בית הצדק העולמי
 | |
| בניין בית הצדק העולמי בחיפה | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2008, לפי קריטריונים 3, 6 | |
 | |
בית הצדק העולמי (בפרסית: بیت العدل اعظم; בערבית: بيت العدل الأعظم) הוא המוסד העליון של הדת הבהאית. בבית תשעה חברים, הנבחרים אחת לחמש שנים על ידי ועדת בחירה המורכבת מנציגי כל האסיפות הרוחניות הבהאיות, המייצגות את הסמכות הבהאית במישור הלאומי. המוסד שוכן במבנה שהוקם ב-1983 במרכז הבהאי העולמי בחיפה.
בית הצדק העולמי הוא ערכאת החקיקה והשיפוט העליונה של הדת הבהאית. פרסומיו נחשבים מחייבים, ובהתאם לקביעת בהאא א-ללה עצמו, החלטותיו החקיקתיות של הבית (ולא של היחידים המרכיבים אותו) נחשבות לחסינות מטעות:
"למעשה הא-ל מנחה אותם (חברי בית הצדק העולמי) ככל אשר ירצה, והלכה למעשה, הוא הקובע, היודע כל".[1]
היסטוריה
אל-כתאב אל-אקדס ("הספר הקדוש ביותר"), אחד הספרים המרכזיים של הדת הבהאית שנכתב על ידי בהאא א-ללה, מייסד הדת, הורה על הקמתו של בית הצדק העולמי ותפקידיו.[1] מספר כתבים בהאים נוספים מזכירים אף הם את בית הצדק העולמי. המנהיג הבא של הדת עבד אל-בהאא' הרחיב בעניין סמכויותיו, הרכבו ושיטת בחירתו של הבית, והיה הראשון שטבע את מושג "בית הצדק העולמי". המנהיג השלישי של הדת הבהאית, שוגי אפנדי, הכשיר את התנאים להקמתו של בית הצדק הראשון ולבחירת חבריו, וב-1951 מינה את המועצה הבהאית הבינלאומית, גוף זמני שתיפקד באופן דומה לזה של משכן הצדק. ב-1961 שונה אופייה של המועצה הבינלאומית מגוף ממונה לגוף נבחר, ובחודש אפריל 1963, במלאת מאה שנים להכרזת הבאב, נבחר בית הצדק העולמי הראשון. מינויו של בית הצדק העולמי היווה שינוי תפיסתי מהותי במבנה הארגוני ובסמכות השלטונית של הדת, שכן לאחר כמאה שנים בהן הנהיג את התנועה מנהיג בודד, נמסרה ההנהגה לגוף שבו תשעה חברים ואשר נבחר על ידי המאמינים עצמם.
משרדיו הראשונים של בית הצדק מוקמו ב"בית עולי הרגל המערביים השני" ברחוב הפרסים 10 במושבה הגרמנית בחיפה, וב-1983 נחנך בניין הבית ב"קשת" במתחם הבהאי על הר הכרמל.
בחירת חברי בית הצדק העולמי
תשעת חברי הבית נבחרים אחת לחמש שנים במהלך חג הרידוואן, בבחירות בשיטה הרובנית הנערכות באופן חשאי בעת הוועידה הבהאית הבינלאומית בחיפה. כל אחד מחברי האסיפות הרוחניות הלאומיות המתכנסים בוועידה, מצביע עבור תשעה מועמדים, ותשעת המועמדים שזכו למירב הקולות מתמנים כחברי הבית. לפני ההליך לא מקיימים תעמולת בחירות או תהליך של מינוי והכרזת מועמדים. כל גבר בגיר רשאי להיבחר כחבר הבית. נשים אינן רשאיות לכהן בבית הצדק העולמי למרות שהדת הבהאית קבעה את שוויון בין המינים, כאחד מעקרונות היסוד שלה, ועבד אל-בהאא' הצהיר כי הסיבה לכך תתגלה בעתיד. בחירת חברי בית הצדק העולמי התקיימה לאחרונה באפריל 2018.[2]
תפקיד וסמכות
על תפקידיו של בית הצדק נמנים קידום האיכויות הרוחניות של הדת הבהאית, שימור כתבי הדת, הגנת הקהילה הבהאית העולמית, שימור המרכז הבהאי העולמי ופיתוחו במישור הרוחני ובמישור האדמיניסטרטיבי ועידוד התרחבותה של הקהילה הבהאית העולמית. בנוסף לכך, בהאא א-ללה קבע כי על בית הצדק להפעיל את "השפעתו החיובית" על ענייניה הכללים של האנושות כולה, לקדם את השלום בין העמים ולהגן על המין האנושי ועל כבודו. לבית הצדק הסמכות להתאים את הדת הבהאית להתקדמות החברתית ומכאן נובעת סמכותו החקיקתית לפרש ולהוסיף על כתבי הדת הקדושים, אך הוא אינו רשאי לשנותם או לבטלם:
"לבית הצדק העולמי נתונה סמכות זהה לזו של הכתבים הקדושים עצמם. ההבדל הוא שהבית רשאי לבטל או לשנות את פסיקתו שלו עם התפתחות הקהילה הבהאית והיווצרותם של תנאים חדשים, אך החוקים שהונצחו בכתבים הבהאים ישארו ללא שינוי".[1]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של בית הצדק העולמי- חוקת בית הצדק העולמי
- אתר הגנים הבהאים
הערות שוליים
  | ||
|---|---|---|
| אתרים | העיר העתיקה בירושלים וחומותיה • מצדה • העיר העתיקה בעכו • העיר הלבנה בתל אביב • מערות בית גוברין ומרשה בגבעות יהודה (בית גוברין ומרשה) • בית שערים | |
| המקומות הבהאים בחיפה ובגליל המערבי | המרכז הבהאי העולמי: מקדש הבאב • אל-באהג'ה • בית הצדק העולמי | |
| תלים מקראיים | תל מגידו • תל חצור • תל באר שבע | |
| דרך הבשמים | עבדת • ממשית • חלוצה • שבטה • מואה הנבטית • חורבת קצרה • מצד נקרות • מצד גרפון • מצד סהרונים • מצד מחמל | |
| נחל מערות | מערת תנור • מערת גמל • מערת הנחל • מערת הגדי | |
