בית ליכטנשטיין

בית ליכטנשטיין
Haus Liechtenstein
מדינה	אוסטריה, צ'כיה, ליכטנשטיין
תארים	נסיך ליכטנשטיין ; דוכס טרופאו ; דוכס יגרנדורף ; רוזן ריטברג
מייסד	קרל הראשון, נסיך ליכטנשטיין
ראש הבית הנוכחי	הנס אדם השני, נסיך ליכטנשטיין
תקופת השושלת	המאה ה-12 – הווה
אתניות	גרמנית

בית ליכטנשטיין (בגרמנית: Haus Liechtenstein), שממנו הנסיכות נוטלת את שמה, היא המשפחה ששולטת בנסיכות ליכטנשטיין.^[1]

הנס אדם השני, נסיך ליכטנשטיין (יליד 1945), הריבון השליט הנוכחי של הנסיכות וראש בית ליכטנשטיין

היסטוריה

מקור המשפחה בא מ"טירת ליכטנשטיין" שבאוסטריה תחתית, אשר הייתה בשליטת המשפחה מאז המאה ה-12. במשך השנים רכשה המשפחה אדמות רבות, בעיקר בשטחי המדינות אוסטריה וצ'כיה של היום.

בתחילת המאה ה-18 רכש יוזף ונצל הראשון, נסיך ליכטנשטיין, את שטחי מחוזות שלנברג וואדוץ שבעמק הריין, ובשנת 1719 הוכרו על ידי הקיסר קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" כ"נסיכות" במסגרת האימפריה הרומית ה"קדושה", שנקראה על שם בעליה. הרכישה בוצעה כדי לבסס מעמד פוליטי, אך בפועל כף רגלם של נסיכי בית ליכטנשטיין לא דרכה בנסיכותם במשך דורות, והם המשיכו להתגורר בווינה.

בשנת 1806, בעקבות התפוררות האימפריה הרומית ה"קדושה", הוכרה נסיכות ליכטנשטיין כמדינה ריבונית. במשך שנים מספר הייתה כבושה תחת צרפת של נפוליאון, ואחר כך הייתה חלק מהקונפדרציה הגרמנית. עם התפרקות הקונפדרציה הכריזה ליכטנשטיין על ניטראליות, וזו נשמרה במשך שתי מלחמות העולם. עד מלחמת העולם הראשונה הייתה בעלת קשרים כלכליים חזקים ביותר לאוסטריה, אך מצבה הכלכלי הקשה של אוסטריה בעקבות המלחמה הביא את ליכטנשטיין להיקשר כלכלית לשווייץ השכנה.

עד האנשלוס בשנת 1938 ישב פרנץ הראשון, נסיך ליכטנשטיין, בווינה, ואשתו אליזבת פון גוטמן הייתה ממוצא יהודי. לאחר השתלטות הנאצים הוא ויתר על כס הנסיכות והוחלף על ידי בן דודו פרנץ יוזף השני, נסיך ליכטנשטיין. הניטראליות והקשר עם שווייץ אפשרו לנסיכות לעבור בשקט יחסי את שנות מלחמת העולם השנייה, ולאחריהן זכתה לפריחה כלכלית.

כיום עומד בראש הבית הנס אדם השני, נסיך ליכטנשטיין.