https://www.hamichlol.org.il/w/api.php?action=feedcontributions&user=Giladkadosh&feedformat=atomהמכלול - תרומות המשתמש [he]2024-03-28T22:06:32Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.39.6https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%94&diff=1796393נפוליאון בונפרטה2021-07-28T07:01:16Z<p>Giladkadosh: שמירה על עריכות</p>
<hr />
<div>{{מפנה|נפוליאון}}<br />
{{מנהיג<br />
| שם = נפוליאון הראשון<br />
| תאריך לידה = [[15 באוגוסט]] [[1769]]<br />
| תאריך פטירה = [[5 במאי]] [[1821]]<br />
| מקום לידה = {{דגל|ממלכת צרפת}} [[אז'אקסיו]], [[קורסיקה]], [[ממלכת צרפת]]<br />
| מקום פטירה = {{דגל|הממלכה המאוחדת}} [[לונגווד]] {{אנ|Longwood, Saint Helena}}, [[סנט הלנה]], [[האימפריה הבריטית]]<br />
| תמונה = [[קובץ:Napoleon_in_His_Study.jpg|מרכז|250px]]<br />
| כיתוב = "הקיסר נפוליאון בחדר הקריאה שלו ב[[ארמון טווילרי]]", [[ז'אק-לואי דויד]], 1812.<br />
| שם בשפת המקור = השם בלידה: Napoleone di Buonaparte {{ש}} בהמשך - Napoléon Bonaparte<br />
| שם מלא = נפוליאון בונפרטה<br />
| מדינה = [[הקיסרות הצרפתית הראשונה]]<br />
| מקום קבורה = {{דגל|צרפת}} [[האינווליד]], [[פריז]], [[צרפת]]<br />
| אתר אינטרנט = <br />
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג<br />
|שם התפקיד=[[קיסר הצרפתים]]<br />
|למניין=<br />
|התחלת כהונה=[[18 במאי]] [[1804]]<br />
|סיום כהונה=[[11 באפריל]] [[1814]]<br />
|סגן=<br />
|מנהיג דת בתקופה=<br />
|מונרך בתקופה=<br />
|הקודם בתפקיד=אין. היה ל[[קונסול (צרפת)|קונסול הראשון]] של [[הרפובליקה הצרפתית הראשונה]]; השליט הקודם היה המלך [[לואי השישה עשר]]<br />
|הבא בתפקיד=[[לואי השמונה עשר]] ([[דה יורה]] ב-1814)<br />
|אירועים בתקופתו=<br />
}}<br />
| תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג<br />
|שם התפקיד=[[קיסר הצרפתים]]<br />
|למניין=<br />
|התחלת כהונה=[[20 במרץ]] [[1815]]<br />
|סיום כהונה=[[22 ביוני]] [[1815]]<br />
|סגן=<br />
|מנהיג דת בתקופה=<br />
|מונרך בתקופה=<br />
|הקודם בתפקיד=[[לואי השמונה עשר]]<br />
|הבא בתפקיד=[[לואי השמונה עשר]]<br />
|אירועים בתקופתו=<br />
}}<br />
| תפקיד3 = {{תפקיד מנהיג<br />
|שם התפקיד=[[מלך איטליה]]<br />
|למניין=<br />
|התחלת כהונה=[[17 במרץ]] [[1805]]<br />
|סיום כהונה=[[11 באפריל]] [[1814]]<br />
|סגן=<br />
|מנהיג דת בתקופה=<br />
|מונרך בתקופה=<br />
|הקודם בתפקיד=אין. היה לנשיא של [[הרפובליקה האיטלקית]]; השליט הקודם היה [[קרל החמישי]]<br />
|הבא בתפקיד=אין. הממלכה התפרקה; המלך הבא הוא [[ויטוריו אמנואלה השני]]<br />
|אירועים בתקופתו=<br />
}}<br />
| תפקיד4 = <br />
| תפקיד5 = <br />
| שם השושלת = [[בונפרטה]]<br />
| תואר = [[קיסר הצרפתים]]<br />
| כינוי = נפוליאון הראשון<br />
| אב = [[קרלו בואונפרטה]]<br />
| אם = [[לטיציה רמולינו]]<br />
| צאצאים = [[נפוליאון השני]]<br />
| יורש העצר = [[נפוליאון השני]]<br />
| בת זוג = [[ז'וזפין דה בוארנה]] {{ש}} [[מארי לואיז, דוכסית פארמה]]<br />
}}<br />
'''נפוליאון בונפרטה''' (ב[[צרפתית]]: '''Napoléon Bonaparte''', מבוטא: '''בּוֹנָפָּרְט'''{{כ}}; [[15 באוגוסט]] [[1769]] – [[5 במאי]] [[1821]]; ידוע גם כ'''נפוליאון הראשון''') היה שליט [[צרפת]], מייסד [[הקיסרות הראשונה]], ומגדולי ה[[מצביא]]ים בהיסטוריה. מחשובי האישים שעיצבו את [[המאה ה-19]]. ייסד את [[קוד נפוליאון]] - קובץ החוקים של צרפת, שבהשפעתו עוצבו חוקים רבים במערב אירופה ובמרכזה, והשפעתו ניכרת עד היום. הפיץ דרך כיבושיו את רעיונות [[המהפכה הצרפתית]] בכל רחבי אירופה, ובמקביל התאמץ לדכא ולהשכיח את השפעתה בצרפת פנימה. חידש והגה רעיונות [[טקטיקה|טקטיים]] ו[[אסטרטגיה צבאית|אסטרטגיים]] מרחיקי לכת ב[[צבא]] שמקובלים עד עצם היום הזה.<br />
<br />
נפוליאון כיהן כשליט [[צרפת]] במהלך השנים [[1799]] עד [[1814]], ובמשך כ-[[מאה הימים|100 ימים]] בשנת [[1815]]. בשיאו, הוביל את צרפת לכיבוש רוב [[מערב אירופה]] ו[[מרכז אירופה|מרכזה]].<br />
<br />
נפוליאון, יליד [[קורסיקה]], עלה לשלטון ב[[הפיכת 18 בברימר]] לאחר קריירה מזהירה כאיש צבא. פעולותיו הראשונות היו ביסוס מערכות השלטון הפנימיות בצרפת והרגעת המדינה לאחר התקופה הסוערת של [[המהפכה הצרפתית]]. לאחר מכן יצא למסע כיבושים בכל אירופה וכונן את "[[הקיסרות הראשונה]]" בראשותו. עלה בידו להביס שוב ושוב בריתות מתחלפות של מעצמות אירופה, שהתאגדו כדי לבלום את השתלטות צרפת על היבשת, אך לאחר מספר מערכות הפסיד לבסוף והוגלה לאי [[אלבה (אי)|אלבה]]. הוא הצליח לברוח מהאי, לשלוט שוב בצרפת למשך תקופה קצרה שמכונה "[[מאה הימים]]" עד שנוצח ב[[קרב ווטרלו]] ונשלח לגלות ב[[אי]] [[סנט הלנה]], שם מת והוא עוד לא בן 52.<br />
<br />
נפוליאון הוא גם המייסד של שושלת בונפרטה: אֶחיו כיהנו כמלכים בארצות שכבש באירופה, בנו, [[נפוליאון השני]], הוכרז על ידיו כמלך רומא, ואחיינו, הידוע כ[[נפוליאון השלישי]], כיהן כשליט צרפת (נשיא ואחר כך קיסר) בין השנים [[1848]] ל-[[1870]].<br />
<br />
==ילדות ונעורים==<br />
[[קובץ:Carlo Buonaparte.jpg|ימין|ממוזער|150px|אביו של נפוליאון, [[קרלו בואונפרטה]]; היה נציג קורסיקה בחצרו של [[לואי השישה עשר]], מלך צרפת]]<br />
נפוליאון נולד ב[[אז'אקסיו]] שב[[קורסיקה]] ב-15 באוגוסט 1769, על רקע התקוממות לאומית של הקורסיקאים כנגד השליטה הזרה של [[הרפובליקה של ג'נובה|ג'נובה]], ולאחר מכן של [[צרפת]]. כשנה לאחר שנולד נכשל המרד, וקורסיקה סופחה רשמית לצרפת.<br />
<br />
משפחת [[בונפרטה|בוּאוֹנפרטה]]{{הערה|(Buonaparte באיטלקית, השפה השלטת בקורסיקה; נפוליאון שינה שמו ל-Bonaparte , המותאם לצרפתית, רק בשנות העשרים לחייו)}} השתייכה לאצולה הקורסיקנית הזוטרה. אבי המשפחה, [[קרלו בואונפרטה]], הסתגל היטב לשלטון הצרפתי, החדש, ואף מונה לנציג קורסיקה בחצרו של [[לואי השישה עשר]]. ברם, הוא איבד את הון משפחתו בכשלונות עסקיים ומשפטיים. במחקר שערך, האב הוכיח קרבה לאצולה ה[[טוסקנה|טוסקנית]], ומשפחת בואונפרטה הוכרה רשמית כמשפחת [[אצולה]] ב-[[1771]]. מעמדם כבני האצולה הזוטרה, ומצוקתם הכלכלית, זיכו את ילדי המשפחה לחינוך חינם על פי חוק, וכך זכו בני המשפחה, לרבות נפוליאון, להתחנך בצרפת שמעבר לים. קרלו בואונפרטה נפטר ב-[[1785]] מ[[סרטן הקיבה]], בן 39 בלבד. מכיוון שניצל את רוב זמנו לתחזוק מעמדו, הוא היווה לנפוליאון דמות אב עמומה בלבד. אימו [[לטיציה רמולינו]], מנגד, הייתה לדמות מפתח בעיצוב אישיותו כילד. היא תוארה על ידיו כאם קפדנית אך דואגת, לה הוא חב הרבה. לטיציה הייתה נצר למשפחת אצולה טוסקנית ולומברדית.{{הערה|עובדה שנפוליאון דאג להתכחש לה בהזדמנויות רבות מכיוון שרצה להיות מייסד של אצולה ולא צאצא שלה}}<br />
<br />
בהיות נפוליאון עוד ברחם אמו, השתתפו שני הוריו במלחמה על עצמאות קורסיקה. ב-[[15 באוגוסט]] [[1769]], בשובה מ[[חג עליית מרים|חגיגות עליית מרים השמיימה]], התמוטטה לטיציה לקראת חצות וילדה את בנה נפוליאון. ב-[[21 ביולי]]<br />
[[1771]], קרוב לגיל שנתיים, הוטבל נפוליאון בשם נפולֶאוֹנֶה די בּוּאוֹנָפָּרטֶה (Napoleone di Buonaparte).{{הערה|שמו אוית גם Nabulione, Nabulio, Napolionne, ו-Napulione, כנראה על שם דודו, או אחיו הבכור שמת בינקות}} ב-[[1779]] נסע נפוליאון בן התשע, לראשונה, לצרפת לצורך לימודים. הוא למד צרפתית במשך ארבעה חודשים בבית ספר דתי ב[[אוטן]], כשעד לנסיעתו לא ידע נפוליאון מילה בצרפתית; גם לאחר שלמד, הוא דיבר במבטא קורסיקאי כבד ומעולם לא ידע לאיית נכון.{{הערה|ראו McLynn 1998, p.18}}<br />
<br />
ב-[[15 במאי]] 1779{{הערה|למרות רישומים מהאקדמיה לפיהם הגיע ב-23 באפריל, נפוליאון איחר בעקבות תקלה עם מי שהיה צריך ללוות אותו. ראו McLynn 1998, p.15-16}} הגיע נפוליאון לאקדמיה הצבאית ב[[בריאן-לה-שאטו]] (Brienne-le-Château), שם למד בחמש השנים הבאות. בניגוד לשמה, רוב הלימודים באקדמיה לא היו צבאיים מהיעדר תקציבים,{{הערה|האקדמיה דורגה במקום האחרון מבין עשר האקדמיות הצבאיות בצרפת. McLynn 1998, p.16}} וכללו בעיקר חינוך רגיל לבני אצולה. נפוליאון הרבה בקריאת ספרים מ[[העת העתיקה]], בעיקר על מצביאים כ[[יוליוס קיסר]], והצטיין ב[[מתמטיקה]], ב[[גאוגרפיה]] וב[[היסטוריה]]. בינו לבין שאר התלמידים התפתחה עוינות בגלל אופיו הגאה והתוקפני, וזהותו כקורסיקאי גאה ועני בין אצילים צרפתים. יכולותיו הצבאיות של נפוליאון בלטו עוד בגיל 14, כשיזם מלחמת שלג בין התלמידים, כשצד אחד היה תחת פיקודו.<br />
<br />
בנעוריו שאף נפוליאון לשרת בחיל הים ואף ב[[הצי המלכותי הבריטי|צי המלכותי הבריטי]] העוין, שאז היה החזק בעולם.<br />
הוא התכוון להתקבל לאקדמיה הימית, אך לבסוף ב-22 בספטמבר [[1784]] אובחן כמתאים ל"[[אקול מיליטר]]", האקדמיה הצבאית היוקרתית בפריז, לאחר שמשרד המלחמה היקצה מקומות למצטיינים במתמטיקה. בגיל 16 ניסה נפוליאון להצטרף למסעות של מגלה הארצות [[ז'אן-פרנסואה לה פרוז|לה פרוז]] ללא הצלחה, מה ששם קץ לשאיפותיו הימיות.<br />
<br />
ב-[[30 באוקטובר]] 1784 החל נפוליאון את לימודיו ב[[אקול מיליטר]], מוסד הדגל של הצבא הצרפתי. הלימודים במוסד היוקרתי עמדו בניגוד מוחלט ללימודים בבריאן, ועל פי עדותו של נפוליאון מסנט הלנה "התייחסו אלינו כאל קצינים עשירים. יותר טוב מכל מה שרובנו קיבלנו בהמשך החיים".{{הערה|Napoleon, the Empress and the Artist p.46, McLynn 1998, p.24|כיוון=שמאל}}{{הערה|כשנפוליאון עלה לשלטון הוא ביטל את היחס המפנק של האקדמיות הצבאיות לצוערים לטובת יחס קשוח יותר}} למרות המותרות שמהן נהנה, נפוליאון חווה שם לראשונה את חיי החייל ב[[תרגילי סדר]], באימוני ירי ובאימונים אחרים ששובצו בין השיעורים. אף שהיחסים עם שאר התלמידים נשארו עוינים, הוא הכיר שם לראשונה חבר טוב, אלכסנדר דה מזי, עמו שירת באותו גדוד בתום הלימודים.<br />
<br />
ב-[[1785]] דילג נפוליאון על הליכי הקבלה הרגילים ליחידות תותחנים מובחרות, ובספטמבר הגיע במבחנים למקום ה-42 מתוך 58 מבין המועמדים לחילות אלה מכל צרפת,{{הערה|אם כי לחלק מהמתמודדים היו עוד שתי שנות השכלה נוספות, יותר מאשר לנפוליאון. McLynn 1998, p.26}} זאת למרות האילוץ לסיים את לימודיו לאחר כשנה במקום שנתיים, בעקבות מות אביו והחמרת המצב הכלכלי במשפחתו.{{הערה|שם=Dwyer p42|ראו Dwyer 2008, p.42}} בספטמבר 1785 הוא סיים לימודיו ב"[[אקול מיליטר]]" כ[[קצין]] בדרגת סגן-משנה, כשהוא בן 16 בלבד, והיה לקורסיקאי הראשון שהוכשר במוסד מכובד זה.{{הערה|שם=Dwyer p42}}<br />
<br />
==תחילת הקריירה הצבאית==<br />
{{ציטוט-צף|'''תמיד בודד בין אנשים, אני חוזר לחלום לבדי ולהיכנע לדיכאון. מהו השיגעון הגורם לי לחשוק בסופי? ללא ספק משום שאינני מוצא מקום בעולם... החיים הם נטל חסר הנאה ומלא בכאב; הם נטל, מכיוון שאני נאלץ לחיות עם אנשים השונים ממני כאור הירח מהשמש'''|נפוליאון|רוחב=250px}}<br />
[[קובץ:Jacques-Louis David 007.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"[[נפוליאון חוצה את האלפים]]", ציור של [[ז'אק-לואי דוד]]]]<br />
<br />
===ראשית דרכו===<br />
עם סיום לימודיו גויס נפוליאון לרגימנט התותחנים של לה פֵר{{הערה|régiment de La Fère. ייתכן שביקש להצטרף לרגימנט זה מכיוון שידע שהוא מוצב בקורסיקה מולדתו עוד מ-[[1769]], אך ב-[[1785]], כשהצטרף לגדוד, שירתו בקורסיקה רק 20 חיילים והשאר בפרובאנס}} כקצין בדרגת סגן-משנה. ב-3 בנובמבר 1785 הצטרף ל[[חיל מצב|חיל המצב]] [[בואלנס]] שב[[דרום (מחוז)|מחוז דרום]] (Drome), שם עבר עשרה שבועות של הכשרה בסיסית. בינואר [[1786]] סיים הכשרתו, ובאוגוסט אותה שנה נשלח הרגימנט שלו לדכא הפגנה ב[[ליון]]. משדוכאה ההפגנה הוא קיבל אישור לצאת לחופשה במולדתו.<br />
<br />
ב-[[15 בספטמבר]] [[1786]] שב נפוליאון למולדתו והתאחד עם משפחתו לראשונה זה שמונה שנים. על המפגש העיק המשבר הכספי מאז מות אביו, ונפוליאון, כעת הגבר של המשפחה, נסע לפריז כדי להחזיר את הסיבסוד על מטעי המשפחה שהושהה. פגישתו עם שר האוצר נכשלה, וב-1 בינואר 1788 חזר לקורסיקה, שם נשאר עם משפחתו עד ליוני, מה שהאריך את חופשתו מתשעה חודשים לשנתיים.{{הערה|חופשיות כזו של קצינים הייתה נפוצה לפני המהפכה הצרפתית, קולונל לדוגמה נדרש להיות נוכח ברגימנט רק כחמישה חודשים בשנה. מלבד זאת האריך נפוליאון את החופשה בטענה שהוא חולה ושיש סופות המונעות ממנו לשוט מקורסיקה}}<br />
<br />
נפוליאון חזר לרגימנט שלו, שהוצב בינתיים באוקסון. את חמישה עשר החודשים הפנויים שתפקידו איפשר לו, הוא ניצל לקריאה ואף לכתיבת 36 מחברות בנושאי ארטילריה, היסטוריה ופילוסופיה. באוגוסט 1788 הועלה לדרגת [[סגן]] ונבחר, בשל כישרונו, לפקד על פלוגת ניסויים שחקרה שיטות לירי פצצות מרגמה מתותח רגיל. הוא היה הסגן היחיד שזכה להשתתף בנציגות של גדוד תותחנים כלשהו.<br />
<br />
ערב המהפכה הצרפתית, שלח נפוליאון מכתב לראש המורדים הגולה של הקורסיקאים, [[פסקאולה פאולי]], שבו העיד על שנאתו לכתר הצרפתי אותו הוא משרת, ועל היותו לאומן קורסיקאי נלהב:<br />
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=כשהאומה גוועה נולדתי. שלושים אלף צרפתים הזדחלו אל חופינו, מטביעים את כס החירות בגלים של דם. זהו המחזה המבחיל שהיכה בי; מלידה הוקפה עריסתי בזעקות המתים, אנקות המדוכאים ודמעות של יאוש. עזבת את האי שלנו, ובעקבותיך השמחה.|מקור=מכתב נפוליאון לפאולי{{הערה|ראו McLynn 1998, p.37}}|מירכאות=כן}}<br />
<br />
===המהפכה הצרפתית===<br />
[[קובץ:Napoleon - 2.jpg|שמאל|ממוזער|180px|נפוליאון בגיל 23, [[סגן-אלוף]] במשמר הלאומי הצרפתי]]<br />
[[המהפכה הצרפתית]] הביאה לראשונה את נפוליאון להזדהות עם צרפת, כי פנתה כנגד האצולה הצרפתית הגבוהה, אותה הוא תיעב. הרוח המהפכנית, בשילוב עם ירושה מזדמנת, נתנו לנפוליאון הזדמנות להתחזק פוליטית במולדתו קורסיקה. בספטמבר [[1789]] שב לאי הולדתו ופעל לקידום שלו ושל אחיו הבכור, [[ז'וזף בונפרטה|ז'וזף]]. בשיאם הפך נפוליאון למפקד במשמר הלאומי (נקרא גם "גדוד המתנדבים") של אז'קסיו הבירה, ולמנהיג [[המועדון היעקוביני]] בקורסיקה, וז'וזף היה לחבר במועצת העיר אז'קסיו.<br />
<br />
בזמן המהפכה קורסיקה הייתה כמרקחה. מנהיג האי, פסקאולה פאולי, שב מגלותו בבריטניה בחסות המהפכה, ובהנהגתו השתלטו המהפכנים על קורסיקה. בעימותים באי אף נוצר מצב שבו נפוליאון, כמפקד במשמר הקורסיקאי הלאומי, נלחם נגד הצבא הצרפתי, שבו שירת במקביל באותה עת. מאחר שנחשב לעריק בעקבות חריגה מזמן ההיעדרות שהוקצה לו, הוא נסע לפריז ב-[[28 במאי]] [[1792]] במטרה לנקות את שמו. שם הוא חזה באירועי [[הפיכת ה-10 באוגוסט 1792|הפיכת ה-10 באוגוסט]], בהם גבר ההמון על אנשי המשמר המלכותי השווייצרי, והמלך לואי ה-16 נאסר. האירוע סימן את תחילת סופה של ה[[מונרכיה]], והשפיע רבות על נפוליאון, שלפי עדותו "מראה הגופות המחיש לי את המוות יותר מכל שדה קרב מאז".{{הערה|ראו McLynn 1998, p.56}} בפריז השתלב נפוליאון מחדש בצבא בדרגת סרן ואושרה לו נסיעה נוספת לקורסיקה, בה נדרש ללוות את אחותו.<br />
<br />
ב-[[15 באוקטובר]] [[1792]] שב נפוליאון לקורסיקה,{{הערה|ראו McLynn 1998, p.57}} כאשר החלה מלחמה פנימית באי בין הפאוליסטים, ששאפו לעצמאות האי, לבין ה[[המועדון היעקוביני|יעקובינים]] תומכי המהפכה הצרפתית, שראו בקורסיקה חלק בלתי נפרד מצרפת. כיעקוביני נלהב, הסתכסך נפוליאון עם מושא הערצתו - פאולי - כשלבסוף יד הפאוליסטים הייתה על העליונה: בני משפחת בואונפרטה המובסת הוגדרו כ"בוגדי ואויבי המולדת, הנידונים לתיעוב ולקלון נצחי", ונאלצו לנוס על נפשם לצרפת, בעוד שפאולי ניתק את קורסיקה מריבונות צרפת, והקים את [[הממלכה האנגלו-קורסיקאית]].<br />
<br />
בתור קצין בצבא צרפת התבלט נפוליאון כאסטרטג צבאי מחונן, וניהל כמה קרבות (כמו [[המצור על טולון]]{{הערה|[[אליסטיר הורן]], "'''כמה רחוק מאוסטרליץ?'''", [[הוצאת דביר]], [[2005]], עמוד 29, "נפוליאון[...] נקרא לייעץ למפקד הלא-מצטיין במיוחד של צבא המהפכה ה[[צרפת]]י שצר על העיר. בכשרונו הגאוני לקלוט מצב במבט אחד, שעתיד לשמשו כה יפה בשנים הבאות, הוא נתן את ההערכה המזהירה שאם יוכל הכוח הצרפתי להשתלט על צוק לה קר, הנשקף אל נמל [[טולון]], אזי תותחים שיוצבו על הצוק לא יאפשרו לספינותיו של הוד להגן על הנמל. התכסיס הצליח וה[[בריטניה|בריטים]] גורשו; נפוליאון, שנפצע בירכו, הפך לגיבור בקרב חיילי צבא ה[[המהפכה הצרפתית|מהפכה]] הכושל (אף שעדיין לא נודע מחוץ לשורותיו)".}}) בהם זכו כוחותיו לניצחון מוחץ. ב-[[1793]], בגיל 24 בלבד, הועלה לדרגת מפקד חטיבה (Général de brigade). בהמשך פיקד נפוליאון על גייסות צרפת שנלחמו בצבא ה[[אוסטריה|אוסטרי]] על אדמת [[איטליה]]. הצלחתו הייתה כה גדולה, שבסופה הצליח להגיע לפרברי [[וינה]].<br />
<br />
==מסעו למצרים ולארץ-ישראל==<br />
<br />
{{הפניה לערך מורחב|מסע נפוליאון בארץ ישראל}}<br />
ב-[[1798]] הטילה הממשלה הצרפתית הנבחרת על נפוליאון לכבוש את [[מצרים]] כדי לפגוע בדרכי המסחר של הבריטים עם הודו (לפי סברה אחת, משימה זו הוטלה עליו כדי להרחיקו מ[[פריז]] לאחר התגברות הפופולריות שלו בציבור). המטרה העיקרית של המסע הייתה לנתק את בריטניה, אויבתה המושבעת של המהפכה הצרפתית, מ[[הודו]], תוך פגיעה ב[[ממלוכים]], בני בריתם.<br />
<br />
נפוליאון כבש עד מהרה את [[קהיר]] וסביבותיה, אך נותק מצרפת בעקבות השמדת הצי הצרפתי על ידי ה[[אדמירל]] הבריטי [[הוריישו נלסון]] ב[[קרב הנילוס|קרב אבוקיר]]. נפוליאון ביסס את שלטונו במצרים והחל לנוע לאורך [[חוף]] [[הים התיכון]] בכיוון [[ארץ ישראל]]. הוא כבש את כל ערי-החוף של אותה תקופה: [[אל עריש]], [[עזה]] ו[[יפו]], שם [[כיבוש יפו (1799)|טבחו]] חייליו כ-2,000 שבויים טורקיים. לאחר-מכן התקדם צבאו צפונה, כבש את [[חיפה]] ואת [[עמק יזרעאל]] ו[[המצור על עכו (1799)|צר על עכו]].<br />
<br />
המצור על [[עכו]] ארך כחודשיים, אולם העיר, שהייתה בשליטתו של [[אחמד אל-ג'זאר]], הייתה מבוצרת היטב, והתגוננה בעזרת צבא טורקי שהגיע מ[[סוריה]], ובסיוע כוחות בריטיים תחת פיקודו של האדמירל [[סידני סמית]]. יש האומרים כי [[s:מנשר נפוליון אל היהודים באפריל 1799|הודעתו]] של נפוליאון במהלך המלחמה שלפיה אם תצלח דרכו והארץ תיכבש על ידיו, תוחזר הארץ לידי היהודים, נועדה לכבוש את לבו של [[חיים פרחי]], יועצו ואיש סודו של אל-ג'זאר. בסופו של דבר לא הצליח נפוליאון לכבוש את עכו, וצבאו נסוג חזרה למצרים.<br />
<br />
באמצעות עיתון ישן גילה נפוליאון על הפסד איטליה לכוחות אוסטריים ורוסיים ועל התוהו ובוהו הכולל השורר במדינה. הוא אסף סביבו כ-500 אנשים והפליג בספינה מהירה לצרפת. עיקר הצבא נשאר במצרים תחת פיקודו של [[ז'אן-בטיסט קלבר]].<br />
<br />
התקופה שבה שהה נפוליאון במצרים הייתה בעלת חשיבות תרבותית רבה בנוסף לחשיבותה הצבאית: נפוליאון עצמו וחוקרים שהביא עמו תרו את מצרים בחיפוש אחר עתיקות. בתקופה זו קיבל [[אגיפטולוגיה|המחקר על מצרים העתיקה]] תנופה גדולה, התגלו קברים ומומיות של מלכיה, והתגלתה [[אבן רוזטה]] (שבאמצעותה פוענח בשלב מאוחר יותר הכתב המצרי העתיק, ההירוגליפים, "[[כתב חרטומים]]", על ידי [[ז'אן-פרנסואה שמפוליון]]). בנוסף, חיל ההנדסה של נפוליאון מיפה את האזור ויצר מפה מפורטת ([[פייר ז'אקוטן|מפת ז'אקוטן]]) שהייתה בשימוש במשך [[המאה ה-19]] כולה עד מיפוי הארץ על ידי הבריטים.<br />
<br />
==עלייתו לשלטון ==<br />
<br />
[[קובץ:Napoleoniceurope.png|ממוזער|250px|האימפריה הצרפתית באירופה תחת שלטון נפוליאון בשיא שטחה, [[1811]] {{מקרא|#000090|האימפריה הצרפתית}}האימפריה עצמה{{מקרא|#3340dd|מדינות לוויין בשלטון צרפת}}מדינות עצמאיות שהמלך הוא נפוליאון (כמו חבר העמים הבריטי){{מקרא|#00CC00|בעלות ברית של צרפת}}בעלות ברית]]<br />
[[קובץ:Napoleons retreat from moscow.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נפוליאון הנסוג ממוסקבה מתבוסס בשלג הרוסי, [[1812]]. ציור של אדולף נורתן.]]<br />
למרות כישלונותיו האחרונים במזרח-התיכון לא נתפס המסע ככישלון, ולאחר שחזר לפריז ב-[[1799]] מונה נפוליאון למפקד הצבא. זמן קצר אחר-כך השתתף ב[[הפיכת 18 בברימר]] אשר בסופה מונה לקונסול הראשון של צרפת ועם אישורה של חוקה חדשה ב[[פברואר]] [[1800]] הפך בפועל ל[[עריץ|שליט יחיד]] של המדינה.<br />
<br />
מלבד כיבוש צפון-איטליה מידי האוסטרים (בשנית) בשנת [[1800]], ניצל נפוליאון את שנות שלטונו הראשונות לביסוס מעמדו בצרפת ולהחזרת היציבות למדינה. הוא ביצע מספר רפורמות במערכת החינוך, המשפט, הפיננסים ומערכות השלטון. רפורמות אלו היוו בסיס למערכות האזרחיות בצרפת לשנים רבות. בשנים אלו נוצר גם "[[קוד נפוליאון]]" שריכז את הזכויות של אזרחי המדינה.<br />
<br />
בשנת [[1801]] הגיע נפוליאון להסדר עם [[הכנסייה הקתולית]] וה[[אפיפיור]] [[פיוס השביעי]], שעמד בראשה. כחלק מהסדר זה הוכרה הקתוליות כדת המדינה, אולם מינוי אנשי הכמורה הושאר בידי נפוליאון. ב-[[2 בדצמבר]] [[1804]] הכתיר נפוליאון את עצמו כקיסר צרפת בברכת האפיפיור, כאשר במהלך הטקס הקפיד נפוליאון להניח את הכתר על ראשו בעצמו, כדי שלא ליצור מראית-עין של כפיפות לאפיפיור. ז'וזפין הוכתרה אז כאשת הקיסר. חצי שנה מאוחר יותר הוכתר נפוליאון ב[[מילאנו]] גם כ[[מלך איטליה]].<br />
<br />
==לואיזיאנה הצרפתית==<br />
{{הפניה לערך מורחב|רכישת לואיזיאנה}}<br />
[[לואיזיאנה הצרפתית]] הייתה חבל ארץ ב[[צפון אמריקה]], שצרפת תבעה עליו בעלות החל מסוף [[המאה ה-17]]. [[מלחמת שבע השנים]] שגלשה לזירת אמריקה סימנה את ראשית סוף האחיזה הצרפתית שם. צרפת הובסה בזירה זו, וכדי למנוע את השתלטות [[בריטניה]] על האזור, מסרה אותו ל[[ספרד]]. לאחר המלחמה, התושבים הצרפתיים בלואיזיאנה הפצירו בממשלה להשיג שטח זה מחדש, ונפוליאון נענה לבקשה. בהסכם מ-[[1800]] לואיזיאנה חזרה לצרפת תמורת [[דוכסות פארמה]] שעברה לשלטון ספרדי.<br />
נפוליאון הבין שלא יוכל להגן, וודאי שלא לפתח את האזור, נוכח המלחמות מבית ושליטתו המוחלטת של [[הצי הבריטי]] בים. בנוסף, הצורך של נפוליאון במזומנים למימון המלחמות הכריעו את הכף לטובת מכירת לואיזיאנה ל[[ארצות הברית]], לנציגי הנשיא [[תומאס ג'פרסון]], ששימש בעברו כשגריר ארצות הברית בצרפת. המכירה הושלמה ב-[[1803]] ושמה קץ לריבונות צרפתית באמריקה היבשתית.<br />
<br />
==חידוש המלחמה==<br />
{{הפניה לערך מורחב|המלחמות הנפוליאוניות}}<br />
בשנת [[1803]] הכריזה בריטניה בשנית מלחמה על שלטונו של נפוליאון. ב-[[21 באוקטובר]] [[1805]] הובס הצי של נפוליאון יחד עם [[הצי הספרדי]] על ידי הצי הבריטי ב[[קרב טרפלגר]]. כישלון זה הנציח את שליטתה הימית המוחלטת של בריטניה שנמשכה עד [[מלחמת העולם הראשונה]].<br />
<br />
לאחר קרב זה החל נפוליאון במסע כיבושים נרחב ברחבי יבשת אירופה נגד כל המעצמות שהתנגדו לשלטונו: בדצמבר [[1805]] ניצח נפוליאון את צבאות אוסטריה ורוסיה ב[[קרב אוסטרליץ]]. באוקטובר [[1806]] הוא ניצח את צבאות [[פרוסיה]] בקרבות [[קרב ינה|ינה]] ו[[קרב אאורשטדט|אאורשטדט]]. בהמשך כבש את [[פולין]], וכונן שם "נסיכות-בובה" הנתונה להשפעתו. באותה עת נמנע נפוליאון מלפלוש לרוסיה, ותחת זאת חתם על [[חוזה טילזיט]] שביסס את הברית עם ה[[צאר]] [[אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה|אלכסנדר הראשון]] שחילקה את אירופה ביניהם.<br />
<br />
לאחר-מכן פנה נפוליאון מערבה, פלש לספרד ומינה את אחיו הבכור [[ז'וזף בונפרטה|ז'וזף]] למלך. אחת המטרות החשובות של צעד זה הייתה ניסיון לכפות מצור כלכלי על בריטניה, אותה לא הצליח להכריע. אולם צעד זה לא נחל הצלחה: לאומנים ספרדים התקוממו נגד השלטון הזר ונעזרו בצבאות בריטים שפלשו ב-[[1808]] לספרד ופורטוגל. מלחמה זאת היא שהכניסה לראשונה לאוצר המילים הבינלאומי את המונח "[[גרילה]]" ("מלחמה קטנה" בספרדית), אם כי סוג זה של לחימה היה ידוע היטב גם בתקופות מוקדמות יותר.<br />
<br />
ב-[[1810]] גירש נפוליאון את ז'וזפין ונשא לאישה את [[מארי לואיז, דוכסית פארמה|מריה לואיזה מאוסטריה]], שהוכרזה מיד כקיסרית. לנפוליאון ומארי לואיז נולד בן יחיד, ושמו נפוליאון פרנסואה ז'וזף שארל בונפרטה (1812–1833). לימים הוא יקרא בשם "[[נפוליאון השני]]" ויוכתר על ידי אביו כמלך [[רומא]], על אף שלא שלט בה מעולם. מלבדו היו לנפוליאון כמה ילדים לא חוקיים.<br />
<br />
לאחר תקופת רגיעה מסוימת החלו בעיות גם בחזית המזרחית, כאשר הברית עם רוסיה נכשלה. הצאר [[אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה|אלכסנדר הראשון]] סירב לשתף פעולה עם נפוליאון נגד הבריטים, וב-[[22 ביוני]] [[1812]] [[מלחמת רוסיה–צרפת (1812)|פלש צבא נפוליאון לרוסיה]]. הכוחות הרוסים לא הציבו התנגדות, ובמקום זאת נסוגו כשהם מושכים את צבא נפוליאון לתוך עומק שטח רוסיה, תוך שימוש בטקטיקה של [[אדמה חרוכה]]. ב-[[12 בספטמבר]] 1812 התרחש קרב עקוב מדם בבורודינו ([[קרב בורודינו]]) שבפאתי [[מוסקבה]] בין כוחות נפוליאון והצבא הרוסי, שהסתיים ללא ניצחון ברור. הצבא הרוסי המשיך בנסיגתו, כשהוא מאפשר לנפוליאון להיכנס למוסקבה, אולם לפני שנסוגו הציתו הרוסים את העיר כדי שלא תוכל לשמש בסיס לצבאו של נפוליאון.<br />
<br />
===דעיכה וגלות ראשונה===<br />
[[קובץ:Cruikshank - Comparative Anatomy.png|שמאל|ממוזער|350px|[[קריקטורה]] של [[ג'ורג' קרוקשנק]] מנובמבר 1813 - נפוליאון ממלא את שורות החללים]]<br />
נפוליאון חיכה לשווא לכניעת הצאר הרוסי. משכניעה זו לא הגיעה, נסוג צבאו בחזרה. בשלב זה כבר החלו כוחות הצבא להידלדל: מחצי-מיליון החיילים איתם יצא לפלישה נותרו רק 100,000. נפוליאון נטש את צבאו וחזר לפריז.<br />
<br />
נסיגה זו היוותה שינוי בגישה האירופית כלפי נפוליאון. תדמיתו כבלתי-מנוצח נשברה ועמים רבים ניצלו גילוי חולשה זו כדי להשתחרר משליטת הצרפתים. בין ה-16 עד 19 באוקטובר [[1813]] התקבצו צבאות רוסיה, פרוסיה ואוסטריה להילחם בחיילי נפוליאון ב[[קרב לייפציג]], "קרב האומות". בקרב זה נחלו הצרפתים כישלון מוחלט, ובמקביל נחלו חיילי נפוליאון תבוסות גם באיטליה ובספרד.<br />
<br />
ב-[[1814]] התאחדו בעלות-הברית (בריטניה, רוסיה, פרוסיה ואוסטריה) נגד נפוליאון ופלשו לצרפת. ב-[[31 במרץ]] הם הצליחו לכבוש את פריז, והסנאט החליט להדיח את נפוליאון מתפקידו כקיסר. הוא נמלט ל[[ארמון פונטנבלו|פונטנבלו]], ושם התפטר ב-[[6 באפריל]] תוך העברת השלטון לבנו. אולם בעלות-הברית לא הסתפקו בכך והכריחו אותו ב-[[11 באפריל]] להתפטר ללא תנאי ולצאת לגלות באי [[אלבה (אי)|אלבה]], אי בים-התיכון המרוחק כ-20 ק"מ מחופי איטליה. נפוליאון הורשה לשמור את התואר קיסר, אך נקבע כי הקיסרות הנתונה למרותו היא רק האי הקטן עליו הוא נמצא. הוא קיבל קצבה שנתית של 2 מיליון פרנק מממשלת צרפת, והורשה לקחת איתו מספר קטן מקציניו וחייליו. ב-[[20 באפריל]] הוא נפרד מרוב צבאו ונאמניו בפונטנבלו והחל את המסע לאי גלותו. השלטון בצרפת עבר ל[[לואי השמונה עשר|לואי ה-18]], כמלך צרפת.<br />
<br />
===שלטון מאה הימים===<br />
{{ערך מורחב|מאה הימים}}<br />
<br />
בסוף פברואר [[1815]], אחרי גלות קצרה באי אלבה, נמלט נפוליאון מהאי ונחת בחופי [[פרובאנס]] ב-[[1 במרץ]] 1815. על מנת לעצרו נשלחו כוחות [[צבא]] בפיקוד [[מישל נה|מרשל נה]], שהבטיח כי ישיב את נפוליאון לפריז "בכלוב של ברזל"; אולם בפגישתם עם נפוליאון קיבלו אותו כוחות הצבא כמנהיגם, והמרשל נה עצמו, פקודו לשעבר וידידו הטוב, חבר אליו בשמחה. נפוליאון החל לצעוד לעבר [[פריז]] כאשר לאורך המסע מצטרפים לשורותיו חיילים ומתנדבים רבים מקרב העם. הוא הגיע לפריז ב-[[20 במרץ]] 1815 עם צבא סדיר של 140,000 חיילים וכ-200,000 מתנדבים. [[לואי השמונה עשר מלך צרפת|לואי ה-18]] נמלט מפריז עם בואם של כוחות נפוליאון, שחזר להיות השליט בפועל.<br />
<br />
המעצמות הזרות לא קיבלו את חזרתו לשלטון. ה[[קרב ווטרלו|קרב הסופי]] התחולל ב-[[18 ביוני]] 1815 ב[[וטרלו (בלגיה)|וטרלו]] שבמרכז [[בלגיה]] של ימינו, בין הצבא הצרפתי לבין הצבא הבריטי ו[[הצבא הפרוסי]] בפיקודם של [[ארתור ולסלי, הדוכס הראשון מוולינגטון]] ו[[גבהרד לברכט פון בליכר]]. הצבא הצרפתי הובס בקרב זה, ונפוליאון חזר לפריז. בתחילה קיווה לתמיכה עממית, אך כשזו לא באה, התפטר ב-[[22 ביוני]] לטובת בנו ששהה באוסטריה. הוא ניסה להימלט מצרפת דרך נמל רושפור, אך היה מכותר על ידי ספינות בריטיות, וב-[[15 ביולי]] נתפס נפוליאון על ידי הכוחות הבריטים.<br />
<br />
בסך הכול שלט נפוליאון בצרפת מאה ימים לפני שהובס. לאחר כניעתו, הוחזר לואי ה-18 לשלטון.<br />
<br />
==גלות שנייה ואחרונה==<br />
[[קובץ:Napoleon tomb bordercropped.jpg|שמאל|ממוזער|260px|קבר נפוליאון בפריז]]<br />
לאחר שהסתיימה תקופת שלטונו השנייה, לא הסתכנו הבריטים בבריחה נוספת של נפוליאון, והגלו אותו לאי [[סנט הלנה]] בדרום [[האוקיינוס האטלנטי]], אי מבודד ביותר הנמצא 2,000 ק"מ מחופי אפריקה. באי זה בילה נפוליאון את שארית חייו, מ-[[17 באוקטובר]] [[1815]], עד למותו ב-[[5 במאי]] [[1821]].<br />
<br />
מספר חוקרים בדקו את שרידי גופתו, וטענו כי מצאו בשערו עדויות לרעל{{מקור}}. הרעל שנמצא הוא [[ארסן]], שנחשב באותה תקופה לתרופה נגד מחלות מסוימות. מתיאור הניתוח שלאחר המוות שנערך על ידי ה[[פתולוג]] [[פיליפ קרלייר]] עולה שסבל מ[[סרטן הקיבה]]. שני מנתחים בצי הבריטי שבחנו את גופתו של נפוליאון הגיעו למסקנה כי מת מ[[דלקת כבד]] טרופית, השכיחה בסנט הלנה. מסקנות אלה לא היו נוחות ל[[המפלגה השמרנית (בריטניה)|ממשלה השמרנית]] שכיהנה באותה עת, והמנתחים [[מעצר|נעצרו]], [[הרשעה|הורשעו]] ב[[בית דין צבאי]] וסולקו מן הצי. בספרו על מות נפוליאון שלל [[מייג'ור גנרל]] ד"ר [[פרנק ריצ'רדסון]] את האפשרות שנפוליאון מת מסרטן הקיבה, בין היתר מפני שחולי סרטן הקיבה מתים כחושים ואילו נפוליאון נותר [[השמנה|שמן]] במותו. בהסתמך על דיווחיהם של שני המנתחים מן הצי הבריטי, הגיע ד"ר ריצ'רדסון למסקנה כי נפוליאון מת מדלקת כבד [[אמבה|אמבית]], שמקורם באמבה ''[[Entamoeba histolytica]]'', שגרמה בין היתר גם לכיב משני בקיבה. דלקת כבד אמבית תואמת את כל ה[[תסמין|תסמינים]] מהם סבל נפוליאון בימיו האחרונים: התקפי [[חום (תסמין)|חום]] חוזרים מלווים ב[[זיעה|הזעה]] לילית, תחושת כבדות ואי-נוחות בצד הימני של הגוף, [[כאב]] ב[[כתף]] הימנית, כבד רך למישוש, [[עור]] בוצי ושפל, ו[[ליחה]] אדומה המעידה כנראה על [[מורסה]] ב[[ריאה|ריאות]].{{הערה|[http://books.google.co.il/books/about/Napoleon_s_death.html?id=ryteAAAAIAAJ&redir_esc=y][http://www.bhj.org/books/liver/s1c01.htm][http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1081654/?page=2][http://www.napoleon-series.org/research/napoleon/c_death3.html]}}<br />
הוא נקבר בסנט הלנה וב-[[1840]], כעשרים שנים לאחר מותו, הובאה גופתו לפריז ונקברה בארמון [[האינוואליד]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
=== נישואיו הראשונים ===<br />
[[קובץ:ז'וזפין דה בוארנה.jpg|ממוזער|ז'וזפין דה בוארנה|262x262 פיקסלים]]<br />
בשנת [[1796]] כבר היה נפוליאון קצין בכיר, כשהוא בן 26. הוא נשא לאשה את [[ז'וזפין דה בוארנה]], אלמנתו בת ה-32 של ה[[גנרל]] [[אלכסנדר דה בוארנה]], שהוצא להורג במהלך המהפכה. ז'וזפין הייתה אם לבן ולבת: [[אז'ן דה בוארנה]] ([[1781]]–[[1824]]) ו[[הורטנס דה בוארנה]] ([[1783]]–[[1837]]). כגבר חסר ניסיון היה נפוליאון מאוהב בז'וזפין נואשות, בעוד היא נמשכה לגבר אחר וניהלה איתו מערכת יחסים מקבילה מבלי שעשתה מאמץ ניכר להסתיר זאת, אולם הוא סלח לה.<br />
<br />
נפוליאון חיבב מאוד את אז'ן והורטנס ואימץ אותם, ובשנת [[1802]] השיא את הורטנס לאחיו [[לואי בונפרטה]] בן ה-24, ולימים היו למלך ומלכת הולנד. ילדיהם היו נפוליאון שארל בונפרטה, [[נפוליאון לואי בונפרטה]] מלך הולנד, ו[[נפוליאון השלישי|שארל לואי נפוליאון בונפרטה]] קיסר צרפת ("נפוליאון השלישי"). ב-[[1806]] נישא אז'ן ל[[אוגוסטה, נסיכת בוואריה]]. במהלך שלטונו העניק נפוליאון לאז'ן את התארים נסיך צרפת, נסיך [[ונציה]] והדוכס הגדול של [[פרנקפורט]]. מילדיהם היו [[ז'וזפין מלוכטנברג|ז'וזפין מלכת שוודיה ונורווגיה]], ו[[אוגיסט דה בוארנה|אוגיסט]] ו[[מקסימיליאן, דוכס לוכטנברג|מקסימיליאן]] מלויכטנברג.<br />
[[קובץ:נפוליאון בונפרטה וג'וזפין.jpg|ממוזער|נפוליאון בונפרטה וג'וזפין]]<br />
<br />
=== נישואיו השניים ===<br />
ז'וזפין לא ילדה לנפוליאון יורש רשמי, ייתכן שבעקבות מאסריה בתקופת שלטון הטרור או [[הפלה טבעית|הפלה]] שאולי עברה בשנות העשרים לחייה. נפוליאון התגרש ממנה ב-[[1809]], ונשא במקומה את [[מריה לואיזה מאוסטריה]], שהייתה בתו של [[פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה]], נינתה של [[מריה תרזה|מריה תרזה, קיסרית אוסטריה]] ובת-אחיינית של [[מארי אנטואנט]]. נפוליאון ומריה לואיזה נותרו נשואים עד מותו של נפוליאון, אך היא לא הצטרפה אליו לגלות באלבה ומאז לא ראתה אותו עוד.<br />
<br />
לזוג נולד ילד אחד, שנקרא לימים [[נפוליאון השני]]. הוא הפך לקיסר צרפת עם התפטרות נפוליאון לאחר "מאה הימים" ([[22 ביוני]] [[1815]]), כשהוא בגיל שלוש, וכיהן בתפקיד במשך שבועיים בלבד, עד לפלישת כוחות בעלות הברית לצרפת. הוא הוגלה ל[[ארמון שנברון]] בווינה, ונפטר שם מ[[שחפת]] ב-22 ביולי [[1832]], כשהוא בן 21, ללא ילדים.<br />
<br />
==גובהו של נפוליאון==<br />
אמונה רווחת היא שנפוליאון היה אדם נמוך יחסית. למעשה, במותו של נפוליאון נמדד גובהו ב-5 רגלים ו־2 אינצ'ים, וישנה מחלוקת בין היסטוריונים האם המדידה בוצעה על פי מידות צרפתיות ישנות או לפי המידות הבריטיות:{{הערה|Owen Connelly (2006). Blundering to Glory: Napoleon's Military Campaigns. Rowman & Littlefield|כיוון=שמאל}} מדידה לפי המידות הבריטיות אכן מצביעה על גובה נמוך של 1.57 מטר, אולם מדידה לפי המידות הצרפתיות הישנות מצביעה על גובה של 1.69 מטרים.{{הערה|[https://www.history.com/news/napoleon-complex-short Was Napoleon Short? Origins of the 'Napoleon Complex'], אתר [[ערוץ ההיסטוריה]]}}{{הערה|שם=וילד}} בנוסף יש הטוענים כי לאגדה על נפוליאון הנמוך תרמה העובדה שנפוליאון היה מוקף בחיל משמר שהורכב מחיילים גבוהים במיוחד, והוא כונה בפיהם "הרב"ט הקטן" (le petit caporal) - כינוי חיבה שרמז לאו דווקא לגובהו אלא ליחסו השוויוני והבלתי-מתנשא כלפיהם.{{הערה|שם=וילד|Robert Wild, [http://europeanhistory.about.com/od/bonapartenapoleon/a/napoleonheight.htm Was Napoleon Bonaparte Short?], About.com|כיוון=שמאל}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[משפט נפוליאון]]<br />
* [[נפוליאון והיהודים]]<br />
* [[סעודת הערבית של בוקר]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[סטיבן אינגלנד]], '''נפוליאון: חיים פוליטיים''', [[ספרית מעריב]], תשס"ט 2009. {{ULI|009132225}}<br />
* [[בן ג’ונס]], '''נפוליון האיש והמיתוס''', [[הוצאת הדר]], 1978. {{ULI|001126846}}<br />
* [[יעקב יערי-פולסקין]], '''נפוליון בונפרטה וארץ ישראל: מונוגרפיה היסטורית-ספורית''', חולמים ולוחמים, 1932. {{ULI|004105707}}<br />
* [[אמיל לודוויג]], '''נפוליון''', א"י שטיבל, 1930. {{ULI|002793430}}<br />
* [[אליסטיר הורן]], '''כמה רחוק מאוסטרליץ? נפוליאון 1805-1815''', [[הוצאת דביר]], 2005.{{ULI|006518522}}<br />
* וינסנט קרונין, '''נפוליאון''', קרני, 1991. {{ULI|003781450}}<br />
* נתן שור, '''מסע נפוליאון לארץ ישראל''', עם עובד, 1984. {{ULI|003667581}}<br />
* [[חזי שלח]], '''נפוליאון 1813: מלחמת העולם הראשונה''', כתר, 1996. {{ULI|003947073}}<br />
*[[ולטר גראב]], '''נפוליאון ותקופתו''', משרד הביטחון ([[אוניברסיטה משודרת]]), 1992. {{ULI|003817331}}<br />
* בן וידר, דייוויד הפגוד, '''רצח נפוליאון''', ידיעות אחרונות, 1986. {{ULI|003681332}}<br />
* ניג'ל ניקולסון, '''נפוליאון 1812''', מערכות, 1991. {{ULI|003786743}}<br />
* נפוליאון בונפרט, '''איך לעשות מלחמה''', הוצאת [[נהר ספרים]], 2019 {{ULI|023805080}}<br />
*[[יבגני טארלה]], '''נאפוליאון ותקופתו''', ספרית פועלים, 1967. {{ULI|004260553}}<br />
*[[מרדכי גיחון]], '''נפוליאון בארץ ישראל''', אפי מלצר, 2003. {{ULI|004446244}}<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* {{Cite book|first=Frank|last=McLynn|title=Napoleon|publisher=Pimlico|year=1998|isbn=0712662472|url= http://www.amazon.co.uk/Napoleon-Frank-McLynn/dp/0712662472}}<br />
* Kagan, Frederick W. (2006) ''End of the Old Order: Napoleon and Europe, 1801-1805'' (Da Capo)<br />
* {{Cite book|title=Napoleon:The Path to Power 1769–1799|publisher=Bloomsbury|year=2008|last=Dwyer|first=Philip|isbn=978-0-7475-6677-9}}<br />
</div><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקיטקסט=מנשר נפוליון אל היהודים באפריל 1799|ויקיציטוט=נפוליאון בונפרטה|ימין}}<br />
* [http://www.pitgam.net/data/נפוליאון/1/1/0/ ציטטות של נפוליאון] {{עברית}}<br />
* [[אורי קציר]], [https://web.archive.org/web/20050312071022/http://www.e-mago.co.il/e-magazine/roads.html נאפוליון מנסה לכבוש את העיר עכו נגד ידידו הוותיק], באתר [[e-mago]]<br />
* [http://www.napoleon.org/en/home.asp האתר של La Fondation Napoléon] (באנגלית או בצרפתית)<br />
* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12411 מלחמות נפוליאון], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית]]<br />
* מוטי בנמלך, [http://segulamag.com/articles/הסנהדרין-של-נפוליאון/ הסנהדרין של נפוליאון], [[סגולה (מגזין)|מגזין להיסטוריה סגולה]]<br />
* מילכה לוי-רובין, [http://blog.nli.org.il/napol_plan/ התוכנית שהוצגה לנפוליאון] להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, באתר [[הספרייה הלאומית]], אפריל 2017<br />
* [http://napoleon.nli.org.il/heb/ נפוליאון במצרים, אוסף מסמכים], באתר הספרייה הלאומית, אפריל 2017<br />
* {{הארץ|אונורה דה בלזק|גנרל חייב להיות שרלטן - אמירות והגיגים של נפוליאון|1.7080854|1 באפריל 2019}}<br />
* {{Find a Grave}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
<br />
* נפוליאון בארץ ישראל - 200 שנה למותו<br />
** {{הארץ|דרור זאבי|הצדדים המוצלחים של הכיבוש|1.9584705|8 במרץ 2021}}<br />
** {{הארץ|שלמה פפירבלט|הקרב על מה שצמח על ראשו של נפוליאון בונפרטה|1.9666225|30 במרץ 2021}}<br />
** {{הארץ|גבי לוין|רציתי להפריך את הטענות שנפוליאון היה דיקטטור, גזען ורוצח|1.9772636|4 במאי 2021}}<br />
** {{הארץ|עוזי ארד|נפוליאון נטע את אוהל מפקדתו במכתש שבו עומד כיום איצטדיון בלומפילד|1.9819816|18 במאי 2021}}<br />
** {{הארץ|דוד אסף|האם הבטיח נפוליאון לרבי נחמן את ארץ ישראל כמדינה ליהודים?|1.9863421|1 ביוני 2021}}<br />
** {{הארץ|שלמה בן עמי|כשנפוליאון עמד להכריז על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל|1.9976874|7 ביולי 2021}}<br />
<br />
* {{הקלטה}} [[יובל מלחי]], הרצאות על נפוליאון באתר [https://historia.co.il/ קטעים בהיסטוריה] (2010, 2016) | [http://www.historia.co.il/2010/12/17/נפוליאון-חלק-ראשון-העלייה-2/ העלייה לשלטון] | [http://www.historia.co.il/2010/12/17/נפוליאון-חלק-שני-נפוליאון-במזרח-התי-2/ נפוליאון בארץ ישראל] | [http://www.historia.co.il/2010/12/20/נפוליאון-חלק-שלישי/ שיא גובה] | [http://www.historia.co.il/2010/12/21/נפוליאון-חלק-רביעי/ הדעיכה] | [http://www.historia.co.il/2010/12/25/נפוליאון-חלק-חמישי-הסוף-2/ הסוף] | [http://www.historia.co.il/2016/01/26/פרק-146-נפוליאון-ומסעו-בארץ-ישראל/ נפוליאון ומסעו בארץ ישראל] | [http://www.historia.co.il/2016/02/07/פרק-148-נפוליאון-מהאוויר-בכורה-עולמית-בפ/ {{סרטונים}} מסעו של נפוליאון בארץ ישראל עד להגעתו לעכו] |<br />
<br />
{{-}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{קרבות המלחמות הנפוליאוניות}}<br />
{{מלכים וקיסרים גרמניים}}<br />
{{מלכי צרפת}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:בונפרטה, נפוליאון}}<br />
[[קטגוריה:נפוליאון|*]]<br />
[[קטגוריה:בית בונפרטה]]<br />
[[קטגוריה:אנשי צבא צרפתים]]<br />
[[קטגוריה:מפקדי צבאות סדירים בעת החדשה]]<br />
[[קטגוריה:אישים הקבורים בארמון האינווליד]]<br />
[[קטגוריה:אבירי מסדר העיט השחור]]<br />
[[קטגוריה:מקבלי עיטור אנדריי הקדוש]]<br />
[[קטגוריה:חברי האקדמיה הצרפתית למדעים]]<br />
[[קטגוריה:אנשים שנודו על ידי הכנסייה הקתולית]]<br />
[[קטגוריה:מגורשים ממולדתם]]<br />
[[קטגוריה:מלכי איטליה]]<br />
[[קטגוריה:צרפתים במלחמות הנפוליאוניות]]<br />
[[קטגוריה:אסירים פוליטיים]]<br />
[[קטגוריה:צרפתים שנולדו ב-1769]]<br />
[[קטגוריה:צרפתים שנפטרו ב-1821]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=נפוליאון בונפרטה|גרסה=31819954|פריט=Q517}}</div>Giladkadoshhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%94&diff=1796390נפוליאון בונפרטה2021-07-28T06:53:42Z<p>Giladkadosh: יבוא מוויקיפדיה, הרחבה</p>
<hr />
<div>{{מפנה|נפוליאון}}<br />
{{מנהיג<br />
|שם=נפוליאון הראשון<br />
|תאריך לידה=[[15 באוגוסט]] [[1769]]<br />
|תאריך פטירה=[[5 במאי]] [[1821]]<br />
|מקום לידה={{דגל|ממלכת צרפת}} [[אז'אקסיו]], [[קורסיקה]], [[ממלכת צרפת]]<br />
|מקום פטירה={{דגל|הממלכה המאוחדת}} [[לונגווד]] {{אנ|Longwood, Saint Helena}}, [[סנט הלנה]], [[האימפריה הבריטית]]<br />
|תמונה=[[קובץ:Napoleon_in_His_Study.jpg|מרכז|250px]]<br />
|כיתוב="הקיסר נפוליאון בחדר הקריאה שלו ב[[ארמון טווילרי]]", [[ז'אק-לואי דויד]], 1812.<br />
|שם בשפת המקור=השם בלידה: Napoleone di Buonaparte {{ש}} בהמשך - Napoléon Bonaparte<br />
|שם מלא=נפוליאון בונפרטה<br />
|מדינה=[[הקיסרות הצרפתית הראשונה]]<br />
|מקום קבורה={{דגל|צרפת}} [[האינווליד]], [[פריז]], [[צרפת]]<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג<br />
|שם התפקיד=[[קיסר הצרפתים]]<br />
|למניין=<br />
|התחלת כהונה=[[18 במאי]] [[1804]]<br />
|סיום כהונה=[[11 באפריל]] [[1814]]<br />
|סגן=<br />
|מנהיג דת בתקופה=<br />
|מונרך בתקופה=<br />
|הקודם בתפקיד=אין. היה ל[[קונסול (צרפת)|קונסול הראשון]] של [[הרפובליקה הצרפתית הראשונה]]; השליט הקודם היה המלך [[לואי השישה עשר]]<br />
|הבא בתפקיד=[[לואי השמונה עשר]] ([[דה יורה]] ב-1814)<br />
|אירועים בתקופתו=<br />
}}<br />
|תפקיד2={{תפקיד מנהיג<br />
|שם התפקיד=[[קיסר הצרפתים]]<br />
|למניין=<br />
|התחלת כהונה=[[20 במרץ]] [[1815]]<br />
|סיום כהונה=[[22 ביוני]] [[1815]]<br />
|סגן=<br />
|מנהיג דת בתקופה=<br />
|מונרך בתקופה=<br />
|הקודם בתפקיד=[[לואי השמונה עשר]]<br />
|הבא בתפקיד=[[לואי השמונה עשר]]<br />
|אירועים בתקופתו=<br />
}}<br />
|תפקיד3={{תפקיד מנהיג<br />
|שם התפקיד=[[מלך איטליה]]<br />
|למניין=<br />
|התחלת כהונה=[[17 במרץ]] [[1805]]<br />
|סיום כהונה=[[11 באפריל]] [[1814]]<br />
|סגן=<br />
|מנהיג דת בתקופה=<br />
|מונרך בתקופה=<br />
|הקודם בתפקיד=אין. היה לנשיא של [[הרפובליקה האיטלקית]]; השליט הקודם היה [[קרל החמישי]]<br />
|הבא בתפקיד=אין. הממלכה התפרקה; המלך הבא הוא [[ויטוריו אמנואלה השני]]<br />
|אירועים בתקופתו=<br />
}}<br />
|תפקיד4=<br />
|תפקיד5=<br />
|שם השושלת=[[בונפרטה]]<br />
|תואר=[[קיסר הצרפתים]]<br />
|כינוי=<br />
|אב=[[קרלו בואונפרטה]]<br />
|אם=[[לטיציה רמולינו]]<br />
|צאצאים=[[נפוליאון השני]]<br />
|יורש העצר=[[נפוליאון השני]]<br />
|בת זוג=[[ז'וזפין דה בוארנה]] {{ש}} [[מארי לואיז, דוכסית פארמה]]}}<br />
'''נפוליאון בונפרטה''' (ב[[צרפתית]]: '''Napoléon Bonaparte''', מבוטא: '''בּוֹנָפָּרְט'''{{כ}}; [[15 באוגוסט]] [[1769]] – [[5 במאי]] [[1821]]; ידוע גם כ'''נפוליאון הראשון''') היה שליט [[צרפת]], מייסד [[הקיסרות הראשונה]], ומגדולי ה[[מצביא]]ים בהיסטוריה. מחשובי האישים שעיצבו את [[המאה ה-19]]. ייסד את [[קוד נפוליאון]] - קובץ החוקים של צרפת, שבהשפעתו עוצבו חוקים רבים במערב אירופה ובמרכזה, והשפעתו ניכרת עד היום. הפיץ דרך כיבושיו את רעיונות [[המהפכה הצרפתית]] בכל רחבי אירופה, ובמקביל התאמץ לדכא ולהשכיח את השפעתה בצרפת פנימה. חידש והגה רעיונות [[טקטיקה|טקטיים]] ו[[אסטרטגיה צבאית|אסטרטגיים]] מרחיקי לכת ב[[צבא]] שמקובלים עד עצם היום הזה.<br />
<br />
נפוליאון כיהן כשליט [[צרפת]] במהלך השנים [[1799]] עד [[1814]], ובמשך כ-[[מאה הימים|100 ימים]] בשנת [[1815]]. בשיאו, הוביל את צרפת לכיבוש רוב [[מערב אירופה]] ו[[מרכז אירופה|מרכזה]].<br />
<br />
נפוליאון, יליד [[קורסיקה]], עלה לשלטון ב[[הפיכת 18 בברימר]] לאחר קריירה מזהירה כאיש צבא. פעולותיו הראשונות היו ביסוס מערכות השלטון הפנימיות בצרפת והרגעת המדינה לאחר התקופה הסוערת של [[המהפכה הצרפתית]]. לאחר מכן יצא למסע כיבושים בכל אירופה וכונן את "[[הקיסרות הראשונה]]" בראשותו. עלה בידו להביס שוב ושוב בריתות מתחלפות של מעצמות אירופה, שהתאגדו כדי לבלום את השתלטות צרפת על היבשת, אך לאחר מספר מערכות הפסיד לבסוף והוגלה לאי [[אלבה (אי)|אלבה]]. הוא הצליח לברוח מהאי, לשלוט שוב בצרפת למשך תקופה קצרה שמכונה "[[מאה הימים]]" עד שנוצח ב[[קרב ווטרלו]] ונשלח לגלות ב[[אי]] [[סנט הלנה]], שם מת והוא עוד לא בן 52.<br />
<br />
נפוליאון הוא גם המייסד של שושלת בונפרטה: אֶחיו כיהנו כמלכים בארצות שכבש באירופה, בנו, [[נפוליאון השני]], הוכרז על ידיו כמלך רומא, ואחיינו, הידוע כ[[נפוליאון השלישי]], כיהן כשליט צרפת (נשיא ואחר כך קיסר) בין השנים [[1848]] ל-[[1870]].<br />
<br />
==ילדות ונעורים==<br />
[[קובץ:Carlo Buonaparte.jpg|ימין|ממוזער|150px|אביו של נפוליאון, [[קרלו בואונפרטה]]; היה נציג קורסיקה בחצרו של [[לואי השישה עשר]], מלך צרפת]]<br />
נפוליאון נולד ב[[אז'אקסיו]] שב[[קורסיקה]] ב-15 באוגוסט 1769, על רקע התקוממות לאומית של הקורסיקאים כנגד השליטה הזרה של [[הרפובליקה של ג'נובה|ג'נובה]], ולאחר מכן של [[צרפת]]. כשנה לאחר שנולד נכשל המרד, וקורסיקה סופחה רשמית לצרפת.<br />
<br />
משפחת [[בונפרטה|בוּאוֹנפרטה]]{{הערה|(Buonaparte באיטלקית, השפה השלטת בקורסיקה; נפוליאון שינה שמו ל-Bonaparte , המותאם לצרפתית, רק בשנות העשרים לחייו)}} השתייכה לאצולה הקורסיקנית הזוטרה. אבי המשפחה, [[קרלו בואונפרטה]], הסתגל היטב לשלטון הצרפתי, החדש, ואף מונה לנציג קורסיקה בחצרו של [[לואי השישה עשר]]. ברם, הוא איבד את הון משפחתו בכשלונות עסקיים ומשפטיים. במחקר שערך, האב הוכיח קרבה לאצולה ה[[טוסקנה|טוסקנית]], ומשפחת בואונפרטה הוכרה רשמית כמשפחת [[אצולה]] ב-[[1771]]. מעמדם כבני האצולה הזוטרה, ומצוקתם הכלכלית, זיכו את ילדי המשפחה לחינוך חינם על פי חוק, וכך זכו בני המשפחה, לרבות נפוליאון, להתחנך בצרפת שמעבר לים. קרלו בואונפרטה נפטר ב-[[1785]] מ[[סרטן הקיבה]], בן 39 בלבד. מכיוון שניצל את רוב זמנו לתחזוק מעמדו, הוא היווה לנפוליאון דמות אב עמומה בלבד. אימו [[לטיציה רמולינו]], מנגד, הייתה לדמות מפתח בעיצוב אישיותו כילד. היא תוארה על ידיו כאם קפדנית אך דואגת, לה הוא חב הרבה. לטיציה הייתה נצר למשפחת אצולה טוסקנית ולומברדית.{{הערה|עובדה שנפוליאון דאג להתכחש לה בהזדמנויות רבות מכיוון שרצה להיות מייסד של אצולה ולא צאצא שלה}}<br />
<br />
בהיות נפוליאון עוד ברחם אמו, השתתפו שני הוריו במלחמה על עצמאות קורסיקה. ב-[[15 באוגוסט]] [[1769]], בשובה מ[[חג עליית מרים|חגיגות עליית מרים השמיימה]], התמוטטה לטיציה לקראת חצות וילדה את בנה נפוליאון. ב-[[21 ביולי]]<br />
[[1771]], קרוב לגיל שנתיים, הוטבל נפוליאון בשם נפולֶאוֹנֶה די בּוּאוֹנָפָּרטֶה (Napoleone di Buonaparte).{{הערה|שמו אוית גם Nabulione, Nabulio, Napolionne, ו-Napulione, כנראה על שם דודו, או אחיו הבכור שמת בינקות}} ב-[[1779]] נסע נפוליאון בן התשע, לראשונה, לצרפת לצורך לימודים. הוא למד צרפתית במשך ארבעה חודשים בבית ספר דתי ב[[אוטן]], כשעד לנסיעתו לא ידע נפוליאון מילה בצרפתית; גם לאחר שלמד, הוא דיבר במבטא קורסיקאי כבד ומעולם לא ידע לאיית נכון.{{הערה|ראו McLynn 1998, p.18}}<br />
<br />
ב-[[15 במאי]] 1779{{הערה|למרות רישומים מהאקדמיה לפיהם הגיע ב-23 באפריל, נפוליאון איחר בעקבות תקלה עם מי שהיה צריך ללוות אותו. ראו McLynn 1998, p.15-16}} הגיע נפוליאון לאקדמיה הצבאית ב[[בריאן-לה-שאטו]] (Brienne-le-Château), שם למד בחמש השנים הבאות. בניגוד לשמה, רוב הלימודים באקדמיה לא היו צבאיים מהיעדר תקציבים,{{הערה|האקדמיה דורגה במקום האחרון מבין עשר האקדמיות הצבאיות בצרפת. McLynn 1998, p.16}} וכללו בעיקר חינוך רגיל לבני אצולה. נפוליאון הרבה בקריאת ספרים מ[[העת העתיקה]], בעיקר על מצביאים כ[[יוליוס קיסר]], והצטיין ב[[מתמטיקה]], ב[[גאוגרפיה]] וב[[היסטוריה]]. בינו לבין שאר התלמידים התפתחה עוינות בגלל אופיו הגאה והתוקפני, וזהותו כקורסיקאי גאה ועני בין אצילים צרפתים. יכולותיו הצבאיות של נפוליאון בלטו עוד בגיל 14, כשיזם מלחמת שלג בין התלמידים, כשצד אחד היה תחת פיקודו.<br />
<br />
בנעוריו שאף נפוליאון לשרת בחיל הים ואף ב[[הצי המלכותי הבריטי|צי המלכותי הבריטי]] העוין, שאז היה החזק בעולם.<br />
הוא התכוון להתקבל לאקדמיה הימית, אך לבסוף ב-22 בספטמבר [[1784]] אובחן כמתאים ל"[[אקול מיליטר]]", האקדמיה הצבאית היוקרתית בפריז, לאחר שמשרד המלחמה היקצה מקומות למצטיינים במתמטיקה. בגיל 16 ניסה נפוליאון להצטרף למסעות של מגלה הארצות [[ז'אן-פרנסואה לה פרוז|לה פרוז]] ללא הצלחה, מה ששם קץ לשאיפותיו הימיות.<br />
<br />
ב-[[30 באוקטובר]] 1784 החל נפוליאון את לימודיו ב[[אקול מיליטר]], מוסד הדגל של הצבא הצרפתי. הלימודים במוסד היוקרתי עמדו בניגוד מוחלט ללימודים בבריאן, ועל פי עדותו של נפוליאון מסנט הלנה "התייחסו אלינו כאל קצינים עשירים. יותר טוב מכל מה שרובנו קיבלנו בהמשך החיים".{{הערה|Napoleon, the Empress and the Artist p.46, McLynn 1998, p.24|כיוון=שמאל}}{{הערה|כשנפוליאון עלה לשלטון הוא ביטל את היחס המפנק של האקדמיות הצבאיות לצוערים לטובת יחס קשוח יותר}} למרות המותרות שמהן נהנה, נפוליאון חווה שם לראשונה את חיי החייל ב[[תרגילי סדר]], באימוני ירי ובאימונים אחרים ששובצו בין השיעורים. אף שהיחסים עם שאר התלמידים נשארו עוינים, הוא הכיר שם לראשונה חבר טוב, אלכסנדר דה מזי, עמו שירת באותו גדוד בתום הלימודים.<br />
<br />
ב-[[1785]] דילג נפוליאון על הליכי הקבלה הרגילים ליחידות תותחנים מובחרות, ובספטמבר הגיע במבחנים למקום ה-42 מתוך 58 מבין המועמדים לחילות אלה מכל צרפת,{{הערה|אם כי לחלק מהמתמודדים היו עוד שתי שנות השכלה נוספות, יותר מאשר לנפוליאון. McLynn 1998, p.26}} זאת למרות האילוץ לסיים את לימודיו לאחר כשנה במקום שנתיים, בעקבות מות אביו והחמרת המצב הכלכלי במשפחתו.{{הערה|שם=Dwyer p42|ראו Dwyer 2008, p.42}} בספטמבר 1785 הוא סיים לימודיו ב"[[אקול מיליטר]]" כ[[קצין]] בדרגת סגן-משנה, כשהוא בן 16 בלבד, והיה לקורסיקאי הראשון שהוכשר במוסד מכובד זה.{{הערה|שם=Dwyer p42}}<br />
<br />
==תחילת הקריירה הצבאית==<br />
{{ציטוט-צף|'''תמיד בודד בין אנשים, אני חוזר לחלום לבדי ולהיכנע לדיכאון. מהו השיגעון הגורם לי לחשוק בסופי? ללא ספק משום שאינני מוצא מקום בעולם... החיים הם נטל חסר הנאה ומלא בכאב; הם נטל, מכיוון שאני נאלץ לחיות עם אנשים השונים ממני כאור הירח מהשמש'''|נפוליאון|רוחב=250px}}<br />
[[קובץ:Jacques-Louis David 007.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"[[נפוליאון חוצה את האלפים]]", ציור של [[ז'אק-לואי דוד]]]]<br />
<br />
===ראשית דרכו===<br />
עם סיום לימודיו גויס נפוליאון לרגימנט התותחנים של לה פֵר{{הערה|régiment de La Fère. ייתכן שביקש להצטרף לרגימנט זה מכיוון שידע שהוא מוצב בקורסיקה מולדתו עוד מ-[[1769]], אך ב-[[1785]], כשהצטרף לגדוד, שירתו בקורסיקה רק 20 חיילים והשאר בפרובאנס}} כקצין בדרגת סגן-משנה. ב-3 בנובמבר 1785 הצטרף ל[[חיל מצב|חיל המצב]] [[בואלנס]] שב[[דרום (מחוז)|מחוז דרום]] (Drome), שם עבר עשרה שבועות של הכשרה בסיסית. בינואר [[1786]] סיים הכשרתו, ובאוגוסט אותה שנה נשלח הרגימנט שלו לדכא הפגנה ב[[ליון]]. משדוכאה ההפגנה הוא קיבל אישור לצאת לחופשה במולדתו.<br />
<br />
ב-[[15 בספטמבר]] [[1786]] שב נפוליאון למולדתו והתאחד עם משפחתו לראשונה זה שמונה שנים. על המפגש העיק המשבר הכספי מאז מות אביו, ונפוליאון, כעת הגבר של המשפחה, נסע לפריז כדי להחזיר את הסיבסוד על מטעי המשפחה שהושהה. פגישתו עם שר האוצר נכשלה, וב-1 בינואר 1788 חזר לקורסיקה, שם נשאר עם משפחתו עד ליוני, מה שהאריך את חופשתו מתשעה חודשים לשנתיים.{{הערה|חופשיות כזו של קצינים הייתה נפוצה לפני המהפכה הצרפתית, קולונל לדוגמה נדרש להיות נוכח ברגימנט רק כחמישה חודשים בשנה. מלבד זאת האריך נפוליאון את החופשה בטענה שהוא חולה ושיש סופות המונעות ממנו לשוט מקורסיקה}}<br />
<br />
נפוליאון חזר לרגימנט שלו, שהוצב בינתיים באוקסון. את חמישה עשר החודשים הפנויים שתפקידו איפשר לו, הוא ניצל לקריאה ואף לכתיבת 36 מחברות בנושאי ארטילריה, היסטוריה ופילוסופיה. באוגוסט 1788 הועלה לדרגת [[סגן]] ונבחר, בשל כישרונו, לפקד על פלוגת ניסויים שחקרה שיטות לירי פצצות מרגמה מתותח רגיל. הוא היה הסגן היחיד שזכה להשתתף בנציגות של גדוד תותחנים כלשהו.<br />
<br />
ערב המהפכה הצרפתית, שלח נפוליאון מכתב לראש המורדים הגולה של הקורסיקאים, [[פסקאולה פאולי]], שבו העיד על שנאתו לכתר הצרפתי אותו הוא משרת, ועל היותו לאומן קורסיקאי נלהב:<br />
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=כשהאומה גוועה נולדתי. שלושים אלף צרפתים הזדחלו אל חופינו, מטביעים את כס החירות בגלים של דם. זהו המחזה המבחיל שהיכה בי; מלידה הוקפה עריסתי בזעקות המתים, אנקות המדוכאים ודמעות של יאוש. עזבת את האי שלנו, ובעקבותיך השמחה.|מקור=מכתב נפוליאון לפאולי{{הערה|ראו McLynn 1998, p.37}}|מירכאות=כן}}<br />
<br />
===המהפכה הצרפתית===<br />
[[קובץ:Napoleon - 2.jpg|שמאל|ממוזער|180px|נפוליאון בגיל 23, [[סגן-אלוף]] במשמר הלאומי הצרפתי]]<br />
[[המהפכה הצרפתית]] הביאה לראשונה את נפוליאון להזדהות עם צרפת, כי פנתה כנגד האצולה הצרפתית הגבוהה, אותה הוא תיעב. הרוח המהפכנית, בשילוב עם ירושה מזדמנת, נתנו לנפוליאון הזדמנות להתחזק פוליטית במולדתו קורסיקה. בספטמבר [[1789]] שב לאי הולדתו ופעל לקידום שלו ושל אחיו הבכור, [[ז'וזף בונפרטה|ז'וזף]]. בשיאם הפך נפוליאון למפקד במשמר הלאומי (נקרא גם "גדוד המתנדבים") של אז'קסיו הבירה, ולמנהיג [[המועדון היעקוביני]] בקורסיקה, וז'וזף היה לחבר במועצת העיר אז'קסיו.<br />
<br />
בזמן המהפכה קורסיקה הייתה כמרקחה. מנהיג האי, פסקאולה פאולי, שב מגלותו בבריטניה בחסות המהפכה, ובהנהגתו השתלטו המהפכנים על קורסיקה. בעימותים באי אף נוצר מצב שבו נפוליאון, כמפקד במשמר הקורסיקאי הלאומי, נלחם נגד הצבא הצרפתי, שבו שירת במקביל באותה עת. מאחר שנחשב לעריק בעקבות חריגה מזמן ההיעדרות שהוקצה לו, הוא נסע לפריז ב-[[28 במאי]] [[1792]] במטרה לנקות את שמו. שם הוא חזה באירועי [[הפיכת ה-10 באוגוסט 1792|הפיכת ה-10 באוגוסט]], בהם גבר ההמון על אנשי המשמר המלכותי השווייצרי, והמלך לואי ה-16 נאסר. האירוע סימן את תחילת סופה של ה[[מונרכיה]], והשפיע רבות על נפוליאון, שלפי עדותו "מראה הגופות המחיש לי את המוות יותר מכל שדה קרב מאז".{{הערה|ראו McLynn 1998, p.56}} בפריז השתלב נפוליאון מחדש בצבא בדרגת סרן ואושרה לו נסיעה נוספת לקורסיקה, בה נדרש ללוות את אחותו.<br />
<br />
ב-[[15 באוקטובר]] [[1792]] שב נפוליאון לקורסיקה,{{הערה|ראו McLynn 1998, p.57}} כאשר החלה מלחמה פנימית באי בין הפאוליסטים, ששאפו לעצמאות האי, לבין ה[[המועדון היעקוביני|יעקובינים]] תומכי המהפכה הצרפתית, שראו בקורסיקה חלק בלתי נפרד מצרפת. כיעקוביני נלהב, הסתכסך נפוליאון עם מושא הערצתו - פאולי - כשלבסוף יד הפאוליסטים הייתה על העליונה: בני משפחת בואונפרטה המובסת הוגדרו כ"בוגדי ואויבי המולדת, הנידונים לתיעוב ולקלון נצחי", ונאלצו לנוס על נפשם לצרפת, בעוד שפאולי ניתק את קורסיקה מריבונות צרפת, והקים את [[הממלכה האנגלו-קורסיקאית]].<br />
<br />
בתור קצין בצבא צרפת התבלט נפוליאון כאסטרטג צבאי מחונן, וניהל כמה קרבות (כמו [[המצור על טולון]]{{הערה|[[אליסטיר הורן]], "'''כמה רחוק מאוסטרליץ?'''", [[הוצאת דביר]], [[2005]], עמוד 29, "נפוליאון[...] נקרא לייעץ למפקד הלא-מצטיין במיוחד של צבא המהפכה ה[[צרפת]]י שצר על העיר. בכשרונו הגאוני לקלוט מצב במבט אחד, שעתיד לשמשו כה יפה בשנים הבאות, הוא נתן את ההערכה המזהירה שאם יוכל הכוח הצרפתי להשתלט על צוק לה קר, הנשקף אל נמל [[טולון]], אזי תותחים שיוצבו על הצוק לא יאפשרו לספינותיו של הוד להגן על הנמל. התכסיס הצליח וה[[בריטניה|בריטים]] גורשו; נפוליאון, שנפצע בירכו, הפך לגיבור בקרב חיילי צבא ה[[המהפכה הצרפתית|מהפכה]] הכושל (אף שעדיין לא נודע מחוץ לשורותיו)".}}) בהם זכו כוחותיו לניצחון מוחץ. ב-[[1793]], בגיל 24 בלבד, הועלה לדרגת מפקד חטיבה (Général de brigade). בהמשך פיקד נפוליאון על גייסות צרפת שנלחמו בצבא ה[[אוסטריה|אוסטרי]] על אדמת [[איטליה]]. הצלחתו הייתה כה גדולה, שבסופה הצליח להגיע לפרברי [[וינה]].<br />
<br />
==מסעו למצרים ולארץ-ישראל==<br />
<br />
{{הפניה לערך מורחב|מסע נפוליאון בארץ ישראל}}<br />
ב-[[1798]] הטילה הממשלה הצרפתית הנבחרת על נפוליאון לכבוש את [[מצרים]] כדי לפגוע בדרכי המסחר של הבריטים עם הודו (לפי סברה אחת, משימה זו הוטלה עליו כדי להרחיקו מ[[פריז]] לאחר התגברות הפופולריות שלו בציבור). המטרה העיקרית של המסע הייתה לנתק את בריטניה, אויבתה המושבעת של המהפכה הצרפתית, מ[[הודו]], תוך פגיעה ב[[ממלוכים]], בני בריתם.<br />
<br />
נפוליאון כבש עד מהרה את [[קהיר]] וסביבותיה, אך נותק מצרפת בעקבות השמדת הצי הצרפתי על ידי ה[[אדמירל]] הבריטי [[הוריישו נלסון]] ב[[קרב הנילוס|קרב אבוקיר]]. נפוליאון ביסס את שלטונו במצרים והחל לנוע לאורך [[חוף]] [[הים התיכון]] בכיוון [[ארץ ישראל]]. הוא כבש את כל ערי-החוף של אותה תקופה: [[אל עריש]], [[עזה]] ו[[יפו]], שם [[כיבוש יפו (1799)|טבחו]] חייליו כ-2,000 שבויים טורקיים. לאחר-מכן התקדם צבאו צפונה, כבש את [[חיפה]] ואת [[עמק יזרעאל]] ו[[המצור על עכו (1799)|צר על עכו]].<br />
<br />
המצור על [[עכו]] ארך כחודשיים, אולם העיר, שהייתה בשליטתו של [[אחמד אל-ג'זאר]], הייתה מבוצרת היטב, והתגוננה בעזרת צבא טורקי שהגיע מ[[סוריה]], ובסיוע כוחות בריטיים תחת פיקודו של האדמירל [[סידני סמית]]. יש האומרים כי [[s:מנשר נפוליון אל היהודים באפריל 1799|הודעתו]] של נפוליאון במהלך המלחמה שלפיה אם תצלח דרכו והארץ תיכבש על ידיו, תוחזר הארץ לידי היהודים, נועדה לכבוש את לבו של [[חיים פרחי]], יועצו ואיש סודו של אל-ג'זאר. בסופו של דבר לא הצליח נפוליאון לכבוש את עכו, וצבאו נסוג חזרה למצרים.<br />
<br />
באמצעות עיתון ישן גילה נפוליאון על הפסד איטליה לכוחות אוסטריים ורוסיים ועל התוהו ובוהו הכולל השורר במדינה. הוא אסף סביבו כ-500 אנשים והפליג בספינה מהירה לצרפת. עיקר הצבא נשאר במצרים תחת פיקודו של [[ז'אן-בטיסט קלבר]].<br />
<br />
התקופה שבה שהה נפוליאון במצרים הייתה בעלת חשיבות תרבותית רבה בנוסף לחשיבותה הצבאית: נפוליאון עצמו וחוקרים שהביא עמו תרו את מצרים בחיפוש אחר עתיקות. בתקופה זו קיבל [[אגיפטולוגיה|המחקר על מצרים העתיקה]] תנופה גדולה, התגלו קברים ומומיות של מלכיה, והתגלתה [[אבן רוזטה]] (שבאמצעותה פוענח בשלב מאוחר יותר הכתב המצרי העתיק, ההירוגליפים, "[[כתב חרטומים]]", על ידי [[ז'אן-פרנסואה שמפוליון]]). בנוסף, חיל ההנדסה של נפוליאון מיפה את האזור ויצר מפה מפורטת ([[פייר ז'אקוטן|מפת ז'אקוטן]]) שהייתה בשימוש במשך [[המאה ה-19]] כולה עד מיפוי הארץ על ידי הבריטים.<br />
<br />
==עלייתו לשלטון ==<br />
<br />
[[קובץ:Napoleoniceurope.png|ממוזער|250px|האימפריה הצרפתית באירופה תחת שלטון נפוליאון בשיא שטחה, [[1811]] {{מקרא|#000090|האימפריה הצרפתית}}האימפריה עצמה{{מקרא|#3340dd|מדינות לוויין בשלטון צרפת}}מדינות עצמאיות שהמלך הוא נפוליאון (כמו חבר העמים הבריטי){{מקרא|#00CC00|בעלות ברית של צרפת}}בעלות ברית]]<br />
[[קובץ:Napoleons retreat from moscow.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נפוליאון הנסוג ממוסקבה מתבוסס בשלג הרוסי, [[1812]]. ציור של אדולף נורתן.]]<br />
למרות כישלונותיו האחרונים במזרח-התיכון לא נתפס המסע ככישלון, ולאחר שחזר לפריז ב-[[1799]] מונה נפוליאון למפקד הצבא. זמן קצר אחר-כך השתתף ב[[הפיכת 18 בברימר]] אשר בסופה מונה לקונסול הראשון של צרפת ועם אישורה של חוקה חדשה ב[[פברואר]] [[1800]] הפך בפועל ל[[עריץ|שליט יחיד]] של המדינה.<br />
<br />
מלבד כיבוש צפון-איטליה מידי האוסטרים (בשנית) בשנת [[1800]], ניצל נפוליאון את שנות שלטונו הראשונות לביסוס מעמדו בצרפת ולהחזרת היציבות למדינה. הוא ביצע מספר רפורמות במערכת החינוך, המשפט, הפיננסים ומערכות השלטון. רפורמות אלו היוו בסיס למערכות האזרחיות בצרפת לשנים רבות. בשנים אלו נוצר גם "[[קוד נפוליאון]]" שריכז את הזכויות של אזרחי המדינה.<br />
<br />
בשנת [[1801]] הגיע נפוליאון להסדר עם [[הכנסייה הקתולית]] וה[[אפיפיור]] [[פיוס השביעי]], שעמד בראשה. כחלק מהסדר זה הוכרה הקתוליות כדת המדינה, אולם מינוי אנשי הכמורה הושאר בידי נפוליאון. ב-[[2 בדצמבר]] [[1804]] הכתיר נפוליאון את עצמו כקיסר צרפת בברכת האפיפיור, כאשר במהלך הטקס הקפיד נפוליאון להניח את הכתר על ראשו בעצמו, כדי שלא ליצור מראית-עין של כפיפות לאפיפיור. ז'וזפין הוכתרה אז כאשת הקיסר. חצי שנה מאוחר יותר הוכתר נפוליאון ב[[מילאנו]] גם כ[[מלך איטליה]].<br />
<br />
==לואיזיאנה הצרפתית==<br />
{{הפניה לערך מורחב|רכישת לואיזיאנה}}<br />
[[לואיזיאנה הצרפתית]] הייתה חבל ארץ ב[[צפון אמריקה]], שצרפת תבעה עליו בעלות החל מסוף [[המאה ה-17]]. [[מלחמת שבע השנים]] שגלשה לזירת אמריקה סימנה את ראשית סוף האחיזה הצרפתית שם. צרפת הובסה בזירה זו, וכדי למנוע את השתלטות [[בריטניה]] על האזור, מסרה אותו ל[[ספרד]]. לאחר המלחמה, התושבים הצרפתיים בלואיזיאנה הפצירו בממשלה להשיג שטח זה מחדש, ונפוליאון נענה לבקשה. בהסכם מ-[[1800]] לואיזיאנה חזרה לצרפת תמורת [[דוכסות פארמה]] שעברה לשלטון ספרדי.<br />
נפוליאון הבין שלא יוכל להגן, וודאי שלא לפתח את האזור, נוכח המלחמות מבית ושליטתו המוחלטת של [[הצי הבריטי]] בים. בנוסף, הצורך של נפוליאון במזומנים למימון המלחמות הכריעו את הכף לטובת מכירת לואיזיאנה ל[[ארצות הברית]], לנציגי הנשיא [[תומאס ג'פרסון]], ששימש בעברו כשגריר ארצות הברית בצרפת. המכירה הושלמה ב-[[1803]] ושמה קץ לריבונות צרפתית באמריקה היבשתית.<br />
<br />
==חידוש המלחמה==<br />
{{הפניה לערך מורחב|המלחמות הנפוליאוניות}}<br />
בשנת [[1803]] הכריזה בריטניה בשנית מלחמה על שלטונו של נפוליאון. ב-[[21 באוקטובר]] [[1805]] הובס הצי של נפוליאון יחד עם [[הצי הספרדי]] על ידי הצי הבריטי ב[[קרב טרפלגר]]. כישלון זה הנציח את שליטתה הימית המוחלטת של בריטניה שנמשכה עד [[מלחמת העולם הראשונה]].<br />
<br />
לאחר קרב זה החל נפוליאון במסע כיבושים נרחב ברחבי יבשת אירופה נגד כל המעצמות שהתנגדו לשלטונו: בדצמבר [[1805]] ניצח נפוליאון את צבאות אוסטריה ורוסיה ב[[קרב אוסטרליץ]]. באוקטובר [[1806]] הוא ניצח את צבאות [[פרוסיה]] בקרבות [[קרב ינה|ינה]] ו[[קרב אאורשטדט|אאורשטדט]]. בהמשך כבש את [[פולין]], וכונן שם "נסיכות-בובה" הנתונה להשפעתו. באותה עת נמנע נפוליאון מלפלוש לרוסיה, ותחת זאת חתם על [[חוזה טילזיט]] שביסס את הברית עם ה[[צאר]] [[אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה|אלכסנדר הראשון]] שחילקה את אירופה ביניהם.<br />
<br />
לאחר-מכן פנה נפוליאון מערבה, פלש לספרד ומינה את אחיו הבכור [[ז'וזף בונפרטה|ז'וזף]] למלך. אחת המטרות החשובות של צעד זה הייתה ניסיון לכפות מצור כלכלי על בריטניה, אותה לא הצליח להכריע. אולם צעד זה לא נחל הצלחה: לאומנים ספרדים התקוממו נגד השלטון הזר ונעזרו בצבאות בריטים שפלשו ב-[[1808]] לספרד ופורטוגל. מלחמה זאת היא שהכניסה לראשונה לאוצר המילים הבינלאומי את המונח "[[גרילה]]" ("מלחמה קטנה" בספרדית), אם כי סוג זה של לחימה היה ידוע היטב גם בתקופות מוקדמות יותר.<br />
<br />
ב-[[1810]] גירש נפוליאון את ז'וזפין ונשא לאישה את [[מארי לואיז, דוכסית פארמה|מריה לואיזה מאוסטריה]], שהוכרזה מיד כקיסרית. לנפוליאון ומארי לואיז נולד בן יחיד, ושמו נפוליאון פרנסואה ז'וזף שארל בונפרטה (1812–1833). לימים הוא יקרא בשם "[[נפוליאון השני]]" ויוכתר על ידי אביו כמלך [[רומא]], על אף שלא שלט בה מעולם. מלבדו היו לנפוליאון כמה ילדים לא חוקיים.<br />
<br />
לאחר תקופת רגיעה מסוימת החלו בעיות גם בחזית המזרחית, כאשר הברית עם רוסיה נכשלה. הצאר [[אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה|אלכסנדר הראשון]] סירב לשתף פעולה עם נפוליאון נגד הבריטים, וב-[[22 ביוני]] [[1812]] [[מלחמת רוסיה–צרפת (1812)|פלש צבא נפוליאון לרוסיה]]. הכוחות הרוסים לא הציבו התנגדות, ובמקום זאת נסוגו כשהם מושכים את צבא נפוליאון לתוך עומק שטח רוסיה, תוך שימוש בטקטיקה של [[אדמה חרוכה]]. ב-[[12 בספטמבר]] 1812 התרחש קרב עקוב מדם בבורודינו ([[קרב בורודינו]]) שבפאתי [[מוסקבה]] בין כוחות נפוליאון והצבא הרוסי, שהסתיים ללא ניצחון ברור. הצבא הרוסי המשיך בנסיגתו, כשהוא מאפשר לנפוליאון להיכנס למוסקבה, אולם לפני שנסוגו הציתו הרוסים את העיר כדי שלא תוכל לשמש בסיס לצבאו של נפוליאון.<br />
<br />
===דעיכה וגלות ראשונה===<br />
[[קובץ:Cruikshank - Comparative Anatomy.png|שמאל|ממוזער|350px|[[קריקטורה]] של [[ג'ורג' קרוקשנק]] מנובמבר 1813 - נפוליאון ממלא את שורות החללים]]<br />
נפוליאון חיכה לשווא לכניעת הצאר הרוסי. משכניעה זו לא הגיעה, נסוג צבאו בחזרה. בשלב זה כבר החלו כוחות הצבא להידלדל: מחצי-מיליון החיילים איתם יצא לפלישה נותרו רק 100,000. נפוליאון נטש את צבאו וחזר לפריז.<br />
<br />
נסיגה זו היוותה שינוי בגישה האירופית כלפי נפוליאון. תדמיתו כבלתי-מנוצח נשברה ועמים רבים ניצלו גילוי חולשה זו כדי להשתחרר משליטת הצרפתים. בין ה-16 עד 19 באוקטובר [[1813]] התקבצו צבאות רוסיה, פרוסיה ואוסטריה להילחם בחיילי נפוליאון ב[[קרב לייפציג]], "קרב האומות". בקרב זה נחלו הצרפתים כישלון מוחלט, ובמקביל נחלו חיילי נפוליאון תבוסות גם באיטליה ובספרד.<br />
<br />
ב-[[1814]] התאחדו בעלות-הברית (בריטניה, רוסיה, פרוסיה ואוסטריה) נגד נפוליאון ופלשו לצרפת. ב-[[31 במרץ]] הם הצליחו לכבוש את פריז, והסנאט החליט להדיח את נפוליאון מתפקידו כקיסר. הוא נמלט ל[[ארמון פונטנבלו|פונטנבלו]], ושם התפטר ב-[[6 באפריל]] תוך העברת השלטון לבנו. אולם בעלות-הברית לא הסתפקו בכך והכריחו אותו ב-[[11 באפריל]] להתפטר ללא תנאי ולצאת לגלות באי [[אלבה (אי)|אלבה]], אי בים-התיכון המרוחק כ-20 ק"מ מחופי איטליה. נפוליאון הורשה לשמור את התואר קיסר, אך נקבע כי הקיסרות הנתונה למרותו היא רק האי הקטן עליו הוא נמצא. הוא קיבל קצבה שנתית של 2 מיליון פרנק מממשלת צרפת, והורשה לקחת איתו מספר קטן מקציניו וחייליו. ב-[[20 באפריל]] הוא נפרד מרוב צבאו ונאמניו בפונטנבלו והחל את המסע לאי גלותו. השלטון בצרפת עבר ל[[לואי השמונה עשר|לואי ה-18]], כמלך צרפת.<br />
<br />
===שלטון מאה הימים===<br />
{{ערך מורחב|מאה הימים}}<br />
<br />
בסוף פברואר [[1815]], אחרי גלות קצרה באי אלבה, נמלט נפוליאון מהאי ונחת בחופי [[פרובאנס]] ב-[[1 במרץ]] 1815. על מנת לעצרו נשלחו כוחות [[צבא]] בפיקוד [[מישל נה|מרשל נה]], שהבטיח כי ישיב את נפוליאון לפריז "בכלוב של ברזל"; אולם בפגישתם עם נפוליאון קיבלו אותו כוחות הצבא כמנהיגם, והמרשל נה עצמו, פקודו לשעבר וידידו הטוב, חבר אליו בשמחה. נפוליאון החל לצעוד לעבר [[פריז]] כאשר לאורך המסע מצטרפים לשורותיו חיילים ומתנדבים רבים מקרב העם. הוא הגיע לפריז ב-[[20 במרץ]] 1815 עם צבא סדיר של 140,000 חיילים וכ-200,000 מתנדבים. [[לואי השמונה עשר מלך צרפת|לואי ה-18]] נמלט מפריז עם בואם של כוחות נפוליאון, שחזר להיות השליט בפועל.<br />
<br />
המעצמות הזרות לא קיבלו את חזרתו לשלטון. ה[[קרב ווטרלו|קרב הסופי]] התחולל ב-[[18 ביוני]] 1815 ב[[וטרלו (בלגיה)|וטרלו]] שבמרכז [[בלגיה]] של ימינו, בין הצבא הצרפתי לבין הצבא הבריטי ו[[הצבא הפרוסי]] בפיקודם של [[ארתור ולסלי, הדוכס הראשון מוולינגטון]] ו[[גבהרד לברכט פון בליכר]]. הצבא הצרפתי הובס בקרב זה, ונפוליאון חזר לפריז. בתחילה קיווה לתמיכה עממית, אך כשזו לא באה, התפטר ב-[[22 ביוני]] לטובת בנו ששהה באוסטריה. הוא ניסה להימלט מצרפת דרך נמל רושפור, אך היה מכותר על ידי ספינות בריטיות, וב-[[15 ביולי]] נתפס נפוליאון על ידי הכוחות הבריטים.<br />
<br />
בסך הכול שלט נפוליאון בצרפת מאה ימים לפני שהובס. לאחר כניעתו, הוחזר לואי ה-18 לשלטון.<br />
<br />
==גלות שנייה ואחרונה==<br />
[[קובץ:Napoleon tomb bordercropped.jpg|שמאל|ממוזער|260px|קבר נפוליאון בפריז]]<br />
לאחר שהסתיימה תקופת שלטונו השנייה, לא הסתכנו הבריטים בבריחה נוספת של נפוליאון, והגלו אותו לאי [[סנט הלנה]] בדרום [[האוקיינוס האטלנטי]], אי מבודד ביותר הנמצא 2,000 ק"מ מחופי אפריקה. באי זה בילה נפוליאון את שארית חייו, מ-[[17 באוקטובר]] [[1815]], עד למותו ב-[[5 במאי]] [[1821]].<br />
<br />
מספר חוקרים בדקו את שרידי גופתו, וטענו כי מצאו בשערו עדויות לרעל{{מקור}}. הרעל שנמצא הוא [[ארסן]], שנחשב באותה תקופה לתרופה נגד מחלות מסוימות. מתיאור הניתוח שלאחר המוות שנערך על ידי ה[[פתולוג]] [[פיליפ קרלייר]] עולה שסבל מ[[סרטן הקיבה]]. שני מנתחים בצי הבריטי שבחנו את גופתו של נפוליאון הגיעו למסקנה כי מת מ[[דלקת כבד]] טרופית, השכיחה בסנט הלנה. מסקנות אלה לא היו נוחות ל[[המפלגה השמרנית (בריטניה)|ממשלה השמרנית]] שכיהנה באותה עת, והמנתחים [[מעצר|נעצרו]], [[הרשעה|הורשעו]] ב[[בית דין צבאי]] וסולקו מן הצי. בספרו על מות נפוליאון שלל [[מייג'ור גנרל]] ד"ר [[פרנק ריצ'רדסון]] את האפשרות שנפוליאון מת מסרטן הקיבה, בין היתר מפני שחולי סרטן הקיבה מתים כחושים ואילו נפוליאון נותר [[השמנה|שמן]] במותו. בהסתמך על דיווחיהם של שני המנתחים מן הצי הבריטי, הגיע ד"ר ריצ'רדסון למסקנה כי נפוליאון מת מדלקת כבד [[אמבה|אמבית]], שמקורם באמבה ''[[Entamoeba histolytica]]'', שגרמה בין היתר גם לכיב משני בקיבה. דלקת כבד אמבית תואמת את כל ה[[תסמין|תסמינים]] מהם סבל נפוליאון בימיו האחרונים: התקפי [[חום (תסמין)|חום]] חוזרים מלווים ב[[זיעה|הזעה]] לילית, תחושת כבדות ואי-נוחות בצד הימני של הגוף, [[כאב]] ב[[כתף]] הימנית, כבד רך למישוש, [[עור]] בוצי ושפל, ו[[ליחה]] אדומה המעידה כנראה על [[מורסה]] ב[[ריאה|ריאות]].{{הערה|[http://books.google.co.il/books/about/Napoleon_s_death.html?id=ryteAAAAIAAJ&redir_esc=y][http://www.bhj.org/books/liver/s1c01.htm][http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1081654/?page=2][http://www.napoleon-series.org/research/napoleon/c_death3.html]}}<br />
הוא נקבר בסנט הלנה וב-[[1840]], כעשרים שנים לאחר מותו, הובאה גופתו לפריז ונקברה בארמון [[האינוואליד]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
=== נישואיו הראשונים ===<br />
[[קובץ:ז'וזפין דה בוארנה.jpg|ממוזער|ז'וזפין דה בוארנה|262x262 פיקסלים]]<br />
בשנת [[1796]] כבר היה נפוליאון קצין בכיר, כשהוא בן 26. הוא נשא לאשה את [[ז'וזפין דה בוארנה]], אלמנתו בת ה-32 של ה[[גנרל]] [[אלכסנדר דה בוארנה]], שהוצא להורג במהלך המהפכה. ז'וזפין הייתה אם לבן ולבת: [[אז'ן דה בוארנה]] ([[1781]]–[[1824]]) ו[[הורטנס דה בוארנה]] ([[1783]]–[[1837]]). כגבר חסר ניסיון היה נפוליאון מאוהב בז'וזפין נואשות, בעוד היא נמשכה לגבר אחר וניהלה איתו מערכת יחסים מקבילה מבלי שעשתה מאמץ ניכר להסתיר זאת, אולם הוא סלח לה.<br />
<br />
נפוליאון חיבב מאוד את אז'ן והורטנס ואימץ אותם, ובשנת [[1802]] השיא את הורטנס לאחיו [[לואי בונפרטה]] בן ה-24, ולימים היו למלך ומלכת הולנד. ילדיהם היו נפוליאון שארל בונפרטה, [[נפוליאון לואי בונפרטה]] מלך הולנד, ו[[נפוליאון השלישי|שארל לואי נפוליאון בונפרטה]] קיסר צרפת ("נפוליאון השלישי"). ב-[[1806]] נישא אז'ן ל[[אוגוסטה, נסיכת בוואריה]]. במהלך שלטונו העניק נפוליאון לאז'ן את התארים נסיך צרפת, נסיך [[ונציה]] והדוכס הגדול של [[פרנקפורט]]. מילדיהם היו [[ז'וזפין מלוכטנברג|ז'וזפין מלכת שוודיה ונורווגיה]], ו[[אוגיסט דה בוארנה|אוגיסט]] ו[[מקסימיליאן, דוכס לוכטנברג|מקסימיליאן]] מלויכטנברג.<br />
[[קובץ:נפוליאון בונפרטה וג'וזפין.jpg|ממוזער|נפוליאון בונפרטה וג'וזפין]]<br />
<br />
=== נישואיו השניים ===<br />
ז'וזפין לא ילדה לנפוליאון יורש רשמי, ייתכן שבעקבות מאסריה בתקופת שלטון הטרור או [[הפלה טבעית|הפלה]] שאולי עברה בשנות העשרים לחייה. נפוליאון התגרש ממנה ב-[[1809]], ונשא במקומה את [[מריה לואיזה מאוסטריה]], שהייתה בתו של [[פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה]], נינתה של [[מריה תרזה|מריה תרזה, קיסרית אוסטריה]] ובת-אחיינית של [[מארי אנטואנט]]. נפוליאון ומריה לואיזה נותרו נשואים עד מותו של נפוליאון, אך היא לא הצטרפה אליו לגלות באלבה ומאז לא ראתה אותו עוד.<br />
<br />
לזוג נולד ילד אחד, שנקרא לימים [[נפוליאון השני]]. הוא הפך לקיסר צרפת עם התפטרות נפוליאון לאחר "מאה הימים" ([[22 ביוני]] [[1815]]), כשהוא בגיל שלוש, וכיהן בתפקיד במשך שבועיים בלבד, עד לפלישת כוחות בעלות הברית לצרפת. הוא הוגלה ל[[ארמון שנברון]] בווינה, ונפטר שם מ[[שחפת]] ב-22 ביולי [[1832]], כשהוא בן 21, ללא ילדים.<br />
<br />
==גובהו של נפוליאון==<br />
אמונה רווחת היא שנפוליאון היה אדם נמוך יחסית. למעשה, במותו של נפוליאון נמדד גובהו ב-5 רגלים ו־2 אינצ'ים, וישנה מחלוקת בין היסטוריונים האם המדידה בוצעה על פי מידות צרפתיות ישנות או לפי המידות הבריטיות:{{הערה|Owen Connelly (2006). Blundering to Glory: Napoleon's Military Campaigns. Rowman & Littlefield|כיוון=שמאל}} מדידה לפי המידות הבריטיות אכן מצביעה על גובה נמוך של 1.57 מטר, אולם מדידה לפי המידות הצרפתיות הישנות מצביעה על גובה של 1.69 מטרים.{{הערה|[https://www.history.com/news/napoleon-complex-short Was Napoleon Short? Origins of the 'Napoleon Complex'], אתר [[ערוץ ההיסטוריה]]}}{{הערה|שם=וילד}} בנוסף יש הטוענים כי לאגדה על נפוליאון הנמוך תרמה העובדה שנפוליאון היה מוקף בחיל משמר שהורכב מחיילים גבוהים במיוחד, והוא כונה בפיהם "הרב"ט הקטן" (le petit caporal) - כינוי חיבה שרמז לאו דווקא לגובהו אלא ליחסו השוויוני והבלתי-מתנשא כלפיהם.{{הערה|שם=וילד|Robert Wild, [http://europeanhistory.about.com/od/bonapartenapoleon/a/napoleonheight.htm Was Napoleon Bonaparte Short?], About.com|כיוון=שמאל}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[משפט נפוליאון]]<br />
* [[נפוליאון והיהודים]]<br />
* [[סעודת הערבית של בוקר]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[סטיבן אינגלנד]], '''נפוליאון: חיים פוליטיים''', [[ספרית מעריב]], תשס"ט 2009. {{ULI|009132225}}<br />
* [[בן ג’ונס]], '''נפוליון האיש והמיתוס''', [[הוצאת הדר]], 1978. {{ULI|001126846}}<br />
* [[יעקב יערי-פולסקין]], '''נפוליון בונפרטה וארץ ישראל: מונוגרפיה היסטורית-ספורית''', חולמים ולוחמים, 1932. {{ULI|004105707}}<br />
* [[אמיל לודוויג]], '''נפוליון''', א"י שטיבל, 1930. {{ULI|002793430}}<br />
* [[אליסטיר הורן]], '''כמה רחוק מאוסטרליץ? נפוליאון 1805-1815''', [[הוצאת דביר]], 2005.{{ULI|006518522}}<br />
* וינסנט קרונין, '''נפוליאון''', קרני, 1991. {{ULI|003781450}}<br />
* נתן שור, '''מסע נפוליאון לארץ ישראל''', עם עובד, 1984. {{ULI|003667581}}<br />
* [[חזי שלח]], '''נפוליאון 1813: מלחמת העולם הראשונה''', כתר, 1996. {{ULI|003947073}}<br />
*[[ולטר גראב]], '''נפוליאון ותקופתו''', משרד הביטחון ([[אוניברסיטה משודרת]]), 1992. {{ULI|003817331}}<br />
* בן וידר, דייוויד הפגוד, '''רצח נפוליאון''', ידיעות אחרונות, 1986. {{ULI|003681332}}<br />
* ניג'ל ניקולסון, '''נפוליאון 1812''', מערכות, 1991. {{ULI|003786743}}<br />
* נפוליאון בונפרט, '''איך לעשות מלחמה''', הוצאת [[נהר ספרים]], 2019 {{ULI|023805080}}<br />
*[[יבגני טארלה]], '''נאפוליאון ותקופתו''', ספרית פועלים, 1967. {{ULI|004260553}}<br />
*[[מרדכי גיחון]], '''נפוליאון בארץ ישראל''', אפי מלצר, 2003. {{ULI|004446244}}<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* {{Cite book|first=Frank|last=McLynn|title=Napoleon|publisher=Pimlico|year=1998|isbn=0712662472|url= http://www.amazon.co.uk/Napoleon-Frank-McLynn/dp/0712662472}}<br />
* Kagan, Frederick W. (2006) ''End of the Old Order: Napoleon and Europe, 1801-1805'' (Da Capo)<br />
* {{Cite book|title=Napoleon:The Path to Power 1769–1799|publisher=Bloomsbury|year=2008|last=Dwyer|first=Philip|isbn=978-0-7475-6677-9}}<br />
</div><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקיטקסט=מנשר נפוליון אל היהודים באפריל 1799|ויקיציטוט=נפוליאון בונפרטה|ימין}}<br />
* [http://www.pitgam.net/data/נפוליאון/1/1/0/ ציטטות של נפוליאון] {{עברית}}<br />
* [[אורי קציר]], [https://web.archive.org/web/20050312071022/http://www.e-mago.co.il/e-magazine/roads.html נאפוליון מנסה לכבוש את העיר עכו נגד ידידו הוותיק], באתר [[e-mago]]<br />
* [http://www.napoleon.org/en/home.asp האתר של La Fondation Napoléon] (באנגלית או בצרפתית)<br />
* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12411 מלחמות נפוליאון], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית]]<br />
* מוטי בנמלך, [http://segulamag.com/articles/הסנהדרין-של-נפוליאון/ הסנהדרין של נפוליאון], [[סגולה (מגזין)|מגזין להיסטוריה סגולה]]<br />
* מילכה לוי-רובין, [http://blog.nli.org.il/napol_plan/ התוכנית שהוצגה לנפוליאון] להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, באתר [[הספרייה הלאומית]], אפריל 2017<br />
* [http://napoleon.nli.org.il/heb/ נפוליאון במצרים, אוסף מסמכים], באתר הספרייה הלאומית, אפריל 2017<br />
* {{הארץ|אונורה דה בלזק|גנרל חייב להיות שרלטן - אמירות והגיגים של נפוליאון|1.7080854|1 באפריל 2019}}<br />
* {{Find a Grave}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
<br />
* נפוליאון בארץ ישראל - 200 שנה למותו<br />
** {{הארץ|דרור זאבי|הצדדים המוצלחים של הכיבוש|1.9584705|8 במרץ 2021}}<br />
** {{הארץ|שלמה פפירבלט|הקרב על מה שצמח על ראשו של נפוליאון בונפרטה|1.9666225|30 במרץ 2021}}<br />
** {{הארץ|גבי לוין|רציתי להפריך את הטענות שנפוליאון היה דיקטטור, גזען ורוצח|1.9772636|4 במאי 2021}}<br />
** {{הארץ|עוזי ארד|נפוליאון נטע את אוהל מפקדתו במכתש שבו עומד כיום איצטדיון בלומפילד|1.9819816|18 במאי 2021}}<br />
** {{הארץ|דוד אסף|האם הבטיח נפוליאון לרבי נחמן את ארץ ישראל כמדינה ליהודים?|1.9863421|1 ביוני 2021}}<br />
** {{הארץ|שלמה בן עמי|כשנפוליאון עמד להכריז על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל|1.9976874|7 ביולי 2021}}<br />
<br />
* {{הקלטה}} [[יובל מלחי]], הרצאות על נפוליאון באתר [https://historia.co.il/ קטעים בהיסטוריה] (2010, 2016) | [http://www.historia.co.il/2010/12/17/נפוליאון-חלק-ראשון-העלייה-2/ העלייה לשלטון] | [http://www.historia.co.il/2010/12/17/נפוליאון-חלק-שני-נפוליאון-במזרח-התי-2/ נפוליאון בארץ ישראל] | [http://www.historia.co.il/2010/12/20/נפוליאון-חלק-שלישי/ שיא גובה] | [http://www.historia.co.il/2010/12/21/נפוליאון-חלק-רביעי/ הדעיכה] | [http://www.historia.co.il/2010/12/25/נפוליאון-חלק-חמישי-הסוף-2/ הסוף] | [http://www.historia.co.il/2016/01/26/פרק-146-נפוליאון-ומסעו-בארץ-ישראל/ נפוליאון ומסעו בארץ ישראל] | [http://www.historia.co.il/2016/02/07/פרק-148-נפוליאון-מהאוויר-בכורה-עולמית-בפ/ {{סרטונים}} מסעו של נפוליאון בארץ ישראל עד להגעתו לעכו] |<br />
<br />
{{-}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{קרבות המלחמות הנפוליאוניות}}<br />
{{מלכים וקיסרים גרמניים}}<br />
{{מלכי צרפת}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:בונפרטה, נפוליאון}}<br />
[[קטגוריה:נפוליאון|*]]<br />
[[קטגוריה:בית בונפרטה]]<br />
[[קטגוריה:אנשי צבא צרפתים]]<br />
[[קטגוריה:מפקדי צבאות סדירים בעת החדשה]]<br />
[[קטגוריה:אישים הקבורים בארמון האינווליד]]<br />
[[קטגוריה:אבירי מסדר העיט השחור]]<br />
[[קטגוריה:מקבלי עיטור אנדריי הקדוש]]<br />
[[קטגוריה:חברי האקדמיה הצרפתית למדעים]]<br />
[[קטגוריה:אנשים שנודו על ידי הכנסייה הקתולית]]<br />
[[קטגוריה:מגורשים ממולדתם]]<br />
[[קטגוריה:מלכי איטליה]]<br />
[[קטגוריה:צרפתים במלחמות הנפוליאוניות]]<br />
[[קטגוריה:אסירים פוליטיים]]<br />
[[קטגוריה:צרפתים שנולדו ב-1769]]<br />
[[קטגוריה:צרפתים שנפטרו ב-1821]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=נפוליאון בונפרטה|גרסה=31819954|פריט=Q517}}</div>Giladkadoshhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%94&diff=1795759נפוליאון בונפרטה2021-07-27T08:53:05Z<p>Giladkadosh: יבוא מוויקיפדיה</p>
<hr />
<div>{{מפנה|נפוליאון}}<br />
{{מנהיג<br />
|שם=נפוליאון הראשון<br />
|תאריך לידה=[[15 באוגוסט]] [[1769]]<br />
|תאריך פטירה=[[5 במאי]] [[1821]]<br />
|מקום לידה={{דגל|ממלכת צרפת}} [[אז'אקסיו]], [[קורסיקה]], [[ממלכת צרפת]]<br />
|מקום פטירה={{דגל|הממלכה המאוחדת}} [[לונגווד]] {{אנ|Longwood, Saint Helena}}, [[סנט הלנה]], [[האימפריה הבריטית]]<br />
|תמונה=[[קובץ:Napoleon_in_His_Study.jpg|מרכז|250px]]<br />
|כיתוב="הקיסר נפוליאון בחדר הקריאה שלו ב[[ארמון טווילרי]]", [[ז'אק-לואי דויד]], 1812.<br />
|שם בשפת המקור=השם בלידה: Napoleone di Buonaparte {{ש}} בהמשך - Napoléon Bonaparte<br />
|שם מלא=נפוליאון בונפרטה<br />
|מדינה=[[הקיסרות הצרפתית הראשונה]]<br />
|מקום קבורה={{דגל|צרפת}} [[האינווליד]], [[פריז]], [[צרפת]]<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג<br />
|שם התפקיד=[[קיסר הצרפתים]]<br />
|למניין=<br />
|התחלת כהונה=[[18 במאי]] [[1804]]<br />
|סיום כהונה=[[11 באפריל]] [[1814]]<br />
|סגן=<br />
|מנהיג דת בתקופה=<br />
|מונרך בתקופה=<br />
|הקודם בתפקיד=אין. היה ל[[קונסול (צרפת)|קונסול הראשון]] של [[הרפובליקה הצרפתית הראשונה]]; השליט הקודם היה המלך [[לואי השישה עשר]]<br />
|הבא בתפקיד=[[לואי השמונה עשר]] ([[דה יורה]] ב-1814)<br />
|אירועים בתקופתו=<br />
}}<br />
|תפקיד2={{תפקיד מנהיג<br />
|שם התפקיד=[[קיסר הצרפתים]]<br />
|למניין=<br />
|התחלת כהונה=[[20 במרץ]] [[1815]]<br />
|סיום כהונה=[[22 ביוני]] [[1815]]<br />
|סגן=<br />
|מנהיג דת בתקופה=<br />
|מונרך בתקופה=<br />
|הקודם בתפקיד=[[לואי השמונה עשר]]<br />
|הבא בתפקיד=[[לואי השמונה עשר]]<br />
|אירועים בתקופתו=<br />
}}<br />
|תפקיד3={{תפקיד מנהיג<br />
|שם התפקיד=[[מלך איטליה]]<br />
|למניין=<br />
|התחלת כהונה=[[17 במרץ]] [[1805]]<br />
|סיום כהונה=[[11 באפריל]] [[1814]]<br />
|סגן=<br />
|מנהיג דת בתקופה=<br />
|מונרך בתקופה=<br />
|הקודם בתפקיד=אין. היה לנשיא של [[הרפובליקה האיטלקית]]; השליט הקודם היה [[קרל החמישי]]<br />
|הבא בתפקיד=אין. הממלכה התפרקה; המלך הבא הוא [[ויטוריו אמנואלה השני]]<br />
|אירועים בתקופתו=<br />
}}<br />
|תפקיד4=<br />
|תפקיד5=<br />
|שם השושלת=[[בונפרטה]]<br />
|תואר=[[קיסר הצרפתים]]<br />
|כינוי=<br />
|אב=[[קרלו בואונפרטה]]<br />
|אם=[[לטיציה רמולינו]]<br />
|צאצאים=[[נפוליאון השני]]<br />
|יורש העצר=[[נפוליאון השני]]<br />
|בת זוג=[[ז'וזפין דה בוארנה]] {{ש}} [[מארי לואיז, דוכסית פארמה]]}}<br />
[[קובץ:ז'וזפין דה בוארנה.jpg|ממוזער|ז'וזפין דה בוארנה]]<br />
'''נפוליאון בונפרטה''' (ב[[צרפתית]]: '''Napoléon Bonaparte''', מבוטא: '''בּוֹנָפָּרְט'''{{כ}}; [[15 באוגוסט]] [[1769]] – [[5 במאי]] [[1821]]; ידוע גם כ'''נפוליאון הראשון''') היה שליט [[צרפת]], מייסד [[הקיסרות הראשונה]], ומגדולי ה[[מצביא]]ים בהיסטוריה. מחשובי האישים שעיצבו את [[המאה ה-19]]. ייסד את [[קוד נפוליאון]] - קובץ החוקים של צרפת, שבהשפעתו עוצבו חוקים רבים במערב אירופה ובמרכזה, והשפעתו ניכרת עד היום. הפיץ דרך כיבושיו את רעיונות [[המהפכה הצרפתית]] בכל רחבי אירופה, ובמקביל התאמץ לדכא ולהשכיח את השפעתה בצרפת פנימה. חידש והגה רעיונות [[טקטיקה|טקטיים]] ו[[אסטרטגיה צבאית|אסטרטגיים]] מרחיקי לכת ב[[צבא]] שמקובלים עד עצם היום הזה.<br />
<br />
נפוליאון כיהן כשליט [[צרפת]] במהלך השנים [[1799]] עד [[1814]], ובמשך כ-[[מאה הימים|100 ימים]] בשנת [[1815]]. בשיאו, הוביל את צרפת לכיבוש רוב [[מערב אירופה]] ו[[מרכז אירופה|מרכזה]].<br />
<br />
נפוליאון, יליד [[קורסיקה]], עלה לשלטון ב[[הפיכת 18 בברימר]] לאחר קריירה מזהירה כאיש צבא. פעולותיו הראשונות היו ביסוס מערכות השלטון הפנימיות בצרפת והרגעת המדינה לאחר התקופה הסוערת של [[המהפכה הצרפתית]]. לאחר מכן יצא למסע כיבושים בכל אירופה וכונן את "[[הקיסרות הראשונה]]" בראשותו. עלה בידו להביס שוב ושוב בריתות מתחלפות של מעצמות אירופה, שהתאגדו כדי לבלום את השתלטות צרפת על היבשת, אך לאחר מספר מערכות הפסיד לבסוף והוגלה לאי [[אלבה (אי)|אלבה]]. הוא הצליח לברוח מהאי, לשלוט שוב בצרפת למשך תקופה קצרה שמכונה "[[מאה הימים]]" עד שנוצח ב[[קרב ווטרלו]] ונשלח לגלות ב[[אי]] [[סנט הלנה]], שם מת והוא עוד לא בן 52.<br />
<br />
נפוליאון הוא גם המייסד של שושלת בונפרטה: אֶחיו כיהנו כמלכים בארצות שכבש באירופה, בנו, [[נפוליאון השני]], הוכרז על ידיו כמלך רומא, ואחיינו, הידוע כ[[נפוליאון השלישי]], כיהן כשליט צרפת (נשיא ואחר כך קיסר) בין השנים [[1848]] ל-[[1870]].<br />
<br />
==ילדות ונעורים==<br />
[[קובץ:Carlo Buonaparte.jpg|ימין|ממוזער|150px|אביו של נפוליאון, [[קרלו בואונפרטה]]; היה נציג קורסיקה בחצרו של [[לואי השישה עשר]], מלך צרפת]]<br />
נפוליאון נולד ב[[אז'אקסיו]] שב[[קורסיקה]] ב-15 באוגוסט 1769, על רקע התקוממות לאומית של הקורסיקאים כנגד השליטה הזרה של [[הרפובליקה של ג'נובה|ג'נובה]], ולאחר מכן של [[צרפת]]. כשנה לאחר שנולד נכשל המרד, וקורסיקה סופחה רשמית לצרפת.<br />
<br />
משפחת [[בונפרטה|בוּאוֹנפרטה]]{{הערה|(Buonaparte באיטלקית, השפה השלטת בקורסיקה; נפוליאון שינה שמו ל-Bonaparte , המותאם לצרפתית, רק בשנות העשרים לחייו)}} השתייכה לאצולה הקורסיקנית הזוטרה. אבי המשפחה, [[קרלו בואונפרטה]], הסתגל היטב לשלטון הצרפתי, החדש, ואף מונה לנציג קורסיקה בחצרו של [[לואי השישה עשר]]. ברם, הוא איבד את הון משפחתו בכשלונות עסקיים ומשפטיים. במחקר שערך, האב הוכיח קרבה לאצולה ה[[טוסקנה|טוסקנית]], ומשפחת בואונפרטה הוכרה רשמית כמשפחת [[אצולה]] ב-[[1771]]. מעמדם כבני האצולה הזוטרה, ומצוקתם הכלכלית, זיכו את ילדי המשפחה לחינוך חינם על פי חוק, וכך זכו בני המשפחה, לרבות נפוליאון, להתחנך בצרפת שמעבר לים. קרלו בואונפרטה נפטר ב-[[1785]] מ[[סרטן הקיבה]], בן 39 בלבד. מכיוון שניצל את רוב זמנו לתחזוק מעמדו, הוא היווה לנפוליאון דמות אב עמומה בלבד. אימו [[לטיציה רמולינו]], מנגד, הייתה לדמות מפתח בעיצוב אישיותו כילד. היא תוארה על ידיו כאם קפדנית אך דואגת, לה הוא חב הרבה. לטיציה הייתה נצר למשפחת אצולה טוסקנית ולומברדית.{{הערה|עובדה שנפוליאון דאג להתכחש לה בהזדמנויות רבות מכיוון שרצה להיות מייסד של אצולה ולא צאצא שלה}}<br />
<br />
בהיות נפוליאון עוד ברחם אמו, השתתפו שני הוריו במלחמה על עצמאות קורסיקה. ב-[[15 באוגוסט]] [[1769]], בשובה מ[[חג עליית מרים|חגיגות עליית מרים השמיימה]], התמוטטה לטיציה לקראת חצות וילדה את בנה נפוליאון. ב-[[21 ביולי]]<br />
[[1771]], קרוב לגיל שנתיים, הוטבל נפוליאון בשם נפולֶאוֹנֶה די בּוּאוֹנָפָּרטֶה (Napoleone di Buonaparte).{{הערה|שמו אוית גם Nabulione, Nabulio, Napolionne, ו-Napulione, כנראה על שם דודו, או אחיו הבכור שמת בינקות}} ב-[[1779]] נסע נפוליאון בן התשע, לראשונה, לצרפת לצורך לימודים. הוא למד צרפתית במשך ארבעה חודשים בבית ספר דתי ב[[אוטן]], כשעד לנסיעתו לא ידע נפוליאון מילה בצרפתית; גם לאחר שלמד, הוא דיבר במבטא קורסיקאי כבד ומעולם לא ידע לאיית נכון.{{הערה|ראו McLynn 1998, p.18}}<br />
<br />
ב-[[15 במאי]] 1779{{הערה|למרות רישומים מהאקדמיה לפיהם הגיע ב-23 באפריל, נפוליאון איחר בעקבות תקלה עם מי שהיה צריך ללוות אותו. ראו McLynn 1998, p.15-16}} הגיע נפוליאון לאקדמיה הצבאית ב[[בריאן-לה-שאטו]] (Brienne-le-Château), שם למד בחמש השנים הבאות. בניגוד לשמה, רוב הלימודים באקדמיה לא היו צבאיים מהיעדר תקציבים,{{הערה|האקדמיה דורגה במקום האחרון מבין עשר האקדמיות הצבאיות בצרפת. McLynn 1998, p.16}} וכללו בעיקר חינוך רגיל לבני אצולה. נפוליאון הרבה בקריאת ספרים מ[[העת העתיקה]], בעיקר על מצביאים כ[[יוליוס קיסר]], והצטיין ב[[מתמטיקה]], ב[[גאוגרפיה]] וב[[היסטוריה]]. בינו לבין שאר התלמידים התפתחה עוינות בגלל אופיו הגאה והתוקפני, וזהותו כקורסיקאי גאה ועני בין אצילים צרפתים. יכולותיו הצבאיות של נפוליאון בלטו עוד בגיל 14, כשיזם מלחמת שלג בין התלמידים, כשצד אחד היה תחת פיקודו.<br />
<br />
בנעוריו שאף נפוליאון לשרת בחיל הים ואף ב[[הצי המלכותי הבריטי|צי המלכותי הבריטי]] העוין, שאז היה החזק בעולם.<br />
הוא התכוון להתקבל לאקדמיה הימית, אך לבסוף ב-22 בספטמבר [[1784]] אובחן כמתאים ל"[[אקול מיליטר]]", האקדמיה הצבאית היוקרתית בפריז, לאחר שמשרד המלחמה היקצה מקומות למצטיינים במתמטיקה. בגיל 16 ניסה נפוליאון להצטרף למסעות של מגלה הארצות [[ז'אן-פרנסואה לה פרוז|לה פרוז]] ללא הצלחה, מה ששם קץ לשאיפותיו הימיות.<br />
<br />
ב-[[30 באוקטובר]] 1784 החל נפוליאון את לימודיו ב[[אקול מיליטר]], מוסד הדגל של הצבא הצרפתי. הלימודים במוסד היוקרתי עמדו בניגוד מוחלט ללימודים בבריאן, ועל פי עדותו של נפוליאון מסנט הלנה "התייחסו אלינו כאל קצינים עשירים. יותר טוב מכל מה שרובנו קיבלנו בהמשך החיים".{{הערה|Napoleon, the Empress and the Artist p.46, McLynn 1998, p.24|כיוון=שמאל}}{{הערה|כשנפוליאון עלה לשלטון הוא ביטל את היחס המפנק של האקדמיות הצבאיות לצוערים לטובת יחס קשוח יותר}} למרות המותרות שמהן נהנה, נפוליאון חווה שם לראשונה את חיי החייל ב[[תרגילי סדר]], באימוני ירי ובאימונים אחרים ששובצו בין השיעורים. אף שהיחסים עם שאר התלמידים נשארו עוינים, הוא הכיר שם לראשונה חבר טוב, אלכסנדר דה מזי, עמו שירת באותו גדוד בתום הלימודים.<br />
<br />
ב-[[1785]] דילג נפוליאון על הליכי הקבלה הרגילים ליחידות תותחנים מובחרות, ובספטמבר הגיע במבחנים למקום ה-42 מתוך 58 מבין המועמדים לחילות אלה מכל צרפת,{{הערה|אם כי לחלק מהמתמודדים היו עוד שתי שנות השכלה נוספות, יותר מאשר לנפוליאון. McLynn 1998, p.26}} זאת למרות האילוץ לסיים את לימודיו לאחר כשנה במקום שנתיים, בעקבות מות אביו והחמרת המצב הכלכלי במשפחתו.{{הערה|שם=Dwyer p42|ראו Dwyer 2008, p.42}} בספטמבר 1785 הוא סיים לימודיו ב"[[אקול מיליטר]]" כ[[קצין]] בדרגת סגן-משנה, כשהוא בן 16 בלבד, והיה לקורסיקאי הראשון שהוכשר במוסד מכובד זה.{{הערה|שם=Dwyer p42}}<br />
<br />
==תחילת הקריירה הצבאית==<br />
{{ציטוט-צף|'''תמיד בודד בין אנשים, אני חוזר לחלום לבדי ולהיכנע לדיכאון. מהו השיגעון הגורם לי לחשוק בסופי? ללא ספק משום שאינני מוצא מקום בעולם... החיים הם נטל חסר הנאה ומלא בכאב; הם נטל, מכיוון שאני נאלץ לחיות עם אנשים השונים ממני כאור הירח מהשמש'''|נפוליאון|רוחב=250px}}<br />
[[קובץ:Jacques-Louis David 007.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"[[נפוליאון חוצה את האלפים]]", ציור של [[ז'אק-לואי דוד]]]]<br />
<br />
===ראשית דרכו===<br />
עם סיום לימודיו גויס נפוליאון לרגימנט התותחנים של לה פֵר{{הערה|régiment de La Fère. ייתכן שביקש להצטרף לרגימנט זה מכיוון שידע שהוא מוצב בקורסיקה מולדתו עוד מ-[[1769]], אך ב-[[1785]], כשהצטרף לגדוד, שירתו בקורסיקה רק 20 חיילים והשאר בפרובאנס}} כקצין בדרגת סגן-משנה. ב-3 בנובמבר 1785 הצטרף ל[[חיל מצב|חיל המצב]] [[בואלנס]] שב[[דרום (מחוז)|מחוז דרום]] (Drome), שם עבר עשרה שבועות של הכשרה בסיסית. בינואר [[1786]] סיים הכשרתו, ובאוגוסט אותה שנה נשלח הרגימנט שלו לדכא הפגנה ב[[ליון]]. משדוכאה ההפגנה הוא קיבל אישור לצאת לחופשה במולדתו.<br />
<br />
ב-[[15 בספטמבר]] [[1786]] שב נפוליאון למולדתו והתאחד עם משפחתו לראשונה זה שמונה שנים. על המפגש העיק המשבר הכספי מאז מות אביו, ונפוליאון, כעת הגבר של המשפחה, נסע לפריז כדי להחזיר את הסיבסוד על מטעי המשפחה שהושהה. פגישתו עם שר האוצר נכשלה, וב-1 בינואר 1788 חזר לקורסיקה, שם נשאר עם משפחתו עד ליוני, מה שהאריך את חופשתו מתשעה חודשים לשנתיים.{{הערה|חופשיות כזו של קצינים הייתה נפוצה לפני המהפכה הצרפתית, קולונל לדוגמה נדרש להיות נוכח ברגימנט רק כחמישה חודשים בשנה. מלבד זאת האריך נפוליאון את החופשה בטענה שהוא חולה ושיש סופות המונעות ממנו לשוט מקורסיקה}}<br />
<br />
נפוליאון חזר לרגימנט שלו, שהוצב בינתיים באוקסון. את חמישה עשר החודשים הפנויים שתפקידו איפשר לו, הוא ניצל לקריאה ואף לכתיבת 36 מחברות בנושאי ארטילריה, היסטוריה ופילוסופיה. באוגוסט 1788 הועלה לדרגת [[סגן]] ונבחר, בשל כישרונו, לפקד על פלוגת ניסויים שחקרה שיטות לירי פצצות מרגמה מתותח רגיל. הוא היה הסגן היחיד שזכה להשתתף בנציגות של גדוד תותחנים כלשהו.<br />
<br />
ערב המהפכה הצרפתית, שלח נפוליאון מכתב לראש המורדים הגולה של הקורסיקאים, [[פסקאולה פאולי]], שבו העיד על שנאתו לכתר הצרפתי אותו הוא משרת, ועל היותו לאומן קורסיקאי נלהב:<br />
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=כשהאומה גוועה נולדתי. שלושים אלף צרפתים הזדחלו אל חופינו, מטביעים את כס החירות בגלים של דם. זהו המחזה המבחיל שהיכה בי; מלידה הוקפה עריסתי בזעקות המתים, אנקות המדוכאים ודמעות של יאוש. עזבת את האי שלנו, ובעקבותיך השמחה.|מקור=מכתב נפוליאון לפאולי{{הערה|ראו McLynn 1998, p.37}}|מירכאות=כן}}<br />
<br />
===המהפכה הצרפתית===<br />
[[קובץ:Napoleon - 2.jpg|שמאל|ממוזער|180px|נפוליאון בגיל 23, [[סגן-אלוף]] במשמר הלאומי הצרפתי]]<br />
[[המהפכה הצרפתית]] הביאה לראשונה את נפוליאון להזדהות עם צרפת, כי פנתה כנגד האצולה הצרפתית הגבוהה, אותה הוא תיעב. הרוח המהפכנית, בשילוב עם ירושה מזדמנת, נתנו לנפוליאון הזדמנות להתחזק פוליטית במולדתו קורסיקה. בספטמבר [[1789]] שב לאי הולדתו ופעל לקידום שלו ושל אחיו הבכור, [[ז'וזף בונפרטה|ז'וזף]]. בשיאם הפך נפוליאון למפקד במשמר הלאומי (נקרא גם "גדוד המתנדבים") של אז'קסיו הבירה, ולמנהיג [[המועדון היעקוביני]] בקורסיקה, וז'וזף היה לחבר במועצת העיר אז'קסיו.<br />
<br />
בזמן המהפכה קורסיקה הייתה כמרקחה. מנהיג האי, פסקאולה פאולי, שב מגלותו בבריטניה בחסות המהפכה, ובהנהגתו השתלטו המהפכנים על קורסיקה. בעימותים באי אף נוצר מצב שבו נפוליאון, כמפקד במשמר הקורסיקאי הלאומי, נלחם נגד הצבא הצרפתי, שבו שירת במקביל באותה עת. מאחר שנחשב לעריק בעקבות חריגה מזמן ההיעדרות שהוקצה לו, הוא נסע לפריז ב-[[28 במאי]] [[1792]] במטרה לנקות את שמו. שם הוא חזה באירועי [[הפיכת ה-10 באוגוסט 1792|הפיכת ה-10 באוגוסט]], בהם גבר ההמון על אנשי המשמר המלכותי השווייצרי, והמלך לואי ה-16 נאסר. האירוע סימן את תחילת סופה של ה[[מונרכיה]], והשפיע רבות על נפוליאון, שלפי עדותו "מראה הגופות המחיש לי את המוות יותר מכל שדה קרב מאז".{{הערה|ראו McLynn 1998, p.56}} בפריז השתלב נפוליאון מחדש בצבא בדרגת סרן ואושרה לו נסיעה נוספת לקורסיקה, בה נדרש ללוות את אחותו.<br />
<br />
ב-[[15 באוקטובר]] [[1792]] שב נפוליאון לקורסיקה,{{הערה|ראו McLynn 1998, p.57}} כאשר החלה מלחמה פנימית באי בין הפאוליסטים, ששאפו לעצמאות האי, לבין ה[[המועדון היעקוביני|יעקובינים]] תומכי המהפכה הצרפתית, שראו בקורסיקה חלק בלתי נפרד מצרפת. כיעקוביני נלהב, הסתכסך נפוליאון עם מושא הערצתו - פאולי - כשלבסוף יד הפאוליסטים הייתה על העליונה: בני משפחת בואונפרטה המובסת הוגדרו כ"בוגדי ואויבי המולדת, הנידונים לתיעוב ולקלון נצחי", ונאלצו לנוס על נפשם לצרפת, בעוד שפאולי ניתק את קורסיקה מריבונות צרפת, והקים את [[הממלכה האנגלו-קורסיקאית]].<br />
<br />
בתור קצין בצבא צרפת התבלט נפוליאון כאסטרטג צבאי מחונן, וניהל כמה קרבות (כמו [[המצור על טולון]]{{הערה|[[אליסטיר הורן]], "'''כמה רחוק מאוסטרליץ?'''", [[הוצאת דביר]], [[2005]], עמוד 29, "נפוליאון[...] נקרא לייעץ למפקד הלא-מצטיין במיוחד של צבא המהפכה ה[[צרפת]]י שצר על העיר. בכשרונו הגאוני לקלוט מצב במבט אחד, שעתיד לשמשו כה יפה בשנים הבאות, הוא נתן את ההערכה המזהירה שאם יוכל הכוח הצרפתי להשתלט על צוק לה קר, הנשקף אל נמל [[טולון]], אזי תותחים שיוצבו על הצוק לא יאפשרו לספינותיו של הוד להגן על הנמל. התכסיס הצליח וה[[בריטניה|בריטים]] גורשו; נפוליאון, שנפצע בירכו, הפך לגיבור בקרב חיילי צבא ה[[המהפכה הצרפתית|מהפכה]] הכושל (אף שעדיין לא נודע מחוץ לשורותיו)".}}) בהם זכו כוחותיו לניצחון מוחץ. ב-[[1793]], בגיל 24 בלבד, הועלה לדרגת מפקד חטיבה (Général de brigade). בהמשך פיקד נפוליאון על גייסות צרפת שנלחמו בצבא ה[[אוסטריה|אוסטרי]] על אדמת [[איטליה]]. הצלחתו הייתה כה גדולה, שבסופה הצליח להגיע לפרברי [[וינה]].<br />
<br />
==מסעו למצרים ולארץ-ישראל==<br />
<br />
{{הפניה לערך מורחב|מסע נפוליאון בארץ ישראל}}<br />
ב-[[1798]] הטילה הממשלה הצרפתית הנבחרת על נפוליאון לכבוש את [[מצרים]] כדי לפגוע בדרכי המסחר של הבריטים עם הודו (לפי סברה אחת, משימה זו הוטלה עליו כדי להרחיקו מ[[פריז]] לאחר התגברות הפופולריות שלו בציבור). המטרה העיקרית של המסע הייתה לנתק את בריטניה, אויבתה המושבעת של המהפכה הצרפתית, מ[[הודו]], תוך פגיעה ב[[ממלוכים]], בני בריתם.<br />
<br />
נפוליאון כבש עד מהרה את [[קהיר]] וסביבותיה, אך נותק מצרפת בעקבות השמדת הצי הצרפתי על ידי ה[[אדמירל]] הבריטי [[הוריישו נלסון]] ב[[קרב הנילוס|קרב אבוקיר]]. נפוליאון ביסס את שלטונו במצרים והחל לנוע לאורך [[חוף]] [[הים התיכון]] בכיוון [[ארץ ישראל]]. הוא כבש את כל ערי-החוף של אותה תקופה: [[אל עריש]], [[עזה]] ו[[יפו]], שם [[כיבוש יפו (1799)|טבחו]] חייליו כ-2,000 שבויים טורקיים. לאחר-מכן התקדם צבאו צפונה, כבש את [[חיפה]] ואת [[עמק יזרעאל]] ו[[המצור על עכו (1799)|צר על עכו]].<br />
<br />
המצור על [[עכו]] ארך כחודשיים, אולם העיר, שהייתה בשליטתו של [[אחמד אל-ג'זאר]], הייתה מבוצרת היטב, והתגוננה בעזרת צבא טורקי שהגיע מ[[סוריה]], ובסיוע כוחות בריטיים תחת פיקודו של האדמירל [[סידני סמית]]. יש האומרים כי [[s:מנשר נפוליון אל היהודים באפריל 1799|הודעתו]] של נפוליאון במהלך המלחמה שלפיה אם תצלח דרכו והארץ תיכבש על ידיו, תוחזר הארץ לידי היהודים, נועדה לכבוש את לבו של [[חיים פרחי]], יועצו ואיש סודו של אל-ג'זאר. בסופו של דבר לא הצליח נפוליאון לכבוש את עכו, וצבאו נסוג חזרה למצרים.<br />
<br />
באמצעות עיתון ישן גילה נפוליאון על הפסד איטליה לכוחות אוסטריים ורוסיים ועל התוהו ובוהו הכולל השורר במדינה. הוא אסף סביבו כ-500 אנשים והפליג בספינה מהירה לצרפת. עיקר הצבא נשאר במצרים תחת פיקודו של [[ז'אן-בטיסט קלבר]].<br />
<br />
התקופה שבה שהה נפוליאון במצרים הייתה בעלת חשיבות תרבותית רבה בנוסף לחשיבותה הצבאית: נפוליאון עצמו וחוקרים שהביא עמו תרו את מצרים בחיפוש אחר עתיקות. בתקופה זו קיבל [[אגיפטולוגיה|המחקר על מצרים העתיקה]] תנופה גדולה, התגלו קברים ומומיות של מלכיה, והתגלתה [[אבן רוזטה]] (שבאמצעותה פוענח בשלב מאוחר יותר הכתב המצרי העתיק, ההירוגליפים, "[[כתב חרטומים]]", על ידי [[ז'אן-פרנסואה שמפוליון]]). בנוסף, חיל ההנדסה של נפוליאון מיפה את האזור ויצר מפה מפורטת ([[פייר ז'אקוטן|מפת ז'אקוטן]]) שהייתה בשימוש במשך [[המאה ה-19]] כולה עד מיפוי הארץ על ידי הבריטים.<br />
<br />
==עלייתו לשלטון ==<br />
<br />
[[קובץ:Napoleoniceurope.png|ממוזער|250px|האימפריה הצרפתית באירופה תחת שלטון נפוליאון בשיא שטחה, [[1811]] {{מקרא|#000090|האימפריה הצרפתית}}האימפריה עצמה{{מקרא|#3340dd|מדינות לוויין בשלטון צרפת}}מדינות עצמאיות שהמלך הוא נפוליאון (כמו חבר העמים הבריטי){{מקרא|#00CC00|בעלות ברית של צרפת}}בעלות ברית]]<br />
[[קובץ:Napoleons retreat from moscow.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נפוליאון הנסוג ממוסקבה מתבוסס בשלג הרוסי, [[1812]]. ציור של אדולף נורתן.]]<br />
למרות כישלונותיו האחרונים במזרח-התיכון לא נתפס המסע ככישלון, ולאחר שחזר לפריז ב-[[1799]] מונה נפוליאון למפקד הצבא. זמן קצר אחר-כך השתתף ב[[הפיכת 18 בברימר]] אשר בסופה מונה לקונסול הראשון של צרפת ועם אישורה של חוקה חדשה ב[[פברואר]] [[1800]] הפך בפועל ל[[עריץ|שליט יחיד]] של המדינה.<br />
<br />
מלבד כיבוש צפון-איטליה מידי האוסטרים (בשנית) בשנת [[1800]], ניצל נפוליאון את שנות שלטונו הראשונות לביסוס מעמדו בצרפת ולהחזרת היציבות למדינה. הוא ביצע מספר רפורמות במערכת החינוך, המשפט, הפיננסים ומערכות השלטון. רפורמות אלו היוו בסיס למערכות האזרחיות בצרפת לשנים רבות. בשנים אלו נוצר גם "[[קוד נפוליאון]]" שריכז את הזכויות של אזרחי המדינה.<br />
<br />
בשנת [[1801]] הגיע נפוליאון להסדר עם [[הכנסייה הקתולית]] וה[[אפיפיור]] [[פיוס השביעי]], שעמד בראשה. כחלק מהסדר זה הוכרה הקתוליות כדת המדינה, אולם מינוי אנשי הכמורה הושאר בידי נפוליאון. ב-[[2 בדצמבר]] [[1804]] הכתיר נפוליאון את עצמו כקיסר צרפת בברכת האפיפיור, כאשר במהלך הטקס הקפיד נפוליאון להניח את הכתר על ראשו בעצמו, כדי שלא ליצור מראית-עין של כפיפות לאפיפיור. ז'וזפין הוכתרה אז כאשת הקיסר. חצי שנה מאוחר יותר הוכתר נפוליאון ב[[מילאנו]] גם כ[[מלך איטליה]].<br />
<br />
==לואיזיאנה הצרפתית==<br />
{{הפניה לערך מורחב|רכישת לואיזיאנה}}<br />
[[לואיזיאנה הצרפתית]] הייתה חבל ארץ ב[[צפון אמריקה]], שצרפת תבעה עליו בעלות החל מסוף [[המאה ה-17]]. [[מלחמת שבע השנים]] שגלשה לזירת אמריקה סימנה את ראשית סוף האחיזה הצרפתית שם. צרפת הובסה בזירה זו, וכדי למנוע את השתלטות [[בריטניה]] על האזור, מסרה אותו ל[[ספרד]]. לאחר המלחמה, התושבים הצרפתיים בלואיזיאנה הפצירו בממשלה להשיג שטח זה מחדש, ונפוליאון נענה לבקשה. בהסכם מ-[[1800]] לואיזיאנה חזרה לצרפת תמורת [[דוכסות פארמה]] שעברה לשלטון ספרדי.<br />
נפוליאון הבין שלא יוכל להגן, וודאי שלא לפתח את האזור, נוכח המלחמות מבית ושליטתו המוחלטת של [[הצי הבריטי]] בים. בנוסף, הצורך של נפוליאון במזומנים למימון המלחמות הכריעו את הכף לטובת מכירת לואיזיאנה ל[[ארצות הברית]], לנציגי הנשיא [[תומאס ג'פרסון]], ששימש בעברו כשגריר ארצות הברית בצרפת. המכירה הושלמה ב-[[1803]] ושמה קץ לריבונות צרפתית באמריקה היבשתית.<br />
<br />
==חידוש המלחמה==<br />
{{הפניה לערך מורחב|המלחמות הנפוליאוניות}}<br />
בשנת [[1803]] הכריזה בריטניה בשנית מלחמה על שלטונו של נפוליאון. ב-[[21 באוקטובר]] [[1805]] הובס הצי של נפוליאון יחד עם [[הצי הספרדי]] על ידי הצי הבריטי ב[[קרב טרפלגר]]. כישלון זה הנציח את שליטתה הימית המוחלטת של בריטניה שנמשכה עד [[מלחמת העולם הראשונה]].<br />
<br />
לאחר קרב זה החל נפוליאון במסע כיבושים נרחב ברחבי יבשת אירופה נגד כל המעצמות שהתנגדו לשלטונו: בדצמבר [[1805]] ניצח נפוליאון את צבאות אוסטריה ורוסיה ב[[קרב אוסטרליץ]]. באוקטובר [[1806]] הוא ניצח את צבאות [[פרוסיה]] בקרבות [[קרב ינה|ינה]] ו[[קרב אאורשטדט|אאורשטדט]]. בהמשך כבש את [[פולין]], וכונן שם "נסיכות-בובה" הנתונה להשפעתו. באותה עת נמנע נפוליאון מלפלוש לרוסיה, ותחת זאת חתם על [[חוזה טילזיט]] שביסס את הברית עם ה[[צאר]] [[אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה|אלכסנדר הראשון]] שחילקה את אירופה ביניהם.<br />
<br />
לאחר-מכן פנה נפוליאון מערבה, פלש לספרד ומינה את אחיו הבכור [[ז'וזף בונפרטה|ז'וזף]] למלך. אחת המטרות החשובות של צעד זה הייתה ניסיון לכפות מצור כלכלי על בריטניה, אותה לא הצליח להכריע. אולם צעד זה לא נחל הצלחה: לאומנים ספרדים התקוממו נגד השלטון הזר ונעזרו בצבאות בריטים שפלשו ב-[[1808]] לספרד ופורטוגל. מלחמה זאת היא שהכניסה לראשונה לאוצר המילים הבינלאומי את המונח "[[גרילה]]" ("מלחמה קטנה" בספרדית), אם כי סוג זה של לחימה היה ידוע היטב גם בתקופות מוקדמות יותר.<br />
<br />
ב-[[1810]] גירש נפוליאון את ז'וזפין ונשא לאישה את [[מארי לואיז, דוכסית פארמה|מריה לואיזה מאוסטריה]], שהוכרזה מיד כקיסרית. לנפוליאון ומארי לואיז נולד בן יחיד, ושמו נפוליאון פרנסואה ז'וזף שארל בונפרטה (1812–1833). לימים הוא יקרא בשם "[[נפוליאון השני]]" ויוכתר על ידי אביו כמלך [[רומא]], על אף שלא שלט בה מעולם. מלבדו היו לנפוליאון כמה ילדים לא חוקיים.<br />
<br />
לאחר תקופת רגיעה מסוימת החלו בעיות גם בחזית המזרחית, כאשר הברית עם רוסיה נכשלה. הצאר [[אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה|אלכסנדר הראשון]] סירב לשתף פעולה עם נפוליאון נגד הבריטים, וב-[[22 ביוני]] [[1812]] [[מלחמת רוסיה–צרפת (1812)|פלש צבא נפוליאון לרוסיה]]. הכוחות הרוסים לא הציבו התנגדות, ובמקום זאת נסוגו כשהם מושכים את צבא נפוליאון לתוך עומק שטח רוסיה, תוך שימוש בטקטיקה של [[אדמה חרוכה]]. ב-[[12 בספטמבר]] 1812 התרחש קרב עקוב מדם בבורודינו ([[קרב בורודינו]]) שבפאתי [[מוסקבה]] בין כוחות נפוליאון והצבא הרוסי, שהסתיים ללא ניצחון ברור. הצבא הרוסי המשיך בנסיגתו, כשהוא מאפשר לנפוליאון להיכנס למוסקבה, אולם לפני שנסוגו הציתו הרוסים את העיר כדי שלא תוכל לשמש בסיס לצבאו של נפוליאון.<br />
<br />
===דעיכה וגלות ראשונה===<br />
[[קובץ:Cruikshank - Comparative Anatomy.png|שמאל|ממוזער|350px|[[קריקטורה]] של [[ג'ורג' קרוקשנק]] מנובמבר 1813 - נפוליאון ממלא את שורות החללים]]<br />
נפוליאון חיכה לשווא לכניעת הצאר הרוסי. משכניעה זו לא הגיעה, נסוג צבאו בחזרה. בשלב זה כבר החלו כוחות הצבא להידלדל: מחצי-מיליון החיילים איתם יצא לפלישה נותרו רק 100,000. נפוליאון נטש את צבאו וחזר לפריז.<br />
<br />
נסיגה זו היוותה שינוי בגישה האירופית כלפי נפוליאון. תדמיתו כבלתי-מנוצח נשברה ועמים רבים ניצלו גילוי חולשה זו כדי להשתחרר משליטת הצרפתים. בין ה-16 עד 19 באוקטובר [[1813]] התקבצו צבאות רוסיה, פרוסיה ואוסטריה להילחם בחיילי נפוליאון ב[[קרב לייפציג]], "קרב האומות". בקרב זה נחלו הצרפתים כישלון מוחלט, ובמקביל נחלו חיילי נפוליאון תבוסות גם באיטליה ובספרד.<br />
<br />
ב-[[1814]] התאחדו בעלות-הברית (בריטניה, רוסיה, פרוסיה ואוסטריה) נגד נפוליאון ופלשו לצרפת. ב-[[31 במרץ]] הם הצליחו לכבוש את פריז, והסנאט החליט להדיח את נפוליאון מתפקידו כקיסר. הוא נמלט ל[[ארמון פונטנבלו|פונטנבלו]], ושם התפטר ב-[[6 באפריל]] תוך העברת השלטון לבנו. אולם בעלות-הברית לא הסתפקו בכך והכריחו אותו ב-[[11 באפריל]] להתפטר ללא תנאי ולצאת לגלות באי [[אלבה (אי)|אלבה]], אי בים-התיכון המרוחק כ-20 ק"מ מחופי איטליה. נפוליאון הורשה לשמור את התואר קיסר, אך נקבע כי הקיסרות הנתונה למרותו היא רק האי הקטן עליו הוא נמצא. הוא קיבל קצבה שנתית של 2 מיליון פרנק מממשלת צרפת, והורשה לקחת איתו מספר קטן מקציניו וחייליו. ב-[[20 באפריל]] הוא נפרד מרוב צבאו ונאמניו בפונטנבלו והחל את המסע לאי גלותו. השלטון בצרפת עבר ל[[לואי השמונה עשר|לואי ה-18]], כמלך צרפת.<br />
<br />
===שלטון מאה הימים===<br />
{{ערך מורחב|מאה הימים}}<br />
<br />
בסוף פברואר [[1815]], אחרי גלות קצרה באי אלבה, נמלט נפוליאון מהאי ונחת בחופי [[פרובאנס]] ב-[[1 במרץ]] 1815. על מנת לעצרו נשלחו כוחות [[צבא]] בפיקוד [[מישל נה|מרשל נה]], שהבטיח כי ישיב את נפוליאון לפריז "בכלוב של ברזל"; אולם בפגישתם עם נפוליאון קיבלו אותו כוחות הצבא כמנהיגם, והמרשל נה עצמו, פקודו לשעבר וידידו הטוב, חבר אליו בשמחה. נפוליאון החל לצעוד לעבר [[פריז]] כאשר לאורך המסע מצטרפים לשורותיו חיילים ומתנדבים רבים מקרב העם. הוא הגיע לפריז ב-[[20 במרץ]] 1815 עם צבא סדיר של 140,000 חיילים וכ-200,000 מתנדבים. [[לואי השמונה עשר מלך צרפת|לואי ה-18]] נמלט מפריז עם בואם של כוחות נפוליאון, שחזר להיות השליט בפועל.<br />
<br />
המעצמות הזרות לא קיבלו את חזרתו לשלטון. ה[[קרב ווטרלו|קרב הסופי]] התחולל ב-[[18 ביוני]] 1815 ב[[וטרלו (בלגיה)|וטרלו]] שבמרכז [[בלגיה]] של ימינו, בין הצבא הצרפתי לבין הצבא הבריטי ו[[הצבא הפרוסי]] בפיקודם של [[ארתור ולסלי, הדוכס הראשון מוולינגטון]] ו[[גבהרד לברכט פון בליכר]]. הצבא הצרפתי הובס בקרב זה, ונפוליאון חזר לפריז. בתחילה קיווה לתמיכה עממית, אך כשזו לא באה, התפטר ב-[[22 ביוני]] לטובת בנו ששהה באוסטריה. הוא ניסה להימלט מצרפת דרך נמל רושפור, אך היה מכותר על ידי ספינות בריטיות, וב-[[15 ביולי]] נתפס נפוליאון על ידי הכוחות הבריטים.<br />
<br />
בסך הכול שלט נפוליאון בצרפת מאה ימים לפני שהובס. לאחר כניעתו, הוחזר לואי ה-18 לשלטון.<br />
<br />
==גלות שנייה ואחרונה==<br />
[[קובץ:Napoleon tomb bordercropped.jpg|שמאל|ממוזער|260px|קבר נפוליאון בפריז]]<br />
לאחר שהסתיימה תקופת שלטונו השנייה, לא הסתכנו הבריטים בבריחה נוספת של נפוליאון, והגלו אותו לאי [[סנט הלנה]] בדרום [[האוקיינוס האטלנטי]], אי מבודד ביותר הנמצא 2,000 ק"מ מחופי אפריקה. באי זה בילה נפוליאון את שארית חייו, מ-[[17 באוקטובר]] [[1815]], עד למותו ב-[[5 במאי]] [[1821]].<br />
<br />
מספר חוקרים בדקו את שרידי גופתו, וטענו כי מצאו בשערו עדויות לרעל{{מקור}}. הרעל שנמצא הוא [[ארסן]], שנחשב באותה תקופה לתרופה נגד מחלות מסוימות. מתיאור הניתוח שלאחר המוות שנערך על ידי ה[[פתולוג]] [[פיליפ קרלייר]] עולה שסבל מ[[סרטן הקיבה]]. שני מנתחים בצי הבריטי שבחנו את גופתו של נפוליאון הגיעו למסקנה כי מת מ[[דלקת כבד]] טרופית, השכיחה בסנט הלנה. מסקנות אלה לא היו נוחות ל[[המפלגה השמרנית (בריטניה)|ממשלה השמרנית]] שכיהנה באותה עת, והמנתחים [[מעצר|נעצרו]], [[הרשעה|הורשעו]] ב[[בית דין צבאי]] וסולקו מן הצי. בספרו על מות נפוליאון שלל [[מייג'ור גנרל]] ד"ר [[פרנק ריצ'רדסון]] את האפשרות שנפוליאון מת מסרטן הקיבה, בין היתר מפני שחולי סרטן הקיבה מתים כחושים ואילו נפוליאון נותר [[השמנה|שמן]] במותו. בהסתמך על דיווחיהם של שני המנתחים מן הצי הבריטי, הגיע ד"ר ריצ'רדסון למסקנה כי נפוליאון מת מדלקת כבד [[אמבה|אמבית]], שמקורם באמבה ''[[Entamoeba histolytica]]'', שגרמה בין היתר גם לכיב משני בקיבה. דלקת כבד אמבית תואמת את כל ה[[תסמין|תסמינים]] מהם סבל נפוליאון בימיו האחרונים: התקפי [[חום (תסמין)|חום]] חוזרים מלווים ב[[זיעה|הזעה]] לילית, תחושת כבדות ואי-נוחות בצד הימני של הגוף, [[כאב]] ב[[כתף]] הימנית, כבד רך למישוש, [[עור]] בוצי ושפל, ו[[ליחה]] אדומה המעידה כנראה על [[מורסה]] ב[[ריאה|ריאות]].{{הערה|[http://books.google.co.il/books/about/Napoleon_s_death.html?id=ryteAAAAIAAJ&redir_esc=y][http://www.bhj.org/books/liver/s1c01.htm][http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1081654/?page=2][http://www.napoleon-series.org/research/napoleon/c_death3.html]}}<br />
הוא נקבר בסנט הלנה וב-[[1840]], כעשרים שנים לאחר מותו, הובאה גופתו לפריז ונקברה בארמון [[האינוואליד]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
=== נישואיו הראשונים ===<br />
בשנת [[1796]] כבר היה נפוליאון קצין בכיר, כשהוא בן 26. הוא נשא לאשה את [[ז'וזפין דה בוארנה]], אלמנתו בת ה-32 של ה[[גנרל]] [[אלכסנדר דה בוארנה]], שהוצא להורג במהלך המהפכה. ז'וזפין הייתה אם לבן ולבת: [[אז'ן דה בוארנה]] ([[1781]]–[[1824]]) ו[[הורטנס דה בוארנה]] ([[1783]]–[[1837]]). כגבר חסר ניסיון היה נפוליאון מאוהב בז'וזפין נואשות, בעוד היא נמשכה לגבר אחר וניהלה איתו מערכת יחסים מקבילה מבלי שעשתה מאמץ ניכר להסתיר זאת, אולם הוא סלח לה.<br />
<br />
נפוליאון חיבב מאוד את אז'ן והורטנס ואימץ אותם, ובשנת [[1802]] השיא את הורטנס לאחיו [[לואי בונפרטה]] בן ה-24, ולימים היו למלך ומלכת הולנד. ילדיהם היו נפוליאון שארל בונפרטה, [[נפוליאון לואי בונפרטה]] מלך הולנד, ו[[נפוליאון השלישי|שארל לואי נפוליאון בונפרטה]] קיסר צרפת ("נפוליאון השלישי"). ב-[[1806]] נישא אז'ן ל[[אוגוסטה, נסיכת בוואריה]]. במהלך שלטונו העניק נפוליאון לאז'ן את התארים נסיך צרפת, נסיך [[ונציה]] והדוכס הגדול של [[פרנקפורט]]. מילדיהם היו [[ז'וזפין מלוכטנברג|ז'וזפין מלכת שוודיה ונורווגיה]], ו[[אוגיסט דה בוארנה|אוגיסט]] ו[[מקסימיליאן, דוכס לוכטנברג|מקסימיליאן]] מלויכטנברג.<br />
<br />
=== נישואיו השניים ===<br />
ז'וזפין לא ילדה לנפוליאון יורש רשמי, ייתכן שבעקבות מאסריה בתקופת שלטון הטרור או [[הפלה טבעית|הפלה]] שאולי עברה בשנות העשרים לחייה. נפוליאון התגרש ממנה ב-[[1809]], ונשא במקומה את [[מריה לואיזה מאוסטריה]], שהייתה בתו של [[פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה]], נינתה של [[מריה תרזה|מריה תרזה, קיסרית אוסטריה]] ובת-אחיינית של [[מארי אנטואנט]]. נפוליאון ומריה לואיזה נותרו נשואים עד מותו של נפוליאון, אך היא לא הצטרפה אליו לגלות באלבה ומאז לא ראתה אותו עוד.<br />
<br />
לזוג נולד ילד אחד, שנקרא לימים [[נפוליאון השני]]. הוא הפך לקיסר צרפת עם התפטרות נפוליאון לאחר "מאה הימים" ([[22 ביוני]] [[1815]]), כשהוא בגיל שלוש, וכיהן בתפקיד במשך שבועיים בלבד, עד לפלישת כוחות בעלות הברית לצרפת. הוא הוגלה ל[[ארמון שנברון]] בווינה, ונפטר שם מ[[שחפת]] ב-22 ביולי [[1832]], כשהוא בן 21, ללא ילדים.<br />
<br />
==גובהו של נפוליאון==<br />
אמונה רווחת היא שנפוליאון היה אדם נמוך יחסית. למעשה, במותו של נפוליאון נמדד גובהו ב-5 רגלים ו־2 אינצ'ים, וישנה מחלוקת בין היסטוריונים האם המדידה בוצעה על פי מידות צרפתיות ישנות או לפי המידות הבריטיות:{{הערה|Owen Connelly (2006). Blundering to Glory: Napoleon's Military Campaigns. Rowman & Littlefield|כיוון=שמאל}} מדידה לפי המידות הבריטיות אכן מצביעה על גובה נמוך של 1.57 מטר, אולם מדידה לפי המידות הצרפתיות הישנות מצביעה על גובה של 1.69 מטרים.{{הערה|[https://www.history.com/news/napoleon-complex-short Was Napoleon Short? Origins of the 'Napoleon Complex'], אתר [[ערוץ ההיסטוריה]]}}{{הערה|שם=וילד}} בנוסף יש הטוענים כי לאגדה על נפוליאון הנמוך תרמה העובדה שנפוליאון היה מוקף בחיל משמר שהורכב מחיילים גבוהים במיוחד, והוא כונה בפיהם "הרב"ט הקטן" (le petit caporal) - כינוי חיבה שרמז לאו דווקא לגובהו אלא ליחסו השוויוני והבלתי-מתנשא כלפיהם.{{הערה|שם=וילד|Robert Wild, [http://europeanhistory.about.com/od/bonapartenapoleon/a/napoleonheight.htm Was Napoleon Bonaparte Short?], About.com|כיוון=שמאל}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[משפט נפוליאון]]<br />
* [[נפוליאון והיהודים]]<br />
* [[סעודת הערבית של בוקר]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[סטיבן אינגלנד]], '''נפוליאון: חיים פוליטיים''', [[ספרית מעריב]], תשס"ט 2009. {{ULI|009132225}}<br />
* [[בן ג’ונס]], '''נפוליון האיש והמיתוס''', [[הוצאת הדר]], 1978. {{ULI|001126846}}<br />
* [[יעקב יערי-פולסקין]], '''נפוליון בונפרטה וארץ ישראל: מונוגרפיה היסטורית-ספורית''', חולמים ולוחמים, 1932. {{ULI|004105707}}<br />
* [[אמיל לודוויג]], '''נפוליון''', א"י שטיבל, 1930. {{ULI|002793430}}<br />
* [[אליסטיר הורן]], '''כמה רחוק מאוסטרליץ? נפוליאון 1805-1815''', [[הוצאת דביר]], 2005.{{ULI|006518522}}<br />
* וינסנט קרונין, '''נפוליאון''', קרני, 1991. {{ULI|003781450}}<br />
* נתן שור, '''מסע נפוליאון לארץ ישראל''', עם עובד, 1984. {{ULI|003667581}}<br />
* [[חזי שלח]], '''נפוליאון 1813: מלחמת העולם הראשונה''', כתר, 1996. {{ULI|003947073}}<br />
*[[ולטר גראב]], '''נפוליאון ותקופתו''', משרד הביטחון ([[אוניברסיטה משודרת]]), 1992. {{ULI|003817331}}<br />
* בן וידר, דייוויד הפגוד, '''רצח נפוליאון''', ידיעות אחרונות, 1986. {{ULI|003681332}}<br />
* ניג'ל ניקולסון, '''נפוליאון 1812''', מערכות, 1991. {{ULI|003786743}}<br />
* נפוליאון בונפרט, '''איך לעשות מלחמה''', הוצאת [[נהר ספרים]], 2019 {{ULI|023805080}}<br />
*[[יבגני טארלה]], '''נאפוליאון ותקופתו''', ספרית פועלים, 1967. {{ULI|004260553}}<br />
*[[מרדכי גיחון]], '''נפוליאון בארץ ישראל''', אפי מלצר, 2003. {{ULI|004446244}}<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* {{Cite book|first=Frank|last=McLynn|title=Napoleon|publisher=Pimlico|year=1998|isbn=0712662472|url= http://www.amazon.co.uk/Napoleon-Frank-McLynn/dp/0712662472}}<br />
* Kagan, Frederick W. (2006) ''End of the Old Order: Napoleon and Europe, 1801-1805'' (Da Capo)<br />
* {{Cite book|title=Napoleon:The Path to Power 1769–1799|publisher=Bloomsbury|year=2008|last=Dwyer|first=Philip|isbn=978-0-7475-6677-9}}<br />
</div><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקיטקסט=מנשר נפוליון אל היהודים באפריל 1799|ויקיציטוט=נפוליאון בונפרטה|ימין}}<br />
* [http://www.pitgam.net/data/נפוליאון/1/1/0/ ציטטות של נפוליאון] {{עברית}}<br />
* [[אורי קציר]], [https://web.archive.org/web/20050312071022/http://www.e-mago.co.il/e-magazine/roads.html נאפוליון מנסה לכבוש את העיר עכו נגד ידידו הוותיק], באתר [[e-mago]]<br />
* [http://www.napoleon.org/en/home.asp האתר של La Fondation Napoléon] (באנגלית או בצרפתית)<br />
* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12411 מלחמות נפוליאון], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית]]<br />
* מוטי בנמלך, [http://segulamag.com/articles/הסנהדרין-של-נפוליאון/ הסנהדרין של נפוליאון], [[סגולה (מגזין)|מגזין להיסטוריה סגולה]]<br />
* מילכה לוי-רובין, [http://blog.nli.org.il/napol_plan/ התוכנית שהוצגה לנפוליאון] להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, באתר [[הספרייה הלאומית]], אפריל 2017<br />
* [http://napoleon.nli.org.il/heb/ נפוליאון במצרים, אוסף מסמכים], באתר הספרייה הלאומית, אפריל 2017<br />
* {{הארץ|אונורה דה בלזק|גנרל חייב להיות שרלטן - אמירות והגיגים של נפוליאון|1.7080854|1 באפריל 2019}}<br />
* {{Find a Grave}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
<br />
* נפוליאון בארץ ישראל - 200 שנה למותו<br />
** {{הארץ|דרור זאבי|הצדדים המוצלחים של הכיבוש|1.9584705|8 במרץ 2021}}<br />
** {{הארץ|שלמה פפירבלט|הקרב על מה שצמח על ראשו של נפוליאון בונפרטה|1.9666225|30 במרץ 2021}}<br />
** {{הארץ|גבי לוין|רציתי להפריך את הטענות שנפוליאון היה דיקטטור, גזען ורוצח|1.9772636|4 במאי 2021}}<br />
** {{הארץ|עוזי ארד|נפוליאון נטע את אוהל מפקדתו במכתש שבו עומד כיום איצטדיון בלומפילד|1.9819816|18 במאי 2021}}<br />
** {{הארץ|דוד אסף|האם הבטיח נפוליאון לרבי נחמן את ארץ ישראל כמדינה ליהודים?|1.9863421|1 ביוני 2021}}<br />
** {{הארץ|שלמה בן עמי|כשנפוליאון עמד להכריז על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל|1.9976874|7 ביולי 2021}}<br />
<br />
* {{הקלטה}} [[יובל מלחי]], הרצאות על נפוליאון באתר [https://historia.co.il/ קטעים בהיסטוריה] (2010, 2016) | [http://www.historia.co.il/2010/12/17/נפוליאון-חלק-ראשון-העלייה-2/ העלייה לשלטון] | [http://www.historia.co.il/2010/12/17/נפוליאון-חלק-שני-נפוליאון-במזרח-התי-2/ נפוליאון בארץ ישראל] | [http://www.historia.co.il/2010/12/20/נפוליאון-חלק-שלישי/ שיא גובה] | [http://www.historia.co.il/2010/12/21/נפוליאון-חלק-רביעי/ הדעיכה] | [http://www.historia.co.il/2010/12/25/נפוליאון-חלק-חמישי-הסוף-2/ הסוף] | [http://www.historia.co.il/2016/01/26/פרק-146-נפוליאון-ומסעו-בארץ-ישראל/ נפוליאון ומסעו בארץ ישראל] | [http://www.historia.co.il/2016/02/07/פרק-148-נפוליאון-מהאוויר-בכורה-עולמית-בפ/ {{סרטונים}} מסעו של נפוליאון בארץ ישראל עד להגעתו לעכו] |<br />
<br />
{{-}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{קרבות המלחמות הנפוליאוניות}}<br />
{{מלכים וקיסרים גרמניים}}<br />
{{מלכי צרפת}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:בונפרטה, נפוליאון}}<br />
[[קטגוריה:נפוליאון|*]]<br />
[[קטגוריה:בית בונפרטה]]<br />
[[קטגוריה:אנשי צבא צרפתים]]<br />
[[קטגוריה:מפקדי צבאות סדירים בעת החדשה]]<br />
[[קטגוריה:אישים הקבורים בארמון האינווליד]]<br />
[[קטגוריה:אבירי מסדר העיט השחור]]<br />
[[קטגוריה:מקבלי עיטור אנדריי הקדוש]]<br />
[[קטגוריה:ויקיפדיה - ערכים מומלצים לשעבר]]<br />
[[קטגוריה:חברי האקדמיה הצרפתית למדעים]]<br />
[[קטגוריה:אנשים שנודו על ידי הכנסייה הקתולית]]<br />
[[קטגוריה:מגורשים ממולדתם]]<br />
[[קטגוריה:מלכי איטליה]]<br />
[[קטגוריה:צרפתים במלחמות הנפוליאוניות]]<br />
[[קטגוריה:אסירים פוליטיים]]<br />
[[קטגוריה:צרפתים שנולדו ב-1769]]<br />
[[קטגוריה:צרפתים שנפטרו ב-1821]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=נפוליאון בונפרטה|גרסה=31819954|פריט=Q517}}</div>Giladkadoshhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%94&diff=1795756נפוליאון בונפרטה2021-07-27T08:50:20Z<p>Giladkadosh: יבוא מוויקיפדיה</p>
<hr />
<div>{{מפנה|נפוליאון}}<br />
{{מנהיג<br />
|שם=נפוליאון הראשון<br />
|תאריך לידה=[[15 באוגוסט]] [[1769]]<br />
|תאריך פטירה=[[5 במאי]] [[1821]]<br />
|מקום לידה={{דגל|ממלכת צרפת}} [[אז'אקסיו]], [[קורסיקה]], [[ממלכת צרפת]]<br />
|מקום פטירה={{דגל|הממלכה המאוחדת}} [[לונגווד]] {{אנ|Longwood, Saint Helena}}, [[סנט הלנה]], [[האימפריה הבריטית]]<br />
|תמונה=[[קובץ:Napoleon_in_His_Study.jpg|מרכז|250px]]<br />
|כיתוב="הקיסר נפוליאון בחדר הקריאה שלו ב[[ארמון טווילרי]]", [[ז'אק-לואי דויד]], 1812.<br />
|שם בשפת המקור=השם בלידה: Napoleone di Buonaparte {{ש}} בהמשך - Napoléon Bonaparte<br />
|שם מלא=נפוליאון בונפרטה<br />
|מדינה=[[הקיסרות הצרפתית הראשונה]]<br />
|מקום קבורה={{דגל|צרפת}} [[האינווליד]], [[פריז]], [[צרפת]]<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג<br />
|שם התפקיד=[[קיסר הצרפתים]]<br />
|למניין=<br />
|התחלת כהונה=[[18 במאי]] [[1804]]<br />
|סיום כהונה=[[11 באפריל]] [[1814]]<br />
|סגן=<br />
|מנהיג דת בתקופה=<br />
|מונרך בתקופה=<br />
|הקודם בתפקיד=אין. היה ל[[קונסול (צרפת)|קונסול הראשון]] של [[הרפובליקה הצרפתית הראשונה]]; השליט הקודם היה המלך [[לואי השישה עשר]]<br />
|הבא בתפקיד=[[לואי השמונה עשר]] ([[דה יורה]] ב-1814)<br />
|אירועים בתקופתו=<br />
}}<br />
|תפקיד2={{תפקיד מנהיג<br />
|שם התפקיד=[[קיסר הצרפתים]]<br />
|למניין=<br />
|התחלת כהונה=[[20 במרץ]] [[1815]]<br />
|סיום כהונה=[[22 ביוני]] [[1815]]<br />
|סגן=<br />
|מנהיג דת בתקופה=<br />
|מונרך בתקופה=<br />
|הקודם בתפקיד=[[לואי השמונה עשר]]<br />
|הבא בתפקיד=[[לואי השמונה עשר]]<br />
|אירועים בתקופתו=<br />
}}<br />
|תפקיד3={{תפקיד מנהיג<br />
|שם התפקיד=[[מלך איטליה]]<br />
|למניין=<br />
|התחלת כהונה=[[17 במרץ]] [[1805]]<br />
|סיום כהונה=[[11 באפריל]] [[1814]]<br />
|סגן=<br />
|מנהיג דת בתקופה=<br />
|מונרך בתקופה=<br />
|הקודם בתפקיד=אין. היה לנשיא של [[הרפובליקה האיטלקית]]; השליט הקודם היה [[קרל החמישי]]<br />
|הבא בתפקיד=אין. הממלכה התפרקה; המלך הבא הוא [[ויטוריו אמנואלה השני]]<br />
|אירועים בתקופתו=<br />
}}<br />
|תפקיד4=<br />
|תפקיד5=<br />
|שם השושלת=[[בונפרטה]]<br />
|תואר=[[קיסר הצרפתים]]<br />
|כינוי=<br />
|אב=[[קרלו בואונפרטה]]<br />
|אם=[[לטיציה רמולינו]]<br />
|צאצאים=[[נפוליאון השני]]<br />
|יורש העצר=[[נפוליאון השני]]<br />
|בת זוג=[[ז'וזפין דה בוארנה]] {{ש}} [[מארי לואיז, דוכסית פארמה]]}}<br />
[[קובץ:ז'וזפין דה בוארנה.jpg|ממוזער]]<br />
'''נפוליאון בונפרטה''' (ב[[צרפתית]]: '''Napoléon Bonaparte''', מבוטא: '''בּוֹנָפָּרְט'''{{כ}}; [[15 באוגוסט]] [[1769]] – [[5 במאי]] [[1821]]; ידוע גם כ'''נפוליאון הראשון''') היה שליט [[צרפת]], מייסד [[הקיסרות הראשונה]], ומגדולי ה[[מצביא]]ים בהיסטוריה. מחשובי האישים שעיצבו את [[המאה ה-19]]. ייסד את [[קוד נפוליאון]] - קובץ החוקים של צרפת, שבהשפעתו עוצבו חוקים רבים במערב אירופה ובמרכזה, והשפעתו ניכרת עד היום. הפיץ דרך כיבושיו את רעיונות [[המהפכה הצרפתית]] בכל רחבי אירופה, ובמקביל התאמץ לדכא ולהשכיח את השפעתה בצרפת פנימה. חידש והגה רעיונות [[טקטיקה|טקטיים]] ו[[אסטרטגיה צבאית|אסטרטגיים]] מרחיקי לכת ב[[צבא]] שמקובלים עד עצם היום הזה.<br />
<br />
נפוליאון כיהן כשליט [[צרפת]] במהלך השנים [[1799]] עד [[1814]], ובמשך כ-[[מאה הימים|100 ימים]] בשנת [[1815]]. בשיאו, הוביל את צרפת לכיבוש רוב [[מערב אירופה]] ו[[מרכז אירופה|מרכזה]].<br />
<br />
נפוליאון, יליד [[קורסיקה]], עלה לשלטון ב[[הפיכת 18 בברימר]] לאחר קריירה מזהירה כאיש צבא. פעולותיו הראשונות היו ביסוס מערכות השלטון הפנימיות בצרפת והרגעת המדינה לאחר התקופה הסוערת של [[המהפכה הצרפתית]]. לאחר מכן יצא למסע כיבושים בכל אירופה וכונן את "[[הקיסרות הראשונה]]" בראשותו. עלה בידו להביס שוב ושוב בריתות מתחלפות של מעצמות אירופה, שהתאגדו כדי לבלום את השתלטות צרפת על היבשת, אך לאחר מספר מערכות הפסיד לבסוף והוגלה לאי [[אלבה (אי)|אלבה]]. הוא הצליח לברוח מהאי, לשלוט שוב בצרפת למשך תקופה קצרה שמכונה "[[מאה הימים]]" עד שנוצח ב[[קרב ווטרלו]] ונשלח לגלות ב[[אי]] [[סנט הלנה]], שם מת והוא עוד לא בן 52.<br />
<br />
נפוליאון הוא גם המייסד של שושלת בונפרטה: אֶחיו כיהנו כמלכים בארצות שכבש באירופה, בנו, [[נפוליאון השני]], הוכרז על ידיו כמלך רומא, ואחיינו, הידוע כ[[נפוליאון השלישי]], כיהן כשליט צרפת (נשיא ואחר כך קיסר) בין השנים [[1848]] ל-[[1870]].<br />
<br />
==ילדות ונעורים==<br />
[[קובץ:Carlo Buonaparte.jpg|ימין|ממוזער|150px|אביו של נפוליאון, [[קרלו בואונפרטה]]; היה נציג קורסיקה בחצרו של [[לואי השישה עשר]], מלך צרפת]]<br />
נפוליאון נולד ב[[אז'אקסיו]] שב[[קורסיקה]] ב-15 באוגוסט 1769, על רקע התקוממות לאומית של הקורסיקאים כנגד השליטה הזרה של [[הרפובליקה של ג'נובה|ג'נובה]], ולאחר מכן של [[צרפת]]. כשנה לאחר שנולד נכשל המרד, וקורסיקה סופחה רשמית לצרפת.<br />
<br />
משפחת [[בונפרטה|בוּאוֹנפרטה]]{{הערה|(Buonaparte באיטלקית, השפה השלטת בקורסיקה; נפוליאון שינה שמו ל-Bonaparte , המותאם לצרפתית, רק בשנות העשרים לחייו)}} השתייכה לאצולה הקורסיקנית הזוטרה. אבי המשפחה, [[קרלו בואונפרטה]], הסתגל היטב לשלטון הצרפתי, החדש, ואף מונה לנציג קורסיקה בחצרו של [[לואי השישה עשר]]. ברם, הוא איבד את הון משפחתו בכשלונות עסקיים ומשפטיים. במחקר שערך, האב הוכיח קרבה לאצולה ה[[טוסקנה|טוסקנית]], ומשפחת בואונפרטה הוכרה רשמית כמשפחת [[אצולה]] ב-[[1771]]. מעמדם כבני האצולה הזוטרה, ומצוקתם הכלכלית, זיכו את ילדי המשפחה לחינוך חינם על פי חוק, וכך זכו בני המשפחה, לרבות נפוליאון, להתחנך בצרפת שמעבר לים. קרלו בואונפרטה נפטר ב-[[1785]] מ[[סרטן הקיבה]], בן 39 בלבד. מכיוון שניצל את רוב זמנו לתחזוק מעמדו, הוא היווה לנפוליאון דמות אב עמומה בלבד. אימו [[לטיציה רמולינו]], מנגד, הייתה לדמות מפתח בעיצוב אישיותו כילד. היא תוארה על ידיו כאם קפדנית אך דואגת, לה הוא חב הרבה. לטיציה הייתה נצר למשפחת אצולה טוסקנית ולומברדית.{{הערה|עובדה שנפוליאון דאג להתכחש לה בהזדמנויות רבות מכיוון שרצה להיות מייסד של אצולה ולא צאצא שלה}}<br />
<br />
בהיות נפוליאון עוד ברחם אמו, השתתפו שני הוריו במלחמה על עצמאות קורסיקה. ב-[[15 באוגוסט]] [[1769]], בשובה מ[[חג עליית מרים|חגיגות עליית מרים השמיימה]], התמוטטה לטיציה לקראת חצות וילדה את בנה נפוליאון. ב-[[21 ביולי]]<br />
[[1771]], קרוב לגיל שנתיים, הוטבל נפוליאון בשם נפולֶאוֹנֶה די בּוּאוֹנָפָּרטֶה (Napoleone di Buonaparte).{{הערה|שמו אוית גם Nabulione, Nabulio, Napolionne, ו-Napulione, כנראה על שם דודו, או אחיו הבכור שמת בינקות}} ב-[[1779]] נסע נפוליאון בן התשע, לראשונה, לצרפת לצורך לימודים. הוא למד צרפתית במשך ארבעה חודשים בבית ספר דתי ב[[אוטן]], כשעד לנסיעתו לא ידע נפוליאון מילה בצרפתית; גם לאחר שלמד, הוא דיבר במבטא קורסיקאי כבד ומעולם לא ידע לאיית נכון.{{הערה|ראו McLynn 1998, p.18}}<br />
<br />
ב-[[15 במאי]] 1779{{הערה|למרות רישומים מהאקדמיה לפיהם הגיע ב-23 באפריל, נפוליאון איחר בעקבות תקלה עם מי שהיה צריך ללוות אותו. ראו McLynn 1998, p.15-16}} הגיע נפוליאון לאקדמיה הצבאית ב[[בריאן-לה-שאטו]] (Brienne-le-Château), שם למד בחמש השנים הבאות. בניגוד לשמה, רוב הלימודים באקדמיה לא היו צבאיים מהיעדר תקציבים,{{הערה|האקדמיה דורגה במקום האחרון מבין עשר האקדמיות הצבאיות בצרפת. McLynn 1998, p.16}} וכללו בעיקר חינוך רגיל לבני אצולה. נפוליאון הרבה בקריאת ספרים מ[[העת העתיקה]], בעיקר על מצביאים כ[[יוליוס קיסר]], והצטיין ב[[מתמטיקה]], ב[[גאוגרפיה]] וב[[היסטוריה]]. בינו לבין שאר התלמידים התפתחה עוינות בגלל אופיו הגאה והתוקפני, וזהותו כקורסיקאי גאה ועני בין אצילים צרפתים. יכולותיו הצבאיות של נפוליאון בלטו עוד בגיל 14, כשיזם מלחמת שלג בין התלמידים, כשצד אחד היה תחת פיקודו.<br />
<br />
בנעוריו שאף נפוליאון לשרת בחיל הים ואף ב[[הצי המלכותי הבריטי|צי המלכותי הבריטי]] העוין, שאז היה החזק בעולם.<br />
הוא התכוון להתקבל לאקדמיה הימית, אך לבסוף ב-22 בספטמבר [[1784]] אובחן כמתאים ל"[[אקול מיליטר]]", האקדמיה הצבאית היוקרתית בפריז, לאחר שמשרד המלחמה היקצה מקומות למצטיינים במתמטיקה. בגיל 16 ניסה נפוליאון להצטרף למסעות של מגלה הארצות [[ז'אן-פרנסואה לה פרוז|לה פרוז]] ללא הצלחה, מה ששם קץ לשאיפותיו הימיות.<br />
<br />
ב-[[30 באוקטובר]] 1784 החל נפוליאון את לימודיו ב[[אקול מיליטר]], מוסד הדגל של הצבא הצרפתי. הלימודים במוסד היוקרתי עמדו בניגוד מוחלט ללימודים בבריאן, ועל פי עדותו של נפוליאון מסנט הלנה "התייחסו אלינו כאל קצינים עשירים. יותר טוב מכל מה שרובנו קיבלנו בהמשך החיים".{{הערה|Napoleon, the Empress and the Artist p.46, McLynn 1998, p.24|כיוון=שמאל}}{{הערה|כשנפוליאון עלה לשלטון הוא ביטל את היחס המפנק של האקדמיות הצבאיות לצוערים לטובת יחס קשוח יותר}} למרות המותרות שמהן נהנה, נפוליאון חווה שם לראשונה את חיי החייל ב[[תרגילי סדר]], באימוני ירי ובאימונים אחרים ששובצו בין השיעורים. אף שהיחסים עם שאר התלמידים נשארו עוינים, הוא הכיר שם לראשונה חבר טוב, אלכסנדר דה מזי, עמו שירת באותו גדוד בתום הלימודים.<br />
<br />
ב-[[1785]] דילג נפוליאון על הליכי הקבלה הרגילים ליחידות תותחנים מובחרות, ובספטמבר הגיע במבחנים למקום ה-42 מתוך 58 מבין המועמדים לחילות אלה מכל צרפת,{{הערה|אם כי לחלק מהמתמודדים היו עוד שתי שנות השכלה נוספות, יותר מאשר לנפוליאון. McLynn 1998, p.26}} זאת למרות האילוץ לסיים את לימודיו לאחר כשנה במקום שנתיים, בעקבות מות אביו והחמרת המצב הכלכלי במשפחתו.{{הערה|שם=Dwyer p42|ראו Dwyer 2008, p.42}} בספטמבר 1785 הוא סיים לימודיו ב"[[אקול מיליטר]]" כ[[קצין]] בדרגת סגן-משנה, כשהוא בן 16 בלבד, והיה לקורסיקאי הראשון שהוכשר במוסד מכובד זה.{{הערה|שם=Dwyer p42}}<br />
<br />
==תחילת הקריירה הצבאית==<br />
{{ציטוט-צף|'''תמיד בודד בין אנשים, אני חוזר לחלום לבדי ולהיכנע לדיכאון. מהו השיגעון הגורם לי לחשוק בסופי? ללא ספק משום שאינני מוצא מקום בעולם... החיים הם נטל חסר הנאה ומלא בכאב; הם נטל, מכיוון שאני נאלץ לחיות עם אנשים השונים ממני כאור הירח מהשמש'''|נפוליאון|רוחב=250px}}<br />
[[קובץ:Jacques-Louis David 007.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"[[נפוליאון חוצה את האלפים]]", ציור של [[ז'אק-לואי דוד]]]]<br />
<br />
===ראשית דרכו===<br />
עם סיום לימודיו גויס נפוליאון לרגימנט התותחנים של לה פֵר{{הערה|régiment de La Fère. ייתכן שביקש להצטרף לרגימנט זה מכיוון שידע שהוא מוצב בקורסיקה מולדתו עוד מ-[[1769]], אך ב-[[1785]], כשהצטרף לגדוד, שירתו בקורסיקה רק 20 חיילים והשאר בפרובאנס}} כקצין בדרגת סגן-משנה. ב-3 בנובמבר 1785 הצטרף ל[[חיל מצב|חיל המצב]] [[בואלנס]] שב[[דרום (מחוז)|מחוז דרום]] (Drome), שם עבר עשרה שבועות של הכשרה בסיסית. בינואר [[1786]] סיים הכשרתו, ובאוגוסט אותה שנה נשלח הרגימנט שלו לדכא הפגנה ב[[ליון]]. משדוכאה ההפגנה הוא קיבל אישור לצאת לחופשה במולדתו.<br />
<br />
ב-[[15 בספטמבר]] [[1786]] שב נפוליאון למולדתו והתאחד עם משפחתו לראשונה זה שמונה שנים. על המפגש העיק המשבר הכספי מאז מות אביו, ונפוליאון, כעת הגבר של המשפחה, נסע לפריז כדי להחזיר את הסיבסוד על מטעי המשפחה שהושהה. פגישתו עם שר האוצר נכשלה, וב-1 בינואר 1788 חזר לקורסיקה, שם נשאר עם משפחתו עד ליוני, מה שהאריך את חופשתו מתשעה חודשים לשנתיים.{{הערה|חופשיות כזו של קצינים הייתה נפוצה לפני המהפכה הצרפתית, קולונל לדוגמה נדרש להיות נוכח ברגימנט רק כחמישה חודשים בשנה. מלבד זאת האריך נפוליאון את החופשה בטענה שהוא חולה ושיש סופות המונעות ממנו לשוט מקורסיקה}}<br />
<br />
נפוליאון חזר לרגימנט שלו, שהוצב בינתיים באוקסון. את חמישה עשר החודשים הפנויים שתפקידו איפשר לו, הוא ניצל לקריאה ואף לכתיבת 36 מחברות בנושאי ארטילריה, היסטוריה ופילוסופיה. באוגוסט 1788 הועלה לדרגת [[סגן]] ונבחר, בשל כישרונו, לפקד על פלוגת ניסויים שחקרה שיטות לירי פצצות מרגמה מתותח רגיל. הוא היה הסגן היחיד שזכה להשתתף בנציגות של גדוד תותחנים כלשהו.<br />
<br />
ערב המהפכה הצרפתית, שלח נפוליאון מכתב לראש המורדים הגולה של הקורסיקאים, [[פסקאולה פאולי]], שבו העיד על שנאתו לכתר הצרפתי אותו הוא משרת, ועל היותו לאומן קורסיקאי נלהב:<br />
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=כשהאומה גוועה נולדתי. שלושים אלף צרפתים הזדחלו אל חופינו, מטביעים את כס החירות בגלים של דם. זהו המחזה המבחיל שהיכה בי; מלידה הוקפה עריסתי בזעקות המתים, אנקות המדוכאים ודמעות של יאוש. עזבת את האי שלנו, ובעקבותיך השמחה.|מקור=מכתב נפוליאון לפאולי{{הערה|ראו McLynn 1998, p.37}}|מירכאות=כן}}<br />
<br />
===המהפכה הצרפתית===<br />
[[קובץ:Napoleon - 2.jpg|שמאל|ממוזער|180px|נפוליאון בגיל 23, [[סגן-אלוף]] במשמר הלאומי הצרפתי]]<br />
[[המהפכה הצרפתית]] הביאה לראשונה את נפוליאון להזדהות עם צרפת, כי פנתה כנגד האצולה הצרפתית הגבוהה, אותה הוא תיעב. הרוח המהפכנית, בשילוב עם ירושה מזדמנת, נתנו לנפוליאון הזדמנות להתחזק פוליטית במולדתו קורסיקה. בספטמבר [[1789]] שב לאי הולדתו ופעל לקידום שלו ושל אחיו הבכור, [[ז'וזף בונפרטה|ז'וזף]]. בשיאם הפך נפוליאון למפקד במשמר הלאומי (נקרא גם "גדוד המתנדבים") של אז'קסיו הבירה, ולמנהיג [[המועדון היעקוביני]] בקורסיקה, וז'וזף היה לחבר במועצת העיר אז'קסיו.<br />
<br />
בזמן המהפכה קורסיקה הייתה כמרקחה. מנהיג האי, פסקאולה פאולי, שב מגלותו בבריטניה בחסות המהפכה, ובהנהגתו השתלטו המהפכנים על קורסיקה. בעימותים באי אף נוצר מצב שבו נפוליאון, כמפקד במשמר הקורסיקאי הלאומי, נלחם נגד הצבא הצרפתי, שבו שירת במקביל באותה עת. מאחר שנחשב לעריק בעקבות חריגה מזמן ההיעדרות שהוקצה לו, הוא נסע לפריז ב-[[28 במאי]] [[1792]] במטרה לנקות את שמו. שם הוא חזה באירועי [[הפיכת ה-10 באוגוסט 1792|הפיכת ה-10 באוגוסט]], בהם גבר ההמון על אנשי המשמר המלכותי השווייצרי, והמלך לואי ה-16 נאסר. האירוע סימן את תחילת סופה של ה[[מונרכיה]], והשפיע רבות על נפוליאון, שלפי עדותו "מראה הגופות המחיש לי את המוות יותר מכל שדה קרב מאז".{{הערה|ראו McLynn 1998, p.56}} בפריז השתלב נפוליאון מחדש בצבא בדרגת סרן ואושרה לו נסיעה נוספת לקורסיקה, בה נדרש ללוות את אחותו.<br />
<br />
ב-[[15 באוקטובר]] [[1792]] שב נפוליאון לקורסיקה,{{הערה|ראו McLynn 1998, p.57}} כאשר החלה מלחמה פנימית באי בין הפאוליסטים, ששאפו לעצמאות האי, לבין ה[[המועדון היעקוביני|יעקובינים]] תומכי המהפכה הצרפתית, שראו בקורסיקה חלק בלתי נפרד מצרפת. כיעקוביני נלהב, הסתכסך נפוליאון עם מושא הערצתו - פאולי - כשלבסוף יד הפאוליסטים הייתה על העליונה: בני משפחת בואונפרטה המובסת הוגדרו כ"בוגדי ואויבי המולדת, הנידונים לתיעוב ולקלון נצחי", ונאלצו לנוס על נפשם לצרפת, בעוד שפאולי ניתק את קורסיקה מריבונות צרפת, והקים את [[הממלכה האנגלו-קורסיקאית]].<br />
<br />
בתור קצין בצבא צרפת התבלט נפוליאון כאסטרטג צבאי מחונן, וניהל כמה קרבות (כמו [[המצור על טולון]]{{הערה|[[אליסטיר הורן]], "'''כמה רחוק מאוסטרליץ?'''", [[הוצאת דביר]], [[2005]], עמוד 29, "נפוליאון[...] נקרא לייעץ למפקד הלא-מצטיין במיוחד של צבא המהפכה ה[[צרפת]]י שצר על העיר. בכשרונו הגאוני לקלוט מצב במבט אחד, שעתיד לשמשו כה יפה בשנים הבאות, הוא נתן את ההערכה המזהירה שאם יוכל הכוח הצרפתי להשתלט על צוק לה קר, הנשקף אל נמל [[טולון]], אזי תותחים שיוצבו על הצוק לא יאפשרו לספינותיו של הוד להגן על הנמל. התכסיס הצליח וה[[בריטניה|בריטים]] גורשו; נפוליאון, שנפצע בירכו, הפך לגיבור בקרב חיילי צבא ה[[המהפכה הצרפתית|מהפכה]] הכושל (אף שעדיין לא נודע מחוץ לשורותיו)".}}) בהם זכו כוחותיו לניצחון מוחץ. ב-[[1793]], בגיל 24 בלבד, הועלה לדרגת מפקד חטיבה (Général de brigade). בהמשך פיקד נפוליאון על גייסות צרפת שנלחמו בצבא ה[[אוסטריה|אוסטרי]] על אדמת [[איטליה]]. הצלחתו הייתה כה גדולה, שבסופה הצליח להגיע לפרברי [[וינה]].<br />
<br />
==מסעו למצרים ולארץ-ישראל==<br />
<br />
{{הפניה לערך מורחב|מסע נפוליאון בארץ ישראל}}<br />
ב-[[1798]] הטילה הממשלה הצרפתית הנבחרת על נפוליאון לכבוש את [[מצרים]] כדי לפגוע בדרכי המסחר של הבריטים עם הודו (לפי סברה אחת, משימה זו הוטלה עליו כדי להרחיקו מ[[פריז]] לאחר התגברות הפופולריות שלו בציבור). המטרה העיקרית של המסע הייתה לנתק את בריטניה, אויבתה המושבעת של המהפכה הצרפתית, מ[[הודו]], תוך פגיעה ב[[ממלוכים]], בני בריתם.<br />
<br />
נפוליאון כבש עד מהרה את [[קהיר]] וסביבותיה, אך נותק מצרפת בעקבות השמדת הצי הצרפתי על ידי ה[[אדמירל]] הבריטי [[הוריישו נלסון]] ב[[קרב הנילוס|קרב אבוקיר]]. נפוליאון ביסס את שלטונו במצרים והחל לנוע לאורך [[חוף]] [[הים התיכון]] בכיוון [[ארץ ישראל]]. הוא כבש את כל ערי-החוף של אותה תקופה: [[אל עריש]], [[עזה]] ו[[יפו]], שם [[כיבוש יפו (1799)|טבחו]] חייליו כ-2,000 שבויים טורקיים. לאחר-מכן התקדם צבאו צפונה, כבש את [[חיפה]] ואת [[עמק יזרעאל]] ו[[המצור על עכו (1799)|צר על עכו]].<br />
<br />
המצור על [[עכו]] ארך כחודשיים, אולם העיר, שהייתה בשליטתו של [[אחמד אל-ג'זאר]], הייתה מבוצרת היטב, והתגוננה בעזרת צבא טורקי שהגיע מ[[סוריה]], ובסיוע כוחות בריטיים תחת פיקודו של האדמירל [[סידני סמית]]. יש האומרים כי [[s:מנשר נפוליון אל היהודים באפריל 1799|הודעתו]] של נפוליאון במהלך המלחמה שלפיה אם תצלח דרכו והארץ תיכבש על ידיו, תוחזר הארץ לידי היהודים, נועדה לכבוש את לבו של [[חיים פרחי]], יועצו ואיש סודו של אל-ג'זאר. בסופו של דבר לא הצליח נפוליאון לכבוש את עכו, וצבאו נסוג חזרה למצרים.<br />
<br />
באמצעות עיתון ישן גילה נפוליאון על הפסד איטליה לכוחות אוסטריים ורוסיים ועל התוהו ובוהו הכולל השורר במדינה. הוא אסף סביבו כ-500 אנשים והפליג בספינה מהירה לצרפת. עיקר הצבא נשאר במצרים תחת פיקודו של [[ז'אן-בטיסט קלבר]].<br />
<br />
התקופה שבה שהה נפוליאון במצרים הייתה בעלת חשיבות תרבותית רבה בנוסף לחשיבותה הצבאית: נפוליאון עצמו וחוקרים שהביא עמו תרו את מצרים בחיפוש אחר עתיקות. בתקופה זו קיבל [[אגיפטולוגיה|המחקר על מצרים העתיקה]] תנופה גדולה, התגלו קברים ומומיות של מלכיה, והתגלתה [[אבן רוזטה]] (שבאמצעותה פוענח בשלב מאוחר יותר הכתב המצרי העתיק, ההירוגליפים, "[[כתב חרטומים]]", על ידי [[ז'אן-פרנסואה שמפוליון]]). בנוסף, חיל ההנדסה של נפוליאון מיפה את האזור ויצר מפה מפורטת ([[פייר ז'אקוטן|מפת ז'אקוטן]]) שהייתה בשימוש במשך [[המאה ה-19]] כולה עד מיפוי הארץ על ידי הבריטים.<br />
<br />
==עלייתו לשלטון ==<br />
<br />
[[קובץ:Napoleoniceurope.png|ממוזער|250px|האימפריה הצרפתית באירופה תחת שלטון נפוליאון בשיא שטחה, [[1811]] {{מקרא|#000090|האימפריה הצרפתית}}האימפריה עצמה{{מקרא|#3340dd|מדינות לוויין בשלטון צרפת}}מדינות עצמאיות שהמלך הוא נפוליאון (כמו חבר העמים הבריטי){{מקרא|#00CC00|בעלות ברית של צרפת}}בעלות ברית]]<br />
[[קובץ:Napoleons retreat from moscow.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נפוליאון הנסוג ממוסקבה מתבוסס בשלג הרוסי, [[1812]]. ציור של אדולף נורתן.]]<br />
למרות כישלונותיו האחרונים במזרח-התיכון לא נתפס המסע ככישלון, ולאחר שחזר לפריז ב-[[1799]] מונה נפוליאון למפקד הצבא. זמן קצר אחר-כך השתתף ב[[הפיכת 18 בברימר]] אשר בסופה מונה לקונסול הראשון של צרפת ועם אישורה של חוקה חדשה ב[[פברואר]] [[1800]] הפך בפועל ל[[עריץ|שליט יחיד]] של המדינה.<br />
<br />
מלבד כיבוש צפון-איטליה מידי האוסטרים (בשנית) בשנת [[1800]], ניצל נפוליאון את שנות שלטונו הראשונות לביסוס מעמדו בצרפת ולהחזרת היציבות למדינה. הוא ביצע מספר רפורמות במערכת החינוך, המשפט, הפיננסים ומערכות השלטון. רפורמות אלו היוו בסיס למערכות האזרחיות בצרפת לשנים רבות. בשנים אלו נוצר גם "[[קוד נפוליאון]]" שריכז את הזכויות של אזרחי המדינה.<br />
<br />
בשנת [[1801]] הגיע נפוליאון להסדר עם [[הכנסייה הקתולית]] וה[[אפיפיור]] [[פיוס השביעי]], שעמד בראשה. כחלק מהסדר זה הוכרה הקתוליות כדת המדינה, אולם מינוי אנשי הכמורה הושאר בידי נפוליאון. ב-[[2 בדצמבר]] [[1804]] הכתיר נפוליאון את עצמו כקיסר צרפת בברכת האפיפיור, כאשר במהלך הטקס הקפיד נפוליאון להניח את הכתר על ראשו בעצמו, כדי שלא ליצור מראית-עין של כפיפות לאפיפיור. ז'וזפין הוכתרה אז כאשת הקיסר. חצי שנה מאוחר יותר הוכתר נפוליאון ב[[מילאנו]] גם כ[[מלך איטליה]].<br />
<br />
==לואיזיאנה הצרפתית==<br />
{{הפניה לערך מורחב|רכישת לואיזיאנה}}<br />
[[לואיזיאנה הצרפתית]] הייתה חבל ארץ ב[[צפון אמריקה]], שצרפת תבעה עליו בעלות החל מסוף [[המאה ה-17]]. [[מלחמת שבע השנים]] שגלשה לזירת אמריקה סימנה את ראשית סוף האחיזה הצרפתית שם. צרפת הובסה בזירה זו, וכדי למנוע את השתלטות [[בריטניה]] על האזור, מסרה אותו ל[[ספרד]]. לאחר המלחמה, התושבים הצרפתיים בלואיזיאנה הפצירו בממשלה להשיג שטח זה מחדש, ונפוליאון נענה לבקשה. בהסכם מ-[[1800]] לואיזיאנה חזרה לצרפת תמורת [[דוכסות פארמה]] שעברה לשלטון ספרדי.<br />
נפוליאון הבין שלא יוכל להגן, וודאי שלא לפתח את האזור, נוכח המלחמות מבית ושליטתו המוחלטת של [[הצי הבריטי]] בים. בנוסף, הצורך של נפוליאון במזומנים למימון המלחמות הכריעו את הכף לטובת מכירת לואיזיאנה ל[[ארצות הברית]], לנציגי הנשיא [[תומאס ג'פרסון]], ששימש בעברו כשגריר ארצות הברית בצרפת. המכירה הושלמה ב-[[1803]] ושמה קץ לריבונות צרפתית באמריקה היבשתית.<br />
<br />
==חידוש המלחמה==<br />
{{הפניה לערך מורחב|המלחמות הנפוליאוניות}}<br />
בשנת [[1803]] הכריזה בריטניה בשנית מלחמה על שלטונו של נפוליאון. ב-[[21 באוקטובר]] [[1805]] הובס הצי של נפוליאון יחד עם [[הצי הספרדי]] על ידי הצי הבריטי ב[[קרב טרפלגר]]. כישלון זה הנציח את שליטתה הימית המוחלטת של בריטניה שנמשכה עד [[מלחמת העולם הראשונה]].<br />
<br />
לאחר קרב זה החל נפוליאון במסע כיבושים נרחב ברחבי יבשת אירופה נגד כל המעצמות שהתנגדו לשלטונו: בדצמבר [[1805]] ניצח נפוליאון את צבאות אוסטריה ורוסיה ב[[קרב אוסטרליץ]]. באוקטובר [[1806]] הוא ניצח את צבאות [[פרוסיה]] בקרבות [[קרב ינה|ינה]] ו[[קרב אאורשטדט|אאורשטדט]]. בהמשך כבש את [[פולין]], וכונן שם "נסיכות-בובה" הנתונה להשפעתו. באותה עת נמנע נפוליאון מלפלוש לרוסיה, ותחת זאת חתם על [[חוזה טילזיט]] שביסס את הברית עם ה[[צאר]] [[אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה|אלכסנדר הראשון]] שחילקה את אירופה ביניהם.<br />
<br />
לאחר-מכן פנה נפוליאון מערבה, פלש לספרד ומינה את אחיו הבכור [[ז'וזף בונפרטה|ז'וזף]] למלך. אחת המטרות החשובות של צעד זה הייתה ניסיון לכפות מצור כלכלי על בריטניה, אותה לא הצליח להכריע. אולם צעד זה לא נחל הצלחה: לאומנים ספרדים התקוממו נגד השלטון הזר ונעזרו בצבאות בריטים שפלשו ב-[[1808]] לספרד ופורטוגל. מלחמה זאת היא שהכניסה לראשונה לאוצר המילים הבינלאומי את המונח "[[גרילה]]" ("מלחמה קטנה" בספרדית), אם כי סוג זה של לחימה היה ידוע היטב גם בתקופות מוקדמות יותר.<br />
<br />
ב-[[1810]] גירש נפוליאון את ז'וזפין ונשא לאישה את [[מארי לואיז, דוכסית פארמה|מריה לואיזה מאוסטריה]], שהוכרזה מיד כקיסרית. לנפוליאון ומארי לואיז נולד בן יחיד, ושמו נפוליאון פרנסואה ז'וזף שארל בונפרטה (1812–1833). לימים הוא יקרא בשם "[[נפוליאון השני]]" ויוכתר על ידי אביו כמלך [[רומא]], על אף שלא שלט בה מעולם. מלבדו היו לנפוליאון כמה ילדים לא חוקיים.<br />
<br />
לאחר תקופת רגיעה מסוימת החלו בעיות גם בחזית המזרחית, כאשר הברית עם רוסיה נכשלה. הצאר [[אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה|אלכסנדר הראשון]] סירב לשתף פעולה עם נפוליאון נגד הבריטים, וב-[[22 ביוני]] [[1812]] [[מלחמת רוסיה–צרפת (1812)|פלש צבא נפוליאון לרוסיה]]. הכוחות הרוסים לא הציבו התנגדות, ובמקום זאת נסוגו כשהם מושכים את צבא נפוליאון לתוך עומק שטח רוסיה, תוך שימוש בטקטיקה של [[אדמה חרוכה]]. ב-[[12 בספטמבר]] 1812 התרחש קרב עקוב מדם בבורודינו ([[קרב בורודינו]]) שבפאתי [[מוסקבה]] בין כוחות נפוליאון והצבא הרוסי, שהסתיים ללא ניצחון ברור. הצבא הרוסי המשיך בנסיגתו, כשהוא מאפשר לנפוליאון להיכנס למוסקבה, אולם לפני שנסוגו הציתו הרוסים את העיר כדי שלא תוכל לשמש בסיס לצבאו של נפוליאון.<br />
<br />
===דעיכה וגלות ראשונה===<br />
[[קובץ:Cruikshank - Comparative Anatomy.png|שמאל|ממוזער|350px|[[קריקטורה]] של [[ג'ורג' קרוקשנק]] מנובמבר 1813 - נפוליאון ממלא את שורות החללים]]<br />
נפוליאון חיכה לשווא לכניעת הצאר הרוסי. משכניעה זו לא הגיעה, נסוג צבאו בחזרה. בשלב זה כבר החלו כוחות הצבא להידלדל: מחצי-מיליון החיילים איתם יצא לפלישה נותרו רק 100,000. נפוליאון נטש את צבאו וחזר לפריז.<br />
<br />
נסיגה זו היוותה שינוי בגישה האירופית כלפי נפוליאון. תדמיתו כבלתי-מנוצח נשברה ועמים רבים ניצלו גילוי חולשה זו כדי להשתחרר משליטת הצרפתים. בין ה-16 עד 19 באוקטובר [[1813]] התקבצו צבאות רוסיה, פרוסיה ואוסטריה להילחם בחיילי נפוליאון ב[[קרב לייפציג]], "קרב האומות". בקרב זה נחלו הצרפתים כישלון מוחלט, ובמקביל נחלו חיילי נפוליאון תבוסות גם באיטליה ובספרד.<br />
<br />
ב-[[1814]] התאחדו בעלות-הברית (בריטניה, רוסיה, פרוסיה ואוסטריה) נגד נפוליאון ופלשו לצרפת. ב-[[31 במרץ]] הם הצליחו לכבוש את פריז, והסנאט החליט להדיח את נפוליאון מתפקידו כקיסר. הוא נמלט ל[[ארמון פונטנבלו|פונטנבלו]], ושם התפטר ב-[[6 באפריל]] תוך העברת השלטון לבנו. אולם בעלות-הברית לא הסתפקו בכך והכריחו אותו ב-[[11 באפריל]] להתפטר ללא תנאי ולצאת לגלות באי [[אלבה (אי)|אלבה]], אי בים-התיכון המרוחק כ-20 ק"מ מחופי איטליה. נפוליאון הורשה לשמור את התואר קיסר, אך נקבע כי הקיסרות הנתונה למרותו היא רק האי הקטן עליו הוא נמצא. הוא קיבל קצבה שנתית של 2 מיליון פרנק מממשלת צרפת, והורשה לקחת איתו מספר קטן מקציניו וחייליו. ב-[[20 באפריל]] הוא נפרד מרוב צבאו ונאמניו בפונטנבלו והחל את המסע לאי גלותו. השלטון בצרפת עבר ל[[לואי השמונה עשר|לואי ה-18]], כמלך צרפת.<br />
<br />
===שלטון מאה הימים===<br />
{{ערך מורחב|מאה הימים}}<br />
<br />
בסוף פברואר [[1815]], אחרי גלות קצרה באי אלבה, נמלט נפוליאון מהאי ונחת בחופי [[פרובאנס]] ב-[[1 במרץ]] 1815. על מנת לעצרו נשלחו כוחות [[צבא]] בפיקוד [[מישל נה|מרשל נה]], שהבטיח כי ישיב את נפוליאון לפריז "בכלוב של ברזל"; אולם בפגישתם עם נפוליאון קיבלו אותו כוחות הצבא כמנהיגם, והמרשל נה עצמו, פקודו לשעבר וידידו הטוב, חבר אליו בשמחה. נפוליאון החל לצעוד לעבר [[פריז]] כאשר לאורך המסע מצטרפים לשורותיו חיילים ומתנדבים רבים מקרב העם. הוא הגיע לפריז ב-[[20 במרץ]] 1815 עם צבא סדיר של 140,000 חיילים וכ-200,000 מתנדבים. [[לואי השמונה עשר מלך צרפת|לואי ה-18]] נמלט מפריז עם בואם של כוחות נפוליאון, שחזר להיות השליט בפועל.<br />
<br />
המעצמות הזרות לא קיבלו את חזרתו לשלטון. ה[[קרב ווטרלו|קרב הסופי]] התחולל ב-[[18 ביוני]] 1815 ב[[וטרלו (בלגיה)|וטרלו]] שבמרכז [[בלגיה]] של ימינו, בין הצבא הצרפתי לבין הצבא הבריטי ו[[הצבא הפרוסי]] בפיקודם של [[ארתור ולסלי, הדוכס הראשון מוולינגטון]] ו[[גבהרד לברכט פון בליכר]]. הצבא הצרפתי הובס בקרב זה, ונפוליאון חזר לפריז. בתחילה קיווה לתמיכה עממית, אך כשזו לא באה, התפטר ב-[[22 ביוני]] לטובת בנו ששהה באוסטריה. הוא ניסה להימלט מצרפת דרך נמל רושפור, אך היה מכותר על ידי ספינות בריטיות, וב-[[15 ביולי]] נתפס נפוליאון על ידי הכוחות הבריטים.<br />
<br />
בסך הכול שלט נפוליאון בצרפת מאה ימים לפני שהובס. לאחר כניעתו, הוחזר לואי ה-18 לשלטון.<br />
<br />
==גלות שנייה ואחרונה==<br />
[[קובץ:Napoleon tomb bordercropped.jpg|שמאל|ממוזער|260px|קבר נפוליאון בפריז]]<br />
לאחר שהסתיימה תקופת שלטונו השנייה, לא הסתכנו הבריטים בבריחה נוספת של נפוליאון, והגלו אותו לאי [[סנט הלנה]] בדרום [[האוקיינוס האטלנטי]], אי מבודד ביותר הנמצא 2,000 ק"מ מחופי אפריקה. באי זה בילה נפוליאון את שארית חייו, מ-[[17 באוקטובר]] [[1815]], עד למותו ב-[[5 במאי]] [[1821]].<br />
<br />
מספר חוקרים בדקו את שרידי גופתו, וטענו כי מצאו בשערו עדויות לרעל{{מקור}}. הרעל שנמצא הוא [[ארסן]], שנחשב באותה תקופה לתרופה נגד מחלות מסוימות. מתיאור הניתוח שלאחר המוות שנערך על ידי ה[[פתולוג]] [[פיליפ קרלייר]] עולה שסבל מ[[סרטן הקיבה]]. שני מנתחים בצי הבריטי שבחנו את גופתו של נפוליאון הגיעו למסקנה כי מת מ[[דלקת כבד]] טרופית, השכיחה בסנט הלנה. מסקנות אלה לא היו נוחות ל[[המפלגה השמרנית (בריטניה)|ממשלה השמרנית]] שכיהנה באותה עת, והמנתחים [[מעצר|נעצרו]], [[הרשעה|הורשעו]] ב[[בית דין צבאי]] וסולקו מן הצי. בספרו על מות נפוליאון שלל [[מייג'ור גנרל]] ד"ר [[פרנק ריצ'רדסון]] את האפשרות שנפוליאון מת מסרטן הקיבה, בין היתר מפני שחולי סרטן הקיבה מתים כחושים ואילו נפוליאון נותר [[השמנה|שמן]] במותו. בהסתמך על דיווחיהם של שני המנתחים מן הצי הבריטי, הגיע ד"ר ריצ'רדסון למסקנה כי נפוליאון מת מדלקת כבד [[אמבה|אמבית]], שמקורם באמבה ''[[Entamoeba histolytica]]'', שגרמה בין היתר גם לכיב משני בקיבה. דלקת כבד אמבית תואמת את כל ה[[תסמין|תסמינים]] מהם סבל נפוליאון בימיו האחרונים: התקפי [[חום (תסמין)|חום]] חוזרים מלווים ב[[זיעה|הזעה]] לילית, תחושת כבדות ואי-נוחות בצד הימני של הגוף, [[כאב]] ב[[כתף]] הימנית, כבד רך למישוש, [[עור]] בוצי ושפל, ו[[ליחה]] אדומה המעידה כנראה על [[מורסה]] ב[[ריאה|ריאות]].{{הערה|[http://books.google.co.il/books/about/Napoleon_s_death.html?id=ryteAAAAIAAJ&redir_esc=y][http://www.bhj.org/books/liver/s1c01.htm][http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1081654/?page=2][http://www.napoleon-series.org/research/napoleon/c_death3.html]}}<br />
הוא נקבר בסנט הלנה וב-[[1840]], כעשרים שנים לאחר מותו, הובאה גופתו לפריז ונקברה בארמון [[האינוואליד]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
=== נישואיו הראשונים ===<br />
בשנת [[1796]] כבר היה נפוליאון קצין בכיר, כשהוא בן 26. הוא נשא לאשה את [[ז'וזפין דה בוארנה]], אלמנתו בת ה-32 של ה[[גנרל]] [[אלכסנדר דה בוארנה]], שהוצא להורג במהלך המהפכה. ז'וזפין הייתה אם לבן ולבת: [[אז'ן דה בוארנה]] ([[1781]]–[[1824]]) ו[[הורטנס דה בוארנה]] ([[1783]]–[[1837]]). כגבר חסר ניסיון היה נפוליאון מאוהב בז'וזפין נואשות, בעוד היא נמשכה לגבר אחר וניהלה איתו מערכת יחסים מקבילה מבלי שעשתה מאמץ ניכר להסתיר זאת, אולם הוא סלח לה.<br />
<br />
נפוליאון חיבב מאוד את אז'ן והורטנס ואימץ אותם, ובשנת [[1802]] השיא את הורטנס לאחיו [[לואי בונפרטה]] בן ה-24, ולימים היו למלך ומלכת הולנד. ילדיהם היו נפוליאון שארל בונפרטה, [[נפוליאון לואי בונפרטה]] מלך הולנד, ו[[נפוליאון השלישי|שארל לואי נפוליאון בונפרטה]] קיסר צרפת ("נפוליאון השלישי"). ב-[[1806]] נישא אז'ן ל[[אוגוסטה, נסיכת בוואריה]]. במהלך שלטונו העניק נפוליאון לאז'ן את התארים נסיך צרפת, נסיך [[ונציה]] והדוכס הגדול של [[פרנקפורט]]. מילדיהם היו [[ז'וזפין מלוכטנברג|ז'וזפין מלכת שוודיה ונורווגיה]], ו[[אוגיסט דה בוארנה|אוגיסט]] ו[[מקסימיליאן, דוכס לוכטנברג|מקסימיליאן]] מלויכטנברג.<br />
<br />
=== נישואיו השניים ===<br />
ז'וזפין לא ילדה לנפוליאון יורש רשמי, ייתכן שבעקבות מאסריה בתקופת שלטון הטרור או [[הפלה טבעית|הפלה]] שאולי עברה בשנות העשרים לחייה. נפוליאון התגרש ממנה ב-[[1809]], ונשא במקומה את [[מריה לואיזה מאוסטריה]], שהייתה בתו של [[פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה]], נינתה של [[מריה תרזה|מריה תרזה, קיסרית אוסטריה]] ובת-אחיינית של [[מארי אנטואנט]]. נפוליאון ומריה לואיזה נותרו נשואים עד מותו של נפוליאון, אך היא לא הצטרפה אליו לגלות באלבה ומאז לא ראתה אותו עוד.<br />
<br />
לזוג נולד ילד אחד, שנקרא לימים [[נפוליאון השני]]. הוא הפך לקיסר צרפת עם התפטרות נפוליאון לאחר "מאה הימים" ([[22 ביוני]] [[1815]]), כשהוא בגיל שלוש, וכיהן בתפקיד במשך שבועיים בלבד, עד לפלישת כוחות בעלות הברית לצרפת. הוא הוגלה ל[[ארמון שנברון]] בווינה, ונפטר שם מ[[שחפת]] ב-22 ביולי [[1832]], כשהוא בן 21, ללא ילדים.<br />
<br />
==גובהו של נפוליאון==<br />
אמונה רווחת היא שנפוליאון היה אדם נמוך יחסית. למעשה, במותו של נפוליאון נמדד גובהו ב-5 רגלים ו־2 אינצ'ים, וישנה מחלוקת בין היסטוריונים האם המדידה בוצעה על פי מידות צרפתיות ישנות או לפי המידות הבריטיות:{{הערה|Owen Connelly (2006). Blundering to Glory: Napoleon's Military Campaigns. Rowman & Littlefield|כיוון=שמאל}} מדידה לפי המידות הבריטיות אכן מצביעה על גובה נמוך של 1.57 מטר, אולם מדידה לפי המידות הצרפתיות הישנות מצביעה על גובה של 1.69 מטרים.{{הערה|[https://www.history.com/news/napoleon-complex-short Was Napoleon Short? Origins of the 'Napoleon Complex'], אתר [[ערוץ ההיסטוריה]]}}{{הערה|שם=וילד}} בנוסף יש הטוענים כי לאגדה על נפוליאון הנמוך תרמה העובדה שנפוליאון היה מוקף בחיל משמר שהורכב מחיילים גבוהים במיוחד, והוא כונה בפיהם "הרב"ט הקטן" (le petit caporal) - כינוי חיבה שרמז לאו דווקא לגובהו אלא ליחסו השוויוני והבלתי-מתנשא כלפיהם.{{הערה|שם=וילד|Robert Wild, [http://europeanhistory.about.com/od/bonapartenapoleon/a/napoleonheight.htm Was Napoleon Bonaparte Short?], About.com|כיוון=שמאל}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[משפט נפוליאון]]<br />
* [[נפוליאון והיהודים]]<br />
* [[סעודת הערבית של בוקר]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[סטיבן אינגלנד]], '''נפוליאון: חיים פוליטיים''', [[ספרית מעריב]], תשס"ט 2009. {{ULI|009132225}}<br />
* [[בן ג’ונס]], '''נפוליון האיש והמיתוס''', [[הוצאת הדר]], 1978. {{ULI|001126846}}<br />
* [[יעקב יערי-פולסקין]], '''נפוליון בונפרטה וארץ ישראל: מונוגרפיה היסטורית-ספורית''', חולמים ולוחמים, 1932. {{ULI|004105707}}<br />
* [[אמיל לודוויג]], '''נפוליון''', א"י שטיבל, 1930. {{ULI|002793430}}<br />
* [[אליסטיר הורן]], '''כמה רחוק מאוסטרליץ? נפוליאון 1805-1815''', [[הוצאת דביר]], 2005.{{ULI|006518522}}<br />
* וינסנט קרונין, '''נפוליאון''', קרני, 1991. {{ULI|003781450}}<br />
* נתן שור, '''מסע נפוליאון לארץ ישראל''', עם עובד, 1984. {{ULI|003667581}}<br />
* [[חזי שלח]], '''נפוליאון 1813: מלחמת העולם הראשונה''', כתר, 1996. {{ULI|003947073}}<br />
*[[ולטר גראב]], '''נפוליאון ותקופתו''', משרד הביטחון ([[אוניברסיטה משודרת]]), 1992. {{ULI|003817331}}<br />
* בן וידר, דייוויד הפגוד, '''רצח נפוליאון''', ידיעות אחרונות, 1986. {{ULI|003681332}}<br />
* ניג'ל ניקולסון, '''נפוליאון 1812''', מערכות, 1991. {{ULI|003786743}}<br />
* נפוליאון בונפרט, '''איך לעשות מלחמה''', הוצאת [[נהר ספרים]], 2019 {{ULI|023805080}}<br />
*[[יבגני טארלה]], '''נאפוליאון ותקופתו''', ספרית פועלים, 1967. {{ULI|004260553}}<br />
*[[מרדכי גיחון]], '''נפוליאון בארץ ישראל''', אפי מלצר, 2003. {{ULI|004446244}}<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* {{Cite book|first=Frank|last=McLynn|title=Napoleon|publisher=Pimlico|year=1998|isbn=0712662472|url= http://www.amazon.co.uk/Napoleon-Frank-McLynn/dp/0712662472}}<br />
* Kagan, Frederick W. (2006) ''End of the Old Order: Napoleon and Europe, 1801-1805'' (Da Capo)<br />
* {{Cite book|title=Napoleon:The Path to Power 1769–1799|publisher=Bloomsbury|year=2008|last=Dwyer|first=Philip|isbn=978-0-7475-6677-9}}<br />
</div><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקיטקסט=מנשר נפוליון אל היהודים באפריל 1799|ויקיציטוט=נפוליאון בונפרטה|ימין}}<br />
* [http://www.pitgam.net/data/נפוליאון/1/1/0/ ציטטות של נפוליאון] {{עברית}}<br />
* [[אורי קציר]], [https://web.archive.org/web/20050312071022/http://www.e-mago.co.il/e-magazine/roads.html נאפוליון מנסה לכבוש את העיר עכו נגד ידידו הוותיק], באתר [[e-mago]]<br />
* [http://www.napoleon.org/en/home.asp האתר של La Fondation Napoléon] (באנגלית או בצרפתית)<br />
* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12411 מלחמות נפוליאון], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית]]<br />
* מוטי בנמלך, [http://segulamag.com/articles/הסנהדרין-של-נפוליאון/ הסנהדרין של נפוליאון], [[סגולה (מגזין)|מגזין להיסטוריה סגולה]]<br />
* מילכה לוי-רובין, [http://blog.nli.org.il/napol_plan/ התוכנית שהוצגה לנפוליאון] להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, באתר [[הספרייה הלאומית]], אפריל 2017<br />
* [http://napoleon.nli.org.il/heb/ נפוליאון במצרים, אוסף מסמכים], באתר הספרייה הלאומית, אפריל 2017<br />
* {{הארץ|אונורה דה בלזק|גנרל חייב להיות שרלטן - אמירות והגיגים של נפוליאון|1.7080854|1 באפריל 2019}}<br />
* {{Find a Grave}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
<br />
* נפוליאון בארץ ישראל - 200 שנה למותו<br />
** {{הארץ|דרור זאבי|הצדדים המוצלחים של הכיבוש|1.9584705|8 במרץ 2021}}<br />
** {{הארץ|שלמה פפירבלט|הקרב על מה שצמח על ראשו של נפוליאון בונפרטה|1.9666225|30 במרץ 2021}}<br />
** {{הארץ|גבי לוין|רציתי להפריך את הטענות שנפוליאון היה דיקטטור, גזען ורוצח|1.9772636|4 במאי 2021}}<br />
** {{הארץ|עוזי ארד|נפוליאון נטע את אוהל מפקדתו במכתש שבו עומד כיום איצטדיון בלומפילד|1.9819816|18 במאי 2021}}<br />
** {{הארץ|דוד אסף|האם הבטיח נפוליאון לרבי נחמן את ארץ ישראל כמדינה ליהודים?|1.9863421|1 ביוני 2021}}<br />
** {{הארץ|שלמה בן עמי|כשנפוליאון עמד להכריז על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל|1.9976874|7 ביולי 2021}}<br />
<br />
* {{הקלטה}} [[יובל מלחי]], הרצאות על נפוליאון באתר [https://historia.co.il/ קטעים בהיסטוריה] (2010, 2016) | [http://www.historia.co.il/2010/12/17/נפוליאון-חלק-ראשון-העלייה-2/ העלייה לשלטון] | [http://www.historia.co.il/2010/12/17/נפוליאון-חלק-שני-נפוליאון-במזרח-התי-2/ נפוליאון בארץ ישראל] | [http://www.historia.co.il/2010/12/20/נפוליאון-חלק-שלישי/ שיא גובה] | [http://www.historia.co.il/2010/12/21/נפוליאון-חלק-רביעי/ הדעיכה] | [http://www.historia.co.il/2010/12/25/נפוליאון-חלק-חמישי-הסוף-2/ הסוף] | [http://www.historia.co.il/2016/01/26/פרק-146-נפוליאון-ומסעו-בארץ-ישראל/ נפוליאון ומסעו בארץ ישראל] | [http://www.historia.co.il/2016/02/07/פרק-148-נפוליאון-מהאוויר-בכורה-עולמית-בפ/ {{סרטונים}} מסעו של נפוליאון בארץ ישראל עד להגעתו לעכו] |<br />
<br />
{{-}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{קרבות המלחמות הנפוליאוניות}}<br />
{{מלכים וקיסרים גרמניים}}<br />
{{מלכי צרפת}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:בונפרטה, נפוליאון}}<br />
[[קטגוריה:נפוליאון|*]]<br />
[[קטגוריה:בית בונפרטה]]<br />
[[קטגוריה:אנשי צבא צרפתים]]<br />
[[קטגוריה:מפקדי צבאות סדירים בעת החדשה]]<br />
[[קטגוריה:אישים הקבורים בארמון האינווליד]]<br />
[[קטגוריה:אבירי מסדר העיט השחור]]<br />
[[קטגוריה:מקבלי עיטור אנדריי הקדוש]]<br />
[[קטגוריה:ויקיפדיה - ערכים מומלצים לשעבר]]<br />
[[קטגוריה:חברי האקדמיה הצרפתית למדעים]]<br />
[[קטגוריה:אנשים שנודו על ידי הכנסייה הקתולית]]<br />
[[קטגוריה:מגורשים ממולדתם]]<br />
[[קטגוריה:מלכי איטליה]]<br />
[[קטגוריה:צרפתים במלחמות הנפוליאוניות]]<br />
[[קטגוריה:אסירים פוליטיים]]<br />
[[קטגוריה:צרפתים שנולדו ב-1769]]<br />
[[קטגוריה:צרפתים שנפטרו ב-1821]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=נפוליאון בונפרטה|גרסה=31819954|פריט=Q517}}</div>Giladkadoshhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%94&diff=1794949נפוליאון בונפרטה2021-07-25T19:26:27Z<p>Giladkadosh: תמונה</p>
<hr />
<div>{{מפנה|נפוליאון}}<br />
{{מנהיג<br />
|שם=נפוליאון הראשון<br />
|תאריך לידה=[[15 באוגוסט]] [[1769]]<br />
|תאריך פטירה=[[5 במאי]] [[1821]]<br />
|מקום לידה=[[אז'קסיו]], [[קורסיקה]]<br />
|מקום פטירה=לונגווד, [[סנט הלנה]] <br />
|תמונה=[[קובץ:Napoleon_in_His_Study.jpg|מרכז|250px]] <br />
|כיתוב="הקיסר נפוליאון בחדר הקריאה שלו ב[[ארמון טווילרי]]", [[ז'אק-לואי דויד]], 1812.<br />
|שם בשפת המקור=נולד בשם Napoleone di Buonaparte, בהמשך שינה ל-Napoléon Bonaparte<br />
|שם מלא=נפוליאון בונפרטה<br />
|מדינה=[[צרפת]]<br />
|מקום קבורה=[[האינווליד]], [[פריז]] שבצרפת<br />
|מפלגה=<br />
|בת זוג=[[ז'וזפין דה בוארנה]], [[מריה לואיזה מאוסטריה]]<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג<br />
|שם התפקיד=[[קיסר הצרפתים]]<br />
|למניין=<br />
|התחלת כהונה=[[18 במאי]] [[1804]]<br />
|סיום כהונה=[[11 באפריל]] [[1814]]<br />
|סגן=<br />
|מנהיג דת בתקופה=<br />
|מונרך בתקופה=<br />
|הקודם בתפקיד=אין. היה ל[[קונסול (צרפת)|קונסול הראשון]] של [[הרפובליקה הצרפתית הראשונה]]; השליט הקודם היה [[לואי ה-16]]<br />
|הבא בתפקיד=[[לואי השמונה עשר]] ([[דה יורה]] ב-1814)<br />
|שם בעל תפקיד מעל=<br />
|שם תפקיד מעל=<br />
|אירועים בתקופתו=<br />
}}<br />
|תפקיד2={{תפקיד מנהיג<br />
|שם התפקיד=[[קיסר הצרפתים]]<br />
|למניין=<br />
|התחלת כהונה=[[20 במרץ]] [[1815]]<br />
|סיום כהונה=[[22 ביוני]] [[1815]]<br />
|סגן=<br />
|מנהיג דת בתקופה=<br />
|מונרך בתקופה=<br />
|הקודם בתפקיד=[[לואי השמונה עשר]]<br />
|הבא בתפקיד=[[לואי השמונה עשר]]<br />
|שם בעל תפקיד מעל=<br />
|שם תפקיד מעל=<br />
|אירועים בתקופתו=<br />
}}<br />
|תפקיד3={{תפקיד מנהיג<br />
|שם התפקיד=[[מלך איטליה]]<br />
|למניין=<br />
|התחלת כהונה=[[17 במרץ]] [[1805]]<br />
|סיום כהונה=[[11 באפריל]] [[1814]]<br />
|סגן=<br />
|מנהיג דת בתקופה=<br />
|מונרך בתקופה=<br />
|הקודם בתפקיד=אין. היה לנשיא של [[הרפובליקה האיטלקית]]; השליט הקודם היה [[קרל החמישי]]<br />
|הבא בתפקיד=אין. הממלכה התפרקה; המלך הבא הוא [[ויטוריו אמנואלה השני]]<br />
|שם בעל תפקיד מעל=<br />
|שם תפקיד מעל=<br />
|אירועים בתקופתו=<br />
}}<br />
|תפקיד4=<br />
|תפקיד5=<br />
|שם השושלת=[[בונפרטה]]<br />
|תואר=[[קיסר הצרפתים]]<br />
|כינוי=<br />
|אב=[[קרלו בונפרטה]]<br />
|אם=[[ליטיציה רמולינו]]<br />
|צאצאים=[[נפוליאון השני]]<br />
|יורש העצר=[[נפוליאון השני]]}}<br />
'''נפוליאון בונפרטה''' (ב[[צרפתית]]: '''Napoléon Bonaparte'''{{כ}}; [[15 באוגוסט]] [[1769]] – [[5 במאי]] [[1821]]; ידוע גם כ'''נפוליאון הראשון''') היה שליט [[צרפת]], מייסד [[הקיסרות הראשונה]], מצביא מהולל ותאורטיקן צבאי. מחשובי האישים שעיצבו את [[המאה ה-19]]. ייסד את [[קוד נפוליאון]], קובץ החוקים של צרפת שהשפעתו ניכרת עד היום. הפיץ דרך כיבושיו את רעיונות [[המהפכה הצרפתית]] בכל רחבי אירופה. חידש והגה רעיונות טקטיים ו[[אסטרטגיה צבאית|אסטרטגיים]] מרחיקי לכת ב[[צבא]] שמקובלים עד עצם היום הזה.<br />
<br />
נפוליאון כיהן כשליט [[צרפת]] במהלך השנים [[1799]] עד [[1814]], ובמשך כ-100 ימים בשנת [[1815]]. בשיאו, הוביל את צרפת לכיבוש רוב [[מערב אירופה|מערב]] ו[[מרכז אירופה]].<br />
<br />
נפוליאון עלה לשלטון ב[[הפיכת 18 בברימר]] לאחר קריירה מזהירה כאיש צבא. פעולותיו הראשונות היו ביסוס מערכות השלטון הפנימיות בצרפת והרגעת המדינה לאחר התקופה הסוערת של [[המהפכה הצרפתית]]. לאחר מכן יצא למסע כיבושים בכל אירופה וכונן את "[[הקיסרות הראשונה]]" בראשותו. לאחר שאיבד את צבאו בעת הנסיגה בחורף הרוסי הקשה, נפל נפוליאון בשבי והוגלה לאי [[אלבה (אי)|אלבה]]. הוא הצליח לברוח מהאי, לשלוט שוב בצרפת למשך תקופה קצרה שמכונה "[[שלטון מאה הימים|מאה הימים]]" עד שהובס ב[[קרב ווטרלו]] ונשלח לגלות ב[[אי]] [[סנט הלנה]] שם מת והוא עוד לא בן 52.<br />
<br />
נפוליאון הוא גם המייסד של שושלת בונפרטה: אֶחיו כיהנו כמלכים בארצות שכבש באירופה, בנו, [[נפוליאון השני]], הוכרז על ידיו כמלך רומא, ואחיינו, הידוע כ"[[נפוליאון השלישי]]", כיהן כשליט צרפת (נשיא ואחר כך קיסר) בין השנים [[1848]] ל-[[1870]].<br />
<br />
==ילדות ונעורים==<br />
[[קובץ:Carlo_Buonaparte.jpg|ימין|ממוזער|150px|אביו של נפוליאון, [[קרלו בואונפרטה|קרלו]], היה נציג קורסיקה בחצרו של [[לואי השישה עשר]]]]<br />
נפוליאון נולד ב[[אז'קסיו]] שב[[קורסיקה]] ב-15 באוגוסט 1769, על רקע התקוממות לאומית של הקורסיקאים נגד השליטה הזרה של [[רפובליקת ג'נובה|ג'נובה]] ולאחר מכן של [[צרפת]]. כשנה לאחר שנולד נכשל המרד, וקורסיקה סופחה רשמית לצרפת.<br />
<br />
משפחת [[בונפרטה|בוּאוֹנפרטה]]{{הערה|(Buonaparte באיטלקית, השפה המדוברת בקורסיקה דאז. נפוליאון שינה את השם ל-Bonaparte המותאם לצרפתית רק בשנות העשרים לחייו)}} השתייכה לאצולה הקורסיקנית הזוטרה. אב המשפחה, [[קרלו בואונפרטה]], הסתגל היטב לשלטון הצרפתי החדש ואף מונה לנציג קורסיקה בחצרו של [[לואי השישה עשר]], אך מנגד רושש את הון משפחתו בכשלונות עסקיים ומשפטיים. במחקר שערך הוכיח קירבה לאצולה [[טוסקנה|טוסקנית]], ומשפחת בואונפרטה הוכרה רשמית כ[[אצולה|אצילה]] ב-[[1771]]. מעמד האצולה הזוטרה ומצוקתם הכלכלית זיכו את ילדי המשפחה לחינוך חינם על פי חוק, וכך זכו בני המשפחה לרבות נפוליאון להתחנך בצרפת שמעבר לים. קרלו בואונפרטה נפטר ב-1785 מ[[סרטן הקיבה]], בגיל 39 בלבד. מכיוון שניצל את רוב זמנו לתחזוק מעמדו, היה לנפוליאון דמות אב עמומה בלבד. אמו [[ליטיציה רמולינו]], מנגד, הייתה לדמות מפתח בעיצוב אישיותו כילד. היא תוארה על ידיו כאם קפדנית אך דואגת לה הוא חב הרבה. ליטיזיה הייתה נצר למשפחת אצולה טוסקנית ולומברדית.{{הערה|עובדה שנפוליאון דאג להתכחש לה בהזדמנויות רבות מכיוון שרצה להיות מייסד של אצולה ולא צאצא שלה}}<br />
<br />
ב-[[21 ביולי]] <br />
[[1771]], קרוב לגיל שנתיים, הוטבל נפוליאון בשם נפולֶאוֹנֶה די בּוּאוֹנָפָּרטֶה (Napoleone di Buonaparte).{{הערה|שמו אוית גם Nabulione, Nabulio, Napolionne, ו-Napulione, כנראה על שם דודו או אחיו הבכור שמת בינקות}} ב-[[1779]] נסע נפוליאון, בן התשע, לראשונה לצרפת לצורך לימודים. החל מ-[[1 בינואר]] למד צרפתית במשך כארבעה חודשים בבית ספר דתי ב[[אוטן]]. עד לנסיעתו לא ידע נפוליאון צרפתית, ולאחר שלמד דיבר במבטא קורסיקאי כבד ומעולם לא איית נכון.{{הערה|ראו McLynn 1998, p.18}}<br />
<br />
ב-[[15 במאי]] 1779{{הערה|למרות רישומים מהאקדמיה לפיהם הגיע ב-23 באפריל, נפוליאון איחר בעקבות תקלה עם מי שהיה צריך ללוות אותו. ראו McLynn 1998, p.15-16}} הגיע נפוליאון לאקדמיה הצבאית ב[[בריאן-לה-שאטו]] (Brienne-le-Château), שם למד בחמש השנים הבאות. בניגוד לשמה, רוב הלימודים באקדמיה לא היו צבאיים מפאת מחסור בתקציב{{הערה|האקדמיה דורגה במקום האחרון מבין עשר (ולאחר מכן שתים עשרה) האקדמיות הצבאיות בצרפת. McLynn 1998, p.16}} וכללו בעיקר חינוך אצילי רגיל. נפוליאון הרבה בקריאת ספרים מ[[העת העתיקה]], בעיקר על מנהיגים צבאיים כ[[יוליוס קיסר]] והצטיין ב[[מתמטיקה]], ב[[גאוגרפיה]] וב[[היסטוריה]]. בינו לבין התלמידים התפתחה עוינות שנבעה מאופיו הגאה והתוקפני, וזרותו כקורסיקאי גאה ועני בין אצילים צרפתים. יכולותיו הצבאיות של נפוליאון בלטו עוד בגיל 14, כשיזם מלחמת שלג בין התלמידים בה היה צד בפיקודו.<br />
<br />
בנעוריו שאף נפוליאון לשרת בחיל הים ואף ב[[הצי המלכותי|צי המלכותי]] העוין. <br />
הוא רצה להתקבל לאקדמיה הימית אך לבסוף ב-22 בספטמבר [[1784]] אובחן כמתאים ל[[אקול מיליטר]], האקדמיה הצבאית היוקרתית בפריז, לאחר שמשרד המלחמה הקצה מקומות למצטיינים במתמטיקה. בגיל 16 ניסה להצטרף למסעותיו של מגלה הארצות [[ז'אן-פרנסואה לה פרוז|לה פרוז]] ללא הצלחה, מה ששם קץ לשאיפותיו הימיות של נפוליאון.<br />
[[קובץ:"הקיסר נפוליאון בחדר הקריאה שלו בארמון טווילרי", ז'אק-לואי דויד, 1812..jpg|ממוזער]]<br />
ב-[[30 באוקטובר]] 1784 החל נפוליאון את לימודיו ב[[אקול מיליטר]], מוסד הדגל של הצבא הצרפתי. הלימודים במוסד היוקרתי עמדו בניגוד מוחלט ללימודים בבריאן, ועל פי עדותו של נפוליאון מסנט הלנה "התייחסו אלינו כאל קצינים עשירים. יותר טוב משרובינו קיבלנו בהמשך החיים".{{הערה|Napoleon, the Empress and the Artist p.46, McLynn 1998, p.24}}{{הערה|כשנפוליאון עלה לשלטון הוא הפסיק את היחס המפנק של האקדמיות הצבאיות לטובת יחס קשוח יותר}} למרות המותרות שמהן נהנה, נפוליאון טעם שם לראשונה מחיי החייל ב[[תס"ח]]ים, באימוני ירי ובאימונים אחרים ששובצו בין השיעורים. אף על פי שהיחס בינו לבין התלמידים נשאר עוין, הוא לראשונה הכיר חבר טוב, אלכסנדר דה מזי, ושניהם שירתו באותו גדוד לאחר הלימודים.<br />
<br />
ב-[[1785]] דילג נפוליאון על הליכי הקבלה הרגילים לחיילות התותחנים המובחרים, ובספטמבר הגיע במבחנים למקום ה-42 מתוך 58 מבין המועמדים לחיילות אלה מכל צרפת,{{הערה|אם כי לחלק מהמתמודדים היו עד שתי שנות השכלה נוספות יותר מאשר לנפוליאון. McLynn 1998, p.26}} זאת בהתחשב באילוץ לסיים את לימודיו לאחר כשנה במקום כשנתיים בעקבות מות אביו והחמרת המצב הכלכלי במשפחתו.{{הערה|שם=Dwyer p42|1=ראו Dwyer 2008, p.42}} בספטמבר 1785 סיים את לימודיו ב"[[אקול מיליטר]]" כ[[קצין]] בדרגת [[סגן-משנה]] והוא בן 16 בלבד והיה לקורסיקאי הראשון שהוכשר במוסד מכובד זה.{{הערה|שם=Dwyer p42}}<br />
<br />
==תחילת הקריירה הצבאית==<br />
{{ציטוט-צף|'''תמיד בודד בין אנשים, אני חוזר לחלום לבדי ולהיכנע לדיכאון. מהו השיגעון הגורם לי לחשוק בסופי? ללא ספק משום שאינני מוצא מקום בעולם... החיים הם נטל חסר הנאה ומלא בכאב. הם נטל מכיוון שאני נאלץ לחיות עם אנשים השונים ממני כאור הירח מהשמש'''|נפוליאון|רוחב=250px}}<br />
[[קובץ:Jacques-Louis_David_007.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"נפוליאון חוצה את האלפים", ציור של [[ז'אק-לואי דוד]]]]<br />
===ראשית דרכו===<br />
עם סיום לימודיו גויס נפוליאון לרגימנט התותחנים של לה פֵר{{הערה|régiment de La Fère. ייתכן שביקש להצטרף לרגימנט זה מכיוון שידע שהרגימנט משרת בקורסיקה מולדתו עוד מ-1769, אולם ב-1785 כשהצטרף לגדוד רק 20 חיילים שירתו בקורסיקה והשאר בפרובאנס}} כקצין בדרגת סגן-משנה, וב-[[3 בנובמבר]] הצטרף ל[[חיל מצב|חיל המצב]] [[בואלנס]], [[דרום (מחוז)|דרום]] שם עבר עשרה שבועות של הכשרה בסיסית. בינואר 1786 סיים את הכשרתו ובאוגוסט נשלח הרגימנט לדכא הפגנה ב[[ליון]]. משדוכאה ההפגנה קיבל נפוליאון אישור לצאת לחופשה והוא שם פעמיו לקורסיקה מולדתו.<br />
<br />
ב-[[15 בספטמבר]] [[1786]] שב נפוליאון למולדתו והתאחד עם משפחתו לראשונה זה שמונה שנים. על המפגש העיק המשבר הכספי מאז מות אביו, ונפוליאון, כעת הגבר של המשפחה, נסע לפריז כדי להחזיר את הסיבסוד על מטעי המשפחה שהושהה. פגישתו עם שר האוצר נכשלה, וב-1 בינואר 1788 חזר לקורסיקה, שם נשאר עם משפחתו עד ליוני, מה שהאריך את חופשתו מתשעה חודשים לשנתיים.{{הערה|חופשיות כזו של קצינים הייתה נפוצה לפני המהפכה הצרפתית, קולונל לדוגמה נדרש להיות נוכח ברגימנט רק כחמישה חודשים בשנה. מלבד זאת האריך נפוליאון את החופשה בטענה שהוא חולה ושיש סופות המונעות ממנו לשוט מקורסיקה}}<br />
<br />
נפוליאון חזר לרגימנט שהוצב כעת באוקסון. את הזמן הפנוי הרב שאפשר תפקידו ניצל נפוליאון בקריאה ואף בכתיבה של כ-36 מחברות על ארטילריה, היסטוריה ופילוסופיה ב-15 החודשים ששהה שם. באוגוסט 1788 הועלה לדרגת [[סגן]] ונבחר בשל כשרונו לפקד על פלוגת ניסויים שחקרה דרכים לירות פצצות מרגמה מתותח רגיל, והיה לסגן היחיד שזכה להשתתף בוועד של גדוד תותחנים כלשהו.<br />
<br />
ערב המהפכה הצרפתית, שלח נפוליאון מכתב לראש המורדים הגולה של מולדתו [[פסקאולה פאולי]], המעיד על שנאתו לכתר תחתיו הוא משרת והיותו לאומן קורסיקאי נלהב:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כשהאומה גוועה נולדתי. שלושים אלף צרפתים הזדחלו אל חופינו, מטביעים את כס החירות בגלים של דם. זהו המחזה המבחיל שהיכה בי, מלידה עריסתי הוקפה בזעקות המתים, אנקות המדוכאים ודמעות של יאוש. עזבת את איינו ובעקבותך השמחה.|מקור=מכתב נפוליאון לפאולי{{הערה|ראו McLynn 1998, p.37}}}}<br />
<br />
===המהפכה הצרפתית===<br />
[[קובץ:Napoleon_-_2.jpg|ימין|ממוזער|180px|נפוליאון בגיל 23, סגן אלוף במשמר הלאומי הצרפתי]]<br />
[[המהפכה הצרפתית]] הביאה להזדהות ראשונה של נפוליאון עם צרפת, מכיוון שפנתה כנגד האצולה הצרפתית הבכירה אותה תיעב. הרוחות המהפכניות בשילוב עם ירושה מזדמנת נתנו לנפוליאון הזדמנות להתחזק פוליטית במולדתו קורסיקה. בספטמבר 1789 שב לאי ופעל לקידומו שלו ושל אחיו הבכור [[ז'וזף בונפרטה|ז'וזף]]. בשיאם היה נפוליאון למפקד במשמר הלאומי (נקרא גם "גדוד המתנדבים") של אז'קסיו הבירה ולמנהיג [[המועדון היעקוביני]] בקורסיקה, וז'וזף לחבר במועצת העיר אז'קסיו.<br />
<br />
קורסיקה במהפכה הייתה כמרקחה. מנהיג האי פסקאולה פאולי שב מגלות בבריטניה בחסות המהפכה, ובהנהגתו השתלטו המהפכניים על קורסיקה. בעימותים על האי אף נוצר מצב בו נפוליאון כמפקד במשמר הקורסיקאי הלאומי נלחם נגד הצבא הצרפתי בו שירת באותה העת. נפוליאון, שנחשב לעריק בעקבות חריגה מזמן העדרות שהוקצה לו, הגיע ב-28 במאי 1792 לפריז במטרה לנקות את שמו. בפריז חזה באירועי [[10 באוגוסט (המהפכה הצרפתית)|10 באוגוסט]] בהם גבר ההמון על אנשי המשמר השווייצרי של המלך ולואי ה-16 נאסר. האירוע סימן את תחילת סופה של המונרכיה, והשפיע רבות על נפוליאון שלפי עדותו "מראה הגופות דימה לי את המוות יותר מכל שדה קרב מאז".{{הערה|ראו McLynn 1998, p.56}} בפריז שולב נפוליאון מחדש בצבא בדרגת סרן ואושרה לו נסיעה נוספת לקורסיקה, אליה נדרש ללוות את אחותו.<br />
<br />
ב-15 באוקטובר שב נפוליאון לקורסיקה,{{הערה|ראו McLynn 1998, p.57}} אז החלה מלחמה פנימית בין הפאוליסטים, ששאפו לעצמאות האי; לבין ה[[המועדון היעקוביני|יעקובונים]], תומכי המהפכה שראו בקורסיקה חלק בלתי נפרד מצרפת. כיעקובין נלהב הסתכסך נפוליאון עם מושא הערצתו - פאולי, סכסוך בו יד הפאוליסטים הייתה על העליונה. בני משפחת בואונפרטה המובסת הוגדרו כ"בוגדי ואויבי המולדת. נידונים לתיעוב וקלון נצחי" ונאלצו לנוס על נפשם, בעוד פאולי ניתק את קורסיקה מריבונות צרפתית והקים את [[הממלכה הקורסיקאית-אנגלית]].<br />
<br />
כקצין בצבא הצרפתי התבלט נפוליאון כאסטרטג צבאי מחונן, וניהל כמה קרבות (כמו [[המצור על טולון]]{{הערה|1=[[אליסטיר הורן]], "'''כמה רחוק מאוסטרליץ?'''", [[הוצאת דביר]], [[2005]], עמוד 29, "נפוליאון, כקצין [[ארטילריה]] בן עשרים וארבע, נקרא לייעץ למפקד הלא- מצטיין במיוחד של צבא המהפכה ה[[צרפת]]י שצר על העיר. בכשרונו הגאוני לקלוט מצב במבט אחד, שעתיד לשמשו כה יפה בשנים הבאות, הוא נתן את ההערכה המזהירה שאם יוכל הכוח הצרפתי להשתלט על צוק לה קר, הנשקף אל נמל [[טולון]], אזי תותחים שיוצבו על הצוק לא יאפשרו לספינותיו של הוד להגן על הנמל. התכסיס הצליח וה[[בריטניה|בריטים]] גורשו; נפוליאון, שנפצע בירכו, נהפך לגיבור בקרב חיילי צבא ה[[המהפכה הצרפתית|מהפכה]] הכושל (אף שעדיין לא נודע מחוץ לשורותיו) וקודם לדרגה המסחררת של [[בריגדיר גנרל|général de brigade]] והוא רק בן עשרים וארבע, ומונה למפקד חיל התותחנים של הצבא באיטליה".}}) שבהם זכו כוחותיו לניצחון מוחלט. ב-[[1793]], בהיותו בן 24 בלבד, הועלה לדרגת מפקד חטיבה (Général de brigade). בהמשך פיקד נפוליאון על גייסות צרפת שנלחמו בצבא ה[[אוסטריה|אוסטרי]] על אדמת איטליה. הצלחתו הייתה גדולה עד כדי-כך שהצליח להגיע לפרברי [[וינה]].<br />
<br />
==מסעו למצרים וארץ-ישראל==<br />
{{הפניה לערך מורחב|מסע נפוליאון בארץ ישראל}}<br />
ב-[[1798]] הטילה הממשלה הצרפתית הנבחרת על נפוליאון לכבוש את [[מצרים]] כדי לפגוע בדרכי המסחר של הבריטים עם הודו (לפי סברה אחת, משימה זו הוטלה עליו כדי להרחיקו מ[[פריז]] לאחר התגברות הפופולריות שלו בציבור). המטרה העיקרית של המסע הייתה לנתק את בריטניה, אויבתה המושבעת של המהפכה הצרפתית, מ[[הודו]], תוך פגיעה ב[[ממלוכים]], בני בריתם.<br />
<br />
נפוליאון כבש עד מהרה את [[קהיר]] וסביבותיה, אך נותק מצרפת בעקבות השמדת הצי הצרפתי על ידי האדמירל הבריטי [[הורציו נלסון]] ב[[קרב הנילוס|קרב אבוקיר]]. נפוליאון ביסס את שלטונו במצרים והחל לנוע לאורך [[חוף]] [[הים התיכון]] בכיוון [[ארץ ישראל]]. הוא כבש את כל ערי-החוף של אותה תקופה: [[אל עריש]], [[עזה]] ו[[יפו]], שם [[טבח]]ו חייליו 2,000 שבויים טורקיים. לאחר-מכן התקדם צבאו צפונה, כבש את [[חיפה]] ו[[עמק יזרעאל]] ו[[המצור על עכו (1799)|צר על עכו]].<br />
<br />
נפוליאון צר על [[עכו]] כחודשיים, אולם העיר, בשליטתו של [[אחמד אל ג'זאר]], הייתה מבוצרת היטב והתגוננה בעזרת צבא טורקי שהגיע מ[[סוריה]] ובסיוע כוחות בריטים תחת פיקודו של האדמירל [[סידני סמית]]. יש האומרים כי [[s:מנשר נפוליון אל היהודים באפריל 1799|הודעתו]] של נפוליאון במהלך המלחמה לפיה אם תצלח דרכו והארץ תכבש על ידיו, תוחזר הארץ לידי היהודים, נועדה לכבוש את לבו של רבי [[חיים פרחי]], יועצו ואיש סודו של אל-ג'זאר. בסופו של דבר לא הצליח נפוליאון לכבוש את עכו, וצבאו נסוג חזרה למצרים. בעיתון ישן גילה נפוליאון על הפסד איטליה לכוחות אוסטריים ורוסיים ועל התוהו ובוהו הכולל השורר במדינה. הוא אסף סביבו כ-500 אנשים והפליג בספינה מהירה לצרפת. עיקר הצבא נשאר במצרים תחת הנהגתו של [[ז'אן בטיסט קלבר|קלבר]].<br />
<br />
התקופה בה שהה נפוליאון במצרים הייתה בעלת חשיבות תרבותית נוסף על חשיבותה הצבאית: נפוליאון עצמו, וחוקרים שהגיעו עמו, תרו את מצרים בחיפוש אחר עתיקות. בתקופה זו החל המחקר על התרבות המצרית העתיקה, נתגלו קברים ומומיות של מלכיה, והתגלתה [[אבן רוזטה]] (בעזרתה פוענח מאוחר יותר הכתב המצרי העתיק "[[כתב חרטומים]]" על ידי [[ז'אן פרנסואה שמפוליון]]). בנוסף, חיל ההנדסה של נפוליאון מיפה את האזור ויצר מפה מפורטת ([[פייר ז'אקוטן|מפת ז'אקוטן]]) שהייתה בשימוש לאורך כל [[המאה ה-19]] עד למיפוי הארץ על ידי הבריטים.<br />
<br />
==עלייתו לשלטון ==<br />
[[קובץ:Jacques-Louis David 006.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ציורו של [[ז'אק לואי דויד|דויד]] (1807), המתאר את הכתרת נפוליאון לקיסר]]<br />
[[קובץ:Napoleoniceurope.png|ממוזער|250px|האימפריה הצרפתית באירופה תחת שלטון נפוליאון בשיא שטחה, [[1811]] {{מקרא|#000090|האימפריה הצרפתית}}{{מקרא|#3340dd|מדינות לוויין בשלטון צרפת}}{{מקרא|#00CC00|בעלות ברית של צרפת}} ]]<br />
[[קובץ:Napoleons retreat from moscow.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נפוליאון הנסוג ממוסקבה מתבוסס בשלג הרוסי, [[1812]]. ציור של אדולף נורתן.]]<br />
למרות כישלונותיו האחרונים במזרח-התיכון לא נתפס המסע ככישלון, ולאחר שחזר לפריז ב-[[1799]] מונה נפוליאון למפקד הצבא. זמן קצר אחר-כך השתתף ב[[הפיכת 18 בברימר]] בה קיבל נתח מרכזי בשלטון ונסללה דרכו לרודנות.<br />
<br />
מלבד כיבוש צפון-איטליה מידי האוסטרים (בשנית) בשנת [[1800]], ניצל נפוליאון את שנות שלטונו הראשונות לביסוס מעמדו בצרפת ולהחזרת היציבות למדינה. הוא ביצע מספר רפורמות במערכת החינוך, המשפט, הפיננסים ומערכות השלטון. רפורמות אלו היוו את הבסיס למערכות האזרחיות בצרפת לשנים רבות. בשנים אלו נוצר גם "[[קוד נפוליאון]]" שריכז את הזכויות של אזרחי המדינה.<br />
<br />
בשנת [[1802|1801]] הגיע נפוליאון להסדר עם [[הכנסייה הקתולית]] וה[[אפיפיור]] [[פיוס השביעי]], שעמד בראשה. כחלק מהסדר זה הוכרה הקתוליות כדת המדינה, אולם מינוי אנשי הכמורה הושאר בידי נפוליאון. ב-[[2 בדצמבר]] [[1804]] הכתיר נפוליאון את עצמו כקיסר צרפת בברכת האפיפיור, כאשר במהלך הטקס הקפיד נפוליאון להניח את הכתר על ראשו בעצמו, כדי שלא ליצור מראית-עין של כפיפות לאפיפיור. ז'וזפין הוכתרה אז כאשת הקיסר. חצי שנה מאוחר יותר הוכתר נפוליאון ב[[מילאנו]] גם כמלך איטליה.<br />
<br />
==חידוש המלחמה==<br />
{{הפניה לערך מורחב|המלחמות הנפוליאוניות}}<br />
בשנת [[1803]] הכריזה בריטניה בשנית מלחמה על שלטונו של נפוליאון. ב-[[21 באוקטובר]] [[1805]] הובס הצי של נפוליאון ביחד עם הצי הספרדי על ידי הצי הבריטי ב[[קרב טרפלגר]]. כישלון זה הנציח את שליטתה הימית המוחלטת של בריטניה שנמשכה עד [[מלחמת העולם הראשונה]].<br />
<br />
לאחר קרב זה החל נפוליאון במסע כיבושים נרחב ברחבי יבשת אירופה כנגד כל המעצמות שהתנגדו לשלטונו: בדצמבר [[1805]] ניצח נפוליאון את צבאות אוסטריה ורוסיה ב[[קרב אוסטרליץ]]. באוקטובר [[1806]] הוא ניצח את צבאות [[פרוסיה]] בקרבות [[קרב יינה|יינה]] (Jena) ו[[קרב אאוארשטט|אאוארשטט]] (Auerstedt). בהמשך כבש את [[פולין]], וכונן שם "נסיכות-בובה" הנתונה להשפעתו. באותה עת נמנע נפוליאון מלפלוש לרוסיה, ותחת זאת חתם על [[חוזה טילזיט]] שביסס את הברית עם ה[[צאר]] [[אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה|אלכסנדר הראשון]] שחילקה את אירופה ביניהם.<br />
<br />
לאחר-מכן פנה נפוליאון מערבה, פלש לספרד ומינה את אחיו הבכור [[ז'וזף בונפרטה|ז'וזף]] למלך. אחת המטרות החשובות של צעד זה הייתה ניסיון לכפות מצור כלכלי על בריטניה, אותה נפוליאון לא הצליח להכריע. אולם צעד זה לא נחל הצלחה: לאומנים ספרדים התקוממו כנגד השלטון הזר ונעזרו בצבאות בריטים שפלשו ב-[[1808]] לספרד ופורטוגל. מלחמה זאת היא שהכניסה לראשונה לאוצר המילים הבינלאומי את המונח "[[גרילה]]" ("מלחמה קטנה" בספרדית), אם כי סוג זה של לחימה היה ידוע היטב גם בתקופות מוקדמות יותר.<br />
<br />
ב-[[1810]] גירש נפוליאון את ז'וזפין ונשא לאישה את [[מארי לואיז, דוכסית פארמה|מריה לואיזה מאוסטריה]], שהוכרזה מיד כקיסרית. לנפוליאון ומארי לואיז נולד בן יחיד, ושמו נפוליאון פרנסואה ז'וזף שארל בונפרטה (1812–1833). לימים הוא יקרא בשם "[[נפוליאון השני]]" ויוכתר על ידי אביו כמלך [[רומא]], על אף שלא שלט בה מעולם. מלבדו היו לנפוליאון כמה ילדים לא חוקיים.<br />
<br />
לאחר תקופת רגיעה מסוימת החלו בעיות גם בחזית המזרחית, כאשר הברית עם רוסיה נכשלה. הצאר [[אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה|אלכסנדר הראשון]] סירב לשתף פעולה עם נפוליאון כנגד הבריטים, וב-[[22 ביוני]] [[1812]] [[מלחמת רוסיה-צרפת (1812)|פלש צבא נפוליאון לרוסיה]]. הכוחות הרוסים לא הציבו התנגדות, ובמקום זאת נסוגו כשהם מושכים את צבא נפוליאון לתוך שטח רוסיה, תוך שימוש בטקטיקה של [[אדמה חרוכה]]. ב-[[12 בספטמבר]] 1812 התרחש קרב עקוב מדם בבורודינו שבפאתי [[מוסקבה]] בין כוחות נפוליאון והצבא הרוסי, שהסתיים ללא ניצחון ברור. הצבא הרוסי המשיך בנסיגתו, כשהוא מאפשר לנפוליאון להיכנס למוסקבה, אולם לפני שנסוגו הציתו הרוסים את העיר כדי שלא תוכל לשמש בסיס לצבאו של נפוליאון.<br />
<br />
===דעיכה וגלות ראשונה===<br />
נפוליאון חיכה לשווא לכניעת הצאר הרוסי. משכניעה זו לא הגיעה, נסוג צבאו בחזרה. בשלב זה כבר החלו כוחות הצבא להידלדל: מחצי-מיליון החיילים איתם יצא לפלישה נותרו רק 100,000. נפוליאון נטש את צבאו וחזר לפריז.<br />
<br />
נסיגה זו היוותה שינוי בגישה האירופית כלפי נפוליאון. תדמיתו כבלתי-מנוצח נשברה ועמים רבים ניצלו גילוי חולשה זו כדי להשתחרר משליטת הצרפתים. בין ה-16 עד ה-19 באוקטובר [[1813]] התקבצו צבאות רוסיה, פרוסיה ואוסטריה להלחם בחיילי נפוליאון ב[[קרב לייפציג]], "קרב האומות". בקרב זה נחלו הצרפתים כישלון מוחלט, ובמקביל נחלו חיילי נפוליאון תבוסות גם באיטליה ובספרד.<br />
<br />
ב-[[1814]] התאחדו בעלות-הברית (בריטניה, רוסיה, פרוסיה ואוסטריה) נגד נפוליאון ופלשו לצרפת. ב-[[31 במרץ]] הם הצליחו לכבוש את פריז, והסנאט החליט להדיח את נפוליאון מתפקידו כקיסר. הוא נמלט ל[[ארמון פונטנבלו|פונטנבלו]], ושם התפטר ב-[[6 באפריל]] תוך העברת השלטון לבנו. אולם בעלות-הברית לא הסתפקו בכך והכריחו אותו ב-[[11 באפריל]] להתפטר ללא תנאי ולצאת לגלות באי [[אלבה (אי)|אלבה]], אי בים-התיכון המרוחק כ-20 ק"מ מחופי איטליה. נפוליאון הורשה לשמור את התואר קיסר, אך נקבע כי הקיסרות הנתונה למרותו היא רק האי הקטן עליו הוא נמצא. הוא קיבל קצבה שנתית של 2 מיליון פרנק מממשלת צרפת, והורשה לקחת איתו מספר קטן מקציניו וחייליו. ב-[[20 באפריל]] הוא נפרד מרוב צבאו ונאמניו בפונטנבלו והחל את המסע לאי גלותו. השלטון בצרפת עבר ל[[לואי השמונה עשר|לואי ה-18]], כמלך צרפת.<br />
<br />
===שלטון מאה הימים===<br />
{{ערך מורחב|מאה הימים}}<br />
בסוף פברואר [[1815]], אחרי גלות קצרה באי אלבה, נמלט נפוליאון מהאי ונחת בחופי [[פרובאנס]] ב-[[1 במרץ]] 1815. כוחות הצבא שנשלחו כדי לעצור אותו קיבלו אותו כמנהיגם. הוא החל לצעוד לעבר [[פריז]] כאשר לאורך המסע מצטרפים לשורותיו חיילים ומתנדבים רבים מקרב העם. הוא הגיע לפריז ב-[[20 במרץ]] 1815 עם צבא סדיר של 140,000 חיילים וכ-200,000 מתנדבים. [[לואי השמונה עשר מלך צרפת|לואי ה-18]] נמלט מפריז עם הגיע כוחות נפוליאון שחזר להיות השליט בפועל.<br />
<br />
המעצמות הזרות לא קיבלו את חזרתו לשלטון. ה[[קרב ווטרלו|קרב הסופי]] התחולל ב-[[18 ביוני]] 1815 ב[[ווטרלו (בלגיה)|ווטרלו]] שבמרכז [[בלגיה]] של ימינו, בין הצבא הצרפתי לבין הצבא הבריטי ו[[הצבא הפרוסי]] בפיקודם של [[ארתור ולסלי, הדוכס הראשון מוולינגטון]] ו[[גבהרד לברכט פון בליכר]]. הצבא הצרפתי הובס בקרב זה, ונפוליאון חזר לפריז. בתחילה קיווה לתמיכה עממית, אך כשזו לא באה, התפטר ב-[[22 ביוני]] לטובת בנו ששהה באוסטריה. הוא ניסה להמלט מצרפת דרך נמל רושפור, אך הוא היה מכותר על ידי ספינות בריטיות, וב-[[15 ביולי]] נתפס נפוליאון על ידי הכוחות הבריטים.<br />
<br />
בסך הכול שלט נפוליאון בצרפת מאה ימים לפני שהובס. לאחר כניעתו, הוחזר לואי ה-18 לשלטון.<br />
<br />
==גלות שנייה ואחרונה==<br />
[[קובץ:Napoleon tomb bordercropped.jpg|שמאל|ממוזער|258px|קבר נפוליאון בפריז]]<br />
לאחר שהסתיימה תקופת שלטונו השנייה, לא הסתכנו הבריטים בבריחה נוספת של נפוליאון, והגלו אותו לאי [[סנט הלנה]] בדרום [[האוקיינוס האטלנטי]], אי מבודד ביותר הנמצא 2,000 ק"מ מחופי אפריקה. באי זה בילה נפוליאון את שארית חייו, מ-[[17 באוקטובר]] [[1815]], עד למותו ב-[[5 במאי]] [[1821]].<br />
<br />
מספר חוקרים בדקו את שרידי גופתו, וטענו כי מצאו בשערו עדויות לרעל{{מקור}}. הרעל שנמצא הוא [[ארסן]], שנחשב באותה תקופה לתרופה נגד מחלות מסוימות. מתיאור הניתוח שלאחר המוות שנערך על ידי ה[[פתולוג]] [[פיליפ קרלייר]] עולה שסבל מ[[סרטן הקיבה]]. שני מנתחים בצי הבריטי שבחנו את גופתו של נפוליאון הגיעו למסקנה כי מת מ[[דלקת כבד]] טרופית, השכיחה בסנט הלנה. מסקנות אלה לא היו נוחות ל[[המפלגה השמרנית (בריטניה)|ממשלה השמרנית]] שכיהנה באותה עת, והמנתחים [[מעצר|נעצרו]], [[הרשעה|הורשעו]] ב[[בית דין צבאי]] וסולקו מן הצי. בספרו על מות נפוליאון שלל [[מייג'ור גנרל]] ד"ר [[פרנק ריצ'רדסון]] את האפשרות שנפוליאון מת מסרטן הקיבה, בין היתר מפני שחולי סרטן הקיבה מתים כחושים ואילו נפוליאון נותר [[השמנה|שמן]] במותו. בהסתמך על דיווחיהם של שני המנתחים מן הצי הבריטי, הגיע ד"ר ריצ'רדסון למסקנה כי נפוליאון מת מדלקת כבד [[אמבה|אמבית]], שמקורם באמבה ''[[Entamoeba histolytica]]'', שגרמה בין היתר גם לכיב משני בקיבה. דלקת כבד אמבית תואמת את כל ה[[תסמין|תסמינים]] מהם סבל נפוליאון בימיו האחרונים: התקפי [[חום (תסמין)|חום]] חוזרים מלווים ב[[זיעה|הזעה]] לילית, תחושת כבדות ואי-נוחות בצד הימני של הגוף, [[כאב]] ב[[כתף]] הימנית, כבד רך למישוש, [[עור]] בוצי ושפל, ו[[ליחה]] אדומה המעידה כנראה על [[מורסה]] ב[[ריאה|ריאות]].{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books/about/Napoleon_s_death.html?id=ryteAAAAIAAJ&redir_esc=y][http://www.bhj.org/books/liver/s1c01.htm][http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1081654/?page=2][http://www.napoleon-series.org/research/napoleon/c_death3.html]}}<br />
הוא נקבר בסנט הלנה וב-[[1840]], כעשרים שנים לאחר מותו, הובאה גופתו לפריז ונקברה בארמון [[האינוואליד]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בשנת [[1796]] כבר היה נפוליאון קצין בכיר. הוא נשא לאשה את [[ז'וזפין דה בוארנה]], אלמנתו של אציל. ב-[[1809]] התגרש ממנה, ונשא במקומה את [[מריה לואיזה מאוסטריה]], בתו של [[פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"|פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה]]. בנם נקרא לימים [[נפוליאון השני]] אך מת בגיל 21 בלבד משחפת ולא עלה על כס הקיסרות בפועל.<br />
<br />
==מיתוס גובהו של נפוליאון==<br />
בניגוד לדעה הרווחת, נפוליאון לא היה נמוך, ולמעשה אף היה גבוה במעט מהצרפתי הממוצע של תחילת המאה ה-19, ובעל גובה ממוצע יחסית לגברים האירופאים שחיו בתקופתו. ישנן כמה סיבות עיקריות לבלבול לגבי גובהו: הראשונה היא ההבדל שקיים בין מידת ה[[רגל (יחידת מידה)|רגל]] הצרפתית לאנגלית. במותו של נפוליאון, גובהו היה 5 רגלים ו־2 אינצ'ים צרפתיים, השווים ל-5 רגלים ו-6.5 אינצ'ים אנגליים, או 1.68 מטרים.{{הערה|[http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/8243486.stm]}} הסיבה השנייה היא שהיה מוקף בחיל משמר שהורכב מחיילים גבוהים במיוחד, והוא כונה בפיהם "הרב"ט הקטן" (le petit caporal) - כינוי חיבה הרומז דווקא ליחסו השוויוני והבלתי-מתנשא כלפיהם.{{הערה|Robert Wild, [http://europeanhistory.about.com/od/bonapartenapoleon/a/napoleonheight.htm Was Napoleon Bonaparte Short?], About.com}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[משפט נפוליאון]]<br />
* [[נפוליאון והיהודים]]<br />
* [[סעודת הערבית של בוקר]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[סטיבן אינגלנד]], '''נפוליאון: חיים פוליטיים''', תל אביב: ספרית מעריב, תשס"ט 2009<br />
* [[בן ג’ונס]], '''נפוליון האיש והמיתוס''', (תרגום: [[עופרה בן עמי]]), תל אביב: הוצאת הדר, 1978<br />
* [[יעקב יערי-פולסקין]], '''נפוליון בונפרטה וארץ ישראל : מונוגרפיה היסטורית-ספורית''', תל אביב: חולמים ולוחמים, תרצ"ב-1932<br />
* [[אמיל לודוויג]], '''נפוליון''', (תרגום מגרמנית: [[יצחק לופבן]]), ברלין; תל אביב: א"י שטיבל, תר"ץ-1930<br />
* [[אליסטיר הורן]], '''כמה רחוק מאוסטרליץ?''',[[הוצאת דביר]], 2005<br />
* וינסנט קרונין '''נפוליאון '''(1988)<br />
* נתן שור '''מסע נפוליאון לארץ ישראל'''<br />
* חזי שלח '''נפוליאון 1813 מלחמת העולם הראשונה''' (מערכות, 1996)<br />
* וולטר גראב '''נפוליאון ותקופתו'''<br />
* בן וידר, דיוויד הפגוד '''רצח נפוליאון'''<br />
* ניג'ל ניקולסון '''נפוליאון 1812'''<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* {{Cite book|first=Frank|last=McLynn|title=Napoleon|publisher=Pimlico|year=1998|isbn=0712662472|url= http://www.amazon.co.uk/Napoleon-Frank-McLynn/dp/0712662472}}<br />
* Kagan, Frederick W. (2006) ''End of the Old Order: Napoleon and Europe, 1801-1805'' (Da Capo)<br />
* {{Cite book|title=Napoleon:The Path to Power 1769–1799|publisher=Bloomsbury|year=2008|last=Dwyer|first=Philip|isbn=978-0-7475-6677-9}}<br />
</div><br />
* [[פטר קרופוטקין]], '''המהפכה הצרפתית הגדולה''' , (שלושה כרכים), יצא לאור על ידי חברה, תל אביב.<br />
* [[יבגני טארלה]], '''נאפוליאון''', 1937.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקיטקסט=מנשר נפוליון אל היהודים באפריל 1799|ויקיציטוט=נפוליאון בונפרטה}}<br />
* [http://www.napoleon.cjb.co.il/ אתר העמותה הישראלית לחקר נפוליאון ותקופתו]<br />
* [http://www.pitgam.net/data/%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F/1/1/0/ ציטטות של נפוליאון] {{עברית}}<br />
* [[אורי קציר]], [http://www.e-mago.co.il/e-magazine/roads.html נאפוליון מנסה לכבוש את העיר עכו נגד ידידו הוותיק], באתר [[e-mago]]<br />
* [http://www.napoleon.org/en/home.asp האתר של La Fondation Napoléon] (באנגלית או בצרפתית)<br />
* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12411 מלחמות נפוליאון], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית]]<br />
;סדרת תוכניות שמע אודות {{שם הערך}}:<br />
* {{קטעים בהיסטוריה|חלק ראשון "העלייה"|2010/12/17|נפוליאון-חלק-ראשון-העלייה-2}}<br />
* {{קטעים בהיסטוריה|חלק שני "נפוליאון במזרח התיכון"|2010/12/17|נפוליאון-חלק-שני-נפוליאון-במזרח-התי-2}}<br />
* {{קטעים בהיסטוריה|חלק שלישי "שיא גובה"|2010/12/20|נפוליאון-חלק-שלישי}}<br />
* {{קטעים בהיסטוריה|חלק רביעי "הדעיכה"|2010/12/21|נפוליאון-חלק-רביעי}}<br />
* {{קטעים בהיסטוריה|חלק חמישי "הסוף"|2010/12/25|נפוליאון-חלק-חמישי-הסוף-2}}<br />
* {{קטעים בהיסטוריה|פרק 146: נפוליאון ומסעו בארץ ישראל|2016/01/26|פרק-146-נפוליאון-ומסעו-בארץ-ישראל}}<br />
* {{קטעים בהיסטוריה|פרק 148: נפוליאון מהאוויר – בכורה עולמית בפודקאסט!|2016/02/07|פרק-148-נפוליאון-מהאוויר-בכורה-עולמית-בפ}}<br />
{{-}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{קרבות המלחמות הנפוליאוניות}}<br />
{{מלכים וקיסרים גרמניים}}<br />
{{מלכי צרפת}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:בונפרטה, נפוליאון}}<br />
[[קטגוריה:נפוליאון|*]]<br />
[[קטגוריה:בית בונפרטה]]<br />
[[קטגוריה:אנשי צבא צרפתים]]<br />
[[קטגוריה:אישים במלחמות הנפוליאוניות]]<br />
[[קטגוריה:מפקדי צבאות סדירים בעת החדשה]]<br />
[[קטגוריה:אישים הקבורים בארמון האינווליד]]<br />
[[קטגוריה:אבירי מסדר העיט השחור]]<br />
[[קטגוריה:מקבלי עיטור אנדריי ה"קדוש"]]<br />
[[קטגוריה:המכלול - ערכים מומלצים לשעבר]]<br />
[[קטגוריה:חברי האקדמיה הצרפתית למדעים]]<br />
[[קטגוריה:אנשים שנודו על ידי הכנסייה הקתולית]]<br />
[[קטגוריה:מגורשים ממולדתם]]<br />
[[קטגוריה:מלכי איטליה]]</div>Giladkadoshhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%9F_(%D7%94%D7%A8%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%94)&diff=1794908מגן (הרלדיקה)2021-07-25T18:30:41Z<p>Giladkadosh: תמונה</p>
<hr />
<div>{{שלט אצולה}}<br />
[[קובץ:מגן עגול.png|ממוזער|179x179 פיקסלים]]<br />
ב[[הרלדיקה]], ה[[מגן]] הוא ההתקן העיקרי של [[שלט אצולה|שלט האצולה]].<br />
דמויות ושבלונות מיוצגות על פני המגן במגוון רחב של [[בלאזון|סידורים]].<br />
<br />
מגיניהם של גברים נושאי שלט אצולה עוצבו לרוב בצורת טיפוסית ל[[מגן|מגינים]] אשר שימשו את ה[[אביר]]ים ב[[ימי הביניים]] ל[[קרב]]. מאחר שצורה זו נתפסה כצורה "לוחמנית" המתאימה לגברים בלבד, הנשים השתמשו במגינים בצורת [[מעוין]] ואנשי ה[[כמורה]] נשאו מגינים סגלגלים.<br />
<br />
==נקודות על המגן==<br />
הנקודות הבאות הן הנקודות אשר על פי הבלאזון יש לצייר [[מטען (הרלדיקה)|מטענים]].{{הערה|1={{cite book |last=Boutell |first=Charles |title=Handbook to English Heraldry, The |editor=Fox-Davies, A.C. |edition=11th Edition |year=1914 |publisher=Reeves & Turner |location=London |pages=p. 33 |url=http://www.gutenberg.org/etext/23186}}}}<br />
{|<br />
|- width="550px" border="none"<br />
| width="150px" |<br />
*'''A - צ'יף'''<br />
*'''B - דקסטר'''<br />
*'''C - סיניסטר'''<br />
*'''D - בסיס'''<br />
*'''E - צ'יף דקסטר'''<br />
*'''F - צ'יף אמצעי'''<br />
*'''G - צ'יף סיניסטר'''<br />
| width="200px" | [[קובץ:Shield points.svg|180px|שמאל]]<br />
| width="200px" |<br />
*'''H - נקודת כבוד'''<br />
*'''I - נקודת פאס'''<br />
*'''J - Nombril Point'''<br />
*'''K - בסיס דקסטר'''<br />
*'''L - בסיס סיניסטר'''<br />
*'''M - בסיס אמצעי''' (בשימוש לעיתים רחוקות)<br />
|}<br />
[[קובץ:Formes des Blasons Ecus Coats of Arms.svg|ממוזער|ימין|250px|מגוון צורות מגנים: {{ש}} <br />
1.צרפת המלוכנית 2.צרפת המודרנית 3. אובלי 4. מעוין 5. מרובע 6.איטליה 7.שווייץ 8.אנגליה 9.גרמניה 10.פולין 11.ספרד]]<br />
{{-}}<br />
<br />
== קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Heraldic shields|שם ויקישיתוף=מגינים הרלדיים}}<br />
{{קישורי פורטל|דגלים וסמלים}}<br />
{{-}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}<br />
<br />
{{הרלדיקה}}<br />
<br />
{{קצרמר|סמלים}}<br />
[[קטגוריה:התקנים הרלדיים]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=מגן (הרלדיקה)|גרסה=22346957|דרגה=נקי}}</div>Giladkadoshhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%92%D7%9F_%D7%A2%D7%92%D7%95%D7%9C.png&diff=1794905קובץ:מגן עגול.png2021-07-25T18:29:40Z<p>Giladkadosh: </p>
<hr />
<div></div>Giladkadosh