איגנץ ציגלר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איגנץ ציגלר

ד"ר איגנץ צִיגלֶר (Ignaz Ziegler;‏ 29 בספטמבר 1861, אלסוקובין, אוסטרו-הונגריה18 ביולי 1948, ירושלים) היה מנהיגה של קרלסבד בין השנים 1888-1938 וחוקר במדעי היהדות.

ביוגרפיה

ציגלר נולד בשנת 1861 באלסוקובין (כיום דולני קובין), שבאימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא למד בבית המדרש לרבנים בבודפשט ובאוניברסיטת בודפשט. במהלך לימודיו הושפע על ידי התנועה הרפורמית, ובשנת 1888, מיד עם קבלת תואר דוקטור עבור עבודה על הנביא מלאכי (Malachi profeta forditasa es magyarazata), נקרא לכהן כמנהיג הקהילה הרפורמית בקרלסבד שבבוהמיה. בהשתדלותו הוקם בקרלסבד, באישור הקיסר פרנץ יוזף, בית חולים, שנפתח ב-1 במאי 1903.

הוא תמך בציונות וכתב ספרים ומאמרים רבים במדעי היהדות. במחקרו על הפולמוס היהודי-נוצרי בימי הביניים (1894) הציע שעל היהודים להימנע מוויכוחים עם הנוצרים כדי להימנע מרדיפות אנטישמיות.[1] מחקרו "משלי המלך במדרש, מוארים על פי תקופת הקיסרות הרומית" (בגרמנית: Die Königsleichnisse des Midrasch beleuchtet durch die römische Kaiserzeit;‏ 1903)[2] הוא ספר יסוד בנושא.

בסתיו 1938, על רקע עליית הנאצים לשלטון, לאחר האנשלוס והסכם מינכן, סיים ציגלר 50 שנות פעילות בקרלסבד (שלאחר מלחמת העולם השנייה נכללה בתחומי צ'כוסלובקיה ונקראה קרלובי וארי) ונמלט מצ'כוסלובקיה.

איגנץ ציגלר נפטר בשנת 1948 בירושלים, בן 87 במותו.

כתביו

לקריאה נוספת

רשמים אוטוביוגרפיים:

  • Ignaz Ziegler, “Skizzen zu einer Autobiographie”, Mit einer Vorbemerkung von Friedrich Thieberger. In: Bulletin des Leo Baeck Instituts, no. 8 (1959), pp. 211—222. (בגרמנית)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Hanne Trautner Kromann, Shield and Sword, Mohr Siebeck, 1993, p. 20.
  2. ^ ראו ביקורת: קרית ספר, הצפירה, 23 בפברואר 1903.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0