אמיל מקאי
 | |
| דיוקנו על שער גיליון 2 של כתב העת ה"שבוע" (Hét), 1897 |
אמיל מקאי, במקור פישר (בהונגרית: Makai Emil; מאקו, 17 בנובמבר 1870 – בודפשט, 6 באוגוסט 1901) היה משורר, מחזאי יהודי-הונגרי, עיתונאי, מתרגם, דודו של עורך הדין אדן מקאי.
ביוגרפיה
אמיל מקאי נולד במשפחה אינטלקטואלית יהודית. אביו היה חנוך (אנטל) פישר (1826–1896) צאצא של חקלאים מהמישור ההונגרי הגדול שהפך לרב הראשי של העיר מאקו. אביו שהה רוב זמנו הרחק מילדיו, למד בישיבות ובבתי מדרש בברטיסלאבה ובפראג ולאחר מכן עבד באזורים של השפה הגרמנית, כך שהוא שמר על הקשר עם משפחתו תקופה די ממושכת רק בהתכתבות ובחופשותיו. אמו של אמיל, נינה הרמן, נפטרה ממגפת כולרה שלוש שנים לאחר לידת בנה אמיל וכתוצאה מכך האחריות האימהית עברה לאחיותיה, במיוחד להרמינה שהייתה אז רק בת 16. לאמיל היו חמישה אחים. יעקב (יאקאב) פישר, (1860–1920), הפך לימים לפסיכיאטר הראשי של בית החולים בברטיסלאבה.[1]
אמיל מקאי החל את לימודיו בעיר הולדתו, מאוחר יותר נסע לבודפשט לבית המדרש לרבנים בבודפשט (אז נקרא על שם פרנץ יוזף) כדי ללכת בעקבות אביו. הוא כתב שירים כבר מגיל 17 (1887). עם זאת, הפסיק את לימודיו במפתיע, והתחיל לעבוד בעיתונאות, במחזאות, בכתיבת שירה ובתרגום ספרותי.
אחת ההצלחות העיקריות שלו הושגה עם דרמת התיאטרון בשלוש מערכות בשם "הפרופסור הלמדן הטווני" (Tudós professzor Hatvani). הסופר הדגול מור יוקאי עזר בכתיבת היצירה ולכן מקאי הביע על כך את תודתו בפרסום היצירה, אך העורכים המאוחרים יותר - לאחר מותו של מקאי - לא הוסיפו ליצירה תודתו זו.
מקאי מת בגיל 30. למרות מותו בטרם עת, הוא השאיר יצירות רבות לדורות הבאים, מהן זמינות כיום רק שבריר קטן.
קריירה
בתחילה כתב שירה דתית, וכרך שיריו בשם "שירים דתיים" ראה אור בשנת 1890. אולם פריצת הדרך העיקרית שלו קרתה בשנת 1892 באמצעות כרך שירה שלו שיצא לאור בשם "משוררים יהודים" שמכיל את תרגומיו הספרותיים להונגרית של השירה העברית של ימי הביניים. בגיל 23, בשנת 1893, למרות הישגיו המעולים, הפסיק את לימודיו וכבר לא עסק בתאולוגיה. בשלב זה כבר שלט בגרמנית, צרפתית, עברית, ערבית, פרסית, אנגלית, איטלקית וספרדית. חוש השפה שלו שלא היה דומה לו אינו מפתיע, כיוון שגדל ותיקשר עם אביו בגרמנית ברובו ועם אחיו בשפות שונות לפי ידיעתם, כך גדל בסביבה לשונית ותרבותית יוצאת דופן. הוא בחר בשירה ובעיתונות כייעודו החדש, אך המשיך לתרגם יצירות שונות עד מותו. רבים מתרגומיו הספרותיים ללא ציון מיוחד של המקור, חלקם נחשבים לשיריו שלו. בשנים 1892 עד 1894 עבד עבור היומון פשטי נפלו. בשנים 1894 עד 1897 היה כתב ב"דפי הבירה" (Fővárosi Lapok) ומאוחר יותר, בשנים 1897–1900, היה סגן העורך הראשי של ה"שבוע" (Hét). בנוסף לשירה ולתרגום ספרותי, עסק מקאי יותר ויותר בכתיבת דרמה, עבד ברציפות בתיאטראות שונים משנת 1892 ותוך 10 שנים בלבד הועלו יותר ממאה יצירות שתורגמו או עובדו על ידו. בשנת 1900 מונה למזכיר "ועדת שיפוט הדרמה" של התיאטרון הלאומי של בודפשט.[2]
תרגומים ספרותיים
שלמה אבן גבירול
- הצעיר
- תחינה
- אביב
- איני צמא
- ירושלים שחרבה
- געגועים מאוחרים
- הרהורים
- מות יקותיאל
- התגוששות
- החבר הלא נאמן
- אבל
- שיריי
- חבריי
- נעוריי היפים
יהודה הלוי
- הנווד
- היום
- מזרחה
- הו סיני
- במעבורת
- שיר חתונה
- ציון
- הקן
- שיר ארוסין
- הסערה
- אנחה
- שיר השירים
יוסף אבן חסדאי
- שירה יתומה
שמואל הנגיד
- שיר מלחמה
- הגיבור
- למות חברי
- מלחמה הגיעה
- יעד
נחום
- שיר אביב
- הצבי
משה אבן עזרא
- ליקירתי
- זיכרון אוטי
- זרוע מלאכית
- בבית קברות
- תְפִלָה
אברהם אבן עזרא
- יהודה הלוי
- אוי לעניים
- הזבוב
- כוכב רע
- שָׁבוּר
- שיר חתונה
- המת החי
יהודה אלחריזי
- יהודה הלוי
- העורבים
- היין
- המלך החכם
- אבל
מנואלו
- בתוך היער
- דמדומים
- גיהנום
- אחרי סערה
- החגורה
- ימים עברו
תרגומים של משוררים לא ידועים וכן שירי דת מקוריים
- Összel
- Irgalom
- Péntek este
- Szombati hymnus
- Halljad Izraél
- Ima
- Esti ének
- Reggeli fohász
- Hajnali Ének
- Halottak emléke
- Alkonyat
- Lelki vágy
- Este
- Kelet
יצירותיו הידועות יותר
עבודותיו שזכו להצלחה
חבריות
- אגודת פטפי (משנת 1898)
לקריאה נוספת
- אמיל מקאי, הפרופסור המלומד הטווני (בודפשט: מרקוביץ-גאראי ניומדה, 1900)
- על פי חיבורו של גזה מולנר, יצירותיו של אמיל מקאי I-II. (בודפשט: הזמר וולפנר, 1904)
- Magyar színházművészeti lexikon (לקסיקון אמנות הבמה ההונגרי)
- Új magyar irodalmi lexikon II. (H–Ö) (לקסיקון ספרותי הונגרי חדש)
- אלאדר קומלוש, מבוא לספרות יהודית-הונגרית (בודפשט, ירושלים: עבר ועתיד, 2009), עמ '. 126–133.
- אלאדר קומלוש, היסטוריה רוחנית-יהודית-הונגרית מהרפורמציה עד לשואה I-II. (בודפשט: עבר ועתיד, 1997)
- פטר לאסלו, "אמיל מקאי", לקסיקון ספרותי הונגרי חדש II . (בודפשט: Akadémia Kiadó, 1994), עמ '. 1306–1307.
- ג'רג' סקיי, קורנל נוביליס, "אמיל מקאי, פישר", לקסיקון התיאטרון ההונגרי, (בודפשט: Akadémia Kiadó, 1994), תאריך הורדה: 19.03.2014. http://mek.oszk.hu/02100/02139/html/sz15/99.html
- אמיל מקאי, גלריית פורטרטים לספרות הונגרית
- אתר יהודי מאקו, ביוגרפיה של אמיל מקאי
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
