי כבוד המת]] ועוד.}}. {{אב-מחב|חטופים ששוחררו}} חטופים שוחררו.<br />
<br />
ישראל הופתעה מהמתקפה, כוחות הצבא לא היו ערוכים להגן על האזרחים, ובשל חדירת החמאס למפקדת [[אוגדת עזה]] התגובה והתיאום לקו בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם משך שעות ארוכות ללא סיוע. לבסוף, [[כוחות הביטחון]] הישראליים, בהובלת צה"ל ו[[משטרת ישראל]], הרגו מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ועצרו מעל 700 מחבלים. לאחר שחרור היישובים, פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים ב[[מחוז הצפון|צפון ישראל]] קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות מבתיהם, בעקבות חשש שארגון הטרור [[חזבאללה]] יצטרף ללחימה באופן פעיל יותר.<br />
<br />
צה"ל גייס ל[[שירות המילואים בישראל|מילואים]] מעל 360,000 חיילים (לוחמים וחיילים עורפיים), גיוס המילואים הגדול ביותר בתולדות המדינה.{{הערה|על פי [https://t.me/amitsegal/27324 הודעת דובר צה"ל].}} כמו כן, גויסו לצבא אלפי כלי רכב אזרחיים.{{הערה|{{גלובס|דובי בן גדליהו|צה"ל "גייס" אלפי כלי רכב אזרחיים מתחילת המלחמה. כך זה עובד|1001461604|5 בנובמבר 2023}}}} במקביל לטיהור{{ביאור|שם=טיהור}} שטח הדרום, החלו [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] ו[[חיל הים]] בסדרת [[תקיפה אווירית|תקיפות מהאוויר]] והים על רצועת עזה, הפצצת מטרות [[חמאס]] ו[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] (גא"פ). עצימות התקיפות הלכה וגברה, ואלפי מטרות טרור הותקפו. בהמשך פתח צה"ל בסדרת [[סיכול ממוקד|סיכולים ממוקדים]] בה נהרגו פעילי טרור בכירים בחמאס ומחבלים שהיו מעורבים במתקפת הטרור. במהלך השבוע השני למלחמה [[החזית הלבנונית במלחמת חרבות ברזל|התפתחה ההסלמה בצפון לעימותים בעצימות נמוכה]]. ב-[[26 באוקטובר]] החל צה"ל ב[[פשיטה|פשיטות קרקעיות]] של כוחות [[חיל הרגלים|חי"ר]], [[חיל השריון|שריון]] ו[[חיל ההנדסה הקרבית|הנדסה]], כהכנה לקראת [[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל|המערכה הקרקעית ברצועת עזה]]. ה[[מאמץ התמרון|תמרון]] היבשתי המלא החל ב-[[31 באוקטובר]] בהובלת [[עוצבת געש]] (36) ו[[עוצבת הפלדה]] (162) עם [[ריכוך ארטילרי]] וחיפוי של חיל האוויר הישראלי. באמצע נובמבר השתלטו כוחות צה"ל על מרכז העיר עזה.<br />
<br />
ב-[[24 בנובמבר]]-[[1 בדצמבר]] חלה [[ההפוגה במלחמת חרבות ברזל|הפוגה בלחימה]], שבמסגרתה שוחררו אזרחים, ישראלים וזרים, שנחטפו לרצועת עזה. בתמורה לכך שחררה ישראל אסירים פלסטינים.<br />
<br />
== יחסי ישראל וחמאס לפני המלחמה ==<br />
ארגון חמאס הוא [[ארגון טרור|ארגון]] [[טרור]] [[טרור פלסטיני|פלסטיני]] המאמין ב[[ג'יהאד]] נגד מדינת ישראל ודוגל ב[[רצח]] חפים מפשע כחלק ממאבק זה. אידאולוגיית חמאס היא בעלת מאפיינים [[אנטישמיות|אנטישמיים]] מובהקים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במסמכיה הרשמיים של התנועה ובהתבטאויות מנהיגיה. על פי [[אמנת חמאס]], "אין בלאומיות זו דבר חמור יותר או עמוק יותר מזה שהאויב רומס את אדמת המוסלמים", ו"אין פתרון לבעיה הפלסטינית אלא באמצעות הג'יהאד". חמאס אחראי לפיגועים רבים מאז הקמתו בשנת [[1987]] והוא חלק מ[[ציר ההתנגדות]] בראשות [[איראן]] ובשותפות [[חזבאללה]] וארגוני טרור נוספים, ובין ראשי הציר נערכות פגישות תכופות ותיאומים מדיניים וצבאיים.<br />
<br />
מאז [[תוכנית ההתנתקות|התנתקות מדינת ישראל מרצועת עזה]] ב-[[2005]] (שכללה את יציאת כלל כוחות [[צה"ל]] משטח הרצועה) ועד יוני [[2007]] נמצאו רצועת עזה ותושביה בשליטה בלעדית של [[הרשות הפלסטינית]]. במהלך חודש יוני 2007 [[עימות חמאס–פת"ח ברצועת עזה|השתלטו]] כוחות [[חמאס]] על הרצועה, ומאז הרצועה נמצאת בשליטת חמאס, ששלטונו נתפס על ידי ממשלות ישראל כרע במיעוטו, בין היתר מתוך תפיסה אסטרטגית הרואה בשלטונו גורם המסכל הסדר מדיני.{{הערה|{{ידיעות אחרונות|נחום ברנע|נתנו לחמאס לנצח|5401011|13 בנובמבר 2018}}}} חמאס הוציא פעולות טרור רבות נגד ישראל, ובפרט ירי רקטות מהרצועה. צה"ל ערך מפעם לפעם מבצעים ברצועה ([[מבצע חורף חם]], [[מבצע עופרת יצוקה]], [[מבצע עמוד ענן]], [[מבצע צוק איתן]], [[מבצע שומר החומות]], [[מבצע עלות השחר]], [[מבצע מגן וחץ]] וסבבים רבים נוספים). מבצעים אלה נועדו להעניש את חמאס ולהחלישו אבל לא לנצח ולהכריע אותו.<br />
<br />
בפברואר [[2017]] החליף [[יחיא סנוואר]] את [[אסמאעיל הנייה]] בתפקיד מנהיג חמאס ב[[רצועת עזה]]. סנוואר, טרוריסט שהיה ידוע במיליטנטיות שלו,{{הערה|{{מעריב אונליין|נועם אמיר|אפילו בחמאס רועדים מפניו: מי אתה, יורשו של איסמעיל הנייה?|news/world/Article-574506|13 בפברואר 2017}}}} שוחרר מהכלא הישראלי במסגרת [[עסקת שליט]] בשנת 2011. באוקטובר 2018 קיים סנוואר ראיון עם העיתונאית האיטלקייה פרנצ'סקה בורי, ראיון שהתפרסם בידיעות אחרונות וזכה לכתבת שער ובו אמר "אני לא רוצה עוד מלחמות".{{הערה|{{ynet|פרנצ'סקה בורי|מנהיג חמאס בעזה: "אני לא רוצה עוד מלחמות"|articles/0,7340,L-5363504,00.html|4 באוקטובר 2018}}. {{מקור ראשון|אסף גבור|ריאיון בלעדי בע"מ: סינוואר השיג את מטרתו|81959|7 באוקטובר 2018}}}} [[מאיר בן שבת]], אז ראש [[המל"ל]], סיפר בשנת 2022 כי באותו חודש שלח סנוואר ל[[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] פתק בכתב ידו, ובו כתב בעברית "סיכון מחושב". בעקבות המגעים האלה, ישראל וחמאס התחילו במסלול של הסדרה.{{הערה|{{ynet||"סיכון מחושב": הפתק בעברית שכתב סינוואר לנתניהו, בזמן המגעים להסדרה|news/article/synawisv9|14 באפריל 2022}}}}<br />
<br />
בשנים שלאחר מכן התבססה מדיניות של הסדרה עם חמאס, תוך קבלה [[דה-פקטו]] של שלטונו ברצועה ומתן אפשרות העברת כספים מ[[קטר (מדינה)|קטר]] לתוך הרצועה. סבבי לוחמה שונים לא שינו את עצם תפיסת ההסדרה האסטרטגית. צה"ל הסתמך בעיקר על הגנה פסיבית, ולהגנה מניסיונות חדירה לישראל נבנו [[המכשול הימי בגבול רצועת עזה|מכשול ימי]], [[המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה|מכשול תת-קרקעי]] ו[[גדר המערכת סביב רצועת עזה|גדר סביב רצועת עזה]]. בחודשים לפני המלחמה חלה [[הסלמה]] במצב הביטחוני, שכללה [[הפגנה|הפגנות]] על הגדר ו[[בלון תבערה|בלוני תבערה]].{{הערה|{{מעריב אונליין|טל לב רם|הפגנות על הגדר ובלוני תבערה: השעון להתעצמות ההסלמה מתקתק לאחור|news/israel/Article-1040232|24 בספטמבר 2023}}}} [[ממשלת ישראל השלושים ושבע|ממשלת ישראל]] העניקה הקלות לרצועת עזה,{{הערה|{{ישראל היום|דנה בן שמעון|אחרי ביקור השגריר הקטארי בעזה: עוד הקלות ישראליות לחמאס|news/geopolitics/palestinians/article/14601470|12 בספטמבר 2023}}}}{{הערה|{{mako|ספיר ליפקין|צפירת ההרגעה של קטאר, ההקלות לעזה - והאזהרה: "המצב טרגי"|08be6fab6c9fa81027|news-military/6361323ddea5a810|4 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ynet|אליאור לוי|הכסף הקטארי זורם לעזה: 15 מיליון דולר יועברו במזומן|5421046|6 בדצמבר 2018}}}} מחשש שהסלמה תפגע במגעים ל[[הסכם שלום]] עם [[ערב הסעודית|סעודיה]],{{הערה|{{הארץ|אמיר תיבון, יהונתן ליס, יניב קובוביץ, ג'קי חורי|הממשלה בוחנת הקלות לעזה מחשש שהסלמה תפגע במגעים עם סעודיה|0000018a-ecc2-d428-a3ba-fcc3cc5c0000|2 באוקטובר 2023}}}} ולאחר שחמאס התנהג כאילו אינו מעוניין בהסלמה.{{הערה|{{מעריב אונליין|טל לב רם|עוז חוזר הניגון: צה"ל נערך להידרדרות נוספת בגבול הרצועה|news/israel/Article-1041322|29 בספטמבר 2023}}}}<br />
<br />
===תפיסת הביטחון הישראלית לפני המתקפה===<br />
מאז [[השתלטות חמאס על רצועת עזה|תפיסת השלטון בידי החמאס]] בשנת 2007, תפיסת ממשלות ישראל הייתה מדיניות הכלה של החמאס ודבקות ב[[סטטוס קוו]] לפיו ה[[חמאס]] שולט ברצועת עזה ו[[הרשות הפלסטינית]] שולטת בשטחי [[שטח A|A]] ו-[[שטח B|B]] שב[[יהודה ושומרון]].<br />
<br />
בשנת [[2018]] בנימין נתניהו החל בתהליך הסדרה מול חמאס, וכך הלך חמאס וקיבל סמי-לגיטימציה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הסביר את ההיגיון שראה במדיניות זו, בכך שקיום החמאס כארגון טרור שאיש בעולם לא מכיר בו כגוף לגיטימי, מבטיח שלא יהיה הסכם על הקמת [[מדינה פלסטינית]] עם [[הרשות הפלסטינית]] המוכרת בעולם כגוף לגיטימי. בכנס מרכז הליכוד ב-2019 הוא ביטא זאת: "מי שמתנגד למדינה פלסטינית צריך לתמוך בהעברת הכספים לחמאס. תחזוק ההפרדה בין הרשות ביהודה ושומרון והחמאס בעזה עוזר לנו למנוע הקמת מדינה פלסטינית".{{הערה|Lahav Harkov, [https://www.jpost.com/Arab-Israeli-Conflict/Netanyahu-Money-to-Hamas-part-of-strategy-to-keep-Palestinians-divided-583082 Netanyahu: Money to Hamas part of strategy to keep Palestinians divided], [[Jerusalem Post]], March 12, 2019 {{אנגלית}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jpost.com/arab-israeli-conflict/netanyahu-money-to-hamas-part-of-strategy-to-keep-palestinians-divided-583082|כותרת=Netanyahu: Money to Hamas part of strategy to keep Palestinians divided|אתר=The Jerusalem Post|תאריך=2019-03-12|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-10-22}}}}{{הערה|{{ציוץ|kann_news|כאן חדשות|1717607391724749233|26 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
בתחילת 2021 העריך [[אמ"ן]] שה[[חמאס]] דבק באסטרטגיית ההסדרה עם ישראל, המצב ההומניטרי ברצועה יציב, אך שברירי, וש"המענק הקטרי בולם הידרדרות אך לא מהווה תחליף". האתגרים המרכזיים בהגנה על הגבולות הוגדרו כניסיונות לאתגר את המכשול התת-קרקעי בעזה, ירי רקטות/[[פצמ"רים]] מעזה על ידי ארגונים סוררים, לוחמה אלקטרונית, ופעולות טרור כלפי ישראל על ידי ארגוני [[מלחמה באמצעות שליח|פרוקסי]] וסוררים.{{הערה|[https://nziv.net/59616/ הנקודות המעניינות בהערכת המצב השנתית של אמ"ן], נציב.נט, 9 בפברואר 2021}} ראש השב"כ באותה עת טען שהחמאס אינו מורתע על ידי ישראל ושהשקט מתעתע, ודרש שישראל תפעל באופן התקפי נגד החמאס.{{הערה|שם=אילנאי21}} בלילה שבין 23 ל־24 באפריל 2021, אחרי שחמאס ירה 36 רקטות ופצמ"רים, גישת צה"ל התחילה להשתנות. באמ"ן הצטרפו לשב"כ והמליצו על תקיפה. הקבינט סירב. שבועיים אחר כך, פרץ [[מבצע שומר החומות]].{{הערה|{{ynet|איתי אילנאי, רונן ברגמן|מסכימים שהשב"כ שאחרי ארגמן, הוא לא השב"כ שלפניו: מאחורי הקלעים של הקדנציה הסוערת|news/article/5997054|10 בספטמבר 2021}}|שם=אילנאי21}}<br />
<br />
בשנים שקדמו למתקפה התפשטה תפיסה, בקרב ראש הממשלה, [[בנימין נתניהו]], יועציו, אנשי צבא, מדינאים ומומחים מסוימים, שלפיה חמאס הפך לפרגמטי יותר.{{הערה|{{זמן ישראל|קסניה סבטלובה|אדוני הסטטוס קוו: האבולוציה של חמאס|333486|17 באוגוסט 2022}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ariel.ac.il/wp/jimes/תהליך-ההתמסדות-הפוליטית-של-שחקנים-תת־/|הכותב=קובי מיכאל, עומר דוסטרי|כותרת=תהליך ההתמסדות הפוליטית של שחקנים תת־מדינתיים: התנהלות חמאס בין ריבונות להמשך האלימות|אתר=[[אוניברסיטת אריאל בשומרון]]}}}} מן הצד השני, נרשמו קריאות של מומחים לטפל בעזה ולהכריע את חמאס כצעד ראשון בהתמודדות מול האיום האיראני{{הערה|[[עומר דוסטרי]], [https://jiss.org.il/he/dostri-dealing-with-the-iranian-threat-hamas-decision-first/ ההתמודדות עם האיום האיראני: הכרעת חמאס תחילה], באתר [[מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון]].}} או לבצע תוכנית מדורגת של החלשת החמאס ושילוב הרשות הפלסטינית בעזה.{{הערה|מפקדים למען ביטחון ישראל, [https://www.cis.org.il/wp-content/uploads/2021/07/אסטרטגיה-חלופית-תוכנית-4-הנקודות.pdf אסטרטגיה חלופית בזירה הפלסטינית מול החמאס והרש"פ], יוני 2021}}<br />
<br />
במסגרת תפיסה זו, ישראל העניקה הטבות לחמאס ולתושבי עזה - אישורי עבודה בישראל, אישור להכנסת אספקה וכסף מטעם ממשלת [[קטר (מדינה)|קטר]] לרצועה ועוד. גם במערכת הביטחון סברו ש"שקט ייענה בשקט" ושההקלות לעזה ימנעו הסלמה.{{הערה|{{מקור ראשון|נועם אמיר|מחדל המודיעין הגדול בתולדות המדינה|news/675947|7 באוקטובר 2023}}}} גורמים ביטחוניים הודו כי אנשי חמאס גרמו לישראל לחשוב שהם מעוניינים בכסף, בעוד שלכל אורך הזמן הזה הם הכינו את הקרקע למתקפה.{{הערה|{{ynet||האימונים לעיני כל והקונספציה שקרסה: "תחבולת חמאס נמשכה שנתיים, נמנעו הדלפות"|news/article/sk931aez6|9 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
בנוסף, בשנים שקדמו למתקפה הוציא צה"ל כוחות מאזור עוטף עזה, לקח את רוב כלי הנשק מ[[כיתת כוננות|כיתות הכוננות]] ביישובי המועצה והפחית את אימוני ה[[רבש"ץ|רבש"צים]].{{הערה|{{הארץ|יניב קובוביץ|צה"ל לקח בשנים האחרונות את רוב הנשק מעוטף עזה, וחימש את ההתנחלויות באלפים|0000018b-4806-de3d-a58f-c86f6ac00000|20 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
===הכנות חמאס למתקפה===<br />
חמאס נערך למתקפה לפחות כשנה לפני פריצתה. תצפיות נערכו על ידי חקלאים מהרצועה (וכנראה גם עובדים מעזה{{הערה|{{וואלה!|עופר פטרסבורג|האם בעלי היתרי העבודה מעזה העבירו מידע מודיעיני?|3614736|9 באוקטובר 2023}}}}) על שיטות ההגנה של הצד הישראלי. אימונים לצד הגדר נערכו במשך חודשים ו[[מטען חבלה|מטעני חבלה]] הונחו בצמוד לגדר במסווה של התפרעויות. תאריך המבצע נשמר בסודיות רבה. גם הכוחות שאומנו לכך לא ידעו שמטרת האימון היא פלישה ומתקפת פתע.{{הערה|שם=היערכות|{{mako|ניר דבורי|תוכננה במשך כשנה: כך התרחשה מתקפת הפתע של חמאס – שלב אחר שלב|db23e4bc15d1b81026|news-military/6361323ddea5a810|11 באוקטובר 2023}}}} לאחר המתקפה, הצהירו גורמים בחמאס כי נקט שיטה של [[הונאה צבאית|הונאה]] מתוחכמת שבמסגרתה פיתה את ישראל לחשוב שהוא עוסק בעניינים אזרחיים בלבד, בעוד הוא מתכנן מתקפת פתע.{{הערה|[https://www.wsj.com/articles/ali-baraka-hamas-russia-today-interview-gaza-israel-59dffb69 Hamas Explains How They Did It], [[וול סטריט ג'ורנל]], 11 באוקטובר 2023 {{אנגלית}}}}{{הערה|{{וואלה!|גיא אלסטר|התרגילים ו"ההתמקדות" בכלכלה: כך הרדים חמאס את ישראל לקראת מתקפת הפתע|3614760|10 באוקטובר 2023}}}} לפי גורמים ישראליים, חמאס עשה מאמץ לחזק את הגישה שחמאס העביר את מוקדו מאלימות נגד ישראל לפיתוח כלכלי בעזה.<ref>{{Cite news|title=A deadly cascade: how secret Hamas attack orders were passed down at last minute|url=https://www.theguardian.com/world/2023/nov/07/secret-hamas-attack-orders-israel-gaza-7-october|work=The Guardian|date=2023-11-07|access-date=2023-11-08|issn=0261-3077|language=en|first=Jason|last=Burke}}</ref> כמו כן, פורסם שהוא אותת על ביצוע עסקת שבויים.{{הערה|{{כאן|מיכאל שמש|תרגיל ההטעיה של חמאס: בזמן שהתכונן למתקפה, אותת ללשכת רה"מ על עסקת שבויים|581410|24 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
לפי ה[[וול סטריט ג'ורנל]], גורמים ביטחוניים באיראן עזרו לחמאס לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל וגם אישרו אותה במהלך סדרת פגישות שנערכו בביירות סמוך למתקפה. לפי בכירים בחמאס וחזבאללה, קצינים במשמרות המהפכה של איראן שיתפו פעולה עם חמאס מחודש אוגוסט וסייעו לתכנן את המתקפה נגד ישראל. איראן הכחישה את הדברים.{{הערה|{{גלובס|The Wall Street Journal|איראן עזרה לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל במשך כמה שבועות|1001459680|9 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{וואלה!|גיא אלסטר|בפגישה חשאית בביירות: "איראן סייעה לחמאס לתכנן את המתקפה - ונתנה אור ירוק"|3614633|8 באוקטובר 2023}}}} דיווח נוסף של הוול סטריט ג'ורנל טען כי בספטמבר 2023 כ-500 מחבלים פלסטינים מחמאס וגא"פ עברו הדרכות ואימונים במתקנים צבאיים באיראן כהכנה למתקפה. האימונים נערכו בהובלת קצינים של [[כוח קודס]], הכוחות המיוחדים של [[משמרות המהפכה האסלאמית|משמרות המהפכה האיראניים]], האחראיים בין השאר לכל המבצעים החשאיים מחוץ לגבולות איראן. מפקד כוח קודס, [[אסמאעיל קאאני]] נכח גם הוא באימונים. בכירים בארצות הברית אמרו כי איראן מאמנת לעיתים קרובות חמושים איסלמיים, אבל אין להם מידע על אימון המוני כזה לפני המתקפה.{{הערה|Summer Said, Dov Lieber, Benoit Faucon,[https://www.wsj.com/world/middle-east/hamas-fighters-trained-in-iran-before-oct-7-attacks-e2a8dbb9 Hamas Fighters Trained in Iran Before Oct. 7 Attacks], [[וול סטריט ג'ורנל]], 25 באוקטובר 2023 {{אנגלית}}}}<br />
<br />
===התרעות לקראת המתקפה===<br />
שבעה וחצי חודשים לפני המתקפה פרסם תת-אלוף [[ערן אורטל]], שפרש זמן קצר לפני כן מפיקוד על [[מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית]], מסמך בכותרת "אור יקרות: נורות האזהרה של 1973 לצה"ל 2023", ובו התריע כי בדומה ל-1973, צה"ל נשען יותר מדי על חיל המודיעין ועל חיל האוויר, והזהיר כי הביטחון כי בהכרח יינתן לנו מודיעין לקראת מכה מקדימה אינו מבוסס, וכי מערכת הביטחון שרויה בתפיסה העלולה להביא את ישראל לאסון.{{הערה|{{מקור ראשון|ישי שנרב|שבעה וחצי חודשים לפני השבת השחורה תא"ל אחד התריע מפני הסכנה|683995|21 באוקטובר 2023}}}} אך גם אורטל התמקד במאמרו בגבול הצפון בלבד.{{הערה|{{אתר צה"ל||"אור יקרות": נורות האזהרה של 1973 לצה"ל 2023 – תא"ל ערן אורטל|אתרי-יחידות/מרכז-דדו/גיליון-40-יובל-למלחמת-יום-הכיפורים/אור-יקרות-נורות-האזהרה-של-1973-לצה-ל-2023-תא-ל-ערן-אורטל|23 בפברואר 2023}}}} ב-19 במרץ פנה תת-אלוף [[עמית סער]], ראש [[חטיבת המחקר]] באגף המודיעין של צה"ל במכתב לראש הממשלה והזהיר כי איראן, חזבאללה וחמאס רואים ב[[המחאה נגד הרפורמה המשפטית|משבר הפנימי בישראל]] "...הזדמנות להאיץ ולהעמיק את מצוקותיה (של מדינת ישראל)" וכי "זוהתה הזדמנות לייצר סערה מושלמת, משבר פנימי, הסלמה רחבה בזירה הפלסטינית ואתגור מזירות נוספות, שיצרו לחץ רב ממדי ומתמשך."{{הערה|שם=סערה|{{הארץ|חיים לוינסון|אמ"ן הזהיר את נתניהו במכתבים: "איראן, חיזבאללה וחמאס מזהים הזדמנות לסערה מושלמת"|0000018b-ee0f-d36e-a3cb-fe5f9e2d0000|20 בנובמבר 2023}}}} ב-16 ביולי פנה ראש חטיבת המחקר פעם נוספת והתריע בכתב בפני ראש הממשלה על ירידה בכושר ההתרעה של מדינת ישראל לנוכח המשבר הפנימי.{{הערה|שם=סערה}} כשישה חודשים לפני המלחמה, התבטא ראש הממשלה בנימין נתניהו ביחס להערכת אמ"ן שהוגשה לדרג המדיני לפיה הסכנה למלחמה גוברת: "אני חושב שיש הפרזה בזה". הוא אמר שחמאס לא יפתח חזית נוספת בלבנון.{{הערה|{{וואלה!|טל שלו|לא רק הקונספציה המודיעינית: ב-7 באוקטובר דוקטרינת נתניהו קרסה|3620192|3 בנובמבר 2023}}}}<br />
<br />
במהלך חצי שנה שקדמה למתקפת הפתע פנתה [[נגד (דרגה)|נגדת]], אשר עסקה בתורת הלחימה של האויב ביחידה 8200, בשלושה מסמכים והתריעה כי החמאס השלים סדרה של תרגילים אשר דימו פשיטה על קיבוצים, מוצבים ובסיס הדרכה בעוטף עזה ובכוונת הארגון להוציא תוכניות אלה לפועל.{{הערה|שם=הראל|{{הארץ|עמוס הראל|"סיימנו לרצוח את כל תושבי הקיבוץ": המשפט שנקלט ב-8200 חודשים לפני הטבח|0000018c-11e6-d2ae-afcf-35f6e9390000|27 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|שם=דיין|1={{mako|[[אילנה דיין]]|חשיפת "עובדה": פרטי התכתובת הדרמטית מתוך 8200: "מוות בקיבוץ, בכל מחיר"|news-military/6361323ddea5a810/|92d67e4f8f11c81026.htm|{{כ}}27 בנובמבר 2023}}}} אל הערכותיה של הנגדת הצטרף מפקדה ונגד נוסף ביחידה ואזהרתה הועברה לקצינים בכירים ביחידה ובמודיעין שטח. קצין מודיעין בכיר שאליו הגיעה ההערכה, השיב לה ב-12 ביולי 2023 ב[[דוא"ל]] בו שיבח אותה על עבודתה, אבל הוסיף: "נראה לי דמיוני".{{הערה|שם=הראל}}{{הערה|שם=דיין}}<br />
<br />
כשלושה שבועות לפני המלחמה פורסם תרגיל של החמאס, הכולל תרגול של [[מפקדה|חמ"ל]] ממודר, [[הונאה צבאית|הסחה]] באמצעות [[שיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל|מטחי רקטות]], פריצת ה[[גדר המערכת סביב רצועת עזה|גדר]], תנועה מהירה באמצעות [[טנדר]]ים, הגעה ליישובי [[עוטף עזה]], כניסה לבתים והריגת תושביהם.{{הערה|{{ערוץ7|ערוץ 7|צבי יחזקאלי: חמאס פרסם את כל התוכנית לפני חודש|615944|8 אוקטובר 2023}}}} [[תצפיתניות]] שהשקיפו על הגבול העידו שהבחינו בפעולות לא שגרתיות והתריעו בפני מפקדיהן, אך נענו בביטול.{{הערה|{{mako|לי נעים|התצפיתניות התריעו – המפקדים התעלמו: "חמאס חבורה של ערסים, הם לא יעשו כלום"|45d0ba1d71a3b81026|news-military/6361323ddea5a810|16 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ציוץ|asaf_lib|אסף ליברמן|1717175066566222239|25 באוקטובר 2023}}}} לטענת גורמים ממשלתיים, בימים שלפני מתקפת הפתע העריכו בכירים בצה"ל בפני הדרג המדיני שחמאס [[הרתעה (אסטרטגיה)|מורתע]], ולא מעוניין בהסלמה.{{הערה|{{ynet|מתן צורי ועינב חלבי|בימים שלפני מתקפת הפתע: בכירים בצה"ל אמרו לדרג המדיני שחמאס מורתע|article/s111tsucga|7 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
לטענת גורמים מצריים, כעשרה ימים לפני מתקפת הפתע פנו מהמודיעין המצרי לישראל - כולל ל[[לשכת ראש ממשלת ישראל|לשכת ראש הממשלה]] - והזהירו מ"משהו חריג, מבצע אימתני", שעומד להתרחש מכיוון עזה.{{הערה|{{ynet|סמדר פרי|המצרים מתעקשים: העברנו אזהרה לישראל - שימו לב לעזה|news/article/bkx2odbba|9 באוקטובר 2023}}|שם=ynetbba}}{{הערה|{{החדשות 13|מוריה אסרף וולברג|גורם מצרי: ישראל הוזהרה מ"משהו גדול" בעזה - והתמקדה בגדה|item/news/politics/security/kseme-903741220|9 באוקטובר 2023}}|שם=חדשות13220}} בלשכת ראש הממשלה הכחישו את הדברים וטענו שלא הייתה כל שיחה בין רה"מ לשר המודיעין המצרי מאז כינון הממשלה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/news/spoke-egypt091023|כותרת=התייחסות לשכת ראש הממשלה לדיווח ממצרים|אתר=GOV.IL|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-09}}|שם=ממשלה091023}}{{הערה|{{סרוגים|יאיר אמר|נתניהו קיבל אזהרה ממצרים? רה"מ מכחיש|849386-נתניהו-קיבל-אזהרה-ממצרים-רהמ-מכחיש|9 באוקטובר 2023}}|שם=סרוגים386}} יו"ר ועדת החוץ של [[בית הנבחרים של ארצות הברית|בית הנבחרים האמריקני]] טען כי מצרים הזהירה את ישראל שלושה ימים לפני המתקפה כי אירוע כזה עלול להתרחש, אבל לא ברור באיזה דרג ניתנה האזהרה.{{הערה|{{ציוץ|kann_news|כאן חדשות|1712128531025498594|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{החדשות 13|מוריה אסרף וולברג|לפני המתקפה: הדיווח על הפעילות בגבול - וההתייעצות הלילית|item/news/politics/security/gqhii-903746040|11 באוקטובר 2023}}}}<br />
ב-11 באוקטובר מקור מצרי רשמי הודיע לרשתות ערביות כי "מה שדווח בכמה כלי תקשורת בנוגע למצרים שהזהירה את ישראל מפני מבצע גדול 10 ימים לפני תחילת המלחמה הוא שקרי לחלוטין".{{הערה|{{מקור ראשון|אסף גבור|מצרים הודיעה רשמית: לא העברנו אף אזהרה לישראל|news/678975|11 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
מערכת הביטחון הייתה מודעת לאפשרות של פרוץ עימות אזורי, אך לא היה כל מיקוד בעזה ובאיום מהסוג שהתממש. האלוף [[יצחק בריק]], לשעבר [[נציבות קבילות החיילים|נציב קבילות החיילים]], שהתריע שנים קודם לכן בנוגע לאי מוכנותו של צה"ל למלחמה,{{הערה|{{ynet|יואב זיתון וירון דרוקמן|נציב הקבילות מזהיר מליקויים במוכנות למלחמה: "תיפלו מהרגליים מהדו"חות"|5296079|25 ביוני 2018}}}} הזהיר כשבועיים טרם המתקפה כי מדינת ישראל קרובה למלחמה אזורית כפי שלא הייתה מאז [[מלחמת יום הכיפורים]], ציטט את אזהרות שר הביטחון, הרמטכ"ל ואגף המודיעין מפני מלחמה אזורית קרובה, ופנה לנתניהו בקריאה להכריז על [[מצב חירום]] לאומי. "המלחמה האזורית הבאה תתרחש בחמש זירות בו־בזמן (חזבאללה בלבנון; מיליציות פרו־איראניות בסוריה והצבא הסורי; חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה; התפרצות אינתיפאדה שלישית ביהודה ושומרון; ופרעות של עשרות אלפי ערבים ובדואים קיצונים בתוך ישראל). לכל זה יתלוו שיגורים של 3,500 טילים, רקטות וכטב"מים מדי יום לעבר העורף הישראלי, שיגרמו הרס נורא ואבידות קשות", כתב בריק.{{הערה|{{הארץ|יצחק בריק|נתניהו, המלחמה הבאה קרובה. הכרז על מצב חירום לאומי|0000018a-b766-d3ca-a9ef-b7ee1c0c0000|23 בספטמבר 2023}}}} שלושה ימים קודם לכן, בישיבת סיעתו, הזהיר יו"ר האופוזיציה [[יאיר לפיד]] את אזרחי ישראל מקרבה מסוכנת לעימות אלים, רב זירתי. הוא ציין שכל ראשי מערכת הביטחון מזהירים את הממשלה ואת הקבינט מהתלקחות אלימה.{{הערה|{{ערוץ7|חזקי ברוך|לפיד: נתניהו איבד שליטה, אנחנו מתקרבים לעימות רב זירתי|614390|20 בספטמבר 2023}}}}{{הערה|{{ציוץ|attilus|אטילה שומפלבי Attila Somfalvi|1712370437915578435|12 באוקטובר 2023}}}} גם [[אל"ם]] (במיל') [[יגאל כרמון]], נשיא מכון [[ממרי]], כתב בסוף אוגוסט 2023 על "סימנים מעידים לאפשרות מלחמה בספטמבר - אוקטובר", אך התמקד בעיקר בגבול הצפון וביהודה ושומרון.{{הערה|י' כרמון, [https://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?5897 סימנים מעידים לאפשרות מלחמה בספטמבר - אוקטובר], אתר ממרי, פרסום חוזר של מאמר מ-31 באוגוסט 2023.}}<br />
<br />
ב-24 בספטמבר, לנוכח התחממות הגזרה, הוחלט על תגבור של גדוד במרחב [[אוגדת עזה]].{{הערה|{{מעריב אונליין|טל לב רם וארנולד נטייב|בתום הערכת מצב: הוחלט על תגבור כוחות במרחב אוגדת עזה|news/military/Article-1040384|24 בספטמבר 2023}}}} הכתב הצבאי [[ניר דבורי]] פרסם כי 24 שעות לפני המתקפה, סד"כ של גדוד וחצי הועבר מעוטף עזה לתגבור הכוחות המצויים ב[[יהודה ושומרון]].{{הערה|שם=היערכות}} הכתב הצבאי [[רועי שרון]] פרסם כי שתי פלוגות מחטיבת ה[[כוחות מיוחדים|קומנדו]] שתגברו בתקופת החגים את אוגדת עזה במסגרת עתודה מטכ"לית, הוקפצו מהעוטף לגזרת [[חווארה]] יומיים לפני הטבח.{{הערה|{{ציוץ|roysharon11|רועי שרון Roy Sharon|1731615472548712734|4 בדצמבר 2023}}}} לעומתם, הכתב הצבאי [[יוסי יהושוע]] צייץ כי צה"ל לא שינה את היקף הכוחות באוגדת עזה מאז 2020, כי הכוחות בעוטף עזה תוגברו, וכי לא הועבר גדוד לאיו"ש באותם ימים.{{הערה|{{ציוץ|YehoshuaYosi|יוסי יהושוע|1713241278966542750|14 באוקטובר 2023}}}} עוד צייץ יהושוע כי היקף הכוחות באוגדה היה שלושה גדודי חי"ר.{{הערה|{{ציוץ|YehoshuaYosi|יוסי יהושוע|1713124914436219237|14 באוקטובר 2023}}}} גם [[דובר צה"ל]] הגיב על הטענות שנלקח סד"כ מאוגדת עזה לאיו"ש ואמר כי "התעסוקה המבצעית באוגדת איו"ש לא השתנתה על חשבון [[פיקוד הדרום]] לפני המלחמה".{{הערה|{{ישראל היום|חנן גרינווד|בצה"ל מבהירים: לא הועברו לוחמים מאוגדת עזה ליו"ש טרם המלחמה|news/defense/article/14719079|17 באוקטובר 2023}}}} בראיון עם [[קצין תותחנים ראשי]], תא"ל [[יאיר נתנס]], אמר שסוללות התותחים שהיו בגבול עזה הוצאו מגזרה זו לטובת פעילות חילית בגבול הצפון ופעילות אבטחה באיו"ש.{{הערה|{{ynet||קצין תותחנים ראשי מסביר: למה לא הייתה סוללה בגבול עזה ב-7 באוקטובר?|news/article/hybehdpmt|{{כ}}7 בנובמבר 2023}}}}<br />
<br />
בלילה שלפני המתקפה עודכנו [[הרמטכ"ל]], [[הרצי הלוי]], ו[[ראש השב"כ]], [[רונן בר]], במידע שהעיד על כוונת פעולה של החמאס. כל אחד מהם קיים התייעצויות בעניין עם אנשי מטהו, אולם לא ננקטו אמצעים לקדם את פני המתקפה.{{הערה|{{ynet|יוסי יהושוע|בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה|news/article/rkznhfh11a|12 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{הארץ|עמוס הראל|בצמרת הביטחונית התקבל מידע מעורר חשש ערב המתקפה, אך לא ננקטו צעדים|0000018b-2460-d010-a59f-bd6145f90000|12 באוקטובר 2023}}}} רונן בר הוזעק בלילה למטה השב"כ ושהה בו עד פתיחת המתקפה. צוות מיוחד של השב"כ הגיע לעוטף עזה לפנות בוקר. לפי לשכת ראש הממשלה, [[המזכיר הצבאי של ראש הממשלה]], אלוף [[אבי גיל (קצין)|אבי גיל]], עודכן בפרטים, סביב 6 בבוקר, ממש לפני תחילת המתקפה. החשד היה שמדובר בניסיון חטיפה מקומי.{{הערה|{{ynet|יוסי יהושוע|בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה|news/article/rkznhfh11a|12 באוקטובר 2023}}}} [[דובר צה"ל]] אמר על המתקפה כי "לא הייתה אצלנו הבנה לאירוע כזה. עלו סימנים מסוימים בלילה שלפני, אבל לא למהלך כזה ולא לכדי התרעה, ואנו נתחקר הכל באופן נוקב".{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|צה"ל מאשר לראשונה: "היו סימנים מסוימים בלילה שלפני המלחמה"|news/article/rybln5e11p|12 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
==מתקפת הפתע (7 באוקטובר)==<br />
{{הפניה לערך מורחב|מתקפת הפתע על ישראל (2023)}}<br />
[[קובץ:October 2023 Gaza−Israel conflict (7– 8 October).svg|ממוזער|שטחים שבהם פעל ה[[חמאס]]:{{מקרא|#F08080|[[רצועת עזה]]}}{{מקרא|#4169E1|שטח [[ישראל|ישראלי]] שבו פעלו [[טרור|מחבלי]] חמאס}}|lang=he]]<br />
[[קובץ:Fires in Israel and the Gaza strip - 7 October 2023 (53245908850).jpg|300px|ממוזער|שמאל|[[תצלום לוויין]] של [[עוטף עזה]] ו[[רצועת עזה]] ביום המתקפה]]<br />
<br />
===החדירה לשטח ישראל===<br />
[[מתקפת פתע|מתקפת הפתע]] החלה בשעה 06:29 בבוקר יום השבת וחג [[שמחת תורה]],{{הערה|{{כאן||שבת, 06:29 - היום שבו הכול השתנה|574306|20 באוקטובר 2023}}}} [[7 באוקטובר]] [[2023]], ב[[שיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל|שיגור אלפי רקטות לעבר ישראל]], מ[[דימונה]] בדרום ועד ל[[ואדי עארה|וואדי עארה]] בצפון ול[[ירושלים]] במזרח. פגיעות נצפו במקומות רבים וחלקן גרמו לאבדות בנפש, רובן ב{{ה|פזורה הבדואית}} הלא ממוגנת.{{הערה|{{הארץ|[[ג'קי חוגי]], עדן סולומון ועידו אפרתי|ראש מועצת שער הנגב נהרג בחילופי אש עם מחבלים, שישה הרוגים מפגיעת רקטות|0000018b-08c3-dc5d-a39f-9ee7c4b10000|7 באוקטובר 2023|מנויים=לא}}|שם=הארץ1}}<br />
<br />
בחסות ירי הרקטות פלשו לעוטף עזה כ-2,500{{הערה|{{כאן|כרמלה מנשה|הערכה: בתקיפה בשבת – כ-2,500 מחבלים ואזרחים חדרו לישראל|566195|13 באוקטובר 2023}}}} אנשי חמאס וג'יהאד אסלאמי, מאומנים וחמושים היטב, ובעקבותיהם גם אזרחים רבים מעזה שניצלו את ההזדמנות לרצוח ולבזוז. המחבלים חדרו מרצועת עזה לשטח ישראל ב[[סירה|סירות]] דרך הים, באמצעות [[רחיפה|מצנחי רחיפה]] ומצנחים ממונעים דרך האוויר, ובעיקר על גבי [[טנדר]]ים מתוצרת [[טויוטה]] היפנית עם מקלע המחובר אליהם, ו[[אופנוע]]ים דרך היבשה, לאחר שפרצו את [[גדר המערכת סביב רצועת עזה]], תוך שימוש באמצעים שונים, בעשרות מקומות.{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|ברגל, באופנועים ובסירות: מתקפת חמאס, שלב אחר שלב|3614237|7 באוקטובר 2023}}}} כדי להכשיר את הקרקע למתקפה, פגעו המחבלים ב[[טנק]]ים שהיו בעמדות סמוך לגדר, ב[[חיישן|חיישנים]], באמצעי תשתית, תקשורת, תצפית ומצלמות. הם הפעילו [[רחפן|רחפנים]] רבים, שהטילו פצצות מאולתרות על מערכות ה[[תקשוב]] המותקנות על אנטנות ליד הגדר ובבסיסים הסמוכים ועל מערכות "[[רואה יורה]]" שמטרתן לירות אל עבר מי שמתקרב אל הגדר. כל זה הקשה על קבלת מידע אודות הפשיטה והיקפה ועל העברתו הלאה.<br />
<br />
===תקיפת בסיסי צה"ל ותחנת משטרה===<br />
צה"ל הופתע לחלוטין מהמתקפה. מאות מחבלים, בקבוצות של כ-15 מחבלים, נכנסו לבסיסי צה"ל ב[[מעבר ארז]], במוצב נחל עוז, במפקדת אוגדת עזה, במוצב כיסופים ובמוצב מגן, נטרלו את מערכות הקשר והשתלטו על רוב הבסיסים. שמונה מוצבים נכבשו לחלוטין, וחיילים נלקחו בשבי.{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|מהיבשה, מהים ובאוויר: חמאס תפס את צה"ל בהפתעה גמורה|3614169|7 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ynet|יוסי יהושוע|מחדל 23: צה"ל נתפס בהפתעה מוחלטת|news/article/hyhaz20xp#autoplay|7 באוקטובר 2023}}}} מפקדת אוגדת עזה לא נכבשה, אך הפגיעה במפקדה מנעה ממפקד האוגדה והכוחות במקום להעביר תמונת מצב מדויקת לצבא.{{הערה|{{הארץ|יניב קובוביץ|ממתקפת הפתע עד בואו של צה"ל: השעות הראשונות של המלחמה, שלב אחרי שלב|news/politics/2023-10-13/ty-article-magazine/.premium/0000018b-23d5-dd34-afdf-f7d755f10000|13 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
בהיעדר כוחות עתודה זמינים, לא היה מי שימנע מהמחבלים לחדור לשטח ישראל ולתקוף מעל 20 יישובים ב[[עוטף עזה]], כולל הערים [[שדרות]] ו[[אופקים]], ולנסות להשתלט על [[מפקדה|מפקדת]] [[אוגדת עזה]]. עשרות מחבלים פשטו על העיר שדרות וטבחו באזרחים רבים בעיר, כולל קבוצת מטיילים שירדו ממיניבוס כאשר שמעו את האזעקה. מטרתם המרכזית של המחבלים הייתה תחנת המשטרה בעיר. המחבלים נתקלו בשוטרים נחושים שבמשך שעות ארוכות השיבו אש ונלחמו במחבלים. המלחמה שהשיבו השוטרים בתוך התחנה וגם מחוץ לה ב"[[קרב שדרות]]" ריתקה 25 מחבלים בתחנה למשך כ-16 שעות. שוטרי יחידת הימ"מ של המשטרה הצליחו לחלץ שוטרים מגג התחנה. מפקד מחוז דרום במשטרה החליט להפציץ את המחבלים שנותרו באמצעות טנק ומסוק קרב, ואז למוטט עליהם את המבנה, דבר שהוביל למותם של המחבלים. בקרב על תחנת שדרות נפלו שוטרים ולוחמים.<br />
<br />
===טבח ביישובי עוטף עזה===<br />
[[קובץ:Gaza envelope after coordinated surprise offensive on Israel, October 2023 (KBG GPO02).jpg|שמאל|ממוזער|270px|מראות הרס בקיבוץ בארי]]<br />
במשך שעות התבצע טבח באזרחים באזור עוטף עזה. במהלך הטבח נרצחו לפחות 1,000 אזרחים. לפחות 200 ישראלים, כולל נשים, ילדים וקשישים, [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|נחטפו לרצועת עזה]]. תושבים נרצחו ביישובים [[הטבח בניר עוז|ניר עוז]], [[הטבח בחולית|חולית]], [[הטבח בבארי|בארי]], [[הטבח בנחל עוז|נחל עוז]], [[קרב עין השלושה|עין השלושה]], [[הטבח בנתיב העשרה|נתיב העשרה]], [[הטבח בכפר עזה|כפר עזה]], [[הטבח בניר יצחק|ניר יצחק]], [[הטבח בנירים|נירים]], [[הטבח בכיסופים|כיסופים]], לאחר שחלקם נכבשו על ידי המחבלים. בחלק מהישובים התקבלו דיווחים על מחבלים שהתחזו לחיילי צה"ל כאשר דפקו על דלתות התושבים.{{הערה|{{ציוץ|kann_news|כאן חדשות|1710551657086353681|7 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=life.living.lk@gmail.com|כותרת="היו פה ממש קרבות בתוך האוגדה, מחדר לחדר, בין משרדי המפקדות, עד שהצלחנו להדוף אותם"|אתר=Epoch|תאריך=10 באוקטובר 2023|כתובת=https://epoch.org.il/news/535830/}}}} טבח המוני נוסף נערך [[הטבח במסיבת הטבע ליד רעים|במסיבת טבע ליד רעים]], שבה השתתפו אלפי צעירים.<br />
<br />
באירועים אלה היה סיקור [[תקשורת]]י רחב ביותר, בעיקר בקיבוץ בארי, ונשמעו ב[[אמצעי תקשורת|כלי התקשורת]] [[עדות|עדויות]] בזמן אמת אף מעומק השטח אותו כבש החמאס.{{הערה|{{ynet|מתן צורי|תושבת קיבוץ בארי בדמעות: "מחבלים מנסים לפרוץ לי הביתה, למה אין עזרה?"|blogs/israelunderattack/article/rjchzq0g6|7 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ישראל היום|איליה יגורוב ונטע בר וירון דורון|עדויות תושבי העוטף ממתקפת הפתע על ישראל: "טובחים כאן בתינוקות"|news/local/article/14679668|7 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ישראל היום|ערן נבון|תושבת קיבוץ בארי בזעקה מחרידה: "תעזרו לי - חטפו את אבא שלי!"|news/local/article/14680225|7 באוקטובר 2023}}}}[[מוחמד דף]], ראש [[גדודי עז א-דין אל-קסאם|הזרוע הצבאית של חמאס]], קרא לתושבי איו"ש ול[[ערביי ישראל]] להצטרף למתקפה.{{הערה|שם=מוחמד דף על מתקפת הרקטות|{{ynet|עינב חלבי|מוחמד דף על מתקפת הרקטות: ישראל חיללה את אל-אקצא, קורא לערביי ישראל להצטרף|news/article/byezsprea|7 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
===מעשי פגיעה בנשים והתעללות===<br />
[[שר הביטחון]], [[יואב גלנט]], הציג לשרי ההגנה של [[נאט"ו]] סרטון הכולל אירועים במהלך המתקפה כולל [[עריפת ראש]]י חיילים, שריפת אזרחים ו[[התעללות]] בחטופים. באותה הפגישה גם התייחס למעשים של תקיפת נשים, התעללות ו[[רצח]] [[ילדים]] ושריפה של [[ניצולי השואה]] בעודם בחיים.{{הערה|{{ישראל היום|לילך שובל|גלנט לשרי ההגנה של נאט"ו: "2023 היא לא 1943 - הפעם ישראל חזקה ומאחדת"|news/defense/article/14701305|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|שם=וואלה542}}<br />
<br />
===חטיפת חיילים, אזרחים ותושבים===<br />
{{ערך מורחב|החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)}}<br />
ברבים ממוקדי העימות הצליחו מחבלי חמאס לחטוף אזרחים וחיילים לרצועת עזה. במשך ימים ארוכים מספרם לא היה ידוע. כעבור כשבוע וחצי מהמתקפה הוא הוערך על ידי ישראל וחמאס בכ-200–250 חטופים.<br />
<br />
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי פגיעות בישראל פנו לנשיאת [[הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום]] ולמשלחת של הארגון בישראל בדרישה להגביר את המאמצים לשחרור החטופים שמוחזקים בעזה בעקבות דיווחים על פגיעות בחטופות. מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע, אורית סוליציאנו, ציינה כי ידוע לארגון על פשעי מלחמה של פגיעות בנשים{{הערה|{{כאן|ורד פלמן|ישראל במלחמה {{!}} הדיווחים על נשים שנפגעו בעזה - והפנייה לצלב האדום|564511|11 באוקטובר 2023|content}}}}.<br />
<br />
138 מתוך כ-220 החטופים הם בעלי דרכונים זרים מ-25 מדינות, בהם 54 תאילנדים, 15 ארגנטינאים, 12 גרמנים, 12 אמריקאים, שישה צרפתים, שישה רוסים, חמישה נפאלים, שני אזרחי טנזניה, שני אזרחי הפיליפינים, אזרח סין ואזרח סרי לנקה.{{הערה|{{דבר ראשון|סוכנות הידיעות רויטרס|הערכה: יותר ממחצית מהחטופים ברצועת עזה הם בעלי אזרחות זרה|458840|25 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
== תגובה ראשונית ==<br />
===הכרזת מלחמה וגיוס מילואים===<br />
[[קובץ:SoI-War 23-10-07 IDF 07-10.webm|270px|ממוזער|הצהרת דובר צה"ל, דניאל הגרי, לתקשורת במהלך מתקפת הפתע ביום שבת 7/10]]<br />
<br />
בבוקר המתקפה, בשעה 08:00 הכריז [[צה"ל]] על מצב כוננות [[מלחמה]], ו[[שר הביטחון]] [[יואב גלנט]] אישר גיוס [[מילואים]] נרחב והצהיר: "ישראל תנצח במלחמה הזאת". מעט לאחר השעה 11:30 בבוקר, הצהיר [[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] בכניסה לבסיס [[הקריה]] ב[[תל אביב]] בסרטון לאומה, "אזרחי ישראל, אנחנו במלחמה. לא במבצע, לא בסבבים, במלחמה".<br />
<br />
החל מיומה הראשון של המלחמה, התנהל [[גיוס לצה"ל|גיוס]] [[שירות המילואים בישראל|מילואים]] נרחב ל[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] ו[[אימון]] הכוחות. תהליך זה נתקל בקשיים שאיתם התמודדו המתגייסים כדי להגיע לאזורי הכינוס. ביום הראשון מערכת [[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית]] לא פעלה כלל בגלל השבת, וחיילים נתקעו שעות ארוכות ללא יכולת להגיע לבסיסים.{{הערה|{{ynet|רועי רובינשטיין|חיילים מדווחים על כאוס תחבורתי: "לוקח שעות להגיע לבסיסים, אין עדכונים"|news/article/sjddee11bt|9 באוקטובר 2023}}}} לאחר מכן, מערכת [[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית]] פעלה באופן חלקי ואף בסופי שבוע בשל הצורך להסיט משאבים לצורכי הלחימה.{{הערה|[https://www.rail.co.il/?page=special-update-131023 תגבור תנועת הרכבות בסוף השבוע]}}{{הערה|{{TheMarker|יפעת ראובן|באופן חריג: הרכבת והאוטובוסים יפעלו במתכונת חירום בשבת|0000018b-258f-d010-a59f-bdefce350000|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{גלובס|אסף זגריזק|התחבורה הציבורית דוללה, אך ברכבת הקלה יבצעו עבודות תחזוקה|1001460046|12 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
===פינוי יישובים===<br />
[[קובץ:99524 equipment collection complex for families - expo t PikiWiki Israel.jpg|270px|ממוזער|מתחם לאיסוף, מיון וחלוקת ציוד למשפחות שפונו מיישובי עוטף עזה]]<br />
<br />
[[ישראל]] פינתה 29 יישובים צמודי-[[גדר המערכת סביב רצועת עזה|גדר]] ב[[עוטף עזה]] מתושביהם.{{הערה|{{ישראל דיפנס|עמי רוחקס דומבה|עדכוני מלחמה - חרבות הברזל: פינוי יישובי העוטף|59816|8 באוקטובר 2023}}}} לנוכח [[החזית הלבנונית במלחמת חרבות ברזל|האיום הגובר בגזרת הצפון]], ביום השני ללחימה המליצו [[מועצה אזורית|המועצות האזוריות]] [[מועצה אזורית מטה אשר|מטה אשר]], [[מועצה אזורית מבואות החרמון|מבואות חרמון]] ו[[מועצה אזורית הגליל העליון|הגליל העליון]] לתושבי 21 מיישוביהן להתפנות מהאזור. גם ב[[מטולה]] הומלץ לתושבים להתפנות.{{הערה|{{ynet|יאיר קראוס, הדר עדי|רשויות בצפון ממליצות לתושבים: "מי שנוכחותו לא נדרשת שיתפנה מהיישוב"|news/article/s1yb001gbt|8 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
ראש עיריית [[שדרות]] ביקש מהממשלה ביום השישי למלחמה, [[12 באוקטובר|12 באוקטובר 2023]], לפנות את תושבי שדרות.{{הערה|{{ynet||ראש העיר שדרות בקריאה לממשלה: "לפנות את כל תושבי העיר"|news/article/hjql8nr116|12 באוקטובר 2023}}}} ב-13 באוקטובר נקבע שתושבי העיר שיבחרו בכך יוכלו להתפנות מהעיר, תחילה למשך שבוע לפחות.{{הערה|{{ישראל היום|איליה יגורוב ולילך שובל|לאחר כמעט שבוע של לחימה: תושבי שדרות יצאו מהעיר במימון המדינה|news/defense/article/14705200|13 באוקטובר 2023}}}} בהמשך המדינה אישרה תוכנית לפינוים. באותו יום אושרה במשאל טלפוני התוכנית לפינוי תושבי [[עוטף עזה]]. בנוסף אושרו מענקים לתושבים.{{הערה|{{כאן|כאן חדשות|דובר צה"ל הציג: חוברת הדרכה של דאעש נמצאה על מחבל חמאס|565120|12 באוקטובר 2023|content}}}}<br />
<br />
כמו כן, בתאריך [[20 באוקטובר]] (14 יום מתחילת הלחימה), הוחלט על פינוי העיר [[קריית שמונה]] ל[[בית הארחה|בתי הארחה]] במימון המדינה.{{הערה|{{ישראל היום|עידן אבני וחנן גרינווד|ההתחממות בצפון: תושבי קרית שמונה יפונו לבתי הארחה במימון המדינה|news/defense/article/14732288|20 באוקטובר 2023}}}} הפינוי נתקל בקשיים.{{הערה|{{מוסף כלכליסט|שאול אמסטרדמסקי|שאול אמסטרדמסקי על תמרור האזהרה של קריית שמונה|26-10-23/m05}}}}{{הערה|{{ציוץ|Nadav_Eyal|נדב איל Nadav Eyal|1717914073705107607|27 באוקטובר 2023}}}} בתאריך [[22 באוקטובר]] (16 ימים מתחילת הלחימה) החליטה [[רשות החירום הלאומית]] וצה"ל לפנות עוד 14 יישובים נוספים כגון [[רמות נפתלי]], [[דן (קיבוץ)|דן]], [[מצובה]] ועוד.{{הערה|{{ישראל היום|לילך שובל|עליית מדרגה: 14 יישובים נוספים בגבול הצפון יפונו|news/defense/article/14736397|22 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
מהלך הפינויים התעכב לעיתים עקב מחסור בחדרים במלונות שאושרו לפינוי.{{הערה|{{מקור ראשון|ישי אלמקייס|בשל המחסור בחדרי אירוח: מפונים שלא יתארחו במלון יקבלו "דמי כלכלה"|news/685079|22 באוקטובר 2023}}}} התאחדות המלונות מסרה שכל בתי המלון פתחו את שעריהם למפונים, למעט המלונות שבבעלות [[אלפרד אקירוב]].{{הערה|{{ynet|איריס ליפשיץ-קליגר|התאחדות המלונות נגד אלפרד אקירוב: "סגר את שערי מלונותיו ולא סייע בקליטת מפונים"|vacation/flights/article/b1ij6c8zt|25 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
[[קובץ:SoI-War 23-10-29 IDF 08-01.webm|300px|ממוזער|הרמטכ"ל בשיחה עם לוחמי חיל התותחנים לפני כניסה לעזה, 29 באוקטובר]]<br />
<br />
===יעדי המלחמה===<br />
<br />
ב-16 באוקטובר פורסם כי קבינט המלחמה אישר ארבע מטרות למלחמה:{{הערה|{{בחדרי חרדים|קובי עוזיאלי|קבינט המלחמה אישר ארבע מטרות למלחמה|1605946|16 באוקטובר 2023}}}}<br />
* מיטוט שלטון חמאס והשמדת יכולתו הצבאית<br />
* הסרת איום הטרור מהרצועה על ישראל<br />
* מאמץ מרבי לפתרון סוגיית בני הערובה<br />
* הגנה על גבולות המדינה ואזרחיה<br />
<br />
ב-7 בנובמבר אמר שר הביטחון גלנט כי שלושת יעדיה העיקריים של המלחמה הם:{{הערה|{{כיכר השבת|קובי אטינגר|שר הביטחון גלנט בפתח הדיון החסוי: "המלחמה תימשך זמן רב, אלו שלושת היעדים העיקרים"|security-news/s3qx31|7 בנובמבר 2023}}}}<br />
* ארגון חמאס יחדל מלהתקיים כמסגרת צבאית ושלטונית בעזה<br />
* לא יהיה איום ביטחוני מעזה על אזרחי ישראל<br />
* לצה"ל יהיה חופש פעולה מלא ללא מגבלות על הפעלת הכוח<br />
<br />
כחודש לאחר תחילת המלחמה, אמר ראש הממשלה נתניהו כי לאחר המלחמה האחריות הביטחונית הכוללת על המתנהל ברצועה תהיה ביד ישראל, למשך תקופת זמן בלתי מוגבלת.{{הערה|{{מקור ראשון||שליטה ברצועה, גורל החטופים ועוד: מה אמר נתניהו בריאיון לאי.בי.אס|news/693127|07 בנובמבר 2023}}}} בראיון אחר, אמר ראש הממשלה כי הרצועה "מפורזת ותחת ממשלה אזרחית, אך יידרש כוח מהימן שייכנס ויהרוג את הרוצחים כך שלא תופיע ישות כמו חמאס".{{הערה|{{ynet||נתניהו ל"פוקס ניוז": סינוואר עדיין בעזה, ונגיע אליו|news/article/ryx6v11sm6|10 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין||נתניהו ל"פוקס ניוז": "אין לישראל כוונה לשלוט ברצועה"|news/israel/Article-1051171|10 בנובמבר 2023}}}} לראשי הרשויות בנגב המערבי אמר כי צה"ל ימשיך להחזיק ברצועת עזה גם אחרי המלחמה לתקופה מסוימת ושאחרי חיסול חמאס תהיה שליטה ביטחונית ישראלית כוללת על רצועת עזה, כולל פירוז מלא.{{הערה|{{וואלה!|יניר יגנה, טל שלו|נתניהו לראשי הרשויות בעוטף: "צה"ל יחזיק ברצועה גם אחרי המלחמה"|3621754|10 בנובמבר 2023}}}} ב-11 בנובמבר במסיבת עיתונאים הביע התנגדות לאפשרות שהרשות הפלסטינית תשלוט אזרחית ברצועה במענה לשאלה בנושא בלי לציין את שמה.{{הערה|{{וואלה!||נתניהו: ישראל תשלוט בעזה כל זמן שצריך, נמשיך ולא נעצור עד לניצחון|3621787|8 בנובמבר 2023}}}} במענה לשאלה בדבר אפשרות להחזרת ההתיישבות היהודית לרצועה בצורה זו או אחרת, התנגד ואמר שאינו רואה בכך כיעד ריאליסטי.{{הערה|{{יוטיוב|nHlXaQ9x7H0|שם=שידור חי: ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט והשר גנץ מקיימים מסיבת עיתונאים|אורך=39:25|ערוץ=IsraeliPM}}}}<br />
<br />
==פינוי צפון רצועת עזה==<br />
{{ערך מורחב|פינוי צפון רצועת עזה במלחמת חרבות ברזל}}<br />
{{להשלים|נושא=ישראל|נושא2=צבא וביטחון}}<br />
<br />
==מהלך הלחימה ברצועת עזה==<br />
{{ערך מורחב|הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל}}<br />
<!-- מקורות יש בשפע בערך המורחב, אנא בדקו שם לפני שתוסיפו את {{תב|מקור}}. --><br />
<!-- עדכונים יומיים יש לבצע בערך המורחב, כאן זה סיכום הלחימה ויש לעדכן רק אירועים חשובים. --><br />
[[קובץ:SoI-War_23-10-08_IDF_01-1.webm|ממוזער|270px|תקיפת אתרי שיגור רקטות ומפקדות ברצועת עזה, וסיכול חדירות מהים והיבשה]]<br />
[[קובץ:SoI-War 23-10-07 IDF 07-01.jpg|שמאל|ממוזער|270px|חיילי צה"ל ב-7 באוקטובר]]<br />
<br />
השלב הראשון של פעילות צה"ל ברצועת עזה, שהחל ב-7 באקטובר, הסתיים ב-27 באוקטובר והוא כלל הריגה של מאות מחבלים בשטח ישראל, טיהור{{ביאור|שם=טיהור}} עורף ישראל ממחבלים, יציבות קו הגבול והתקפה מהאוויר ומהקרקע של יעדי טרור ברצועת עזה. השלב השני היה תמרון קרקעי בשילוב אש מהאוויר, מהקרקע ומהים.{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|גורם ביטחוני בכיר: חמאס משגר פחות רקטות בגלל הלחץ הצבאי|3620714|6 בנובמבר 2023}}}}<br />
<br />
===7 באוקטובר, היום הראשון למלחמה===<br />
כשעה לאחר תחילת מתקפת הפתע, הנחה [[דובר צה"ל]] את תושבי הדרום והמרכז להימצא בסמוך למרחבים מוגנים, וב[[עוטף עזה]] בתוך המרחבים המוגנים. כשעתיים לאחר תחילת המתקפה החל צה"ל לתקוף ברצועת עזה.{{הערה|{{ynet||צה"ל תוקף מטרות חמאס ברצועה, מטחי הרקטות מעזה נמשכים|news/article/b1l9qd0lt|7 באוקטובר 2023}}}} [[שר הביטחון]] [[יואב גלנט]] אישר גיוס [[מילואים]] נרחב, והכריז על [[מצב מיוחד בעורף]] ברדיוס של עד 80 קילומטרים מגבול רצועת עזה.<br />
<br />
[[כיתת כוננות|כיתות הכוננות]] בקיבוצים שהגנו על ביתם היו הקו הראשון מול המחבלים, הם בלמו גלים של מחבלים ורבים שילמו בחייהם.{{הערה|{{ynet|מתן צורי|המחבלים הסתערו, חברי כיתות הכוננות נלחמו על הבית: כל הקרבות ההירואיים|news/article/yokra13627562|11 באוקטובר 2023}}}} [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] ו[[משטרת ישראל]] פעלו לטיהור [[עוטף עזה]] מ[[טרור פלסטיני|מחבלים]]. לוחמי ה[[ימ"מ]] הוקפצו לזירות האירוע ונלחמו בחוליות הטרור ב[[עיר|ערים]] וביישובים, והרגו כ-200 מחבלים.{{הערה|{{ישראל היום|איציק סבן|קצין בכיר: לוחמי הימ"מ חיסלו 200 מחבלים; תשעה לוחמים נהרגו ו-35 נפצעו|news/defense/article/14709216|14 באוקטובר 2023}}}} [[יחידות מובחרות בצה"ל]] בהן [[סיירת מטכ"ל]], [[שייטת 13]], [[יחידת שלדג]] ו[[חטיבת עוז]] הוזנקו אף הן וניהלו קרבות קשים עם המחבלים.{{הערה|{{יוטיוב|qL1qomK5V9Y|שם=מחיר הדמים של היחידות המיוחדות שהיו בקו הראשון של הלחימה|אורך=05:47|ערוץ=[[כאן חדשות]]|תאריך=10 באוקטובר 2023}}}} [[שוטר]]י [[משטרת ישראל]] ו[[משמר הגבול]] הרגו 356 מחבלים.{{הערה|{{עכשיו 14|עכשיו 14 צבא וביטחון|והיד עוד נטויה: 356 מחבלים חוסלו בידי שוטרי ולוחמי המשטרה|והיד-עוד-נטויה-356-מחבלים-חוסלו-בידי-שוטר|10 באוקטובר 2023}}}} מרבית המחבלים שנותרו בשטח ישראל נהרגו או נלכדו.<br />
<br />
בערב הראשון ללחימה שחרר צה"ל את [[מפקדה|מפקדת]] [[אוגדת עזה]], לאחר קרבות קשים.{{הערה|{{ynet|יואב זייתון|בני ערובה באופקים ובארי, הושגה שליטה על מפקדת האוגדה אחרי קרבות קשים|news/article/bjd11f11bt|{{כ}}7 באוקטובר 2023}}}} [[חיל האוויר הישראלי]] [[הפצצה אסטרטגית|הפציץ]] ברצועת עזה ובין היתר החריב מהאוויר את "מגדל פלסטין"{{הערה|{{ynet|עינב חלבי, יואב זיתון|צה"ל הפיל את "מגדל פלסטין" בלב עזה, חמאס הגיב במטחים כבדים על ת"א|news/article/sja00x11111t|7 באוקטובר 2023}}}} לאחר הפעלת [[הקש בגג|נוהל הקש בגג]], מאחר שבבניין גרו אזרחים, בנוסף לתשתיות הטרור של ה[[חמאס]], שהשתמש בהם כ[[מגן אנושי]]. [[חיל הים]] הרג עשרות מחבלים שחדרו לישראל ב[[סירה|סירות]] דרך ה[[ים]].{{הערה|{{יוטיוב|cl_tXuASh4k|שם=שומרי הסף של קו המים: חיל הים פועל בנחישות מול נסיונות החדירה|אורך=03:27|ערוץ=כאן {{!}} חדשות - תאגיד השידור הישראלי}}}} בבוקר היום השני למלחמה הודיע [[דובר צה"ל]] שהצבא תקף עד אותו זמן 426 מטרות ברחבי הרצועה, הרג מאות מחבלים ולקח עשרות [[שבוי]]ים.{{הערה|שם=ת426|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|דובר צה"ל: "תקפנו 426 מטרות עד כה, מאות מחבלים חוסלו ועוד עשרות שבויים"|3614404|8 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
בערב 7 באוקטובר חתם [[שר האנרגיה]] [[ישראל כ"ץ (הליכוד)|ישראל כ"ץ]] על צו המורה להפסיק את אספקת ה[[חשמל]] לרצועת עזה.{{הערה|{{מעריב אונליין|אנה ברסקי|שר האנרגיה ישראל כ"ץ חתם על צו המנחה את חברת החשמל להפסיק את אספקת החשמל לרצועת עזה|breaking-news/Article-1043279|7 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
===המשך השבוע הראשון ללחימה (8–13 באוקטובר)===<br />
בימים שלאחר 7 באוקטובר נמשכו בעצימות נמוכה הקרבות עם שארית המחבלים שנותרו בשטחי העוטף. [[מזכיר ההגנה של ארצות הברית]], [[לויד אוסטין]], הודיע ש[[ארצות הברית]] שולחת את [[נושאת מטוסים|נושאת המטוסים]] [[ג'רלד פורד (CVN-78)]] לחופי ישראל, כדי להפגין תמיכה בישראל ולהרתיע את אויביה.<br />
<br />
במקביל [[חיל האוויר הישראלי]] הגביר את ההפצצות על תשתיות טרור של [[חמאס]] ו[[גא"פ]] ברצועת עזה. [[חיל הים הישראלי]] תקף מטרות באזור החוף ומפקדות של הקומנדו הימי של חמאס. בצוהרי היום השלישי למלחמה ניתקה ישראל את [[משבר המים ברצועת עזה|אספקת המים לרצועת עזה]], ונאסרה כניסת דלק ומזון וסיוע הומניטרי.<br />
בלילה שבין 9 ל-10 באוקטובר [[כלי טיס]] של [[צה"ל]] ביצעו [[סיכול ממוקד]] ב[[זכריא אבו מעמר]], בכיר ב[[הלשכה המדינית של חמאס|לשכה המדינית של חמאס]] שהיה אחראי קשרי חוץ, וב[[ג'ואד אבו שמאלה]], שר הכלכלה של חמאס שהיה אחראי על מימון טרור והכווין פיגועים.<br />
<br />
ב-11 באוקטובר ביצע צה"ל [[סיכול ממוקד]] במחבל מוסטפא שהין, שביצע מעשי טבח וזוועות והעלה תיעוד שלהם ל[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]].{{הערה|שם=הצהרת-דובר-צהל-12-באוקטובר-בוקר|{{יוטיוב|2Kdf_Y7Fw3o|שם=הצהרת דובר צה"ל|אורך=17:03|ערוץ=הפצות צה"ל|תאריך=12 באוקטובר 2023, 11:00}}}} ב-12 באוקטובר ביצע צה"ל [[סיכול ממוקד]] ב[[מוחמד אבו שמאלה]], בכיר בקומנדו הימי של חמאס.{{הערה|שם=הצהרת-דובר-צהל-12-באוקטובר-בוקר}} ביום זה אישרה [[הכנסת]] את הקמת [[ממשלת_ישראל_השלושים_ושבע#מלחמת_חרבות_ברזל|ממשלת החירום]] עם סיעת [[המחנה הממלכתי]]{{הערה|{{כיכר השבת|חזקי שטרן|הכנסת אישרה את הקמת ממשלת החירום; 4 ח"כים התנגדו|political-news/s2fd5w|12 באוקטובר 2023}}}} והוקם "קבינט המלחמה".<br />
<br />
ב-13 באוקטובר צה"ל הודיע ל[[או"ם]], ולתושבי הרצועה באמצעות כרוזים בערבית, כי על כ-1.1 מיליון איש המתגוררים ב[[עזה]] וצפון הרצועה להתפנות דרומה בתוך 24 שעות, וכי תושבים שלא יתפנו יהיו בסכנת פגיעה.<br />
<br />
בסביבות 15:00 שיגרו המחבלים מעזה [[רקטת קרקע-קרקע]] כבדה וארוכת טווח מדגם [[עיאש 250]] אל עבר [[מחוז הצפון]], והיא יורטה בהצלחה על ידי [[קלע דוד]].{{הערה|{{ynet|כתבי ynet|השיגור לטווח הגדול אי פעם מעזה: קלע דוד יירטה רקטה בגליל, שריפה במפעל|news/article/skqdbhlza|13 באוקטובר 2023}}}} בנוסף, ביצע צה"ל פשיטות ברצועה בכדי לנסות לגייס מידע על מיקום בני הערובה{{הערה|{{ynet|רון בן ישי|פשיטת צה"ל בשטח הרצועה: נאספו גופות נעדרים, אחרי שזוהו מהאוויר|news/article/synxhwd11p|13 באוקטובר 2023}}}} ואיסוף גופות של הנרצחים.{{הערה|{{ynet|רון בן ישי|פשיטת צה"ל בשטח הרצועה: נאספו גופות נעדרים, אחרי שזוהו מהאוויר|news/article/synxhwd11p|14 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
===השבוע השני ללחימה (14–20 באוקטובר)===<br />
[[קובץ:כוחות צהל מתכוננים לכניסה לעזה צילום יואב קרן.jpg|250px|ממוזער|שמאל|כוחות צה"ל מתכוננים לכניסה לעזה, 16 באוקטובר]]<br />
<br />
בליל שבת תקף צה"ל את מפקדת המערך האווירי של חמאס. בתקיפה נהרג [[מראד אבו מראד]], מפקד המערך האווירי בעזה, שלקח חלק גדול והכווין מחבלים בטבח ביום שבת. בצהריים [[כלי טיס]] של צה"ל, בהכוונה מודיעינית של [[שב"כ]] ו[[אמ"ן]], ביצעו [[סיכול ממוקד]] והרגו את [[עלי קאדי]], מפקד בכוח הנוח'בה, שפיקד על פשיטת טרור על יישובי עוטף עזה.<br />
<br />
בליל 15 באוקטובר ביצע צה"ל [[סיכול ממוקד]] והרג את [[בילאל אל-קדרה]], מפקד כוח [[נוח'בה]] בגדוד דרום ח'אן יונס, שהיה אחראי על [[הטבח בנירים]] ו[[הטבח בניר עוז|ניר עוז]].{{הערה|{{יוטיוב|R3C7p1TsEkg|שם=דובר צה"ל: "חיסלנו בכיר בחמאס שהיה אחראי על הפשיטה בניר עם ואנחנו בכוננות גבוהה בכל הגזרות"|אורך=09:39|ערוץ=[[עכשיו 14]]|תאריך=15 באוקטובר 2023, 11:00}}}} באותו יום, בסיוע ה[[שב"כ]], נהרג ב[[סיכול ממוקד]] [[מעתז עיד]], מפקד המחוז הדרומי בביטחון הלאומי של חמאס. חיל האוויר תקף מטרות בדרום הרצועה, בפרט ב[[ח'אן יונס]] וב[[רפיח]].<br />
<br />
ב-16 באוקטובר נהרגו ראש המודיעין הכללי של חמאס ב[[ח'אן יונס]] ו[[אוסאמה מזיני]], ראש מועצת השורא של חמאס ברצועה. אחר הצהריים שיגרו המחבלים רקטות לאזור [[ירושלים]], [[הרי ירושלים]], [[גוש דן]] ו[[השרון]] בשני מטחים מרוכזים. באופן תקדימי [[מזכיר המדינה של ארצות הברית]], [[אנתוני בלינקן]], השתתף בקבינט המלחמה המצומצם של [[ממשלת ישראל]].<br />
<br />
ב-17 באוקטובר [[מטוס קרב]] של [[חיל האוויר הישראלי]], בסיוע ה[[שב"כ]], ביצע [[סיכול ממוקד]] והרג את [[איימן נופל]], מפקד חטיבת מרכז הרצועה, אשר הכווין מתקפות טרור נגד כוחות הביטחון וריכוזי אוכלוסייה אזרחית.<br />
<br />
ב-18 באוקטובר [[צה"ל]] ו[[שב"כ]] הרגו ב[[סיכול ממוקד]] את מחמד אלואדיה, מפקד מערך ה[[טיל נגד טנקים|נ"ט]] של חטיבת העיר עזה בחמאס, ואת אכרם חיג'אז, סוחר אמצעי לחימה, סוחר בכספי טרור ומכווין פיגועים בישראל ופעיל במערך הימי של חמאס.<br />
<br />
ביום זה ערך [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ו ביידן]] ביקור תמיכה והזדהות עם ישראל.<br />
<br />
ב-19 באוקטובר [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] של צה"ל ביצעו [[סיכול ממוקד]] של ראפת חרב חוסיין אבו הילאל, ראש הזרוע הצבאית של ארגון הטרור "[[ועדות ההתנגדות העממית]]" ב[[רפיח]]. כמו כן, סוכל [[ג'יהאד מוחיסן]], מפקד כוחות הביטחון הלאומי בעזה, ששימש כמעין מפכ"ל משטרה מטעם חמאס.<br />
<br />
ב-20 באוקטובר הרג צה"ל ב[[סיכול ממוקד]] את מחמוד צביח, בכיר בארגון הטרור חמאס ששימש כ[[מהנדס]] בכיר וראש יחידה במחלקת הפרויקטים והפיתוח במטה הייצור של הארגון. אחרי כניסת ה[[שבת]] שחרר חמאס שתי [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|חטופות]] [[אמריקאים|אמריקאיות]] והן הועברו ל[[מצרים]] ומשם ל[[ישראל]].<br />
<br />
====הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי====<br />
{{הפניה לערך מורחב|הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי}}<br />
בשעה 19:10 דיווחו מקורות ב[[רצועת עזה]] על [[פיצוץ]] ב[[בית חולים]] בעזה. מקורות פלסטינים רשמיים טענו כי בפיצוץ נהרגו קרוב ל-500 אנשים, ו[[חמאס]] האשים את ישראל בתקיפה אווירית של בית החולים. טענות אלה דווחו באמצעי התקשורת הבינלאומיים ללא פקפוק או הטלת אף ספק. רק זמן רב מאוחר יותר הועלו סימני שאלה והכותרות השתנו, משהתברר שגרסת חמאס אינה עומדת במבחן הביקורת. לאחר שעתיים מן האירוע הודיע [[דובר צה"ל]] שתחקיר של צה"ל העלה כי ארגון [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] שיגר מטח רקטות שעבר בסביבת בית החולים, אשר אחת מהן נפלה והתפוצצה בבית החולים. בהמשך התברר שגרסת דובר צה"ל היא הנכונה. בנוסף התברר שחמאס ניפח את מספר ההרוגים, ובפיצוץ עצמו – שאירע במגרש החניה ליד בית החולים – נהרגו הרבה פחות מ-500 פלסטינים. פרסום הגרסה המקורית והשקרית של המקרה, לפיה צה"ל הוא האחראי לפיצוץ, גרר תגובות נזעמות במדינות רבות כמו [[ירדן]], [[לבנון]], [[עיראק]], [[תוניסיה]], [[מצרים]] ועוד. בעקבות הדיווח השגוי ב-[[BBC]] קהילת [[יהדות בריטניה]], [[ראש ממשלת בריטניה]] [[רישי סונאק]] וכן גורמים פרו-ישראליים מתחו ביקורת חריפה על הסיקור השגוי והמוטה של התקרית ועל כך ש-BBC מסרב להגדיר את חמאס כ[[ארגון טרור]]. בעקבות הלחץ ה-BBC התנצל והודיע שחמאס יוגדר כ"מי שבריטניה מגדירה כארגון טרור".<br />
<br />
===השבוע השלישי ללחימה (21–27 באוקטובר)===<br />
[[קובץ:SoI-War 23-10-27 IDF 07-01.webm|280px|ממוזער|מיפוי נוכחות חמאס בבית החולים שיפא]]<br />
<br />
ב-21 באוקטובר נהרג בכיר חמאס [[טלאל אל-הינדי]] בהפצצה על ביתו.<br />
<br />
ב-22 באוקטובר [[מטוס קרב]] הרג ב[[סיכול ממוקד]] את מחמד קטאמש, סגן מפקד המערך הארטילרי של כל רצועת עזה.<br />
<br />
ב-23 באוקטובר צה"ל והשב"כ חיסלו את ראש מערך הנ"ט בצפון הרצועה של ארגון הטרור חמאס, איברהים אלסחאר.{{הערה|{{ynet||צה"ל: חיסלנו את ראש מערך הנ"ט של חמאס ששיגר את הטיל שהרג את סמ"ר עומר טביב|news/article/hy4d5q4f6|23 באוקטובר 2023}}}} צה"ל השתמש גם ב[[פצצה חודרת בונקרים|פצצות חודרות בונקרים]] לצורך פגיעה בנכסים התת-קרקעיים של חמאס. בלילה שחרר חמאס שתי חטופות נוספות בנות 80 ו-85, אותן חטף במהלך [[הטבח בניר עוז]], אך בעליהן נותרו בידי חמאס בעזה. לפי הדיווחים השחרור התאפשר בעקבות תיווך של [[מצרים]].<br />
<br />
ב-24 באוקטובר חיסל צה"ל את עבד אלרחמאן, סגן מפקד גדוד נוציראת, שהשתתף ב[[הטבח בבארי|טבח בקיבוץ בארי]], ח'ליל מחג׳ז, סגן מפקד גדוד שאטי, וח'ליל תתרי, סגן מפקד גדוד שיח רדואן.<br />
<br />
ב-25 באוקטובר צה"ל [[סיכול ממוקד|חיסל]] את תיסיר מבאשר, ששימש כמפקד גדוד גזרת צפון ח'אן יונס של חמאס ומילא תפקידים רבים בארגון הטרור, ביצע והכווין פיגועים רבים, והיה מקורב ל[[מוחמד דף]]. בהמשך היום [[חמאס]] שיגר [[רקטת קרקע-קרקע|רקטות קרקע-קרקע]] מדגמים [[R-160]] ו[[עיאש 250]] לעבר [[דלית אל-כרמל]] והעיר [[אילת]] בהתאמה. הרקטה בצפון התפוצצה באוויר, הרקטה לכיוון אילת נפלה בשטח פתוח באזור [[חבל אילות]].<br />
<br />
ב-26 באוקטובר כוח משולב של [[צה"ל]] בפיקוד [[חטיבת גבעתי]] שכלל לוחמי [[חיל רגלים|חי"ר]] על [[נגמ"ש מרכבה|נמ"ר]], [[טנק]]י [[טנק מרכבה סימן 4|מרכבה סימן 4מ]] ו[[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי D9 משוריינים]] ביצע [[פשיטה]] לילית וממוקדת בצפון רצועת עזה. בצהריים ביצע צה"ל [[סיכול ממוקד]] שבו חיסל את חסן אלעבדאדלה, מפקד מערך הירי הרקטי של צפון [[ח'אן יונס]] של ארגון הטרור חמאס. לפנות ערב חיסלו צה"ל והשב"כ את סגן ראש מחלקת ה[[מודיעין צבאי|מודיעין]] של חמאס, [[שאדי בארוד]]. בארוד תכנן עם [[יחיא סנוואר]] את מתקפת הטרור על העוטף. בערב חיסל צה"ל את צמרת [[גדוד]] דרג' תפאח של חמאס השייך לחטיבת העיר עזה ושפעיליו לקחו חלק משמעותי במתקפת הטרור על עוטף עזה. במהלך היום כוח קרבי משולב, כולל חי"ר ושריון, פרץ לתוך מרכז רצועת עזה, הכין את תוואי השטח וחיסל מחבלים בפשיטה נוספת. במהלך הפשיטה כוחות ארטילריה וחיל האוויר ריכזו את התקיפות שלהם על שכונות [[שיח' רדואן]] ו[[שג'אעיה]].<br />
<br />
בלילה שבין 26 ל-27 באוקטובר נהרג ב[[סיכול ממוקד]] מדחת מבאשר, מפקד גדוד מערב ח'אן יונס בארגון הטרור חמאס, שלקח חלק בפיגועי צליפה ומטענים גדולים לעבר כוחות צה"ל ולעבר יישובי ישראל. במהלך הלילה ביצעו כוחות חי"ר, הנדסה ושריון של [[עוצבת געש]] פשיטה במרכז רצועת עזה ותקפו מטרות של חמאס בשכונת [[שג'אעיה]]. [[שייטת 13]] ביצעה פשיטה מהים על דרום רצועת עזה והשמידה תשתיות טרור של חמאס ושל הכוח הימי שלו.<br />
<br />
====חשיפת מטה החמאס מתחת לבית החולים שיפא====<br />
{{הפניה לערך מורחב|ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל#חשיפת מטה החמאס מתחת לבית החולים שיפא}}<br />
בתדרוך ל[[אמצעי התקשורת|תקשורת]] הזרה חשף [[דובר צה"ל]] [[דניאל הגרי]] [[מודיעין צבאי|מידע מודיעיני]] שמוכיח ש[[חמאס]] מיקם את [[מפקדה|המפקדה הראשית]] שלו, מקלטים לבכירי הארגון, [[מנהרות לחימה ברצועת עזה|רשת מנהרות טרור]] ותשתיות [[טרור]] נוספות מתחת ל[[בית החולים שיפא]] שבלב [[עזה]] במטרה להשתמש בבית החולים כ[[מגן אנושי]] ולמנוע תקיפות של צה"ל על תשתיות הטרור ובכירי חמאס.{{הערה|{{אתר צה"ל||מפקדת טרור של חמאס ממוקמת מתחת לביה"ח המרכזי בעזה. ההוכחות|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/מלחמה-דובר-צהל-חשף-מפקדת-הטרור-המרכזית-של-חמאס-עזה-בית-חולים-שיפאא-הקלטות-מודיעין//|27 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
===השבוע הרביעי ללחימה (28 באוקטובר–3 בנובמבר)===<br />
<br />
הפעילות הקרקעית של צה"ל ברצועת עזה הורחבה במהלך השבוע, וכללה כוחות [[חיל הרגלים|חי"ר]], [[חיל השריון|שריון]] ו[[חיל ההנדסה הקרבית|הנדסה]] עם חיפוי אווירי. הכוחות הכינו את השטח לכניסה קרקעית גדולה, תקפו מטרות טרור ועמדות נ"ט, והרגו עשרות מחבלים.{{הערה|{{mako|ניר דבורי|הורחבה הפעילות הקרקעית, עשרות מחבלים חוסלו {{!}} פעילות צה"ל ברצועה במהלך הלילה|811ad6c5bb47b81027|news-military/6361323ddea5a810|28 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{יוטיוב|KNZ4BpsQPJM|שם=הרחבת הפעילות הקרקעית ברצועת עזה {{!}} את"צ|אורך=00:52|ערוץ=הפצות צה"ל}},{{ש}}{{יוטיוב|BFUfz3VE15I|שם=הרחבת הפעילות הקרקעית ברצועת עזה {{!}} את"צ|אורך=00:46|ערוץ=הפצות צה"ל}}}}{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|הכניסה הקרקעית: צה"ל ממשיך להתקדם ברצועת עזה|news/article/sjkpdkimp|28 באוקטובר 2023}}}} הפעילות העמיקה ולפי פרסומים פלסטיניים ובתקשורת הערבית, צה"ל היה בשכונות החיצוניות של צפון הרצועה [[פרוור|ובפרברי]] העיר [[עזה]].{{הערה|{{ynet|רון בן ישי|זו פעולה מהסוג שלא הכרנו. החטופים בעדיפות ראשונה|news/article/sy9m0xcga|28 באוקטובר 2023}}}} בחצות, [[29 באוקטובר]], חצו כוחות [[עוצבת חצי האש]], שפעלה תחת [[עוצבת סיני]], את גדר הגבול ותקפו את מרחב [[בית חאנון]].{{הערה|{{אתר צה"ל||פעילות חטיבת המילואים 551 במרחב בית חאנון|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/חטיבה-551-חטיבת-מילואים-קומנדו-צנחנים-פעילות-ברצועה-רצועת-עזה-בית-חאנון|11 בנובמבר 2023}}}}<br />
<br />
[[קובץ:SoI-War 23-10-29 IDF 10.webm|250px|ממוזער|עדכון דובר צה"ל לתקשורת ביום 29 באוקטובר]]<br />
[[קובץ:IDF D9R bulldozer - Swords of Iron - 2023-10-31.jpg|ממוזער|250px|[[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי D9 משוריינים]] [[פריצת ציר|פורצים ציר]] ב[[רצועת עזה]], 31 באוקטובר 2023.]]<br />
ב-[[28 באוקטובר]] הודיעו [[דובר צה"ל]] ודוברות [[שב"כ]] בהודעה משותפת כי נהרג ראש המערך האווירי של [[חמאס]] אשר לקח חלק בתכנון ובהוצאה לפועל של [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|הטבח ביישובי עוטף עזה]], [[עצאם אבו רכבה]]. נהרג גם מפקד הכוח הימי של חטיבת עזה בחמאס, שפיקד על ניסיון החדירה הימי למרחב [[זיקים]] כמה ימים קודם, ראתב אבו צהיבאן.{{הערה|{{mako||היום ה-22 למלחמה {{!}} צה"ל תקף תשתית חיזבאללה בלבנון, חוסל ראש המערך האווירי של חמאס|66081de49037b81026|news-military/6361323ddea5a810|28 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
ב-[[29 באוקטובר]] סיכלו לוחמי [[חיל השריון|שריון]] ב[[מילואים]] ניסיון חדירה של חוליית מחבלים מכוח ה[[נוח'בה]] של חמאס לתוך ישראל. המחבלים חדרו דרך [[מעבר ארז]] ונבדק אם השתמשו לשם כך בפיר מנהרה. בחילופי האש נהרגו ארבעה מחבלים.{{הערה|{{ynet||הקרב במעבר ארז: לוחמי מילואים חיסלו לפחות 4 מחבלים של יחידת נוחבה, ללא נפגעים|news/article/hk11ohe3za|29 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
בלילה שבין 29 ל-30 באוקטובר, בפעולה קרקעית של [[צה"ל]] וה[[שב"כ]] כחלק ממבצע "ראשית האור", שוחררה [[תצפיתנית]] מבסיס נחל עוז שנחטפה על ידי ה[[חמאס]].{{הערה|{{ynet|כתבי ynet|חיילת שנחטפה שוחררה במבצע דרמטי בתוך רצועת עזה|news/article/hyznfiafa#autoplay|30 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
גם במהלך שבוע זה נמשך ירי הרקטות מרצועת עזה אל עבר [[עוטף עזה]], [[חבל לכיש]], [[באר שבע]], [[הפזורה הבדואית]], [[דימונה]], [[השפלה]], [[גוש דן]], [[השרון]] ואזור [[השומרון]], [[ירושלים]] ו[[גוש עציון]] במספר מטח מרוכז מדי יום ולעיתים פעם בכמה ימים. רוב הרקטות יורטו אך חלקן נפלו ב[[ערי ישראל]] וגרמו לנזק ולפצועים.<br />
<br />
ב-31 באוקטובר הודיע דובר צה"ל כי הכוחות בפיקוד חטיבת גבעתי השתלטו על מעוז צבאי של החמאס במערב [[ג'באליה]] שבצפון הרצועה. בנוסף, צה"ל ושב"כ חיסלו את מפקד גדוד מרכז ג'באליה אברהים ביארי, שהיה ממובילי מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר.{{הערה|{{כאן|גל שדה,רועי שרון ואיתי בלומנטל|צה"ל על האירוע בג'באליה: בפעולה קרסה תשתית של חמאס מתחת למבנים|590133|31 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
צה"ל הרחיב את התמרון הקרקעי, והקיף מדרום את העיר עזה, עם צוותי קרב חטיבתיים, משולבים בשריון, חי"ר והנדסה, וזאת בצמוד לטייסות קרב, כטמ"מים חמושים וארטילריה מתותחים. הכוחות נעו בקצבים שונים, כאשר אלה שתוקפים מצפון–מערב הגיעו ל[[שאטי|מחנה הפליטים שאטי]], הצמוד לחוף עזה, והכוחות המכתרים את עזה מדרום הגיעו ללב שכונות [[זייתון]] ו[[אל-פורקאן|אל פורקאן]]. בעיר שאוכלוסייתה הוערכה כ-1.2 מיליון איש כולל בפרבריה הצמודים, נותרו לפי הערכות הצבא מאות אלפים בודדים של תושבים שלא התפנו.{{הערה|שם=ynet0ma|{{ynet|יואב זיתון|ניזונים ממנות קרב, ישנים בטנקים: האגרוף הקרקעי במעוזי חמאס ברצועה|news/article/sj8cva0ma|1 בנובמבר 2023}}}}<br />
<br />
צה"ל הודיע על השלמת כיתור העיר מדרום ב-2 בנובמבר.{{הערה|{{ישראל היום|כתבי ישראל היום|היום ה-27 למלחמה: תקיפות נרחבות ברצועה; דובר צה"ל: "כיתור העיר עזה הושלם"|news/defense/article/14777726|2 בנובמבר 2023}}}}<br />
<br />
===השבוע החמישי ללחימה (4–10 בנובמבר)===<br />
[[קובץ:IDF Forces Near Gaza Strip Yair.jpeg|ממוזער|כוחות שריון, חי"ר והנדסה של צה"ל סמוך לרצועת עזה, [[3 בנובמבר]] [[2023]]]]<br />
<br />
בתחילת השבוע, הושלם ביתור הרצועה לשני חלקים.{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|מחבל שיימלט, ייתקל באש כבדה: צה"ל על סף כיתור מוחלט של העיר עזה|3620643|5 בנובמבר 2023}}}} ב-6 בנובמבר דווח בהודעה משותפת ל[[דובר צה"ל]] ודוברות [[שב"כ]] כי נהרג מפקד גדוד דיר אל-בלח של [[חמאס]] בחטיבת מחנות המרכז, שלקח חלק בשילוח המחבלים ל[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|טבח ביישובי עוטף עזה]] ותכנן פיגועים נוספים לאחר המתקפה.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון, עינב חלבי|צה"ל חיסל מהאוויר מג"ד נוסף בחמאס: "תכנן פיגועים גם אחרי 7 באוקטובר" {{!}} תיעוד|news/article/h1300gduma|6 בנובמבר 2023}}}} ב-10 בנובמבר נפלו 4 מלוחמי גדוד 697 של [[עוצבת חצי האש]], ונפצעו 6 נוספים.{{הערה|{{ערוץ 7||חמישה לוחמי צה"ל נוספים נפלו בקרב, שישה חיילים נפצעו|619693|11 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|{{ynet|נחום ברנע|בבית חאנון לא נמצא אף אזרח, חי או מת. זה נראה כמו ברלין 45'|news/article/yokra13672259|12 בנובמבר 2023}}}}<br />
<br />
=== השבוע השישי ללחימה (11–17 בנובמבר) ===<br />
במהלך השבוע, צהל השלים את ההשתלטות על מחנה [[שאטי]]. לפני כן, השתלט על סמלי שלטון של חמאס, ונכסים צבאיים של הארגון.{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|לוחמי גולני פשטו על מפקדות ששימשו את חמאס לאימונים לקראת החדירה לישראל|3622522|14 בנובמבר 2023}}}} שר הביטחון אמר כי ישראל שלטה בכל התווך העילי והמרכזי בצפון הושלט ובמיוחד בעיר עזה.{{הערה|{{מעריב אונליין||גלנט מאשר: זה היעד הבא בהמשך הלחימה ברצועת עזה|news/israel/Article-1052239|14 בנובמבר 2023}}}} בהמשך אמר השר כי ישראל עברה שלב בתמרון.{{הערה|{{mako||היום ה-41 למלחמה {{!}} צה"ל איתר סמוך לשיפא את גופתה של יהודית וייס ז"ל שנחטפה מביתה|c79f8008015db81026|news-military/6361323ddea5a810|16 בנובמבר 2023}}}}<br />
<br />
ב-[[14 בנובמבר]] [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] ביצעו [[סיכול ממוקד]] שכלל תקיפת שתי [[מנהרות לחימה ברצועת עזה|מנהרות טרור]] בהן הסתתרו מחבלים בכירים ב[[חמאס]]. לפי [[דובר צה"ל]] מקומות המסתור ניזוקו קשות ובכירים שהסתתרו בהן נהרגו. ב-[[26 בנובמבר]] אישר חמאס שבתקיפות נהרגו לפחות 5 בכירים, בהם [[אחמד ע'נדור]] (מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בצפון הרצועה) ו[[איימן סיאם]] (ראש המערך הרקטי של חמאס).{{הערה|שם=סיכול-14-נובמבר-2023|{{ynet|עינב חלבי|מח"ט צפון הרצועה, ראש מערך הרקטות, ר"מ חמאס: הבכירים שהותקפו במנהרות|news/article/hyr00nlvep|17 בנובמבר 2023}},{{ש}}{{ynet|עינב חלבי|חמאס מודה בהודעה דרמטית: מח"ט צפון הרצועה וראש מערך הרקטות חוסלו|news/article/hkxfs9erp|26 בנובמבר 2023}},{{ש}}{{וואלה!|אמיר בוחבוט|בצה"ל מאשרים: חוסלו 5 מפקדים בכירים בחמאס, בהם מפקד חטיבת צפון הרצועה|3624915|26 בנובמבר 2023}}.}}<br />
<br />
=== השבוע השביעי למלחמה (18–23 בנובמבר) ===<br />
במהלך השבוע כוחות צה"ל נכנסו ל[[בית החולים שיפא]], מצאו שם [[בית החולים שיפא#מפקדת החמאס ושימוש לצורכי טרור|מנהרת טרור ואמל"ח רב]]. כוחות [[יהל"ם]], [[יחידת עוקץ]] ו[[יחידת שלדג]] סרקו את המנהרה וחשפו רשת מנהרות מסועפת שתוכננה לשהייה ארוכה. נמצאו גם חפצים שהיו שייכים ל[[החטיפה לרצועת עזה (מלחמת חרבות ברזל)|חטופים]]. הכוחות החרימו [[מצלמות אבטחה]] מבית החולים וחשפו צילומים של מחבלי חמאס חמושים מכניסים בכוח לבית החולים לפחות שני חטופים. [[עוצבת חצי האש]], שפעלה תחת [[עוצבת הפלדה]], לחמה ב[[בית לאהיא]], פגעה בפעילי חמאס ואיתרה והשמידה תשתיות ואמצעי לחימה של החמאס.<br />
<br />
כמו כן נהרגו לפחות תשעה חיילים.{{הבהרה|מתי?}}{{מקור}} כיתור מרחב ג'באליה הושלם.<br />
<br />
סרטוני ווידאו רבים מתוך הרצועה פורסמו ברשתות וגם סרטונים מתוך [[בית החולים שיפא]] שמראים את ההוכחות לכך שהיו חטופים בבית החולים וכי השתמשו בו למטרות [[טרור]].<br />
<br />
=== הפוגה בלחימה (24 בנובמבר–1 בדצמבר) ===<br />
ביום שישי [[24 בנובמבר]] בשעה 7:00 נכנסה לתוקפה [[ההפוגה במלחמת חרבות ברזל|הפוגה בלחימה]] שהתמשכה במשך כשבוע. בתמורה להפוגה, שחרור אסירים פלסטינים (ביחס של 3 לאחד), ואספקה הומניטרית לרצועת עזה, חמאס שחרר 81 אזרחים ישראלים, (בעיקר נשים וילדים), שנחטפו לרצועת עזה, בנוסף שחרר חמאס 24 אזרחים זרים נוספים שלא במסגרת העסקה וללא תמורה ידועה.<br />
<br />
החמאס הפר את תנאי ההפוגה מספר רב של פעמים, הופעלו מטעני חבלה כנגד חיילים ישראלים ששהו ברצועת עזה. ההפוגה הסתיימה לאחר שחמאס סירב להמשיך לשחרר נשים וילדים. <br />
<br />
=== השבוע התשיעי למלחמה (1 בדצמבר–הווה) ===<br />
ב-5:54 חידש חמאס את הירי לעוטף ובכך הפר את ההפוגה בלחימה שוב. צה"ל תקף בתגובה מטרות חמאס בצפון הרצועה וגם בחלקה הדרומי, בעיקר ב[[ח'אן יונס]], אולם רק לאחר שהסתיימה ההפוגה כמתוכנן בהסכם, בשעה 7:00 בבוקר, זאת למרות שהחמאס לא עמד בתנאי ההפוגה. הירי לעוטף התגבר בהדרגה עד לשעות הערב ואף נשמעו אזעקות בגוש דן, בשפלה ובאשדוד במטחים בשעות 17:00, 20:00 וגם ירי בשעה 21:00 על ידי הג'יהאד האסלאמי לעבר המועצה המקומית [[גן יבנה]], היישובים [[תקוע]] ו[[אליאב]] וגם לכיוון העוטף.<br />
<br />
לקראת השלב הבא במלחמה, פרסם צה"ל את מפת אזורי הפינוי ברצועת עזה: שטח הרצועה חולק לאזורים על פי החלוקה לשכונות המוכרות, כדי לאפשר לתושבי עזה להתמצא ולהבין את ההנחיות ולהתפנות ממקומות ספציפיים במידה וידרשו לכך כדי לשמור על ביטחונם.{{הערה|{{אתר צה"ל||צה"ל מפרסם את דרך ניהול תנועת האוכלוסייה בעזה לשם הגנתה בשלב הבא של המלחמה|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/הודעת-דובר-צהל-בערבית-לתושבי-רצועת-עזה-להתפנות-דרומה-מפה-אינטראקטיבית-חמאס-מלחמה/|1 בדצמבר 2023}}.}} למשל, צה"ל קרא לתושבים באזור [[ח'אן יונס]] להתפנות מערבה, ובצפון הרצועה להתפנות לאזורים הומניטריים.<br />
<br />
במהלך השבוע חיסל צה"ל את מפקד גדוד [[שג'אעיה]], ויסאם פרחאת, חשף את שאר מפקדי חמאס בשכונה וקרא להם להיכנע. בנוסף צה"ל חידש את הפעילות הקרקעית בצפון הרצועה. בדרום הרצועה, חיל האוויר הפציץ באופן כבד את האזור, במיוחד בח'אן יונס.<br />
<br />
בסוכנות הידיעות [[סוכנות הידיעות הצרפתית|AFP]] טענו כי בצהרי 4 בדצמבר כי עשרות [[טנק]]ים ו[[רכב קרבי משוריין|משוריינים צבאיים]] תועדו בעיירה בדרום הרצועה, צפונית לח'אן יונס.{{הערה|{{ynet||59 ימים למלחמה, ערב|blogs/Gazawar59eve|4 בדצמבר 2023}}}}<br />
<br />
בערב יום שני 4 בדצמבר לאחר ש[[פיקוד הדרום|מפקד פיקוד דרום]] וה[[ראש המטה הכללי|רמטכ"ל]] נכחו ב[[רצועת עזה]], החלו תקיפות מסיביות במיוחד בעיקר באזור [[ח'אן יונס]], התקיפות המסיביות ביותר שהיו באזור, [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] וחיל הרגלים הגיעו אל מעל ל-150 תקיפות בשעה וחצי. למחרת, צה"ל השלים את כיתור העיר ח'אן יונס. באמצעות תקיפות נרחבות החל הצבא לפעול בתוך העיר.{{הערה|{{mako|כתבי חדשות 12|היום ה-60 למלחמה {{!}} הותרו לפרסום שמות שני חללי צה"ל שנפלו ברצועה|b61510089c63c81027|news-military/6361323ddea5a810|5 בדצמבר 2023}}.}} הושלם גם כיתור [[ג'באליה]].{{הערה|{{חדשות 13||צה"ל פועל בעומק ח'אן יונס: "נמשיך לתקוף" {{!}} עדכונים שוטפים|item/news/politics/security/e4zi1-903834506/|5 בדצמבר 2023}}}}<br />
<br />
לוחמי חי"ר, הנדסה ושריון פעלו במרכז חאן יונס החל משעות הלילה בין שני לשלישי, כחלק מתחילתו של השלב השני של התמרון הקרקעי ברצועת עזה. הכוחות הגיעו לעיר שבמרכז הרצועה מכיוון צפון, מפרוזדור נצרים, שעליו שלטה אוגדה 36 מזה כחודש, מדרום לעיר עזה. בכך עקפו הלוחמים את מחנות הפליטים [[נוסיראת]] [[אל-בורייג'|אל בורייג']] ואת העיר [[דיר אל בלח]], בדרכם לחאן יונס.<br />
<br />
במקביל, באותו הלילה נכנסו הכוחות למקומות בצפון מזרח הרצועה: שכונת [[שג'אעיה]] בעיר עזה ולעיר [[ג'באליה]], כולל במחנה הפליטים הצפוף שבה.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|אלפי לוחמי צה"ל בלב חאן יונס ובמרכז שג'אעיה וג'באליה: החל השלב השני בתמרון הקרקעי|news/article/bk3vayhbt|5 בדצמבר 2023}}}} באותה העת, נלחמו ברצועה חמש [[אוגדה|אוגדות.]]{{הערה|{{mako|ניר דבורי|אחרי חודשיים של מלחמה: צה"ל ישחרר אלפי מילואימניקים הביתה|fbefe058b3b3c81026|news-military/6361323ddea5a810|5 בדצמבר 2023}}}}<br />
<br />
==לחימה בחזיתות נוספות==<br />
===החזית הצפונית===<br />
{{ערך מורחב|החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל}}<br />
[[קובץ:SoI-War_23-10-08_IDF_05.webm|ממוזער|270px|תקיפת תשתית טרור של [[חזבאללה]] ב[[הר דב]]{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט, אלי אשכנזי, גיא אלסטר|הסלמה גם בצפון: חיזבאללה תקף בהר דב, צה"ל הרס את אוהל המחלוקת|3614421|8 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ynet|כתבי ynet|רקטות נורו מדרום לבנון, צה"ל תקף בתגובה את אוהל חיזבאללה {{!}} תיעוד|news/article/rjiw0sj116|8 באוקטובר 2023}}}}]]<br />
[[קובץ:SoI-War 23-10-29 IDF 07-02.webm|270px|ממוזער|כוחות צה"ל בגבול הצפון, 29 באוקטובר]]<br />
<br />
כ-25 שעות לאחר תחילת המלחמה, נורו [[רקטה|רקטות]] מ[[דרום לבנון]] ל[[הר דב]]. [[מוצב]] [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] ניזוק, ללא נפגעים.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון, אלישע בן קימון, לירן תמרי, יאיר קראוס והדר עדי|רקטות נורו מדרום לבנון, צה"ל תקף בתגובה את אוהל חיזבאללה {{!}} תיעוד|news/article/rjiw0sj116|8 באוקטובר 2023}}}} צה"ל הגיב בהתקפה [[ארטילריה|ארטילרית]],{{הערה|{{ערוץ7||חזית חדשה בצפון: מחבלים ירו לעבר הר דב, צה"ל תקף בלבנון|615923|8 באוקטובר 2023}}}} ובהריסת [[אוהל]] של [[חזבאללה]] שנבנה בשטח ישראל.{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט, אלי אשכנזי, גיא אלסטר|הסלמה גם בצפון: חיזבאללה תקף בהר דב, צה"ל הרס את אוהל המחלוקת|3614421|8 באוקטובר 2023}}}} ניסיון של מחבלי חזבאללה להקים מחדש את האוהל הופסק בירי אזהרה.{{הערה|{{ynet|יאיר קראוס, הדר עדי|חיזבאללה ניסה להקים מחדש את האוהל בהר דב, צה"ל ביצע ירי הרחקה|news/article/s1yb001gbt|8 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
בתאריך [[20 באוקטובר]] 2023 חדר מחבל לשטח ישראל, ירה לעבר כוח [[צה"ל]] שפעל ביישוב [[מרגליות]], המחבל נמלט ומרדף ארוך התנהל אחריו.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://t.me/idf_telegram/7425|כותרת=צה"ל - הערוץ הרשמי|אתר=Telegram|תאריך_וידוא=2023-10-20}}}}<br />
<br />
בהמשך הלחימה בוצעו מספר פיגועי חדירה על ידי חזבאללה ו[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]], ומדי פעם שוגרו רקטות ו[[כטב"ם|כטב"מים]] מ[[לבנון]] ומ[[סוריה]]. עיקר המתקפות שביצע חזבאללה היה ירי [[טיל נ"ט|טילי נ"ט]] על [[יישוב]]ים ו[[אזרח (דיני מלחמה)|אזרחים]], ועל [[מוצב]]ים וכוחות צה"ל. צה"ל הגיב בירי [[ארטילריה|ארטילרי]] ובתקיפת עמדות חזבאללה באמצעות [[כלי טיס]] לרבות [[מסוק קרב|מסוקי קרב]] ו[[כלי טיס בלתי מאוישים בישראל|כטב"מים]].<br />
<br />
בתאריך [[24 באוקטובר]] 2023, שוגרו רקטות מ[[סוריה]] לעבר ישראל והופעלו אזעקות בדרום [[רמת הגולן]], צה"ל תקף בסוריה ונהרגו כ-11 אנשי [[צבא סוריה|צבא סורים]]. ב-[[25 באוקטובר]] שוגר מ[[לבנון]] [[טיל קרקע-אוויר]] אל עבר כלי טיס בלתי מאויש, הטיל יורט על ידי [[מערך ההגנה האווירית]].<br />
<br />
ב-[[9 בנובמבר]] [[חזבאללה]] בסוריה שיגר [[כטב"מ]] שחצה מ[[סוריה]] דרך [[ירדן]], תוך כדי שהוא לא מזוהה על ידי המערכות, חדר לישראל באזור דרום הערבה והתרסק על [[בית ספר|בית הספר]] צאלים ב[[אילת]] ללא התרעה. אף על פי שבבית הספר שהו 37 תלמידים, האירוע עבר ללא נפגעים מלבד מספר נפגעי חרדה.<br />
<br />
הלחימה נעצרה בעיקרה במקביל להפוגה בת השבוע בדרום. ב-[[1 בדצמבר]], התחדשה הלחימה במספר התרעות על חדירת כלי טיס עוין וירי רקטות ביישובים הסמוכים לגבול ובכמה מקרים גם רחוק יותר בגליל העליון החל מהשעה 16:30. במהלך היום חיסל חיל האוויר חוליית מחבלים שפעלה סמוך למושב [[זרעית]].<br />
<br />
בלחימה בצפון נהרגו {{אב-מחב|חיילים בלבנון}} [[חייל]]י צה"ל ו-{{אב-מחב|אזרחים בלבנון}} אזרחים. מנגד, כוחות צה"ל הרגו לפחות {{אב-מחב|חזבאללה}} מחבלי חזבאללה, {{אב-מחב|חמאס בלבנון}} מחבלי חמאס ו-{{אב-מחב|גאפ בלבנון}} מחבלי ג'יהאד אסלאמי.<br />
<br />
===זירת יהודה ושומרון===<br />
{{ערך מורחב|זירת יהודה ושומרון במלחמת חרבות ברזל}}<br />
ב-[[19 באוקטובר]] נהרג לוחם [[מג"ב]] במהלך [[העימות במחנה הפליטים נור א-שמס]] מפיצוץ [[מטען חבלה]]. בעימות נהרגו 13 מחבלים.<br />
<br />
מתחילת המלחמה ועד ל-[[4 בנובמבר]] כוחות צה"ל עצרו מעל {{אב-מחב|עצורים ביהודה ושומרון}} מבוקשים ברחבי אוגדת יהודה ושומרון וחטיבת הבקעה והעמקים, מעל 800 משוייכים לארגון הטרור חמאס.{{הערה|{{אתר צה"ל||נעצרו 46 מבוקשים, מתוכם 30 פעילים בחמאס|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/46-מבוקשים-חמאס-יהודה-ושומרון-טרור-פיקוד-מרכז-כוחות-ביטחון-צהל-שבכ-חיילים-מלחמה/|1 בנובמבר 2023}}}}<br />
<br />
צה"ל החמיר את הוראות הפתיחה באש להפרות הסדר, ואף הפעיל כטב"מ תקיפה ו[[מטוס קרב]].<br />
<br />
בלחימה באיו"ש נהרגו שלושה לוחמי כוחות הביטחון ו-{{אב-מחב|פלסטינים ביהודה ושומרון}} פלסטינים.<br />
<br />
ב-[[27 באוקטובר]] הוחלט על [[הריסת בתי מחבלים|הריסת בית]] בבעלות בכיר [[חמאס]] [[סאלח אל-עארורי]], בכפר [[עארורה]].{{הערה|{{ynet||נחתם צו להריסת ביתו ביו"ש של בכיר חמאס סאלח אל-עארורי|news/article/hynzpyygt|27 באוקטובר 2023}}}} צה"ל [[חבלה התקפית|פוצץ]] את ביתו בלילה שבין 30 ל-31 באוקטובר.{{הערה|{{ynet|אלישע בן קימון|אחרי ש"הפך למטה של השב"כ": צה"ל הרס את ביתו של סגן מנהיג חמאס|news/article/rj8jwk0z6|31 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
ב-[[3 בנובמבר]] פעל צה"ל ב[[ג'נין]] ונהרגו מספר מחבלים.{{הערה|שם=ה6|{{אתר צה"ל||צה"ל ושב"כ פועלים כנגד החמאס ברחבי יהודה ושומרון|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/איוש-מעצרים-חמאס-טרור-מפ-גנין-כפיל-סיכול-חרבות-ברזל-יהודה-ושומרון/|3 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|שם=ה6}}<br />
<br />
ב-[[6 בנובמבר]] כוח של ה[[ימ"מ]] חיסל ארבעה [[מחבל]]ים חמושים ב[[טול כרם]], בהם עז אלדין עוואד, מפקד [[הזרוע הצבאית של חמאס]] בטול כרם ומהראג' שחאדה, מפקד [[גדודי חללי אל-אקצא]] בטול כרם. החולייה חוסלה כשהייתה בדרכה לבצע [[פיגוע]]. החולייה הייתה מעורבת ב[[פיגוע ירי|פיגועי ירי]] רבים ב[[יהודה ושומרון]] ובנוסף פעלה לייצור [[מטען חבלה|מטעני חבלה]] ו[[רקטה|רקטות]] לצורכי טרור.{{הערה|{{ynet|אלישע בן קימון, עינב חלבי|כוח של הימ"מ חיסל ארבעה מחבלים בטול כרם: "היו בדרך לפיגוע"|news/article/bj2qu00uq6|6 בנובמבר 2023}},{{ש}}{{ישראל היום|דנה בן שמעון|תיעוד: פעילות כוחות הביטחון שהביאה לחיסול בכירי תשתית טרור ביו"ש|news/defense/article/14793907|6 בנובמבר 2023}}}}<br />
<br />
נרשמה עלייה בתקיפות מתנחלים נגד פלסטינים, כ-850 פלסטינים מכמה קהילות רועים בשטחי C גורשו בידי מתנחלים בחודש הראשון למלחמה, כאשר חלה עונת המסיק.{{הערה|{{שיחה מקומית|אורן זיו|"כמו נכבה שנייה": 800 פלסטינים ברחו מבתיהם מתחילת המלחמה|כמו-נכבה-שנייה-800-פלסטינים-ברחו-מבתיהם|2 בנובמבר 2023}}}} לפי פלסטינים, מתנחלים וחיילים מסוימים ניסו למנוע אותו ביהודה ושומרון.{{הערה|{{הארץ|הגר שיזף|בחסות המלחמה, מתנחלים וחיילים מנסים למנוע את המסיק הפלסטיני|0000018b-cd49-df9a-ab8b-dfc9129d0000|15 בנובמבר 2023}}}}<br />
<br />
במהלך המלחמה בוצעו [[מעצרי פלסטינים במהלך מלחמת חרבות ברזל|מעצרים של אלפי פלסטינים]] ביהודה ושומרון.<br />
<br />
===החזית התימנית===<br />
{{ערך מורחב|החזית התימנית במלחמת חרבות ברזל}}<br />
[[קובץ:SoI-War 23-11-01 IDF 15-01.jpg|270px|ממוזער|חיילי צה"ל בים האדום]]<br />
<br />
ה[[חות'ים]], [[ארגון טרור]] [[שיעה|שיעי]] השולט בצפון [[תימן]] ונתמך ו[[מימון|ממומן]] על ידי [[איראן]], ומשמש להם כשליח במלחמותיהם באזור, תקף את ישראל מספר פעמים במהלך המלחמה. החות'ים מצוידים בין השאר ב[[טיל קרקע-קרקע|טילי קרקע-קרקע]], [[רקטות ארטילריות]] ו[[כלי טיס בלתי מאויש]]ים. ישראל השתמשה במערכות [[הגנה אווירית]] ובמטוסי חיל האוויר לצורכי יירוטם. בנוסף ספינות של חיל הים הישראלי והאמריקאי פעלו בים סוף כנראה בעיקר לצורכי התרעה.{{הערה|{{ynet|רון בן ישי|האיראנים בחרו בחות'ים ויצרו קואליציה: ישראל, ארה"ב וסעודיה|news/article/ryxiriagp|31 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
ב-[[19 באוקטובר]] [[2023]] [[ספינת מלחמה]] אמריקאית [[קרני (DDG-64)|USS Carney]] ששטה ב[[ים סוף]] יירטה ארבעה [[טיל שיוט|טילי שיוט]] ו-15 [[מל"ט]]ים שככל הנראה שוגרו על ידי ה[[חות'ים]] מ[[תימן]] לכיוון ישראל.{{הערה|{{ynet||הספינה האמריקנית יירטה טילים וכטב"מים מתימן במשך 9 שעות {{!}} פרטים חדשים|news/article/bk4oefxfp|20 באוקטובר 2023}}}} טיל נוסף יורט על ידי [[ערב הסעודית]], לטענתה מתוך רצונה "להגן על שטחה האווירי".{{הערה|{{ynet||טיל אחד יורט ע"י סעודיה, החות'ים שיגרו 30 כטב"מים {{!}} פרטים חדשים על הירי מתימן|news/article/rjjhfjsft|24 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
ב-[[27 באוקטובר]] לפנות בוקר זוהה איום ממרחב [[הים האדום]] והוזנקו מטוסי קרב שיירטו מספר מטרות עוינות. עם זאת, שני [[כטב"ם|כטב"מים]] פגעו ב[[נואיבה]] וב[[טאבה]], [[סיני]], מרחק קצר מהגבול הישראלי ומהעיר [[אילת]]. ככל הנראה גם אלה שוגרו על ידי ה[[חות'ים]].{{הערה|{{ynet||כטב"מים מתימן שכוונו לאילת הם אלו שפגעו בטאבה ונואיבה בסיני|news/article/bjzaqmff6|27 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
ב-[[31 באוקטובר]] הופעלה התראה בשטח [[אילת]], [[אילות]] ו[[פארק התעשייה שחורת]] על חדירת כלי טיס עוין מכיוון הים האדום. ככל הנראה מדובר בכטב"מ ששוגר על ידי החות'ים, והוא יורט בהצלחה מעל הים האדום.{{הערה|{{ynet||25 יום למלחמה, בוקר|blogs/daywar25mor|30 באוקטובר 2023}}}} נוסף על כך יורטו [[טיל שיוט|טילי שיוט]] בידי מטוסי [[F-35I אדיר]] של [[חיל האוויר הישראלי]] ויורט [[טיל בליסטי]] באמצעות מערכת "[[חץ (טיל)|חץ 2]]".{{הערה|{{0404א||באמצעות מערכת "חץ": חיל האוויר סיכל איום אווירי במרחב ים סוף|928081|31 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{mako||יירוט ראשון מסוגו במלחמה: כך נבלמה המתקפה של החות'ים מדרום|87bd33626e58b81027|news-military/6361323ddea5a810|31 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
ב-[[9 בנובמבר]] הופעלו אזעקות במרחב העיר [[אילת]], זמן קצר לאחר מכן אישר [[דובר צה"ל]] כי [[טיל בליסטי]] ששוגר לשטח מדינת ישראל זוהה ויורט בהצלחה במרחב [[ים סוף]], על-ידי [[מערך ההגנה האווירית|לוחמי ההגנה האווירית]] באמצעות מערכת ההגנה לטווח רחוק "[[חץ 3]]" והוסיף שהיירוט היה רחוק מאילת והטיל יורט מחוץ לשטח ישראל. זה היה יירוט הבכורה של המערכת. ב-[[14 בנובמבר]] יירט ה"[[חץ 2]]" טיל בליסטי נוסף ששיגרו החות'ים לעבר אילת.{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|צה"ל: הטיל שנורה לאילת יורט באמצעות מערכת "חץ 2"|3622616|14 בנובמבר 2023}}}}<br />
<br />
===פיגועים נגד ישראלים בישראל ובעולם===<br />
{{ערך מורחב|פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2023|ללא קטגוריה=10}}<br />
במהלך המלחמה בוצעו מספר פיגועים בשטחים, בתוך ישראל ואף ב[[חוץ לארץ|חו"ל]].<br />
*ביום השני למלחמה התרחש [[פיגוע הירי באלכסנדריה (2023)|פיגוע ירי באלכסנדריה]], בו רצח שומר [[מצרים (עם)|מצרי]] שני [[ישראלים]] מתוך קבוצת [[תיירות|תיירים]] ומדריך מצרי, בזמן שעמדו ליד [[עמוד פומפיוס]] ב[[אלכסנדריה]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.hidabroot.org/article/1186670|הכותב=שלומי דיאז|כותרת=דיווח במצרים: שני ישראלים נרצחו בפיגוע ירי|אתר=[[הידברות (ארגון)|הידברות]]|תאריך=8 באוקטובר 2023}}}} ישראלי נוסף, שנפצע קשה, מת מפצעיו ימים מספר אחר כך.<br />
* ב-[[2 בנובמבר]] התרחש [[פיגוע הירי ליד עינב|פיגוע ירי בסמוך ליישוב עינב]], מחבלים שנסעו ב[[כביש 557]] עקפו רכב של חייל מילואים ישראלי בקרבת [[שבי שומרון]], ירו לעבר הרכב, וכתוצאה מהירי הרכב התהפך, הנהג נפצע אנושות ולאחר מכן נקבע מותו.<br />
*ב-[[2 בנובמבר]] [[משטרת ישראל|המשטרה]] סיכלה ניסיון פיגוע ב[[תל אביב]]. שני נערים בני 14 מ[[אום אל פחם]] נעצרו עם סכינים בכיסם.<br />
* ב-[[6 בנובמבר]] אירע [[פיגוע הדקירה בשער הפרחים|פיגוע דקירה בירושלים]], [[פיגוע|מחבל]] בן 16 מ[[עיסאוויה]] תקף באמצעות [[סכין]] שני לוחמי [[מג"ב]] סמוך ל[[שער הפרחים]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] שב[[ירושלים]], לוחמת אחת ב[[דרגות פציעה|מצב אנוש]] (שמאוחר יותר נקבע מותה) ולוחם נוסף במצב קל. המחבל נורה למוות.{{הערה|{{ישראל היום||פיגוע בירושלים: לוחמת מג"ב במצב אנוש, לוחם נוסף במצב קל |news/defense/article/14791721|5 בנובמבר 2023}}}}<br />
*ב-[[6 בנובמבר]] במפגש בין שתי הפגנות בלוס אנג'לס, פרו-ישראלית ופרו-פלסטינית, [[הריגת פול וקסלר|הוכה למוות פול וקסלר]], מפגין פרו-ישראלי על ידי מפגינים פרו פלסטינים עם מגפון, כשהוא נפל לרצפה ונחבט בראשו, ומת בבית החולים זמן קצר לאחר האירוע.<br />
*ב-[[8 בנובמבר]] סיכל [[המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים|המוסד]] בשיתוף [[המשטרה הפדרלית של ברזיל]] ניסון פיגוע של [[חזבאללה]] בהכוונה ומימון [[איראן|איראני]], נגד מטרות מערביות, ישראליות ויהודיות ב[[ברזיל]], כולל [[בית כנסת|בתי כנסת]].<br />
*ב-[[16 בנובמבר]] אירע [[פיגוע הירי במחסום המנהרות]] ב[[ירושלים]] ששילב [[פיגוע ירי]] ו[[מטען חבלה|מטעני חבלה]]. לוחם [[משמר הגבול|מג"ב]] נהרג וחמישה ישראלים נפצעו באירוע. שלושת המחבלים נורו למוות.{{הערה|{{ynet|לירן תמרי, אלישע בן קימון|3 מחבלים פתחו באש במחסום המנהרות: שישה נפצעו, בהם אחד אנוש|news/article/rycu11hmnp|16 בנובמבר 2023}}}}<br />
*ב-[[30 בנובמבר]] אירע [[פיגוע הירי ביציאה מירושלים]], בו שני מחבלים תושבי [[צור באהר]] המזוהים עם [[חמאס]], רצחו שלושה ישראלים ופצעו שמונה. המחבלים נורו למוות על ידי אזרח חמוש שבהמשך נורה על ידי חייל שירה בו לאחר שבשוגג חשב שהוא המחבל.{{הערה|{{כיכר השבת|כתבי כיכר השבת|פיגוע ירי בירושלים - 7 פצועים, אחת אנוש {{!}} 8 נשים וילדים ישוחררו הערב {{!}} כל העדכונים|security-news/s4x6p5|30 בנובמבר 2023}}}} בית המחבלים נאטם.<br />
*ב-[[2 בדצמבר]] [[הפיגוע בפריז (2023)|אירע פיגוע בפריז]] שבו צעיר צרפתי [[מוסלמי]] רדיקלי, ממוצא [[איראני]], [[רצח]] ב[[פיגוע דקירה|דקירות]] תייר גרמני ופצע אנשים נוספים במכות [[פטיש]]. הצעיר ציין שביצע את הפיגוע כתוצאה מהרג מוסלמים באפגניסטן ובישראל ושצרפת שותפה לפשע נגד האסלאם.<br />
<br />
===המעורבות האיראנית===<br />
איראן מעורבת במלחמה באמצעות נשק, כסף, אימון, תיאום והשפעה פוליטית על כל הכוחות התוקפים את ישראל, ובהם חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה, חזבאללה בהסבלבנון והחות'ים בתימן. כמו כן, איראן מתאמת מהלכים מדיניים מול מדינות נוספות האוהדות את חמאס, כמו סוריה וטורקיה. ב-15 באוקטובר נפגש שר החוץ של איראן, חוסיין אמיר עבדוללהיאן, ב[[קטאר]] עם מנהיג חמאס, [[איסמעיל הנייה]],{{הערה|{{ynet|רויטרס|פסגת רשע בדוחא: מנהיג חמאס נפגש עם שר החוץ של איראן|news/article/byliftub6|15 באוקטובר 2023}}}} ובהמשך נועד בביירות ובדמשק עם נסראללה, [[בשאר אל-אסד]] ועם ראשי חמאס. שר החוץ איים כי טהרן ובני חסותה, ובראשם חזבאללה, עשויים להצטרף למלחמה אם ישראל לא תחדל מפעולותיה בעזה. ב-17 באוקטובר מנהיג איראן, [[עלי חמינאי]] איים גם הוא על ישראל אם תמשיך בלחימה. קנצלר גרמניה קרא לחזבאללה ואיראן להישאר מחוץ ללחימה.{{הערה|{{ynet||חמינאי מאיים: "אם פשעי הציונים יימשכו - איש לא יעצור את המוסלמים. אנחנו חייבים להגיב"|news/article/b1ebyciwp|17 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
איראן גם שולחת מיליציות הפועלות נגד ישראל וארצות הברית בלבנון, סוריה, עיראק ותימן. מיליציה איראנית בשם "חטיבת האימאם חוסיין" פועלת ב[[דרום לבנון]] מתחילת המלחמה. לוחמי המליציה הגיעו מעיראק דרך סוריה כדי לחזק את חזבאללה.{{הערה|{{ישראל היום|שחר קליימן|צה"ל מאשר: מיליציה איראנית פועלת נגדנו בגבול לבנון|news/world-news/middle-east/article/14780230|2 בנובמבר 2023}}}} בין 17 באוקטובר ל-16 בנובמבר, מיליציות בתמיכת איראן ביצעו לפחות ארבעים התקפות שונות כולל מל"טים ורקטות נגד בסיסים בשימוש כוחות ארצות הברית בעיראק על בסיס אמריקאי בדרום מזרח סוריה.{{הערה|{{גלובס|מיכאל ר. גורדון, ננסי א. יוסף, וגורדון לובולד|מיליציות איראניות בגל התקפות חדש על רקע תמיכת ארה"ב בישראל|1001460974|25 באוקטובר 2023}}}} במתקפות השתתפו גם כוחות אל קודס האיראנים.{{הערה|שם=סמואלס|{{הארץ|בן סמואלס|ארה"ב תקפה מתקנים של משמרות המהפכה בסוריה, דיווח: תשעה פעילים נהרגו|0000018b-b290-dea2-a9bf-f29e7d300000|9 בנובמבר 2023}}}} ב-5 בנובמבר הזהיר [[משרד ההגנה (איראן)|שר ההגנה האירני]] כי אם ארצות הברית לא תקדם הפסקת אש מהירה, היא תוכה "מכה חזקה".{{הערה|[https://www.reuters.com/world/middle-east/iran-says-us-will-be-hit-hard-if-no-ceasefire-gaza-tasnim-2023-11-05/ Iran says US 'will be hit hard' if no ceasefire in Gaza, Tasnim reports], [[רויטרס]], 5 בנובמבר 2023 {{אנגלית}}}} ב-6 בנובמבר, על פי דיווח בניו יורק טיימס, בממשל ביידן העבירו מסרים לאיראן וחזבאללה דרך מתווכים אזוריים על כך שארצות הברית נערכת להתערב צבאית בלחימה נגדם אם הם יפתחו במתקפה נגד ישראל.{{מקור}} בתגובה למתקפות עליה, תקפו מטוסי קרב של ארצות הברית מתקנים ומחסני נשק של משמרות המהמפכה האירנית בסוריה והרגו מספר פעילים.<br />
{{הערה|שם=סמואלס}}<br />
<br />
==טקטיקה ואמצעי לחימה==<br />
===ישראל===<br />
באוקטובר 2023 [[נגמ"ש]] ה"[[איתן (נגמ"ש)|איתן]]" הופעל מבצעית לראשונה במסגרת הלחימה נגד מתקפת הטרור וחיסל מספר מחבלים שחדרו לאזור [[זיקים]] באמצעות ירי [[מקלע]]ים.{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|טבילת האש הראשונה: נגמ"ש "האיתן" חיסל מחבלים בחוף זיקים|3617021|18 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{וידאו}}{{אתר צה"ל||הצצה מקרוב לנגמ"ש הראשון מסוגו בעולם|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/כתבות-ייזומות/נגמש-איתן-נכנס-לפעולה-מלחמה-חיסול-מחבלים/|19 באוקטובר 2023}}}} במלחמה נעשה שימוש מבצעי ראשון ב[[פצצת מרגמה]] "[[עוקץ פלדה]]" ותקיפה ימית מבצעית ראשונה של ספינת [[סער 6]] באמצעות [[תותח אוטו מלרה 76 מ"מ]].{{הערה|{{אתר צה"ל||IDF Commando Soldiers Conduct First Operational Use of the New “Iron Sting” Weapons System in History|en/mini-sites/hamas-israel-war-october-2023/general-articles/idf-commando-soldiers-conduct-first-operational-use-of-the-new-iron-sting-weapons-system-in-history/|14 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{אתר צה"ל||ספינות הטילים מדגם ׳סער 6׳ בתקיפה מבצעית|135457|16 באוקטובר 2023}}}} כמו כן נעשה שיגור מבצעי ראשון של רקטת "[[רומח (רקטה)|רומח]]" ממשגר [[מנתץ]] לעבר מטרה צבאית של [[חמאס]] בעזה, שפגעה ברמת דיוק גבוהה. במהלך התמרון הקרקעי נכנסו לשימוש [[רקטת כתף|טילי כתף]] אמריקאים להם צה"ל נתן את השמות "חולית" ו"יתד", שלהם רש"ק כבד יותר מה-[[M72 לאו]] וה[[מטאדור (רקטה)|מטאדור]]. בנוסף, נעשה שימוש מבצעי ב[[מקלע]] [[נגב NG7]] (מכונה בצה"ל "[[נגב 7]]"), ב[[כוונת]] "[[פגיון (כוונת)|פגיון]]" (ששיפרה את דיוק הירי ב-350%) וב[[אמצעי ראיית לילה]] "עידו".{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|טילי כתף עוצמתיים מארה"ב ומקלע קטלני: הנשקים שעוברים טבילת אש בעזה|news/article/h1dbdeqsa|28 בנובמבר 2023}}.}}{{הערה|שם=נשק-צהל-1|{{אתר צה"ל||אמצעי לחימה חדשים נכנסו לשימוש מבצעי ברצועת עזה|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/כתבות-ייזומות/אמלח-חדש-נכנס-לשימוש-מבצעי-אמצעי-לחימה-חדשים-מובצעו-רצועת-עזה-מלחמה-נגב-7-אמרל-עידו-טילי-כתף-חולית-יתד-נגמש-איתן-כוונת-פגיון-מיירט-חץ-3-טייפון-פצמר-עוקץ-פלדה/|30 בנובמבר 2023}}.}}<br />
<br />
[[קובץ:SoI-War 23-10-29 IDF 06.webm|ממוזער|thumbtime=1|פעילות כוחות היבשה של [[צה"ל]] בצפון [[רצועת עזה]]. ניתן לראות [[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי D9 משוריינים]] של [[חיל ההנדסה הקרבית]] [[חישוף|מחשפים]] את השטח לקראת התמרון הקרקעי.]]<br />
<br />
במלחמה נעשה שימוש מבצעי ראשון ב[[טיל נגד טילים|מערכות ההגנה האווירית]] "[[חץ 2]]" ו"[[חץ 3]]": ב-[[31 באוקטובר]] חץ 2 יירט מעל [[הים האדום]] [[טיל בליסטי]] ששיגרו ה[[חות'ים]] מ[[תימן]] וב-[[4 בנובמבר]] יירט [[רקטת קרקע-קרקע]] מדגם [[עיאש 250]] ששיגר חמאס מ[[רצועת עזה]] לעבר [[אילת]];{{הערה|שם=חץ-2|{{ynet|יואב זיתון, מאיר אוחיון, עינב חלבי|חמאס שיגר טיל לטווח 250 ק"מ לעבר הערבה, שיורט על ידי מערכת חץ {{!}} תיעוד|news/article/rkw4tj4mp|4 בנובמבר 2023}}}} ב-[[9 בנובמבר]] יירט [[חץ 3]] בחלל (כלומר: מחוץ ל[[אטמוספירה]]) [[טיל בליסטי]] ששיגרו ה[[חות'ים]].{{הערה|שם=נשק-צהל-1}}<br />
<br />
ב-[[26 באוקטובר]] החל [[צה"ל]] ב[[פשיטה|פשיטות קרקעיות]] לפאתי [[רצועת עזה]]. הפשיטות הקרקעיות נערכו על ידי כוחות של [[חיל הרגלים]], [[חיל השריון]] ו[[חיל ההנדסה הקרבית]]. הן נעשות בעיקר באמצעות [[רכב קרבי משוריין|כלים משוריינים כבדים]] בהם [[נגמ"ש מרכבה]] (נמ"ר), [[נמ"ר הנדסי]] ו[[טנק]] [[מרכבה סימן 4מ]], שלושתם מצוידים ב[[מערכת הגנה אקטיבית לטנקים]] "[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]" שמיירטת [[טיל נגד טנקים|טילי נ"ט]]. את הכוחות מובילים [[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי D9 משוריינים]] בעלי [[מיגון כלוב]] ו[[כף (ציוד מכני הנדסי)|כף ("סכין")]] כבדה ל[[פריצת צירים]] ופיצוץ [[מטען חבלה|מטעני חבלה]] שהטמינו המחבלים. לפני כניסה קרקעית לכל תא שטח מתבצע [[ריכוך ארטילרי]] באמצעות [[חיל התותחנים]] וכתישת [[ביצורים]] ומטרות טרור באמצעות [[תקיפה אווירית|הפצצה]] על ידי [[מטוס קרב|מטוסי קרב]]. אחרי הכתישה, דחפורי D9 וכלי הנדסה נכנסים לפלס דרך, כאשר הדחפורים מגרדים את ה[[אספלט]] מה[[כביש]]ים על מנת לחשף ולנטרל [[מטען גחון|מטעני גחון]] שהטמינו המחבלים.{{הערה|שם=דבורי-1-נוב|{{mako|ניר דבורי|התקדמות בקצב ה-D9: כך מתנהלת הלחימה הקרקעית של צה"ל ברצועה|82353112c4a8b81027|news-columns/2023_q4|1 בנובמבר 2023}}}} הכוחות תוקפים מטרות טרור באש [[מקלע]]ים ו[[טנק]]ים וכן באמצעות סימון מטרות ל[[חיל האוויר הישראלי]] באמצעות מערכת [[צי"ד]] 750, שתוקף אותן מהאוויר באמצעות [[חימוש מונחה מדויק]]. חוליות נ"ט עם [[קורנט (טיל)|טילי קורנט]] על הגגות מושמדות באמצעות רקטות מדויקות מדגם [[רומח (רקטה)|רומח]] של [[חיל התותחנים]]. בנוסף, צה"ל מתמודד עם [[רחפן|רחפנים תוקפים ורחפנים מתאבדים]] באמצעים שונים בהם [[מיגון]], [[לוחמה אלקטרונית|שיבוש]] ו[[יירוט]].{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|ניזונים ממנות קרב, ישנים בטנקים: האגרוף הקרקעי במעוזי חמאס ברצועה|news/article/sj8cva0ma|1 בנובמבר 2023}}}}<br />
<br />
[[חיל האוויר הישראלי]] ו[[יחידת זיק ירוק]] (5252) של [[חיל התותחנים]] הרבו להשתמש ב[[כלי טיס בלתי מאויש]]ים לתקיפת והשמדת חוליות טרור ותשתיות טרור, הן ב[[רצועת עזה]] והן ב[[גבול ישראל–לבנון]]. כ-500 מחבלים נהרגו על ידי [[יחידה 5252]].{{הערה|{{mako|שי לוי|היחידה שמחזיקה במספר שיא של חיסולים מאומתים: "הכל מתועד"|5676d6dc103db81027|pzm-soldiers|15 בנובמבר 2023}}}}<br />
<br />
{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed" align="center"<br />
! colspan="2" |מפקדי צה"ל במלחמת חרבות ברזל<br />
|-<br />
!{{רווח קשיח|18}}תפקיד{{רווח קשיח|18}}<br />
!{{רווח קשיח|8}}שם{{רווח קשיח|8}}<br />
|-<br />
|{{דגל|הרמטכ"ל}} [[ראש המטה הכללי]]<br />
|רא"ל [[הרצי הלוי]]<br />
|-<br />
|{{דגל|צה"ל}} [[סגן הרמטכ"ל]]<br />
|אלוף [[אמיר ברעם]]<br />
|-<br />
|{{סמל|זרוע היבשה}} מפקד [[זרוע היבשה]]<br />
|אלוף [[תמיר ידעי]]<br />
|-<br />
|{{סמל|חיל האוויר הישראלי}} מפקד [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]]<br />
|אלוף [[תומר בר]]<br />
|-<br />
|{{סמל|חיל הים הישראלי}} מפקד [[חיל הים הישראלי|חיל הים]]<br />
|אלוף [[דוד סער סלמה]]<br />
|-<br />
|{{סמל|אגף המבצעים}} ראש [[אגף המבצעים]]<br />
|אלוף [[עודד בסיוק]]<br />
|-<br />
|{{סמל|אגף המודיעין}} ראש [[אגף המודיעין]]<br />
|אלוף [[אהרון חליוה]]<br />
|-<br />
|{{סמל|אגף התכנון}} ראש [[אגף התכנון]]<br />
|אלוף [[אייל הראל]]<br />
|-<br />
|{{סמל|אגף התקשוב}} ראש [[אגף התקשוב]]<br />
|אלוף [[ערן ניב]]<br />
|-<br />
|{{סמל|אגף כוח אדם}} ראש [[אגף כוח האדם|אגף כוח אדם]]<br />
|אלוף [[יניב עשור]]<br />
|-<br />
|{{סמל|אט"ל}} ראש [[אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה]]<br />
|אלוף [[מישל ינקו]]<br />
|-<br />
|{{סמל|פיקוד הצפון}} מפקד [[פיקוד הצפון]]<br />
|אלוף [[אורי גורדין]]<br />
|-<br />
|{{סמל|פיקוד המרכז}} מפקד [[פיקוד המרכז]]<br />
|אלוף [[יהודה פוקס (קצין)|יהודה פוקס]]<br />
|-<br />
|{{סמל|פיקוד הדרום}} מפקד [[פיקוד הדרום]]<br />
|אלוף [[ירון פינקלמן]]<br />
|-<br />
|{{סמל|פיקוד העורף}} מפקד [[פיקוד העורף]]<br />
|אלוף [[רפי מילוא]]<br />
|-<br />
|{{סמל|מתאם פעולות הממשלה בשטחים}} [[מתאם פעולות הממשלה בשטחים]]<br />
|אלוף [[רסאן עליאן]]<br />
|-<br />
|{{סמל|משרד ראש הממשלה}} [[המזכיר הצבאי של ראש הממשלה|המזכיר הצבאי לראש הממשלה]]<br />
|אלוף [[אבי גיל (קצין)|אבי גיל]]<br />
|-<br />
|{{סמל|משרד הביטחון}} [[המזכיר הצבאי של שר הביטחון]]<br />
|תא"ל [[גיא מרקיזנו]]<br />
|-<br />
|{{סמל|דובר צה"ל}} [[דובר צה"ל]]<br />
|תא"ל [[דניאל הגרי]]<br />
|-<br />
|{{סמל|מערך ההגנה האווירית}} מפקד [[מערך ההגנה האווירית]]<br />
|תא"ל [[גלעד בירן]]<br />
|-<br />
|{{סמל|חיל התותחנים}} [[חיל התותחנים הישראלי|קצין תותחנים ראשי]]<br />
|תא"ל [[יאיר נתנס]]<br />
|-<br />
|{{סמל|חיל ההנדסה הקרבית|33}} [[חיל ההנדסה הקרבית|קצין הנדסה ראשי]]<br />
|תא"ל [[עידו מזרחי]]<br />
|-<br />
|{{סמל|חיל השריון}} [[קצין שריון ראשי]]<br />
|תא"ל [[הישאם אבראהים]]<br />
|-<br />
|{{סמל|חיל הרגלים הישראלי}} [[קצין חי"ר וצנחנים ראשי]]<br />
|תא"ל [[ערן אוליאל]]<br />
|-<br />
| {{סמל|חיל הגנת הגבולות}} מפקד [[חיל הגנת הגבולות]]<br />
| תא"ל [[אליעד מאור]]<br />
|-<br />
|{{סמל|אוגדת עזה}} מפקד [[אוגדת עזה]]<br />
|תא"ל [[אבי רוזנפלד]]<br />
|-<br />
|{{סמל|עוצבת הגליל}} מפקד [[עוצבת הגליל]]<br />
|תא"ל [[שי קלפר]]<br />
|-<br />
|{{סמל|אוגדת איו"ש}} מפקד [[אוגדת אזור יהודה ושומרון|אוגדת יהודה ושומרון]]<br />
|תא"ל [[אבי בלוט]]<br />
|-<br />
|{{סמל|עוצבת האש}} מפקד [[עוצבת האש]]<br />
|תא"ל [[דן גולדפוס]]<br />
|-<br />
|{{סמל|עוצבת הבזק}} מפקד [[עוצבת הבזק]]<br />
|תא"ל [[ברק חירם]]<br />
|-<br />
|{{סמל|עוצבת הפלדה}} מפקד [[עוצבת הפלדה]]<br />
|תא"ל [[יצחק כהן (קצין)|איציק כהן]]<br />
|-<br />
|{{סמל|עוצבת געש}} מפקד [[עוצבת געש]]<br />
|תא"ל [[דדו בר כליפא]]<br />
|-<br />
|{{סמל|עוצבת המפץ}} מפקד [[עוצבת המפץ]]<br />
|תא"ל [[ישראל שומר]]<br />
|-<br />
|{{סמל|עוצבת אדום}} מפקד [[עוצבת אדום]]<br />
|תא"ל [[איתמר בן חיים]]<br />
|-<br />
|{{סמל|עוצבת סיני}} מפקד [[עוצבת סיני]]<br />
|תא"ל [[מורן עומר]]<br />
|-<br />
|{{סמל|חטיבת עוז}} מפקד [[חטיבת עוז]]<br />
|אל"ם [[עומר כהן (קצין חי"ר)|עומר כהן]]<br />
|-<br />
|{{סמל|חטיבת הצנחנים}} מפקד [[חטיבת הצנחנים]]<br />
|אל"ם [[עמי ביטון]]<br />
|-<br />
|{{סמל|חטיבת גולני}} מפקד [[חטיבת גולני]]<br />
|אל"ם [[יאיר פלאי]]<br />
|-<br />
|{{סמל|חטיבת הנח"ל}} מפקד [[חטיבת הנח"ל]]<br />
|אל"ם [[יאיר צוקרמן]]<br />
|-<br />
|{{סמל|חטיבת גבעתי}} מפקד [[חטיבת גבעתי]]<br />
|אל"ם [[לירון בטיטו]]<br />
|-<br />
|{{סמל|חטיבת כפיר}} מפקד [[חטיבת כפיר]]<br />
|אל"ם [[יניב בארוט]]<br />
|-<br />
|{{סמל|היחידה הרב-ממדית}} מפקד [[היחידה הרב-ממדית]]<br />
|אל"ם [[דביר חבר]]<br />
|-<br />
|{{סמל|חטיבה 7}} מפקד [[חטיבה 7]]<br />
|אל"ם [[אלעד צורי]]<br />
|-<br />
|{{סמל|חטיבה 188}} מפקד [[חטיבה 188]]<br />
|אל"ם [[אור וולוז'ינסקי]]<br />
|-<br />
|{{סמל|חטיבה 401}} מפקד [[חטיבה 401]]<br />
|אל"ם [[בני אהרון]]<br />
|-<br />
|{{סמל|חטיבה 460}} מפקד [[חטיבה 460]]<br />
|אל"ם [[דביר אדרי]]<br />
|-<br />
|{{סמל|עוצבת עמוד האש}} מפקד [[חטיבת האש 215]]<br />
|אל"ם [[אהוד ביבי]]<br />
|-<br />
|{{סמל|חטיבת האש}} מפקד [[חטיבת האש 282]]<br />
|אל"ם [[נעם סובל]]<br />
|-<br />
|{{סמל|חטיבת הגפן}} מפקד [[חטיבת הגפן|החטיבה הצפונית]]<br />
|אל"ם [[חיים כהן (גבעתי)|חיים כהן]]<br />
|-<br />
|{{סמל|חטיבת קטיף}} מפקד [[חטיבת קטיף|החטיבה הדרומית]]<br />
|אל"ם [[טל אשור]]<br />
|-<br />
|{{סמל|חטיבת פארן}} מפקד [[חטיבת פארן]]<br />
|אל"ם [[שמר רביב]]<br />
|-<br />
|{{סמל|חטיבת הנגב}} מפקד [[חטיבת הנגב]]<br />
|אל"ם [[עברי אלבז]]<br />
|-<br />
|{{סמל|חטיבת הראל}} מפקד [[חטיבת הראל]]<br />
|אל"ם [[איתמר מיכאלי]]<br />
|-<br />
|{{סמל|חטיבת פארן}} מפקד [[חטיבת פארן]]<br />
|אל"ם [[שמר רביב]]<br />
|-<br />
|{{סמל|חטיבה 646}} מפקד [[עוצבת שועלי מרום]]<br />
|אל"ם [[אלעד שושן]]<br />
|-<br />
|{{סמל|עוצבת חצי האש}} מפקד [[עוצבת חצי האש]]<br />
|אל"ם [[עידו קס]]<br />
|}<br />
<br />
===ארגוני הטרור בעזה===<br />
אחרי [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הפתע על ישראל]] המשיך חמאס בניסיונות חדירה דרך היבשה והים. הוא המשיך בירי רקטות על [[עוטף עזה]], [[השפלה]] ו[[גוש דן]]. מולם השתמשה ישראל ב[[כיפת ברזל]]. ב-[[13 באוקטובר]] שיגר רקטת [[עיאש 250]] לעבר הצפון, אך זו יורטה על ידי [[קלע דוד]]. ב-[[4 בנובמבר]] שיגר רקטת עיאש 250 לעבר [[אילת]] אך היא יורטה בידי [[טיל נגד טילים]] "[[חץ 2]]".{{הערה|שם=חץ-2}}<br />
<br />
חמאס פיתח רשת [[מנהרות לחימה ברצועת עזה]].{{הערה|{{גלובס|אסף גלעד|איך נראית עיר המנהרות של עזה ואיך צה"ל יכול להילחם בה|1001461391|1 בנובמבר 2023}}}} כאשר צהל נכנס לרצועת עזה, חמאס הפיץ סרטונים בהם אנשיו היו מגיחים ממנהרות נסתרות כשהם היו חמושים ב[[רקטה נגד טנקים|רקטות נ"ט]] (לרוב מדגם [[RPG-7]]) ו[[טיל נגד טנקים|טילי נ"ט]] (לרוב מדגם [[קורנט (טיל)|קורנט]]) ומטענים, הם שיגרו את הנ"ט על הכלים והצמידו מטענים לכלי הרכב המשוריינים של צה"ל. מערכת "[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]" הישראלית יירטה פעמים רבות טילים אלו.{{הערה|{{TheMarker|עודד ירון|כך מגינה מערכת "מעיל רוח" על טנקים ונגמ"שים מירי טילי נ"ט בעזה|0000018b-ae43-dea2-a9bf-fedf69440000|8 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|שם=ynet0ma}} בישראל פותחו כלים ל[[לוחמת מנהרות]] ובפרט להריסתן של מנהרות.{{הערה|{{גלובס|רורי ג'ונס, ענת פלד ודייוויד ס' קלאוד [[The Wall Street Journal]]|רובוטים ומכליות מלאות חומר נפץ נוזלי: כך מנסה צה"ל לאלץ את המחבלים לצאת מהמנהרות|1001462784|19 בנובמבר 2023}}.}}<br />
<br />
חמאס החל להשתמש ב[[רחפן|רחפנים]] לצורכי תקיפה, שיורטו על ידי צה"ל.{{הערה|שם=ynet0ma}}<br />
<br />
{{הפניה לערך מורחב|שימוש במגן אנושי בידי חמאס#מלחמת חרבות ברזל (2023)}}<br />
לכל אורך המלחמה, כולל במתקפת הפתע ובמהלך התמרון הקרקעי, [[חמאס]] ו[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] הרבו להשתמש באזרחים ובתשתיות אזרחיות כ[[מגן אנושי]], כולל [[בית חולים|בתי חולים]] ובפרט ב[[בית החולים שיפא]], בו הוחזקו [[בן ערובה|חטופים]] ומתחתיו נחשפה רשת [[מנהרות לחימה ברצועת עזה|מנהרות טרור]] של חמאס. [[אמצעי לחימה]] ו[[תחמושת]], כולל [[רקטות ארטילריות]], הוסתרו מתחת ל[[מיטה|מיטות]] [[ילדים]] וב[[בית ספר|בתי ספר]] ומשגרי רקטות מוקמו ליד תשתיות אזרחיות ואף בצמוד ל[[מסגד]]ים.<br />
<br />
===חזבאללה===<br />
[[חזבאללה]] פעל ב[[גבול ישראל–לבנון]] וביצע ירי [[נק"ל]], [[צליפה|צלפים]], [[טיל נגד טנקים|נ"ט]] ו[[מרגמה|מרגמות]] על מוצבי צה"ל, גדר המערכת, מתקני [[תצפית (צבא)|תצפית]] ויישובים צמודי גדר. כמו כן אפשר חזבאללה לחוליות טרור פלסטיניות לבצע [[פיגוע חדירה|פיגועי חדירה]], [[מטען חבלה|מטעני חבלה]] ו[[פיגוע ירי|ירי]] נגד ישראל בגבול הצפון, וכן לבצע [[ירי תלול מסלול]] לעבר [[ערי ישראל|ערים]] ו[[יישוב]]ים ישראליים בצפון. בהמשך הגדיל חזבאללה את כמות פיגועי הנ"ט, וחוליות טרור שיגרו עשרות טילי נ"ט כל שבוע לכל אורך הגזרה, גם על מטרות אזרחיות, ורבות מהן חוסלו בידי צה"ל. החל מאמצע נובמבר הגביר חזבאללה את כמות [[ארטילריה רקטית|הירי הרקטי]] לעבר ישראל - לעשרות שיגורים ליום - ואת תדירות שליחת [[כטב"ם מתאבד|כטב"מים מתאבדים]] לתוך ישראל (רובם יורטו).<br />
<br />
===החות'ים===<br />
ה[[חות'ים]] נמצאים ב[[תימן]], מרחק של למעלה מאלף [[קילומטר]] מ[[ישראל]], דבר שהקשה עליהם להיכנס לעימות ישיר עם ישראל. מסיבה זו הם שיגרו [[טיל]]ים ארוכי טווח כגון [[טיל בליסטי|טילים בליסטים]], [[טיל שיוט|טילי שיוט]] ו[[כטב"ם מתאבד|כטב"מים מתאבדים]] מתוצרת [[איראן|איראנית]]. כולם יורטו בידי [[מערך ההגנה האווירית]] של ישראל, רובם מעל [[הים האדום]] מחוץ לשטח ישראל. בעקבות הכישלון לפגוע בישראל באמצעות טילים החלו החות'ים בתקיפת [[אונייה|אוניות אזרחיות]] בטענה שהן בבעלות ישראלית ואף פרסמו שמות של ישראלים שלכאורה שהיו על הסיפון.<br />
<br />
==אבדות ונפגעים==<br />
===נרצחים והרוגים ישראלים וזרים===<br />
[[קובץ:Iron Swords 141023 Dizengoff vigil 01.jpg|ממוזער|הדלקת נרות בכיכר דיזנגוף לזכר הנפגעים]]<br />
במתקפת ארגוני הטרור נרצחו ונהרגו כ-{{אב-מחב|ישראלים במתקפת הפתע}} ישראלים וזרים, רובם [[אזרח (דיני מלחמה)|אזרחים]] אך גם [[שוטר]]ים, [[חייל]]ים ו[[כוחות הצלה]].{{הערה|{{החדשות 13||לפחות 1,300 נרצחו, ישראלים בחו"ל הוזהרו מ"יום זעם"|item/news/politics/security/day-6-903746614|12 באוקטובר 2023}}}} מתוכם נרצחו מעל 200 אזרחים זרים, בהם [[אמריקאים]], [[צרפתים]], [[ארגנטינאים]], [[תאילנד]]ים, [[נפאל]]ים, [[אוקראינים]] וממדינות נוספות.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|בין הנרצחים והחטופים במלחמה: אזרחים זרים רבים|news/article/skh001wewp|8 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
מעדויות חיילים וכוחות [[זק"א]] ההרג רובו בוצע בירי ושריפת אנשים חיים. ניכר שהרבה מגופות ההרוגים הושחתו, כולל תיאורים של [[עריפת ראש]]ים, שיסוף גרונות, מלכוד גופות במטענים, ב[[רימון יד|רימונים]] ושריפת גופות.{{הערה|{{mako|רועי אבן|העולם נחרד מהזוועות בכפר עזה: "ערפו ראשים של ילדים"|cdbeed08ded1b81027|culture-articles|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|שם=זקא1|{{mako|שרי שיין|אנשי זק"א על מבצע חילוץ הגופות: "שרפו ילדים, תינוקות"|1b6e5c366dd1b81027|health-magazine/articles|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|אנה ברסקי|נתניהו: "ישראל מאוחדת"; גנץ: "אם יהיה צורך - גם בלבנון ירגישו את עוצמתנו"|news/israel/Article-1044296|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{INSS|פנינה שרביט ברוך ותמי קנר|המתקפה הרצחנית של החמאס על ישראל – היבטים משפטיים|sword-of-iron-law|מבט על, גיליון 1769, 12 באוקטובר 2023}}}} כמו כן התגלו עדויות למקרי פגיעה והתעללות בנשים בטרם נרצחו.{{הערה|{{מעריב אונליין||"עשרות תינוקות נשחטו": העולם כולו נחרד מהזוועות שמתגלות ביישובי הדרום|news/israel/Article-1043930|10 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ynet|שרון כידון, ניר (שוקו) כהן|העדויות המזעזעות של מפקד יחידות מיוחדות בזק"א: "אנחנו מחזיקים בתמונות קשות"|news/article/rjbc8iuht|30 בנובמבר 2023}}}} פעולות הטבח תועדו ב[[שידור חי]] ובסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות. חלק מהעדויות נצפו ללא צנזורה גם על ידי גורמים מדיניים.{{הערה|שם=וואלה542|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|גלנט הציג לשרי ההגנה של נאט"ו סרטון לא מצונזר של זוועות חמאס: "ראשים נערפו"|3615542|12 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
במהלך הלוחמה ברצועת עזה נפלו עוד {{אב-מחב|חיילים בעזה}} חיילי צה"''ל.<br />
<br />
===פצועים ישראלים וזרים===<br />
יותר מ-{{אב-מחב|פצועים ישראלים}} פצועים הובאו לבתי חולים, בהם [[המרכז הרפואי סורוקה]],{{הערה|{{בחדרי חרדים|ראובן כספי|התמונה משתפרת: משרד הבריאות בעדכון אודות מצב הפצועים|1607756|20 באוקטובר 2023}}}} [[המרכז הרפואי קפלן]], [[המרכז הרפואי שמיר]], [[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר|המרכז הרפואי שיבא]], ה[[מרכז רפואי ברזילי]], [[המרכז הרפואי רבין| המרכז הרפואי בילינסון]], [[המרכז הרפואי וולפסון]] ו[[המרכז הרפואי איכילוב]].<br />
<br />
אזרחים נקראו [[תרומת דם|לתרום דם]]. תורים ארוכים של תורמי דם נרשמו בכל בתי החולים ברחבי הארץ.{{הערה|{{ynet|ליאור אוחנה, אופיר שמיר, אדיר ינקו, אדם קוטב, סיון חילאי|התגייסות ענק למבצע תרומות הדם: "המעט שיכולנו לעשות"|health/article/skgc4yaga|7 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
===חטופים ישראלים וזרים===<br />
{{ערך מורחב|החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)}}<br />
כ-{{אב-מחב|חטופים במתקפת הפתע}} נחטפו ל[[רצועת עזה]], בהם אזרחים ישראלים (כולל [[אישה|נשים]], [[ילדות|ילדים]], [[זקנה|קשישים]] גברים ו[[ינקות|תינוקות]]) וכן אזרחים זרים רבים. מספר החטופים היה לא ידוע במשך ימים רבים, בין השאר משום שהיו גופות רבות שלא זוהו כך שאי אפשר היה לדעת אם נעדר הוא הרוג או חטוף. ב-28 באוקטובר 2023 הודיע חמאס כי בידיו בין 200 ל-250 חטופים.{{הערה|{{ynet|עינב חלבי|חמאס: יש בעזה בין 200 ל-250 שבויים מישראל, נשחרר בעלי אזרחות כפולה "כשיתאפשר"|blogs/gazawar10mor/article/s1sgk11izp|16 באוקטובר 2023}}}} באותו יום חמאס פרסם גם סרטון ראשון של חטופה ישראלית.{{הערה|{{ערוץ7||הלוחמה הפסיכולוגית של חמאס: פרסם סרטון של חטופה|616959|16 באוקטובר 2023}}}}{{דרושה הבהרה|בלבול בתאריכים, לא ברור מאיזה תאריך כל דיווח}}<br />
<br />
====מטה משפחות החטופים והנעדרים====<br />
{{ערך מורחב|מטה משפחות החטופים והנעדרים}}<br />
ב-8 באוקטובר הוקם על ידי חלק ממשפחות החטופים לעזה והנעדרים כתוצאה ממתקפת הפתע, מטה שנועד להשבת החטופים, לאיתור הנעדרים, וכן לטיפול בעניינים רפואיים, משפטיים ואחרים הנוגעים לחטיפה ולהשלכותיה.<br />
<br />
===נפגעים פלסטינים ומחבלים===<br />
על פי דיווחים ערביים (אינם בהכרח אמינים) מעל {{אב-מחב|הרוגים פלסטינים}} [[פלסטינים]] נהרגו. בין ההרוגים מעל {{אב-מחב|מחבלים במתקפת הפתע}} [[מחבל]]ים פלסטינים שנהרגו בשטח [[ישראל]]. ב[[יהודה ושומרון]] נהרגו מעל {{אב-מחב|פלסטינים ביהודה ושומרון}} מחבלים ולפחות עוד {{אב-מחב|חמאס בלבנון}} מחבלים מ[[חמאס]] ו-{{אב-מחב|גאפ בלבנון}} מחבלים מה[[גא"פ]] שנהרגו ב[[החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל|חזית הלבנונית במלחמת חרבות ברזל]]. בנוסף לכך מספר הפצועים הוא מעל ל-{{אב-מחב|פצועים פלסטינים}}.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://t.me/thearabworldsapirlipkin/3568|כותרת=אסלן - העולם הערבי {{!}} ספיר ליפקין|אתר=Telegram|תאריך_וידוא=2023-10-29}}}} מקורות ישראליים העריכו ש[[חמאס]] מסתיר הרוגים רבים שלו, ו[[משרד הבריאות של רצועת עזה]] לא מונה אותם בדיווחים הרשמיים. כמו כן מעל 2,100 מחבלים נעצרו.<br />
<br />
לפי [[משרד הבריאות של רצועת עזה]] בשליטת החמאס, מספר ההרוגים ב[[רצועת עזה]] עומד על מעל {{אב-מחב|פלסטינים בעזה}} פלסטינים ובנוסף מעל {{אב-מחב|נעדרים פלסטינים בעזה}} מוגדרים כנעדרים. דיווחי ההרוגים והפצועים בעזה כוללים את הנפגעים כתוצאה מ[[שיגורים כושלים מרצועת עזה|שיגורים כושלים]] לעבר ישראל, כאשר המשמעותי מביניהם הוא [[הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי]] שנגרם כתוצאה משיגור כושל של [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] בליל 17 באוקטובר.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://apnews.com/article/israel-hamas-war-gaza-health-ministry-health-death-toll-59470820308b31f1faf73c703400b033|כותרת=מהו משרד הבריאות של עזה וכיצד הוא מחשב את הרוגי המלחמה {{אנגלית}}}}}.}} עם זאת, אמינותם של דיווחי [[משרד הבריאות של רצועת עזה|משרד הבריאות העזתי]] נמוכה ודיווחיו מוטלים בספק רב, שכן משרד הבריאות נשלט על ידי ה[[חמאס]], מסתיר את מספר המחבלים ההרוגים ומנפח את מספר האזרחים שנהרגו. לפי גורם ביטחוני ישראלי, ב[[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל|תקיפות צה"ל ברצועת עזה]] עד 4 בנובמבר 2023 נהרגו כ-20,000 פלסטינים, רובם [[מחבל]]ים.{{הערה|{{ynet||גורם ביטחוני בכיר: כ-20 אלף הרוגים בתקיפות צה"ל ברצועה - רובם מחבלים|news/article/b1oigmnxa|4 בנובמבר 2023}}}}<br />
<br />
בנוסף, לפי צה"ל נהרגו לפחות {{אב-מחב|חזבאללה לפי צהל}} מחבלי [[חזבאללה]] בחזית הלבנונית במלחמת חרבות ברזל, אך חזבאללה הודה רק ב-{{אב-מחב|חזבאללה}} הרוגים משורותיו. כמו כן, {{אב-מחב|סורים}} מחבלים, חיילים ואזרחים סורים נהרגו בתקיפות ישראליות ב[[סוריה]] בתגובה לשיגורי הרקטות על ישראל.{{הערה|{{מעריב אונליין||צבא סוריה: מספר החיילים ההרוגים בתקיפה הישראלית עלה ל-11|breaking-news/Article-1047380|25 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
==הרס רכוש==<br />
===ישראל===<br />
{{להשלים|נושא=ישראל|נושא2=צבא וביטחון}}<br />
<br />
===רצועת עזה===<br />
ב-20 באוקטובר 2023 דווח בשם [[משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים]] שלפחות 30% מיחידות הדיור ברצועת עזה הושמדו או אינן ראויות למגורים.{{הערה|[https://tass.com/world/1694583 At least 30% of all housing units in Gaza Strip destroyed or damaged — UN], Tass, October 20, 2023|כיוון=שמאל}} ב-22 באוקטובר 2023 דווח בשם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים שכ-15,100 יחידות דיור הושמדו, 10,656 אינן ראויות למגורים ועוד כ-139,000 ניזוקו. על פי ניתוח של מרכז הלוויינים של האו"ם הממוקם ב[[מכון האומות המאוחדות להדרכה ולמחקר]], על פי צילומים מ-15 באוקטובר 2023, בצפון [[רצועת עזה]] נהרסו 927 בניינים ועוד 4,337 בניינים ניזוקו, מתוך כ-35,000 בניינים באזור.{{הערה|[https://www.newarab.com/news/gaza-42-housing-units-destroyed-damaged-israel Gaza: 42% of housing units destroyed or damaged in Israeli attacks, UN says], October 22, 2023|כיוון=שמאל}} ב-23 באוטובר 2023 הגיע מספר הבניינים המושמדים ל-6,179, מספר יחידות הדיור המושמדות ל-16,441, מספר יחידות הדיור שאינן ראויות למגורים ל-11,340, ועוד כ-150,000 יחידות דיור ניזוקו. על פי דיווח זה של [[משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים]], יחידות הדיור שנהרסו וניזוקו היוו כ-45% מסך יחידות הדיור ברצועת עזה.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=Israel-Hamas War|אתר=|תאריך=25 באוקטובר 2023|כתובת=https://www.wsj.com/livecoverage/israel-hamas-war-palestinians-news/card/at-least-45-of-housing-units-destroyed-or-damaged-in-gaza-ivl62BFnzTgT7qkzoeS1}}}} ב-7 בנובמבר 2023, על פי דיווח אל-ג'זירה, שהתבסס על נתונים מממשלת החמאס של עזה וממשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, כ-40,000 יחידות דיור ברצועת עזה הושמדו ועוד כ-182,000 ניזוקו, כך שרוב יחידות הדיור בעזה ניזוקו או הושמדו.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Al Jazeera|כותרת=Israeli bombardments damage more than half of Gaza’s housing units|אתר=Al Jazeera|תאריך=10 בנובמבר 2023|כתובת=https://www.aljazeera.com/news/2023/11/10/israeli-bombardments-damage-more-than-half-of-gazas-housing-units}}}} ב-20 בנובמבר 2023 דווח מממשלת חמאס בעזה שכ-43,000 יחידות דיור הושמדו ועוד כ-225,000 ניזוקו. כן דווח על השמדה של קרוב למאה מבנים ממשלתיים, 262 בתי ספר, ו-83 מסגדים, כאשר עוד 166 מסגדים ניזוקו.{{הערה|[https://www.middleeastmonitor.com/20231120-hamas-israeli-attacks-targeted-60-per-cent-of-residential-units-in-gaza/ Hamas: Israeli attacks targeted 60% of residential units in Gaza], Middle East Monitor, November 20, 2023|כיוון=שמאל}}<br />
<br />
ב-24 בנובמבר 2023, מועד כניסת הפסקת האש לתוקף, דווח על כ-46,000 יחידות דיור שהושמדו, ו-234,000 שניזוקו, מעל 60% מיחידות הדיור ברצועת עזה.{{הערה|[https://reliefweb.int/report/occupied-palestinian-territory/shelter-crisis-joint-advocacy-statement-24th-november-2023 Shelter in Crisis: Joint Advocacy Statement - 24th November 2023], Reliefweb}} ניתוח של תמונות לוויין העריך שבין 26-34% מהמבנים ברצועת עזה ניזוקו.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=CNN|כותרת=Map: Thousands of homes in Gaza are damaged or destroyed. See the destruction.|אתר=CNN|תאריך=30 בנובמבר 2023|כתובת=https://edition.cnn.com/interactive/2023/middleeast/map-humanitarian-aid-water-power-hospitals-gaza-strip-dg/}}}}<br />
<br />
== לוחמה פסיכולוגית ומידע כוזב==<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[הלוחמה התודעתית במלחמת חרבות ברזל]], [[מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל]]}}<br />
<br />
במהלך המלחמה הופצו [[פייק ניוז|ידיעות כזב]] שונות ב[[רשת חברתית|רשתות החברתיות]], שמקורן אינו ידוע. ידיעת כזב אחת הייתה כי יש חשש ל[[בגידה]] מתוך מערכת הביטחון וידיעת כזב נוספת התייחסה ל[[התקפת רשת|מתקפת סייבר]] שהשביתה את מערכות המודיעין.{{הערה|{{ערוץ7||ניר דבורי: שמועות על בגידה ומתקפת סייבר - פייק ניוז|615951|8 באוקטובר 2023}}}} כמו כן הופצו סרטוני כזב של מחבלים שלכאורה נתפסו בערי המרכז כמו [[תל אביב-יפו|תל אביב]], [[חולון]] ו[[ראשון לציון]].{{הערה|{{TheMarker|רפאלה גויכמן|חרף האזהרות, הישראלים צורכים פייק ניוז מטעם חמאס - ומפיצים אותו הלאה|0000018b-09a4-dae9-adcb-abbf45e70000|7 באוקטובר 2023}}}} הופצו דיווחי שקר בנוגע לפגיעה ישראלית ב[[כנסיית פורפיריוס]] בת ה-1,160 שנה ברצועת עזה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://foggymedia.in/blog/Church%20of%20Saint%20Porphyrios%20in%20Gaza%20Remains%20Intact%20Amidst%20Conflict/#:~:text=Conclusion,false%20claims%20of%20its%20destruction|כותרת=Church of Saint Porphyrios in Gaza Remains Intact Amidst Conflict|אתר=FoggyMedia|תאריך=09.10.2023}}}}<br />
<br />
כחלק מ[[לוחמה פסיכולוגית]] חמאס פרסם כי אלוף [[נמרוד אלוני (קצין)|נמרוד אלוני]] נפל בשבי, ידיעה שפורסמה רבות ברשתות חברתיות ובתקשורת העולמית, אך עד מהרה התבררה כשגויה.{{הערה|[https://apnews.com/article/fact-check-nimrod-aloni-israel-hamas-gaza-captured-493462949098 A top Israeli general was not kidnapped by Hamas, contrary to widespread online claim] {{אנגלית}}|כיוון=שמאל}}<br />
<br />
חברת Cyabra דיווחה על עשרות אלפי פרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות, אשר משמשים להעברת מידע שקרי, הפצת [[תאוריית קשר|תאוריות קשר]], ניסיונות להשפיע על דעת הקהל ולהסיח את השיח לטיעונים על אלימות מצד ישראל כלפי פלסטינים.{{הערה|{{ynet|יובל מן|מלחמה ברשת: "מה שקורה זה תוהו ובוהו"|digital/technology/article/r1pilrqb6|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ynet|רפאל קאהאן|מכת פייק ניוז וקונספירציות ברשתות החברתיות - כך תזהו אותן|digital/technews/article/rktzoxxwa|8 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
ביום החמישי ללחימה פרסמה [[אל-ג'זירה]] תיעוד שבו כביכול נראית אמא ישראלית ושני ילדיה משוחררים משבי חמאס, הסרטון הוכח כשקרי.{{הערה|{{מעריב אונליין|אנה ברסקי|הקבינט צפוי לאשר תקנות לשעת חירום לאישור סגירת הסיקור של אל-ג'זירה בישראל|news/politics/Article-1044191|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מקור ראשון|עטרה גרמן|שר התקשורת יבקש אישור מהקבינט לסגור את אל-ג'זירה בישראל|news/678897|11 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
ב-[[18 באוקטובר]] התרחש [[הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי|פיצוץ בבית חולים אל-אהלי]], בו נציגי [[חמאס]] האשימו מיידית את צה"ל וטענו ל-500 הרוגים. האשמה זו הופצה במהרה ברשתות חברתיות ובערוצי תקשורת. גם מידע זה התברר כשגוי לאחר בירור האירוע: הפיצוץ אירע במגרש החנייה של בית החולים ונגרם עקב [[רקטת קרקע-קרקע]] ששיגר [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]].<br />
<br />
ב-13 בנובמבר פרסם חמאס סרטון כביכול החיילת [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|החטופה]] נועה מרציאנו נהרגה על ידי הפצצות צה"ל,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://t.me/gazaalannet/45235|כותרת=غزة الآن - Gaza Now|אתר=Telegram|תאריך_וידוא=2023-11-22}}</ref> אך ב-19 בנובמבר פרסם [[דובר צה"ל]] ראיות כי נרצחה על ידי חמאס בתוך [[בית החולים שיפא]] לאחר שהמחבל שחטף אותה נהרג בהפצצות.{{הערה|{{יוטיוב|1xJTAp-p15w|שם=דובר צה"ל: "החיילת נועה מרציאנו ז"ל נרצחה על ידי מחבלי חמאס בתוך שיפא"|אורך=03:48|ערוץ=עכשיו 14}}}}<br />
<br />
ב-18 בנובמבר פרסם [[הארץ]]{{הערה|{{הארץ|יהושע (ג'וש) בריינר|הערכה במערכת הביטחון: בחמאס לא ידעו מראש על פסטיבל נובה, וזיהו אותו מהאוויר|0000018b-e1a5-d168-a3ef-f5ff4d070000|18 בנובמבר 2023}}}} שלדברי גורם במשטרה, כביכול בתחקיר שנעשה על ידי המשטרה עלה כי מסוק צבאי שירה לעבר מחבלים פגע ככל הנראה גם בכמה חוגגים בנובה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://abualiexpress.com/מאז-שפורסמה-אתמול-בהארץ-הכתבה-הזו-משמש/|כותרת=הארץ: בחמאס לא ידעו מראש על פסטיבל נובה ומסוק צבאי שירה לעבר מחבלים פגע ככל הנראה גם בכמה חוגגים|אתר=אבו עלי אקספרס}}</ref>{{הערה|שם=:0|{{ynet|איתמר אייכנר|אחרי שהנזק נעשה: הרש"פ מחקה את הכחשת הטבח - בלי הבהרה פומבית|news/article/b1ofjvuet|20 בנובמבר 2023}}}} בחמאס הפיצו את הפרסום בהארץ בצורה מסולפת,{{הערה|{{סרוגים|יהודה קליין|ההוכחה של חמאס שלא היה טבח: הכתבה ב'הארץ'|866170-ההוכחה-של-חמאס-שלא-היה-טבח-הכתבה-בהארץ|19 בנובמבר 2023}}}}<ref name=":0" /> בניסיון לטעון<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://t.me/gazaalannet/45875|כותרת=غزة الآن - Gaza Now|אתר=Telegram|תאריך_וידוא=2023-11-20}}</ref> שלא התבצע טבח בישראלים על ידי חמאס.{{הערה|{{סרוגים|יהודה קליין|משרד החוץ הפלסטיני: ישראל הרגה את הנרצחים במסיבת הטבע|865910-משרד-החוץ-הפלסטיני-ישראל-הרגה-במסיבת-ה|19 בנובמבר 2023}}}} למחרת ב-19 בנובמבר הוציאה [[משטרת ישראל]] הבהרה שמה שפורסם בהארץ אינו נכון, וכי לא חקרה כלל את פעילות צה"ל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://abualiexpress.com/בהמשך-לכתבה👆-של-גוש-בריינר-מהארץ/|כותרת=הבהרה בעקבות הפרסום בעיתון הארץ בנוגע לתחקיר פסטיבל נובה טבח ברעים|אתר=אבו עלי אקספרס}}</ref><br />
<br />
ב-21 בנובמבר פרסם חמאס,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://t.me/gazaalannet/46132|כותרת=غزة الآن - Gaza Now|אתר=Telegram|תאריך_וידוא=2023-11-22}}</ref> כביכול [[אהוד ברק]] אמר בראיון ל-[[CNN]],{{הערה|{{ערוץ7||ברק טען: ישראל בנתה את הבונקרים בשיפא, השר קיש תקף: נזק בלתי נתפס|620706|21 בנובמבר 2023}}}} שישראל בנתה את המנהרות תחת [[בית החולים שיפא|בית חולים שיפא]],{{הערה|{{מעריב אונליין||"ישראל בנתה בונקר": אהוד ברק הימם את CNN, ובעולם הערבי חגגו|news/israel/Article-1053765|21 בנובמבר 2023}}}} בזמן שאמר והבהיר כי ישראל בנתה רק את הבונקרים ולצורך הרחבת בית החולים, וכי דבריו שובשו לצורכי תעמולה.{{הערה|{{סרוגים|גיא עזרא|אהוד ברק מגיב לסערה: "דבריי שובשו"|867015-אהוד-ברק-מגיב-לסערה-דבריי-שובשו|21 בנובמבר 2023}}}}<br />
<br />
עקב הפצת [[דיסאינפורמציה]] רבה בידי החמאס ב[[פייסבוק]] ובפלטפורמות נוספות, הטיל [[האיחוד האירופאי]] אחריות על חברת [[מטא (חברה)|מטא]] לטפל בנושא ואיימה בהטלת [[עיצום כספי|סנקציות]] ו[[קנס]]ות באם הנושא לא יטופל.{{הערה|{{גיקטיים|אושרי אלקסלסי|עכשיו האיחוד האירופי נותן למטא 24 שעות לטפל בפייקים של החמאס|after-x-eu-has-a-24-hour-deadline-for-meta-as-well|12 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
[[האיחוד האירופי]] התלונן ל[[אילון מאסק]] כי [[אקס (רשת חברתית)|הרשת החברתית אקס]] (לשעבר [[טוויטר]]) משמשת להפצת [[דיסאינפורמציה]] על המלחמה בישראל וכי "תוכן אלים וטרוריסטי לא הוסר מהרשת החברתית".{{הערה|{{ערוץ7|ניסן צור|האיחוד האירופי למאסק: הסר דיסאינפורמציה על ישראל|616334|11 באוקטובר 2023}}}} האיחוד איים בהטלת [[עיצום כספי|עיצומים כספיים]] על הרשת. לפי בדיקה שערך ה[[ניו יורק טיימס]], חמאס הצליח למנף את קשיי אכיפת מדיניות התוכן של אקס, ולהפיץ סרטונים אלימים בתפוצה רחבה וזאת במטרה לעורר אימה.{{הערה|{{כלכליסט|עומר כביר, ליטל סמט|אירופה למאסק: יש לך 24 שעות להגיב על פייק ניוז שמופץ ב-X הקשור למלחמה בישראל|calcalistech/article/rjzxijxz6|11 באוקטובר 2023}}}} לטענת מומחים [[בוט]]ים וחשבונות מזויפים שמופעלים על ידי [[איראן]], [[חמאס]] ו[[הג'יהאד האיסלאמי]] מפיצים [[פייק ניוז]] ונרטיבים שמשרתים את חמאס.{{הערה|שם=לינדה-אקס|{{כלכליסט|חדשות חוץ|מנכ"לית X: "הסרנו מהפלטפורמה מאות חשבונות הקשורים לחמאס"|calcalistech/article/bjqqx7hwp|12 באוקטובר 2023}}}} בתגובה אמרה מנכ"לית [[טוויטר|אקס]] [[לינדה יאקרינו]], כי הרשת הסירה מאות חשבונות שקשורים לחמאס ומחקה או תייגה עשרות אלפי תכנים מאז פרוץ המלחמה.{{הערה|שם=לינדה-אקס}}<br />
<br />
==הסברה במהלך המלחמה==<br />
<br />
===ישראל===<br />
{{הפניה לערך מורחב|ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל}}<br />
<br />
נשיא המדינה, [[יצחק הרצוג]], ציין כי "מאז [[השואה]] לא נרצחו יהודים רבים כל כך ביום אחד".{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Isaac Herzog|כותרת=Israel’s President: Our Darkest Hour Casts a Shadow on the Entire World|אתר=[[טיים (מגזין)|Time]]|תאריך=October 9, 2023|כתובת=https://time.com/6321967/israel-president-isaac-herzog-hamas-attack/}} {{אנגלית}}|כיוון=שמאל}} רבים בישראל השוו את חמאס ל[[גרמניה הנאצית|נאצים]]{{הערה|{{0404א||"זו הייתה מתקפה מתוכננת היטב של רוצחים נאצים" {{!}} השגריר ארדן בנאום באו"ם|926619|26 באוקטובר 2023}},{{ש}}{{סרוגים||בדיווח האחרון: כך עמית סגל כינה את מחבלי החמאס|851140-בדיווח-האחרון-כך-עמית-סגל-כינה-את-מחבלי|12 באוקטובר 2023}}}} ול[[המדינה האסלאמית|דאעש]].{{הערה|{{ערוץ7|יוני קמפינסקי|אלון דוידי באולפן ערוץ 7: "כל תושב בעזה הוא דאעש, צריך לפגוע בכולם"|617925|25 באוקטובר 2023}},{{ש}}{{כלכליסט|משה גורלי|דעהבין חמאס-דאעש לוועדת חקירה: חמש הערות על המצב|local_news/article/bkqhbd5gp|28 באוקטובר 2023}}}} דובר צהל בערבית כינה את הארגון "חמאס-דאעש באחת מהודעותיו.{{הערה|{{מעריב אונליין|טל לב רם|דובר צה"ל בערבית חושף את השקר של חמאס: זאת כמות הדלק שיש ברשותו|news/israel/Article-1047157|24 באוקטובר 2023}}}} כש[[שגריר ישראל באומות המאוחדות]] הופיע עם [[טלאי צהוב]] לדיון ב[[מועצת הביטחון של האומות המאוחדות]], הוא ספג ביקורת. במשרד החוץ אמרו כי חרג מהמסרים שישראל מעוניינת לקדם בדבר מטרות המלחמה ויו"ר הנהלת [[יד ושם]]{{הערה|שם=הארץa3df|{{הארץ|אמיר תיבון|כדי לשמר את התמיכה בעולם, ישראל שינתה גישה ומבליטה את הסיוע ההומניטרי לעזה|0000018b-85d4-df47-a3df-ffddea2e0000|31 באוקטובר 2023}}}} אמר כי הטלאי מסמל תקופה אחרת, שבה לא הייתה מדינה יהודית עצמאית עם צבא, האחראית לגורלה.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|במשרד החוץ תוקפים את ארדן: "הטלאי הצהוב - גימיק זול שלא משרת אותנו"|news/article/hjlnf9afa|31 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
[[העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל|העורף הישראלי]] מקיים פעולות הסברה רבות, בעיקר ב[[רשת חברתית|רשתות החברתיות]],{{הערה|{{וואלה!|דוד ורטהיים|ראיונות ליוון וסרטונים לארגנטינה: ההסברה הישראלית לא קיימת, ומפעלי הסברה פרטיים נולדים|3615069|10 באוקטובר 2023}}}} ואישים מפורסמים ו[[פוליטיקאי]] עבר מגנים על עמדת ישראל, בעיקר בטלוויזיה העולמית.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|בנט בבליץ ראיונות לתקשורת הזרה {{!}} צפו בעימות עם המראיין: "תתבייש, שמעתי מספיק"|news/article/bjvdwcb11a|12 באוקטובר 2023}}}} [[ישראלים]] תולים שלטי "נחטף על ידי חמאס" גם במדינות אחרות ברחבי העולם.<br />
<br />
בין האישים והפוליטיקאים הבולטים במאמץ ההסברה הישראלי:<br />
* [[ראש ממשלת ישראל]] לשעבר [[נפתלי בנט]] מתראיין לרשתות התקשורת הזרות, נסע בשבוע הראשון של נובמבר למסע הסברה בארצות הברית ומצדיק את ישראל ואת תגובותיה ומציג את [[אכזריות]] [[חמאס]] אותה השווה ל[[נאצים]].{{הערה|{{יוטיוב|nb51udzHM9M|שם='We're fighting Nazis': Former Israeli prime minister defends cutting off energy to Gaza Strip|אורך=00:49|ערוץ=Sky News}},{{ש}}{{יוטיוב|ejpJhwFF0w8|שם=Bennett to Erin Burnett: “Hamas burned babies. All Israelis are united to destroy Hamas".|אורך=11:16|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}},{{ש}}{{יוטיוב|5t8-K-IdNAg|שם="Proportionality"|אורך=00:46|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}},{{ש}}{{יוטיוב|wV62K66q44M|שם=No, CNN, there aren’t two “narratives” to the Gaza hospital blast. Go do your goddamn job.|אורך=03:17|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}}}}<br />
* [[יוסף חדאד]], פעיל הסברה [[ערביי ישראל|ערבי־ישראלי]], קיים אף הוא ראיונות לכלי תקשורת זרים והעלה סרטונים לרשתות החברתיות. ערבים נוספים שותפים להסברה הישראלית ביניהם סופיה חליפה שרמקו.{{הערה|{{ynet|אלכסנדרה לוקש, ניר (שוקו) כהן, שרון כידון|הערבייה הישראלית שבחזית ההסברה בארה"ב: "מפסידים בקרב על הנרטיב"|news/article/ryitxwhxp|5 בנובמבר 2023}}}}<br />
* [[אלה קינן]], אזרחית ישראלית שטרם המלחמה הפעילה [[בלוג]] העוסק בטיולים, החלה בהפעלת חמ"ל הסברה ברשתות החברתיות ובעיקר ב-[[X (רשת חברתית)|X]] (לשעבר טוויטר). היא נודעה בזכות קידום ה[[האשטאג]] "HamasIsISIS" ובקידום תוכן פרו-ישראלי נרחב במרחבי פרסום של גולשים פרו-פלסטיניים.{{הערה|{{יוטיוב|LjU4TBQa6xU|[[שאול אמסטרדמסקי]]|שם=צבא קטן וחכם (של הסברה): המנגנון של אלה קינן|קליפ=כן|אורך=19:08|תאריך=13 בנובמבר 2023}}}}<br />
* [[דני בולר]], מורה ויוצר תוכן ישראלי ב[[טיקטוק]] שסרטוניו בנוגע למלחמה זכו למיליוני צפיות.<br />
* ידוענים, משפיענים, ועיתונאים רבים שיתפו תוכני הסברה ברשתות החברתיות.<br />
מאבק ההסברה מתקיים בצל העובדה שכשבוע לאחר פרוץ [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הפתע]] שפתחה את ה[[מלחמה]] נסגר [[משרד ההסברה]] ה[[ישראל]]י,{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|משרד ההסברה נסגר. עכשיו נותרו עוד עשרה לסגור (ולהרגיע את כבוד הנשיא)|0000018b-5868-d2b2-addf-7e789f960000|23 באוקטובר 2023}}}} כשה[[שר]]ה העומדת בראשו, [[גלית דיסטל-אטבריאן]], צוטטה באומרה כי "משרד ההסברה התרוקן מסמכויות ומהווה בזבוז של כספי ציבור, ולא יכול לתרום למדינה תרומה משמעותית".{{הערה|{{כלכליסט|צבי זרחיה|גלית דיסטל מתפטרת מתפקיד שרת ההסברה: "בזבוז כספי ציבור"|local_news/article/s1e24crb6|12 באוקטובר 2023}}}} מאז, תפקיד הסברת פעולות ישראל נמצא באחריות [[משרד החוץ]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/Units/media_and_public_affairs|כותרת=דיפלומטיה ציבורית|אתר=[[משרד החוץ]]}}}} ו[[משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות|משרד התפוצות]]. משרד החוץ רשם עד [[20 באוקטובר]] נרשמו יותר מ[[שמות מספרים|מיליארד]] חשיפות לתכני ההסברה שלו.{{הערה|{{ynet|רפאל קאהאן|משרד החוץ מציג ברשתות תמונות מדממות כדי לנצח במלחמת ההסברה|digital/technews/article/bk1vf3cbt|20 באוקטובר 2023}}}} ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] ישנה שותפות במאמץ ההסברתי, ו[[דובר צה"ל]] מפרסם סרטוני זוועה וכן סרטוני גבורה רבים ובנוסף [[חקירה פלילית|חקירות]] של ה[[טרור|מחבלים]] בו המחבלים מודים שהזוועות תוכננו מראש והיו חלק מתוכנית התקיפה.{{הערה|{{0404א||מחזק את הלגיטימציה לפעולות בהמשך: המהלך ההסברתי המטורף של דובר צה"ל {{!}} צפו|925409|23 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מקור ראשון|נועם אמיר|כל האמת בפנים: הקרב על ההסברה העולמית בצה"ל עולה שלב|news/685831|23 באוקטובר 2023}}}} גם צה"ל וגם משרד החוץ [[צנזורה|מצנזרים]] מעט מאוד, על מנת לגרום לזעזוע בעולם, שיוביל לתמיכה בישראל.{{הערה|{{mako||צה"ל במסע הסברה: הציג סרט של 40 דקות של הזוועות שחוללו מחבלי חמאס|04663507c7c5b81026|news-world/2023_q4|23 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
ב-[[23 באוקטובר]] נוסף כיוון הסברה שונה כאשר שתי נשים בנות יותר מ-80, שוחררו מ[[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|שבי החמאס]] ונראו ב[[סרט קצר|סרטון]] שפרסם [[חמאס]] לקראת שחרורן, בו נראים [[מחבלים פלסטינים|מחבלי]] [[ארגון טרור|ארגון הטרור]] מגישים לחטופות [[ממתק]]ים ו[[קפה]].{{הערה|{{ynet|נחום ברנע, אדיר ינקו|החטופות התאחדו עם משפחותיהן, יוכבד ליפשיץ: "אינני יודעת לאן נלקחתי"|news/article/sycmqdema|23 באוקטובר 2023}}}} בעליהן נותרו בידי חמאס בעזה. לאחר שחרורן, שיחזרה אחת החטופות את חטיפתה ל[[רצועת עזה]], באומרה, בין היתר, שכאשר הגיעו החטופים ל[[מנהרות לחימה ברצועת עזה|מנהרות הטרור]], אמרו להם המחבלים כי "הם אנשים שמאמינים ב[[הקוראן|קוראן]] ולא יעשו לנו רע".{{הערה|{{וואלה!|אורי סלע, אלי אשכנזי|יוכבד ליפשיץ שחזרה את חטיפתה לעזה: "עברתי תופת - הכו אותי והכאיבו מאוד"|3618150|24 באוקטובר 2023}}}} היו שטענו כי עדות זו פגעה במאמץ ההסברתי הישראלי. מצד שני התקשורת בעולם התייחסה לעדותה בדרכים שונות – רבים מהם הציגו את תמונתה לוחצת יד לשוביה, "הושטת יד לשלום מחטופה ישראלית, המביישת את רוצחי חמאס".{{הערה|{{mako|רועי אבן|"הושטת יד לשלום": בעולם מבולבלים אחרי עדות יוכבד ליפשיץ|98976a2f7b56b81027|culture-articles|25 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
ראש הממשלה נתניהו פרסם ב-30 באוקטובר [[s:דברי_ראש_הממשלה_נתניהו_בהצהרה_לתקשורת_הזרה_על_חרבות_ברזל|הצהרה לתקשורת הזרה על קרב הציוויליזציה בעזה]].<br />
<br />
ב-[[1 בנובמבר]] [[2023]] חשף צה"ל שיחה בה תועד איך [[חמאס]] גונב 1,000 [[ליטר]] של [[דלק]] מ[[בית חולים]].{{הערה|{{אתר צה"ל||כך לוקח חמאס דלק מבתי החולים ברצועת עזה|144534|1 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|{{ynet||צה"ל חשף שיחה בין מפקד בחמאס למנהל בית חולים בעזה בנוגע להעברת דלק למטרותיו|news/article/b1pbmmg7p|1 בנובמבר 2023}},{{ש}}{{מעריב אונליין|טל לב רם|"תמלא את מכל הדלק, אם לא - יירו עלינו": כך לוקח חמאס דלק מבתי החולים ברצועה {{!}} האזינו|news/military/Article-1049188|1 בנובמבר 2023}}}} ישראל החלה להציג יותר בעולם את מעורבותה בהכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, בניסיון לשמר תמיכה ולגיטימציה בינלאומית לפעולה הצבאית נגד חמאס.{{הערה|שם=הארץa3df}} ב-13 בנובמבר, צה"ל חשף הוכחות לשימוש של חמאס בבית החולים רנתיסי עבור מטרותיו הצבאיות.{{הערה|{{mako|ניר דבורי|דובר צה"ל: חשד שחטופים ישראלים הוחזקו בבית החולים רנתיסי בעזה|03cf42ee22acb81026|news-military/6361323ddea5a810|13 בנובמבר 2023}}}}<br />
<br />
אמירות קיצוניות של נציגים ישראלים רשמיים ביחס לעזה הקשו על מאמצי ההסברה.{{הערה|{{מעריב אונליין||"שר הפצצות הגרעיניות": בעולם לא נשארו אדישים לדבריו של עמיחי אליהו|news/israel/Article-1049919|5 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|{{mako|אלעד שמחיוף|שתיקתם תגן עלינו|41170015c96eb81027|news-columns/2023_q4|19 בנובמבר 2023}}}}<br />
<br />
===חמאס===<br />
ב-1 בנובמבר 2023 אמר [[ראזי חמד]] "אנו נחזור על התקפת 7 באוקטובר שוב ושוב עד שישראל תושמד".{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jpost.com/arab-israeli-conflict/article-771199|כותרת='We will repeat October 7 again and again' - Hamas official|אתר=The Jerusalem Post|תאריך=2023-11-01|שפה=en}} {{אנגלית}}}}<br />
<br />
בכירים בחמאס אמרו בראיון ל[[ניו יורק טיימס]] באמצע המלחמה, כי מטרת המתקפה מבחינת הארגון לא הייתה לשפר את המצב ברצועה, אלא "לשנות את כל המשוואה" ולהציב את הנושא הפלסטיני בראש סדר היום העולמי, שישראל תהיה ב"מצב קבוע של מלחמה" ושמדינות נוספות באזור יצטרפו למאבק נגדה.{{הערה|{{ynet||בכירים בחמאס: המטרה היא לא לשפר את המצב בעזה, מקווים שהמלחמה תהפוך לקבועה|news/article/hjjbyjymp|8 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|[https://www.nytimes.com/2023/11/08/world/middleeast/hamas-israel-gaza-war.html Behind Hamas’s Bloody Gambit to Create a ‘Permanent’ State of War], ניו יורק טיימס {{אנגלית}}}}<br />
<br />
חמאס השקיע מאמצים אינטנסיביים במישור התקשורתי-תודעתי כדי לייצר מצג שווא בתקשורת הערבית והבין-לאומית שלפיה הוא לכאורה "קורבן", על אף שמחבליו ביצעו את הטבח בעוטף. הוא ניסה להדהד פגיעה ישראלית לכאורה בבתי חולים ובבתי ספר, ועיוות את תמונת המציאות על מנת להציג תמונה שקרית של [[משבר הומניטרי]] גדול ברצועה. בפועל, המצב ברצועה רחוק ממשבר כזה, אם כי מורכב.{{הערה|{{mako|ספיר ליפקין|"תקיפות חסרות תקדים בעזה", חמאס מייצר מצג שווא - ומונע את פינוי האוכלוסייה דרומה {{!}} תיעוד|714b6067911ab81026|news-military/6361323ddea5a810|5 בנובמבר 2023}}}}<br />
<br />
=== אנטישמיות ואנטי ישראליות ===<br />
עם תחילת הקרבות החלה התעוררות [[האנטישמיות החדשה|אנטישמית]] של הפגנות נגד ישראל, [[ונדליזם|השחתה]], [[אלימות]], עד כדי רצח אזרח יהודי אמריקאי, פול וקסלר, שהפגין בעד ישראל.{{הערה|{{כאן|דקלה אהרן שפרן|"נרצח כי הוא יהודי": זעזוע לאחר מותו של פול וקסלר בארה"ב|598908|7 בנובמבר 2023}}}} מספר האירועים האנטישמים גדל פי 5 לעומת שנה שעברה.{{הערה|{{ישראל היום|אסף גולן|מדאיג: עלייה דרמטית של 500 אחוז באנטישמיות בעולם מתחילת מלחמת חרבות ברזל|judaism/judaism-news/article/14767393|30 באוקטובר 2023}}.}} יהודים בעלי מראה חרדי הותקפו בשכונה יהודית בניו-יורק.<ref>{{ערוץ7||"אגרופים ובעיטות": חרדים הותקפו בפלטבוש|621130|26 בנובמבר 2023}}</ref><ref>{{סרוגים|לירן וינשטיין|אברהם פריד: "רואים את השנאה ברחוב, יש פחד"|863530-אברהם-פריד-רואים-את-השנאה-ברחוב-יש-פחד|13 בנובמבר 2023}}</ref> בחודש נובמבר ארגון [[הליגה נגד השמצה]], מסר כי מאז תחילת הלוחמה ב-X (טוויטר לשעבר) היה זינוק של למעלה מ-919% בתוכן אנטישמי, ובפייסבוק עליה של 28% אחוז.{{הערה|{{ynet||סשה ברון כהן וכוכבים יהודים נזפו בבכירי טיקטוק: "יוצרת תנועה אנטישמית"|entertainment/article/bjpska446|17 בנובמבר 2023}}}}אירועים אנטישמיים התרחשו גם בארצות שנחשבות לאוהדות ישראל.<ref>{{ynet|יניב פוהורילס, איתמר אייכנר|אין מקום בטוח: המתקפה העולמית נגד היהודים|judaism/article/bytddmlm6|7 בנובמבר 2023}}</ref> [[אנטישמיות]] זו גרמה להגברת הביקוש ל[[עליה]] לארץ.<ref>{{ישראל היום|אריאל כהנא|בעקבות גל האנטישמיות בעולם: זינוק משמעותי בביקוש לעלייה לארץ ממדינות מערביות|news/geopolitics/article/14818769|13 בנובמבר 2023}}</ref><br />
<br />
בנוסף להפגנות,<ref>{{ynet|ynet|סערה בבריטניה: 300 אלף מפגינים נגד ישראל בלונדון – דווקא ביום הזיכרון|news/article/h1fygj6xp|11 בנובמבר 2023}}</ref> למדיה החברתית<ref>{{ynet|ynet|אחרי שהפך לטרנדי בטיקטוק, "הגרדיאן" הסיר את מכתבו של אוסמה בן לאדן|entertainment/article/bka11romnt|16 בנובמבר 2023}}</ref> וחלק מערוצי התקשורת המרכזים,<ref>{{ישראל היום|נטע בר|שוב אנטישמיות ב-BBC: העובדים הונחו שלא להשתתף בצעדה נגד שנאת יהודים|news/world-news/europe/article/14861818|24 בנובמבר 2023}}</ref> גם מוסדות אקדמיים הפכו פחות בטוחים ליהודים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.xoox.co.il/item_4658616.htm|כותרת=בלב ארה"ב: תלשו וקרעו את תמונות החטופים בעזה|אתר=news.xoox.co.il|תאריך_וידוא=2023-11-26}}</ref> <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/news/705797/|הכותב=אלחנן שפייזר|כותרת=נשיאות אוניברסיטאות בארה"ב: קריאות ל"רצח עם ביהודים" לא מפירות את הכללים|אתר=www.makorrishon.co.il|תאריך_וידוא=2023-12-07}}</ref>. נשיא [[הטכניון]] פרופ' [[אורי סיון (פיזיקאי)|אורי סיון]] אמר כי "נוכח תגובות רפות של חלק לא מבוטל מנשיאי אוניברסיטאות מובילות בצפון אמריקה, אירופה ואוסטרליה, [[סטודנט]]ים ו[[חוקר]]ים [[יהודים]] ו[[ישראלים]] רבים נתונים היום לאיומים פיזיים ומילוליים המצרים את צעדיהם ומונעים את השתתפותם בפעילות האקדמית באותם מוסדות". מתוך כך הטכניון מציע "מפלט אקדמי" לקליטה מהירה של סטודנטים ומרצים.<ref>{{מקור ראשון|ישי אלמקייס|בשל האנטישמיות: הטכניון יוזם "מפלט אקדמי" לסטודנטים וחוקרים מהעולם|news/697171|15 בנובמבר 2023}}</ref><br />
<br />
==השפעות המלחמה על ישראל==<br />
{{להשלים|השפעות נוספות בעורף - ביטול לימודים בכל רחבי הארץ והחזרה הדרגתית, סגירת מרכזי בילוי, הפחתת תדירות תחב"צ ועוד|נושא=ישראל}}<br />
{{הפניה לערך מורחב|העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל}}<br />
<br />
===השפעות פוליטיות===<br />
מיד עם פרוץ המלחמה הציע יו"ר האופוזיציה, חבר הכנסת [[יאיר לפיד]], להקים ממשלת חירום מקצועית ומצומצמת לניהול המלחמה. ראש הממשלה הציע לראשי האופוזיציה להצטרף לממשל חירום במתכונת דומה לממשלה שהוקמה ערב [[מלחמת ששת הימים]].{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי, איתמר אייכנר|לפיד קרא לממשלת חירום; נתניהו: הצעתי לו ולגנץ להיכנס כמו לפני ששת הימים|news/article/bjoquxywt|7 באוקטובר 2023}}}} שרים נוספים הצטרפו לקריאה.{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|סמוטריץ' קורא להקים ממשלת אחדות: "זה צו השעה"|news/article/h1tvjmz11t|9 באוקטובר 2023}}}} ב־[[11 באוקטובר]] הכריז יו"ר סיעת המחנה הממלכתי, חבר הכנסת [[בני גנץ]], כי יצטרף לממשלת חירום לאומית בראשות [[בנימין נתניהו|נתניהו]],{{הערה|{{mako|עמית סגל דפנה ליאל|נתניהו וגנץ בהודעה משותפת: הוקמה ממשלת חירום לאומית|f3475c366dd1b81027|news-military/6361323ddea5a810|11 באוקטובר 2023}}}} ולמחרת הושבעו חמישה שרים מטעם המחנה הממלכתי והצטרפו לממשלה. [[מפלגה|מפלגות]] [[מפלגת העבודה הישראלית|העבודה]] ו[[ישראל ביתנו]] הודיעו באותו היום כי יתמכו בהקמתה אך בינתיים לא יצטרפו לקואליציה. [[יאיר לפיד]] הודיע שמפלגתו לא תיכנס לממשלת החירום עד שלא יוצאו ממנה מפלגות [[עוצמה יהודית]] ו[[הציונות הדתית]], אולם חבר הכנסת [[אלעזר שטרן]] ממפלגתו הודיע שיתמוך בה, בניגוד לעמדת הסיעה.{{הערה|{{סרוגים||יש עתיד: "זו לא ממשלת חירום אלא וועדת קישוט"|850867-יש-עתיד-זו-לא-ממשלת-חירום-אלא-וועדת-קיש|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{כיכר השבת|יוני גבאי|לפיד: גנץ ואייזנקוט טעו בשיקול הדעת, לא נצטרף לממשלה|political-news/s2fait|12 באוקטובר 2023}}}} קודם לכן, לבקשתו של [[משרד הפנים|שר הפנים]] ו[[משרד הבריאות|שר הבריאות]] [[משה ארבל]] החליט יו"ר [[מפלגת ש"ס|ש"ס]] [[אריה דרעי]] להעביר את תיק הבריאות לידיו של חבר הכנסת [[אוריאל בוסו]].{{הערה|{{וואלה!|יקי אדמקר|ח"כ אוריאל בוסו מונה לשר הבריאות, משה ארבל ימשיך לכהן כשר הפנים|3615546|12 באוקטובר 2023}}}} ב־[[29 באוקטובר]], בשעה 01:10, צייץ ראש הממשלה נתניהו, "בשום שלב לא ניתנה לי התרעה על כוונות מלחמה מצד החמאס. כל גורמי הביטחון, כולל ראש אמ"ן וראש השב"כ, העריכו שהוא מורתע". לאחר דרישה של בני גנץ והרמטכ"ל לשעבר [[גבי אשכנזי]], נמחק הציוץ ונכתב במקומו "לא קיבלתי התרעות ספציפיות למלחמה". לאחר הסערה הפוליטית כתב נתניהו "טעיתי, מתנצל".{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי, איתמר אייכנר|לאחר הסערה, נתניהו מחק את הציוץ נגד ראשי השב"כ ואמ"ן: "טעיתי, מתנצל"|news/article/syy6gkjf6#autoplay|29 באוקטובר 2023}}{{ש}}{{ynet|איתמר אייכנר|בעיצומה של המלחמה: נתניהו בהודעה לילית נגד ראש אמ"ן וראש השב"כ|/news/article/bke200ujz6|29 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
[[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2023)|הבחירות לרשויות המקומיות]], שהיו אמורות להתקיים בסוף חודש אוקטובר נדחו בעקבות המלחמה ל־30 בינואר 2024.{{הערה|{{Cite web|date=24 October 2023|title=הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ"ד-2023|url=https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=2210584|url-status=live|access-date=24 October 2023|website=knesset.gov.il}}}}<br />
<br />
ב־1 בנובמבר הודיע תמיר עידאן, ראש [[מועצה אזורית שדות נגב|המועצה האזורית שדות נגב]] על פרישתו מ[[הליכוד]] תוך מתיחת ביקורת קשה על הממשלה ועל חוסר הסיוע לנפגעים ולמפוני היישובים.{{הערה|{{mako|דני קושמרו תמיר סטיינמן|בשידור חי: ראש מועצה מהדרום הקריא את מכתב ההתפטרות שלו מהליכוד|60576166b3c8b81027|news-politics/2023_q4|1 בנובמבר 2023}}}}<br />
<br />
===כיתות כוננות===<br />
עם תחילת המלחמה בישראל החלה כוננות בארץ, בעיקר ביישובים ביו"ש ובערים המעורבות, מחשש להצטרפות [[ערביי ישראל]] למלחמה ומחשש ל"[[המהומות בישראל (2021)|שומר החומות]]" נוסף.{{הערה|{{יוטיוב|qCFbPouUazk&ab|שם=הקמת כיתות כוננות והחשש מתרחיש "שומר החומות 2" - הפרויקטור החדש בריאיון}}}} עקב כך הוקמו [[כיתת כוננות|כיתות כוננות]] חדשות ברשויות מקומיות חדשות ואף תוגברו קיימות.{{הערה|{{ערוץ7||כיתות כוננות יורחבו לכל הארץ|616894}}}}<br />
<br />
בעקבות המלחמה נפתחו לראשונה כיתות כוננות גם בערים.{{הערה|{{ישראל היום|עדי רובינשטיין|"דרוכים מתמיד": מאות כיתות כוננות הוקמו בערי ישראל בשבועיים|news/defense/article/14736516|22 באוקטובר 2023}}}} וכן בקרב החברה החרדית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.hidabroot.org/video/220954|כותרת="היום כולם מבינים – צריכים להכין את הנשק": רוני אילון הירש בריאיון חובה|אתר=www.hidabroot.org|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-12-05}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/gallery/2093789/|כותרת=צפת: חברי כיתת הכוננות התאמנו בתוך בית ספר • תיעוד|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-12-07}}</ref>. ב[[ירושלים]] הודיעו על פתיחה של כיתת כוננות בכל שכונה.{{הערה|{{סרוגים||בשל המצב הביטחוני: כיתות כוננות יוקמו בירושלים|700662-בשל-המצב-הביטחוני-כיתות-כוננות-יוקמו-ב|11 באוגוסט 2022}}}}<br />
<br />
כמו כן, הוקלו הקריטריונים למתן רישיון נשק.{{הערה|{{הארץ|נעה שפיגל|הוועדה לביטחון לאומי אישרה תקנות המקילות קבלת רישיונות נשק|0000018b-37a0-dc99-a1db-3fe1ba820000|16 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{גלובס|נטע סרוסי|משרדו של בן גביר לא התייעץ עם רשות האסדרה על תקנות הנשק|1001462429|15 בנובמבר 2023}}}}<br />
<br />
במשטרה תמכו בחיזוק כיתות הכוננות. במקביל אמרו כי חשוב להדגיש כי בהיעדר מסגרת משטרתית מאורגנת, קיים חשש ממשי להגעת כלי נשק 'לידיים הלא נכונות ולא מיומנות', דבר אשר עלול להוביל לתקריות קשות בהיעדר פיקוח והכשרה מתאימים.{{הערה|{{הארץ|יהושע (ג'וש) בריינר|המפכ"ל: חלוקת הנשק ההמונית לאזרחים עלולה להוביל אותו לידיים הלא נכונות|0000018b-adc7-d724-a5bb-edff93a70000|9 בנובמבר 2023}}}}<br />
<br />
=== התגייסות לצה"ל בקרב החברה החרדית ===<br />
עם פרוץ הקרבות התחיל ביקוש של כ-3,000 חרדים להתגייס לצבא.{{הערה|{{מקור ראשון|משה ליפשיץ|"הפעם זה שונה": המגזר החרדי מתגייס למאמץ המלחמתי|news/678289|10 באוקטובר 2023}}}} צה"ל נענה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://haredimisrael.org.il/|כותרת=חרדים לישראל - זאת ההשתדלות שלך!|אתר=חרדים לישראל|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-12-07}}</ref>, וגייס את המבקשים בקצב של 120 איש ביום <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calameo.com/read/002627047b13a73435773|כותרת=756 מצב הרוח פרשת לך-לך, "חרדים לבטחון ישראל"|אתר=calameo.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-12-07}}</ref> לטירונות מקוצרת של שבועיים, ובסיומה שולבו המתגייסים במקצועות רפואה בסיסיים וכנהגים.{{הערה|{{ynet|יוסי יהושוע|אלפי חרדים מבקשים להצטרף ללחימה: 120 יגויסו ביום שני {{!}} פרסום ראשון|news/article/rkavmflzp|20 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
===התגייסות אזרחית===<br />
[[קובץ:אחת מעמדות ריענון מזון ושתייה לחיילים יוזמה של אנשים פרטיים.jpg|270px|ממוזער|שמאל|אחת מעמדות ריענון, מזון ושתייה שהוקמו עבור חיילים ביוזמת אנשים פרטיים ואנשי עסקים]]<br />
[[קובץ:Equipment distribution center for soldiers organized by Yoana Jabotinsky High School in Be'er Ya'akov.jpg|270px|ממוזער|שמאל|חמ"ל אזרחי שנבנה בשיתוף תושבי [[באר יעקב]] עם [[כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי]]]]<br />
בציבור הייתה התגייסות גדולה של ארגוני עזרה ממוסדים כדוגמת [[זק"א]], ארגונים התנדבותיים שהסבו את פעילותם לעזרה כדוגמת [[אחים לנשק (תנועת מחאה)|אחים לנשק]], והתגייסות יחידים. הוקמו חמ"לים אזרחיים לסיוע בחילוץ מאזורי העימות בחזית, חמ"ל נעדרים (כולל סיוע באיתורם באמצעים טכנולוגיים מתקדמים), סיוע לאנשים בעורף, מערך הסעות, רכישה והטסה של ציוד אישי לחיילים כגון [[אפוד מגן|אפודי מגן]] קרמיים שהיו חסרים, אירוח משפחות שפונו מאזורי העימות, תרומות דם, סיוע בבתי חולים ובמוסדות אחרים, שירות שמרטפות לאנשי מילואים, ביקורים בבית אבות, והתנדבות בכל תחום אחר.{{הערה|{{גלובס|מיטל וייזברג|אירוח משפחות מהדרום ואיסוף ציוד: המיזמים האזרחיים שכדאי להכיר|1001459623|8 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|שם=כלכליסטcrx6|{{כלכליסט|עמיר קורץ|בארגוני המחאה התייצבו לדגל, ויצאו ביוזמות סיוע לאזרחים בדרום|local_news/article/rjkltcrx6|7 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ynet||אירוח, הסעות ושמרטפות: היוזמות האזרחיות למען תושבי הדרום ונפגעי המלחמה|news/article/h1f1w2alt|7 באוקטובר 2023}}|שם=ה2}}<br />
<br />
בהתנדבות ובחילוץ משתתפים גם יחידים, התארגנויות מקומיות ומועצות מקומיות. חלק מההתארגנויות פועלות באמצעות קבוצות [[וואטסאפ]], המרכזות את הצרכים ואת המתנדבים.{{הערה|{{וואלה!|מירב כהן|למען תושבי הדרום והחיילים: כל יוזמות ההתנדבות לסיוע לקו חזית המלחמה|3614569|8 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מקור ראשון|שיראל דילר|תרומות, טרמפים ובייביסיטר מקוון: רשימת מוקדי הסיוע לתושבי הדרום|news/676615|8 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
בבוקר 7 באוקטובר 2023, מיד עם היוודע על [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הפתע על ישראל]] ועל רקע הידיעות על הטבח בדרום, הודיעו מובילי [[אחים לנשק (תנועת מחאה)|תנועת אחים לנשק]] כי היא מפסיקה כל פעילות מחאה וקראו [[מילואים|לחיילי המילואים]] להתייצב להגנת המדינה ללא היסוס.{{הערה|{{מעריב אונליין|טל לב רם|ב"אחים לנשק" מפסיקים את המחאה: "קוראים להתייצב להגנת ישראל"|news/israel/Article-1043152|7 באוקטובר 2023}}}} במקביל הוסבו באותו יום התשתיות ששימשו למחאה כדי לסייע לכוחות הביטחון ולניצולי הטבח שביצע [[חמאס]]. התנועה הקימה חמ"לים ייעודיים שדרכם פעלו יוזמות שונות באמצעות למעלה מ-15 אלף מתנדבים ברחבי הארץ. בין היוזמות הללו חילוץ משפחות מאזורי העימות תוך כדי הלחימה של כוחות [[צה"ל]]{{הערה|{{ynet|אבי יששכרוף|עם "אחים לנשק" בחילוץ תושבים בעוטף: "תכתוב שככה נראים אנרכיסטים"|news/article/yokra13624803|9 באוקטובר 2023}}}} ומציאת פתרונות דיור עבורן, סיוע באיתור נעדרים, מערך תמיכה במשפחות חללים, נעדרים וחטופים, מערך הסעות לחיילי מילואים ומשפחות, ארוחות חמות, חילוץ בעלי חיים, סיוע למשקים חקלאיים ואיסוף ציוד נדרש למשפחות ולחיילים, כולל הטסת ציוד מחו"ל.{{הערה|{{יוטיוב|HiEvDHxNNVo}}}}{{הערה|שם=:3|{{דבר העובדים|יהל פרג'|אירוח משפחות והסעות מילואניקים: היוזמות האזרחיות ב'חרבות ברזל'|453964|9 באוקטובר 2023}}}} ב-12 באוקטובר 2023 ביקר [[מזכיר המדינה של ארצות הברית|מזכיר המדינה האמריקאי]] [[אנתוני בלינקן]] בחמ"ל שהקימה התנועה במתחם [[אקספו תל אביב|אקספו]] בתל אביב. בחמ"ל התנועה ביקרו ותמכו גם פוליטיקאים, דיפלומטים ואנשי תקשורת רבים.{{הערה|{{אייס|תום נחום|בן כספית חושף בהתרגשות: "עולה הון תועפות, הכל מתרומות"|984361|17 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ציוץ|BenCaspit|Ben Caspit בן כספית|1714262441977155685|17 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
===התמודדות נפשית===<br />
בעקבות ה[[טראומה נפשית|אירועים הטראומתיים]] של תחילת המלחמה, נפתחו מוקדים טלפוניים ברחבי הארץ.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/guides/containing-anxiety|כותרת=התמודדות עם חרדה: תמיכה טלפונית, כלים להורים וסרטוני הסברה|אתר=האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-11}}}} [[פיקוד העורף]] הדגיש שתגובות רגשיות כמו [[פחד]] ו[[חרדה]] הן תגובות נורמליות למצב לא נורמלי.{{הערה|שם=ה3|{{קישור כללי|כתובת=https://www.oref.org.il/12550-17885-he/Pakar.aspx|כותרת=דגשים להתמודדות עם המצב כדי להתמודד עם המצב הנוכחי|אתר=פיקוד העורף}}}} מכיוון שלאנשים יש דרכים שונות להתמודד עם [[דחק|לחץ]], המליצו בפיקוד העורף לזהות את דרכי ההתמודדות שסייעו בעבר ([[פעילות גופנית]], שיחות עם חברים ומשפחה, איסוף מידע, אמונה ותקווה) ולהשתמש בהן.{{הערה|שם=ה3}} במקרה של [[נפגע חרדה|נפגעי חרדה]], הומלץ לעודד אותם לפעולה ועשייה, לבצע תרגילי נשימה ו[[טכניקת הרפיה|טכניקות הרפיה]], להדגיש את יכולת ההתמודדות ו[[אסקפיזם|להסיח את הדעת]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.oref.org.il/12550-17988-he/Pakar.aspx|כותרת=סיוע לאנשים בהתקף חרדה|אתר=פיקוד העורף}}}} מעמותת [[נט"ל]] הזהירו את הציבור שלא להיחשף לתכנים מעוררי טראומה.{{הערה|שם=ה4|{{העין השביעית|שירי|לשמור על האינטרס של הציבור|499031|10 באוקטובר 2023}}}} חשיפה כזו נקשרה בעבר ל[[דיכאון קליני|דיכאון]], [[חרדה]], ו[[הפרעת דחק פוסט-טראומטית|פוסט־טראומה]].{{הערה|{{הארץ|נטע הלפרין|סרטוני הזוועות של חמאס הם טראומה לכל דבר. במקום לצפות, דברו על התופת|0000018b-12f8-d2fc-a59f-d3f907660000|9 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|שם=ה4}}<br />
<br />
==תגובות בין-לאומיות==<br />
{{ערך מורחב|תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל}}<br />
[[קובץ:President Biden Delivers Remarks on the Terrorist Attacks in Israel - Oct 7, 2023.webm|300px|ממוזער|הצהרת הנשיא ביידן ביום 7 באוקטובר]]<br />
{{תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל - תקציר}}<br />
<br />
[[אנטוניו גוטרש|מזכ"ל האו"ם]] גינה את מעשי חמאס ב-7 באוקטובר אך טען: "המתקפה של חמאס על ישראל לא התרחשה בחלל ריק, העם הפלסטיני נתון ל-56 שנים של כיבוש חונק".{{הערה|{{הארץ|בן סמואלס, יהונתן ליס|מזכ"ל האו"ם: "מתקפת חמאס לא התרחשה בחלל ריק, הפלסטינים נתונים ל-56 שנות כיבוש"|0000018b-62ab-d230-a1bf-6bbb98360000|24 באוקטובר 2023}}}} דבריו פורשו כהצדקה למעשי חמאס ועוררו ביקורת חריפה.<br />
<br />
===פעולות סיוע של בעלות ברית===<br />
====אמריקה====<br />
<br />
ב-[[8 באוקטובר]] אמר [[מזכיר ההגנה של ארצות הברית|מזכיר ההגנה האמריקאי]], [[לויד אוסטין]], שצבא ארצות הברית מקדם את [[נושאת מטוסים|נושאת המטוסים]] [[ג'רלד פורד (CVN-78)]] לעבר מזרח הים התיכון כדי לסייע לישראל במידת הצורך. כמו כן, ארצות הברית החלה בהספקת ציוד, [[תחמושת]] ו[[אספקה]] צבאית רבה לישראל ברכבת אווירית. בבוקר [[15 באוקטובר]] הודיעה [[ארצות הברית]] על שליחת נושאת מטוסים שנייה לאזור ישראל, קבוצת התמיכה ההתקפית ה-2 (IKECSG) בהובלת נושאת המטוסים [[דווייט אייזנהאואר (CVN-69)|דווייט אייזנהאואר]].<br />
<br />
עד ל-20 באוקטובר נחתו בישראל 45 [[מטוס תובלה|מטוסי תובלה]] עם אמצעי לחימה במשקל של כאלף [[טונה (מסה)|טונות]].{{הערה|{{עכשיו 14|עכשיו 14 צבא וביטחון|רכבת אווירית לצה"ל: מטוס החימוש ה-45 נחת בישראל|רכבת-אווירית-לצהל-מטוס-החימוש-ה-45-נחת-בי|20 באוקטובר 2023}}}} ועד ל-6 בנובמבר נחתו בישראל 200 מטוסים עם מטען במשקל של כ-10,000 [[טונה (מסה)|טונות]].<ref>{{עכשיו 14|דביר אריאלי|רכבת אווירית לצה"ל: מטוס החימוש ה-200 נחת בישראל|רכבת-אווירית-לצהל-מטוס-החימוש-ה-200-נחת-בי|6 בדצמבר 2023}}</ref> במקביל לנושאת המטוסים, פרסה ארצות הברית באזור המזרח התיכון ארבע [[טייסת|טייסות]] של [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] מדגמי [[F-35]], [[F-15]], [[F-16]] ו-[[A-10]]. ב-[[5 בנובמבר]] ארצות הברית הודיעה כי [[צוללת גרעינית|הצוללת הגרעינית]] פלורידה [[הצוללות הגרעיניות מסדרת אוהיו|מסדרת אוהיו]] הגיעה לתחום פיקוד מרכז האמריקני. הצוללת נושאת כ-150 טילי שיוט מסוג [[BGM-109 טומהוק|טומהוק]].{{הערה|{{עכשיו 14|אורי לורי|צוללת גרעינית אמריקנית עם 154 טילי טומהוק הגיעה לתעלת סואץ|צוללת-גרעינית-אמריקנית-עם-154-טילי-טומהו|6 בנובמבר 2023}}}} לארצות הברית 18 צוללות מסדרת אוהיו, שהיא הגדולה ביותר בצי ארצות הברית, מתוכן 14 מצוידות בטילים גרעיניים וארבע בטילי טומהוק.{{הערה|{{ynet||ישראל במלחמה: עדכוני הערב ה-30|blogs/gazawar30eve|5 בנובמבר 2023}}}}<br />
<br />
ב-[[16 באוקטובר]] יצא כוח התערבות מהירה המורכב מ-2,000 [[חייל]]י [[חיל הנחתים של ארצות הברית|מארינס]] אמריקאים לכיוון חופי ישראל. ב-23 באוקטובר שלח נשיא ארצות הברית את לוטננט גנרל [[ג'יימס פ. גלין]], בראש משלחת קצינים אמריקאים, לייעץ לצה"ל במלחמה.{{הערה|[https://www.editorji.com/world-news/gaza-ground-attack-us-lt-gen-james-glynn-who-will-advise-israel-on-urban-warfare-1698157584804 https://www.editorji.com/world-news/gaza-ground-attack-us-lt-gen-james-glynn-who-will-advise-israel-on-urban-warfare-1698157584804] editorji.com, 24 באוקטובר 2023 {{אנגלית}}}}<br />
<br />
בעקבות האירועים החל [[אנטישמיות בתקופת מלחמת חרבות ברזל|גל אנטישמיות]] ברחבי העולם.<br />
<br />
====אירופה====<br />
ב-[[12 באוקטובר]] הודיעה [[בריטניה]] על פריסת כוחות באזור מזרח [[הים התיכון]] במטרה לסייע לישראל. הכוח כולל [[מטוס ביון|מטוסי ביון]] ו[[ספינת מלחמה|ספינות מלחמה]].{{הערה|{{כאן|עמיחי שטיין|"כדי לתמוך בישראל": בריטניה הודיעה על פריסת כוחות במזרח הים התיכון|565860|12 באוקטובר 2023}}}} [[קנצלר גרמניה]], [[אולף שולץ]], החליט לשלוח לישראל שני כטב"מים של צבא גרמניה מסוג [[הרון TP|Heron TP]] שפותחו בישראל.{{הערה|שם=מעריב396}}<br />
<br />
===ביקור נשיא ארצות הברית בישראל===<br />
{{הפניה לערך מורחב|ביקורי נשיאי ארצות הברית בישראל#ביקור תמיכה במלחמת חרבות ברזל}}<br />
[[קובץ:President Joe Biden meets with Prime Minister Benjamin Netanyahu.jpg|ממוזער|270px|[[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] עם [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ו ביידן]] בביקורו בישראל בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, [[18 באוקטובר]] [[2023]], מלון דייוויד קמפינסקי תל אביב]]<br />
<br />
ב-[[18 באוקטובר]] [[2023]] בשעות הבוקר הגיע לביקור בישראל [[נשיא ארצות הברית]], [[ג'ו ביידן]]. הוא הצהיר כי הגעתו היא מסר לעולם שארצות הברית ניצבת לצד ישראל.<br />
<br />
הוא הביע שאט נפש ממעשיהם של [[חמאס]] והבטיח כי ארצות הברית תוודא שישראל תקבל את מה שהיא זקוקה במלחמה, ובהתייחס ל[[הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי|פיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי]] אמר כי נראה שארגוני הטרור ברצועת עזה עשו זאת.{{הערה|{{יוטיוב|l_71fSK7mUk|שם=הנשיא ביידן לנתניהו: "אני כאן כדי שכל העולם יידע שארצות הברית עומדת לצד ישראל"|אורך=03:38|ערוץ=[[עכשיו 14]]|תאריך=18 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
בנאום שנשא בביקורו בישראל, הביע ביידן צער רב על האזרחים הרבים שנרצחו ונחטפו, שיבח את גבורת ה[[ישראלים]], ואמר שמתקפת הטרור הייתה האסון הגדול ביותר שאירע לעם היהודי מאז [[השואה]] וציין ש"בשואה העולם ראה ולא עשה כלום" והבטיח "אנחנו לא נעמוד מנגד". הוא שיבח את ישראל כמדינה דמוקרטית וחזר על מחויבותו לביטחון ישראל ואמר שהטרור לא ינצח.{{הערה|{{יוטיוב|qzLqZgiOKf8|שם=ביידן בנאומו בישראל: "בשואה העולם ראה ולא עשה כלום - אנחנו לא נעמוד מנגד "|אורך=15:30|ערוץ=עכשיו 14}}}}<!-- אם אפשר, אנא צרפו תמלול של הנאום בוויקיטקסט כמו שנעשה עם נאומים קודמים של נשיאי ארצות הברית --><br />
<br />
בנוסף, ביידן הבטיח [[סיוע צבאי]] וכלכלי חסר תקדים של עשרה [[מיליארד]] [[דולר אמריקאי|דולר]] שעלה בהמשך ל-14.3 מיליארד דולר.{{הערה|{{מעריב אונליין||בשווי מיליארדי דולרים: חבילת הסיוע שהנשיא ביידן דורש עבור ישראל|news/military/Article-1046357|20 באוקטובר 2023}}}}<br />
<br />
===החלטות באו"ם===<br />
[[החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם|'''החלטה ES-10/21''']] של [[העצרת הכללית של האו"ם]] היא החלטת גינוי לפעולות [[ישראל]] במלחמת חרבות ברזל שהתקבלה על ידי מושב החירום העשירי של [[העצרת הכללית של האומות המאוחדות]] ב-27 באוקטובר 2023. ההחלטה קראה ל[[הפסקת אש]] [[הומניטריות|הומינטרית]] "מידית ומתמשכת" ול"הפסקת מעשי האיבה". ההחלטה נתמכה על-ידי 121 מדינות שהצביעו בעד, 14 נגד ו-44 נמנעות.<br />
<br />
ב-15 בנובמבר [[מועצת הביטחון של האו"ם]] הצביעה בעד [[החלטה 2712 של מועצת הביטחון של האו"ם|'''החלטה 2712''']] שקראה להפוגות הומניטריות בעזה, הגברת הסיוע ההומניטרי ושחרור מידי וללא תנאי של בני הערובה שנחטפו לעזה.<ref>{{כאן|שירז תקווה|מועצת הביטחון קוראת להפוגות הומניטריות בעזה|610877|15 בנובמבר 2023|content}}</ref> עד אז, הצעות נבלמו על ידי [[וטו]] של [[רוסיה]] או של [[ארצות הברית]].{{הערה|{{וואלה!|ברק רביד|מועצת הביטחון קראה להפוגות הומניטריות בעזה ושחרור כל החטופים, ארה"ב לא הטילה וטו|3622852|15 בנובמבר 2023}}}}<br />
<br />
=== פעילות מדינית ===<br />
בממשל האמריקאי ובמדינות נוספות דנו בסוגיית גורל רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה.{{הערה|{{כאן|איתמר מרגלית עמיחי שטיין|ביידן שואף לבצע שינויים ליצירת "רשות פלסטינית מחודשת"|614849|19 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|{{mako||הרש"פ תשלוט בעזה? סגנית נשיא ארה"ב בנאום על "היום שאחרי המלחמה"|a3d0cf1e15b2c81027|news-world/2023_q4|2 בדצמבר 2023}}}}<br />
<br />
בדצמבר 2023, פורסם כי ארצות הברית, צרפת ומדינות ערביות קיימו דיונים שקטים עם לבנון. בין הצעדים שנידונו היו הרחקת חזבאללה אל מצפון לנחל הליטני וכוח בינלאומי ייכנס ל[[חוות שבעא]] שבהר דוב ולצפון הכפר [[רג'ר]].{{הערה|{{mako|אהוד יערי|המשא ומתן להרחקת חיזבאללה מגבול הצפון: הסעיפים שעל הפרק|804b1b88d0c2c81027|news-diplomatic/2023_q4|2 בדצמבר 2023}}}} פורסם גם כי גורמים ישראלים סיפרו כי האמריקנים בחנו את האפשרות לתהליך הסדרה והסכם בין ישראל ללבנון, בדומה ל[[הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון]]. המטרה היתה הרחקה קבועה של חיזבאללה מהגבול באמצעים דיפלומטיים.<ref>{{Cite news|title=ארה"ב מנסה למנוע מלחמה: בוחנת הסדרה בגבול לבנון - והרחקת חיזבאללה|url=https://www.ynet.co.il/news/article/bjpxw7ast|work=Ynet|date=2023-12-06|access-date=2023-12-06|language=he|first=נדב|last=איל}}</ref><br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)]]<br />
* [[העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל]]<br />
* [[תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל]]<br />
* [[מלחמת חרבות ברזל במוזיקה]]<br />
* [[סכסוך ישראל–רצועת עזה]]<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקיציטוט=מלחמת חרבות ברזל}}<br />
* {{כאן||ישראל במלחמה - עדכונים|558406|7 באוקטובר 2023}}<br />
* {{ynet||מתקפת פתע על ישראל בחג - עדכונים|blogs/israelunderattack|7 באוקטובר 2023}}<br />
* {{הארץ||מתקפת פתע של חמאס - עדכונים|0000018b-0835-dae3-a1cb-bd3d6fab0000|7 באוקטובר 2023|מנויים=לא}}<br />
* {{וואלה!||עזה פתחה במלחמה - עדכונים|3614155|7 באוקטובר 2023}}<br />
* {{אתר צה"ל||יומן אירועים - כל העדכונים, התיעודים והדיווחים האחרונים|כתבות-ועדכונים/2023/אוקטובר/חרבות-ברזל-מבצע-מלחמה-עזה-מחבלים-תקיפות-צה-ל-עדכונים/|7 אוקטובר 2023}}<br />
* {{אתר צה"ל||חללי "חרבות ברזל"|נופלים/חללי-חרבות-ברזל/|7 באוקטובר 2023}}<br />
* [https://www.gov.il/he/departments/topics/event-iron-swords/govil-landing-page חרבות ברזל], באתר [[gov.il]]<br />
* {{יוטיוב|TFuzmyv-kRQ|שם=יומן מלחמה מיוחד: מה שקרה בשבוע האחרון. שרשרת האירועים|אורך=05:06|ערוץ=הפצות [[צה"ל]]|תאריך=14 באוקטובר 2023}}<br />
* {{תמונות}} {{ישראל היום|מערכת ישראל היום|צפו: 50 ימי הלחימה בתמונות|news/defense/article/14861454|25 בנובמבר 2023}}<br />
* {{ynet|מעין רודה ורעות מרים כהן|הנופלים והנרצחים במלחמה: כל הנתונים|news/article/rk0bb2xrt|27 בנובמבר 2023}}<br />
* [https://www.inss.org.il/he/publication/war-data/ תמונת מצב המלחמה], באתר [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]].<br />
; מאמרי פרשנות<br />
* {{ישראל דיפנס|אפרים לפיד|פרשנות {{!}} מילון המלחמה בטרור - 2023|60030|22 באוקטובר 2023}}<br />
* אריה דובנוב, [https://hazmanhazeh.org.il/october_rifts/?_atscid=1_137_158181725_15046790_0_Tzfazazdxwd2ududpsc שברי אוקטובר - כיצד יעצב הטבח בשבעה באוקטובר והמלחמה בעזה את תפיסותינו בדבר הסכסוך הישראלי-פלסטיני? כיצד הוא צובע מחדש את העבר, ההווה והעתיד של ישראל? שנים-עשר חוקרות וחוקרים ישראלים מציגים קווי מתאר למחשבה לנוכח האסון], באתר [[הזמן הזה]], נובמבר 2023<br />
* {{העין השביעית|עידן רינג ושוקי טאוסיג|מה לא מספרים לנו על המלחמה בעזה?|503517|21 בנובמבר 2023}}<br />
* {{INSS|עידית שפרן גיטלמן, ענת שפירא, מורן דיטש, רבקה מלר, מאיר אלרן|אמון הציבור בצה"ל במהלך מבצע ״חרבות ברזל״|idf-support|מבט על, גיליון 1791, 22 בנובמבר 2023}}<br />
* {{mako|שי לוי|"המחדל של ראש אמ"ן? צה"ל שכח שצריך להתנהל כאילו אין מודיעין"|d8c4c32cf0c0c81026|pzm-soldiers|26 בנובמבר 2023}}<br />
<br />
; כתבות<br />
* {{כאן||שבת, 06:29 - היום שבו הכול השתנה: שבועיים למתקפת הפתע {{!}} יומן מלחמה|574306|20 באוקטובר 2023}}<br />
* {{קישור כללי|הכותב=Emily Crane|כותרת=Israel starts raids inside of Gaza—what a full scale ground invasion will include and how it could play out|אתר=[[New York Post]]|תאריך=14 באוקטובר 2023|כתובת=https://nypost.com/2023/10/13/israel-starts-raids-inside-of-gazawhat-a-full-scale-ground-invasion-will-include/}}<br />
* {{mako|[[ניר דבורי]]|התקדמות בקצב ה-D9: כך מתנהלת הלחימה הקרקעית של צה"ל ברצועה|82353112c4a8b81027|news-columns/2023_q4|1 בנובמבר 2023}}<br />
* {{הארץ|יניב קובוביץ|ככה נראית מלחמה, ככה נשמעת מלחמה: מסע עם צה"ל לתוך רצועת עזה|0000018b-9b3e-d27d-a9fb-dbbff4ad0000|4 בנובמבר 2023}}<br />
* {{חדשות 13|עמיר כהן|ממתקפת הפתע ועד לקרבות בעזה: חודש למלחמה|item/news/politics/security/bzjke-903787531/|4 בנובמבר 2023}}<br />
* {{ynet|יואב זיתון|הכתר על העיר עזה הולך ומושלם, המטרה: מצור שיחנוק את בכירי חמאס|news/article/ryszavsma|5 בנובמבר 2023}}<br />
* {{mako|[[דני קושמרו]]|עזה, סרט מלחמה: דני קושמרו בלב הקרבות, הכי קרוב לבית החולים שיפא|0623499d69abb81026|news-military/6361323ddea5a810|10 בנובמבר 2023}}<br />
* {{mako|[[אדוה דדון]]|זה אולי האתגר הכי גדול של צה"ל במלחמה: "יש מנהרות שהבריחו בהן משאיות, טילים בגודל של חדר"|fb23051099fbb81027|news-military/6361323ddea5a810|12 בנובמבר 2023}}<br />
* {{וואלה!|אודי עציון|מחירון המלחמה: כמה עולה לנו כל יירוט רקטה וכל בית מושמד בעזה|3623146|17 בנובמבר 2023}}<br />
* {{ynet|אלישע בן קימון|בשומרון נערכים להסלמה על רקע שחרור המחבלים: "נפרק את הטרור ונעצב את המציאות מחדש"|news/article/rjijsl8h6|30 בנובמבר 2023}}<br />
* {{הקלטה}} אל"ם (מיל') יוסי תורג'מן, [https://www.maarachot.idf.il//2023/מאמרים/תפקידו-של-חיל-השריון-במלחמה-הנוכחית-פודקסט/ תפקידו של חיל השריון במלחמה הנוכחית], אתר [https://www.maarachot.idf.il/ מערכות], 2023<br />
<br />
; כתבות וידאו<br />
* {{יוטיוב|oQXeu1CAr6Q|שם=צחנת גופות, סלון שספג טיל נ"ט ושובל דם: דיווח מקיבוץ התופת בארי|אורך=08:11|ערוץ=[[ynet]]}}<br />
* {{יוטיוב|MVeAlsFLA-c|שם=כך נראית עזה אחרי 17 ימי תקיפה: פיצוצים עזים, בניינים קורסים, הלם ופחד בכל פינה|אורך=03:17|ערוץ=[[עכשיו 14]]|תאריך=23 באוקטובר 2023}}<br />
* {{יוטיוב|ndQ6iMRk2X0|שם=היום התשעה עשר למלחמה: תקיפות עוצמתיות, חיסולים ושיגורים לאילת|אורך=02:04|ערוץ=[[כאן חדשות]]|תאריך=25 באוקטובר 2023}}<br />
* {{יוטיוב|z_7pO0RETvU|שם=היום ה-21: צה"ל תקף קרקעית בלב הרצועה, השייטת פשטה על עזה מהים|אורך=03:59|ערוץ=[[כאן חדשות]]|תאריך=27 באוקטובר 2023}}<br />
* {{יוטיוב|emLiFMRkNvs|שם=חיסול מחבלים והתקלויות: הפעילות הקרקעית בתוך עזה התרחבה|אורך=03:23|ערוץ=[[כאן חדשות]]|תאריך=29 באוקטובר 2023}}<br />
* {{יוטיוב|FtXGiXTAWo4|שם=600 מטרות הותקפו בתוך יממה: הפעולה הקרקעית בעזה מתרחבת|אורך=03:52|ערוץ=[[כאן חדשות]]|תאריך=30 באוקטובר 2023}}<br />
* {{יוטיוב|36hQWU47Boc|שם=תיעודים מיוחדים: כך נראים ימי הקרב הראשונים בתוך עזה|אורך=04:16|ערוץ=[[חדשות 13]]|תאריך=1 בנובמבר 2023}}<br />
* {{יוטיוב|F7XJfh-3h7I|שם=הפעילות בעזה מתקדמת, עליית מדרגה במתקפות של חיזבאללה|אורך=03:41|ערוץ=[[כאן חדשות]]|תאריך=4 בנובמבר 2023}}<br />
* {{יוטיוב|91srGHVMMEM|שם=הפצצות עוצמתיות חיסול בכירים וכיתור העיר: סיכום היום ה-31 למלחמה|אורך=03:30|ערוץ=[[כאן חדשות]]|תאריך=6 בנובמבר 2023}}<br />
<br />
==ביאורים==<br />
{{ביאורים}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מלחמות ישראל}}<br />
{{מלחמת חרבות ברזל}}<br />
{{היסטוריה של מדינת ישראל}}<br />
{{הלחימה ברצועת עזה}}<br />
{{הסכסוך הישראלי פלסטיני בעשור השלישי של המאה ה-21}}<br />
{{בנימין נתניהו}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מלחמת חרבות ברזל|*]]<br />
[[קטגוריה:מלחמות ישראל|חרבות ברזל]]<br />
[[קטגוריה:לחימה ברצועת עזה]]<br />
[[קטגוריה:2023 בישראל]]<br />
[[קטגוריה:גבול ישראל–רצועת עזה]]<br />
[[קטגוריה:גבול ישראל–לבנון]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=מלחמת חרבות ברזל|גרסה=37620805|פריט=Q122962941}}</div>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%93%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=2408719שיחה:שער ברנדנבורג2023-11-14T07:21:41Z<p>קמץ קטן: </p>
<hr />
<div>== בדיקת תמונות ==<br />
<br />
{{בת}} 2 ו3<br />
<br />
• [[משתמש:שלוימי|שלוימי]] • ('''[[שיחת משתמש:שלוימי|דברו איתי]]''' ~ '''[[מיוחד:תרומות/שלוימי|עקבו אחרי]]''') • י"ט באלול ה'תשפ"ג • 20:00, 4 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
: @[[משתמש:שלוימי]], כעת? [[משתמש:שרגא|שרגא]] > [[המכלול:תרומה למכלול|השתתפו >>]] [[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]] > י"ט באלול ה'תשפ"ג > 20:12, 4 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
:: 3 של עכשיו נשאר חסום • [[משתמש:שלוימי|שלוימי]] • ('''[[שיחת משתמש:שלוימי|דברו איתי]]''' ~ '''[[מיוחד:תרומות/שלוימי|עקבו אחרי]]''') • י"ט באלול ה'תשפ"ג • 20:20, 4 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
<br />
<br />
==עדכון==<br />
לאחר טבח בשמחת תורה הואר השער שוב בצבעי דגל ישראל. <br />
<br />
<br />
לטיפולכם {{מכלולאים פעילים}}</div>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%91_%D7%94%D7%A0%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%A7%D7%A4%D7%95%D7%90&diff=2392133קרב הנהר הקפוא2023-10-23T11:07:46Z<p>קמץ קטן: /* מהלך הקרב */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Janez Vajkard Valvasor - Bitka med Teodozijem in Evgenijem.jpg|ממוזער|קרב הנהר הקפוא. הדפס מהמאה ה-17]]<br />
'''קרב הנהר הקפוא''' או קרב נהר פריגידוס ([[לטינית]]: '''Frigidus''') היה [[קרב]], שהתחולל בין 5 ו-6 בספטמבר [[394]] בין צבא [[האימפריה הרומית המזרחית]] תחת פיקודו של [[תאודוסיוס הראשון]] וצבא [[האימפריה הרומית המערבית]] תחת פיקודו של המורד והטוען לכתר [[אאוגניוס]]. מיקומו המדויק של שדה הקרב לא ידוע. המחקר מצביע על אזור [[האלפים היוליאניים]], והנהר הקפוא מזוהה כנהר ה[[סוצ'ה]] או נהר ה[[ויפאווה]] {{אנג|Vipava (river) }} הקרב הסתיים בניצחון מוחלט של תאודוסיוס, מותם של מנהיגי המורדים והחזרת האחדות לאימפריה, שסבלה מ[[מלחמת אזרחים|מלחמות אזרחים]] בלתי פוסקות.<br />
<br />
בהיסטוריה של הכנסייה הנוצרית מצוין הקרב על הנהר הקפוא כקרב האחרון בין מנהיג [[פאגניות|עובד אלילים]] ומנהיג נוצרי אדוק, ואבות הכנסייה מיחסים את הניצחון להתערבות אלילית. היסטוריון הנוצרי בשם [[טיראניוס רופינוס]] משווה ניצחון זה לניצחונו של [[קונסטנטינוס]] ב[[קרב גשר מילביוס]].<br />
<br />
בפרספקטיבה היסטורית נחשב קרב זה כמסמר האחרון בארון הקבורה של [[האימפריה הרומית המערבית]], האבידות הכבדות בקרב ואבדן המנהיגות הותירו את החלק המערבי של האימפריה במצב של תשישות. עם מותו של תאודוסיוס התחלקה האימפריה הרומית ל 2 יחידות נפרדות תחת שלטון בניו [[פלביוס אוגוסטוס הונוריוס|הונוריוס]] ו[[ארקדיוס, קיסר האימפריה הביזנטית|ארקדיוס]]. האימפריה המערבית הוטלה לתוהו של מאבקים פנימיים ומאבקים עם פושטים [[גותים]], שבסיכומו של דבר פרצו לרומא ביום ב-24 באוגוסט 410, ובזזו את העיר במשך שלושה ימים ברציפות.<br />
<br />
==רקע==<br />
<br />
בנובמבר 375 הכריזו מפקדי הצבא של הלגיונות בגאליה הכריזו על [[ולנטיניאנוס השני]] כאוגוסטוס, תואר חסר משמעות עבור ילד בן 4 הנתון בידי קציני הצבא וככל הנראה תחת השפעה של אימו. בשנת 378 נהרג ואלנס ב[[קרב אדריאנופול (378)|קרב אדריאנופול]] והשלטון על החלק המזרחי של האימפריה עבר לידי [[תאודוסיוס הראשון]].<br />
<br />
בשנת 383 הכריז המושל הרומאי של בריטניה [[מגנוס מקסימוס]] על עצמו כאוגוסטוס, חצה את [[תעלת למאנש]] עם צבא שהורכב מחיל המצב הבריטי והצליח במאמץ קטן לנצח את [[גרטיאנוס]] ללכוד אותו ולהוציא אותו להורג. בשלב ראשון ומבלי ברירה הכירו תאודוסיוס וולנטיניאנוס במגנוס מקסימוס כאוגוסטוס ושליט של האימפריה המערבית ולנטיניאנוס התבסס במילאנו ושלט על איטליה. בשנת 387 לאחר גיבוש בסיס כוחו במערב חצה מגנוס מקסימוס את הרי האלפים מתוך מטרה לכבוש את מילאנו בה ישב ולנטיניאנוס השני. האוגוסטוס הצעיר אימו ואחיותיו הספיקו לברוח ל[[תסלוניקה]] ולבקש את הגנתו של תאודוסיוס. תאודוסיוס שהיה אלמן נישא לאחותו של ולנטיניאנוס [[גאלא (אשת תאודוסיוס)|גאלא]], והסכים לתמוך בהחזרתו של ולנטיניאנוס לכס שלטון האימפריה המערבית.<br />
<br />
בקיץ של שנת 388 יצא צבא משולב של תאודוסיוס הראשון וולנטיניאנוס השני תחת פיקוד של קציני צבא הנאמנים לתאודוסיוס אל השטח שבשליטת מקסימוס, בסדרת קרבות הובס צבאו של מקסימוס והוא נאלץ להיכנע והוצא להורג ביום 28 באוגוסט 388. לאחר הניצחון המשותף לכאורה הפך תאודוסיוס לשליט האימפריה הרומית וולנטיניאנוס הוצב לכאורה כשליט על גאליה תחת פיקוח של מפקדי הצבא ובראשם הגנרל אמברוז (Ambrose) ובן הברית הפרנקי ארבוגסט (Arbogast) שקיבל את תפקיד ה[[מגיסטר מיליטום]]. המתח בין השליטים של גאליה לבין הגנרלים אנשי אמונו של תאודוסיוס נבנה במהירות והגיע לשיאו בעימות בין ארבוגסט לוולנטיניאנוס כאשר הגנרל מנע מאוגוסטוס הצעיר מלצאת בראש צבא ולשמש כמפקד בפעולות צבאיות. ולנטיניאנוס החליט לפעול לבסס את סמכותו והוציא צו מלכותי ובו הוא פיטר את הגנרל. בצעד החשף את מערכת יחסי הכוחות בפרובינציה קרע ארבוגסט את הצו בפומבי. ולנטיניאנוס פנה לתאודוסיוס ונציגו אמברוז והתלונן על סרבנותו ומרדנותו של ארבוגסט ובמקביל הוציא מכתב בו הוא דוחה את תמיכתו בנצרות האריאנית ובו זמנית הזמין את אמברוז לבוא לווינה ולטבול מחדש כנוצרי אורתודוקסי. ביום 15 במאי 392 נמצא ולנטיניאנוס הצעיר תלוי בחדרו שבמעונו בווינה. ארבוגסט הודיע כי האוגוסטוס הצעיר התאבד, על פי היסטוריונים רומאים ולנטיאנוס נרצח או בידי ארבוגסט או בידי שליח מטעמו - ככל הנראה קצין במשמר הפרטוריאני. גופתו הועברה למילאנו על ידי אמברוז שם הוא נקבר על ידי אחיותיו יוסטה וגרטה.<br />
<br />
תאודוסיוס לא מיהר להגיב על האירועים שהובילו למותו של ולנטיניאנוס ובמשך 3 חודשים נמנע מלנקוט פעולה כלשהי או מלענות לפניות החשודים ברצח, ארבוגסט שחשש שהשקט מצד תיאודוסיוס מעיד על תכנון של מהלך כנגדו החליט לנקוט את המהלך הבא ומינה פקיד בכיר בשם '''אאוגניוס''' לתפקיד אוגוסטוס, אאוגניוס היה אזרח רומאי ובעל תומכים רבים בקרב הקצונה והפקידות הבכירה, הוא פעל מיד להחזיר את הפולחן הפגאני אל המרכז של הפולחן הדתי באימפריה המערבית. גם לאחר צעד זה לא נקט תאודוסיוס בפעולה מיידית, אך בשנת 393 הוא מינה את בנו בן השמונה [[פלביוס אוגוסטוס הונוריוס]] לתפקיד אוגוסטוס במקומו של ולנטיניאנוס השני. בשלב זה העימות היה בלתי נמנע.<br />
<br />
==מהלכים אחרונים לפני הקרב==<br />
<br />
על מנת לנצח בקרב נדרש תאודוסיוס לשקם ולבנות מחדש את צבא האימפריה המזרחית מהתבוסה האיומה ב[[קרב אדריאנופול (378)|קרב אדריאנופול]] בה הושמד חלק ניכר מהצבא. המשימה הוטלה על מפקדי הצבא [[פלביוס סטיליקו]] ו[[טימסיוס]] {{אנג|Timasius}} שהשלימו את שורות הריקות בגיוסים מקרב שבטים גותים וונדלים.<br />
<br />
צבא האימפריה המזרחית יצא מקונסטנטינופול במאי 394 כאשר לצבא הסדיר שגודלו מוערך ב-20,00 עד 30,000 חיילים צורפו גם יחידות משנה שונות ובהם כ-20,000 לוחמים [[ויזיגותים]] תחת פיקודו של [[אלאריק הראשון]]. מולם התייצב צבא של לוחמים מגאליה בעיקרם מהשבטים הפרנקיים ויחידות משבטים גרמאניים ובהם [[אלמאנים]] ויחידות עזר גותיות גודלו מוערך ב-35,000 עד 50,000 לוחמים.<br />
<br />
הצבא תחת פיקודו של תאודוסיוס חצה את האלפים היוליניים ללא התנגדות ובתחילת ספטמבר התמקמו הצבאו בעמדות זה מול זה.<br />
<br />
==תיאור הקרב==<br />
===מיקום שדה הקרב===<br />
מיקום המדויק של שדה הקרב לא ידוע. מחקרים שונים מצביעים על אזורים שונים במעגל גאוגרפי לא קטן. חלק מהמחקרים מצביעים על עמק סוצ'ה ובעיקר על חלקו העליון כזירת הקרב, זהו אזור אסטרטגי בשליטה על התנועה לאיטליה מצפון מזרח וגם [[החזית האיטלקית במלחמת העולם הראשונה|החזית האיטלקית]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]] התחוללו בו [[קרבות נהר איזונצו]]. מחקרים אחרים מצביעים באופן כללי על אזור עמק ויפאוה.<br />
===מהלך הקרב===<br />
על פי ההיסטוריונים הנוצרים לפני הקרב הציבו ארבוגסט ואאוגניוס פסל של האליל [[יופיטר (מיתולוגיה)|יופיטר]] בשדה הקרב ותלו דמויות של [[הרקולס]] על ניסי הקרב של הלגיונות על מנת לסמן את חזרתם לימי הזוהר של האימפריה הרומית תחת "הגנת" האלילים הרומאים המסורתיים.<br />
<br />
הלגיונות של תאודוסיוס תקפו ראשונים מבל לערוך בדיקות וללמוד את פני השטח, היחידות הגותיות הובילו את ההתקפה אך הם נהדפו באבידות כבדות מבלי שהצליחו להגיע להישגים של ממש מול האויב. בתום יום הלחימה שלח ארבוגסט יחידות צבא לסגור את מעברי ההרים במטרה למנוע את נסיגת צבאו של תאודוסיוס. מהלך זה הוכח כטעות מאחר שיחידות אלו ערקו לצבאו של תאודוסיוס שניצל את תוספת כוח האדם ויצא להתקפה חוזרת. על פי ההיסטוריונים הנוצרים צבא המאמינים נעזר ברוח עזה שהחלה לנשוב בחוזקה על צבא עובדי האלילים התיאורים מוסיפים שהסערה נשלחה בתגובה לתפילתו של תאודוסיוס.<br />
הרוח העזה סימאה את עיני הלוחמים הפאגניים והדפה לאחור את החיצים שירו. כך זכה תאודוסיוס לניצחון מכריע.<br />
<br />
תיאור הקרב והניצחון כאירוע בו נלחמו נוצרים כנגד עובדי אלילים מוטל בספק על ידי היסטוריונים מודרניים. המחקר מצביע כי עיקר הצבאות הורכב משבטים גרמאניים או ממוצא "ברברי" אחר שלא היו קשורים לנצרות אלא לאמונות שייחדו שבטים אלו והיו רחוקים גם מהפאגאניות הרומאית ה"מסורתית" יתר על כן אין ראיות לכך שאאוגניוס היה אכן מאמין בדת הפאגאנית של האימפריה הרומית, העובדה הברורה היא שהיסטוריונים נוצרים שכתבו על האירועים זמן מה לאחר שלטונו של תאודוסיוס הוסיפו מוטיבים אמוניים המציגים את הקרב כמאבק של אור בחושך ואמונה בכפירה.<br />
<br />
בתום יום הקרב אאוגניוס נתפס, הובא בפני תאודוסיוס והוצא להורג. ארבוגסט הצליח להמלט משדה הקרב והתאבד.<br />
<br />
==לאחר הקרב==<br />
<br />
התבוסה של צבא האימפריה המערבית הייתה מוחלטת והפרובינציות המורדות הכריזו על תמיכתן בתאודוסיוס. הוא עצמו מת 4 חודשים לאחר ניצחונו והעביר את השלטון ל-2 בניו.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:האימפריה הרומית: קרבות|קרב הנהר הקפוא]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=קרב הנהר הקפוא|גרסה=31646050}}</div>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%91_%D7%94%D7%A0%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%A7%D7%A4%D7%95%D7%90&diff=2392132קרב הנהר הקפוא2023-10-23T11:07:12Z<p>קמץ קטן: /* מהלך הקרב */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Janez Vajkard Valvasor - Bitka med Teodozijem in Evgenijem.jpg|ממוזער|קרב הנהר הקפוא. הדפס מהמאה ה-17]]<br />
'''קרב הנהר הקפוא''' או קרב נהר פריגידוס ([[לטינית]]: '''Frigidus''') היה [[קרב]], שהתחולל בין 5 ו-6 בספטמבר [[394]] בין צבא [[האימפריה הרומית המזרחית]] תחת פיקודו של [[תאודוסיוס הראשון]] וצבא [[האימפריה הרומית המערבית]] תחת פיקודו של המורד והטוען לכתר [[אאוגניוס]]. מיקומו המדויק של שדה הקרב לא ידוע. המחקר מצביע על אזור [[האלפים היוליאניים]], והנהר הקפוא מזוהה כנהר ה[[סוצ'ה]] או נהר ה[[ויפאווה]] {{אנג|Vipava (river) }} הקרב הסתיים בניצחון מוחלט של תאודוסיוס, מותם של מנהיגי המורדים והחזרת האחדות לאימפריה, שסבלה מ[[מלחמת אזרחים|מלחמות אזרחים]] בלתי פוסקות.<br />
<br />
בהיסטוריה של הכנסייה הנוצרית מצוין הקרב על הנהר הקפוא כקרב האחרון בין מנהיג [[פאגניות|עובד אלילים]] ומנהיג נוצרי אדוק, ואבות הכנסייה מיחסים את הניצחון להתערבות אלילית. היסטוריון הנוצרי בשם [[טיראניוס רופינוס]] משווה ניצחון זה לניצחונו של [[קונסטנטינוס]] ב[[קרב גשר מילביוס]].<br />
<br />
בפרספקטיבה היסטורית נחשב קרב זה כמסמר האחרון בארון הקבורה של [[האימפריה הרומית המערבית]], האבידות הכבדות בקרב ואבדן המנהיגות הותירו את החלק המערבי של האימפריה במצב של תשישות. עם מותו של תאודוסיוס התחלקה האימפריה הרומית ל 2 יחידות נפרדות תחת שלטון בניו [[פלביוס אוגוסטוס הונוריוס|הונוריוס]] ו[[ארקדיוס, קיסר האימפריה הביזנטית|ארקדיוס]]. האימפריה המערבית הוטלה לתוהו של מאבקים פנימיים ומאבקים עם פושטים [[גותים]], שבסיכומו של דבר פרצו לרומא ביום ב-24 באוגוסט 410, ובזזו את העיר במשך שלושה ימים ברציפות.<br />
<br />
==רקע==<br />
<br />
בנובמבר 375 הכריזו מפקדי הצבא של הלגיונות בגאליה הכריזו על [[ולנטיניאנוס השני]] כאוגוסטוס, תואר חסר משמעות עבור ילד בן 4 הנתון בידי קציני הצבא וככל הנראה תחת השפעה של אימו. בשנת 378 נהרג ואלנס ב[[קרב אדריאנופול (378)|קרב אדריאנופול]] והשלטון על החלק המזרחי של האימפריה עבר לידי [[תאודוסיוס הראשון]].<br />
<br />
בשנת 383 הכריז המושל הרומאי של בריטניה [[מגנוס מקסימוס]] על עצמו כאוגוסטוס, חצה את [[תעלת למאנש]] עם צבא שהורכב מחיל המצב הבריטי והצליח במאמץ קטן לנצח את [[גרטיאנוס]] ללכוד אותו ולהוציא אותו להורג. בשלב ראשון ומבלי ברירה הכירו תאודוסיוס וולנטיניאנוס במגנוס מקסימוס כאוגוסטוס ושליט של האימפריה המערבית ולנטיניאנוס התבסס במילאנו ושלט על איטליה. בשנת 387 לאחר גיבוש בסיס כוחו במערב חצה מגנוס מקסימוס את הרי האלפים מתוך מטרה לכבוש את מילאנו בה ישב ולנטיניאנוס השני. האוגוסטוס הצעיר אימו ואחיותיו הספיקו לברוח ל[[תסלוניקה]] ולבקש את הגנתו של תאודוסיוס. תאודוסיוס שהיה אלמן נישא לאחותו של ולנטיניאנוס [[גאלא (אשת תאודוסיוס)|גאלא]], והסכים לתמוך בהחזרתו של ולנטיניאנוס לכס שלטון האימפריה המערבית.<br />
<br />
בקיץ של שנת 388 יצא צבא משולב של תאודוסיוס הראשון וולנטיניאנוס השני תחת פיקוד של קציני צבא הנאמנים לתאודוסיוס אל השטח שבשליטת מקסימוס, בסדרת קרבות הובס צבאו של מקסימוס והוא נאלץ להיכנע והוצא להורג ביום 28 באוגוסט 388. לאחר הניצחון המשותף לכאורה הפך תאודוסיוס לשליט האימפריה הרומית וולנטיניאנוס הוצב לכאורה כשליט על גאליה תחת פיקוח של מפקדי הצבא ובראשם הגנרל אמברוז (Ambrose) ובן הברית הפרנקי ארבוגסט (Arbogast) שקיבל את תפקיד ה[[מגיסטר מיליטום]]. המתח בין השליטים של גאליה לבין הגנרלים אנשי אמונו של תאודוסיוס נבנה במהירות והגיע לשיאו בעימות בין ארבוגסט לוולנטיניאנוס כאשר הגנרל מנע מאוגוסטוס הצעיר מלצאת בראש צבא ולשמש כמפקד בפעולות צבאיות. ולנטיניאנוס החליט לפעול לבסס את סמכותו והוציא צו מלכותי ובו הוא פיטר את הגנרל. בצעד החשף את מערכת יחסי הכוחות בפרובינציה קרע ארבוגסט את הצו בפומבי. ולנטיניאנוס פנה לתאודוסיוס ונציגו אמברוז והתלונן על סרבנותו ומרדנותו של ארבוגסט ובמקביל הוציא מכתב בו הוא דוחה את תמיכתו בנצרות האריאנית ובו זמנית הזמין את אמברוז לבוא לווינה ולטבול מחדש כנוצרי אורתודוקסי. ביום 15 במאי 392 נמצא ולנטיניאנוס הצעיר תלוי בחדרו שבמעונו בווינה. ארבוגסט הודיע כי האוגוסטוס הצעיר התאבד, על פי היסטוריונים רומאים ולנטיאנוס נרצח או בידי ארבוגסט או בידי שליח מטעמו - ככל הנראה קצין במשמר הפרטוריאני. גופתו הועברה למילאנו על ידי אמברוז שם הוא נקבר על ידי אחיותיו יוסטה וגרטה.<br />
<br />
תאודוסיוס לא מיהר להגיב על האירועים שהובילו למותו של ולנטיניאנוס ובמשך 3 חודשים נמנע מלנקוט פעולה כלשהי או מלענות לפניות החשודים ברצח, ארבוגסט שחשש שהשקט מצד תיאודוסיוס מעיד על תכנון של מהלך כנגדו החליט לנקוט את המהלך הבא ומינה פקיד בכיר בשם '''אאוגניוס''' לתפקיד אוגוסטוס, אאוגניוס היה אזרח רומאי ובעל תומכים רבים בקרב הקצונה והפקידות הבכירה, הוא פעל מיד להחזיר את הפולחן הפגאני אל המרכז של הפולחן הדתי באימפריה המערבית. גם לאחר צעד זה לא נקט תאודוסיוס בפעולה מיידית, אך בשנת 393 הוא מינה את בנו בן השמונה [[פלביוס אוגוסטוס הונוריוס]] לתפקיד אוגוסטוס במקומו של ולנטיניאנוס השני. בשלב זה העימות היה בלתי נמנע.<br />
<br />
==מהלכים אחרונים לפני הקרב==<br />
<br />
על מנת לנצח בקרב נדרש תאודוסיוס לשקם ולבנות מחדש את צבא האימפריה המזרחית מהתבוסה האיומה ב[[קרב אדריאנופול (378)|קרב אדריאנופול]] בה הושמד חלק ניכר מהצבא. המשימה הוטלה על מפקדי הצבא [[פלביוס סטיליקו]] ו[[טימסיוס]] {{אנג|Timasius}} שהשלימו את שורות הריקות בגיוסים מקרב שבטים גותים וונדלים.<br />
<br />
צבא האימפריה המזרחית יצא מקונסטנטינופול במאי 394 כאשר לצבא הסדיר שגודלו מוערך ב-20,00 עד 30,000 חיילים צורפו גם יחידות משנה שונות ובהם כ-20,000 לוחמים [[ויזיגותים]] תחת פיקודו של [[אלאריק הראשון]]. מולם התייצב צבא של לוחמים מגאליה בעיקרם מהשבטים הפרנקיים ויחידות משבטים גרמאניים ובהם [[אלמאנים]] ויחידות עזר גותיות גודלו מוערך ב-35,000 עד 50,000 לוחמים.<br />
<br />
הצבא תחת פיקודו של תאודוסיוס חצה את האלפים היוליניים ללא התנגדות ובתחילת ספטמבר התמקמו הצבאו בעמדות זה מול זה.<br />
<br />
==תיאור הקרב==<br />
===מיקום שדה הקרב===<br />
מיקום המדויק של שדה הקרב לא ידוע. מחקרים שונים מצביעים על אזורים שונים במעגל גאוגרפי לא קטן. חלק מהמחקרים מצביעים על עמק סוצ'ה ובעיקר על חלקו העליון כזירת הקרב, זהו אזור אסטרטגי בשליטה על התנועה לאיטליה מצפון מזרח וגם [[החזית האיטלקית במלחמת העולם הראשונה|החזית האיטלקית]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]] התחוללו בו [[קרבות נהר איזונצו]]. מחקרים אחרים מצביעים באופן כללי על אזור עמק ויפאוה.<br />
===מהלך הקרב===<br />
על פי ההיסטוריונים הנוצרים לפני הקרב הציבו ארבוגסט ואאוגניוס פסל של האליל [[יופיטר (מיתולוגיה)|יופיטר]] בשדה הקרב ותלו דמויות של [[הרקולס]] על ניסי הקרב של הלגיונות על מנת לסמן את חזרתם לימי הזוהר של האימפריה הרומית תחת "הגנת" האלילים הרומאים המסורתיים.<br />
<br />
הלגיונות של תאודוסיוס תקפו ראשונים מבל לערוך בדיקות וללמוד את פני השטח, היחידות הגותיות הובילו את ההתקפה אך הם נהדפו באבידות כבדות מבלי שהצליחו להגיע להישגים של ממש מול האויב. בתום יום הלחימה שלח ארבוגסט יחידות צבא לסגור את מעברי ההרים במטרה למנוע את נסיגת צבאו של תאודוסיוס. מהלך זה הוכח כטעות מאחר שיחידות אלו ערקו לצבאו של תאודוסיוס שניצל את תוספת כוח האדם ויצא להתקפה חוזרת. על פי ההיסטוריונים הנוצרים צבא המאמינים נעזר ברוח עזה שהחלה לנשוב בחוזקה על צבא עובדי האלילים התיאורים מוסיפים שהסערה נשלחה בתגובה לתפילתו של תאודוסיוס.<br />
הרוח העזה סימאה את עיני הלוחמים הפאגניים והדפה לאחור את החיצים שירו. כך זכה תאודוסיוס לניצחון מכריע.<br />
<br />
תיאור הקרב והניצחון כאירוע בו נלחמו נוצרים כנגד עובדי אלילים מוטל בספק על ידי היסטוריונים מודרניים. המחקר מצביע כי עיקר הצבאות הורכב משבטים גרמאניים או ממוצא "ברברי" אחר שלא היו קשורים לנצרות אל לאמונות שייחדו שבטים אלו והיו רחוקים גם מהפאגאניות הרומאית ה"מסורתית" יתר על כן אין ראיות לכך שאאוגניוס היה אכן מאמין בדת הפאגאנית של האימפריה הרומית, העובדה הברורה היא שהיסטוריונים נוצרים שכתבו על האירועים זמן מה לאחר שלטונו של תאודוסיוס הוסיפו מוטיבים אמוניים המציגים את הקרב כמאבק של אור בחושך ואמונה בכפירה.<br />
<br />
בתום יום הקרב אאוגניוס נתפס, הובא בפני תאודוסיוס והוצא להורג. ארבוגסט הצליח להמלט משדה הקרב והתאבד.<br />
<br />
==לאחר הקרב==<br />
<br />
התבוסה של צבא האימפריה המערבית הייתה מוחלטת והפרובינציות המורדות הכריזו על תמיכתן בתאודוסיוס. הוא עצמו מת 4 חודשים לאחר ניצחונו והעביר את השלטון ל-2 בניו.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:האימפריה הרומית: קרבות|קרב הנהר הקפוא]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=קרב הנהר הקפוא|גרסה=31646050}}</div>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%91_%D7%94%D7%A0%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%A7%D7%A4%D7%95%D7%90&diff=2392128קרב הנהר הקפוא2023-10-23T11:05:51Z<p>קמץ קטן: /* מהלכים אחרונים לפני הקרב */ קונסנטינופוליס הייתה בירת המזרח שתחת שליטתו של תיאודוסיוס. ולכן הצבא המדובר מוכרח להיות צבא המזרח ולא צבא המערב</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Janez Vajkard Valvasor - Bitka med Teodozijem in Evgenijem.jpg|ממוזער|קרב הנהר הקפוא. הדפס מהמאה ה-17]]<br />
'''קרב הנהר הקפוא''' או קרב נהר פריגידוס ([[לטינית]]: '''Frigidus''') היה [[קרב]], שהתחולל בין 5 ו-6 בספטמבר [[394]] בין צבא [[האימפריה הרומית המזרחית]] תחת פיקודו של [[תאודוסיוס הראשון]] וצבא [[האימפריה הרומית המערבית]] תחת פיקודו של המורד והטוען לכתר [[אאוגניוס]]. מיקומו המדויק של שדה הקרב לא ידוע. המחקר מצביע על אזור [[האלפים היוליאניים]], והנהר הקפוא מזוהה כנהר ה[[סוצ'ה]] או נהר ה[[ויפאווה]] {{אנג|Vipava (river) }} הקרב הסתיים בניצחון מוחלט של תאודוסיוס, מותם של מנהיגי המורדים והחזרת האחדות לאימפריה, שסבלה מ[[מלחמת אזרחים|מלחמות אזרחים]] בלתי פוסקות.<br />
<br />
בהיסטוריה של הכנסייה הנוצרית מצוין הקרב על הנהר הקפוא כקרב האחרון בין מנהיג [[פאגניות|עובד אלילים]] ומנהיג נוצרי אדוק, ואבות הכנסייה מיחסים את הניצחון להתערבות אלילית. היסטוריון הנוצרי בשם [[טיראניוס רופינוס]] משווה ניצחון זה לניצחונו של [[קונסטנטינוס]] ב[[קרב גשר מילביוס]].<br />
<br />
בפרספקטיבה היסטורית נחשב קרב זה כמסמר האחרון בארון הקבורה של [[האימפריה הרומית המערבית]], האבידות הכבדות בקרב ואבדן המנהיגות הותירו את החלק המערבי של האימפריה במצב של תשישות. עם מותו של תאודוסיוס התחלקה האימפריה הרומית ל 2 יחידות נפרדות תחת שלטון בניו [[פלביוס אוגוסטוס הונוריוס|הונוריוס]] ו[[ארקדיוס, קיסר האימפריה הביזנטית|ארקדיוס]]. האימפריה המערבית הוטלה לתוהו של מאבקים פנימיים ומאבקים עם פושטים [[גותים]], שבסיכומו של דבר פרצו לרומא ביום ב-24 באוגוסט 410, ובזזו את העיר במשך שלושה ימים ברציפות.<br />
<br />
==רקע==<br />
<br />
בנובמבר 375 הכריזו מפקדי הצבא של הלגיונות בגאליה הכריזו על [[ולנטיניאנוס השני]] כאוגוסטוס, תואר חסר משמעות עבור ילד בן 4 הנתון בידי קציני הצבא וככל הנראה תחת השפעה של אימו. בשנת 378 נהרג ואלנס ב[[קרב אדריאנופול (378)|קרב אדריאנופול]] והשלטון על החלק המזרחי של האימפריה עבר לידי [[תאודוסיוס הראשון]].<br />
<br />
בשנת 383 הכריז המושל הרומאי של בריטניה [[מגנוס מקסימוס]] על עצמו כאוגוסטוס, חצה את [[תעלת למאנש]] עם צבא שהורכב מחיל המצב הבריטי והצליח במאמץ קטן לנצח את [[גרטיאנוס]] ללכוד אותו ולהוציא אותו להורג. בשלב ראשון ומבלי ברירה הכירו תאודוסיוס וולנטיניאנוס במגנוס מקסימוס כאוגוסטוס ושליט של האימפריה המערבית ולנטיניאנוס התבסס במילאנו ושלט על איטליה. בשנת 387 לאחר גיבוש בסיס כוחו במערב חצה מגנוס מקסימוס את הרי האלפים מתוך מטרה לכבוש את מילאנו בה ישב ולנטיניאנוס השני. האוגוסטוס הצעיר אימו ואחיותיו הספיקו לברוח ל[[תסלוניקה]] ולבקש את הגנתו של תאודוסיוס. תאודוסיוס שהיה אלמן נישא לאחותו של ולנטיניאנוס [[גאלא (אשת תאודוסיוס)|גאלא]], והסכים לתמוך בהחזרתו של ולנטיניאנוס לכס שלטון האימפריה המערבית.<br />
<br />
בקיץ של שנת 388 יצא צבא משולב של תאודוסיוס הראשון וולנטיניאנוס השני תחת פיקוד של קציני צבא הנאמנים לתאודוסיוס אל השטח שבשליטת מקסימוס, בסדרת קרבות הובס צבאו של מקסימוס והוא נאלץ להיכנע והוצא להורג ביום 28 באוגוסט 388. לאחר הניצחון המשותף לכאורה הפך תאודוסיוס לשליט האימפריה הרומית וולנטיניאנוס הוצב לכאורה כשליט על גאליה תחת פיקוח של מפקדי הצבא ובראשם הגנרל אמברוז (Ambrose) ובן הברית הפרנקי ארבוגסט (Arbogast) שקיבל את תפקיד ה[[מגיסטר מיליטום]]. המתח בין השליטים של גאליה לבין הגנרלים אנשי אמונו של תאודוסיוס נבנה במהירות והגיע לשיאו בעימות בין ארבוגסט לוולנטיניאנוס כאשר הגנרל מנע מאוגוסטוס הצעיר מלצאת בראש צבא ולשמש כמפקד בפעולות צבאיות. ולנטיניאנוס החליט לפעול לבסס את סמכותו והוציא צו מלכותי ובו הוא פיטר את הגנרל. בצעד החשף את מערכת יחסי הכוחות בפרובינציה קרע ארבוגסט את הצו בפומבי. ולנטיניאנוס פנה לתאודוסיוס ונציגו אמברוז והתלונן על סרבנותו ומרדנותו של ארבוגסט ובמקביל הוציא מכתב בו הוא דוחה את תמיכתו בנצרות האריאנית ובו זמנית הזמין את אמברוז לבוא לווינה ולטבול מחדש כנוצרי אורתודוקסי. ביום 15 במאי 392 נמצא ולנטיניאנוס הצעיר תלוי בחדרו שבמעונו בווינה. ארבוגסט הודיע כי האוגוסטוס הצעיר התאבד, על פי היסטוריונים רומאים ולנטיאנוס נרצח או בידי ארבוגסט או בידי שליח מטעמו - ככל הנראה קצין במשמר הפרטוריאני. גופתו הועברה למילאנו על ידי אמברוז שם הוא נקבר על ידי אחיותיו יוסטה וגרטה.<br />
<br />
תאודוסיוס לא מיהר להגיב על האירועים שהובילו למותו של ולנטיניאנוס ובמשך 3 חודשים נמנע מלנקוט פעולה כלשהי או מלענות לפניות החשודים ברצח, ארבוגסט שחשש שהשקט מצד תיאודוסיוס מעיד על תכנון של מהלך כנגדו החליט לנקוט את המהלך הבא ומינה פקיד בכיר בשם '''אאוגניוס''' לתפקיד אוגוסטוס, אאוגניוס היה אזרח רומאי ובעל תומכים רבים בקרב הקצונה והפקידות הבכירה, הוא פעל מיד להחזיר את הפולחן הפגאני אל המרכז של הפולחן הדתי באימפריה המערבית. גם לאחר צעד זה לא נקט תאודוסיוס בפעולה מיידית, אך בשנת 393 הוא מינה את בנו בן השמונה [[פלביוס אוגוסטוס הונוריוס]] לתפקיד אוגוסטוס במקומו של ולנטיניאנוס השני. בשלב זה העימות היה בלתי נמנע.<br />
<br />
==מהלכים אחרונים לפני הקרב==<br />
<br />
על מנת לנצח בקרב נדרש תאודוסיוס לשקם ולבנות מחדש את צבא האימפריה המזרחית מהתבוסה האיומה ב[[קרב אדריאנופול (378)|קרב אדריאנופול]] בה הושמד חלק ניכר מהצבא. המשימה הוטלה על מפקדי הצבא [[פלביוס סטיליקו]] ו[[טימסיוס]] {{אנג|Timasius}} שהשלימו את שורות הריקות בגיוסים מקרב שבטים גותים וונדלים.<br />
<br />
צבא האימפריה המזרחית יצא מקונסטנטינופול במאי 394 כאשר לצבא הסדיר שגודלו מוערך ב-20,00 עד 30,000 חיילים צורפו גם יחידות משנה שונות ובהם כ-20,000 לוחמים [[ויזיגותים]] תחת פיקודו של [[אלאריק הראשון]]. מולם התייצב צבא של לוחמים מגאליה בעיקרם מהשבטים הפרנקיים ויחידות משבטים גרמאניים ובהם [[אלמאנים]] ויחידות עזר גותיות גודלו מוערך ב-35,000 עד 50,000 לוחמים.<br />
<br />
הצבא תחת פיקודו של תאודוסיוס חצה את האלפים היוליניים ללא התנגדות ובתחילת ספטמבר התמקמו הצבאו בעמדות זה מול זה.<br />
<br />
==תיאור הקרב==<br />
===מיקום שדה הקרב===<br />
מיקום המדויק של שדה הקרב לא ידוע. מחקרים שונים מצביעים על אזורים שונים במעגל גאוגרפי לא קטן. חלק מהמחקרים מצביעים על עמק סוצ'ה ובעיקר על חלקו העליון כזירת הקרב, זהו אזור אסטרטגי בשליטה על התנועה לאיטליה מצפון מזרח וגם [[החזית האיטלקית במלחמת העולם הראשונה|החזית האיטלקית]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]] התחוללו בו [[קרבות נהר איזונצו]]. מחקרים אחרים מצביעים באופן כללי על אזור עמק ויפאוה.<br />
===מהלך הקרב===<br />
על פי ההיסטוריונים הנוצרים לפני הקרב הציבו ארבוגסט ואאוגניוס פסל של האליל [[יופיטר (מיתולוגיה)|יופיטר]] בשדה הקרב ותלו דמויות של [[הרקולס]] על ניסי הקרב של הלגיונות על מנת לסמן את חזרתם לימי הזוהר של האימפריה הרומית תחת "הגנת" האלילים הרומאים המסורתיים.<br />
<br />
הלגיונות של תאודוסיוס תקפו ראשונים מבל לערוך בדיקות וללמוד את פני השטח, היחידות הגותיות הובילו את ההתקפה אך הם נהדפו באבידות כבדות מבלי שהצליחו להגיע להישגים של ממש מול האויב. בתום יום הלחימה שלח ארבוגסט יחידות צבא לסגור את מעברי ההרים במטרה למנוע את נסיגת צבאו של תאודוסיוס. מהלך זה הוכח כטעות מאחר שיחידות אלו ערקו לצבאו של תאודוסיוס שניצל את תוספת כוח האדם ויצא להתקפה חוזרת. על פי ההיסטוריונים הנוצרים צבא המאמינים נעזר ברוח עזה שהחלה לנשוב בחוזה על צבא עובדי האלילים התיאורים מוסיפים שהסערה נשלחה בתגובה לתפילתו של תאודוסיוס.<br />
הרוח העזה סימאה את עיני הלוחמים הפאגניים והדפה לאחור את החיצים שירו. כך זכה תאודוסיוס לניצחון מכריע.<br />
<br />
תיאור הקרב והניצחון כאירוע בו נלחמו נוצרים כנגד עובדי אלילים מוטל בספק על ידי היסטוריונים מודרניים. המחקר מצביע כי עיקר הצבאות הורכב משבטים גרמאניים או ממוצא "ברברי" אחר שלא היו קשורים לנצרות אל לאמונות שייחדו שבטים אלו והיו רחוקים גם מהפאגאניות הרומאית ה"מסורתית" יתר על כן אין ראיות לכך שאאוגניוס היה אכן מאמין בדת הפאגאנית של האימפריה הרומית, העובדה הברורה היא שהיסטוריונים נוצרים שכתבו על האירועים זמן מה לאחר שלטונו של תאודוסיוס הוסיפו מוטיבים אמוניים המציגים את הקרב כמאבק של אור בחושך ואמונה בכפירה.<br />
<br />
בתום יום הקרב אאוגניוס נתפס, הובא בפני תאודוסיוס והוצא להורג. ארבוגסט הצליח להמלט משדה הקרב והתאבד.<br />
<br />
==לאחר הקרב==<br />
<br />
התבוסה של צבא האימפריה המערבית הייתה מוחלטת והפרובינציות המורדות הכריזו על תמיכתן בתאודוסיוס. הוא עצמו מת 4 חודשים לאחר ניצחונו והעביר את השלטון ל-2 בניו.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:האימפריה הרומית: קרבות|קרב הנהר הקפוא]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=קרב הנהר הקפוא|גרסה=31646050}}</div>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=2315774כלאי חתוליים2023-07-09T19:32:25Z<p>קמץ קטן: /* טבלת בני כלאיים אפשריים */ הגהה</p>
<hr />
<div><br />
'''כלאי חתוליים''' הם [[רביית כלאיים|בני-כלאיים]] ממשפחת ה[[חתוליים]] הנוצרים מזיווג בין פרטים ממינים שונים, בטבע או באופן מכוון בשבי. בשל הקרבה הגנטית הגבוהה יחסית בין הסוגים השונים במשפחת החתוליים, אפשריים בני כלאיים רבים יחסית לעומת משפחות אחרות בעולם הטבע. לאורך ההיסטוריה תועדו מינים רבים של כלאי חתוליים וחלקם אף פוריים ומסוגלים להעמיד צאצאים משל עצמם. ככלל, בני-כלאיים אפשריים רק בתוך אחת משתי תתי המשפחות של החתוליים והתיעוד היחיד של בן כלאיים משני מינים השייכים לשתי תתי-המשפחות השונות של החתוליים, [[חתולים גדולים]] ו[[חתולים קטנים|קטנים]] הוא ה[[פומפארד]].<br />
[[קובץ:Savannah Cat portrait.jpg|שמאל|ממוזער|300px|חתול סוואנה, בן כלאיים של חתול בית וסרוואל]]<br />
<br />
== כלאי פנתריים ==<br />
ה[[פנתר]]יים הם סוג המונה חמישה מינים, וידוע כי כל הצירופים האפשריים של ארבעה מבין חמשת המינים קיימים ויכולים לייצר הפריה. רוב בני הכלאיים לא ישרדו בטבע וישגשגו, מאחר שהזכרים אינם פוריים אולם ידוע כי חלק מבני הכלאיים מסוגלים להעמיד צאצאים עם בן זוג ממין טהור וכתוצאה מכך לגנים שלהם יש אפשרות לשרוד. המין היחיד במשפחת הפנתריים שככל הידוע אינו יכול להשתתף בזיווגים המעמידים בני כלאיים הוא [[נמר השלג]], אך הקרבה של ה[[גנום מיטוכונדריאלי|גנום המיטוכונדריאלי]] שלו למין ה[[אריה]] מצביעה על כך כי בנקודה כלשהי במהלך ההיסטוריה, האבות הזכרים של נמרי השלג המודרניים הזדווגו והעמידו צאצאים עם נקבות בנות המין שממנו התפתח האריה בן ימינו{{הערה|"Ligers and Tigons, Oh My! Cat Lineage Littered with Interbreeding". Livescience.com. 2016-01-15. Retrieved 2016-04-06.}}.<br />
<br />
=== טבלת בני כלאיים אפשריים ===<br />
בטבלה מופיעים כל הצירופים האפשריים של ארבעת המינים ממשפחת הפנתריים שמסוגלים להעמיד צאצאים בני כלאיים. השם של המינים הוא [[הלחם בסיסים|הלחם]] של שמות המינים של ההורים באנגלית, כאשר הבסיס הראשון בשם מקורו בשם ההורה הזכר (האב) והבסיס השני - בשם האם.<br />
<br />
{| border="2" cellpadding="3"<br />
! colspan="5" | כלאי פנתריים ושמותיהם<br />
|-<br />
!!! לביאה !! טיגריסית !! נקבת יגואר !! נמרה<br />
|-<br />
| '''אריה''' || [[אריה]] || [[לייגר]] || [[לייגואר]] || [[לייפרד]] <br />
|- <br />
| '''טיגריס''' || [[טייגון]] || [[טיגריס]] || [[טייגואר]] || [[טייגרד]]<br />
|-<br />
| '''יגואר''' || [[יאגיליון]] || [[יאגר]] || [[יגואר]] || [[יאגופרד]]<br />
|-<br />
| '''נמר''' || [[לאופון]] || [[לאוגר]] || [[לגואר]] || [[נמר]]<br />
|}<br />
<br />
גנטיקאים נתנו שמות גם למינים של בני-כלאיים מדרגה שנייה באופן דומה המבוסס על הלחם בסיסים. כך למשל בן כלאיים של אריה זכר ונקבת [[טייגון]] (מין שהגנים שלו שייכים רבע למין הטיגריס ושלושה-רבעים לאריה) מכונה לייטייגון. ה[[טיילייגר]] הוא בן לאב טיגריס ולנקבת [[לייגר]]. בספרות קיים תיעוד ליצור המכונה אריה קונגולזי מנוקד, או לייג'אגופרד, שהוא בן לאריה זכר ונקבת יאגופרד ונושא מטען גנטי של שלושה מינים שונים.<br />
<br />
=== כלאי יגואר ונמר ===<br />
צאצאים ליגואר ונמרה הועמדו בשבי בגני חיות ב[[שיקגו]] וב[[זלצבורג]]{{הערה|H Windischbauer, Hellbrun Zoo (1968)}}. בני כלאיים של נמר זכר ונקבת יגואר תועדו אף הם, בן השאר על ידי ה[[פחלוץ|מפחלץ]] הבריטי [[אברהם די ברלט]], שתיאר ברשימותיו "זיווג בין יגואר זכר ונקבת נמר<br />
שהעמיד צאצאים שגודלו באוסף החיות הנוסע של וומבל". "ראיתי חיות שכאלה שנוצרו מהכלאה של יגואר שחור ונקבת [[נמר הודי]] כשהצאצאים ירשו כמעט לחלוטין את צבע הפרווה של האב והיו כמעט שחורים", כך די ברלט{{הערה|The Field No 2887, April 25, 1908, Henry Scherren: "In a paper on the breeding of the larger Felidae in captivity (P.Z.S [Proceedings of the Zoological Society]., 1861, p. 140),}}.<br />
<br />
בספרד נולדו לנקבת יגואר שני גורים לאחר שהרתה לנמר. אחד הגורים היה שחור אך על פרוותו ניכרו בבירור [[חברבורות]]{{הערה|(Zoolog. Gart., 1861, 7)}}. מאחר שה[[מלניזם]] של הפנתריים (ובמקרה זה של הנמר) הוא [[רצסיבי]], ידוע כי האב היה נמר שחור או בעצמו בן כלאיים של יגואר ונמר שחור ונשא את הגן הרצסיבי. הכלאה דומה בצירוף מינים הפוך תועדה אף היא על ידי פרופ' סאק (Sacc) בגן החיות של [[ברצלונה]]{{הערה|(Zool Gart, 1863, 88)}} שתיעד "גורה בצבע אפור".<br />
<br />
=== כלאי יגואר ואריה ===<br />
[[קובץ:Jaglion.jpg|שמאל|ממוזער|350px|פוחלץ ג'אגיליון, בן כלאיים של יגואר ואריה, מוזיאון רוטשילד, טרינג]]<br />
ב-9 באפריל 2006 נולדו בשמורה לחיות בר ב[[ברי (קנדה)|ברי]] שליד [[טורונטו]] ב[[קנדה]] שני גורי [[ג'אגיליון]]. ג'האזארה (נקבה) וצונאמי (זכר) היו התוצר של הפריה לא מתוכננת מזיווג של יגואר שחור ולביאה. צאצאית של אריה ונקבת יגואר יכולה להיות פוריה ולהעמיד בעצמה צאצאים עם נמר זכר.<br />
<br />
=== כלאי יגואר וטיגריס ===<br />
החל משנת 2009 מוצג בגן החיות בעיר [[סן פאבלו אפטאטלן]] שליד [[טלסקאלה]], [[מקסיקו]] בן כלאיים של טיגריס סיברי ונקבת יגואר מרכז אמריקאי{{הערה|Baker, Taxonomy, pp. 5–7.}}{{הערה|Seymour, K.L. (1989). "Panthera onca" (PDF). Mammalian Species. 340 (340): 1–9. doi:10.2307/3504096. JSTOR 3504096. Retrieved 2015-09-09.}}. הטייגואר, המכונה מיקי, שוקל 180 ק"ג וקיימות תמונות שלו כיצור בוגר{{הערה|http://www.taringa.net/comunidades/tkaffee/945148/Felinos-Hibridos.html}}, אך אין בנמצא תיעוד מאומת של לידתו מהורים בני מינים שונים. לידה של בן כלאיים בריא של יגואר זכר ונקבת טיגריס ששרד לא תועדה מעולם.<br />
<br />
קיימים דיווחים על בת כלאיים בין טיגריס ליגואר שחור שנצפתה בטבע ב[[מאווי]], [[הוואי]], אך אלו לא אומתו מעולם וייתכן כי מדובר בלייגר ששוחרר מהשבי.<br />
<br />
=== כלאי נמר ואריה ===<br />
לאופונים (בנים לנמר וללביאה) הם בני כלאיים נדירים ביותר והם מאופיינים בראש המזכיר את ראשו של אריה וגוף הדומה בפרופורציות שלו לנמר. בן הכלאיים המקביל, תוצר של זיווג בין נמרה לאריה, נדירים אף הם בשל הבדלי הגדלים בין המינים המקשים על הזיווג אך הם תועדו במספר מקומות בעולם.<br />
<br />
ב-1951 נולד בגן החיות שואנברון שבו[[וינה]] לייפרד (בן לאריה ונמרה). לייפרד נוסף נולד בשבי ב[[פירנצה]] לאריה בן שנתיים ששקל 250 ק"ג ולנמרה בת 3.5 שנים ששקלה 38 ק"ג בלבד. נקבת הלייפרד נולדה ב-27 באוגוסט 1982 לאחר הריון שנמשך 93 ימים. הגור תואר כבעל מבנה גוף של אריה וראש גדול ([[פנוטיפ]] של אריות) אך בעל קו מצג נסוג (פנוטיפ של נמרים). הייתה לו פרווה מנוקדת בנקודות עבות וחומות{{הערה|"Birth of a Lion X Leopard Hybrid in Italy" (PDF). International-Zoo-News. March 1983.}}.<br />
<br />
=== כלאי נמר וטיגריס ===<br />
[[קובץ:Liger couple.jpg|שמאל|ממוזער|270px|נקבת וזכר לייגר בפארק השעשועים אברלנד, [[דרום קוריאה]]]]<br />
ב[[פולקלור]] ההודי קיימים תיאורים של לאוגרים (בני כלאיים של נמר ונקבת טיגריס) המכונים בעגה המקומית 'דוגלה' (dogla). התיאורים כוללים נמרים גדולים במיוחד או פרטים בעלי פנוטיפים משולבים של פרווה מפוספסת ומנוקדת, אך אלו מעולם לא אומתו. ב-1900 הכליא סוחר חיות הפרא הגרמני [[קארל האגנבק]] נמרה עם [[טיגריס בנגלי]], הכלאה שהסתיימה בלידה של ולד מת. ככלל, נראה כי הניסיונות להכלאה בין שני המינים הובילו לעיתים להפריה אך מעולם לא העמידו צאצא חי. גם היסטוריון הטבע האנגלי [[הנרי שרן]] כתב על שתי הפריות מוצלחות של נקבות נמר הודיות על ידי זכר טיגריס, שתי הפריות שהסתיימו בהפלה מוקדמת של עוברים מתים, ששרן מתאר אותם כנמצאים "בשלב התפתחות ראשוני, לא גדולים יותר מעכבר"{{הערה|In The Field No 2887, April 25, 1908}}. דמיונו העשיר של שרן, שאמנם תרם לכתיבת ערכים בנושא טבע ל[[אנציקלופדיה בריטניקה]], ודיווחיו המומצאים, מעמידים בספק את נכונות התיאורים.<br />
<br />
=== כלאי אריה וטיגריס ===<br />
הלייגר הוא בן כלאיים נפוץ, הגדול ביותר מבין כלאי החתוליים. זאת, מאחר שנקבת האריה, הנעדרת מהזיווג, היא זו התורמת גן המעכב גדילה באריות בעוד לאריה הזכר גן המעודד אותה. מאחר שלנקבת הטיגריס אין גן מעכב גדילה בדומה ללביאה, הצאצאים מגיעים לגדלים גדולים משמעותית מהוריהם. לייגרים אוהבים לשחות, תכונה 'טיגריסית' במהותה אך מפגינים התנהגות חברתית, בדומה לאריות. <br />
<br />
בשל המנגנון שהוזכר לעיל, ה[[טייגון|טייגונים]], כלאי טיגריס ולביאה, אינם גדולים כמו מקביליהם הלייגרים והם לרוב קטנים מהוריהם מאחר שגם הטיגריס וגם הלביאה תורמים גן המעכב גדילה. כיום הטייגונים נפוצים פחות מהלייגרים.<br />
<br />
לייגר יכול להעמיד צאצאים עם אריה, וקיים דיווח מאומת על בת כלאיים שכזו, העונה לשם קיארה{{הערה|"Ligerungar – en världssensation". Dagens Nyheter. 3 August 2013. Retrieved 4 August 2013.}}.<br />
<br />
[[קובץ:Authenticated Felid Hybrids (2013).jpg|שמאל|ממוזער|500px|כלאי חתוליים ידועים. משמאל - העץ הטקסונומי של המינים השונים המראה מתי הם התפצלו מ[[אב קדמון משותף]]]]<br />
<br />
== כלאי חתולים קטנים ==<br />
'''חתולים קטנים''' ([[שם מדעי]]: '''Felinae''') הם [[תת-משפחה]] של [[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[חתוליים]]. חתולים אלה קטנים לרוב מקרוביהם מסוג החתולים הגדולים ([[פנתר]]) אך למרות שמם הם אינם בהכרח יצורים קטנים - הגדולים מכל חברי הקבוצה הם מינים בסוג [[פומה]] היכולים להגיע למשקל 120 קילוגרם - גדולים גם ממינים של חתולים גדולים מסוימים. קיימים כמה זיווגים אפשריים בין מיני חתולים קטנים המעמידים צאצאים, חלקם אף מופיעים בטבע.<br />
<br />
=== בני כלאיים של חתולי בר ===<br />
==== כלאי קרקל וסרוואל ====<br />
[[קרוואל]] הוא מין הנוצר מזיווג של [[קרקל]] זכר ונקבת [[סרוואל]]. הזיווג המקביל, [[סרוויקל]], אפשרי אף הוא והוא תועד לראשונה מזיווג בלתי מתוכנן בין נקבת קרקל לסרוואל ב[[גן החיות של לוס אנג'לס]]. בני הכלאיים האלו פוריים ויכולים להעמיד צאצאים עם פרטים בני המין הטהור של אחד מהוריהם.<br />
<br />
==== כלאי שונרים ====<br />
בסוג [[שונר]] קיימים ארבעה מינים, שנראה שרובם יכולים לייצר בני כלאיים אחד עם השני בשבי ואף בטבע, אם הפרט אינו מצליח למצוא בן זוג השייך למין שלו. לפחות שבעה דיווחים של בני כלאיים שונריים בטבע אומתו בארצות הברית. באוגוסט 2003, אומתו באמצעות בדיקות [[DNA]] שני זיווגים נפרדים של [[שונר מצוי]] עם [[שונר קנדי]] באזור [[מונסהד]] במדינת [[מיין]]. שלושה נוספים אומתו ב[[מינסוטה]], כולם מהפריה של נקבת שונר קנדי מזכר שונר מצוי. קיומו של בן הכלאיים המקביל אומת אף הוא בשנת 1998 וסומן באמצעות קולר-משדר.<br />
<br />
בני הכלאיים דומים באופן כללי לשונר המצוי, הם בעלי גוף גדול יחסית ורגליים קטנות אך יש להם מאפיינים של מין השונר של ההורה השני. השונר הקנדי הוא חיה מוגנת ב-14 המדינות של ארצות הברית המהוות את החלק הדרומי של תחום המחייה שלו. ציידים אמריקאיים מנצלים את העובדה כי בני הכלאיים אינם מוגדרים כחיות מוגנות וצדים אותם לעיתים.<br />
<br />
==== כלאי שונר וחתול ביצות ====<br />
[[שונר ביצות]] (באנגלית: '''Jungle Cat''') הוא בן כלאיים של שונר מצוי וחתול ביצות שלרוב מגודל למטרות מכירה כחיית מחמד אקזוטית. שונר הביצות פורה ויכול להעמיד צאצאים ובני כלאיים עם מינים אחרים כגון [[חתול הבית]], [[קרקל]] ואף [[קרוואל]].<br />
<br />
==== כלאי חתול בר וחתול ביצות ====<br />
'''כאוס אירופי''' ('''Euro-chaos''') הוא הכינוי שניתן להכלאה בין [[חתול בר]] אירופי וחתול הביצות. מין זה הוא תוצר של הכלאה מלאכותית הנעשית בידי בני אדם, אף היא במטרה לייצר חיית מחמד אקזוטית הניתנת למכירה.<br />
<br />
==== כלאי נמרון ואוצלוט ====<br />
ה[[מרלוט]] הוא בן כלאיים של [[נמרון מרגיי|נמרון המרגיי]] ונקבת [[אוצלוט]]. בשנת 1977 הכריז{{הערה|Newsletter, Long Island Ocelot Club, May 1977}} מועדון האוצלוט של לונג איילנד (LIOC) על המלטה מוצלחת של מרלוט לאחר זיווג בין שני פרטים שנמצאו בשבי.<br />
<br />
נסיונות הכלאה שנעשו בין נמרון מרגיי ל[[נמרון מנוקד]] לא צלחו.<br />
<br />
=== בני כלאיים של חתולי בית ובר ===<br />
[[קובץ:Bengal_katzen.jpg|שמאל|ממוזער|350px|חתולים בנגליים]]<br />
המין המבוית של חתול הבר האפריקאי הוכלא בהצלחה עם מיני בר שונים, לרוב באופן מלאכותי על ידי בני אדם אך גם בטבע.<br />
<br />
==== הכלאות מאומתות ====<br />
רוב ההכלאות '''בית X בר''' מבוצעות במטרה לייצר גזעי חתולים לשוק חיות הבית האקזוטיות. חלק מבני הכלאיים אינם מוכרים כגזע רשמי על ידי אף אגודה.<br />
* [[חתול בנגלי|בנגלי]] - חתול בית עם [[חתול נמרי בנגלי]]<br />
** פנתרתה - פיקסי בוב עם חתול נמרי בנגלי<br />
* אוסורי - חתול בית עם חתול נמרי אמורי<br />
* בריסטול - חתול בית עם נמרון מרגיי<br />
* צ'אוסי - חתול בית עם חתול ביצות<br />
* חתול קלאס - חתול בית עם חתול בר סקוטי, מופיע בטבע<br />
* מאצ'בגראל, ויוראל וג'אמבי - חתול בית עם [[חתול דגים נמרי]]<br />
* פונג'אבי - חתול בית עם חתול מדבר הודי<br />
* ספארי - חתול בית עם [[נמרון ג'ופרי]]<br />
* סוואנה - חתול בית עם סרוואל<br />
<br />
בנוסף, קיימים פרטים מאומתים של בני כלאיים של חתול בית עם [[קרקל]], [[נמרון מנוקד]], [[חתול שחור-רגל|שחור-רגל]], [[חתול נמרי כהה|נמרי כהה]] ו[[חתול חולות]]. רבים מבני הכלאיים פוריים ויכולים להעמיד צאצאים עם פרטים בני מין טהור או בני כלאיים.<br />
<br />
== [[פומפארד]] ==<br />
ה[[פומפארד]] הוא בן כלאיים של [[פומה]] עם נמר ושני הצירופים האפשריים אומתו{{הערה|http://messybeast.com/genetics/hyb-pumaxleop.htm}}. לצאצאים נטייה ל[[גמדות]] וגדילתם עוצרת לרוב כשהם מגיעים למחצית מהגודל של הוריהם. פומפארדים אומתו החל מסוף המאה ה-19 בשיקגו{{הערה|The Chicago Chronicle, 25 April 1896}} ובגן החיות של [[המבורג]], שם נולדו שלושה זוגות של תאומים מהכלאה בין זכר פומה לנמרה. הפומפרדים מגיעים בדרך כלל לכמחצית מגודלם של הוריהם, יש להם גוף מוארך יחסית, דומה בפרופורציות שלו לגוף הפומה, אך בעל רגליים קצרות. פוחלץ פומפארד מוצג למבקרים במוזיאון הזואולוגי וולטר רוטשילד שב[[טרינג]], אנגליה.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
*Shuker, Karl P.N. (1989). ''Mystery Cats of the World.'' Robert Hale (London).<br />
*Shuker, Karl P.N. (1995). The wonderful thing about tigons (and ligers) [Big cat hybrids, Part 1]. ''Wild About Animals'', vol. 7 (November), pp.&nbsp;48–49.<br />
*Shuker, Karl P.N. (1996). Leopons a-leaping [Big cat hybrids, Part 2]. ''Wild About Animals'', vol. 8 (January), pp.&nbsp;50–51.<br />
*Shuker, Karl P.N. (1996). Pantigs, pumapards, servicals and suchlike [Big cat hybrids, Part 3]. ''Wild About Animals'', vol. 8 (February), pp.&nbsp;50–51.<br />
* I Kusminych & A Pawlowa ("Ein Bastard von Karakal Hauskatze im Moskauer Zoo" in Der Zoologische Garten Vol. 68, No. 4 (1998)) (A Hybrid of Caracal and House Cat in Moscow Zoo).<br />
* Paul Leyhausen (Oncilla x domestic cat hybrids)<br />
* Mike Tomkies, "Wildcats" (and various other works regarding Scottish Wildcats)<br />
* [[Frances Pitt]], "Wild Animals in Britain" (1939) (Scottish Wildcat hybrids)<br />
* Edward Hamilton, 1896 (Scottish Wildcat hybrids)<br />
</div><br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
*[http://www.messybeast.com/genetics/hybrid-cats.htm Hybrid Big Cats].<br />
*[http://www.lairweb.org.nz/tiger/hybrids.html Detailed information on hybridisation in big cats. Includes tiglons, ligers, leopons and others.]<br />
*[http://www.taringa.net/comunidades/tkaffee/945148/Felinos-Hibridos.html Photograph of Mickey the Tiguar, along with images of other ''Panthera'' hybrids (''in Spanish'')]<br />
*[https://karlshuker.blogspot.com/2011/12/wonderful-thing-about-tiguars.html Karl Shuker's Tiguar site, containing what may be a video of Mickey the Tiguar]<br />
* [http://www.messybeast.com/small-hybrids/hybrids.htm Hybrids between Wild and Domestic Cats]<br />
* [http://www.messybeast.com/genetics/hybrid-cats.htm Hybrid Felids (non-domestic)]<br />
* [http://rareandexoticfelinereg.homestead.com/Article_V_Breed_Recognition.html Rare and Exotic Feline Registry] Wild/domestic hybrids bred as pets<br />
</div><br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}<br />
{{חתוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חתוליים]]<br />
[[קטגוריה:חיות כלאיים]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=כלאי חתוליים|גרסה=24311629}}</div>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=2315751ארץ החרדונים2023-07-09T19:03:09Z<p>קמץ קטן: הגהה</p>
<hr />
<div>{{פארק<br />
| שם = ארץ החרדונים<br />
| שם בשפת המקור = <br />
| תמונה = Uromastyx aegyptia 2.jpg<br />
| כיתוב = [[חרדון צב מצוי]] בשמורה<br />
| מיקום= [[אילת]]<br />
| שטח = 0.14<br />
| גובה ממוצע = <br />
| קואורדינטות = <br />
| תאריך הקמה = 2010<br />
| מאפיינים עיקריים = <br />
| כניסה בתשלום = <br />
| צומח = <br />
| בעלי חיים = [[חרדון צב מצוי]]<br />
| אתר אינטרנט = <br />
| מפה = {{מממו| מדינה=אילת| שם= ארץ החרדונים}}<br />
|סוג=שמורת טבע}}<br />
<br />
'''ארץ החרדונים''' היא [[שמורת טבע]] המשמרת בעיקר את המין [[חרדון צב מצוי]] אשר אוכלוסייתו בשמורה נאמדת בכמה מאות פרטים, ושוכנת ממזרח ל[[כביש 90]] ב[[הערבה|ערבה]].<br />
<br />
השמורה הוקמה על ידי [[קק"ל]] ושטחה הוא 140 [[דונם]].<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
בעבר המקום שימש כאתר בלתי חוקי להשלכת פסולת, וכחלק מתהליך פיתוח השמורה הציבה קק"ל בשטח שלטי הסבר וגידרה את החלקות בבולי עץ, כדי למנוע מכלי רכב לנסוע בשטח ולהרוס את המחילות שבהן החרדונים מסתתרים.<br />
<br />
בנוסף ישנה גבעה קטנה הצופה על נופי הערבה, על ארץ החרדונים ועל פארק הצפרות, שנמצא ממזרח לגבעה ושמה היא מצפור החרדונים.<br />
<br />
לפי נתוני [[2012]], קיימות בשמורה כמאה מחילות, ומהשביל המוביל למצפור החרדונים ניתן לפנות דרומה ולהגיע ל[[פארק הצפרות באילת|פארק הצפרות הבינלאומי]].<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://www.kkl.org.il/forestsearch/eretz-hachardonim.aspx ארץ החרדונים] באתר [[קרן קיימת לישראל|קק"ל]]<br />
* [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4283782,00.html ארץ החרדונים] באתר [[ynet]]<br />
* [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/55/ART2/091/808.html ארץ החרדונים] באתר [[nrg]]<br />
<br />
[[קטגוריה:הערבה: שמורות טבע]]<br />
[[קטגוריה:אילת: גאוגרפיה]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=ארץ החרדונים|גרסה=30470184|פריט=Q55649504}}</div>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D&diff=2310873רקונסטרוקטיבים2023-07-02T18:23:18Z<p>קמץ קטן: /* עקרונות */ ניסוח</p>
<hr />
<div>{{חסר אספקלריה}}<br />
[[קובץ:RRC sign.JPG|ממוזער|שלט הכניסה ל[[הקולג' הרבני הרקונסטרוקציוניסטי|קולג' הרבני הרקונסטרוקציוניסטי]] (פנסילבניה, ארצות הברית)]]<br />
'''רקונסטרוקטיבים''' (באנגלית: '''Reconstructionist Judaism''' או '''התנועה ליהדות מתחדשת''') היא [[זרמים ביהדות|זרם]] מודרני קטן ב[[יהדות ארצות הברית]]. הרקונסטרוקציוניסטים מתייחסים ליהדות כהגותו של מייסד הזרם, [[מרדכי קפלן]], וזרם זה צמח מתוך ה[[קונסרבטיבים]] בתחילה. קפלן פרס את משנתו בשורה של חיבורים: זהו ניסיון להמשיך ולהחזיק רק בצורה החיצונית ההתנהגותית של ה[[יהדות]], תוך ויתור מוצהר על כל תוכן פנימי אמיתי או [[על-טבעי]] בתוכה. אפילו העיקר המהותי ביותר - האמונה בה', מבוטלת בתנועה הרקונסטרוקציוניסטית ומתורגמת לאידיאות המתקבלות גם על דעתו של [[אתאיסט]] הכופר בקיומו ה[[אונטולוגיה|אונטולוגי]] השלם כישות עצמאית. <br />
<br />
מאז [[1990]] הזרם שותף ב[[האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת|איגוד העולמי ליהדות "מתקדמת"]], והוא הגוף היחיד הלא-[[רפורמי]] שחבר באיגוד. התנועה מכילה מספר חברים קטן ביותר: נכון ל-2013, היו לתנועה 65,000 חברים ב-106 קהילות ב[[צפון אמריקה]].{{הערה| Arnold Dashefsky, Ira Sheskin, '''American Jewish Year Book 2013''', Springer Science & Business Media, 2013. עמ' 198.}}<br />
<br />
בדומה לחילוניות, התפישה הרקונסטרוקציוניסטית כופרת במושגי היסוד של היהדות, כדוגמת [[בחירת עם ישראל]], [[נס]]ים ו[[תאיזם]]. היא שוללת את סמכות ה[[הלכה]] בטענה ל[[אוטונומיה]] האישית של אדם. לדעתם ראיית [[יהדות תרבותית|היהדות כציוויליזציה]] וכמורשת תרבותית היא זו שמכתיבה התחשבות בדעת ה[[קהילה]]. בשל כך, ההתנהלות בזרם ורמת שמירת המצוות מסורתיות מצויה יותר ממה שניתן למצוא אצל הרפורמים, שם ההלכה איבדה אפילו את משמעות זו.<br />
<br />
== מקורות ==<br />
הזרם פותח בידי [[מרדכי קפלן]] (1881–1983) ו[[עירא אייזנשטיין]], בשנת 1968 נוסד [[הקולג' הרבני הרקונסטרוקציוניסטי]].<br />
<br />
== תאולוגיה ==<br />
קפלן טען, כי יהודים מודרניים אינם מאמינים בהרבה מהטענות ה[[תאולוגיה|תאולוגיות]] המסורתיות של היהדות. התאולוגיה הפילוסופית ה[[נטורליזם (פילוסופיה)|נטורליסטית]] של קפלן נחשבת כווריאציה של הפילוסופיה של [[ג'ון דיואי]] - הנטורליזם של דיואי איחד בין אמונות [[אתאיזם|אתאיסטיות]] לטרמינולוגיה דתית כדי לבנות פילוסופיה מספקת מבחינה דתית לאלה שאיבדו את אמונם באמונה המסורתית.{{הערה|Steven Rockefeller, '''John Dewey: Religious Faith and Democratic Humanism''', Columbia Uni. Press, 2004. עמ' 455, 526.}} הרקונסטרוקציוניסטים נבדלים בכך מ[[יהדות חילונית-הומניסטית|הזרם החילוני-הומניסטי]], המסרבת להכליל טקסטים עם נימה תאיסטית מכל סוג שהוא.<br />
<br />
קפלן נישל את מהותה של האמונה מתוכנה, וטען כי ה' אינו ישות אישית, וכי התיאורים ה[[אנתרופומורפיזם|אנתרופומורפיים]] שלם הם, מטאפורות לא מושלמות. התאולוגיה של קפלן אף טוענת כי הוא הסכום של כל התהליכים הטבעיים שמאפשרים לאדם למצות את עצמו. קפלן שלל לחלוטין את מציאותו של הבורא, וכתב כי "להאמין בה' פירושו לדעת בוודאות כי גורלו של האדם הוא להתעלות מעל לפרא, ולהסיר כל סוג של [[אלימות]] וניצול מה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] האנושית". לא כל כתביו של קפלן בנושא זה הם עקביים; ניתן לזהות התלבטויות וחיבוטי נפש בעמדתו שהשתנתה במידה מסוימת במשך השנים, עד שניתן לחלק בין שתי תאולוגיות שונות בקריאה זהירה. הראייה שבדרך כלל משויכת לקפלן היא זו של הנטורליזם הטהור, בדומה לדיואי, שספגה ביקורת על כך שהיא משתמשת בטרמינולוגיה דתית לכסות על עמדה בלתי-תאיסטית (אם לא אתאיסטית). אולם קיים גם צד שני בתאולוגיה של קפלן, צד המשמר קשר כלשהו עם האמונה היהודית, בו הוא מבהיר שיש לה' קיום אונטולוגי, באופן עצמאי ואמיתי, בנפרד מאמונות בני האדם. בתאולוגיה זו, קפלן עדיין דוחה חלק מהצורות הקלאסיות של התאיזם וכל אמונה בנסים, אך הוא מחזיק בעמדה שהיא במידה מסוימת [[נאופלאטוניזם|נאו-אפלטונית]].<br />
<br />
רוב הרקונסטרוקציוניסטים דוחים צורות מסורתיות של [[תאיזם]]. רבים מהם הם [[דאיזם|דאיסטים]]; מספר קטן מקבלים את הראייה ה[[קבלה|קבלית]] של ה'. אחרים, אף כי הם מקבלים הרבה מהרעיונות האחרים של קפלן, אינם מקבלים את קיצוניות התאולוגיה שלו, ובמקום זה הם תומכים בראייה תאיסטית של ה'.<br />
<br />
== מסורת ומשפט יהודיים ==<br />
כמו הרפורמים, הרקונסטרוקציוניסטים חושבים כי לאוטונומיה האישית יש קדימות על ה[[הלכה]] והתאולוגיה היהודית. התנועה אינה דורשת מחבריה להחזיק באמונות כלשהן, והיא גם אינה מבקשת כי ההלכה תקוים. בניגוד לרפורמה הקלאסית, הזרם טוען כי ברירת המחדל של האדם צריכה להיות של הנהגת מנהגים בחייו, אלא אם כן יש לו סיבה מסוימת לנהוג אחרת. ההבדל החשוב ביותר בין הרקונסטרוקציוניסטים ליהדות היא כי הראשונה מגדירה את כל ההלכה כ"מנהג עממי", ולא כחוק שהוא פרי [[התגלות]] אלוקית.<br />
<br />
הרקונסטרוקציוניסטים מקיימים מנהגים יהודיים מסורתיים רבים, אך על בסיס השקפת עולם לפיה לאוטונומיה האישית יש קדימות על ההלכה. כך, המושג של [[תרי"ג מצוות]] הוחלף ב"מנהגים עממיים", מנהגים שאינם מחייבים ושניתן לקבל או לדחות אותם באופן [[דמוקרטיה|דמוקרטי]] על ידי הקהילות. מנהגים עממיים שנתקבלו כוללים שימוש בשפה ה[[עברית]] ב[[תפילה (יהדות)|תפילות]], [[לימוד תורה]], תפילה יומית, חבישת [[כיפה (יהדות)|כיסוי ראש לגברים]] ו[[כיסוי ראש לנשים]], [[טלית]]ות ו[[תפילין]] בזמן התפילה, ושמירה על ה[[חגים יהודיים|חגים היהודיים]].<br />
<br />
== עקרונות ==<br />
למעשה, ספריו של קפלן, במיוחד "המשמעות של ה' בדת היהודית המודרנית" ו"יהדות כתרבות" הם הצהרת עקרונות "[[דה פקטו]]". ב־1986, אגודת הרבנים הרקונסטרוקציוניסטים (RRA), והפדרציה של הקהילות הרקונסטרוקציוניסטיות (FRC) קיבלו "מצע רשמי ליהדות הרקונסטרוקציוניסטית". מסמך זה אינו מחייב, אלא מציג את הנושאים עליהם קיימת הסכמה רחבה. נקודות מרכזיות במצע קובעות כי:<br />
* היהדות היא פרי של התפתחות אנושית טבעית. התערבות אלוקית אינה קיימת<br />
* היהדות היא [[תרבות]] דתית מתפתחת<br />
* תמיכה ב[[ציונות]] ו[[עלייה לארץ ישראל|עלייה]]<br />
* הזרם מבוסס על [[קהילה|קהילות]] [[דמוקרטיה|דמוקרטיות]] שבהן כל אחד יכול להשתתף בהחלטות<br />
* ה[[תורה]] לא הגיעה, אלא היא התפתחות היסטורית וחברתית של העם היהודי<br />
* הראייה הקלאסית של אינה מקובלת. מוגדר כסכום כל הכוחות או התהליכים שמאפשרים לאנושות להגיע למיצוי עצמי ולהתקדמות [[מוסר]]ית. הרעיון כי אלוקים [[בחירת עם ישראל|בחר בעם ישראל]], בכל סיבה ובכל צורה, הוא "לא מקובל מוסרית", מכיוון שכל מי שמחזיק באמונה כזו "טוען ממילא לעליונותה של הקהילה הנבחרת ולדחייתם של האחרים".<br />
<br />
הרקונסטרוקציוניסטים, בהשראת קפלן, אינם מאמינים כעקרון ב[[התגלות]] (כלומר, ברעיון, שבצורה כלשהי, יכול הא-ל לגלות את רצונו לבני אדם). רעיון זה נחשב ל[[על טבעי]], ולכן הוא נדחה. מרדכי קפלן טוען במקום זה, כי "יש לקחת עמנו אתמנטים בהתגלות שעונים לבעיות הגדולות של טבע האדם, ולמזג אותם ב[[אידאולוגיה]] שלנו... את השאר אפשר להפנות ל[[ארכאולוגיה]]" ("משמעותו של בדת היהודית המודרנית").<br />
<br />
כותבים רבים ביקרו את התפישה העיקרית של התנועה, [[נטורליזם (פילוסופיה)|נטורליזם]] דתי. כותבים כדוד ריי גריפין ו[[לואיס ג'ייקובס]] התנגדו להגדרות מחדש של המושגים "התגלות" ו"אל" במשנת קפלן כחסרי כנות אינטלקטואלית וכעקירת משמעותם, וכסוג של "המרה על ידי הגדרות"; לדעתם, הגדרות אלה מצמידות אמונות לא-תאיסטיות למושגים תאיסטיים.<br />
<br />
== זהות יהודית ==<br />
הזרם מתיר ל[[רב]]נים שלו להחליט על המדיניות שלהם לגבי [[נישואי תערובת ביהדות|נישואים בין-דתיים]] (בני זוג מדתות שונות); בערך כחצי מסכימים לעשות זאת. התנועה מקבלת גם את האם וגם את האב כמגדירי יהדות, כלומר אם אחד מההורים הוא יהודי, הילדים נחשבים כיהודים אף הם בתנאי שגודלו כיהודים.<br />
<br />
תפקידם של [[גוי]]ים בקהילות הוא נושא לוויכוח כיום. למעשה, יש הבדלים רבים בין הקהילות השונות. רוב הקהילות מנסות להגיע לאיזון בין קבלה לדחיה. ה־JRF הנפיק הצהרה לא מחייבת שמנסה לשרטט קווים לתהליך קבלת ההחלטות של הקהילות בנושאים אלה, ומציג הצעות לדוגמה. נושאים אלה מוחלטים בסופו של דבר על ידי ההנהגה המקומית.<br />
<br />
בספטמבר 2015 הכריעה ההנהגה כי יוסמכו לרבנות גם מועמדים הנשואים לנכרים שלא התגיירו. הדבר עורר מחאה מצד כמה רבנים ובית-כנסת אחד, אך במקביל רבנים צעירים מתנועות אחרות שטרם אימצו את החידוש הודיעו על הצטרפות לזרם.{{הערה|[http://forward.com/news/breaking-news/321776/reconstructionist-rabbinical-college-will-accept-students-with-non-jewish-p/ Reconstructionist Rabbinical College Will Accept Students With Non-Jewish Partners]. הפורוורד, 30 בספטמבר 2015.}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:יהדות רקונסטרוקציוניסטית|*]]<br />
{{וח|יהדות רקונסטרוקציוניסטית}}<br />
<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=יהדות רקונסטרוקציוניסטית|גרסה=33761629|פריט=Q339284}}</div>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=2270395משתמש:קמץ קטן2023-05-14T16:08:41Z<p>קמץ קטן: הגהה</p>
<hr />
<div>ידע הוא כח. <br />
<br />
ידע הוא הרבה יותר מכח. <br />
<br />
ידע הוא הכל, והכל כלול בידע. <br />
<br />
אם ילמד אדם מלחמה יהיה הוא לוחם טוב יותר מבעל השרירים, ואם ילמד הוא חכמה יהיה הוא חכם יותר מבעל הכישורים. <br />
<br />
ברם, אם ירצה אי מי לגדול בידיעתו, חייב יהיה ללמוד מן היודעים. <br />
<br />
והנה, קלה היא דעתם של בני אדם- <br />
<br />
והידע שבידי היודעים, חזק הוא מכל מלחמה ומשכנע יותר מכל החוכמות, ובנקל יוכל להסיט ולהסית את דעתו הקלה של זה שאינו יודע לדעת. <br />
<br />
שבענו מרורים קוצים ודרדרים, שהכשילו כה רבים מדורשי הדעת שרעו בשדות הבור. מ[[אריסטו]] ועד [[ויקיפדיה]] שרועות גוויותיהם הרוחניות, בכל דור ודור. <br />
<br />
שומה עלינו על כן החובה להירתם לעול זריעת שדה הידע היהודי הזה-[[המכלול]], ברטט התרגשות ובחרדת קודש. להשקותו בעריכות וביצירה ולהלחם בחיות בר אם יסתננו אל שדותינו השמורים ויפזרו בו דעות קלוקלות. עלינו גם לוודא כי הדשא שצומח בשדותינו ירוק יותר משדות זרים, באיכות הערכים ובערכיהם, למען לא יפזול הפוזל חוצה ויפול הנופל ממנו. <br />
<br />
ירוו בו צמאי הידע צמאונם בלי חשש, ישוטטו בו רבים ויבינו, עד אשר תימלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים בביאת גואל.</div>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xg0dxyfmefgr9szh&topic_postId=xi410eyu5q9nkfel&topic_revId=xi410eyu5q9nkfel&action=single-viewנושא:Xg0dxyfmefgr9szh2023-05-14T16:04:47Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-userlink" title="משתמש:קמץ קטן"><bdi>קמץ קטן</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:קמץ קטן">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/קמץ קטן">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Xg0dxyfmefgr9szh&topic_showPostId=xi410eyu5q9nkfel#flow-post-xi410eyu5q9nkfel">הוסיף תגובה</a> לנושא "מידע על תלמידים של ישו" (<em>ג. א. מצטרף כי מהרבה בחינות, מייסד הנצרות האמיתי הוא לא משיח השקר ה'יהודי', ישו. שאול הטרסי שעיצב אותה כדת מסודרת עם חיים משל עצמה, שאינה...</em>)</span>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA&diff=2198033זיקורת2023-01-02T13:47:06Z<p>קמץ קטן: /* מטרה */ עריכה יהודית</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Choghazanbil2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שרידי הזיגוראת [[צ'וגהא זנביל]] ב[[אתר ארכאולוגי|אתר הארכאולוגי]] ליד העיר [[שושן (עיר)|שושן]] שבדרום-מערב [[איראן]]]]<br />
'''זיגוראת''' או '''זיקורת''' (ב[[אכדית]]: ziqquratu<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.assyrianlanguages.org/akkadian/dosearch.php?searchkey=ziqquratu&language=rawakkadian|כותרת=Search Entry|אתר=www.assyrianlanguages.org|תאריך_וידוא=2020-07-30}}</ref>, זקור, בולט) הוא [[צריח (מבנה)|מגדל בעל צריח]] [[מונומנט]]לי מטיפוס המיוחד ל[[מסופוטמיה]] (אזור [[עיראק]] המודרנית) בממלכות [[שומר]], [[אכד]], [[עילם]], [[בבל]] ו[[אשור]]. מבנים כאלו הוקמו החל מ-4,500 שנה לערך [[לפני זמננו]] לאורך כ-2,000 שנה.<br />
<br />
==מקור השם==<br />
[[קובץ:Ancient ziggurat at Ali Air Base Iraq 2005.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הזיגוראת הגדול של אור]] שב[[שומר]], בדרום [[עיראק]]]]<br />
מקור השם למבנה הוא במילה האכדית ziqquratu<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.assyrianlanguages.org/akkadian/dosearch.php?searchkey=ziqqurratu&language=rawakkadian|כותרת=Search Entry|אתר=www.assyrianlanguages.org|תאריך_וידוא=2020-07-30}}</ref>. השורש של המילה באכדית הוא זק"ר, שפירושו "להיות גבוה, בולט" (אכדית zaqāru<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.assyrianlanguages.org/akkadian/dosearch.php?searchkey=2007&language=id|כותרת=Search Entry|אתר=www.assyrianlanguages.org|תאריך_וידוא=2020-07-30}}</ref> 'זקר'<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.morfix.co.il/זקר|כותרת=מילון מורפיקס {{!}} זקר באנגלית {{!}} פירוש זקר בעברית|אתר=www.morfix.co.il|תאריך_וידוא=2020-07-30}}</ref>) המתאים למגדל, בדומה לעברית להזדקר, זקר, זקור<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.morfix.co.il/זקור|כותרת=מילון מורפיקס {{!}} זקור באנגלית {{!}} פירוש זקור בעברית|אתר=www.morfix.co.il|תאריך_וידוא=2020-07-30}}</ref> (= אכדית zaqru<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.assyrianlanguages.org/akkadian/dosearch.php?searchkey=5918&language=id|כותרת=Search Entry|אתר=www.assyrianlanguages.org|תאריך_וידוא=2020-07-30}}</ref>). האות ת' בסוף המילה מציינת באכדית, כמו בכל השפות השמיות, את הנקבה. תעתיק אפשרי נוסף לשם בעברית הוא '''זיקוראת'''.<br />
<br />
==מבנה==<br />
הזיגוראת בנוי מדרגות, כאשר בסיסו רחב והוא הולך וצר כלפי מעלה. חלק מהזיגוראתים נבנו במבנה רבוע, כ[[פירמידה (מבנה)|פירמידה]] וחלקם, בעיקר המאוחרים שבהם, במבנה עגול. העלייה לזיגוראת הייתה על גבי גרמי-מדרגות שנבנו מחוץ למבנה. <br />
<br />
זיגוראתים גבוהים התנשאו לגובה של יותר מ-50 מטר. ברוב הזיגוראתים היה חלל פנימי גדול, בחלקם מולא החלל בעפר.<br />
<br />
==מטרה==<br />
מטרת בניית הזיגוראת הייתה [[פולחן|פולחנית]] ויועדה להנציח את השליט וליצור מיזם בו היו שותפים והתגאו כל תושבי העיר. הד למטרות אלה ניתן למצוא גם במקרא בפרשת [[מגדל בבל]] שנבנה בין היתר כדי ש-"נעשה לנו שם". <br />
<br />
ההיסטוריון היווני [[הרודוטוס]] (484-425 לפני הספירה) הִרבּה לטייל במזרח, ראה זיגוראתים ותיאר אותם כמקדשים הבנויים על מדרגות אחדות ומשקיפים על העיר כולה. כמו כן הועלתה השערה שהמגדל היה חיוני על מנת לאפשר לנכבדי העיר ולכהנים להימלט לגובה בשעת [[שיטפון]], שהוא תופעה נפוצה באזורי המישור של מסופוטמיה. השיטפונות באזור עזים וגובה המים גבוה מבית-חומר רגיל בן קומה אחת{{הערה|1=Harriet Crawford, Sumer and the Sumerians, Cambridge University Press, (New York 1993), {{ISBN|0-521-38850-3}}. עמוד 73}}. מטרה נוספת יכלה להיות הקרבת קורבנות בגובה רב, כך שהעשן וניחוח הקרבנות עלה ישירות השמיימה.<br />
<br />
==שרידים ותיעוד==<br />
[[קובץ:Pieter Bruegel the Elder - The Tower of Babel (Vienna) - Google Art Project - edited.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פיטר ברויגל האב]], "[[מגדל בבל (ברויגל)|מגדל בבל]]", 1563]]<br />
באזור עיראק התגלו שרידי 32 זיגוראתים בחפירות ארכאולוגיות, אולם טרם נמצא שריד למקדש שהיה אמור להיות בראש המגדל או בבסיסו. עם זאת נמצאו כתובות עתיקות הנוגעות לבניית זיגוראתים כגון כתובת המשויכת לאביו של [[נבוכדנצר השני]], המספרת שהאליל [[מרדוך (אליל)|מַרְדֻךְּ]] ציווה עליו לשקם את הריסות העיר בבל ואת מגדל א-תמנ-אנקי (בית יסוד השמים והארץ). הוא פקד להכין לבנים שרופות, להביא [[ביטומן]] ולהגיע עד לשמים. בניית אותו מגדל מונצחת, לדעת רבים מהחוקרים, באפוס הבריאה הבבלי, [[אנומה אליש]]. גם שרידי המגדל היו גבוהים פי כמה מבתי התושבים שהיו בני קומה אחת.<br />
<br />
הזיגוראת הגדול ביותר שנחשף הוא הזיגוראת הגדול של אור.<br />
<br />
==בתרבות==<br />
ציירים רבים דימו את מגדל בבל בדמות זיגוראת, דוגמה טובה היא ציוריהם של [[פיטר ברויגל האב]] ו[[גוסטב דורה]] למגדל בבל.<br />
<br />
גם מבנים שנבנו לאחר התקופה העתיקה ניסו להעתיק את מבנה הזיגוראת וקיימים מבנים רבים המחקים זיגוראת רבוע או מעוגל כחלק מהעיצוב (כגון מטה ה[[נשיונל ג'יאוגרפיק]] ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]]). אחת הדוגמאות השאפתניות ביותר לבנות זיגוראת מודרני היא התכנון ל[[ארמון הסובייטים]], שלא הושלם, ב[[מוסקבה]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Ziggurats|שם ויקישיתוף=זיגוראת}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
{{פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב}}<br />
* [http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8092 מהו זיגורט? מחברים: נעמי עמית, אבי ורשבסקי, אביבה לוטן, רוני מגידוב, אילה פז] מאתר מט"ח<br />
* [http://www.crystalinks.com/ziggurat.html מאמר ארוך ומפורט באנגלית]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מסופוטמיה]]<br />
[[קטגוריה:שומר]]<br />
[[קטגוריה:בבל]]<br />
[[קטגוריה:מגדלים לפי סוג]]<br />
[[קטגוריה:זיגוראתים|*]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=זיקורת|גרסה=32662878|פריט=Q170153}}</div>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%91_%D7%97%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=2156407קרב חרסון2022-11-13T18:59:53Z<p>קמץ קטן: /* כיבוש העיר */</p>
<hr />
<div>{{סכסוך צבאי<br />
| שם = קרב חרסון<br />
| מערכה = [[המתקפה על חרסון]]<br />
| מלחמה = [[הפלישה הרוסית לאוקראינה]]<br />
| תמונה = [[קובץ:Battle of Kherson (2022).png|250px]]<br />
| תאריך התחלה = [[24 בפברואר]] [[2022]]<br />
| תאריך סיום = [[2 במרץ]] [[2022]]<br />
| מקום = [[חרסון]], [[מחוז חרסון]], [[אוקראינה]]<br />
| תוצאה = *ניצחון רוסי; הוקם ממשל צבאי בעיר<br />
* נסיגה רוסית כ-8 חודשים לאחר הקרב<br />
| צד ראשון = {{דגל|רוסיה||+}}<br />
| צד שני = {{דגל|אוקראינה||+}}<br />
| כוח ראשון = [[הכוחות המזוינים של רוסיה]]<br />
| כוח שני = [[הכוחות המזוינים של אוקראינה]]<br />
| צד ראשון-אבדות = לא ידוע<br />
| צד שני-אבדות = לא ידוע<br />
}}<br />
[[קובץ:View of Kherson and Antonovskiy bridge, 2006.jpg|ממוזער|גשר אנטונובסקי בשנת 2006]]<br />
'''הקרב על חרסון''' היה מעורבות צבאית שהחלה ב-[[24 בפברואר]] [[2022]], כחלק מ[[המתקפה בדרום אוקראינה]] במהלך [[הפלישה הרוסית לאוקראינה]] ב-2022.<br />
<br />
[[חרסון]] היא עיר גדולה ששימשה מרכז לבניית [[כלי שיט]] ושוכנת במקום שבו נפגשים [[נהר הדנייפר]] ו[[הים השחור]], ליד [[חצי האי קרים]]. היא הייתה בעלת חשיבות אסטרטגית רבה, משום שממנה יכולה הייתה [[רוסיה]] לפתוח במתקפות עוצמתיות יותר נגד האוקראינים בערים אחרות בדרום [[אוקראינה]], בהן [[אודסה]]. אזור חרסון היה קריטי לאחיזתה של רוסיה בחופי הים השחור של אוקראינה, והוא איפשר למוסקבה גם גישה לחצי האי קרים, שאותו [[סיפוח|סיפחה]] מאוקראינה בשנת [[2014]]<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/rjgq2da59|כותרת=פיצוצים במיקולאייב, לפחות 21 הרוגים ליד אודסה. זלנסקי: "טרור רוסי"|אתר=www.ynet.co.il|תאריך=2022-07-02|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-07-02}}</ref>. <br />
<br />
== הקרב ==<br />
כוחות רוסים פלשו ל[[חרסון (מחוז)|מחוז חרסון]] מדרום דרך [[חצי האי קרים]].{{הערה|{{Cite web|date=2022-02-24|title=Most Problematic Situation In South, Fierce Battles Taking Place Near Kherson - Zelenskyy|url=https://ukranews.com/en/news/836558-most-problematic-situation-in-south-fierce-battles-taking-place-near-kherson-zelenskyy|accessdate=2022-02-25|website=ukranews_com|language=en|archivedate=25 February 2022|archiveurl=https://web.archive.org/web/20220225160527/https://ukranews.com/en/news/836558-most-problematic-situation-in-south-fierce-battles-taking-place-near-kherson-zelenskyy}}}} עד הערב של 24 בפברואר, הגיעו כוחות רוסים לעיר [[חרסון]]{{הערה|{{Cite news|last=Schwirtz|first=Michael|last2=Schmitt|first2=Eric|last3=MacFarquhar|first3=Neil|date=2022-02-25|title=Russia Batters Ukraine With Artillery Strikes as West Condemns Invasion|language=en-US|work=The New York Times|url=https://www.nytimes.com/2022/02/24/world/russia-ukraine-invasion-putin-biden.html|access-date=2022-02-25|issn=0362-4331|archive-date=25 February 2022|archive-url=https://web.archive.org/web/20220225062949/https://www.nytimes.com/2022/02/24/world/russia-ukraine-invasion-putin-biden.html|url-status=live}}}} והבטיחו את השליטה על גשר אנטונובסקי,<ref name="strategic">[https://edition.cnn.com/2022/02/26/europe/ukraine-kherson-bridge-battle-saturday-intl/index.html Battle rages for strategic bridge in southern Ukraine after days of fighting]</ref> שיעניק להם מעבר אסטרטגי מעל [[דנייפר|נהר הדנייפר]] ולכיוון עיר הצומת החשובה [[מיקולאייב]].{{הערה|{{Cite web|title=Російські війська хочуть прорватися до Миколаєва, йдуть бої в околицях Чернігова|url=https://www.pravda.com.ua/news/2022/02/24/7325571/|accessdate=2022-02-25|website=Українська правда|language=uk|archivedate=25 February 2022|archiveurl=https://web.archive.org/web/20220225052956/https://www.pravda.com.ua/news/2022/02/24/7325571/}}}}<br />
<br />
עד השעות המוקדמות של יום המחרת,{{הערה|{{Cite web|title=Імовірність прориву на Миколаїв знизилася: військові відстояли Антонівський міст|url=https://www.ukrinform.ua/rubric-ato/3412184-imovirnist-prorivu-na-mikolaiv-znizilasa-vijskovi-vidstoali-antonivskij-mist.html|accessdate=2022-02-25|website=www.ukrinform.ua|language=uk|archivedate=25 February 2022|archiveurl=https://web.archive.org/web/20220225015322/https://www.ukrinform.ua/rubric-ato/3412184-imovirnist-prorivu-na-mikolaiv-znizilasa-vijskovi-vidstoali-antonivskij-mist.html}}}} כוחות אוקראינים כבשו מחדש את הגשר.{{הערה|שם=strategic}} הקרב תואר כעז מאוד והותיר חיילים הרוגים כמו גם כמה כלי רכב צבאיים מושמדים שרועים על הגשר.{{הערה|{{Citation|title=Video: See aftermath of battle over key bridge in Ukraine - CNN Video|url=https://www.cnn.com/videos/world/2022/02/25/kherson-bridge-ukraine-russia-fighting-aftermath-paton-walsh-intl-vpx.cnn|access-date=2022-02-25|archivedate=26 February 2022|archiveurl=https://web.archive.org/web/20220226003854/https://www.cnn.com/videos/world/2022/02/25/kherson-bridge-ukraine-russia-fighting-aftermath-paton-walsh-intl-vpx.cnn}}}} הקרב אילץ את הכוחות הרוסיים לדחוף צפונה למעבר הקרוב ביותר של הדנייפר, העיר [[נובה קחובקה]]{{הערה|{{Cite web|last=desk|first=The Kyiv Independent news|date=2022-02-24|title=Russian troops moving towards town of Nova Kakhovka in Kherson Oblast.|url=https://kyivindependent.com/uncategorized/russian-troops-moving-towards-town-of-nova-kakhovka-in-kherson-oblast/|accessdate=2022-02-25|website=The Kyiv Independent|language=en-US|archivedate=24 February 2022|archiveurl=https://web.archive.org/web/20220224213221/https://kyivindependent.com/uncategorized/russian-troops-moving-towards-town-of-nova-kakhovka-in-kherson-oblast/}}}} שאותה כבשו.{{הערה|{{Cite web|date=2022-02-24|title=Soldiers Raise the Russian Flag Over Ukraine Power Plant|url=https://greekreporter.com/2022/02/24/russian-flag-ukraine-power-plant/|accessdate=2022-02-25|website=GreekReporter.com|language=en-US|archivedate=24 February 2022|archiveurl=https://web.archive.org/web/20220224232724/https://greekreporter.com/2022/02/24/russian-flag-ukraine-power-plant/}}}} מאוחר יותר ב-[[25 בפברואר]] כבשו שוב כוחות רוסים את גשר אנטונובסקי<ref name="loses">{{Cite web|title=Ukraine loses control over crossing to Kherson|url=https://www.ukrinform.net/rubric-ato/3412906-ukraine-loses-control-over-crossing-to-kherson.html|accessdate=2022-02-25|website=www.ukrinform.net|language=en|archivedate=25 February 2022|archiveurl=https://web.archive.org/web/20220225155031/https://www.ukrinform.net/rubric-ato/3412906-ukraine-loses-control-over-crossing-to-kherson.html}}</ref> והשתלטו גם על חרסון.{{הערה|[https://www.criticalthreats.org/analysis/russian-offensive-campaign-assessment-february-25-2022 Russian Offensive Campaign Assessment,{{כ}} 25 בפברואר 2022]}}<br />
<br />
ב-[[26 בפברואר]], על פי ראש העיר איגור קוליייב, נסוגו החיילים הרוסים מחרסון לאחר תקיפה אווירית אוקראינית על כלי רכב משוריינים רוסיים,{{הערה|[https://twitter.com/KyivIndependent/status/1497483346640703489 The Kyiv Independent]}} והותירו את העיר בשליטה אוקראינית.{{הערה|{{Cite web|title=Херсон наш: на линии вышли троллейбусы, водоснабжение в обычном режиме, в бомбоубежищах родились двое малышей {{!}} Новости Одессы|url=https://dumskaya.net/news/herson-nash-kommunalshchiki-ubirayut-gorod-na-li-160332/|accessdate=2022-02-26|website=dumskaya.net}}}} פקיד אוקראיני טען מאוחר יותר שטור של הצבא הרוסי הובס על ידי כוחות אוקראינים ליד העיירה אולשקי, ממש דרומית לחרסון.{{הערה|[https://www.ukrinform.net/rubric-ato/3413646-column-of-russian-occupiers-defeated-in-kherson-region-interior-ministry.html{{כ}} Column of Russian occupiers defeated in Kherson region – Interior Ministry] באתר ukrinform{{כ}}, 26 בפברואר 2022}}<br />
<br />
התובעת הכללית של אוקראינה, אירינה ונדיקטובה, טענה כי ב-26 בפברואר הרגו כוחות רוסים עיתונאי ונהג אמבולנס ליד הכפר זלניבקה, פרבר צפוני של חרסון.{{הערה|[https://www.ukrinform.net/rubric-ato/3414210-journalist-shot-dead-by-russian-occupiers-in-kherson-region.html{{כ}} Journalist shot dead by Russian occupiers in Kherson Region] באתר ukrinform{{כ}}, 27 בפברואר 2022}}<br />
<br />
בבוקר [[27 בפברואר]] טען משרד ההגנה הרוסי כי כוחות רוסים כיתרו את העיר.{{הערה|[https://blazetrends.com/war-in-ukraine-russian-army-makes-a-breakthrough-in-the-countrys-second-city-the-battle-for-kiev-continues/{{כ}} War in Ukraine: Russian army makes a “breakthrough” in the country’s second city, the battle for Kiev continues] באתר blazetrends{{כ}}, 27 בפברואר 2022}}{{הערה|[https://www.dailysabah.com/world/europe/russia-claims-to-have-besieged-ukraines-kherson-berdyansk{{כ}} Russia claims to have besieged Ukraine's Kherson, Berdyansk] באתר dailysabah{{כ}}, 27 בפברואר 2022}} פקידים אוקראינים הצהירו כי כוחות רוסים כבשו חלק מהעיר.{{הערה|[https://www.theguardian.com/world/2022/feb/27/kyiv-surrounded-says-mayor-fighting-on-fourth-day-of-russian-invasion-of-ukraine{{כ}} Russian forces advance on Kyiv: fighting on fourth day of invasion], באתר [[הגרדיאן]], 27 בפברואר 2022}}<br />
<br />
בשעות הבוקר המוקדמות של 1 במרץ, גורמים רשמיים אוקראינים טענו כי כוחות רוסיים החלו לתקוף את חרסון והתקדמו מ[[נמל התעופה הבינלאומי חרסון]] לכביש המהיר בין חרסון ל[[מיקולאייב]]. הכוחות הרוסים הצליחו לכתר את העיר ולהגיע לכביש המהיר, והתקדמו עד לכפר [[קומישאני]] {{אנ|Komyshany}} לפני שהקימו מחסום. מאוחר יותר באותו היום נכנסו כוחות רוסים לחרסון.{{הערה|{{Cite news|title=Russian forces have entered Kherson, says Ukrainian official|url=https://www.reuters.com/world/europe/russian-forces-have-entered-kherson-says-ukrainian-official-2022-03-01/|work=Reuters|date=2022-03-01|access-date=2022-03-02|language=en|last=Reuters}}}} <br />
<br />
כחלק מהקרב, כוחות מוטסים רוסיים הצליחו לחצות את הדנייפר לאחר פעולה מוטסת באזור [[נובה קחובקה]], שתפסה בהפתעה את הצבא האוקראיני. סוכנים רוסים הצליחו למנוע את פיצוץ הגשרים על הנהר ואפשרו לכוחות המשוריינים הרוסיים לחצות ולהשתלט על העיר וסביבותיה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/news/world-news/article/13284833|כותרת=דעה {{!}} ההצהרה של רוסיה על נסיגה מחרסון: תבוסה מחושבת של הנשיא פוטין {{!}} ישראל היום|אתר=www.israelhayom.co.il|תאריך_וידוא=2022-11-10}}</ref><br />
<br />
=== כיבוש העיר ===<br />
ב-2 במרץ אמר ראש העיר כי כוחות רוסים השתלטו על תחנת הרכבת והנמל בלילה וגם שכיבוש העיר בעיצומו.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.timesofisrael.com/liveblog-march-2-2022/|הכותב=T. O. I. staff|כותרת=Russian paratroopers land in Kharkiv to renew assault; parts of Kherson said to fall|אתר=Times Of Israel|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-03-02}}}} מאוחר יותר בבוקר נראו כוחות רוסים בכיכר החירות במרכז חרסון {{אנ|Freedom Square (Kharkiv)}}, שם ממוקם בניין המינהל האזורי של חרסון.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://edition.cnn.com/europe/live-news/ukraine-russia-putin-news-03-01-22/h_23c8bf2dfbe3ed6309a43d6864bb2bd2|הכותב=Aditi Sangal, Adrienne Vogt, Helen Regan, Adam Renton, Jessie Yeung, Rob Picheta, Ed Upright and Meg Wagne|כותרת=Russian military vehicles seen across Kherson after heavy shelling|אתר=CNN|תאריך=2 במרץ 2022|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-03-02}}}}<br />
<br />
[[משרד ההגנה של רוסיה|משרד ההגנה הרוסי]] טען מאוחר יותר כי צבא רוסיה כבש את העיר.{{הערה|{{Cite news|title=Russia says it captures Ukrainian city of Kherson -RIA|url=https://www.reuters.com/world/europe/russia-says-it-captures-ukrainian-city-kherson-ria-2022-03-02/|work=Reuters|date=2022-03-02|access-date=2022-03-02|language=en|last=Reuters}}}} [[אולקסי ארסטוביץ']], יועץ לנשיא אוקראינה, הכחיש את הטענה והצהיר כי הלחימה נמשכה.{{הערה|{{Cite news|title=Russian advances on Ukrainian cities stall|url=https://www.reuters.com/world/europe/top-wrap-1-ukraines-besieged-cities-brace-more-russian-attacks-2022-03-02/|work=Reuters|date=2022-03-02|access-date=2022-03-02|language=en|last=Reuters}}}} פקיד אנונימי ב[[ארצות הברית]] שצוטט על ידי [[רויטרס]] הצהיר כי העיר נותרה במחלוקת.{{הערה|{{Cite news|title=Blast rocks Kyiv railway station as Russian advances stall|url=https://www.reuters.com/world/europe/top-wrap-10-ukrainians-say-they-are-fighting-biggest-city-yet-claimed-by-russia-2022-03-02/|work=Reuters|date=2022-03-02|access-date=2022-03-02|language=en|last=Reuters}}}}<br />
<br />
ראש עיריית חרסון, איגור קוליקאייב, אישר לכתב של "[[הניו יורק טיימס]]" מאוחר באותו ערב כי הסגיר את העיר וכי מפקד רוסי הביע תוכניות להקים [[ממשל צבאי]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/1350270|הכותב=יענקי פרבר, מאיר שלם|כותרת=ראש העיר מודה: חרסון נכבשה; האוקראינים נסוגו לעיר סמוכה|אתר=בחדרי חרדים|תאריך=3 במרץ 2022|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-03-02}}}} עם זאת, למרות כניסת הכוחות הרוסים וההשתלטות, ראש העיר לא התחלף והודיע שכל עוד הוא נמצא בראש העירייה, דגל אוקראינה לא יתחלף.{{הערה|[https://www.facebook.com/kolykhaev.igor/posts/5019941984765862 : пока я на своём рабочем месте, над городом будет реять украинский флаг. ], פייסבוק}} לפי הודעת סוכנות הידועות הרוסית, 140 טונות של עזרה הומניטרית רוסית הגיעו לעיר{{הערה|[https://tass.com/society/1416899?utm_source=google.com&utm_medium=organic&utm_campaign=google.com&utm_referrer=google.com. Russian troops deliver 140 tonnes of humanitarian aid to Kherson ], אתר Tass }} ולפי הודעת שלטונות אוקראינה כניסה של עזרה הומניטרית אוקראינית נמנעה על ידי הצבא הרוסי.{{הערה|[https://www.businessinsider.com/ukraine-says-russia-not-allowing-humanitarian-aid-into-captured-city-2022-3 Ukrainian officials say Russia is breaking its promise to allow humanitarian aid into a captured city], אתר businessinsider}} חלוקת המזון בידי הכוחות הרוסים נתקלה בבוז וקריאות [[ספינת מלחמה רוסית, לכו הביתה]].{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=wtyP-GihV_s Kherson inhabitants refuse russian aid. Russians go home.], אתר יו-טיוב}}<br />
<br />
התקיימו בה הפגנות מחאה נגד הכוחות הרוסיים שכבשו אותה.<ref name=":0">{{Cite news|title=גורם מקומי בחרסון שבדרום אוקראינה: רוסיה מתכננת "משאל עם מזויף"|url=https://www.ynet.co.il/news/article/bjaebnqzc|work=Ynet|date=2022-03-12|access-date=2022-03-16|language=he|last=חדשות}}</ref><ref>{{Citation|title=הפגנות נגד הכיבוש הרוסי בחרסון|url=https://www.youtube.com/watch?v=Cf8HhiMJG6U|accessdate=2022-03-16|language=he-IL}}</ref><br />
<br />
גם לאחר כיבושה של העיר, נרשמו הפגזות של כפרים סמוכים. כך ב-10 במרץ טיל פגע בכפר סטפנובקה, ללא נפגעים בנפש.{{הערה|[https://firstregion.com.ua/novyny-hersonshhyny/mэr-hersona-soobshhyl-chto-v-stepanovku-popal-snaryad/ Мэр Херсона сообщил, что в Степановку попал снаряд], אתר firstregion.com.ua}} ב-12 במרץ שר החוץ של אוקראינה [[דמיטרו קולבה]] הודיע בטוויטר על ניסיון רוסיה להעביר [[משאל עם]] בחרסון במטרה להיפרד מאוקראינה.{{הערה|[https://twitter.com/DmytroKuleba/status/1502694650418810884 Russians now desperately try to organize a sham ‘referendum’ for a fake ‘people’s republic’ in Kherson.], אתר twitter.}}<ref>{{Cite news|title=שר החוץ האוקראיני: משאל העם שרוסיה מתכננת בחרסון יזכה לאפס פופולריות|url=https://www.ynet.co.il/news/article/bypt0085b9|work=Ynet|date=2022-03-12|access-date=2022-03-16|language=he|last=חדשות}}</ref> חברי במועצת העירייה הודיעו אינם מתכוונים להעביר את המשאל.{{הערה|[http://khor.gov.ua/2022/03/12/35328/ Зараз Україною шириться інформація щодо проведення 13 березня 2022 року в Херсоні так званого «референдуму»], אתר עיריית חרסון}} סגן ראש מועצת העיר אמר כי הכוחות הרוסיים רצו לביים משאל עם כדי ליצור "אזור מורד" באוקראינה.<ref name=":0" />. לפי הודעות העיתונות הרוסית, הנהגת העיר נטשה אותה ותושבי חרסון הקימו "ועדת הישועה", אשר משתפת פעולה עם הכוחות הרוסיים ואף מעוניינת להצטרף לקרים{{הערה|[https://www.mk.ru/politics/2022/03/17/khersonom-nachal-upravlyat-komitet-spaseniya.html Херсоном начал управлять Комитет спасения] (רוסית)}}. עם זאת, גם לאחר ההודעה ראש העיר וחברי מועצת העיר של חרסון ממשיכים בתפקידם.<br />
<br />
ב-23 במרץ ניסו כוחות אוקראינים לכבוש מחדש את העיר. לפי קייב, הושגה שליטה מחדש בכמה כפרים באזור חרסון.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.france24.com/en/live-news/20220331-medicine-shortages-and-russian-army-searches-life-in-occupied-kherson|כותרת=Medicine shortages and Russian army searches: life in occupied Kherson|אתר=France 24|תאריך=2022-03-31|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-03-31}}</ref> ב-6 באפריל ראשי מועצות [[סקדובסק]] ו[[אולשקי]] (ערים במחוז חרסון) נמלטו בעקבות איומים על חייהם{{הערה|[https://news.obozrevatel.com/vojna-v-ukraine/meryi-zahvachennyih-skadovska-i-oleshek-pokinuli-gorod-iz-za-ugroz-okkupantov-video.htm Мэры захваченных Скадовска и Олешек покинули город из-за угроз оккупантов. Видео], (רוסית)}}<br />
<br />
במהלך חודש אפריל, כוחות רוסים החזיקו בשליטה מלאה על העיר עצמה ושליטה חלקית על המחוז. ב-23 באפריל שני גנרלים רוסיים נהרגו במתקפה של צבא אוקראינה סמוך לחרסון{{הערה|[https://kyivindependent.com/uncategorized/military-intelligence-2-russian-generals-killed-near-kherson/<br />
Military intelligence: 2 Russian generals killed near Kherson.], kyivindependent.com}} . ב-24 באפריל צבא אוקראינה הודיעה כי השתלט על מספר יישובים במחוז{{הערה|[https://www.unian.net/war/novosti-hersonshchiny-segodnya-vsu-vzyali-pod-kontrol-ryad-naselennyh-punktov-novosti-vtorzheniya-rossii-na-ukrainu-11798811.html На Херсонщине украинские военные взяли под контроль ряд населенных пунктов] (רוסית)}}.<br />
<br />
ב-25 באפריל ראש העיר הודיע כי חמושים רוסים השתלטו על בניין העירייה, לקחו את המפתחות והחליפו את האבטחה{{הערה|[https://www.facebook.com/kolykhaev.igor/posts/pfbid02KCzkETg4FkvCLkYwVcbA7hY4Jd778yrpTtF8gKDciMaEbPjyQNwLUqaTdbF1upB2l Сегодня вечером в здание Херсонского горсовета вошли вооруженные], פייסבוק}}. ב-26 באפריל ראש העיר הודיע כי השליטה על תשתיות העיר וסמכויות מועצת העיר הועברו לגופים אחרים, בראשותו של ראש העיר הקודם, [[ולדימיר סאלדו]]{{הערה|[https://www.facebook.com/kolykhaev.igor/posts/pfbid0Dqri6HLJmBKzoBsBZKimELMjw5TKtL2DqMjEGcLKYF4XWXYgVr4dNDemSiorGKmNl Кобец озвучил, что с сегодняшнего дня именно он будет координировать процессы, обеспечивающие жизнедеятельность города.], פייסבוק}}.<br />
<br />
ראש העיר הוחלף ביוני על ידי רוסיה במקביל לשאיפה הרוסית לקיים [[משאל עם]] לצורך [[סיפוח]] חרסון לרוסיה<ref name=":1" />. רוסיה סיפחה את העיר בספטמבר 2022, ובנובמבר נאלצה לעזוב את העיר, ששוחררה על ידי צבא אוקראינה.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Battle of Kherson}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{הפלישה הרוסית לאוקראינה}}<br />
<br />
[[קטגוריה:הסכסוך האוקראיני-רוסי]]<br />
[[קטגוריה:הפלישה הרוסית לאוקראינה: קרבות|חרסון]]<br />
[[קטגוריה:חרסון]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=קרב חרסון|גרסה=35039200|פריט=Q111014904}}</div>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%91_%D7%97%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=2156405קרב חרסון2022-11-13T18:56:18Z<p>קמץ קטן: ניסוח</p>
<hr />
<div>{{סכסוך צבאי<br />
| שם = קרב חרסון<br />
| מערכה = [[המתקפה על חרסון]]<br />
| מלחמה = [[הפלישה הרוסית לאוקראינה]]<br />
| תמונה = [[קובץ:Battle of Kherson (2022).png|250px]]<br />
| תאריך התחלה = [[24 בפברואר]] [[2022]]<br />
| תאריך סיום = [[2 במרץ]] [[2022]]<br />
| מקום = [[חרסון]], [[מחוז חרסון]], [[אוקראינה]]<br />
| תוצאה = *ניצחון רוסי; הוקם ממשל צבאי בעיר<br />
* נסיגה רוסית כ-8 חודשים לאחר הקרב<br />
| צד ראשון = {{דגל|רוסיה||+}}<br />
| צד שני = {{דגל|אוקראינה||+}}<br />
| כוח ראשון = [[הכוחות המזוינים של רוסיה]]<br />
| כוח שני = [[הכוחות המזוינים של אוקראינה]]<br />
| צד ראשון-אבדות = לא ידוע<br />
| צד שני-אבדות = לא ידוע<br />
}}<br />
[[קובץ:View of Kherson and Antonovskiy bridge, 2006.jpg|ממוזער|גשר אנטונובסקי בשנת 2006]]<br />
'''הקרב על חרסון''' היה מעורבות צבאית שהחלה ב-[[24 בפברואר]] [[2022]], כחלק מ[[המתקפה בדרום אוקראינה]] במהלך [[הפלישה הרוסית לאוקראינה]] ב-2022.<br />
<br />
[[חרסון]] היא עיר גדולה ששימשה מרכז לבניית [[כלי שיט]] ושוכנת במקום שבו נפגשים [[נהר הדנייפר]] ו[[הים השחור]], ליד [[חצי האי קרים]]. היא הייתה בעלת חשיבות אסטרטגית רבה, משום שממנה יכולה הייתה [[רוסיה]] לפתוח במתקפות עוצמתיות יותר נגד האוקראינים בערים אחרות בדרום [[אוקראינה]], בהן [[אודסה]]. אזור חרסון היה קריטי לאחיזתה של רוסיה בחופי הים השחור של אוקראינה, והוא איפשר למוסקבה גם גישה לחצי האי קרים, שאותו [[סיפוח|סיפחה]] מאוקראינה בשנת [[2014]]<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/rjgq2da59|כותרת=פיצוצים במיקולאייב, לפחות 21 הרוגים ליד אודסה. זלנסקי: "טרור רוסי"|אתר=www.ynet.co.il|תאריך=2022-07-02|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-07-02}}</ref>. <br />
<br />
== הקרב ==<br />
כוחות רוסים פלשו ל[[חרסון (מחוז)|מחוז חרסון]] מדרום דרך [[חצי האי קרים]].{{הערה|{{Cite web|date=2022-02-24|title=Most Problematic Situation In South, Fierce Battles Taking Place Near Kherson - Zelenskyy|url=https://ukranews.com/en/news/836558-most-problematic-situation-in-south-fierce-battles-taking-place-near-kherson-zelenskyy|accessdate=2022-02-25|website=ukranews_com|language=en|archivedate=25 February 2022|archiveurl=https://web.archive.org/web/20220225160527/https://ukranews.com/en/news/836558-most-problematic-situation-in-south-fierce-battles-taking-place-near-kherson-zelenskyy}}}} עד הערב של 24 בפברואר, הגיעו כוחות רוסים לעיר [[חרסון]]{{הערה|{{Cite news|last=Schwirtz|first=Michael|last2=Schmitt|first2=Eric|last3=MacFarquhar|first3=Neil|date=2022-02-25|title=Russia Batters Ukraine With Artillery Strikes as West Condemns Invasion|language=en-US|work=The New York Times|url=https://www.nytimes.com/2022/02/24/world/russia-ukraine-invasion-putin-biden.html|access-date=2022-02-25|issn=0362-4331|archive-date=25 February 2022|archive-url=https://web.archive.org/web/20220225062949/https://www.nytimes.com/2022/02/24/world/russia-ukraine-invasion-putin-biden.html|url-status=live}}}} והבטיחו את השליטה על גשר אנטונובסקי,<ref name="strategic">[https://edition.cnn.com/2022/02/26/europe/ukraine-kherson-bridge-battle-saturday-intl/index.html Battle rages for strategic bridge in southern Ukraine after days of fighting]</ref> שיעניק להם מעבר אסטרטגי מעל [[דנייפר|נהר הדנייפר]] ולכיוון עיר הצומת החשובה [[מיקולאייב]].{{הערה|{{Cite web|title=Російські війська хочуть прорватися до Миколаєва, йдуть бої в околицях Чернігова|url=https://www.pravda.com.ua/news/2022/02/24/7325571/|accessdate=2022-02-25|website=Українська правда|language=uk|archivedate=25 February 2022|archiveurl=https://web.archive.org/web/20220225052956/https://www.pravda.com.ua/news/2022/02/24/7325571/}}}}<br />
<br />
עד השעות המוקדמות של יום המחרת,{{הערה|{{Cite web|title=Імовірність прориву на Миколаїв знизилася: військові відстояли Антонівський міст|url=https://www.ukrinform.ua/rubric-ato/3412184-imovirnist-prorivu-na-mikolaiv-znizilasa-vijskovi-vidstoali-antonivskij-mist.html|accessdate=2022-02-25|website=www.ukrinform.ua|language=uk|archivedate=25 February 2022|archiveurl=https://web.archive.org/web/20220225015322/https://www.ukrinform.ua/rubric-ato/3412184-imovirnist-prorivu-na-mikolaiv-znizilasa-vijskovi-vidstoali-antonivskij-mist.html}}}} כוחות אוקראינים כבשו מחדש את הגשר.{{הערה|שם=strategic}} הקרב תואר כעז מאוד והותיר חיילים הרוגים כמו גם כמה כלי רכב צבאיים מושמדים שרועים על הגשר.{{הערה|{{Citation|title=Video: See aftermath of battle over key bridge in Ukraine - CNN Video|url=https://www.cnn.com/videos/world/2022/02/25/kherson-bridge-ukraine-russia-fighting-aftermath-paton-walsh-intl-vpx.cnn|access-date=2022-02-25|archivedate=26 February 2022|archiveurl=https://web.archive.org/web/20220226003854/https://www.cnn.com/videos/world/2022/02/25/kherson-bridge-ukraine-russia-fighting-aftermath-paton-walsh-intl-vpx.cnn}}}} הקרב אילץ את הכוחות הרוסיים לדחוף צפונה למעבר הקרוב ביותר של הדנייפר, העיר [[נובה קחובקה]]{{הערה|{{Cite web|last=desk|first=The Kyiv Independent news|date=2022-02-24|title=Russian troops moving towards town of Nova Kakhovka in Kherson Oblast.|url=https://kyivindependent.com/uncategorized/russian-troops-moving-towards-town-of-nova-kakhovka-in-kherson-oblast/|accessdate=2022-02-25|website=The Kyiv Independent|language=en-US|archivedate=24 February 2022|archiveurl=https://web.archive.org/web/20220224213221/https://kyivindependent.com/uncategorized/russian-troops-moving-towards-town-of-nova-kakhovka-in-kherson-oblast/}}}} שאותה כבשו.{{הערה|{{Cite web|date=2022-02-24|title=Soldiers Raise the Russian Flag Over Ukraine Power Plant|url=https://greekreporter.com/2022/02/24/russian-flag-ukraine-power-plant/|accessdate=2022-02-25|website=GreekReporter.com|language=en-US|archivedate=24 February 2022|archiveurl=https://web.archive.org/web/20220224232724/https://greekreporter.com/2022/02/24/russian-flag-ukraine-power-plant/}}}} מאוחר יותר ב-[[25 בפברואר]] כבשו שוב כוחות רוסים את גשר אנטונובסקי<ref name="loses">{{Cite web|title=Ukraine loses control over crossing to Kherson|url=https://www.ukrinform.net/rubric-ato/3412906-ukraine-loses-control-over-crossing-to-kherson.html|accessdate=2022-02-25|website=www.ukrinform.net|language=en|archivedate=25 February 2022|archiveurl=https://web.archive.org/web/20220225155031/https://www.ukrinform.net/rubric-ato/3412906-ukraine-loses-control-over-crossing-to-kherson.html}}</ref> והשתלטו גם על חרסון.{{הערה|[https://www.criticalthreats.org/analysis/russian-offensive-campaign-assessment-february-25-2022 Russian Offensive Campaign Assessment,{{כ}} 25 בפברואר 2022]}}<br />
<br />
ב-[[26 בפברואר]], על פי ראש העיר איגור קוליייב, נסוגו החיילים הרוסים מחרסון לאחר תקיפה אווירית אוקראינית על כלי רכב משוריינים רוסיים,{{הערה|[https://twitter.com/KyivIndependent/status/1497483346640703489 The Kyiv Independent]}} והותירו את העיר בשליטה אוקראינית.{{הערה|{{Cite web|title=Херсон наш: на линии вышли троллейбусы, водоснабжение в обычном режиме, в бомбоубежищах родились двое малышей {{!}} Новости Одессы|url=https://dumskaya.net/news/herson-nash-kommunalshchiki-ubirayut-gorod-na-li-160332/|accessdate=2022-02-26|website=dumskaya.net}}}} פקיד אוקראיני טען מאוחר יותר שטור של הצבא הרוסי הובס על ידי כוחות אוקראינים ליד העיירה אולשקי, ממש דרומית לחרסון.{{הערה|[https://www.ukrinform.net/rubric-ato/3413646-column-of-russian-occupiers-defeated-in-kherson-region-interior-ministry.html{{כ}} Column of Russian occupiers defeated in Kherson region – Interior Ministry] באתר ukrinform{{כ}}, 26 בפברואר 2022}}<br />
<br />
התובעת הכללית של אוקראינה, אירינה ונדיקטובה, טענה כי ב-26 בפברואר הרגו כוחות רוסים עיתונאי ונהג אמבולנס ליד הכפר זלניבקה, פרבר צפוני של חרסון.{{הערה|[https://www.ukrinform.net/rubric-ato/3414210-journalist-shot-dead-by-russian-occupiers-in-kherson-region.html{{כ}} Journalist shot dead by Russian occupiers in Kherson Region] באתר ukrinform{{כ}}, 27 בפברואר 2022}}<br />
<br />
בבוקר [[27 בפברואר]] טען משרד ההגנה הרוסי כי כוחות רוסים כיתרו את העיר.{{הערה|[https://blazetrends.com/war-in-ukraine-russian-army-makes-a-breakthrough-in-the-countrys-second-city-the-battle-for-kiev-continues/{{כ}} War in Ukraine: Russian army makes a “breakthrough” in the country’s second city, the battle for Kiev continues] באתר blazetrends{{כ}}, 27 בפברואר 2022}}{{הערה|[https://www.dailysabah.com/world/europe/russia-claims-to-have-besieged-ukraines-kherson-berdyansk{{כ}} Russia claims to have besieged Ukraine's Kherson, Berdyansk] באתר dailysabah{{כ}}, 27 בפברואר 2022}} פקידים אוקראינים הצהירו כי כוחות רוסים כבשו חלק מהעיר.{{הערה|[https://www.theguardian.com/world/2022/feb/27/kyiv-surrounded-says-mayor-fighting-on-fourth-day-of-russian-invasion-of-ukraine{{כ}} Russian forces advance on Kyiv: fighting on fourth day of invasion], באתר [[הגרדיאן]], 27 בפברואר 2022}}<br />
<br />
בשעות הבוקר המוקדמות של 1 במרץ, גורמים רשמיים אוקראינים טענו כי כוחות רוסיים החלו לתקוף את חרסון והתקדמו מ[[נמל התעופה הבינלאומי חרסון]] לכביש המהיר בין חרסון ל[[מיקולאייב]]. הכוחות הרוסים הצליחו לכתר את העיר ולהגיע לכביש המהיר, והתקדמו עד לכפר [[קומישאני]] {{אנ|Komyshany}} לפני שהקימו מחסום. מאוחר יותר באותו היום נכנסו כוחות רוסים לחרסון.{{הערה|{{Cite news|title=Russian forces have entered Kherson, says Ukrainian official|url=https://www.reuters.com/world/europe/russian-forces-have-entered-kherson-says-ukrainian-official-2022-03-01/|work=Reuters|date=2022-03-01|access-date=2022-03-02|language=en|last=Reuters}}}} <br />
<br />
כחלק מהקרב, כוחות מוטסים רוסיים הצליחו לחצות את הדנייפר לאחר פעולה מוטסת באזור [[נובה קחובקה]], שתפסה בהפתעה את הצבא האוקראיני. סוכנים רוסים הצליחו למנוע את פיצוץ הגשרים על הנהר ואפשרו לכוחות המשוריינים הרוסיים לחצות ולהשתלט על העיר וסביבותיה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/news/world-news/article/13284833|כותרת=דעה {{!}} ההצהרה של רוסיה על נסיגה מחרסון: תבוסה מחושבת של הנשיא פוטין {{!}} ישראל היום|אתר=www.israelhayom.co.il|תאריך_וידוא=2022-11-10}}</ref><br />
<br />
=== כיבוש העיר ===<br />
ב-2 במרץ ראש העיר אמר שהשתלטו כוחות רוסים על תחנת הרכבת והנמל בלילה וגם שכיבוש העיר בעיצומו.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.timesofisrael.com/liveblog-march-2-2022/|הכותב=T. O. I. staff|כותרת=Russian paratroopers land in Kharkiv to renew assault; parts of Kherson said to fall|אתר=Times Of Israel|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-03-02}}}} מאוחר יותר בבוקר נראו כוחות רוסים בכיכר החירות במרכז חרסון {{אנ|Freedom Square (Kharkiv)}}, שם ממוקם בניין המינהל האזורי של חרסון.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://edition.cnn.com/europe/live-news/ukraine-russia-putin-news-03-01-22/h_23c8bf2dfbe3ed6309a43d6864bb2bd2|הכותב=Aditi Sangal, Adrienne Vogt, Helen Regan, Adam Renton, Jessie Yeung, Rob Picheta, Ed Upright and Meg Wagne|כותרת=Russian military vehicles seen across Kherson after heavy shelling|אתר=CNN|תאריך=2 במרץ 2022|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-03-02}}}}<br />
<br />
[[משרד ההגנה של רוסיה|משרד ההגנה הרוסי]] טען מאוחר יותר כי צבא רוסיה כבש את העיר.{{הערה|{{Cite news|title=Russia says it captures Ukrainian city of Kherson -RIA|url=https://www.reuters.com/world/europe/russia-says-it-captures-ukrainian-city-kherson-ria-2022-03-02/|work=Reuters|date=2022-03-02|access-date=2022-03-02|language=en|last=Reuters}}}} [[אולקסי ארסטוביץ']], יועץ לנשיא אוקראינה, הכחיש את הטענה והצהיר כי הלחימה נמשכה.{{הערה|{{Cite news|title=Russian advances on Ukrainian cities stall|url=https://www.reuters.com/world/europe/top-wrap-1-ukraines-besieged-cities-brace-more-russian-attacks-2022-03-02/|work=Reuters|date=2022-03-02|access-date=2022-03-02|language=en|last=Reuters}}}} פקיד אנונימי ב[[ארצות הברית]] שצוטט על ידי [[רויטרס]] הצהיר כי העיר נותרה במחלוקת.{{הערה|{{Cite news|title=Blast rocks Kyiv railway station as Russian advances stall|url=https://www.reuters.com/world/europe/top-wrap-10-ukrainians-say-they-are-fighting-biggest-city-yet-claimed-by-russia-2022-03-02/|work=Reuters|date=2022-03-02|access-date=2022-03-02|language=en|last=Reuters}}}}<br />
<br />
ראש עיריית חרסון, איגור קוליקאייב, אישר לכתב של "[[הניו יורק טיימס]]" מאוחר באותו ערב כי הסגיר את העיר וכי מפקד רוסי הביע תוכניות להקים [[ממשל צבאי]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/1350270|הכותב=יענקי פרבר, מאיר שלם|כותרת=ראש העיר מודה: חרסון נכבשה; האוקראינים נסוגו לעיר סמוכה|אתר=בחדרי חרדים|תאריך=3 במרץ 2022|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-03-02}}}} עם זאת, למרות כניסת הכוחות הרוסים וההשתלטות, ראש העיר לא התחלף והודיע שכל עוד הוא נמצא בראש העירייה, דגל אוקראינה לא יתחלף.{{הערה|[https://www.facebook.com/kolykhaev.igor/posts/5019941984765862 : пока я на своём рабочем месте, над городом будет реять украинский флаг. ], פייסבוק}} לפי הודעת סוכנות הידועות הרוסית, 140 טונות של עזרה הומניטרית רוסית הגיעו לעיר{{הערה|[https://tass.com/society/1416899?utm_source=google.com&utm_medium=organic&utm_campaign=google.com&utm_referrer=google.com. Russian troops deliver 140 tonnes of humanitarian aid to Kherson ], אתר Tass }} ולפי הודעת שלטונות אוקראינה כניסה של עזרה הומניטרית אוקראינית נמנעה על ידי הצבא הרוסי.{{הערה|[https://www.businessinsider.com/ukraine-says-russia-not-allowing-humanitarian-aid-into-captured-city-2022-3 Ukrainian officials say Russia is breaking its promise to allow humanitarian aid into a captured city], אתר businessinsider}} חלוקת המזון בידי הכוחות הרוסים נתקלה בבוז וקריאות [[ספינת מלחמה רוסית, לכו הביתה]].{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=wtyP-GihV_s Kherson inhabitants refuse russian aid. Russians go home.], אתר יו-טיוב}}<br />
<br />
התקיימו בה הפגנות מחאה נגד הכוחות הרוסיים שכבשו אותה.<ref name=":0">{{Cite news|title=גורם מקומי בחרסון שבדרום אוקראינה: רוסיה מתכננת "משאל עם מזויף"|url=https://www.ynet.co.il/news/article/bjaebnqzc|work=Ynet|date=2022-03-12|access-date=2022-03-16|language=he|last=חדשות}}</ref><ref>{{Citation|title=הפגנות נגד הכיבוש הרוסי בחרסון|url=https://www.youtube.com/watch?v=Cf8HhiMJG6U|accessdate=2022-03-16|language=he-IL}}</ref><br />
<br />
גם לאחר כיבושה של העיר, נרשמו הפגזות של כפרים סמוכים. כך ב-10 במרץ טיל פגע בכפר סטפנובקה, ללא נפגעים בנפש.{{הערה|[https://firstregion.com.ua/novyny-hersonshhyny/mэr-hersona-soobshhyl-chto-v-stepanovku-popal-snaryad/ Мэр Херсона сообщил, что в Степановку попал снаряд], אתר firstregion.com.ua}} ב-12 במרץ שר החוץ של אוקראינה [[דמיטרו קולבה]] הודיע בטוויטר על ניסיון רוסיה להעביר [[משאל עם]] בחרסון במטרה להיפרד מאוקראינה.{{הערה|[https://twitter.com/DmytroKuleba/status/1502694650418810884 Russians now desperately try to organize a sham ‘referendum’ for a fake ‘people’s republic’ in Kherson.], אתר twitter.}}<ref>{{Cite news|title=שר החוץ האוקראיני: משאל העם שרוסיה מתכננת בחרסון יזכה לאפס פופולריות|url=https://www.ynet.co.il/news/article/bypt0085b9|work=Ynet|date=2022-03-12|access-date=2022-03-16|language=he|last=חדשות}}</ref> חברי במועצת העירייה הודיעו אינם מתכוונים להעביר את המשאל.{{הערה|[http://khor.gov.ua/2022/03/12/35328/ Зараз Україною шириться інформація щодо проведення 13 березня 2022 року в Херсоні так званого «референдуму»], אתר עיריית חרסון}} סגן ראש מועצת העיר אמר כי הכוחות הרוסיים רצו לביים משאל עם כדי ליצור "אזור מורד" באוקראינה.<ref name=":0" />. לפי הודעות העיתונות הרוסית, הנהגת העיר נטשה אותה ותושבי חרסון הקימו "ועדת הישועה", אשר משתפת פעולה עם הכוחות הרוסיים ואף מעוניינת להצטרף לקרים{{הערה|[https://www.mk.ru/politics/2022/03/17/khersonom-nachal-upravlyat-komitet-spaseniya.html Херсоном начал управлять Комитет спасения] (רוסית)}}. עם זאת, גם לאחר ההודעה ראש העיר וחברי מועצת העיר של חרסון ממשיכים בתפקידם.<br />
<br />
ב-23 במרץ ניסו כוחות אוקראינים לכבוש מחדש את העיר. לפי קייב, הושגה שליטה מחדש בכמה כפרים באזור חרסון.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.france24.com/en/live-news/20220331-medicine-shortages-and-russian-army-searches-life-in-occupied-kherson|כותרת=Medicine shortages and Russian army searches: life in occupied Kherson|אתר=France 24|תאריך=2022-03-31|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-03-31}}</ref> ב-6 באפריל ראשי מועצות [[סקדובסק]] ו[[אולשקי]] (ערים במחוז חרסון) נמלטו בעקבות איומים על חייהם{{הערה|[https://news.obozrevatel.com/vojna-v-ukraine/meryi-zahvachennyih-skadovska-i-oleshek-pokinuli-gorod-iz-za-ugroz-okkupantov-video.htm Мэры захваченных Скадовска и Олешек покинули город из-за угроз оккупантов. Видео], (רוסית)}}<br />
<br />
במהלך חודש אפריל, כוחות רוסים החזיקו בשליטה מלאה על העיר עצמה ושליטה חלקית על המחוז. ב-23 באפריל שני גנרלים רוסיים נהרגו במתקפה של צבא אוקראינה סמוך לחרסון{{הערה|[https://kyivindependent.com/uncategorized/military-intelligence-2-russian-generals-killed-near-kherson/<br />
Military intelligence: 2 Russian generals killed near Kherson.], kyivindependent.com}} . ב-24 באפריל צבא אוקראינה הודיעה כי השתלט על מספר יישובים במחוז{{הערה|[https://www.unian.net/war/novosti-hersonshchiny-segodnya-vsu-vzyali-pod-kontrol-ryad-naselennyh-punktov-novosti-vtorzheniya-rossii-na-ukrainu-11798811.html На Херсонщине украинские военные взяли под контроль ряд населенных пунктов] (רוסית)}}.<br />
<br />
ב-25 באפריל ראש העיר הודיע כי חמושים רוסים השתלטו על בניין העירייה, לקחו את המפתחות והחליפו את האבטחה{{הערה|[https://www.facebook.com/kolykhaev.igor/posts/pfbid02KCzkETg4FkvCLkYwVcbA7hY4Jd778yrpTtF8gKDciMaEbPjyQNwLUqaTdbF1upB2l Сегодня вечером в здание Херсонского горсовета вошли вооруженные], פייסבוק}}. ב-26 באפריל ראש העיר הודיע כי השליטה על תשתיות העיר וסמכויות מועצת העיר הועברו לגופים אחרים, בראשותו של ראש העיר הקודם, [[ולדימיר סאלדו]]{{הערה|[https://www.facebook.com/kolykhaev.igor/posts/pfbid0Dqri6HLJmBKzoBsBZKimELMjw5TKtL2DqMjEGcLKYF4XWXYgVr4dNDemSiorGKmNl Кобец озвучил, что с сегодняшнего дня именно он будет координировать процессы, обеспечивающие жизнедеятельность города.], פייסבוק}}.<br />
<br />
ראש העיר הוחלף ביוני על ידי רוסיה במקביל לשאיפה הרוסית לקיים [[משאל עם]] לצורך [[סיפוח]] חרסון לרוסיה<ref name=":1" />. רוסיה סיפחה את העיר בספטמבר 2022, ובנובמבר נאלצה לעזוב את העיר, ששוחררה על ידי צבא אוקראינה.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Battle of Kherson}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{הפלישה הרוסית לאוקראינה}}<br />
<br />
[[קטגוריה:הסכסוך האוקראיני-רוסי]]<br />
[[קטגוריה:הפלישה הרוסית לאוקראינה: קרבות|חרסון]]<br />
[[קטגוריה:חרסון]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=קרב חרסון|גרסה=35039200|פריט=Q111014904}}</div>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=2156403חרסון2022-11-13T18:40:51Z<p>קמץ קטן: עדכון</p>
<hr />
<div>{{עיר<br />
| סוג יישוב = עיר<br />
| שם בשפת המקור = Херсон<br />
| תמונה = [[קובץ:01_09_2006_08_23_Kherson.JPG|מרכז|250px]][[קובץ:Kherson,Great synagogue.jpg|מרכז|250px]]<br />
| כיתוב = [[פוטומונטז']] של חרסון<br />
| מדינה = {{דגל|אוקראינה||+}}<br />
| סוג יחידה שלטונית ראשונה = [[מחוזות אוקראינה|אובלסט]]<br />
| יחידה שלטונית ראשונה = {{דגל|מחוז חרסון}} [[חרסון (מחוז)|חרסון]]<br />
| תאריך ייסוד = [[18 ביוני]] [[1778]]<br />
| צפיפות = 1,081<br />
| תאריך צפיפות = 2008<br />
| קואורדינטות = {{Coord|46.6333333333333|N|32.5833333333333|E|display=inline,title|type:city}}<br />
| מפה = {{מפת מיקום|מדינה=אוקראינה|מפה נוספת=מחוז חרסון|שם=חרסון|אורך=32.5833333333333|רוחב=46.6333333333333|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר|סוג נוסף=בירה|כיוון כתב=ימינה|הסטת פירוט שם1=אודסה|הסטת פירוט אופקי1=שמאלה}}<br />
}}<br />
'''חֶרסוֹן''' (ב[[אוקראינית]]: '''Херсон''') היא [[עיר]] בדרום [[אוקראינה]], מרכז [[חרסון (מחוז)|מחוז חרסון]]. חרסון היא [[עיר נמל]] חשובה לחופי [[הים השחור]] ונהר ה[[דנייפר]]. בשנת [[2008]] חיו בעיר 335,000 תושבים.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
עד [[1774]] האזור של חרסון היה שייך ל[[חאנות קרים]]. ב[[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1735–1739)|מלחמה העות'מאנית-רוסית של 1735–1739]] הקימו הרוסים במקום [[מבצר]] בשם אלכסנדר-שנץ. לאחר המלחמה האזור חזר לח'אנות. ב[[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1768–1774)|מלחמה העות'מאנית-רוסית של 1768–1774]] האזור עבר לשליטת רוסיה סופית, וכדי לחזק את השלטון הרוסי ב-[[1778]] הקים ה[[מרשל (דרגה)|מרשל]] [[גריגורי אלכסנדרוביץ' פוטיומקין]] בהוראתה של [[יקתרינה הגדולה]] במקום עיר. שמה של חרסון נגזר משמה של עיר יוונית עתיקה על חצי האי קרים בשם '''[[חרסונסוס]]'''. מ-[[19 באוגוסט]] [[1941]] עד [[13 במרץ]] [[1944]] העיר הייתה בכיבוש גרמני. בתקופה זו התפתח בה תא של לאומנים אוקראינים בהנהגתו של [[סטפן בנדרה]], שנלחמו בגרמנים למען עצמאות אוקראינה.<br />
<br />
במהלך [[הפלישה הרוסית לאוקראינה]], ב-24 בפברואר 2022 החל [[קרב חרסון]], שבזכותו הוכרזה העיר כעיר גיבורה. ב-[[2 במרץ]] [[2022]] הכריז [[צבא רוסיה]] שהשלים את כיבוש העיר. מאוחר יותר, [[ממשלת אוקראינה]] הכריזה גם היא כי העיר נכבשה במלואה על ידי [[רוסיה]]. עם זאת, [[המודיעין הבריטי]] פרסם ב-[[3 במרץ]] [[2022]] שהמצב בחרסון "עדיין לא ברור". ראש העיר לא התחלף ודגל אוקראינה לא הורד מביין העיריה. ב-5 במרץ התקיימה בעיר הפגנה מול כוחות הצבא הרוסי, בה האזרחים נשאו גדלי אוקראינה וקראו קריאות "חרסון היא אוקראינה" {{הערה|[https://www.newsru.co.il/world/05mar2022/herson819.html В Херсоне прошел митинг, участники которого скандировали "Херсон - это Украина"], אתר newsru.co.il (רוסית) }}. ב-8 במרץ ראש העיר מסר הודעה דרך פייסבוק, בה הוא מבקש מעסקים ותושבי העיר לחזור למקום עבודתם ובכך לעזור לחזור לשגרה. {{הערה|[https://www.facebook.com/kolykhaev.igor/posts/5014944335265627 Дорогие предприниматели Херсона] (רוסית) }}<br />
<br />
במהלך נובמבר 2022 נסג הצבא הרוסי מהעיר וצבא אוקראינה החזיר את השליטה בה לאוקראינה.<br />
<br />
== תחבורה ==<br />
בעיר יש קווי [[אוטובוס]]ים ו[[טרוליבוס|טרולייבוסים]] רבים, וכן תחנת רכבת אחת. [[נמל התעופה הבינלאומי של חרסון]] ממוקם בקרבת העיר.<br />
<br />
==יהודי חרסון==<br />
הקהילה היהודית בחרסון נוסדה עם הקמת העיר, בשנת [[1774]].{{הבהרה|1774 או 1778 כמו בתבנית הערך?}} במשך השנים שימשה העיר כמרכז כלכלי ליהודי המושבות החקלאיות שהוקמו בדרומה של אוקראינה. [[בין מלחמות העולם]] נמנו בעיר כ-16,000 יהודים, ובתקופה ה[[ברית המועצות|סובייטית]] פעלו בה מספר [[בית ספר|בתי ספר]] ב[[יידיש]].<br />
<br />
טרם כיבוש העיר בידי ה[[גרמנים]] ב[[אוגוסט]] [[1941]], הספיקו להימלט ממנה כמה אלפי יהודים מזרחה. לאחר הכיבוש נצטוו יהודי העיר לענוד [[טלאי צהוב]], למסור דברי ערך לשלטונות ולהתייצב ל[[עבודות כפייה]]. עד תחילת ספטמבר רצחו הגרמנים כ-600 מיהודי העיר. ב-[[7 בספטמבר]] 1941 רוכזו יהודי העיר ב[[גטו]] מגודר שהוקם בה, לאחר שהופצו בקרבם שמועות כי הם עתידים להיות מועברים ל[[ארץ ישראל]]. ב-[[24 בספטמבר|24]] עד ה-[[25 בספטמבר]] 1941 הובלו כ-8,500 יהודי הגטו לכפר הסמוך זלנובקה, ובו נרצחו כולם. ב[[ינואר]] [[1942]] רצחו הגרמנים כ-400 בני משפחות מעורבות מהעיר.<br />
<br />
[[קובץ:בית הכנסת המרכזי של חרסון.jpg|ממוזער|שמאל|בית כנסת שנבנה בעיר לפני מלחמת העולם השנייה, משמש כמרכז קהילת חב"ד המתחדשת בחרסון]]<br />
בתחילת שנות ה-90 חודשה פעילות הקהילה הדתית, בתחילה על ידי הרב [[אברהם וולף]] ובהמשך על ידי רב העיר המכהן גם כ[[שליח חב"ד]] הרב [[יוסף יצחק וולף]].<br />
<br />
[[משה שרת]], ראש הממשלה השני של מדינת ישראל, נולד בחרסון.<br />
<br />
רבי [[הלל מפאריץ']] קבור בחרסון.<br />
<br />
===רבני העיר===<br />
בין רבני העיר לפני [[השואה]] נמנו:<br />
* הרב משה גולדשטיין (סביבות 1800)<br />
* הרב אברהם אבלי מקיוב (סביבות 1830) - מחבר "בית אברהם" ([[סדילקוב]] תקצ"ז)<br />
* הרב [[יצחק יהודה דייטשמאן]] (סביבות 1850)<br />
* הרב מאיר ליבוש [[מלבי"ם]] (סביבות 1860)<br />
* הרב אהרן לנדא - רבן של [[באלטה]] וחרסון<br />
* הרב [[שלמה זלמן פינסקר]] (סביבות 1880)<br />
* הרב גרשון פינסקר<br />
* הרב [[אברהם צבי קרלינסקי]] (קארהלינסקי; סביבות 1890)<br />
* הרב [[בצלאל קלמנסקי]] (סביבות 1925)<br />
<br />
== ערים תאומות ==<br />
לחרסון שש [[ערים תאומות]]:<br />
{{טורים|<br />
* {{עיר תאומה|ריישא|פולין}}<br />
* {{עיר תאומה|זאלאגרסג|הונגריה}}<br />
* {{עיר תאומה|שומן (עיר)|בולגריה}}<br />
* {{עיר תאומה|אוסלו|נורווגיה}}<br />
* {{עיר תאומה|קנט (וושינגטון)|ארצות הברית|שם בשפה=Kent, Washington}}<br />
* {{עיר תאומה|זונגולדק|טורקיה}}<br />
}}<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Kherson|תצוגה=חרסון}}<br />
* {{אתר רשמי}}<br />
* {{גטו|409|חרסון (Kherson)}}<br />
* {{יד ושם סיפור קהילה|243}}<br />
* [http://www.jewishkherson.com/ אתר בית חב"ד חרסון (ברוסית)]<br />
* {{המחנות והגטאות|אלכסנדר קרוגלוב {{רו|Круглов, Александр Иосифович}}|חרסון|2|B|1624–1626}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מחוז חרסון: ערים]]<br />
[[קטגוריה:קהילות יהודיות באוקראינה]]<br />
[[קטגוריה:גטאות באוקראינה]]<br />
[[קטגוריה:אוקראינה: ערי נמל]]<br />
[[קטגוריה:אוקראינה: ערי חוף]]<br />
[[קטגוריה:הים השחור: יישובים]]<br />
[[קטגוריה:מחוזות אוקראינה: ערי בירה]]<br />
[[קטגוריה:חרסון|*]]<br />
<references /><br />
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1778]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=חרסון|גרסה=33457443|פריט=Q156732}}</div>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wyw2pxa9apeg0dq4&topic_postId=x1y6kvqcgc44zvcs&topic_revId=x2kgzu9hsfw3mj5o&action=single-viewנושא:Wyw2pxa9apeg0dq42022-09-05T11:31:03Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-userlink" title="משתמש:קמץ קטן"><bdi>קמץ קטן</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:קמץ קטן">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/קמץ קטן">תרומות</a>)</span> ערך <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wyw2pxa9apeg0dq4&topic_showPostId=x1y6kvqcgc44zvcs#flow-post-x1y6kvqcgc44zvcs">רשומה</a> בנושא "מפה".</span>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wyw2pxa9apeg0dq4&topic_postId=x1y6kvqcgc44zvcs&topic_revId=x2kgr944lsh15egs&action=single-viewנושא:Wyw2pxa9apeg0dq42022-09-05T11:26:46Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-userlink" title="משתמש:קמץ קטן"><bdi>קמץ קטן</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:קמץ קטן">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/קמץ קטן">תרומות</a>)</span> ערך <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wyw2pxa9apeg0dq4&topic_showPostId=x1y6kvqcgc44zvcs#flow-post-x1y6kvqcgc44zvcs">רשומה</a> בנושא "מפה".</span>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wyw2pxa9apeg0dq4&topic_postId=x1y705gp44gnofwc&topic_revId=x2kgjfmrwekoj2ws&action=single-viewנושא:Wyw2pxa9apeg0dq42022-09-05T11:22:52Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-userlink" title="משתמש:קמץ קטן"><bdi>קמץ קטן</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:קמץ קטן">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/קמץ קטן">תרומות</a>)</span> הסתיר <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wyw2pxa9apeg0dq4&topic_showPostId=x1y705gp44gnofwc#flow-post-x1y705gp44gnofwc">רשומה</a> בנושא "מפה" (<em>כלול בהערה קודמת</em>).</span>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wyw2pxa9apeg0dq4&topic_postId=x1y6kvqcgc44zvcs&topic_revId=x2kggtsznxxwbn24&action=single-viewנושא:Wyw2pxa9apeg0dq42022-09-05T11:21:34Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-userlink" title="משתמש:קמץ קטן"><bdi>קמץ קטן</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:קמץ קטן">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/קמץ קטן">תרומות</a>)</span> ערך <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wyw2pxa9apeg0dq4&topic_showPostId=x1y6kvqcgc44zvcs#flow-post-x1y6kvqcgc44zvcs">רשומה</a> בנושא "מפה".</span>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=2108840משתמש:קמץ קטן2022-08-26T12:05:49Z<p>קמץ קטן: </p>
<hr />
<div>ידע הוא כח. <br />
<br />
ידע הוא הרבה יותר מכח. <br />
<br />
ידע הוא הכל, והכל כלול בידע. <br />
<br />
אם ילמד אדם מלחמה יהיה הוא לוחם טוב יותר מבעל השרירים, ואם ילמד הוא חכמה יהיה הוא חכם יותר מבעל הכישורים. <br />
<br />
ברם, אם ירצה אי מי לגדול בידיעתו, חייב יהיה ללמוד מן היודעים. <br />
<br />
והנה, קלה היא דעתם של בני אדם- <br />
<br />
והידע שבידי היודעים, חזק הוא מכל מלחמה ומשכנע יותר מכל החוכמות, ובנקל יוכל להסיט ולהסית את דעתו הקלה של זה שאינו יודע לדעת. <br />
<br />
שבענו מרורים, קוצים ודרדרים, שהכשילו כה רבים מדורשי הדעת שרעו בשדות הבור. מ[[אריסטו]] ועד [[ויקיפדיה]] שרועות גוויותיהם הרוחניות, בכל דור ודור. <br />
<br />
שומה עלינו על כן החובה להירתם לעול זריעת שדה הידע היהודי הזה-[[המכלול]], ברטט התרגשות ובחרדת קודש. להשקותו בעריכות וביצירה ולהלחם בחיות בר אם יסתננו אל שדותינו השמורים ויפזרו בו דעות קלוקלות. עלינו גם לוודא כי הדשא שצומח בשדותינו ירוק יותר משדות זרים, באיכות הערכים ובערכיהם, למען לא יפזול הפוזל חוצה ויפול הנופל ממנו. <br />
<br />
ירוו בו צמאי הידע צמאונם בלי חשש, ישוטטו בו רבים ויבינו, עד אשר תימלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים בביאת גואל.</div>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=2108838משתמש:קמץ קטן2022-08-26T12:04:57Z<p>קמץ קטן: </p>
<hr />
<div>ידע הוא כח. <br />
<br />
ידע הוא הרבה יותר מכח. <br />
<br />
ידע הוא הכל, והכל כלול בידע. <br />
<br />
אם ילמד אדם מלחמה יהיה הוא לוחם טוב יותר מבעל השרירים, ואם ילמד הוא חכמה יהיה הוא חכם יותר מבעל הכישורים. <br />
<br />
אם ירצה אי מי לגדול בידיעתו, חייב יהיה ללמוד מן היודעים. <br />
<br />
קלה היא דעתם של בני אדם- <br />
<br />
והידע שבידי היודעים, חזק הוא מכל מלחמה ומשכנע יותר מכל החוכמות, ובנקל יוכל להסיט ולהסית את דעתו הקלה של זה שאינו יודע לדעת. <br />
<br />
שבענו מרורים, קוצים ודרדרים, שהכשילו כה רבים מדורשי הדעת שרעו בשדות הבור. מ[[אריסטו]] ועד [[ויקיפדיה]] שרועות גוויותיהם הרוחניות, בכל דור ודור. <br />
<br />
שומה עלינו על כן החובה להירתם לעול זריעת שדה הידע היהודי הזה-[[המכלול]], ברטט התרגשות ובחרדת קודש. להשקותו בעריכות וביצירה ולהלחם בחיות בר אם יסתננו אל שדותינו השמורים ויפזרו בו דעות קלוקלות. עלינו גם לוודא כי הדשא שצומח בשדותינו ירוק יותר משדות זרים, באיכות הערכים ובערכיהם, למען לא יפזול הפוזל חוצה ויפול הנופל ממנו. <br />
<br />
ירוו בו צמאי הידע צמאונם בלי חשש, ישוטטו בו רבים ויבינו, עד אשר תימלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים בביאת גואל.</div>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wyw2pxa9apeg0dq4&topic_postId=x1y705gp44gnofwc&topic_revId=x1y705gp44gnofwc&action=single-viewנושא:Wyw2pxa9apeg0dq42022-08-26T11:30:11Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-userlink" title="משתמש:קמץ קטן"><bdi>קמץ קטן</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:קמץ קטן">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/קמץ קטן">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wyw2pxa9apeg0dq4&topic_showPostId=x1y705gp44gnofwc#flow-post-x1y705gp44gnofwc">הוסיף תגובה</a> לנושא "מפה" (<em>כנל לגבי בולגריה והקווארים</em>)</span>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wyw2pxa9apeg0dq4&topic_postId=x1y6kvqcgc44zvcs&topic_revId=x1y6mg9oe1tv81oc&action=single-viewנושא:Wyw2pxa9apeg0dq42022-08-26T11:23:21Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-userlink" title="משתמש:קמץ קטן"><bdi>קמץ קטן</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:קמץ קטן">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/קמץ קטן">תרומות</a>)</span> ערך <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wyw2pxa9apeg0dq4&topic_showPostId=x1y6kvqcgc44zvcs#flow-post-x1y6kvqcgc44zvcs">רשומה</a> בנושא "מפה".</span>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wyw2pxa9apeg0dq4&topic_postId=x1y6kvqcgc44zvcs&topic_revId=x1y6kvqcgc44zvcs&action=single-viewנושא:Wyw2pxa9apeg0dq42022-08-26T11:22:34Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-userlink" title="משתמש:קמץ קטן"><bdi>קמץ קטן</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:קמץ קטן">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/קמץ קטן">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wyw2pxa9apeg0dq4&topic_showPostId=x1y6kvqcgc44zvcs#flow-post-x1y6kvqcgc44zvcs">הוסיף תגובה</a> לנושא "מפה" (<em>בנתונים האמיתיים תבנית:האימפריה הביזנטית הייתה על גבולות שונים לחלוטין. תבנית:כוזר הייתה בעיקר בחצי האי קרים.</em>)</span>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%91&diff=2105575מלחמת האזרחים הראשונה בלוב2022-08-21T00:38:26Z<p>קמץ קטן: /* ספטמבר - הקרבות על סירת, בני וואליד וסבחה */</p>
<hr />
<div>{{מפנה|מלחמת האזרחים בלוב|מלחמת האזרחים השנייה בלוב}}<br />
{{סכסוך צבאי<br />
| מערכה=[[האביב הערבי]]<br />
| מלחמה=<br />
| תמונה=[[קובץ:Flag of Libya (2011 combined).svg|200px|מרכז]]<br />
| כיתוב=הדגל השמאלי הוא הדגל ששימש את תומכי [[מועמר קדאפי]], והדגל הימני היה [[דגל לוב]] בשנים 1951-1969 ומשמש את המורדים ואת [[מועצת המעבר הלאומית]].<br />
| תאריך התחלה=[[15 בפברואר]] [[2011]]<br />
| תאריך סיום= [[23 באוקטובר]] [[2011]]<br />
| קרב לפני=<br />
| קרב אחרי=<br />
| מקום={{דגל|לוב||+}}<br />
| תוצאה=ניצחון המורדים, הפלת המשטר והקמת [[מועצת המעבר הלאומית]]<br />
| טריטוריות=<br />
| עילה=<br />
| קואורדינטות=<br />
| צד ראשון={{דגל|לוב}} [[מועצת המעבר הלאומית]]<br />
* [[צבא השחרור הלאומי (לוב)|צבא השחרור הלאומי]] {{ש}}<br />
שבטים אנטי-קדאפיים {{ש}}<br />
מדינות [[נאט"ו]] ואחרות, שפעלו ליישום [[החלטה 1973 של מועצת הביטחון של האו"ם]] והשתתפו ב[[התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב (2011)|תקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב]]: {{ש}}{{דגל|נאט"ו||+}} {{ש}}{{דגל|איחוד האמירויות הערביות||+}} {{ש}}{{דגל|ירדן||+}} {{ש}}{{דגל|קטר (מדינה)||+}} {{ש}}{{דגל|שוודיה||+}} {{ש}}{{דגל|תוניסיה||+}} {{ש}} {{דגל|ניז'ר||+}} {{ש}}<br />
| ראש מדינה ראשון=<br />
| מפקד ראשון={{דגל|לוב}} [[מחמוד ג'יבריל]] {{ש}} {{דגל|לוב}} [[מוסטפא עבד אל-ג'ליל]] {{ש}} {{דגל|לוב}} [[עבד אל-פתאח יונס]] {{ש}} {{דגל|לוב}} [[עבד אלחכים בלחאג']] {{ש}} {{דגל|נאט"ו}} [[אנדרס פוג ראסמוסן]], מזכ"ל [[נאט"ו]] {{ש}}<br />
| כוח ראשון=כ-17,000 לוחמים בהתנדבות; {{ש}} כוחות בינלאומיים: מספר מטוסי ומסוקי תקיפה וספינות מלחמה {{ש}}<br />
| צד ראשון-אבדות=2,625-3,325 כוחות אופוזיציה נהרגו, 1,618-3,144 נעדרים; {{ש}} ו-2 חיילים הרוגים מצבא [[תוניסיה]] 8 ספינות ומטוסים שנתפסו או הושמדו על ידי כוחות קדאפי {{ש}} חייל מצבא [[ניז'ר]] הרוג {{ש}}<br />
| צד שני={{דגל|לוב (1977-2011)}} [[לוב]] של קדאפי {{ש}}<br />
*[[צבא לוב]] {{ש}}<br />
שבטים פרו-קדאפיים {{ש}}<br />
שכירי חרב{{הערה|{{ynet||היורים ואינם נראים. על שכירי החרב של קדאפי|4034148|26 בפברואר 2011}}}}<br />
| ראש מדינה שני =<br />
| מפקד שני={{דגל|לוב (1977-2011)}} [[מועמר קדאפי]] {{ש}} {{דגל|לוב (1977-2011)}} [[סיף אל-אסלאם קדאפי]] {{ש}} {{דגל|לוב (1977-2011)}} [[חאמיס אל-קדאפי]] {{ש}} {{דגל|לוב (1977-2011)}} [[אל-מוטאסים בילא קדאפי]] {{ש}} {{דגל|לוב (1977-2011)}} [[מוחמד אל-סעדי אל-קדאפי]] ''([[שבוי מלחמה|נשבה]])''{{הערה|{{ynet|רועי נחמיאס|לוב על סף מהפכה: משמר קדאפי נכנע למורדים|4112100|22 באוגוסט 2011}}}} {{ש}} {{דגל|לוב (1977-2011)}} עבדאללה סאנוסי {{ש}} {{דגל|לוב (1977-2011)}} אבו באכר יוניס ג'אבר {{ש}} {{דגל|לוב (1977-2011)}} מסעוד עבדולחאפיד {{ש}}<br />
| כוח שני=20,000-40,000 חיילים מ[[צבא לוב]] שנאמנים לקדאפי {{ש}}<br />
| צד שני-אבדות=1508-1756 חיילים נהרגו, 792+ נלכדו על ידי כוחות האופוזיציה<br />
| הערות=<br />
| מפה={{מממו|לוב|סוג=ריק}}<br />
|שם=מלחמת האזרחים בלוב (2011)}}<br />
[[קובץ:Muammar al-Gaddafi at the AU summit.jpg|שמאל|200px|ממוזער|[[מועמר קדאפי]], [[2009]]]]<br />
[[קובץ:People on a tank in Benghazi1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מורדים על טנק לאחר שחרור העיר [[בנגאזי]]]]<br />
[[קובץ:Demonstration in Bayda (Libya, 2011-07-22).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפגנת תמיכה במורדים ב[[ביידא (לוב)|ביידא]], 22 ביולי]]<br />
[[קובץ:USS Barry (DDG-52) launching a Tomahawk missile in support of Operation Odyssey Dawn.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספינה אמריקאית משגרת טיל [[טומהוק (טיל)|טומהוק]] במסגרת [[התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב (2011)|התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב]]]]<br />
<br />
'''מלחמת האזרחים בלוב''', הידועה גם כ'''התקוממות בלוב''' החלה כסדרת [[הפגנה|הפגנות]] ומחאות ב-[[15 בפברואר]] [[2011]] נגד שלטונו [[דיקטטורה|הדיקטטורי]] של [[מועמר קדאפי]] ב[[לוב]]. ההפגנות החלו בהשראה וכחלק מסדרת מחאות נגד השלטון שפרצו במדינות רבות [[העולם הערבי|בעולם הערבי]], וזכו לכינוי [[האביב הערבי]]. ההפגנות והמחאות הפכו ל[[התקוממות עממית]], ל[[מרד]] של אזרחים וכוחות חמושים, ול[[מלחמת אזרחים]] שנמשכה כמה חודשים, שבמהלכה כבשו המורדים, בסיוע כוחות קואליציה בינלאומית של מדינות, את רוב שטחה של לוב, וב-[[21 באוגוסט]] גם את [[עיר בירה|עיר הבירה]] [[טריפולי (לוב)|טריפולי]]. <br />
<br />
קדאפי הפעיל כוחות חמושים נגד המפגינים והמתקוממים, שקיבלו סיוע צבאי נרחב במסגרת [[התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב (2011)|מתקפת כוחות צבא ואוויר משולבים]] של [[ארצות הברית]], [[נאט"ו]], ומדינות נוספות. במהלך העימותים והקרבות שבין הצדדים, נהרגו ונפצעו אלפי בני אדם ואזרחים משני הצדדים הלוחמים, ונגרם נזק רב למבנים ולתשתיות במדינה עד לניצחון המורדים והריגתו של קדאפי ב-[[20 באוקטובר]] 2011. בתום המלחמה סירבו המיליציות השונות להתפרק מנשקן ופרצו עימותים ספורדיים בינן לבין כוחות הביטחון הרשמיים. בעקבות המתיחות הביטחונית ובשל מחלוקות פוליטיות שהתגלעו בין הכוחות הפוליטיים פרצה ב-[[16 במאי]] [[2014]] [[מלחמת האזרחים השנייה בלוב|מלחמת אזרחים]] נוספת.<br />
<br />
==רקע==<br />
אף על פי שלוב עשירה ב[[נפט]], קיימה [[מדינת רווחה|מדיניות רווחה]] ולא סבלה מרמת עוני כשל שכנתה [[מצרים]],{{הערה|1=פרופ' יהודית רונן, [http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_opinion.php?id=5663 לא כמו מצרים], באתר [[ישראל היום]], 21 בפברואר 2011}} התקוממו תושבי לוב נגד ה[[שחיתות]], היקף האבטלה הגבוה יחסית (21%) וחלוקת הכוח הפוליטי, שהיה נתון בידי [[שבט]]ים המקורבים לקדאפי, בעוד שבני שבטים אחרים (בעיקר במזרח המדינה), לא שותפו בשלטון, לא שימשו במשרות בכירות בשירות הציבורי או ב[[צבא לוב]] ולא קיבלו חלק ממוקדי הכוח הכלכליים במדינה.<br />
<br />
ב-[[17 בדצמבר]] [[2010]] החל גל מחאות גדול בארצות ערב, והמונים קראו להחליף את השלטונות. המחאות התפרסו ברחבי [[צפון אפריקה]] ו[[המזרח התיכון]], ובשיאן הופלו ראשי המשטרים הדיקטטורים ב[[תוניסיה]] וב[[מצרים]], אך מבנה המשטר עצמו במדינות אלה, המבוסס על כוחו של הצבא, עדיין נותר כשהיה. ימים ספורים לאחר ש[[נשיא מצרים]] [[חוסני מובארכ]] אולץ על ידי ראשי צבאו להתפטר, בעקבות ההפגנות ההמוניות, החל גל המחאות הגדול בלוב.<br />
<br />
אף על פי ששלטונו של קדאפי נתפס ב[[מדינות המערב|עולם המערבי]] כדיקטטורי ורצחני ואף הוטלו עליו לא פעם עיצומים, נהנתה לוב בשליטתו מחוסן יחסי ב[[יחסים בינלאומיים|זירה הבינלאומית]]. חוסן זה התבסס על שני יסודות: היותה של לוב ספקית [[נפט]] מרכזית לעולם המערבי ושליטת לוב במעבר פליטים מ[[אפריקה]] דרכה אל האי ה[[איטליה|איטלקי]] [[למפדוזה]], הסמוך לחופיה. עובדה זו הציבה איום מסוים על מדינות [[האיחוד האירופי]] בכלל ועל איטליה בפרט, שאם רק ירצה קדאפי, יש ביכולתו "להציף אותה בפליטים".<br />
<br />
==מהלך האירועים==<br />
===19-15 בפברואר===<br />
גל המחאות החל ב-[[15 בפברואר]], תחילה בעיר [[בנגאזי]] שבמזרח המדינה, ולאחר מכן בערים נוספות. עימותים נרחבים התפתחו בין המפגינים לבין כוחות הממשלה אשר הובילו לקריאה להפגנות כלליות במסגרת "יום זעם" בכל רחבי המדינה ב-[[17 בפברואר]]. הפגנות יום הזעם התרכזו בערים הגדולות במדינה, בהן הבירה [[טריפולי (לוב)|טריפולי]] ו[[אל-ביידא (לוב)|אל-ביידא]], [[דרנה]], אג'דאביה ואז-זינטאן. קדאפי ניסה להמעיט בערכן של ההפגנות ואף הציג עצמו בציבור ברחובות טריפולי בניסיון להראות כי לא נשקפת לו כל סכנה, אך בפועל כבר בעת זו נהרגו יותר מ-84 [[אזרח|אזרחים]] בהפגנות.<br />
<br />
===22-20 בפברואר===<br />
ההפגנות בבוקר ה-20 בפברואר בבנגאזי החלו בנאומו של עו"ד פתחי טרביל, שמעצרו שבוע לפני כן הביא לפתיחת המהומות, בפני אלפי אנשים שהתאספו בכיכר שלמרגלות בניין בית המשפט. טרביל קרא להמשך ההתקוממות, גם לנוכח סכנת המוות העומדת בפני המפגינים. בסוף היום הודיע ארגון [[Human Rights Watch]] כי מניין ההרוגים הגיע ל-173 איש.<br />
<br />
בשעות הערב קרא בנו של קדאפי [[סייף אל אסלאם קדאפי]] להפסקת ההפגנות ואיים להשתמש בצבא. סייף הצהיר כי "אנחנו בלוב לא נרפה ונילחם עד האיש האחרון, עד האישה האחרונה ועד הכדור האחרון". יחד עם זאת הבטיח לקדם רפורמות פוליטיות. ראש הממשלה [[בגדאדי מחמודי]] אמר כי "לוב רשאית לנקוט בכל הצעדים הדרושים" כדי לשמר את האחדות הקיימת במדינה.<br />
<br />
ב-21 בפברואר השתלטו המפגינים על ערים בלוב, החשובה מביניהם העיר [[בנגאזי]], ובטריפולי נערכו עימותים בהם נהרגו כ-60 איש. המפגינים בתגובה שרפו בנייני ממשלה וסמלי שלטון, כולל בניין הפרלמנט. ארגון Human Rights Watch דיווח על לפחות 233 הרוגים במדינה. באותו יום התפשטו שמועות על כך שקדאפי נמלט ל[[ונצואלה|וונצואלה]] או לדרום המדינה. בתגובה שידרה הטלוויזיה הלובית קטע קצרצר בו נראה השליט ב[[ג'יפ]] ואוחז מטריה (כיוון שבאותו יום ירד גשם בטריפולי והוא ביקש להוכיח שהוא נמצא בעיר). שני טייסים ב[[צבא לוב#חיל האוויר|חיל האוויר של לוב]], שקיבלו פקודה לירות על מפגינים מן האוויר, ערקו ל[[מלטה]]. כמו כן התגבר זרם ה[[דיפלומט]]ים הלובים שביקשו מקלט מדיני במדינות שירותם ואף שר הפנים, [[עבד אל-פתאח יונס]], ערק.<br />
<br />
ב-22 בפברואר, לראשונה מאז תחילת ההתקוממות נאם קדאפי לאומה. כנגד המפגינים טען קדאפי שמשום שאינו נושא בתואר שלטוני רשמי והוא "מנהיג המהפכה", הרי שהדרישה להתפטרותו היא אבסורדית וכי המפגינים אינם אלא מסוממים.<br />
<br />
===26-23 בפברואר===<br />
ב-24 בפברואר נפל אזור מזרח המדינה ([[קירנאיקה]]) לשליטת המורדים ובערים [[בנגזי]], [[טוברוק]] ואגדבייה, בעוד במערב מתרחשים קרבות קשים בין [[שכיר חרב|שכירי החרב]] מן ה[[צבא לוב#הלגיון האיסלמי הפאן-אפריקאי|הלגיון האיסלמי הפאן-אפריקאי]] ונאמניו של קדאפי לבין אזרחים נושאי נשק. שלטונו של קדאפי החזיק מעמד במעוזיו, עיר הבירה [[טריפולי (לוב)|טריפולי]] ועיר הולדתו [[סירת (לוב)|סירת]]. אלפי אזרחים זרים, עובדים בתעשיית הנפט, פועלים ויועצים, חולצו על ידי ממשלותיהם מן המדינה או נמלטו דרך מעברי הגבול ל[[מצרים]] והחלו למסור עדויות לגבי מעשי [[טבח]] שמבצעים שכירי חרב במפגינים אזרחיים, בעיקר בערים [[א-זאווייה (לוב)|א-זאווייה]], [[מיסראתה]] וזוורה. <br />
<br />
האירועים בלוב הביאו להאמרת מחיר ה[[נפט]] בעולם - מחיר [[חבית נפט]] חצה לראשונה זה 24 חודשים את רף 100 ה[[דולר אמריקני|דולרים]] לחבית. במקביל התגברו גינויי מנהיגי העולם [[סילביו ברלוסקוני]], [[ניקולא סרקוזי]], [[רג'פ טאיפ ארדואן]] ו[[ברק אובמה]] כנגד קדאפי, הקוראים לו להפסיק את הטבח במפגינים לאלתר. גם [[ארגון טרור|ארגון הטרור]] [[אל-קאעידה]] גינה את ממשל קדאפי, וקרא לאזרחים ליצור במדינה מהפכה איסלאמית.<br />
<br />
קדאפי התבצר במתחם השלטון והארמון בטריפולי עם בנו סייף אל-אסלאם קדאפי, משם נשא ב-26 בפברואר נאום אל הקהל שהועבר באמצעות הטלוויזיה הממלכתית ואמר שבכוונתו להישאר בלוב, להילחם בה ולמות בה. בבנגזי הכריז [[מוסטפא עבד אל-ג'ליל]], שר המשפטים שהתפטר מממשלת קדאפי, על הקמת ממשלה חליפית ("[[מועצת המעבר הלאומית]]"); בתוך כך מסרו ראשי השבטים בבנגאזי, שבניגוד לדברי סייף אל-אסלאם קדאפי בתעמולתו, אין בכוונתם לפצל את המדינה.<br />
<br />
ב[[מועצת הביטחון של האו"ם]] התקבלה פה אחד החלטה להטיל עיצומים על המדינה, בתמיכה חסרת תקדים של שגריר לוב לאו"ם. כמו כן הוקפאו נכסיו הכספיים של קדאפי ונאסרה יציאתו מן הארץ, אך לא ננקטו צעדים של ממש מעבר לכך.<br />
<br />
עקב בריחתם של אלפי אזרחים מן המדינה, החלה להיווצר בעיית [[פליט]]ים. מחנות פליטים הוקמו בגבולות מצרים ותוניסיה, כמו כן נמלטו מאות פליטים לאי [[למפדוזה]]. ממשלת [[איטליה]] הכריזה על מצב חירום באי והקימה בו מחנות מעבר ותחנות מיון.<br />
<br />
===26 בפברואר - 5 במרץ===<br />
ארצות הברית שלחה שתי [[ספינת מלחמה|ספינות מלחמה]] מ[[הצי החמישי]] שהתמקמו מול חופי לוב, כצעד של איום, עם זאת, עדיין לא התקבלה ההחלטה על ידי ממשלת ארצות הברית או [[נאט"ו]] בנוגע להתערבות צבאית פעילה בנעשה במדינה.<br />
<br />
[[צבא לוב]] יצא במתקפת נגד, בעיקר על ערים ומתקנים הקשורים בהפקה ובייצוא נפט במזרח המדינה, שנמצאו בשליטת המורדים. המתקפה כללה, לפי דיווח עדי ראייה, הפצצות כבדות מן האוויר, בכללן על ריכוזי אוכלוסייה אזרחית. כוחות "מועצת המדינה" החדשה בבנגזי לא הצליחו לארגן מתקפת נגד והערים טריפולי וסירת נותרו מעוז יציב של שלטון קדאפי. <br />
<br />
צבא לוב ושכירי חרב פשטו על עיר המחוז החשובה [[א-זאווייה (לוב)|א-זאווייה]], שהייתה בידי המורדים ובמקום התנהלו קרבות קשים בין הצבא והמורדים. כמו כן התנהלו קרבות שליטה על העיר מיסראתה.<br />
<br />
קדאפי המשיך בהצהרות הטוענות כי המצב במדינה בשליטה מלאה, עמו אוהב אותו ויש רק קומץ בוגדים הנתמך על ידי כוחות אסלאמיים קיצוניים מארגון הטרור "אל-קאעידה" ומעצמות זרות העוינות את לוב. בטריפולי נערכה הפגנת עשרות-אלפים בתמיכה בשלטון.<br />
<br />
===6 במרץ - 19 במרץ===<br />
ב-[[6 במרץ]] תפסו המורדים שבעה חיילי [[SAS (קומנדו)|SAS]] של [[הצבא הבריטי]] וסוכן [[MI6]]. החיילים, שלא ציפו להיתקל בהתנגדות כלשהי מצד המורדים, אשר כבר החל לקיים [[יחסים דיפלומטיים]] עם [[בריטניה]] שוחררו לאחר מכן.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Caroline Gammell, and Nick Meo|כותרת=Libya: inside the SAS operation that went wrong|כתובת=http://www.telegraph.co.uk/news/worldnews/africaandindianocean/libya/8365007/Libya-inside-the-SAS-operation-that-went-wrong.html|תאריך=6 במרץ 2011|שפה=[[אנגלית]]|ציטוט=Tasked with escorting a diplomat to meet rebel Libyan forcesthey did not, however, expect a hostile reception.}}}}<br />
לפי דיווחי עדי ראייה וסוכניות הומניטריות, במהלך 5 הימים מה-6 ועד ה-10 ירו נאמני קדאפי באזרחים. הערים א-זאווייה ו[[ראס לאנוף]] סבלו מהרס כבד.<br />
התגובות בעולם היו שונות, ארצות הברית נמנעה מלהתערב ללא החלטת האו"ם ואילו ממשלת צרפת הכירה רשמית במועצה הלאומית של המורדים. עד 10 במרץ דווח על למעלה מ-6,000 הרוגים בקרבות רובם אזרחים מורדים. [[נציבות האו"ם לפליטים]] דווחה על למעלה ממיליון לובים שזקוקים ל[[סיוע הומניטרי]].<br />
<br />
ב-14 במרץ דיווח יו"ר המועצה הזמנית, אל-ג'ליל, כי צבא לוב כבש חזרה מספר ערים במזרח המדינה. דוברי המורדים באו בטענות כלפי מדינות המערב על כך שהפקירו אותם ולא התערבו כאשר היה מומנטום להפיכה. תשומת הלב העולמית הוסטה מן האירועים בלוב עקב [[רעידת האדמה והצונמי בסנדאי (2011)]], דבר שנתן לכוחות הצבא הלובי שקט תקשורתי עולמי לביצוע מעשי טבח והשלטה מחודשת אלימה של הסדר הישן.<br />
<br />
ב-17 במרץ [[החלטה 1973 של מועצת הביטחון של האו"ם|החליטה מועצת הביטחון של האו"ם להכריז על לוב כאזור אסור לטיסה]] ולאכוף זאת באמצעים צבאיים.{{הערה|{{ynet|יצחק בן-חורין והסוכנויות|מועצת הביטחון נתנה אור ירוק לתקיפה בלוב|4044042|17 במרץ 2011}}}} בעקבות ההחלטה הודיע שר החוץ הלובי, [[מוסא כוסא]], על [[הפסקת אש]] ועצירת כל הפעולות הצבאיות במדינה.{{הערה|{{nrg|סוכניות הידיעות|ממשלת לוב הכריזה על הפסקת אש במדינה|223/388|18 במרץ 2010|1|2}}}} כבר לאחר יומיים, ב-19 במרץ התקיפו כוחות הצבא הלובי את מעוזי המורדים אם כי ללא כוח אווירי, על מנת שלא יותקפו על ידי כוחות האו"ם. כוחות צרפתיים החלו כבר באותו היום לחדור לשמי לוב, על מנת לאכוף את הפסקת האש, ולמעשה החלו [[התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב (2011)|מתקפה של המערב על כנגד משטר קדאפי]].{{הערה|{{הארץ||המתקפה הבינלאומית נגד לוב: ארה"ב ירתה טילי שיוט, צרפת תקפה טנקים|1.1167465|19 במרץ 2011}}}}<br />
<br />
===26 במרץ, כיבוש אג'דבייה===<br />
ב-[[26 במרץ]], הצליחו כוחות המורדים לכבוש מחדש את [[אג'דבייה]], בסיוע התקפות אוויריות מצד הקואליציה הבינלאומית, שהורכבה בעיקר מהכוחות המזוינים של מדינות [[ברית נאט"ו]]. אג'דבייה היא עיר מרכזית בדרך הראשית שבין מחוז [[קירנאיקה]], במזרח לוב, לבין עיר הבירה [[טריפולי (לוב)|טריפולי]] שבמערב. סגן שר החוץ בממשלת קדאפי הודיע, כי כוחות הצבא התומכים במשטר נסוגו מאג'דבייה כיוון שההתקפה האווירית של כוחות הקואליציה הבינלאומית, פגעה באזרחים לוביים. בהמשך היום, נכבשה גם העיר [[בורייקה]], ממערב לאג'דבייה, על ידי כוחות המורדים, תוך כדי שיתוף פעולה אווירי עם מטוסי הקואליציה.<br />
<br />
ב-[[30 במרץ]] [[2011]] עזב שר החוץ הלובי, מוסא כוסא, את לוב וביקש [[מקלט מדיני]] ב[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]].{{הערה|{{ynet||שר החוץ הלובי מוסא קוסא ערק וברח לבריטניה|4050141|31 במרץ 2011}}}}<br />
<br />
===23 באפריל, כיבוש מיסראתה===<br />
לאחר חודש שבו לא נרשמה התקדמות צבאית משמעותית מצד המורדים, הצליחו המתקוממים לכבוש את העיר [[מיסראתה]], אשר הייתה נתונה במצור על ידי כוחות קדאפי במהלך כל התנהלות מלחמת האזרחים בלוב. [[מיסראתה]] היא העיר השלישית בגודלה במדינה (אחרי טריפולי ובנגאזי). בעיר מתקיימת פעילות תעשייתית רבה ונמצא בה אחד מהנמלים הימיים הגדולים במדינה, המשמש בעיקר לייצוא נפט.<br />
<br />
===מאי-יוני===<br />
בחודש מאי פורסם, כי קדאפי מורה לחייליו להתעלל בנשות המורדים. הדבר הגביר את הסיכויים להוציא צו לקדאפי על ביצוע [[פשעי מלחמה]].<br />
ב-[[14 ביוני]] [[2011]], הצטרפה גם [[קנדה]] למדינות שהודיעו על הכרתן ב[[מועצת המעבר הלאומית]], כגוף הרשמי שמייצג את אזרחי המדינה. שר החוץ הקנדי, [[ג'ון ביירד]], הכריז על כך בעת דיון בבית הנבחרים בנוגע להרחבת מעורבות ארצו בפעילות הצבאית שמנהלות מדינות [[ברית נאט"ו]] ב[[לוב]], בהתאם להחלטת [[מועצת הביטחון של האו"ם]].{{הערה|{{וואלה!||קנדה: "מכירים במועצת המורדים בלוב כנציגת העם הלובי"|1832073|14 ביוני 2011}}}}<br />
<br />
באמצע החודש נשלחו כוחות פרו-קדאפיים ל[[מיסראתה]] כדי לנסות להחזיר את העיר לשליטתם. הניסיון נכשל והעיר נשארה בידי המורדים.<br />
<br />
ב-[[27 ביוני]] הוציא [[בית הדין הפלילי הבינלאומי]] [[צו מעצר]] לקדאפי.<br />
<br />
===יולי, כיבוש ברגה===<br />
המורדים דיווחו כי כבשו שטחים נוספים מידי כוחות השלטון, הן במזרח לוב והן במערבה, והתקרבו עד למרחק של כמה עשרות קילומטרים מעיר הבירה [[טריפולי (לוב)|טריפולי]]. במזרח המדינה, הצליחו המורדים לכבוש מחדש את עיר הנפט [[בורייקה]]. 40 בני אדם נהרגו במהלך הקרבות. חלק משדות המוקשים סביב העיר טוהרו אך לא אלה שמקיפים את מסופי הנפט. משלחת של [[ארצות הברית]] נפגשה, לראשונה מתחילת ההתקוממות עם נציגי קדאפי (לפי הצהרת ארצות הברית - באופן חד פעמי) והודיעו להם, כי פרישת קדאפי הכרחית כדי להגיע ל[[הפסקת אש]]. [[צרפת]] הודיעה גם היא כי פרישת קדאפי מהפוליטיקה הכרחית להשגת הפסקת אש בקרבות.{{הערה|{{וואלה!||לוב: המורדים מתקדמים, ארה"ב לוחצת על קדאפי|1842280|19 ביולי 2011}}}}<br />
<br />
ב-[[28 ביולי]] התפרסמה הידיעה ש[[עבד אל-פתאח יונס]], מפקד כוחות המורדים שכיהן בעבר כמפקד [[צבא לוב]] ושר בממשלת קדאפי נורה למוות על ידי אחד משומרי ראשו. הסיבה להתנקשות, על פי ההערכות, היא ניסיון מצדו לנהל משא ומתן עם גורמים מטעם קדאפי.<br />
<br />
=== אוגוסט, כיבוש א-זאווייה וטריפולי ===<br />
באמצע אוגוסט הצליחו המורדים לכבוש את העיר [[א-זאווייה (לוב)|א-זאווייה]], עיר בעלת גבול משותף עם [[טריפולי (לוב)|טריפולי]].<br />
ב-[[21 באוגוסט]], לאחר כ-6 חודשים מאז תחילת ההתקוממות, המורדים הגיעו לעיר הבירה ומעוז תומכי קדאפי [[טריפולי (לוב)|טריפולי]] נלחמו על השליטה בעיר, לאחר שסגרו עליה כשהשתלטו על הערים המקיפות אותה. כמו כן, המונים יצאו להפגין בעיר נגד השליט מועמר קדאפי.{{הערה|{{וואלה!|רויטרס|לוב: המונים מפגינים ברחובות טריפולי נגד קדאפי|1852400|21 באוגוסט 2011}}}} ב-[[22 באוגוסט]] המורדים השתלטו על העיר טריפולי ובכך בעצם סיימו את משטר קדאפי בפועל. המורדים השתלטו גם על מתחם מגוריו המבוצר של קדאפי ([[באב אל-עזיזיה]]), אך לא היה זכר לשליט המודח. המורדים חשדו כי קדאפי שהה ב[[סירת]], עיר הולדתו, או ב[[סבהא]], אחדים ממעט מעוזיו האחרונים.<br />
ב-28 באוגוסט דווח בכלי התקשורת העולמיים כי עיישה קדאפי, בתו של מועמר קדאפי, ברחה ל[[אלג'יריה]] השכנה ושם ילדה בת.{{הערה|{{וואלה!||עיישה קדאפי, בתו של שליט לוב, ילדה בת באלג'יריה|1855570|30 באוגוסט 2011}}}}<br />
<br />
===ספטמבר - הקרבות על סירת, בני וואליד וסבחה===<br />
<br />
כוחות המורדים או למעשה, השלטון החדש בלוב המשיכו לנסות לכבוש את המעוזים הנותרים של נאמני השליט המודח [[מועמר קדאפי]] אך ללא הצלחה. הם הפגיזו באופן קשה את [[סירת]], עיר הולדתו של קדאפי, בין היתר בטילים, ועשן סמיך אפף אותה. ב-[[24 בספטמבר]] נכנסו כוחות המורדים לעיר [[סירת]], ממעוזי קדאפי האחרונים ועיר הולדתו של קדאפי.{{הערה|{{וואלה!|רויטרס|לוב: המורדים נכנסו לסירת, ממעוזי קדאפי האחרונים|1863287|24 בספטמבר 2011}}}} כוח המורדים מנה כ-900 כלי רכב חמושים והצליח לכבוש את שדה התעופה אך התנגדות חזקה מצד לוחמי קדאפי נמשכה. כך גם בשני היישובים האחרים שטרם נכבשו - העיירה [[בני וואליד]] מדרום לטריפולי, והעיר המדברית [[סבחה]] שבדרום המדינה, שנכבשה לבסוף על ידי המורדים ב-22 בספטמבר.{{הערה|{{וואלה!|רויטרס|לוב: כוחות המורדים השלימו את כיבוש העיר סבחה|1862854|22 בספטמבר 2011}}}} לפי הערכות המורדים, קדאפי עצמו הסתתר באחד משלושת המוקדים הללו.{{הערה|{{וואלה!||מעוזי קדאפי לא נכנעים: "משתמשים במגן אנושי"|1861364|18 בספטמבר 2011}}}}<br />
<br />
ב-[[22 בספטמבר]] הודיעה ממשלת [[תוניסיה]] כי ראש ממשלת לוב לשעבר [[בגדאדי מחמודי]], נעצר,{{הערה|{{וואלה!|רויטרס|טוניסיה מאשרת: "עצרנו את ראש ממשלת לוב לשעבר"|1862942|22 בספטמבר 2011}}}} נשפט, ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר.{{הערה|{{וואלה!|רויטרס|טוניסיה גזרה 6 חודשי מאסר על ראש ממשלת לוב לשעבר|1862986|22 בספטמבר 2011}}}}<br />
<br />
===אוקטובר - כיבוש סירת והלינץ' בקדאפי===<br />
ב-[[20 באוקטובר]] 2011 כבשו המורדים את המעוז האחרון של נאמני קדאפי בעיר הולדתו [[סירת]], לאחר שכבשו גם את העיירה [[באני וואליד]] ב-[[17 באוקטובר]]. <br />
<br />
קדאפי נלכד על ידי קבוצת מורדים שביצעו בו [[לינץ']] ו[[רצח]]ו אותו. הלינץ' במהלכו נרצח קדאפי צולם וקטעים ממנו הוצגו ב[[אמצעי תקשורת]] רבים בעולם. גופתו הוצגה לראווה במקרר של [[אטליז]] בעיר מיסרטה במשך ארבעה ימים, ומאות תושבים המתינו בתורים ארוכים כדי לצפות בה. ב-[[25 באוקטובר]] נקבר קדאפי במקום סודי במדבר הלובי. ב-[[23 באוקטובר]] נערך טקס חגיגי בעיר [[בנגאזי]] שסימל את סוף המלחמה ושחרור לוב משלטונו של קדאפי.<br />
<br />
===נובמבר - לכידת סיף אל-אסלאם קדאפי===<br />
<br />
ב-[[19 בנובמבר]] הודיע שר המשפטים הלובי בממשלת המעבר הזמנית ש[[סיף אל-אסלאם קדאפי]], בנו המוכר ביותר של מועמר קדאפי שנחשב לממשיכו והיה פעיל עיקרי במלחמה נגד המורדים בלוב, נמצא ונלכד על ידי המורדים. [[בית הדין הבינלאומי בהאג]], שהוציא נגד סיף קדאפי צו מעצר בגין [[פשעים נגד האנושות]] במהלך ההתקוממות, ביקש מהמורדים להסגירו אליו כדי שיהיה ניתן להעמידו לדין על פשעיו.<br />
<br />
=== הכרה רשמית של האו"ם בשלטון החדש בלוב והסרת הסנקציות ===<br />
בסוף אוגוסט, הודיעו [[האיחוד האירופי]] ו[[ארצות הברית]] על הסרת הסנקציות שהטילו על לוב בתחילת ההתקוממות ועל חידוש רכישת ה[[נפט]] מהמדינה.{{הערה|{{וואלה!|רויטרס|האיחוד האירופי: נסיר הסנקציות הכלכליות שהוטלו על לוב|1855897|31 באוגוסט 2011}}}}<br />
ב-[[17 בספטמבר]] החליטה העצרת הכללית של האו"ם, כי נציגות לוב בארגון תעבור לידי מועצת המעבר הלאומית. ההחלטה התקבלה ברוב של 114 מדינות לעומת 17 מתנגדות ו-15 נמנעות.{{הערה|{{ynet|AP|נציגות לוב בעצרת האו"ם הועברה לידי מועצת המעבר של המורדים|4123226|16 בספטמבר 2011}}}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[מועצת המעבר הלאומית]]<br />
* [[מוסטפא עבד אל-ג'ליל]]<br />
* [[מחמוד ג'יבריל]]<br />
* [[החלטה 1973 של מועצת הביטחון של האו"ם]]<br />
* [[התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב (2011)]]<br />
* [[האביב הערבי]]<br />
* [[צבא השחרור הלאומי (לוב)|צבא השחרור הלאומי]]<br />
* [[חקירת בית המשפט הבינלאומי הפלילי בעניין לוב]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Libyan civil war}}<br />
* [http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=107345_memri&act=show&dbid=articles&dataid=2703 המהומות בלוב, התנהגותו ואישיותו של מועמר אל-קד'אפי, בראי הקריקטורה], אתר [[ממרי]], 1 במרץ 2011<br />
* {{ynet|[[רון בן ישי]]|הכי קרוב לקדאפי: מסע בארץ שבה שולט הכאוס|4040577|11 במרץ 2011}}<br />
* {{העוקץ|[[יוסי דהאן]]|האם להתערב בלוב?|2011/03/24/האם-ההתערבות-בלוב-מוצדקת}}<br />
* {{ynet|סוכנויות הידיעות|לוב: 30 הרוגים במתקפת גראדים על המורדים|4051126|2 באפריל 2011}}<br />
* [http://www.news1.co.il/Home/L02-S-00414-00.html מהומות בלוב (2011) - אוסף כתבות], אתר [[מחלקה ראשונה]]<br />
* {{נענע10|רויטרס|ממשלת קדאפי על נאום אובמה: "הוא הוזה"|802313|20 במאי 2011||news}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{גל המחאות בארצות ערב (2011-2010)}}<br />
<br />
[[קטגוריה:לוב: פוליטיקה]]<br />
[[קטגוריה:לוב: היסטוריה]]<br />
[[קטגוריה:האביב הערבי]]<br />
[[קטגוריה:מלחמת האזרחים בלוב (2011)|*]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=מלחמת האזרחים בלוב (2011)|גרסה=31793004}}</div>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%A9%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=2105571פיקוס השדרות2022-08-21T00:28:29Z<p>קמץ קטן: הרחבה</p>
<hr />
<div>{{מיון<br />
|שם=פיקוס השדרות<br />
|תמונה=<br />
[[קובץ:Starr 050516-1267 Ficus microcarpa.jpg|מרכז|250px]]<br />
|ממלכה=[[צומח]]<br />
|מערכה=[[בעלי פרחים]]<br />
|מחלקה=[[דו-פסיגיים]]<br />
|סדרה=[[ורדנאים]]<br />
|משפחה=[[תותיים]]<br />
|סוג=[[פיקוס]]<br />
|מין='''פיקוס השדרות'''<br />
|שם מדעי=Ficus microcarpa<br />
}}<br />
<br />
'''פיקוס השדרות''' ([[שם מדעי]]: ''Ficus microcarpa'') הוא [[עץ]] או [[שיח]] גדול מסוג [[פיקוס]], אשר נפוץ במקומות ברבים בישראל כצמח נוי. מקורו באסיה. <br />
<br />
גובהו של הפיקוס הוא בין 9 ל-15 מטרים, וקוטרו בין 8 ל-14 מטרים. הוא צמח ירוק עד.<br />
<br />
כשיובא לארץ כעץ נוי לא יובא אתו מין הצרעה שבעזרתה הוא מתרבה כך שפירותיו לא הבשילו.<br />
<br />
בשנות ה-70 הגיעה לארץ הצרעה כ[[מין פולש]], ומאז הפיקוס מתרבה ומהווה לעיתים מטרד<ref>https://www.osimhistoria.com/theanswer/hatshuva_ep01</ref>.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[צרעת הפיקוס]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{מידע טקסונומי}}<br />
* חיים גבריאל, אגרונום, [http://www.ganvnof.co.il/?ArticleID=374&CategoryID=201&Page=1 פיקוס השדרות במרקם העירוני]<br />
* {{הארץ|אביבה לורי|הלעד נצעד על הפיכסה של הפיקוס, עטלפים מזמזמים סביב ראשינו?|1.1528674|19 באוקטובר 2004}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תותיים]]<br />
[[קטגוריה:ארץ ישראל: תותיים]]<br />
[[קטגוריה:ארץ ישראל: עצים]]<br />
<br />
* [https://www.ranlevi.com/2018/11/18/hatshova_ep1_fikos_mst/] [[דורון פישלר]], מתוך הפודקאסט "התשובה".<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=פיקוס השדרות|גרסה=24818176|דרגה=נקי}}</div>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%A1%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%9D&diff=2103646שטראסריזם2022-08-16T22:06:34Z<p>קמץ קטן: /* אוטו שטראסר */</p>
<hr />
<div>'''שטראסריזם''' (ב[[גרמנית]]: ''Strasserismus'' או ''Straßerismus'') הוא זרם באידאולוגיה ה[[נאציזם|נאצית]], שקורא לפעולה [[קיצוניות ורדיקליזם|רדיקלית]] ומאסיבית יותר שמבוססת על מעמד העובדים. השטראסריזם דגל באנטישמיות כלכלית יותר מסוגים שונים של [[אנטישמיות]], מתוך שאיפה להגיע ל"לידה לאומית מחדש". השם של התנועה מגיעה משם המשפחה של [[גרגור שטראסר|גרגור]] ו[[אוטו שטראסר]], שני אחים שמזוהים עם הרעיון הזה.<br />
<br />
אוטו שטראסר, שהתנגד לרעיונות של אדולף היטלר בגלל רעיונות אסטרטגיים שונים, גורש מ[[המפלגה הנאצית]] בשנת 1930 והוגלה ל[[צ'כוסלובקיה]].<br />
<br />
אחיו גרגור נרצח ב[[גרמניה הנאצית]] ב-30 ביוני 1934 בזמן [[ליל הסכינים הארוכות]], מבצע רצחני נגד המתנגדים של היטלר, שכלל את האלמנטים השטראסריסטים בכל המדינה. השטראסריזם נשאר כעמדה פעילה בזרמים ה[[נאו-נאציזם|נאו-נאציים]] הבינלאומיים שלאחר מלחמת העולם השנייה.<br />
<br />
== האחים שטראסר ==<br />
=== גרגור שטראסר ===<br />
[[קובץ:Bundesarchiv_Bild_119-1721,_Gregor_Strasser_crop.jpg|ממוזער|גרגור שטראסר בשנת 1928]]<br />
[[גרגור שטראסר]] (1892-1934) התחיל את הקריירה שלו בכך שהצטרף ל[[פרייקורפס]] אחרי ששירת במלחמת העולם הראשונה. שטראסר נטל חלק ב[[הפוטש של קאפ|ניסיון הפוטש של קאפ]] הוא הקים "פולקישר פרברבנד" ("איחוד הגנתי פופולרי") שהוא איחד עם ה[[המפלגה הנאצית|מפלגה הנאצית]] בשנת 1921. בהתחלה הוא היה תומך נאמן של היטלר, ואף לקח חלק בהכנת [[הפוטש במרתף הבירה]] והחזיק במספר עמדות גבוהות במפלגה הנאצית. אבל לאחר זמן קצר שטראסר התחיל להיות תומך חזק בימין הראדיקלי של המפלגה וטען שהמהפכה הלאומית צריכה להיות חזקה נגד עוני ולנסות לבנות תמיכה אצל העובדים. שטראסר נרצח בזמן [[ליל הסכינים הארוכות]] בשנת 1934.<br />
<br />
=== אוטו שטראסר ===<br />
[[קובץ:Otto_Strasser_recrop.jpg|ממוזער|אוטו שטראסר בעודו נושא נאום מעט אחרי חזרתו לגרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה]]<br />
אוטו שטראסר (1897–1974) היה גם חלק מה"פרייקורפס", אבל הוא הצטרף ל[[המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה|מפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה]] ונלחם נגד ה[[הפוטש של קאפ|פוטש של קאפ]]. שטראסר הצטרף למפלגה הנאצית ב-1925, שם הוא המשיך לקדם את החשיבות של הסוציאליזם בנאציונל-סוציאליזם. שטראסר הוגלה על ידי המפלגה הנאצית ב-1930 והקים את ה"חזית השחורה", ארגון שקרא ללאומנים גרמים להתחיל מהפכה סוציאליסטית. שטראסר ברח מגרמניה ב-1933 וחי בצ'כוסלובקיה וקנדה לפני שחזר למערב גרמניה מאוחר יותר בחייו, בכל הזמן שלו בגלות הוא רשם נגד היטלר וטען שהוא (היטלר) בגד באידאולוגיה הנאצית.<br />
<br />
{{גרמניה הנאצית}}<br />
<br />
{{אנטישמיות}}<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:נאציזם]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=שטראסריזם|גרסה=32466291|פריט=Q701333}}</div>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%A1%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%9D&diff=2103645שטראסריזם2022-08-16T22:06:05Z<p>קמץ קטן: הערך סובל מתרגמת כרונית...</p>
<hr />
<div>'''שטראסריזם''' (ב[[גרמנית]]: ''Strasserismus'' או ''Straßerismus'') הוא זרם באידאולוגיה ה[[נאציזם|נאצית]], שקורא לפעולה [[קיצוניות ורדיקליזם|רדיקלית]] ומאסיבית יותר שמבוססת על מעמד העובדים. השטראסריזם דגל באנטישמיות כלכלית יותר מסוגים שונים של [[אנטישמיות]], מתוך שאיפה להגיע ל"לידה לאומית מחדש". השם של התנועה מגיעה משם המשפחה של [[גרגור שטראסר|גרגור]] ו[[אוטו שטראסר]], שני אחים שמזוהים עם הרעיון הזה.<br />
<br />
אוטו שטראסר, שהתנגד לרעיונות של אדולף היטלר בגלל רעיונות אסטרטגיים שונים, גורש מ[[המפלגה הנאצית]] בשנת 1930 והוגלה ל[[צ'כוסלובקיה]].<br />
<br />
אחיו גרגור נרצח ב[[גרמניה הנאצית]] ב-30 ביוני 1934 בזמן [[ליל הסכינים הארוכות]], מבצע רצחני נגד המתנגדים של היטלר, שכלל את האלמנטים השטראסריסטים בכל המדינה. השטראסריזם נשאר כעמדה פעילה בזרמים ה[[נאו-נאציזם|נאו-נאציים]] הבינלאומיים שלאחר מלחמת העולם השנייה.<br />
<br />
== האחים שטראסר ==<br />
=== גרגור שטראסר ===<br />
[[קובץ:Bundesarchiv_Bild_119-1721,_Gregor_Strasser_crop.jpg|ממוזער|גרגור שטראסר בשנת 1928]]<br />
[[גרגור שטראסר]] (1892-1934) התחיל את הקריירה שלו בכך שהצטרף ל[[פרייקורפס]] אחרי ששירת במלחמת העולם הראשונה. שטראסר נטל חלק ב[[הפוטש של קאפ|ניסיון הפוטש של קאפ]] הוא הקים "פולקישר פרברבנד" ("איחוד הגנתי פופולרי") שהוא איחד עם ה[[המפלגה הנאצית|מפלגה הנאצית]] בשנת 1921. בהתחלה הוא היה תומך נאמן של היטלר, ואף לקח חלק בהכנת [[הפוטש במרתף הבירה]] והחזיק במספר עמדות גבוהות במפלגה הנאצית. אבל לאחר זמן קצר שטראסר התחיל להיות תומך חזק בימין הראדיקלי של המפלגה וטען שהמהפכה הלאומית צריכה להיות חזקה נגד עוני ולנסות לבנות תמיכה אצל העובדים. שטראסר נרצח בזמן [[ליל הסכינים הארוכות]] בשנת 1934.<br />
<br />
=== אוטו שטראסר ===<br />
[[קובץ:Otto_Strasser_recrop.jpg|ממוזער|אוטו שטראסר בעודו נושא נאום מעט אחרי חזרתו לגרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה]]<br />
אוט שטראסר (1897–1974) היה גם חלק מה"פרייקורפס", אבל הוא הצטרף ל[[המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה|מפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה]] ונלחם נגד ה[[הפוטש של קאפ|פוטש של קאפ]]. שטראסר הצטרף למפלגה הנאצית ב-1925, שם הוא המשיך לקדם את החשיבות של הסוציאליזם בנאציונל-סוציאליזם. שטראסר הוגלה על ידי המפלגה הנאצית ב-1930 והקים את ה"חזית השחורה", ארגון שקרא ללאומנים גרמים להתחיל מהפכה סוציאליסטית. שטראסר ברח מגרמניה ב-1933 וחי בצ'כוסלובקיה וקנדה לפני שחזר למערב גרמניה מאוחר יותר בחייו, בכל הזמן שלו בגלות הוא רשם נגד היטלר וטען שהוא (היטלר) בגד באידאולוגיה הנאצית.<br />
<br />
{{גרמניה הנאצית}}<br />
<br />
{{אנטישמיות}}<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:נאציזם]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=שטראסריזם|גרסה=32466291|פריט=Q701333}}</div>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%AA&diff=2103633פרוסיה המזרחית2022-08-16T21:53:35Z<p>קמץ קטן: /* היסטוריה */ הרחבה</p>
<hr />
<div>{{מדינה<br />
| שם=פרוסיה המזרחית<br />
| מדינה=פרוסיה המזרחית<br />
| שם בשפת המקור=Ostpreußen<br />
| סוג מדינה=לשעבר<br />
| יבשת =[[אירופה]]<br />
| שפה רשמית=[[גרמנית]]<br />
| עיר בירה=[[קניגסברג]]<br />
| הקמה=צירוף [[דוכסות פרוסיה]] ל[[ממלכת פרוסיה]]<br />
| אירועי הקמה=תאריך<br />
| תאריכי הקמה=[[1773]]<br />
| פירוק=תבוסת גרמניה ב[[מלחמת העולם השנייה]]<br />
| אירועי פירוק=תאריך<br />
| תאריכי פירוק=[[1945]]<br />
| ישות קודמת=[[קובץ:Flag of Ducal Prussia.svg|23px|]] [[דוכסות פרוסיה]]<br />
| ישות יורשת={{דגל|ברית המועצות}} [[ברית המועצות]] {{ש}} {{דגל|פולין}} [[פולין]]<br />
|מפה=[[קובץ:German Empire - Prussia - East Prussia (1878).svg|250px]]<br />
|דגל=Flagge Preußen - Provinz Ostpreußen.svg<br />
|סמל=Wappen Preußen.png}}<br />
'''פְּרוּסְיָה הָמִזְרחִית''' ([[גרמנית]]: '''Ostpreußen''', {{שמע|קובץ=Ostpreu%C3%9Fen.ogg}}, [[ליטאית]]: '''Rytų Prūsija''', [[פולנית]]: '''Prusy Wschodnie''', [[רוסית]]: '''Восточная Пруссия''') הייתה בתחילה [[פייף]] של [[ממלכת פולין (1569-1385)|ממלכת פולין]], ונקראה [[דוכסות פרוסיה]], ולאחר מכן הייתה מחוז ב[[פרוסיה|ממלכת פרוסיה]] וב[[פרוסיה|מדינה החופשית של פרוסיה]].<br />
<br />
פרוסיה המזרחית שכנה לאורך ה[[חוף]] ה[[דרום]]-[[מזרח]]י של [[הים הבלטי]]. בירתה הייתה [[קניגסברג]], ששמה שונה ב-[[1946]] ל[[קלינינגרד]] על ידי [[ברית המועצות]].<br />
<br />
בגרמניה, עקב הקרבות הנואשים שהתחוללו בה לקראת סיום המלחמה, הפצצות אוויריות על ידי בעלות הברית בשטח מאוכלס, האיחור בפינוי האוכלוסייה האזרחית, התנאים הקשים שבה בוצע הפינוי, הכיבוש על ידי הצבא האדום וגירוש האוכלוסייה האזרחית הגרמנית, הפכה פרוסיה המזרחית לסמל לזוועות מלחמה ו[[פשע מלחמה|פשעי המלחמה]] באוכלוסייה האזרחית הגרמנית,{{הערה|{{הארץ|גלעד מרגלית|הגרמנים כקורבנות|1.1377872|9 בינואר 2007}}}} אם כי, ממחקרים מהשנים האחרונות עולה כי היקף מעשי הטבח היה קטן משתואר קודם לכן{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:2-X_aVEbnnEJ:https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Page.aspx%3FnBookID%3D96489415%26nTocEntryID%3D96491290%26nPageID%3D96490564+&cd=9&hl=iw&ct=clnk&gl=il|הכותב=גלעד מרגליות|כותרת=העדנה של העיסוק הציבורי בסבלם של הגרמנים|אתר=מט"ח|עמודים=|מידע נוסף=בתוך אשמה סבל וזיכרון, גרמניה זוכרת את מתיה במלחמת העולם השנייה פרק שישי|תאריך=}}}}<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
[[קובץ:Baltic Tribes c 1200.svg|ממוזער|השבטים הבלטיים סביב 1200 לאחר הספירה]]<br />
<br />
=== פרוסיה הקדומה לפני הכיבוש הטבטוני ===<br />
(ראו ערך מורחב [[:en:Old_Prussians|Old Prussians]] בוויקיפדיה האנגלית)<br />
<br />
נראה שפרוסיה קיבלה את שמה משם העם או השבט שישב בה לפני הכיבוש הטבטוני (הגרמני). הפרוסים (או הברוסים) הקדומים מוזכרים כבר על ידי [[פתולאמיוס|פְּתוֹלָאמָיוּס]] (תלמי) שחי במאה השנייה לספירה. מעט יחסית ידוע אודות הפרוסים, שהיו עם של ציידים ומגדלי בקר שישבו באזור המיוער בצפיפות, וזרוע ביצות ואגמים. ידוע שדיברו שפה ממשפחת [[השפות הבלטיות]] הנקראת [[:en:Old_Prussian_language|פרוסית עתיקה]] ששרדה לתוך הכיבוש הגרמני עד למאה ה-18. מעט שמות, בעיקר של מקומות, שרדו עד התקופה הנאצית שאז גורמנו (הפכו לגרמנים) על ידי השלטון שמות אלו.<br />
<br />
ידוע גם שהפרוסים הקדומים האמינו במערכת אלילים [[פוליתאיזם|פוליתאיסטית]] וסגדו להם, בין השאר, סביב עצים גדולים, מרכזה של הדת היה ב-Romuva. הם היו מאורגנים בקבוצות שנקראו ''laūks'' שפירושו בשפה הפרוסית הקדומה שדה. כל קבוצה שכזו מנתה מספר איכרים ובני משפחותיהם שחלקו אינטרס משותף. ההחלטות המשותפות היו מתקבלות על ידי אספה כללית של כל הגברים, אספה שבחרה גם מנהיג וראש שבט, המנהיג היה אחראי על ענייני היום יום בעוד שראש השבט היה אחראי על הדרכים, מגדלי התצפית והגבולות.<br />
<br />
החל מהמאה ה-11 לספירה נעשו ניסיונות לנצר את הפרוסים ולהכניסם תחת מרות הכנסייה הקתולית, ממלכת פולין והקיסרות. בשנת 1230 יצא המסדר הטבטוני, שנכשל בהגנה על ממלכת ירושלים הצלבנית והוגלה מארץ ישראל, ל[[מסע הצלב הפרוסי]] לכיבוש מדינה עצמאית לעצמו, ולניצור, שעבוד והכחדת הפרוסים שיתנגדו לכך.<br />
<br />
הפרוסים לא היו שווי ערך בשדה הקרב לאבירים המיומנים שכבשו את ארצם, למרות זאת הם מרדו פעמים רבות באבירים המשעבדים. המרידות, מספר המתים הגדול, השעבוד, הכחדת האצולה שהתנגדה, הניצור והטמעת הנותרים בגרמנים שהיגרו למדינת המסדר הביאו לדעיכה אטית במספרם והכחדת תרבותם, נהוג לחשוב שכקבוצה תרבותית נעלמו הפרוסים במאה ה-18.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/place/Prussia|הכותב=|כותרת=Prussia|אתר=britannica|תאריך=}}}}<br />
[[קובץ:Prussian Hag.JPG|ממוזער|פסלים פרוסיים בעלי משמעות פולחנית, כיום בגדנסק (דנציג)]]<br />
<br />
כפי שקרה פעמים רבות, המקור העיקרי כעת להכרת תרבותם של הפרוסים הם כתבי האבירים והנזירים שהכחידו אותם, מעט מאוד מתרבותם החומרית של הפרוסים שרדה, וביניהם פסלים בעלי משמעות פולחנית.<br />
<br />
===מאבירים לווסאלים===<br />
מחציה השני של [[המאה ה-13]] עד [[המאה ה-15]] שלט [[המסדר הטבטוני]] באזור [[פרוסיה]] תחת [[מדינת המסדר הטבטוני]]. שאיפות הרחבת המדינה של האבירים הביאו למספר קרבות עם [[ממלכת פולין (1385–1569)|ממלכת פולין]] שהובילו ל[[המלחמה הפולנית-ליטאית-טבטונית|מלחמה הפולנית-ליטאית-טבטונית]] בה ניצחו כוחות מאוחדים מפולין ו[[הדוכסות הליטאית הגדולה]] ב[[קרב גרונוולד]] ב-[[1410]]. הניצחון נעשה לרשמי ב-[[1466]] עם חתימת האמנה השנייה של תורן וכך הסתיימה [[מלחמת שלוש עשרה השנים]] שלאחריה עברה פרוסיה המערבית להיות תחת שלטון פולני, כשפרוסיה המזרחית נשארת תחת שלטון האבירים כ[[פייף]] של פולין.<br />
<br />
המסדר הפסיד את פרוסיה המזרחית עם עליית ה[[רפורמציה]] כשראש המסדר [[אלברכט, דוכס פרוסיה]] הפך לחילוני והציג עצמו כ[[וסאל]] של הכתר הפולני. בנו של אלברכט - [[אלברכט פרידריך, דוכס פרוסיה]] מת ב-[[1618]] ופרוסיה הדוכסית עברה לרשות [[ברנדנבורג]], מה שיצר את [[ברנדנבורג-פרוסיה]]. [[פרידריך וילהלם, הנסיך הבוחר מברנדנבורג]] הצליח להסיר את השליטה הפולנית מעל הדוכסות ב-[[1660]] שהפכה כפופה ל[[האימפריה הרומית ה"קדושה"|קיסרות הרומית ה"קדושה"]] בלבד.<br />
<br />
===ממלכת פרוסיה===<br />
אף על פי שברנדנבורג הייתה באופן תאורטי חלק מ[[האימפריה הרומית ה"קדושה"]], פרוסיה הייתה מחוץ לתחום שיפוטה של האימפריה. בתמורה לתמיכתו בקיסר [[לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"]] ב[[מלחמת הירושה הספרדית]], המושל [[פרידריך הראשון מלך פרוסיה|פרידריך השלישי מברנדנבורג]] הורשה להמליך עצמו כ"[[מלכי פרוסיה|מלך בפרוסיה]]" ב-[[1701]] תחת השם [[פרידריך הראשון מלך פרוסיה|פרידריך הראשון]]. בממלכה החדשה שלט [[בית הוהנצולרן]] ונקראה [[ממלכת פרוסיה]].<br />
<br />
לאחר [[חלוקת פולין]] הראשונה ב-[[1772]], אוחד [[וורמיה]], חלק מפולין, עם דוכסות פרוסיה. ב-[[31 בינואר]] [[1773]], הודיע [[פרידריך השני מלך פרוסיה]] ששמו של המחוז החדש יהיה [[פרוסיה המערבית]], כששמו של שאר השטח יהיה פרוסיה המזרחית.<br />
<br />
בשנים [[1824]]–[[1878]] אוחדו פרוסיה המערבית והמזרחית למחוז אחד אך לאחר מכן הופרדו בשנית.<br />
<br />
===האימפריה הגרמנית===<br />
[[קובץ:German Empire - Prussia - East Prussia (1878).svg|ממוזער|הפרובינציה של פרוסיה המזרחית (אדום) בפרוסיה (כחול) שבאימפריה הגרמנית, 1871]]<br />
ב-[[1871]], עם ההכרזה על הקמתה של [[האימפריה הגרמנית]], הפכה פרוסיה המזרחית לחלק מהאימפריה. ב-[[1875]] החלוקה האתנית בפרוסיה המזרחית הייתה 73.48% דוברי [[גרמנית]], 18.39% דוברי [[פולנית]] ו-8.11% דוברי [[ליטאית]]. אוכלוסיית המחוז ב-[[1900]] הייתה 1,996,626 תושבים בחלוקה דתית של 1,698,465 [[פרוטסטנטים]], 269,169 [[קתולים]] ו-13,877 [[יהודים]]. מספר הפולנים והליטאים ירד במשך הזמן לאור תהליך ה[[גרמניזציה]]. הפרוסים דוברי-פולנית רוכזו בדרום האזור ([[מזוריה]], [[וורמיה]]) והפרוסים דוברי-ליטאית רוכזו בצפון-מזרח.<br />
[[קובץ:Danzig Bay Borderlines 1939 Hebrew.jpg|ממוזער|פרוסיה המזרחית ב 1939]]<br />
<br />
===רפובליקת ויימאר===<br />
עם [[התפטרות]]ו של [[וילהלם השני]] מ[[מלך|כס המלכות]] הפכה גרמניה ל[[רפובליקת ויימאר|רפובליקה]]. [[בין שתי מלחמות העולם]], הפכה פרוסיה המזרחית ל[[מובלעת]] [[גרמניה|גרמנית]] לפי [[חוזה ורסאי]] כשחלקים מפרוסיה המערבית ו[[מחוז פוזן]] סופחו לפולין כדי ליצור את [[המסדרון הפולני]] ו[[העיר החופשית דנציג]].<br />
<br />
ב-[[1920]] נערכו [[משאל עם|משאלי עם]] בפרוסיה המערבית ודרום פרוסיה המזרחית כדי לקבוע אם האזורים צריכים להצטרף ל[[היסטוריה של פולין: הרפובליקה השנייה|רפובליקה הפולנית השנייה]] או להישאר בגרמניה; 96.7% מהתושבים הצביעו להשארות בגרמניה.<br />
<br />
===גרמניה הנאצית===<br />
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה במרס 1933 ישבו בקניגסברג 3,200 יהודים, כשהחלו הנאצים לרדוף את היהודים במוסדות להשכלה גבוהה החלו פרופסורים יהודים לעזוב את אוניברסיטת קניגסברג, מצאו מקלט בארצות הברית, או עלו לארץ ישראל.<br />
<br />
כשהתרחבו הרדיפות גם למערכת ההשכלה העממית והתיכוני ואחרי שנאסר על ילדים יהודים ללמוד בבתי ספר כלליים, הקימה הקהילה ב-1935 בית ספר יהודי משלה.<br />
<br />
בפרעות "[[ליל הבדולח]]", ליל 9 בנובמבר 1938, נשרף כליל בית הכנסת הגדול, בתי הכנסת האחרים נחרבו גם הם. שוכני בית האבות וילדי בית היתומים הושלכו לרחוב, וגברים יהודים נאסרו ונשלחו לחדשיים וחצי למחנות ריכוז.{{הערה|שם=קניגסברג|{{קישור כללי|כתובת=https://dbs.bh.org.il/he/קניגסברג/מקום|הכותב=|כותרת=קניגסברג|אתר=בית התפוצות|תאריך=}}}}<br />
<br />
ב-[[1938]] שינו הנאצים כשליש משמות האזור לשמות פרוסים מקוריים, כולל שמות פולנים וליטאים וכל מי שלא שיתף פעולה עם חוקי [[גרמניה הנאצית]], כולל פעילים של המיעוט הפולני והיהודי, נשלחו ל[[מחנה ריכוז|מחנות ריכוז]].<br />
[[קובץ:Подразделение.jpg|ממוזער|מבצע פרוסיה המזרחית, כוחות סובייטים נכנסים לעיר כבושה, בצד הדרך ניתן לראות מוטלים שרידי רכושם של האזרחים הגרמניים שניסו לנוס על נפשם]]<br />
<br />
====מלחמת העולם השנייה====<br />
ב-[[1939]] היו בפרוסיה 2.49 מיליון תושבים, 85% מהם היו גרמנים, האחרים הגדירו עצמם גרמנים תרבותית, לותרנים דתית, אך כ[[מזוריה|מזורים]] או [[ליטא]]ים. האחרונים חיו ברובם במזרח ודרום-מזרח המחוז.<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] הורחב המחוז, בניגוד ל[[התעמולה הנאצית|תעמולה הנאצית]] שהציגה את כל המחוזות שנלקחו ממנה ככאלה שיש בהם רוב גרמני שרוצים איחוד עם גרמניה, סטטיסטיקות הרייך מ-1939 מראות שרק 31,000 מתוך 994,092 האנשים שחיו בטריטוריות שסופחו מפולין היו גרמנים.<br />
<br />
במהלך המלחמה נרדפו יהודי מזרח פרוסיה, כך למשל בבירת החבל קניגסברג ב 1939 נותרו 1,585 יהודים, 763 מהם גורשו ל[[טרזיינשטט|טרזיאנשטאט]] בסוף 1941 וראשית 1942 (59 נותרו בחיים כשהמחנה שוחרר), וב-1944 נותרו רק 60 משפחות יהודיות בעיר.{{הערה|שם=קניגסברג}} עם סיום המלחמה נותרו רק יהודים ספורים בקניגסברג, בעיקר כאלה שהיו נשואים ללא-יהודים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/through-the-lens/konigsberg.asp|הכותב=|כותרת=אלבום בית הספר היהודי בקניגסברג, גרמניה|אתר=יד ושם|תאריך=}}}}<br />
<br />
מפקדתו של היטלר "[[מאורת הזאב]]" (Führerhauptquartier Wolfsschanze) שכנה במזרח פרוסיה.<br />
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 183-R94432, Königsberg, gefangene deutsche Offiziere.jpg|ממוזער|כניעת מזרח פרוסיה, קצינים גרמניים שבויים ברחובות קניגסברג]]<br />
<br />
=====1944/45=====<br />
במשך מרבית המלחמה הייתה פרוסיה המזרחית אחד האזורים שנפגעו פחות מאימי המלחמה (זאת למעט האוכלוסייה היהודית והפולנית שסבלה סבל רב במלחמה ולמעט הגברים הצעירים שגויסו לוורמאכט ושחלקם נהרגו בזמן פעולה) עקב מרחקה מהחזית המערבית והמזרחית גם יחד.<br />
<br />
אולם לקראת השלבים הסופיים של המלחמה פקדה המלחמה את מזרח פרוסיה בביתה.<br />
<br />
ב 1944 הוכרזה העיר קניגסברג על ידי היטלר כ "מבצר לאומי" (''[[:en:German_World_War_II_strongholds|Festung]]), [[וינסטון צ'רצ'יל]] קרא לעיר "[[מבצר]] מודרני וממוגן בצורה כבדה"'' ואכן בשלב הסופי של הקרב הוגנה פרוסיה המזרחית על ידי כ-580,000 אלף חיילים בסיוע כ-200 אלף איש ביחידות הפולקסשטורם, 8200 תותחים, 1000 טנקים, 560 מטוסים.<br />
<br />
בלילה שבין ה-[[26 באוגוסט|26]] ל-[[27 באוגוסט]] ובלילה שבין ה-[[29 באוגוסט|29]] ל-[[30 באוגוסט]] 1944 העיר העתיקה של קניגסברג כמעט הושמדה לגמרי בשתי התקפות מהאוויר.<br />
<br />
בינואר 1945 החל [[מבצע פרוסיה המזרחית]] על ידי הצבא האדום.<br />
<br />
[[אריך קוך]] חיכה עם פינוי האוכלוסייה הגרמנית עד ש[[החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה|החזית המזרחית]] התקרבה לגבול פרוסיה המזרחית, אוכלוסיית המחוז הוטעתה באופן שיטתי על ידי התעמולה הנאצית. ונאמר להם שהגרמנים קרובים לניצחון למרות המצב בשטח, בעקבות כך חלקם לא עזבו עד שהיה מאוחר מידי, אחרים נמלטו מערבה בעקבות ההתקדמות המהירה של [[הצבא האדום]], שחייליו התעללו בתושבים שנשאר.<br />
<br />
עד אמצע פברואר נותקה פרוסיה המזרחית לחלוטין והדרך לפינוי האזרחים והחיילים נשארה דרך הים בלבד.<br />
<br />
הדיווחים על זוועות ועינויים קבוצתיים זרעו פחד וייאוש באוכלוסייה הנצורה, הפחד מהצבא האדום הועצם על ידי התעמולה הגרמנית שרצתה להשתמש [[טבח נמרסדורף|בטבח שנערך בכפר נמרסדורף]] על מנת לחזק את הרגשת "מלחמת אין ברירה" בקרב האוכלוסייה אך במקום זאת העצימה את הרגשת הפחד והיאוש.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=גלעד מרגלית|שם=אשמה, סבל וזיכרון: גרמניה זוכרת את מתיה במלחמת העולם השנייה|מקום הוצאה=|מו"ל=הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה|שנת הוצאה=תשס"ז - 2007|עמ=143}}}}<br />
<br />
ב 23 בינואר הורה אדמירל דיניץ להתחיל ב[[:en:Operation_Hannibal|מבצע חניבעל]], במהלך 15 שבועות פונו דרך הים למעלה מ 800,000 אזרחים וכ 350,000 חיילים במאות משטים.<br />
<br />
אלפים איבדו את חייהם כשהטביע הצבא האדום ספינות גרמניות שפינו אזרחים לשטחי הרייך במערב, בניהם כ תשעת אלפים שהיו בספינה [[וילהלם גוסטלוף (אונייה)|וילהלם גוסטלוף]] במה שנחשב לאחד האסונות הימים הגדולים בהיסטוריה וזכה לפרסום בעקבות ספרו של זוכה פרס נובל [[גינטר גראס]] בהילוך של סרטן.{{הערה|{{ynet|גינטר גראס|בהילוך של סרטן|2988988|19 באוקטובר 2004}}}}<br />
<br />
מעריכים כי שלוש מאות אלף אזרחים מתו בין השנים 1944 ו-1945, בעיקר בגלל האיחור בפינוי האוכלוסייה האזרחית, [[רעב]], מחלות, [[רצח]] ועינויי נשים שבוצעו על ידי חיילי הצבא האדום.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://rcin.org.pl/Content/15652/WA51_13607_r2011-nr12_Monografie.pdf|הכותב=Piotr Eberhardt|כותרת=POLITICAL MIGRATIONS ON POLISH<br />
עמ 114 (TERRITORIES (1939 –1950|אתר=|מידע נוסף=POLISH ACADEMY OF SCIENCES|תאריך=WARSZAWA 2011}}}}<br />
<br />
קניגסברג בירת מזרח פרוסיה נכנעה ב-[[9 באפריל]] [[1945]], לאחר [[מבצע פרוסיה המזרחית|קרב על כיבוש העיר קניגסברג]] שנמשך ארבעה ימים ובזה הסתיים השלטון הגרמני בחבל שארך כשבע מאות שנה.<br />
[[קובץ:Goering's Bunker - Wolfsschanze (Wolf's Lair) - Hitler's Eastern Headquarters - Gierloz - Masuria - Poland - 04 (28061251235).jpg|ממוזער|מפקדתו של היטלר במזרח פרוסיה מאורת הזאב, ממנה פיקד על המלחמה בחזית המזרחית בתחילת וסוף המלחמה כפי שהיא נראית היום, שימו לב לעובי קירות הבטון בהשוואה למבקרים שבכניסה.]]<br />
<br />
===לאחר מלחמת העולם השנייה===<br />
צ'רצ'יל ראה ב"מיליטריזם הפרוסי" את הסיבה לשתי מלחמות העולם ולכן רצה לפרק את פרוסיה ולהעמידה תחת משטר כיבוש ואילו סטלין רצה לחסל את מזרח פרוסיה כקרש קפיצה גרמני לפלישה נוספת לרוסיה והכריז כי בכוונתו להחזיר את פרוסיה לעולם הסלבי אליו היא שייכת.<br />
<br />
לאחר המלחמה חולקה מזרח פרוסיה לאזור של ברית המועצות ולאזור כיבוש פולני.<br />
<br />
מספר מועט יחסית של גרמנים נשארו במקומם לאחר כניעת גרמניה, גרמנים נוספים שנמלטו ב-1945 ניסו לאחר המלחמה לחזור ל[[בית מגורים|בתיהם]] בפרוסיה המזרחית אולם האוכלוסייה הגרמנית שנותרה באזור [[גירוש גרמנים בתום מלחמת העולם השנייה|גורשה]] בידי המשטר ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] והפולני.<br />
<br />
רבים הוגלו למחנות עבודה במזרח [[ברית המועצות]] ([[גולאג]]). או לרפובליקות האסייתיות בברית המועצות, שמות מקומות בגרמנית שונו לשמות רוסיים או פולנים.<br />
<br />
באפריל [[1946]] הפך צפון פרוסיה המזרחית למחוז ב[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאל-פדרטיבית של רוסיה|רפובליקה הסובייטית הסוציאל-פדרטיבית של רוסיה]], וטריטוריית ממל הפכה לחלק מ[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית]].<br />
.<br />
ביולי אותה שנה שונה שמה של הבירה קניגסברג ל[[קלינינגרד]], ושמו של האזור שונה ל[[קלינינגרד (מחוז)|מחוז קלינינגרד]]. כמו כן שונו שמות כל היישובים באזור לשמות חדשים בעלי אופי סובייטי מובהק.<br />
<br />
דרום האזור שסופח לפולין נקרא עתה [[ורמיה-מזוריה]].<br />
<br />
לאחר גירוש האוכלוסייה הגרמנית, יושבו [[רוסים]], [[בלארוסים]], [[אוקראינים]] ופולנים במה שהיה פרוסיה המזרחית.<br />
[[קובץ:Kaliningrad 05-2017 img68 House of Soviets.jpg|ממוזער|קלנינגרד (קניגסברג) בית הסובייטים שנבנה על חורבותיה של טירת קניגסברג שנהרסה בהוראת [[ליאוניד ברז'נייב]] כחלק ממחיקת העבר הגרמני של מזרח פרוסיה. הסגנון המודרני נועד להיות תשובה סובייטית לעבר הגרמני שיוצג בטירה.]]<br />
בעיקר בחלק הסובייטי, הייתה מדיניות של מחיקת כל שאריות היסטוריה ותרבות גרמנית; ב-[[1967]] הרסו את [[טירת קניגסברג]] בהוראתו של [[ליאוניד ברז'נייב]] כדי לפנות מקום ל"בית הסובייטים" החדש.<br />
<br />
== בתחילת המאה העשרים ואחת ==<br />
בעשור השלישי של המאה העשרים ואחת, מרבית תושבי מזרח פרוסיה (הפרוסים) חיים הרחק במערב בגרמניה והאזור שהיה מזרח פרוסיה נחלק לשלושה :<br />
<br />
החלק הדרומי שלפני [[חלוקת פולין]] היה שייך לממלכת פולין ואחרי מלחמת העולם השנייה היה שייך לאזור הכיבוש הפולני, חזר לשלטון פולין ונכלל כיום בווייוודת (מחוז) [[ורמיה-מזוריה|ורמיה-מזורה]] (ב[[פולנית]]: '''Warmińsko-Mazurskie''')<br />
<br />
החלק הצפוני-מרכזי, שהיה הליבה של מדינת המסדר הטבטוני ולאחריה דוכסות פרוסיה ובה עיר הבירה [[קניגסברג|קניגסברג שנקראה לאחר המלחמה קלנינגראד]], נכלל לאחר מלחמת העולם השנייה באזור הכיבוש הסובייטי, הוא כיום [[מחוז לנינגרד|מחוז קלנינגרד]] ב[[רוסיה]].(ב[[רוסית]]: '''Калининградская область''')<br />
<br />
החלק הצפוני ביותר, שסביב העיר [[קלייפדה|ממל]], שקודם מלחמת העולם השנייה היה שיך לליטא (אם כי היה בעיר רוב גרמני וקודם [[מלחמת העולם הראשונה]] היה חלק מהקיסרות הגרמנית), חזר לשלטון ליטאי, נקרא בשם הליטאי [[מחוז קלייפדה|קלייפדה]] (ב[[ליטאית]]: '''Klaipėda)''' ומשמש כנמל העיקרי של ליטא.<br />
<br />
מעט מאוד גרמנים פרוסים שרדו במה שהיה מזרח פרוסיה והליבה של [[ממלכת פרוסיה]] ושממנה התפתחה [[הקיסרות הגרמנית]].<br />
<br />
'''בחלק הליטאי''' שסביב העיר ממל-קלייפדה נותרו כ 2000 גרמנים המהווים כ 1% מהאוכלוסייה, מאז 1988 הם מקיימים ארגוני תרבות וחברה וכן שלושה בתי ספר שבהם לומדים את השפה והתרבות הגרמנית וכן בתי ספר של יום ראשון.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://kuriame-kartu.lt/en/vokieciai/|הכותב=|כותרת=Germans|אתר=kuriame kartu lietuva|תאריך=}}}}<br />
<br />
'''בחלק הרוסי''' שממנו גורשו התושבים שנותרו לאחר הכיבוש למזרח גרמניה, לרפובליקות האסייתיות ולסיביר התחילו בתחילת שנות ה-90 לחזור גרמנים שלאחר [[מלחמת העולם השנייה]] גורשו על ידי הסובייטים ל[[קזחסטן]] ול[[סיביר]], תוך מספר שנים רובם היגרו ל[[גרמניה]] ורק אלפים בודדים מתגוררים במחוז עד היום והם מונים כ 0.6% מהאוכלוסייה.<br />
<br />
למרות הגישה למחיקת המורשת הגרמנית, שוחזרה ה[[קתדרלה]] הגרמנית של קינגסברג ושחורבותיה ניצבו לאחר המלחמה במרכז קלנינגרד, ישנם גם כוונות לשחזר את טירת קינגסברג או לפחות לשמר את שרידיה ששרדו בצמוד לבית הסובייטים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.spiegel.de/international/zeitgeist/architectural-competition-held-to-rebuild-koenigsberg-city-center-a-980260.html|הכותב=Von Susanne Beyer|כותרת=Russian City Looks to German Roots Resurrecting Königsberg|אתר=spiegel|תאריך=}}}}<br />
<br />
ב 2004 פתחה גרמניה המאוחדת קונסוליה בקלינגרד, פתיחת הקונסוליה התפרשה כהכרה גרמנית בעובדת קיומה של קלנינגרד כעיר ברוסיה אך גם כהכרה רוסית בקשר הגרמני לעברה הגרמני של העיר וכחוליה המקשרת בין רוסיה והאיחוד האירופאי שגרמניה חברה חשובה בו.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.dw.com/en/fischer-establishes-german-outpost-in-kaliningrad/a-1112879|הכותב=|כותרת=Fischer Establishes German Outpost in Kaliningrad|אתר=DW|תאריך=12.02.2004}}}}<br />
<br />
למרות ההכרה ההדדית בהווה הרוסי ובעבר הגרמני, יש בגרמניה קולות הרואים בנוכחות הרוסית "טעות של ההיסטוריה",{{הערה{{קישור כללי|כתובת=https://www.themoscowtimes.com/2014/03/20/if-russia-gets-crimea-should-germany-get-kaliningrad-a33194|הכותב=Gabrielle Tetrault-Farber|כותרת=If Russia Gets Crimea, Should Germany Get Kaliningrad?|אתר=The MoscowTimes|תאריך=March 20, 2014}}}} קולות שמביאים לתגובות שכנגד בצד הרוסי המנסות למחוק את הקשר לעבר הגרמני.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.rferl.org/a/degermanification-campaign-gains-steam-in-russia-kaliningrad/29657884.html|הכותב=|כותרת=Don't Look Back: De-Germanification Campaign Gains Steam In Russia's Kaliningrad|אתר=By Yulia Paramonova|תאריך=December 15, 2018}}}}<br />
<br />
'''בחלק הפולני''' שגם בתקופת השלטון הגרמני הייתה בו אוכלוסייה לא גרמנית, בעיקר פולנית, גדולה יחסית, ניכרת עד היום המורשת הגרמנית-פולנית המשותפת, כך למשל בירת החבל שמרה על שמה ([[אולשטין|אולשטיין]]) בהשוואה לבירת החבל שבשלטון הסובייטי [[קניגסברג|קינגסברג]] ששמה שונה ל[[קלינינגרד|קלנינגרד]] ובהשוואה לבירת החבל הליטאי "ממל" ששמה שונה ל[[קלייפדה]].<br />
<br />
בחבל מתגורר גם מיעוט גרמני, קטן בהרבה מתקופת השלטון הגרמני ומונה כ-3% מאוכלוסיית החבל (ראה ערך [[:en:German_minority_in_Poland|German minority in Poland]]), בעקבות נפילת השלטון הקומוניסטי והתעוררות התרבותית של הפולנים והמיעוטים שבאה אחרי הוקמה Association Cultural Community "Borussia" ששמה לה למטרה לחקור, לשמר ולחזר את העבר, כולל העבר הפרוסי, של האזור (בורוסיה הוא השם הלטיני של פרוסיה).{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://borussia.pl/|הכותב=|כותרת=BORUSSIA WORKS TO BUILD AND DEEP THE CULTURE OF DIALOGUE AND TOLERANCE|אתר=borussia|תאריך=}}}}<br />
<br />
'''גרמניה''' הכירה באופן רשמי בסיפוח מזרח פרוסיה לברית המועצות (הפדרציה הרוסית), פולין וליטא.<br />
<br />
בגרמניה שבה נמצאים מרבית תושבי מזרח פרוסיה וצאצאיהם, בעיקר ב[[סקסוניה התחתונה]], הוקמה בשנות ה-50 הקרן לשימור המורשת התרבותית של פרוסיה '''''((German: Stiftung Preußischer Kulturbesitz (SPK)''''' חלק מהתושבים המקוריים וצאצאיהם מאורגנים ב ''[[:de:Landsmannschaft_Ostpreußen|'''Landsmannschaft Ostpreußen''']]'', מעין ארגון יוצאי מזרח פרוסיה שכיום פעיל בעיקר בשימור המורשת התרבותית, קיים גם מוזיאון מזרח פרוסיה '''''([[:de:Ostpreußisches_Landesmuseum|East Prussian State Museum)]]''''' העוסק במורשת התרבותית אך גם בחי והצומח של האזור.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
*[https://books.google.com/books?id=nduuOHX8Nl8C&pg=PA230&dq=mitbelehnung+preussen#PPA230,M1 נסיכות הבוחר מברנדנבורג]<br />
*[http://www.many-roads.com/libraries/prussia-histories/ מידע היסטורי על פרוסיה המזרחית ופרוסיה המערבית] {{אנגלית}}, {{גרמנית}}<br />
*[http://www.provinz-ostpreussen.de/home/index.html פרובינציית פרוסיה המזרחית] {{גרמנית}}<br />
*[http://www.ostpreussen.net/ פרוסיה המזרחית] {{גרמנית}}<br />
*[http://www.ostpreussen-info.de/ מידע על פרוסיה המזרחית] {{גרמנית}}<br />
*[http://www.ordensland.de פרוסיה בתמונות]<br />
*[https://web.archive.org/web/20071027053810/http://www.milovsky-gallery.albertina.ru/ העבר ההיסטורי של קניגסברג] {{גרמנית}}, {{רוסית}}<br />
*[http://www.deutsche-schutzgebiete.de/provinz_ostpreussen.htm האימפריה הגרמנית: פרובינציית פרוסיה המזרחית] {{גרמנית}}<br />
*[https://web.archive.org/web/20130909053125/http://www.many-roads.com/galleries/Cartographic%20Documents/Historical%20Germany/Historical%20West%20and%20East%20Prussian%20Maps מפות של פרוסיה המזרחית ופרוסיה המערבית]<br />
* {{בריטניקה}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:פרוסיה המזרחית|*]]<br />
[[קטגוריה:פרוסיה: היסטוריה]]<br />
[[קטגוריה:ורמיה-מזוריה]]<br />
[[קטגוריה:פולין: היסטוריה]]<br />
[[קטגוריה:ברית המועצות: הגירה בכפייה]]<br />
[[קטגוריה:אירופה: אזורים]]<br />
[[קטגוריה:ממלכת פרוסיה: פרובינציות]]<br />
[[קטגוריה:המדינה החופשית פרוסיה: פרובינציות]]<br />
[[קטגוריה:מובלעות לשעבר]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=פרוסיה המזרחית|גרסה=32723033|פריט=Q103801}}</div>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA&diff=2103622מעבורת רכבת2022-08-16T21:42:14Z<p>קמץ קטן: /* מעבורות רכבת כיום */ קישורים פנימיים</p>
<hr />
<div>{{עריכה|תרגמת|כל הערך=כן}}<br />
[[קובץ:Docking ferry.jpg|שמאל|ממוזער|מעבורת רכבת עמוסה מתקרבת למעגן [[דטרויט|בדטרויט]], [[מישיגן]], ארצות הברית באפריל [[1943 בארצות הברית|1943]].]]<br />
[[קובץ:Floating railway 1850.jpg|500px|שמאל|ממוזער|'הרכבת הצפה', נפתחה לציבור בשנת [[1850 בארצות הברית|1850]] [[אוניית גל-נוע|כגל-נוע]] הרכבת הראשון בעולם.]]<br />
[[קובץ:69th-st-transfer-bridge.jpg|שמאל|ממוזער|גשר מעבורת של קו הרכבת New York Central Railroad 69th Street בניו יורק]]<br />
'''מעבורת רכבת''' היא [[מעבורת|מעבורת]] המיועדת לנשיאת [[קרון רכבת|קרונות רכבת]]. זהו [[כלי שיט]] בו מותקנים בדרך כלל [[מסילת רכבת|פסי רכבת]], דרכם עולה הרכבת [[רציף ימי|מרציף]] יעודי אל המעבורת בגדה האחת ויורדת בשנייה. ברציף מותקנת [[כבש (מישור משופע)|רמפה]] המחברת את מסילת הברזל המתאימה לקו הרכבת שעלה לספינה. הרמפה מתכווננת בדרך כלל בהתאמה לשינויים במפלס המים. [[ארצות הברית|בארצות הברית]] מכונה מעבורת רכבת לעתים "מעבורת קרונות",<ref>{{Cite journal|last=Hodson|first=John C.|date=April 1898|title=Car Ferries|url=https://www.proquest.com/openview/48cb48a921558d39/1?pq-origsite=gscholar&cbl=1984|journal=Strand Magazine : An Illustrated Monthly|volume=15|issue=88|pages=443–447}}</ref><ref name="olin1915">{{Cite web|last=Olin|first=Edward W|title=Side-Wheel Car Ferry Contra Costa: Details of Design and Construction of Largest Side-Wheel Train Ferrv in the World|url=http://cprr.org/Museum/Solano/images/I_ACCEPT_the_User_Agreement/Solano-PlansModelPckg/InternationalMarineEngineeringArticles/IntMarineEng_Sep1915.pdf|website=cprr.org|publisher=International Marine Engineering|access-date=1 June 2021|pages=387–394|date=September 1915}}</ref> להבדיל מ"מעבורות רכב" המשמשות להובלת [[מכונית|מכוניות]].<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
מעבורת רכבת הראשונה הוקמה ב-[[1833]] על ידי חברת 'רכבת מונקלנד וקירקינטילוך', קו רכבת [[סקוטלנד|בסקוטלנד]], בכדי לחצות את [[Forth ו-Clyde Canal|תעלת פורת' וקלייד]].<ref>{{Cite journal|last=Hennessey|first=R. A. S.|date=November 2016|title=The train ferries.|journal=Backtrack|volume=30|issue=11|page=660}}</ref> באפריל [[1836 בארצות הברית|1836]] נכנסה לשירות מעבורת הרכבת הראשונה [[ארצות הברית|בארה"ב]]. היא חצתה את [[ססקוהנה|נהר סוסקהאנה]] וחיברה בין [[הברה דה גרייס|האבר דה גרייס]] לפריוויל, [[מרילנד]]<ref name="Marshall-Guinness">{{Marshall-GuinnessRail}}</ref>.<br />
<br />
מעבורת הרכבת המודרנית הראשונה הייתה "לויתן", שנבנתה ב-[[1849]] בידי חברת מסילות הרכבת [[אדינבורו]], לית' וניוהייבן [[הממלכה המאוחדת|הבריטית]]{{הערה|הוקמה בשנת [[1842]]}}, בכדי להאריך את קו הרכבת הראשי של החוף המזרחי צפונה עד [[דנדי|לדנדי]] [[אברדין|ואברדין]]. הגשרים באותה תקופה לא היו מפותחים די הצורך למעבר מעל [[לשון הים של פורת'|פירת' אוף פורת']], שרוחבו אז עמד בערך על {{יחידות|5|mi|km|0}}, ולא נותר אלא לפתח מעבורת מותאמת לנשיאת רכבות שתחצה אותו מגדה לגדה. החברה שכרה את [[הנדסה אזרחית|המהנדס האזרחי]] תומס בוץ', שתכנן מעבורת רכבת בעלת מנגנון [[אוניית גל-נוע|גל-נוע]] וערך התאמות ברציפים, בקווי הרכבת ובמתקני הנמל בשני קצוות [[מפרץ|לשון הים]] בכדי שיתפעלו ביעילות את קווי המעבורות.<ref name="Forth">{{Cite web|url=http://www.grantonhistory.org/transport/train_ferry.htm|title=Forth Place|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20140714205603/http://www.grantonhistory.org/transport/train_ferry.htm|archive-date=2014-07-14}}</ref> רמפות יעודיות, המתכווננות בהתאם [[גאות ושפל|לגאות, שפל]] או שינויים עונתיים במפלס המים, הותקנו ברציפי ההעמסה והפריקה.<ref name="Forth" /><ref name="Marshall-Guinness2">{{Marshall-GuinnessRail}}</ref> הצעתו התקבלה בהתלהבות בקרב קהילת המהנדסים האזרחיים בארה"ב, ובחברת הרכבות הוחלט להקים על פיה את שירות המעבורות בקו. המעבורת נבנתה על ידי תומס גריינג'ר, ממשרד גריינג'ר ומילר<ref>Shipway, J.S. (2004). Oxford Dictionary of National Biography. Oxford University Press.</ref>וכונתה "הרכבת הצפה"<ref>{{Cite news|url=http://nla.gov.au/nla.news-article62215901|title=News of the Week|work=[[The Bathurst Free Press and Mining Journal|Bathurst Free Press (NSW : 1849 - 1851)]]|location=[[Bathurst, New South Wales]]|date=10 August 1850|access-date=30 May 2013|page=3|publisher=National Library of Australia}}</ref> <br />
<br />
השירות פעל החל מ-3 בפברואר [[1850 בארצות הברית|1850]]<ref>{{Cite web|url=http://www.subbrit.org.uk/sb-sites/sites/s/scotland_street_tunnel/index.shtml|title=Subterranea Britannica: Sites:Scotland Street Tunnel|website=subbrit.org.uk|access-date=4 May 2015|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20170924063948/http://www.subbrit.org.uk/sb-sites/sites/s/scotland_street_tunnel/index.shtml|archive-date=24 September 2017}}</ref> עד שנת [[1890 בארצות הברית|1890]], כשהושלמה בנייתו של [[גשר פורת']]. <br />
<br />
מעבורת הרכבת הגדולה ביותר שנבנתה אי פעם היא 'MS סקונה' [[גרמניה|הגרמנית]], הפועלת על נתיב טרלבורג-[[רוסטוק]]. נבנתה ב-[[1998]], אורכה {{יחידות|200|m|ft}} , רוחבה {{יחידות|29|m|ft}}, בעלת שש מסילות ועוד שניים בסיפון תחתון, באורך מסילה כולל של {{יחידות|1,110|m|ft}}.<br />
<br />
== סיכונים ==<br />
מעבורות רכבת אינן בעלות סיכון גבוה לטביעה, אם כי יש להן כמה סיכונים אופייניים:<br />
<br />
* '''עומס יתר.''' גורם לשקיעת המעבורת או לחוסר יציבות - בפרט בעת ההעמסה, בה הצד המועמס כבד לאין ערוך מהצד השני, הריק עדיין. בשנת [[1909 בארצות הברית|1909]] התהפכה במניסטיק, מישיגן, מעבורת 'SS אן ארבור מס' 4' כשצוות לא מיומן העמיס שמונה קרונות עמוסות עפרות ברזל ולא דאג לאיזון הצד הריק. התאונה הסתיימה ללא אבידות בנפש אך בנזק משמעותי לרכוש. רוב מעבורות הרכבת המודרניות משלבות גם שירות למשאיות, מה שמוריד מהמשקל הכולל ותורם לאיזון.<br />
* '''קשיים באיטום.''' בשל מורכבות דלתות המעבורת ובשל מבנה הסיפון, שלעיתים אינו מקורה ומדופן, נוצרים קשיים באיטום או ריקון מי ים. מעבורות רכבת בנויות לרוב כ[[דוברות]] ענק, ובמבנה כזה ישפכו המים שוב לים, אך במעבורות הבנויות בדומה למעבורות רכב, ישארו רוב המים בגוף הספינה ויפריעו ליציבותה. מעבורת הרכבת [[יפן|היפנית]], ''[[טביעת המעבורת טויה מארו|טויה מארו]]'', טבעה במהלך [[סופה טרופית|סופת הטייפון]] מארי ב-26 בספטמבר [[1954]]. יותר מאלף איש נהרגו. ארבע מעבורות רכבת יפניות נוספות טבעו באותו יום. באותה תקופה לא הותקנו במעבורות הרכבת היפניות פתחי ניקוז אחוריים. ההשערה הייתה שהמים יזרמו החוצה במהירות ולא נלקחה בחשבון העובדה כי בסערות משמעותיות גלים מתנפצים אל הדופן בעוד המים מהגל הקודם מנסים לצאת, מה שגורם להצטברות מים על הספינה. בעקבות התאונות הותקנו שערי ניקוז אחוריים בכל מעבורות הרכבת היפניות.<br />
* '''עיגון הקרונות.''' קרונות רכבת כבדים באופן יוצא דופן ביחס לסחורות אחרות המועברות בדרך כלל במעבורות, ואבטחתם מפני התפרקות או תנועה חסרת שליטה העלולה לגרום להם ולמעבורת נזקים כבדים, במיוחד בנתיבים ארוכים. מסילת [[אן ארבור]] [[מישיגן|ממישיגן]] פיתחה מערכת לאבטחת קרונות שאומצה על ידי קווים רבים אחרים. הקרון הוגבה מעט כדי להוריד את משקלו מגלגליו ושרשראות ואטמים הונחו סביב מסגרת הקרון וחוברו במהודק למסילות. אנשי הצוות נדרשים לבדוק את הידוק השרשראות במהלך הדרך.<br />
<br />
'''טביעות נוספות:''' מעבורת הרכבת [[נורווגיה|הנורבגית]] ''Skagerrak'', שנבנתה בשנת [[1965]], טבעה ב-7 בספטמבר [[1966]], כשסערה התחוללה בעת מסעה בין [[קריסטיאנסנד]], [[נורווגיה|נורבגיה]], [[הירטסלס|והירטשאלס]], [[דנמרק]] והרסה את שער הניקוז האחורי. אדם אחד נהרג, ושש קרונות משא ומספר מכוניות טבעו.<br />
<br />
מעבורת הרכבת [[קנדה|הקנדית]] MV פטריק מוריס טבעה ב-20 באפריל [[1970]], בזמן שסייעה במבצע חיפוש והצלה של [[ספינת מכמורת|מכמורת דייג]] טובעת (MFV ''Enterprise'' ) מול החוף הצפון מזרחי של [[האי קייפ ברטון]] . המעבורת ניסתה לשמור על תנוחה נייחת כדי לחלץ גופה כאשר השערים האחוריים שלה קרסו מול גלים בגובה {{יחידות|30|ft|m}}. 47 אנשי צוות ניצלו אך המעבורת טבעה ועליה ארבעה אנשי צוות, כולל [[רב-חובל|רב החובל]].<br />
<br />
מספר מעבורות רכבת, כולל SS מילווקי, SS Pere Marquette 18, ו- SS Marquette & Bessemer מספר 2, טבעו [[הימות הגדולות|באגמים הגדולים]]. הסיבות עדיין לא מאומתות באופן רשמי.<br />
<br />
== מעבורות רכבת כיום ==<br />
בעקבות התפתחות טכנולוגיות הגישור, הפסיקו שירותי מעבורת רכבת רבים את פעילותם ברחבי העולם. מעבורות רכבת פועלות עדיין [[אזרבייג'ן|באזרבייג'ן]], [[בוליביה]], [[בולגריה]], [[קנדה]], [[הרפובליקה העממית של סין|סין,]] [[גרמניה]], [[גאורגיה]][[איראן|, איראן]], [[איטליה]], [[מקסיקו]], [[ניו זילנד]], [[פרו|פרו,]] [[רוסיה]], [[שוודיה]], [[טנזניה]], [[טורקיה]], [[טורקמניסטן]], [[אוגנדה]], [[אוקראינה]] ו[[ארצות הברית]]. חלק מהן מובילות רכבות נוסעים וחלקן מיועדות להובלת מטענים בלבד.<br />
<br />
{{קישורי פורטל|תחבורה|רכבות}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}<br />
[[:קטגוריה:סוגי כלי שיט]]<br />
{{קרד/ויקי/אנגלית|Train ferry}}<br />
[[קטגוריה:המכלול: טיוטות ערכים שנוצרו במכלול]]</div>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%91&diff=2103331רוח הרפאים של קייב2022-08-16T13:06:19Z<p>קמץ קטן: הגהה, ניסוח, הרחבה, עריכה, קישורים פנימיים</p>
<hr />
<div>{{אישיות ביטחונית<br />
| סיווג = חייל<br />
| שם בשפת המקור = Привид Києва<br />
| תמונה = 181009-Z-VM449-513.jpg<br />
| כיתוב = מיג-29 של חיל האוויר האוקראיני<br />
| השתייכות = [[חיל האוויר האוקראיני]]<br />
}}<br />
'''רוח הרפאים של קייב''' (ב[[אוקראינית]]: '''Привид Києва''') הוא הכינוי שניתן ל[[אלוף הפלות]] לא מאומת הטס במטוס [[מיג-29|מיג-29 '''פולקרום''']], אשר נטען שהפיל כשישה מטוסים רוסיים ב[[המתקפה על קייב (2022)|מתקפה של קייב]] ב-24 בפברואר 2022.<ref name=":0">{{Cite web|last=|date=February 25, 2022|title='ПРИВИД КИЄВА': ПІЛОТ МІГ-29 ЗА 30 ГОДИН ЗДОБУВ 6 ПОВІТРЯНИХ ПЕРЕМОГ НАД ОКУПАНТОМ|trans-title='GHOST OF KYIV': MIG-29 PILOT WON 6 AIR VICTORIES OVER THE OCCUPIER IN 30 HOURS|url=https://www.5.ua/ukrayina/pryvyd-kyieva-pilot-mih-29-za-30-hodyn-zdobuv-6-povitrianykh-peremoh-nad-okupantom-269346.html|language=uk|archiveurl=https://web.archive.org/web/20220225201409/https://www.5.ua/ukrayina/pryvyd-kyieva-pilot-mih-29-za-30-hodyn-zdobuv-6-povitrianykh-peremoh-nad-okupantom-269346.html|archivedate=February 25, 2022|accessdate=February 25, 2022|website=[[5 Kanal (Ukraine)]]}}</ref><ref name=>{{Cite web|last=Van Brugen|first=Isabel|date=February 25, 2022|title='Ghost of Kyiv' Ukraine fighter pilot becomes the stuff of legend|url=https://www.newsweek.com/who-ghost-kyiv-ukraine-fighter-pilot-mig-29-russian-fighter-jets-combat-1682651|accessdate=February 25, 2022|website=[[Newsweek]]|archivedate=February 25, 2022|archiveurl=https://web.archive.org/web/20220225144532/http://www.newsweek.com/who-ghost-kyiv-ukraine-fighter-pilot-mig-29-russian-fighter-jets-combat-1682651}}</ref><ref>{{Cite web|last=Keller|first=Jared|date=February 25, 2022|title='The Ghost of Kyiv' is the first urban legend of Russia’s invasion of Ukraine|url=https://taskandpurpose.com/analysis/ghost-kyiv/|accessdate=February 25, 2022|website=[[Task & Purpose]]|archivedate=February 25, 2022|archiveurl=https://web.archive.org/web/20220225172841/https://taskandpurpose.com/analysis/ghost-kyiv/}}</ref> <br />
<br />
ככל הנראה אלוף ההפלות הוא [[אגדה אורבנית]] ולא [[טייס]] אמיתי.יש המייחסים את טיפוח האגדה לגורמים הפועלים לחיזוק מורלי משמעותי עבור האוכלוסייה האוקראינית.<ref name="TP" /> ויש המייחסים לניסיונות רוסיים להסביר את כשלונותיהם.<ref>[https://www.calcalist.co.il/calcalistech/article/sygfqlqe9 הקברניט רוח הרפאים של קייב: טייס קרב אוקראיני מדהים או אגדה רוסית?], [[כלכליסט]], 28.02.22</ref><br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
ביום הראשון של [[הפלישה הרוסית לאוקראינה|הפלישה הרוסית]] בפברואר 2022 החלו להתפרסם באופן נרחב ברשתות החברתיות סרטונים של [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] באוקראינה בטענה שטייס יחיד הפיל מספר מטוסים רוסיים.<ref>{{Cite web|last=Miller|first=Daniel|date=February 25, 2022|title=Who is the 'Ghost of Kyiv'? Tale of Ukrainian fighter pilot trends on social media|url=https://www.fox2detroit.com/news/ghost-of-kyiv-tale-of-ukrainian-fighter-pilot-trends-social-media|accessdate=February 25, 2022|website=[[Fox 2 Detroit]]|archivedate=February 25, 2022|archiveurl=https://web.archive.org/web/20220225235401/https://www.fox2detroit.com/news/ghost-of-kyiv-tale-of-ukrainian-fighter-pilot-trends-social-media}}</ref> טייס אמיתי או דמיוני של מטוס [[מיג-29|МіG-29]], שכונה "רוח הרפאים של קייב" על ידי הציבור האוקראיני, ניצח כביכול בשישה קרבות אווירים בשמי העיר [[קייב]] במהלך 30 השעות הראשונות של הפלישה. ששת המטוסים מדווחים כשני [[סוחוי Su-35|מטוסי Su-35]], שני מטוסי [[סוחוי Su-25|Su-25]], מטוס [[סוחוי Su-27|Su-27]] ומטוס МіG-29.<ref>{{Cite web|last=|date=February 25, 2022|title=The Ghost of Kyiv, Ukraine's urban legend of a hero ace pilot|url=https://www.marca.com/en/lifestyle/world-news/2022/02/25/621851ddca4741a0458b4652.html|archiveurl=https://web.archive.org/web/20220225071416/https://www.marca.com/en/lifestyle/world-news/2022/02/25/621851ddca4741a0458b4652.html|archivedate=February 25, 2022|accessdate=February 25, 2022|website=[[Marca (newspaper)|Marca]]}}</ref><ref>{{Cite web|date=February 25, 2022|title=Ghost of Kyiv: unconfirmed Ukrainian MiG-29 pilot credited with six kills|url=https://en.as.com/en/2022/02/25/latest_news/1645761484_154230.html|archiveurl=https://web.archive.org/web/20220225074011/https://en.as.com/en/2022/02/25/latest_news/1645761484_154230.html|archivedate=February 25, 2022|accessdate=February 25, 2022|website=[[Diario AS]]|first=David|last=Nelson}}</ref><ref>{{Cite web|last=|date=February 25, 2022|title=Ukrainians call unidentified fighter pilot 'Ghost of Kiev' after dogfight videos surface|url=https://www.thenationalnews.com/world/europe/2022/02/25/ukrainians-call-unidentified-fighter-pilot-ghost-of-kiev-after-dogfight-videos-surface/|archiveurl=https://web.archive.org/web/20220225235404/https://www.thenationalnews.com/world/europe/2022/02/25/ukrainians-call-unidentified-fighter-pilot-ghost-of-kiev-after-dogfight-videos-surface/|archivedate=February 25, 2022|accessdate=February 25, 2022|website=[[The National (Abu Dhabi)|The National]]}}</ref> אם [[אלוף הפלות|אלוף ההפלות]] אכן קיים, הוא יהיה אלוף ההפלות המתועד הראשון של המאה ה-21.<ref>{{Cite web|title=Is ‘Ghost of Kyiv’ real? Ukrainian military tweets on mystery MiG-29 pilot|url=https://www.theweek.in/news/world/2022/02/25/is-ghost-of-kyiv-real-ukrainian-military-tweets-on-mystery-mig-29-pilot.html|accessdate=2022-02-25|website=The Week|language=en|archivedate=2022-02-25|archiveurl=https://web.archive.org/web/20220225093300/https://www.theweek.in/news/world/2022/02/25/is-ghost-of-kyiv-real-ukrainian-military-tweets-on-mystery-mig-29-pilot.html}}</ref><br />
<br />
[[משרד ההגנה (אוקראינה)|משרד ההגנה האוקראיני]] טוען שאם ההפלות יאושרו, רוח הרפאים של קייב יכולה להיות אחת מעשרות טייסי מילואים מנוסים שהוחזרו בדחיפות ל[[הכוחות המזוינים של אוקראינה|כוחות המזוינים של אוקראינה]] לאחר פלישת הצבא הרוסי.<ref>{{Cite web|last=|date=February 25, 2022|title=🛩🛩🛩🛩 До строю авіації... - Міністерство оборони України|trans-title=To the air force ... - Ministry of Defense of Ukraine|url=https://www.facebook.com/MinistryofDefence.UA/posts/263943022584824|language=uk|archiveurl=https://web.archive.org/web/20220225235423/https://www.facebook.com/MinistryofDefence.UA/posts/263943022584824|archivedate=February 25, 2022|accessdate=February 25, 2022|website=Facebook|publisher=[[Ministry of Defence (Ukraine)]]}}</ref> עם זאת, לפי טענתו של המפקד העליון של הכוחות המזוינים של אוקראינה, [[ולרי זלוז'ני]], הוא אמר שהוא יכול לאשר רק שישה מטוסים רוסיים שהופלו ביום הראשון של הלחימה באוקראינה, אם כי ייתכן שהיו יותר.<ref name="NW">{{Cite web|last=Van Brugen|first=Isabel|date=February 25, 2022|title='Ghost of Kyiv' Ukraine fighter pilot becomes the stuff of legend|url=https://www.newsweek.com/who-ghost-kyiv-ukraine-fighter-pilot-mig-29-russian-fighter-jets-combat-1682651|accessdate=February 25, 2022|website=[[Newsweek]]|archivedate=February 25, 2022|archiveurl=https://web.archive.org/web/20220225144532/http://www.newsweek.com/who-ghost-kyiv-ukraine-fighter-pilot-mig-29-russian-fighter-jets-combat-1682651}}</ref><br />
<br />
נשיא אוקראינה לשעבר, [[פטרו פורושנקו]], פרסם מאוחר יותר ציוץ של תמונה של טייס קרב, וטען שזו רוח הרפאים של קייב, שלדברי פורושנקו היא אמיתית.<ref>{{Cite web|date=2022-02-26|title=Former Ukraine president confirms the 'Ghost of Kyiv' is real|url=https://www.marca.com/en/lifestyle/world-news/2022/02/26/6219757d22601d2e038b45bf.html|accessdate=2022-02-26|website=MARCA|language=en|archivedate=2022-02-26|archiveurl=https://web.archive.org/web/20220226053506/https://www.marca.com/en/lifestyle/world-news/2022/02/26/6219757d22601d2e038b45bf.html}}</ref><br />
<br />
== מורל ==<br />
רוח הרפאים של קייב יוחסה כמחזקת [[עוצמה פוליטית#מורל לאומי|מורל]] עבור העם האוקראיני, זאת על מנת לחזק את האופטימיות אל מול הפלישה הרוסית. ה[[אגדה אורבנית|אגדה האורבנית]] היא ככל הנראה לא יצירה מכוונת,<ref name="NW"></ref> מכיוון שהסיפורים על רוח הרפאים שותפו על ידי אזרחים אוקראינים פשוטים ב[[מדיה חברתית|רשתות החברתיות]] לפני שחשבונות אוקראיניים רשמיים פרסמו על הטייס באופן קבוע.<ref name="Thei">{{Cite web|date=2022-02-25|title=Ukraine is boosting morale with the urban legend of the Ghost of Kyiv, a mysterious fighter ace|url=https://inews.co.uk/news/ghost-of-kyiv-ukraine-fighter-ace-urban-legend-morale-russia-invasion-1483658|accessdate=2022-02-25|website=inews|archivedate=2022-02-25|archiveurl=https://web.archive.org/web/20220225141850/https://inews.co.uk/news/ghost-of-kyiv-ukraine-fighter-ace-urban-legend-morale-russia-invasion-1483658}}</ref><br />
<br />
צילומים מזויפים של [[קרב אוויר|קרבות אוויר]] והפלת מטוס בהשתתפות רוח הרפאים של קייב צולמו ב-"Digital Combat Simulator" והועלו על ידי משתמש [[יוטיוב]], תוך ציון בגלוי בתיאור הסרטון שהצילומים לא היו אמיתיים ומהווים רק מחווה לרוח הרפאים של קייב, בין אם הם קיימים או לא, להמשיך להילחם. הסרטון שותף גם על ידי חשבון הטוויטר הרשמי של הכוחות המזוינים של אוקראינה.<ref>{{Cite web|url=https://www.snopes.com/fact-check/is-this-ghost-of-kyiv-video-real/|accessdate=2022-02-25|website=snopes.com|date=2022-02-25|title=Is This ‘Ghost of Kyiv’ Video Real?|last=Dan Evon|archivedate=2022-02-25|archiveurl=https://web.archive.org/web/20220225171657/https://www.snopes.com/fact-check/is-this-ghost-of-kyiv-video-real/}}</ref><ref name="NW"></ref><br />
<br />
"Task & Purpose" טענו כי אף על פי שזה מאוד לא סביר שיהיו אפילו שש הפלות אוויר-אוויר בסך הכל, בהתחשב בנדירותן במאה ה-21 והגנת ה[[טיל]]ים החזקה של אוקראינה, רוח הרפאים של קייב הייתה "אמיתית מספיק" למצב הרוח של האוקראינים.<ref name="TP">{{Cite web|last=Keller|first=Jared|date=February 25, 2022|title='The Ghost of Kyiv' is the first urban legend of Russia’s invasion of Ukraine|url=https://taskandpurpose.com/analysis/ghost-kyiv/|accessdate=February 25, 2022|website=[[Task & Purpose]]|archivedate=February 25, 2022|archiveurl=https://web.archive.org/web/20220225172841/https://taskandpurpose.com/analysis/ghost-kyiv/}}</ref><br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* [https://www.calcalist.co.il/calcalistech/article/sygfqlqe9 רוח הרפאים של קייב: טייס קרב אוקראיני מדהים או אגדה רוסית?] - הקברניט, כתבה בערוץ כלכליסט 28.02.22<br />
* [https://www.marca.com/en/lifestyle/world-news/2022/02/26/6219989dca4741b8248b456e.html אם אהבתם את "הרוח מקייב", אתם תאהבו גם את "השוחט האוקראיני"] - כתבה על אגדה נוספת, אתר מארקה (באנגלית), 25.02.22<br />
* [https://vimeo.com/683254414?embedded=true&source=video_title&owner=27024310 שמעתם על הטייס שהפיל 6 מטוסים רוסיים?], מהצד השני עם [[גיא זוהר]]<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{הפלישה הרוסית לאוקראינה}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אישים שזהותם אינה ידועה]]<br />
[[קטגוריה:אגדות אורבניות: מלחמות]]<br />
[[קטגוריה:הסכסוך האוקראיני-רוסי]]<br />
[[קטגוריה:הפלישה הרוסית לאוקראינה]]<br />
{{וח|רוח הרפאים של קייב}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=רוח הרפאים של קייב|גרסה=33703985|פריט=Q111015917}}</div>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=2102624משתמש:קמץ קטן2022-08-15T08:26:00Z<p>קמץ קטן: </p>
<hr />
<div>ידע הוא כח. <br />
<br />
ידע הוא הרבה יותר מכח. <br />
<br />
ידע הוא הכל, והכל כלול בידע. <br />
<br />
אם ילמד אדם מלחמה יהיה הוא לוחם טוב יותר מבעל השרירים, ואם ילמד הוא חכמה יהיה הוא חכם יותר מבעל הכישורים. <br />
<br />
אך, אם ירצה אי מי לגדול בידיעתו, חייב יהיה ללמוד מן היודעים. <br />
<br />
קלה היא דעתם של בני אדם- <br />
<br />
והידע שבידי היודעים, חזק הוא מכל מלחמה ומשכנע יותר מכל החוכמות, ובנקל יוכל להסיט ולהסית את דעתו הקלה של זה שאינו יודע לדעת. <br />
<br />
שבענו מרורים, קוצים ודרדרים, שהכשילו כה רבים מדורשי הדעת שרעו בשדות הבור. מ[[אריסטו]] ועד [[ויקיפדיה]] שרועות גוויותיהם הרוחניות, בכל דור ודור. <br />
<br />
שומה עלינו על כן החובה להירתם לעול זריעת שדה הידע היהודי הזה-[[המכלול]], ברטט התרגשות ובחרדת קודש. להשקותו בעריכות וביצירה ולהלחם בחיות בר אם יסתננו אל שדותינו השמורים ויפזרו בו דעות קלוקלות. עלינו גם לוודא כי הדשא שצומח בשדותינו ירוק יותר משדות זרים, באיכות הערכים ובערכיהם, למען לא יפזול הפוזל חוצה ויפול הנופל ממנו. <br />
<br />
ירוו בו צמאי הידע צמאונם בלי חשש, ישוטטו בו רבים ויבינו, עד אשר תימלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים בביאת גואל.</div>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:X18bqpxhutppwqyk&topic_postId=x18bqpxhuxns4uws&topic_revId=x18bqpxhuxns4uws&action=single-viewנושא:X18bqpxhutppwqyk2022-08-14T20:48:05Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-userlink" title="משתמש:קמץ קטן"><bdi>קמץ קטן</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:קמץ קטן">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/קמץ קטן">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:X18bqpxhutppwqyk&topic_showPostId=x18bqpxhuxns4uws#flow-post-x18bqpxhuxns4uws">הוסיף תגובה</a> לנושא "ערך מיושן" (<em>מישהו יודע אולי למה הערך מדבר רק על העשור הראשון של המאה ה-21? אנחנו כבר 12 שנה אחריו, אין עידכונים?</em>)</span>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wyw2pxa9apeg0dq4&topic_postId=x18a8nm4gtx3vn24&topic_revId=x18aaml44rqcahz0&action=single-viewנושא:Wyw2pxa9apeg0dq42022-08-14T20:22:06Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-userlink" title="משתמש:קמץ קטן"><bdi>קמץ קטן</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:קמץ קטן">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/קמץ קטן">תרומות</a>)</span> ערך <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wyw2pxa9apeg0dq4&topic_showPostId=x18a8nm4gtx3vn24#flow-post-x18a8nm4gtx3vn24">רשומה</a> בנושא "מפה".</span>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wyw2pxa9apeg0dq4&topic_postId=x18a8nm4gtx3vn24&topic_revId=x18a8nm4gtx3vn24&action=single-viewנושא:Wyw2pxa9apeg0dq42022-08-14T20:21:07Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-userlink" title="משתמש:קמץ קטן"><bdi>קמץ קטן</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:קמץ קטן">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/קמץ קטן">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wyw2pxa9apeg0dq4&topic_showPostId=x18a8nm4gtx3vn24#flow-post-x18a8nm4gtx3vn24">הוסיף תגובה</a> לנושא "מפה" (<em>הן סותרות אלו את אלו כי הן תלויות בפרשנויות שונות של הספר לפי הבנת הקוראים שזה לכאורה (לא מידיעה) גם המצב כאן. אני מניח שאם תשאל את יוצר...</em>)</span>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wyw2pxa9apeg0dq4&topic_postId=x189xq9ev79lbiws&topic_revId=x18a0o48vinaoj98&action=single-viewנושא:Wyw2pxa9apeg0dq42022-08-14T20:17:08Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-userlink" title="משתמש:קמץ קטן"><bdi>קמץ קטן</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:קמץ קטן">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/קמץ קטן">תרומות</a>)</span> הסתיר <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wyw2pxa9apeg0dq4&topic_showPostId=x189xq9ev79lbiws#flow-post-x189xq9ev79lbiws">רשומה</a> בנושא "מפה" (<em>תוקן כהצעתו</em>).</span>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wyw2pxa9apeg0dq4&topic_postId=x188aniave95yvlo&topic_revId=x18a02gra6i1eid8&action=single-viewנושא:Wyw2pxa9apeg0dq42022-08-14T20:16:50Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-userlink" title="משתמש:קמץ קטן"><bdi>קמץ קטן</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:קמץ קטן">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/קמץ קטן">תרומות</a>)</span> הסתיר <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wyw2pxa9apeg0dq4&topic_showPostId=x188aniave95yvlo#flow-post-x188aniave95yvlo">רשומה</a> בנושא "מפה" (<em>תוקן.</em>).</span>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wyw2pxa9apeg0dq4&topic_postId=x188a0niavfm6anw&topic_revId=x189zasqswzbjp8c&action=single-viewנושא:Wyw2pxa9apeg0dq42022-08-14T20:16:27Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-userlink" title="משתמש:קמץ קטן"><bdi>קמץ קטן</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:קמץ קטן">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/קמץ קטן">תרומות</a>)</span> ערך <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wyw2pxa9apeg0dq4&topic_showPostId=x188a0niavfm6anw#flow-post-x188a0niavfm6anw">רשומה</a> בנושא "מפה".</span>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wqcgkf7q2xlqgbml&topic_postId=x189mqi3b79hqanw&topic_revId=x189mqi3b79hqanw&action=single-viewנושא:Wqcgkf7q2xlqgbml2022-08-14T20:10:11Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-userlink" title="משתמש:קמץ קטן"><bdi>קמץ קטן</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:קמץ קטן">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/קמץ קטן">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wqcgkf7q2xlqgbml&topic_showPostId=x189mqi3b79hqanw#flow-post-x189mqi3b79hqanw">הוסיף תגובה</a> לנושא "פדהאל - פרסום והוצאה לאור" (<em>ואף על פי שיתמהמה אם כל זה עדיין יש המחכים לו... בכל אופן ודאי שזה צריך להיות מצויין בערך.</em>)</span>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=2102442משתמש:קמץ קטן2022-08-14T20:08:21Z<p>קמץ קטן: </p>
<hr />
<div>ידע הוא כח. <br />
<br />
ידע הוא הרבה יותר מכח. <br />
<br />
ידע הוא הכל, והכל כלול בידע. <br />
<br />
אם ילמד אדם מלחמה יהיה הוא לוחם טוב יותר מבעל השרירים, ואם ילמד הוא חכמה יהיה הוא חכם יותר מבעל הכישורים. <br />
<br />
אך, אם ירצה אי מי לגדול בידיעתו, חייב יהיה ללמוד מן היודעים. <br />
<br />
קלה היא דעתם של בני אדם- <br />
<br />
והידע שבידי היודעים, חזק הוא מכל מלחמה ומשכנע יותר מכל החוכמות, ובנקל יוכל להסיט ולהסית את דעתו הקלה של זה שאינו יודע לדעת. <br />
<br />
שבענו מרורים, קוצים ודרדרים, שהכשילו כה רבים מדורשי הדעת שרעו בשדות הבור. מ[[אריסטו]] ועד [[ויקיפדיה]] שרועים גוויותיהם הרוחניות, בכל דור ודור. <br />
<br />
שומה עלינו על כן החובה להירתם לעול זריעת שדה הידע היהודי הזה-[[המכלול]], ברטט התרגשות ובחרדת קודש. להשקותו בעריכות וביצירה ולהלחם בחיות בר אם יסתננו אל שדותינו השמורים ויפזרו בו דעות קלוקלות. <br />
<br />
ירוו בו צמאי הידע צמאונם בלי חשש, ישוטטו בו רבים ויבינו, עד אשר תימלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים בביאת גואל.</div>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=2102441משתמש:קמץ קטן2022-08-14T20:04:10Z<p>קמץ קטן: הרחבה</p>
<hr />
<div>ידע הוא כח. <br />
<br />
ידע הוא הרבה יותר מכח. <br />
<br />
ידע הוא הכל, והכל כלול בידע. <br />
<br />
אם ילמד אדם מלחמה יהיה הוא לוחם טוב יותר מבעל השרירים, ואם ילמד הוא חכמה יהיה הוא חכם יותר מבעל הכישורים. <br />
<br />
אך, אם ירצה אי מי לגדול בידיעתו, חייב יהיה ללמוד מן היודעים. <br />
<br />
קלה היא דעתם של בני אדם- <br />
<br />
והידע שבידי היודעים, חזק הוא מכל מלחמה ומשכנע יותר מכל החוכמות, ובנקל יוכל להסיט ולהסית את דעתו הקלה של זה שאינו יודע לדעת. <br />
<br />
שבענו מרורים, קוצים ודרדרים שהכשילו כה רבים מדורשי הדעת שרעו בשדות הבור, מ[[אריסטו]] ועד [[ויקיפדיה]]. ועל כן שומה עלינו להירתם לעול זריעת שדה הידע היהודי הזה-[[המכלול]], ברטט התרגשות ובחרדת קודש. <br />
<br />
ירוו בו צמאי הידע צמאונם בלי חשש, ישוטטו בו רבים ויבינו, עד אשר תימלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים בביאת גואל.</div>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wqcgkf7q2xlqgbml&topic_postId=x188kkrv5gnx2a9o&topic_revId=x188kkrv5gnx2a9o&action=single-viewנושא:Wqcgkf7q2xlqgbml2022-08-14T19:51:09Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-userlink" title="משתמש:קמץ קטן"><bdi>קמץ קטן</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:קמץ קטן">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/קמץ קטן">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wqcgkf7q2xlqgbml&topic_showPostId=x188kkrv5gnx2a9o#flow-post-x188kkrv5gnx2a9o">הוסיף תגובה</a> לנושא "פדהאל - פרסום והוצאה לאור" (<em>לאחר שעבר הפסח [תשפ"ב] והספר עדיין לא יצא, הגיעה למנויים (ואני ביניהם) הודעה ובה התנצלות על כך שאף שהוא טרם יצא הוא אוטוטו מגיע.</em>)</span>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wyw2pxa9apeg0dq4&topic_postId=x188aniave95yvlo&topic_revId=x188aniave95yvlo&action=single-viewנושא:Wyw2pxa9apeg0dq42022-08-14T19:46:12Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-userlink" title="משתמש:קמץ קטן"><bdi>קמץ קטן</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:קמץ קטן">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/קמץ קטן">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wyw2pxa9apeg0dq4&topic_showPostId=x188aniave95yvlo#flow-post-x188aniave95yvlo">הוסיף תגובה</a> לנושא "מפה" (<em>*אם*</em>)</span>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wyw2pxa9apeg0dq4&topic_postId=x188a0niavfm6anw&topic_revId=x188a0niavfm6anw&action=single-viewנושא:Wyw2pxa9apeg0dq42022-08-14T19:45:53Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-userlink" title="משתמש:קמץ קטן"><bdi>קמץ קטן</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:קמץ קטן">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/קמץ קטן">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wyw2pxa9apeg0dq4&topic_showPostId=x188a0niavfm6anw#flow-post-x188a0niavfm6anw">הוסיף תגובה</a> לנושא "מפה" (<em>אפ אפשר להשוות [ולענ"ד בנידון דידן אפשר...] בויקיפדיה בערכים דומים [ספרים וכדו'] אכן מופיעים מפות שיצרו מעריצים שלא על דעת הסופרים, ולפעמ...</em>)</span>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:X0x28hd5hjkw70cc&topic_postId=x17wjj00ejicki9o&topic_revId=x17wjj00ejicki9o&action=single-viewנושא:X0x28hd5hjkw70cc2022-08-14T16:15:09Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-userlink" title="משתמש:קמץ קטן"><bdi>קמץ קטן</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:קמץ קטן">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/קמץ קטן">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:X0x28hd5hjkw70cc&topic_showPostId=x17wjj00ejicki9o#flow-post-x17wjj00ejicki9o">הוסיף תגובה</a> לנושא "טיוטה:שמורה במבול" (<em>למעיישה אני לא בטוח... עשה כדעתך.</em>)</span>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:X0x28hd5hjkw70cc&topic_postId=x15w1eixxdpj4osc&topic_revId=x15w1eixxdpj4osc&action=single-viewנושא:X0x28hd5hjkw70cc2022-08-13T18:33:15Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-userlink" title="משתמש:קמץ קטן"><bdi>קמץ קטן</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:קמץ קטן">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/קמץ קטן">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:X0x28hd5hjkw70cc&topic_showPostId=x15w1eixxdpj4osc#flow-post-x15w1eixxdpj4osc">הוסיף תגובה</a> לנושא "טיוטה:שמורה במבול" (<em>לאו דווקא. בהרבה ערכים דומים ראיתי שהמנהג הוא שכשמוזכרת אישיות חשובה למחצה, אף שלא יוצרים עבורה ערך לפחות מסמנים כערך חסר... אתה יכול לבט...</em>)</span>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_(%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=2099547שמורה (ארגון)2022-08-09T19:13:18Z<p>קמץ קטן: /* הקמה ומטרות */ קישורים פנימיים</p>
<hr />
<div>{{ארגון<br />
| שם = שמורה במבול<br />
| שם בשפת המקור = <br />
| דגל = <br />
| סמל = [[קובץ:סמל השמורה.png|181 × 145 |]]<br />
| כיתוב סמל = <br />
| תמונה = <br />
| כיתוב = <br />
| פעילות = מענה לנשים חרדיות במקום העבודה<br />
| התאגדות = <br />
| תחום = <br />
| שפה רשמית = <br />
| מדינה = {{דגל|ישראל}}ישראל<br />
| משרד ראשי = <br />
| מטה הארגון = <br />
| סינוף ארצי = <br />
| סינוף בינלאומי = <br />
| סניפים = <br />
| חטיבות = <br />
| בעלות = <br />
| מקום פעילות = <br />
| מייסדים = לאה ראם<br />
| חברים = <br />
| נשיא = [[הרב ישראל גנס]]<br />
| נשיאה = <br />
| יושב ראש = לאה ראם<br />
| מזכיר כללי = <br />
| מנכ"ל = <br />
| מנהל פעילות = <br />
| עובדים = <br />
| תאריך הקמה = תשע"ז<br />
| תאריך פירוק = <br />
| נוצר מתוך = <br />
| אתר אינטרנט = <br />
}}<br />
<br />
'''"שמורה"''' (הוקם כ"'''שמורה במבול'''") הוא [[ארגון]] [[נשים]] שמטרתו שמירה על רמתם הרוחנית של עובדות מהמגזר ה[[חרדי]] בסביבת עבודה [[חילונים|חילונית]] ואינטרנטית. הארגון מאגד למעלה מתשע-עשרה אלף נשים.<br />
<br />
==הקמה ומטרות==<br />
הארגון הוקם ב[[אלול]] [[ה'תשע"ז|תשע"ז]] על ידי [[לאה ראם]] כיוזמה עצמאית בקבות מה שראתה כירידה במצבן הרוחני של נשים חרדיות העובדות במקומות עבודה חילוניים. הצעד הראשון להקמת הארגון התבצע על ידי ראם כשבעלה [[אשפוז|אושפז]] במצב קשה{{הערה|1=[https://www.hidabroot.org/article/1143546 מנהלת "שמורה במבול": "הרופאים היו פסימיים לחלוטין, ואז קיבלתי שיחת טלפון מצמררת" באתר [[הידברות (ארגון)|הידברות]]]}} ולזכותו שלחה [[דואר אלקטרוני|אי-מייל]] לאחד-עשר נשים בו פורטו עיקרי המיזם ויחד הקימו את הארגון.{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/1143546|מנהלת "שמורה במבול": "הרופאים היו פסימיים לחלוטין, ואז קיבלתי שיחת טלפון מצמררת"] באתר [[הדברות]]}}<br />
מטרות הארגון הרשמיות הם: "מקסום הפוטנציאל התעסוקתי ומיצוי כושר ההשתכרות של הנשים החרדיות, תוך שמור זהותן, ערכיהן ואורח חייהן החרדי: 1. ליווי עובדות חרדיות במקומות העבודה ומתן מענה רחב ומותאם לאתגריהן הייחודיים. 2. מתן מעטפת תעסוקתית מלאה ומונגשת לחרדיות מחפשות עבודה. 3. הובלת [[דעת קהל]] והצפת נושאים רלוונטיים בתחום תעסוקת נשים חרדיות".{{הערה|https://www.guidestar.org.il/organization/580640159}}<br />
<br />
רוב פעילות 'שמורה' היא [[התנדבות|התנדבותית]]. לשמורה אין מקור תקציבי מסודר ולצורכי מימון הוקמה בארגון תוכנית הנקראת 'שותפות', שבה מקימות המעונינות [[הוראת קבע]] ע"ס 30 ש"ח לחודש. 'השותפות' מקבלות מגוון הטבות כגון כניסה לכנסים ללא עלות, הנחות בנסיעות מאורגנות, מגזין 'דף הבית' שבהוצאת הארגון ללא עלות, ועוד.<br />
<br />
==פעילות הארגון ==<br />
* [[דיוור אלקטרוני|דיוורים]] קבועים לחברות הקהילה, המשלבים תוכן [[התבוננות|עיוני]], פרקטיקה וזווית אישית, סיפור אישי מידי יום שלישי, עלון לפרשת השבוע בשם 'חלקנו בתורתך'- שבו מגוון מדורים בנושאי [[פרשת השבוע|פרשת שבוע]],מידי יום חמישי. חוזרת בתגובה - לקט תגובות בנושאים שונים העולים על הפרק (תקופתי). ברוח הימים -מסרים למועדים בלוח השנה היהודי (בזמנים רלוונטיים). דף הבית - מגוון מדורים בנושאים הנוגעים לעבודת אישה חרדית בכלל ובסביבת עבודה מעורבת בפרט, כולל עדכונים מהנעשה בשמורה.<br />
*[[קו טלפון|קו טלפוני]] פעיל המאפשר האזנה למגוון שיעורים מטובי המרצים, חלק מהתכנים בקו הטלפוני מיועדים לשותפות בלבד.<br />
*קו [[ייעוץ|ייעוץ אישי]] ל[[דילמה|דילמות]], התלבטויות ואתגרים במקומות עבודה לנשים חרדיות.<br />
*מפגשים קבוצתיים להעצמה רוחנית ומקצועית.<br />
*כנסי חיזוק לפני [[חגי ישראל ומועדיו|חגים]].<br />
*בחורף [[ה'תשפ"ב|תשפ"ב]] הקים הארגון קבוצה להכשרת מנחות לעובדות בעולם טכנולוגי ומאתגר בשם "יקיר לי".<br />
<br />
מדי חודש מודפס [[כתב עת|מגזין]] בשם 'דף הבית' ובו מגוון מדורים בנושאים הנוגעים לעבודת אישה חרדית בכלל ובסביבת עבודה מעורבת בפרט.<br />
<br />
הארגון פעיל גם בקרב בנות ה[[סמינר בית יעקב|סמינרים]] טרם יציאתם לעולם העבודה בארגון כנסי חיזוק ייעודים ושבתות חיזוק ל[[רווקות]] עובדות.<br />
<br />
ב[[מגפת הקורונה|תקופת הקורונה]] השאיל הארגון חיבורי אינטרנט ניידים במטרה למנוע תפוצה נרחבת של חיבורי [[אינטרנט]] לא נצרכים בציבור החרדי.<br />
<br />
בשנת [[2021]] הצטרפה לעתירה ל[[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]] כנגד [[שר האוצר]] [[אביגדור ליברמן]] על ביטול ה[[סובסידיה|סבסוד]] ל[[מעון יום|מעונות]] לילדי [[אברך|אברכים]], העתירה התקבלה וההוראה לביטול הסבסוד נדחתה.<br />
<br />
ב[[שבט (חודש)|שבט]] [[ה'תשפ"ב|תשפ"ב]] לאחר היעדרות של כמה ימים, נמצא בנה של לאה ראם, מייסדת הארגון, ללא רוח חיים. לאה ראם פתחה בארגון קבוצה ללימוד יומי של [[איסור לשון הרע|הלכות לשון הרע]] ל[[עילוי נשמה|עילוי נשמתו]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://shmura-bamabul.ravpage.co.il/%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A8%20%D7%95%D7%9C%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%20%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94%20%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94|כותרת=לשמור ולעשות לימוד יומי בהלכות שמירת הלשון ב'שמורה'}}</ref>. כמו"כ אספו החברות בארגון כסף ל[[הכנסת ספר תורה]] לעילוי נשמתו.<br />
<br />
==תמיכה==<br />
{{להשלים}}<br />
ארגון <nowiki>''שמורה במבול''</nowiki> עומד בנשיאותו והכוונתו של [[הרב ישראל גנס]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://shmura.org/wp-content/uploads/2019/03/%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%92%D7%A0%D7%A1-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf?&~nfopt(fileDistorted=9270435042971401)|כותרת=הסכמה ותמיכה מהרב ישראל גנס נשיא הארגון}}</ref>.<br />
<br />
לקראת ה[[מאצ'ינג]] שערכו בשמורה יצא מכתב מ[[רבי חיים קניבסקי|רבי חיים קנייבסקי]] לתמיכה בשמורה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{גיידסטאר}}<br />
* {{אתר רשמי|https://shmura.org}}.<br />
*[https://www.nevo.co.il/psika_html/elyon/21057820-F24.htm פס"ד של העתירה] באתר [https://classactions.nevo.co.il/#/ נבו].<br />
*[https://shmura.org/magazins מגזיני דף הבית] באתר השמורה<br />
<br />
=הערות שוליים=<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:המכלול: טיוטות ערכים שנוצרו במכלול]]<br />
[[קטגוריה:ארגונים דתיים בישראל]]<br />
[[קטגוריה:עמותות חרדיות]]</div>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wy8m5f6jlzsmsb5o&topic_postId=x0c5lhxxntlrpsvw&topic_revId=x0c5lhxxntlrpsvw&action=single-viewנושא:Wy8m5f6jlzsmsb5o2022-07-31T10:11:59Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-userlink" title="משתמש:קמץ קטן"><bdi>קמץ קטן</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:קמץ קטן">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/קמץ קטן">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wy8m5f6jlzsmsb5o&topic_showPostId=x0c5lhxxntlrpsvw#flow-post-x0c5lhxxntlrpsvw">הוסיף תגובה</a> לנושא "הזוי" (<em>גם אני הקטן [על אף שלא נשאלתי...] סומך את ידיי על הר"ר טישיו שליט"א. הוא נראה לענ"ד נייטרלי דיו.</em>)</span>קמץ קטןhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wtjzgowtahhnhklf&topic_postId=wzo4gxop4myluwl8&topic_revId=wzo4gxop4myluwl8&action=single-viewנושא:Wtjzgowtahhnhklf2022-07-20T15:17:26Z<span class="plainlinks"><a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-userlink" title="משתמש:קמץ קטן"><bdi>קמץ קטן</bdi></a> <span class="mw-usertoollinks">(<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-talk" title="שיחת משתמש:קמץ קטן">שיחה</a> | <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%9F" class="mw-usertoollinks-contribs" title="מיוחד:תרומות/קמץ קטן">תרומות</a>)</span> <a target="_blank" rel="nofollow noreferrer noopener" class="external text" href="https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90:Wtjzgowtahhnhklf&topic_showPostId=wzo4gxop4myluwl8#flow-post-wzo4gxop4myluwl8">הוסיף תגובה</a> לנושא "מה נשתנה" (<em>עורכי אספקלריא כך מתייגים?</em>)</span>קמץ קטן