ארווין גלשאי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ארווין גלשאי (במקור גרוס, בהונגרית: Galsay Ervin; בודפשט, 9 ביוני 1923 – בודפשט, 15 בדצמבר 1976)[1] היה זמר אופרה יהודי-הונגרי (בס), זוכה פרס האמן המצטיין (1974). בשל כישרונו הוא היה מאוד מבוקש עוד מצעירותו. הוא היה זמר אופרה שהופיע במספר עצום (33) של הצגות בכורה של אופרות מן המפורסמות שבהן.
ביוגרפיה
ארווין גרוס נולד במשפחה יהודית כבנם של בנם של ינה גלשאי (גרוס) (1886–1965), סוחר ושל אירן באואר.[2] במהלך שנות התיכון שלו, לימד אותו לשיר המורה לשירה המפורסם גזה לאסלו. בין 1942 לבין 1944, לא נקרא לשרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). כיהודי הוא גם לא יכול היה להופיע, אלא במופעי האופרה בפני קהל יהודי בלבד בתיאטרון גולדמארק במסגרת פעילות האמנות של אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך. בראיון לעיתון אוי אלט - עיתון הקהילה היהודית של בודפשט סיפר כך:
קריירה
"הופעתי הראשונה באומיקה – ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך הייתה ב-19 באוקטובר 1942, בתפקיד הרוזן צ'פרנו בריגולטו. עדיין הייתי אז מתחיל בן 19. סיימתי בדיוק את לימודי הווקאלים אצל ד"ר גזה לאסלו. פניתי לד"ר גזה ריבארי שסידר לי אודישן אצל וילמוש קומור וכך קיבלתי את התפקיד הראשון בחיי - כי באותה תקופה לא יכולתי אפילו לחשוב על הופעה במקום אחר בגלל יהדותי. עד סוף חיי אחשוב על וילמוש קומור בהכרת תודה. הוא קרא לי הצידה בזמן החזרה והזהיר אותי: תדאג להגייה ברורה של הטקסט, כי גם מי שיושב בשורה האחורית חייב להבין את השחקן. אני גם חושב גם על דז'ה ארנסטר בהכרת תודה. בשנת 1943 הוטל עלי תפקיד המלך באאידה. את הכהן הגדול גילם דז'ה ארנסטר. באחת החזרות הבחין ארנסטר שאני מסתכל על עצמי בייאוש. שאל אותי "איפה לוחצת הנעל?" אמרתי לו שאני חושש מהביצוע, שכן הוא, ארנסטר, יעלה לבמה מיד אחרי ומי שישמע ממנו את אריה של הכהן הגדול לא יזכור את הזמר המתחיל ששר לפניו. ארנסטר טפח לי על השכם ואמר: 'זה יסתדר איכשהו, אל תפחד'".
הופעתו הראשונה על הבמה בתיאטרון גולדמרק ב-1942, הייתה למעשה משהו קטן ב"ליצנים", ואחריו אכן ההופעה המשמעותית בריגולטו ובמאדאם באטרפליי. בין 1942 ל-1944 הוא שר בסיפורי הופמן, לה טרוויאטה, נשות וינדזור העליזות, נישואי פיגארו, מלכת שבא ופאוסט.
אחרי המלחמה
אחרי מלחמת העולם השנייה ב-1946 החתים אותה אלדאר טוט בבית האופרה של בודפשט ובמקביל הוא שר עם להקת "האופרה קומדיה" של האקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט עד 1948. בינתיים, המשיך את לימודיו אצל ינה רווס ואצל פרנץ סקייהידי (Ferenc Székelyhidy). הוא פרש בסתיו 1973.
ב-1947, לפי הניסוח של התיאטרון, הוא שר את אחד התפקידים האהובים עליו, דוקטור ברטולו, בהופעה האופראית של "הספר מסביליה". התפקיד הזה הפך אצלו מרכזי כל כך שהרבה שנים מאוחר יותר, ב-1959, כשחגג את הופעתו ה-1000 בבית האופרה, הוא חגג גם את ההופעתו ה-125 בתפקיד זה. הוא התחתן עם הפסנתרנית היהודייה קלרה בנדיקט, שגם היא הופיעה במסגרת אומיקה.
הוא נודע בזכרונו ובכך שלמד תפקיד תוך שעות. זה גרם לו להיות מסוגל ל"דרופ-אין" וירטואוזי. בנוסף, הוא ניחן גם בווירטואוזיות שירה, לשיר נפלא את האריה הצבאית של ברטולו, או את הדואט הקשה של דון פסקואלה. היה לו עוד "תפקיד": הוא היה הסטטיסטיקאי החי, המחשב של בית האופרה. הוא שמר הכל ברשימותיו על חבריו האמנים ועל ההופעותיו.
קברו נמצא בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה (4א).
לקריאה נוספת
- Magyar életrajzi lexikon IV: 1978–1991 (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6422-X (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4 (לקסיקון לאמנות התיאטרון)
- ג'רג' שאנדור גאל: ארווין גלשאי (אוי אלט-חיים חדשים, עיתון הקהילה היהודית של בודפשט 15 בינואר 1977)
- מיקלוש לוקאץ': ליד קברו של ארווין גלשאי (מוזיקה, 1977. מס' 3)
- Révai új lexikona VIII. (הלקסיקון החדש של רוואי) מסת"ב 963-901-517-2.
- Új magyar életrajzi lexikon II. (לקסיקון ביוגרפי חדש). מסת"ב 963-547-414-8
- אלדאר טוט-בנצה סאבולצ'י: לקסיקון המוזיקה I-III. מהדורה חדשה מתוקנת. עורך ראשי: דר. דנש ברטה, עורכת: מרגיט טוט. בודפשט, 1965.
קישורים חיצוניים
ארווין גלשאי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ארווין גלשאי, באתר Arcanum
הערות שוליים
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "ארווין גלשאי".