הלוצינוגן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הלוצינוגנים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הלוצינוגן הוא המינוח המקצועי לקבוצת סמים פסיכואקטיביים המסוגלים לגרום להזיות (הלוצינציות) המתבטאות בשינויים סובייקטיביים בתפיסה, במחשבה, ובדמיון. הסוגים הנפוצים של הלוצינוגניים הם פסיכדלים, דיסוציאטיבים ודליריאנטים.

פעילות

המוח, כמו כל איבר אחר בגוף, מתפקד בעזרת תגובות כימיות מסוימות. התגובות נוצרות על ידי גירויים המנותבים למוח בעזרת החושים. אפשר לשנות את כימיית המוח על ידי הוצאת חומרים הנוטלים חלק בתגובות הכימיות. במקרה כזה, יגיב הגוף לגירוי שאינו קשור עם העולם החיצוני. החושים קולטים גופים שלמעשה אינם שם, ומתעלמים מגופים הנמצאים שם. התוצאות הן הזיות (האלוצינציות - שפירושו בלטינית 'לתעות ברחבי המוח').

צמחים ופטריות מסוימים מכילים חומרים כימיים המסוגלים לגרום לתעתועי חושים. הקקטוס פיוטה, מיני צפצפה שונים, צמח הדטורה, חפורית הפקעים, אגוז מוסקט, פטריות שונות ועוד, מכילים חומרים כאלו. לפעמים נאכלים צמחים אלו בפולחני דת, משום שתעתועי החושים נחשבים להצצה חטופה לעולם אחר.

השפעות שליליות

התמכרות

רוב סמי ההזיה, כמו LSD, אינם גורמים לתלות והתמכרות פיזית, והם בעלי פוטנציאל התמכרות נפשית ברמה נמוכה מאוד לחוויה שגורם הסם.[1][2]

השפעות על המצב הנפשי

מחקרים מעידים על כך, שבמקרה הספציפי של סמי הזיות, יש משמעות כבדת משקל למצב הנפשי שבו נמצא המשתמש בסם. המשמעות היא, שאנשים בעלי הפרעות נפשיות גבוליות, עלולים להיפגע פגיעה נפשית קבועה כתוצאה מהשימוש. התגובות הנפוצות ביותר באנשים בעלי מחלות נפש, הן של דיכאון, התקפי חרדה, ופראנויה (תחושה של רדיפה). למרות זאת מחקרים הוכיחו שאם המשתמש נמצא במצב נפשי בריא, שקט, רגוע, מאוזן ומוכן לחוויות החוויה לרוב תהיה חיובית ומהנה. על פי מחקרים חדשים ישנם סמים פסיכדליים היכולים לסייע בטיפול בבעיות נפשיות כגון פוסט טראומה (MDMA למשל בסרט התיעודי ״טריפ של חמלה״).

עבריינות

רוב סמי ההזיות, אסורים בשימוש בישראל, על פי פקודת הסמים המסוכנים. על פי החוק, מדובר בעבירה פלילית גם לסוחר בהם וגם למשתמש בהם.

סוגי סמים הלוצינוגניים

נייר ספוג ב-LSD

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הלוצינוגן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Fish, Jefferson M. (2006). Drugs and Society: U.S. Public Policy. Lanham, MD: Rowman & Littlefield. pp. 149–162. ISBN 0742542459.
  2. ^ Recreational Drug Toxicity, at Claremont Graduate University website
  3. ^ L. J. Valdés, J. L. Díaz, A. G. Paul, Ethnopharmacology of ska María Pastora (Salvia divinorum, Epling and Játiva-M.), Journal of Ethnopharmacology 7, 1983-5, עמ' 287–312
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30009597הלוצינוגן