בית הייסמן
בית הייסמן - מהבתים הראשונים שהוקמו בראשון לציון ב-1882. נבנה על ידי שרגא פייבל הייסמן עבור משפחתו. לאחר מספר שנים נמכר למשפחת אמציסלבסקי ולבסוף נמכר לעיריית ראשון לציון ששיקמה אותו. משמש מאז שיפוצו כמוזיאון ומהווה חלק ממוזיאון ראשון-לציון. במרתפו של הבית התגורר, תקופה מסוימת, נפתלי הרץ אימבר.
ההיסטוריה של הבית
בית הייסמן הוקם ב-1882 במרכזה של ראשון לציון[1] והיה אחד משלושת הבתים הראשונים שהוקמו במושבה. הבית הוקם על ידי שרגא פייבל הייסמן שהיה אחד מעשרת מייסדי המושבה. הייסמן, יליד ניקולייב, היה סוחר עמיד בעירו ולאחר שנתפס לרעיון הציוני עלה לארץ (עם אשתו ציפורה), רכש בראשון לציון 6 דונם והקים את ביתו כשאת ההוצאות מימן מכספו. לאחר הגיעו למושבה הפך לאיכר ונטע מטעים בשטחו.
הייסמן חי בראשון לציון במשך חמש שנים. ב-1887 היה מעורב ב"מרד" של האיכרים כנגד שרירות לבם של פקידי הברון. מרד זה הביא לגירושו של האיכר יוסף פיינברג והייסמן גם הוא החליט לעזוב ולכן מכר את ביתו ואת נחלתו ליהודה לייב אמציסלבסקי. הייסמן עבר לירושלים שם הצטרף לנטורי קרתא, חי בבתי אונגרין עד שנפטר ונקבר בהר הזיתים.
משפחת אמציסלבסקי החזיקה בבית במשך 90 שנה. ב-1977 רכשה עיריית ראשון לציון (בתקופתו של חנניה גיבשטיין) את הבית מתוך כוונה לשמר אותו. במשך 25 שנים נוספות עמד הבית מוזנח עד שב-2003 שופצה המעטפת החיצונית של הבית ובהמשך שופץ גם חלקו הפנימי וכיום הוא שייך למוזיאון ראשון-לציון וחדרי הבית הפכו למוזיאון.
נפתלי הרץ אימבר
מרתף הבית, שיועד במקור להיות מחסן, הותאם למגורים והושכר למגורים. בין הדיירים שגרו במרתף היה גם נפתלי הרץ אימבר. אימבר שסבל משחפת קיבל את המלצת רופאיו ועבר לראשון לציון והגיע למרתף בית הייסמן שם חיבר את שני הבתים הראשונים של שיר הפועלים "תקוותנו"[2] שהפך אחר כך להמנון הלאומי של ישראל, התקוה. כיום נמצאת במרתף תערוכה על אימבר.
לפני שנתיים תקפתני מחלה עזה ואיומה בירושלים...כאשר חלפה מחלתי אמרו הרופאים כי נחוץ לי...להחליף האוויר, והאדון אליפאנט שלחני להאדון הייסמאן לשבת בביתו שלשה ירחים בהמושב 'ראשון לציון' וזה לי שלוש רגלים אשר הייתי שם משך שנתיים שנים
.
מבנה הבית והחצר
הבית כולל שתי קומות ומרתף (שיועד לאחסון) ונבנה בסגנון מזרח אירופאי. נבנה מאבני כורכר שנחצבו משטח הנחלה של הייסמן וחוזקו בתערובת של בוץ וקש. על מנת לחזק את המבנה הוקמו בפינות עמודים מאבן מחצבות. תקרת המרתף חוזקה בקורות מתכת. אל הקומה הראשונה המוגבהת הוביל גרם מדרגות חיצוני בעוד שאל הקומה השנייה הוביל גרם מדרגות פנימי. גג הבניין כוסה ברעפים. חצר הבית הייתה מוקפת בחומה על מנת להגן על הבית ועל השוהים בחצר.
לקריאה נוספת
- רחל גיסין, בית הייסמן - בית האיכרים הראשון במושבה, בתוך: זאב ענר (עורך), סיפורי בתים: סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1988, עמ' 200–202
- רן אהרנסון, לכו ונלכה: סיורים במושבות העלייה הראשונה, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשס"ד (2004), עמ' 27–28, מסת"ב 965-217-230-8
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בית הייסמן |
- דוד הכהן, שוקם הבית בו נכתבה 'התקווה', באתר ynet, 21 בינואר 2004
הערות שוליים
- ^ הבית נמצא בכיכר המייסדים 8, בקרן הרחובות רוטשילד ונורדאו (סמוך לבית הכנסת הגדול)
- ^ קיימות מספר גרסאות נוספות לגבי המקום בו נכתבה "התקווה" כולל בראש פינה, יסוד המעלה, בית אוליפנט וכן בדירה שכורה ביאסי שברומניה
