אה"מ אורפורד (1698)

אה"מ "אורפורד" (1698)
	אוניית קו מדרגה שלישית, 1728 (למעלה)
תיאור כללי
סוג אונייה	אוניית קו מדרגה שלישית, 70 תותחים
צי	הצי המלכותי הבריטי
דגל הצי
ציוני דרך עיקריים
מספנה	אדוארד סנלגרוב, דפפורד
הוזמנה	24 בדצמבר 1695
הושקה	27 באפריל 1698
אחריתה	נטרפה וטבעה, 13 בפברואר 1745
מיקום	מצר ווינדוורד, הים הקריבי
נתונים כלליים
תפוסה	1068 טונות; 1115 לאחר הבנייה מחדש.
אורך	45.8 מטרים (בסיפון התותחים); 45.7 לאחר הבנייה מחדש.
רוחב	12.3 מטרים; 12.5 לאחר הבנייה מחדש.
שוקע	עומק הספנה 5.2 מטרים; 5.3 לאחר הבנייה מחדש.
מספר תרנים	3
צורת הנעה	מפרשים, אונייה כלילת מעטה
חימוש	70 תותחים 26 תותחים של 24 ליטראות בסיפון התותחים; 26 תותחים של 12 ליטראות בסיפון העליון; 14 תותחים של 6 ליטראות בסיפון האחרה; 4 תותחים של 6 ליטראות בצור החרטום;

אוניית הוד מלכותו "אורפורד" (באנגלית: HMS Orford) הייתה אוניית קו מדרגה שלישית נושאת 70 תותחים של הצי המלכותי הבריטי, שהושקה בדפפורד ב־1698.‏^[1]

ב־1704, במהלך מלחמת הירושה הספרדית, שירתה "אורפורד" בים התיכון בציו של אדמירל ג'ורג' רוק. היא נטלה חלק בהרעשה מן הים של גיברלטר ובכיבושה. זמן קצר לאחר מכן השתתפה בקרב מלאגה תחת פיקודו של קפטן ג'ון נוריס. ב־1707 הייתה "אורפורד" חלק מציו של אדמירל קלאודסלי שובל, שהעניק סיוע מן הים לצבא הנלחם בטולון. "אורפורד" הייתה עדה לאסון שפקד את ציו של שובל ליד איי סילי בשובו הבייתה, אסון בו טבעו אדמירל שובל עצמו וארבע מאוניותיו וקרוב ל־2000 מלחים קיפחו את חייהם. "אורפורד" עצמה ניזוקה קלות והצליחה להגיע אל פורטסמות'.

היא נבנתה מחדש בליימהאוז על פי תקן האדמירליות של 1706 והושקה ב־17 במרס 1713. ב־1727 נבנתה מחדש בפעם השנייה. ב־1718 השתתפה בקרב כף פאסארו. ב־1736 החזירה "אורפורד" מליסבון את ג'ון הריסון והכרונומטר הימי הראשון שבנה. בהפלגה זו הצליח הריסון להוכיח בפעם הראשונה כי השעון שבנה שומר על דיוקו גם על סיפונה של אונייה המיטלטלת בים.^[2]

"אורפורד" נטרפה ב־13 בפברואר 1745 במצר ווינדוורד בים הקריבי, אך כל אנשי צוותה ניצלו.^[3]

מקורות

Lavery, Brian. The Ship of the Line. Vol. 1. London, Conway Maritime Press, 2003.
Michael Phillips. Orford (70) (1698). Michael Phillips' Ships of the Old Navy. Retreived 15 June 2012.
דָוָוה סוֹבֶּל. קו האורך - סיפורו האמיתי של הגאון הבודד שפתר את הבעיה המדעית הגדולה ביותר של זמנו. תרגמה מאנגלית נילי לנדסברגר. ירושלים, כתר, 1988.