אדננתוס
 אדננתוס
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | פרוטנאים |
| משפחה: | פרוטאיים |
| סוג: | אדננתוס |
| מינים | |
|
33 | |
| שם מדעי | |
 Adenanthos
| |
אדננתוס (שם מדעי: Adenanthos), הוא סוג של צמח במשפחת הפרוטאיים שאנדמי לאוסטרליה וכולל למעלה מ-30 מינים. הוא התגלה בשנת 1791 ותואר מדעית לראשונה בשנת 1805. למרות היותו סוג אוסטרלי, מבחינה פילוגנטית הוא קרוב יותר לסוגים דרום-אפריקנים במשפחה כמו הפרוטיאה. מיני הסוג נפוצים ברובם המכריע בדרום-מערב אוסטרליה, להוציא שני מינים הנפוצים בדרום ובדרום-מזרח היבשת. האדננתוס מואבק על ידי חרקים, ציפורי שיר וחיות כיס.
גילוי וטקסונומיה
האירופאים הראשונים שנתקלו בסוג היו ככל הנראה מגלי הארצות וילם דה ולמינגה ההולנדי וויליאם דמפייר האנגלי שביקרו בקצה הדרומי של אוסטרליה כבר במהלך המאה ה-17, אם כי אין תיעוד של הצמח ברשומות שלהם מהמסע. הדגימות הראשונות של צמח האדננתוס נאספו על ידי ארצ'יבלד מנזיס (אנ'), מנתח וחוקר טבע במשלחת ונקובר בשנים 1791–1795. במהלך עגינה של המשלחת במפרץ קינג ג'ורג' בקצה הדרומי של היבשת בספטמבר 1791, מנזיס אסף דגימות של מיני צמחים רבים, כולל שני מיני אדננתוס.
הבוטנאי הצרפתי ז'אק לבילארדייר (אנ') שביקר במפרץ אספרנס בשנת 1792 כחלק ממשלחת ברוני ד'אנטרקאסטו שתרה אחר עקבות המשלחת של ז'אן-פרנסואה לה פרוז, אסף גם הוא מין אחד של אדננתוס. בין דצמבר 1801 לבינואר 1802, המשלחת של מתיו פלינדרס שהחלה את מסעה סביב יבשת אוסטרליה לצורך מיפוי קו החוף, עגנה במפרץ קינג ג׳ורג׳ במשך מספר שבועות. הבוטנאי למסע, רוברט בראון, אסף באותה עת 3 מינים נוספים בסוג, ולאחר מספר חודשים אסף דגימת מין נוסף בעגינה בפורט לינקולן.
הסוג תואר מדעית לראשונה על ידי ז'אק לבילארדייר בשנת 1805 שהעניק לו את שמו; לבילארדייר לא ציין את המקור לשם, אולם מחקר אטימולוגי מצא שהוא מורכב משתי מילים יווניות ומשמעותו ״פרח בלוטה״. לאדננתוס מספר שמות עממיים במערב אוסטרליה דוגמת: ״מקל בכד״, ״פרח הכד״, ״פרח הבלוטה״ ו״שיח הצמר״. האדננתוס מסווג בתת-משפחת הפרוטאים במשפחת הפרוטאיים, וקרוב בעיקר לסוגים איסופוגון, לוקדנדרון, ספטלה ופרנומוס.
תיאור
האדננתוס הוא צמח ירוק-עד ומופיע בתצורה של שיח משתטח צמוד-קרקע עד עץ קטן בגובה 3 מטר, כאשר רוב המינים הם שיחים זקופים. ישנן שתי צורות עיקריות: מינים עם גבעול אחד עיקרי ועבה שצומח בדרך כלל כשיח זקוף ולעיתים מתעבה כגזע שהופך אותו לדמוי-עץ קטן; מינים עם גבעולים דקים רבים הנובעים משורש או פקעת תת-קרקעית, והם צומחים בצורת שיח קטן ונוטים להשתטח על האדמה.
כמו בסוגי פרוטאיים רבים, צורת העלים של מיני האדננתוס משתנה מאוד. למרות שהעלים הם תמיד פשוטים ולא-מורכבים, הם עדיין מגוונים למדי בצורה. אחת הצורות הבולטות היא עלים מפוצלים לשלושה חלקים, שעשויה להתאפיין בפיצולים משניים ברמה קיצונית אצל קבוצה ממיני האדננתוס המכונה ״שיחי צמר״; אצל מינים אלו כל אחד משלושת פיצולי העלה מתפצל בתורו שוב ושוב ועשוי להגיע למעין רשת של 50 פיצולים, כשבתוכה מתפתחים מעין שערות רכות צמריריות. מלבד עלים מפוצלים, צורות נפוצות אחרות הן עלים בצורת מניפה, עלים בצורת אליפסה ועלים דמויי מחט. אצל מינים מסוימים יש בלוטות צוף בעלים בנוסף לצוף הפרחים. העלים בצבע ירוק כהה, בהיר או אפרורי, ואצל אחדים מהמינים העלים העליונים בצבע אדום או ורוד.
באופן יוצא דופן עבור בני משפחת הפרוטאיים, הפרחים של צמח האדננתוס בודדים, חבויים לעיתים קרובות בעלווה ואינם מתקבצים יחדיו בתפרחות גדולות וראוותניות. מאידך, במינים עם עלים מתפצלים, יש פרח בקצהו של כל פיצול שהופך אותו לפרחוני למדי. למעשה, מבחינה מורפולוגית, לאדננתוס יש תפרחת, אך כזאת שמספר הפרחים בה הצטמצם לאחד. הפרחים אדומים בדרך כלל, אך יש גם כתומים, ורודים, סגולים ולבנים. הפרי הוא אגוז פשוט יבש בעל קליפה קשה המקיפה את הזרע; הוא חום, צורתו אליפסואידית, אורכו 8-3 מילימטרים ורוחבו 1–2 מילימטרים. הפרי לעיתים קרובות חבוי בתוך הצמח ואינו נראה. ישנם מינים שמייצרים פירות ללא זרעים או כאלה שמייצרים זרעים שנושרים מיד.
תפוצה ואקולוגיה
האדננתוס הוא צמח אנדמי ליבשת אוסטרליה. המגוון הגדול ביותר של המינים בסוג מופיע בקצה הדרום-מערבי של אוסטרליה המערבית עם למעלה מ-30 מינים. החוף הדרומי בין רכס סטירילינג לנהר פיצג׳רלד שופע במיוחד במיני אדננתוס, עם 17 מינים המופיעים במישור אספרנס לבדו. אחת הסיבות לגיוון בחוף הדרומי היא הימצאותו של הקוונגאן: בתה ייחודית של שיחים נמוכים על אדמות דלות בזרחן בלב האקלים הים-תיכוני של דרום-מערב אוסטרליה, שידועה במגוון הביולוגי העצום שלה וברמות גבוהות מאוד של פלורה אנדמית. שני המינים המופיעים מחוץ לאזור זה, נמצאים באי הקנגורו, חצי האי אייר באוסטרליה הדרומית, ומערב מדינת ויקטוריה.
האדננתוס מתבסס על האבקה של חרקים וציפורי שיר, בפרט נמליים ודבשניים; הוא משמש גם כמקור חשוב של צוף ואבקה עבור יונקי כיס קטנים שהבולט שבהם הוא הצופון.
מינים
.jpg)
הסוג אדננתוס מכיל בתוכו בין 33 ל-36 מינים לפי טקסונומיות שונות, תלוי בהכללת זני כלאיים טבעיים.
- Adenanthos acanthophyllus
- Adenanthos apiculatus
- Adenanthos argyreus
- Adenanthos barbiger
- Adenanthos cacomorphus
- Adenanthos cuneatus
- Adenanthos cygnorum
- Adenanthos detmoldii
- Adenanthos dobagii
- Adenanthos dobsonii
- Adenanthos drummondii
- Adenanthos ellipticus
- Adenanthos eyrei
- Adenanthos filifolius
- Adenanthos flavidiflorus
- Adenanthos forrestii
- Adenanthos glabrescens
- Adenanthos gracilipes
- Adenanthos ileticos
- Adenanthos intermedius
- Adenanthos intricatus
- Adenanthos labillardierei
- Adenanthos linearis
- Adenanthos macropodianus
- Adenanthos meisneri
- Adenanthos obovatus
- Adenanthos oreophilus
- Adenanthos pungens
- Adenanthos sericeus
- Adenanthos stictus
- Adenanthos teges
- Adenanthos terminalis
- Adenanthos velutinus
- Adenanthos venosus
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
