אולפיאנוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. גנאיוס דומיטיוס אניוס אולפיאנוסלטינית: Gnaeus Domitius Annius Ulpianus;‏ 170 בערך – 223 או 228 לספירה) היה משפטן רומי יליד העיר צור (לבנון).[1] הוא עבר לרומא ונחשב לאחד מברי הסמכא המשפטיים הגדולים של זמנו. הוא היה אחד מחמשת המשפטנים שעליהם היו אמורות להתבסס החלטות לפי חוק הציטוטים (אנ') (Lex citationum) של הקיסר ולנטיניאנוס השלישי (המאה ה-5), והוא סיפק לדיגסטה של יוסטיניאנוס (המאה ה-6) כשליש מתוכנה.

ביוגרפיה

זמן ומקום הולדתו המדויקים אינם ידועים, אולם תקופת פעילותו הספרותית הייתה בין 211 ל-222 לספירה. הוא הופיע לראשונה בחיים הציבוריים כשמאי באולם של המשפטן פפיניאנוס (אנ') וחבר במועצה של הקיסר ספטימיוס סוורוס; תחת הקיסר קרקלה הוא נשא בתפקיד magister libellorum. הקיסר אלגאבאלוס גירש אותו מרומא, אך עם עלייתו לשלטון של הקיסר סוורוס אלכסנדר (222) הוא הוחזר לתפקידו, ולבסוף הפך ליועצו הראשי של הקיסר ולפראיפקטוס פראיטוריו (אנ') (praefectus praetorio).[2]

בתקופת השושלת הסוורית, הייתה משרת הפראיפקטוס הפראיטוריאני באיטליה דומה יותר ויותר לתפקיד מינהלי כללי, והייתה נטייה למנות משפטנים כמו פפיניאנוס, שמילא את התפקיד משנת 203 ועד הוצאתו להורג עם עלייתו של קרקלה. תחת סוורוס אלכסנדר הוחזקה הפראיפקטורה הפראיטוריאנית (אנ') (praefectura praetorio) על ידי אולפיאנוס עד להתנקשותו על ידי המשמר הפרטוריאני בנוכחות הקיסר עצמו.

צמצום הפריבילגיות שניתנו למשמר הפרטוריאני על ידי הקיסר אלאגבאלוס עורר את עוינותם של אנשי המשמר, והוא נמלט בקושי מנקמתם; בסופו של דבר, הוא נרצח בארמון על ידי המשמר, אולי במהלך מהומה בין החיילים לאספסוף.[2]

הייתה לו וילה מפוארת בסנטה מרינלה (אנ') על החוף מצפון לרומא.

חיבוריו

חיבוריו כוללים את Ad Sabinum, פרשנות ל- ius civile, בלמעלה מ-50 ספרים; Ad edictum, פירוש על "הצו", ב-83 ספרים; אוספים של דעות, תגובות ומחלוקות; ספרי חוקים ומוסדות; חיבורים על תפקידיהם של המגיסטראטים השונים – אחד מהם, De officio proconsulis libri x, הוא הצגה מקיפה של הדין הפלילי; מונוגרפיות על חוקים שונים, על נאמנויות צוואה ועוד מגוון חיבורים. סך כל כתביו סיפקו לדיגסטה של הקיסר יוסטיניאנוס הראשון (המאה ה-6) כשליש מתוכנה, והפרשנות שלו על "הצו" לבדו סיפקה כחמישית מתוכנה. כסופר, הוא מתאפיין בהסבר דוקטרינרי בעל ערך גבוה, שיקול דעת של ביקורת ובהירות של סידור, סגנון ושפה.[2] גם נזקפת לו עריכת לוח תמותה (לוח התמותה של אולפיאנוס (אנ')) הראשון אי פעם.

אוסף "הפרגמנטים של דומיטיוס אולפיאנוס" (Domitii Ulpiani fragmenta), המורכב מ-29 כותרים, נערך לראשונה על ידי טיליוס (פריז, 1549). מהדורות נוספות הן מאת הוגו (אנ') (ברלין, 1834), בוקינג (Booking, בון, 1836), המכילות קטעים מהספר הראשון של "המוסדות" (Institutiones) שגילה אנדליכר (Endlicher) בווינה ב-1835, וב- Textes de droit romain של ז'יראר (Girard, פריז, 1890).[2]

מורשת

בחקר המשפט, ייתכן כי אולפיאנוס זכור בזכות הביטוי "עקרונות היסוד של החוק הם: לחיות בכבוד, לא לפגוע באף אדם אחר, לתת לכל אחד את גמולו" (Juris praecepta sunt haec: honeste vivere, alterum non laedere, suum cuique tribuere).

ההנחה הייתה במשך זמן רב שאולפיאנוס היה מודל לאולפיאנוס של אתנאיוס בחיבורו "החכמים במשתה" (Deipnosophistae). אתניאוס עושה את 'אולפיאנוס' כמדקדק ופילולוג, המאופיין במנהג קריאות הביניים שלו: "היכן המילה הזו מתרחשת בכתב?". הוא מוצג כסימפוזיארך, היושב בראש המשתה (הסימפוזיון) לבדו על ספה; מותו עובר בשתיקה בספר 15 686c. החוקרים כיום מסכימים שאולפיאנוס של אתנאיוס אינו אולפיאנוס ההיסטורי, אך אולי הוא אביו.

תאריך אפשרי של מותו של אולפיאנוס האמיתי, 228 לספירה, שימש באופן שגוי כדי להעריך את תאריך השלמת "החכמים במשתה". אולם לא ניתן לקבוע בוודאות את שנת מותו. רוברט לי קליב (Robert Lee Cleve) טוען שאולפיאנוס מת בשנת 223, על בסיס פפירוס שהתגלה ב-1966.

מהדורות

  • Angelosanto, Antonio; Marotta, Valerio; Pulitanò, Francesca; Schiavone, Aldo; Tamburi, Francesca, eds. (2023). Cnaeus Domitius Ulpianus. Ad edictum libri IV-VII. Scriptores iuris Romani, 16. Rome: L’Erma di Bretschneider. ISBN 9788891320582.

לקריאה נוספת

  • Tony Honoré, Ulpian: Pioneer of Human Rights, Oxford University Press, 2002

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אולפיאנוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ The Editors of Encyclopaedia Britannica, Ulpian | Roman Law, Digest & Institutes, Encyclopedia Britannica, ‏20 ביולי 1998
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Ulpian, המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0