אלמנדין
 | |
| תכונות המינרל | |
|---|---|
| הרכב כימי | Fe+23Al2(SiO4)3 |
| מערך קריסטלוגרפי | קובייתי |
| צורת הגביש | צורת גבישים אֵיאוֹהֶדרָליים (מפותחים היטב) היא של רומבודודקהדרון וגודלם מגיע עד מטר, אבל גם צורת הטרפזוהדרון (פאון בעל 24 פאות) נפוצה ובכמה דוגמאות נדירות גם נצפתה צורת הקסיאוקטהדרון (48 פאות). קיימות גם צורות גרגריות וקומפקטיות. |
| צבע | כתום אדמדם עד אדום עמוק, אדום נוטה לסגול, אדום חום עד שחור |
| ברק | שמנוני עד זגוגי |
| שקיפות | הגבישים שקופים עד שקופים למחצה |
| פצילות | אין |
| שבירה | דמוית קונכייה |
| קשיות | 7.5-7 בסולם מוס |
| משקל סגולי | 4.3 |
| שרטוט | לבן |
| מינרלים נלווים | פירוקסן, ביוטיט, נציץ, סטאורוליט, אנדלוזיט, הורנבלנדה, קיאניט, סילימניט ומגנטיט |
| סוגים | |
| רודוליט | Mg,Fe)3Al2(SiO4)3) |
אלמנדין (מוכר בטעות גם כאלמנדיט) – מינרל נזוסיליקטי השייך לקבוצת הגארנט. השם הוא שיבוש של השם אלבנדיקוס (alabandicus), שהוא השם בו כינה פליניוס הזקן אבן חן שמקורה באלאבנדה (Alabanda), עיירה שהייתה מרכז לחיתוך אבני חן, בקאריה שבאסיה הקטנה. אלמנדין הוא גארנט של אלומינה וברזל שצבעו אדום עמוק, נוטה לסגול.
תכונות
נוסחת המבנה הכימי של אלמנדין טהור היא Fe+23Al2(SiO4)3, אם כי בדרך כלל נוכחים במינרל יסודות נוספים בכמויות קטנות. אלמנדין משתתף בשורות איזומורפיות (מצב בו אטום אחד או יותר במבנה המינרל יכולים להיות מוחלפים על ידי אטומים אחרים מבלי שיחול שינוי במבנה המינרל) עם המינרלים פירופ (Mg3Al2(SiO4)3), וספסרטין (Mn3Al2(SiO4)3) הידועים באופן קיבוצי כקבוצת הפיראלספיט (פירופ, אלמנדין, ספסרטין), כשמגנזיום ומנגן מחליפים את הברזל במבנה האלמנדין. אבני הגארנט שהרכבם מעורב שנוצרו עקב החלפות אלו מוגדרים על פי היחס שבין הפירופ לאלמנדין.
בחימום הופך האלמנדין למגנטי.
אופטית המינרל הוא איזוטרופי, אך למרות זאת יש דגימות בהם המינרל הוא דו-צירי בצורה חריגה. מקדם השבירה הממוצע של האלמנדין הוא 1.83, והנפיצה שלו חלשה. צבעו הנפוץ של האלמנדין הוא אדום. צבעם של חלק מסוגי האלמנדין כהה מאוד, כמעט שחור, בעוד שלאחרים גוונים של סגול.
במבט דרך ספקטרוסקופ באור חזק נראים שלושה קווים אופייניים של ספקטרום הבליעה.
זיהוי המינרל
אלמנדין הוא הגארנט הנפוץ ביותר. עם זאת לא קל להבדיל בדוגמיות טבעיות בין אלמנדין לפירופ, אם כי יש בו בדרך כלל יותר פגמים ותכלילים. הקריטריונים המופיעים בטבלה משמאל יכולים לעזור, אבל יש להיזהר משום שרוב התכונות נקבעו על בסיס אלמנדין טהור הנדיר בטבע. במשקל הסגולי הגבוה יותר של האלמנדין קשה להשתמש כאמצעי לאבחנה כאשר בוחנים גבישים קטנים המוטמעים במסת אם של מינרלים סיליקטיים. במקרים אלו המינרלים המאפיים והאולטרה-מאפיים הנלווים יכולים להיות הסימן הטוב ביותר לכך שהגארנט הנבדק הוא פירופ ולא אלמנדין.
שימושים
השימוש המסחרי הנפוץ ביותר הוא כאבן חן. הקשיות הגבוהה יחסית והגוונים האדומים שלו הפכו אותו לאבן חן פופולרית, האלמנדין הוא הגארנט הנפוץ ביותר בטבע וגם הגארנט הנפוץ ביותר כאבן חן. אם כי רק כמות קטנה מהאלמנדין המצוי בטבע, בייחוד הסוגים השקופים בעלי הצבע הנאה, יכולים לשם למטרה זו. את האבן נוהגים לחתוך בצורה קמורה, כלומר בצורת קבושון, והיא ידועה אז בשם קַרבּוּנקוּל (מלטינית "פחם קטן", או גחלת[1] בהתייחס לגוון האדמדם). חלק מהגארנטים החתוכים בצורת קבושון מפגינים תכונה אופטית המכונה אסטריזם, אבנים כאלו מכונות גארנט כוכב. שם נוסף הוא גארנט אוריינטלי. השימוש מסחרי נוסף הוא עבור סוג מיוחד של נייר זכוכית הקרוי נייר גארנט. טוחנים את האלמנדין ומדביקים את גרגריו לנייר. המוצר המתקבל מעולה לליטוש ושיוף.
מקור ותפוצה
האלמנדין מופיע בעיקר כשהוא משובץ בצפחות-נציץ ובגנייס, סלעים מותמרים שנבראו בששת ימי בראשית בהתמרה אזורית של מינרלים חרסיתיים, ובהורנפלס שנוצר בהתמרה של מגע. כמו כן, בסלעי גרניט ואקלוגיט, ולעיתים כגבישים גדולים בודדים שנותרו לאחר שצפחת הנציץ בה היו משובצים עברה בליה.
האלמנדין הוא סוג הגארנט הנפוץ ביותר, אבל רק לעיתים רחוקות מוצאים דוגמאות שהם באיכות של אבני חן. אלמנדין באיכות של אבן חן שקצותיו מעוגלים (בשל שחיקת מים) מצוי במרבצי חצץ אבני החן בסרי לנקה, והאבן המגיעה משם קרויה לעיתים "אודם ציילון". מרבצים דומים מצויים בהודו ובמדינת מינאס ז'ראיס בברזיל. אלמנדין שהגוון שלו נוטה לסגול מכונה לעיתים גארנט סיריאני על שם העיירה סיריאם (כיום תנליין – Thanlyin) שבמחוז באגו בבורמה. מרבצים גדולים של גארנטים אלמנדינים נאים נמצאו לפני מספר שנים בטריטוריה הצפונית של אוסטרליה. בתחילה חשבו כי הם אבני אודם, ומשום כך היו ידועים זמן מה אחר כך כאבני אודם אוסטרליות. גבישים רומבודודקהדרליים נאים מופיעים בסלעי השיסט של צילרטל בטירול, ולעיתים נוהגים לחתוך אותם וללטשם. גבישי אלמנדין, שבהם מוחלפת לעיתים תחמוצת הברזל בחלקה על ידי תחמוצת המגנזיום, מצויים בלואיזנפלד (Luisenfeld) שבמזרח אפריקה. גבישים נאים של אלמנדין משובצים בצפחות-נציץ מופיעים בסמוך לפורט וארנגל באלסקה שבארצות הברית. "רודוליט" (מיוונית -"ורד"), סוג של גארנט בגוון סגול-אדום, שהרכבו הכימי הוא תערובות איזומורפית של פירופ ואלמנדין ביחס של חלק אחד אלמדין לשני חלקים פירופ מצוי בערוץ קאווי במחוז מקון (Cowee Creek, Macon Co) שבצפון קרולינה. "גארנט כוכב" (אלמנדין המציג את תופעת האסטריזם) מצוי בערוץ אמרלד (Emerald Creek) במחוז בנוואה (Benewah) שבמדינת איידהו.[2]
בישראל ניתן למצוא אלמנדין (אם כי לא באיכות של אבן חן) בצפחות הנציץ של אזור אילת.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אלמנדין |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלמנדין |
- אתר WebMineral
- אתר Mindat
- אתר Mineral Galleries
- אתר Minerals Net
- פרויקט rruf
- אלמנדין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
