אשמת שורדים
אשמת שורדים (או אשמת הניצול) היא תופעה פסיכולוגית בה שורדים או ניצולים מאירוע טראומתי חשים אשמה על כך שניצלו.[1] לעיתים קרובות, שורדים חשים אחריות על מותם או פציעתם של אחרים, גם כאשר לא היתה להם השפעה על המצב.[1] בעבר, אשמת שורדים נחשבה לסימפטום של הפרעת דחק פוסט-טראומטית. אך בספר האבחנה הפסיכיאטרי DSM-5 היא אינה מופיעה בקריטריונים האבחוניים.[1] אשמת שורדים יכולה להופיע גם בקרב אנשים שלא סובלים מפוסט־טראומה, אך בקרב הסובלים מפוסט־טראומה, נוכחות של אשמת שורדים קשורה להשלכות קשות יותר לבריאות הנפשית.[1]
אשמת שורדים מדווחת בקרב אנשים שחוו טראומות שונות כמו פליטים, חיילים, שורדי פיגועי טרור וסבים וסבתות שנכדם נפטר.[1] כ-30-60% ממי ששרדו אירוע טראומתי סובלים מאשמת שורדים.[1]
היסטוריה
מקור המושג אשמת שורדים הגיע מתיאורים של שורדי שואה אשר היו אסירים במחנות ריכוז. דחק תמידי, עבדות, עינויים והרעבה פגעו בבריאותם של אסירים במחנות הריכוז.[2] לאחר מלחמת העולם השנייה זיהה אדי דה-וינד (אנ') פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי הולנדי-יהודי, ששורדי שואה סובלים מתסמינים וסימפוטומים משותפים.[3] אוסף התסמינים הללו קיבל את השם תסמונת מחנות הריכוז (concentration camp syndrome; KZ syndrome).[2] תסמונת זו דומה מאוד להפרעת דחק פוסט־טראומטית.[2]
סימפטומים אלה כללו:
- סף חרדה ורגזנות נמוך.
- נטייה לדיכאון ולפאסיביות.
- קהות רגשית וקשיי ריכוז.
- נדודי שינה וסיוטי לילה מתמשכים ורציפים.
- רגשי אשמה ובושה חזקים.
- חשדנות וחוסר אמון בבני אדם.
- תחושת זרות לחברה שלא חוותה והייתה שם.
- חוסר יכולת להגיע לסיפוק והנאה מהחיים.
- גישה פסימית ומיואשת לחיים.
- קידוש הסבל כהנצחת הקרובים שנרצחו. רצון להיות "מצבה חיה".
- מחלות פסיכוסומטיות.
ראו גם
לקריאה נוספת
- מיכה נוימן, פרקים נבחרים בפסיכיאטריה בהוצאת פפירוס, עמ' 267-273
- דינה ורדי, נושאי החותם
קישורים חיצוניים
- אמיתי דוידזון טבת, מה חשוב לומר לניצולים ששרדו את התופת? באתר N12, מתאריך 12 באוקטובר 2023
- מיכל קורן קריב, "אשמת הניצולים": התופעה בקרב הניצולים והמשפחות השכולות, באתר מאקו, 31 באוקטובר 2023
- פנינית רוסו-נצר, הם מתו ואני חי: החיים ממשיכים - אז למה אנחנו מרגישים רע עם עצמנו? באתר מעריב, 10 בנובמבר 2023
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 Hannah Murray, Yasmin Pethania, Evelina Medin, Survivor guilt: a cognitive approach, The Cognitive Behaviour Therapist 14, 2021 doi: 10.1017/S1754470X21000246
- ^ 2.0 2.1 2.2 Robert Jabłoński et al, The progressive nature of concentration camp syndrome in former prisoners of Nazi concentration camps – Not just history, but the important issue of contemporary medicine, Journal of Psychiatric Research 75, 2016-04, עמ' 1–6 doi: 10.1016/j.jpsychires.2015.12.017
- ^ Jarosław Sak, Magdalena Suchodolska, Eliazar de Wind (1916–1987), Journal of Neurology 268, 2021-06, עמ' 2297–2298 doi: 10.1007/s00415-020-09922-0
