בולען
בולען הוא שקע הנפער באופן פתאומי בקרקע. בולענים נפוצים בין היתר בסביבה קרסטית בה הם נוצרים בתהליך איטי מהתמוססות שכבות של גיר כמו גם באזורי חוף ים כתוצאה מהמסה של שכבת מלח מתחת לפני הקרקע, תהליך מהיר יותר מהמסת שכבת גיר.
בישראל נוצרים בולענים בסביבת ים המלח כתוצאה מירידת מפלס ים המלח, שהיא מעשה ידי אדם (הסבר בהמשך). ירידת המפלס גורמת לזרימת מי תהום מתוקים לאזור, ואלה ממיסים את שכבת המלח התת-קרקעית.
לעיתים נוצרים בולענים עקב השפלת מי תהום שגורמת לשקיעת הקרקע.
שמות מקומיים
- חורים שחורים (Black holes) - מונח זה מתייחס לקבוצה של בורות ייחודיים, עגולים, מלאי מים באיי בהאמה. תצורות אלה נראים שמומסים בבוץ פחמתי מלמעלה, על ידי מי הים. הצבע הכהה של המים נגרם על ידי שכבה של מיקרואורגניזמים שפונה אל אור מרוכז בשכבה צפופה, בצבע סגול בעומק 15 עד 20 מטרים. שכבה זו "בולעת" את האור. חילוף חומרים בשכבה של מיקרואורגניזמים גורם לחימום של המים, המקרה היחיד הידוע בעולם הטבעי שבו מיקרואורגניזמים היוצר אפקטים תרמיים משמעותיים.
- חורים כחולים (Blue holes) - שם זה ניתן בתחילה לבולענים מתחת למים העמוקים של איי בהאמה, אך משמש לעיתים קרובות לכל הבורות המלאים מים עמוקים שנוצרו בסלעי קרבונט. מקור הצבע הכחול העמוק של מי בולענים האלה, מהבהירות הגבוהה של המים והעומק הרב של הבולענים; רק הצבע הכחול העמוק בספקטרום הנראה יכול לחדור לעומק כזה ולחזור אחרי ההשתקפות.
- סוטנוס (Sótanos) - כינוי מקובל בכמה ממדינות מקסיקו - לבולענים גדולים מאוד.
- סנוטה - בולען שנפער בסלע, המוצף בחלקו במי תהום. מרבית הסנוטות מצויות בחצי האי יוקטן שבמקסיקו, ובחלק מהאיים הקריביים הסמוכים.
- טְייֵנְקֶנְג (בסינית: 天坑, בפין-יין: Tiānkēng, מילולית "חור השמים") - בולענים גדולים מאוד, בדרך כלל עמוקים יותר ורחבים יותר מ-250 מטרים, עם קירות אנכיים בעיקר, לרוב נוצרו על ידי הקריסה של מערות תת-קרקעיות. בולענים רבים מסוג גדול זה נמצאים בסין, לדוגמה בקרסט של דרום סין.
- טומו (Tomo) - מונח זה משמש באזור הקרסט בניו זילנד לתאר בולענים.
בולענים בישראל
|
בולענים באזור ים המלח
בולענים נפוצים, בין השאר, בסביבות ים המלח,[1] בחלק הצפוני של האגם. הבולענים מהווים סכנה בשל הפתאומיות בה הם נפערים ובשל גודלם. עומקו של הבולען הגדול ביותר שנמדד עד כה מגיע ל-26 מטר. עד היום דווח על ארבעה מקרי נפילה לבולענים. מספרם של הבולענים נכון לאמצע שנת 2018, עמד על יותר מ-6,000, ומספרם גדל לעיתים בקצב של כמה מאות בשנה.
הבולענים הם תופעה המוכרת עוד משנות השבעים של המאה ה-20. הסיבה להיווצרותם היא ירידת מפלס ים המלח, שמקורה בעיקר בהפחתת הזרימה בנהר הירדן. הסיבה העיקרית להפחתת הזרימה בירדן קשורה בסגירת סכר דגניה ובניית סכרים על רוב הנחלים הנשפכים לנהר הירדן ממזרח. סיבה נוספת לירידה במפלס מקורה בפעילות מפעלי האשלג של ישראל וירדן. בתהליך הפקת האשלג נשאבים מי האגן הצפוני של ים המלח ומועברים אל ברכות האידוי באגן הדרומי. פיזור מי הים בשטחי ברכות האידוי מגדיל את ההתאיידות מאגן ים המלח.
על פי מחקר שביצע פרופסור שלמה שובאל מהאוניברסיטה הפתוחה[2] תהליך יצירת הבולען מתחיל במי תהום מתוקים הזורמים לכיוון ים המלח בעקבות ירידת מפלס מי ים המלח. המים ממיסים את שכבת המלח התת-קרקעית שנוצרה עם נסיגת ים המלח בעבר וכוסתה במשקעים של חרסיות וקונגלומרטים. שכבת החרסית באזור ים המלח מכונה תצורת צאלים,[3] כאשר החרסיות מכילות בעיקר מינרלים מקבוצת הסמקטיט המתאפיינים בכושר ספיחת מים, והבוץ שנוצר עקב כך הוא אלסטי. לכן שכבת החרסית המצויה מעל שכבת המלח ומתחת למפלס מי התהום היא בוצית וגמישה מאוד. כאשר מי התהום ממיסים את שכבת המלח זורמת החרסית הבוצית הגמישה אל החלל שנוצר מתחתיה וכך נוצר חלל מעל לשכבת החרסית הבוצית. מעל לחרסית הבוצית מצויה שכבת חרסית יבשה שחלקיקיה דבוקים בחוזקה זה לזה ולכן שכבה זו נשארת שלמה מעל החלל שנפער מתחתיה. עם הזמן נוצרים בשכבה יבשה זו סדקי קריסה ההולכים ומתרחבים וגם מתרבים, ובסופו של דבר היא מתמוטטת אל תוך שכבת החרסית הבוצית שמתחתיה. תופעה דומה מתרחשת כאשר על פני הקרקע מצויה שכבת קונגלומרט,[4] שגם היא נשארת תלויה מעל לחלל שנוצר מתחתיה עד שמשקלה העצמי מושך אותה מטה או שמשקל נוסף, רכב או בני אדם, גורם להתמוטטותה. מאחר שמתחת לכל צדו הישראלי של האגם ישנה שכבת מלח, סכנת הבולענים מורגשת בעיקר שם. בצד הירדני ישנה שכבת מלח רק באזור המפעלים, ולכן ישנם רק כחמישה בולענים בשטח ירדן.
הבולענים מסכנים בעיקר את העוברים בכביש העובר לאורך ים המלח (כביש 90), בקיבוץ עין גדי ובמלונות שנמצאים בחלק הדרומי של האגם. עקב כך נסלל כביש חדש בשנים האחרונות באזור נחל דוד, העוקף את האזור המסוכן לבולענים.
שיקום
מכיוון שתופעת הבולענים נגרמת כתוצאה מירידת מפלס מי ים המלח, ברור כי המצב לא ישוב לקדמותו כל עוד ימשיך המפלס לרדת או יישאר במצבו הקיים. נכון לשנת 2005 קיים גירעון שנתי של 650 מיליון מטרים מעוקבים של מים בים המלח. מפלס האגם יורד בקצב של מטר בשנה. קיימות שתי דרכים להזרים מים לים המלח כדי להשיב את המפלס לקדמותו: להשיב את הזרימה הטבעית מהכנרת או להקים את "תעלת הימים" – תעלה שתחבר את ים המלח לים סוף או לים התיכון. גם אם תתקבלנה החלטות בנידון, תחלופנה כ-30 שנה עד שישתנה מאזן המים באופן מהותי. בינתיים ממפים את אזורי הסיכון תוך מעקב אחרי התפתחות התופעה. פרופ' שובאל טוען[2] כי לא ניתן למנוע את התופעה, מכיוון שאין סיכוי להשבת הזרימה הטבעית מהכנרת, ומכיוון שתעלת הימים תגרום לאסון כלכלי בכך שתעכיר את מי ים המלח בגלל שקיעת גבס ובגלל התפתחות אצות במים המלוחים פחות, ובכך תפגע הן בתיירות המקומית והן במפעלי ים המלח. הפתרון לדעת שובאל יבוא באופן טבעי כאשר כל הבולענים יתחברו וכל השטח יתיישר ויתאים עצמו בכך לבסיס הסחיפה החדש שנוצר עם ירידת מפלס מי ים המלח.
בולענים במקומות אחרים
בשנת 1979 נפער בולען גדול-ממדים במושב עזריה שבשפלה שקוטרו 8 מטרים ועומקו כ-24 מטרים. הבולען נחקר, אך הגאולוגים לא הגיעו למסקנה באשר למקורו, ובשל חשש לחיי אדם נסתם הבולען בעזרת עפר שנחפר ביישוב סמוך שהקים בריכת שחיה. כעבור 22 שנים נפער הבולען מחדש ונסתם בשנית.
בדצמבר 2018 נפער בולען בעומק של כ-15 מטר בחצר בניין ברחוב גוש עציון בגבעתיים. הבולען היה בור ספיגה ישן שנחשף בעקבות גשמים.
בפברואר 2019 נפער בולען גדול בעיר פתח תקווה, על הכבישים שבפינת הרחובות ז'בוטינסקי-שנקר. עקב ערנות הנהגים נמנעה פגיעה בנפש. הרכבת הקלה הכחישה קשר לעבודות שלה באזור.
במרץ 2019 נפער בולען ברחוב שינקין בגבעתיים.[5]
ביולי 2019 נפער בולען ברחוב ז'בוטינסקי פינת בן-גוריון בבני ברק, ייתכן שעקב השפלת מי תהום במהלך עבודות הרכבת הקלה בסמוך למקום.[6]
באוקטובר 2019 נפער בולען ברחוב ז'בוטינסקי פינת הרצל ברמת גן, בסמוך לאתר עבודות הרכבת הקלה.[7]
ביוני 2021 נפער בולען בחניון של בית החולים שערי צדק בירושלים. מכונית אחת נפלה לתוכו בעת שנפער. לא היו ניזוקים בנפש.
ביוני 2021 נפער בולען ברחוב הבריגדה היהודית בהרצליה.
בנובמבר 2021 נפער בולען במרכזו של רחוב הרברט סמואל בטיילת תל אביב.
ביולי 2022 נשאב גבר לבולען, שנפער בקרקעית בריכת שחייה פרטית, בכרמי יוסף, והוא אותר ללא רוח חיים.[8]
מקרי מוות בעקבות בולענים בעולם
מקרי מוות כתוצאה מבולענים הם נדירים, אך בהחלט לא בלתי ידועים. במילים אחרות, הבולענים עצמם אינם נדירים, אך מוות והרס קטסטרופלי כתוצאה מהם כן.[9] מקרי מוות ידועים כוללים:
- הבולענים של גואטמלה סיטי
- ב-1 במרץ 2013 נהרג תושב פלורידה בן 36 כשבולען נפער בחדר השינה שלו. הבולען, בקוטר של שישה מטרים, "בלע" את מיטתו והוא ככל הנראה נהרג מהנפילה. אחיו שניסה לחלצו כמעט ונפל לבור גם כן. גופתו של בן ה-36 מעולם לא נמצאה.[11]
- ב-6 בפברואר 2016, בקווין קריק, אריזונה, אדם בן 60 נסע במשאית שלו לתעלת מים והפיל את דלת תא המטען של הרכב. באותו רגע, האדמה נפתחה לפתע, בלעה את הגבר בשלמותו, והשאירה מאחור את המשאית שלו.[12] אישה שהייתה בגינה הסמוכה ראתה את המתרחש.[13]
- ב-21 ביולי 2022 נהרג אזרח ישראלי כשבולען נפער תחת בריכה פרטית בכרמי יוסף, וגרם לשבר בבטון הבריכה. מי הבריכה נשאבו אל תוך הבולען יחד עם שני אזרחים. האחד חולץ בשלום, ואילו האחר חולץ לאחר כשעתיים ללא רוח חיים.[14]
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: בולען |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בולען |
- יוסף יחיאלי ומאיר אבלסון, בולענים בחוף ים המלח, "מלח הארץ", חוברת מס' 2, 2006
- מפת היתכנות להתפתחות בולענים לאורך חופי ים המלח
- אתר ובו תצלומים והסברים על בולענים
- ארצי חלפון, בדרום: "בולען" נפער בכביש ים המלח, באתר ynet, 16 ביולי 2004
- דיון על השלכות הבולענים בוועדת הכספים של הכנסת
- כתבה ב-ynet - חישה מרחוק של בולענים
- דיווח על הופעת בולען - הארץ
- דן קשאני, בולענים מסביב לעולם: ממש חור המקום הזה, באתר ynet, 7 במרץ 2013
- הבולען המסתורי, באתר מושב עזריה
- אילנה קוריאל, תיעוד נדיר מול המצלמה: כך נפער בולען בים המלח, באתר ynet, 4 בפברואר 2015
- המכון הגאולוגי, תיעוד הקשר בין שיטפונות לבולענים (מרץ 2014) והיווצרות בולען בנחל חבר (ינואר 2015)
- זיו ריינשטיין, נקמתו של הטבע: טיול בעקבות בולענים בים המלח, באתר וואלה!, 14 במאי 2015
- Huge sinkhole swallows street in Fukuoka, Japan מאתר ה-BBC
צפריר רינת, הבולענים בים המלח מסכנים את היעלים בעין גדי, באתר הארץ, 6 במרץ 2019- בולען, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- משה גלעד, ברוכים הבאים לארץ הבולענים, באתר הארץ, 21 ביוני 2021
- The Croatian village where the land became 'Swiss cheese' - מאתר ה-BBC
ארז דגן, הצצה ל"ארץ הבולענים" בים המלח, באתר mako, ינואר 2022
הערות שוליים
- ^ אסף קמר, בריכות טבעיות ו"יהלומי מלח": יצאנו למסע בארץ הבולענים בים המלח, באתר ynet, 25 בינואר 2022
- ^ 2.0 2.1 "בעיית הבולענים תיפתר מעצמה"
- ^ על שם תצורת הקרקע המופיעה בנחל צאלים
- ^ סלע משקע שנוצר מהתלכדות חלוקי סלע
- ^ בן זגדון, בולען נפער ברחוב שינקין בגבעתיים. הנתיב נחסם לתנועה, באתר ערוץ 20, 31 במרץ 2019
- ^ פרופ' מיכה קליין, זה לא הבולען האחרון בגוש דן, באתר ynet, 29 ביולי 2019
- ^ איתי בלומנטל, רמת גן: חסימה ברחוב ז'בוטינסקי לכיוון מזרח בשל בולען שנפער בכביש, באתר ynet, 28 באוקטובר 2019
- ^ אבי גדלוביץ', אחרי שעות: הצעיר שנשאב לבולען אותר ללא רוח חיים, באתר בחדרי חרדים, 21 ביולי 2022
- ^ The 5 Most Terrifying Sinkholes In History Will Have You Running For The Hills, Bustle (באנגלית)
- ^ 10.0 10.1 chix on board, Dig In Deep, Tripoto (באנגלית)
- ^ A. B. C. News, Massive Sinkhole That Swallowed Florida Man Reopens, Two Years Later, ABC News (באנגלית)
- ^ Body recovered from sinkhole in Queen Creek, KNXV, 2016-02-05 (באנגלית)
- ^ Charly Edsitty, Woman in her garden saw sinkhole swallow man, Detroit Free Press (ב־American English)
- ^ מאיר תורג'מן, בתום שעות של חיפושים: נמצאה גופת הגבר שנשאב לבולען בבריכה בשפלה, באתר ynet, 21 ביולי 2022
