אברהם צוקרמן (מו"ל)
אברהם צוקרמן (צוקקערמאנן) (1843 - 1892) היה סופר, מתרגם ומו"ל עברי שפעל בוורשה. יליד אושמינה.
פועלו הספרותי
בשנת 1875 פרסם את ספרו "המתנחם". בהקדמה כתב על מטרת הספר: "לתת לנערי בני ישראל בינה לבלי יתעו אחרי תאות לבם ויהבלו, ולהורות להורי הילדים לבלי ידיחו מהם נדח את בניהם ההולכים שובב בדרך לבם, ולא ינחמו באחריתם".
בשנת 1884 הוציא את יחד עם נפתלי משכיל לאיתן את מילונו העברי של שמואל יוסף פין "האוצר" - "אוצר לשון המקרא והמשנה". באותה שנה הוציא את ספרו של בנימין דיזרעאלי "טנקרד", שתורגם על ידי יהל"ל תחת השם "נס לגויים". כמו כן פרסם צוקרמן בהוצאתו את ספרו של אז'ן סי "היהודי הנודד".
צוקרמן שימש סוכנו בוורשה של הסופר פרץ סמולנסקין. בשנת 1881, כשהתלקח הפולמוס בין סופרי ההשכלה סביב הרעיון הציוני, שלח סמולנסקין את מאמרו של משה קמיונסקי שפורסם ב"השחר" אל צוקרמן כדי שיפיצו.
בשנת 1884 הוציא לאור את המהדורה הראשונה של ספרו של זלמן דוד ליבונטין "לארץ אבותינו" – זכרונותיו על ייסוד ראשון לציון. במכתבו לצוקרמן שנשלח ממוהילב ונדפס בראש הספר, כותב ליבונטין לצוקרמן: "אם לא יהיו לרצון לפניך אילו פרקים בספרי זה, אשר במו נגעתי בכבוד אנשים, אשר אולי המה מאוהביך או ממכובדיך, אל נא תשלח ידך בם להתקנם או למחות אותם. שהדי במרומים, כי מטבעי אינני נוקם ונוטר; הרבה, הרבה פעמים מחלתי על כבודי ולא תבעתי עלבוני, אבל משום כבוד הרעיון הלאומי לא אוכל לחשות ואת אשר הורוני המעשים והניסיון היומי בעבודתי בארץ הקודש – זאת חשבתי עלי לחובה לגלות ברבים".
בשנת 1887 הוציא את ספר הביכורים של אז"ר "על הפרק", שבו ערך חשבון נוקב עם ספרות ההשכלה העברית והאשים אותה בתרומה לערעור מסגרת החיים היהודית המסורתית.
בשנת 1890 תרגם צוקרמן מגרמנית לעברית את ספרו של הרב מאיר להמן "סוכן המלך" (או בשמו האחר: "יד ושם"), תולדות רבי יששכר ברמן מהלברשטט. הוא הדפיס את הספר בהוצאתו בוורשה.
בשנת 1891 פרסם את ספרו "בת ציון, או: יקר מזולל" – "סיפור יסודתו בשפת עבר".
קישורים חיצוניים
- המתנחם, פרויקט בן יהודה
- מכתבו של ליבונטין לצוקרמן, פרויקט בן יהודה
- זכרונותיו של משה קמיונסקי, העולם, 1941, עמ' 15
