אה"מ פורמידבל (1898)
 | |
| איור של אה"מ פורמידבל | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | אוניית מערכה |
| צי |
 הצי המלכותי הבריטי |
| סדרה | אוניות המערכה מסדרת פורמידבל |
| ציוני דרך עיקריים | |
| תחילת הבנייה | 21 במרץ 1898 |
| הושקה | 17 בנובמבר 1898 |
| תקופת הפעילות | 10 באוקטובר 1901 – 1 בינואר 1915 (13 שנים) |
| אחריתה | הוטבעה על ידי הצוללת U-24 |
| נתונים כלליים | |
| הֶדְחֶק | סטנדרטי: 14,700 טון, מקסימלי: 16,100 טון |
| אורך | 131.6 מטר |
| רוחב | 22.9 מטר |
| שוקע | 8 מטר |
| מהירות | 18 קשרים |
| גודל הצוות | 780 איש |
| טווח שיוט | 9,400 ק"מ במהירות 10 קשר |
| הנעה | 20 דוודים המזינים 2 מנועי קיטור בהספק 15,000 כוחות סוס |
| צורת הנעה | 2 מדחפים |
| שריון | שריון עיקרי – 229 מ"מ, שריון סיפון – 25–76 מ"מ, צריחי תותחים ראשיים – 254 מ"מ, קזמטים – 152 מ"מ, ברבטות – 305 מ"מ, מחיצות הגנה – 229–305 מ"מ, מגדל הניווט – 356 מ"מ |
| חימוש | 4 תותחים 12 אינץ' (305 מ"מ), 12 תותחים 6 אינץ' (152 מ"מ), 10 תותחים 12 ליטראות (3 אינץ', 76 מ"מ), 6 תותחים 3 ליטראות (1.9 אינץ', 47 מ"מ), 4 צינורות טורפדו 18 אינץ' (457 מ"מ) |
אה"מ פורמידבל הייתה אוניית מערכה פרה-דרדנוט של הצי המלכותי הבריטי, האונייה המובילה של סדרת פורמידבל, והספינה השלישית של הצי המלכותי שנשאה שם זה. האונייה הונחה במרץ 1898, הושקה בנובמבר אותה שנה והושלמה בספטמבר 1901. פורמידבל שירתה בתחילה בצי הים התיכון, עברה לצי התעלה ב-1908. בשנת 1912, היא שובצה בשייטת אוניות המערכה החמישית, שהוצבה בנור.
לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914, השייטת ביצעה פעולות בתעלת למאנש, והתבססה בשירנס כדי להישמר מפני פלישה גרמנית אפשרית. בימיה הראשונים של המלחמה חיפתה שייטת אוניות המערכה החמישית על מעבר חיל המשלוח הבריטי לצרפת. ב-31 בדצמבר ערכה השייטת אימונים בתעלת למאנש, ולמרות הסיכון של צוללות גרמניות, הייתה ללא הגנה נגד צוללות; הצוללת U-24 הגרמנית עקבה אחר האוניות במהלך היום ובשעות המוקדמות של 1 בינואר 1915, טרפדה את פורמידבל פעמיים, והטביעה אותה תוך אובדן חיים כבד מאוד.
תכנון
העיצוב של סדרת פורמידבל הוכן ב-1897; זה היה שיפור מצטבר ביחס לסדרות מג'סטיק וקאנופוס הקודמות. פורמידבל אימצה את הגודל הגדול יותר של סדרת מג'סטיק, תוך כדי שריון קרופ החזק יותר של סדרת קאנופוס. בנוסף, העיצוב החדש שילב תותחים ראשיים ומשניים ארוכים יותר (וכך חזקים יותר) וצורת גוף משופרת. מאפיינים אלה יצרו אונייה עם הגנה טובה יותר על שריון מאשר כל אחת מהסדרות המוקדמות, עם אותה מהירות גבוהה של קאנופוס.
פורמידבל הייתה באורך כולל של 431 רגל 9 אינץ' (131.6 מטרים), רוחב של 75 רגל (22.9 מטרים) ושוקע של 25 רגל 11 אינץ' (7.90 מטרים). הדחק האונייה היה 14,500 טונות ארוכות (14,700 טונות) בתפוסה סטנדרטית ועד 15,800 טונות ארוכות (16,100 טונות) במעמס מלא. הצוות שלה מנה 780 קצינים ומלחים. אוניות הסדרה הונעו על ידי זוג מנועי קיטור תלת דרגתיים עם 3 צילינדרים, עם קיטור שסופק על ידי עשרים דוודי בלוויל. הדוודים נפלטו לשתי ארובות הממוקמים באמצע האונייה. לאוניות הסדרה הייתה מהירות מרבית של 18 קשרים (33 קמ"ש) מ-15,000 כוחות סוס (11,000 קילוואט).
לפורמידבל הייתה סוללה ראשית של ארבעה תותחי 12 אינץ' (305 מ"מ)/ 40 קליבר המורכבים בצריחי תותחים לפני ומאחורי המבנה העילי; התותחים הללו היו מורכבים בברבטות עגולות שאפשרו טעינה או הגבהה מסביב. האונייה גם הרכיבה סוללה משנית של שנים עשר תותחי 6 אינץ' (152 מ"מ) / 45 קליבר מותקנים בקזמטים, בנוסף לעשרה תותחי 12 פאונד (3 אינץ' (76 מ"מ)) ושישה תותחי 3 פאונד (47 מ"מ (1.9 אינץ')) להגנה מפני סירות טורפדו. כמקובל באוניות מערכה של התקופה, היא צוידה גם בארבע צינורות טורפדו 18 אינץ' (457 מ"מ) שקועים בגוף.
לפורמידבל הייתה חגורת שריון בעובי 9 אינץ' (229 מילימטרים); המחיצות הרוחביות בשני קצות החגורה היו בעובי 9–12 אינץ' (229–305 מילימטרים). צריחי הסוללה הראשית היו מוגנים עם שריון בעובי 8–10 אינץ' (203–254 מילימטרים), וישבו על ברבטות עם שריון בעובי 12 אינץ' (305 מילימטרים), וסוללת הקזמטים הייתה מוגנת בשריון בעובי 6 אינץ' מפלדת קרופ. למגדל הניווט שלה היו דפנות בעובי 14 אינץ' (356 מילימטרים). היו לה שני סיפונים משוריינים, בעובי 1–3 אינץ' (25–76 מילימטרים), בהתאמה.
היסטוריית שירות
.jpg)
פורמידבל הונחה במספנת פורטסמות' ב-21 במרץ 1898 והושקה ב-17 בנובמבר 1898, אף על פי שבזמן ההשקה עוד הייתה רחוקה מלהיות שלמה, והיא הושקה בעיקר כדי לפנות את הממשה כדי להתחיל בבנייה של אוניית המערכה לונדון. פורמידבל הושלמה בספטמבר 1901, ונכנסה לשירות בפורטסמות' ב-10 באוקטובר לשירות בצי הים התיכון. קפטן אלכסנדר ויליאם צ'ישולם-באטן השבית את אה"מ רזולושן ב-9 באוקטובר והוא וצוותו עברו לפורמידבל למחרת. בספטמבר 1902 היא ביקרה בים האגאי עם אוניות אחרות של התחנה לתמרונים משולבים ליד נאפפליו, ובשנה שלאחר מכן היא הייתה ליוותה את היאכטה המלכותית ויקטוריה ואלברט כאשר המלך ביקר בים התיכון. היא החלה בשיפוץ במלטה ב-1904 שנמשך עד אפריל 1905, ובאפריל 1908 עברה לצי התעלה.
היא הושבתה במספנת צ'טם ב-17 באוגוסט 1908, והחלה בשיפוץ נוסף והופעלה מחדש ב-20 באפריל 1909 לשירות בפלגה הראשונה, צי הבית, שהוצב בנור. ב-29 במאי היא עברה לצי האטלנטי. במאי 1912 צומצמה פורמידבל לצוות שלדי והועברה לשייטת אוניות המערכה החמישית בצי השני, צי הבית, שוב בנור, שם שירתה עד פרוץ המלחמה באוגוסט 1914. הפלגה קשה במהלך השירות הזה הוביל לה לפתח בעיות מכונות חמורות.
מלחמת העולם הראשונה
בתחילת מלחמת העולם הראשונה, פורמידבל ושייטת אוניות המערכה החמישית התבססו בפורטלנד והוקצו לצי התעלה כדי להגן על תעלת למאנש. לאחר שחיפתה על ההובלה הבטוחה של חיל המשלוח הבריטי לצרפת באוגוסט 1914, השתתפה פורמידבל בהובלת גדוד הנחתים של פורטסמות' לאוסטנדה ב-25 באוגוסט. ב-14 בנובמבר, שייטת אוניות המערכה החמישית הועברה לשירנס בגלל חשש שפלישה גרמנית לבריטניה הגדולה עומדת בפתח. השייטת הוחלפה על ידי אוניות המערכה מסדרת דאנקן של שייטת אוניות המערכה השישית והועברה לפורטלנד ב-30 בדצמבר.
טביעת האונייה
תחת פיקודו של תת אדמירל סר לואיס ביילי, מפקד צי התעלה, שייטת אוניות המערכה החמישית בילתה ב-31 בדצמבר בהשתתפות בתרגילי ירי ליד האי פורטלנד, בתמיכת הסיירות הקלות טופז ודיימונד. השייטת לא קיבלה ליווי משחתות למבצע. לאחר התרגילים, באותו לילה הצי נשאר בים בסיור אף על פי שדווח על פעילות צוללות באזור. הראות באותו לילה הייתה טובה, אם כי הים היה סוער מספיק כדי להקשות על זיהוי צוללת. ביילי חשד שלא נשקפת סכנה מצוללות, ולכן פרס את אוניותיו במערך טורי במהירות של 10 קשרים (19 קמ"ש). פורמידבל הייתה אוניית המערכה האחרונה בטור, ואחריה רק שתי הסיירות. ללא ידיעת הבריטים, הצוללת הגרמנית U-24 עקבה אחרי השייטת בזמן שהתאמנה כל אחר הצהריים, בניסיון למצוא עמדת תקיפה מתאימה.
בסביבות השעה 02:20 ב-1 בינואר 1915, U-24 שיגרה טורפדו לעבר פורמידבל, ופגעה בה בצד הימני לצד הארובה הקדמית. מפקדה של פורמידבל, קפטן לוקסלי, קיווה להציל את האונייה על ידי קירובה לחוף; האוניות הבריטיות האחרות לא היו מודעות בשלב זה למה שקרה, אבל לאחר שפורמידבל יצאה מהטור, טופז הגבירה את המהירות כדי לבדוק מה היא עושה. כשטופז חברה אל פורמידבל עשרים דקות מאוחר יותר, האונייה כבר נטתה בשיעור של 20 מעלות ימינה, ולוקסלי הוציא את ההוראה לנטוש את האונייה. אנשי צוות שניסו להציל את כלי השיט נשארו על הסיפון ובאמצעות הצפה נגדית הקטינו את הנטייה, אם כי פורמידבל הייתה אז נמוך מאוד במים.
בסביבות השעה 03:05, U-24 שיגרה טורפדו נוסף לעבר פורמידבל שנפגעה, ופגעה בה שוב בצד הימני קרוב לחרטום שלה. טופז, אליה הצטרפה דיימונד, החלה במאמץ החילוץ, אך הים הסוער הקשה מאוד על העלאת אנשים. פורמידבל נשארה לצוף עוד שעה וארבעים דקות, ובשעה 04:45 החלה להתהפך ולשקוע בחרטום. היא נשארה לצוף, עם הירכתיים באוויר, כמה דקות לפני שטבעה. לוקסלי נראה לאחרונה על הגשר כשהוא מפקח בשלווה על פינוי האונייה. דיימונד משתה שלושים ושבעה קצינים ואנשי צוות מהמים. ספינת המכמורת של בריקסהאם, פרובידנט, אספה 73 אנשי צוות של פורמידבל מסירת מנוע של אוניית המערכה בסביבות הצהריים, בעוד שהמרשית של פורמידבל הצליחה להגיע לליים רג'יס לאחר 22 שעות בים, והצילה עוד 47 אנשים. סך הכל 35 קצינים ו-512 מלחים נהרגו בטביעה.
בירור של האדמירליות על הטביעה קבע כי הסיכון בביצוע אימונים בתעלה ללא מיגון משחתת היה מופרז ואין להמשיך בכך. ביילי שוחרר מהפיקוד על אי נקיטת אמצעי זהירות נאותים מפני התקפת צוללות.
שרידי האונייה
אתר שרידי האונייה של פורמידבל מוגדר כאתר מוגן במסגרת חוק ההגנה על שרידי צבא משנת 1986.
קישורים חיצוניים
