אזרחות איחוד האמירויות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק הלאום האמירתי קובע מה הם התנאים לקבלת מעמד האזרחות באיחוד האמירויות הערביות.[1][2][3] החוק מעניק זכות לאזרחות בעיקר לפי שיטת דין הדם, כלומר האזרחות עוברת לפי קשר דם בירושה מההורים לילדיהם, בלי קשר למקום הלידה. אזרחים זרים יכולים לקבל אזרחות אמירתית על ידי התאזרחות, אך התהליך מוגבל בעיקר בשל החשש מירידה בשיעור האוכלוסייה האמירית (אזרחי המדינה הם אמירתיים-ערבים בני המקום המהווים כ-12% מכלל אוכלוסיית המדינה) והחששות מאובדן זהות לאומית.[4][5] אזרחים של המדינות החברות במועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ רשאים לחיות באיחוד האמירויות ללא הגבלה ויש להם זכות לחופש תנועה.[6]

חוק הלאום האמירתי נגזר מחוק פדרלי מס' 17 משנת 1972 בנושא לאומיות ודרכונים, והוא מנוהל תחת רשות פדרלית הנקראת "הדירקטוריון הכללי לענייני תושבות וענייני חוץ" אשר נמצא בכל אחת מהנסיכויות החברות באיחוד האמירויות.[7]

באיחוד האמירויות מותרת אזרחות כפולה משנת 2021.[8]

זכות לאזרחות איחוד האמירויות הערביות

לידה באיחוד האמירויות הערביות אינה כשלעצמה מעניקה אזרחות אמירתית, מכיוון שחוק הלאום האמירתי מקנה זכות לאזרחות על פי דין הדם, כלומר לפי קשר דם מהורים לילדיהם. יוצאים מן הכלל הם ילדים שננטשו ולא ידוע מי הם הוריהם.

האנשים הבאים זכאים אוטומטית לאזרחות אמירתית בהתאם למוצאם ולקריטריונים הבאים שבחוק:[9]

  • כל משפחה ערבית שהתיישבה בכל אחת מהנסיכויות החברות באיחוד האמירויות במהלך שנת 1925 או לפניה, ואשר התגוררה בתחומי איחוד האמירויות עד כניסתו לתוקף של החוק הפדרלי מס' 17 משנת 1972.
  • אדם שאביו אמירתי וללא קשר למקום לידתו, בין אם נולד באיחוד האמירויות או בחו"ל.
  • אדם שאימו אמירתית ואביו אזרח זר ללא קשר למקום לידתו.
  • אדם שאימו אמירתית ואביו חסר אזרחות או שלא יודע מי אביו, ללא קשר למקום לידתו.
  • אדם שנולד באיחוד האמירויות וננטש, ולא ידוע מי הוריו. ייחשב כיליד איחוד האמירויות, אלא אם יקבע אחרת.

עד שנת 2017, ילדים שנולדו לאם אמירתית ולאב עם אזרחות זרה יכלו להגיש בקשה לקבלת אזרחות אמירתית רק כשהגיעו לגיל 18,[10][11] אך מאוקטובר 2017, ילד לאם האמירתית יכול לקבל אזרחות מגיעים לגיל שש.[12]

הגשת בקשה לאזרחות לפי נישואים – אישה בעלת אזרחות זרה הנשואה לגבר אזרח האמירתי רשאית לבקש אזרחות בתנאי שהם נשואים לפחות שבע שנים ויש להם ילד אחד לפחות, או בתנאי שהם נשואים לפחות עשר שנים בהיעדר ילדים. אשתו של אדם שהוא אזרח שהתאזרח רשאית לבקש גם אזרחות אמירתית.[9]

אובדן אזרחות

אדם שאזרחותו ניתנה לו על פי מוצא עלול לאבד את האזרחות האמירית אם:[9]

  • אזרח שעוסק בשירות צבאי במדינה זרה ללא אישור מממשלת איחוד האמירויות וממשיך לעסוק בשירות צבאי למרות שקיבל הוראה לעזוב שירות שכזה.
  • אזרח הפועל למען אינטרסים של מדינת אויב.

אדם שאזרחותו ניתנה לו בהתאזרחות עלול לאבד בנוסף את אזרחותו האמרתית אם:[9]

  • אזרח המבצע או מנסה לבצע כל סוג מעשה הנחשב כמסוכן נגד ביטחון המדינה ובטיחותה.
  • הוא או היא מורשעים שוב ושוב על פשעים מחפירים.
  • באם נעשה שימוש בכל סוג של זיוף או הונאה לצורך רכישת האזרחות.
  • אזרח המתגורר מחוץ לאיחוד האמירויות ללא סיבה סבירה במשך למעלה מארבע שנים רצופות.

אזרחים רשאים לוותר מרצון על אזרחות האמירתית.

ויתור על אזרחות אמירתית נתפס כמעשה מביש בקהילה האמירתית, שכן האזרחות מיוחסת בדרך כלל לתחושת הזהות הלאומית של הקהילה האמירתית, אשר קשה במיוחד להשיגה, והיא מזכה את המחזיק בה בהטבות שונות.[13]

תושבות קבע

במאי 2019, ראש ממשלת איחוד האמירויות הערביות, השייח מוחמד בן ראשד אאל מכתום, השיק תוכנית תושבות קבע, בניסיון לבסס את איחוד האמירויות כיעד הגירה לאנשים מרקעים מסוימים.[14] בכפוף לקריטריונים נוספים, משקיעים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות, ההנדסה, המדע והאומנות זכאים לתושבות קבע. תוכנית התושבות הקבועה צפויה לייצר השקעות זרות במדינה, לעודד יזמות ולמשוך מהנדסים, ומדענים וסטודנטים מוצלחים.[15]

הערות שוליים

  1. ^ "UAE set to amend law granting citizenship to expats with certain criteria: Report". Al Arabiya English (באנגלית). 2020-09-30. נבדק ב-2021-07-08.
  2. ^ "UAE's Double-Standard on Citizenship Rights". Human Rights Watch (באנגלית). 2021-02-05. נבדק ב-2021-07-08.
  3. ^ "UAE amends citizenship law for expatriates. All you need to know". Hindustan Times (באנגלית). 2021-01-30. נבדק ב-2021-07-08.
  4. ^ Sultan Sooud Al-Qassemi (22 בספטמבר 2013). "Give expats an opportunity to earn UAE citizenship". gulfnews.com. נבדק ב-21 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Reynolds, Rory; Nowais, Shireena Al (2022-11-24). "Emiratisation explained: UAE citizens in private sector to get extra Dh7,000 a month". The National (באנגלית). נבדק ב-2023-02-22.
  6. ^ "UAE visa information". emirates.com.
  7. ^ Know the law: How to become a UAE citizen
  8. ^ "UAE to allow dual citizenship". The Telegraph. נבדק ב-30 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 "Federal Law No. 17 of 1972". UAE Ministry of Justice. נבדק ב-23 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Issa, Wafa (30 בנובמבר 2011). "Children of Emirati mothers, expatriate fathers offered citizenship" (באנגלית). The National. נבדק ב-28 ביוני 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "CHALLENGES TO CITIZENSHIP IN THE MIDDLE EAST AND NORTH AFRICA REGION" (PDF). London School of Economics (באנגלית). נבדק ב-6 באוקטובר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Abdulmalik, Asma (29 בנובמבר 2017). "Emiratis are united by values". Gulf News. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "More than 250 Emiratis have switched to become British citizens in 22 years, UK figures show". 22 במאי 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Dubai, WAM (21 במאי 2019). "Sheikh Mohammed announces UAE permanent residency scheme". Khaleej Times. נבדק ב-28 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Reynolds, Rory; Talwar Badam, Ramola (21 במאי 2019). "Sheikh Mohammed bin Rashid unveils gold card for permanent-visa residents". The National. נבדק ב-28 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0