І (כתב קירילי)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| І і | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| האלפבית הקירילי | |||||||
| А | Б | В | Г | Д | Е | Ж | З |
| И | Й | К | Л | М | Н | О | П |
| Р | С | Т | У | Ф | Х | Ц | Ч |
| Ш | Щ | Ъ | Ы | Ь | Э | Ю | Я |
| אותיות סלאביות נוספות | |||||||
| А́ | А̀ | Ґ | Ѓ | Ђ | Ѐ | Ё | Є |
| З́ | Ѕ | И́ | Ѝ | І | Ї | Ј | Љ |
| Њ | Ō | С́ | Ћ | Ќ | Ӯ | Ў | Џ |
| אותיות שאינן סלאביות | |||||||
| Ӑ | А̄ | А̊ | А̃ | Ӓ | Ӓ̄ | Ӕ | Ә |
| Ә́ | Ә̃ | Ӛ | В̌ | Ғ | Г̑ | Г̣ | Г̌ |
| Ҕ | Ӻ | Ғ̌ | Ӷ | Д̣ | Д̆ | Ӗ | Е̄ |
| Е̃ | Ё̄ | Є̈ | Ӂ | Җ | Ӝ | Ҙ | Ӟ |
| З̌ | З̱ | З̣ | Ԑ | Ԑ̈ | Ӡ | Ӣ | И̃ |
| Ҋ | Ӥ | Қ | Ӄ | Ҡ | Ҟ | Ҝ | К̣ |
| Ԛ | Ӆ | Ԯ | Ԓ | Ӎ | Ӊ | Ң | Ԩ |
| Ӈ | Ҥ | О́ | О̀ | О̆ | О̂ | О̃ | Ӧ |
| Ӧ̄ | Ө | Ө̄ | Ө́ | Ө̆ | Ӫ | Ҩ | Ԥ |
| Р̌ | Ҏ | Ҫ | С̣ | С̱ | Т̌ | Т̣ | Ҭ |
| У̃ | Ӱ | Ӱ́ | Ӳ | Ү | Ү́ | Ұ | Х̣ |
| Х̱ | Х̮ | Х̑ | Ҳ | Ӽ | Ӿ | Һ | Һ̈ |
| Ԧ | Ҵ | Ҷ | Ӵ | Ӌ | Ҹ | Ҽ | Ҿ |
| Ы̆ | Ы̄ | Ӹ | Ҍ | Э̆ | Э̄ | Э̇ | Ӭ |
| Ӭ́ | Ӭ̄ | Ю̆ | Ю̈ | Ю̈́ | Ю̄ | Я̆ | Я̄ |
| Я̈ | Ԝ | Ӏ | |||||
| אותיות ארכאיות | |||||||
| Ꙁ | Ꙃ | Ꙅ | Ꙇ | Ꙉ | Ҁ | Ѻ | Ѹ |
| Ꙋ | Ѡ | Ѽ | Ꙍ | Ѿ | Ꙏ | Ѣ | Ꙑ |
| Ꙓ | Ꙕ | Ꙗ | Ѥ | Ѧ | Ꙙ | Ѫ | Ꙛ |
| Ѩ | Ꙝ | Ѭ | Ѯ | Ѱ | Ѳ | Ѵ | Ѷ |
| Ԙ | Ꙟ | Ꙡ | Ꙣ | Ꙥ | Ꙧ | Ꙩ | Ꙫ |
| Ꙭ | ꙮ | Ꚙ | Ꚛ | Ԁ | Ԕ | Ԗ | Ԡ |
| Ԣ | Ҧ | Ꚋ | Ꚁ | Ꚅ | Ꚍ | Ꚕ | Ꚏ |
| Ꚗ | Ꚃ | Ԃ | Ԅ | Ԉ | Ԋ | Ԍ | Ԏ |
| Ԇ | Ꚑ | Ꚉ | Ꚇ | Ꚓ | Ԟ | Ԫ | Ԭ |
| Г̧ | Г̄ | ||||||
אִי היא אות באלפבית הקירילי שמקורה באות היוונית יוטא וצורתה כשל יוטא גדולה וכשל האות הלטינית I. באלפבית הקירילי המוקדם ערכה המספרי היה 10 ומכאן שמה ביוניקוד: אִי עשרונית (ברוסית: И десятеричное; תעתיק: אִי דֶסְיַאטֶרִיצְ'נוֹיֶה).
שימוש
| שפה | הערות |
|---|---|
| בלארוסית, קזחית, חקסית, קומי, רוסינית, אוקראינית | כיום בשימוש ומייצגת תנועה קדמית, סגורה, בלתי-מעוגלת. |
| מקדונית | האות הזו או האות Й שימשה מחברים מקדונים לייצוג הצליל /j/ עד הכנסת האות Ј. |
| רוסית | האות שימשה ברוסית עד שנת 1918. היא הושמטה מהאלפבית הרוסי כאשר נכנסה לתוקף רפורמה משמעותית באלפבית, יחד עם האותיות Ѳ, Ѵ ו-Ѣ, והוחלפה ב-И. |
| בולגרית | בשימוש עד 1878. |
| אוסטית | בשימוש עד 1923. |
חוקים לשימוש ברוסית (לפני 1918)
- האות שימשה לפני כל התנועות ולפני חצי התנועה й. למעט בסוף מורפמה במילה מורכבת, שם נעשה שימוש ב-и. כך שהמילה англійскій (אנגלית) השתמשה בצורה і, אבל пяти + акровый = пятиакровый (חמישה דונם) השתמשה בצורה и.
- האות и שימשה כאות האחרונה במילה ולפני עיצורים למעט ב-міръ עבור "עולם, יקום, קהילה מקומית, נחלת הכלל, חברה, הדיוטות" ומילים הנגזרות ממנה (אבל: миръ "שלום").
- בכמה מילים שנגזרו מיוונית, השימוש נגזר אטימולוגית על סמך האם יוטא או אטא היו ביוונית המקורית: Іисусъ "ישו", מהמילה היוונית Ιησούς, נכתב עכשיו Иисус; גם Іванъ מ-Ἰωάννης, כתוב כעת Иван. עם זאת, מאז אמצע המאה ה-18 מילים שאולות הגיעו לאיותים על פי הכלל הראשי: Іоаннъ אבל Никита ,Иван (במקום Нікита), Филиппъ (במקום Філіппъ).
כפי שמתברר, האיות של שתי הגרסאות של мир היה הבחנה מלאכותית להפרדה בין שתי הגדרות שונות של מה שהיה במקור אותה מילה (בדומה באנגלית "to" לעומת "too").
קישורים חיצוניים
