אבובון דו-חודי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןאבובון
Syngnathoides biaculeatus, acuario.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: גרמיים
סדרה: אבובונאים
משפחה: אבובוניים
תת־משפחה: אבובניים
סוג: אבובון
באקווריום בגן חיות בבנגקוק.

אַבּוּבוֹן דּוּ-חֻדִּי[1] (שם מדעי: Syngnathoides biaculeatus) הוא מין דג בעל גוף ארוך וצר השייך למשפחת האבובוניים. גופו מכוסה בטבעות מעצם היוצרות מין שריון, הזנב שלו ארוך וצינורי, ויש לו פה קטן ושני סנפירים (אחד על הגב ושני קטן יותר על הזנב). אורכו יכול לנוע בין 2 ל-65 ס"מ. השם שלהם נובע מהחדק שלהם, שארוך ודק מאד כמו צינור.[2]

מראה חיצוני

אבובונים נראים כמו סוסוני-ים עם גוף ישר וארוך, ובעלי פה קטן. החוטם שלהם בנוי בצורה של צינור שמסתיים בפה קטן חסר שיניים, אשר נפתח כלפי מעלה. הגוף והזנב שלהם ארוכים ושטוחים, כמו גוף של נחש. השלד שלהם, אשר מכסה אותם כמו עור, מותאם בצורה כזו שהוא מהווה סוג של שריון אשר מגן על האבובונים.[3]

סביבת מחיה

האבובון מצוי בעיקר באזורים עם אקלים טרופי וסוב-טרופי. רובם חיים במי-ים וגרים בשוניות אלמוגים ובעשבי ים, אך חלקם יכולים להיכנס ואף לחיות במים מתוקים. אורח חייהם של האבובונים מגוון מאד, הם רוב הזמן נמצאים באזורי החוף- היכן שהם יכולים להתחבא בין האצות, וחלקם מצויים באוקיינוס הפתוח בעומקים של עד 400 מטרים.

איומים ואיבוד של סביבת המחיה

מכיוון שהאבובונים לא שוחים מהר וצריכים הרבה מנוחה הם גרים במים רדודים, ולכן הם לעיתים קרובות מוטרדים מפעילות תעשייתית ומבני אדם. קו החוף מושפע מספינות ומקווי גרירה ולכן משתנה לעיתים קרובות. שינוי זה גורם לירידה בכמות עשבי הים והעשב אשר הם סביבת המחיה של האבובונים. מכיוון שההפצה של האבובונים מצומצמת הם לא יכולים להחליף סביבת מחיה. עוד גורם לצמצום התפוצה של האבובונים הוא השימוש שלהם ברפואה הסינית. משתמשים באבובניים בכללי לרפואה אבל האבובונים הם בעלי מקור מועצם יותר ולכן משתמשים בעיקר בהם. בזמן האחרון חלה עלייה בשימוש של אבובונים באקווריומים ולכן חלק מן המדינות יישמו חוק המגן על האבובונים.

מזון

האבובונים אוכלים פלנקטונים, דגים קטנים ושרימפס קטנים. הם אוכלים אותם על ידי מציצה מהירה של הטרף אל תוך הפה. אין להם מערכת עיכול ולכן הם צריכים לאכול בתדירות גבוהה.

רבייה

האבובונים, כמו קרוביהם סוסי הים, משאירים את רוב עבודת ההורות לזכרים בכך שהזכרים אחראים לשמירת הזיגוטה וקיומה. האבובונים הם בעלי שקיק ריבוץ ובו חריץ קטן דרכו הביציות של הנקבה יכולות להיכנס. הוא ממוקם לרוב ליד זנבם. עצם העובדה שיצורים אלה נוצרים כאשר הם מתקיימים בתוך גוף האב (שמקבל את הביצית) משפר את המערכת החיסונית שלו. החיזור בין הזכר לנקבה מאופיין במגוון רחב של מופעים- מהעדפות מסוימות ועד לריקוד שמערבב שיקשוק וניענוע הגוף. היריון הזכר נמשך כמספר שבועות וישנה הגבלה לכמות הביצים אותה הוא יכול לשאת. לעומת זאת, לנקבה אין כמות מוגבלת של ביציות. זכרים הרים יכולים להפיק אנרגיה מהשקיקים שלהם, דבר שדומה מאד לקניבליזם פיליאלי. הזכרים משתמשים בביצים להם יש סיכוי פחות טוב לשרוד על מנת לייצר אנרגיה לעצמם ולביצים החזקות יותר. הולדים נולדים בעלי יכולות שחייה ובמיידיות מתחילים לחפש אוכל. מהרגע שהם בוקעים הם נהיים עצמאיים מהוריהם. חלקם חיים לאחר מכן זמן קצר כפלנקטונים. חלק אחר נולדים מפותחים לחלוטין וכגרסאות קטנות של הוריהם (עד כדי חיקוי התנהגותי טוטאלי). הצאצאים של האבובונים יכולים להאכל על ידי ההורים כמקור לאוכל או על ידי טורפים אחרים ולכן פחות מ-1% מהם שורדים. מינים רבים של אבובונים מזוהים עם פוליאנדריה, בה הנקבה מתרבה עם 2 זכרים או יותר. במינים אלה סימני המין אצל הנקבה עשויים להיות מורכבים יותר.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבובון דו-חודי בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0