מניין מרפסות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מנייני מרפסות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מניין מרפסות בבורו פארק

מניין מרפסות הוא מניין תפילה בהשתתפות אנשים הנמצאים במרפסות בתים. זהו כינוי שהתקבל בתקופת התפרצות נגיף הקורונה לצורה ייחודית של תפילה במניין כאשר המתפללים המרכיבים יחד את המניין נמצאים במרפסת או בחצרות בתים נפרדים, דבר שעורר פולמוס הלכתי האם ראוי לנהוג כן. בפן החברתי יצרו מנייני המרפסות השפעות חברתיות שונות, ובזיכרון הקולקטיבי הפכו לאחד המאפיינים של תקנות הריחוק החברתי בזמן התפרצות המגפה.

רקע

בחודש ניסן תש"ף בעקבות התפשטות נגיף הקורונה ברחבי העולם, אסרו הרשויות במספר רב של מדינות, ובכללן ישראל התקהלות לכל צורך אף לא בשטחים פתוחים, לרבות עבור תפילה[1]. מרבית הרבנים הורו לציית להוראה, וכך נבצר מרבים משומרי התורה והמצוות בעולם, להגיע לבתי הכנסיות אשר נסגרו מחמת המגפה, הדבר עורר פולמוס הלכתי לגבי קיום מנייני תפילה אשר משתתפיהם עומדים בנפרד זה מזה במרפסות או סמוך לחלונות הבתים ומעוניינים לקיים את התפילה במתכונת של תפילה בציבור.

תקדים היסטורי

מציאות דומה של קיום מנייני תפילה בצורה בלתי קונבנציונלית בתנאי סגר בזמן מגפה, מתוארת בספרי הפוסקים לפני מאות שנים. היה זה בעקבות מגפה שהתחוללה אז באירופה, ולכן חוקקו באיטליה חוק, כי הבאים אליה מארצות המזרח חייב לשהות בבידוד ארבעים יום. את הבידוד יישמו בחצר בנין מבוצר אשר היה בנמל, ואשר שמו המופיע בספרות הרבנית הוא 'לאזאריטו'. בחצר האמורה היו מספר בתים בהם בודדו את האנשים תוך קיום איסור מגע פיזי ביניהם, ואף איסור לעבור מבית לבית בחצר. רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א, שהה במתקן המתואר בשנת תקי"ג למשך כארבעים יום מתאריך כ"ג או כ"ה תמוז עד תאריך א' אלול. ופעם נוספת מכ' אייר ועד כ"ט סיוון בשנת תקל"ד. ומקובל כי בימים אלו הוא כתב את ספרו שם הגדולים. יש אומרים כי גם רבי חיים בן עטר מחבר ספר אור החיים שהה בהסגר באלזירטו[2].

השהיה בבתים השונים של המתקן מבלי יכולת לעבור ביניהם, הולידה שאלה בדבר קיום מניין בהצטרפות אנשים מהבתים השונים, וניתנה על כך התייחסות הלכתית.

...בלאזירט"ו (רוצה לומר מקום ששומרים מפני עיפוש אויר רחמנא ליצלן - קורין 'קאנטרמץ') שיש שם שתי כתות, ששה בבית אחד וארבעה בבית אחר, ואין יכולים ליגע זה בזה - נסתפק חכם אחד אם הארבעה יכולים להיות לפני פתח הבית ויצטרפו לעשרה כיון שרואין זה זה. וכתב, כיון דאלו אין רשאים ליכנס לפנים והשומר עמם בשדה לפני הפתח, וגם אשר בבית לא יוכלו לצאת חוץ כי המקום צר מבחוץ וגם מעבור לרבים, ואלו הארבעה משתדלים לבא אל הפתח ומראים להם פניהם, הוי ליה כמראה פנים דרך חלון דמצטרף. וכל שכן הוא, כיון דאי אפשר בשום פנים להיות יחד, וקל וחומר הוא מדינא דלעיל, לסמוך על הפוסקים שלא יתבטלו ארבעים יום מלומר קדיש וקדושה...

שערי תשובה או"ח סי' נה ס"ק טו בשם רבי חיים יוסף דוד אזולאי בספרו 'מחזיק ברכה'

שאלת ההצטרפות מרחוק באמצעות ראייה בלבד

אדם מצטרף למניין בתנאי הריחוק החברתי בתקופת התפרצות נגיף הקורונה בישראל.
תמונה עתיקה של אדם התוקע בשופר במרפסת (לא קשור כנראה למגיפה כזו או אחרת)
תפילת ליל שבת תוך שמירה על הנחיות לריחוק חברתי

"מניין" פירושו עשרה גברים יהודים מעל לגיל בר מצוה המצטרפים ומתפללים יחד. לתפילה במניין ישנן מעלות רבות על פני תפילה ביחידות, ויש שהעלו שהיא חובה[3]. בהצטרפות עשרה למניין יש השראת שכינה, ניתן לומר קדיש, "ברכו" ושאר "דברים שבקדושה" אשר ביחיד יש איסור לאומרם. כמו כן שליח הציבור חוזר ומתפלל בקול רם את תפילת העמידה.

באופן עקרוני הצירוף למניין נעשה על ידי עמידת עשרה אנשים במקום שנחשב "רשות" אחת מבחינה הלכתית. ואולם בספר משנה ברורה[4] נפסק כי אפשרי במצבים המוגדרים "שעת הדחק" לאשר הצטרפות של אנשים הנמצאים ברשויות שונות ואולם רואים זה את זה. זאת תוך התבססות על דברי הרשב"א בתשובותיו[5] המדמה זאת להלכה דומה שנאמרה לגבי הלכות זימון[6].

המצדדים בעד מנייני המרפסות מציינים כי זו "שעת הדחק" ברמה מובהקת ולפיכך יש לאפשר מניינים אלה. יש שהעלו טיעון שלדעת רבי שניאור זלמן מלאדי בעל שולחן ערוך הרב[7] הדבר מותר אף שלא בשעת הדחק, ואפילו אם יש דרך בין אדם למשנהו (מעל 17 אמה - 8.5 מטר) עדיין יהיה מותר לעשות כן לכתחילה, אך יש שכתבו שאף לדבריו כאשר מדובר במפלסים שונים אין הדבר מותר לכתחילה[8].

מאידך יש השוללים את מנייני המרפסות, בעקבות הפוסקים אשר לא קיבלו את דברי הרשב"א. התנגדות בולטת למנייני המרפסות באה מכיון חלק מפוסקי ההלכה הספרדיים בעקבות דעת פוסקים החולקים על המשנה ברורה בדעת השולחן ערוך וסוברים שלדעת השולחן ערוך אין אפשרות להצטרף למניין על ידי ראיית אלו את אלו. ואולם יש שציינו לדברי החיד"א[9] אשר התיר זאת בשעת מגפה שהייתה בזמנו באירופה, אשר דבריו מקובלים על בני ספרד, ובמיוחד היות שמדובר כאמור בשעת הדחק, אשר בנסיבות כאלה יש להסתמך על דבריו אף כנגד דעת "מרן".

סיבה נוספת לשלילת מנייני המרפסות לבני עדות המזרח היא בעקבות התפיסה ההלכתית הרווחת בקרב פוסקים, שכאשר יש ספק לגבי אמירת ברכה, הכלל הוא ספק ברכות להקל (ובראשי תיבות: סב"ל), ולכן היות שאמירת ברכות התפילה על ידי החזן שנויה במחלוקת יש להימנע מכך בכל מצב. אמנם יש שהורו[דרוש מקור] שאם נחשוש לדעת המחמירים הרי שאפשר להתנות שאם אינם מצטרפים, תפילת הש"ץ תהיה כתפילת נדבה[10], אך יש שכתבו שאי אפשר שתפילת הציבור תהיה תפילת נדבה[11].

אופני ההצטרפות

מיקום המרפסות המשתנה בין מקום למקום העלה גישות שונות בדבר אפשרויות ההצטרפות על ידי הראייה.

  • יש שהצריכו שהחזן יראה את כל תשעת המשתתפים האחרים.
  • יש שהצריכו שההצטרפות תהיה בין שתי קבוצות בלבד. למשל, שבמרפסת אחת יהיו שישה גברים ובאחרת ארבעה, כאשר בצורה כזאת הנמצאים בשאר המרפסות יכולים אף הם להצטרף לתפילה.
  • יש שהקלו צירוף בצורה של שרשרת, כאשר כל אחד רואה משתתף אחד נוסף.
  • יש שאמרו שהצטרפות על ידי ראיה היא רק על ידי ראיית הפנים, ולא ראיית גב המשתתפים[12], ולפי זה העלו, שכאשר הצירוף נעשה על ידי החזן אשר פניו אל צד מזרח, כאשר כיוון המרפסות פונה אף הוא לצד זה, הדבר שולל את הצירוף ואת קיום המניין.

שאלת ההפסקה על ידי רשות הרבים

לגבי הצטרפות יחד על ידי ראייה קיימת הלכה, שבמידה ויש "רשות הרבים" בין האנשים הרי שזה נחשב למפסיק ומונע להצטרפות זה לזה על ידי ראיית אלו את אלו[13]. בעניין זה הובאו דברי הט"ז[14] שלא רק "רשות הרבים" ברוחב ט"ז אמה מפסיק, אלא גם "שביל היחיד" העשוי למעבר נחשב להפסק לעניין זה. דברים אלו העלו שאלה לגבי מנייני המרפסות, אשר בדרך כלל יש בין המרפסות מקום מעבר לכלי רכב או לפחות להולכי רגל, כאשר בעיה זו מצטרפת לעצם שאלת הצירוף על ידי ראייה.

המאפשרים קיום מנייני מרפסות העלו פתרונות שונים לבעיית ההפסק של רשות הרבים:

  • כאשר המרפסות נמצאות בגובה מעל עשרה טפחים, הרי שבגובה זה השטח הנמצא מעל "רשות הרבים" כבר אינו נחשב כזה, וממילא אינו מהווה הפסק.
  • כאשר החזן עומד ברשות הרבים, הרי שהוא מצרף את כולם אף באופן זה[15].
  • יש שהעלו שההפסק על ידי רשות הרבים אינו חד משמעי בדברי הפוסקים[16] והיות ומדובר בשעת הדחק ניתן להקל בכך.
  • כאשר לא מדובר במקום מעבר אלא בשביל כניסה לבית, אין השביל מהווה הפסק[17].

בעיית הצירוף כאשר יש דבר טינוף המפסיק

פוסקי ההלכה ציינו להלכה, שכאשר יש דבר מטונף, כגון פח אשפה או ביוב, בין המשתתפים, הדבר מהווה הפסק[18].

יש שכתב פתרון לבעיה זו, אם החזן עומד במקום שאין טינוף[19].

יש שכתב שאם יש כבר עשרה מצורפים, יכול מי שנמצא בביתו ואינו רואה את דבר הטינוף לענות אחריהם "אמן" ושאר עניות[20].

שינויים בסדר התפילה במנייני מרפסות

בעקבות השאלות ההלכתיות בדבר קיום מנייני מרפסות, יש מן הרבנים שנתנו הנחיות מיוחדות בדבר שינויים שיש לעשות בתפילה בעקבות כך.

  • יש שכתבו שעל החזן להתנות לפני חזרת הש"ץ, שבמידה וההלכה היא שלא ניתן לקיים מניין בצורה כזו הרי שתפילתו בקול היא בגדר "תפילת נדבה". אולם יש לציין שעצה זו אינה מועילה לתפילות שבת, ואף לא לתפילות המוסף.
  • יש שהורו שבשונה מהרגיל שכל הציבור מתפללים בלחש ולאחר מכן החזן חוזר על כל התפילה בקול רם, במנייני המרפסות לעומת זאת, החזן יתפלל תחילה בקול רם עד לקדושה בלבד, ואפילו בתפילת שחרית (כשבמקרה זה אין לציבור לענות אמן אלא רק קדושה ואמן של ברכת הא-ל הקדוש), כאשר לאחר מכן הציבור יתפללו בלחש את כל התפילה[21].
  • יש שהורה, שבשבתות וחגים שלא ניתן להתפלל "נדבה"[22], ראוי לנהוג, ששליח הציבור לא יתפלל בלחש עם הציבור אלא יתפלל רק את תפילת החזרה עם אמירת "קדושה", תוך הסתמכות על דעת הגאונים[23] שבאופן כזה התפילה בקול רם עולה לו גם עבור חיוב התפילה בלחש, וכמבואר בהלכה שמותר לנהוג כן בשעת הדחק[24]. והוסיף, שבשחרית יפסיק החזן את תפילתו קודם "שירה חדשה" או "צור ישראל" כדי שלא להפסיק בין גאולה, וטוב שיחזור בינתיים ויאמר שוב "עזרת" כדי שוב שלא לשהות הרבה[25]

קריאת התורה

קריאת התורה בתפילת שחרית של חול המועד, במניין מרפסות בקריית יערים בתנאי הריחוק החברתי כאשר ה'בעל קורא' ניצב לבדו ברחוב.

בימים אשר קוראים בספר תורה, מנייני המרפסות מעלים שאלות שונות בדבר קיום הקריאה בנסיבות המיוחדות.

  • באופן רגיל, בעת קריאת התורה צריכים שלושה אנשים ליד ספר התורה. ואולם דבר זה אינו מחויב ולאור הנסיבות הורו הרבנים שניתן שרק הקורא בתורה יעמוד על ידו[26].
  • לגבי סדר העליות לתורה, יש שכתבו שניתן "לעלות לתורה" מהמרפסות[27] זאת למרות שהעולה לתורה לא יכול בצורה זו לקרוא יחד עם בעל הקורא מתוך ספר התורה[28]. ואולם הצורה אשר התקבלה יותר[דרוש מקור] היא שמי שקורא בתורה "עולה" את כל העליות, זו אחר זו לפי סדר, כדלהלן.
  • הרב אהרון בוטבול פסק שיש להוציא שני ספרי תורה שבאחד יקרא בעל הקורא ובאחד יקרא העולה לתורה ואין לעלות לתורה כשאינו קורא וכן אין לעמוד שני אנשים ליד הספר תורה ואם אין שני ספרים יעלה הקורא את כל העליות[29].
  • הועלתה אפשרות, שכאשר הדבר מתאפשר, בני משפחה גרעינית המתגוררים יחד ואשר לפי הוראות הריחוק החברתי הם לא הונחו לשמור מרחק זה מזה, הם שיעמדו יחד ליד ספר התורה ויעלו לתורה[30].
  • יש שהורו[דרוש מקור] שאין לקרוא כלל בתורה באופן שאין עשרה במקום אחד, משום שצירוף על ידי ראיה שנוי במחלוקת וספק ברכות להקל.
  • וכן יש רבנים שהתירו שהבעל קורא יעלה את כל העליות[31], וכנ"ל.

ברכת כהנים

יש שכתבו שאף במנייני המרפסות ניתן לקיים ברכת כהנים[32]. ויש שכתב שרצוי שהכהנים יסתלקו קודם כדי שלא להיכנס לספק. ובמקומות מסוימים נהגו הכהנים לשאת כפיהם ללא ברכה.

ברכת מעין שבע

מבואר בהלכה שברכת מעין שבע מברכים רק בבית כנסת קבוע (ויש נוהגים שבירושלים שקדושתה חמורה נאמרת בכל מקום) ועל כן אין לברכה במנייני מרפסות. וכן הרב משה מרדכי קארפ כתב מכמה נימוקים שאין לברכה במנייני מרפסות[33]

הרב יצחק יוסף הורה, שהשומע ברכת מעין שבע מאותם הנוהגים להצטרף דרך המרפסות, אינו עונה על ברכתם אמן[34].

עמדתם של פוסקי ההלכה המפורסמים

שאלת קיום מנייני המרפסות הביאה את פוסקי ההלכה לפרסם את עמדתם בנושא[35].

המתירים:

האוסרים:

  • הראשון לציון הרב יצחק יוסף הוציא פסק הלכה מנומק לפיה אין לספרדים, וגם לאשכנזים לא מומלץ, להשתתף במנייני מרפסות וכי יש להעדיף תפילה ביחידות בזמן שידוע שמתקיים באיזה מקום מניין מאושר, כאשר ניתן לענות "אמן" וכן שאר עניות אם שומעים מניין באמצעות רדיו ושאר אמצעיים דיגיטליים. מכל מקום הורה הרב יוסף שאם מתקיים מניין מרפסות על ידי אשכנזים מותר לענות אחריהם "אמן", "קדושה" ושאר דברים[42].
  • הרב יצחק רצאבי פסק ש”אסור אפילו כשרואים כולם זה את זה, כיון שכולם מפוזרים ואין אפילו רוב עשרה במקום אחד”, והוסיף גם שבמניינים המאושרים המתקיימים באותה שעה ונשמעים באמצעות רדיו ושאר אמצעיים דיגיטליים, מותר לענות אמן אך אין לענות "יהא שמיה רבא" וקדושה[43].
  • חבר מועצת חכמי התורה הרב דוד יוסף, וכן הרב אברהם יוסף, הרב משה פנירי והרב גדעון בן משה - אסרו גם הם השתתפות במניין כזה[דרוש מקור].

שימוש ברמקול

מנייני המרפסות מצריכים לפעמים הגבהת קול, לדוגמה נדרש ששליח הציבור יגביה את קולו, לפעמים עד כדי צעקה. בהתייחסות לכך כתבו רבנים, שאין לחזן להשתמש ברמקול (בקטעים המחויבים שמיעה מהש"ץ, כדוגמת חזרת הש"ץ), וזאת מכיון שבצורה כזאת המתפללים אינם שומעים את קולו אלא קול אחר המופק באמצעות המכשיר, ושיש למחות ביד העושים כן[44]. אם כי שיש שהתירו את הדבר[דרוש מקור].

נידון נוסף היה במקרה שלחלק מהשכנים השימוש ברמקול מפריע, וחלקם האחר מעוניין בדבר, בידי מי הזכות לכוף את חברו. נידון זה התגלגל בעיקר להלכות נזקי שכנים.[דרוש מקור]

מנייני המרפסות בז'אנר התרבותי

בימי התפרצות נגיף הקורונה אשר חלקם היו ימי ספירת העומר, הפיקה מקהלת מלכות קליפ וווקאלי (מותאם לכך שבימי ספירת העומר לא מאזינים למוזיקה), ובו נראים חברי המקהלה חווים את הסצנות הייחודיות של ימי המגפה, אשר אחת מהן היא תפילה במנייני המרפסות[45].

השפעה חברתית

מנייני המרפסות זכו לאזכור רב בתקשורת, גם תקשורת רחוקה מעולם הדת. ערוב של נוסחאות של קהילות שונות, מתפללים מעדות מגוונות, זכו לאזכור ולעידוד[46], לצד העובדה שמנייני מרפסות לפעמים הביאו את התפילה לרחוב הלא דתי ולפעמים גם הלא יהודי, ושימשו כעוגן תפילה לרחוב בו נערכו[47].

ביטויים בתקשורת

מנייני המרפסות, בפרט בזמני החגים באו לביטוי בתקשורת הדתית והלא-דתית בארץ, וגם זו הלא-יהודית שאף היא עקבה אחריהם.

לקראת חודש תשרי של שנת תשפ"א, הופקה בערוץ כאן 11 מיני-סדרה שכותרתה אם ננעלו, ובה סיקור של מנייני תפילה בחצרות ובבניינים בזמני הסגר. כותרת הסדרה מושאלת מפיוטו של רבי שלום שבזי, אם ננעלו.

לצד זאת עסקו כתבות שונות בעקבות התופעה במיקומו של בית כנסת בהווי החיים היהודי-דתי, בתפקידו ובהסברים אודותיו[48].

סרטונים

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020 איסור התכנסות בין–לאומית והתקהלות סעיף 3א
  2. ^ הביאני חדריו עמ' ריד
  3. ^ שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד, סימן סח
  4. ^ סי' נה ס"ק נב
  5. ^ שו"ת הרשב"א ח"א סי' צו
  6. ^ ראה שולחן ערוך אורח חיים סי' קצה סעיף א
  7. ^ אורח חיים שם סעיפים טז, יז,כא
  8. ^ הרב מרדכי גרוס, נאות מרדכי דרשת שבת הגדול ניסן תש"פ עמ' קג אות א, וכתב לעיין בשו"ת מנחת יצחק ח"ד סי' ט, ובשו"ת משנת שכיר או"ח סי' לג
  9. ^ מחזיק ברכה סי' נה ס"ק יא, הובאו דבריו בשערי תשובה שם ס"ק טו
  10. ^ כמו שכתב המשנה ברורה בסימן קכ"ד ס"ק י"ט, לגבי שליח ציבור שחושש שאין תשעה שמכוונים לברכותיו.
  11. ^ הלכה ברורה קכ"ד בשער הציון ס"ק מ"ה, ופסקי תשובות קכ"ד הערה 90, בשם שולחן הטהור ובשם "אורח נאמן".
  12. ^ בקשר לענין זה העלה בעל ערוך השלחן (או"ח סי' נה סעי' כ), שכיון שצירוף עשרה הוא כאמור עבור השראת השכינה, הרי שעיקר השראת השכינה היא על פניו של אדם, ולכן צריכים לענין זה ראיית פנים ולא ראיית הגוף
  13. ^ על פי המבואר בפרי מגדים אורח חיים שם א"א ס"ק יב, ודימה זאת למבואר לענין זימון בשו"ע או"ח סי' קצה ס"א בשם "יש מי שאומר"
  14. ^ שם סק"ב הובאו דבריו במשנה ברורה סק"ז
  15. ^ הרב מרדכי גרוס שם, על פי המבואר בשולחן ערוך אורח חיים סי' נה סי' טו לענין ציבור שעומדים מקצתם בפנים ומקצתם בחוץ ששליח ציבור העומד בפתח מצרפם, והמבואר בסי' קצה ס"ב לגבי המזמן היושב על מפתן הבית ומצרף את המסובים בצורה דומה
  16. ^ ראה מחזיק ברכה שם ס"ק יא שנראה שאינו מפסיק
  17. ^ הרב מרדכי גרוס שם עמ' קג-קד אות ג
  18. ^ כמבואר בשו"ע אורח חיים סי' נה סעי' כ ובמשנ"ב שם ס"ק סד
  19. ^ הרב מרדכי גרוס שם עמ' קד אות ד
  20. ^ הרב יצחק יוסף האם אפשר להצטרף למניין דרך מרפסות אתר מורשת בית מרן, על פי דברי הגר"א במעשה רב (סי' מז) הביאו המהרש"ם בדעת תורה, ובשערי רחמים פרנקו, ובילקו"י ברכות. והוסיף שכן מתבאר בשו"ת שער שלמה (סי' קה) ושכן העלה הגאון ממונקאטש שם בסוף דבריו, לגבי השומע ברכת חבירו דרך טלפון, שאם הלכלוך היה גבוה עשרה טפחים, או נמוך עשרה טפחים, מותר לקרוא ק"ש כנגדו.
  21. ^ הרב צבי ובר למשל, הסתפק בדבר והורה שאין עדיפות איך לנהוג, אם החזן חוזר כרגיל או שאומר מראש רק עד קדושה.
  22. ^ שולחן ערוך אורח חיים סי' קז
  23. ^ המובאת ב"שערי תשובה" סי' קכ
  24. ^ וכן הוא בחזון איש סי' יט סק"ז. וכעצה זו כתב בשו"ת אגרות משה ח"ב סי' יח לגבי הסומכים על צירוף קטן
  25. ^ הרב משה מרדכי קארפ ראה דבריו בקובץ המצורף להלן
  26. ^ הרב מרדכי גרוס שם עמ' קד אות ו
  27. ^ בהסתמך על דעת הרמ"א או"ח סי' קלה ס"ג ומשנ"ב קלט ס"ק יג שאף סומא עולה לתורה (עי' ביאור הלכה סי' קמא), וכן כאשר מדובר במי שאינו יודע לקרות סומכים על דין "שומע כעונה" עי' ביאור הגר"א שם וסי' מו ס"ד, ולדעתו העמידה ליד ספר התורה היא רק משום כבוד התורה, ולכן בשעת הדחק אינו צריך. כך הורה הרב משה שטרנבוך. וראו באריכות בספר "הקריאה בתורה והלכותיה פרק מח, ושם במילואים סי' ג סעי' טז.
  28. ^ הרב מרדכי גרוס שם אות ה. אמנם כתב שבמידה והדבר אפשרי, לכל עליה לתורה ירד אחד השכנים מן הבית, ואין זה נחשב ל"טירחא דציבורא" או כפגם בכבוד ספר התורה
  29. ^ הרב אהרון בוטבול בתוכנית הליכות עולם פרשת תזריע מצורע תש"פ באתר קול ברמה.
  30. ^ ראה הרב מרדכי גרוס שם אות ה, וכתב שבאופן זה יעלו מאליהם מבלי שיקראו להם
  31. ^ כך הורה למשל הרב צבי ובר
  32. ^ הרב מרדכי גרוס שם עמ' קד אות ה
  33. ^ ראה דבריו בקובץ המצורף להלן
  34. ^ אתר מורשת מרן. ונימוקו: משום ספק ספיקא: א. האם אומרים ברכת מעין שבע של בבית הכנסת. ב. האם צירוף על ידי ראיה נחשב לתפילה במניין
  35. ^ אתר היברובוקס למשל, בחר לפרסם בראש האתר קישור לקובץ מראי מקומות בנושא, מאת הרב צבי רייזמן.
  36. ^ יעקב מלמד, ‏מרן הגר"מ שטרנבוך פסק: כיצד מצרפים למניין מהמרפסות ואיך קוראים בתורה?, באתר JDN
  37. ^ תפילת מרפסות וקריאת התורה; פסקי הלכה ממרן חכם שלום הכהן שליט"א באתר רדיו קול חי
  38. ^ באתר ישיבת כסא רחמים
  39. ^ קובץ:שיעור הרב שבח צבי רוזנבלט מנייני מרפסות.pdf
  40. ^ באתר קהילת בני תורה
  41. ^ מנייני מרפסת בפורום אוצר החכמה
  42. ^ האם אפשר להצטרף למניין דרך מרפסות? / הראש"ל הרב יצחק יוסף באתר "מורשת מרן"
  43. ^ שו"ת ממרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בעניני השעה באתר יד מהרי"ץ
  44. ^ מניין תפילה כשאין באחת מהן עשרה באתר "דין"
  45. ^ מקהלת מלכות - עוד ישבו
  46. ^ המניין בנין שלנו אתר ככר השבת
  47. ^ אתר ככר השבת
  48. ^ כאן 11, אטינגר, אם ננעלו, באתר כאן 11

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.