חוק הפרוטקשן
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| תאריך חקיקה | 30 ביולי 2023 |
| תאריך חקיקה עברי | י"ב באב תשפ"ג |
| גוף מחוקק | הכנסת העשרים וחמש |
| הצעת חוק | פרטית |
| משרד ממונה | משרד המשפטים |
"חוק הפרוטקשן" (בשמו הרשמי: חוק העונשין (תיקון מס' 146 והוראת שעה), התשפ"ג–2023) הוא תיקון לחוק העונשין, שבא לשם התמודדות עם תופעה שבה עבריינים גובים דמי חסות מעסקים על מנת לשמור עליהם מפני פגיעה של עבריינים, בין שהם עבריינים אחרים ובין שהם נוטלי דמי החסות עצמם. התיקון הוסיף לחוק העונשין את סעיף 428א, הקובע ענישה על עבירה של גביית דמי חסות, והוראת שעה (סעיף 428ב) הקובעת עונש מינימום על גביית דמי חסות.
רקע להצעת החוק
ערך מורחב – דמי חסות
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב:
גביית דמי חסות מצד גורמים עברייניים הולכת ופושה בחברה, ולא אחת אנשים ועסקים נדרשים לשלם סכומים ניכרים כדי לשמור על שגרת חייהם, על שלומם הגופני ועל רכושם שלהם ושל קרוביהם. עם התפשטות פעילות עבריינית זו היא שינתה את פניה, ואינה כוללת בהכרח איומים או איומים המופנים לקורבן העבירה, אלא מעבירה מסר באמצעות מעשי אלימות, הצתה או נזק בסביבתו. התנהגות זו מקשה על הוכחת הקשר הסיבתי בין האימה שמטיל העבריין ובין הדרישה או הקבלה של דמי החסות מקורבנות העבירה. לפי עבירת הסחיטה באיומים הקבועה בסעיף 428 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, נדרשים איום כלפי הקורבן וקשר סיבתי בין האיום ובין הנעת הקורבן למלא את דרישת העבריין. בנסיבות כאמור יש קושי לפעול כנגד הפעילות העבריינית של גביית דמי חסות.[1]
דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ציין כי העמדה לדין בגין פעולות הכוללות נטילת דמי חסות התבצעה על בסיס סעיפי חוק הנוגעים לסחיטה בכוח, סחיטה באיומים ונטילת נכסים לשם סחיטה. עוד הוצג בדו"ח שבשנת 2021 נפתחו 105 תיקים בגין עבירות פרוטקשן, כאשר ההשערה היא כי המספר האמיתי של מקרי נטילת דמי חסות עשוי להיות גבוה יותר.[2]
תופעת גביית דמי חסות הפכה לנפוצה בעיקר באתרי בנייה, שם עבריינים היו גונבים רכוש או מעלים ציוד באש, לקבלנים שלא שלמו חסות[3].כמו כן מאבקים בין כנופיות הסתיימו באלימות[4].
היסטוריית הצעת החוק
הצעת חוק בנושא זה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת יוסף שיין[דרוש מקור] וחברת הכנסת שרן השכל.[5]
לקראת הקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע הוכנסה הצעת החוק כדרישת מפלגת עוצמה יהודית בהסכם הקואליציוני עם מפלגת הליכוד. בכנסת העשרים וחמש הוגשו הצעות חוק בנושא על ידי חברי הכנסת יצחק קרויזר[6] ואלמוג כהן.[7] הצעות החוק מוזגו, וב-30 ביולי 2023 ההצעה אושרה בקריאה שנייה ושלישית.
הוראות החוק
סעיף 428א לחוק העונשין קובע עונש של שש שנות מאסר למי שמנצל מצוקה של אדם החושש מפגיעה בגופו או בגוף בן משפחתו או ברכושם לאחת מאלה:
- (1) דורש או מקבל דבר שאינו מגיע לו כדין;
- (2) דורש או מקבל בעד מצרך או בעד שירות תמורה העולה במידה בלתי סבירה על התמורה המקובלת;
- (3) נותן בעד מצרך או בעד שירות תמורה הנופלת במידה בלתי סבירה מן התמורה המקובלת.
הדורש או מקבל מאדם באופן שיטתי או מתמשך תמורה כאמור בפסקה (2), או הנותן באופן שיטתי או מתמשך תמורה כאמור בפסקה (3), והתבצעו לכאורה לפני כן עבירות נגד הגוף או הרכוש בסביבת מגוריו או עסקיו של האדם שעלולות מעצם טיבן לגרום לחשש לפגיעה בגופו או בגוף בן משפחתו או ברכושם – חזקה היא כי ידע שהתמורה ניתנה עקב מצוקה של האדם, אלא אם כן הוכיח אחרת.
בוצעה עבירה כשמנצל המצוקה מאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות בפגיעה בגופו או בגוף בן משפחתו או ברכושם, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, והכול כדי להניע אותו להיעתר ולתת דבר או תמורה, לפי העניין, דינו – מאסר שבע שנים, ואם נעתר האדם ונתן דבר או תמורה, לפי העניין, מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים.
סעיף 428ב לחוק העונשין, שנחקק כהוראת שעה שתוקפה עד 2 באוגוגסט 2028, נקבעו של כלים נוספים לרשות גורמי האכיפה:
- נקבע עונש מינימום: עונשו של מי שהורשע לפי סעיף זה לא יפחת מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט להקל בעונשו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
- כאשר אדם הורשע בעבירה זו, יורה בית המשפט לחלט רכוש ששימש לביצוע העבירה או הושג באמצעותה.
- לפי בקשת פרקליט המחוז רשאי בית המשפט לצוות לחלט רכוש ששימש לביצוע העבירה או הושג באמצעותה, גם אם לא הואשם או לא הורשע אדם בעבירה.
שימושים בחוק
השימוש הראשון בחוק היה כאשר ראמי איסמעיל, מגובי הפרוטקשן המפורסמים באזור הצפון, נעצר בעת שניסה לגבות דמי חסות ממנהל של אתר בנייה בגליל. הקבלן הנסחט החליט שלא לשלם ודיווח בזמן אמת למשטרה, שהספיקה לתפוס את החשוד בעת ביצוע המעשה. הוגשה נגדו הצהרת תובע בהתאם לחוק הפרוטקשן החדש. במקביל, המשטרה ביקשה מקורבנות נוספים שיתלוננו[8][9].
קישורים חיצוניים
שלבי החקיקה של חוק העונשין (תיקון מס' 146 והוראת שעה), התשפ"ג–2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת- שילה פריד, עד 10 שנות מאסר: הצעת החוק נגד הפרוטקשן עברה בוועדת השרים, בעיתון מקור ראשון, 4 ביוני 2023
- שמעון כהן, "חוק הפרוטקשן חשוב ונכון, אך זו רק ההתחלה", ריאיון עם הקרימינולוגית ד"ר נילי כהן רוכברגר
הערות שוליים
- ^ הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 149) (הוספת עבירה של גביית דמי חסות), התשפ"ג–2023, ה"ח הכנסת 965 מ-26 ביוני 2023
- ^ נורית יכימוביץ-כהן, סחיטת דמי חסות, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 24 בנובמבר 2021
- ^ דותן לוי, הקבלנים למשטרה: זה כבר לא פרוטקשן - עבריינים משתלטים על אתרי בנייה שלמים, באתר כלכליסט, 15 ביוני 2023
- ^ שלומי הלר, אלימות באתר בנייה בבית שמש: טרקטור הפך רכב, אדם נפצע קל, באתר וואלה!, 28 ביוני 2022
- ^ שלבי החקיקה של הצעת חוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, התשפ"ב-2022, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ שלבי החקיקה של הצעת חוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, התשפ"ג-2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ שלבי החקיקה של חוק העונשין (תיקון מס' 146 והוראת שעה), התשפ"ג–2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ גיא ורון, לראשונה מאז שנחקק: הופעל "חוק הפרוטקשן" שנועד להילחם בתופעת גביית דמי חסות, באתר מאקו, 23 באוגוסט 2023
- ^ ליאור אל-חי, יאיר קראוס, "אם המקום יישרף בלילה?": כתב אישום נגד הגובה שהטיל אימה על הגליל, באתר ynet, 27 באוגוסט 2023
