כתב מונגולי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הכתב המונגולי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כתב מונגולימונגולית Monggol bicig.svg - "מונגול ביצ'יג") הוא הכתב העתיק בו נכתבת השפה המונגולית מאז המאה ה-13 ונמצא בשימוש עד ימינו אלה (הכתב הרשמי כיום במונגוליה הוא הכתב הקירילי). הממצא הקדום ביותר בכתב זה הוא מצבת ג'ינגיס חאן המתוארכת לשנת 1224-1225.

היסטוריה

מקור הכתב המונגולי מהאלפבית הסודגאי שהתפתח מהכתב הארמי הקדום. בהתאם למסורת, הכתב נוצר בסביבות שנת 1224 על ידי הכותב האויגורי טאטאטונגה שנשבה בידי ג'ינגיס חאן. אגדה זו מדגישה את ההשפעה הרבה שהייתה לעמים הכבושים על המונגולים עצמם באימפריה המונגולית. כך, גם בקרב המונגולים עצמם מכונה כתב זה לעיתים "כתב אויגורי" (уйгуржин бичиг - אויגורז'ין ביצ'יג).

כיוון הכתיבה - בטורים מלמעלה למטה מבדיל ומייחד ויזואלית את הכתב המונגולי משאר הכתבים. עם זאת, זהו בין הכתבים הבודדים הנכתבים בטורים שסדר הטורים הוא משמאל לימין (בסינית הנכתבת אף היא באופן מסורתי בטורים, כיוון הקריאה הוא מימין לשמאל).

בשנת 1587 המלומד המונגולי איושי-גושי שעסק בתרגום הכתבים הבודהיסטיים, שינה קלות את צורתן הגרפית של כמה מהאותיות, וכן הכניס סימנים רבים על מנת להקל על התעתיק הפונטי של מונחים בסנסקריט בטיבטית ובסינית, האותיות החדשות שנוצרו על ידו מכונות "אלי-גלי".

הכתב שימש כאחד הכתבים הרשמיים בשושלות יואן וצ'ינג, ככתב היחיד בטובה עד למעבר לשפה הטובאנית והכתב הקירילי. כמו נכתבו בעבר זה השפות קלמיקית ובוריאטית. מונגוליה עברה מכתב זב לכתב הקירילי בשנות הארבעים של המאה העשרים, בהשפעה סובייטית.

כיום משמש כתב זה את המונגולים תושבי סין. לאחר התפרקות ברית המועצות, נטו מספר גופים פוליטיים-לאומניים במונגוליה לחזור לכתב זה, אך הרעיון נזנח עקב מורכבותו הרבה והצורך בשינוי בכל שטחי החיים. עם זאת, במידת מה כתב זה עדיין בשימוש כיום במונגוליה בחותמות רשמיות, טפסים שונים, ושלטים מעוטרים.

צורת הכתב

המילה "מונגול" בכתב הקלאסי

כיוון הכתיבה הוא בטורים מלמעלה למטה שכיוונם משמאל לימין. לרוב הסימניות ישנן שלוש צורות גרפיות בהתאם למיקומן במילה (תחיליות, אמצעיות, וסופיות). במקרים רבים קיימות צורות גרפיות נוספות המסייעות לחיבור האותיות בהתאם לצורתן עם האותיות שלפניהן ולאחריהן, ובכך להקנות לכתיבה מראה אסתטי והרמוני. למרות שממבט ראשון הכתב נראה מסובך למראה, הרי שלמעשה הוא פשוט ביותר, מורכב מאותיות בסיסיות מעטות בעלות צורה גרפית פשוטה למדי. ההנחה שעמדה למול עיני יוצרי הכתב היא שהכותב, השולט היטב בשפה המונגולית יוכל לכתוב כל מילה במינימום של הרמות ותנועות יד.

ישנם הגיים שונים המסומנים בכתב זה באותה האות ללא הבדל. כך למשל התנועות o/u, ö/ü, וכן a/e בסוף מילה, והעיצורים t/d, k/g, ובמקרים מסוימים גם ž/y. סיבת הדבר היא בחסרונם של הגיים אלו בשפה האויגורית ממנה הושאל הכתב.

האות הגייה הערות
אות תחילית אות אמצעית אות סופית כתב לטיני כתב קירילי
Mongol a head2.jpg Mongol a middle 2.jpg Mongol a tail 1.jpgMongol a tail 2.jpg a А הצליל תלוי בדרך כלל בהרמוניית הצלילים במילה (ראה q/γ וk/g)
Mongol e head.jpg e Э
Mongol i head.jpg Mongol i middle1.jpgMongol i middle2.jpg Mongol i tail2.jpg i, yi И, Й, Ы, Ь במונגולית המודרנית בסוף מילה משמשת בדרך כלל לריכוך העיצור שלפניה
Mongol o head.jpg Mongol o middle.jpg Mongol o tail.jpg o, u О, У ההגיה משתנה לפי העניין
Mongol oe head.jpg Mongol o middle.jpgMongol oe middle.jpg Mongol o tail.jpgMongol oe tail.jpg ö, ü Ө, Ү ההגיה משתנה לפי העניין
Mongol n head.jpg Mongol n middle.jpg[1] Mongol a middle 2.jpg[2] Mongol a tail 1.jpg n Н נבדלת מ-a/e תחילית וסופית במיקומה בהברה
Mongol mng middle.jpg Mongol ngt tail.jpg ng Н, НГ רק בסוף מילה (הצורה האמצעית משמשת רק בצירופי-מילים). משמשת לתיעתוק הפונמה הסנסקריטית והטיבטית ङ.
Mongol b head.jpg Mongol mbm middle.jpg Mongol b tail.jpg b Б, В
Mongol p head.jpg Mongol p middle.jpg p П במילים מונגוליות מקוריות רק בתחילת מילה
Mongol q head.jpg Mongol q middle.jpg Mongol ga tail.jpg q Х רק עם תנועה "אחורית"
Mongol ga head.jpg Mongol ga middle.jpgMongol q middle.jpg Mongol ga tail.jpgMongol ga tail3.jpg ɣ Г רק עם תנועה אחורית.
הצירוף "תנועה-γ-תנועה" נהגה כתנועה ארוכה אחת.[3] הצורה הסופית מופיעה רק כשהמילה שלאחריה מתחילה ב"A".
Mongol k head.jpg Mongol k middle.jpg k Х רק עם תנועה קדמית.
בסוף מילה תמיד "g" ולא "k". הצירוף "תנועה-g-תנועה" נהגה כתנועה ארוכה אחת.[4]
Mongol g tail.jpg g Г
Mongol m head.jpg Mongol m middle.jpg Mongol m tail.jpg m М
Mongol l head.jpg Mongol l middle.jpg Mongol l tail.jpg l Л
Mongol s head.jpg Mongol s middle.jpg Mongol s tail.jpg s С
Mongol sh head.jpg Mongol sh middle.jpg Mongol sh tail.jpg š Ш
Mongol t head2.jpg Mongol t middle.jpgMongol t middle2.jpgMongol t middle3.jpg Mongol t tail.jpg t, d Т, Д ההיגוי משתנה בהתאם לקונטקסט.
Mongol t tail.jpg Mongol ac.jpg č Ч, Ц בעבר לא היה קיים הבדל בין (צ) ל(צ'). כיום ההגיה תלויה בקונטקסט.
Mongol j1 head.jpg Mongol j1 middle.jpg ǰ Ж, З ההגיה תלויה בקונטקסט.
Mongol y1 head.jpg Mongol y1 middle.jpg y *-Й, Е*, Ё*, Ю*, Я* למרות היותה עיצור, האות משמשת בעיקר בדיפתונגים
Mongol r1 head.jpg Mongol r1 middle.jpg Mongol r tail2.jpg r Р בתחילת מילה מופיעה רק במילים שאולות.[5]
Mongol w head.jpg Mongol w middle.jpg v В משמשת לתעתיק האות הסנסקריטית व.
Mongol f head.jpg Mongol f middle.jpg f Ф משמשת רק במילים שאולות מסינית ולשונות אירופיות.
Mongol kk head.jpg Mongol kk middle.jpg К משמשת לתעתיק K אירופית.
Mongol ts.jpg Mongol ts.jpg (c) (Ц) משמשת לתעתיק (צ) טיבטית וछ סנסקריטית.
Mongol dz.jpg Mongol dz.jpg (z) (З) משמשת לתעתיק (דז) טיבטית והאות הסנסקריטית ज.
Mongol h head.jpg Mongol h middle.jpg (h) (Г, Х) משמשת לתעתיק (H) טיבטית והאות הסנסקריטית ह.

דוגמאות

כתב היסטורי כתב-דפוס בן ימינו תעתיק ותרגום
Mclassical mimic.jpg Wikiclassicalmongol.jpg
  • בכתב קירילי: Википедиа Чөлөөт Нэвтэрхий Толь Бичиг Болой.
  • תעתיק: Wikĭpedĭ čölö:t newterxī tolĭ bičĭg boloĭ.
  • תרגום לעברית: ויקיפדיה - אנציקלופדיה חופשית.

אותיות המילה הראשונה
Mongol w head.jpg v
Mongol i middle1.jpg i
Mongol k middle.jpg k
Mongol i middle1.jpg i
Mongol p middle.jpg p
Mongol a middle 2.jpg e
Mongol t middle.jpg d
Mongol i middle1.jpg i
Mongol y1 middle.jpg y
Mongol a tail 1.jpg a

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כתב מונגולי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ בתחילת הברה
  2. ^ בסוף הברה
  3. ^ למשל: qa-γ-an (ח'אן) מבוטא כ-хаан (חאאן). אך קיימים יוצאים מהכלל.
  4. ^ למשל "de-g-er" מבוטא כ-"deer", אך קיימים יוצאים מן הכלל כגון ügüi ("לא")
  5. ^ בתעתיק מילים זרות בדרך כלל מקדימה לה תנועה מסייעת. למשל: רוסיה - במונגולית:Opoc
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0