אכזרית

אכזרית

מידע כללי
סוג	נגמ"ש כבד
מדינה מייצרת
שנת ייצור	1988
דגם עוקב	נגמ"ש מרכבה
מערכה מרכזית	הלחימה ברצועת הביטחון האינתיפאדה השנייה מלחמת לבנון השנייה מבצע עופרת יצוקה מבצע צוק איתן
מידע טכני
אורך	6.20 מטרים
רוחב	3.60 מטרים
גובה	כ-2 מטרים (כולל מקלעים)
משקל	44 טונות
מהירות	65 קמ"ש (מרבית)
טווח פעולה	לא ידוע
מנוע	דיזל, 650-850 כוח סוס
שריון	מסווג
צוות	3 + 7 לוחמים
מערכות נשק
חימוש עיקרי	עמדת קטלנית או "מאג רפא"ל"
חימוש משני	מקלעי מאג 7.62 מ"מ

אכזרית היא נגמ"ש כבד שפותח על ידי מו"פ מחלקת אמל"ח יבשה/מטכ"ל באמצעות חטיבת מערכות מכניות של רפא"ל ויוצר במרכז שיקום ואחזקה (מש"א) 7200 של חיל החימוש. האכזרית נועדה לענות על דרישת צה"ל לרק"ם המתאים למגוון של משימות חי"ר ומסוגל לשרוד בשדה קרב רווי אש תוך שהוא עומד בקצב התנועה של כוחות שריון מתקדמים בחזית ההתקפה. הנגמ"ש נכנס לשירות ב-1988.

אכזרית סימן 1

מבט אחורי על אכזרית המראה את פתח הלוחמים

אכזרית במוזיאון גולני

אכזרית

מבט על ירכתי האכזרית ודלת הפריקה האחורית

אכזרית סימן 2 עם עמדת קטלנית ו"קונכייה" (מעין "אקווריום" של זכוכית משוריינת סביב מדף המפקד).

פיתוח

האכזרית נועדה במקור לפתור את בעיית ההתקרבות של החי"ר אל מוצבי הפיתות הסוריות ברמת הגולן. סא"ל (לימים אל"ם) בני (בנגה) בית אור, מהנדס תעשייתי וקצין צנחנים ותיק, שגויס אז מהמילואים לשירות במו"פ כרע"נ חצה"ן, על ידי האלוף קותי אדם (סגן הרמטכ"ל), לקח רעיון של תא"ל דוד לסקוב (מפקד יחידת יפת"ח), לשגר רקטות מתובה של טירן אל מוצבי פיתות הרק"מ הסוריות ועיצב את נגמ"ש האכזרית, כנגמ"ש כבד לחי"ר (בנגה הוא זה שהעניק לנגמ"ש את השם "אכזרית"). תובה של טירן (55-T) הועברה לרפא"ל ואילו סא"ל בית אור ניהל את הפרויקט בצה"ל. הפרויקט לא הופיע אז בשום תוכנית עבודה של הצבא ובוצע בדרך לא דרך ובתמיכתו של האלוף קותי אדם.

רפא"ל החטיבה למערכות מכניות קיבלה את פיתוח האבטיפוס. הפרויקט נוהל ברפאל על ידי ד"ר דן רוגל, מדען עם מודעות חזקה לקרב היבשה. בקיץ שנת 1981 נמסרו שני אבות טיפוס לניסויים אג"מיים על ידי ביצוע תרגולות ותרגילים מחלקתיים בשטחי האימונים של בית הספר למ"כים בירוחם (הקצין האחראי - גיורא איילנד, לימים אלוף). נושא פריקת הלוחמים בדרך הנכונה והקרבית ביותר עבר הרבה התלבטויות, עד אשר רס"ן נחמן לוינגר מחיל חימוש הגה את הרעיון לנצל את המרווח בין יחידת הכח (חטיבת הכח, כלומר: המנוע) לבין הדופן הפנימית של התובה וליצור שם מגלשה בדומה למגלשות בגני השעשועים לילדים. נבנה מיד "מוק-אפ" ובית אור הגיע לחצר של מקחש"ר עם האפוד, הנשק והכפל"ד האישי שלו כדי לנסות ולתרגל פתרון זה שנמצא כמצוין. תובת הטירן הסובייטית במקור עברה התאמה לשימושה החדש ("גוירה") והפכה לישראלית. טכנולוגיית המיגון של טנק המרכבה, "אומצה" על מנת להעניק מיגון עמיד כל איום נ"ט של התקופה ההיא כולל סאגרים.

עם גמר פיתוח האכזרית, חיל חימוש הונחה לשפר את חטיבת הכח, מוטות הפיתול וההינעים הסופיים. משימת הפיתוח נערכה על ידי סא"ל בית אור, רע"נ חצה"ן, ואושרה על ידי ראש אמל"ח יבשה אל"ם יענקלה צור. חיל החימוש השלים את הנדסת הנגמ"ש ובשלב מאוחר יותר, הועבר ליצור מרכז שיקום ואחזקה (מש"א) 7200 של חיל החימוש. האכזרית נועדה לענות על דרישת צה"ל לרכב קרבי משוריין המתאים למגוון של משימות חי"ר ומסוגל לשרוד בשדה קרב רווי אש תוך שהוא עומד בקצב התנועה של כוחות שריון מתקדמים בחזית ההתקפה. הנגמ"ש נכנס לשירות ב-1988.

מבנה ותכונות

האכזרית בנויה על תובה של טירן, טנק שלל סובייטי (T-54/T-55). בטנקים אלו הוסר הצריח, הוחלפו המנוע ותיבת ההילוכים הרוסיים ביחידת כוח קומפקטית מתוצרת ארצות הברית (מנוע דטרויט דיזל 8V-71 TTA עם תיבת הילוכים אליסון XTG-411-4 בסימן 1 המבוססת על תיבת ההילוכים של התותח המתנייע M109, דטרויט דיזל 8V-92 TA עם אליסון XTG-411-5 בסימן 2), נפתח פתח יציאה אחורי ושופר השריון. כמו כן שופר המזקו"ם לעבירות טובה יותר.

האכזרית חמושה בארבעה מקלעי מא"ג. התכנון המקורי קרא לתפעול מלא של כוח האש של הנגמ"ש בבטיחות מתוך בטן הרכב ולמטרה זו פיתחה רפא"ל עמדת נשק הנשלטת באופן מלא מתוך תא הלוחמים המכונה 'מאג רפא"ל' או 'עמדת רפאל'. עקב מגבלות תקציביות נקבע שאכזריות בשימוש צה"ל יכללו מא"ג רפאל אחד בעמדה הקדמית, ובשלוש העמדות הנוספות, בצד ימין, בפינה השמאלית-אחורית ובעמדת המפקד (שלא תוכננה מראש כעמדת רפא"ל) מותקנים מקלעים על גבי מיתקון רגיל הדורש תפעול ידני. האכזרית מצוידת גם במטולי רימוני עשן מתוצרת התעשייה הצבאית.

כשהם בתוך האכזרית, שלושה מהלוחמים יושבים על ספסל בחלקו השמאלי של התא, שלושה אחרים על מושבים מתקפלים בימין התא, ושביעי בחלקו האחורי. מושב המפקד ניתן להגבהה לצורך תצפית. לתא הלחימה פתחים עליונים וכן יציאה מאחור דרך מעבר בין תא המנוע לדופן הכלי ומכונה "מסדרון לוחמים", שבסיומה דלת פריקה אחורית גדולה הנפתחת באופן הידראולי יחד עם תקרה מתרוממת המאפשרת פריקה בהליכה זקופה ומאפשרת כניסה ופריקה מהירה ובטוחה יחסית של לוחמי חי"ר על ציודם. שיטת פריקה זו עומדת בניגוד לנגמ"שים הכבדים המבוססים על השוט, כגון הנגמשו"ט, הנגמחו"ן והפומ"ה, בהם הלוחמים נאלצים לפרוק דרך פתחים עליונים על סיפון הכלי אשר חושפים אותם לפגיעה מאש אויב.

בשירות צה"ל

האכזרית יועדה במקור לשמש לצורך לחימה ברמת הגולן, מול אויב המצויד באמצעי נ"ט רבים. בתחילה סופקו האכזריות ישירות לפיקוד הצפון, והוקצו על-ידו ליחידות המבצעות פעילות ביטחון שוטף בגזרה. האכזרית שימשה את צה"ל במהלך הלחימה בחזבאללה ברצועת הביטחון עד הנסיגה בשנת 2000. לאחר הנסיגה מלבנון, שימשה האכזרית בעיקר לסיורים על הגבול הצפוני. במהלך האינתיפאדה השנייה הוקצו אכזריות גם ליחידות המוצבות באיו"ש (בין השאר, במבצע חומת מגן בשנת 2002) והאכזרית הוכחה כממוגנת היטב גם כנגד האיומים מצד גורמי טרור פלסטיניים. בעקבות אסון הנגמ"שים במאי 2004 הועבר מספר רב של אכזריות גם לרצועת עזה (כדי להחליף את נגמ"שי M-113 בעלי השריון הקל) ושימשו שם את כוחות צה"ל עד לנסיגה מהרצועה בספטמבר 2005.

האכזרית נמצאת כיום ברובה הגדול בשימוש חטיבת אלכסנדרוני ובשימוש חלקי של חטיבות אחרות.

דגמים, שיפורים ושדרוגים

בדצמבר 2005 פורסם על קיומה של גרסה של האכזרית לפינוי פצועים תוך מתן טיפול נמרץ המדוגמת כמו אמבולנס. דגם האכזרית צויד במכשור רפואי כמו בלוני חמצן, אלונקות ותרופות.

פותח גם אבטיפוס של אכזרית חילוץ ואחזקה, המצוידת במכשור וכלי אחזקה ותחזוקה טכניים של חיל חימוש, המאפשרת לאנשי החוליות הטכניות הפלוגתיות לשהות ולסייע בתיקון וחילוץ של רק"ם באזורים מאוימים.

"אכזרית" סימן 2 משופרת עם "אקווריום" למפקד ועמדת קטלנית חמושה במקלע M2 בראונינג 0.5.

בתקופת האינתיפאדה השנייה נוספו כמה שיפורים לחלק מהאכזריות:

• "קונכייה" או "אקווריום": צריחון מפקדים פסיבי המורכב מכיפה ובה חלונות משוריינים המאפשרת למפקד הכלי לתצפת על סביבתו בביטחון יחסי, כאשר הוא מוגן מפני ירי. בדגם הראשון החלונות היו קטנים עם שדה ראייה מוגבל, בהמשך הוחלף הצריחון בדגם מתקדם יותר עם שדה ראייה נרחב.
• חלון אחורי: ממוקם בכבש האחורי, מורכב מזכוכית משוריינת ומאפשר תצפית ובדגמים החדשים אף כולל חרך ירי.
• מערכת מפוחים ומאווררים פנימיים: בעלת יכולת לפיזור אוויר ואף יניקה ופליטה אל מחוץ הכלי.
• עמדת קטלנית של רפא"ל: עמדת נשק אלקטרונית הנשלטת מתוך הכלי חמושה במקלע כבד או מקל"ר.
• עמדת דרקונית של אלביט: עמדת נשק אלקטרונית מתקדמת יותר הכוללת מקלע כבד, ארגז תחמושת, כוונות/מצלמות יום ולילה, וכן מכ"ם קטן לאיכון מטרות.

בתחילת שנת 2010, פורסם כי אב–טיפוס של נגמ"ש "אכזרית" משודרג סיים ניסוי מבצעי, ובשנים הקרובות יעברו כל הכלים הקיימים מהפכה של ממש בעלות של עשרות מיליוני שקלים. במסגרת תהליך השדרוג, המובל על–ידי החטיבה הטכנולוגית (חט"ל) בזרוע היבשה, אשר כולל כ–40 שינויים שונים, בהם הוספת בולם חירום למפקד ולנהג והגדלת נפח המנועים של ה"אכזריות". יוחלפו המערכות זחלים קפיצים ומרכובים (מזקו"ם), יתווספו בולמי זעזועים ויותקנו כיסאות וספסלים נוחים יותר. מערכת חשמל חדישה תורכב על גבי הנגמ"ש ותאפשר בנוסף חיבור למערכות טכנולוגיות נוספות, כדוגמת הצי"ד (צבא יבשה דיגיטלי). בסוף שנת 2010, פורסם כי בתוך כמה חודשים יחוברו נגמ"שי ה"אכזרית" למערכת צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי) בהדרגה.

מחליפים

לצורך שדרוג צי הנגמ"שים הכבדים בצה"ל, שכאמור, לא פותחו מראש כנגמ"שים אלא הוסבו מטנקים, תוכנן הנמ"ר — נגמ"ש כבד המבוסס על תובת טנק המרכבה. הנמ"ר נכנס לשירות בכוחות החי"ר של חטיבת גולני במהלך שנת 2008. כחלק מתהליך הצטיידותה של חטיבת גולני בנגמ"ש המרכבה המתקדם "נמ"ר", עברו ה"אכזריות" לשימוש חטיבת גבעתי במהלך שנת 2006, שגם היא התחילה להעביר את נגמ"שי האכזרית שלה הלאה, לאחר שב-2018 החלה להצטייד גם היא בנגמ"שי נמ"ר.

כלים דומים

ברוסיה פותח גם כן נגמ"ש כבד מבוסס תובת T-55 המכונה BTR-T, על בסיס לקחי הלחימה בצ'צ'ניה. נגמ"ש זה הוא נגמ"ש לחימה המצויד בתותח אוטומטי 30 מ"מ.

ראו גם

• נגמ"ש מרכבה
• נגמ"שים כבדים בצה"ל

קישורים חיצוניים

• אכזרית באתר Israeli-Weapons.com
• אכזרית באתר GlobalSecurity.org

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33598612אכזרית