רבי שמעון צאלח
מארי שמעון בן יחיא צאלח (1919 צנעא - 1993 בני ברק) שימש כרבם של מספר מושבים בשרון[1], ומוציא לאור של רבים מספרי רבי יחיא צאלח.
קורות חיים
נולד ב1911 בצנעא בירת תימן. דור שביעי לר' יחיא צאלח[2]. תלמידו של מרי יוסף שמן. התייתם בגיל צעיר והתפרנס מעיבוד עורות.
עלה לארץ בעליית התימנים הגדולה ב-1950. הוסמך לרבנות על ידי הרב עוזיאל ושימש כרב במושבה קדימה בשנות הקמתה.
ב-1955 עבר לגור בשיכון ה' בבני ברק, שם שימש כרב בית כנסת ובמקביל כרב אזורי למספר מושבים בשרון.
פעילותו הציבורית
לפני עלייתו ארצה מסר וריכז שיעורי תורה לצעירים בבית כנסת 'צאלח' בצנעא. סייר בכפרים בתימן מטעם התאחדות התימנים בישראל ועודד עליה לישראל[3].
שימש כרב ושוחט לעולי תימן במושבה קדימה בזמן העלייה הגדולה מתימן.
היה מהמורים הראשונים בבית הספר הדתי שהוקם למען העולים על ידי שמעון פרידליך, מזכיר המועצה הדתית בקדימה. לאחר מעברו של הרב שמעון צאלח לבני ברק ב-1955 הקים בה את בית כנסת התימני 'עץ חיים' בשיכון ה'.
קיבל את אות יקיר בני ברק.
נפטר בבני ברק בכ"ז אייר תשנ"ג.
הוצאת ספרי רבי יחיא צאלח
הוציא לאור רבים מספריו של ר"י צאלח. הדפיס מהדורה חדשה של סידור עץ חיים בארבעה כרכים, הדפיס והגיה את הספר זבח תודה, משניות עם ניקוד מהרי"ץ ועוד. הכין מהדורה חדשה ומפורשת לתאג' עם קונטרס 'חלק הדקדוק'.
הערות שוליים
