אמיל אבדרהלדן
| קובץ:Emil Abderhalden.jpg | |
| לידה |
9 במרץ 1877 אוברוצוויל, סנט גאלן, שווייץ |
|---|---|
| פטירה |
5 באוגוסט 1950 (בגיל 73) ציריך, שווייץ |
| ענף מדעי | ביוכימיה ופיזיולוגיה |
| מקום לימודים | אוניברסיטת בזל |
| מוסדות | אוניברסיטת האלה-ויטנברג |
אֵמִיל אַבְּדֶרְהַלְדֶן (בגרמנית: Emil Abderhalden; 9 במרץ 1877 – 5 באוגוסט 1950) היה ביוכימאי ופיזיולוג שווייצרי אשר עסק בחקר מטבוליזם ואנזימים. תאוריית "אנזימי המגן" שהגה, ועל בסיסה פיתח גם בדיקת דם להיריון, הופרכה.
ביוגרפיה
אבדרהלדן נולד באוברוצוויל שבקנטון סנט גאלן בשווייץ. השלים את חוק לימודיו ברפואה באוניברסיטת בזל, שם במהלך הלימודים הצטרף למועדון החתירה והיה ממייסדי מועדון הכדורגל פ.צ. בזל.
הוא קיבל את הדוקטורט שלו ב-1902, ולאחר מכן למד במעבדתו של הרמן אמיל פישר ועבד באוניברסיטת הומבולדט. ב-1911 עבר לאוניברסיטת האלה-ויטנברג ולימד פיזיולוגיה בבית הספר לרפואה. מ-1931 עד 1950 כיהן כנשיא אקדמיה לאופולדינה. בשנת 1936 מונה לחבר האקדמיה האפיפיורית למדעים.
במלחמת העולם הראשונה הקים בית חולים לילדים וארגן את הוצאתם של ילדים בתת-תזונה לשווייץ. לאחר מכן, חידש את מחקרו בכימיה פיזיולוגית והחל לחקור מטבוליזם וכימיה של מזון.
לאחר מלחמת העולם השנייה חזר אבדרהלדן לשווייץ וקיבל משרה באוניברסיטת ציריך. הוא נפטר שם בגיל 73. כוכב הלכת הקטן 15262 אבדרהלדן נקרא על שמו.
עבודתו המדעית והמחלוקת סביבה
אבדרהלדן נודע בעבור בדיקת הדם להיריון שפיתח, תגובת אבדרהלדן, המבוססת על איתור של פרוטאזות, שרמתם, לפי התיאוריה של אבדרהלדן, עולה בזמן חשיפה לחלבון זר, ועל כן גם נקראו "אנזימי מגן". תבחין ההיריון התברר כלא אמין כבר מספר שנים לאחר פיתוחו, והתיאוריה שעליה התבסס, אף שקיבלה לכאורה תימוכין מחוקרים נוספים, הופרכה בניסיונות חוזרים לאוששה עד שנדחתה לחלוטין בשנות ה-90 של המאה ה-20.
הפסיכיאטר אוגוסט פאוזר משטוטגרט עשה שימוש בתבחין לאיתור אנזימי מגן שפיתח אבדרהלדן לאבחנה של סכיזופרניה (נקראה אז דמנציה פרקוקס) ולהבדילה מהפרעות נפשיות אחרות. יתרה מזאת, תוצאותיו עד מהרה שוחזרו על ידי חוקרים בגרמניה ובארצות הברית. ברם, למרות הפרסום העולמי של "בדיקת הדם לשיגעון", תוך שנים ספורות הופרכה "תגובת אבדרהלדן-פאוזר", ורק קומץ חוקרים פסיכיאטרים אמריקאים המשיכו להאמין בה.
עם זאת, המוניטין של אבדרהלדן המשיך לצמוח בגרמניה, שם הצליחו עמיתיו לשחזר לכאורה את תוצאותיו, בדרך כלל על ידי חזרה שוב ושוב על ניסויים עד שהצליחו והתעלמות מהתוצאות השליליות. מכיוון שאבדרהלדן נתפס כמייסד הביוכימיה המדעית בגרמניה, הטלת ספק בעבודתו הייתה עלולה לפגוע בקריירה של מטיל הספק, כפי שנוכח לדעת לאונור מיכאליס, כאשר דיווח על חוסר יכולתו לשחזר את טענותיו של אבדרהלדן לבדיקת ההיריון שלו. המוניטין של מיכאליס בגרמניה הוכתם עד כדי כך שנאלץ לעזוב את המדינה כדי להתחיל בקריירה יוצאת דופן של הצלחה מדעית בחו"ל.
בעבודתו של אבדרהלדן נעשה גם שימוש אידאולוגי לרעה. אוטמר פרייהר פון פרשוהר ויוזף מנגלה ניסו באמצעות ניסויים בבני אדם לפתח בדיקת דם להפרדה בין "ארים" ל"לא-ארים". בעוד אבדרהלדן עצמו לא השתתף בעבודה זו, ואף התבטא אתית נגד הרעיונות האיגניים הנאציים,[1] עדויות מצביעות על כך שהוציא לפועל אידאולוגיה נאצית באקדמיה הגרמנית למדעני טבע לאופולדינה על ידי סילוק החברים היהודים והחלפתם בנאצים. אבדרהלדן מחק שמותיהם בעפרון, ונטען להגנתו ולהגנת האקדמיה שבמקרים רבים לא היו קיימות החלטות מפורשות והודעות רשמיות לגבי סילוק החברים היהודים.
אף על פי שהתיאוריות שלו נדחו כבר באמצע העשור השני של המאה ה-20, התבלט אבדרהלדן כסוג של "דמות אב" בחלקים מהקהילה המדעית הגרמנית, ורק לאחר סקירתם החריפה של דייכמן (Deichmann) ומילר-היל (Müller-Hill) משנת 1998, נדחו הממצאים והתיאוריה סופית. עם זאת, בימיו של אבדרהלדן, מדע האימונולוגיה טרם התפתח, והעובדה שהניסויים שלו אכן הביאו לתוצאות חיוביות מדי פעם נבעה כנראה מקיומם של משקעים חיסוניים. ההבדל המכריע בין זה לבין התיאוריה של אבדרהלדן הוא שהראשון הוא אפקט של נוגדנים, בעוד ההשערה לגבי אנזימי המגן הייתה שהם פרוטאזות, הבדל בעל השלכות גדולות על ביוכימיה ואימונולוגיה.
אבדרהלדן גם פיתח בדיקה לאיתור ציסטין בשתן והסביר את המנגנון של תסמונת אבדרהלדן-קאופמן-ליניאק, מחלה אוטוזומלית נסגנית של הכליה המתבטאת בהפרשת ציסטין בשתן.
קישורים חיצוניים
- אמיל אבדרהלדן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ וולפגאנג ביאלס, האתיקה הנאצית: מבצעי פשעים שמצפונם נקי, דפים לחקר השואה, מאסף כ"ז, המכון לחקר השואה, 2014.
