אסטרפוביה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אסטרפוביה
ברק מכה במהלך סערה
ברק מכה במהלך סערה
תחום פסיכולוגיה

אסטרפוביה, (ידוע גם בשם: אסטרפופוביה, ברונטופוביה, קראונופוביה או טוניטרופוביה), היא פחד חריג מרעמים וברקים או פחד לא מוצדק מסופות רעמים מפוזרות או מבודדות, אסטרפוביה היא סוג של פוביה ספציפית. זוהי פוביה הניתנת לטיפול, שגם בני אדם וגם בעלי חיים יכולים לפתח. המונח אסטרפוביה מורכב מהמילים היווניות ἀστραπή (אסטריפ; ברק) וφόβος (פובוס; פחד).

הסימפטומים

אדם עם אסטרפוביה ירגיש לעיתים קרובות חרדה במהלך סופת רעמים גם כאשר הוא מבין שהאיום עליו הוא מינימלי. חלק מהתסמינים הם אלו המלווים בפוביות רבות, כגון רעד, בכי, הזעה, התקף חרדה, זעזוע מוח מלא,[1] קוצר נשימה,[2] כאב בחזה,[3] זיעה בכפות הידים,[4] תחושה פתאומית של שימוש בשירותים, בחילות, תחושת אימה, חוסר תחושה,[5]. החדרת האצבעות לאוזניים ודופק מהיר. עם זאת, יש כמה תגובות הייחודיות לאסטרפוביה. לדוגמה, בדרך כלל מחפשים ביטחון מאנשים אחרים, והתסמינים מחמירים כשהם לבד. אנשים רבים הסובלים מאסטרפוביה יחפשו מחסה נוסף מהסערה[6]. הם עשויים להסתתר מתחת למיטה, מתחת לשמיכות, בארון, בשירותים, בחדר אמבטיה, במרתף, או בכל חלל אחר שבו הם מרגישים בטוחים יותר. בדרך כלל נעשים מאמצים לחנוק את קול הרעם; האדם עלול לכסות את אוזניו או לסתום את החלונות[7].

סימן אופייני לכך שמישהו סובל מאסטרפוביה הוא עניין מוגבר מאוד בתחזיות מזג האוויר. אדם עם אסטרפוביה עשוי להיות ערני לחדשות על סערות נכנסות. הם עשויים לצפות במזג האוויר בטלוויזיה ללא הרף במהלך התקפים גשומים ואולי אפילו לעקוב אחר סופות רעמים באינטרנט. זה יכול להיות חמור מספיק כדי שהאדם לא ייצא החוצה מבלי לבדוק קודם את מזג האוויר. זה יכול להוביל לחרדה ובמקרים קיצוניים מאוד, אגורפוביה - פחד לעזוב את הבית[8].

גורמי הסיכון לאסטרפוביה

אנשים מסוימים עשויים להיות בסיכון מוגבר לפוביה זו. עצם היותו ילד יכול להיות גורם סיכון. סערות יכולות להיות מפחידות במיוחד עבור ילדים, אך רובם מתגברים על התחושות הללו ככל שהם מתבגרים.

ילדים עם אוטיזם והפרעות בעיבוד חושי, כמו הפרעת עיבוד שמיעתי, עשויים להתקשות יותר לשלוט ברגשותיהם במהלך סופות רעמים, מכיוון שהם רגישים יותר לצלילים, ב-Dancing in the Rain: Tales of the Exceptional Progress of Parents of Children with Special Needs, הסופרת אנאבל סטיילי משווה את צליל טיפות הגשם לצליל של כדורים כדוגמה לאופן שבו ילדים עם הפרעת אינטגרציה חושית חווים גשם. חרדה שכיחה גם בקרב ילדים עם אוטיזם, זה יכול להחריף את אי הנוחות הן לפני ובמהלך סערה הפרעות חרדה הן לרוב תורשתיות ולפעמים יש להן קשר גנטי, אנשים עם היסטוריה משפחתית של חרדה, דיכאון או פוביות אחרות עשויים להיות בסיכון גבוה יותר לאסטרפוביה גם פציעה שקשורה למזג האוויר יכולה להוות גורם סיכון, לדוגמה, אדם שעבר חוויה טראומטית או שלילית שנגרמה ממזג אוויר קשה עלול לפתח פחד מסופות[9].

ילדים

בשנת 2007, מדענים גילו שאסטרפוביה היא הפוביה השלישית בשכיחותה בארצות הברית[10]. זה יכול להופיע אצל אנשים בכל גיל ומתרחש אצל ילדים רבים, ואין לזהות אותו מיד כפוביה מכיוון שילדים עוברים באופן טבעי פחדים רבים כשהם מתבגרים. הפחד שלהם מרעם וברקים לא יכול להיחשב פוביה מפותחת, אלא אם היא נמשכת יותר משישה חודשים. במקרה זה, יש לטפל בפוביה של הילד, שכן היא עלולה להפוך לבעיה חמורה בבגרות.

לצד הפוביה מברקים ורעמים מופיעה לעיתים קרובות גם אנקרואפוביה - חרדה מהרוח - שיכולה להתבטא בהסתגרות של הילד בחדרו, או שימוש באטמי אוזניים או אוזניות[11]

כדי להפחית את הפחד של הילד במהלך סופות רעמים, הילד יכול להיות מוסח על ידי משחקים ופעילויות. גישה נועזת יותר היא להתייחס לסופה כאל בידור.

כלבים וחתולים

כלבים עלולים להפגין חרדה קשה במהלך סופות רעמים; בין 15 ל-30 אחוז עשויים להיות מושפעים<ref name="drescher">"Research aimed at finding way to soothe thunderstorm-stressed doggos". Pennsylvania State University. אורכב מ-המקור ב-2012-12-14. נבדק ב-2010-05-21.}}. מחקרים מאשרים רמות גבוהות של קורטיזול - הורמון הקשור ללחץ - משפיע על כלבים במהלך ואחרי סופות רעמים. התרופות כוללות טיפולים התנהגותיים כמו התניה נגדית וחוסר רגישות, תרופות נגד חרדה ופרומון מרגיע כלבים, אנלוגי סינתטי של הורמון המופרש על ידי אמהות מיניקות[12].

מחקרים הראו גם שחתולים יכולים לפחד מסופות רעמים. אף על פי שזה פחות נפוץ, ידוע שחתולים מסתתרים מתחת לשולחן או מאחורי ספה במהלך סופת רעמים[13].

בדרך כלל אם חיה כלשהי חרדה במהלך סופת רעמים או כל אירוע דומה, כמעט בלתי מזיק (למשל מופע זיקוקים), מומלץ פשוט להמשיך להתנהג כרגיל, במקום לנסות לנחם בעלי חיים.

יחס

הטיפול הנפוץ ביותר ואולי היעיל ביותר לאסטרפוביה הוא חשיפה לסופות רעמים ובסופו של דבר בניית חסינות. כמה שיטות טיפול אחרות כוללות טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) וטיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT). המטופל יקבל במקרים רבים הנחיה לחזור לעצמו על ביטויים על מנת להיות רגועים בזמן סערה. תרגילי נשימה כבדים יכולים לחזק את המאמץ הזה[דרוש מקור].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ הסימפטומים, באתר שתו - שתו, ‏14 ביולי 2022
  2. ^ הסימפטומים, באתר שתו - שתו, ‏14 ביולי 2022
  3. ^ הסימפטומים, באתר שתו - שתו, ‏14 ביולי 2022
  4. ^ הסימפטומים, באתר שתו - שתו, ‏14 ביולי 2022
  5. ^ הסימפטומים, באתר שתו - שתו, ‏14 ביולי 2022
  6. ^ Johnson, Trevor "Fear of Thunder - Dealing With Astraphobia." Fear of Thunder- Dealing with Astraphobia. 30 Jan. 2009. EzineArticles.com. 14 Oct 2009
  7. ^ הסימפטומים, באתר שתו - שתו, ‏14 ביולי 2022
  8. ^ Lalramengmawii (במאי 2020). "A Case of Astraphobia Induce Severe Anxiety in Human". Journal of Pharmaceutical Sciences and Research. 12: 656–657. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ מהם גורמי הסיכון לאסטרופוביה, באתר שתו - שתו, ‏14 ביולי 2022
  10. ^ Dennis Coon, John O. Mitterer (2008). Introduction to Psychology: Gateways to Mind and Behavior. Cengage Publishing. p. 482. ISBN 978-0-495-59911-1.
  11. ^ מור צח מוכתר, אסטרפוביה- פחד מרעמים אצל ילדים, באתר מכון טמיר לפסיכות
  12. ^ "There's Hope for Thunder-Phobic Dogs". University of Illinois. נבדק ב-2010-05-23.
  13. ^ Cato (2010-08-03). "Thunderstorms Phobia in Cats – Cats and Thunderstorms". Our-cats.com. נבדק ב-2011-10-26.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0